פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
22/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 117
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, י"ח בכסלו התשפ"ב (22 בנובמבר 2021), שעה 12:00

הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 10) (הארכת תוקף והוראות נוספות), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
ענבר בזק
סימון דוידסון
יום טוב חי כלפון
גבי לסקי
אורי מקלב

גדי יברקן

שר הבריאות ניצן הורביץ



שרון אלרעי-פרייס - ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

אסתי ורהפטיג - ממונה, משרד הבריאות

דנה נויפלד - יועצת משפטית, משרד הבריאות

עדית ריס - עו"ד ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אולגה פרישמן - משפטנית, משרד המשפטים

יאיר מתוק - יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון הפנים

שי מליחי - ק' אג"מ מנהלת קורונה, המשרד לביטחון הפנים

אורי בוצמנסקי - יועמ"ש מנהלת אכיפה ארצית קורונה, המשרד לביטחון הפנים

עמוס בן אברהם - בט"פ, המשרד לביטחון הפנים

פרופ' חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל

רון חלפון - היועץ המשפטי, רשות שדות התעופה

נועם אברהמי - מ"מ רמ"ט מנכ"ל, רשות שדות התעופה

יואב אורן - סמנכ"ל מסופים ושתפ"א, רשות שדות התעופה

שמואל אמסלם - מנהל חטיבת שירות לנוסע, רשות שדות התעופה

שמואל זכאי - מנהל נתב"ג, רשות שדות התעופה

ענת סתיו - סגן בכיר ליועמ"ש, רשות שדות התעופה

אורי סירקיס - מנכ"ל ישראייר, חברות תעופה

יעל גויסקי - יועצת רגולציה, להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

רועי כהן - עו"ד ונשיא להב, להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

גור בליי

אסף פרידמן

איה לינצ'בסקי


הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 10)
(הארכת תוקף והוראות נוספות), התשפ"ב-2021

צוהריים טובים לכולם. אני מתנצל על העיכוב הקצר. תודה לחברי הכנסת שהצטרפו לדיון. אנחנו בדיון בהצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 10) (הארכת תוקף והוראות נוספות), התשפ"ב-2021 מ/1461. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שמבקשת בבסיסה להאריך את תוקף חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש ב-13 חודשים. החוק שתקף כיום עתיד לפקוע ב-30 בנובמבר, בשבוע הבא.

הצעת החוק מבקשת בראש ובראשונה להאריך את תוקף החוק עד סוף דצמבר 2022 ובמקביל להטמיע בתוך החוק שינוים שונים כתוצאה מהפקת הלקחים מאופן יישומו של החוק בשנה החולפת וגם בעקבות הערות שונות שעלו גם בדיוני ועדת חוקה וגם בהידברות בינינו לבין משרד הבריאות ולשכת ראש הממשלה. השינויים שמוצגים גם בדברי ההסבר נסקרו על ידי שר הבריאות בשעה שהציג את החוק לקריאה ראשונה. החוק אושר לקריאה ראשונה ומגיע אלינו היום להכנה לקריאה שניה ושלישית.

הסוגיות שהחוק הזה מעלה הן סוגיות כבדות משקל. מונחות על כתפנו כמחוקקים ומחוקקות שתי משימות לא פשוטות ומשמעותיות: האחת היא להעניק לרשות המבצעת ולגופים שפועלים במסגרתה את הכלים להתמודד עם נגיף הקורונה, עם התמשכות המגיפה על גליה השונים. המשימה השנייה, שחשובה לא פחות וכבדה לא פחות, היא למצוא את האיזונים הנכונים בין יעילות הכלים שעומדים לידי הרשות המבצעת לבין ההגנה שלנו, גם בתקופה מהסוג הזה, על זכויות יסוד ועל אינטרסים ציבוריים אחרים שמקומם חשוב גם בתקופה הזו.

אנחנו מכירים בשיח הציבורי הער שמתנהל בסוגיות האלה. השיח הזה מתנהל גם פה בתוך הבית הזה. הוא מתנהל בתוך הקהילה המדעית והרפואית והוא גם בקרב בציבור הרחב. יותר מידי פעמים לצערי השיח גולש לאמירות ולפעמים גם למעשים שמקומם לא יכירם במשטר וחברה דמוקרטית, אבל חשוב לומר שהשיח הזה הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה. צריך מצד אחד לנקות מהשיח את התופעות הלא ראויות והלא לגיטימיות שחוצות קווים אדומים ולאפשר במקביל שיח ציבורי ער בכל הנושאים האלה. השיח הזה לא מיוחד רק לחברה הישראלית הוא מתנהל ברחבי העולם, אנחנו הקפדנו לקיים אותו גם כאן בוועדת החוקה.

בדיוק לעת הזו נוצר המנגנון הדמוקרטי שבו לרשות המבצעת יש את תפקידה ולרשות המחוקקת יש את תפקידה. אנחנו נמצאים היום אחרי הניסיון שהצטבר בארבעה גלים של תחלואה, אחרי שהמחקר הרפואי נותן את אותותיו, אחרי שאנחנו נמצאים עמוק בתוך עידן של חיסונים, אין ספק שיש מקום לבחון את הכלים המשפטיים ואת התשתית החקיקתית שעומדת לרשות הרשות המבצעת בהתפשטות של נגיף הקורונה. כאמור לעשות את זה כאשר העין שלנו פקוחה כל הזמן גם לפגיעה בחרויות הפרט, בזכויות יסוד ובסוגיות אחרות.

אני מקדם בברכה את ד"ר שרון אלרעי פרייס שהצטרפה אלינו, ראש שירותי בריאות הציבור ממשרד הבריאות. בימים האחרונים קיימנו שיח אינטנסיבי עם שר הבריאות ועם ראש הממשלה דרך אנשי לשכתו. בשיח הזה עלתה המחשבה שמן הראוי לאפשר לוועדת החוקה דיון יותר רציני ומעמיק בחוק החדש. השינויים שהציעה הממשלה בחוק הם שינויים חשובים, לטעמנו הם שינויים בכיוון הנכון, חלקם נדונו כאן בוועדה, חלקם הוצאו על ידי הלשכה המשפטית. אני כיושב-ראש הוועדה סברתי שיש מקום לחשוב על דברים נוספים. התיאום שלנו עם הממשלה בסוגיה הזאת הוא חשוב מאוד אבל עדיין ראוי שוועדת החוקה, בחוק כל כך משמעותי, לא תיאלץ למצות את דיוניה ואת כל תהליכי שמיעת עמדות הציבור וכמובן של הגורמים המקצועיים בראש ובראשונה, שמיעת הסתייגויות של חברי כנסת ודיון בהסתייגויות של חברי כנסת. לא ראוי שחוק כל כך מהותי יחוקק בהליך מזורז של ימים סבורים.

לשמחתי ההצעה התקבלה על דעת הממשלה, על דעת השר המציע שהוא שר הבריאות ועל דעתו של ראש הממשלה. לכן, כפי שהודענו אתמול וכפי ששלחנו בנוסח אתמול מטעם היושב-ראש, אנחנו נבקש לפצל את הצעת החוק ומיד נסביר את ההיבטים הפרוצדוראליים של המהלך, אבל קודם לעניין המהותי.

נבקש לפצל את הצעת החוק, כך שנביא למליאה עד ה-30 בנובמבר, שהוא מועד פקיעת החוק, את סעיפי התחולה השונים שנמצאים בחוק ואם ההצעה שמוגשת על ידי ועל דעת הממשלה תאושר, החוק במתכונתו הקיימת יוארך בחודשים ימים עד סוף חודש ינואר. יתר סעיפי החוק שכוללים את השינויים המהותיים יוותרו על שולחן הוועדה. לא נידרש לעניינם לעוד קריאה ראשונה ובמהלך השבועות הקרובים נעסוק לעומק בתיקונים המוצעים על ידי הממשלה. אני אומר מראש שגם בעניין הזה ישנו סיג ושיח עם הממשלה ונציע עוד תיקונים בחוק. הזכות הזאת כמובן גם עומדת לכל חבר וחברה בבית הזה שיכולים להציע הסתייגויות, נקיים דיון מעמיק ומקצועי. המטרה תהיה שתוך שבועות אחדים, על מנת לאפשר דיון ראוי במליאה בקריאה שנייה ושלישית, להגיש את יתר סעיפי החוק. כמובן שכשנגיש את יתר סעיפי החוק, גם נציע את הארכת תחולת החוק, או למועד המקורי שהוא סוף שנת 2022, או למועד אחר שיעלה בדיוני הוועדה.

לא הבנתי אותך עד הסוף. בחודשיים האלה כל החוק הוא בר תוקף, על כל סעיפיו?

החוק הקיים הוא בר תוקף. אנחנו מאריכים את החוק הקיים.

את כל החוק.

את כל החוק.

עכשיו אתה לוקח פרקים מתוך החוק, אתה מתכונן לדון בהם ואז תביא אותם בעוד חודשיים?

בחודשיים האלה, החוק שיעמוד בתוקפו הוא החוק הקיים היום על כל סעיפיו. אנחנו מאריכים את תוקף החוק, במקום שיפקע ב-30 בנובמבר הוא יפקע ב-31 בינואר. עדיין מונחת על שולחן הוועדה הצעת החוק הממשלתית להכנסת תיקונים בחוק הקיים. ההצעה הזאת עברה בקריאה ראשונה, הסעיפים שלה יוותרו על שולחן הוועדה. אנחנו מפצלים אותה מהארכת התוקף שתחזור למליאה. אנחנו נדון בשבועות שעומדים לרשותנו גם בהצעות הממשלה לתיקון החוק וגם בהצעות נוספות שתעלינה כאן בוועדה. זו הדרך בה אנחנו מציעים לקדם את החוק.

המטרה מצד אחד היא כמובן לא לשמוט מידי הרשות המבצעת את הכלים שקיימים לה היום להתמודדות עם נגיף הקורונה ולא להימצא במצב שב-1 בדצמבר אין לממשלה תשתית חוקית להפעיל את כל הכלים שמופעלים בחודשים האחרונים. כמובן גם בחודשיים האלה הממשלה תחזור לוועדות הכנסת כדי לקבל אישור על תקנות ותחזור אלינו עם הכרזות על הארכת מצב החירום ועל הארכת ההיתר לשימוש בכלי פיקוח אלקטרוניים. השיטה או המשטר הנוהג בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה נותר כפי שהוא על כל האיזונים והבלמים שנמצאים בו. נקיים בשבועות הקרובים את הדיון בתיקונים של הממשלה, נראה מה עוד אנחנו רוצים להוסיף מתוך דיאלוג עם הממשלה, הדברים יגיעו להכרעת הוועדה ולמליאה.

מבחינת הפרוצדורה, על פי הוראות תקנון הכנסת והיועץ המשפטי נמצא לצדי ויתקן אותי אם אני שוגה, הדבר שאנחנו רוצים לבצע הוא ראשית לקבל החלטה בהצבעה על פיצול הוראות החוק. ישנן שתי הוראות תחולה שנבקש לפצל מתוך החוק. קודם כל צריכים להצביע על הפיצול. הפיצול, על פי תקנון הכנסת, דורש אישור מליאה. בתקווה היום אחר הצוהריים, אנחנו כוועדה נבקש את אישור הכנסת לביצוע הפיצול.

הנוהג בוועדה הוא שגם לפני שאושר מעשה הפיצול במליאה, אנחנו יכולים להמשיך את הדיון בסעיפים שפוצלו. נדבר על סעיפי התחולה שנפצל אם נאשר את ההצעה, ונדון בסעיפי התחולה שהם סעיפים יחסית רזים, אלה לא השינויים המהותיים בחוק, זה רק עניין הארכת החוק הקיים בחודשיים, אנחנו בעצם נכין אותם לקריאה שניה ושלישית, נקרא, אם ירצו להגיש הסתייגויות, יגישו הסתייגויות. אחרי שהפיצול יאושר במליאה, בתקווה היום, נוכל להתכנס כוועדה ולהצביע על הסעיפים שפוצלו, בהכנה לקריאה שנייה ושלישית? או שאנחנו כבר יכולים להצביע כבר היום?

יכולים גם כבר היום.

גם אם זה לא מפוצל?

אי אפשר להניח במליאה עד שלא אושר הפיצול.

מתקן היועץ המשפטי שאם נספיק אנחנו יכולים גם להצביע על סעיפי התחולה היום, הם כמובן לא יונחו על שולחן המליאה אלא אחרי שהמליאה תאשר את הפיצול. מכיוון שזו הפעם הראשונה שאנחנו עושים את הפרוצדורה הזאת בכנסת הנוכחית, אני רוצה לפני שניכנס לעניינים המהותיים לשאול אם יש מי מחברי הכנסת שכאן שרוצה לשאול לגבי הפרוצדורה המוצעת.

