פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
23/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 58
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, י"ט בכסלו התשפ"ב (23 בנובמבר 2021), שעה 10:14

הצעת תקנות למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (שינוי התוספת לחוק), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: ווליד טאהא – היו"ר
מוסי רז

אביב שהרבני - עו"ד, יועץ משפטי מחוז תל אביב, המשרד להגנת הסביבה

אילת פלדמן - עו"ד, יעוץ וחקיקה - אזרחי, משרד המשפטים

יהודה סיסו - יו"ר פורום מנכ"לי תאגידי המים והביוב, מרכז השלטון המקומי

קרנית גולדווסר - יועצת סביבתית, מרכז השלטון המקומי

קרן שחר ניר - מתמחה בלשכת המשפטים, רשות הטבע והגנים הלאומיים

ג'מילה הרדל וואכים - עו"ד, מנהלת, אזרחים למען הסביבה

יוסף אקרמן - עו"ד, סמנכ"ל, הפורום לישראל ירוקה

גיתית וייסבלום - החברה להגנת הטבע והסביבה

לירון אדלר

שוש אזולאי

אפרת שלמה, חבר תרגומים



הצעת תקנות למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (שינוי התוספת לחוק), התשפ"ב-2021

בוקר טוב לכולם, אני מבין גם שהסתדר עם הזום, הנושא, הצעת תקנות למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (שינוי התוספת לחוק) התשפ"ב 2021 פרוטוקול מס' 58. לירון בבקשה להציג את הנושא.

בעצם חוק למניעת מפגעים סביבתיים תביעות אזרחיות מאפשר לעמותות שמנויות בתוספת לחוק להגיש לבית המשפט תובנה, לבקש מבית המשפט להוציא צו, אם יש איזה שהוא מפגע סביבתי, לבקש מבית המשפט להוציא צו שמבקש להימנע מהמעשה שעומד לגרום למפגע הסביבתי או לתקן את המעוות ולהחזיר את המצב לקדומות, בעצם שבית השפט יורה לפעול נגד המפגע הסביבתי הזה, יש כאן בעצם בקשה של עמותת אזרחים למען הסביבה להצטרף להרשימה שנמצאת בחוק כדי שיוכלו בעצם להצטרף לרשימה שנמצאת בחוק כדי שיוכלו בעצם להצטרף לעמותות שיכולות להגיש את התובנות האלה, המטרה היא בעצם לאשר יותר אכיפה אזרחית במקרים שבהם המשרד לא פועל או הרשות המוסמכת לא פועלת אפשר לפעול גם בדרך האזרחית הזאת, המשרד להגנת הסביבה אני מבינה בחן את הבקשה וראה שהיא עומדת באמות המידה של המשרד ואולי כדאי שהמשרד להגנת הסביבה יציג את אמות המידה שהוא בוחן כדי להוסיף עמותות כאלה ואת המידה של העמותה.

כן, לפני זה אני אומר שכמובן קיבלתי פנייה מהשרה להגנת הסביבה שמבקשת להוסיף את עמותת אזרחים למען הסביבה לרשימת הגופים הזכאים להגיש תובענה לפי החוק למניעת מפגעים סביבתיים, תביעות אזרחיו ואנחנו נאפשר, מי נציג המשרד איתנו. יש לנו נציג של המשרד בזום? הם היו צריכים להגיע פיזית, הם לא הגיעו? אז יש פה נציגים של העמותה? אז תציגי בבקשה את עצמך לפרוטוקול ותציגי גם את הבקשה להצטרף.

