פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



14
ועדת העבודה והרווחה
23/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 41
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, י"ט בכסלו התשפ"ב (23 בנובמבר 2021), שעה 12:25

מיצוי זכויות ושירותים והנטל הבירוקרטי של אנשים עם מוגבלויות מול גופי הממשלה

חברי הוועדה: שירלי פינטו קדוש – מ"מ היו"ר
יוראי להב הרצנו – מ"מ היו"ר
אלינה ברדץ' יאלוב

מיכל וולדיגר
משה אבוטבול
נירה שפק
סמי אבו שחאדה
פטין מולא

עדי נעמן - מנהלת תחום בכיר שילוב קהילתי, אגף בריאות הנפש, יחידת השיקום, משרד הבריאות

לירון דוד - עו"ד ועו"ס, סמנכ"לית מדיניות ופעילות בינלאומית, "אנוש" עמותה ישראלית לבריאות הנפש

עמוס כהן - יועץ משפטי, קואליציית העמותות לחולים

בועז הרמן - מנכ"ל איל"ן

דן רשל - עו"ד, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

עו"ד הדס אגמון - ממונה משפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

מרים בר ניר - חברת "עוצמ"ה", פורום עצמי של משפחות נפגעות נפש

ספיר פרדו - עו"ד פעילה בתחום המיוחדים, אמא לבן על הרצף האוטיסטי

זוהר גבילי - אם לשתי בנות עם צרכים מיוחדים

יונה קציר - מנכ"ל אגודת הפסוריאזיס הישראלית

אלי כהן - מנכ"ל עמותת פיתחון לב

לירון ליפסקין - המטה לישראל דיגיטלית

אורית ארז

דנה פורר, חבר תרגומים

מיצוי זכויות ושירותים והנטל הבירוקרטי של אנשים עם מוגבלויות מול גופי הממשלה

אני רוצה לפתוח את הדיון בוועדת העבודה והרווחה היום יום שלישי, 23 בנובמבר 2021, אני מתכוונת לפתוח את הדיון בוועדת העבודה והרווחה במסגרת ציון יום שוויון לאנשים עם מוגבלויות כאן בכנסת בנושא מיצוי זכויות והפחתת הנטל הבירוקרטי.

אני רוצה לספר לכם סיפור אישי, לפני כמה שנים סיימתי לימודים במשפטים, ורציתי כמו כל הסטודנטים למצוא התמחות, בעצם בסיום התואר שלי להתמחות במשפטים, במשך שנה שלמה חיפשתי מקום להתמחות בו, היה מאוד קשה למצוא אחרי התואר שלי חיפשתי מקום להתמחות בו, היה מאוד קשה למצוא, בגלל שמעסיקים לצערי, ראו שאני חירשת, לא רצו לצרף אותי לעבודה, אבל בסופו של דבר שמצאתי אנשים טובים בדרך, ונכנסתי למשרד עורכי דין להשתלב, משרד איכותי בתל אביב שמתעסק בנושא דיני עבודה, זה נושא שאני התעסקתי, לקח אותי כמתמחה חירשת, וביקשתי נגישות למקום העבודה.

לצערי, מהרגע שביקשתי והגשתי למשרדים הרלוונטיים את הבקשה נתקלתי בטופסיאדה שלא נגמרת, בירוקרטיה שאם אתה צריך הנגשה, אתה צריך את הפרט הזה, ועוד פרט, והתחלתי, גם אני מתמודדת עם מקום עבודה חדש, מתמודדת עם מקצוע חדש, וגם המעסקים רואים את הקושי ואת העול שנוצר בשביל להנגיש מקום עבודה בשביל מתמחה חירשת, טבענו בים של טופסיאדה הם בסוף ויתרו על ההנגשה, ומימנו מהכסף הפרטי שלהם, אבל הסיוע של המדינה לא הגיע. וזה אחד הדברים שחוסמים את השתלבותם של אנשים עם מוגבלויות בשוק התעסוקה לממש את הפוטנציאל שיש בהם, כי לא כל המעסיקים יכולים גם להכיל את הכלכלה בשביל להנגיש את זה.

הנושא של הוועדה היום, לחשוב על פתרונות ביחד, פתרונות אמיתיים להוריד את הטופסיאדה, את הבירוקרטיה ולפני שאני נותנת את רשות הדיבור לארגונים, לעמותות, אנשים מהשטח, אני אשמח לתת את רשות הדיבור לחברי כנסת שרוצים. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. כן.

צהריים טובים, אני שוב מברך על קיומו של היום החשוב הזה בהובלה של חברת הכנסת פינטו שעושה עבודה מדהימה בנושא הזה. אנחנו מדברים על מיצוי זכויות, עכשיו, זה לא, זה כלום לא מוסיף על המדינה. מיצוי זכויות, יש זכויות, אנשים לא מצליחים למצות אותם, עכשיו אני גם זוכר אצל הישיבה האחרונה שלי אצל שר העבודה והרווחה, מר מאיר כהן, היה שם גם מנכל הביטוח הלאומי, למשל היה שם באופן ברור שבחברה הערבית כמעט ואין מיצוי זכויות, או במקומות שונים, כמובן שבפריפריה אנשים נגישים פחות לעניין הזה של הזכויות שלהם. עזבו מה שהמדינה יכולה לעשות בעתיד מה שהיא קיבלה על עצמה לעשות היא לא עושה, כי חלק גדול מהאנשים אנחנו מדברים על האוכלוסיות היותר מוחלשות כמובן, לא מצליחות למצות את הזכויות שלהם.

התחיל פרויקט חשוב מאוד במדינה של מיצוי זכויות, של עמותות של אנשים שפתחו משרדים שיכולים לעזור לאזרח למצות את הזכויות שלו מול הביטוח הלאומי מול המשרדים השונים, אני חושב ואני אשמח שזאת תהיה ההמלצה שלנו היום בוועדה, לחזק בצורה משמעותית את המרכזים של מיצוי זכויות, כי מה קורה, כשאנחנו מדברים על האוכלוסיות היותר מוחלשות, הנגישות שלהם לעורך דין שיעשה להם את העבודה היא גם פחותה יותר ואז קשה להם הרבה יותר ואז הם גם לא מצליחים להגיע למה שהמדינה עכשיו רוצה לתת.

אז אני באמת חושב שצריך לקבל פה החלטה שאנחנו דורשים מכל המשרדים בעיקר גם מהביטוח הלאומי להקים מחדש מקומות שאין בהם ולחזק את המקומות שיש בהם, מקומות שנותנים שירות למיצוי הזכויות למה שקיים עכשיו בחוק, שזה לא הרבה, החוק כבר מוכן לזה לא צריך לתקצב פשוט צריך להנגיש את הדבר הזה לכמה שיותר אנשים זה יחסוך להם את המעמסה הכלכלית והרגשית, מזה שהם צריכים ללכת לעורך דין בשביל לקחת את מה שמגיע להם, ובנוסף לזה זה למצות את הזכויות שלהם, שוב תודה לך על היום החשוב הזה וכל הכבוד על העשייה.

תודה רבה חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, נושא חשוב שבעצם מה שגם המדינה נותנת היום בעצם, גם המגזר הערבי שלצערי חוסר המודעות וההנגשה מורגשים הרבה באנשים עם מוגבלויות מהמגזר והרבה דברים שהם לא יודעים שמגיעים להם והם זכאים צריך כבר היום צריך כבר עכשיו לתת את מה שיש שימצו גם את זה. מסכימה. תודה.

ההבדל בין שתי החברות שירלי, קיימות גם היום ביום המיוחד הזה בכנסת, לצערי הרב אני כבר בדיון הרביעי פה היום ואני ראיתי את העמותות אני מכיר את העמותות ראיתי כמה הייצוג של החברה הערבית, לא ראיתי עמותות פה, לא ראיתי אנשים שבאים, לא ראיתי גם את מי שמייצג את משרדי הממשלה, לכן חלק מהאפליה בנושא הזה, זה שהאנשים שקופים. לא הזמנו את העמותות שלהם, לא הבאנו דוברים, לא באו אנשים, זה גם חשוב מאוד.

אני מסכימה. אני באמת לא חושבת שיש לי איזושהי התנגדות לא לי ולא לוועדה, תביא רשימה ואני בטוחה שיזמינו אותם.

אני רק אומר שזה גם נראה ככה, לפעמים אין שום כוונות רעות, אבל התוצאה היא לא טובה.

