פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



59
ועדת החוקה, חוק ומשפט
22/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 116
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, י"ח בכסלו התשפ"ב (22 בנובמבר 2021), שעה 9:37

1. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א–2021 – יסוד המעלה
2. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א–2021 – עיריית שדרות
3. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א–2021 – עיריית אלעד
4. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירת קנס) (תיקון) התשפ"א–2021 – אבן יהודה
5. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירת קנס) (תיקון מס...) התשפ"א–2021 – עמק המעיינות
6. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א–2021 – עיריית אופקים
7. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א–2021 – גליל עליון
8. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א–2021 – עיריית רמת גן
9. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון מס') התשפ"א–2021 – עיריית בת ים
10. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א–2021 – עיריית נס ציונה

חברי הוועדה: אוסאמה סעדי – מ"מ היו"ר
צבי האוזר
אורי מקלב

שמחה רוטמן

טל אשכנזי - עו"ד, ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

אסף יונוביץ' - מתמחה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יפעת רווה - עו"ד, משרד המשפטים

רונה וולק - הלשכה המשפטית, משרד הפנים

עקיבא רוזיליו - מתמחה, משרד הפנים

ברוך חייקין - עו"ד, מועצה מקומית יסוד המעלה, עיריות ומועצות מקומיות

אילן אור - ראש מועצה, המועצה המקומית יסוד המעלה, עיריות ומועצות מקומיות

בנימין סעדון - יועמ"ש עיריית שדרות, עיריות ומועצות מקומיות

ניסים לוי - יועץ משפטי, עיריית אלעד, עיריות ומועצות מקומיות

רינת מסד סמולניק - יועמ"ש, עיריית אופקים, עיריות ומועצות מקומיות

אורית אור - תובעת המועצה האזורית אבן יהודה, עיריות ומועצות מקומיות

שולמית מנדלמן-כהן - היועצת המשפטית, עיריית נס ציונה, עיריות ומועצות מקומיות

אורטל כהן - יועץ משפטי, מועצה אזורית עמק המעיינות, עיריות ומועצות מקומיות

קורינה מץ - עו"ד, עיריית בת ים, עיריות ומועצות מקומיות

סהר פינטו - היועץ המשפטי לעיריית רמת גן, עיריות ומועצות מקומיות

עפר שפיר - עו"ד, מועצה אזורית הגליל העליון, עיריות ומועצות מקומיות

אפרת חקאק

אסף פרידמן

אסתר מימון


הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א–2021 – יסוד המעלה

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. היום ה-22 בנובמבר 2021, י"ח בכסלו התשפ"ב. אנחנו היום ממשיכים בסדרה של ישיבות לאשר צווי מועצות מקומיות, צווי עיריות.

בשבוע שעבר השלמנו ואישרנו מספר הצעות למספר מועצות ועיריות, ויש לנו על השולחן היום עשרה צווים כאלה. נתחיל במי שכיבד אותנו והגיע מהצפון הרחוק-הרחוק. מי יש לנו פה? יסוד המעלה?

אני ראש המועצה המקומית.

אהלן וסהלן. איך הייתה הדרך?

ארוכה. היה מצוין. לא היו פקקים.

אני יודע על יסוד המעלה שיש לה אחלה פירות. זה נכון? כרמים?

לא כרמים, נשירים, שזה שזיפים ואפרסקים ונקטרינות. ועכשיו אנחנו בעולם של הטכנולוגיה.

חשוב מאוד. נתחיל אתכם. הגעתם מהצפון הרחוק, גם הגעתם לפה, לא בזום. נתחיל איתך, אדוני יושב-ראש המועצה. מי עוד איתך?

אני. היועץ המשפטי.

בבקשה, ראש המועצה. זה מועצה? זה מועצה אזורית? מה זה?

זה מועצה מקומית. זה יישוב שנוסד ב-1883, העלייה הראשונה, ומועצה מקומית מ-1949, מועצה עצמאית.

מה מספר התושבים?

2,000. יש לנו תוכניות להיות 6,000. עכשיו בדיוק אישרנו תוכניות להיות 6,000.

מה המצב הסוציו-אקונומי?

8.

מה זה 700 שקל ל-8? הלוואי עליי. זו הפעם ראשונה שאני שומע. אני תמיד ב-1, ב-2.

אני מבין, אני גם מכיר את זה, אבל אנחנו באתגרים של הפריפריה. אם אתה רוצה לדבר על זה, אני אספר שתוחלת החיים שלנו היא 82% מול 86% במרכז.

הלוואי על כל היישובים, גם בדרום, גם במרכז, גם בצפון. יסוד המעלה – ידעתי עם מי אני מתחיל. לענייננו.

ב-2019 המועצה התקינה את חוק עזר איכות הסביבה (מניעת מפגעים ושמירה על הסדר והניקיון). כמובן בעקבות זאת בוטלו מספר חוקים שנכללים בחוק הזה. הגשנו את הבקשה לצו עבירות קנס בתחילת 2020.

ברשות מקומית יש שתי אופציות כדי להסדיר עניינים שהם בעבירות: האחת, באמצעות כתב אישום; השנייה באמצעות עבירת קנס, באמצעות מתן קנס. הגשנו את הבקשה לצו. אני לא צריך לפרט מדוע זה נמשך. התחלפו כנסות והייתה לנו קורונה.

מה שאנחנו מבקשים זה הצו שמונח בפניכם. אני רוצה לציין שהיו לא מעט הערות, גם של הייעוץ המשפטי של משרד הפנים, גם מהייעוץ המשפטי של משרד המשפטים, המחלקה לייעוץ וחקיקה, וכמובן שהכול תוקן בהתאם. אם יש שאלות, אני אשמח לענות עליהן.

היועצת המשפטית, בבקשה.

היו לי כמה שאלות. בסעיף 24, בסייג, אני אשמח שתסבירו גם את הסייג, ואני חושבת שיש גם טעות טכנית בסייג.

קודם כול, יש באמת טעות טכנית - - -

אפשר שאלה מקדימה? האם אני מבין נכון שהאישור הזה, שלא כתוב בחוק שיש צורך באישור ועדת החוקה, זה בגלל הדבר שתלוי ועומד בנושא - - -

לא.

בחוק עצמו לא כתוב שנדרש אישור ועדת החוקה, בסעיף 26א לפקודה.

אני אסביר איפה אנחנו עומדים. הרשויות העבירו והתקינו חוקי עזר, שזה בסמכותם, עכשיו הוועדה מתבקשת להפוך עבירות מסוימות - -

לעבירות קנס.

- - מתוך חוקי העזר שלהם, להפוך אותן לעבירות קנס. משמע שהם יכולים לאכוף את העבירות בהטלת קנס. נכון שיש את פסק הדין בנימין שור, שניתן, אם אני זוכרת נכון, ביולי, שאומר שהכנסת צריכה להסדיר עד בערך מרץ, אם אני זוכרת נכון, את העניין של אישור חוקי עזר בכללותם בוועדות הכנסת.

חוקים הקובעים קנס. חוקים הקובעים עבירה פלילית.

חוקים הקובעים עבירות, אבל בית המשפט כן אישר את הפרשנות של הממשלה עד לאותו מועד, עד לסוף מרץ, אני חושבת, ולכן - - -

אז אני שוב שואל. 26א מדבר על "באישור השר ושר המשפטים". ועדת החוקה לא מוזכרת בסעיף. ב-26א בפקודה.

זה מפנה לחסד"פ.

סעיף 24.

אני חושב שזה נובע גם מהעובדה שמדובר בתקנה בת פועל תחיקתי, שמחייבת אישור של הוועדה.

זה הבג"ץ שדיברתי עליו.

זאת שאלה האם הייתם אמורים להביא את חוקי העזר עצמם - - -

- - -

לפי המצב המשפטי כיום, התשובה היא לא.

כן. וזה לא הדיון היום. יש גם הצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת לתקן את חוק העונשין. אני מקווה שההצעה הזאת תתקדם ותגיע לוועדת החוקה בהקדם.

מה בעניין סעיף 24, הסייג?

ראשית, אכן יש פה טעות כתיב. צריך למחוק את המילים "למעט המילים", כי זה מופיע כאילו פעמיים. זה דבר אחד.

דבר שני, התיקון שנעשה פה, "למעט", זה תיקון שהוכנס על ידי משרד המשפטים. ואני אקרא מה משרד המשפטים כתב לנו, כשאנחנו ביקשנו את ההבהרה, ואני אתן הבהרה נוספת.

משרד המשפטים יכול להסביר בעצמו.

בבקשה. משרד המשפטים יסביר.

בגדול, ההוראה אומרת שאדם לא יעביר קוצים, עצים וצמחים, אלא לפי הוראות מסוימות. אנחנו טענו שהפקח בשטח, אין לו את הסטנדרטים המקצועיים והיכולת לראות מתי בן אדם מבעיר אש שלא בכפוף להוראות. ולכן מיעטנו את זה, כדי שלא יצא מצב שבפועל פקח יצטרך לבוא ולראות אם זה תואם הוראות של חוק מסוים או לא.

יש לי תוספת. אני מבקש לחדד את זה. מכיוון שהוראות חוק הניקיון מתייחסות לפסולת, הן לא מתייחסות ל"יבעיר אדם קוצים, עצים וצמחים בגן" - - -

יש כאן שלוש הוראות חוק. אז למה אתה מתייחס?

אני מתייחס לחוק הניקיון. קיבלתי את ההערה שלכם לעניין השדה, אין בעיה. אני מבין גם למה, כי יש הסדרה בחוק אחר. חוק הניקיון עושה הסדרה של פסולת, אבל הוא לא עושה הסדרה של "יבעיר אדם קוצים, עצים וצמחים" אלא אם היא תהיה פסולת. כלומר, במצב שבו פקח רואה הבערת קוצים, עצים וצמחים בגן או תחת כיפת השמיים בתחום המועצה, הוא יכול עדיין לתת ברירת קנס גם לפי התיקון שלכם, שזה נכון, וככה צריך להיות. אני מחדד את זה לפרוטוקול, שלא תהיינה אי-הבנות.

ברור.

רק חידדתי את זה. אם כך, ההערה של משרד המשפטים הייתה מקובלת עלינו ומקובלת גם היום. אנחנו מבינים מאיפה זה נובע. זה נובע מההפניה לחוק אחר.

יש לי שאלה בעניין 51, בעניין דרישת ראש המועצה. "בעל הנכס חייב לבנות קיר תומך או גדר ולגדר את הנכס או להקים בו קיר הפרדה, ככל שהדבר דרוש". זה לא ועדה מקומית? זה לא היתר? גדר הפרדה או קיר תומך צריכים בכלל היתר בנייה, זה לא אגרת קנס.

יש חוקי עזר נוספים שמסדירים עניינים כגון אלה, לדוגמה חוק עזר מבנים מסוכנים, שיש בהרבה מאוד רשויות. אתה יכול לומר אותו דבר: חוק עזר מהסוג הזה אמור להיות מוסדר בדיני התכנון, אבל זה לא נכון. גם פקח של מועצה, יש לו סמכויות מסוימות, לא בענייני תכנון ובנייה, ואני מדבר על פקח של מועצה, לא של ועדה, לפעמים יש ערבוב ביניהן. לפקח של מועצה יש סמכויות מסוימות שנועדו למנוע מפגע לציבור. גם פה, אם תשים לב, הכוונה היא לא סתם לבניית קיר, אלא רק כאשר מדובר על מפגע או סכנה לציבור. כך שאם נניח בנית בבית, או עשית איזה חפירה בחצר ופתאום נדרש שם קיר, כדי שילד לא ייפול, זה גם סמכות של המועצה, לא רק של הוועדה.

אפרופו פקחים, אדוני ראש המועצה, זו הפעם הראשונה שאתם עכשיו הולכים לאכוף את התקנות האלה?

כן.

מה המצב מבחינת פקחים, מבחינת עובדים שיאכפו?

זה בדיוק העניין, חיכינו לחוק הזה על מנת להתחיל לממש אותו.

יש תקציב?

עד היום היה לנו חוק שעסק בפרוטות, כמו מס שאיבת מים מבאר. זה משהו משנות השישים, שום דבר לא רלוונטי, שום דבר לא עדכני. ניסיתי פעם להצמיד קנס של 30 אגורות מ-1960, הגעתי ל-15 שקלים. לא כדאי לגבות.

אנחנו לא רוצים לעשות חוק, ותקנות ושזה יישאר על הנייר. קודם כול, ואני אומר את זה תמיד לכל המועצות ולכל העיריות, מכיוון שזאת הפעם הראשונה, ויש תקנות, אז חשוב מאוד להסביר ולפרסם את זה ברבים בקרב התושבים, שנתקבל הצו ומתחילים לתת תקופת התארגנות שאנשים כבר יפנימו, שהפקחים לא מייד יתחילו בקנס של 730 שקל, שייתנו אזהרות, חינוך לתושבים. אם זה יישוב קטן, 2,000 איש, ועם מצב סוציו-אקונומי גבוה כזה, אז צריכים לשמור על הבית.

נכון. המטרה שלנו היא לא לקנוס את התושבים, המטרה שלנו היא שיהיו לנו כלים, ובמקרים חריגים בהחלט לאכוף את הסדר, את הניקיון, את איכות החיים שקיימת ביישוב, לרווחת התושבים ולביטחונם של התושבים.

אין לכם עדיין פקחים?

יש לנו פקח שעוסק באיכות הסביבה. ברגע שהתקנות האלה יאושרו, אנחנו בהחלט נשדרג אותו.

סעיף 29(ד), "לא יחזיק אדם בגן נרגילה כשהיא דלוקה". מדוע ביקשתם את העבירה הזאת? מה הבעיה שקיימת?

קודם כול, קיימת בעיה בהרבה יישובים עם הדלקת נרגילות של חבר'ה צעירים בגנים. צריך לדעת את זה. נרגילה, כאשר משאירים אותה ומפזרים גחלים לאחר שהיא מסתיימת, זה מסוכן. היו שריפות בצפון, בכרמל וכדומה, והטענה לדוגמה הייתה שנערים שהשאירו נרגילות.

