פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
55
ועדת הכספים
22/11/2021
מושב שני
פרוטוקול מס' 152
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ח בכסלו התשפ"ב (22 בנובמבר 2021), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 22/11/2021
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 98), התשפ"ב-2021
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 96), התשפ"ב-2021
נכחו
¶
חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
משה גפני
אימאן ח'טיב יאסין
מאיר יצחק-הלוי
אופיר כץ
יצחק פינדרוס
ג'ידא רינאוי-זועבי
נירה שפק
מוזמנים
¶
צחי דוד - סגן ממונה תקציבים, משרד האוצר
יניב כהן - מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין , רשות המסים, רשות המסים
גיא גולדמן - ממונה חקיקה, רשות המסים, רשות המסים
שי אהרונוביץ - סמנכ"ל בכיר מסמ"ק, רשות המסים, רשות המסים
ראול סרוגו - נשיא, התאחדות בוני הארץ
היו"ר אלכס קושניר
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הים יום שני י"ח בכסלו התשפ"ב, 22 בנובמבר 2021. אנחנו ממשיכים בדיון על הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) לקראת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית. זה דיון שני. נשאלו פה שאלות על-ידי חברי הכנסת ואני מבקש מנציגי הממשלה לענות, אבל לפני כן נירה שפק, בבקשה.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אני רוצה לדבר על נושא שמתמשך ואנו מדברים פה עליו רבות – מענקי הקורונה. כל פעם אנחנו מדברים, מתקדמים ונעצרים. ההרגשה שכל פעם צריך לעצור פה ולתת את הפוש הבא – שלושת הנושאים האחרונים שדיברתי פה - אחד, המענקים לבעלי עסקים, שאמרו שהתמ"א נסגר, פעם שנייה שיצרו קשר עם שני בעלי מפעלים כדי לסדר את זה, אז באותו יום הרימו טלפון, דיברו איתם ומאותו יום זה נתקע. אני מחזיקה אצלי את מספר הפנייה. לא יכול להיות. אני מבקשת לקיים דיון כמו שביקשנו פעם שעברה אלכס, אחוז הבקשות התקועות. מה המשך. אתה ביקשת את זה.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
ובינתיים אני מבקשת לאותן ארבע בקשות שהבאתי ונאמר שמטפלים בהן אישית – מעבר לשיחת הטלפון לא התקדמנו ואני מבקשת שרשות המיסים – איתם דיברתי. זה ממש לא בסדר. התפקיד שלנו זה לא לעשות בייביסיטר.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
כל פעם הביאו מישהו אחר. סינקופה, מפעלים. אני לא רוצה לומר שמות של אנשים ספציפית אבל יש להם השמות. הם יצרו קשר וגם שיבחתי אותם על כך, אבל המטרה היא לא רק ליצור קשר אלא לפתור את הבעיה. תודה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה להשתתף בצערה של משפחת קיי על הנרצח אתמול אליהו דוד שסך הכול רצה ללכת לעוד יום עבודה, להיות משרת ציבור למען עם ישראל במדינה שלנו, במקום הקדוש לנו, ונרצח על-ידי אדם מהחמאס שמקבל משכורת מעיריית ירושלים על החינוך, שמחנך במקום, ולאחל לפצועים רפואה שלימה. אני קורא למדינת ישראל לעשות הכול כדי שכולנו נוכל לעבור במקום שלנו, של עם ישראל, במדינת היהודים, בדרך לכותל ובכותל, ובכל מקום מתחת לבית שלנו ובכל מקום בבטחה. לא יכול להיות שנחשוב פעמיים אם אנחנו עוברים שם או לא, דרך שער שכם או לא. מדינת ישראל, מדינת היהודים היא המדינה שלנו. אסור לתת לטרור להרים ראש בשום פנים ואופן. כשאני מסתכל על השותפים בקואליציה שלא שמעתי את הגינוי של מנסור עבאס אתמול. הוא לא גינה באופן מלא – אלא לשניהם, אבל היה פה רצח שרצח את הצד היהודי, ולכן אני אומר – אנחנו כיהודים מגיע לנו בזכות ולא בחסד להיות במדינה שלנו, לחיות במדינה שלנו ולהסתובב בה בכל מקום. אדם שהלך עם תפילין, להתפלל, הוא נפגע, ובנס ניצל עם התפילין שלו, שכדור פגע בתפילין שלו ושפשף את הזרוע. תנו לנו לחיות במדינה שלנו, במדינת היהודים. תודה רבה.
צחי דוד
¶
אתייחס למספר שאלות שעלו פה בפעם הקודמת. השאלה המרכזית שעלתה פה שלא התייחסנו אליה בסקירה שלנו זה שאלת ההשפעה על השכירות. ראיתם פה שני שקפים בפעם הקודמת – אחד של רכישות ומכירות משקיעים, ונאמר פה גם על-ידינו וגם על-ידכם שיש אפקט מקזז של מכירות משקיעים על היצע הדירות לשכירות, ושתיים, ראיתם את עליית מחירי הדירות שהיא נמוכה יותר, עקבית ורציפה עם פחות באמפים בגלל שינויים כאלה ואחרים.
אם אנחנו מסתכלים בנוסף על המקומות האחרים שמגדילים את היצע השכירות, בין אם זה דירות ירושה שלא נראות פה בעסקאות כי הן לא מדווחות, בין אם זה דירה להשכיר שהקפיץ את המחירים שלה – הצגנו את זה פה אגב התיקונים לחוק עידוד ולקרנות- - - ואם זה כמובן חוק עידוד עצמו, אנו רואים שוק שכירות שמקבל את הגידול המשמעותי גם בהינתן ירידה מסוימת כשעולה מס הרכישה. בנוסף, אותו זוג צעיר שקונה במקום משקיע גם נגרע מהשוכרים, ולפיכך אנו רואים השפעה – מהביקוש לשכירות לצד גריעת דירה מהיצע השכירות, ולכן אנו רואים השפעה שהיא בעינינו לא גבוהה ואנו לא חוששים מהשפעה שלילית ברמה הארצית על שוק השכירות, במובן של עליית דמי השכירות. כמובן, באופן לוקלי בשכונה כזו או אחרת יכולים להיווצר אנומליות - אנחנו לא יודעים לבחון את הזה ברזולוציה כזו.
עלתה שאלה לגבי המגזר הערבי. צוין פה ששיעור המשכנתאות שם הוא 2%. אתייח לסה בקצרה, פחות קשור להעלאת למס רכישה. נכון, במסגרת החלטת ממשלה 550 תוכנית החומש החדשה לחברה הערבית יש צוות מיוחד לנושא המשכנתאות בראשות מנכ"ל האוצר, ולאור הגידולים הצפויים בשיווקים בחברה הערבית בגלל תוכניות ותמ"ל שהתעשרו אנו חושבים שכן צריך לראות איך מאפשרים גם גידול בעולם המשכנתאות שם, אנחנו משווקים דירות – צריך מי שיקנה אותן, לפתור את בעיית המימון שם.
סוגיה נוספת שעלתה מחברת הכנסת שפק היא שאלת המכלול של צעדי הממשלה וההשתלבות של העלאת מס רכישה באותו מארג צעדים. כפי שאמרתי בדיון הקודם, עיקר פעילות הממשלה הוא בצד ההיצע ואנו רואים מספרים. גם מאז הדיון הקודם הם משתפרים כלפי מעלה – עבודה של המינהל, של משרד השיכון. במסגרת חוק ההסדרים והתקציב, אם אנו מסתכלים על שרשרת הייצור של דירה, אין נקודה שלא ננגעה או ברפורמה או בתקציב. אם אנחנו מתחילים מתכנון, ערב התקציב אושר חוק הותמ"ל. אם אנחנו מסתכלים על שיווקים, ניתנו לרמ"י כלים תקציביים ובתחום הכיתות, בתחום התחבורה כדי לשפר את יכולה לשווק יחידות דיור ולהגיע להסכמות עם ראשי ערים, אם אנחנו מגיעים לרישוי אז רפורמה ברישוי, רפורמה של רישוי עצמי שמקלה גם על יזמים בבניינים של עד 9 קומות להוציא היתר לעצמם וגם מפחיתה מאוד את הפקק במחלקות רישוי לגבי כל האחרים. טופלו ההתחדשות העירונית. אתם מכירים – לא אכביר במילים - גם הורדת הרוב המיוחס, גם ברירת מחדל של 25% היטל השבחה ולא 50% קביעה מרחבית שלו, גם שינויים במיסוי שמקלים על הדיירים בהתחדשות עירונית. שוק השכירות – מספר צעדים – גם אפשרות לוועדה מקומית להגדיל זכויות בנייה בשוק השכירות, גם חוק עידוד שאושר פה בוועדת כספים שמאריך את התקופה מ-5 ל-15 שנה שהדירות עומדות להשכרה, גם קרנות הרי"ד שחודשו, חודשה ההוראה לגביהן. קידום המטרו שהינו תשתית סופר מרכזית שמאפשרת להגדיל את ההיצע בלב אזורי הביקוש, תקצוב משמעותי.
צחי דוד
¶
- - שמטרתה לצופף את הבנייה סביב תחנות המטרו- - - תוצאה באזורי הביקוש. אנחנו רואים בזה צעד שתומך ביכולת שלנו להמשיך לשווק באזורי הביקוש, איפה שאנשים רוצים לרכוש דירות.
צחי דוד
¶
ואז אנחנו מגיעים לצד הביקוש. במקביל יש תוכנית מחיר מטרה, 60% משיווקי המינהל הם במחירים מופחתים של 20% ממחיר הדירה, כולל מענקים בפריפריה, איפה שההנחה לא מגיעה ממרכיב הקרקע, יש כ-100,000 שקל מענק והפחתה בדמי הפיתוח, ואז אנחנו מגיעים לצד הביקוש. אחרי כל אלה הראינו לכם פה את הנתונים לגבי המשכנתאות ועלייה משמעותית בביקושים שהיא תולדה של תחושה בסוף 2020, הורדת מס רכישה, העלאת מרכיב הפריים בהלוואות ושנה פחות טובה בתחום השיווקים. התחיל כדור שלג של ביקושים. הציבור רואה מחירים עולים, לכן הוא מבקש להקדים ולרכוש. בעינינו ריסון משקיעים הוא צעד קריטי מול היקף הביקושים האלה. בסופו של דבר המדינה תומכת בכלים שונים, ברכישה של זוגות צעירים, ובסופו של דבר השוק לא יודע להכיל כאלה היקפים של ביקושים לצד דירות ביד ראשונה ויד שנייה, והריסון הזה הוא קריטי בעינינו. זה גם היה המצב מ-2015 עד 2020. ראינו ירידה משמעותית – הראינו לכם בפעם הקודמת - בביקושי המשקיעים עד 13% אפילו 11% שיעור משקיעים מתוך העסקאות, כשלפני זה ואחרי זה אנחנו בלמעלה מ-20%. בעינינו זה מראה על הפחתה משמעותית בביקושים ומגבה את מדיניות הממשלה שמטרתה הגדלה בצד ההיצע בצד שהוא מיידי יותר באופיו, שינוי במס. זה רוב השאלות שנשאלנו.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
¶
שאלה – דיברת בקשר לחברה הערבית. אמרת שבודקים את האפשרויות לקראת כל מה שבתוכנית 55. אנחנו כבר אוטוטו, חודש ומתחילה שנה חדשה, וכל הסוגיה של ניצול תקציבים היא בעיקר סוגיה של חסמים. לכן יש לשים את הפתרונות כמה שאפשר מהר. האם יש לוחות זמנים שאתם אומרים שבתאריך הזה יהיו לנו תשובות ברורות ותוכנית ברורה לגבי מה הולכים לעשות?