תודה רבה, אני רוצה לעבור לדובר הראשון מנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלויות, אבל לפני שתדבר, אני רוצה לברך אותך על המינוי להיות הנציב החדש. אני מאחלת לך הרבה הצלחה בתפקיד, ולנציבות, אתם שותפים מלאים לדרך, גם שלי וגם של הועדה, עם כל הארגונים והעמותות. תודה רבה. דן.

תודה רבה לכם, תודה רבה לחברת הכנסת. מעריך מאוד את הברכות והאיחולים, עורכת הדין מטעמנו הדס אגמון תגיד כמה מילים, תציג מה שהיא צריכה להציג ואחריה אני אוסיף כמה מילים אם זה בסדר.

תודה רבה, אני עורכת הדין הדס אגמון מהנציבות, ואנחנו מאוד מברכים את הועדה על הבחירה לעסוק בנושא הזה ביום הבינלאומי לציון זכויות אנשים עם מוגבלות.

אנחנו הרבה עוסקים בחוסרים שקיימים בחקיקה. סיימנו עכשיו דיון בוועדת חוץ וביטחון בנושא תקנות שעדיין לא הותקנו. בוועדת כלכלה על דברים שעדיין חסרים בנגישות של תחבורה ציבורית. וכאן אנחנו עוסקים בהיבט אחר, בחקיקה ובנהלים שהמדינה כבר קבעה והחליטה שיש מקום לתת את השירותים ואת הזכויות המסוימות ועדיין אנשים לא מצליחים למצות ולקבל את מה שהם זכאים לו. והפער הזה, הוא פער מאוד משמעותי, הנוכחות המדהימה הזאת פה של האנשים מראה כמה הנושא הזה כואב ומשפיע בצורה יומיומית על החיים של אנשים.

הקושי למצות זכויות, אם זה בחסמים של ידע, על עצם קיום הזכות, אם זה הצורך לעמוד בכל מיני קריטריונים נוקשים שחלקם נקבעו לפני שנים רבות ולא מתאימים למציאות של היום ולתפיסות העולם של היום, אם זה חסמים בירוקרטים שהוזכרו קודם, על ידי חברת הכנסת פינטו של טפסים על גבי טפסים, ואם זה חסמים דיוניים, הצורך במקרה של תשובה שלילית לשכור עורך דין וללכת לבית משפט כדי להיאבק על הזכות.

כל הדברים האלה מעכבים את היכולת של אנשים עם מוגבלות לקחת חלק בתעסוקה, הם גורמים למשפחות של ילדים עם מוגבלות להשקיע שעות שהיו יכולים לעשות בהם דברים אחרים ופרודוקטיביים יותר, להשקיע שעות בריצה בין גורמים ממשלתיים שונים כדי לעמוד על זכויותיהם, אם זה משרד החינוך או משרד הרווחה וביטוח לאומי.

והדברים האלה הם חסמים שהמדינה צריכה לעשות אצל עצמה בדק בית. התפיסה שלנו אומרת שלא צריך מרכזים או לעזור בעורכי דין שיעזרו, אלא צריך לעשות בדק בית, כל משרד, איך אפשר לפשט את הבירוקרטיה, איך אפשר להעלות את השיעור של מיצוי הזכויות.
אנחנו חושבים שיש שלושה כיוונים שיכולים להיות פרקטים ואפקטיביים, ונשמח לקבל את ברכת הוועדה לקדם אותם, אחד זה לפעול לכך שהאבחון צרכים של אדם יעשה במקום אחד, מה שנקרא וואן סטופ. שממנו יגזרו הנתונים ויעברו לכל הגורמים שמקנים שירותים וזכויות.

הדבר השני זה לחייב כל נותן שירותים, כל גורם ממשלתי, לבחון מדי מספר שנים האם הקריטריונים עדיין מוצדקים, האם אפשר להקל, האם צריך את כל אנשי המקצוע, שיאשרו כל זכות וזכות.

והדבר השלישי, לקבוע איזשהו גורם ממשלתי, שיוכל לפני בית משפט, או במקום בית משפט, לבדוק טענות של אנשים עם מוגבלות שנתקלים בקושי מול נותן שירותים, לברר את הטענות האלה ובמידת הצורך, גם לקבל החלטות.

אפשר להוסיף כמה מילים? בנוסף למה שהדס אמרה כאן, יש פשוט יותר מדי דוגמאות קונקרטיות שגם אחרי הבירוקרטיה שהכול כבר מובן וברור והשלב הזה הסתיים, כשמגיע שלב המימוש, גורמים במגזר הציבורי פועלים בצורה מאוד מאוד תמוהה בלשון המעטה, בצורה שלדעתנו, לדעתי, חוטאת לתפקידם, שהתפקיד שלהם זה באמת להיות הגורם האחרון בין המימוש לבין האדם שצריך את השירות. לפעמים אפילו עושים את זה, וסליחה על המילה החריפה, פוגענית. משלל סיבות, הדבר הזה דורש טיפול כי מעבר לחקיקה אם אין את האכיפה, אז באמת הרבה מפספסים והרבה מרוח החקיקה הולך לאיבוד ולמעשה מאבד רלוונטיות. זה גם כן דורש טיפול.

ורק אני אתחבר לדבר האחרון שהדס אמרה, פונקציה במגזר הציבורי, פונקציה ממשלתית שאנחנו כמובן נשמח להוביל אבל לא על זה אנחנו מתעקשים, תוכל מאוד מאוד לקצר תהליכים בכל מה שקשור לבירור סוגיות נקודתיות של אנשים שפונים.

תודה רבה דן. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לחבר הכנסת משה אבוטבול.

כן, תודה. יישר כוח על הדיון הפורה והחשוב הזה, אבל הייתי רוצה לומר, בגלל שזה באמת חשוב. שלמה המלך שהיה החכם מכל אדם אמר פסוק אחד "פתח פיך לאילם", מה המושג של פתח פיך לאילם? זה הפך להיות אצלינו מושג שאם יש אדם שלא יודע לדבר על מה שמגיע לו, אתה צריך לתת לו את הזכויות שלו להנגיש לו את הזכויות לספר לו על הדברים האלה, זה לא רק כי הוא אילם כי הוא לא יכול לדבר זה אחד שמתנהג כאילם כי הוא יודע איך לטעון את הטענות שלו, זה אמר מי שהיה חכם מכל אדם שלמה המלך. כמו שאנחנו מכירים את המושג שלפני עיוור לא תיתן מכשול, לא צריך להיות עיוור כדי לראות מכשולים, לתת לו את העצה הנבונה ונכונה.

אני חושב שלמעשה יש במדינה שלנו בעיה מאוד קשה שחייבים לתת את הדעת. אותו ציבור הזה, ציבור יקר שהיום אנחנו גם מציינים לכבודכם את היום הזה בכנסת. זה ציבור שככה, מעצם היותו, עם אותה מצוקה או קושי שיש זה כבר שאומרים לבד שיש איזושהי סיבה שצריך ללכת לקראתו.

אבל מעבר לזה החוקים שלנו במדינה, מאוד מסורבלים, מאוד קשים, כל דבר שמצליחים להשיג זה בקושי, ולאחר מכן מתחיל כבר להיות דרמה אחרת, עד שהוא כבר מתחיל להתארגן עם הנושא מה אומרים לו? מתנצלים אבל כבר עבר התאריך, זה כבר פשוט, לא רוצה להגיד רשעות, אבל זה באמת גובל באכזריות, שאותו בן אדם עד שהשיג את כל המסמכים שהיה באמת קשה לו, לך תביא מהרווחה את זה ומהרופא את זה, ואת זה, גמר הכין את כל הסט, מגיע עד לבאר אומרים לו אין מים.

לכן באמת צריכים גם כן לדעת לתת יותר מרווחים ויותר זמנים לאותו ציבור הזה, להנגיש לו את הזכויות, וגם לגלות לו. לצערנו ישנם גם ארגונים שמתפרנסים מזה, אני לא נגד פרנסה ליהודי, או לכל אדם אחר שרוצה להתפרנס, אבל אני חושב שהארגונים צריכים לטפל בבעיות הקשות ביותר, שבאמת קשה להשיג את הזכויות מכל מיני סיבות.

