פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת משנה לתקציבי הספורט
24/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת משנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט
לתקציבי הספורט
יום רביעי, כ' בכסלו התשפ"ב (24 בנובמבר 2021), שעה 9:30

תקצוב אגודות ואיגודי הספורט

חברי הוועדה: סימון דוידסון – היו"ר
עופר כסיף
יוסף שיין

וואליד טהא
אימאן חטיב יאסין
עלי סלאלחה

נטע אבוגוב - יו"ר מרכז הפועל

יורם ארנשטיין - מנכ"ל מרכז הפועל

אלון גרנות - הוועד האולימפי

יואב הכט - רפרנט מקרו באג"ת, משרד האוצר

דודו מלכא - סגן מינהל הספורט משרד התרבות והספורט

מירי שלו - מנכ"ל עוצמה - המרכז לאגודות ספורט עצמאיות

נירה לאמעי רכלבסקי

יהודית גידלי

מעין מכלוף, חבר תרגומים



תקצוב אגודות ואיגודי הספורט

אני אתחיל בווטסאפ שקיבלתי אתמול בערב. ואני מקריא אותו, בגלל שאנחנו פה כולם אנשי ספורט, והוועדה הזאת בעצם מתעסקת בספורט. ובעיניי הווטסאפ הזה שקיבלתי זה המהות של הספורט. המהות שלמענה אנחנו נלחמים, המהות שלמענה יש אגודות.

"יקירי, מקווה שהלך טוב אתמול והיום. רציתי לומר לך דבר, אבל החלטתי לכתוב, כדי שתוכל לחזור לזה מדי פעם. מנקודת מבטו של אבא, שהוא גם מפקד בצבא עשרים וחמש שנים, ובאמתחתי אלפי לוחמים לוחמים שהנהגתי, אני תמיד מלמד את ילדיי את המשמעות של להגיע להישגים. את הסיפוק שיש בחוויה לעמול קשה ולהצליח.

גם עם לוחמיי אני נוהג בעקביות ובמשמעת הדוקה. מנסה להסביר להם שזה הבסיס לכל דבר. לדעת לשלוט בעצמך ברגע האמת. לבצע כאילו יש הזדמנות אחת.

היום ראיתי את ילדיי מהצד, והתמלאתי בגאווה. מעבר לשיפור העצום, ולאחר חוויות אכזבה שהם ידעו בעבר, ורגעים שהם חשבו לפרוש, ואלה שעוד בוודאי יגיעו. ראיתי אותם רוצים, נחושים, מתאמצים, לא נשברים. ראיתי את רון, הבן שלי, אחרי המשחה, מחפש איפה להתפוצץ מאושר. ואת החיוך של אור, שכל מה שהיה חשוב לה זה לרוץ אליך, לקבל את המחמאה שהיא כל כך התאמצה בשבילה. ראיתי אותם מסופקים, מרוצים, חדים. כאילו יש רק הזדמנות אחת. ויש עוד הרבה מקום לשיפור וחלילה ינוחו על זרי דפנה.

אבל היום ראיתי משהו אחר, שלא ראיתי עליהם לפני. וכל זה בזכותך. אז רציתי לומר לך תודה, אמיתית. שאתה חלק מהחינוך של הילדים שלי. שאתה משקיע בהם, מחדיר בהם רוח וערכים, ומשמעת. לומר לך שגם אני מתבונן מהצד, ולומד. כן, גם אחרי עשרים וחמש שנה במקצוע. מגיעים לך כל השבחים. מאחל לך שיהיה בך הכוח להמשיך, והרצון להשקיע. תודה רבה".

כותב את הווצאפ הזה תת אלוף, רמ"ד פיקוד צפון, שיש לו שני ילדים שהם שחיינים, והוא כותב את זה למאמן יגאל שחט. שם האב לא חשוב, אבל זה התפקיד שלו. וכשאני קראתי את הווצאפ הזה אתמול, קראתי אותו פעמיים. והאמת התרגשתי ממנו. והבנתי שזו בעצם המהות של כל הפעילות שלנו. של המנהלים, של המאמנים, של כל מי שמתעסק בספורט הישראלי. בסוף אנחנו מגיעים לילדים, בני עשר, בני שמונה, בני ארבע עשרה, לא משנה. אנחנו משפיעים עליהם, אנחנו מחנכים אותם. ואנחנו צריכים את הכלים כדי להמשיך ולעשות את זה.

אנחנו קיימנו שתי ועדות בנושא של תקציבים לאגודות ואיגודים. והאמת להגיד לכם, אני קצת במבוי סתום. אני מרגיש שלא עונים לי. אני מרגיש שלא כל כך מתייחסים אליי. ולא מתייחסים לוועדה, ולכנסת ישראל. ואני לא מקבל את התשובות שהוועדה דורשת לקבל.

ולא נעים לי עם המצב הזה. לא נעים לי גם לשמוע ששלשום התכנסה המועצה הלאומית לספורט, ורק ארבעה היו בפועל בדיון, וכל השאר היו בזום. ולא נעים לי שלא מתייחסים לזה בכובד ראש.

ביקשתי מיואב הכט, נציג האוצר במשרד הספורט להגיע לפה. את האמת זה לקח לי שלושה ימים, אבל הגעת, ואתה לא אשם. ובדרך לא דרך הצלחתי דרך משרד האוצר, דרך השר במשרד האוצר, השר חאלד להגיע למצב שנציג האוצר מגיע לפה. כי יש לנו שאלות. ויש לנו תהיות. ויש לנו רצון לעבוד בשיתוף פעולה, כדי שיהיה יותר קל. לאגודות בעיקר. ובעיקר לאגודות הקטנות. כי המשמעות של נוהל האוצר בעתיד זה שהאגודות לא יקבלו כסף. וצריכים להבין את זה, וצריכים לנסות לפתור את הנושא הזה. אנחנו נדון על זה בחלק השני של הדיון.

אנחנו נתחיל את הדיון עם דודו מלכא, סגן מינהל הספורט, שבעצם בשנים הרבות האחרונות הוא אחראי על כל הנושא של התבחינים, וכל הנושא של חלוקת התמיכות לאגודות הספורט ולאיגודים. אני לא אחזור על דברים שנאמרו, כי אנחנו הולכים לדרך חיובית וחדשה, ואני מקווה שהיא תהיה שקופה, ותהיה שקיפות. אבל אני אתחיל במשפט דודו, ואני אומר את זה, אני לא תוקף, אבל זו ההרגשה.

ההרגשה של השטח, של האגודות, של האיגודים, שהם נמצאים לא באפלה, בחשיכה. לא יודעים מה הולך לקרות. לא יודעים איך להתנהל. לא יודעים האם לסגור חוזים. לא יודעים מה יקרה, אני לא מדבר על השנה הקרובה, אני מדבר גם על השנים הבאות. כי הנושא של התבחינים ישפיע מאוד על האיגודים ועל האגודות גם בעוד שנתיים, שלוש וארבע. ויש איגודים ואגודות שפשוט לא יתקיימו.

אנחנו ביקשנו, הוועדה, חד משמעית, להציג את הנושא של התבחינים ואת הסימולציה של התבחינים. אני מעביר לך את רשות הדיבור, אנחנו נשב בשקט ונשמע כל מילה שלך, כמו משה מהר סיני. בבקשה דודו מלכא.

תודה סימון על ההקדמה. בהחלט מחמם את הלב שיש פה אכפתיות ברמה מאוד גבוהה. ואנחנו שותפים לעשייה הזאת. זה לא שאנחנו עומדים מן הצד, אלא העשייה הזאת, שהגענו עד הלום, היה תהליך מאוד ממושך, שהתחיל, כל פעם אנחנו אומרים שנתיים, אבל כבר השנים עוברות, שלוש שנים. לראשונה התכנסה ועדת היגוי שאם אפשר לומר שהיו נציגים לכל המי ומי. נכון שלא יכולנו להכניס יותר, אבל היו קרוב לעשרים איש בוועדה הזאת. וניסינו במשך שנתיים, בצורה הדוקה, נמצאים פה שניים מהחברים שליוו אותי, אהוד ואלון, שהם יושבים פה בצד ימין, ואפילו עברנו והכנו ממש עקב בצד אגודל את כל המבחנים האלה, שיעשו שינוי.

והשינוי היה מתבקש. כי פשוט, אמרתי לחלק מהחברים, במיוחד ענף שהביא מדליה, בטקוואנדו, אמרתי אם לא היינו עושים את השינוי, אז התמיכה בטקוואנדו היתה יורדת בקרוב לשלושים אחוז. כי לא היתה הגנה יותר.

אני רוצה רק לכבד את חבר הכנסת עלי סלאלחה שהגיע וכיבד אותנו. תודה רבה עלי.

ולכן אנחנו קודם כל, המוטו היה שאנחנו רוצים ליצור איזונים, מה שלא היה במבחנים הקודמים, ליצור איזונים בין הישגיות למספר הספורטאים. יש לנו עניין להגדיל את מספר הספורטאים, כיום יש כמאה עשרים אלף ספורטאים, ואנחנו בהחלט מעוניינים שיהיו כמה שיותר. אבל יש שתי תפיסות. או מאלפים לאלופים, או מאלופים לאלפים. אנחנו דווקא רוצים לקחת את התפיסה השנייה, הרווחת יותר. אנחנו יודעים מה עושות מדליות, איזה הד ציבורי היה כשהתחרויות היו בטוקיו. ואנחנו מאמינים שהמדליות, גם באליפויות עולם, גם באליפויות אירופה וגם במשחקים האולימפיים, גורמים למשפחות, לילדים, להגיע ולהצטרף לאולם הספורט. זה דבר אחד.

דבר שני, עשינו שינוי מאוד משמעותי, והתאמנו את עצמנו למציאות. הרי עד היום היינו מכירים, ברוב הענפים, מגיל שלוש עשרה ומעלה. אנחנו ירדנו לגילאים שמתחילים, מבחינת צבירת ניקוד, מתחילים בענפים מסויימים בגיל חמש. התעמלות, גלגיליות, ריקודים סלוניים, החלקה על הקרח, ועוד ענפים אחרים. זה ענף שקרוב לליבך, רק לאחרונה הורדנו אותו בעוד שנה אחת, שמתחילים בגיל שש. ומי כמוך יודע ששחיה לא מתחילים בגיל שלוש עשרה.

ולכן כל הנושא הזה של הגילאים אמור לתת את אותותיו, שלא נשלה את עצמנו, המצב כיום, למרות שיש הרבה ענפים שהם אמרו שלא מכירים לנו בגילאים, הנה אני אומר לכם, סטטיסטית, זה לא השפיע בכלל למצב הנתון היום. אני מאמין שברגע שכל איגוד יידע שהוא צריך להתחיל ולאסוף ולחבר ילדים בגיל צעיר יותר, הוא יעשה את זה. כרגע אנחנו לא ראינו שזה השפיע בצורה משמעותית. אבל לעתיד לבוא מה שנקרא. אז זה דבר אחד לגבי הגילאים.