אם אתה רוצה לאשר עוד היום את הפיצול, אז למה אתה עושה את זה? אתה בעצם מחבר אותם בחזרה, לא תפצל. אתה יכול להכניס בתוך הצעת החוק תיקונים ואז אתה מביא את זה כמקשה אחת.

נכון, רק שהתיקונים דורשים דיון מהותי. לדעת חברים רבים בוועדה הם לא מספקים, או בעוצמתם או בהיקף פרישתם. מבחינתנו אנחנו מעדיפים לעשות את הדברים במקשה אחת. לקיים דיון סדור, לשמוע את גורמי משרד הבריאות לעומק ולא לפעול בצורה חפוזה לשני הכיוונים. לכיוון שמחזק את הכלים שעומדים בידי הממשלה ולכיוון שמי מאתנו יוכל לתפוס את המהלך כמחליש את הכלים שבידי הממשלה. העיקרון שמדריך אותנו הוא שהחוק הזה באמת חוק חשוב. הוא חוק חשוב גם ביחס ליכולת הממשלה להתמודד עם האתגר של משבר הקורונה. הוא חוק חשוב גם בהשלכה שלו על חרויות הפרט וגם, אני מרשה לעצמי לומר, למרות שכותרת החוק זו התמודדות עם נגיף הקורונה ולא חוק המגיפות או ההתמודדות עם מגיפות, אנחנו יוצקים כאן דפוסים שיקרינו גם על חקיקה בעתיד, בונות תפיסה של התמודדות עם שעת חירום. לכן לא טוב לחוקק את השינויים האלה בחופזה. היה לנו תקציב, היה מהלך פרלמנטארי מאוד אינטנסיבי, היום יום שני והחוק הזה מסיים את תפקידו ביום שלישי הבא ואין שום סיבה לכבול את עצמנו לסד זמנים של שבוע שלא יאפשר דיון ממצה.

הצעה שמובאת כרגע כהצעת היושב-ראש היא לטפל בהארכת החוק בחודשיים, כפי שהוא ללא שום שינוי ולהיכנס לדיון רציני, מעמיק, פתוח שיש בו מקום לשמיעת דעות שונות ומגוונות. כל עוד הדברים יאמרו בדרך ארץ, הגינות ובצורה שמתאימה לשיח דמוקרטי מכובד אז נשמע את כל קשת הדעות ולהפך, נזמין את כל קשת הדעות להישמע כאן בוועדה. כפי שאמרתי, זו לא רק מושכלת יסוד דמוקרטית, גם באופן קונקרטי זו פסיקה של בית המשפט העליון לגבי הטריבונל הדמוקרטי בו הקולות השונים צריכים להישמע.

אתה מפצל את ההיוועדות חזותית?

אם אין שאלות לגבי הפרוצדורה אני אומר מה הפיצול. הסעיף המרכזי שאנחנו צריכים לבצע בו הארכת תוקף הוא הסעיף שמאריך את תוקפו של החוק הקיים. מכיוון שכולנו יודעים שבצד חוק הקורונה הגדול נחקק עוד חוק והוא חוק ההיוועדות החזותית לתקופת הקורונה, אנחנו צריכים להאריך גם את תוקפו של חוק ההיוועדות החזותית בתקופת הקורונה. דהיינו נעשה הארכה ישירה בחוק עצמו של החוק המרכזי ותיקון עקיף לחוק ההיוועדות החזיתית בתקופת הקורונה, וגם אותו אנחנו מאריכים בחודשיים.

אני מזכיר שללא קשר לקורונה במסגרת חוק ההסדרים חוקקנו חוק היוועדות חזותית שלא קשור לקורונה והוא אמור להיכנס לתוקפו ב-1 בינואר. בין חוק ההיוועדות החזותית הרגיל לבין היוועדות החזותית של תקופת הקורונה יש אי התאמות. צריך לסדר בחקיקה איך הם משתלבים זה בזה כשהם חלים שניהם ביחד. את ההתאמה הזו נעשה בחודשיים האלה שעומדים עכשיו לרשותנו. אבל כדי לעשות את זה צריך להזיז את תחולת חוק ההיוועדות החזותית הרגיל מ-1 בינואר ל-1 בפברואר ואז לייצר הלימה מלאה. חוק הקורונה יוארך בחודשיים, חוק ההיוועדות החזותית של הקורונה יוארך באותה תקופה וחוק ההיוועדות החזותית הרגיל, תחולתו תידחה מה-1 בינואר ל-1 בפברואר ובחודשיים האלה, בין הדברים שנעסוק בהם, זו ההתאמה בין חוק ההיוועדות המיוחד של הקורונה לחוק ההיוועדות הרגיל. זה מבחינה פרוצדוראלית.

זה חוק אחר, זה לא פיצול, אתה רוצה לדחות את התחולה, באיזו דרך אתה עושה את זה?

גם היום, בהצעת החוק הממשלתית המקורית, יש הארכת תוקף עקיפה של חוק ההיוועדות החזותית. גם בהצעת החוק הממשלתית, בצד הארכת התוקף של חוק הקורונה הגדול יש סעיף וזה לגיטימי מכיוון שהחוקים האלה קשורים. חוק ההיוועדות החזותית בתקופת הקורונה נשען כל כולו על חוק הקורונה הגדול. אם אין הכרזה על מצב חירום, אם אין תקופת קורונה, זה מעין חוק בת של חוק הקורונה הגדול, זה כמובן לא מונח תקנוני משפטי, אבל קונספטואלי. לכן אנחנו נשארים עם אותו תיקון עקיף, אנחנו רק קובעים אותו עד ה-31 בינואר.

זה נכון שמתווסף גם התיקון לחסד"פ שעוסק בחוק ההיוועדות החזיתית שלא בהקשר של קורונה, אבל אין עם זה בעיה כמו בהרבה מהסיטואציות האחרות, אחרי שאתה מפצל, יש לך הצעת חוק ובהצעת החוק אתה עושה תיקונים והתאמות, אתה לא מוגבל רק לחלק המפוצל. יש הצעת חוק לכל דבר שאתה מכין אותה לקריאה שניה ושלישית ועושה את ההתאמה, התאמה שיש עליה התייחסות בדברי ההסבר של הצעת החוק שלפנינו.

זה בעצם תיקון עקיף.

נכון.

תיקון עקיף שעושה התאמה.

זה תיקון עקיף לעניין התחולה.

זו פרשנות שלכם, בסדר, אני מקבל אותה.

אתה פשוט דוחה את מועד התחילה.

נפנה לשמוע את ד"ר אלרעי פרייס כי יש פה הארכה של החוק בכל מקרה, גם אם זה לחודשיים, חשוב לשמוע.

כמה הממשלה ביקשה להאריך? זה הסכמות ביניכם?

זה הסכמות בינינו, אנחנו ביקשנו. אני רוצה להבהיר את סדר הדברים. חוק הקורונה כבר הוארך פעם אחת. כשהממשלה באה להאריך את חוק הקורונה עם תחילת כהונת הכנסת הזאת, זו הייתה אחת הסיבות מדוע הקמנו את ועדת חוקה כוועדה קבועה ראשונה. הממשלה רצתה להאריך את חוק הקורונה ב-9 חודשים כך שזה יסתיים בסוף מרס או בסוף אפריל. כשהצעת החוק הגיעה, הממשלה כבר נסוגה ל-6 חודשים ואנחנו בוועדה ביקשנו לסגת ל-5 חודשים עד לסוף נובמבר. התקווה שלנו הייתה שנספיק להתדיין עם משרד הבריאות ב-5 חודשים האלה וללמוד את המסקנות.

לצערנו הגיע אז הגל הרביעי שכלא גם את גורמי המקצוע, האפידמיולוגיים וגם את הצוות המשפטי של משרד הבריאות בעיסוק בהתמודדות עם הגל הרביעי שהיו בו גם מאפיינים חדשים אני מזכיר. זה היה הגל הראשון אחרי החיסונים, גם בו עשינו מהלכים גדולים ויש שמועה שהוועדה הייתה ועדה קצת מאתגרת, זה הכפיל את העבודה של הצוותים המשפטיים. לכן לא היה סיפק, לא בידי משרד הבריאות והאמת גם לא בידינו, לשקוד על התקנת החוק.

הממשלה מבחינתה הציעה את התיקונים שמקובלים עליה, אם הייתה נשמעת פה רק עמדת הממשלה אז הממשלה הייתה מאוד שמחה שנחוקק תוך שבוע את החוק הזה. הממשלה סבורה שהובאו כאן שינויים משמעותיים, שמענו את שר הבריאות מציג את החוק. יש כאן דברים לא מבוטלים ששונו. אנחנו, גם אני כיושב-ראש הוועדה וגם חברים נוספים בוועדה, כמו חברת הכנסת לסקי שהעירה הרבה הערות על הצעת החוק וחברי כנסת נוספים, התחושה שלנו הייתה, לא של הממשלה, שיש מקום לבחינה יותר מעמיקה של החוק הקיים ולראות האם יש עוד התאמות שנכון לעשות. חשבנו גם שחייבים לאפשר דיון ציבורי רציני שלא תהיה תחושה שרצנו בתהליך חפוז להארכה של חוק שמקנה סמכויות חירום לממשלה, אין חולק על זה.

אתה לא אומר שהממשלה רצתה עד סוף 2022 ואתה ביקשת רק חודשיים.

חבר הכנסת מקלב, אתה טועה, זה לא נכון. הממשלה ביקשה עד סוף 2022 עם השינויים. הממשלה ביקשה שנתקן את החוק עד ה-30 בנובמבר וניתן לו תוקף עד סוף דצמבר. אני כרגע לא מבקש לתקן את החוק.

אחרי שתתקן את התיקונים, יכול להיות שתסיר - - -

נכון, לא כל חודשיים נחוקק חוק קורונה. אין שום היגיון לחוקק חוק לחודשים אחדים. אחרי שאנחנו נתקן את החוק ונמצא בדין ודברים עם הממשלה ובתיאום עם הממשלה נבחן האם יש מקום לעוד שינויים, לעוד טיובים. אני כבר הצהרתי בכמה דיונים את הרצון שלי לדון לפחות בשתי סוגיות יסוד: אחת, האם יש מקום לאבחנה משפטית נורמטיבית בין התקופות שבהן אנחנו נמצאים בגל תחלואה לבין התקופות בין גלי התחלואה. האם יש מקום לאבחנה נורמטיבית בין שתי התקופות שעדיין תאפשר לממשלה ברגע מסוים לומר יש פה סכנה לגל חדש, עוברים למדרגה יותר חמורה. זאת סוגיה אחת. כי כרגע החוק לא מכיר בין גלים לגלים.

הדבר השני זאת שאלת הפיקוח הפרלמנטרי. אחד הדברים החריגים ביותר בחוק הזה זה היכולת להפעיל תקנות שזוכות רק לאישור רטרואקטיבי של ועדות הכנסת. זו מציאות חריגה שיש לה הצדקות כאשר ניצב איום רציני מולנו. אבל זו גם סוגיה שצריך לתת עליה את הדעת. הממשלה כבר הלכה בהקשר הזה צעד אחד, בהצעה שלה להאריך את משך ההנחה של התקנות לעיון הוועדה מ-24 שעות ל-48 שעות. זאת אומרת הממשלה כבר מכירה בצורך לטייב את הדיאלוג עם הכנסת. אנחנו נעשה דיון האם זה מספיק. גם באופן השימוש בסעיף הדחיפות. אנחנו לא רוצים לעשות את הדיון בהצעות האלה בדיון של כמה שעות.

לכן אני אומר שוב, זה לא שאני רוצה להאריך בחודשיים כשהממשלה רוצה בשנה וחודש. אני רוצה להאריך את החוק הנוכחי בחודשיים כדי שיהיה לנו מספיק זמן להתדיין בהצעה הממשלתית ובדברים שאנחנו רוצים להעלות. האם ללשכה המשפטית של משרד הבריאות יש מה להוסיף?

תיארת את זה היטב, תודה רבה. זו עמדה מוסכמת עם הממשלה, השיח כבר התחיל מול הייעוץ המשפטי לוועדה. אני חשובת שהתחלנו להתקדם והסוגיות פה דורשות דיון מעמיק ואנחנו נמשיך בדיון והתוצר יגיע כמובן לדיון בוועדה.

התייחסות משרד המשפטים לעניין ההסכמה? בניגוד לתחזית, החדר לא עמוס עם 400 איש.

אין מה להוסיף.

מישהו עוד מנציגי המשרדים המציעים לעניין הזה? התייחסות של חברי וחברות הכנסת להצעה לפיצול, בבקשה חברת הכנסת לסקי.