אני מבקש לציין ולעשות הבחנה. הלא חוק העזר הוא תקף. ברמה התיאורטית, גם אם לא תהיה ברירת קנס, עדיין ההוראה הזאת תקפה, וזה אושר על ידי משרד הפנים, ואנחנו עדיין נוכל להגיש כתב אישום, אבל חשוב לנו דווקא שזה יהיה גם ברירת קנס, מכיוון שברירת קנס זה משהו מיידי, ברירת קנס זה משהו שיש לו תוקף רב יותר מאשר ההליך של כתב האישום, ומבחינת אמצעי הוא חזק יותר.

הסעיף הזה של נרגילה מצוי בלא מעט חוקי עזר. אני מפנה אתכם לחוק עזר לראשון לציון, הפניתי את זה במייל, ובמועצה אזורית יואב אתם יכולים לראות את זה. בראשון לציון זה גם בצו עבירות קנס כמו שאנחנו מבקשים פה, יש את זה גם בראשון לציון.

הקנס הוא בדרגה א'?

הקנס הוא כפי שציינו פה. בדרגה א'.

אם הסכנה היא באמת סכנה של הדלקת אש, כמובן זה מתאים לדרגת קנס א', ששם בדרך כלל כן מציינים את כל העבירות שיש בהן סכנה לציבור.

אפשר לראות את זה. הדרגות האלה מסודרות לפי הנושא.

אם יורשה, אני רוצה להוסיף שהיה אירוע ביישוב של חבר'ה צעירים, בני היישוב, שהגיעו לפארק השעשועים, עישנו נרגילה על משטח הגומי של מתקני השעשועים והם שרפו חלקים ממנו, את הגחלים הם זרקו על הגומי.

יש דברים שאנחנו מאשרים כשזה בגן, שלא היינו מאשרים במקום אחר. בגן אנחנו מאשרים כי גן אמור לשמש למוחרת לילדים. גם בנושא של הכלבים - - -

גם סכנת ההתלקחות.

גם סכנת ההתלקחות, אבל באמת זה גם מטרד, מטרד לאנשים אחרים שיושבים שם. לפעמים יש סיטואציות שדברים מהסוג הזה פשוט מונעים מאנשים אחרים להשתמש בגן. וזאת הסיבה שאנחנו מאשרים דברים מהסוג הזה.

סעיף 2(ב).

"בעל נכס"?

כן. "בעל נכס".

את מתייחסת לשאלה שנשאלתי עם הסייג שמופיע - - -

של הסייג. כי זה מופיע בשתי רובריקות.

עניתי שהתשובה חיובית.

רק תשימו לב, כשאתם שולחים את זה לרשומות, שהסייג יופיע ב-(ב), כי בעצם יש לכם את 2(ב) פעמיים. אתם רואים את זה?

כן.

אני אשמח להסבר על היחס בין 17(א) ל-18(ב). 18(ב) אומר שכל אחד חייב בפינוי החפצים המיושנים שלו מרשות הרבים למקום שהורה ראש המועצה, ו-17(א) אומר "לא יזרוק אדם ולא ירשה לאחר מטעמו לזרוק חפצים מיושנים ברשות הרבים", וזה עם דרגת קנס שונה. מתי זה יחול על 18 ומתי על 17?

17(א) מדבר על זריקת חפצים ישנים ו-18(ב) מדבר על חובת פינוי. זה שני דברים שונים. יש הבדל בין איסור על זריקה לבין חובה לפנות.

אתה רואה את החפץ ברשות הרבים. באיזה סעיף אתה משתמש?

אם מישהו זורק חפץ ברשות הרבים זה 17(א), ואם אני מטיל עליו חובת פינוי זה 18(ב). יש הבדל בין שאני הולך עכשיו ברחוב וזורק משהו, לבין שאת, כגורם מסומך, אומרת לי: אתה חייב לפנות את זה.

כלומר, הוא קיבל הודעה והוא לא מילא אחר ההודעה.

אוקיי, זה מובן.

הסייג ב-59?

נתתי הסבר לזה. אנחנו מדברים על הסייג בסעיף קטן (ב), האם הוא חל בסעיף קטן (א) או לא? כתבנו שהוא לא חל בסעיף קטן (א).

שוב, תראו פה בטבלה ש-(ב) כתוב פעמיים, שיהיה ברור שהסייג חל על זה.

ב-60 "לא יניח אדם לבעל חיים, למעט כלב, שבהחזקתו, להלך ברשות הרבים". מה עם עיוורים? זה מופיע ב-11(ב), אז זה בהקשר אחר.

זה "למעט כלב", אז זה מלכתחילה לא כולל את הכלבים. הכלבים מוסדרים בחוק הפיקוח על הכלבים.

ב-11(ב) זה לא קנס נמוך? אין לכם תופעה כזאת, כיישוב חקלאי, שבעל חיים עושה את הצרכים?

היושב-ראש שואל כי בהרבה רשויות בזמן האחרון דווקא מבקשים להעלות את הקנס, כי יש להם תופעה כזאת.

נכון. זה 100 שקל. זה הקנס הכי - - -

אנחנו יישוב כפרי.

לכן אני שואל.

אנחנו חיים עם מה שכתוב פה.

לא מתרגשים מדיי.

אני חייב להגיד שעשיתם עבודה יפה. אני מעלה להצבעה את צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון) התשפ"א–2021, עם התיקונים. משרד המשפטים מקובל?

כן.

משרד הפנים, מקובל?

כן. ואין תיקון.

אתם לא בשביתה?

אף אחד מאיתנו לא בשביתה.

אני מעלה להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושר.

פה אחד. מברוכ. בהצלחה.

אנחנו מאוד מודים.

תודה רבה.

בבקשה. אהלן וסהלן.




הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א–2021 – עיריית שדרות

מי עכשיו איתנו? שדרות פה? שדרות, יאללה. היום יש לנו הצפון והדרום.

אני אגיד משהו טכני על שדרות. החלק הראשון, אם אתם רואים, זה תיקונים לפרט 1. פרט 1 מתקן את התוספת של שדרות, שמתייחס לחוק עזר לשדרות (מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), מ-2009. היה להם תיקון של חוק העזר שמחק כמעט את כל הסעיפים, הסעיפים שנשארו מחוק העזר הם רק סעיפים 88 עד 92. פרט 1 היה אמור למחוק את הסעיפים שבוטלו ולהשאיר את הסעיפים שלא בוטלו. משהו טיפה השתבש. נשארו כמה סעיפים שנמחקו מחוק העזר, ולכן אני מציעה שבפרט 1 יכתבו את זה מחדש בפרסום, כך שיהיה ברור שרק מה שנשאר בחוק העזר נשאר כעבירת קנס.

מי נמצא איתנו?

אני. היועץ המשפטי.

מקובל?

לגמרי.

מה אתה רוצה להגיד לנו? בבקשה.

חוקקנו חוק חדש, ובהתאם היינו צריכים לשנות את צו העבירות, לשנות את סעיפי החוק שיתאימו לצו החדש, וזה מה שעשינו למעשה.

שמעת פה שיסוד המעלה זה 8. איפה שדרות?

מקום טוב באמצע, אדוני – 4.

ראיתי שהרבה עבירות זה בדרגת הקנס המקסימלית, א'.

כל מה שקשור למפגעים, אדוני. בעיקר מפגעים. אנחנו רוצים לטפל בכל מה שקשור למפגעי ניקיון, מפגעי בנייה. יש לא מעט בנייה, וקבלנים זורקים - - -

פסולת לבנייה?

כן, אדוני.

מה המצב מבחינת פקחים בעירייה?

יש לנו פקחים.

כמה?

שישה פקחים.

היועצת המשפטית, האם יש הערות לגבי הסעיפים?

כן, כמה הערות. בסעיף 2(א). 2(א) מדבר על "לא יגרום אדם מפגע". בעיקרון יש הבחנה בין סוגי מפגעים. אם אתה מסתכל, בעמוד הראשון יש קנסות מסוימים של המפגעים, ואז יש להם סעיף נוסף עם דרגת קנס שונה, דרגת קנס ב'. בדרגת קנס א' מופיעה גם פסקה (26) למפגע. אני אקרא את ההגדרה: "בית חרושת, בית מלאכה, בית אוכל, מקום עבודה או מחסן - - -, שאינו מוחזק במצב נקי ועלול לגרום לדעת התברואן, נזק לבריאות או מטרד לשכנים".

אין סיבה משמעותית. אם אתם חושבים שדרגה ב', אפשר - - -

אני רואה בעמ' 4: "לא יגרום אדם מפגע ולא ירשה לאחר מטעמו לגרום מפגע". יש פה קנס דרגה ב'.

הם עושים הבחנה לפי הפסקאות של המפגעים.

הפסקאות האלה זה דרגה ב'?

כן. חוק העזר בנוי כך שבסעיף ההגדרות יש רשימה מ-34 על סוגים של מפגעים, והם מבקשים לעשות הבחנה.

יש מפגעים חמורים שהם דרגת קנס א', ויש מפגעים פחות חמורים שהם דרגה ב'. זה סביר.

בתוך (26) יש גם נזק בריאותי, אבל יש גם מטרד וניקיון. החלק הזה קצת הפריע לי.

סעיף 26 לחוק?

פסקה (26) להגדרה של מפגע.

אני מניח שהסיכוי שנשתמש בסעיף הזה הוא לא גדול, כך שזה לא ממש משמעותי.

יכול להיות שזה לא משמעותי, לא לכאן ולא לכאן, זה לשיקול דעת של היושב-ראש. יש גם אלמנט של נזק בריאותי אבל יש גם מטרד. השאלה אם אתה רוצה שזה יהיה דרגת קנס א' או ב'?

איזה סעיף?

פסקה (26) בתוך המפגע.

למה את חושבת שזה לא מתאים לדרגת קנס א'?

ככל שזה מתייחס לנזק בריאותי, זה כן רלוונטי לדרגת קנס א', אבל נכנס שם גם ניקיון באופן כללי ומטרד.

ברור שלא ייתנו על לכלוך שם.

זה נזק לבריאות או מטרד. בסדר, דרגה א'.

אם הכוונה הייתה להכניס את הנזק לבריאות, זה מתאים לדרגת קנס - - -

זה מפגע תברואתי. לא ייתנו שם שום קנס על לכלוך כזה או אחר. לגמרי לא. זאת לא המטרה.

63(א), "בעל נכס חייב לשמור על מצב הבית תקין", דרגת קנס א'. מה זה שהוא צריך לשמור על מצב הבית תקין?

תסתכל על הסייג, "ובלבד שמדובר בסכנת חיים".

זה נכנס?

זה נכנס. כן.

הסייגים זה בדרך כלל הערות, כשאנחנו לא יכולים לתקן את הסעיף עצמו, כשזה מגיע אלינו, אבל אנחנו יכולים להוסיף סייגים.

ראיתי שזה יותר מדיי כלכלי, כשאתה מדבר על מצב בית תקין.

אדוני היושב-ראש - -

חבר הכנסת האוזר, בוקר טוב.

- - סליחה שאני מתפרץ לדיון השיטתי שמנוהל פה, אבל יש לי שאלה למשרד המשפטים, הבנה כללית מעבר לקנסות הספציפיים. בבתים משותפים הרי האחריות היא ביחד ולחוד של כל דייר. נכון?

כן.

האם העירייה שמטילה קנס – הקנס על לכלוך פה, 730 שקל – בבניין משותף שיש בו 30 דירות לצורך העניין, העירייה מטילה 730 חלקי 30 או 730 כפול 30?

מה העבירה? העבירה היא של דייר ספציפי?

לכלוך בבית המשותף, אי-אפשר לזהות. תגידי לי: ננסה למצוא בקרטונים את השם של הדייר ולהטיל עליו.

אני לא אנסה לטעון שאין קושי בזה.

בואי נגיד שהעיירה לא הצליחה – "לא יגרום אדם מפגע ולא ירשה לאחר מטעמו לגרום מפגע", 730 שקל – לזהות דייר ספציפי. האם אנחנו מטילים קנס על כל הדיירים?

כמו שאמרתי, אני לא אתחמק מהקושי שבדבר הזה. באמת היו אצלנו התדיינויות. היו מקרים שהטילו על נציגות ועד הבית, שזה גם לא הוגן, כי בדרך כלל נציגות ועד בית זה אנשים שהם מתנדבים, והם ודאי לא יכולים להיות אחראים בפלילים למה שנעשה בכל הבניין. היו מקרים שהטילו על כל הדיירים. לפעמים פנינו לעיריות כדי שתהיה לפחות מינימום של הגינות ושל תקינות, שתהיה התראה לאנשים כדי שיוכלו להזיז. אין להם דרך - - -

אני מבין שאין דרך ויש הגינות. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחדד משהו כאן. אגב אורחא שאנחנו מאשרים לעיריות, אחד ערוצי ההכנסה האכזריים, הלא הוגנים, הייתי אומר – לא מניפולטיביים, כי לא צריך להאשים את העירייה חלילה בדבר – שעיריות משיתות קנס על בניינים משותפים. עבירה שאנחנו פה בכנסת אומדים אותה ב-730 שקל או ב-690 שקל או ב-520 שקל, ואנחנו דנים מאוד ברגישות, הם משיתים כפול 30 וכפול 40. פשעים ועבירות קלות כאלה, ברגע שהן נתפסות, לעירייה זה אוצר פנטסטי לגבייה שחורה עקיפה של מס מדיירים. בניין של 30, של 50, הם מטילים כפול 50, כפול 30.