עו"ד ג'מילה הרדל וואכים, מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה. אנחנו למעשה הגשנו את הבקשה הזאת לפני כמה שנים והיה עיכוב בגלל חילופי שלטון והתפזרות של הכנסת מספר פעמים, אבל הבקשה שלנו אושרה על ידי הלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה לפני שנתיים או שלוש לפחות. הארגון שלנו הוא ארגון יהודי ערבי שפועל מאז שנת 90, 31 שנים בנושאי סביבה בעיקר בגליל ובאזור חיפה ומפרץ חיפה, גם בנושאים ארציים, יוזמות חקיקה והליכים משפטיים בנושאי סביבה, בשנים האחרונות עיקר הפעילות שלנו או חלק מרכזי בפעילות שלנו מתמקדת בחברה הערבית, יש שם כמו שכולנו יודעים ריבוי של מפגעים סביבתיים, שמשפיעים לא רק על הסביבה אלא גם על הבריאות של התושבים, ואנחנו מאפשרים לתושבים להגיש תלונות, אנחנו מטפלים בתלונות שלהם ונותנים להם ליווי מקצועי ומשפטי שמגיע מידי פעם לבתי המשפט נגד גופים מזהמים, ואנחנו חושבים וכך גם המחוקק ראה בזה שהוא מעודד את האכיפה האזרחית, שהאכיפה הזו שנעשית על ידי האזרחים וארגונים חברתיים, היא נדבך חשוב שמשלים את העבודה של הרשויות במיוחד במדינה שיש בה ריבוי של מפגעים סביבתיים ומיעוט אכיפה יחסית של הרשויות, היא תורמת במיצוי הזכות לסביבה בריאה של התושבים במימוש עקרון מזהם משלם, ובהרתעת גופים מזהמים. יש לנו ניסיון ארוך בתחום הזה ואנחנו מבקשים מהוועדה לאשר את הבקשה שלנו.

כמובן עבודה מבורכת, השאלה האם אתם מסתפקים רק בלמנוע אפשרויות של זיהום מצד גורמים כלשהם או שיש עבודה מקדימה שמלכתחילה לא יהיה מפגע כזה, אז כמה יש שיתוף פעולה אתכם מהגורמים הרלוונטיים, מהמשרדים הרלוונטיים, כי בחברה הערבית עד עכשיו הנושא הזה הוזנח במשך הרבה מאוד זמן, לא הושקעו מספיק כספים כדי להביא למניעה של מצבים של זיהום, אז כמה אתם חשים שיש שינוי בגישה?

זה שני דברים נפרדים, קודם כל לגבי אופן הפעילות שלנו, הכלי המשפטי בדרך כלל הוא הכלי האחרון, אנחנו לא ממהרים להשתמש בו, לפני זה אנחנו פועלים במספר מישורים, אנחנו אוגדים יחד עם הרשויות המקומיות הערביות במספר דרכים, למשל יש לנו עכשיו תכנית להפעלת כל וועדות איכות הסביבה הסטטוטוריות בתוך הרשויות המקומיות כדי לחזק את נושאי הסביבה והניהול הסביבתי בתוך הרשות המקומית, יש לנו פעילות יחד עם הקהילה, הכשרה של פעילים קהילתיים ופרויקטים קהילתיים מקומיים, אנחנו עוסקים גם בנושאי מדיניות ושינויי החקיקה, והמישור המשפטי הוא כמו שאמרתי, מגיע בדרך כלל כמוצא אחרון נגד גופים שכל הפניות וכל הניסיון לשתף פעולה לא צלח ואנחנו צריכים את העזרה של בית המשפט כדי להשפיע על הגוף המזהם או לזרז את הטיפול בבקשה. לגבי שינוי, כן אנחנו רואים שינוי מאוד, מאוד מבורך בשנים האחרונות בעיקר בזכות פעילות של ארגונים כמונו וגם במיוחד בחברה הערבית, הנושא כבר ממש הגיע לסדר היום הציבורי, התקשורתי, התקשורת כל הזמן מדברת על זה באופן קבוע, יש מודעות שהולכת וגוברת אצל התושבים והמגמה היא מאוד מבורכת. עדיין יש מיעוט של ארגוני סביבה שפועלים בתוך החברה הערבית ואני אישית מקווה שעוד ארגונים חברתיים גם ייכנסו לזירה החשובה הזאת שמשפיעה על החיים שלנו היום, לא פחות מכל האיומים הנוספים שיש לנו פה באזור ובמדינה.

תודה רבה עו"ד ג'מילה הרדל וואכים, מנהלת אזרחים למען הסביבה. הגיע אלינו גם נציג המשרד להגנת הסביבה, עו"ד אביב שהרבני, יועץ משפטי מחוז תל אביב, אז למה מחוז תל אביב אם כי המבקשים מחוץ צפון?

בחלוקת התפקידים והמשימות בלשכה המשפטית שבמשרד אני מטפל בעצם בבקשות של גופים להתווסף לתוספת לחוק למניעת מפגעים תביעות אזרחיות, אני בודק את הנושא וכמובן שזה מועבר העמדה שלי, חוות הדעת שלי מועברת ליועצת המשפטית שפונה אל השרה.

אוקי, אז תל אביב זה לא מחייב אתה עבור כולם?