צחי דוד
¶
לגבי משכנתאות, הוקם צוות מתוך עבודת המטה על התוכנית. המסקנה ש-2% משכנתאות במגזר הערבי זה נתון שלא משקף את הצורך האמיתי ברכישת דירות במציאת משכנתאות.
צחי דוד
¶
ישבנו עם הרשות לפיתוח כלכלי וגם כלל הגורמים – בנק ישראל, והמסקנה היתה שיש בעיות יסודיות גם בתחומי הרישום, גם בתחומי שכירות נכס. יש לומר - התוכנית כן כוללת רפורמות שיגיעו לוועדת הפנים בחודשים הקרובים בתחום הרישום שמטרתם להקל על נטילת משכנתאות. זו משכנתא, נוטלים מול נכס שניתן למשכן. זה נכס רשום. זו אחת הבעיות וכבר יש צעדים שגיבש משרד המשפטים ונכללים בתוכנית ויגיעו לחקיקה.
לגבי נושאי התקצוב, גם בתחום השיכון וגם ב- - - מוניציפליים וביתר התחומים – חלק כבר נמצאים, מה שזה הסטות של משרדים, כבר מבוצע כלומר כבר נמצא בבסיס התקציב. חלק מהתוספות יגיעו כפניות לשנת 2021 – עובדים על זה היום בין משרדי הממשלה לאגף תקציבים. אני מניח שכבר שבוע הבא או עוד שבועיים בשינויים התקציביים תראו חלק מהדברים. צריך לומר שחלק מהכללים שנקבעו, למשל הקצאה של כיתות, כבר בוצעה הקצאת כיתות לפי הכללים החדשים, למשל 25%, זה מה שהוקצה כבר שבוע שעבר במשרד החינוך – הדברים כבר מתחילים לזוז. זה חלק מהאתגר.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אז מה התשובה על הערבים? כשאני עוזב את הכנסת, אני בא לעבוד באגף התקציבים, לחלק תה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
היות שעד כה כל הבעיות נפתרו, עכשיו לאדף תקציבים אין כל כך מה לעשות. אני חושב שזו פעם ראשונה שמתייחסים ברצינות לסוגיה הזו של משכנתאות בציבור הערבי. אתמול גם היתה לי פגישה עם המפקח על הבנקים. דיברנו על הרבה דברים כולל זה. מה שאומר צחי הוא נכון – יש ועדה בראשותו של מנכ"ל משרד האוצר שמטפלת בסוגיה ומנסה להגדיל משמעותית את אחוז המשכנתאות שניתנות בחברה הערבית, ואני מאוד מקווה שבקרוב נראה תוצאות של צוות הוועדה.
יניב כהן
¶
הרי אנחנו בחקיקה במס רכישה, אנו מסתכלים על התא המשפחתי כמכלול מבחינת מספר הדירות. כאשר מדובר במקרה מצער של יתום משני הורים שהוא בעצמו קונה דירה, אנו לא רואים בעיה ביחס למצב הקיים כיום.
יניב כהן
¶
לא יודע אם קונים מתרומה או ממקורות חיצוניים. אנחנו לא רואים במצב החוקי היום בעיה. לצורך הדוגמה- - -
משה גפני (יהדות התורה)
¶
כי הכנסתם כן את הסיפור של יתום משני ההורים. כשיש בעיה. כשאין בעיה, אין בעיה.
יניב כהן
¶
במצב של יתום משני הורים, החשש שאתם מעלים, שברגע שהוא ירכוש דירה, יחשבו שזו דירה נוספת לאור דירות אחרות. כאשר מדובר בשני ילדים, נאמר, שהתייתמו משני הוריהם ועכשיו קונים לכל אחד דירה ממקורות כספיים כאלה ואחרים, בסיטואציה הזו אנו לא רואים הצדקה במצב החוקי היום לאחד את שניהם כתא אחד, וכל אחד יוכל ליהנות מהמדרגות של דירה יחידה. זה לגבי המצב הראשון.
לגבי המצב השני, יתום מהורה אחד, אם ההורה קונה דירה נוספת ורושם אותה על שם הילד, אנו לא רואים צורך לעשות הבחנה מהמצב החוקי היום. דירה כזאת צריכה להתמסות לפי דירה נוספת, אין צורך לעשות הקלה אחרת, ומעבר זה מקרים אחרים שיכולים להיות, כשנרכשות דירות ממקורות חיצוניים של התא המשפחתי, שהעברנו לייעוץ המשפטי של הוועדה הוראה שלנו של רשות המיסים שמקלה במקרים מסוימים, בהם הדירה נרכשה על-ידי הקטין - לאו דווקא במקרה של יתום אלא גם במקרים אחרים, שנרכשה על שם הקטין ממקורות חיצוניים של התא המשפחתי ותזכה להקלה של דירה יחידה ככל שהמימון מגיע ממקורות חיצוניים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כלומר גם אם לא יתום, נאמר מטופלים על-ידי אפוטרופוס מכל סיבה שהיא, גם שם זה ייקרא מחוץ לתא המשפחתי?
יניב כהן
¶
אני מדבר על מקרים שהמקורות לרכישת הדירה באו מחוץ לתא המשפחתי. למשל, קטין שכתוצאה מבעיה רפואית קיבל פיצוי כספי והיתה החלטה לרכוש בפיצוי הזה דירה עבורו, קיבל את אישור בית המשפט, כל הכספים מהדירה מנוכרים מהתא המשפחתי והם רק עבורו, אז במצב הזה לא נספור לו את הדירה של ההורים. זו הוראת ביצוע כתובה של רשות המיסים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כלומר גם יתום מאחד ההורים, גם יתום משני ההורים, וגם אם יש בעיה כמו נכות, או נגיד שהילדים נמצאים במשפחה אומנת, או שיש להם אפוטרופוס כי ההורים לא יכולים לתפקד, אנחנו מחריגים אותם?
יניב כהן
¶
לגבי הנכות, הדוגמה שנתתי שזה כספים שהגיעו מחוץ לתא המשפחתי כתוצאה מפיצויים נניח על נכות שקרתה לו בלידה, בתאונה וכיוצא בזה. לגבי היתומים – משני הורים – הבנת נכון. יתום מהורה אחד, אני מחדד – אם יש מצב שהורה שנותר בחיים קונה דירה נוספת ורושם אותה על שם הילד, במקום על שמו, זה לא מקרה שאנו חושבים שצריך לחרוג מהמצב הרגיל. לכן זו תהיה דירה נוספת.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אם יש אפוטרופוס במשפחה, כלומר האמא לא מתפקדת או מי שנשאר בחיים לא מתפקד, ויש אפוטרופוס שקונה דירה נוספת ואומר שזה לילד - האם הוא מוחרג?
יניב כהן
¶
צריך לבחון האם זה נכנס למצבים שבהוראת הביצוע שמתייחסת למצבים של מקורות חיצוניים מהתא המשפחתי.
יניב כהן
¶
הוראת הביצוע מדברת באופן כללי על מקרים שבהם המקורות לרכישת הדירה באו מחוץ לתא. יכול להיות שכן.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אם מדובר בילד קטין שעבר תאונת דרכים, שקיבל על זה פיצויים, ועם הכסף של הפיצויים קנו לו דירה. יש הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה שזה מחוץ לתא המשפחתי. זה לא נכלל, וזה היה בפעם הקודמת - אני מסכם את דבריך. יש מצב אחר, שמדובר ביתום שהוא פחות מגיל 18. אספו לו תרומות או לא חשוב באיזושהי צורה, וקנו לו דירה. הוא יתום. האם הוא נכלל בעסק המשפחתי, שיש שם דירה שרשום גם על שמו כי הוא פחות מגיל 18, ועכשיו קנו לו דירה, אנחנו מעלים לו את מס הרכישה למקרה הזה? המקרה הראשון - אני מכיר, זה היה פה בדיון. היועץ המשפטי הנחה שזה לא צריך להיות חלק מהנושא המשפחתי. מה יהיה במקרה הזה?
משה גפני (יהדות התורה)
¶
תגדיר את זה איך שאתה רוצה. בשני המקרים מדובר ביתום שהשכנים אספו לקנות לו דירה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, זה דבר שהוא חסר היגיון שאנחנו מעלים את מס הרכישה ופוגעים- - -
יניב כהן
¶
יש פה עוד שאלות שעולות. כדי להגיע להחלטה בכל מקרה ומקרה צריך לבחון את כל המכלול לגופו – גם מה קורה עם דמי השכירות מדירה - האם הם מנוכרים מהתא המשפחתי, לא מנוכרים. לכן אמרנו עקרונית – ככל שהדירה נרכשת ממקורות חיצוניים לתא המשפחתי, והיא מנוכרת מהתא המשפחתי לא רק לגבי הרישום הקנייני אלא גם בפועל מהנאה מהפירות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
השכירות עוזרת לתא המשפחתי לחיות ביום-יום. אז אתה אומר שאם היא עוזרת לתא המשפחתי ביום-יום, אתה קורא לזה דירה שנייה?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כי זה ליתום כי כרגע יש ארבעה יתומים בבית, כרגע כולם שותפים באותו בית. לא לכל אחד מהם יש דירה.
שלומית ארליך
¶
אם אתה יתום משני הורים ויש לך שלושה אחים, אתה מתחלק לרבעים, אז הדירה השנייה, ממה שאני יודעת, תהיה הדירה הראשונה שלך.
שלומית ארליך
¶
עולם אחר הוא עולם שבו יש לך הורה אחד. אם אתה יתום רק מהורה אחד, והדירה הראשונה רשומה על שם ההורה הראשון, ואז אספו לך תרומות ואתה קונה בהן דירה לילד שהוא יתום מהורה אחד - זה כן נתפס כאותו תא משפחתי.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זה לא אמור להיות, זה הולך לילד, לא להורה. צריך לעשות תיקון, כי אם אספו לו כסף, התאספו השכנים, המשפחה, קופה - כי אין לו הורים שיעזרו לו. כשאין שני הורים אתה אומר – זה משהו אחר. אני מדבר איתך על ילד שיש דירה למשפחה שהורה אחד גר בה, גר בה והוא גר איתם, קטין. נשאר לגור עם האמא. האמא מכלכלת אותו. יש לה פחות הכנסה. אני קונה לו דירה, ואתה אומר: זה בתוך התא המשפחתי. למה זה פחות בתא המשפחתי אם אני אומר שזה לילד פחות מגיל 18?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זה השקעה טובה שעכשיו יקנו לו, כי המחיר יעלה. כשהברזל חם – תכה. כשיש הטרגדיה – זה הזמן לאסוף את הכסף. אחרי גיל 18 יגיד: הוא הסתדר. המקרה הכואב הוא עכשיו לאסוף את הכסף. כמדינה אני לא מבקש שתקנה לו דירה, אבל אל תפגע לו בזכויות לקנות את הדירה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אם רשות המיסים היתה באה, היינו מנהלים ויכוח וזה היה הגיוני. אם לוקחים את הדירה הזאת ומשכירים אותה למישהו בחוץ, אז רשות המיסים היתה אומרת: הדירה הזאת אמנם היא ליתום אבל עושים מזה רווח כלכלי שהוא מחוץ לעניין. אנחנו מדברים על המקרה שקנו לו דירה והיא לא מושכרת למישהו אחר. רשות המיסים לא מגיעה למסקנה כזאת. קודם כל, למה הם לא מסכימים לבסיס? אם קונים דירה ליתום הזה, והיא בחזקתו, האם גם אז צריך לשלם את מס הרכישה? אם הם משכירים, נדון. שרשות המיסים תגיד שעושים בזה רווח חיצוני.