חבר הכנסת האוזר, אתה אומר שבבית משותף, שיש לו 30 דירות - - -

יש קנס של 730 שקל, עושים 730 כפול 30. ואני מבקש לא לאשר שום דבר מבלי להבהיר את זה, או כהנחיה של משרד המשפטים לכל העיריות רוחבית שאי-אפשר לגבות. זאת אומרת, אנחנו בבית משותף, 30 דיירים ישלמו את ה-730 שקל, כי אחרת מעקלים להם את החשבונות ויכולת האכיפה של הרשויות היא מאוד אפקטיבית, ולעירייה יש פה מעין עשיית עושר ולא במשפט. זאת אומרת, כשאנחנו קובעים אומדן לקנס, ובצדק, מי שמלכלך או יוצר מפגע, ראוי שייקנס ב-730 שקל, אבל לא ראוי שהעירייה תיהנה מ-730 כפול 30.

נכון. אתה צודק.

אני מבקש ממשרד המשפטים להבהיר, כי כל הסיפור הזה זה אחד הדברים שהם מתחת לרדאר, וזה פגיעה לא סבירה.

אני זוכרת מקרה מלפני די הרבה שנים, ואז פנינו לעירייה וזה בוטל, ורציתי לדעת. לא קיבלנו תלונות, זה לא אומר שזה לא קיים, אלא זה רק אומר שלא קיבלנו תלונות. האם אתה יודע על עירייה ספציפית?

כן. עיריית תל אביב.

הבנתי. אז אנחנו נבדוק את הנושא.

אבל זה לא בגלל שאת יושבת איתי כאן בדיון, ואני נותן לך הנחיה. אני מבקש כאן לדון, וזאת זכותנו, בהינתן שאנחנו היום מתכנסים לאשר פה כמה הסדרים לשבע רשויות מקומיות. כמה?

עשר.

סליחה, אני מתנצל. בהזדמנות חגיגית זו שאוסישקין מת, כמו שאומרים – זה המשפט במקור נדמה לי – בהזדמנות חגיגית זו, אני מבקש הנחיה של משרד המשפטים לכל הרשויות המקומיות בנושא הזה ולהבהיר. אני לא חושב שצריכה להיות פה חקיקה, כי נדמה לי שזאת גבייה שחורה שאיננה חוקית. תתקני אותי, אם יש צורך, אולי אנחנו ניצור פה - - -

אני רוצה רק לבדוק את זה, כדי שאני לא אשלוף פה תשובות. אני רוצה לבדוק את זה עם המחלקה להנחיית תובעים. הבעיה ברורה.

תסכים איתי, אדוני היושב-ראש, שמדובר באירוע שאנחנו לא משקללים, בעודנו מאשרים ברגעים אלה, את אותם קנסות. יש מפגע, אנחנו נותנים קנס, אבל אתה לא חושב שאתה מפיל את זה כפול 730 שקל.

צריך להבדיל. אנחנו מאשרים קנסות ועבירות של קנס, אבל אם עירייה מסוימת משתמשת לרעה בתקנות האלה, זה אסור, היא עוברת עבירה. אני מאשר מפגע. אני אומר שמי שמבצע את העבירה הזאת, שהיא עבירת קנס, הוא צריך לשלם קנס. אם העירייה באה ואומרת: לא אכפת לי, יש שק זבל שמלכלכך את הבניין, ואז אני קונסת את ה-30, זה לא מתקבל על הדעת.

זה לא מתקבל על הדעת. זה נעשה.

אם זה נעשה, זה נעשה באופן בלתי חוקי. העירייה לא עשתה את העבודה שלה כמו שצריך, אבל פה אני לא אומר לעירייה שתלך ותעשה עבירת קנס ל-30 דיירים בבית משותף. זה לא הצו.

אדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים לעשות מה שאתה עושה ואנחנו צריכים לאשר את הצו. אני רק רוצה לחדד מול משרד המשפטים. אני אומר שיש פרקטיקה כזאת, ואני אומר - - -

אני פניתי הרגע למחלקה להנחיית תובעים.

אנחנו מאשרים ומבהירים שהפרקטיקה הזאת היא לא חוקית. להודיע לעיריות שעשו את זה להחזיר את הקנסות ולהחזיר בריבית שהעירייה יודעת לגבות אל מול האזרחים. אני מבקש הנחיה כזאת, כי זאת פעולה לא חוקית של עירייה.

פניתי על המקום למחלקה להנחיית תובעים. אני מחכה לתשובה. אני לא יודעת אם זה יהיה בישיבה או אחר כך.

חבר הכנסת האוזר העלה סוגיה חשובה מאוד מבחינת האכיפה, לא מבחינת התקנות עצמן.

ברור.

אנחנו נאשר את התקנות, אבל מבחינת האכיפה, איך שהעירייה מתנהגת או איך שמועצה מתנהגת, התפקיד שלנו זה לפקח וזה גם התפקיד שלכם. לכן אני מבקש שתתנו תשובה בכתב לוועדה מבחינת משרד המשפטים, מבחינת היועץ המשפטי או פרקליט המדינה, מה ההנחיות במקרים האלה לכלל העיריות, לא רק לעיריית תל אביב. היום זה עיריית תל אביב, מחר כולם.

לכלל העיריות. שאלת אותי שאלה, אז אני מגיע אלייך מעיריית תל אביב, אבל אני חושב שמה שעיריית תל אביב עושה, יש לי חשד שזה מתקיים בעוד עיריות, ואנחנו לא נותנים - - -

אני מבקש שבתוך שבוע תתנו תשובה בכתב לוועדה.

בסדר גמור.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

אני גם מציעה – יש הרבה נושאים כאלה שעולים בכל פעם מזווית אחרת – הייתי מציעה לוועדה לעשות דיון כללי, מעקב על האכיפה של הרשויות באופן כללי.

אסף, זה לטיפולך.

הצעתי לעשות דיון מעקב כללי על האכיפה.

דיון מעקב על כל הנושא הזה, איך מבצעים את כל הצווים האלה, אחרי חצי שנה או בסוף השנה, שנראה איך זה מתבצע בפועל. אם יש ליקויים, כמובן לתקן את זה, כמו ההערה החשובה של חבר הכנסת האוזר.

לא רק לגבי רשות ספציפית. יש כאן כמה וכמה נושאים כאלה שעולים כל הזמן. הוועדה מאשרת את הצווים, ואחר כך לא מפקחת על האכיפה.

תודה רבה.

אני מבקש, אסף, כשתהיה תשובה ממשרד המשפטים לעדכן את חבר הכנסת האוזר, הוא גם חבר ועדה.

בסעיף 77(ב), קודם כול הצעתי להוסיף שזאת עבירת קנס רק אם מדובר ברעש בלתי סביר. האם זה מקובל עליכם? יש עוד סעיף 77(א), זה הסעיף האחרון, שגם מדבר על שמיעת רעש.

זה אותו דבר, לא?

בסייג כתבתם בין השעות 14:00 ל-16:00. 14:00 עד 16:00 זה בעצם 77(ב).

לא, בגלל שסעיף 77(ב) זה סעיף כללי על הוראות לאדם, בעוד סעיף 77(א) מדבר על הוראות ייחודיות לבעל עסק. כלומר, זה שתי הוראות שונות.

בעל עסק הוא גם אדם. - - - עושות אותו דבר בין השעות 14:00 עד 16:00, הוא יקבל את הקנס של - - -

זו לא אותה הוראה בדיוק. לבעל עסק יש הוראות ייחודיות. תסתכלי על נוסח הסעיף, זה לא אותו דבר.

מבחינתך, אם בעל עסק מרעיש - - -

יכול להיות שהוא שם בפתח העסק את הקלטת: תיכנסו, תיקנו, הכול בשקל. זה מפריע.

את רואה הבדל מהותי בין סוגי הרעש בין 77(א) ל-77(ב)?

אני מציע שבסעיף 77(ב) זה יהיה דרגה ד'. אם בעל עסק משלם 245 שקלים וכל אדם יותר, זה בלתי סביר. אני מבקש להחליף את זה, שב-77(ב) תהיה דרגה ד'.

אפשר. אני מניחה שהסיבה לכך הייתה ש-77(ב) זה בכל שעות הלילה, 77(א) זה רק - - -

לא כתוב איזה שעות. זה אותן שעות.

לא. ב-77(ב) - - -

בסייגים – בין השעות 14:00 עד 16:00.

ב-77(ב) זה גם מ-23:00 עד 07:00 בבוקר, מה שלא כתוב ב-77(א).

אני כן רואה הבדל מהותי. בגלל ש-77(א) של בעל עסק מדבר רק כמובן מחוץ לכותלי העסק, בעוד 77(ב), שזה הוראות לכל אדם, זה במקומות ספציפיים: מתחת לכיפת השמיים, במקום שאינו תחת כיפת השמיים ואולם שאינו סגור, בבניין המשמש למגורים.

אם יש הבדל, זה בסדר. רק להוסיף רעש בלתי סביר ב-77(ב).

22(א) מדבר על השלכת פסולת למכל ייעודי, שזה המחזור, ואז סעיף 7(א) גם מדבר על כך שאדם לא ישליך פסולת אלא בכלי אצירה המיועד לסוג הפסולת. מה ההבדל ביניהם?

זה למשל כשתושב זורק פסולת מחוץ לפח האשפה. באופן כללי הוא שם שקית אשפה מחוץ למכל. זה 7(א). בעניין מחזור, זה כשהוא שם בטריות למשל במכל שמיועד לקרטונים, או קרטונים במכל שמיועד לכלי זכוכית. עוד חזון למועד עד שנגיע לפחים הקטנים במחזור.

מה קורה אצלכם מבחינת מחזור?

עדיין לא הגענו לשלב של כל הפחים לפי סוגי המחזור. כרגע אנחנו יותר מתמקדים ב-7(א) לעניין השלכת פסולת מחוץ לכלי האצירה. זה יכול להיות פסולת ביתית.

איזה דרגה זאת?

ב' – 475 שקלים.

משרד המשפטים, משרד הפנים, זה בסדר? אני מעלה להצבעה את צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א–2021 – עיריית שדרות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

פה אחד. מברוכ. תודה רבה לכם.







הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א–2021 – עיריית אלעד

מי איתנו?

עיריית אלעד. אני היועץ המשפטי של הרשות.

בבקשה.

אנחנו מבקשים לאשר קנסות לפי חוק עזר פתיחת בתי עסק וסגירתם. כאשר אנחנו מבקשים שני קנסות: האחד, אם נפתחו בימים שהם ימי מנוחה, וקנס אחר, דרגה ב', לפתיחת בתי עסק לאחר שעות הפתיחה, בשעות הסגירה, בשעות הלילה.

הטלתם עליי לסגור עסקים? משרד המשפטים, משרד הפנים, מה קורה עם העניין הזה של הסמכות של העיריות, מועצות, לסגור עסקים בשבת? היו בג"צים. תל אביב. איפה זה עומד? יש סמכות? אין סמכות?

כרגע יש לעירייה את חוק העזר הזה, אז מבחינתנו, ככל שהם מבקשים לאשר את ההוראות, במצב הנוכחי כרגע, זה מקובל עלינו.

משרד המשפטים?

הסמכות קיימת.

העיר אלעד היא עיר - - -

היא עיר חרדית ברובה. יש מעט גם כיפות סרוגות, דתיים לאומיים.

אתם רוצים לסגור טוטלית את כל העיר בשבתות, חוץ מבית מרקחת?

העסקים סגורים בשבתות, זה לא שהם לא סגורים. אנחנו מרחיבים את זה יותר. יש גם יום השואה, יום הזיכרון לחללי צה"ל, תשעה באב.

זה מקובל ביישובים אחרים לסגור חוץ מאשר בשבת? לסגור ביום הזיכרון, יום השואה?

יש גם חקיקה ארצית בנושא הזה, בפרט בתי עינוג. סוג מסוים של עסקים: בתי עינוג, בתי קולנוע, מסעדות, זה קיים גם במקומות אחרים, ויש גם חקיקה ארצית בנושא הזה לגבי יום הזיכרון ויום השואה.

למה זה לא היה עד היום?

החוק קיים. החוק למעשה די חדש, דומני ב-2010 עודכן החוק.

11 שנה - - -

עדכנו גם את הצו, אלא שבמקביל עשינו תיקון לחוק העזר, אבל הדברים לא רצו במקביל. החזירו לנו את הצו חזרה לתיקון, עדכנו אותו.

במשך עשר השנים האלה מה המצב בשטח? העסקים לא פתוחים.

בימי מנוחה עסקים לא פתוחים. הבעיות שאנחנו נתקלים בהן – יחידת הפיקוח מדווחת על בעיות באכיפה לאחר שעות הסגירה. נניח ב-23:00 בלילה נתקלים בבתי עסק שפתוחים ולפעמים זה גורם מטרד לשכנים כשיש מקומות שהם בסמיכות לבתי מגורים.

חנות לממכר ספרים אתה רוצה לסגור ב-22:30, סופרמרקט ב-24:00. אם למישהו יש חנות מכולת והוא רוצה להיות פתוח, לא בשבת, האם אתה אוסר עליו?

בשעות הלילה?

כן.

זאת הכוונה. בכל זאת זה גורם מטרד לדיירים. העיר צפופה, בתי המגורים נמצאים בסמיכות לבתי העסק. זו לא עיר שיש בה אזור תעסוקה או מסחר.

לא עסק. אני מדבר על חנות מכולת קטנה שנמצאת בשכונה. מישהו רוצה לקנות חלב ב-24:00 בלילה. למה זה אסור?

כי אנחנו חושבים שזה גורם מטרד לשכנים, התנועה סביב - - -

השכנים קונים.

יכול להיות שלא. יכול להיות שגם אחרים קונים. יכול להיות שממקומות אחרים מגיעים.

זה לא הגבלת חופש העיסוק? אני לא מדבר על שבת, על ימי עבודה רגילים.

אני כן אציין שזה סעיפים די סטנדרטיים - -

הסדרים דומים קיימים ברשויות מקומיות.

- - שקיימים בהרבה מאוד רשויות באופן כללי. זו שאלה טובה.

משרד המשפטים, משרד הפנים, זה מקובל? יש לנו רק מספר עבירות מצומצם פה.