ובתוך הגילאים עשינו דיפרנציאציה שבאה ואומרת, שלא יכול להיות שספורטאי בשיא היכולת שלו, יש ענפים שזה מתחיל בגיל שלוש עשרה, יש ענפים שזה מתחיל בגיל שש עשרה, שבשיא היכולת שלו יהיה דומה לספורטאי בתחילת דרכו. ואחת הסיבות שאנחנו נותנים ניקוד מועדף בגילאים הקריטיים, של ההישגיות, שזה בערך, העלינו את זה גם כן דרך אגב.

סליחה, אני פותח סוגריים, אנחנו קיבלנו שלוש מאות שמונים ואחת הערות. זה חסר תקדים. אני רק אומר לכם שאם הגדרת אותי שאני הרבה שנים עוסק במבחנים, לראשונה הגענו למספרים כאלה. אנחנו היינו מקבלים הערות של בודדים, או עד עשר, לא יותר. ופתאום פה היתה הצפה. חיובית. אנחנו רואים את זה בחיוב.

ולכן אני סוגר סוגריים וחוזר, ואומר, שבנושא של הגילאים, העלינו גם כן, בגלל הערות הציבור, לגיל שלושים את הגיל המשמעותי שקראנו לו גיל הישגי. ובתווך הזה, של גיל הישגי, שעלה לארבע עשרה שנה, משתים עשרה שנה לארבע עשרה שנה, הניקוד הוא למין זכר שש נקודות, ולמין נקבה עשר נקודות. זאת אומרת שימו לב שגם יש העדפה בצורה מאוד משמעותית לספורטאיות. ולכן אני רוצה להדגיש את הגיל הקריטי הזה.

אנחנו יודעים, אני מניח שאתם אנשים שמהשטח, גם אני, בדרך כלל בשביל לקבל את ההשראה ולהבין מה קורה, אני חייב לדבר עם האנשים מהשטח. וכשאני שומע את האנשים מהשטח הם אומרים זה לא חוכמה, גיל ארבע עשרה, שלוש עשרה, הם מגיעים, מתלהבים. רק מי שצולח את הגיל הזה, ונשאר במערכת, אז אנחנו יודעים שהוא מתחיל להיות ספורטאי. ולכן אנחנו ניתן העדפה לגיל הזה. מכיוון שאז אנחנו מצפים שהאגודות גם ישקיעו בספורטאים בגיל הזה.

ומה לעשות, נכון שיש ענפים שלא מקבלים שכר, אנחנו יודעים, רוב הענפים, להוציא ענפי העל, שאנחנו יודעים ששם יש שכר לספורטאים. אבל ילד בגיל חמש עשרה, שיש לו המון הוצאות, שמתאמן שמונה עד עשר שעות, אם זה בשחיה, אם זה באתלטיקה, הוא צריך כל מיני דברים. ברגע שהאגודה רואה שהספורטאי הזה מצליח, היא צריכה לקנות לו את זה. ולכן יש הוצאות הרבה יותר גדולות. וזאת המגמה. המגמה לבוא ולהגיד אנחנו רוצים ספורטאים בגילאים הקריטיים האלה. זה דבר אחד לגבי הגילאים.

דבר נוסף שהעצמנו אותו, זו היתה אחת, בואו נגיד, אחת הביקורות שהיו על המבחן הקודם, באו ועשו בדיקה, היתה איזו שהיא חברה שאמרה מה זאת אומרת, מדליה אולימפית שווה כמו, אם אני מוסיף אלף ספורטאים, או אפילו פחות. זאת אומרת זה משהו לא סביר. ולכן אנחנו נתנו העדפה משמעותית לתוצאות במשחקים האולימפיים, או משחקי עולם. זאת אומרת תוצאה של אלוף אירופה לעומת אלוף אולימפי היא אלוף אולימפי הוא פי שמונה. אם אלוף עולם הוא פי ארבע מאלוף אירופה. ולכן המדרגים האלה הם חשובים. ואני חושב שזה גם כן נתן את אותותיו.

יש כאן בשנה הזאת מערכת של הגנות, שבואו נאמר, אנחנו רוצים לשמור על הקיים. אני יכול לעשות סקירה על כל האיגודים. להוציא שניים שלושה שהגיעו לתשעים ושניים אחוז כל המוגנים הגיעו לתשעים ושבעה, תשעים ושמונה, ויש כאלה שכמובן הגיעו גם למאה עשרים. כי לא נתנו גדילה מעבר למאה עשרים, בשביל לא לפגוע באלה שירדו.

לכן אני חושב שלא צריך לדאוג כל כך בשנה הזאת. בשנה הבאה ההגנה יורדת, אבל עדיין אנחנו רואים שיכול להיות שרובם לא יזדקקו להגנה בשנה הבאה. כי ההגנה יורדת לשמונים אחוז, אבל לא יזדקקו להגנה. זה דבר אחד.

דבר נוסף, ששמענו את הקשיים, ורצינו למצוא איזה שהוא פתרון, במיוחד לענף הכדורעף, שידענו שגם הוא יורד בשוטף שלו, אמרתי אבל עם ההגנה זה עוזר לו, ובשנה הבאה להערכתי הוא יתייצב. ואם הוא יורד מענף מועדף, ולא רק הוא. יש גם טניס, היאבקות, סיוף, ככל הנראה שהם ירדו, ורק לאחרונה גם הבאנו את זה בפני המועצה, אנחנו נותנים להם הגנה מדורגת של שנתיים. זאת אומרת אנחנו ניתן להם בתקציב תוספתי, לא על חשבון המועדפים, כי אנחנו הבטחנו למועדפים שהם יקבלו את הסכום שלהם במלואו. וזה הרעיון – לצמצם את מספר המועדפים, ולהשאיר את אותו הכסף. ולכן אין היגיון להגיד עכשיו אנחנו צריכים להגן – בואו נוריד.

זה המקום היחיד, בהגנה, להבדיל מאגודות ואיגודים, שהכסף של ההגנה הוא לא על חשבון הקופה הפנימית של אותו ענף. אלא הוספנו, כנראה זה סביב השלושה מיליון שקל, בכדי לתת מענה לארבעה-חמישה ענפים שייפלו. ומה לעשות, הם לא יכולים לחזור, רק אחרי משחקים אולימפיים בפריז, ב-2025. ולכן הם יקבלו הגנה, לפחות שנתיים. ואנחנו מקווים שאחרי זה הם יצליחו ויעלו, אם הם יעשו את הצעדים האחרונים. זה מאוד קשה. יש תחרות מאוד גדולה על המועדפים. אבל אין ברירה, המועדפים חייבים להיות ברמה מצומצמת ביותר.

יש נדבך נוסף שהוספנו, שהוא לא כל כך פשוט. היו המון טענות. אני לא מדבר על כדורגל וכדורסל, מכיוון שהם משתתפים באליפויות אירופה, כמו שאתם יודעים. נוסעים, עולים, מטוסים, חוכרים מטוסים פרטיים, ושירווח להם, זה אנשי עסקים, חלילה. ההיפך, הלוואי שהיו גם בענפים כמו כדור-יד וכדור-עף אנשי עסקים שנכנסים ומחזיקים אגודות. בכל הענפים, כולל כדורגל וכדורסל נשים, ובכל יתר הענפים, נשים וגברים, להוציא כדורגל וכדורסל גברים, אנחנו שמנו תקציב להשתתפות באליפויות אירופה לקבוצות פי שמונה ממה שהיה נהוג עד היום. כשני מיליון שקל.

אנחנו יודעים שלצערנו רוב המשתתפים לכל היותר מצליחים לעבור סיבוב אחד. הלוואי שיהיה לנו כמו שהיה פעם עם רמלה בכדורסל נשים שהגיעו עד לגמר. אבל אנחנו בנינו מערכת כזו שככל שאתה משתתף יותר אתה מקבל יותר כסף. ההערכה שלנו, מסכומים זעומים, שהיו מקבלים שלושים אלף, הם יקבלו קרוב למאתיים או מאתיים חמישים אלף לסך הכל של ההשתתפות שלהם, וזה מאוד מאוד משמעותי. אנחנו יודעים שכל נסיעה כזאת עולה כמאה אלף שקל.

וכיוון שאתה היית שותף לזה, אני מאוד שמח שאתה באת והקצית את התמיכה הקואליציונית שלך למאמנים, כרגע אנחנו יודעים שב-2022, לא יכולנו להתחיל את זה ב-2021, אי אפשר לעשות משהו בדיעבד בנושא מאמנים, כל האגודות, וענפי הכדור בפריפריה, וכל האגודות בענפים האישיים בכל הארץ, ואני מניח שאנחנו נגיע למאה חמישים, מאה שישים אגודות בשלב ראשון, יקבלו תוספת על השוטף שלהם, בין מאה עשרים למאתיים ארבעים אלף שקל. תלוי בגודל. נגיד אם יש אגודה עם שש או ארבע קבוצות היא תקבל מאה עשרים. אבל אגודה של שמונה או עשר ומעלה יקבלו מאתיים ארבעים אלף שקל תוספת על השוטף שלהם.

ככה שאם אני אקח לדוגמא את מכבי תל אביב אתלטיקה, שאם לא היו את ההגנות, ב-2022 כבר לא יהיו הגנות ברמת האגודה, אז מכבי תל אביב, שנהנתה עד היום מתקציב של מאתיים, מאתיים עשרים אלף שקל, היא עשוייה לעלות לסדר גודל של שלוש מאות חמישים בשוטף, שלוש מאות חמישים אלף. ועל זה תוסיפו את המאתיים ארבעים. פשוט משלשת את עצמה.

הדוגמא שיותר נוגעת ללבי, ואני לא סתם אומר לכם את זה, היא נוגעת ללבי, זה בני הנגב, באתלטיקה, או שחייה, שאתה מכיר טוב, מבת-ים. אז אני אתחיל עם בני הנגב. הם קיבלו כחמישים אלף שקל. הם הולכים לקבל סדר גודל של מאתיים ארבעים ועוד מאה שמונים, בואו נעגל את זה לארבע מאות אלף. זאת אומרת פי שמונה. אותו הדבר לגבי השחייה של בת-ים.

עכשיו החישוב שאנחנו עשינו, אנחנו עודדנו, והתמיכה היא התוספת התקציבית לאגודות, במיוחד לקידום וטיפוח של הנוער. וזה מה שחשוב. זה לא הלכנו ואמרנו אם אגודה יש לה, סתם לדוגמא, רק בוגרים, ואז לוקחים עוד זר. לא. הכסף הולך לנוער. ולא רק הוא הולך לנוער, אנחנו ממנים דרך מכון ווינגייט מנטורים בתשלום. זאת אומרת אנחנו נעשה איתם הסכם, נפעיל את המנטורים, נגיד באיגוד הכדורסל, אנחנו נמנה שלושה מנטורים, אחד צפון, אחד מרכז, אחד דרום, שהוא גם ילווה את הקבוצות האלה. הוא יראה שהן עושות את התכנית כמו שצריך. זאת אומרת זאת מערכת שהולכת לקבל ליווי מאוד מאוד רציני.

אני רוצה רק להבין לגבי הנושא של האגודות. לפי מה נקבע הסכום שתקבל אגודה? זה מספר ספורטאים, הישגים של ילדים, נוער?