תודה רבה כבוד היושב-ראש, גם על העבודה לאפשר לנו לשנות את החוק. אני חייבת לומר שמה שחשבתי על החוק לפני ממשלת השינוי ואחריה לא השתנה. זה חוק בעייתי. מצד אחד לוקח בחשבון פנדמיה ומצד שני יש פגיעות חמורות גם במשטר הדמוקרטי וגם בזכויות האדם ולכן יש צורך בתיקון עמוק. אני מודה לך על השיח שקיימת כדי לאפשר לוועדה לעשות את האיזונים מחדש, כי להחזיר את הפיקוח הפרלמנטרי על החוק. כי כאשר יש פגיעות, חייבים פיקוח פרלמנטרי הדוק יותר על המהלכים. אני מודה לך על כך.

אני משוכנעת שהחוק, כפי שיצא בסופו של דבר אחרי התיקונים שכבר נעשו במשרד הבריאות והתיקונים שנעשה בוועדה, הוא יהיה הרבה יותר טוב וייקח בחשבון את האיזונים הטובים גם מבחינת הפיקוח הפרלמנטרי, שלא ייתן יותר מידי סמכויות בידי הממשלה וגם בניסיון לצמצם עד כמה שאפשר את הפגיעה בזכויות האדם ובזכויות הפרט, על כל המשתמע מהדברים שעולים מהחקיקה, תודה רבה.

תודה חברת הכנסת לסקי. חבר הכנסת דוידסון בבקשה.

במשך חודשים רבים אנחנו יושבים בוועדה ואנחנו דנים בנושא הקורונה בהרבה תקנות. ההרגשה שלי, ושיתפתי אותך בה אדוני היושב-ראש, שאנחנו כחברי כנסת, שצריכים לעשות עבודה פרלמנטרית ולפקח על עבודת הממשלה, מרגישים די מיותרים. מקצצים לנו את הכנפיים בכל נושא שאנחנו רוצים לדון עליו. בחלק מהדברים אני מאוד מצטרף לחברת הכנסת לסקי. לדעתי אנחנו כחברי כנסת צריכים להיות גוף מפקח, צריכים לדון על הדברים כי אחרת הממשלה תחליט כל מה שהיא רוצה, איך שהיא רוצה, באיזה דרך שהיא רוצה ועל מה שהיא רוצה ולנו לא יהיה שום "סיי" בנושא הזה. זה בעצם הפוך מהעבודה שהוועדה הזאת צריכה להתנהל ובכלל בעבודות הכנסת. אז באמת צריכים לדון בדברים, תודה.

לדעתי הכול עניין של איזון. האיזון הנכון בין העבודה החשובה, אני מתחבר למה שנאמר על ידי חבר הכנסת דוידסון, בין זה שכמובן אנחנו צריכים לפקח ולבקר על עבודת הממשלה ומצד שני צריך לזכור שיש פה משבר בריאותי חמור. אנחנו רואים מה מתרחש בימים אלה באירופה והיינו בסרט הזה בעבר ואנחנו לא רוצים לחזור לאיפה שהיינו מבחינת תחלואה. לכן צריך לא להיגרר מצד אחד, ראיתי את ההפגנות בחוץ ואני שומע את הקולות וחשוב לשמוע ולהקשיב לקולות האלה ומצד שני גם לשמוע את בכירי משרד הבריאות ואת ההמלצות שלהם ועלינו למצוא את האיזון, איזון לא קל, לא פשוט, בשביל זה אנחנו כאן. תודה רבה.

בנושא הפיצול כבר הערתי כמה הערות ואני לא רוצה להרחיב על זה, עדיין ניסיתי להקשיב ולראות איך אתה מתפתל בניסוחים שלך. מצד אחד אתה אומר אנחנו רוצים לדון, אבל אתה ממש לא נוגע במסרים שאני חושב שאתה צריך לחדד אותם. המסרים לממשלה, שזאת ועדת החוקה ושאנחנו רואים את הדברים, שומעים חברים בוועדה ויכול להיות שיתקבלו החלטות שונות ממה שהממשלה חושבת. צריך להגיד את זה. אני רוצה שיהיה תיאום ציפיות עם אלה מצד שמאל. בכל התקופה הזאת אנחנו מתנהגים מאוד בנימוס, מדברים יפה ולא צועקים, אבל בסופו של דבר אנחנו מבטאים משהו, שביעות רצון מהרבה תהליכים ומהלכים. לכן גם הדבר הזה שאתה אומר, קשה לנו להסכים עם זה שאנחנו מאשרים בדיעבד.

מצד שני אתה אומר אנחנו אחרי גל רביעי ואחרי תקופה ארוכה. הגיע הזמן שהסמכות לאשר את הדברים האלה צריכה להיות בממשלה. אם נמדוד את כל מה שקרה בשלושת רבעי השנה האחרונה, זה לא הצדיק שום דבר. הממשלה לא מתכנסת מיד, היא מתכנסת לעיתים הרבה יותר רחוקות. אני מסתכל לאורך כל התקופה ואני לא רואה פעם אחת שהיה צריך, יש כאן ועדה חרוצה, ועדה שלא חשודה שהיא גוררת רגלים, היא מתכנסת מהר, דנה שעות ארוכות, דנה בכל ימי השבוע, למה אנחנו לא יכולים להגיד היום שאנחנו צריכים, אין שום סיבה, החריג של החריג צריך להיות בחלק הזה, זה הדבר המרכזי שצריך להיות היום במסר שלנו. אני לא אומר את זה כאופוזיציה. העמדה שלנו הייתה גם כשהקואליציה, והיו גם מריבות עם הממשלה בעניין הזה, אז היא כפתה על הוועדה את הנושא. אני חושב שהיום יש לך הרבה יותר כוח לעמוד ממול, מכמה סיבות שלא אכנס לניואנסים פוליטיים. היום יש לוועדה יותר יכולת לכוון לדברים האלה. שנהיה ועדה שתחליט והדברים יבואו לאישור הוועדה.

תראה מה שקרה בחד פעמי. יצא צו על החד הפעמי, צו מהיר, שהיום ועדת כספים מתחילה לדון, גם אם היא רוצה לשנות - - -

הכלים החד פעמיים, לא קשור לקורונה.

הוציאו צו שכבר חל במהירות, כולם מתלוננים. אני אומר לך גם כמחוקק, להחזיר את הגלגל אחורנית, לא עושים את זה. זה פגע בהליך וביכולת של הכנסת לעשות דברים, גם היושב-ראש וגם בקואליציה מבינים את הבעייתיות אבל היום זה כבר בעיה על בעיה. לכן צריכים ללמוד מזה, הוועדה תאשר את הדברים ככל שדנו בה, וזה לא פוגע באופן מאוד אקוטי בתהליך.

חבר הכנסת מקלב, ראשית, הכנסת אותנו לדיון המהותי אבל אני חושב שכן יכולת לשמוע בדברים שלי שכיוונת לדעת קטנים. אני מאמין בשיטת הפלפול הליטאית, למדתי ממך.

אמרו לי שאתה נכד של חסידים.

לא ניכנס לזה. לא נכד. אבל כולנו חסידים "בעמך כולם צדיקים". בגדול אני מסכים אתך, דעתי כדעתך שנקודת האיזון צריכה להשתנות שנה וחצי אחרי המגיפה, אבל אני בטוח שתסכים אתי שגם בעניין הזה חייבים מחשבה עמוקה ותיאום מאוד רציני עם משרד הבריאות ועם גורמי המקצוע כי ברור לנו שבמהירות רבה, ראינו את זה בגל הרביעי, זה לא שמודיעים לנו היום על גל חמישי שיהיה במרס, מה לעשות, לפעמים תוך 10 ימים אתה במציאות חדשה ולפעמים וצריך לומר, מערכת הבריאות מחשבת סיכון וההתפרצות היא לא תוך 24 שעות אלא כעבור שבועיים אבל עכשיו צריך לנקוט בצעדים שימנעו את ההתפרצות. לכן השאלה של איפה בדיוק שמים את נקודת האיזון הנכונה בין פיקוח פרלמנטרי לבין מהירות הפעילות.

עמדתי על זה שהדיון הזה לא יתקיים ב-6 שעות דיון בוועדה אלא שיהיה לנו את כל הזמן לדון בזה. כבר אמרתי, הכיוון בעיני הוא הכיוון שלך. לא יכול להיות שבכל מצב, גם כשהתחלואה נמוכה וגם כשאין גל וגם כשהמשק פועל כסדרו, אז תמיד אפשר להניח תקנות כך שהאישור הוא רטרואקטיבי. אני חייב לומר חבר הכנסת מקלב, היית ברוב דיוני הקורונה, אתה יודע את זה. פה באמת אין אופוזיציה וקואליציה, מיד כשכינסנו את הוועדה העברנו בקשה מאוד ברורה למשרד הבריאות שימנעו, למעט במקרים מאוד חריגים מסיטואציה של אישור רטרואקטיבי של הוועדה. אני חושב שלמעלה מ-80% מהמקרים אם לא יותר עמדנו בסיכום הזה. גם במסגרת החוק הנוכחי התחייבנו לדון מהר.

הממשלה מחליטה באופן אוטומטי, היא מאשרת את זה תוך - - -

נכון, אבל דאגנו להגיע אתם למצב של אי שימוש בסעיף הדחיפות, הנחה בזמן, ברגע מסוים גם הגענו לסיכומים שחלק מהדברים נסגרים עוד לפני האישור, במשאל טלפוני בהתאם לבקשות של חברי ועדה כדי שכבר ברגע האישור הממשלתי של התקנות יש התחשבות בדברים שנאמרו בוועדה. אנחנו עובדים היום בשיטה שבה בדיון שאנחנו מאשרים היום את התקנות חברי ועדה כבר מצביעים מה הם מצפים לראות בתקנות בעוד שבועיים, אלא אם יש שינוי מגמה דרסטי. למדנו גם לעבוד בחוק הנוכחי.

- - - בקואליציה, שים דגש.

זה לא נכון, חבר הכנסת מקלב, אתה אולי הדוגמה הבולטת לחבר בוועדה, גם כשלא היית חבר פורמלי.

ההיוועצות שלכם, על נושאים מסוימים - - -

הקפדתי לייצג את ההערות שאתה הערת וגם אתה ישבת אל מול משרד הבריאות והעלית נושאים. אני חושב שהתרומה שלך בעניין ילדים עם צרכים מיוחדים בכל נושא הבדיקות הייתה מאוד משמעותית. למדנו לעבוד בחודשים האחרונים טוב יותר. צריך לשפר את זה. זו בדיוק המטרה. חבר הכנסת יברקן בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש, אני שמח על הדיון. אני רוצה להתייחס לא מהפן הבריאותי אלא מהפן האזרחי של זכויות אדם, דמוקרטיה. בסוף דבריך אמרת שאתה רוצה לקיים דיון ציבורי רחב בגלל המשמעויות של החוק והייתי רוצה לשאול האם הוועדה הזמינה או נרשמו מיוזמתם גופים אזרחיים של זכויות אדם, של דמוקרטיה? משום שהדיון מתבצע במעמד חד צדדי, של המדינה בלבד. זה בסדר ודיון חשוב וכולנו צריכים לברך על הדיון וכולנו צריכים להבין שאנחנו לא נמצאים בשעה רגילה מבחינה בריאותית, אלא שזה רחב היקף ברמה בין לאומית.

באתי להגיד כמה דברים, אבל כמה מחברי שדברו חסכו לי. אקח ציטוט ממשפט שאמר חבר הכנסת דוידסון, שאני מתחבר לכל מילה שאמר, גם חבר הכנסת יום טוב וגם מדבריך אדוני. אני בעיקר מקשיב למה לא נאמר, לא למה נאמר. חבר הכנסת דוידסון אמר, אנחנו חברי הכנסת מהקואליציה, וזה לא שיח פוליטי זה שיח אמיתי, הוא אמר שמרגישים מיותרים כי קיצצו את היכולת לנהל דיון כי הדיונים מגיעים במהירות ובצורה כזו או אחרת. מספיק לשמוע את מה שהם אומרים, או יותר נכון את מה שהם אומרים בדיון הזה ובכלל מה שקורה בתקופה האחרונה.

במדינת ישראל יש חוק, מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שפועלת על פי שעת חירום. יש חוק שמביאים אותו מידי שנה בוועדת חוץ וביטחון, מאשררים אותו במליאה וזה קיים כבר עשרות שנים.

גם בזה נטפל ביחד.

זה בסדר מאחר ומדובר בנושא ביטחוני, קיומה של מדינת ישראל, אנחנו לא נמצאים באירופה ולא באמריקה, אנחנו יודעים איפה אנחנו חיים ואני לא מתנגד לחוק הזה. אבל ברגע שאנחנו מדברים על חוק שהולכים להאריך אותו כמעט לשנה ובין לבין לאפשר למדינה לתקן את החוק כפי שהיא רוצה וחשוב להגיד, גם הממשלה הקודמת, כשהיינו שם, הרי הממשלה הקודמת הביאה את החוק הזה ואני הצבעתי בעדו. אני גם חושב שהדיון עכשיו מתקיים לאחר שנה, משהו שמדינת ישראל לא הייתה בו. כשהחוק הזה חל, לא היו חיסונים, לא היה לנו ידע רחב. במהלך השנה, תוך כדי תנועה, בעבודה יוצאת דופן של עובדי משרד הבריאות ושל כל מי שעוסק בזה וזה המקום להגיד לכם שוב כל הכבוד על מה שנעשה למען בריאות הציבור.