שתי עבירות.

זה אחרי ההערות שלנו.

יש לך הערות?

לא.

אני מעלה להצבעה את צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א–2021, לעיר אלעד. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

אושר. תודה רבה.




הצעת צו המועצות המקומיות (עבירת קנס) (תיקון) התשפ"א–2021 – אבן יהודה

בוקר טוב.

אני התובעת והיועצת המשפטית לעניין אבן יהודה, מועצה מקומית.

בבקשה. מה אתם מביאים לנו היום?

אנחנו ביקשנו לאשר את צו המועצות המקומיות (עבירת קנס) (תיקון) התשפ"א–2021, בעניין חוק עזר לאבן יהודה (פינוי אשפה), התשע"ט-2019. למעשה אנחנו מבקשים להוסיף את הסעיפים הרלוונטיים לחוק העזר לצו המועצות, על מנת שנוכל לתת קנסות ולאכוף.

העבירות האלה לא היו קודם? אני רואה ארבע-חמש עבירות שאתם מבקשים להוסיף. זה לא היה בצו הקודם?

לא. זה לא היה קודם.

פינוי אשפה לא היה?

היה בחוקי עזר אחרים, לא לעניין פינוי אשפה למקומות מוסדרים ובסעיפים הרלוונטיים לחוק העזר הזה.

היה להם חוק עזר משנות ה-70, שהופיע בתוספת, וחוק העזר בוטל ותוקן חוק עזר חדש ב-2020, לכן הם גם מבטלים את ההפניה לחוק העזר שבוטל. היו להם עבירות מסוימות בזמנו, ועכשיו כשיש חוק עזר חדש הם צריכים את התיקון.

הכול בדרגה ב'?

כל רשות מחליטה בעצמה.

יש לכם תופעה באבן יהודה עם כל העניין של פינוי האשפה בכלי אצירה ובחוץ? אני רואה שהדרגה היא בינונית. זו לא דרגת קנס מקסימלית.

נכון. זה למעשה מה שנדרש מכוח החיים התקינים במועצה.

האם יש לכם פקחים? את גם תובעת שם.

נכון. יש שני פקחים שאחראים לבדוק ולבחון את העבירות ואת ההתנהלות של התושבים.

משרד המשפטים בסדר? משרד הפנים? היועצת המשפטית? אין הערות. עשיתם עבודה טובה. אז אני מעלה להצבעה את צו המועצות המקומיות (עבירת קנס) (תיקון) התשפ"א–2021 – אבן יהודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

אושר פה אחד.




הצעת צו המועצות המקומיות (עבירת קנס) (תיקון מס...) התשפ"א–2021 – עמק המעיינות

אני עו"ד אורטל כהן מהמועצה האזורית עמק המעיינות.

מה התפקיד שלך?

מהייעוץ המשפטי.

בבקשה. מה אתם מבקשים?

איתי נמצא גם אביב מור, שהוא מנהל אגף שפ"ע במועצה.

מה אתם מבקשים פה?

התיקון שלנו הוא תיקון אחד. במסגרת הסדרת ההתנהגות בגנים ביקשנו גם להוסיף עבירה של רעש בלתי סביר, להפוך את זה לעבירת קנס.

דרגת קנס ג' ודרגת קנס ד'?

זה מחולק. בהתאם להערות של משרד המשפטים שינינו את זה כך שבין השעות 24:00 בלילה ל-06:00 בבוקר זה יעמוד על דרגה ג'. ובין השעות 06:00 בבוקר ל-24:00 בלילה זה יעמוד על דרגה ד'.

מה זה בסוף, "לא יקים אדם רעש בלתי סביר"?

זה הסעיף עצמו. הבאנו את הסעיף שתדעו במה מדובר.

זה רק רעש בלתי סביר בגן.

יש לנו סעיף שהוא לא קשור לגנים, אבל אנחנו רוצים להסדיר את ההתנהגות בגנים.

הסעיף הזה לא היה קיים בצו המקורי?

זה סעיף שנוסף. בצו עבירות הקנס הוא לא היה. הוא נוסף בחוק העזר לא מזמן, ובהתאם אנחנו מבקשים לתקן את הצו.

אני מבקש גם מראש אגף שפ"ע שלידך, אני מבקש לפרסם את זה לפני שתתחילו באכיפה, לשים מודעות בכניסה לגנים, שאנשים יראו שמעכשיו יש קנסות. בהתחלה להזהיר, לא להתחיל מייד לחלק קנסות, במיוחד שעד עכשיו זה לא היה, ועכשיו מדובר כאילו בעבירה חדשה שאתם מבצעים.

אוקיי.

האם אתם מתכוונים לכך שילדים רועשים בגן, ילדים שמשחקים בקול רם?

זה יותר מכוון לשימוש ברמקולים ובאמצעי הגברה, שנהיה יותר ויותר מקובל לאחרונה להגיע איתם לגנים. עמק המעיינות זה אזור מאוד מתויר. זאת המטרה.

אני מעלה להצבעה את צו המועצות המקומיות (עבירת קנס) (תיקון מס...) התשפ"א–2021, מועצה אזורית עמק המעיינות. איפה זה?

בית שאן.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

פה אחד.




הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א–2021 – עיריית אופקים

אופקים יש לנו? בוקר טוב.

אני היועצת המשפטית של עיריית אופקים. בבקשה, רינת. מה אתם מבקשים פה? אני רואה תיקון של חלק מהעבירות.

אנחנו מבקשים להוסיף ארבע עבירות קנס. זה מולכם.

קראנו. חלק מהעבירות אנחנו כבר מכירים. יבעיר קוצים, עצים, עצים - - -

זה דברים טריוויאליים, ומשום מה זה לא היה לנו.

יש לנו הערה לגבי הסעיף הראשון, ש"בעל בנין או המחזיק בו שקיבל הודעה כאמור בסעיף 2, חייב למלא אחריה". עכשיו היה לנו דיון בעניין בתים משותפים, אם אחד מהדיירים עושה עבירה, יכולים לבוא ולקנוס את כל הדיירים. היו לנו מקרים כאלה, שמענו בחלק מהעיריות. השאלה, מה המצב אצלכם? מה באופקים בעניין בתים משותפים?

אני שמחה ששאלת, ואני גם אשמח להבהיר. שמעתי את הדיון שהיה קודם. לפעמים יש בעיה. כמובן אם יש משהו נקודתי, אם יש קרטון שזרוק בחצר, על זה אני לא מטילה קנס באופן כללי, רק במקרים מאוד קיצוניים, ואני יודעת לזהות מי זרק את הקרטון. זה מתייחס למקרה שבו כל החצר היא קוצים או מזבלה או במצב מחריד, וזה אחריות של כל בעלי הדירות בבניין. ולכן הגיוני שכל בעלי הדירות יקבלו את הקנס.

לא כל בעלי הדירות יקבלו קנס של 320 שקל. אם יש בניין משותף שיש בו 30 דירות, ויש לכלוך - - -

בוא תעשה את זה הפוך. אם הקנס הוא 320 שקל ויש 30 בעלי דירות – אצלנו אגב באופקים אין הרבה בניינים של 30 דירות, הבניינים אצלנו הם מקסימום של עשר דירות, פחות או יותר. יש עכשיו שכונות חדשות ששם יש אולי דירות, אבל ברוב אופקים הבניינים נמוכים – תחשוב שיש לי אפילו 10 דירות, בטח אם זה 30 דירות, ואני נותנת קנס של 320 לכל הבניין, זה אומר שכל אחד, הקנס שלו זה 10 שקלים.

אנחנו מדברים הפוך. את לא הבנת. אם נותנים 320 שקל או 720 שקל, ואת מחלקת את זה ל-30, זה מובן. אני מדבר על מקרה הפוך, מה שחבר הכנסת האוזר אמר. אנחנו מדברים על 720 שקל או 320 שקל כפול 30.

אני הבנתי, אני רק מסבירה שכמובן שהפוך זה לא רלוונטי. אנחנו מסכימים שאם אני מחלקת את זה ל-30, זה אומר שכל אחד משלם 10 שקלים ואין פה הרתעה. לכן הגיוני - - -

שני המקרים שבקצוות הם מקרי קיצון לא הגיוניים, אבל צריך למצוא - - -

כרגע אין לי אפשרות אחרת. משרד המשפטים צריך לאפשר או משרד הפנים, לייצר איזה מצב שבו אני יכולה לתת קנס יותר גבוה או לחלק אותו בין כל הדיירים או משהו כזה. אין לי כרגע את הקונסטלציה הזאת. אני יכולה לדבר רק על עיריית אופקים, אני לא יכולה לדבר על עיריית תל אביב או על אף עירייה אחרת. אנחנו נותנים התראות תמיד, אנחנו לא ממהרים.

שאלת קודם רשויות אחרות איזה מצב סוציו-אקונומי הן. אנחנו במצב סוציו-אקונומי 3. אין לי שום כוונה להתעמר בתושבים שלי. החצרות האלה בסוף פוגעות בהם. נגיד שיש ארבעה שכנים שנורא רוצים לתחזק את הבניין. הרבה פעמים התלונות באות מהדיירים עצמם שגרים בבניין, והם לא יודעים להניע את השותפים שלהם בבניין לפעולה. אני צריכה משהו שידע להניע לפעולה, שהם יבינו שיותר שווה להם לשלם לגנן פעם בחודש, מאשר לייצר חצר משותפת שהיא מפגע ציבורי. כדי שיהיה להם את האינטרס הכלכלי לעשות את זה, אני צריכה קנס משמעותי על כל אחד מהם. אם עירייה עושה בזה שימוש לרעה, אני לא לוקחת על זה אחריות.

אני חוזר פה למשרד המשפטים. אנחנו נאשר את הצו הזה, אבל אני מבקש ממשרד המשפטים לבדוק את זה, כי זה חוזר על עצמו. זה סעיף כללי שראש מועצה, ראש עירייה, יכול לתת לבעל בנין או למחזיק. תגבשו מדיניות אחידה והנחיה של כל התובעים העירוניים.

מבירור ראשוני זה יותר מורכב ממה שחשבתי.

תיארתי לעצמי שזה לא כל כך פשוט.

אנחנו נבדוק את הדבר הזה. יש לנו מחלקה להנחיית תובעים, שזה בתחומה.

אני מבקש שתבדקו את זה ותעדכנו אותנו.

אני מעלה להצבעה צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א–2021 – עיריית אופקים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

אושר פה אחד. תודה רבה. אנחנו יוצאים להפסקה לרבע שעה. אנחנו חוזרים ב-10:50. תתאווררו קצת ונחזור. תודה.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:36 ונתחדשה בשעה 10:56.)




הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א–2021 – גליל עליון

אני מחדש את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו ממשיכים לדון בצווי מועצות מקומיות וצווי עיריות.

שלום לכם.

התגעגענו אליך משבוע שעבר. היית עם טבריה?

הייתי בענייני טבריה ועוד עיר, עכשיו אנחנו בענייני גליל עליון.

בבקשה.

הבקשה כאן היא לתיקון צו עבירות הקנס של המועצה האזורית גליל עליון, בשל תיקון שנערך לחוק העזר שלהם הוותיק, משנת 1992, בעניין שמירת הניקיון, חופי נחלים וכיוצא בזה. יש תיקון ואנחנו מבקשים בעקבות התיקון הזה שנכנס לתוקף, לתקן את הצו בהתאם. ריטואל שאתם מכירים.

קיבלתי ביום חמישי מספר הערות או שאלות ממשרד המשפטים, מהייעוץ המשפטי לוועדה. עניתי אתמול אחר-הצוהריים. אני מקווה שהתשובות הגיעו ומניחות את דעתכם, ואני פתוח לדיון.

האם אתה יכול לחזור על התשובות?

התשובות הן לחברי הכנסת, לכן אנחנו נשמח לקבל הסבר לוועדה.

אתם הצגתם חמש שאלות. השאלה הראשונה היא לגבי סעיף 3(ד) לתיקון לחוק שאנחנו מבקשים להכניס אותו כעבירת קנס, שעניינו איסור הכנסת כלים חד-פעמיים לגנים ולחופים. השאלה שלכם היא שידור חוזר או הדהוד של דיון אינטנסיבי וער שהתנהל בהקשר לסעיף הזה, כשהותקן חוק העזר. אנחנו ביקשנו להכניס איסור להכנסת כלים חד-פעמיים בגלל מכת המדינה בגליל העליון של הכלים החד-פעמיים, שמושלכים בכמויות בלתי נתפסות לאורך חופי הנחלים. אני מזכיר לכם שגליל עליון כוללת בתוכה חלק ניכר מכל הנחלים הפופולריים במדינת ישראל, שכל עם ישראל נוהר אליהם בתקופות של חופשים ובכלל, בוודאי בתקופת קורונה, כשחוץ-לארץ היא אופציה מוגבלת. זה מטיל על המועצה מעמסה אדירה.

אנחנו לא הסתפקנו, אנחנו חשבנו בזמנו שהדרך היא לאסור בכלל הכנסת כלים חד-פעמיים. משרד המשפטים אז, בתקופה ההיא, אמר לנו: זה נורמה אירופית, עוד לא הגענו לזה, צריך אולי חקיקה ראשית, צריך הסדרה, רדו מזה. היה ויכוח ער. אנחנו כבר הרמנו ידיים להיכנע ולהסתפק רק בחובה לפנות, למרות שהבהרנו שזאת משימה כמעט בלתי אפשרית, ואז חזרו אלינו ממשרד המשפטים ואמרו לנו: שקלנו עוד פעם עם המשרד להגנת הסביבה, אנחנו במגמה ירוקה, אנחנו מאשרים לכם את הסעיף הזה. והם הכניסו את הסעיף הזה לאחר הדיון שהתנהל בו, והשאלה שאתם מעלים היא מהות הדיון.