אנחנו שינינו את שיטת הניקוד שהאגודות מקבלות, בענפים אישיים. בענפים קבוצתיים זו לא בעיה, זה מספר קבוצות. בענפים אישיים שינינו את השיטה, וגם פה עודדנו הישגיות. אגודה שיהיה להם ספורטאים, ככל שיהיה להם מדליסטים באליפות ישראל, או שיהיו להם יותר ספורטאים בחצי העליון, או לחילופין במשחקים האולימפיים אליפות האולם וכדומה, יזכו את האגודה בנקודות. וככל שלאגודה יש יותר נקודות היא מקבלת בשוטף תקציב יותר גדול.

ולכן נתתי את הדוגמא של בת-ים. כיוןו שבת-ים מטפחת הרבה שחייני נוער, ככל שיש להם מצטיינים בשחייני הנוער עד גיל שמונה עשרה, הם יצברו ניקוד גבוה יותר, והניקוד הזה משווים אותו באותו ענף, אז יכולים להגיע למאתיים ארבעים נקודות.

אז איפה מספר הספורטאים מופיע כאן?

התוצאה של הניקוד היא גם פונקציה של מספר הספורטאים.

שרשומים באיגוד?

אם ניקח עוד פעם את דוגמת בת-ים או בני הנגב, ככל שיש לך יותר ספורטאים, הם מעצם זה שהם משתתפים באליפות ישראל, או מגיל צעיר הם פעילים בתחרויות, או שיש להם תוצאות טובות יותר, ככל שיש לך יותר ספורטאים, גם מבחינה הישגית וגם כמות, זה נותן יותר נקודות, וכתוצאה מזה אתה מגיע לתוצאה הזאת.

עוד משהו, אם אני כבר רוצה לסכם, שגם הנושא שהיה בעייתי, ולא רצינו להפיל את זה בבת אחת, חשוב לנו ייצוג הולם, זה על פי חוק, והקנס יתחיל לפעול באיגודים רק בשנת 2023. זאת אומרת מי שלא יעמוד בשלושים אחוז, שנתיים ייכנס, בשנה השלישית התמיכה תתבטל. אני לא רואה בזה בעיה, יש מספיק זמן להיערך ולגדיל ולהגיע שיהיה שלושים אחוז ייצוג נשים בהנהלה.

תודה רבה. אנחנו נתחיל בסבב שאלות. אני רוצה שאלון, אתה הצבעת וביקשת לדבר, אז בבקשה.

אני פה בשם הוועד האולימפי. ליוויתי את כל תהליך כתיבת מבחן הכתיבה, כמו שדודו הזכיר, יחד עם אהוד שרון, מנכ"ל איגוד הפוטבול, שייצג את איילת. קודם כל ברכות למשרד הספורט, כי זו הפעם הראשונה שגופי הספורט עצמם היו חלק מכתיבת המבחנים, ואני חושב שגם רואים את זה בסופו של דבר בתוצאה הסופית.

יש לי הרבה ביקורת, ואת חלקה אשמיע כרגע. אבל אני חושב שבגדול המבחנים הם צעד חשוב מאוד, טוב מאוד, בכיוון הנכון. המבחנים האלה תיקנו הרבה עיוותים שהיו במבחנים קודמים. הכיוון שאליו הם לוקחים את הספורט הישראלי ההישגי הוא כיוון מבורך.

יחד עם זאת, יש בעיה. יש בעיה שאני קורא לה, הכותרת שלה היא שקיפות. אבל אני אנסה לפרט מה חוסר השקיפות גורם. כי זה יותר חשוב מעצם חוסר השקיפות עצמו, זה חברי הכנסת יעסקו. אני לא פוליטיקאי. אני עוסק בצד המקצועי של המבחנים.

ברגע שאין שקיפות, ואין סימולציה, וגופי הרוחב עד לרגע זה לא ראו סימולציה מלאה, על התמיכה של 2021 זה חסר חשיבות, ודודו צודק במאה אחוז, בגלל שבמבחנים, כדי למנוע זעזועים, בשנת 2021 נעשו שני דברים שמנעו, בעצם צילמו מצב מ-2020. הדבר הראשון זה ניתנה הגנה של תשעים אחוז. שום ענף לא יורד ביותר מעשרה אחוז, וגם שום ענף לא עולה ביותר מעשרים אחוז. זאת אומרת שגם לא בורח כסף כלפי מעלה. בפועל, אני מניח, לא ראיתי את המספרים, אבל בפועל זה יצר מצב שהענפים זזים בין ירידה של חמישה אחוז לעלייה של שבעה-שמונה אחוז. לא יותר מזה, וזה שומר על יציבות, זה מצויין.

בנוסף, כדי לנטרל את השפעת הקורונה, משרד הספורט בחן את הפעילות, אנשים צריכים להבין, הכסף מחולק על בסיס פעילות. לכל מבחן יש שנת הערכה ושנת תמיכה. שנת הערכה שנקבעה לשנת 2021 היא 2018-2019. בעצם משרד הספורט בשכל רב העלים את שנת הקורונה הראשונה ולא מתייחס אליה. כי האיגודים לא פעלו בהם. אבל מה הולך לקרות לנו ב-2022, חברים, זה לא משהו תיאורטי, זה חודש ועשרה ימים מעכשיו. ו-2022 שנת הערכה החצי הראשון שלה, זה שנת קורונה. שנת ההערכה התחילה בראשון בספטמבר 2020, ונגמרה ב-31 באוגוסט 2021. זאת אומרת שבחלק הראשון של השנה, בין ספטמבר 2020 לבין מרץ 2021 יש איגודים שלמים שהיו מושבתים, איגודים שהיו מושבתים חלקית, ואיגודים שעבדו.

בנוסף, ההגנה בשנת 2022, אמנם המשרד אומר שמונים אחוז, אבל זה שמונים אחוז על התשעים של 2021. זאת אומרת שבהשוואה לכסף של 2020, שזה תקציב הבסיס, ההגנה ב-2022 היא כבר רק שבעים ושניים אחוז. לא ירדו בעשרים ושמונה, אבל יהיו איגודים, אני חולק על דודו, להערכתי יהיו איגודים שירדו בעשרים ושלושה ועשרים וחמישה.

מכיוון שאני לא ראיתי סימולציה, כן עשיתי, הוועד האולימפי בזמנו כן בנה סימולציה על בסיס נתוני משרד הספורט, כחלק מתהליך צוות ההיגוי. לקחתי את הסימולציה שבנינו בזמנו.

רגע, אלון, אני רוצה ליישר קו. קודם כל הצטרף אלינו חבר הכנסת פרופ' יוסי שיין. תודה רבה שהגעת.

הדיון היום זה על נושא של תקציבים, תמיכות לאגודות ואיגודים. התבחינים של חלוקת הכספים משתנים עכשיו. לא בעוד חודש, ולא בעוד שנתיים. עכשיו. יש שינוי, אחרי שלוש שנים של עבודה על תבחינים. חלק, נמצא פה דודו מלכא שאחראי על זה במינהל הספורט, ואלון ואהוד בעצם היו חלק מהנושא הזה.

התבחינים האלו הולכים לשנות את הספורט הישראלי. חלקם לטובה, חלקם מאוד לרעה. והדיון הוא על הנושא הזה של התבחינים, איך זה הולך להשפיע על האגודות והאיגודים. ולאחר מכן אנחנו עושים דיון על הנושא של דרך קבלת התמיכות לאגודות עצמן, שזה נקרא נוהל האוצר, שהולך להשפיע בצורה מאוד מאוד קשה על האגודות, בעיקר על הקטנות. בבקשה, תמשיך.

בנוסף לעובדה שהענפים ההגנה שלהם יותר נמוכה, בשנת 2021 המשרד נתן הגנה לאגודות, של שבעים וחמישה אחוז. בתוך ענף, התקציב של הענף משתנה, בהתאם למבחנים. אבל בתוך הענף יש חלק שהולך לאיגודים וחלק לאגודות. השנה לאגודות, ב-2021 יש הגנה של שבעים וחמישה אחוז. ב-2022 אין לאגודות הגנה בכלל. זאת אומרת שיכול להיות מצב שאגודה יכולה לרדת ב-2022, אגודה בודדת, בעשרות אחוזים בתקציב שלה. ולזה אין פתרון כרגע. לזה פשוט אין פתרון כרגע בתבחינים.

קודם כל בואו נדייק עם הנתונים והמתמטיקה שנעשתה פה. זה לא שבעים ושניים אחוז. מדוע, כי אני אמרתי, להוציא אחד או שניים, כולם יושבים על תשעים ושמונה ומעלה. זאת אומרת שאם כבר נקודת הייחוס היא צריכה להיות על תשעים ושבעה, תשעים ושמונה אחוז, ולא על תשעים אחוז בהגנה. זה אחד.

הנושא של הגנה מעולם לא היתה הגנה ברמת האגודה. תמיד ההגנה נעשתה ברמת איגוד, או כלל התקציב של האגודות. מה זה אומר, אם נאמר התקציב של אגודה מסויימת, בואו ניקח כדורסל, תקציב הכדורסל, האגודות זה סדר גודל של כשלושים מיליון שקל. בשנה מסויימת קבוצה הפעילה עשר קבוצות. קיבלה איקס כסף. שנה אחרי זה, חמש קבוצות. אין היגיון לתת הגנה ברמת האגודה. ולכן ההגנות שאנחנו נותנים הם ברמת הסך הכל, אין היגיון כיוון שמן הסתם יש עשר קבוצות, ועכשיו הפעילות ירדה לחמש קבוצות. אבל התיקצוב הוא לפי קבוצות.

הדבר היחיד שעשינו, ההגנות שאנחנו נותנים את השבעים וחמישה אחוז הם אך ורק בענפים האישיים. כיוון שבענפים האישיים שינינו את השיטה. השיטה נעשתה כפי שאמרתי עידוד של הישגיות. ובהתחלה הוועדה המלומדת החליטה על חמישים אחוז, חד פעמי, ואני זוכר אפילו שזה היה מצידה של יעל ארד, אז היא לא היתה יושב ראש, היום יושבת ראש הוועד האולימפי. ואני זוכר את האמירה שלה – רק שנה אחת, לא יותר מזה. ואני חושב שהיא צודקת, לא יותר משנה, אבל הערות ציבור קיבלנו אותן, והעלינו מחמישים לשבעים וחמישה אחוז.

אני רוצה להגיד עוד משפט אחד, שלא אמרתי, בנושא של האגודות, שאני מבין שאתם חרדים לזה. אנחנו הולכים למהלך של שיתוף פעולה עם המרכזים. המרכזים, דרך אגב, מקבלים מאתנו מיליון שקל בשנה. אני רוצה לחזור ולהגיד שהשיתוף פעולה הזה יילך ויתהדק. יכולנו כחלופה, לקחת את המיליון שקל שאנחנו נותנים להם, לקחת חברה פרטית, והיא תעבוד מול האגודות, טפסים וכו'.