בדיוק.

בבקשה, מה העמדה שלך לגבי הבקשה?

אם אתה יכול לפרט את האמות מידה שלכם שאתם בוחנים?

כן. בשנת 2016 בעצם עיצבה השר אמות מידה, השר להגנת הסביבה דאז, אמות מידה להוספה של גופים ובעצם גם לשינוי של התוספת, לצערנו גם היה מקרה שאנחנו הסרנו, באישור של וועדת הפנים והגנת הסביבה עמותה אחרת שהייתה מופיעה בתוספת לחוק, מכל מקום הוכנו שמונה אמות מידה שלאורן אנחנו בוחנים פנויות ובקשות של עמותות להימנות בתוספת לחוק, בין אמות המידה האלה יש אמות מידה טכניות כמו הוותק של העמותה, מספר החברים בה, הצהרה שהעמותה היא לא מפלגה ולא עוסקת בפעילות פוליטית, אישור ניהול תקין, כל אלה כמובן בדקנו והם מתקיימים ומעבר לכך יש כמה אמות מידה מהותיות שאני חושב שג'מילה קצת פירטה, אחת מהן אני אפרט שזה בעצם אנחנו בוחנים מה היקף הפעילות הסביבתית לרבות הפעילות המשפטית של העמותות שמבקשות להימנות בתוספת ולבקשתנו.

מה זאת אומרת, אחד הקריטריונים צריך להיות כמה העמותה פנתה לבתי המשפט כדי לדווח על מפגעים או להתלונן על מפגעים?

לא בדיוק אבל גם, כלומר גם פעילות משפטית, כן אנחנו בוחנים בעצם את היקף הפעילות הסביבתית שלהם, אם זה טיפול בתלונות.

אתה אומר שאתם לא בוחנים פעילות מקדימה שתמנע את המפגע אלא אתם הולכים לבית המשפט אחרי שיש מפגע?

לא, גם וגם.

לא, לא אני מבין, אני דווקא רוצה לחדד את הסוגייה, כי הפעילות הראשונה מחייבת שיתוף פעולה כספי עם העמותות ולאפשר להם לפעול ולעבוד, כי להגיע לשלב הזה זה הכי פשוט, אבל מה קדם לזה, איך מסייעים להם להתמודד עם הבעיות הקימות ויש לא מעט, להרחיב את התודעה הציבורית, לעזור בפרסום, על כן אני אומר, אלה אמות מידה לא פחות חשובים.

נכון אני מסכים לגמרי, אבל באמת במסגרת אמת המידה הזאת אנחנו בוחנים גם באמת את הפעילות הציבורית שלהם, הסביבתית. למשל טיפול בתלונות ציבור, לא הליכים משפטיים, ראינו שעמותה בעצם מעודדת אקטיביזם סביבתי, הם הקימו והכשירו, הקימו קבוצות של פעילים ביישובי הצפון.

ג'מילה, אנשים משתפים פעולה? פונים? מתלוננים על מפגעים?

מאוד, יותר ממה שאתה מצפה ויש היום למעשה פער מאוד עצום בין הרצון של התושבים לפעול ולשנות.

אנשים מחפשים איכות חיים.

כן, לבין היכולת של השלטון המקומי להיענות ולספק את התשתית המתאימה לתושבים.

ויש יכולת, את מרגישה שעושים את זה או שהם צריכים עזרה בעניין הזה?

השלטון המקומי?

כן.

לא, זה מה שאני אומרת, עדיין יש פער עצום בין מה שהם רוצים ובין מה שהשלטון המקומי.

כי למה, זה תלוי ביכולות הכספיות או שזה מצריך תשתית ארגונית?

זה תלוי בהרבה דברים, היה על זה דיון שיזמנו בשבוע שעבר בוועדה לענייני הערבית, יש הרבה מאוד חסמים, התקציב הוא רק אחד מהם אבל בעיקר אין כוח אדם מקצועי למשל ברשויות המקומיות הערביות אין מחלקות סביבה, לפעמים יש איש אחד שהוא תברואן, אין ממש אנשי מקצוע שיכולים היום לפעול כדי לבנות פרויקטים שמותאמים לאסטרטגיות של הממשלה בתחומים הסביבתיים השונים.

והגורמים הרלוונטיים, נגיד המשרד להגנת הסביבה מסייע כדי להקים את התשתיות האלה?