כיוון שהנושא הזה הוכרע ברמה הממשלתית, וממשלת ישראל החליטה שהיא מוכנה להכניס איסור, במיוחד באתרי טבע כל כך רגישים, איסור להכניס כלים חד-פעמיים על פי הנורמה האירופית, אם אתם קיימתם דיון והסכמתם, אז תכניסו את זה כעבירת קנס.

אני גם פונה למשרד המשפטים, גם למשרד הפנים. זה סעיף שהוא תקדימי מסוגו. אני מבין את המגמה ואת כל הסוגיה של אקלים והגנה על הסביבה, ועכשיו יש גם את המיסוי על כלים חד-פעמיים, אבל מכאן ועד איסור בכלל להכניס? הרי כמעט כל אחד מאיתנו הולך לגנים והולך לטבע, והכלים החד-פעמיים עד היום היו באופנה. אתה עכשיו רוצה לאסור על זה ולתת עבירת קנס. נגיד להם תביאו צלחות מזכוכית? אם זה נשבר, תאמין לי זה יותר מסוכן. צריך לפנות את זה – בהחלט; צריך לשמור על ניקיון – בהחלט; צריך לתת קנסות על זה – בהחלט. ואנחנו אישרנו לכם אפילו את דרגת הקנס המקסימלית, אם אתה זוכר עם טבריה, עם המכה של האשפה בחופים. אני גם רוצה לשמוע את משרד המשפטים, כי זה ייכנס לכל המועצות ולכל העיריות.

לפני משרד המשפטים אני רוצה להגיד מילה לאדוני.

בבקשה. אני שומע אותך בנפש חפצה.

שתי הערות: א', אי-אפשר לשיטתי לדבר בשני קולות. מצד אחד לקיים דיון. זה לא סעיף שהכנסנו בגניבה, אלא התקיים עליו דיון במשך שבועות וחודשים עד שמשרד המשפטים והמשרד להגנת הסביבה אמרו: אנחנו רוצים בכך. מצד אחד בחוק העזר אישרו, מצד שני אם לא נותנים לנו שיניים לאכוף את זה, אז מה עשינו בזה? זה לא עובד.

שמעתי אותך.

אי-אפשר להתנהל ככה, כשהדיון התנהל לפני פחות משנה.

היועצת המשפטית.

עוד הערה אחת.

אני רוצה שנייה להתייחס להערה הזאת.

תשמע גם את היועצת המשפטית.

עוד הערה אחרונה.

עפר, תשמע את היועצת המשפטית לוועדה, ואז אתה גם תענה על שני הדברים.

עוד הערה אחרונה, ואני שותק.

לא. אני רוצה שתענה. תשמע אותה קודם.

אני רוצה להזכיר לכולם שחוקי העזר לא הובאו לאישור של הכנסת. זה שהממשלה אישרה את חוקי העזר, זה גוף אחד במדינה. עכשיו אתה מבקש מהכנסת, וזו הפעם הראשונה שהכנסת מתייחסת לנושא הזה, ועכשיו מבקשים את אישור הוועדה להפוך את העבירה לעבירת קנס. אלה שני גופים שונים, הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.

לא טענתי שאין לוועדה סמכות להסתייג, באמצעות הסמכות שלה, מכל מיני הוראות שנראות לה בלתי ראויות. אבל אני שם לב, ואני לא מופיע בפעם הראשונה בפני הוועדה, שהוועדה עושה שימוש מאוד מאוד מרוסן בסמכות הזאת, ובסך הכול הגישה שלה שחוקי העזר שעברו את הבחינה של משרדי הממשלה הרלוונטיים, הם בסופו של דבר ראויים.

נושא הכלים החד-פעמיים הוא נושא טעון עכשיו גם ברמה הפוליטית, לכן אני רוצה לומר לאדוני, ליושב-ראש הוועדה, במטרה לשכנע אותו. סמכות יש לכם לא לאשר את זה כעבירת קנס, אבל גליל עליון אינה ככל הרשויות המקומיות בארץ מבחינת - - -

מבחינת הכלים החד-פעמיים יש בכל גן ציבורי, כל חוף.

זה לא כמו הים התיכון. אני מודיע לכם, תלכו ותסתובבו שם לאורך נהר הירדן הצפוני, ליד הבניאס וכו', כמויות עצומות שמתנחלים שם במשך ימים ושבועות, משאירים שם טונות. אנחנו לא מסוגלים להתמודד עם זה.

בזה צריך להיאבק.

אבל אי-אפשר. אם אנחנו נאפשר הכנסת כלים חד-פעמיים - - -

למה? תטיל עליהם קנסות.

לך תמצא. מיליונים יושבים שם. אין לנו צבא של פקחים.

הפקח יתחיל לפשפש בכלים של כל מבקר כזה, אם יש לו כלים חד-פעמיים, כוסות פלסטיק? יפעת, משרד המשפטים.

ברור שזה לא אבסולוטי, אבל יש לנו דרך - - -

בסדר. בוא נשמע את משרד המשפטים.

קודם כול, שיקול הדעת של הוועדה הוא נפרד לחלוטין משיקול הדעת שלנו. אני רוצה שוב לשים את זה על השולחן, וזה שנערכו דיונים אצלנו, ברור שזה לא מחייב את הוועדה.

לגופו של עניין, ואני מוכרחה לומר כמי שבמקור הייתי סבורה שטוב יהיה שהדבר הזה יוסדר בחקיקה ראשית שתובא לאישור של הכנסת וייערך בה כל הדיון. אחרי בירור גם עם המשרד להגנת הסביבה הסתבר מכל מיני סיבות שהדבר הזה עלול לקחת זמן רב. נעשה שיקול מחודש אצלנו, ובסופו של דבר מהטעמים שהוסברו על ידי העירייה הזאת ומועצות מקומיות אחרות הוחלט כן לאפשר את זה גם בחקיקת עזר, כשפרוסים בפני הוועדה הנימוקים לשני הצדדים. מצד אחד שראוי שיהיה דיון ציבורי, ומצד שני שחקיקה ארצית מכל מיני טעמים תיקח זמן, והרשויות כבר רוצות לטפל בנושא הזה, שהוא גם נושא של איכות הסביבה, גם נושא של אקלים ובעל השלכות במישור הזה. אנחנו מבחינתנו אישרנו את זה בסופו של דבר, כמו שנאמר פה, אחרי דיונים מאוד מאוד ארוכים ומאוד מעמיקים, ואנחנו מביאים את השיקולים בפני הוועדה הזאת, עם המלצה שלנו כן לאשר את זה, אבל כמובן לשיקול דעתו של היושב-ראש.

בכנות, אני לא אקח על עצמי תקדימיות כזאת, במיוחד כשאנחנו מדברים על תקדים ראשון מסוגו בין כל הצווים של המועצות והעיריות, מבלי שיהיה דיון עקרוני בנושא הזה. לא ככה, כשאני יושב לבד פה בוועדה ואני מחליט לכאן או לכאן. אני מבקש שיהיה דיון עקרוני, גם מבחינת משרד המשפטים.

נעביר את זה גם למשרד להגנת הסביבה.

צריך להזמין אותם. התנגדתי להעלאת המס, אבל עכשיו יש מס, ומס גבוה. ואנחנו רוצים לחנך על ידי כך שלא ישתמשו בכלים החד-פעמיים, אבל בתוך עמי אני יושב, ואני חלק מהעמך שהולך לבניאס ולנהר הירדן, ואני מטייל שם, וזה אחלה מקומות, ואנחנו משתמשים כולנו בכלים חד-פעמיים. מי מכם לא משתמש בכלים חד-פעמיים בפיקניקים ובטיולים?

- - - חד-פעמי מתכלים.

בהחלט זה לא אומר שלא צריך לתת קנסות על השארת פסולת ועל זריקת אשפה ולנקות אחרי זה. אני תמיד מחנך גם את הילדים הקטנים, כשאנחנו שם: תנקו, תאספו הכול. ככה צריך לחנך. אם מישהו זורק ומלכלכך, בהחלט צריך לתת לו את הקנס הגבוה ביותר, אבל לבוא מלכתחילה, אפריורי, מראש לאסור את זה, כשאין עדיין תקדים כזה, אני לא אקח את זה על עצמי.

אני מבקש, אסף, שיושב-ראש הוועדה יקיים דיון בנושא הזה. יש לנו כבר שני נושאים שצריך לקיים עליהם דיון. האחד זה הנושא שהעלינו בבתים משותפים. יפעת, אמרת שזה נושא מורכב, ובאמת זה נושא מורכב, אז אנחנו רוצים את העמדה שלכם מבחינת היועץ המשפטי, מבחינת פרקליט המדינה, איך אתם מסתכלים על הנושא הזה, עבירות בבניין משותף על דיירים, על דייר אחד, איך מתנהגים. אנחנו נקיים פה דיון בנושא הזה. וגם הסעיף הזה תקדימי, של איסור הכנסת כלים חד-פעמיים לגנים, לחופי ים, למקומות ציבורים, לגנים ציבוריים.

אתה מבקש להוריד את 3(ד)?

כן. בינתיים.

ביקשתי להבין את היחס בין 3(ב) וסעיף 18.

מה זה 3(ב)?

"לא ישבור אדם, לא יטפס ולא ירשה לאחר לדרוך או לטפס על גדר, משוכה, שער או סורג שבתוך גן". ו-18 זה גם "לא יטפס אדם על עץ" וכו'.

אחרי שהשתיקו אותי ביקשתי אם אפשר שבדיון העקרוני בנוגע לכלים החד-פעמיים, לשתף גם אותי, אם זה בסדר.

בהחלט. אסף, תרשום לדיון בעניין העקרוני של כלים חד-פעמיים שיוזמן גם עו"ד עפר שפיר שמייצג כמה וכמה מועצות ועיריות.

מה התשובה שלך להערה?

אני מסתכל על רשימת השאלות. עברת לפי הסדר? לשאלה מס' 2?

כן. מה היחס בין 3(ב) ל-18?

אין זהות בין הדברים. יש חפיפה מסוימת, אבל לא מהותית. סעיף 3(ב) עוסק בטיפוס על גדר או על מכשול אחר מסביב לכן. סעיף 18 עוסק באיסור טיפוס על עצים, ובין היתר הוא קובע שלצורך טיפוס על עצים, אם עץ מוגן על ידי סבכה או על ידי גדר, שלא יטפסו גם על הגדר הזאת. תקראו את הסעיפים, הם לא אותו דבר בכלל. אלה שתי הוראות שעוסקות במושאים אחרים לגמרי, לכן אין כפילות ביניהם.

שימו לב שלא תכתבו את העבירות פעמיים. סעיפים 3(ד), 6(ב), 18, 25 ו-7(ב) מופיעים לכם בטבלה וגם מופיעים במלל מתחת - - -

צריך לסדר את זה. זה ברח.

אז תסדרו את זה.

ב-23 יש עבירה שלא ישפוך אדם מים או נוזל אחר שאינו מי גם למקום ציבורי. לא הבנתי למה אתם צריכים לאסור על שפיכת מים?

אנשים עומדים ברחוב, עושים טיפול 5,000 לאוטו ואת המים המלוכלכים, והכי גרוע את השמן, הם שופכים לרחוב, וזה מסכן חיים, וזה מטנף וזה מלכלך. אני חושב שחוץ מאשר מי נגר עילי או מים נקיים, אדם לא יכול להזרים נוזלים למקום ציבורי, דינם כדין כל פסולת מוצקה. מכיוון שזאת תופעה רווחת, אנחנו מבקשים למנוע אותה.

אני מעלה להצבעה את צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א–2021.

הם לא כתבו למעלה "גליל עליון", אבל זה גליל עליון.

תכתבו "גליל עליון". אני מעלה את הנוסח שקיבלנו, למעט עבירה 3(ד). אנחנו מצביעים על כל העבירות האחרות, חוץ מ-3(ד), שאנחנו לא מצביעים עליה היום, והיא לא תהיה עכשיו בתוקף עד לקיום הדיון העקרוני. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

תודה לך, עו"ד עפר שפיר.

תודה לכם.

יש לך עוד צווים?

לא היום לדעתי. תקנו אותי, אם אני טועה.

אני רוצה להבהיר, הצו לא נשאר על שולחן הוועדה. אחרי הדיון הכללי, אם הם ירצו בכל זאת - - -

הם יביאו את זה.

הם יביאו את זה מחדש. זה לא שזה נשאר על שולחן הוועדה.

לא משאירים שום דבר.

הפרוצדורה ברורה כאן. תקיימו את הדיון, אם תאשרו - - -

אתם תביאו את זה מחדש. תודה רבה.



הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א–2021 – עיריית רמת גן

רמת גן.

שלום לכבוד יושב-ראש הוועדה ולחברים. אני היועץ המשפטי לעירייה, יושבת איתנו עו"ד יעל אידלמן, סגנית היועמ"ש, שהיא גם מנהלת את התביעה העירונית, ועו"ד מיטל ברוקר, שהיא תובעת עירונית ורפרנטית לנושא השילוט, שזה מה שיש לנו על השולחן היום.

עיריית רמת גן תיקנה את חוק העזר, שילוט, והוא נכנס לתוקף בתחילת שנת 2020, ובהתאמה אנחנו מבקשים לתקן את צו הקנסות. בגלל ענייני הבחירות וכו' הדבר קצת התעכב. נעשתה בו עבודה משותפת כמובן מול משרד המשפטים ומשרד הפרטים, וזה מונח לפניכם. אם יש שאלות, אנחנו כמובן - - -

סהר, זה קשור רק לשילוט ולפרסום על שלטים בעירייה?