אבל בדברים הקלאסיים, צריך שהמדינה יותר תהיה מעורבת. אני זוכר את עצמי בתור צעיר, יכול להיות שעדיין יש את זה היו באים שיל"א, שירות ייעוץ לאזרח, שהיו באים, נותנים את זה סטודנטים, אנשים שמבינים בדברים האלה, היום לצערנו יש כאלה גם שלא הגיעו אליהם המכתבים.
שלחו להם מכתב, אתם יודעים, אותו אחד חי לו לבדו בבית שמה ערירי, לוקחים לו את המכתבים ילדים מהשכונה מתיבת הדואר, הוא לא ידע בכלל ושלחו לו מכתבים תבוא לוועדה, תבוא לזה, צריך למצוא כל דרך אפשרית להגיע לאותו ציבור הזה.

אם אנחנו רוצים להיות חברה טובה יותר, חברה מכובדת יותר, חברה שיודעת בדיוק להעריך את אותם אנשים שנמצאים במוגבלות כזאת או אחרת אנחנו חייבים להוכיח להם, החובה היא עלינו, להוכיח להם שהחוקים אמורים להיות מותאמים גם לכם.

לכן אני ביום כזה קודם כל מברך אתכם שתהיו חזקים, אני כאחד שנמצא כל הזמן בוועדת העבודה והרווחה משתדל לבוא לפה תמיד, תמיד לעמוד לשירותכם. היועץ שלי לענייני חקיקה, גם בקשר עם חלק מהאנשים פה ומנסה לקדם כל מיני דברים שנעצרו, גם בהסתייגויות הגשנו כל מיני דברים, בספר התקציב לצערי לא קיבלו אותם, אבל זה בסדר.

הלוואי ואת מה שחייבים לכם, נוכל לשלם בכבוד ולא לצער אתכם, אבל מצד שני תדעו שאנחנו כולנו, לפחות אני, כחבר כנסת משה אבוטבול וכן תנועת ש"ס, כולנו רתומים ונרתמים למען הציבור היקר הזה ומאחלים לכם רק בריאות והצלחה. ותודה רבה לך שירלי ולכל המארגנים, יוראי ולכל האנשים הטובים שבאמת עושים הכול. כי אני חושב שבאמת, אם אנחנו רוצים להיות טובים יותר, צריכים שאתם תרגישו את זה ושתיהנו מהאזרחות שלכם במדינת ישראל. תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת משה אבוטבול, הדברים שאמרת נכונים ואני רוצה רק להגיד, זה שוב ושוב מוכיח את השותפות החשובה בין אנשים עם וללא מוגבלות ביחד, עבודה משותפת להפחתת החסמים ולשיפור הנגישות פה בארץ, להוריד את הבירוקרטיה. כמו שאמרתי בפתיחת היום, בכנס אין יותר את השיח הם ואנחנו אלא כולנו ביחד.

לצערי אני עוברת לוועדה אחרת, לעוד ועדה, רוצה לתת את הובלת הועדה לחברי חבר הכנסת יוראי להב, שגם הקים איתי את הועדה הזאת וגם מציין איתי את היום הזה. אני רוצה להגיד תודה לכולכם שהגעתם, כייף לראות אתכם, ואנחנו נפגש עוד ורק התחלנו את העבודה. תודה.

שירלי, רק רציתי לברך אותך על הנהלת הועדה היום, זה אירוע מרגש בפני עצמו.


(היו"ר יוראי להב הרצנו)

תודה רבה לשירלי פינטו על הובלת הדיון עד עכשיו. אנחנו נמשיך בסדר, אני רוצה לתת את זכות הדיבור כרגע לדוד לירון. נמצא כאן? בבקשה. ולאחריה תדבר יונה קציר.

שלום לכולם, בוקר טוב, שמחה על הדיון, ומודה עליו, שמי לירון דוד אני סגנית בינלאומית לפעילות באנוש, העמותה הישראלית לבריאות הנפש. ורצינו בקצרה להעלות את הסוגייה של מיצוי זכויות סל שיקום, לאנשים שמתמודדים עם מוגבלות נפשית.

הנתונים המצערים, מראים שמעט מאוד אנשים שזכאים לשירות הזה מקבלית אותו בפועל. מתוך סך של 150,000 אנשים שמוכרים למערכת הציבורית כסובלים ממחלות נפש כרוניות, אנחנו יודעים שבסביבות ה 100,000 מקבלים נכות נפשית מהמוסד לביטוח הלאומי בסך של 40 אחוז נכות, שזה תנאי הכניסה לסל שיקום, שנותן מכלול שירותים שמסייעים בשיקום ובהחלמה של אנשים שמתמודדים עם מחלות נפש, ומתוך מאה אלף האלה בסך הכול 30,000 בממוצע מקבלים ואוצ'ר לסל שיקום, זאת אומרת עברו ועדת שיקום, ומקבלים שירות.

מבקר המדינה ב־2016 הוציא דוח שהראה שבערך חמישים אחוז מהאנשים שקיבלו ואוצ'ר ממשים אותו, זאת אומרת 15,000 נשארים בעצם עם המימוש בפועל של הזכויות האלה שהן מהוגנות בחוק ואמורות להינתן לפי חוק, ובעצם המדרג הזה שעשיתי, אפשר להבין עד כמה גם כשיש את הזכויות האלה עלי ספר, הן לא ממשות בפועל ופוגעות קשה באנשים שיכולים לקבל שירותים מגוונים ולשפר את איכות החיים שלהם, להתפתח, לצמוח ולנהל חיים עצמאיים בקהילה.

אני גם אוסיף עוד שני נושאים נוספים בהקשר של סל שיקום, אחד החסמים המרכזיים בעניין הזה, זה שאין ליווי ואין סיוע בתוך התהליך, לא מול הביטוח לאומי בעצם ולא מול ועדות סל שיקום, באופן שאנחנו רואים אותו בנתונים האלה. והדבר הנוסף, אין שום ייעוץ משפטי לאנשים שמקבלים היום סל שיקום פרט לבני המשפחות שבמרכזי סיוע למשפחות מתמודדים מקבלות גם שעתיים בשבוע של יעוץ משפטי, אבל למתמודדים עצמם, אין שירות כזה בתוך הכלים של סל שיקום. תודה רבה על הזמן.

תודה רבה לך לירון. יש כאן נציגים של משרד הבריאות באגף שיקום?

כבוד יושב ראש אני רוצה אם אפשר דקה, בדיוק זה ההמשך, לפני שאני ארוץ לוועדה נוספת, אנחנו כל היום מתעסקים עם תחום מאוד מאוד חשוב של אנשים עם מוגבלויות אז לכן אנחנו רצים בין ועדה לוועדה. מברכת כל מילה שאמרה פה הדוברת לפני סליחה לא זוכרת את השם, ואני בהחלט מברכת גם את היושב ראש על הדיון הזה.

אני כן רוצה להוסיף עוד משהו לגבי הנושא של מיצוי זכויות, לגבי אנשים עם מוגבלות נפשית וסל שיקום. גם הטופס עצמו, עוד לפני שמתחילים לדבר איתי על הטופס עצמו הוא טופס מסורבל. אני יודעת שבעבר היה סוג של פיילוט שאפילו לדעתי הצליח. עוד לא הצלחתי להגיע אליו סופית לטופס כדי להקטין נדמה לי היום הוא 24 עמודים שצריך להיות גאון בשביל לענות על הטופס הזה. מעבר לזה שצריך להיות גאון בשביל לענות עליו, אתה צריך גם ללכת גם לפסיכיאטר, והוא צריך - זה לא מספיק שאתה מצרף לטופס נניח איזה מסמך - אתה צריך גם להחתים אותו על הטופס הזה ולהחתים עוד. זה פשוט מגוחך.

אפשר לצמצם את הטופס הזה למספר מצומצם של דפים להעביר את המסר הזה את הדפים האלה בצורה מקוונת, זה כן עשו זה טופס מקוון, אפשר לצמצם אותו, להכניס לפנים כל מיני מסמכים שלא צריך להחתים עליהם אנשים, מספיק שאני מצרפת את הטופס, וכבר ככה ייטב הדבר. כלומר קודם כל בטופס עצמו, ואני באמת קוראת למשרד הבריאות לקחת לתשומת ליבם, לראות איפה אפשר להפחית, את הסרבול הנורא שגם ככה הוא מעמסה ענקית על מתמודדי הנפש, שכמו שאמרה חברתי קודם הם צריכים 40 אחוז נכות נפשית כדי לזכות בחמישים אחוז נכות נפשית, מדובר באנשים שלא כל כך פשוט להם בחיים, קשה להם עם הדבר הזה קשה למשפחות שבדרך כלל המשפחות הן אלה שדוחפות קדימה, אז אלף לפשט את זה.