אבל אנחנו חשבנו, ואני אומר לכם, אני לא מתחנף אליהם, הם יודעים מה אני חושב עליהם, אני יודע שאני זה שאמרתי גם לשר וגם למנכ"ל, יש לי שיתוף פעולה מלא עם כל אחד מהמרכזים. כל אחד, כל פנייה שאני פונה, מייד עונים. הם עושים את העבודה שלהם הכי טוב שיכול להיות, מול האגודות שלהם. והשיתוף פעולה יהיה בצורה כזאת, שאנחנו ב-2023, כשהטוטו יפסיק לפעול, אנחנו מתכוונים שמתוך שמונה מאות חמישים, הגשנו את ההצעה הזאת לאוצר, אנחנו מחכים לתשובה, ואני מקווה שיואב פה גם כן יתמוך בזה. אמנם הוא באגף התקציבים, אבל החשכ"ל הוא זה שצריך לאשר את זה. הפנינו את זה לעופר ולמוריה.

וכל הרעיון הוא כזה, שמאתיים וארבע האגודות, שמקבלות פחות משלושים אלף שקל, שזה סכום מצחיק, הכסף יעבור כולו, כמו שהוא, למרכזים. הם לא יצטרכו להגיש בקשות. אם להפועל, מתוך המאתיים וארבע יש מאה אגודות, כל המאה אגודות האלה, הערך של זה הוא זניח, זה שני מיליון שבע מאות. כל הכסף יעבור למרכז הפועל, והם יחלקו את הכסף. אפילו לא יצורכו מסמך אחד להגיש.

זאת אומרת, אני רוצה להבהיר את זה, כל אגודה במדינת ישראל, שמקבלת תמיכה עד שלושים אלף שקל, לא תצטרך להיות דרך נוהל האוצר, לא מרכבה,

כלום. הדבר היחיד שהם יצטרכו לבדוק שיש להם ניהול תקין. זה הדבר היחיד. כי אי אפשר להעביר כסף לגוף, אם אין לו ניהול תקין. זה תמיד. ואנחנו מקווים שהם יודעים להקפיד בזה.

עוד מאתיים תשעים אגודות שמקבלות עד מאה אלף, שימו לב להערה הזאת, היא מאוד משמעותית. הן לא יזדקקו לכרטיס חכם בכלל. מי שיגיש את הבקשה, מבחינתנו זה נציג המרכז. אם מירי יושבת לידי, לצורך העניין, מעוצמה, הכרטיס שלה, עליו היא יכולה להעמיס אין סוף אגודות. אין שום בעיה. זה רק עניין של הגדרה. והיא זו שתעמוד מולנו. והתכנית שלנו היא, ואני גם דיברתי ארוכות, לפחות עם אחד מהמנכ"לים של המרכזים שהוא בירך על זה, בכיר מאוד, הוא לא פה,

אז בעצם עד מאה אלף שקל זה דרך המרכזים,

יגישו בקשה, אבל התפעול שלה, המסמכים. בכלל המסמכים ירדו בצורה מאוד משמעותית, יהיו מינימליים. גם שם אנחנו ביקשנו הקלות מאוד משמעותיות. והכסף יעבור ישירות לאגודה. אבל מי שינהל את זה זה יהיה המרכז. ואני לקחתי על עצמי, גם אם אני אפרוש או לא, זה לא משנה, בהתנדבות, אני אלווה אותם באופן אישי, על מנת, ואני סומך עליהם, אני יודע שהם ידעו לעשות את העבודה, שהעסק הזה יהיה חלק.

מה זה אומר בסופו של דבר, נשארו לנו שלוש מאות חמישים אגודות מעל מאה אלף, שהן יהיו כביכול עצמאים, אבל גם פה, המרכזים יוכלו לתת להם את הסיוע ואת העזרה. ואנחנו מאמינים, סליחה שאני אומר, זה אמנם מיליון שקל, זה לא הרבה, אולי, כל אחד איך שהוא רואה את זה, אבל בסכום הזה הם יצטרכו לעשות את השירות הזה, ואנחנו נצמצם בצורה מאוד משמעותית את כל מה שהיה לנו בשנה הזאת.

מוסר התשלומים, הם יהיו לפי הנוהל. זאת אומרת, אני לא מדברת על 2022, ברגע שהם יעברו אלינו, בינואר חמישים אחוז. לא צריך להגיש כלום. רק להגיש בקשה, ומקבלים חמישים אחוז בינואר. ביולי, מגישים דו"ח חצי שנתי, ומקבלים עוד עשרה אחוז. ובאוקטובר מקבלים עוד עשרה אחוז. ככה זה יעבוד. כמו, אם יש תקציב מדינה, אני מקווה שהממשלה הזאת,

מה זה אם? אתה יודע כמה לילות עברתי פה? יש תקציב מדינה.

אנחנו יודעים איפה אנחנו עומדים. הלוואי שהמצב יתייצב במדינה. לפי שעה זה נראה כך. וכתוצאה מזה זוהי היציבות שאנחנו יכולים לתת.

זה לגבי האגודות.

חברת הכנסת אימאן חטיב ואסין רוצה לומר משהו. בבקשה.

בוקר טוב לכולם, סימון היושב ראש, החברים, אגודות וכולם. אכן דבר משמח קורה פה. כמנהלת מתנ"ס, וגם כאמא לשחיין אני חושבת שהקמת הוועדה הזאת היא חשובה ומבורכת. למרות שאני באמת לא כל כך התעסקתי באגודות, וזה צריך הבנה מיוחדת, במיוחד בנושא של תקציבים, אבל אני יודעת להגיד בוודאות שבאגודות הקטנות, לשחיינים, לשחקנים, לאלופים הבודדים, שאין להם איגוד כזה ענק, בסופו של יום אנחנו רואים שהנטל נופל על ההורים. ועל המשפחות. ולא השחיינים ולא השחקנים ולא האגודות הקטנות מגיע אליהם הכסף.

אז יש לי ציפייה מפה, ח"כ סימון, שבאמת יהיה משהו צודק והוגן, שבסופו של יום התקציבים יגיעו גם למקומות שבפריפריה, למקומות שצריך באמת לתמוך בהם, ולא רק לאנשים שיש להם את הפריבילגיה להיות בוינגייט או באגודות כאלה גדולות. חשוב לי להגיד את זה, גם כמישהי שבאה מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית. ואני מצפה ומקווה שאכן תהיה עבודה בנושא הזה. ואפילו לבחון שוב את נושא הקריטריונים של התמיכות, ולראות איפה באמת אנחנו יכולים לסייע ולקדם.

כי בסופו של יום המטרה שלנו זה באמת לקדם את הספורט, כאורח חיים בריא לכלל האזרחים במדינה, קל וחומר עם אותם שחקנים וספורטאים שבאמת באו ממקום שאין להם לא תשתיות פיזיות וגם לא תנאים. וזה המקום באמת שצריך לתמוך ולקדם ולשים על קדמת הבמה.

תודה רבה, ותסלחו לי שאני חייבת לצאת.

רק לפני שאת הולכת, חברת הכנסת יאסין, אני רוצה לציין שאני יושב עם המון חברי כנסת כל הזמן, ושאני די נודניק עם הנושא של הספורט. גם יש ביום שני אירוע היסטורי בכנסת ישראל, עם כל כוכבי הספורט לשעבר שאנחנו גדלנו עליהם, וכל חברי הכנסת מתחברים לנושא הזה. הקונסנזוס בכנסת ישראל לגבי הספורט הוא חד משמעי.

אבל אני אגיד לכם יותר מזה, חברי הכנסת מבינים כמה מעט המדינה תומכת בספורט. כמה התקציב הוא קטן, הוא פשוט בדיחה. ויש לנו גיבוי מלא מחברי הכנסת, במיוחד אלה שיושבים פה, שצריכים לשלש את תקציב הספורט במדינת ישראל. ולהקים מתקנים בצורה כל כך נמרצת, כדי להדביק את הפער שנוצר בשלושים השנים האחרונות. אז תודה על הגיבוי, זה חשוב מאוד מאוד לספורט הישראלי.

אני עובר ליורם ארנשטיין, בבקשה תמשיך. סליחה.

בוקר טוב לכולם. קודם כל סימון כל הכבוד על העבודה שלך. אני חושב שהיא מאוד מאוד חשובה. אני חבר המועצה הלאומית לספורט וחבר הוועד האולימפי. אבל בעיקר אני מנכ"ל הפועל. אני יכול לומר לך סימון שהדיון היום, שאמור להתחלק לשני חלקים, דודו באיזה שהוא מקום כבר גרר אותו לנושא של נוהל שר אוצר, שהוא חשוב, נדבר עליו, אבל בפרק השני של אותה ישיבה של היום, או בישיבה הבאה.

חשוב להדגיש, אנחנו, כל מי שישב וקרא את המבחנים, נכון להיום לא מבין ולא ראה סימולציה, ודיברנו על זה גם בישיבה הקודמת פה, סימולציה שבעצם מתארת מה יהיה המצב ל-2021, ומה יהיה המצב ב-2022. כשדודו מדבר על קבוצות בתוך עמותה, ששנה שעברה הן היו עשר, והיום הן תהיינה חמש באותה עמותה, זה לא המבחן שעליו אנחנו מדברים. אנחנו מדברים אם אותה קבוצת גיל שקיבלה בעבר, סתם לדוגמא, אלף חמש מאות שקל, האם היא תקבל השנה, ב-2022, שבע מאות חמישים, או חמש מאות, או שהיא תקבל, כמו שהוא אומר, הגנה כלשהי.

לפי מה שאנחנו מבינים, ואלון בעצם עשה עבודה נאמנה ביחד עם דודו, ודרך אגב, אנחנו לא באנו ואמרנו שמעו, המדיניות שלכם שגוייה, אתם היום נותנים חשיבות להישגים, לפני שבע שנים, בלובצקי, נתתם, או לפני לובצקי נתתם חשיבות למספר הספורטאים. ואני זוכר שכל איגוד עשה הכל כדי להגדיל את מספר הספורטאים שלו. יושב פה מנכ"ל איגוד השחייה, והוא יספר לך.

בכל מקרה המדיניות השתנתה, ואין לנו שום טענה לגבי המדיניות. יש לנו טענה שאומרת כך, מדינת ישראל חושבת היום שההישג הוא הדבר המשמעותי ביותר. אבל היא גם צריכה לחשוב שבלי תשתיות, יושבים פה שני חברי כנסת מהחברה הלא יהודית, הם יכולים לספר לכם כמה קשה לנהל קבוצה, בליגה ג', כדורגל, שמקבלת מהמדינה שלוש עשרה אלף שקל, במקום שהוא לא פריפריה. שלוש עשרה אלף שקל בכדי להפעיל קבוצה בליגה ג', בואו נגיד צריך מאתיים אלף שקל לשנה. האם אתם חושבים שכדאי עכשיו להיכנס לנוהל שר אוצר? לא. בשביל שלוש עשרה אלף שקל הם יוותרו על העניין.

ועשה המשרד טוב, שאמר עכשיו אני אתן לאלה שמקבלים פחות כסף, אני אעביר אותם למרכזים. כי בעצם חבר'ה, בואו נספר את הסיפור האמיתי, במשך כל תקופת קיומם המרכזים מחזיקים את הספורט. אל תתבלבלו. אני הרי לא נולדתי במרכז. כשבאתי למרכז הבנתי כמה חשיבות יש למרכז, בייחוד בפריפריה, בפריפריה הסוציואקונומית, בפריפריה הגיאוגרפית.