יניב כהן
¶
אם הדירה הזאת נרכשה מחוץ לתא המשפחתי, מקורות מחוץ לתא המשפחתי, וגם הדירה עצמה מנוכרת מהתא המשפחתי, כלומר לצורך העניין אם היא מושכרת, הכול שמור בקרן לטובת הקטין וכו', זה סיפור אחר ועם זה אנו יכולים לראות בזה הפרדה. מצב שבו החליטו לעזור להם ולקנות להם דירה נוספת כדי שהפירות ישמשו אותם ביום-יום, אני לא רואה הבדל בין מצב כזה לגם לא יתומים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
כלומר אם הדירה נרכשת ממקורות חיצונים, והפירות שלה, השכירות, נשמרים בצד לטובת הקטין בקרן מיוחדת, מבחינתכם מדובר בדירה שלא תמוסה. נכון?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הוא אומר שאם אתה לוקח את הכסף הזה, ולא משנה אם זה יתום אחד או שניים, ושמת את הכסף בקרן שאתה פותח אותה לאותו קטין היתום, אין להם בעיה עם זה.
יואב קיש (הליכוד)
¶
מס הרכישה יהיה כמו דירה ראשונה. יקבל כאילו דירה ראשונה. יש להם הוראה כזו, והיועצת המשפטית תבדוק את זה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
שתי שאלות – אחת, ביקשתי לדעת כמה הכנסות היו למדינה מ-2015 אז של הצמדה, שהיה ה-8%, שזה עלה, כמה הכנסות המדינה הכניסה ממס הרכישה הזה. גם אז שאלתי - כמה דירות בסך הכללי של דירה שנייה ומעלה, כלומר דירה שנייה כמה יש ודירה שלישית ומעלה. אני שואל במלאי.
והדבר האחרון, כמה אתם מעריכים שיהיה היצע על השוק מהסיפור הזה? פעם שעברה לא קיבלנו את הנושא הזה. ושאלתי גם פעם שעברה – שהפעם אתם חושבים שממס הרכישה הזה יהיה הכנסות 0 למדינה. ישבתי עם כלכלנים. בדקתי. לא מובן לי איך לא יהיו הכנסות למדינה או תהיה הכנסה שולית למדינה.
צחי דוד
¶
יש לנו פה אומדן מאוד נוח, כי היינו ב-5%, עלינו ל-8% וחזרנו ל-5%. אנחנו יודעים לבדוק את השינויים יחסית בקלות. לפני שעלינו ל-8% השיעור של עסקאות משקיעים היה מעל 20%, אפילו 25%, לקראת העלאת מס רכישה קפץ נקודתית. רגע אתעלם מזה. השיעור הממוצע אחרי שהעלינו את מס רכישה ירד ל-13%. בתקופת מסוימות אפילו 11%.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לקחתם בחשבון כמו שעכשיו תיקח בחשבון שהיה מסת קניית דירת יד שנייה, כי ידעו שהולכים להעלות, אז אתה עושה ממוצע שנתי? או אתה אומר: אני לא שם לב לחודש הזה, כי בו כולם הלכו לקנות את הדירות שחשבו? זו שאלה נכונה לחישוב. אתה לא יכול לומר: לא חישבתי.
יואב קיש (הליכוד)
¶
כלומר אסור להתעלם מהפיק, אבל קח את הפיק ותוסיף אותו לאחרי, כי זה דירות שנקנו בגלל המהלך שלך.
יואב קיש (הליכוד)
¶
אתה יודע לומר כמה דירות היו בפיק. קח אותה כמות ותפזר אותה על השנה אחרי זה, שזה מה שהיה קורה ואז אתה מגלה אמיתית מה היה המצב.
צחי דוד
¶
אנחנו לא בהכרח יודעים לנתח את הפיק הזה ואת המקורות לו וכמה הוא יהיה הפעם. אנחנו מסתכלים על נתונים של חמש שנים שהיינו ב-8%. רואים את הירידה בהיקף העסקאות. רואים את המס שנגבה על אלה שעשו יותר עסקאות, כלומר עלינו מ-5% ל-8%, כלומר עלייה של כ-60% במס, ובמקביל ירידה של 50% ולמעלה מכך במספר העסקאות. אנחנו בודקים, אם אנחנו במרחב של אדישות מבחינת המספרים. את הפיק אני לא יודע לנתח מה מקורו ולמה אני צריך לייחס אותו.
לגבי שאל המלאי, ראיתם את הזרם של דירות להשקעה שנכנסות ויוצאות מהשוק. מזין את שוק השכירות גם דירות ירושה שזה משהו שלא מדווח. לא צריך לדווח על העסקה הזאת לרשות המיסים.
צחי דוד
¶
אדם שירש דירה לא צריך לדווח על העסקה. גם לא מדווח. לכן האומדנים שלנו של גודל שוק השכירות לא נובעים משאלת העסקאות אלא יש מגוון מקורות מידע, גם למ"ס, גם בדיקות שעושים מעת לעת. 28% בערך. ישראל במובן הזה היא קצת פחות מהמקובל בעולם המערבי. איפה שאנחנו חריגים מאוד זה מה שנקרא אצלנו בשכירות מוסדית, שאצלנו זה 1% מהשוק, שכירות ארוכת טווח, שבעולם המספרים בעשרות אחוזים גבוהים מאתנו, לכן ראיתם פה המון צעדים שנוגעים לשכירות ארוכת טווח.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
ברגע שאני משלם יותר על הדירה, אני משלם מס רכישה גבוה יותר, אני גובה שכירות יותר גבוהה. לא צריך להעלות את מס הרכישה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זה מה שדיברנו פעם שעברה, וזה מה שאמרתי: אל תסתכל כמה מניעת קנייה יש אלא כמה הצפה. אם אסתכל כמה מניעת קנייה יש – אף פעם לא אציף את השוק. אני שואל מה הצפי שלכם בדירות שיצופו בשוק. כמה דירות יימכרו בעקבות זה? כמה דירות חדשות ייכנסו לשוק, שלא היו בדירה שנייה? לצורך העניין, כל שנה נמכרים – סתם אני זורק מספר – 40,000 דירות, דירה ראשונה. עכשיו עושים מס רכישה. כמה עכשיו שאנחנו מעלים את זה הצפי שלכם לקבל רוכשי דירה ראשונה? זה הנקודה שאנחנו עלולים להקטין או לעלות.
צחי דוד
¶
השוק, כשאנחנו באזור 5% מס רכישה, גם לפני שעלינו ל-8, ואני מאמין שזה הנתונים כרגע – השוק מתחלק בערך 40-40-20, כלומר 40% דירה ראשונה, 40% משפרי דיור – מוכרים דירה אחת, קונים דירה אחת, וכ-20% משקיעים, קצת יותר. כשהיינו ב-8%, הירידה של המשקיעים התפלגה – אני אומר בזהירות – לא בדקתי ביחס לשאלתך, אבל בערך התפלג שווה בשווה בין עסקאות משפרי דיור לבין עלייה ברוכשי יד ראשונה, כלומר השוק מתפלג, 45, 45, 10. זה פחות או יותר ההתנהגות.
אייל לב ארי
¶
אם אני מבין נכון, מה שחבר הכנסת אזולאי שאל – מה תהיה התוצאה של העלאת מס הרכישה על דירות להשקעה מבחינת הדירות שהשתחררו לטובת קוני דירה ראשונה ולטובת משפרי דיור.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הוא אומר שלא תהיה השפעה, במילים אחרות. גם פעם שעברה ראיתם שזה חופף זה לזה, זה מה שאתה אומר. אז בעצם לא עשינו כלום. כלומר יותר מזה – וזו תוספת על השאלה – גם מה זה יעשה לנו בשוק במחירי הדיור? אם לא תביא את זה, לא תביא את זה. זה ביצה ותרנגולת. על זה לא קיבלנו תשובה.
אייל לב ארי
¶
מתי היה שחרור לאחרונה – כשהיה תיקון 76 במסגרת חוק ההסדרים של 13', 14', כשהשתנה שינוי השבח, היה שחרור, והיתה הוראת מעבר לגבי מי שהיתה להם יותר מדירה אחת כדי לעודד אותם למכור. יותר מדירה אחת.
צחי דוד
¶
ינון, השאלה שלך היא הסיבה שאנו נמצאים פה. אנו רואים במשקיעים סוג של ביקוש עודף. אנחנו לא הולכים להגיד לזוגות צעירים: אל תקנו דירה. מי שהולך לקנות דירה - אנחנו לא הולכים להקשות עליו. הפוך – אנחנו מקלים עליו. משפרי דיור – אנחנו בסוג של אדישות לגביהם. קונים דירה אחת, מוכרים דירה – אנחנו יחסית אדישים לגביהם. משקיעים, בסופו של דבר, קבלן, יד שנייה, מסתכל קצת אחרת מהזוג הצעיר. זוג צעיר רוצה לגור במקום מסוים. יש לו אמצעים כספיים, הון עצמי, נטילת משכנתא, הוא רוצה למצוא את הדירה הכי טובה עבורו. משקיע – אין לי טענה כלפיו כמובן – רואה תשואה, ריבית, דמי שכירות, ומתוך זה גוזר מחיר דירה שמוכן לשלם ביחס לנכס השקעה אלטרנטיבי הוא יכול להשקיע את הכסף שלו. בסביבת ריבית נמוכה מאוד, שקיימת מאז 2009 ברצף, ובתקופות מסוימות – קורונה, בורסה רועדת, דברים כאלה – דירה היא השקעה מאוד אטרקטיבית בסופו של דבר במשרד המכירות, וכשמראים דירת יד שנייה, זה לא משנה - המשקיע מתחרה עם הזוג הצעיר. אם זה כדאי לו, הוא ישלם את השקל יותר, והם דוחפים את השול כלפי מעלה. כשאתה מעלים במירכאות 10% מעסקאות המשקיעים, המשמעות של זה לאנשים שמגיעים למשרדי המכירות ומשתתפים ברכישות בשוק, היא כמובן אפילו למעלה מכך – אתה משפיע ומרסן ביקושים. בסופו של דבר שוק הדירות הוא שוק. יש קונים ויש מוכרים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה צודק, אבל אין לך הערכה. אתה לא יכול לומר לי: בשנת 2022 יירדו 5% ממחירי הדירות, ובשנת 2023 יירדו עוד 5% ואז מתחילים להיות שלילי.