מסייע, כמובן התקציבים שמופנים לתחום הזה על ידי הממשלה הם קטנים, יש היום תכנית ממשלתית חדשה שחלק ממנה מופנה לתחום הסביבה, עדיין זה יחסית סכומים קטנים מאוד ביחס לצרכים אבל גם זאת התקדמות משמעותית יחסית.

עו"ד אביב, אני אומר את זה כדי דווקא לחזק את הטיעון , כי זה נושא מאוד חשוב ולא כדי להקשות, אז זה נושא שצריך לקבל יותר תשומת לב והתעניינות ותמיכה בכל התחומים, כספית, ארגונית, מבנית, זה בסדר שבאים לבתי המשפט כדי למנוע זיהומים אבל אנחנו צריכים לפעול לכך שלא יהיו מלכתחילה זיהומים ואז אולי לא צריך שאולי יהיה קריטריון של בתי משפט בעניין, תמשיך.

שוב, אני מסכים ובאמת הפתרון של איזון של הליכים משפטיים זה באמת הפתרון האחרון, ואגב לא תמיד גם ההליכים המשפטיים יש בכוחם להביא להסרת המפגע, לפעמים זה גורם להימשכות המפגע עד סיום ההליך שלעיתים נמשך כמה שנים, ועם זאת צריך את השוט הזה גם של ההליכים המשפטיים למי שלא עומד בדרישות הסביבתיות ולמי שגורם למפגעים, ובאמת אני חושב שעיקר הפעילות של העמותה היא לא איזון של ההליכים המשפטיים אלא באמת פעילות קהילתית שהיא אמורה לחזק את התושבים, להגביר את המודעות אצלם כדי שיוכלו להיאבק בעצמם במפגעים שקיימים ולמנוע מפגים עתידיים. כמו שאמרתי, המן המון תלונות ציבור טופלו על ידי העמותה וראינו גם המון פרסומים ברשתות החברתיות, פרסום של דוחות לגבי מפרץ חיפה למשל, ושוב מבחינת הליכים משפטיים כן חשוב להגיד שהעמותה שותפה להבנתנו ולמיטב ידיעתנו לחמש תביעות ייצוגיות משמעותיות, אחת כנגד שלושים מפעלים מזהמים במפרץ חיפה, השנייה תביעה כנגד רכבת ישראל בגין אירוע של דליפת ברום מאחד הקרונות, עוד תובענה ייצוגית בנושא של מפגעי ריח ובבחינה שערכנו אנחנו חושבים שהעמותה הזאת עוסקת בפעילות סביבתית מאוד, מאוד משמעותית כלומר בהיקף מאוד משמעותי בכל התחומים.

תודה רבה עו"ד אביב שהרבני, יועץ משפטי במשרד להגנת הסביבה. איתנו גם נציגת משרד המשפטים נכון? אז עו"ד אילת פלדמן, ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים בבקשה.

אני נציגת משרד המשפטים, התקנות הובאו אלינו ואושרו ואין לי מה להוסיף על מה שאמר נציג המשרד להגנת הסביבה.

אני רוצה לעבור לזום ליהודה סיסו, יו"ר פורום מנכ"לי תאגידי המים והביוב, מבקש רשות דיבור, יהודה אתה איתנו?

אני אתכם שומעים אותי?

אנחנו שומעים אותך ובוא נשמע את דעתך בעניין הזה, אני מקווה שהבקשה לא מבהילה אותך.

אני לא נבהל משום דבר, אנחנו מברכים על כל גוף שמשפר את מערכת הסביבה וכל גוף שעושה פעילות על מנת לקדם נושאים סביבתיים. אבל גם עו"ד אביב ציין קודם וחשוב מאוד להיזהר, שאנחנו נותנים סמכויות אכיפה לגופים אזרחיים, צריך לעשות את זה מאוד, מאוד בזהירות והוא ציין דוגמא של עמותה בשנת 2016 שבאמת השר להגנת הסביבה, עמותה בשם מלרז, שחוץ מלפנות לתאגידים ולקחת מהם מבדקים שעשו למפעלים במסגרת חוק חופש המידע, לקחו ותבעו את המפעלים על אותם מסמכים שאנחנו העברנו להם במסגרת חוק חופש המידע, צריך מאוד מאוד להיזהר כשנותנים סמכויות אכיפה לגוף אזרחי. אני לא אומר, הגוף הזה ראוי לחלוטין, עושה רושם שהם עושים פעילות מצוינת, אני גם קראתי חומר, אני אומר שסמכויות אכיפה זה לא דבר שצריך לקחת אותו ומיד לאפשר אותו לכל אחד ואחד אלא צריך לעשות, אני לא רואה שום בעיה שגוף סביבתי פונה למשרד להגנת הסביבה או למשטרה הירוקה או לגופים אחרים ומפנה את תשומת ליבם ואפשר להפעיל סמכויות אכיפה של המשרד. לא צריך באופן אוטומטי להכניס גופים אזרחיים לאכיפה, זה נשמע לי.. יכול להוביל לאירועים כמו שקרה בזמנו עם המלרז.