ולכן העניין הזה של לדעת בדיוק לאן אנחנו הולכים, אף אחד מהיושבים כאן, ויספרו לכם סיפורים, לא יודע מה יהיו דה פקטו המספרים, לא ב-2021, ועל אחת כמה וכמה לא ב-2022. ואני יכול לומר לכם שמי שבאמת יידפק זה הקבוצות החלשות, או הענפים החלשים.

ובכלל כל הכסף, השינוי הזה, ויספר את זה גם אלון אחר כך, ברובו, שבעים אחוז מהשינוי בעלות הכספית, מדובר בשני ענפי על – כדורגל וכדורסל. בואו לא נתבלבל. זאת האמת. בשאר הענפים הקטנים המצב הוא קצת שונה.

מה אני בעצם חושב שהוועדה פה צריכה, מכיוון שזו חקיקת משנה מבחני התמיכה, זו לא חקיקה מרכזית. הוועדה פה צריכה, כמו שאתה קראת בפעם הקודמת, הוועדה צריכה לקבל נתונים אמיתיים, מה הולך להיות בספורט, בשנת 2021, מצחיק, אבל אנחנו נמצאים היום בעשרים וארבע, עושים רטרואקטיבית מינואר, ומה יהיה ב-2022.

הבקשה של הוועדה הזאת היתה כבר פעמיים חד משמעית, להגיש סימולציה. שלשום נפגשתי עם שר הספורט, חילי טרופר. הוא אמר לי סימון, אין בעיה. זה עובר את המועצה הלאומית, אני לא רואה בעיה. התקשרתי אתמול לחנן, כמה פעמים. הוא אומר לי סימון, דודו מגיע. אני לא רואה בעיה. הגענו לפה, ואני כל כך מכבד את דודו. באמת. אחד האנשים שהכי אוהב ספורט במדינת ישראל. ואני יודע שהוא אוהב את זה, ואני יודע שהוא רוצה את זה, ואני יודע שהוא מול כולם במערכת, ואני יודע כמה זה קשה. באמת, אני לא מסתיר את זה. אני יודע את זה.

אבל דודו, בסוף בסוף, באמת, עם כל האהבה, ואני אוהב אותך, איך יכול להיות שיושבים פה ראשי איגודים, יושבים פה אנשים שמייצגים אגודות, הזום מפוצץ באנשים, שומעים אותנו, רואים אותנו, משודרים. והציפייה היתה של כולם שתהיה פה סימולציה. שאגודה, מסכנה, לא משנה אם זה פריפריה, לא משנה אם זה אגודה גדולה. כולם. איך אפשר.

יושב פה פרופ' יוסי שיין, אפשר לנהל אוניברסיטה בלי לדעת תקציב מה יהיה בשנה הבאה? אפשר לנהל חנות מכולת בלי לדעת מה יהיה? כל עסק.

תראה, אני לא רוצה לדבר על אוניברסיטה או על חנות מכולת. ניהלו מדינה בלי תקציב שלוש שנים. אז אני רוצה לומר, קודם כל לידידי חבר הכנסת דוידסון, שבאמת עושה עבודה. אני לא סתם הצטרפתי לוועדה שלו, אני חושב שזה דבר, כמו שאמרת, באמת דבר כל כך חשוב הספורט בישראל. גם אני הייתי ספורטאי בצעירותי, וכל יום עושה ספורט. חייבים לנהל את זה טוב. אני לא רוצה להיכנס פה למלים סתם, כי מלים זה דבר שקיים פה. אבל אני אתן לך לנהל את הדיון הזה. צריך לעשות באמת שיהיו לנו נתונים, שנוכל להסתכל על מה אנחנו עובדים. אנחנו פה לרשותכם. אנחנו נמצאים פה לא בשביל לבזבז זמן. באמת באנו לעזור לח"כ דוידסון, שיש לו באמת לב כזה גדול לגבי הספורט הישראלי, ורצון ענק, ויכולות לעשות, ואנחנו לרשותו. אז אני רק אומר לך, תביאו לנו את החומרים. אנחנו קוראים חומרים יום ולילה בכל מיני נושאים. ואנחנו פשוט נהיה לרשותכם. אנחנו צריכים אבל לקבל חומרים בשביל לדעת לנפק, לא רק לנפק מלים.

רק אני אגיד לך חומר אחד, בגלל שאתה כל כך קרוב לשר האוצר, כל הכסף בסוף שמחולק לאגודות והאיגודים זה מאתיים שישים מיליון. זה כל הכסף, פרופ' שיין. לכל הספורט הישראלי. זה הכסף שמחולק. דיברה פה חברת הכנסת על פריפריה. אין כסף. אין. אנחנו חייבים להגיע למצב שמחלקים במדינת ישראל לפחות שמונה מאות מיליון שקל לאגודות, שהן בעצם מנהלות הספורט, מגדלות הילדים. לא נשאר כסף, לא למאמנים, לא לתחזוקה, לא למחנות אמונים, לא לשפר. אין. פשוט אין מספיק כסף.

אני אתן את רשות הדיבור לחבר הכנסת עלי סלאלחה. עלי סלאלחה הוא איש חינוך, ניהל בית ספר בחברה הדרוזית והגיע למקום הראשון בהישגים של הבגרויות. וכל שיחה שיש לי איתו אני מבין את הקשר שלו לספורט, ואת האהבה שלו. וגם הוא אחד מחברי הכנסת שיעזור לנו, לכולנו. בסוף אנחנו צריכים את כולם, תבינו. אנחנו צריכים מאה עשרים חברי כנסת שיעזרו לדחוף את העגלה הזאת. בבקשה עלי.

היו"ר סימון, חברי הכנסת, האורחים שלנו המכובדים, כל פעם שאני יושב בוועדת חינוך, זכויות הילד, ספורט, תאמינו לי שאני בא לי לבכות. בא לי לבכות. אני שומע על איגודים, על כספים, על מגרשים, על תחרויות. ואני חוזר במחשבה שלי לבית ג'אן, לחברה הדרוזית, לחברה הערבית. והכל אין. שכחו אותנו, וטסו, ואנחנו מדשדשים מאחור.

שמעתי שיש מאה עשרים אלף ספורטאים במדינה. כמה מהם מהחברה הדרושית והערבית. למרות שבשנה האחרונה הבחור שהביא מדליית זהב למדינת ישראל זה נכה משפרעם, והבחור הזה לא התאמן בשפרעם, הוא התאמן מחוץ לשפרעם. הבחורה שהביאה מדליית זהב למדינת ישראל מג'וליס, היא גם לא התאמנה בג'וליס. לא היה לה איפה להתאמן. ולאחרונה, בחור אחד מבית ג'אן השתתף במרתון בקפריסין, והוא הגיע למקום שלישי. מה יותר טוב מזה. ואני יכול למנות הרבה הרבה דוגמאות כאלה. ואנחנו עושים את זה בלי כלום.

אני זוכר שאני סיימתי את האוניברסיטה העברית, עשיתי שנה בארצות הברית, חזרתי הביתה.
ב-78' לא היתה קבוצת כדורגל, אני לא מדבר על טניס, אני לא מדבר על שחייה, אני לא מדבר על כל הדברים. קבוצת כדורגל בבית ג'אן. רשמנו אחת, אני ועוד שלושה חברים, בתל אביב. אבל לא היה לנו איפה להתאמן. איפה התאמנו? בכפר נחס. איפה עשינו את המשחקים? בכפר נחס. עד עצם היום הזה בבית ג'אן מגרש כדורגל. לחמשת אלפים ילדים, שישחקו אחרי הצהריים. למה? שמו אותנו בשמורות טבע. בשמורות טבע לא מוכנים לגרוע עשרה דונם לטובת מגרש כדורגל. שהילדים שלנו ישחקו.

וכולם, וכל השרים, וכל הממשלות, באים לבית ג'אן, באים לשיח' בג'וליס, מדברים גבוה, אנחנו הדרוזים ואתם היהודים אחים, אחים לנשק, אחים לחיים, ברית דמים, ברית חיים. אוכלים, שותים, מקבלים אותם כמלכים. חוזרים הביתה, ושוכחים אותנו. זה הענף שאנחנו מדברים עליו, אבל בכל הענפים, בכל המקרים.

חברים, זה לא יכול להיות, ולא יכול להימשך. אני רואה את התסיסה בקרב התלמידים שאני חינכתי אותם. אלה שהיום חיילים. אלה שהיום באוניברסיטאות. אני רואה את התסיסה. כולם על חבית של נפץ. אומרים חברים, איפה אנחנו ואיפה אחרים.

למה, אני מבין. אני יודע. כולם רוצים שאנחנו נישאר שייכים. אנחנו יצאנו מזה. אנחנו היום עצמאים, ואני לא קורא לדרוזים עדה. אני קורא לה חברה. שיש בה מנהיגים, יש בה משכילים, יש בה אנשים בעלי דעת. יש בה את כל המרכיבים של חברה. אני לא רוצה, אני לא שייך לשייח'. כל המנהיגים שלה, של מדינת היהודים, הולכים לשייח' קודם כל. אני לא יודע מה יש לו. יש לו אוכל. זה לא מספק אותי. לא מספק את הילד הקטן. ואת הבחור הצעיר. אנחנו רוצים להיות בקדמת הבמה. אנחנו רוצים להיות כמו כולם. ואנחנו תרמנו, ונתרום, ונמשיך לתרום. לכולם, ועם כולם. אבל בבקשה תנו לנו תשומת לב. קחו אותנו בחשבון, ואנחנו נמשיך את הדרך, ביחד.

וסימון, אני אומר לך, אנחנו ביחד, ונמשיך להיות ביחד, אבל אסור לפגוע באח, בחבר, בשכן, ובאנשים טובים, מצויינים, שקשרו את גורלם למדינת ישראל עוד לפני קום המדינה. כשהמדינה הזו והחבר'ה האלה היו חלשים, ואנחנו עמדנו לצידם. אנא, ובבקשה, בואו נלך ביחד, נמשיך את הדרך, אבל תנו לנו חלק ממה שיש למדינה, ויש במדינה. תודה רבה לכם.

תודה רבה. דברים מאוד מרגשים. סך הכל הם רוצים מגרש. סך הכל ילדים בבית ז'אן רוצים לשחק כדורגל. לא מגיע להם? אני שואל, מה, זו בקשה מופרזת?

אנחנו נחזור חזרה לנושא שדיברנו עליו, הנושא של הסימולציה. ועל זה שאגודות ואיגודים צריכים לדעת מה קורה. דודו, בבקשה.

אני לא יודע אם יש עוד משרד ממשלתי שמציג את הנתונים שלו. יש אתר שנקרא toto.acc.co.il. שם הסכומים הם כבר סכומים, עד האות ק'. אני מניח שתוך יום יומיים גם נגיע לשחייה ולשיט, וגם לענפי הכדור נדייק אותם. וכל אגודה יכולה לדעת את הסכום שהיא תקבל בשנת 2021. קודם כל מבחינת השקיפות. מבחינת האגודות, למשל האתלטיקה כבר יודעים מה המצב שלהם, יש שם גם את הנקודות, יש שם את הכל.