צחי דוד
¶
כפי שעניתי קודם לשאלת חברת הכנסת שפק - אנחנו במכלול של צעדים בשוק הדיור. נתח מהם זה הצד המרכזי שמטפל בצד הביקוש. עיקר הטיפול שלנו, ושם הוא נשאר, בצד ההיצע. המספרים בצד ההיצע אופטימיים מאוד, אבל יש לומר, למרות שאנחנו לא רוצים לדרבן באמירות האלה את הנטייה ללכת לקנות דירות, המספרים הם כאלה שאנחנו בעלייה די משמעותית. אנחנו מגדילים מאוד את ההיצע. אם אני קבלן שהיום מציע הצעות במכרזים של המינהל, שצופות פני עתיד עליית מחירים נוספת, אני הייתי יותר זהיר.
יואב קיש (הליכוד)
¶
השוק עושה ההפך ממך לגמרי – משלם פרמיות מטורפות על הקרקע ואתם נותנים להם להשתולל.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
תראה את הדירה להשכיר באור יהודה, מחיר קרקע לדירה להשכיר עלה יותר מאשר מחיר קרקע למכירה.
יואב קיש (הליכוד)
¶
בנתניה, עיר ימים, נדמה לי, זה היה אתמול בלילה בחדשות 12, במקום 990,000 נסגר מכרז בקרוב למיליון וחצי ליחידת קרקע. אז מה אתה מצפה שיקרה עוד חצי שנה או שנה?
היו"ר אלכס קושניר
¶
אתם מחזקים את הצורך לנסות לראות איך אנחנו מצננים את הביקושים. עליית המחירים על קרקעות נובעת גם מזה שיש ביקושים עודפים ויש היצע נמוך. לכן מחירי הקרקע גם עולים.
יואב קיש (הליכוד)
¶
אני מסכים, אבל במקום לומר משהו אמיתי – למשל: כל הדירות עד 4 חדרים, עד עסקאות של 3 מיליון שקלים – פטור ממס שבח לשנה. זה עולה כסף אבל מצנן את השוק. מוציאים מלאי החוצה. ברגע שאתה לא עושה את זה, ורק שם חצי פלסטר שלא עושה כלום למשקיעים – בסוף את הקרקעות במכרזים – אתה לא שם במכרזים מחיר קאפ עליון. אתה לא פותר את הבעיה האמיתית של עליות מחירי הדיור ואתה משחק בפלסטר על חשבון הציבור כאילו זה יעזור. אנחנו משלים את עצמנו והמחירים ימשיכו לעלות. אגב, זה שאלה של ינון – מדוע לא נותנים פטור ממס שבח כדי לעודד את זה? לא מתייחסים לזה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תוך כדי הדיונים פה עלו הרבה מאוד הצעות יעילות וטובות, איך אנו יכולים לשפר את נושא הדיור. אני מתחייב שנעשה על זה דיון בוועדה ונעשה עבודה משותפת, קואליציה אופוזיציה, גם מחוץ לוועדה בפגישות עבודה כדי לראות איך אנו יכולים לעשות פעולות נוספות.
צחי דוד
¶
לגבי עליית המחירים של הקרקעות – הנתונים אפילו התעדכנו מאז הדיון הקודם - המינהל עשה 55,000 עסקאות. השיא עד היום – אני לא מדבר 30 שנה אחרונות אבל 20 שנה אחרונות היה 45,000. כמו שזה נראה כרגע, נגמור את השנה עם יותר מ-60. זו עלייה משמעותית בהיצע. אני בטוח שזה ישוקלל למיתון עליית מחירי הדירות. זה היקפים מאוד גדולים. אנחנו הרבה מעבר לתיקון של 20.
צחי דוד
¶
יכול לקזז, אבל קודם אענה על מבצע מס שבח – היה פה מבצע של מס שבח של מכירת שתי דירות נוספות. התיאוריה שזה יכול להניב זריקה של עשרות-אלפי דירות לשוק לא הוכחה. נתנו שני פטורים נוספים לאדם.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כשאתה אומר מס רכישה – אם היית מבטל לקבלנים את מס הרכישה - כי אנחנו יודעים מה קורה במינהל – מחירים מטורפים – הם יכלו להביא במחירים יותר זולים. אתה מביא העלאה של מס רכישה – אין בעיה, אבל תחשוב איך אתה מציף את השוק.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
יש לנו מידע לגבי – אנחנו מדברים על מי שיש לו דירה אחת ומי שיש לו שתיים. אנחנו יודעים כמה אנשים יש להם דירה אחת, שתיים, שלוש? אין? האם עושים הבחנה בין אדם שיש לו דירה אחת, ומי שיש לו שתיים ומעלה? זה יכול להיות מעמד ביניים- - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אבל אם אתה מצנן את הביקוש, שזו המטרה – לנסות להוריד את המחירים, שזה סוג של מהלך נוסף, אבל למה להתייחס לאותו אדם שהולך לקנות דירה, אם הדירה ה-20 במספר שלו או דירה שנייה – שהם ישלמו אותו סכום? יש פה משהו מעוות. למה לא לחשוב על משהו דיפרנציאלי? יש הבדל בין אדם שיש לו שתי דירות לאדם שיש לו 20 דירות. למה זה שקונה את הדירה ה-20 ישלם אותו מס כמו זה שקונה את הדירה השנייה שלו? נכון שהמטרה היא לצמצם 2 ו-20, אבל נראה לי שמעוות שאדם עשיר שקונה 20 דירות- - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
זה לא עניין של המצב הכלכלי של המשקיע. זה עניין של להוציא את המשקיעים מהשוק. לא משנה אם יש לו 2 דירות או 100 דירות.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
זה כן משנה, כי אדם שקונה דירה שנייה לאדם שקונה אתה-20, אם הוא יודע שבדירה ה-20 הוא משלם 15% לבין 8%, יכול להיות שזה כן יעשה את ההבדל.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני חושב שזה לא נכון להתייחס לאדם שיש לו דירה שנייה למי שיש לו הרבה יותר דירות, כאותו דבר. חבל שאין מידע, אולי זה משהו שצריך לאסוף.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ביקשתי מהממ"מ שיעשו את זה. לאוצר יש. מתי האוצר יוציאו את זה – כשהממ"מ יביאו, אז יגידו: זה לא נכון הנתונים של הממ"מ.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
לגבי הנושא של משפחה שגרה בברית המועצות או בארצות הברית, לא חשוב, ורוצים לעלות ארצה. הם מכינים דירה. העולה הזה רוכש דירה, רוצה לא סתם לבוא באוויר, להכין את הדברים, ואז רכש דירה. האם יצטרך לשלם מס רכישה של 8%?
היו"ר אלכס קושניר
¶
היום בתקנות של רשות המיסים קיים עיוות שלא תוקן במשך הרבה מאוד זמן. ההטבה לעולה לא בדיוק קיימת – היא בדיוק הפוכה. עד 1.85 עולה חדש אמור לשלם 0.5% מס, ועד 1.75 כל השאר האזרחים במדינה משלמים 0%, כלומר זה לא הטבה אלא הרעה. במסגרת השיח מול משרד האוצר אנחנו הולכים לעשות את התיקון גם שם כדי לתת לעולים הטבות בנושא של מס על רכישת דירה, אבל לא נביא את זה בחקיקה הזאת, כי זה בתקנות.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אבל אדוני היושב-ראש, אנחנו איתך בעניין. אנחנו רוצים לשבת, קואליציה, אופוזיציה. אנחנו לא שלמים עם זה, ולפי דעתי גם אתה לא שלם שזה בטח יוריד את מחירי הדירות.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
הייתי שם כבר. אבל יש דברים שאנו לא רוצים שיקרו, שכתוצאה מזה שמעלים את מס הרכישה גם ייעשה עוול. למשל הנושא של ילד יתום שאני עוד לא שלם עם התשובה, אבל הנושא של ילד יתום, אף אחד מאתנו לא רוצה שהוא ייפגע. אני גם לא רוצה שתיפגע המשפחה הזאת, שהיא עולה ארצה ורוכשת דירה. אפשר לשנות את זה פה.
יניב כהן
¶
יש בחקיקה הקיימת היום, בלי קשר לנושא של עולה, שאם אני קונה דירה והופך להיות תושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק תוך שנתיים מהיום שקניתי את הדירה, אני יכול ליהנות ממדרגות של דירה יחידה בהנחה שאין לי- - -
משה גפני (יהדות התורה)
¶
לפני שאתה ממשיך – אנחנו מדברים על מקרים שבהם האיש בא לארץ. הוא נמצא. הילדים שלו הולכים לבית הספר. הוא משלם. תחזיר לו עוד שנתיים? מה תעשה? למה לא לפטור אותו מההעלאה של 8%?
יניב כהן
¶
אם הוא קנה את הדירה בהיותו תושב ישראל - זה לא עובד על בסיס אזרחות אלא על בסיס תושבות. אם הוא קנה את הדירה בהיותו תושב ישראל, אם זו דירה יחידה שלו, הוא זכאי למדרגות של דירה יחידה. ההגדרה של תושבות ישראלית היא לא רק- - -
ראול סרוגו
¶
תודה. ראשית אני רוצה לתקן משהו שאמרתי בישיבה הקודמת והיה שגוי ואני לא רוצה להטעות אף אחד. טענתי שאין מס רכישה בשום מדינה בעולם חוץ מישראל ושגיתי. אכן יש – אמנם במינונים יותר נמוכים, במדרגות יותר נמוכות, אבל יש את זה במספר לא קטן של מדינות, ולא רציתי להיתפס כמישהו שמטעה את חבר הכנסת.
ראול סרוגו
¶
ראינו בשקפים של משרד האוצר שהוצגו בישיבה הקודמת שהמשקיעים, בד בבד עם קניית הדירות, הם מוכרים דירות באותה כמות, כלומר הם לא פקטור משמעותי, ושוב – הם תופסים את דירות יד השנייה. חשוב לומר את זה ולהדגיש, וגם כשאדוני מדבר על צינון הביקושים – הרי מה עושה המשקיע – הוא משכיר את הדירה, כלומר את הצרכים אתה לא יכול לצנן. הצרכים שאנשים צריכים דירות – קיים. לכן ברגע שאתה מרחיק את המשקיעים, או הם מורחקים באמת ונשפכות דירות לשכירות או הם מגלגלים את השכירות על השוכר. לכן פגעת בשוכרי הדירות. אמר כאן גם צחי מפורשות, שיש עלייה בשכירות – הוא לא יודע להעריך כמה זה; לדעתו היא מינורית. אנחנו לא שמענו בשום שלב שהוא ניתוח מסודר, מה השפעות החוק. היה פה אמירה של צחי, שכאילו אנחנו נמצאים בתנאי מעבר, שכשהעלו את מס הרכישה ל-8%, כמות המשקיעים ירדה מ-20% ל-11% או 13%. איפה מחיר למשתכן פה בתמונה? אנחנו רואים לפי הגרפים של האוצר שחצי שנה אחרי עליית מס הרכישה בפעם הקודמת, המשקיעים המשיכו לקנות דירות. מתי הפסיקו לקנות דירות – כשנכנס לתוקף ההגרלות והביצוע בפועל של מחיר למשתכן. הוא גם הסתיים בד בבד עם הורדת מס הרכישה של ישראל כץ. זו הסיבה האמיתית למה משקיעים ירדו ל-11%, לא עליית מס הרכישה. ואני חוזר – כאשר הם רואים מה אומרים היזמים שקונים קרקעות במחיר גבוה, שצופים שמחירי הדירות יעלו - שר האוצר בעצמו אומר שיהיה הישג למדינת ישראל אם עליית המחירים ב-2022 תהיה 6%. כלומר יהיה 8%. הישג יהיה 6, אבל בפועל אולי יהיה 8. אז המשקיע אתה חושב שיילך הביתה בגלל שהעלית לו ב-3% את מס הרכישה? לא. משקיע שרואה שמחירי הדירות בעלייה קונה דירות, ומממש באותה עת, את דירות יד השנייה שקנה לפני עשר שנים, וכאשר הוא רואה שהשוק עלול להיות במגמת ירידה, שם זה ייעצר. לכן הצעד הזה כפי שאמרתי בפעם שעברה, הוא גורע, הוא פוגע במאמצי הממשלה כי מחירי השכירות יעלו ובעקבותיהם מחירי הדירות יעלו. אתה דוחף את השוכר שרצה לשכור דירה - לקנות דירה, אנחנו בעידן של ריבית נמוכה כי מחירי השכירות עולים, אז הוא חושב: עדיף לי לשלם לעצמי את המשכנתא מאשר לבעל דירה ולבזבז את הכסף.