עוד משפט אחד, אחרי הפישוט וכבר אחרי שאנשים קיבלו את סל השיקום, עברו את הוועדה, לא נכניס לזה שיש כמה, עד שמגיעים לוועדה, עד שהוועדה מתקיימת, עד שזוכים באישור, הנה יש לכם סל שיקום, יופי, עכשיו צריך להמתין לגוף שיקבל אותם. עד שהוא יקבל אותם בינתיים, מדובר באנשים חלשים ביותר, חלקם עם תחלואה כפולה, שהם צריכים להיות נקיים, להחזיק בן אדם שלא יגע בסם במשך חודש חודשיים מאוד קשה.

אבל ההמתנה למסגרות, שיכולים לקבל אותם אחרי שיש להם את הסל שיקום, זה גם יכול להמשך חצי שנה ויותר, הם מהר מאוד נופלים ואז כמו דלת מסתובבת חזרנו חזרה עם אותם אנשים. שוב להחמרה במצב שלהם, שוב לאשפוזים שעולים הון תועפות למדינת ישראל. פשוט חלם. חלם. ואני חושבת וקוראת פה לוועדה לעשות פה סדר, לסדר את הטופס, להרחיב את מתן השירותים, לצמצם את התורים הארוכים לכל המסגרות שנזקקות להם. ויפה שעה אחת קודם.

תודה לך על הדברים, חברת הכנסת וולדיגר, בוא נשמע אם יש דברים לומר לנציג אגף השיקום במשרד הבריאות, מי נמצא איתנו? יש לנו מישהו? ואני מבקש מיונה קציר מיד אחרי הדברים של נציגת משרד הבריאות.

טוב, קודם כל שלום לכולם, עדי נעמן מנהלת תחום בכיר שילוב קהילתי באגף בריאות הנפש ביחידת השיקום, סל שיקום. אני קצת אדבר על נתונים ששלחנו ב 22 ליוני 21 למרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני קצת אדייק את הנתונים, שלירון דוד פרסה בפניכם. לפני זה אני רק אגיד שהנושא של זכאות לסל שיקום , זה נכון שיש יותר נכי נפש שהם באמת בוועדת נכות.

יש יותר למעלה ממאה אלף נכי נפש וזה נכון שאחוז אלה שמקבלים שירותי סל שיקום הוא בוודאי שלא מאה אלף עוד מעט אני אדבר קצת על נתונים, יחד עם זאת חשוב להגיד שיש הרבה, שמסיבות מגוונות פשוט לא מעוניינים בשירות הזה למרות שבעיניי זה שירות שיכול לעזור מאוד, זה שירות סוציאלי, חברתי תמיכתי, יש נכי נפש שבאמת חושבים שהם יכולים להסתדר גם בלי השירות הזה.

אני גם מתמודדת, אני במקרה עם קביים בגלל ניתוח שעשיתי, אבל אני מתמודדת עם סכיזופרניה, אני עובדת עם משרד הבריאות כבר עשור והנושא הזה הוא בלב שלי, יקר לליבי, אני צרכתי שירות הסל שיקום, אני צורכת שירות סל שיקום, זה אחד הדברים שדי הצילו אותי ובאמת הביאו אותי עד הלום.
אני אמרתי חוק נכי נפש כי זה החוק, אבל לגמרי מתמודדים.

אני אדבר קצת על נתונים, אוקיי אז זה נתונים שבאמת הוגשו לפני כחצי שנה, הם מתייחסים לאחוז מממשי סל שיקום משנת 2000 עד שנת 2019, וכמובן אנחנו נוכל להביא נתונים מדויקים יותר במידה והוועדה תרצה, כמובן שאנחנו נוכל להביא נתונים משנת 2021.

שתפרסמו בבקשה לציבור.

אני רק חייבת להגיד, סליחה עדינה שזה נורא מתעתע הנתונים האלה, כי מספיק שבן אדם, שוב אני מכירה את זה ברמה האישית, מספיק שבן אדם בא נניח והצליח בסוף להגיע למרכז תעסוקתי, הוא בא פעם אחת, עד שהוא הצליח להגיע, בא פעם אחת זה לא לרוחו, עזב, הוא כבר נמצא בתוך הסטטיסטיקה אז להגיד יש איקס משתתפים זה מאוד לא מתאים למציאות. המציאות היא נוראית.

והיא נוראית כמו שאמרתי גם כי יש מחסור ברצף הטיפולי יש מחסור במסגרות ויש מחסור גם להנגיש להם את זה, באמת מדברים מאוד יפה על מתאם טיפול. אבל מתאם טיפול צריך להסתכל על המכלול בכללותו וללוות אותו, המשכורות נמוכות אז הם עוזבים, בקיצור, לכן אני אומרת שהנתונים מאוד מתעתעים, להגיד ששלושים אחוז משתמשים זה לא מדויק.

אני מבקש לאפשר לה להשלים את הדברים כי היא רק בתחילתם.

אוקיי אז אני קצת אדבר על נתונים, ששוב אנחנו נשמח לעשות שיקוף לנתונים האלה ולהביא גם נתונים עדכניים יותר. סך הכול עד שנת 2019 מחקיקת חוק שיקום נכי נפש, משנת 2000 המספר הוא 107,000 נכי נפש, מתמודדי נפש, שמתוכם עד שנת 2019, 41,075 למעשה מוצו את שירותי הסל שיקום לפחות פעם אחת, מה שזה אומר זה שלושים ושמונה אחוז.

עכשיו מכון ברוקדייל אומר שלמעשה אחת הסיבות לאחוז הזה, שוב זה לא אחוז מספק, וכמובן אנחנו עושים פעולות להעלות את אחוז המשתמשים בזכאות, אבל אחת הסיבות זה באמת גם חוסר עניין של האנשים לקבל את השירות השיקומי מסיבות כאלה ואחרות. עכשיו כן אנחנו עשינו השנה-

סליחה שאני מתפרצת אבל זה פשוט בדמי, להגיד הם לא מוכנים לקבל זה מגוחך, שוב לא היא אשמה, אנחנו כמדינה אשמים כי יש כאן עניין של סטיגמה ויש כאן קושי אמיתי לעשות את זה.

אני פוגשת מתמודדים יום ביומו זה פשוט בוער לי בעצמות, רק אתמול הייתי בכמה מסגרות אני הולכת, רואה, מדברת גם עם מתמודדים, גם עם בני המשפחות שלהם, להגיד הם לא רוצים לקבל, הם לא מוכנים לקבל, זה בריחה.

מאה אחוז, אני אתן לך משפט סיכום לומר דברייך, מיכל, חברת הכנסת וולדיגר, את מדברת מדם ליבך וזה ניכר, אני כן אומר שהנושא הזה טעון או דורש דיון יותר מעמיק ולכן הועדה הזאת, הדיון הזה לא יכול לעשות זום אין בצורה כל כך עמוקה כפי שהנושא הזה דורש. משפט אחרון בבקשה.

כן, כמו שלירון אמרה זה חלק שעוזר ב, זה חלק של 18 מרכזי סיוע למשפחות והיום הם לא חייבים וואצ'ר של סל שיקום בשביל להשתמש בשירות והם באמת עושים עבודה מדהימה ונהדרת ובשנים האחרונות באמת הייתה מנהלת תחום משפחות דינה ברק שיצאה לגמלאות שעשתה עבודה מדהימה ואנחנו מגייסים מנהלת תחום חדשה שהיא גם מתמודדת דרך אגב. ואנחנו כן דוחפים את הנושא שמתמודדים יעבדו בשירותי השיקום, יש לנו בבתי חולים, בקופות חולים בשירותי השיקום בבריאות הנפש שהם מתמודדים. תודה לכם.

תודה רבה לך, ואנחנו כמובן נכנס, הנושא הזה דורש דיון יותר מעמיק, אבל תודה רבה לך על הדברים. אני רוצה עכשיו לתת שתי דקות לחן קלרה ולאחריה חברת הכנסת אלינה ברץ' יאלוב.

סליחה, קציר יונה. אני מתנצל.

כן אני כאן, אני מעבירה את רשות הדיבור לעמוס חברי הוא יציג את הדברים.