אבל אנחנו היום במקום אחר, לא יכולים להביא חוק שרומס את זכויות האדם אחד אחרי השני בלי לקיים על זה דיון. אני לא נכנס עם ד"ר שרון אלרעי פרייס לתחום הבריאותי, זה לא המגרש שלי. אני מבין בו אבל לא כמוה. אני מבין כמנהג וכחבר כנסת שיש ציבורים שלמים שנאבקים היום על הזכות שלהם לחיות במדינה.

אני שואל שאלה ויכול להיות ששר הבריאות יוכל לענות לי על כך, אנחנו שנה אחרי החיסונים, האם למדינת ישראל יש סקר עומק שמראה מה השפעותיו של התו הירוק על המשק? על זכויות האדם במדינת ישראל? האם התו הירוק הצליח להשיג את מטרתו מבחינה בריאותית? הרי נשמע פעם דיאלוג בין שר הבריאות לשרת הפנים אילת שד שאומרים שהתו הירוק הוא לא משהו שיכול למנוע את ההדבקה באופן אפידמיולוגי אלא כדי לעודד אנשים להתחסן. זה היה בתקשורת, אני לא אומר שזו מדיניות. האם אנחנו מתנהלים במצב בו, ד"ר הציגה בדיון בוועדת הבריאות שכ-60% מאלה שחוסנו מדבקים או נדבקו.

אני מבקש לסיים, הקשבתי לכולם בנימוס, גם אם אני אומר דברים שיש בהם אי נוחות, אשמח להעביר אותם עד הסוף. אני לא מדבר בנושא הבריאותי, אני בא לדבר על הנושא של זכויות אדם. חופש החירות. משהו ששר הבריאות, נלחם עליו עשרות שנים ואני מאמין לוש הנושא הזה חשוב לו מדם לבו. אבל, רצה הגורל, שאלוהים שם את האנשים שזעקו לזכויות האדם כל חייהם, בצומת הזו והם עומדים למבחן, ואנחנו עומדים למבחן.

אני חושב שיש כאן פגיעה לא פשוטה בזכויות האדם, שמחייב דיון חשוב. לא יכול להיות מצב שהכול ייעשה רק מפריזמה של נציגים של משרד הבריאות שעושים את עבודתם על הצד הטוב ביותר, ככה אנחנו צריכים לצפות. אבל, ויש כאן אבל גדול. יש פה אנשים שמרגישים, לא סתם כמיליון איש לא לקחו את הבוסטר. מיליון האיש האלה זה שתי ערים גדולות. קחו את זה בחשבון.

לראשונה בהיסטוריה יש משהו שמאחד את בני האדם - מאבק של חופש. לא על צבע, לא כלכלה, לא על מגדר. על בריאות ועל חופש. במאבק הזה נמצאים פרופסורים, עורכי דין, אנשי כפיים, עניים, עשירים מכל סקטור. שווה להקשיב לשיח הזה. זה לבושתה של הכנסת שחברי כנסת אומרים שאין לנו מה לעשות. אפילו מהאופוזיציה אומרים שקיצצו לנו את הידיים והכנפיים אין לנו יכולת להביע דעה משום שהממשלה מנחיתה את זה, אני מבין את הבעיה הפוליטית, ההרכב הקואליציוני, מבין את השיח. אבל חשוב מאוד לזכור, הקורונה תעבור, כמו הרבה דברים באנושות. כשהיא תעבור, האנושות וההיסטוריה יזכרו באיזה צד עמדנו.

תודה רבה חבר הכנסת יברקן ותודה לשר שהצטרף לדיון. חשוב לי לומר חבר הכנסת יברקן, בכל הדיונים שהתקיימו כאן בחודשים האחרונים הוזמנו נציגי החברה האזרחית לגווניה. בדיונים כאן השתתפו באופן תמידי נציגי ההסתדרות הרפואית הישראלית, איגוד רופאי בריאות הציבור. הזמנו אנשי רפואה ואנשי מדע שדעתם לא כדעת נציגי משרד הבריאות והם השמיעו את עמדתם. היו כאן פעילים חברתיים, היו מכוני מחקר. אנחנו מאוד מקפידים על זה.

נתנו להם להציג? הם הביעו דעה?

חד משמעית, בוודאי.

היינו בדיון בוועדת הבריאות - - -

אני לא יודע, אני לא לוקח אחריות על מה שקורה בוועדות אחרות. אני יודע מה קרה בוועדת החוקה יחד עם החברים והחברות הקבועים והמזדמנים. בחודשים האחרונים הקפדנו על שיתוף הציבור גם בכתב וגם בעל פה. הקפדנו מאוד לא רק על דיונים לאישור התקנות הממשלתיות אלא על סדרה ארוכה של דיוני מעקב יזומים שלנו. הסתייענו במרכז המחקר והמידע של הכנסת לביצוע מחקרים משווים על מה קורה במדינות דמוקרטיות אחרות ובעיני גם הבקשה עכשיו לפצל את החוק, לקחת עוד חודשיים, בקשה שהגיעה מאתנו וזכתה למענה חיובי מהממשלה. אני שם את זה על השולחן.

אני מודה לשר הבריאות שבוודאי היה שמח לסגור את האירוע הזה. הנה יש חוק, שנה לא צריך להתעסק עם חקיקה והיה שותף מלא לרצון שיתקיים פה דיון מעמיק סביב הסוגיות שעלו. גם ראש הממשלה דרך אנשי לשכתו היו בסוד העניינים, משרד המשפטים, ולכן אני חושב שיש כאן לא רק עמדה של חברי הוועדה, אלא גם עמדה ממשלתית שאומרת, אנחנו מוכנים לדבר, לחשוב, לראות, לבחון את נקודות האיזון. אמרתי לאורך כל הדרך, התיאום עם הממשלה, שלא אומר שבכל דבר אנחנו מסכימים, בסופו שלד בר הוועדה היא סוברנית ועשינו מהלכים לא פשוטים בחודשים האחרונים בדיאלוג שלנו עם הממשלה בענייני התו הירוק, גם ועדות אחרות עשו את זה, לאחרונה ועדת החינוך.

אבל התיאום עם הממשלה שהרבה פעמים מביא גם את נציגי המשלה להאזין לקולות שעולים כאן הוא דבר חשוב. ככל שזה תלוי בי, נמצא איך גם לעבוד בתיאום עם הממשלה וגם להפעיל את הפיקוח הפרלמנטרי. כשנחשוב שצריך לסמן קו, עשינו את זה בעבר, נעשה את זה גם היום וזו המהות של השיחה לחודשים הקרובים שנעבוד על התקנת החוק החדש. אדוני שר הבריאות, התייחסות שלך בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש, חברי כנסת, ד"ר שרון אלרעי פרייס, דנה נויפלד היועצת המשפטית ושאר נציגי משרד הבריאות והאורחים כולם. הסכמתי להצעה שעלתה מיושב-ראש הוועדה לעשות את הפיצול ולקבל על ידי כך עוד זמן כדי לדון יותר לעומק בחוק הזה, מתוך כבוד, קודם כל לכנסת וכבוד ושמירה על זכויות האדם.

אנחנו מודעים לזה שבמצבי חירום, ואנחנו מדברים פה על מצב חירום בריאותי, עלולה להיות פגיעה בזכויות מסוימות ואנחנו רוצים למזער אותה ככל האפשר ולקיים ולהבטיח את הפיקוח הנאות, בין היתר באמצעות הגוף הזה, ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. לכן קבלנו את הצעת יושב-ראש הוועדה ונשתף אתו פעולה בעניין הזה.

צריך לשים לב לגבי שיח הזכויות, זה לפעמים חורה לי שמכחישי חיסונים ומתנגדי קורונה משתמשים בשיח הזכויות כדי לנגח אותנו, שההסתכלות צריכה להיות אחרת. לכל אזרח ישראלי, לכל בן אדם צריכה להיות קודם כל הזכות להתגונן ולשמור על בריאותו. זו זכות אדם בסיסית ביותר, הזכות לבריאות, הזכות להגן על גופי. הרי גם החירות לבצע כל מיני פעולות על פי שיח הזכויות לא תתקדם אם אני אהיה חולה. לכן הזכויות האלה קודם כל נועדו להגן על בריאותנו. כשיש מגיפה קשה והיא ממיתה והיו לנו עד עכשיו יותר מ-8,000 - - -

על איזה מגיפה אתה מדבר?

גברתי, לא, לא לא.

- - -

גברתי, תודה, אני מבקש להוציא אותה. גברתי, אני מבקש שתצאי. בוועדה הזו, כשאנשים רוצים לדבר, הם מקבלים זכות דיבור ומקבלים זכות דיבור. זה ממש חבל כי אם היית מבקשת את זכות הדיבור והיית מתחייבת לדבר בשפה ראויה, אז היינו שומעים את דברייך, כפי ששמענו את דברי חברייך וחברותייך פעמים רבות. התפרצות לדברים של שר פה בוועדה לא תהיה וחבל שכפית על עצמך את ההוצאה.

זו דוגמה ואנחנו עומדים בפני גל עצום, לא רק בישראל, זו תופעה בין לאומית, של אמירות מהסוג הזה. איזו מגיפה? אין בכלל מגיפה? אין קורונה, אין כלום. לצערי אלה לא אמירות שנשארות בחלל הריק אלא נופלות על אוזניים כרויות וגורמות לאנשים שלא ממש בקיאים ולא מתעניינים תמיד לפקפק ולהימנע עד כדי כך שנמנעים מקבלת טיפול רפואי, כולל במצבים קשים, כולל במצבים שאדם כבר מגיע לבית חולים, עקב חוסר אימון במערכת מכל הדברים שמתרוצצים, אנשים מסרבים לקבל טיפול רפואי ופשוט מתים. זו האחריות שלנו, להבטיח שהמידע האמיתי, המהימן יגיע לציבור.

אנחנו, בטח בתקופה של הממשלה הזאת, בחמישה החודשים האחרונים, נוהגים מאוד בזהירות בכל מה שקשור לפגיעה בחופש התנועה, בחופש העיסוק, בחופש הפרנסה. על הזהירות שאנחנו נוקטים באה הזהירות שמוסיפות הוועדות בכנסת, כולל הוועדה הזאת וטוב שכך, כי צריך להיות פיקוח פרלמנטרי, ממשלה גם עלולה לטעות.

אבל צריך גם לזכור באיזו מציאות אנחנו פועלים. אם מסתכלים על תמונת המצב העולמית, אנחנו בסוף הגל הרביעי ויש הרבה מדינות שהם בתחילת הגל והתמונות מהעולם מדברות בעד עצמן. לצערי אנחנו במציאות, זאת גם ההערכה של ארגון הבריאות העולמי וגופי מחקר אחרים, שחצי עולם לא מחוסן והווריאנטים באזורים האלה כל הזמן משתנים ומתפתחים. אנחנו צריכים להתכונן גם לאפשרות, אני מקווה שלא יקרה אבל עלול לקרות, שיגיע וריאנט עוקף חיסון, עמיד לחיסון, יותר קטלני ויותר מדבק. אנחנו חייבים להיות מוכנים לעניין.

התשתית המשפטית היא חלק מהאמצעים האלה. אנחנו יודעים שבמצבי חירום יש צורך להגיב מהר, הוועדה הזאת מבינה את זה, לנקוט באמצעים שהם לא אמצעי שגרה אלא אמצעי חירום ולכן הם זמניים. הם צריכים להיות ככל האפשר מידתיים ולענות על האיום הקונקרטי והם צריכים לאפשר לממשלה לבצע את הפעולות שהיא חייבת לעשות בזמן חירום כזה. אני חושב שאתם מבינים את זה, אנחנו רואים את הדברים עין בעין.

זה מהות החוק הגדול שמונח על שולחן הוועדה, לתת למדינה כלים להתמודד עם מצב חירום של מחלה, לצערי מצב החירום הוא אמיתי מאוד. הלוואי ולא הייתה קורונה ולא היה מצב חירום, תאמינו לי, הייתי נושם לרווחה, היה לי הרבה יותר טוב. אבל לצערי כל מדינות העולם מתמודדות עם זה, אנחנו מתמודדים היטב אבל אנחנו צריכים את התשתית המשפטית הזו.