כלומר באתר הזה עד האות ק' כל האגודות והאיגודים יודעים מה הם הולכים לקבל?

נכון. ענפי כדור גם צריך לדייק אותם. כמובן, ברגע שנסיים, נוציא הנחיות, נסביר, שיידעו איך לחשב, ידעו במה מדובר. כולל ההגנה של השבעים וחמישה אחוז.

תשמעו חבר'ה, אני לא ראיתי כזו היערכות אף פעם. מגיע אלינו חבר הכנסת עופר כסיף, ויושב ראש ועדת הפנים ואליד טאהא בכבודו ובעצמו.

הדבר הנוסף, כפי שאמרתי, בשנה רגילה אנחנו גם מהמשרדים היחידים שבינואר, לגבי מינהל הספורט, שבינואר אנחנו כבר יודעים את הסכומים של כולם, מפרסמים אותם, מפרסמים את כל הטבלה של כולם באתר, מה שלא עשינו עד היום מבחינת הנתונים הפרטניים של כל ענף, אבל זה יהיה. וכמובן באתר הזה שאמרתי, עוד בדצמבר תדע כל אגודה מה התקציב שלה. יותר שקיפות מזו, אינני יודע להגיד.

לפני שאעביר את רשות הדיבור לחברי הכנסת שהצטרפו אלינו, מאוד ביקשה לדבר מירי שלו. מירי היא מנכ"ל עוצמה. מירי בבקשה.

אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו. יש לי שאלה אחת, הנתונים אכן מתפרסמים באתר של הטוטו, אבל שוב, כולם יודעים מה התאריך היום, וכדי שאני אראה מה התקציב שלי בתחילת שנת 2021 זה כבר לא נותן לי בעצם כלום. זאת אומרת גם אם אני אראה שזה מאה אלף, או גם אם אני אראה שזה מיליון, אני לא אוכל לעשות עם זה כלום, אני לא אוכל להשפיע על זה. ואני גם לעתיד, לשנה הבאה, גם זה כבר פחות או יותר סגור. מכיוון שהשנה הזאת הסתיימה. וזאת שנה שרובה היתה קורונה. כך שבעצם גם הנתונים של שנה הבאה, אין לי שום יכולת להשפיע עליהם, כי לא היה שום זמן לאגודות להיערך.

לדעתי צריך לפחות שנתיים כדי שהאגודות יוכלו להיערך. מכיוון שהפעילות נקבעת לפי השנה שהסתיימה. אנחנו כרגע מסיימים פה עוד שנה. כרגע השנה אנחנו מתבססים על 2018-2019, ובשנה הבאה נתבסס על 2021, שגם היא כבר הסתיימה. זאת אומרת אין שום יכולת לשנות. שוב, לצערי חוסר השקיפות, ואנחנו ניזונים משמועות של מה קורה שם באמות המידה.

אחד הנתונים שאנחנו מבינים שקיימים זה שמבחינת תנאי הסף, בעצם חלו שינויים. כך שיש קבוצות שעד היום תוקצבו, ובעצם לא יתוקצבו יותר. זאת אומרת היום יודיעו לי שקבוצות שהפעלתי, וסיימתי להפעיל אותן, שהן לא תקבלנה הקצבות. זה נכון גם בענפים קבוצתיים וגם בענפים אישיים.

אני מקשיב לכם. תקציב המדינה הבא, אני לא מדבר על זה שעבר עכשיו, 2021-2022, ייצא לדרך מהר מאוד. אנחנו מתחילים לעבוד עליו, שר האוצר יתחיל לעבוד עליו כבר בקרוב, כל הצוות עובדים כבר, מתחילים ממש בראשית השנה, יתחילו לעבוד על התקציב.

אני חושב, סימון, שאם רוצים לעשות, כפי שאנחנו עושים בנושאים אחרים. רק אתמול אתם ראיתם, העברנו תקציב עתק לחיילי צה"ל. עשו פה רפורמות אדירות בכל הנושא של חוק ההסדרים. דברים שלא עשו הרבה שנים. הממשלה הזאת, זה לא בשביל להגיד פוליטיקה פה, ממש עושה דברים יוצאו דופן, מבחינת הניסיון התשתיתי, ודיברנו על נושא התשתית.

אם רוצים להיות רציניים מאוד, בכל הנושאים של האגודות, ואתה דיברת על לשלש את תקציב הספורט. אני לא נכנס כרגע לסכומים. חייב לעשות שינוי פאזה פה. שינוי הפאזה הוא לא רק במוח ההקצבה, אלא במוח התכנון ובמוח להראות לציבור איך זה הולך להיות. המבחנים הם מבחנים אמיתיים. איך זה הולך לשנות. כי לזרוק כסף, או לתת כסף זה דבר אחד. אבל להראות את השינוי שאתה רוצה להראות, שהוא שינוי תרבותי, הוא שינוי עמוק בתרבות הישראלית, ובתרבות הניהול של הספורט הישראלי.

הדבר הזה מחייב לדעתי הכנה מאוד מדוקדקת. תבינו מה שאני אומר לכם. יש לכם גם שר אוצר, וזה לא קשור לנושא האישי, שהוא חובב ספורט ענק. משחק טניס, ובאמת אנשים שיש להם רצון לעשות. וזה לא עניין אישי פה, זה לא איזה חנות מכולת. אבל הדבר הזה חייב להיעשות בצורה מתודית, מסודרת, שיגישו תכניות. ואני אומר לכם שהרצון הזה לשנות דברים ביסוד, ביסוד של התרבות הישראלית, תרבות הפנאי, קיים בתוך הממשלה הזאת, בכל המגזרים. גם אצל שר האוצר, וגם אצל שר התרבות והספורט, ובוועדת החינוך וכן הלאה, וכל הגורמים. ולכן חייבים גם סימון, אתה צריך לעודד לא רק מתן תקציבים, אלא מתן תכניות ברורות לאן זה הולך, מה יהיה, ומה תהיינה התוצאות במבחן המציאות.

וברגע שהדברים האלה ייכנסו למסלול, שהוא באמת מסלול מקצועני, כי אי אפשר לדבר על מקצוענות שמנוהלת בחובבנות. אני לא בא לביקורת כאן. הדבר הזה מאוד קריטי. וזה לא עניין של ביקורת, אלא זה רעיון מסדר. זה ייתן לנו יכולת עבודה הרבה יותר טובה בכנסת הנוכחית כבר, לקראת התקציב הבא. והתקציב הבא הוא מהר מאוד מגיע, בגלל אופייה של הממשלה, בגלל העובדה שלא היה תקציב שלוש וחצי שנים, 2021 נגמרת בעוד חודש ומשהו. ולכן זה מאוד חשוב להבין את מה שאני אומר כאן, ואז אפשר להגיע למקבלי ההחלטות בצורה הרבה יותר מסודרת, ואני בטוח שאוזנם תהיה כרוייה, והרצון הוא לעשות שינוי משמעותי, עמוק. וזה דבר שצריך לזכור.

תודה רבה פרופ' שיין. אני כל כך שמח שחבר הכנסת ואליד טאהא פה. ואליד, אני דיברתי, אני מדבר איתך, ועם מנסור, ועם מאזן, ואתה יודע כמה פעמים דיברתי וכמה אני, לפעמים אני מרגיש שכבר צוחקים עליי. אבל איתך אני מרגיש אחרת. אני אגיד לך למה. אתה מבין את המשמעות של ספורט בחברה הערבית. אתה מבין את המשמעות שילדים, כל ילד שיעשה ספורט, כמה זה ימנע פשע, כמה זה ימנע אלימות, כמה הילדים האלה, ודיבר קודם פרופ' סלאלחה, על זה שאפילו מגרש אין בבית ג'אן. וזה דבר שאני לא אעזוב את זה.

פרופ' שיין מדבר על התקציב הבא. גם עכשיו אפשר לשנות. יש שאריות ויש כספים ואתה יודע על זה. ואני מבקש, אני מתחנן. תהיה איתי בזה. בוא נכניס עוד כסף לספורט, נבנה עוד מתקנים לילדים שלנו, שאין להם איפה להתאמן. נדאג למאמנים, נדאג למערכות. אם אתם תהיו איתי בטירוף הזה שלי, זה ישפיע על כל הספורט בישראל. ויש פה אנשים טובים. אבל חסר לנו כל כך הרבה. שלושים שנה לא עשו כלום. עשו, אבל הספורט ברח.

אני רוצה לברך אותך על הדיון החשוב הזה סימון. זה באמת דיון חשוב. אתה אמרת את כל מה שיש לי בראש. כאילו עשית העתק-הדבק למה אני חושב. אני חושב על הנושא בדיוק מה שאתה חושב על הנושא. מבחינתי ספורט בחברה הערבית, כמו גם בכל המדינה, ספורט זה חיים של צעירים. במקום לזרוק אותם לגהינום של סמים, וחוסר ודאות, ונסיעה לשום מקום, אתה מביא אותו בדיוק למקום. מביא אותו למועדון, בכל סוגי הספורט השונים. ספורט זה עולם ומלואו, ואפשר גם להנות ממנו, גם למנוע פשיעה בשל העיסוק בו.

ועל כן אני מתחבר לכל מילה שלך. מבחינתי כמה שנושא החשמל הוא מצרך יסודי, שעד עכשיו לא השגנו אותו, זה בדיוק אותו דבר. עד עכשיו גם בעניין הספורט אנחנו היינו באחורית העגלה, באחורית החשיבה. זה לא עניין אף אחד. היום סימון ידידי אנחנו מדברים גבוה. אנחנו לא רק מדברים שבית ג'אן צריכה מגרש. וקלאנסוואה עיר אין לה מגרש. אנחנו מדברים על הקמת איצטדיונים בחברה הערבית. מה שלא היה בחיים. ברמת חשיבה. הבינו, יש עיר אחת שיכולה, כל השאר אתם לא יכולים. זה עולה הרבה. זה עולה הרבה לתחזק את זה. כאילו מישהו קבע שאנחנו אלה שצריכים להיות חלשים כלכלית, ואלה שלא צריכים לקבל תקציבים לזה.

אז אני אומר לך, לא. גם איצטדיונים יהיו, מעבר למה שיש, מעבר לסחנין, מעבר לאום אל פאחם, יהיו עוד איצטדיונים. יוקמו כל המתקנים הקשורים בספורט. דאגנו לשים המון כסף כדי להקים מתקני ספורט למיניהם, ולשפר מתקנים קיימים. אני אומר לך, זהו נושא שאתה לא צריך לשכנע אותי. אנחנו משוכנעים. כי זה מצרך בסיסי. ספורט – חיים. חיים, זה הכל. זה כמו, אתה יודע, כמו לבוא, לתת לי בטחון אישי. ספורט הוא בטחון אישי. אתה שולח את הילדים, את הצעירים, למקום הנכון שלהם. מצמצם את האפשרויות של הליכה לאי וודאות, ולסמים, ולדרך שאף אחד לא רוצה. על כן אנחנו נעשה עבודה, ואנחנו עושים עבודה.