אני עמוס כהן, אנחנו בעצם מקואליציית עמותות החולים, אנחנו כרגע מאגדים למעלה מעשרים עמותות והקואליציה הזאת רק הולכת וגדלה. אני רוצה להגיד כמה מילים על מה ששמענו כאן ואחרי זה אני אגע בנקודה. אני פניתי מספר פעמים לביטוח לאומי להנגיש מידע שלא מופיע באתר אצלם, לגבי כל מיני זכויות של נפגעי עבודה, לגבי כל מיני זכויות של חולים. ופשוט נתקלתי בקיר.

עכשיו צריך להבין, עורכי הדין ואני מבניהם, אנחנו הרבה פעמים יוצרים צורך אצל הלקוחות, מה זאת אומרת? אנחנו פונים לאותו אדם פוטנציאלי ומגלים לו על הזכויות, ובעיניי זה דבר נורא, שלא צריך לקרות. כאשר הרשות, כאשר עורך דין עם כל האינטרסים וכל זה פונה לרשות שתוסיף מידע באתר והרשות לא מוסיפה את זה, זה חמור מאוד ולכן אני חושב שאתם כאן, זאת אומרת חברי הכנסת, צריכים לוודא שהכול מונגש, ואפשר גם להתייעץ, זה לא גנאי להתייעץ עם עורכי דין שמתעסקים במימוש זכויות ולהבין איזה דברים לא מונגשים לציבור. כמו כל מיני טפסים כפולים שמבקשים מנכים למלא, כל מיני זכויות שבכלל לא מופיעות.

מכאן אני רוצה להגיע לנקודה שלגביה אנחנו הגענו לכאן וזה העובדה שכמו שהטפסים לא צריכים להיות מסורבלים, ככה גם החוקים לא צריכים להיות מסורבלים, ורק לפני כשבועיים כשעבר חוק התקציב יצא קול תרועה שבו נקבעו כל מיני זכויות של נכים, אלא שבאותה נשימה, יצא גם חוק שלא היה במסגרת הקריאה הראשונה אלא הוא נוסף רק לאחר מכן, שבעצם פוגע בצורה אנושה בשילוב הנכים הקשים בשוק העבודה, ואני אסביר, יש זכות שנקראת פטור ממס הכנסה שכל נכה, לפחות זה היה עד שבועיים, שכל נכה עם תשעים אחוז נכות זכאי לפטור, אלא, שנוסף סעיף שאומר שמעתה רק נכים עם תשעים אחוז שאחת הנכויות שלהם היא ארבעים אחוז יהיו זכאים לפטור הזה.

ואני רוצה להסביר מה הקושי, בעצם אם יש לנו נכה שיש לו שלושים אחוז נכות ועוד שלושים, הוא הגיע לשלוש מאות אחוזי נכות אבל אין לו אף אחת מהנכויות היא לא ארבעים אחוז, הוא לא יהיה זכאי לפטור ממס, לעומתו נכה שיהיה עם נכות אחת של 90 אחוז יהיה זכאי לפטור ממס. סיבלו של נכה אחד הוא לא גדול מסבלו של הנכה השני, שניהם זכאים להשתלב בשוק העבודה, התכלית של לעודד אותם היא אחת, ולגישתנו, צריך לתקן את הסעיף הזה ולהוריד אותו מסדר היום ואנחנו נבקש את תמיכתם של חברי הכנסת בנושא הזה לאור התכלית החשוב.

תודה רבה לך על הדברים החשובים שלך. חברת הכנסת אלינה ברדץ' יאלוב, ואחריה זוהר גבילי. בבקשה.

אני ממש בקצרה, האמת שלא רציתי לדבר ראשונה, כי רציתי להקשיב קודם כל לבעיות במיצוי זכויות, כי אני נתקלת בעיקר בכל מה שקשור לעולים מתמודדי נפש ובעלי מוגבלויות. אני נתקלת בבעיות עם מיצוי זכויות שלהם, כאשר הם פונים לביטוח לאומי וקושי בידיעת השפה, זו בעצם מגבלה נוספת, שנוספת על כל אחד פה שדובר עברית ונתקל בבעיות כאלה ואחרות במיצוי זכויות. אני לאחרונה הגשתי הצעת חוק, אני בקצרה קוראת לזה חוק תרגומים, שיאפשר לאלה שדוברי שפות זרות יוכלו להשתמש בשירות של תרגום, אני מאוד מקווה שזה יעזור לפחות במקצת אני מבינה שזה לא יעזור בהכול, אבל אני באמת חושבת שזו אחת הדרכים טיפה לפשט בשביל האנשים האלה את הדרך למיצוי זכויות. תודה.

תודה רבה לחברת הכנסת ברדץ' יאלוב, עכשיו זכות הדיבור עוברת לזוהר גבילי, ואחריה חבר הכנסת פטין מולא.

שלום לכולם, שמי זוהר, אני אמא לשתי בנות עם צרכים מיוחדים, בנות מורכבות, מוגבלות שכלית, מוגבלות פיזית, כסאות גלגלים, וכל מה שאפשר לחשוב עליו. קודם כל אני באמת מברכת על היום הזה, אבל אני חייבת לומר משהו על הפתיחה שהייתה במליאה, דובר המון על נגישות, ועל העלאת מודעות וכו', וזה משהו מאוד חשוב וזה משהו שגרם לי בכלל להיות פעילה ציבורית, מאז שהבת הבכורה שלי עוד הייתה רק בת שלוש. הייתי באיזושהי הצגה והיא כל כך נהנתה והריעה בקולות וכל האימהות מסביב ממש נזפו בי ולא הייתי במקום שאני היום, היא כבר בת 19 והקטנה בת 16 וחצי, נאלצתי לצאת כשהבת שלי מאוד מאוד מאושרת. יצאתי במסדרון ולא הפסקתי לבכות, וזה בעצם גרם לי להיכנס לכל העולם הזה של פעילות ציבורית כדי באמת להעלות את המודעות לציבור, לחבר, להכיל, לחבק, ודיברו על זה המון במליאה.

הוועדה הזו מדברת על מיצוי זכויות וגם על זה דיברו פה הרבה ויש משהו מאוד מאוד, שחשוב לשים אותו על השולחן בפני הוועדה. כשמדברים על אנשים עם מוגבלויות, אנשים עם צרכים מיוחדים, איך שלא נקרא לזה, המטריה היא מטורפת. דיברו פה אנשים על מתמודדי נפש ונתקלנו בכבדות שמיעה וכבד שפה וכו' ויש את המוגבלויות הפיסיות ויש את השכליות ויש את מה שנקרא הבעיות התקשורתיות, האוטיזם, ובתוך כל אחת מהמוגבלויות שציינתי עכשיו יש עוד קשת רחבה, אנחנו מגיעים למקום שכמעט בכל חקיקה שנעשה, אי אפשר לגעת או לתת מענה או איזושהי תרופה לכל האנשים ולכל הצרכים.

העולם הזה של צרכים מיוחדים צריך להיות כל כך אישי, כל כך עם קסטומיזציה, צריך למצוא את הדרך. צריך ליצר איזושהי רשות שיודעת לחבק, יודעת לעשות את הדברים בהתאמה אישית לאנשים ולמשפחות. דיברו פה על הבירוקרטיה, כמה אני נחשפת לזה. היום שוב עם בתי שהגיעה לגיל 19, כל הנושא הזה שבגיל 18 הם נזרקים ממערכת הבריאות שעד היום חיבקה אותם, של ילדים מיוחדים, היום הם כבר בוגרים, שם שום דבר יפריע, אני לא מדברת על הצעד הבא שלי של גיל 21 שלא יהיה להם בית ספר. הנושא הזה של להקים איזושהי רשות שתיתן מענה מותאם אישית לצרכים השונים הוא פשוט בנפשנו.

משפט אחרון.

משפט אחרון, מעבר לזה, זה גם מייצר כל כך הרבה מאבקים בין העמותות, כי פתאום מעבירים משהו, אז למה מעבירים לאוטיסטים ולא למוגבלות הנפשית, ברגע שתהיה איזושהי רשות שתדע להתאים דברים ולעשות את המכלול הזה, וגם אצלי הבנות שלי, זה גם מוגבלות שכלית וגם מוגבלות פיזית ולקטנה גם אוטיזם, חייבים לדייק את הדבר הזה, ויש היום אוזן קשבת ויש התפתחות, צריך לקחת את הדבר הזה מדרגה אחת למעלה.

תודה רבה לך על דברי הטעם שלך זוהר יקרה, אני רוצה בבקשה לתת את זכות הדיבור לחבר הכנסת פטין מולא ולאחריו בועז הרמן מנכ"ל אילן.

