פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



8
ועדת הכלכלה
22/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 97
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ח בכסלו התשפ"ב (22 בנובמבר 2021), שעה 12:15

הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 3), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: לימור מגן תלם – מ"מ היו"ר

יואל פלדשר - מנהל רת"א, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רננה שחר - עו"ד, יועצת משפטית רת"א, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אילנה גנס - ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות

טל פוקס - עו"ד, משרד הבריאות

אגם דניאל - עו"ד, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

רותם סיוון - עו"ד, יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון הפנים

אולג גולנד - רפ"ק, קמב"צ מנהלת אכיפה ארצית קורונה, המשרד לביטחון הפנים

רון חלפון - עו"ד, היועץ המשפטי, רשות שדות התעופה

אמיר גוטמן - נציג התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

אביגיל כספי

עידית חנוכה

איילה בנד, חבר תרגומים



הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 3), התשפ"ב-2021

צוהריים טובים לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ועדת הכלכלה בנושא תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 3), התשפ"ב-2021. אני מבינה שבישיבה הקודמת משרד הבריאות התבקש להכין מצגת עם נתונים לגבי נושאים שהועלו בפעם הקודמת, אז אנחנו נתחיל במצגת ואחר כך נעבור לסקירה של התיקונים. אז בבקשה, משרד הבריאות, מצגת.

צוהריים טובים לחברי הוועדה הנכבדים. שמי אילנה גנס, ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות. במסגרת התקנות, חלק מהתקנות שקשורות לקורונה, התקנות הרלוונטיות שעולות לדיון גם היום במסגרת חידוש, אנחנו מדברים על חובת ביצוע בדיקות PCR לפני עליה לטיסה. אלה תקנות שהן מפוצלות קצת בהקשר של תעופה שנמצאות בוועדת כלכלה ובוועדת חוקה התקנות האלה באות לידי ביטוי בכל מה שקשור למעברים יבשתיים וימיים שלא מעוגנים בתקנות התעופה. תחילה בינואר ופברואר התקנות נכנסו לתוקף סביב עולם התעופה ובהמשך הרחבנו את זה לכל יתר המעברים וחייבנו את הבדיקות לפני כניסה לישראל.

חובת הבדיקות לא השתנתה מאז חודש פברואר, ראינו את ההשפעות שלה לאורך התקופה הזאת במיוחד סביב כניסת התקנות לתוקף שבזכותן הצלחנו לצמצם תחלואה נכנסת למדינת ישראל מקרוב לשמונה אחוז מכלל הנכנסים לישראל לפחות מאחוז אחד, כלומר האפקט של ביצוע הבדיקה לפני העליה למטוס בעצם גרמה לאיבחון ואימות של כל אותם אנשים שחלו במהלך תקופת שהותם בחוץ לארץ. נשארו שם עד שהם סיימו את תקופת ההחלמה שלהם והגיעו לישראל לאחר תום תקופת הבידוד וההחלמה וקבלת אישור רפואי שמאפשר להם לצאת מבידוד ויש לזה כלי מאוד משמעותי א' בצמצום תחלואה נכנסת ו-ב' כמובן בכל מה שקשור להפחתת סיכון לכניסה של תחלואה ורייאנטים וקטיעת שרשראות הדבקה לאחר מכן גם בתוך מדינת ישראל. מעבר לחובת בדיקה לפני עליה לטיסה לישראל יש גם חובת בדיקה נוספת שהיא מעוגנת בתקנות החירום שכל מי שנוחת במדינת ישראל מחוייב לעשות בדיקה, לא רק נוחת אגב, בכל מעברי הגבול, גם כאן אנחנו מדברים על חובת בדיקה נוספת בכניסה לישראל במעברי הגבול היבשתיים תעופתיים וימיים.