אני רוצה להודות לך, וגם להודות לכל השותפים למלאכה. וכן, צריך לשפר גם את התקציבים של האגודות שעוסקות בזה. אני יודע שיש קבוצת כדורגל שירדה ליגה כי לא הסתדרו כספית. ואפרופו לא הכל כי הם לא ידעו להתנהל, כי בכלל הם לא היו, רק עכשיו הגיעו, ואין להם את הכסף הזה. אז ירדו ליגה. תודה רבה סימון.

תודה רבה חבר הכנסת טאהא. אני רוצה לחזור למנכ"ל הפועל, ואני עובר לחברת הכנסת כסיף. בבקשה יורם.

אנחנו חייבים להתמקד בדיון המאוד חשוב הזה בנושא הסימולציה. יש את הנתונים. אבל אנחנו יודעים, ומי שמזין את הנתונים בתוך האתר זה בעצם האיגודים עצמם. מי שמזין את הנתונים למשרד הספורט זה האיגודים, ומשרד הספורט בעצם מזין לאתר את הנתונים של האיגודים. כלומר אם האיגוד שגה, ולא הזין נתון כלשהו, המשרד לא מתערב. המשרד מעביר את הנתונים כמו שהם.

נושא הכסף הוא נושא שהוא מאוד מאוד חשוב. נושא הסימולציה מאוד מאוד חשוב. אדוני יושב ראש הוועדה, אני מבקש ממך לקבל סימולציה בישיבה הראשונה שאפשר יהיה לדון על סימולציה. אם כבוד השר חילי טרופר הודיע שהוא יאמץ את הבקשה שלך לאפשר לאנשים לקבל בתוך הוועדה הזו את הסימולציה, אנא, בבקשה, שבישיבה הבאה אנחנו נוכל לשבת על הסימולציה. זה לא מאוחר, אנחנו עדיין ב-2021.

יורם, בוא אני אגיד לך משהו, חברי היקר, אתה הרבה יותר ותיק ממני, אבל גם אני עשיתי איזו דרך בספורט. ואני מבין שכדי לקבל בסוף ממשרד הספורט, מדודו מלכא, את מה שאנחנו מבקשים, זה תהליך. ואני עובר כל פעם, אני נחמד, ואני עדין, אבל אני אומר חד משמעית, לא יקרה מצב שבשבוע הבא, ואני אומר לכם את זה כיושב ראש הוועדה, ויש מאחוריי גיבוי גם של היועצת המשפטית. יש כוח לוועדה בכנסת. לא ייתכן שאני שלוש פעמים מבקש את הדבר הזה, שלוש פעמים. ועדים פה כל האנשים שנמצאים פה ומאות האנשים שצופים בנו.

השקיפות זה הדבר הכי חשוב. הכי חשוב. לא יתכן שיזרקו מספרים באתר, ואנשים לא ידעו איך הגיעו בכלל לדבר הזה. למה זה מאה, ולא מאה עשרים. למה זה מאתיים ולא מאה חמישים. למה בשנה הזאת זה ככה ולמה בשנה ההיא זה אחרת. אנשים צריכים לדעת. זה אנשים שחלקם הגדול גם מתנדבים. אז מה אנחנו מצפים, שהם יפעלו למען הספורט, ומצד שני משרד הספורט לא יהיה שקוף לגבי התמיכות לאגודות ולאיגודים? זה הזוי. פשוט הזוי.

אז אני לא מסיים את זה, יורם, חד משמעית. אני לא מוריד את זה מהפרק.

תקחו בחשבון עוד דבר, שכשאין סימולציה גם יכולות להיות טעויות. זה הכי חמור. וזה מקרים שכבר קרו בעבר.

קודם כל, אני לא זוכר אם סיפרתי לך סימון, אבל אני אגלה פה סוד לכולם, לא שומעים אותנו בחוץ, שבעוונותי הייתי אתלט פעם. לא רואים את זה על הבטן היום, אבל הייתי.

גם אני הייתי.

אבל עליך עוד רואים. אני הייתי רץ חמשת אלפים-עשרת אלפים מטר. אז אפרופו אתלטיקה וריצה.

תראו, אני מבין שבזמן שלא הייתי, הייתי בוועדה אחרת, אז כנראה שנכנסתם לרזולוציות יותר גבוהות. אני רוצה לחזור לתמונה הכללית. ואני חושב שצריך לנהל על זה דיון רציני. אני חושב ששיטת הניקוד שעל פיה מתקצבים את האיגודים ואת ענפי הספורט היא שיטה פסולה, שפוגעת בספורט. ובספורטאים. אני רוצה להסביר מדוע בקצרה.

למשל, ההישגיות היא בעצם הבסיס, אני לא אומר שזה הדבר היחיד, אבל הישגיות היא הדבר העיקרי שעל פיו מקצים נקודות. רק כדי לסבר את האוזן למי שלא מכיר, על מדליית זהב למשל, באליפות אירופה, מקבלים שש עשרה נקודות. על מדליית כסף שתים עשרה נקודות, וכן הלאה.

עכשיו מה זה יוצר, זה יוצר מצב ששלושת הענפים המובילים, אני מדבר כרגע על התעמלות, למשל ג'ודו, הם מקבלים ארבעים אחוז מהתקציבים. למה זה גורם, זה גורם לכך שענפים שכרגע ההישגים שלהם, והדגש הוא על המילה כרגע, שההישגים שלהם כרגע נמוכים, לא מתוקצבים כמעט. זה יוצר מעגל סגור. כלומר הענפים שהיום מצליחים, חוץ ממה שאני מכנה שני ענפי העל, כדורסל וכדורגל, שעדיף לא להיכנס למילה הישגים כשמדובר עליהם, בעיקר על כדורגל. אבל הם מקבלים תקציב בכל מקרה. בגלל זה מכנים אותם ענפי על מן הסתם.

אני חוזר עוד פעם, הקריטריון של הישגיות כקריטריון מרכזי פוגע בענפי הספורט הפחות פופולריים, הפחות מצליחים, אפילו דרך אגב הענף של הטקוואנדו למשל, אין לו תיקצוב, כי רק זכה במדליית ארד.

אז בוא אני אספר לך על טקוואנדו, הם נסעו לאליפות אירופה שבוע שעבר, זכתה בשתי מדליות זהב באליפות אירופה, לא היה להם כסף לנסוע, ואם הם לא היו מוציאים כסף מהכיס המשפחות, הם לא היו נוסעים לאליפות אירופה. כי משרד הספורט לא הצליח להביא להם כסף. הוועד האולימפי נתן להם הלוואה.

צריך לשנות את כל השיטה. כי צריך גם לזכור, תיקצוב של ענפים שיש בהם יותר הישגים לא רק שפוגע בהישגים של ענפים אחרים, אלא פוגע גם ביכולת של ספורטאים בענפים אחרים בכלל להתמיד. כמו שהאדון פה יספר אולי עוד רגע. אם אנחנו רוצים שספורטאים יתמידו, יצליחו, צריך להשקיע בהם בלי קשר להישגים, כדי שיבואו ההישגים. כלומר התחושה היא שרותמים פה את העגלה לפני הסוס. במקום להשקיע כדי שיהיו הישגים משקיעים על בסיס הישגים שכבר היו. זה עקום לגמרי. בגלל זה זה גם פוגע בספורט נשים למשל. זאת אחת הסיבות.

זה דיון שאנחנו נעשה בעוד שבועיים. בעוד שבועיים יהיה פה דיון יחד עם הוועדה לזכויות נשים.

אחת הסיבות שספורט נשים כל כך לא מתוקצב זה בדיוק בגלל הנושא של הניקוד. חייבים לעשות פה שינוי רדיקלי.

אחת הבעיות המרכזיות של אגודות במדינת ישראל, במיוחד בפריפריה, זה שקשה להם להתמודד עם נוהל האוצר, שאמור להיכנס. דיברנו על זה, עכשיו אני אעביר את זה ליואב. נוהל האוצר היה אמור להיות שכל אגודה, לא משנה גם אם היא מקבלת חמשת אלפים שקל או עשרת אלפים שקל, היתה צריכה להיכנס למרכבה, ומיליון ואחד טפסים. ואתה יודע טוב מאוד שבפריפריה, כל האנשים המאוד טובים שרוצים לנהל את הספורט, אין להם את האפשרות. לחלקם אין אפילו מחשב.

הדבר הזה היה גורם שהאגודות לא היו מקבלות כסף. גם את המעט שצריכים לקבל. אנחנו דרשנו בוועדה לטפל בנושא הזה. פעמיים דיברנו על זה. דודו אמר את דברו, שעד שלושים אלף שקל זה יעבור מהמרכזים. בעצם עד מאה אלף שקל יעבור מהמרכזים, עד שלושים אלף שקל בכלל בלי כרטיס. ואגודות עד מאה אלף שקל המרכזים יעזרו להם לקבל את הכסף.

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור ליואב, נציג האוצר. רק אני אגיד חצי משפט יואב, הנושא הזה הוא באמת קושי גדול מאוד לספורט הישראלי ולאגודות. רק להגיד לך, ואליד, שאנחנו מדברים על הנושא הזה ופותרים את זה. בבקשה יואב.

באתי בשמחה, אנחנו שמחים לבוא ולתרום לדיון החשוב. חשוב לי לציין, אני מאגף התקציבים, ובעקרון יותר בתחום אחריותי וסמכותי לתת תשובות בנושא תיקצוב מאשר בנושא הנוהל. אני חושב שזה חשוב להגיד את זה כבר בפתח הדברים שנוהל שר האוצר, שאתם מזכירים, אני לא בצוות העבודה שבוחן את הבקשה.

יחד עם זאת, אני חושב שלבקשת הוועדה משרד התרבות והספורט הגיש את הבקשה. הבקשה התקבלה באוצר בשבוע שעבר ונמצאת בבחינה. אני יכול להגיד שיש הבנה באוצר לצורך, ולמצוקה של האגודות הקטנות, ובודקים כיצד ניתן לתת מענה מיטבי במסגרת הכללים הרוחביים לגבי הקצאת כספי מדינה. תשובות יותר ספציפיות, כמו שאמרתי אני לא נמצא בצוות העבודה, ואני אאלץ לצערי להפנות שאלות ספציפיות לנציג החשב הכללי, שנבצר ממנה להגיע כעת מסיבות אחרות.

ולשאלות בנוגע לתיקצוב, כמו שעלו כאן, לגבי נושא תיקצוב המתקנים בחברה הערבית, אני רציתי גם להתייחס לנושא הזה. אנחנו מכירים בפערים, אנחנו מכירים בצורך. משרד התרבות והספורט מאוד ער לבעיה, וזה הוגדר המטרה אסטרטגית של המשרד כבר בדיונים בחודש יוני.

אתה מדבר על אגף המתקנים, או על תכנית חומש?

תכנית החומש שמה סכום משמעותי, כמעט שבע מאות מיליון שקל, לפיתוח עולם המתקנים. הפיתוח נעשה יחד עם שאר תכנית המתקנים. כלומר מוגדרת בצורה כזאת או אחרת הצורה שבה יופנו המשאבים, גם התוספתיים, גם המקוריים של המשרד, לצורך תיגבור הפיתוח.