אתה יכול לספר לנו יהודה מה אתם עושים בתאגידי המים והביוב כדי שאתם לא תהוו מפגע לסביבה, חוץ מההערה שלך על כך שלא צריך לתת לגורם אזרחי סמכויות אכיפה, אז מה אתה עושה בתחום התפקיד שלך בכדי להבטיח שמהפורום שלכם מהתאגיד שלכם האוכלוסייה לא תקבל זיהומים ומחלות?

אתה מוזמן להגיע לביקור אצלי ואני אראה לך בדיוק מה אנחנו עושים, עושים המון פעילות. ביטול תחנות שאיפה לביוב שמהוות מפגע במקום שזה אפשרי, בקרות על מערכות שאיבה, עושים המון פעילות סביבתית כולל דרך אגב פעילות חינוך שאנחנו עושים. אנחנו ממנים פעילות חינוך בבתי ספר, בכל בתי הספר אצלנו בתאגיד שלי לפחות אבל לא רק שלי, על מנת לקדם נושאים סביבתיים.

אתה יו"ר פורום מנכ"לים על כן שאלתי אותך שאלה כללית, לא על התאגיד שלך.

אני אומר את זה כפורום מנכ"לים, מרבית התאגידים אצלנו בפורום הם מעורבים את זה, מי יותר, מי פחות.

אתה יכול לסמוך את ידיך על כל מה שהם עושים? הכל נעשה שם ורוד? כי אני יודע על בעיות בכל זאת בנושא.

תראה אני לא אומר שכל התאגידים פועלים אותו דבר, כמו שלא כל הרשויות המקומיות פועלות אותו דבר, כל אחד עושה, מי עושה יותר ומי עושה פחות אבל פעילות נעשית ונעשית הרבה ואתם מוזמנים לראות אותה, אנחנו פה מדברים על שני דברים שונים, זה בסדר לאכוף אנחנו לא אומרים שאסור לעשות אכיפה נהפוך הוא, אני בקשר מצוין עם כל משרדי הגנת הסביבה, אצלי זה שני גופים, מחוז צפון ומחוז חיפה, וזה בסדר לאכוף בקשר מצוין איתי בשגרה ואני מרגיש גם שחלק מהפעילות שלהם זה פעילות שלי לצורך העניין, אבל עדיין לא על זה אנחנו מדברים, כל גוף שמצטרף בתור גוף שתפקידו לבוא ולהתריע ולמשוך בשרוול ולחנך הוא גוף חשוב, סמכויות אכיפה אני חושב צריכים להיות אצל הרגולטור ולא לחלק אותם בצורה קלה לגופים אזרחיים.

אוקי, תודה יהודה סיסו, יו"ר פורום מנכ"לי תאגידי המים והביוב. לירון מהיועץ המשפטי מבקשת להעיר על מה שאמר יהודה?

כן, שבמסגרת החוק יש פה כן איזה שהוא איזון שבסופו של דבר כן מבקשים מהגופים האלה, הגופים האזרחיים לפנות קודם כל לרשות ולגורם המפגע לפני שהם פועלים מול בתי המשפט כדי שבאמת גם הרשות תוכל לבדוק את הדברים לפני שהדברים נעשים.

ברור, בית משפט זה סוף התהליך.

כן, כן אבל אני אומרת, גם אם יש כאן חובה, זאת אומרת זה לא מיידית הם יכולים להשתמש בסמכות שלהם להגיש תובענה, הם צריכים קודם כל לפנות לרשות המוסמכת.

תודה לירון, תודה גם לך יהודה. אני רוצה לעבור לעו"ד יוסף אקרמן, סמנכ"ל הפורום לישראל ירוקה, בבקשה.