אז התבקשנו בפעם הקודמת בעקבות נתונים שהעלה חבר הכנסת האוזר שהוא קיבל מחברת אל על, שלפיה מדובר במקרים בודדים בלבד של אנשים שמאומתים לפני עליה לטיסה, במיוחד בעידן של היום שאנחנו מדברים על מרבית אוכלוסיית מדינת ישראל שהיא מחוסנת, כולל בוסטר, ואחוז די גבוה של מחלימים, אנשים שרמת המוגנות שלהם טובה והאם עדיין יש הצדקה להאריך את התקנות כפי שהן היו עד עכשיו ולכן התבקשנו להעביר את הנתונים. אני חייבת להגיד שהנתון הזה היה קצת יותר מורכב לייצר את תמונת המצב היותר מדוייקת משום שיש לנו נתונים מאוד מדוייקים על תחלואה במדינת ישראל אבל כל האנשים שעשו בדיקות וקיבלו תשובות בחוץ לארץ זה לא משהו שמדווח למערכות המידע של משרד הבריאות ולכן ניסינו לקבל את ההערכה היותר מדוייקת לגבי כמות המאומתים האמיתית ועל המשמעות של חובת הבדיקות האלה לפני העליה לטיסה בשביל להבין את גודל האירוע והאם יש הצדקה להאריך את התקנות כפי שאנחנו מבקשים. אז ריכזנו כאן במצגת את הנתונים שאספנו - - -

אני רוצה רק ברשותך לעבור פה על הנתונים שהתבקשתם בישיבה הקודמת, זה מידע ונתונים השוואתיים ביחס למדינות אחרות לגבי הדרישה לבדיקות מחוסנים לפני החזרה למדינה, נתונים כמותיים על אנשים שחלו במהלך שהותם בחוץ לארץ ונאלצו לדחות חזרתם או להישאר בבידוד בחוץ לארץ ונתונים כמותיים של מספר האנשים בעלי תו ירוק שנדרשו לבטל יציאה מהארץ עקב קבלת תוצאה חיובית בבדיקה שבצעו לפני יציאתם מהארץ.

ההקדמה כבר דיברתי עליה, אני לא ארחיב עליה יותר מדי, אבל חשוב להבין שבסופו של דבר האיום של הגעת תחלואה מחוץ לארץ זה האיום המרכזי שלנו. כל גלי התחלואה במדינת ישראל נגרמו כתוצאה מתחלואה מיובאת מחוץ לארץ וככה אנחנו מעריכים שיקרה גם בעתיד. אנחנו מבינים שהמגפה הזאת רחוקה מאוד מלהיגמר, אנחנו רואים את תמונת המצב כפי שהיא מתרחשת היום גם באירופה וגם בארצות הברית וההערכה של ארגון הבריאות העולמי וגם של ה-CDC שהיא תימשך לפחות עד סוף 2022. נכון לסוף חודש ספטמבר כמחצית מאוכלוסיית העולם הגיעה למצב של או מחוסן או מחלים, כלומר אנחנו עדיין בפער די גדול ונוסיף לזה גם את הדעיכה החיסונית גם במחוסנים ולכן אנחנו מעריכים שהאירוע הזה ימשיך ללוות אותנו לאורך זמן וצריך לקחת את זה בחשבון.

גם באירופה כמו שאמרתי אנחנו רואים עליה משמעותית מאוד של תחלואה, מה שמדאיג אותנו מצד אחד כי רוב המדינות האלה כבר חוו גל תחלואה רביעי שהוא עם מעורבות של זן דלתא שהיה נפוץ גם אצלנו וזה משהו שמדאיג אותנו אבל מצד שני אנחנו מעריכים ומגדירים לפחות להערכתנו את העליה בתחלואה שם א' בגלל אותה דעיכה חיסונית שרק עכשיו הם מתחילים לחוות אותה, אנחנו רואים אותה, הם עכשיו נמצאים סביב חמישה שישה חודשים ממועד תחילת ההתחסנות של מרבית האוכלוסיה. ראינו גם את אישור ה-FDA שניתן לבוסטר, גם לפייזר וגם למודרנה בשבוע האחרון, כלומר המדיניות הזאת של מנה שלישית היום גם מבוססת על דאטה, קיבלה הכרה מדעית רשמית ורגולטורית לשינוי בפרוטוקול החיסונים במתן בוסטר לכל האוכלוסיה מעל גיל 18 וכמובן גם קצב הבוסטר אבל עדיין הוא איטי, אנחנו ראינו גם את קצב ההתחסנות הראשוני באירופה שהיה יותר איטי וגם עכשיו אנחנו רואים שגם הסוגיה של בוסטר לוקחת קצת יותר זמן לצד הדעיכה החיסונית.