הממשלה הקודמת, עד לקבלת חוק הסמכויות, בעקבות הנחיית בג"ץ, עשתה שימוש בתקנות לעת חירום. הכלי הזה תמיד מסור בידינו, אבל הוא כלי דרקוני. הוא כלי שצריך למעט בשימוש בו במדינה דמוקרטית. זה לא צריך להיות הדי-פולט הקבוע. צריך שיהיה חוק, שתקבל הכנסת, שיהיה מקור הסמכות לתקנות שתתקין הממשלה והוועדה תאשר, לצורך טיפול במגיפה.

לכן נולד חוק הסמכויות. בגרסה שהבאנו, שינינו הרבה מאוד דברים ועכשיו נשנה עוד דברים בעקבות היוזמה של יושב-ראש הוועדה. נלך למבנה של דרגות במצב החירום, שיאפשרו להפעיל אמצעים שונים בכל דרגה. כשר בריאות ונציג הממשלה, הממשלה לא תנצל את חוקי החירום ולא תנסה לפגוע בחרויות האדם במסווה של מגיפה, אין לנו שום כוונה לעשות את זה. אבל אנחנו צריכים להיערך למצבים בהם עלול להגיע וריאנט שיחייב אותנו לפעולה מהירה ומיידית. זה לפעמים קורה. אני מקווה שלא נצטרך, אבל לפעמים זה יקרה, אני מקווה שלא. אז אנחנו צריכים את הכלים המשפטיים וכאמור הם יהיו מידתיים, יהיו בפיקוח. אני מקווה שלא נעמוד בפני העניין.

אני רוצה לסיים ולהגיד שהיום יש קופות שמתחילות עם חיסון הילדים מעל גיל חמש. מיליוני ילדים בעולם כבר קבלו את החיסון הזה, הוא אושר על ידי ה-FDA ה-CDC, אושר בקנדה. יש לנו תוצאות מהחיסונים שנעשו בילדים בעולם. לכן אישרנו את החיסון הזה גם כאן ואנחנו מתחילים לחסן. לדעתי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם התחלואה היום בימים האלה, שהיא בעיקר תחלואת ילדים ובני נוער שלא התחסנו. מעבר לבני נוער מה שנשאר זה בערך שני שליש ילדים ובני נוער ושליש אלה מבוגרים שלא התחסנו. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם זה ולהוריד לגמרי את התחלואה, היא פשוט להתחסן.

אני קורא למי שעוד לא התחסן לעשות את זה. חבל לפתח מחלה. חבל להגיע לבית חולים. חבל לסבול. החיסון זמין, יעיל ובטוח.

בכמה ילדים מדובר? באופן הרחב שלו, בארץ?

כל הילדים ברי החיסון מגיל 5 עד 11, זה כשני מיליון.

כרבע מיליון ילדים נדבקו בקורונה על פי הנתונים שפורסמו היום או אתמול.

לכן השאלה שלי כבוד השר - - -

אני רק רוצה לסיים, הדרך הטובה ביותר לתת תשובה לתחלואה, שהיום בעיקרה היא תחלואת ילדים, היא פשוט להתחסן. מילה אחרונה, הקורונה בהחלט עלולה להיות מחלה מסוכנת בילדים. חבל לקחת את הסיכון. הסיכון יכול להיות באופן מידי מפגיעת המחלה וגם יכול להיות סיכון ארוך טווח, כמו שאנחנו רואים בלונג קוביד. זו יכולה להיות פגיעה בכושר הגופני, פגיעה ביכולות קוגניטיביות ובעיקר דברים של דיכאון ודברים מהסוג הזה שרואים הרבה אצל בני נוער וילדים שחלו. חבל להגיע למצבים האלה, אין שום צורך להיות שם. לכן אני באמת מעוד את כולם להתחסן.

אני מברך את השר, זו הפעם הראשונה שהוא כאן בוועדה ובמסגרת החודשיים הקרובים, כשנעבוד על התקנת החוק, נזמין את השר פעם נוספת. אני מביא להצבעה את ההצעה של הפיצול של סעיפי התחולה מיתר סעיפי ההצעה הממשלתית. לאחר שנצביע על הפיצול, חברי כנסת יוכלו להפנות שאלות לשר ונשמע את התייחסותה של ד"ר שרון אלרעי פרייס. הדברים של ד"ר אלרעי פרייס, מבחינת התהליך שלנו בוועדה, יתייחסו כבר לא לפיצול אלא להצעה עצמה, לגבי שלושת הסעיפים של הארכת תוקף החוק בחודשיים. מכיוון שהוועדה הולכת להאריך, אם יאושר, את תוקף חוק הסמכויות הקיים בחודשיים, מן הראוי שנשמע את העמדה של הגורמים הממונים על המאבק בפנדמיה, מדוע גם עתה אנחנו זקוקים לחוק הזה והכלים הקיימים בחקיקה הרגילה לא מספקים כדי להיאבק בנגיף.

הזמנו גורמים מהחברה האזרחית, נשמע אותם. אחרי דבריה של ד"ר אלרעי פרייס ותשובות השר, נשמע גם את נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ההסתדרות הרפואית בישראל, אם יגיע עורך הדין אורן פסטרנק שלקח חלק בדיונים הוא יוכל כמובן להשמיע את דעתו. חשוב לי לומר שכל גורם שנטל חלק בדיוני הוועדה, גורם מקצועי או גורם שמייצג קהל, אפשרנו לו לדבר בעבר ונאפשר לו לדבר גם בעתיד, הכול בכפוף להקפדה בכבודן של הבריות, את זה לא נסכים לקבל, גם זה הפך סוג של מגיפה בחברה הישראלית וגם במגיפה הזאת נאבק. ברשותכם היועץ המשפטי יקריא את נוסח ההחלטה על פיצול הסעיפים, נצביע עליה ואז נמשיך את הדיון.

כמו שהציג היושב-ראש, הפיצול נעשה בהתאם לסעיפי 84ב' לתקנון הכנסת.

סליחה, אשמח לדבר לפני ההצבעה, איחרתי כי דאגתי לטפל באלימות מתנחלים בוועדה סמוכה.

אם אתה רוצה להתייחס לסוגיית הפיצול, כמובן שתדבר לפני ההצבעה, אם אתה רוצה להתייחס למהלך כולו, אפשר גם אחרי.

דבר ראשון אני רוצה לברך, לאור השתפרות המצב ממה שהיה באותם ימים, אני לא יודע כמה המצב השתפר אפידמיולוגית, בתחומים מסוימים נושא החיסונים עוזר בהחלט, אבל בעיקר השתפר במובן שצברנו ניסיון, אנחנו יותר יודעים מול מה אנחנו מתמודדים, אי הוודאות נמוך יותר ולכן אנחנו יכולים להכניס בקרוב מספר תיקונים לחוק ולדעתי זה צעד נכון.

אני רוצה לומר ולדעתי זו במה ראויה, אדוני השר, יש לנו המון שיחות על תרבות השיח בכנסת ומתלוננים שאין ועדת אתיקה. כאשר החוק הזה עבר קראת לו חוק ארדואן, קראת למי שמעביר אותו רודן שרוצה לרמוס את הכנסת. הרבה אנשים באופוזיציה השתמשו כנגד החוק במילים שלדעתי אסור היה להזכיר בכנסת ישראל, קראו לזה חוק ההסכמה עם רפרנס לתקופות אפלות שאני לא רוצה להזכיר.

אני חושב שבמסגרת הדברים שרואים מכאן וכנראה לא ראית משם אני בהחלט קורא לך להתנצל. מפלגתי גם אז הייתה באופוזיציה, כך שזה לא ענין של קואליציה ואופוזיציה. אני קורא לך להשתמש בבמה הזאת ולחזור בך מהאמירות מאוד קשות וחריפות שנאמרו נגד החוק הזה כאשר הוא עבר.

תודה על הדברים חבר הכנסת רוטמן, אני שמח שאתה סומך את ידיך על המהלך. אדוני היועץ המשפטי, אנא תקרא את הודעת הפיצול.

בהתאם לסעיף 84ב' לתקנון הכנסת הוועדה רשאית לפצל הצעת חוק שהועברה אליה אחרי הקריאה הראשונה, לשתי הצעות חוק או יותר. ההחלטה של הוועדה לפצל כפופה לאישור המליאה. "בהתאם לסעיף 84ב' לתקנון הכנסת ובכפוף לאישור המליאה, מוצע לפצל את הצעת החוק לשתי הצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד מההצעה יכלול את סעיפים 25 ו-26 להצעת החוק וחלק אחר מההצעה יכלול את יתר הסעיפים".

סעיפים 25 ו-26 הם סעיפי התחולה. האחד התחולה של החוק עצמו והשני התחולה העקיפה של ההיוועדות החזותית לתקופת הקורונה. אני מעמיד את ההחלטה להצבעה. מי בעד?

הצבעה
ההצעה אושרה.

ההצעה אושרה פה אחד, אני מודה לכם. מכאן אנחנו עוברים לדיון מבחינה פורמלית. אנחנו מדברים על הארכת חוק הסמכויות הקיים בעוד חודשיים, התהליך הזה צריך להיעשות על בסיס - - -

אדוני היושב-ראש, להגיד למען הפרוטוקול שהכול עובר פה אחד בוועדה בגלל שעדיין יש חוסר הסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה. זה נראה כמו דיקטטורה, חשוב שהציבור יבין למה אין מתנגדים.

תודה על ההערה. אני רק אתקן טעות אחת לגבי הוועדה הזאת. בוועדה הזאת היום חברים נציגים של האופוזיציה משני צדדיה.

אני מתכוון לזכות הצבעה - - -

יש לך זכות הצבעה.

אני מבקש להדגיש, המליאה אישרה הצטרפות של נציגי סיעות האופוזיציה לוועדה הזאת, אם אינני טועה, סיעת האופוזיציה היחידה שאין לה חבר רשמי כרגע, היא סיעת הציונות הדתית, למרות שחבר הכנסת שמחה רוטמן הוא חבר כבוד.

הציבור צריך להבין למה אין מתנגדים ונמנעים.

לא נפתח את הדיון הזה. שמענו את הערתך ואני עונה לה, זה לא דיאלוג. מכיוון שאמרת את הדברים לפרוטוקול, צריך לדייק. סיעות האופוזיציה, למעט אחת, יש להם חברות או נציגות בוועדה שאושרה במליאה. סיעות האופוזיציה הצביעו פעמים רבות כאן בוועדה, כולל נציגי הסיעה שלך, שבדיונים בחוקים אחרים הגישו הסתייגויות והצביעו עליהם. קיימנו מאות הצבעות שבהם חבר הכנסת קיש, אוחנה, חברת הכנסת קרן ברק מסיעתך, נטלו חלק בהצבעות. לכל חבר כנסת בבית הזה יש את הזכות להחליט לא להשתתף בהצבעה.

אתה מטשטש את העובדות.

זה לא דיון. אם תבקש להגיב לדבריי אני אתן לך. אני לא מנהל פינג פונג של הערות ביניים. כדי להעמיד דברים על דיוקם, סיעת הליכוד נטלה חלק בהצבעות בוועדה הזו, במשך שבועות רבים, כולל בשבוע שעבר. סיעת יהדות התורה, סיעת ש"ס וסיעת הרשימה המשותפת משתתפות תדיר בהצבעות האלה. לכל חבר כנסת ולכל סיעה יש את הזכות להחליט לא ליטול חלק בהצבעה, אבל למען הסדר הטוב, יש לך זכות הצבעה בדיון הזה, אתה בוחר לא להפעיל אותה, אני מכבד את זה וזה בסדר. תינתן זכות להערות ושאלות לשר לכשיחזור, ד"ר אלרעי פרייס, תודה על הגעתך, בבקשה.

בוקר טוב, אנחנו נמצאים עוד מעט שנתיים בפנדמיה עולמית שגבתה את חייהם של מעל 5 מיליון אנשים, כך שאין ספק שמדובר במגיפה עולמית שהיא קטלנית. גם במדינת ישראל חווינו תמותה. כדי להדגיש לכל האנשים שטוענים אין מגיפה, אנחנו עוקבים במשרד הבריאות לאורך שנים על תמותה במדינת ישראל מסיבות שונות ובכל פעם שיש גל שתחלואת קורונה יש תמותה עודפת. כשמורידים את האנשים שמתו ממחלת הקורונה, התמותה במדינת ישראל היא ללא שינוי. זאת אומרת שאלה לא אנשים שמתים עם קורונה ולא מקורונה. אנשים מתים מקורונה. כמה שכנראה לכולנו בחדר זה ברור, אני מקווה שזה ברור גם לכל האנשים בזום, מדובר במגיפה קטלנית ומדבקת עם וירוס שמשתנה.