כן. כאן זה קנסות על שילוט. יש, אפשר להגיד, שלושה מקטעים: השלב של הקמת השלט, השלב של הרישיון, שלא יעלה שלט ללא רישיון, זה גם הקנס היותר גבוה; לאחר מכן, תוך כדי מה שנקרא "חיי השלט", החובה להחזיק אותו באופן תקין, משהו שהיום במיוחד הוא חשוב, כשנכנס גם שילוט אלקטרוני, שגם יש לו משקל והוא כבד, ולכן צריך גם להחזיק את זה בצורה טובה ולא לפרסם על שילוט עירוני ללא היתר וכיוצא באלה; והמקטע השלישי זה אותו מקטע של הסרת השילוט, בין אם הרישיון פג תוקף ויש חובה להסיר את השילוט, ובין אם ניתנה הוראה כזאת או אחרת להסיר את השילוט. אלה שלושת המקטעים של הקנסות שמונחים לפניכם.

יש עבירת קנס על תליית מודעות על השלטים של העירייה?

זה בחוק עזר (שמירה על הניקיון). השם שלו הוא ארוך. העברנו חוק עזר כשצו הקנסות אושר בוועדה - - -

זה לא בצו הזה?

לא. זה אושר לפני מספר חודשים, אני חושב שבהרכב הוועדה הקודמת. זה חודש כמעט במקביל.

רציתי לשאול על סעיף 15(ב), שזה עבירה על אי-דיווח לרשות ברגע שאתה מסיר את השילוט. סעיף קטן (א) אומר שעם פקיעת תוקף הרישיון יש לך חובה להסיר בכל מקרה, ואז ב-(ב) כתוב שאם אתה מסיר, אתה חייב להודיע. רציתי להבין, למה צריך איסור כזה? האם אין לכם רישום?

אם הוא הסיר את השלט, למה צריך להודיע?

אנחנו סבורים שחובת הדיווח היא מהותית, קודם כול, אם אנחנו לוקחים את רמת גן, יש לנו יותר מ-7,000 שלטים. חובת הדיווח היא כמו אגב בהרבה דברים אחרים. בבעלות על רכב, אם יש קנסות יש חובת דיווח, בארנונה יש חובת דיווח. זאת אומרת, בהיעדר דיווח הדבר משליך על הרבה מאוד דברים אחרים, על מי חלה האחריות מאותו רגע, זה הגיע לעניין של - - -. ולכן חובת הדיווח היא לא חובה לידיעה בלבד, היא חובה מהותית, כי באותו רגע שאדם מדווח, יכול לגשת פקח, לבדוק שאכן הוא הסיר.

אני מבקש לעשות הבחנה בין (א) ו-(ב), זו לא אותה רמה של חומרה בין שמישהו צריך להסיר את השלט לבין שמישהו הסיר ורק חייב לדווח. תעשו אחד דרגה ב' ואחד דרגה ג'.

אנחנו מקשיבים ליושב-ראש, הדבר מקובל עלינו.

נעשה את (א) דרגה ב', ו-(ב) נעשה דרגה – כמה ג'?

320.

ו-ד'?

אין לנו ד' בכלל, גם בחוק העזר של הניקיון אין לנו ד'. אנחנו מבקשים לשמור - - -

אוקיי, נעשה את זה ג'. (א) יהיה ב', ו-(ב) יהיה דרגה ג'.

בעלי עסקים מודעים לכך? הם עושים את זה היום? החוק הזה בתוקף, הם מדווחים לכם? יש להם מערכת? איך זה עובד?

כן. הם מדווחים. הרי בהתאם לכך יוצא כל עניין האגרה. צריך לזכור בסופו של דבר שיש לו גם אינסנטיב כלכלי לדווח, כי כל עוד הוא לא דיווח, חובת התשלום עליו, די בדומה לארנונה. אבל שוב צריך לזכור, לא סתם הסעיפים האלה נמצאים פה, כי היה מדובר גם על שילוט. כמו שאמרתי, חלק זה שילוט אלקטרוני, זה שילוטים כבדים, זה כבר לא מה שהיה פעם, שהיו שמים משהו קל, ולכן יש פה עניין של חובת הדיווח, כדי שגם פקח יוכל לצאת ולראות שאכן זה הוסר ואכן אין שם שום מפגע לציבור.

משרד המשפטים?

זה אושר על ידינו.

משרד הפנים? אנחנו נצביע על צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א–2021 – עיריית רמת גן. כמובן בכפוף לתיקון של סעיף 15(א) ן-(ב), כפי שתיקנו. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

אושר פה אחד. תודה לכם, רמת גן.

תודה. אנחנו מודים לכם.



הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון מס') התשפ"א–2021 – עיריית בת ים

בת ים. תציגי את עצמך, בבקשה.

אני עורכת דין. תחום האכיפה בנושא של התיקון הוא תחת אחריותי.

מה התיקון שאתם מבקשים?

אנחנו מבקשים לתקן את חוק העזר (שמירת הסדר והניקיון), סעיף 7. סעיף 7 עוסק בהשלכת אשפה, השלכת פסולת ברחוב, ברשות הרבים – עיריית בת ים משקיעה הרבה משאבים לניקיון הרחובות – ואי-הקפדה מצד תושבים על זריקת אשפה בתוך פחי אשפה, גם במתחם בניינים וגם באשפתונים ברחבי העיר.

יוצא מצב שזאת עיר מאוד צפופה, עם רחובות צרים, מספיק שאנשים מוציאים דברים מהבתים שלהם לרחוב לא בימי הוצאה מותרים, זה יוצר אנדרלמוסיה שלמה, מפגעים ברחוב, ואנחנו רושמים הרבה קנסות על העבירות האלה.

יש לנו עבירת קנס על סעיף 7 בדרגת קנס ב', שזה 475 שקלים. אנחנו מבקשים להעלות את דרגת הקנס מ-ב' ל-א', ל-730 שקל.

העירייה, הנהלת העירייה, עשינו איזה תהליך ואנחנו סבורים שהעלאת תעריף הקנס עבור השלכת אשפה תוביל בסופו של דבר לירידה, אנחנו מקווים כך, בהשלכת האשפה, וכתוצאה מכך לעיר נקייה יותר וחיסכון במשאבים של העיר.

קיבלנו נתונים על דוחות בעניין סעיף 7(א). אני רואה 500 דוחות. זה לשנה הזאת? זה מתחילת השנה עד היום?

אנחנו נתנו נתונים משנת 2018, נתונים שנתיים, 2018, 2019, 2020 ו-2021. כמובן שתקופת הקורונה פחות משקפת, וחלק מהפקחים שלנו גם היו עסוקים באכיפת עבירות בתחום הקורונה, ולכן יש קצת ירידה בתקופת הקורונה, אבל התהליך של תיקון החוק לא התחיל היום, המחשבה שלנו לשנות את גובה הקנס. צריך לראות את זה כבר מ-2018. אם אנחנו סופרים את כמות הדוחות שנרשמו בגין העבירה הזאת, בשנת 2018 למשל אנחנו רואים 2,396 ספציפית לסעיף 7(א), (ב) וגם (ד). ספרתי מתוך הנתונים שהוצגו כאן. אלה טבלאות שהוכנו על ידי הפיקוח אצלנו.

אני רואה למשל לסעיף 7(א) בשנת 2019 – 1,212 דוחות. על סעיף 7(ד) – 863. זה כמות לא מבוטלת. זה כמעט מגפה.

זו ממש מגפה. ביקשתי נתונים נוספים, כדי שאני אוכל להציג לוועדה. ביקשתי לדעת מה היקף הדוחות הכולל השנתי בתחום של פיקוח על חוק שמירת הסדר והניקיון בכלל, רק על החוק הזה, כי יש לנו עוד חוקי עזר - - -

הקנס היום הוא דרגה ב'?

כן. היום הוא דרגה ב'.

אתם רוצים להעלות את זה לאור הנתונים ושזה לא עוזר?

זה לא ממש עוזר. כשפילחתי את הנתון של הדוחות על הסעיף של השלכת אשפה ביחס להיקף הדוחות הכללי שנרשם, יצא לי בסביבות 36%-37% מכלל הדוחות שהם על הסעיף הזה. אנחנו רואים את זה בתור מפגע מרכזי בעיר שלנו, ולכן חשוב לנו להעלות את זה לדרגת קנס א', שזה 730 שקל.

האם הקשבת לדיון עד עכשיו? הקשבת לשאלות של חבר הכנסת האוזר על בתים משותפים? אני רוצה לשאול את אותה שאלה לגבי אשפה. האם כשאתם רואים אשפה ברחוב, האם אתם יכולים לייחס את זריקת האשפה למישהו מסוים, או האם אתם מסתכלים על בניין ומטילים את אותו קנס - - -

מה המדיניות אצלכם בבת ים בעניין בתים משותפים?

זה לא רק בתים משותפים. אשפה ברחוב, איך אתם מסתכלים על זה?

אני בהחלט יכולה להתייחס לזה. אני גם תובעת הרבה מאוד שנים, וראיתי כמעט את כל האפשרויות.

בקצרה.

אחת הבעיות המרכזיות של הסעיף הזה בכלל זה שכאשר הפקחים עוברים ברחבי העיר, הם רואים את העבירה כבר לאחר ההשלכה. נדיר מאוד שהם מוצאים עבירה בזמן אמת, שהם רואים מישהו עומד וזורק, שהם תופסים אותו ישירות. ולכן הרבה פעמים הראיות הן אכן נסיבתיות. נסיבתיות במובן הזה שהם רואים את הערימה, זה יכול להיות רהיטים, קרטונים, אשפה, שברים של כל מיני דברים, ארונות, או כל דבר שהוציאו ביום אסור להוצאה, והם צריכים לחקור מי ביצע את העבירה. אנחנו מדריכים אותם, והם יודעים את זה, זה עובד אצלנו טוב. הרבה פעמים זה גם תלונה, לא רק בסיור יזום גילינו עבירה, ואז התלונה מגיעה מבניין מסוים, על שכן ספציפי מסוים, שנגיד עבר דירה או פינה את הדירה שלו והוציא דברים, או למשל מישהו שקיבל מקרר חדש, השליך את הישן ברחוב למשל. לכן הרבה פעמים יש לנו רמת דיוק גבוהה בזיהוי העבריין, במובן הזה שהם ממש מתשאלים את המתלונן, את בעלי הבניין, מי עשה שיפוץ, מי הוציא דברים. הם עוברים מדלת לדלת והם גם רואים. לכן רמת הדיוק שלנו יחסית גבוהה.

ואם לא?

אני גם אגיע לנושא של כל הבניין.

מעט מאוד מקרים ועבירות הם כאלה שהם לא יודעים מי ביצע, הם לא יודעים כמובן מה רושמים. ברגע שיש למשל עבירה כמו הוצאת אשפת צמחים, שהיא גם חלק מהעניין הזה, למשל אשפת צמחים נופלת בקטגוריה של מה שחבר הכנסת האוזר העלה. למשל כשלבניין מסוים מגיע גנן ומוציא אשפת צמחים לא ביום שמותר, ויש ערמת גזם גדולה על המדרכה. במצב כזה יש שיקול דעת למי לרשום את הדוח. אם אנחנו רושמים רק לוועד הבית, שהוא אדם פרטי, כמובן יש בעיה עם זה, כי אותו אדם פרטי לא אחראי על זה לבד, אבל הוא אחראי על זה שהוא הזמין את הגנן, שהוציא את זה ביום הלא נכון, והם צריכים להיות אחראים, להדריך או להזמין את הגנן ביום שהוא יודע שהוצאת גזם זה מותר. אנחנו רושמים בדרך כלל לוועד הבית, ככל שיש ועד בית בבניין.

לעומת זאת, נדיר מאוד, כמעט ולא קרה, שנאלצו לרשום לכל דיירי הבניין. העניין הזה הוא עניין של מדיניות אכיפה. להבדיל לחלוטין ממה שאמר חבר הכנסת האוזר אנחנו לא רושמים לכל הדירות בבניין קנס של 730 שקלים או של 475 שקלים, כי זה כמעט ולא קורה. ואם זה קורה, כי אף אחד לא לוקח אחריות, מספיק לנו שדוח אחד משולם, אנחנו מבטלים את יתר הדוחות, כי העבירה היא עבירה אחת. ואין לנו על עניין להאשים 12 בעלי דירות בניין.

הדברים חשובים מאוד. שמענו. זה בהחלט הגיוני.

אני רוצה להבין גם מול משרד המשפטים ומשרד הפנים, מה הרציונל של העלאת הקנס? אני כבן אדם פרטי, אני לא בטוחה שיש הרתעה הרבה יותר גדולה בקנס של 700 שקל לעומת 500 שקל.

זה הקנס המקסימלי.

אני יודעת. אבל אם הקנס של 475 שקלים לא הרתיע עד עכשיו, למה אנחנו חושבים שקנס של 730 שקלים כן ירתיע?

זו שאלה שיכולה להישאל לגבי כל עבירה, למה על עבירה מסוימת לתת 730 ולמה לתת רק 475. זה עניין גם של שיקול דעת, גם מדיניות של הנהלת העיר, וגם זה פונקציה של העבירות החמורות במרחב העירוני שלנו.

בת ים היא עיר שיש לה חוף, היא מושכת הרבה תיירים ותושבים מערים סמוכות שמגיעים גם לחוף הים בבת הים, ההשלכות הן לא רק מבניינים כמובן, הן גם סתם של השלכת זבל, אשפה, ניירות, או כל דבר. אנחנו רוצים שהעיר שלנו תהיה יותר נקייה. אנחנו מזהים את המפגע הזה כמפגע חמור במרחב העירוני. עשינו תיקון דומה גם לנושא של גללים של כלבים וגם העלינו את דרגת הקנס. פרסמנו ומצאנו שזה עוזר. אנשים מודעים לזה שהעבירה היא עבירה חמורה, שהקנס בצדה הוא גבוה, ולכן הם חושבים פעמיים. זה תהליך, זה לוקח זמן עד שאוכלוסייה מתחנכת. אני לא רוצה להגיד כלום על רמת האוכלוסייה, אבל יש אולי ערים שהבעיה הזאת פחות אקוטית אצלם, אצלנו זה יותר אקוטי בבת ים.

קודם כול בהצלחה בדיון, התעכבתי בחדר.

רצינו אותך באלעד.