בשקף הבא אתם יכולים לראות כאן תמונת מצב של תחלואה מעשר מדינות עם שיעור הנכנסים הגבוה ביותר בישראל, פחות קריטי שתראו את המדינות, לא רואים את זה טוב אבל מה שאפשר לראות פה זה את מגמת העליה. מרבית המדינות שישראלים נוסעים אליהן וחוזרים מהן נמצאות במגמת עליה מאוד קיצונית, אתם רואים את אוסטריה, אמנם הכנתי את השקף לפני כמה ימים - - -

זה נכון לאיזה תאריך השקף הזה והנתונים האלה?

זה נכון מלפני שבוע ואתם בהחלט יכולים לראות כאן, הכנתי את זה גם לוועדת חוקה שכבר התכנסה בשבוע שעבר והאריכה את התקנות חובת בדיקות למעברים יבשתיים וימיים ולכן הכנו את זה מראש כי זה היה רלוונטי לשתי הוועדות, אבל בהחלט אפשר לראות פה את מגמת העליה, אנחנו רואים את המצב באוסטריה שנכנסה לסגר, גם ביטלה תיירות, אנשים שהיו אמורים לטוס לשם כרגע לא יכולים להיכנס, אזרחים זרים לאוסטריה, גם הונגריה, ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, כולם במגמת עליה מאוד משמעותית שללא ספק אי אפשר להתעלם שללא קשר להיקפים של תחלואה כרגע זה כנראה לא התקופה הטובה ביותר לבטל את חובת הבדיקות ולהקל ראש בנתון הקריטי הזה.

שני השקפים הבאים מציגים לכם איזה שהיא תמונת מצב של תחלואה גם באירופה וארצות הברית לאחר מכן, שאפשר לראות פה שיש מעט מאוד מדינות שהן יחסית ירוקות או צהובות, רובן בצבע כתום אדום בוהק בווריאציות כאלה ואחרות כולל ארצות הברית עם הבוסטר שהיא התחילה כבר לפני מספר חודשים לאוכלוסיה המבוגרת. כרגע גם היא מרחיבה כמובן את מתן הבוסטר לכל שכבות הגילאים החל מגיל 18, אבל ללא ספק גל התחלואה המשמעותי הזה בגלל דעיכה, בגלל קצב התחסנות בבוסטר שהוא יחסית איטי ובגלל נתח משמעותי של אוכלוסיית הילדים, נוער, שבכלל לא מחוסנים ברוב המדינות אנחנו רואים התחדשות משמעותית של גלי תחלואה גם באירופה וגם בארצות הברית וגם במדינות אחרות כולל תמותה וכולל קריסה של מערכות בריאות באותן מדינות או על סף קריסה בגלל הקושי המאוד גדול להתמודד עם כמות כל כך גדולה של חולים שזקוקים לטיפול נמרץ, הנשמה, וטיפול נשימתי מתקדם.