החוק שנחקק, נחקק בתחילת המגיפה, נחקק במהירות מתוך העובדה שפקודת בריאות העם לא הספיקה ונדרשו תקש"חים כדי להוציא לפועל דברים שנדרשו כדי להגן על בריאות הציבור. אין ספק שכשאנחנו נמצאים כמעט שנה לתוך הדבר הזה, ראוי לעצור ולחשוב איפה למצוא את האיזונים. אנחנו תומכים בהסתכלות המחודשת הזו. במשך הזמן הזה למדנו עוד דברים, למדנו באיזה מהירות יכולה להיות עליית תחלואה בגל הרביעי, פי 10 בעשרה ימים. למדנו שאנחנו יכולים להגיע מעשר מאומתים ביום למעל 1,000 בחודש וחצי ולעלות בחודש פי מאה בכמות החולים הקשים והקריטיים. למדנו שיש מורכבות עם וריא
נטים ויש מורכבות עם חיסונים ואת כל הדברים האלה למדנו ואנחנו יודעים היום הרב יותר, עדיין יש דברים שאנחנו לא יודעים עד הסוף וממשיכים לעקוב ולנתח ולשנות את ההנחיות בהתאם לנתונים שאנחנו רואים.

העצירה הזאת כדי לבדוק האם אפשר לטייב ובוודאות אפשר, גם משרד הבריאות הביא כבר טיובים לחוק הזה, העצירה הזאת נדרשת וראויה. צריך להבין שאנחנו עדיין במגיפה, גם כיום במדינת ישראל אנחנו נמצאים עם מקדם הדבקה מעל 1, שזה אומר שאנחנו לא בדעיכה. עם מספרים של מאות מאומתים ליום ואנחנו מקווים שאנחנו לא רואים היפוך מגמה שימשיך אתנו. מספיק להסתכל מה קורה באירופה כדי להבין שהמגיפה הזאת עדיין חמה נושמת בועטת והורגת מאות אלפי אנשים.

מתוך הקונטקסט הזה, משרד הבריאות בהחלט מברך על הסתכלות על החוק וראיה איך למצוא את האיזונים, תוך כדי הבנה שאנחנו נמצאים במגיפה וצריכים לוודא שיש בידינו את הכלים לפעול מהר כשצריך לפעול ולדאוג שזה ייעשה באיזונים נכונים, כדי לשמור על בריאות הציבור במובן הרחב של המילה.

תודה. חבר הכנסת רוטמן בבקשה.

אני יודע שזה לא מונח לפתחכם, אבל את כרגע הנציגה. לאורך התקופה אנחנו כול הזמן נתקלים בתקנות ומגבלות שהיו יכולות להיות מוגשות לנו בתוך פרק זמן סביר ובסופו של דבר מוגשות או תוך ניצול סעיף הדחיפות, או בלי ניצול סעיף הדחיפות, אבל למעשה בדחיפות. השאלה היא האם לאור הניסיון שלנו מהשנה וחצי האחרונות, האם אנחנו יכולים לייצר בהמשך להוראת השעה לשנה הקרובה של החוק הזה, לייצר פרק זמן יותר רציני לוועדות השונות, לא רק זו, כדי שנוכל לשקול את הצורך האפידמיולוגי וגם את ההתאמה של האמצעים לצורך?

דנה נויפלד יועצת משפטית משרד הבריאות, זה אחד הנושאים שנמצאים בדיון מול הוועדה ומול יושב-ראש הוועדה. הממשלה הביאה הצעה להאריך את פרק הזמן שיאפשר את הדיון פה בוועדה ובוועדות אחרות בכנסת. גם הציעה נוסח מצומצם יותר לסעיף הדחיפות, כך שהשימוש בסעיף הזה ילך ויפחת. זה אחד הנושאים שהוועדה תדון בהם לעומק ותצטרך לקבל לגביה החלטות.

צריך לומר שנקודת המוצא של החוק הממשלתי היא לטייב את הנקודה הזו, הכפלת הזמן המינימלי, צמצום סעיף הדחיפות. אחד הדברים שאמרנו ברצון הזה לייצר אבחנה בין מצב מיוחד למצב חירום, או במצב חירום מינוס למצב חירום פלוס, זו השאלה הזו. מצד אחד ברור לנו וחווינו את זה, לפעמים נדרשות החלטות מאוד מהירות. איך מאפשרים לממשלה בלי להפעיל את התקנות לשעת חירום, שאף אחד לא רוצה שהממשלה תעשה בהם שימוש בעת הזו. איך מצד אחד מאפשרים לממשלה ברגעים קריטיים לרוץ קדימה ואיך בין גלי התחלואה או כשלא מדובר בצעד פתאומי, חוזרים למשטר יותר מתוקן, שממלה שמציגה תקנות, כנסת מאשרת אותם מתוך דיון.

חשוב לי לומר שגם בתקופה של בין גלי התחלואה, לפעמים אנחנו עומדים במצב שבו בישראל אין תחלואה. אבל יש סכנה שנשקפת מווריאנט שמגיע מבחוץ. צריך לראות שלממשלה, בהתמודדות עם העניין הזה, יש יכולת פעולה מהירה, גם בכל מה שקורה לשגרת החיים בישראל. לא צריך לחכות להתפרצות הגל ושנהיה בשיאו כדי שלממשלה יעמדו הכלים לפעולה מהירה. האיזון העדין הזה בין איך אתה מגדיר שגרת חיים לצד הקורונה ואיך אתה מבין לא רק מצב חירום אלא גם משהו שעלול להתפתח למצב חירום, זה הדבר שנצטרך לדון בו.

אני רוצה להוסיף שרוב הכלים המשמעותיים כדי לצמצם תחלואה ולדאוג לזה שלא יהיה גל גבוה עם הרבה חולים קשים ומתים, זה בשלבים הראשונים ויש פה פרדוקס. דווקא בשלבים הראשונים, כשהכול נראה בסדר, יש רק עשרה מאומתים, אתה ראוה תחילת הגל, אז הפעולות הן אפקטיביות כדי לנסות להכיל את זה. דווקא אז יש את התחושה שהכול בסדר. כשמגיעים למצב עם עשרות אלפי חולים מאושפזים בקהילה או בבתי חולים, כל יום 10,000 מאומתים, אז ברור שיש מצב חירום ויש קטסטרופה, אבל הכלים שיש לנו כדי לעצור את המגיפה הם מעטים. זה באמת פרדוקס.

אבל הכיוון שדברת עליו, חבר הכנסת רוטמן, הוא בפירוש הכיוון שנשקיע בו בדיונים.

שאלת המשך ספציפית לגבי הגבלת מספר הבאים לארץ. אני יודע שהנושא נבחן בבג"ץ והיה אז גם בתקנות – הגבלת מספר הנכנסים לארץ. האם הצעד הזה שהממשלה עשתה בזמנו, האם הוא מועיל? האם כשנוגעים עכשיו בחוק, אחת הבעיות הייתה שאלה של הסמכה וגם שאלה של צורך אפידמיולוגי בהגבלה הזו, אנחנו במגמה של פתיחת גבולות, האם כדאי לייצר מגבלה מספרית? לשלוט בגובה הגל, להגיד שלא ייכנסו למדינת ישראל יותר ממספר מסוים ביום כדי שתהיה בקרה יותר נכונה.

הכלים שאנחנו מנסים להתמודד אתם הם כלים יותר מדויקים. לדעתי להגיד עכשיו שלא ייכנסו יותר מאיקס אנשים למדינת ישראל, כשאנחנו יודעים כבר כל כך הרבה - אנחנו יודעים לנטר וריאנטים, אנחנו יודעים לגבי חיסונים. יכול להיות ש-4,000 זה יותר מידי ויכול להיות ש-4,000 זה בכלל לא נדרש ויכולים להיכנס 20,000. אני חושבת שראוי להיכנס לזה בחוק. הדרך שלנו להתמודד עם זה היא דרך האיסור יציאה וכניסה למדינת ישראל ממדינות אדומות. שם זה מתואם למצב תחלואה. אנחנו עוקבים אחרי התחלואה במדינות, עוקבים אחרי התחלואה שנכנסת לישראל מהמדינות האלה ושם מייצרים את האיזונים, כדי שלא יהיה חוק גורף שבסוף גם לא עוזר להפחית תחלואה וגם אוסר על תנועה חופשית של אזרחים שלא לצורך. הדרך היא דרך חיבור לתחלואה וזה אנחנו עושים דרך מדינות אדומות.

ד"ר פרייס, אני מקריא מאתר כללית, התפרסם ב-15 לנובמבר 2021, ד"ר בת שבע גוטסמן: בישראל, לפי נתונים שפרסם משרד הבריאות, נכון לתחילת אוקטובר 2021 אובחנה הקורונה אצל יותר מחצי מיליון ילדים ובני נוער עד גיל 19 שהם כ-40% מכלל מאומתי הקורונה בארץ. 176 אושפזו בבתי החולים במצב קשה, מתוכם 79 בקבוצת הגיל 0-9, 97 בקבוצת הגיל 10-19 ו-17 מהם מתו מקבוצת 0-9. נאמר עוד, אמנם רוב הנפטרים סבלו ממחלות רקע קשות, אך מניסיון שנצבר בכל העולם עולה שהסכנה קיימת גם אצל ילדים ללא גורמי סיכון.

השאלה שלי, האם זהו מצב שבהגדרה שלו מגדירים כמצב חירום של מגיפה, כאשר מעל חצי מיליון ילדים מגיל 0-19 לפי הנתונים של משרד הבריאות וכללית, עברו את הקורונה ללא חיסון? אני שואל את גורמי המקצוע כדי לדעת.

אולי צריך להוסיף שבאותו קובץ נתונים יש את הנתון ש-11% מכלל הילדים שנדבקו בקורונה סובלים מהשפעות ארוכות טווח, אני יכול להעיד על בני הצעיר.

אני מחכה שהשר יגיע כדי להגיד את המובן מאליו. אני עם הרוב, אני בעד, יש קורונה. אני לא מדבר על האחוז שמנסה להכחיש, אני לא מדבר על זה. אני גם לא מדבר על בריאות הציבור, שהוא נושא חשוב. אני מדבר על זכויות אדם ושואל, האם לפי הנתון הזה של מעל מיליון ילדים שנבדקו, בהערכה גסה, האם אנחנו מתקרבים לאחוז חיסון העדר של בריטניה, כמו שאמרה ד"ר אלרעי בדיון האחרון, שהחליטו לא לחסן כי רוב הנוער כבר חוסן בחיסון עדר. האם יש סיכוי, שמבלי שנשים לב, רוב הנוער התחסן מהמחלה מבלי שנתכוון ויש חיסון עדר? למרות שמעל חצי מיליון ילדים עד גיל 19 חלו על פי הנתונים שלכם.

יש בלבול של הרבה דברים ביחד. נתחיל עם מה זו מגיפה. מגיפה זה מצב שאנשים נדבקים ממחלה שעוברת מבן אדם לבן אדם. אין ספק שזו מחלה שעוברת מבן אדם לבן אדם. אנחנו יודעים גם באיזה אופן היא עוברת. מדבקת עם וריאנטים שהולכים ונהיים יותר ויותר מדבקים והדרך לשפוט אם יש מגיפה או אין מגיפה היא לא אם יש חצי מיליון ילדים שנדבקו או לא נדבקו אלא האם עדיין יש וירוס שעובר מבן אדם לבן אדם, מדבק ועלול לפגוע בהם. אני חושבת שהתשובה לזה היא כן, זו מגיפה עולמית. ההחלטה שזו פנדמיה היא הכרזה של ה-WHO לא של משרד הבריאות במדינת ישראל. לכן גם בחדר הזה לא נגיד שאין מגיפה או יש מגיפה, הדרך היא לא לשפוט לפי החצי מיליון.

יש מגיפה, היא מגיפה עולמית קטלנית. זה הבסיס. גם בישראל המגיפה הזו הרגה יותר מ-7,000 אנשים. יש מגיפה עולמית וישראל היא חלק ממנה. הנחנו את התשתית העובדתית הזו? עכשיו השאלה לגבי ילדים. כששאלת ערבבת הרבה דברים ביחד ואני מנסה לסדר אותם.

זה היה נתון שלכם, לא שלי.

אני מניחה שהנתון שם לא אמר האם יש או אין מגיפה. אז אתה מערבב את החצי מיליון עם השאלה אם יש מגיפה.

הפוך, אני גם הקראתי - - -

חבר הכנסת יברקן, נשמע קודם את התשובה.

אני רוצה לשאול.

בוודאי, זה התפקיד שלנו כאן. אם לא נשאל, מה נעשה? עוד לא מצאתי חבר כנסת אחד שהוא בגדר "זה שאינו יודע לשאול", השלושה האחרים מיוצגים היטב.

הבסיס שיש מגיפה עולמית קטלנית, גם במדינת ישראל. המגיפה הרגה בעולם מעל 5 מיליון, בישראל הרגה מעל 7,000, את זה אנחנו יודעים. זה שהמגיפה עדיין קיימת, במדינת ישראל יש בין 400 ל-500 מאומתים כל יום, מקדם הדבקה שעלה מעל 1 וצריך להסתכל מה קורה באירופה. באירופה יש עלייה בתחלואה עם תמותה של אנשים. אתה מציין את חסינות העדר בבריטניה, יש בבריטניה עלייה אדירה בתחלואה ובאשפוזים, כך שגם הם כנראה - - -

- - -

לא ציטטת אותי, כי זה לא מה שאמרתי.