כן, צוהריים טובים, כבוד היושב ראש חברי הכנסת, משפחת הנכים, אני פה כחבר הכנסת מבין העדה הדרוזית, אני באתי מהביטוח הלאומי אני עבדתי שלושים ושלוש שנים בעבר בביטוח הלאומי, ואני מכיר מה זה נכה ומה זה מוגבלויות ומה זה ילד נכה ומה זה משפחה שמטפלת בילד נכה קשה ועם מוגבלויות, ועם קצבאות כל כך נמוכות והכסף שמקבלים הוא מעט מאוד, והיחס שהיה בזמנו שאני התחלתי לעבוד בביטוח לאומי בשנת 86' ואני סיימתי באפריל 2019 כשנכנסתי לכנסת.

איך אנחנו עברנו שינוי דרסטי מאוד, ואני גם רוצה להגיד מילה על הממשלה הנוכחית היום, אדוני היושב ראש, הממשלה לא מזמן העבירה חוק על העלאת קצבאות הנכות ואני רואה גם המון חוקים שנחקקים בכנסת ומחברי כנסת מביאים אותם למליאה לתיקון, עוול או דברים שלא טופלו בעבר וצריך לטפל בהם בהמשך. אני גם מהבוקר פה אנחנו בכנסת בעזרת נכי צה"ל ופעולות איבה וגם היינו בשדולת האלימות נגד נשים ואנחנו פה איתכם.

רוצה להגיד לכם דבר אחד שהבית הזה, אני לא חושב שיש איזה חבר כנסת, מכל הסיעות שהוא לא רוצה טובה ורווחתם של נכי צה"ל, פעולות איבה נכים עם מוגבלויות, ילדים נכים, לשפר. יש לנו עכשיו ממשלה ואני באמת מחזיק להם אצבעות לטפל בנושא הזה, אני אומר עוד פעם, יש ממשלת ישראל שמתפקדת, יש כנסת שמתפקדת, אבל צריכים כולנו להיות ללא יוצא מהכלל, לעבוד ביחד למען האנשים האלו. ואנחנו רואים פה אנשים שמצמרר לשמוע אותם, שמעתי סיפור של בחורה שהייתה בטייס ואיך מתעללים בה במשרד הביטחון, איך מתעללים בה במשרד הביטחון לתת לה את ההכרה, וגם בביטוח לאומי, אני מכיר את זה על גופי אני ראיתי את זה, שיש ביטוח לאומי של הוועדות יש שקיפות וצילום של הועדה, וצריך לשפר המון בחוק הביטוח הלאומי. כולנו נעבוד ביחד למענכם, למען הילדים שלכם למען המשפחה למען מדינת ישראל ואני מאחל לכם המון בריאות והצלחה. תודה רבה.

חבר הכנסת מולא תודה רבה לך על הדברים החשובים שלך, לא מובן מאליו שאתה אומר אותם כאן. עכשיו אני רוצה לתת את רשות הדיבור לבועז הרמן מנכ"ל עמותת איל"ן, אחריו תדבר חברת הכנסת נירה שפק. בבקשה בועז.

שלום לכל חברי הכנסת, אדוני היושב ראש תודה רבה ויישר כוח על היום החשוב הזה, מתוך באמת הסיפורים אני רוצה לשתף אתכם רק בשלוש, כי אני רוצה לחסוך בזמן הקצר, לשיר הקטנה שסובלת משיתוק מוחין, יש לה הפרעת קשב וריכוז, פרכוסי שרירים, אבל אין לה הסעה מהמועדונית של אחרי בית ספר אל ביתה, כתוצאה מזה ההורים שלה, נאלצים להפסיק את יום העבודה באמצע ונגררים להוצאות כספיות כדי להביא אותה הבייתה, לחבריה עם מוגבלויות אחרות יש הסעה כזאת.

לאוראל מדימונה שמי שירצה אחר כך אני אראה לו את התמונה היפה שלה, היא לא מקבלת הסעה חינם מהמדינה, ממרכז יום ואל מרכז היום השיקומי בדומה לאנשים עם מוגבלויות אחרות. האמת הכואבת היא שאם לא יועבר תשלום ייעודי להסעות ממשרד הרווחה ומהשלטון המקומי, אוראל בקרוב תישאר בבית, היא לא תוכל להגיע למרכז היום.

והילד השלישי, ילד חמוד שקוראים לו לביא, הוא בן ארבע וחצי, יש לו שיתוק מוחין בארבע גפיים, הוא מתנייד בכיסא גלגלים, ללביא יש טונוס שרירים מוגבר. עכשיו שימו לב שבשעות הלחץ שהוא חווה לחץ, טונוס השרירים שלו עולה ומתגבר, הראש שלו מוטה אחורה והצידה וגופו יוצא מאיזון. ככה אימא שלו מספרת לנו וכשיש קושי או המתנה ארוכה הוא מתחיל לנשוך את כפות ידיו, הוא בוכה מרה ומרעיש לכל הסובבים ועדיין, עדיין הוא נדרש להמתין בתור בכל משרד, בכל מוסד להבדיל מחבריו עם מוגבלויות אחרות.

הנציבות, משרד הבריאות, ארגוני החברה האזרחית, איל"ן דנו בנושא בשולחנות עגולים ארבע שנים. שרי המשפטים והאוצר קיבלו את עמדת הנציבות, והחקיקה תאפשר גם לילדים האלה וגם גם ללביא היקר, פטור מתור. ועדת הרווחה החליטה ללכת לסבב נוסף של שולחנות עגולים והתוצאה זה שלביא ימשיך לעמוד בתור בדרך לבירוקרטיה המתמשכת.

עכשיו תראו, היינו יכולים לעשות לעצמנו חיים קלים ולהגיד בירוקרטיה זה אותו פקיד שיושב עם משקפיים איפשהו במוסד לביטוח לאומי או במשרד הפנים. אבל האמת שכולנו יודעים זה, כולנו קצת בירוקרטים ובוא נזכור את מי שאנחנו משרתים ואיזו מטרה אנחנו משרתים. כמו שיש בירוקרטיה מוסדית ככה יש בירוקרטיה פרלמנטרית. לגבי הבירוקרטיה המוסדית אני יכול לספר לכם שאילן יחד עם הנציבות והמוסד לביטוח לאומי הוציאה אוגדן זכויות ראשון שמאגד את כל זכויות אנשים עם מוגבלות פיזית, זה צריך להימצא על מדף של כל אדם שעוסק בתחום.

אנחנו גם הקמנו פורום אסטרטגי משותף בנושא ועדות רפואיות אבל בנושא של הבירוקרטיה במקומות האלה של חקיקה, אין לנו יכולת, ואנחנו מבקשים מחברי הועדה המכובדת לעזור לנו בעניין הזה.

אני רק יכול לומר במשפט שאותם אפיונים שיש בכל בירוקרטיה במוסד ציבורי, נמצא גם בבירוקרטיה שאנחנו מדברים על עיקובי החקיקה ונטל הבירוקרטיה, שממנו סובלים אנשים עם מוגבלויות. ולכן אני מבקש ביום האפילו הייתי אומר, קצת חגיגי הזה שכולנו התכנסנו מסביב לשולחן המיוחד, מסביב לשולחן עגול אחד, בואו נחליט שאיפה שיש עיוות ועוולה, מקדמים ולא משאירים את הדברים על כנם, הנושא השוויוני וכלל המוגבלויות שכולנו יודעים ומכירים מתוך שוויון זכויות ומתוך האמנה הבינלאומית של הממשלה הזאת ומתוך כל חוק זכויות שאמנת ישראל חתומה צריכה לבוא לביטוי גם בחקיקה ובתקנות אנא תעזרו לנו להסיר את החסמים מהבירוקרטיה הזאת וליצור שוויון לכלל המוגבלויות ולכל הילדים היקרים שמגיע להם שוויון וחיים יותר קלים. תודה.

תודה רבה לבועז הרמן מנכ"ל אילן ואני רוצה עכשיו לתת את זכות הדיבור לחברת הכנסת שפק שלוש דקות לרשותך, אחריה ידבר מהזום אלי מנכ"ל עמותת פיתחון לב.