הרציונל האפידמיולוגי מבחינתנו הוא קודם כל לזהות תחלואה לפני עליה לטיסה גם בשביל לצמצם חשיפה במהלך הטיסות עצמן, אנחנו מבינים שהאנשים האלה נמצאים שעות בחללים סגורים, אם זה שדות תעופה, למרות שבתוך מטוסים יש מערכות החלפת אוויר יחסית מצויינות עדיין אנחנו רואים הדבקות וראינו את זה גם לאורך כל הדרך שהיו הדבקות גם בזמן טיסות. הסוגיה של זיהוי וריאנטים וקטיעת שרשראות הדבקה היא מאוד קריטית ולכן מבחינתו הרעיון של גם לצמצם תחלואה נכנסת מראש ולצמצם פוטנציאל הדבקה וגם הבדיקה הנוספת שאנחנו דוגמים כי אנחנו רואים שעדיין אחוז לא קטן, קרוב ל-50-60 אחוז מהאנשים, גם כאלה שנבדקו לפני העליה למטוס, יוצאים חיוביים בנחיתה. כלומר פרק זמן של 72 שעות יש לו אפקט על הזמן, על התוצאה של הבדיקה בנחיתה וחשוב לנו שתהיה לנו דגימה נוספת כדי שנוכל לרצף אותה ולזהות אם מדובר בווריאנט כזה או אחר, זה כלי שהוא מאוד קריטי בזיהוי של כניסת וריאנט ובקטיעת השרשראות שלו, בסגירת מעגל הדבקה בקרב כלל המגעים שעולים במסגרת חקירה אפידמיולוגית ולכן יש לזה ערך אפידמיולוגי מאוד גדול.

והדבר הנוסף שהוא גם כלי משמעותי מאוד שמשמש אותנו לקביעת סיכונים במדינות עולם שונות, יש הרבה מאוד מדינות שלא בודקות וגם לא מרצפות וחלקן עושות את זה אבל הן לא מפרסמות את הנתונים שלהם, ולכן הרבה פעמים זה כמעט האמצעי היחיד שיש לנו בשביל לזהות תחלואה ווריאנטים במדינות עולם שונות. ככה ראינו את P1 חוזר מברזיל, וככה ראינו וריאנטים אחרים שהיו אופייניים בתקופות מסויימות במהלך הפנדמיה במדינות עולם שונות ולכן מאחר וזיהוי וריאנטים שהם חשודים כמסוכנים, ככאלה שיש להם איזה שהוא פוטנציאל לעקוף את מנגנון ההגנה החיסוני או לפגוע בחיסון, מבחינתנו הרבה פעמים זאת כמעט האינדיקציה היחידה לזהות מדינה כזאת שחוזרים ממנה אנשים שמביאים וריאנט שהוא חשוד ולהכניס אותה למדינות באזהרת מסע או אפילו למדינות בסיכון מירבי עם הגבלת יציאה לגביהן והשתמשנו בכלי הזה לקביעת מדיניות לגבי סיווג רמות סיכון במדינות עולם שונות.

אלה נתונים שהצלחנו להשיג דרך חברות ביטוח. אמרנו שכנראה שהגוף הגורם שידע לתת לנו אינדיקציות הכי טובות לכמות התחלואה בחוץ לארץ זה גופים שמממנים בפועל את הבדיקות, את השהות שלהם במלוניות בידוד, את האישפוזים, את ההטסות הרפואיות ולכן פנינו בבקשה לחברות ביטוח וביקשנו מהן נתונים על שימוש בביטוח הרפואי בהקשרי קורונה ואלה הנתונים, כאשר מה שאתם רואים מולכם, לקחנו מתוך מדגם של 600 אלף, הנתונים מתייחסים לחודשים מאי עד אוקטובר, 600 אלף ישראלים שחזרו מחוץ לארץ ועשו ביטוח רפואי בחוץ לארץ בהקשרי קורונה, שהפעילו את הביטוח. אתם רואים את השיעורים והמספרים בפועל - - -

600 אלף מתוך שני מיליון?