הצרכים לא משתנים, אדוני היושב-ראש. הצרכים שלנו במדינת ישראל הם 70,000 דירות בשנה, וטוב עושה האוצר והממשלה ושלושת השרים, שפועלים בעיקר בהגדלת ההיצע, ואני מברך על כך. היינו שותפים להליכים גם במסגרת העבודות בכנסת וגם לפני כן, אבל הצעד הזה אינו טוב. זה דבר והיפוכו. יש פה קניבליזם בדברים הטובים שנעשו. לכן אתם חייבים להודיע פה שזו הוראת שעה ולא משהו קבוע כי מהר מאוד תיווכחו לדעת שהמשקיעים לא ייצאו מהשוק, ומחירי הדירות והשכירות ימשיכו לעלות. תודה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
נצא להפסקה כי יש כמה סוגיות שאנחנו צריכים לפתור, גם לבקשת חברי הכנסת, גם מהקואליציה גם מהאופוזיציה, יואב, ינון, אופיר וחבר הכנסת גפני, וגם כמה שאלות שיש לנו לאוצר. נחזור לקראת 12:00 – נודיע מתי.
(הישיבה נפסקה בשעה 11:20 ונתחדשה בשעה 12:20.)
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני מחדש את הישיבה. נעבור להקראת החוק ולהצבעה על סעיפיו והסתייגויות. אני רוצה להכריז על השינויים שהוכנסו לחוק לבקשתה של הוועדה, לבקשתם של חברי הכנסת גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה.
לעניין החוק עצמו, הוועדה מבקשת שהחוק לא יהיה הוראת קבע אלא הוראת שעה לשלוש שנים עם אפשרות להאריך לשנתיים נוספות באישור הוועדה.
בנוסף, כדי לעודד זוגות צעירים שרוכשים דירה ראשונה, הועלתה פה דרישה על-ידי יואב קיש, ינון אזולאי וחברי הכנסת גפני, אופיר כץ, ולדימיר בליאק ונירה שפק, שלא נמצאת כאן, לבדוק אפשרות לרווח את מדרגות המס הראשונות לרוכשי ראשונה. כאן סוכם, שהוועדה תביא הצעת חוק פרטית שתיתמך על-ידי הממשלה בנושא הספציפי הזה. כאן אני רוצה לשמוע לפרוטוקול את אגף התקציבים שמסכים לזה.
צחי דוד
¶
עשינו את הבירורים גם במשרד האוצר, במתכונת שתיקבע - הצעת חוק פרטית או אחרת - נתמוך בזה. כמובן, זה יצטרך לבוא עם צד מאזן. נקווה שזה יבוא כמה שיותר מהר.
היו"ר אלכס קושניר
¶
ועוד שני דברים נוספים שנהיה חייבים לעשות – אחד, לוודא שהחוק הזה לא חל על משקיעים שנמצאים במסגרת חוק עידוד השקעות הון. זה יידרש לבדיקה טיפה יותר מקיפה כדי לוודא שאין משקיעים נוספים שמופלים לרעה במהלך הזה. נביא את זה בתיקוני החקיקה בקרוב.
היו"ר אלכס קושניר
¶
כן, במסגרת המהלך. ודבר נוסף – אמרתי בתחילת הדיון - שוועדת הכספים תיכנס לעבודת מטה משמעותית של כל חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה, כדי להביא צעדים נוספים שיעודדו את הזוגות הצעירים לרכוש דירות, יוזילו עבורם את העלויות כדי להקל עליהם, להשיג את החלום של רכישת הדירה. אבקש מהיועצת המשפטית.
ראול סרוגו
¶
אפשר להתייחס במשפט? תודה. אל"ף, אני כמובן מברך את האיזונים שנעשו פה עכשיו בוועדת הכספים ואותך אדוני היושב-ראש, על שהסכמתם, את חברי הכנסת שהבאתם את הדברים. צעדים בולמים בכיוון הנכון. אני חושב שהוועדה תצטרך להתכנס שוב בנושא הזה של מס הרכישה וההשפעה של זה על שוק משקיעים בעוד מספר חודשים ולבחון האם הצעדים הלו הושגו.
אני מבקש, שאת הצעת החוק הפרטית של הוועדה, ואני לא רוצה להיכנס למספרים – יש על זה השפעה על כל השוק החל מרגע זה – שיהיה מהיר מאוד ולא ייקח שבועות. אחרת יש לזה השפעה מכרעת בשוק.
שלומית ארליך
¶
הסתכלנו על ההנחיה. ההנחיה אומרת, כשמדובר בדירה בבעלות קטין, כשהיא נרכשת עבור קטין שנמנה על יחידי התא המשפחתי - לפי ההנחיה, דירה בבעלות קטין, כשנרכשת דירה עבור קטין שנמנה על יחידי תא משפחתי שלא ממקורות התא המשפחתי וללא קשר וקרבה כלשהי אליו, והפעולה טעונה אישור בית משפט על-פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, למשל כמו שדיבר נציג רשות המיסים ואמר שמדובר ברכישת דירה מכספי פיצויים עקב תאונת דרכים, והדירה עומדת לטובתו של הקטין בלבד לכשיתעורר הצורך בכך - דירה שהתקבלה בידי קטין במסגרת ירושה לא תימנה במניין דירות התא המשפחתי גם אם התקבלה מקרובי המשפחה, ובלבד שהיא עומדת בשאר התנאים. מאידך אומרת ההנחיה, יודגש שדירה שניתנה במתנה לקטין או דירה שנרכשה על-ידי מכספים ומקורות מימון שהועמדו לטובתו על-ידי בני משפחה או קרובים תימנה במניין דירות התא המשפחתי, כלומר אם מי שנותן את הכסף זה קרובי משפחה, היא כן תימנה וזה גם אם היא עומדת בתנאים של ניכורה מרכוש התא המשפחתי. זה מה שאומרת ההנחיה.
כלומר במצב שבו אוספים כסף ממקורות שהם לא בני המשפחה, ההנחיה לא מתייחסת לזה באופן מפורש. יש לך יתום שאוספים עבורו את הכסף לא מתוך גורמי המשפחה.
יניב כהן
¶
התייחסנו לזה וזה בדיוק מה שהקריאה עכשיו היועצת המשפטית של הוועדה - האם זה מגיע ממקורות חיצוניים לתא המשפחתי, לצורך העניין ארגון תרומה חיצוני כזה או אחר, והדירה שנרכשת מנוכרת מהתא המשפחתי ולא רק הרישום הקנייני אלא גם השימוש בה בפועל והפירות ממנה והכול מיועד ונשמר בקופה בצד לטובת הקטין, זה לא יימנה במניין הדירות של התא המשפחתי.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
שאלה על מה שהקריאה שלומית – זה אומר שאם משפחה קנתה לקטין כסף, הוא כן ישלם את המס על זה. אבל לא מהירושה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, אותי מה שהוא אמר, זה מספק. אני רק מבקש שנכניס את זה בהוראות הביצוע.
היו"ר אלכס קושניר
¶
זה נאמר לפרוטוקול. וזה לא משתמע לשני פנים. יותר מזה – אם אתם מכירים שיש מקרה שהוראת הביצוע הזו לא מתבצעת, אז נדרוש לתקן אותה ולדייק אותה. היועצת המשפטית.
שלומית ארליך
¶
צריך לעשות התאמות בהתאם לשינויים. אני מקריאה עם ההתאמות תוך כדי תנועה את הנוסח.
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 96), התשפ"ב-2021.
שלומית ארליך
¶
אני מקריאה מהכחול – אומר כשיש תיקון.
תיקון סעיף 9(1). בחוק תיקון מיסוי מקרקעין, שבח ורכישה, התשכ"ג-1963 (להלן – החוק העיקרי) – בסעיף 9. פסקה (1) שמתקנת את סעיף קטן (ג1ג). אותה אנחנו מורידים. היא מדברת על תקופה שמיום 1 באוגוסט ומחליפה את זה היום שלפני יום תחילתו של חוק מיסוי מקרקעין. אנחנו מורידים את 1א. אנחנו עוברים ל-1ב. היום כתוב: אחרי פסקה (1). זה יהיה: לפני סעיף קטן (ג2). נכניס את זה כסעיף. הסעיף יהיה (ג1ו1): על אף האמור בסעיף קטן (ג1ג1) במכירת זכות במקרקעין, שהם בניין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים, אנחנו מוסיפים פה: שלא חלות עליה הוראות פסקה (2) של הסעיף הקטן האמור זה ההוראות שמתייחסות לדירה יחידה, שנעשתה מיום תחילתו של חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)(תיקון מס' 96), התשפ"ב-2021, כלומר מהיום שבו מתחיל החוק הזה עד יום ל' בכסלו התשפ"ה – 31 בדצמבר 2024 - זו הוראת השעה של שלוש השנים – ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת הקבוע להלן. זה בהתאם לנוסח הכחול. 1. על חלק השווי שעד 5 מיליון ו-348,565 שקלים חדשים – 8%, 2. על חלק השווי העולה על 5 מיליון ו-348,565 שקלים חדשים – 10%.
נוסיף פה פסקה (2) שתאמר: שר האוצר רשאי בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להאריך את התקופה הקבועה בפסקה (1) בתקופה נוספת של שנתיים, כלומר שר האוצר באישור הוועדה יוכל להאריך את דצמבר 2024 עד דצמבר 2026.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, החוק הזה הוא העלאת מיסים. גם על חלק השווי מעל 5 מיליון. גברתי היועצת המשפטית, זה חוק של העלאת מיסים.
שלומית ארליך
¶
את סעיף קטן (ג) שמופיע בכחול - אנחנו מורידים.