שלום וברכה, ראשית אני רוצה לברך את הכוונה לצרף עוד גופים לחוק הזה, אני חושב שלתת כלים בידי גופים אזרחיים בתחום הזה זה מצב אקוטי ואני גם אסביר, אנחנו מנהלים כבר תקופה ארוכה הליכים נגד מפגעים, מפגעים גדולים, מפעלי בטון, מחצבות, מזהמים כאלה ואחרים, היום בבוקר ממש בדקות האלה מתנהל הליך משפטי בבית המשפט המחוזי בלוד בתיק שאנחנו מלווים אותו נגד מפגע, נגד מפעל גדול, ואנחנו רואים שהמדינה לצערנו לא פועלת מספיק, אני אומר את זה בצער רב, הוועדות המקומיות הרבה פעמים, העיריות, הם נותנים אישורים גם במקומות שלא צריך לתת אישורים, גם כשהזיהום הוא ברור, גם כשהעמדות לפעמים של המשרד לאיכות הסביבה ברורה בנושא הזה.

הם נותנים אישור איפה שלא צריך זה נושא אחר, מבחינת מפגעים זה ברור, אבל להיכנס לזה אם נותנים כן או לא ואיפה כן זה דיון ראוי אבל זה לא הנושא עכשיו.

אני אנסה לחדד, גם כשהם לא נותנים אישורים, וגם כשפונים אליהם על הליכים מאוד ארוכים לאורך תקופה מאוד ארוכה אנחנו לא רואים שהם פועלים מספיק לאכיפה. יש גופים יותר טובים, יש גופים פחות טובים אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל אני חושב שלתת כלים בידי דווקא גופים אזרחיים, שזה עמותות שבאמת פועלות למען הסביבה, אני חושב שזה חשוב מאוד, זה הליך מתבקש, אני חושב שדווקא במגזר הערבי זה עוד יותר חשוב, אנחנו רואים שיש שם פגיעה מאוד קשה באיכות סביבה ואני חושב שזה יהיה מצוין לתת כלים ליידי העמותות, ואני רוצה לברך את הוועדה על זה ואני חושב שאולי גם כדאי להגדיל את המעגל לעוד עמותות ולעוד גופים כדי לתת עוד פעם כלים אזרחיים בתקווה שזה יעזור, אני כן חושב שחשוב להגיד, שחשוב שיהיה פיקוח על העבודה ולראות שגופים שלא מנצלים את הכלי שיש להם בצורה טובה אולי לקחת להם את זה אחרי חמש שנים או עשר שנים וגופים נוספים לתת להם אישורים, תודה.

תודה רבה גם לך. אני רוצה לתת זכות דיבור לגיתית וייסבלום מהחברה להגנת הטבע בבקשה.

אני מצטרפת לדברים ולברכות, אנחנו רואים במהלך השנים שהתוספת של ארגונים סביבתיים לאכיפה אזרחית היא מאוד, מאוד משמעותית כי באמת המדינה לא תמיד מצליחה לעשות את זה בעצמה וזה שהגופים מצטרפים, אני לא הייתי קוראת לזה אכיפה אלא יותר לסמן שמשהו לא בסדר גם בפני בתי המשפט, אני חושבת שזה משהו מאוד, מאוד חשוב וזו התפתחות חשובה בנושא הסביבתי בישראל, אני חושבת שזה היה אפילו קצת מגוחך, לא אגיד מגוחך אבל זה היה מאוד מוזה האמירות מטעם תאגידי המים והביוב, שאנחנו רואים שיש..

אני דאגתי לנהל אתו שיח אז תתמקדי.

כן חשוב לי להגיד, כי נושא המכלים בישראל הוא במצב על הפנים ממש מצב בהתדרדרות כל הזמן ולצערנו המדינה לא מטפלת בזה ויש כל הזמן עוד ארגונים שנכנסים לזה, אנחנו עושים את זה בצור השל הידברות מול הרשויות, בחינוך, אבל לצערנו זה לא מספיק. כפי שעו"ד לירון אמרה אנחנו הרבה פעמים לא מגיעים לבית המשפט, אנחנו יכולים לשלוח התראות מתוקף החוק הזה, אנחנו גם כן גוף שיכול מתוקף החוק הזה להגיש התראות ועתירות לבית המשפט וזה מה שאנחנו עושים והרבה פעמים זה מסתיים בשלב הזה, זאת אומרת היכולת שלנו להגיש אפילו התראות הן עוזרות לנו לקיים איזה שהוא הליך של פתרון לנושא הסביבתי. אני מצטרפת לקריאה להוסיף עוד גופים וזה משהו שצריך לעבוד דרך המשרד ודרך פיקוח, אני לא הייתי מגבילה בזמן, כי לפעמים יש תהליכים שלוקחים יותר זמן, פחות זמן, זה לא מפריע לאף אחד שיש גופים שנמצאים ברשימה שיכולים להגיש תביעות אבל זה לא אומר שלא צריך להוסיף עוד גופים כאלה, תודה.