מתוך שני מיליון. עשינו הערכה לפי מספר הנכנסים הממוצע לארץ, כמה תחלואה אנחנו חוסכים כאשר השיעורים נלקחו מתוך 600 אלף ישראלים שחזרו ועשינו את ההערכה אל מול מספר הנכנסים לארץ כפי שהוא היה בפועל. אילו כולם היו מבוטחים רק בחברות האלה, אנחנו התבקשנו על ידי חברה לא לפרסם את שמה, הם ביקשו להישאר בעילום שם, אם זה קריטי נוכל להרחיב קצת יותר, לא בפורום המלא, אבל הנתונים מראים לנו את ההיקפים המאוד גדולים של תחלואה שללא ספק הצלחנו לחסוך בזכות חובת הבדיקה. כל האנשים האלה התגלו בתקופת שהותם בחוץ לארץ, תבעו את הביטוח הרפואי שלהם ודרך זה אנחנו מבינים את היקפי התחלואה. מרביתם עשו את הבדיקה בסמיכות לעליה לטיסה והתגלו כחיוביים ואז חזרו לישראל רק אחרי שהם סיימו את תקופת הבידוד שלהם בחוץ לארץ. אז אלה נתונים של חברות התעופה.

המדד הנוסף שדרכו ניסינו להבין את היקף התחלואה בחוץ לארץ, לקחנו מתוך נתונים של ועדת חריגים, יש ועדת חריגים שמופעלת על ידי משרד החוץ עם נציגות שלנו של משרד הבריאות, שעוסקת בכל הבקשות לפטור מבדיקות PCR לפני העליה לטיסה. המחלימים הטריים אנחנו יודעים שבדיקת PCR צפויה להישאר חיובית יחסית לאורך זמן, אחוזים מאוד גבוהים של אנשים נשארים שבועות ארוכים עם PCR חיובי, אפילו עד שלושה חודשים ממועד ההחלמה ולכן כמדיניות אנחנו מבינים שאדם שהוא מחלים טרי הבדיקה שלו יכולה לצאת חיובית ולכן יצרנו פה מנגנון שמאפשר בין היתר לקבל דרך ועדת חריגים פטור מביצוע בדיקת PCR לפני עליה לטיסה וביקשנו מוועדת חריגים נתונים והנה הנתונים לפניכם. שוב, לא בדקנו, מאחר ואין תיעוד מאוד מדוייק וממוחשב, ניתחו לנו באופן מדגמי את הבקשות לפטור שהגיעו מהראשון ליוני עד ה-15 לספטמבר. לציין שב-15 לספטמבר אנחנו שינינו מדיניות מרוב שהוועדה הוצפה בבקשות כאלה לפטור מבדיקת PCRשל מחלימים - - -

על ועדת חריגים את מדברת.

והפכנו את הצורך בחובת הצגת פטור של ועדת חריגים בחובת הצגת בדיקת PCR מיום ה-11 ואילך, כך שחברת תעופה רואה לפי תוצאת PCR מלפני עשרה ימים או יותר או תעודת מחלים שבן אדם הציג, כחלופה לאישור של ועדת חריגים, כי פשוט ועדת חריגים קרסה מכמות הפניות שהגיעו. ראינו את גל התחלואה הזה של תחלואה נכנסת מחוץ לארץ מאוד גבוהה שחווינו בגל הרביעי והנתונים אפילו מבדיקה פרטנית מדגמית של 200 מהפניות ראינו ש-56 אחוז מהפניות זה אנשים שחלו בחוץ לארץ, החלימו בחוץ לארץ, אובחנו בסמיכות למועד העליה שלהם לטיסה, אחוז קטן זה אנשים שחלו והחלימו עוד בארץ ואז נסעו לחוץ לארץ כמחלימים וביקשו פטור, ועוד אחוז די נכבד של אנשים שביקשו פטור מסיבות שונות, כאלה שלא הספיקו לקבל תוצאה בזמן או שהו פחות מ-72 שעות, שאנחנו לא מחייבים אבל לא כולם הכירו את זה ופנו לוועדה עם בקשה של פטור, כשהם לא היו צריכים.

אם אנחנו שוב משערים ועושים איזה שהיא הערכה גסה לפי הנתונים המדגמיים האלה, לפי האחוזים שבמדגם, אנחנו מעריכים גם פה שאנחנו חסכנו מעל 4,000 חולים שיכלו להיכנס למדינת ישראל אם הם לא היו עושים את הבדיקה לפני העליה לטיסה כאשר הם בעצם חולים.