בסעיף קטן (ג2) במקום מה שמופיע לכם בהגדרה מדד הבסיסי יהיה ברישא, במקום ג1א ו-ג1ג, יבוא: ג1א, ג1ג ו-ג1ו - זה אנחנו מכניסים את הפסקה שהקראתי, ג1ו.
(ב) ישתנה, זה לא יהיה: בסופה יבוא. זה יהיה בהגדרה: מדד הבסיסי, בסופה יבוא.
לעניין תיאום הסכומים הנקובים – בסעיף קטן (ג1ו) – זה הסעיף שעכשיו הקראנו – המדד שיפורסם ביום ב' בשבט התשפ"א, 15 בינואר 2021, רשות המיסים תסביר למה צריך למדד את זה שוב.
שלומית ארליך
¶
כלומר קובעים הוראת מידוד ל-15 בינואר 2021, ונצטרך להכניס פה עוד פסקה שאומרת: בסעיפים קטנים (ג3) ו-(ג4) בכל מקום במקום ג1א ו-ג1ג יבוא: ג1א, ג1ג ו-ג1ו.
גיא, תסביר את משמעות ההוספה של הסעיפים הקטנים.
גיא גולדמן
¶
אלה סעיפים כלליים שנוגעים לסמכות שר אוצר לשנות תחומים. נוסיף את סעיף קטן (ג1ו) לכל הסעיפים הקטנים.
שלומית ארליך
¶
(ג3) מדבר על זה שהמנהל יפרסם בהודעה ברשומות את סכום השווי, ו-(ג4) מדבר על זה ששר האוצר באישור ועדת הכספים רשאי בצו להעלות את הסכומים הקבועים.
שלומית ארליך
¶
אשאיר את זה בינתיים כי כל הסעיפים מופיעים פה. השווינו את התיקון זה לתיקון שהיה לפני כן, לתיקון 81.
שלומית ארליך
¶
סעיף 2. תחולה. סעיף 9 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה – זה כל מה שהקראתי עד עכשיו – יחול על מכירת בניין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים שנעשתה ביום תחילתו של חוק זה או לאחריו. תסביר.
גיא גולדמן
¶
התיקון ייכנס לתוקף ויחול על עסקאות שבוצעו ביום פרסום החוק או לאחריו, כלומר כל העסקאות שמבוצעות בינתיים – גם היום, גם בימים האחרונים, לא חל לגביהם התיקון. זה לא מוחל רטרואקטיבית.
שלומית ארליך
¶
יש הסתייגויות של סיעת הליכוד ושל חברי הכנסת יואב ושלמה קרעי, זה סך הכול סדר גודל של כמעט 80 הסתייגויות.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני רוצה לדעת – שלומית, החוק הזה מעלה מיסים על הדירה השנייה. אם אנחנו רוצים את החוק שאנחנו מדברים עליו לעשות הצעת חוק פרטית, אמנם מהר, אם אנחנו רוצים להכניס את זה פה כהסתייגות, למה יש בעיה? הרי זה חוק שמעלה מיסים. במשפט אחד – אני מקבל את מה שאת אומרת. אבל החוק הזה מדבר על הורדת מחירי הדירות. כך הסבירו לנו. הוא מדבר על העלאת מס הרכישה בדירה להשקעה. אנחנו אומרים שאם זה החוק שמעלה את מס הרכישה בדירה להשקעה, בדירה הראשונה צריך להגדיל את הפטור, ולכן צריך לעשות איזון. למה אני לא יכול להכניס את זה בהסתייגות? זו הכוונה של החוק, זה הרוח של החוק.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מה שאנו מתכוונים לעשות, ובכוונה אני רוצה להשאיר את זה ככה כדי שנשב על המספרים אחר כך ונסגור הכול כמו שצריך – אנחנו רוצים לרווח את המדרגות התחתונות אבל להוריד את העליונות. המשמעות של זה, שעבור הדירות היקרות תהיה העלאת מס. כדי שהדיון יהיה ממצה בנושא, אנחנו מבקשים שזה יבוא- - -
שלומית ארליך
¶
יש פה שני אלמנטים שצריכים לבוא לידי ביטוי: אחד, הצעת החוק מדברת על דירות השקעה. העולם הזה הוא עולם של דירות יחיד ולא דירות השקעה – זה פעם ראשונה. פעם שנייה, מדובר בפעולה מאזנת שהממשלה אמרה שהיא צריכה להביא בחשבון, ואז מדובר בהעלאת מס – זה לא נכלל במקור בהצעת החוק.
ראול סרוגו
¶
אדוני היושב-ראש, הורדת המס בדרגות העליונות יעשה בדיוק ההפך - יגרום למשקיעים לקנות שתי דירות.
שלומית ארליך
¶
יש הסתייגויות של סיעת הליכוד וחברי הכנסת יואב קיש ושלמה קרעי, סדר גודל של 80 הסתייגויות, יש לנו ההסתייגות של חבר הכנסת יעקב אשר שהוגשה בנפרד לגבי היתום, ויש לנו הסתייגויות מטעם חברי הכנסת של סיעת ש"ס ויהדות התורה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מה שאני מציע, חברי הכנסת, היות שהגענו להסכמות – אני מבקש מכל סיעה לנמק את ההסתייגויות שלה ביחד ואז נצביע עליהן, לפי הקצב שהיועצת המשפטית תקבע. בבקשה.
יואב קיש (הליכוד)
¶
קודם כל, אנחנו בוועדה הזו הגענו להסכמות, כאשר עקרונית, כמובן האופוזיציה מתנגדת לחוק. ההסכמות הן לאור כך שאנו כן מקבלים הישגים מסוימים לאופוזיציה אבל באופן עקרוני, אנחנו מתנגדים לחוק, חושבים שהוא לא מועיל, מה שהציע ינון אזולאי – לתת, אם באמת רוצים להגדיל מלאי - לתת הגנת מס בפטור ממס בתקופה מסוימת כדי שאנשים יוציאו דירות לשוק. זה הדברים הרלוונטיים. מס הרכישה, העלאה שלו – מתנגדים לחוק, לא מאמינים שיעשה משהו.
אני חוזר מניסיון להגיע להסכמות. כנראה שלא תהיה ברירה ותפעילו סעיף 98 על החוק כי אנו לא מסכימים לחוק זה. כן הגענו בוועדה הזאת להסכמות על דברים שאני חושב שגם הקואליציה הסכימה איתם. לא אומר שזה נעשה בניגוד לעמדת הקואליציה בצורה מובהקת, אבל דברים שאנחנו באופוזיציה הובלנו - אחת, אני שמח לשמוע שהתיקון של ינון בנושא הוראת השעה 3 פלוס 2 זה הכי הגיוני. אני שמח שזה נכנס כבר עכשיו.
עוד שני נושאים שחשוב לי, צחי, שתשמע אותם, כי זה גם על דעתכם – אני לא רוצה להפתיע אף אחד – אחד, יש הנושא של חוק לעידוד השקעות הון, שצריך למצוא פתרון לעיוותים שקורים בו, וצריך להעביר אותו מהר. אני חושב שאולי נוכל להשתמש באותו כלי שדיברת עליו בהתחלה, שזה הגדלת מגן מס לרוכשי דירה ראשונה. אני שם את זה בצד, לא נכנס אליו, זה עבודה שאתם תצטרכו לעשות ומהר - נביא נוסח כדי שנוכל לתקן את העיוות הזה, הוא חשוב.
לגבי הנושא השני שדיבר עליו הרב גפני, ואכן הוא צודק. אני לא מסכים עם העמדה של הייעוץ המשפטי, שזה דורש מהלך חדש. דיברנו על זה גם בחדר. אני חושב שזה בסמכות הועודה לעשות את השינוי הזה. נכון לעשותו. לכן, כדי לעבוד בצורה שוטפת עם הייעוץ המשפטי, הסיכום שלנו, ואלכס, חשוב לי שתשמע אותו ותאשר, כי לא הייתי כשאמרת, למרות שדיברת איתי בטלפון וזה היה על דעתי, אבל חשוב לי שאכן תאמר לי שהנושא הזה מאושר. הסיכום שלנו הוא, הרב גפני, בהמשך למה שאמרת בצדק שהיה צריך להכניס כבר עכשיו את ההקלות לרוכשים לדירה ראשונה, הסיכום שלנו- - -
יואב קיש (הליכוד)
¶
למרות עמדת האוצר שחושב שאין פה – יש פה, וזה ברור. לכן אנו לא חושבים שצריך איזונים אבל אם יידרשו, הם ייעשו במדרגות הגבוהות. הסיכום שלנו הוא להקל על שתיים-שלוש מדרגות הנמוכות יותר. נשב על המספרים, נקדם את זה בצורה מהירה מאוד בחקיקה פרטית. אני מודה שכל חברי הוועדה יצטרפו לחקיקה פרטית שאני אכין אותה, ונעשה את זה ממש היום או מחר כדי לגמור את זה. הכוונה שתוך שבועיים נסיים את החקיקה הפרטית הזו, ודאי לפני סוף השנה כדי שנתעדכן, אז על המספרים בדיוק נשב יחד עם היושב-ראש ונסגור את ההסכמה. כל חברי ועדת הכספים יהיו שותפים למהלך הזה וזה יבוא בקצב מהיר עם פטור מחובת הנחה וכל מה שצריך. אני לא יכול להשיג את הדברים האלה אז אתם תשיגו אותם - זה הסיכום.
יואב קיש (הליכוד)
¶
והסיבה שאנחנו פה לא הולך לנמק שעות את ההסתייגויות – המליאה זה יהיה סעיף 98 – לא קשור – אבל הסיבה שלא ננמק עכשיו את ההסתייגויות זה בדיוק בגלל ההסכמה על שלושת הדברים האלה – הוראת השעה, הרחבת הפטור לדירה ראשונה והנושא של תיקון העיוותים בחוק עידוד השקעות הון. אני מבין שהדברים האלה מסוכמים אתכם.
שלומית ארליך
¶
בכל זאת אנחנו רואים הבחנה – ושאל פה חבר הכנסת גפני - בין מה שפורסם בכחול שזה אכן העלאת מס, אבל העלאת מס שהציבור היה עד לה, שפורסמה בטיוטת תזכיר, שעברה תהליך שלם גם בממשלה וגם כאן, והגיעה הנה אחרי שהציבור ראה ואפשר היה להגיש הערות, זה הובא לידיעתו, לבין הליך שבו אנו מבקשים עכשיו להכניס העלאת מס שעליה לא דובר, לא פורסמה קודם לכן, הציבור לא יודע ממנה, לא הוגשו לגביה הערות, ולעשות את זה לראשונה במהלך הדיונים בוועדה. זה ההבדל מבחינתנו לכן לא ראינו לנכון שאפשר לעשות את זה בהצעה הזאת.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אל"ף, אני רוצה לשבח אותך על הנושא של הוראת השעה של שלוש שנים. היה מישהו שישב בראש הוועדה ועשה את הוראת השעה לחמש שנים.