אז תודה רבה, תודה רבה על היום הזה ותודה רבה על הגיוס הציבורי, אבל זה יום שמפחיד אותי. כי אנחנו נוטים לעשות ימי ציון, לסמן וי על המצפון ולהתקדם הלאה. אנחנו רואים את זה בכל מקום, יתומים, אלמנות, נכי צה"ל, אוכלוסיות מוחלשות, אנשים עם מוגבלויות, פריפריה מרכז, אנחנו נוטים לעשות ימי ציון, והתפקיד שלנו פה זה לדאוג שזה יישאר על סדר היום.

יש לנו חובה קודם כל מוסרית ואזרחית של כולנו נורא קל לבוא לבית הזה, לבית המחוקקים, ולהגיד אתם, אתם, אתם תעשו, ואני אומרת גם אתם. גם. כי בסוף אם לא ניצור חברה שוויונית זה לא יקרה. אני באה מעוטף עזה, אני גרה בקיבוץ כפר עזה, ואני מאוד אוהבת לדבר על מועצה אזורית מרחבים, ששם יש את הכפר השיקומי עלי נגב שהקים דורון אלמוג אלוף במילואים. ובמקום הזה יש פעוטונים שמשלבים ילדים מהמושבים עם הילדים שנמצאים שם, זה לא רק הילדים לומדים לחיות ביחד, זה גם ההורים לומדים לחיות ביחד .ואני לא צריכה לחזור על הסיפורים שאנחנו שומעים.

יותר מכך, במועצה הזאת ועדות התיכנון עכשיו דנות באישור יישוב שמשלב, היישוב דניאל ישלב, דרך אגב על שמו של דניאל טרגרמן הילד שנהרג בצוק איתן, ישלב. אם לא נכניס את זה לתפיסה ולא רק שם, בבתי ספר ובחול אנחנו לא נתקדם. זה הדבר הראשון שזה חובה של כולנו וכל אחד מאיתנו צריך לשים לעצמו את המה עשיתי בנושא.

הדבר השני, זה מה שלא פועל בשגרה לא יפעל בחירום. חלק מהאנשים פה היו איתי בדיון, אני ראש ועדה למוכנות העורף יחד עם יוראי ישבנו עכשיו בדיון אצלי, שבדקנו מה קורה. איום ונורא. אני אומרת פה. לא יכול להיות שמ2005 תקנות שבלעדיהן לא ניתן לעשות את המענה לאנשים עם מוגבלויות ספציפית ובכלל, לא מתבצעות. מ־2005 שש תקנות, רק אחת על סדר היום. וכל אחד מאשים אחד את השני. ואפילו תקנה הכי בסיסית של שיתוף המידע. כי אחרת איך הרשויות תדע במי לתת מענה? איך היא תדע איזה אוטובוסים להזמין לפינוי אם היא לא יודעת מה התשתית? וכמה אנשים עם מוגבלות יש בקהילה?

אז כל הדברים האלה צריכים להידבר ואם לא נתעקש לעשות את זה בשגרה זה לא יהיה בחירום. ולכן הבירוקרטיה בשגרה מאוד משפיעה על החירום. אז זה דבר שני שאני רוצה לומר כאן.
הדבר האחרון שאני שותפה. הועדה שלי ואני והצוות שלי פתוחים לכל נושא שקשור בדבר הזה, אני עובדת עם יוראי שמוביל את הנושא ואנחנו פתוחים לנושא, אני רואה את זה כחשיבות לנו כחברה להוביל את הנושא הזה ואני גאה בכל פעילות שאנחנו עושים. ותבחנו אותנו, אל תתרשמו ממה שאמרתי אני יודעת לוורבל טוב. תבדקו אותי במעשה. תודה.

דברי טעם חברת הכנסת נירה שפק, דברי טעם, תודה רבה לך חברת הכנסת נירה שפק. עכשיו ידבר אלי כהן מנכ"ל עמותת פיתחון לב מהזום, ואחריו ספיר פרדו.

תודה אדוני יושב ראש הוועדה. אנחנו ב"פתחון לב" נמצאים עמוק בתוך הנושא הזה של מיצוי זכויות, גם במרכזי מיצוי זכויות שלנו שנמצאים בכל הארץ וגם בפאנלים של תיכנון מיצוי זכויות שאנחנו עובדים יחד עם הביטוח הלאומי, אני רוצה לומר שאנחנו מכירים את הנושא מלפני ומפנים.

הנתון הבאמת משמעותי הוא שבכלל בישראל יש מוכח מחקרית תת מיצוי זכויות של עשרות אחוזים יותר, של אוכלוסיות ככל שהם יותר מתקשות ויותר נחלשות, המענים שמציעה המדינה דוגמת עוצמ"ה ושי"ל שדיברו עליהם פה וזה שהם פשוט לא מסוגלים לתת מענה לאוכלוסיות האלה, האוכלוסיות האלה לא מסוגלות להיות קונסיסטנטיות בטיפול וצריכות עזרה במיצוי הזכויות שלהם.

מכאן שחשוב מאוד שהמדינה או תדע לתת מענה לנושאים האלה, ותפתח כלים כאלה, או תאפשר לגופים ונמצאים כאן הרבה חברים שלנו שעושים עבודה נהדרת, בחברה האזרחית וכמו פיתחון לב או שתאפשר להם לפעול בשמם של האוכלוסיות האלה, כי זה עומד בשורש הסוגייה.

אני גם שומע פה את הרעיונות הנהדרים לגבי דברים נוספים ואחרים שנדרש לחוקק כדי לשפר את המצב. אבל נדמה לי שהקושי המרכזי הוא בעבודה על החוקים שכבר קיימים.

הבעיה הגדולה ביותר היא שאת הדברים שקיימים היום אנחנו לא יודעים לממש את הזכויות האלה במשרדי הממשלה. רוב הנושאים שמטופלים, הם מטופלים אל מול משרדי הממשלה לא אל מול גופים חיצוניים, לא מול בנקים ,לא מול חברות ביטוח אלא בעיקר מול משרד שיכון, משרד תחבורה, משרד בריאות. אלה החוקים שלא ממומשים ואנחנו צריכים למצוא את הדרך כאן, בוועדה הזו שבה אנחנו נדאג שהחוקים שכבר קיימים, ימומשו באמצעים שדיברנו עליהם על ידי מערכת שיודעת לייצר מיצוי זכויות אקטיבי לאוכלוסיות האלה ,כי אחרת לא נצליח במשימה. תודה רבה על הדיון החשוב.

תודה לך על הדברים אלי כהן, ועכשיו תדבר ספיר פרדו, לאחריה יציגו במטה ישראל דיגיטלית את העבודה שלהם בקצרה. בבקשה ספיר.

טוב, אז קודם כל כבוד גדול הוא לי להיות כאן היום וכיף גדול להיות כאן. אני רוצה לפתוח במקרה אישי שלי, מי שלא יודע אני פעילה כמה שנים בתחום המיוחדים הגעתי לעשייה הציבורית מהיום שהבן שלי אובחן על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה.

שמעתי כאן את כל האמירות על נכים קשים ותשושי נפש, זכיתי שבחרתי את הדרך לעשות למען האחר בזכות הבן שלי, כלומר, אני עורכת דין במקצועי אני מלווה הורים ומשפחות רגשית ומשפטית בפרו בונו כאות מחאה על כך שבעצם יש המון, המון הורים שכשהמסך השחור נופל להם על העיניים, אין מי שיושיע אותם. הם פשוט יודעים שיש אצלי כתובת, זה הורים שראו את כל הבירוקרטיה וכל הטופסיאדה הארורה באתרי האינטרנט, ובאים אלי ספיר תעזרי לי, כי אין להם אפילו כוח למלא את הטפסים ואני פה בשביל להגיד להם: "תנו לי" , אני יעשה את זה" ואני עושה את זה חינם. ויש הרבה עורכי דין שלוקחים על זה המון כסף.

אז קודם כל אני חושבת שאפשר לעודד חקיקה שתבוא ותגביל עורכי דין ואת השכר שימנעו מהם לבוא, פשוט לבוא ולעשוק את ההורים האלה כלכלית. כי אין שום הצדקה. לחילופין אפשר שהממשלה תפעל כדי לאיזשהו גוף שיבוא ויעטוף את המשפחות האלה שהם בדיוק כמוני. שכשעליי נפלו השמים, שבאו אלי ובישרו לי את הבשורה הזאת, שהבן שלי הוא אוטיסט, ואני זוכרת מה היו הדאגות שלי באותו יום. אם הבן שלי יזכה אי פעם ללכת לצופים, אם הבן שלי יזכה אי פעם ללכת לטיול שנתי כמו ילד נורמטיבי לחלוטין. חייבים להבין שאותנו ההורים, הדברים פוגשים בנקודות הקטנות והנורמטיביות ביותר של החיים.