כמה מילים על חובת בדיקות בנחיתה בארץ. הזכרתי את זה קודם, מעבר לחובת בדיקה לפני עליה לטיסה אנחנו מחייבים את כלל הנכנסים לעשות בדיקת PCR גם כאן בנחיתה ואנחנו רואים שלמרות שמרבית האנשים נבדקו לפני העליה לטיסה, כמובן פרט לאלה שיצאו לפחות מ-72 שעות שהם פטורים, אנחנו רואים כ-50 עד 60 אחוז מהחולים שהתאמתו לאחר הנחיתה כבר ביום הנחיתה.

בחוץ לארץ הם עשו בדיקה ויצאו שליליים - - -

עלו לטיסה ואז בבדיקה כאן בישראל - - -

כשהם נוחתים בארץ 50 אחוז - - -

50 עד 60 אחוז מאלה שהתאמתו, זה בערך כאחוז אחד מכלל החוזרים חיוביים, אבל מרביתם, יותר ממחצית יוצאים חיוביים כבר בנחיתה והיתר מתאמתים במהלך עשרת הימים שלאחר מכן. רק לצורך דוגמה, בכוונה שמתי כאן בשקף איזה שהוא נתון שהוא נתון מאוד קריטי שמאפשר לנו, אתם רואים כאן למשל תמונת מצב של חוזרים מחוץ לארץ בחודש האחרון מרוסיה, מדינה עם תחלואה מאוד גבוהה, אנחנו היום יכולים לבדוק ולבחון את הנתונים לפי כל מדינה, לפי כל יעד, גם ברזולוציה של שיעור התחלואה בקרב מחוסנים, בקרב לא מחוסנים, בקרב מחלימים בנפרד, וככה זה מאפשר לנו איזה שהיא דרך לזהות האם למשל אולי מדובר בווריאנט שיודע לעקוף את ההגנה החיסונית. אם אנחנו רואים פתאום תחלואה מאוד משמעותית גם במחוסנים או גם במחוסנים וגם במחלימים, בדרך כלל אנחנו רגילים לראות את העקומה הזאת כעקומה חדה של חולים שהם לא מחוסנים וכל היתר מספרים קטנים. בחלק מהמצבים אנחנו יכולים לראות למשל, אנחנו מכירים וריאנטים כמו שהיה וריאנט אמנאוס בברזיל שהוא בעיקר תוקף מחלימים, כלומר הוא יודע לעקוף את מנגנון ההגנה החיסוני של החלמה, ולכן בדיקת ה-PCR בנחיתה כמובן יש לה ערך קריטי מאוד בזיהוי תחלואה וצמצום שרשראות הדבקה כאן בישראל, אבל ערך מוסף משמעותי מאוד שאנחנו יכולים ללמוד זה לזהות וריאנטים שאולי יש להם איזה שהוא פוטנציאל לעקוף מנגנון הגנה של מחוסנים, של מחלימים ולהעלות לנו נורה אדומה בשלב מאוד מוקדם.