כן חשוב לציין, כמו שגם העלה חבר הכנסת סלאלחה, יש פה גם קשיים שאינם בהכרח תקציביים, שחייבים ללמוד איך פותרים אותם, בשיתוף פעולה של כלל הרשויות שאחראיות במדינה, וזה דורש הרבה תיאומים ושיתוף פעולה ופתרונות יצירתיים לפעמים, לגבי עניינים רגולטוריים כאלה ואחרים, והראשות בנייה, ועוד סיפורים שהם בוודאי יותר מורכבים בחברה הערבית,

לפעמים מטפלים בנושאים שאני מתבייש לי. מי צריך להיכנס ליישוב ספציפי כדי לבדוק למה משרד איקס לא התחיל ברצפת מגרש וקירוי מגרש. עד כדי כך. יורדים לרזולוציה הזו. ומתברר שהקבלן של המשרד עשה, לא עשה, פישל, לא פישל. סיפורי סבתא.

אני חושב שבאמת יש פה גם סוגייה תקציבית, שלפי דעתי בהקשר של החברה הערבית תכנית החומש נותנת מענה משמעותי בהקשר התקציבי. יש פה גם עוד סוגיות, שצריך להמשיך לבחון איך פותרים אותן.

רק מילה ליו"ר ועדת הפנים, אתה לא יודע עוד, אבל אני מגיש בקשה לוועדה שלך, הגיע הזמן שאדמות מינהל יתנו את האפשרות לבנות מגרשים ומתקני ספורט, ואנחנו צריכים למצוא את הפתרון לזה, מבחינת הפרוצדורה והרגולציה, לאפשר באדמות חקלאיות לבנות מגרשים ומתקני ספורט. אני לא מדבר על קאנטרי קלאבים, אבל מגרשי אימונים לילדים, שיוכלו להתאמן. כי יש הרבה מאוד בחברה הערבית כפרים וערים שאין להם אדמות. אין להם איפה לבנות. גם אם משרד הספורט יקצה כסף לכפר כזה או אחר, אין להם אדמות. אז צריכים לחשוב על פתרון שהאדמות החקלאיות יתנו אפשרות של חלק קטן מהם למגרשים.

אדוני היושב ראש, הפתרון, ואני מציע ליו"ר ועדת הפנים, חבר הכנסת טאהא, לעשות תמ"א, תכנית מיתאר ארצית לספורט. שבו אדמות חומות יוקצו לספורט, ומה שנקרא בתמ"א אנחנו נוכל לקבוע כמעט כל דבר. וכל מועצה ורשות מקומית או עירייה תדע בדיוק מה מוקצה לה מבחינת קרקע.

אחת הבעיות המרכזיות שהיו בעבר בטוטו שהכסף הוקצה לפרוייקט, אבל לא היתה תכנית ביניין עיר. לא היתה תב"ע. ולכן אם אנחנו כוועדת ספורט נעשה תמ"א – תכנית מיתאר ארצית לספורט, אני מבטיח לכם. דרך אגב, הוועד האולימפי יזם פנייה למי שהיה פעם מתכנן הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה, בכדי שיבנה לנו. אם הוועדה הזאת תפנה לתמ"א, אני מבטיח לכם שהעסק הזה ייפתר. לא תהיה בעיה יותר של קרקעות בתחום הספורט. בכל התחומים.

אנחנו ניזום פגישה ביני ובינך לבין יו"ר מטה התכנון. נדבר על זה.

תודה רבה. תודה לך ח"כ טאהא, אני מודה לך שבאת, זה היה חשוב מאוד לשמוע אותך, כי אני יודע שנצטרך אותך מאוד מאוד בנושא הזה.

יש לנו עוד שני דברים. בסוף שעה וחצי זה נשמע הרבה זמן לוועדה, אבל אני אומר לכם שכשאנחנו מציפים את הנושא של הספורט וגם בכנסת לא מבינים איך קורה דבר כזה, שפתאום מדברים על ספורט ועל ספורט. אבל זה יילך ויגדל, ואנחנו נצליח.

אני רוצה לתת זכות דיבור לשמוליק אמיתי, סבא של מעין גלנץ, ספורטאי שהגיע מרחוק. בבקשה.

אני מכפר מלל. הנכד שלנו מגיל עשר מתאמן בטריאטלון. לא היה תחרות שהוא לא זכה מקום ראשון בארץ. יום אחד הוא אפילו זכה בתחרות, ואז באו אחד ההורים ואמרו הוא זייף ולא עשה בריכה אחת. פסלו אותו. למחרת המאמן, הוא מאמן לאומי, בדק את המצב ואמר זאת המהירות של הילד.

מעין זכה לפני חודש במקום שביעי באירופה, מתוך שמונים ושישה ספורטאים באירופה. לפני חודשיים זכה במקום השמיני בעולם, חצי עולם למעשה, חוץ מאסיה. הוא זכה מקום שמיני. הקריטריונים לוועד האולימפי, ואני מדבר עם גילי לוסטיג, הוא שכן שלי, היו קריטריונים שמעניקים משכורת, מי שזוכר עד המקום העשירי, יש לי פה את הקריטריונים שהיו. אנחנו היום עומדים לפני שוקת שבורה. הבת שלי קשה לה מאוד להכיל את זה. היא למעשה מקריבה את כל המשפחה. אנחנו מממנים מכל מה שאין לנו. ואני מבקש סיוע מהרשויות, אנחנו הגענו למצב שהילד אומר אבא, אמא, אל תתנו לי יותר. אני מפסיק עם הספורט הזה, למרות שיש מכתב מאורי זילברמן, מאמן הנבחרת, שהוא מיועד לאולימפליאדה 2028. הוא מתחרה ביום שישי הזה, מקום ראשון בארץ, לכל הגילאים. ילד בן שבע עשרה. מתאמן שש שעות כל יום. כל יום, שש שעות, שבעה ימים בשבוע. הוא עושה את הכל. והוא מרגיש שאין אחריו מישהו.

אני יכול להגיד לכם שוינגייט חממה מדהימה. גם המאמנים, וגם כל המערכת בוינגייט פשוט מחבקים אותו. והם יודעים איזה פוטנציאל. ולא קל לו. משהו חשוב, שהוא היום בצומת דרכים. אנחנו כולנו בצומת דרכים. השכנה שלנו עברה לאיטליה. אנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה.

תודה רבה לך. אתה תישאר איתי ונדבר עם מנכ"ל הפועל, ונראה איך אפשר לעזור.
אני פונה לנציג האוצר יואב הכט. אני מבקש שתי בקשות. והבקשות האלו אני לא מבקש אותן בנחמדות. אני דורש שתהיה פה סימולציה, שקיפות לגבי כל הנושא של קבלת התמיכות של האיגודים והאגודות. ואני אומר את זה, ואני מבקש שתהיה אחראי על זה, כי אני מכיר את ההתנהלות, ועוד פעם יסבנו אותי, ועוד פעם יספרו סיפורים, ועוד פעם זה לא יקרה. אני מבקש שהדבר הזה יקרה, תשב עם דודו, שיעשה מה שצריך לעשות. הוועדה והאנשים שמגיעים לפה דורשים את זה, ואנחנו לא נעזוב את הנושא הזה.

דבר שני, אני יודע שהעברתם את הנושא לחשכ"ל, אבל אני מבקש גם לוועדה הבאה, ואם צריך עזרה ממני בנושא הזה, שאני אפעיל את משרד האוצר בדרך כזאת או אחרת אז תעזר בי ותפנה אותי. אנחנו חייבים לדעת שהנוהל הזה, עד מאה אלף שקל תמיכות, יורד מהאגודות, כפי שדודו אמר. לצערי, כשאנשים אומרים דברים והם לא כתובים ולא חתומים, אז הם רק דברים. חייבים להיות בטוחים שהדברים האלה קורים. זאת אומרת, שהאגודות, כמו שהוא אמר, עד שלושים אלף שקל המרכזים מעבירים את זה עם רק ניהול תקין. אגודות עד מאה אלף שקל המרכזים עוזרים להם לקבל את הכסף על ידי הכרטיס. והמרכזים מקבלים על זה כסף. אז שני הנושאים האלו מאוד מאוד חשובים. העוזרים שלי יהיו איתך בקשר. תפעיל אותנו. אבל בפגישה הבאה, אנחנו נודיע לכולם מתי, חייבים לקיים את ההבטחה הזאת של מינהל הספורט. אני רוצה להגיד לך תודה שהגעת. דודו לא נמצא פה, אבל החזקתי אותו כמה שאני יכול.

בדקה שנותרה לי אני רוצה לסיים עם משהו מהלב. אני מאוד אוהב ספורט. מאוד. אתם יודעים, יש פה חלק שמלווים אותי הרבה שנים. יורם גידל אותי מהשלב שהקמתי אגודה במדינת ישראל, והוא יודע כמה פעלתי קשה כדי שהאגודה הזאת תצליח, וכמה כספים הוצאתי מהכיס, כדי שהספורטאים, המאמנים והמערכת תמשיך לעבוד.

הסיטואציה בספורט הישראלי לא יכולה להמשיך בצורה שהיא קורית היום. הרבה מאוד אגודות פשוט נסגרות. להרבה מאוד אגודות אין מתקנים. להרבה מאוד ספורטאים אין תמיכה. ילדים לצערי מפסיקים פעילות בגיל צעיר, גם מנושא כספי, וגם מנושא של עזרה אנושית של מאמנים ומתקנים. אנחנו צריכים לשנות את הנושא הזה. ואני פה, בכנסת, כדי לעשות את זה.

אני מבטיח לכל אחד שיושב פה, ולכל מי ששומע אותנו, אני רק על זה. ושומעים אותי בכל ועדה, לא משנה אם אני הולך לוועדה למעמד האישה, או הילד, או רווחה, או בטחון. זה נוגע לכל אחד. זה נוגע לכל מערכת וגוף במדינה הזאת. ככל שנשקיע יותר בילדים שלנו בספורט, במסגרות ספורטיביות, יהיו פחות פשע, פחות אלימות, ילדים ילמדו יותר טוב, ואתם כאנשי ספורט יודעים את זה. זו המשימה שלנו, אני צריך אתכם איתי בנושא הזה, אל תרימו ידיים. אני רואה את מירי עצובה קצת, אבל זה תהליך. וברגע שאנחנו נחזור על זה כל הזמן, ולא נוותר, וכולם יבינו שאנחנו לא מוותרים על הספורט הישראלי, אנחנו ננצח. ויהיו מתקנים, ויהיו תקציבים. ויהיו מאמנים. ואנחנו נדאג למאמנים, כי זה הדבר הכי חשוב. ובסוף כל הילדים במדינת ישראל יזכו להיות במערכת נורמלית, כמו שקורה היום במדינות בעולם.

אני רוצה להגיד תודה לצוות הוועדה, אנחנו נקבע ועדה בהמשך, ואנחנו נדון ונסיים את הנושא של הסימולציה ונוהל האוצר. אני מסיים את הוועדה. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.