אני שאלתי אותך את השאלה הזו בוועדה.

אבל אתה לא מצטט נכון. חסינות עדר לא נמדדת בקבוצת גיל מסוימת. אין חסינות עדר של בני נוער. חסינות עדר היא של אוכלוסייה שלמה. גם מקדם הדבקה אני לא יכולה למדוד כמקדם הדבקה של בני נוער, כי בני נוער מדביקים את עצמם אבל גם גילאים אחרים. גם חסינות עדר היא חסינות עדר ברמת המדינה ולא ברמת בני נוער. לכן אין משמעות לחסינות עדר של בני נוער.

אני מסכים עם ההגדרה שלך, אני מרגיש כאילו אני צריך להצדיק את עצמי.

אתה שואל שאלות ואני מנסה לענות.

אני רוצה לומר שוב את המובן מאליו.

אני אומר לך מדוע לא. יש הבדל בין הערת ביניים שזו זכות קנויה לבין לעצור תשובה לשאלה. היא לא סיימה לדבר.

זו הייתה שאלת ביניים שלא קבלתי תשובה עליה.

חבר הכנסת יברקן, זכות הדיבור עכשיו היא של ד"ר אלרעי פרייס. תרצה אחרי זה לטייב את שאלותיך, לשאול עוד שאלות, גם השר חזר אלינו. אני היום מביא את הסעיפים שפיצלנו לאישור מותנה לשנייה שלישית. יש לנו עוד כרבע שעה לדיון וחשוב לי לשמוע עוד גורמים מהחוץ. ד"ר אלרעי פרייס, בבקשה.

אנחנו מסכימים שיש מגיפה ואנחנו מסכימים שהיא קטלנית. השאלה שמתחבאת בתוך השאלה שלך, האם זו מגיפה שגם פוגעת בילדים, כי חצי המיליון מדבר על ילדים. היה דיון ענף בוועדת הבריאות, גם בנוכחותך, שבו הצגנו את הנתונים לגבי תחלואת ילדים ולגבי העובדה שמחלת הקורונה יכולה לפגוע בילדים, גם במהלך המחלה האקוטית, גם בתופעות של PIMS שקורות 4-6 שבועות אחרי זה. יש לנו כבר כ-200 מקרים כאלה של ילדים, ו-2 שנפטרו, בריאים לגמרי, מ-PIMS. גם תופעות של לונג קוביד, כפי שציין חבר הכנסת קריב וגם, בסימן שאלה מאוד גדול, מה יקרה בעתיד, בעוד 10 שנים? בעוד 20 שנה? עם וירוס, שאנחנו יודעים מווירוסים אחרים, שיכולים לעבור מאוד בשקט במחלה הראשונית ולתקוף אותנו שנים אחר כך עם תופעות לוואי. כל זה הוצג בהרחבה.

לדעתי אנחנו לא נמצאים במצב שאין מגיפה, לא בעולם ולא במדינת ישראל. יש מגיפה בעולם, יש מגיפה במדינת ישראל. כרגע, בזכות החיסונים, אנחנו מצליחים להיות במקום שבו התחלואה פוגעת בעיקר בלא מחוסנים. 76% מהאנשים המאומתים הם לא מחוסנים, בין אם מבוגרים ובין אם צעירים. 12% נוספים הם בקרב מחוסנים שחוסנו והחיסון שלהם פג תוקף. כך שאין ספק שהחיסונים זה הכלי שלנו לצאת מהמגיפה הזאת. המגיפה הזאת עדיין קיימת.

מכיוון שהשר חזר וחברי כנסת בקשו להתייחס לדבריו ולשאול אותו שאלות, אנא בקצרה והשר ישיב. נשמע אחר כך גורמים מבחוץ ונקריא את הסעיפים להצבעה. חבר הכנסת כלפון ולאחריו חבר הכנסת יברקן.

תודה אדוני היושב-ראש, כבוד השר, שמעתי את דבריך מקודם, בין היתר בעניין תחילת מבצע חיסוני הילדים. רציתי לשאול בהקשר הזה, ידוע שציבור החרדים הוא ציבור עם אוכלוסיית ילדים גדולה וזה ציבור שיותר קשה להגיע אליו. יש מטה הסברה ייעודי בעניין. שמעתי, אני לא יודע אם זה נכון, שרב התבטא ברדיו בנוגע להגעת החיסונים ביום שבת. הוא גם פסק הלכתית שלא לחסן ילדים במשלוח הספציפי הזה. הוא אמר שאם המשלוח הבא יגיע ביום חול אז ניתן יהיה להתחסן. אז האם זה נכון שמשלוח החיסונים הגיע ביום שבת? אם כן, איך אתם מתמודדים עם הפסיקה הזאת, כשאנחנו ערים לכך שבציבור הדתי והחרדי, נושא ההתחסנות הוא מסובך, בעיקר כשמדובר על חיסוני ילדים לאוכלוסייה שידועה כברוכת ילדים.

צריך לציין ששעות אחרות אחרי פרסום הפסק האוסר, יצא פסק הלכתי אחר שמתיר ומסביר.

מאותו רב?

לא מאותו רב, אבל חשוב לומר.

האם רב מהקהילה של אדוני היושב-ראש?

מבחינת האורתודוכסים, דברי בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו, אלא אם כן - - - , אבל ברפורמי זה עובד אחרת.

כשתכנסו לבתי דין בקהילה שממנה אני מגיע, אנחנו לא ממהרים בפסיקת הלכות לאחרים וכשאנחנו עושים את זה, הציווי של "נשמרתם מאוד לנפשותיכם", בהתאם למסורת היהודית, הוא במעלה ראשונה. עכשיו נעבור לפסיקה בקהילה שלך אדוני השר.

אני רוצה להגיד שלא נתקלנו בקשיים בקרב החרדים במבצע החיסונים ולהפך גם בתקופת הממשלה הקודמת ומאז שאני שר הבריאות זכינו לשיתוף פעולה מהרבנים המרכזיים, כל הזרמים, ספרדים, אשכנזים, חסידים, ליטאים מנהיגי חצרות, בקשו מאתנו לבוא ולעשות, כשפתחנו את החיסונים לבני הנוער, הם היו האשונים שביקשו שנבוא לתלמודי התורה לחסן במקום, להיכנס לבתי הספר. גם ראשי עיר חרדיים מבני ברק, אלעד, בית שמש, ביתר עלית, סך הכול עד עכשיו לא היה שום דבר ואף אחד לא יצא נגד החיסונים. את הדבר שהעלית אני לא מכיר. אנחנו מסתכלים על הצד הבריאותי, אנחנו נותנים חיסונים, תרופות, ציוד רפואי. אני לא בדיוק עוקב ויודע מתי כל דבר נשלח מגיע ונארז.

שמתי לב שבממשלה הזאת לא עושים טקס בנתב"ג על כל משלוח שמגיע.

זה בסך הכול דבר שקורה כל הזמן. מגיעים כל הזמן חיסונים, מגיע כל הזמן ציוד, מזרקים, מטושים, חומרים. זה כל הזמן ככה ואני לא נכנס לזה. סך הכול אני רוצה לציין לטובה את שיתוף הפעולה שיש לנו עם הציבור החרדי, מבחינת חיסונים והיענות זה בסדר גמור. מבחינת שיעורי ההתחסנות, יש פה לפעמים בעיה. שיעורי ההתחסנות הם יותר נמוכים אבל לא בגלל התייחסות הלכתית או ציווי רבני, אלא בעיני זה בגלל שמדובר בציבור מעט יותר עני ואנחנו רואים אצלם פערים בנגישות לבריאות גם בנושאים אחרים, אנחנו רואים את זה למשל גם באוכלוסייה הערבית בקהילות מסוימות. בעיני זה נובע יותר ממצב כלכלי חברתי, יותר מאשר משהו רעיוני דתי. כי מבחינת דת, לגמרי אנחנו מקבלים שיתוף פעולה מלא. לפני שבוע היה כנס בבית הנשיא של מנהיגי הרבנים הראשיים, מנהיגי הקהילות הנוצריות, מנהיגי המוסלמים בישראל, הסמכויות הדתיות הגבוהות ביותר וכולם פה אחד הוציאו קריאה להתחסן ולחסן את הילדים. מהבחינה הזאת אני חשוב שאנחנו בסדר.

אני רוצה להתייחס לדבריו של כבוד השר. יש מיעוט בודד שמתנגדים וטוענים שאין קורונה. אני לא שם ומתנגד לזה. האם אתה כולל מתוך המיליון שלא לקחו את הבוסטר, את מכחישי קורונה?

לא.

עכשיו הדיון שאנחנו דנים בו מתחיל לקבל צורה עניינית. לא סתם אנשים בחרו לא לקחת את חיסון, זה מתוך חשש. האם החוק שאנחנו דנים בו, לא יגדיל את מספר האנשים שלא ילכו להתחסן בגלל ההחלטות הדרקוניות בסעיף החוק שאתם הולכים להביא עכשיו, להאריך לשנה.

זה לא מה שאנחנו עושים עכשיו.

בתחילת הדיון דברנו שהחוק לשעת חירום הולך להיות מוארך עד שנת 2022.

אנחנו כרגע מאריכים בחודשיים.

אני לא מדבר על מה קורה בעוד חודש וחצי. אני מדבר על מה שהוועדה הולכת לעשות בהמשך.

אני מזמין אותך ליטול חלק בכל אחד מהדיונים הרבים שאנחנו נקיים בחודשיים הקרובים.

לפי הנתונים שהקראתי לחברי הוועדה כשכבוד השר היה בחוץ, ד"ר פרייס ענתה לי שנכון לעכשיו יש קרוב ל-200 ילדים חולים, במצב קשה, יכול להיות שאני מצטט אותך לא נכון.

אין קשר בין מה שאני אומרת למה שאתה מצטט. באיזה מצב אמרתי שיש 200 ילדים חולים קשה?

זה דיון בערך ה-200 שהוועדה קיימה בענייני הקורונה בחצי השנה האחרונה. אני לא פותח כרגע דיון מעקב בנושא הקורונה. יש לי תכלית קונקרטית לדיון הזה, זו הצעת חוק ספציפית. אם השר יסכים, אני לא בטוח שזו תפקידה של ועדת חוקה ולא ועדת הבריאות.

את מי אפשר לשאול אם לא את שר הבריאות?

מה השאלה?

השאלה היא האם על מספר מצומצם יחסית של חולים קשים, ככל שיהיו ואני מאחל להם החלמה מהירה ומלאה, כ-200 ילדים שחולים מתוך חצי מיליון שעברו את הקורונה, האם זה נכון בהגדרה לחסן את ילדי ישראל?

עצם הצגת השאלה לא נכונה וגם הנתון שאתה מצטט לא נכון. להציג את זה כ-200 מתוך חצי מיליון, שזו כל הבעיה, זו הסתכלות שגויה לחלוטין. אנחנו מחסנים ורוצים לחסן את כלל האוכלוסייה. יש עניין של מחלה אקוטית בילדים, יש תופעות שקורות אחרי כמה שבועות ויש תופעות שקורות לזמן יותר ארוך. כל התופעות האלה יכולות להיות קשות ואנחנו רוצים למנוע את זה. כל ילד הוא עולם ומלואו.

אני לא מבין בשם מה ולמה מעלים את הפקפוקים האלה כל הזמן. האם יש לנו אג'נדה נסתרת? האם אנחנו מנסים לקדם משהו במחשכים? למה הגישה הזאת כל הזמן שכאילו מנסים לדחוף משהו בכוח? חיסונים בחצי המאה האחרונה הצילו מאות מיליוני בני אדם בעולם. זה אבן יסוד ברפואה. הוא אבן יסוד בחברה המודרנית. אנחנו לא יכולים לתאר את החיים שלנו בלי חיסונים. אגב, טענות כאלה גם היו בעבר כלפי חיסונים אחרים, גם היום יש אנשים שמפיצים את זה. בוודאי שלא כל מי שלא מתחסן הוא מכחיש קורונה או מתנגד חיסונים. הקבוצה הזאת לפי הסקרים והמחקרים שאנחנו עושים היא קבוצה מאוד קטנה. היא אמנם קולנית אבל היא קטנה. רוב האנשים שלא מתחסנים הם אנשים שנמצאים בקבוצות אוכלוסייה יותר חלשה וגם יש להם בדרך כלל בעיות אחרות בנוגע לנגישות לשירותי בריאות אחרים. הפער הזה בשירותי הבריאות, אפשר לראות אותו גם בחיסונים. אנשים שלא בדיוק יודעים, לא מבינים, אין להם זמן, הם רחוקים, עניינים כאלה. יש גם כל מיני חששות.