אני לא מקבל את עמדת האוצר בעניין. אני לא מסכים. מדובר בתכלית מאוד משמעותית של הוזלת מחירי הדירות. הפירוש הוא שלפי דעת האוצר, אני חושב שזה לא ישנה במחירי הדירות אבל לפי דעת האוצר, הנושא של המיסוי של מס הרכישה, יש לו משמעות של הוזלת מחירי הדירות, פחות השקעה וכל מה שנלווה לעניין. מטבע הדברים, האוצר צריך להסכים, אם כנות כוונותיו, שבדירה ראשונה שזוג צעיר רוכש, עד משהו בסביבות 2 מיליון שקל הוא יהיה פטור. כמו שהיום זה מיליון ו-700 – אז עשינו את זה מיליון וחצי אבל זה גדל עם המדדים. אם אנחנו מדברים על 2 מיליון שקל, מה שביקשנו כאן פחות או יותר, אני חושב שזה מה שהיה צריך לעשות. לבוא עכשיו ולומר: תיתנו לנו לאזן את זה בדברים אחרים – אני חושב שזה לא הגון כלפי הוועדה, זה לא נכון. לא היה צריך לעשות את זה. אני מקבל את הסיכום שהיה אצלך שיצטרכו לעשות הצעת חוק פרטית שהאוצר אומר שיתמוך בה, אבל זה מיותר לחלוטין כי זה לא מעלה ולא מוריד. זה מעלה אצלי את החשש של מה שאני אומר כבר הרבה זמן. האוצר לא מתכוון להוזלת מחירי הדירות אלא מתכוון לקבל כסף, והאמירות שלו שהחוק הזה לא מכניס כסף אני חושב שזה לא נכון. זה חוק שמכניס כסף לאוצר. לכן ברגע שאנו אומרים שצריך להעלות את הפטור לדירה הראשונה, היו צריכים להסכים לזה, לכן ההסתייגויות שהגשנו.
חבר הכנסת אזולאי, אני מקבל את הדברים - מה שנאמר בנושא, שהמשמעות של העניין, שמה שמופיע בהוראות הביצוע זה מראה מקום למה שמדובר בפועל. כלומר מה שהעלינו את העניין הזה שאם יש יתום שרוכשים עבורו דירה מכסף חיצוני והוא לא קשור לנושא של המשפחה אכן לא תהיה לגביו הנושא של מס הרכישה שעליה אנו מדברים. אני מקבל את זה. אני חושב שזה פותר את הבעיה.
אמר היושב-ראש, אם ניתקל בבעיה כזו שלא יהיה מישהו שיחזור בו ויגיד אחרת כי זה לא כתוב שחור על גבי לבן בהוראות הביצוע. אבל זו הפרשנות שלכם.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני מברך, כי בסופו של דבר גם כשאנחנו לא מסכימים על עצם העלאת המס, אבל אפשר להגיע להבנות, אני קורא לזה לצמצם נזקים. הגענו להבנות ולהסכמות בנושא של הוראת השעה שדרשתי ואני שמח שזה התקבל.
כשמדברים על הוראת שעה, בהתחלה היתה טענה – השוק לא יגיב טוב כי הוא יהיה באי-ודאות. אף אחד לא שומע אותנו. אנחנו רוצים שלמשקיעים תהיה אי-ודאות, למשקיעים האלה, כי אנחנו רוצים שהוודאות תהיה לזוגות צעירים. זו ההסתכלות שלי, לזוגות הצעירים ולאותם רוכשי דירות בדירה ראשונה. אם למשקיע אין ודאות – בסדר. שישקיע בהייטק, לא בדירות. זו אמירה שלי כי ככה אני מסתכל על זה, כי אני חושב שצריך לעשות פה מעשה שסוף-סוף נגיע למצב שמחירי הדירות יירדו.
יחד עם זאת אנחנו כתנועת ש"ס כנגד העלאת מיסים בכל דבר, ואני חושב שיש פה העלאה במס, ונראה את זה גם מחר במס של השמנים, ונראה את זה בעוד דברים וראינו את זה בעוד דברים של העלאת מיסים – בחד-פעמי, במתוקים. זה העלאת מיסים לכל דבר, אי-אפשר לומר שלא. לא משנה למי זה כרגע. לצערי גם לא קיבלתי תשובות בנושא של מה אנו צופים. אין הערכה. קיבלתי תירוץ, לא תשובה. אני מקווה שניפגש פה בעוד מספר חודשים ותנו לנו עדכון ותגידו: עשינו מעשה, והלך, או לא הלך, וצריך לעשות משהו אחר, כמו שהיושב-ראש אמר, משהו מעמיק על מס השבח. אני חושב שככל שנוריד את המס השבח אני חושב שנגיע למקום מס שבח, פטור ממס שבח, נתחיל להציף את השוק, אנשים יתחילו לנשום ולקבל דירות בשוק, דירות שאמורות להגיע לזוגות הצעירים ולאותם אלה שאין להם דיור.
יחד עם זאת, הנושא של עידוד השקעות הון חייב להיכנס בחשיבה שכשאנחנו נותנים להם פעם אחת, לא לקחת להם מהכיס השני. אני אומר, בוא נוותר להם על מס הרכישה, נוריד אותו כמעט למינימום, כדי שאותם אלה שקונים – לא זה שבא לדירת קרקע – אני לא בעד זה. קבלן שבונה דירות, 50 דירות בבניין, 20 דירות – נקבע את הרף - מוציא דירות בשוק – ניתן לו. ואם מוציא לדירות ש-40 הקונים דירה ראשונה, אדרבא – זה הזמן לתת כדי להציף את השוק הזה. הדבר חשוב לנו. הרצון של כולנו כאן שתהיה ירידה במחירי הדירות. אני לא חושב שיש מישהו שלא רוצה את זה – לא האוצר ולא רשות המיסים ולא אנחנו כחברי ועדה. כולנו רוצים שתהיה ירידה, שתהיה הצפה, שזוג צעיר יוכל לגור בדירה ואפילו יותר מכל הפרויקטים שעושים לדירה לשכירות. אני מאמין שברציונל תהיה לנו, כל זוג שמתחתן, שתהיה לו דירה. לכן אני מברך על השינויים שעשינו פה, ויואב ביקש דבר מאוד חשוב – להעלות את הרף של הדירה הראשונה בפטור בגלל עליית המחירים, ונשמח לבוא לפה ולהוריד את הרף הזה אם המחירים יירדו למחירים שפויים. בגלל שהם לא שפויים אני חושב שזו ברכה, מה שעשינו. אני גם מברך על מה שהעלית לגבי העולים החדשים שצריך לתת להם – לא יכול להיות שנגרע אותם, כי עולה חדש עשה תפנית – עקר ממקום מושבו בחו"ל, בא לעשות ציונות בארץ הזאת, וחשוב לעזור לו לעשות את הציונות הזו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה העלית שבא לקנות את הדירה שמוגדר בביטוח לאומי, שזה דבר שנכון לעשות אותו כדי לשכנע אותו לגור פה. גם הנושא של היתומים שהעלית שהוא דבר מאוד חשוב, הרב גפני. יש לנו פה הישגים כאופוזיציה, ונצביע עליהם.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תודה רבה, חבר הכנסת ינון אזולאי. תודה שהזכרת לי סוגיה שדנו עם משרד האוצר ורשות המיסים במהלך סוף השבוע – לגבי הטבות מס לעולים החדשים. אמנם לא נמצאות בחוק אבל בתקנות. שם קיים עיוות היום, שעולים חדשים שקונים דירה ממוסים מהשקל הראשון 0.5% לעומת האוכלוסייה שלא ממוסה בכלל, אז גם נביא את התיקון בתקנות כדי לפטור את העולים גם מהדרגה הראשונה וגם מהדרגה השנייה ממס, כדי שהעולים החדשים שמגיעים לארץ יחשבו וירגישו שהמדינה עוזרת להם, תומכת בהם ומאפשרת להם לרכוש פה דירות.
שלומית ארליך
¶
נתחיל עם ההסתייגויות של סיעת הליכוד. כמובן, נעשה אחר כך את ההתאמות בהתאם לתיקונים שקיבלנו ולסעיפים שהשתנו. ההסתייגות הראשונה. לפני סעיף 1 יבוא: ''הוראות סעיף 1. המוצע לא יחולו במחוזות צפון ודרום כהגדרתם בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם, וביהודה ושומרון ''.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים להסתייגויות של חברי הכנסת יואב קיש ושלמה קרעי:
''הוראות תיקון זה יחולו כהוראת שעה לתקופה של ארבע שנים מיום תחולת התיקון''.
שלומית ארליך
¶
במקום המילים ''היום שלפני תחילתו של חוק מיסוימקרקעין (שבח ורכישה)(תיקון מס 96), התשפ''ב – 2021, יבוא': עד ה01.01.2023''.
שלומית ארליך
¶
המילים ''שנעשתה ביום תחילתו של חוק מיסוימקרקעין (שבח ורכישה), יבוא ''שנעשתה ביום 01.01.2023''.
שלומית ארליך
¶
בסעיף 1 בפסקה (1) בסעיף קטן (ב)(1) לא תיקרא ובמקום יבוא: על חלק השווי שעד 2,000,000 שקלים חדשים – 5%.
שלומית ארליך
¶
על חלק השווי שעד 5,348,565 שקלים חדשים – 8%. על חלק השווי העולה על 5,348,565 שקלים חדשים – 10%.
שלומית ארליך
¶
במקרה של בית שנבנה בתחילה ללא היתר והוסדר, ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן: על חלק השווי שעד 1,000,000 שקלים חדשים – 5%; על חלק השווי העולה על 1,000,000 שקלים חדשים ועד 2,000,000 שקלים חדשים – 6.5%; על חלק השווי העולה על 2 מיליון שקלים חדשים ועד 2,650,000 שקלים חדשים – 8%; על חלק השווי העולה על 2,650,000 – 10%.
שלומית ארליך
¶
בסעיף 1(1ב) בסעיף היבוא (1ד) במכירת זכות במקרקעין במחוז צפון, דרום או יהודה ושומרון, הוראות סעיף קטן זה לא יחולו.
שלומית ארליך
¶
בסעיף קטן (ג1ג2) אחרי המילים ''שרכש דירת מגורים ''יבוא ''בשטח במדינת ישראל ובאזור, כהגדרתו בסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי .''
שלומית ארליך
¶
אחרי המילים 49ה(א)'' יבוא: ''אך לעניין זה מספיק שיתקיים אחד מן הקריטריונים המפורטים בסעיף".
שלומית ארליך
¶
בסיפה יבוא: הכנסות לקופת המדינה לפי סעיף קטן זה יוקצו למשרד הביטחון כתוספת לשכר חיילי הסדיר.
שלומית ארליך
¶
אחרי ''היום שלפני תחילתו של חוק מיסוי מקרקעין, יבוא ''עד 30 יום לאחר השבעת הכנסת ה- 25''.
שלומית ארליך
¶
אחרי המילים ''ישולם מס רכישה'' יבוא ''שמטרתו לממן את הוצאות המדינה על הלבנת הבנייה הבלתי חוקית במגזר הערבי.''
שלומית ארליך
¶
אם יעדיף, הרוכש יוכל להעביר ישירות הסכום המס לחשבון הבנק של התנועה האסלאמית. לעניין זה ''התנועה האסלאמית'' – כולל עמותות הסיוע שלה הפועלות ברחבי העולם ''.
שלומית ארליך
¶
אחרי המילים ''על אף הוראות פסקאות) 1( ו-)1א('' יבוא ''ועל אף הבטחות הבחירות של שר האוצר .''