ראיתי על אלעד, על השעות המיוחדות שיש לפני חגים ופתיחות אחרות, עד 23:00, עד 24:00, חנויות ספרים. חוק עזר מעניין, שעוד לא נתקלתי בו.

היית צריך לבוא לכאן.

עקבתי אחרי חנויות הספרים, אז אתה רואה שאני בקיא בחומר. אני שואל אותך, גברתי, כמה קנסות נתתם בשנה-בשנתיים האחרונות?

דווקא קיבלנו נתונים, חבר הכנסת מקלב. באמת יש פה כמויות גדולות.

אני לא יודע לעשות השוואה.

ב-2019 – 1,212 דוחות רק על זריקת אשפה.

אני רוצה להמשיך את מה שאמר היושב-ראש, וגם מה שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, שאתם באים וטוענים שלא עוזר. כשזה לא עוזר, אני יכול לחשוב שאם ככה, יש לכם מוטיבציה לעוד מסלול הכנסה לעירייה, כי אתם רוצים להעלות את זה.

אני לא יכול לחשוב שאתם רק רוצים לעצור את התופעה על ידי קנס יותר גבוה עם כמות הדוחות הגבוה שיש לכם. להגיד שתושבי בת ים יותר מלכלכים מערים אחרות? נו, אני מכיר אנשי בת ים, ואני רוצה להגיד לך שהם אנשים מאוד מתורבתים, נראים אנשים מן היישוב, ולא מלכלכים יותר מכל מקום אחר. אני מכיר קהילות מאוד חשובות בעיר בת ים, אני גם מבקר שם, אני גם רואה את הפיתוח ואני רואה את הרכבת הקלה, ואני חושב שהעיר נקייה. התרשמתי מאוד יפה מהעיר, היא מתפתחת מאוד, וכשהייתי במשרד התחבורה שינינו שם, הוספנו קווים ועשינו שם חצי רפורמה בתחבורה הציבורית.

בגלל הכמות אני יכול לחשוש, מה שגם אומרת היועצת המשפטית של הוועדה, שאתם רוצים עוד מסלול של הכנסה, וזה יגדיל לכם בצורה דרמטית את ההכנסה.

אנחנו, כחברי כנסת, בתפיסה שלנו בעוד הרבה דברים, אנחנו כל הזמן נלחמים על הגובה של הקנסות, אנחנו חושבים שגם 100 שקלים מרתיעים. 100 שקלים גם מרתיעים. מי רוצה לשלם את ה-100 שקלים? אם הולכים ומחפשים - - -

חבר הכנסת מקלב, אני מסתכל על הנתונים, ואני רואה 1,212 ב-7(א), ו-863 ב-7(ד), ויש דוחות מבוטלים. זאת אומרת, מי שהולך ומבקש לבטל או מערער, אז יש 61 דוחות מבוטלים ויש 70 דוחות מבוטלים. זאת אומרת, החלק הגדול משלם את הקנסות. אם אחרי כל הקנסות האלה של 470 שקל זה לא עוזר, או שהולכים למסלול הפלילי ומגישים כתב אישום, או שבכל זאת צריך לראות איך אפשר להילחם בזה.

הביטולים זה בסך הכול 6%-7%, זה הכול. זה לא הרבה ביטולים.

מי שמרגיש שהוא לא - - -

זה לא הרבה ביטולים. 7% זה הביטולים.

מי שמרגיש עצמו מקופח והוא לא עשה את זה, הוא הולך ומערער.

בוא נשמע מתוך כמה בקשות לביטולים הביטולים האלה.

אני אשיב בבקשה.

אני רק שואל אם את יודעת. 35 דוחות מבוטלים מתוך 1,500.

מתוך 1,200.

אני מסתכל על הסך הכול. זה 6%, אפילו פחות. מתוך כמה בקשות לביטול?

בבקשה.

אני אשיב דבר-דבר, כי נשאלו פה מספר שאלות. ראשית, הרצון שלנו להעלות את הקנס לא נבע מהרצון להגדיל הכנסות לעירייה, זו לא הייתה המוטיבציה, אלא ניתוח של נתונים שמראה שיש פה מפגע עירוני ברמה גבוהה, ואנחנו רוצים לטפל בו בדרך של הרתעה יותר משמעותית. למה הדבר דומה? קח את חוק התכנון והבנייה, ותראה את העבירות בחוק התכנון והבנייה, לפני כמה שנים נעשה תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה - -

ממש לא דומה.

- - ודגרת הקנסות עלתה. המדינה העלתה באופן משמעותי ביותר את רמת הקנסות לעבירות בנייה.

זה בדיוק בעיה הפוכה. בבנייה יש הרבה רווח, יש הרבה מוטיבציה, כדי ליצור גורם הרתעה צריך לעשות משהו הרבה יותר דרמטי. הרי כאן אין מוטיבציה ללכלך, אדם לא מרוויח בזה שהוא מלכלך, הוא סובל מזה שהוא מלכלך. זו ממש דוגמה הפוכה. שם לאדם יש דירה, יש מחסן, הוא מוסיף עוד חדר, יש רווח כלכלי מאוד מאוד גדול, אז שם אנחנו צריכים גורם הרתעה גם כלכלי, אבל כאן אנחנו מדברים על עצלנות - - -

העבירה הזאת של אשפה, בדרך כלל מקובל לתת דרגה ב' או שיש גם מקומות של דרגה א'?

יש גם א'.

אין לי של כל הרשויות, אבל בגלל שיש לכל כך הרבה רשויות, אז כמעט לכל דבר אפשר למצוא תקדים, בגלל שזה לא ארצי מהסיבה שאמרתי בישיבה הקודמת. בגלל שאין צו ארצי, בניגוד לחניה למשל שיש צו ארצי, ויש סמכות לרשויות המקומיות, אבל הדרגה היא אחידה. במקומות שהיא לא אחידה, אז לרוב אפשר למצוא תקדים כמעט לכל דבר.

כאן מספר ההכנסות הגבוה.

זה אומר שיש בעיה. אני לא מאמין שהעירייה תבוא ותתחיל לפזר דוחות על ימין ועל שמאל, ואז מי שלא עבר את העבירה הולך ומבקש לבטל. זאת עבירת קנס, הוא יכול לבקש להישפט.

מדובר כאן גם על חוף הים או שמדובר רק על המרחב הציבורי חוץ מחוף הים? בקנסות שאת מביאה לפנינו.

בגדול, זה לא כולל את חוף הים, כי זה בעיקר מפגעים ברחובות, בניינים ובתים, אנשים שעוברים דירות, אנשים שמשפצים דירות, קרטונים, בקבוקים, ניירות, דברים כאלה. אנחנו לא מדברים ספציפית על חוף הים, אם כי גם שם זה יכול לחול כי זה מרחב ציבורי, אנחנו רוצים אותו נקי, אנחנו לא רוצים שאנשים ישליכו.

אני לא חושב שהעיר בת ים היא עיר תיירותית יותר מערים אחרות בסביבה שלכם. בת ים היא אולי עיר תיירותית לגבי חוף הים, והיית אומרת לי ששם יש, אבל לגבי העיר, אני מאוד מכבד את העיר בת ים מבחינה קהילתית ותוכנית, אבל לבוא ולהגיד שיש אטרקציות בעיר, שבאים הרבה אנשים, יש מסעדות ידועות, תיאטרון ידוע, איזה לונה פארק, או אטרקציות כאלה, אנחנו לא מכירים דבר כזה בבת ים.

אתה רוצה שנדון בזה עוד פעם?

לא התחברתי להערה שלה - - -

רק אני ואתה פה.

בדרך כלל כשמבקשים מאיתנו העלאה של קנסות קיימים, אנחנו כן מבקשים מהרשויות מידע על האכיפה הנוכחית. לפעמים כשאנחנו שואלים את השאלה הזאת אנחנו מגלים שאין אכיפה, ואת מה שלא אוכפים - - -

פה יש אכיפה.

במקרה הזה דווקא יש אכיפה. ומכיוון שיש אכיפה ובכל זאת רוצים את העלאה התייחסנו אל זה אחרת מאשר לרשויות שמסתבר לנו שהן לא אוכפות.

אנחנו מבקשים מאוד לאשר את זה, כי זה חשוב לעיר, וזה עבר ועדה אצלנו של מועצת העיר, זה עבר את ראש העיר. זה עבר תהליך שעשינו כעירייה, וחשוב לנו הדבר הזה.

- - - זה תהליך רגיל, לוועדה יש סמכות לחשוב אחרת. צריך לשכנע אותה שזה מוצדק.

ברור. יש עיר למשל כמו ראשון לציון, הם רוצים רחובות נקיים, ויש להם דרגת קנס 730 על אותו דבר.

אני מעלה להצבעה צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון מס') התשפ"א–2021 – עיריית בת ים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

אושר, ואני מבקש רביזיה.

יש רביזיה של היושב-ראש.

נסביר לנציגה שאולי פחות מכירה את הכנסת מה זה רביזיה.

ביקשנו רביזיה, זאת אומרת, יהיה דיון חוזר, ויכול להיות שברביזיה נקבל החלטה אחרת. אנחנו רוצים לבדוק עוד כמה דברים. אם לא תהיה רביזיה, זה יישאר. אם תהיה רביזיה, נודיע לכם ותהיה הצבעה על ההצבעה שהייתה היום.

המהלך החכם של היושב-ראש, שאם ירצו לאשר, לא יצטרכו עוד פעם ועדה.

אני לא רוצה לדחות את זה סתם ככה. הצבענו, אישרנו את זה, אבל שמרנו על הזכות שלנו לחשוב מחדש אם נמצא לנכון. תודה לך.




הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א–2021 – עיריית נס ציונה

נס ציונה. אחרון אחרון חביב. אני מציין לפרוטוקול שחבר הכנסת מקלב לא נכח וברח בדיון על אלעד.

סמכתי עליך.

הבנו מה שאתה רוצה.

הייתי מודע לכל הפרטים וביררתי.

שלום לוועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו מצטערות שלא הצלחנו להגיע, הייתה אי-הבנה בנושא המועד של הישיבה, קיבלנו אותו באיחור, אבל אנחנו פה בזום. בוקר טוב, אני מקווה שכולכם איתנו. אני היועצת המשפטית של העירייה, איתי יושבת עו"ד קרן בן עטר, התובעת העירונית, ואיתנו עו"ד נועה חמו, ממונה תחום בכיר מיסוי מוניציפלי.

שלום לכם. מה אתם מבקשים מאיתנו? מה אתם מבקשים לתקן?

אנחנו מבקשים היום לאשר עבירות קיימות בחוקי עזר כעבירות קנס, ולהגדיל את דרגת הקנס של עבירה אחת, שהיא עבירה בגין צואת כלבים. אנחנו מבקשים להעלות אותה מדרגה ב' לדרגה א'. פירוט העבירות שאנחנו מבקשים להגדיר כעבירות קנס נמצא בצו שלפניכם. רובן שייכות לחוק העזר לנס ציונה (מחזור), זה חוק יחסית חדש, שנכנס לתוקף ב-2016, לאור העובדה שנס ציונה קידמה נמרצות את כל הנושא של הפרדת אשפה, בזמנו היינו עם פחים חומים. הנושא הזה קצת ירד מהפרק ביוזמת המשרד להגנת הסביבה, וכיום אנחנו מקדמים במרץ את כל הנושא של פחים כתומים וכל הנושא של הזרמים השונים של הפרדת הפסולת.

א', לקבוע עבירות מסוימות בחוק העזר לנס ציונה (מחזור), כעבירות קנס, וכן לקבוע עוד שתי עבירות כעבירות קנס, אחת מכוח חוק העזר בנושא החזקת בעלי חיים, ועבירה נוספת שנמצאת בחוק העזר שלנו, שמירת איכות הסביבה, שעוסקת בהכנסת בעלי חיים לגן ציבורי. אנחנו רוצים לקבוע גנים מסוימים כגנים שלא ניתן יהיה להכניס אליהם בעלי חיים, ולקבוע את העבירה הזאת כעבירת קנס.

איזה עבירה זאת?

עבירה בסעיף 54(א). אנחנו רואים את זה בהתחלה של צו עבירות הקנס, היא עבירה שלא יכניס אדם בעל חיים לתוך גן ולא יניחו להיכנס לתוכו, מקום שהדבר נאסר בהודעה מאת ראש העיר שפורסמה בגן. אנחנו רוצים שיהיו גנים שנוכל לקבוע בשילוט, שנמצא מחוץ להם, שלא יוכנסו בעלי חיים. הסיפור עם בעלי חיים מייצר גם מפגשים של שוטטות בעלי חיים, של צואת כלבים, והיינו רוצים שיהיו גנים שיהיו לנו הסמכות והיכולת גם לאכוף את זה וגם לקבוע את זה. לכן אנחנו רוצים לקבוע את העבירה הזאת כעבירת קנס.

אני שואל על העבירה שאתם מבקשים להעלות מדרגה ב' לדרגה א'. אני לא יודע אם עקבת אחרינו בעניין בת ים, שהם מבקשים להעלות את דרגת הקנס על אשפה מ-ב' ל-א', וראית כמה היה לנו קשה להעלות. כדי להעלות אנחנו רוצים בסיס ונתונים. השאלה אם העניין הזה של העבירה הזאת של צרכים של כלב, האם יש לכם נתונים שבאמת יש הצדקה להעלות את זה מדרגה ב' לדרגה א'? מה הנתונים. בבת ים קיבלנו נתונים שבאמת מחלקים דוחות וזה לא עוזר.

בהמשך לשאלתו של היושב-ראש, כמה דוחות נתתם עד עכשיו בשנת 2020?

התופעה של צואת כלבים היא תופעה מטרידה במיוחד. הדבר הזה רווח לא רק בנס ציונה, גם בשאר הרשויות. אגב זה בדרגה א' גם ברשויות אחרות. אנחנו מנסים להילחם בתופעה על ידי הסברה מאוד מסיבית לציבור. אנחנו כן נמצאים שם בשטח באמצעות פיקוח. מאוד קשה לתפוס בשעת ביצוע העבירה ממש.