לדעתי הגישה שלנו כנבחרי ציבור ואנשים אחראים, זה לא כל הזמן לעורר את החששות האלה וללבות כל מיני ספקות ואולי יש בכל זאת משהו, עוד שאלה. אנחנו לא מסתירים שום דבר. כל השיח הזה, על כל מיני חששות סתם גורם לאנשים טובים להסס שלא בצדק ולמנוע מעצמם ומהמשפחות שלהם טיפול וחבל. לא מכריחים, אדם יכול לא להתחסן. בניגוד למדינות אחרות, בישראל, כשיש תו ירוק, אתה יכול לעשות בדיקה, לעבוד וללכת למופעים. אגב, התו הירוק לצערי לא נאכף הרבה, גם את האמת הזאת צריך להגיד. עיין לא נשללת מאף אחד הזכות לעשות פעולה במדינת ישראל, גם אם הוא לא מחוסן. זה רק דבר שהוא לטובת עצמך, לטובת המשפחה שלך.

ישנו עוד אלמנט, כשהתחלתי להגיד שהזכות לבן אדם היא לא רק להסתובב ולעשות כל מה שבא לו, הזכות של אנשים, למשל כמו ההורים שלי שהם מעל 80, הזכות שלהם ללכת להצגה ולהרגיש בטוחים ושלא ידביקו אותם. גם להם יש זכות כזו, גם הם רוצים לחיות למרות שהם זקנים ופגיעים למחלה. גם עליהם אני צריך להגן. זו משמעות התו הירוק. אנשים רוצים ללכת למופעים, לאירועים צפופים, להצגות, למקומות שיושבים שעות אחד ליד השני ולא לפחד שמא ידבקו. גם להם יש זכות כזו והם הרוב.

לסיום אני רוצה להגיד שוב תודה ליושב-ראש על הגישה, לגור בליי היועץ המשפטי, לאנשי משרד הבריאות. ביחד נביא חוק טוב.

לפני הקראת הסעיפים וההצבעה עליהם. הצטרף אלינו יושב-ראש איגוד רופאי בריאות הציבור פרופסור חגי לוין, הר"י משחקת תפקיד חשוב גם בלסייע לוועדה לשאול שאלות. אני מבקש התייחסות קצרה לסוגיה שאנחנו דנים בה. על הרעיון הזה של הארכת החוק הקיים בחודשיים וקיום דיון רציני על דמותו של החוק בהמשך הדרך. זה תכלית המהלך שאנחנו מקיימים היום.

אנחנו חושבים שהמהלך שאתה מוביל, אדוני היושב-ראש, הוא מאוד נכון וחבל שלא נעשה קודם. שמענו את הדברים שנאמרו היום, אני חייב להגיד שאנחנו, כמו מצפן, לא דברים שרואים מכאן לא רואים משם, עמדתנו מינואר 2020 ולמעשה מ-2007 היא אותה עמדה, לשים את הזכות לבריאות במרכז. לשים את בריאות הציבור של כולנו במרכז. לצערנו ראינו קודם לכן במגיפה כיצד האיזונים הללו במדינת ישראל הופרו, בין היתר כי לא היה קיים חוק שמעגן בצורה מסודרת ותואמת לשנת 2020 או 2021 איך צריך לנהל מגיפה במדינה דמוקרטית.

לכן המהלך שהוועדה מובילה בראשותך הוא מאוד חשוב. חשוב שנעשה אותו, כפי ש
אמרת, לא בצורה חפוזה, אלא בצורה מעמיקה, כי אנחנו מניחים פה את המסד לאותן דילמות מורכבות שצריך לאזן ביניהם. לפעמים צריך להפר זכויות אדם בסיסיות כדי לשמור על קדושת החיים ומצד שני צריך לשמור היטב על הממשלה, שלא תפעיל בקלות יתרה את הצעדים הללו שיכולים בעצמם לפגוע מאוד בכולנו, לפגוע מאוד בבריאות הציבור.

אנחנו נלווה את התהליך הזה וחושב מאוד שגם בזווית הבריאותית אנחנו, כאיגוד היציג של הרופאים המומחים בבריאות הציבור בישראל מבקשים שגם ייוועצו בנו, כי לקחת בחשבון מה שאולי לוועדה לא תמיד יש את המומחיות הספציפית, אנחנו מציעים את המומחיות האפידמיולוגית שלנו ואנחנו גם מחזקים את ידי משרד הבריאות שעושה כמיטב יכולתו במציאות המורכבת והמשתנה. תודה רבה.

תודה פרופסור לוין, אתה יודע שדלת הוועדה פתוחה בפניכם וגם בפני גורמים מקצועיים ומדעיים נוספים וגם בפני ארגונים של החברה האזרחית. חשוב לי לומר לפרוטוקול שהוזמן לכאן עורך-דין אורן פסטרנק שמשמיע בצורה מכובדת כבר הרבה חודשים עמדות שונות מהעמדות שבסופו של דבר מאושרות בוועדה. הוא לא נכנס לדיון בפעם הזאת, אני בטוח שנפגוש בו בחודשיים האלה. פרופסור בנדביץ' דיבר פה, גם פרופסור אל טוביה. אני שב ואומר, כשנדון בתיקון החוק בחודשיים הקרובים נשמע את כל קשת הדעות, בכפוף ליכולת להביע עמדה, לאו דווקא מקצועית, גם ציבורית, שנאמרת בצורה הגונה וראויה, בלי הטחת האשמות חסרות בסיס. אנחנו בהחלט נשמע פה, כמו שעשינו בחודשים האחרונים, גם דעות שמאתגרות את המדיניות הממשלתית. זה בדיוק תפקידה של הוועדה.

אני מבקשת להוסיף רק דבר אחד לגבי האמירה של 200 ילדים חולים קשה, אם זה מוצדק או לא מוצדק לחסן עבורם. אנחנו מחסנים להפטיטיס כשבארצות הברית בין השנים 90 ל-95 היו שלוש פטירות לשנה. מחסנים למנינגוקוק כשהיו 8 פטירות לשנה בין השנים 2002 ל-2004 כשהחיסון הוכנס. מחסנים לאבעבועות רוח כשהיו 16 פטירות לשנה בין השנים 90 ל-94 לפני כניסת החיסון, בגילאי 5-9. עכשיו אנחנו מדברים על קוביד-19 שלפי נתונים של ה-CDC, 66 פטירות בין 2020 ל-2021 בגילאי 5-11. אז כשאנחנו מסתכלים על זה מבינים שכשיש חיסון יעיל ובטוח, חבל על פטירה אפילו של ילד אחד.

הוא חיסון ניסיוני, לא יודעים מה העתיד יביא.

תודה רבה. אנחנו לא בדיון על מדיניות חיסון הקטינים, זה לא הדיון שאנחנו מקיימים כרגע. אני מבין שאדוני נמצא בוועדת הבריאות, גם לא כחבר, אני ממליץ שיתקיים דיון בוועדת הבריאות בסוגיה של המדיניות. אנחנו נעסוק בחודשיים הקרובים לעומקם של ההסדרים שמופיעים בחוק הזה, יודע משרד הבריאות שיש לנו הרבה מאוד שאלות לגבי מדיניות התו הירוק. זו הסוגיה שסביבה יש הכי הרבה התדיינות ציבורית. נעסוק בה לעומק ולא יוכל לטעון איש שלא נשמע כאן דעה בוועדה. אדוני היועץ המשפטי, נקרא את שלושת סעיפי החוק ונצביע עליהם.

"הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 10) (הארכת תוקף והוראות נוספות), התשפ"ב-2021" .

אני מקריא מהנוסח שהופץ היום, אז באמת סעיפים 1-24 יפוצלו ויידונו בוועדה בנפרד, אני מציין לפרוטוקול שגם הארכת התוקף מפוצלת עכשיו לחודשיים, אבל כחלק מהדיון בסעיפים השונים, הוועדה תצטרך להכריע בכמה זמן היא רוצה להאריך מעבר לאותם חודשיים שהיא מבקשת עכשיו להאריך.

דבר נוסף שהוועדה תצטרך להידרש אליו, זה להתאמות בין ההיוועדות החזותית לקורונה, להיוועדות החזותית הוראת שעה שהתקבלה במסגרת חוק ההסדרים. זה נושא נוסף שהוועדה תצטרך לעשות את ההתאמות כחלק מהדיון היותר מעמיק בחוק. הסעיפים שעומדים כרגע לאישור הוועדה:

1. תיקון סעיף 50

"בסעיף 50 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, במקום "כ"ו בכסלו התשפ"ב (30 בנובמבר 2021), יבוא "כ"ט בשבט התשפ"ב (31 בינואר 2022)".

זו הארכה של חוק הסמכויות, של חוק הקורונה.

2. "תיקון חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020.

בחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 בסעיף 42(ב) במקום "כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021 )" יבוא "כ"ט בשבט התשפ"ב (31 בינואר 2022.)"

זו הארכה של ההיוועדות החזותית שאמור היה לפקוע ב-31 בדצמבר 2021, פה זו הארכה שלו עד ה-31 בינואר והוועדה תידרש בדיוניה על החלק הנותר, להחליט כמה היא רוצה להאריך מעבר לזה והאם במנגנונים כמו אלה שמוצעים על ידי הממשלה, של הארכה בצו וחלק מהתקופה באישור ועדה וכן הלאה.

סעיף 3 אלה ההתאמות לחוק ההסדרים, להיוועדות החזותית של חוק ההסדרים.

3. "בחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, בסעיף 133ו(א) במקום "כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022)", יבוא "ל' בשבט התשפ"ב (1 בפברואר 2022)".

פה אני רק מחדד שהסעיף הזה לא הארכת תוקף אלא דחייה במועד התחילה. ההסדר של ההיוועדות החזותית שלא בהקשרי קורונה היה אמור להיכנס לתוקף ב-1 בינואר, לאחר שנעשו התאמות מול ההיוועדות החזותית של הקורונה. בגלל שהדברים האלה לא ייעשו עד ה-1 בינואר, אז דוחים את מועד התחילה של ההסדר הזה עד ה-1 בפברואר 2022 מתוך אותה מגמה שהוועדה תעשה את ההתאמות הדרושות כחלק מתהליך התיקון של חוק הסמכויות.

משרד המשפטים, נתתם כמובן את הסכמתכם על הנוסח לגבי ההיוועדות החזותית, הפעלת ההסדר. ממילא התקנות עוד לא מונחות על שולחננו, אז זה בסדר.

זה מתואם.

הגיע גם חבר הכנסת סעדי שביקש ליטול חלק בהצבעה, אחרי שעסק כל הבוקר באישור צווים מוניציפליים, ברוך הבא. אנחנו מעמידים להצבעה את הצעת החוק על שלושת סעיפיה.

בכפוף לאישור הפיצול במליאה.

זו נקודה שחשוב להבהיר. אנחנו כרגע מאשרים לקריאה שנייה ושלישית על תנאי. התנאי הוא שהמליאה תאשר את פיצול הצעת החוק.

כמובן שלא נניח את זה עד שהפיצול מאושר במליאה.

מי בעד אישור הצעת החוק לאחר פיצולה?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 2
נמנעים – אין
ההצעה אושרה

הצעת החוק אושרה. אני מבקש רביזיה על ההצבעה. הרביזיה תיקבע למחר בבוקר, תימסר הודעה. ההצבעה במליאה היום זה רק על הפיצול, על החוק זה יהיה רק ביום רביעי כי צריך להניח אותו 24 שעות לפני. נודיע על מועד הרביזיה.

אני רוצה להודות לכולם. בחודשיים הקרובים נקיים דיון מעמיק ורציני במטרה להביא הצעת חוק שמאפשרת מצד אחד את המאבק האפקטיבי במגפת הקורונה ומצד שני משקפת את הסטנדרטים שלנו בתחום הפיקוח הפרלמנטרי וההגנה על חירויות הפרט וזכויות הפרט.

דברתי אתך על זה באופן אישי אבל אני רוצה שייכנס לפרוטוקול, אני לא רגוע בנושא הכניסה לנתב"ג. אני מבקש שהיושב-ראש ומנהל הוועדה ייקחו את הנושא הזה.

תצא הודעה מסודרת, ב-9 בדצמבר יהיה סיור בנתב"ג עם הפרויקטור. נקיים בתוך הדיונים בחודשיים האלה, מעבר לדיון מעקב בענייני נתב"ג, שיתקיים בצמוד לסיור, נעסוק בכל הסוגיה של הכניסה לישראל במסגרת החוק. משרד הבריאות ומשרד המשפטים יודעים שדעתנו לא מאוד נוחה שהנושא של הכניסה לישראל, למרות שיש חוק ספציפי, מטופל על ידי החוק הכללי של חוק הכניסה לישראל ולא דרך חוק הקורונה. תודה לכולם על ההשתתפות, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:04.