שלומית ארליך
¶
בסעיף 1 בפסקה (1) בסעיף קטן (ג), אחרי המילים ''על אף הוראות פסקאות) 1( ו-)1א('' יבוא "ו-(1ב)".
שלומית ארליך
¶
בסעיף 1 בפסקה (2) המילים ''ב' בשבט התשפ''א (15 בינואר 2021)'' יימחקו ובמקומם יבוא ''ט' בשבט התשע''ט (15 בינואר 2019).
שלומית ארליך
¶
בסעיף קטן (ג2) לחוק העיקרי, אחרי מילים ''יתואמו בהתאם'' יבוא ''לצרכי מימון דרישות רע''מ, עלויות הח''כים הנורווגים והאכלת חתולי הרחוב.''
שלומית ארליך
¶
בסעיף קטן (ג2) לחוק העיקרי, המילים ''ב-16 בינואר'' לא ייקראו ובמקום יבוא ''ב-29בפברואר .''
שלומית ארליך
¶
המילים ''המדד החדש – המדד שיפורסם לאחרונה לפני יוםהעדכון'' לא ייקראו ובמקום יבוא ''המדד החד''ש – מדד דמי ההתפקדות למפלגת חד''ש .''
שלומית ארליך
¶
בסעיף 2 בסיפה יבוא ''ובלבד שהרכישה לא התבצעה בחודש אדר. לעניין זה דין אדר א' כדין אדר ב' '.'
שלומית ארליך
¶
נעשה התאמה לכל מה שמופיע בסעיפים או לא, כי יש פה דברים שאני רואה שלא מופיעים בסעיפים המקוריים.
אחרי המילים ''עבודות להקמת הבניין'' יבוא: למעט.
שלומית ארליך
¶
אחרי המילים ''שאינה מקובלת ברכישת דירה במסגרת קבוצת רכישה.'' יבוא ''אומדן החריגות ייקבע על ידי הרב הראשי לישראל, בהתייעצות עם מליאת מועצת הרבנות הראשית לישראל ''.
שלומית ארליך
¶
למרות האמור לעיל, במידה והזכות המועברת היא על מקרקעין הנמצאים באחד מיישובי הפזורה הבדואית שהוסדר אחרי ה 01.07.21 הוראות פסקה (1א) כן יחולו.
שלומית ארליך
¶
בסעיף קטן (1ג1) לחוק העיקרי בפסקה (3) בסיפה יבוא: חייל משוחרר הרוכש תוך חמש שנים מיום שחרורו דירה שהיא דירתו היחידה יהיה פתור מתשלום המס.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אנחנו נמצאים פה. אם אנחנו מסכימים, אנחנו מייצגים את ש"ס ויהדות התורה, מסכימים שזה יהיה בחבילה אחת כל ההסתייגויות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אז תרשמי: חברי הכנסת של סיעת ש"ס ויהדות התורה. גם הציונות הדתית. הראשון את יכולה למחוק, זה 3 ועוד 2. גם את 2. את 3 הייתי רוצה להשאיר, הוראת שעה לשלוש שנים, בלי שנתיים.
שלומית ארליך
¶
יתווסף סעיף כדלקמן: "מדרגות מס הרכישה יחולו באופן הבא - על דירה שניה 6% ועל דירה שלישית ומעלה 9% בתנאי שהדירות (השניה והשלישית) נמכרו בסכום של 2,500,000 ₪ ומעלה".
שלומית ארליך
¶
במקום המילים "ועד ליום שלפני תחילתו של חוק" יבוא "ועד ל- 3 חודשים לאחר תחילתו של חוק"".
שלומית ארליך
¶
בסעיף (1)(ב)(1) במקום האמור בסעיף יבוא: 6% – על חלק השווי שעד 1,294,770 ש”ח”. 7% – על חלק השווי העולה על 1,294,770 ש”ח”. 8% – על חלק השווי העולה על 3,884,295 ש”ח”. 9% – על חלק השווי העולה על 5,348,565 ש”ח”. 10% – על חלק השווי העולה על 17,828,555 ש”ח (ועד בכלל)”.
שלומית ארליך
¶
הפחתת שיעורי מס הרכישה לגבי דירה יחידה - "על אף האמור בפסקה 2 של סעיף 1ג(9 א) לחוק מיסוי מקרקעין, יחיד שרכש דירת מגורים מיום תחילתו של חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) תיקון מס' 96 התשפ"ב-2021; והתקיים בו אחד התנאים כאמור בפסקאות (1) ו- (2) או של פסקה (א) (2) ישלם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן: בסעיף 9(ב1)(3) יבוא: (א) על חלק השווי שעד 2,073,190 שקלים חדשים – לא ישולם מס; (ב) על חלק השווי העולה על 2,073,190 שקלים חדשים ועד 3,000,000 – 3.5%; (ג) על חלק השווי העולה על 3,000,000 שקלים חדשים ועד 5,348,565 שקלים חדשים – 5%; (ד) על חלק השווי העולה על 5,348,565 ועד 17,828,555 שקלים חדשים – 8%; (ה) על חלק השווי העולה על 17,828,555 שקלים חדשים – 10%;
שלומית ארליך
¶
אחרי סעיף (1א) המוצע יבוא סעיף (1ב) כדלהלן: "האמור בסעיף לעיל מתייחס לדירה שלישית ומעלה”.
שלומית ארליך
¶
בסעיף 2(ב) במקום המילים "המדד שפורסם ביום ב' בשבט התשפ"א (15 בינואר 2021)" יבוא "המדד שפורסם ביום ג' בשבט התשפ"ב (15 בינואר 2022)"".
שלומית ארליך
¶
בסעיף 2 לאחר המילים "שהוא דירת מגורים" יבוא "לאחר 3 חודשים מיום תחילתו של חוק זה ואילך"".
שלומית ארליך
¶
יתווסף סעיף כדלקמן: מוכר שמכר את דירתו השניה יזכה להנחה בשיעור מס השבח של 50% במידה ולא ירכוש דירה חדשה במשך תקופה של 4 שנים.
שלומית ארליך
¶
יתווסף סעיף כדלקמן: "מדרגות מס הרכישה ביחס לדירה שניה ומעלה לא יחולו על יישובים בפריפריה חברתית לפי דירוג המדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה".
שלומית ארליך
¶
יתווסף סעיף כדלקמן: "מדרגות מס הרכישה ביחס לדירה שניה ומעלה ביישובים הנמצאים בפריפריה (גאוגרפית) יחולו רק מדירה שלישית ומעלה".
שלומית ארליך
¶
יתווסף סעיף כדלקמן: "מדרגות מס הרכישה ביחס לדירה שניה ומעלה ביישובי נגב גליל יחולו רק מדירה שלישית ומעלה ומסך של 2,000,000 ₪ במכירת הדירה".
שלומית ארליך
¶
יתווסף סעיף כדלקמן: "מדרגות מס הרכישה החדשות (8% לדירה שניה ומעלה) לא יחולו בדירה שניה שנרכשה לילד או לאדם עם מוגבלות".
שלומית ארליך
¶
העלאת מס הרכישה לדירה שניה ואילך לא יחול על דיור להשכרה בחוק לעידוד השקעות הון (הן בחוק הקיים והן בתיקון החדש).
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
את זה אני אקרא.
פטור במכירת דירת מגורים מזכה - בלי לגרוע מהוראות פרק חמישי 1 לחוק מיסוי מקרקעין, מוכר המוכר בתקופה שמיום שלפני יום תחילתו של חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)(תיקון מס' 96), התשפ"ב – 2021 עד 18 חודשים מיום התחילה (בסעיף זה – התקופה הקובעת), את כל הזכויות במקרקעין שיש לו בדירת מגורים מזכה, יהיה זכאי על פי בקשתו, שתוגש במועד הגשת ההצהרה לפי סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין, לפטור ממס, מלא או חלקי, במכירתה, בהתאם להוראות אלה: (1) היה שווי המכירה עד לסכום של 2,200,000 שקלים חדשים (בסעיף זה – סכום התקרה) – תהיה המכירה פטורה ממס; (2) עלה שווי המכירה על סכום התקרה – יחויב המוכר במס בסכום המתקבל מהכפלת סכום המס שהיה עליו לשלם במכירת הדירה, אלמלא חלו לגביו הוראות סעיף זה, בהפרש שבין שווי המכירה לבין סכום התקרה, כשהוא מחולק בשווי המכירה; (3) המוכר מתחייב שלא לרכוש דירה נוספת במשך תקופה של 5 שנים, היה ורכש דירה בניגוד להצהרותיו ישלם מס כפול על הדירה החדשה. (3) במכירת דירת מגורים מזכה שלדעת המנהל התמורה המשתלמת בעדה הושפעה מזכויות לבנייה נוספת – יהא שווי המכירה, לעניין פסקאות (1) ו- (2), הסכום שיש לצפות לו ממכירתה של הדירה ממוכר מרצון לקונה מרצון בלא הזכויות לבנייה הנוספת כאמור (בפסקה זו – סכום שווי הדירה); היה סכום שווי הדירה נמוך מהסכום לפי סעיף 49 ז(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין, יהא המוכר זכאי לפטור נוסף בשל הזכויות לבנייה נוספת כאמור לפי הוראות אותו סעיף;
הוראות סעיף 49 ז(א)(4), (א1) ו-(ב) לחוק מיסוי מקרקעין יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מכירה שחלות לגביה הוראות פסקה זו; (4) במכירת חלק מדירת מגורים מזכה – יקראו את סכום התקרה באופן יחסי, בהתאם לחלקו של המוכר בדירת המגורים המזכה”.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו כאשר מכירת דירת המגורים המזכה היא מכירה לקרוב; בסעיף קטן זה, "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין”.
(ג) פטור ממס, מלא או חלקי, לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יינתן למוכר אחד יותר מפעמיים”.
שלומית ארליך
¶
תיקון סעיף 20 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה): א. בסעיף 20 לאחר המילים "במכירת זכות במקרקעין" יירשם: "או במכירת זכות באיגוד מקרקעין"" – אתה מתקן את התקנות – אי-אפשר. מורידים.
פה יש מקבץ. 27. בסעיף 1(1)(ב)(1) במקום "5,348,565 שקלים חדשים" יבוא "2,000,000 שקלים חדשים"".
שלומית ארליך
¶
פה יש מקבץ. קופצת ל-99. תחילתו של חוק זה כאשר קו 100 שנוסע ממחלף שפירים לירושלים יכנס עד לפתחה של הכנסת".
שלומית ארליך
¶
אז קופצת ל-142. מטרת החוק: בנוסף, "מטרת חוק זה הינה לאפשר לממשלה לאשר לבדואים בנגב לבצע התחברות פיראטית (גניבה) למים”.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תודה. אני מעלה להצבעה את הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 96), התשפ"ב-2021. מי בעד החוק? מי נגד?
הצבעה
בעד החוק – רוב גדול
נגד – 3
החוק עבר.
היו"ר אלכס קושניר
¶
החוק אושר ויעבור למליאה לקראת קריאה שנייה ושלישית. אנחנו יוצאים להפסקה של 10 דקות, נחזור ב-13:30 לדון בסעיף הבא שעל סדר-היום.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:20.