שאלו אותי פעם מה זה עולם אוטופי מבחינתי? עולם אוטופי מבחינתי, זה כשיש עוגה שתחולק באופן כזה ומתוך תובנה של המחלקים שהם יבינו שהילדים שלנו צריכים גלגלים כדי להשתלב באמת במסגרות, כדי להשתלב באמת בחיים. זה הילדים שלנו, ככה קיבלנו אותם.

הילדים שלנו צריכים גלגלים, הילדים שלנו צריכים יותר תקציבים, והילדים שלנו צריכים אם דיברתם על הנגשה, אז בואו אני מזמינה איתכם להתפתחות הילד להמתין לתור לריפוי בעיסוק, שנה וחצי. אתם מאלצים אותנו ללכת ולפנות לטיפולים פרטיים, אנחנו מאולצים לעשות את זה, אני אם הייתי צריכה לחכות לאבחונים לבן שלי הייתי מחכה שנתיים לאבחון פסיכולוגי.

שילמתי 3,000 מכיסי אבל השגתי אבחון פסיכולוגי תוך חודש. מה עושים הורים עייפים? עייפים נפשית? הם לא עושים. ומי שנפגע מזה זה הילדים שלהם, הלכה למעשה, אין לי זמן לדבר פה אפילו על התיקון לחוק החינוך המיוחד ומה שהוא עשה לילדים שלנו, אבל על זה הלוואי ותהיה לי במה אחרת לדבר. אבל עולם אוטופי מבחינתי זה זה. זה תנו לילדים שלנו את הגלגלים שמגיעים להם, ומגיעים להם לא בחסדים, מגיעים להם בזכות, הם חלק מאיתנו, הילדים האלה. תנו לנו לדעת שכשאנחנו לא נהיה כאן כדי לדאוג להם, שיש להם עולם טוב לחיות בו.

ספיר תודה רבה לך על הדברים, תודה לך שהגעת מאילת לכאן בשביל לומר אותם לציבור ולכנסת. אני מבקש להעלות מהזום את לירון ליפסקין מהמטה לישראל דיגיטלית שיציגו בקצרה את העבודה שלהם. אז לירון. ואת דברי הסיכום שלי אני אתן לדוברת האחרונה.

שלום, תודה רבה לחברי הכנסת וליושב ראש הועדה. חלק מהחזון של מטה ישראל דיגיטלית הוא לפעול גם לצמצום פערים וגם להוריד את הנטל הבירוקרטי, כדי ליצור ממשק חכם, מהיר וידידותי יותר עבור אזרחים. במקום של מיצוי זכויות אנחנו עושים את זה באמצעות מנוע זכויות הלאומי, העלנו את המנוע בספטמבר 2020 עם 106 זכויות של זוכים בתיקים של ניצולי שואה, הוספנו ביולי האחרון עוד 75 זכויות של אנשים עם מוגבלות ביולי 2021. אנחנו מקווים שעד סוף 2022 נמפה את מרבית הזכויות שאזרחי ישראל זכאים לקבל אותם. כל האתר וכל התוכן שבו מתורגמים לערבית החל מהיום הראשון, כך שאנחנו יודעים שגם בזכות האתר נוכל לצמצם את הפער גם בתוך החברה הערבית.

אתר מאוד פשוט להפעלה, מתאים את הזכויות על בסיס שאלון קצר ודינמי, כאשר מבחינת השלבים הבאים, אם העלנו את הגרסה האנונימית ב 2020, הגרסאות הבאות שאמורות לעלות הן גרסאות שמחוברות לאזור האישי של האזרח. מה שאומר שהאזרח לא אמור לענות לנו על שאלות או על דברים אחרים שאנחנו מבקשים ממנו.

המטרה שלנו להפוך לאתר פרואקטיבי באיתור הזכויות הרלוונטיות. לשאוב את המידע ממאגר ממשלתי, פשוט נציג איזו זכות כל אזרח זכאי לקבל אותה, נראה דש בורד עם סטטוס מימוש הזכויות ותהליכי טיפול של המשרדים השונים. ובעתיד זה החזון שעליו אנחנו עובדים, זה הגשת תביעות אוטומטית עבור המשתמש עצמו. מכיוון שיש לנו את כל הנתונים שאנחנו צריכים ובעצם ליתר תהליכים של פנייה של האזרח במרדף אחר משרדי הממשלה השונים.

מה שאתם רואים כרגע שבאתר יש 171 זכויות במנוע הגופים שנמצאים בו וכפי שציינתי קודם אנחנו ממשיכים בלעבות אותו כבר עכשיו. אנחנו עובדים כרגע בשני צירים, בונים את הלוגיקה ואת החוקיות בכל זכות, על מנת שהשאלות עצמן לא יחזרו בנוסחים כאלה ואחרים לתושבים שממלאים אותם, ולכל זכות אנחנו מכינים גם תוכן קצר וענייני על הזכות.

אנחנו בשיתוף פעולה פה יחד עם אתר "כל זכות", מי שלא יודע אתר "כל זכות" זה אתר שבמימון ממשלתי מאז 2017, כרגע הוא ספק יחיד וחתום על חוזה מול משרד המשפטים, ובעצם במטה ישראל הדיגיטלית, אנחנו ממנים בעצם את האתר.

לירון משפט אחרון בבקשה מוכרחים לסיים

אין בעיה. רק רוצה לציין לגבי הדברים שנטענו קודם בוועדה והוצגו, אנחנו עובדים עליהם, לגבי בניית תהליך חוצה משרדים למיצוי הזכויות, אנחנו כבר עובדים על כך שהזכויות שהאזרח הגיש אותם פעם אחת, בוואן סטופ שופ, ומוצא אותן במיידי, עשינו חלק מבין הדברים האלה גם היום לגבי תג חנייה של נכה שהצלחנו להוריד בשיתוף המשרדים השונים, משישים תשעים יום, שבעה ימים בממוצע לקבלת תג חנייה לנכה, כולל מיצוי זכויות אחורה, וגם העברת בעלות לרכב נכה, אנחנו עובדים על זה במערך הדיגיטל בממשל זמין יחד עם משרד התחבורה צפוי לעלות ב־2022.

תודה רבה לירון ליפסקין מהמטה לישראל דיגיטלית, אני רוצה להודות לכל השותפות- - -

אפשר לבקש במשפט אחד?

במשפט.

אני רוצה לחזק את דבריה של חברת הכנסת, אני מרים מעוצמ"ה, פורום עצמי של משפחות נפגעות נפש, בנושא שחשוב מאוד להזכיר אותו והנושא של תקנות נגישות לשירות, אני יכולה לומר כמה תקנות שישנן ולא ממשים אותן. זה התחיל מ־2005, היה צריך להתממש ב2015 ונדחה ל 2021 ואנחנו ב 22 וזה עדיין לא מתקיים.

אני יכולה לציין רק בכמה משפטים, אישור תהליכים בירוקרטיים, מתן שירות באופן שוויוני, כל זה מוצע וכתוב - - -

גבירתי, אני מחזק את דברייך, אני ממש מצטער, גבירתי אני ממש מצטער, אני לא יכול לאפשר לך להשלים את דברייך, אני מחזק את דברייך והנושא נמצא בטיפול, אנחנו נעקוב פה בוועדה גם על התקנות של היישום כי הנושא מאוד מאוד חשוב, אני מודה לך על המילים שלך.

אני רוצה להודות לכל מי שהגיע לכאן היום, לכל השותפות והשותפים ובעיקר להתנצל בפני מי שלא זכה לדבר כאן, רשימת הדוברים קצרה מפי להכיל את הזמן שיש לנו, זה ממש פתיחת היום הזה, יהיה עוד הרבה דיונים שיאפשרו לנו לצלול לעומקם של הנושאים הרבים שעלו כאן.

זה לא סוף פסוק רק תחילתה של הדרך או לפחות האמצע שלה, אני שוב רוצה להגיד תודה רבה לחברתי, חברת הכנסת שירלי פינטו, יושבת ראש הועדה אפרת רייטן שאפשרה לנו לקיים ולנהל את הדיון הזה ולכל השותפות והשותפים, תודה רבה לכם. אנחנו מפה ממשיכים לעבוד. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30.