תודה רבה. ממרכז השלטון המקומי יש לנו מישהו פה? אולי בזום? אני רוצה דווקא את היועצת הסביבתית, קרנית גולדווסר, היא איתנו בזום?

כן, כן בזום איתכם.

כן בבקשה קרנית, מרכז השלטון המקומי, יועצת סביבתית, מה את אומרת על מה ששמעת גם כאן בוועדה מהנציגים וגם מה שאמר יהודה סיסו מתאגידי המים?

תאגידי המים זה משהו שאני פחות עוסקת בו אז אני מעדיפה לא להתייחס אליו, זה מטופל אצלנו במקום אחר.

תאגידי המים והסביבה.

נכון. לגבי הנושא שאנחנו דנים בו, אז אנחנו חושבים שאפשרות כמה שיותר לשמור על הסביבה זה משהו שאנחנו שמחים לו, אנחנו בהחלט בסיורים שלנו רואים בשטחים הפתוחים את הזוהמה, את הטינופת, את הקושי הרב באכיפה, גם כי אין מספיק לבקש או להפנות תקלות או בעיות לגורמי אכיפה של המשרד, משטרה ירוקה וכו', אנחנו מכירים גם מדיונים קודמים את הקושי לעשות את זה, מתקשים מאוד בקבלת היכולת לפקח ואנחנו שמחים מאוד ומברכים שיש ארגונים נוספים שיכולים לסייע בפיקוח ובתקווה שבאמת יהיה לזה המשך ואכן הסביבה תהיה נקייה וטובה יותר.

תודה רבה לך. מרשות הטבע והגנים נמצאת איתנו קרן שחר ניר, מתמחה בלשכה המשפטית, בבקשה.

תודה, האמת שכרגע אין לי מה להוסיף, אין לרשות הטבע והגנים התנגדות להוספה ותודה. בגדול רשות הטבע והגנים בעד שמירה על הסביבה והעמותה נראית רצינית ואין לי משהו מיוחד.

אני רוצה להודות לך, קרן שחר, רשות הטבע והגנים. פה באולם אין לנו חוץ מחבר הכנסת מוסי רז שאני בינתיים משאיר אותו לסוף יש לנו עוד מישהו שמבקש רשות דיבור, להוסיף משהו, לגרוע משהו, להתנגד למשהו, לתמוך במשהו? בזום יש לנו מישהו שלא נתנו לו זכות דיבור? אין לנו. חבר הכנסת מוסי רז, בוא נראה מה העמדה שלך לסביבה, האם היא שונה מעמדת השרה שלנו?

אז אני רוצה להגיד אדוני היו"ר, אני מכיר את העמותה היטב שנים רבות וגם מכיר את עוה"ד ג'מילה הרדל, ואני חושב שההוספה שלהם לחוק הזה היא חובה ביותר, חבל שלא הייתה קודם אבל טוב שקוראת עכשיו, אני חושב שיש אולי עוד עמותות שאפשר להוסיף בעתיד לחוק ואולי אני גם אביא הצעה בעניין הזה, אז אני תומך כמובן.

תודה רבה חבר הכנסת מוסי רז. לירון את רוצה להקריא?

אני אקריא את התקנות. תקנות למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (שינוי התוספת לחוק), התשפ"ב- 2021, בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 ב' לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) תשנ"ב- 1992 להלן החוק ובאישור וועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה. 1. שינוי התוספת לחוק והתוספת לחוק אחרי 11 יבוא 12, אזרחים למען הסביבה. 2 תחילת החלתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומם.

הצבעה
התקנות אושרו

מי בעד אישור התקנות, מי נגד, מי נמנע? התקנות עברו בוועדה. אני רוצה להודות לכולכם, תודה רבה.




הישיבה ננעלה בשעה 10:45.