חבר הכנסת מקלב שואל על התדירות והשכיחות של התופעה הזאת, כמה דוחות למשל נתתם ב-2020 על העבירה הזאת, כדי שנראה אם יש הצדקה. אני יודע שקשה לאתר, אבל ברגע שאתם מאתרים, אתם נותנים דרגה ב', שזה 475 שקלים, זה קנס גבוה.

נכון. אז קודם כול אני רוצה לציין שהעבירה של צואת כלבים היא עבירה שלא רק נוגעת למפגעים אסתטיים, זו עבירה שנוגעת לבריאות הציבור. אין להכביר מילים בחשיבות של העובדה שצואת כלבים, במיוחד במרחב הציבורי - - -

אין חולק על זה.

לשאלת היושב-ראש, אני רוצה להמשיך ולומר, וגם לשאלת חבר הכנסת, קודם כול, נתנו שמונה דוחות בשנה שעברה. אנחנו מנסים מאוד להיות ברגע שבו אנחנו גם יכולים לתת דוח, כאשר יש מספיק ראיות גם כדי להרשיע. זה לא דבר קל. אנחנו כן יודעים שהתופעה הזאת מאוד רווחת - - -

גברתי היועצת המשפטית, הפוך. זה שאת אומרת שקשה, אנחנו לא נותנים קנס על המאמץ שהעירייה עושה. אין שום קשר, הפוך. זה שלעירייה קשה לתת דוחות, לא על זה האזרח והתושב צריך לשלם. ככל שקשה לתת אותו, כך אנחנו צריכים לחשוש מקנס גבוה, כי שם התחום האפור, בין אם הוא עשה את זה ובין אם לא, שם זה יותר קשה. לכן אני לא רואה שום הצדקה להעלות את זה, כשאת אומרת לבד שקשה, ואז אנחנו מניחים, אולי כן ואולי לא, ותמיד אתם הרבה יותר חזקים מהאזרח, ובסופו של דבר הוא מקבל קנס, והוא יתחיל להתמודד - - -

הבנו.

אני רוצה לענות לחבר הכנסת. נהפוך הוא, אנחנו מבקשים שהקנס הזה יהווה גם הרתעה. אם אנחנו רואים הרבה מאוד מהתופעה הזאת במרחב הציבורי - - -

ולא הצלחתם. רק שמונה דוחות.

זה שמונה דוחות.

לא יכול להיות שיש תופעה כל כך רחבה ומה שהצלחתם זה רק שמונה דוחות. תשימו עוד פקחים.

הבנו את הסעיף הזה. סעיף 2(א) - - -

אני רוצה רק לומר שהדרגה הזאת קיימת ברשויות רבות. אנחנו לא מחדשים פה שום דבר.

זה היועצת המשפטית תגיד.

בסעיף 2(א), "לא יחזיק אדם בעל חיים בתחום העיריה אלא לפי היתר בכתב מאת ראש העיריה" – 730 שקל. יש סייגים?

יש לנו תופעה של חיות משק, בגלל זה העבירה הזאת מסויגת, וכתוב בצו העבירות שהיא לעניין חיות – העבירה בחוק העזר היא כללית, אבל עבירת הקנס נקבעת בסייג לעניין חיות משק: ובכלל זה בקר, חמורים, סוסים, צאן, כבשים ועיזים, ובעלי כנף, ובכלל זה תרנגולים, ברווזים, אווזים, טווסים ופניניות.

מה זה פניניות?

זה סוג של תרנגולת.

לא היה קודם הסעיף הזה?

הוא קיים בחוק העזר, והוא לא קבוע כעבירת קנס.

יש היום איסור להחזיק בעלי חיים בחוק ממשלתי של בריאות הציבור.

היועצת המשפטית, יש לך הערות?

מה זה 5(ג), "מי שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף זה יקיימה להנחת דעתו של הרופא"?

אנחנו רוצים שככל שלא יינתן היתר על ידי הווטרינר, זאת תהיה עבירת קנס, ולפני כן אנחנו תמיד מוסרים הודעה לאותם הבעלים של בעלי החיים, אנחנו מבקשים ממנו לטפל במפגע הזה, אנחנו מבקשים ממנו לעבור את כל האישורים הנדרשים, ככל שניתן לתת אישורים, ורק אחרי שהוא לא נענה להודעה, אנחנו רוצים גם לייצר מצב שאפשר לתת לו קנס. אנחנו עוסקים קודם כול בהתראות, ורק אחר כך בענישה. העבירה הראשונה היא עבירה של עצם ביצוע החזקת בעלי החיים. העבירה השנייה היא אי-ציות להודעה שניתנה לו מטעם הווטרינר העירוני, וזה מה שקורה לנו היום בפועל, פשוט אין לו כלים לעשות משהו אחרי שהוא נותן את אותה התראה או אחרי שהוא מוצא את העבירה, כשאין לנו עבירת קנס.

את מתכוונת להתמודד עם חוות הסוסים שנמצאת אחרי רכבת ראשונים לכיוון נס ציונה? בחולות יש שם חוות סוסים או מישהו שמפעיל שם סוסים. את מתכוונת להתמודד עם התופעה הזאת או שאת מתכוונת באופן כללי? את יודעת על מה אני מדבר? את מכירה את נס ציונה?

מאז 2001 אני היועצת המשפטית של נס ציונה, חבר הכנסת ודאי יכול להבין מכך שאני מכירה את נס ציונה טוב מאוד ב-20 השנה האחרונות. התופעות האלה של חוות סוסים קורות לנו בשטחים הפתוחים. בנס ציונה 5,000 דונם הם אזור נופש מטרופוליני, שנקבע בתמ"מ 21/3. אנחנו מדברים על מערב העיר, גבעות הכורכר. הקרקע היא - - - מאוד גבוהה במערב, בחלק הצפוני, הנושק לראשון, ובחלק הדרומי, הנושק לרחובות. יש לנו הרבה מאוד שטחים פתוחים, ואנחנו גאים בכך ושומרים עליהם, אבל יש לנו מלחמה, והמלחמה הזאת חוזרת על עצמה אחת לתקופה, עם כל ההפרות של המקרקעין האלה. אנחנו פועלים בעיקר בתחום התכנון והבנייה. יש לנו גם מבנים עתיקים. גם נס ציונה היא מאז 1883, שמעתי את חברי מהצפון. יש לנו גם מבנים ותיקים, יש לנו גם שטחים עם בעלויות רבות - - -

ברשותך, אנחנו חייבים לסיים. יש כמה הערות. היועצת המשפטית, בבקשה.

בסעיף 2 כתוב שבעל נכס יתקין מכל ייעודי או מתקן מחזור, לא הבנתי בדיוק מה העבירה. האם כל בעל נכס אמור להתקין מיוזמתו? הסעיף מאוד כללי.

הוספנו להם בצד סייג שזה רק לעניין המכל או המתקן הראשון, למעט תיקון והחלפה.

זה דווקא אומר שהחובה היא להתקין.

החובה היא להתקין את המתקן הראשון.

יש על כל בעל נכס חובה להתקין?

חוק העזר חוקק ב-2016, אנחנו היום במצב שאנחנו מפעילים בשטח. הסיטואציה היא כזאת שבבנייני מגורים אנחנו, העירייה, כשמדובר בבנייה רוויה מציבים בחדרי האשפה מתקני מחזור, פחים כתומים ופחים כחולים, ובצמודי קרקע אנחנו נותנים מענה לעניין הזה במרחב הציבורי, באמצעות מרכזי מחזור. העסקים הם בעלי החובה להתקין את מתקני המחזור מהסוגים השונים ובהתאם לסוג העסק. לכן כאשר סעיף 2 מדבר על בעל נכס או המחזיק יתקין מכל ייעודי או מתקן מחזור, הכוונה היא למעשה לעסקים ולא למגורים.

אז צריך לכתוב את זה. אנחנו נכניס את זה.

אנחנו יכולים לסייג את העבירה לעסקים בלבד.

אוקיי.

סעיף 6(ב), הבנתי שלא התכוונתם שהוא יהפוך לעבירת קנס. זה 6(א) ו-6(ג).

כתוב 6(א) ו-6(ג), זה כתוב.

כתוב גם 6(ב).

אנחנו מתכוונים ב-6(ב) לא לעובדה שהוא רשאי להוציא, אלא לעובדה שהוא צריך לעשות את זה בימים ובשעות שהעירייה קובעת. ולכן כשאנחנו מדברים על העבירה שהוא רשאי להוציא בימים ובשעות כפי שתקבע העירייה, אז ככל שהוא לא יעשה את זה, שזאת התופעה הרווחת של הפרות מהסוג הזה, הוא ייקנס. הבנתי את השאלה שאומרת שאם הוא רשאי, מה עבירת הקנס. עבירת הקנס היא לא בימים ובשעות שקבעה העירייה.

אז צריכים להשאיר את 6(ב), אבל אתם מתכוונים רק לזה שהוא מוציא בזמנים הלא נכונים.

כן. זאת לא העבירה עצמה.

בדרך כלל אנחנו שואלים למה הקנס גבוה, אבל סעיף 8 מדבר על מישהו שהוביל אסבסט, שזה נראה דווקא משהו שהוא מפגע רציני. אני יודעת שאין לכם הרבה עבירות של דרגת קנס א', ורציתי לשאול למה בחרתם פה את דרגת קנס ב'.

בואו נאמר שאם אנחנו מדברים על תלונות הציבור והפגיעות שאנחנו מקבלים מהציבור, אז יש לנו הרבה יותר תלונות על צואת כלבים, ואנחנו עיר ואם בישראל, מאשר על אסבסט. אנחנו לא נתנגד שזה יעלה לדרגה א', אבל לעניין - - -

כוועדה אנחנו לא מעלים. אם אתם לא מבקשים, אנחנו לא מעלים.

מה החליטה הוועדה לגבי צואת הכלבים, איסוף צואה?

אנחנו נאשר את הצו עם מה שתיקנו לעניין סעיף 2, שזה לעסקים בלבד. שאר הדברים אנחנו משארים, למעט העניין הזה של הכלבים. אנחנו לא רואים הצדקה עם שמונה דוחות. אם צריך ואתם חושבים שצריך להכביד ולאכוף, תנו לזה קדימות מבחינת פקחים. התופעה הזאת לא מצדיקה שנעלה את הקנס.

בסעיף 3, מה זה נקרא "סמוך לביתו"? אתם מתכוונים שאם הותקן מתקן למחזור, אדם לא יכול להשליך לפח אשפה חומר שהוא למחזור. מה זה סמוך לביתו? שני רחובות? שלושה רחובות? 200 מטר? חצי קילומטר? אדם ירצה להשליך, יש לו עוד 2 ק"מ, יבוא הפקח ויגיד לו: אתה צריך להשליך את המחזור הזה בתוך המתקן למחזור. אתם לא נותנים כאן איזו הגדרה.

השאלה השנייה בסעיף 11, "לא יפנה אדם פסולת למחזור". מה זה "אדם"? אדם זה עסק או אדם פרטי? אדם פרטי הולך שני רחובות יותר רחוקים ממנו, ואז לא יפנה אדם? אתה לוקח עכשיו חומר למחזור?

תשובות.

קודם כול, התקנו מרכזי מחזור ברחבי העיר, בסמיכות לאזור המגורים. אם חבר הכנסת שואל מה הכוונה בסמיכות, בחוק העזר רצינו לייצר לא מטרים מדויקים, כדי שאם הותקן קצת יותר קרוב או קצת יותר רחוק, לא לפי זה ייבחן האדם. כמובן, ואת זה אני רוצה להגיד גם בהקשר לדיונים אחרים שהיו פה היום בוועדה, העירייה יודעת להפעיל שיקול דעת.

אגב, לא נשאלתי לשאלת בתים משותפים על ידי היושב-ראש או על ידיכם, אבל אני כן יכולה לומר שבנס ציונה אנחנו לא נותנים דוח לכל אחד מדיירי הבניין המשותף, ממש לא, אנחנו מתחילים בהתראות, אנחנו מנסים לברר אם יש משליך ספציפי, אם זה של פסולת, או צמחים, או כל מפגע אחר.

רשתם את כל העיר, את כל נס ציונה במחזור, או רק חלקים ממנה?

רשתנו את כל העיר במרכזי מחזור.

אתם מפעילים שיקול דעת, הבעיה שאנחנו, חברי הכנסת, מקבלים כל הזמן פניות מאזרחים על חוסר שיקול דעת.

תשובה לסעיף 4(א).

לא, על סעיף 11 – לא יפנה אדם פסולת.

אדם זה עסק, זה אדם פרטי? הוא הולך לפח מחזור, יגידו לו: לאן אתה הולך?

הכוונה היא לאדם, לא לגוף.

כל אחד שמפנה למחזור מביתו למכל, הוא צריך אישור מראש העיר? זה בתוך הסעיף. זה דבר לא הגיוני.

נגיד שיש הוראה שזה מיועד לפסולת מסוימת, אם זה עיתונים, אם זה אלקטרוניקה.

הוא צריך אישו מראש העיר? הוא מפנה מביתו.

לא. כאן מדברים על פסולת של מפעל.

מקלב, אני מעלה את זה להצבעה, בכפוף לתיקונים שעשינו, וכמובן, לעניין הצואה אנחנו לא מאשרים לכם.

אני מבקש שישלחו הסברים לשני הסעיפים האלה.

לגבי סעיף 11 אני מבקש לשלוח פרטים, על מנת להניח את דעתו של חבר הכנסת מקלב.

של הוועדה.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

אושר פה אחד, בכפוף לתיקונים אלה. תודה רבה לכם, נס ציונה. בהצלחה. אנחנו סיימנו.

רגע.

לא אישרו את העלאת הקנס על איסוף צואת כלבים.

השארנו את זה אותו דבר. הישיבה נעולה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:59.