הנתון האחרון שאני רוצה להציג, השאלה הנוספת שאנחנו כל הזמן נשאלים, האם אנחנו יכולים לקבל החלטה על קביעת מדיניות דיפרנציאלית באוכלוסיה שהיא מחוסנת או מחלימה טריה ולפטור רק אותם. ואנחנו רואים שזאת פרקטיקה מקובלת בחלק ממדינות עולם, בחלק מהמקומות פוטרים אותם מבדיקה, בחלק מהמקומות מאפשרים להם לעשות הנטיגן, ולא בדיקת PCR שהיא יחסית יותר זמינה וגם יותר זולה ונגישה וחשוב בהקשר הזה לציין שגם אנשים שהם מחוסנים או מחלימים הם לא מוגנים באופן מוחלט. אנחנו רואים הדבקה חוזרת גם במחוסני בוסטר, נכון שהיא מעטה מאוד ואנחנו רואים גם מעט מאוד הדבקות במחוסנים טריים או באנשים שהם גם מחלימים וגם מחוסנים, אבל אתם יכולים לראות כאן, שוב, המסה העיקרית היא כמובן של אנשים שהם מחוסנים בשתי מנות, לקראת החודש החמישי, בין החודש החמישי והשישי אנחנו ממש רואים את המגמה של הדעיכה החיסונית, אנחנו מאפשרים היום לציבור לקבל את מנת הבוסטר בין החודש החמישי אחרי מנה שניה לחודש השישי, אבל שם אנחנו רואים את עיקר פריצות ההגנה וסימני הדעיכה שבאים לידי ביטוי בהדבקות חוזרות. אבל בהחלט אפשר לראות את זה גם במחוסני שלוש מנות, גם במחלימים ומחוסנים, מחלימים טריים שכמובן מוגנים הכי טוב וילדים מתחת לגיל 12 שהם מחלימים. אנחנו רואים בילדים דעיכה חיסונית יותר איטית, אבל היא עדיין קיימת. היא יותר נמוכה בהשוואה לאוכלוסיה מבוגרת, אבל גם פה אנחנו רואים ללא ספק שלאורך זמן האוכלוסיות האלה נדבקות שוב. אנחנו מכירים את זה שהתגובה החיסונית מראש באוכלוסיות מבוגרות מעל גיל 80 הרבה יותר נמוכה, זה משהו שאנחנו רואים גם במחקרים, גם לפי דיווחים של חברות תרופות וגם בנתונים שלנו מהעולם האמיתי לגבי שתי מנות שראינו וגם לגבי בוסטר. אוכלוסיות בגילאי 80 ומעלה מועילות החיסון שלהם יותר נמוכה, היא נעה סביב כ-85 אחוז כי התגובה החיסונית באדם מבוגר היא מראש פחות טובה, כך גם באנשים עם מחלות רקע, אנשים עם דיכוי חיסוני, שמראש התגובה שלהם לחיסון היא יותר נמוכה ולכן אין לנו הגנה מוחלטת גם באנשים בריאים אבל בטח כשאנחנו מדברים על פלח משמעותי של אוכלוסיה מבוגרת שחלקה גם נוסעת לחוץ לארץ ולכן גם באוכלוסיה הזאת להבנתנו לא נכון לבטל באופן גורף את חובת הבדיקה כי גם האנשים האלה יכולים לחלות. נכון שהסיכון שלהם להדבקה הוא הרבה יותר נמוך בהשוואה ללא מחוסנים או מחוסנים בשתי מנות שעברו מעל שישה חודשים ממועד ההתחסנות שלהם, אבל עדיין זה לא סגירה הרמטית של הסיכון להדבקה וחשוב לקחת את זה בחשבון גם כשאנחנו מסתכלים ובוחנים מדיניות לגבי חובת בדיקות כן או לא. להבנתנו זה בהחלט עדיין נדרש.

מבט השוואתי לפי בקשתכם למדינות אחרות. קודם כל צירפנו והעברנו למזכירות הוועדה דו"ח שהוכן על ידי אמ"ן, מרכז מידע והידע, שבוחן מדיניות בדיקות במדינות שונות בעולם. מה שאנחנו רואים, שכל המדינות שאנחנו בחנו, שהתמקדנו בהן, דורשות בדיקות לפני המראה מנוסעים שאינם מחוסנים, זה משהו שאנחנו רואים גורף, אין היום מדינה שמאפשרת ללא מחוסן לעלות לטיסה בלי שהוא נבדק. חלק מהמדינות כמו קנדה, יפן, אוסטרליה, ארצות הברית, דורשות בדיקות גם מנוסעים מחוסנים. יש מדינות שדורשות בדיקות ממחוסנים רק אם הם מגיעים מאיזורי סיכון גבוה מסויימים, אנחנו רואים לצערי היום שמרבית המדינות שהישראלים נוסעים אליהן הן מדינות בסיכון מאוד גבוה עם תחלואה גבוהה, גם אם הן עדיין לא מדינות שאנחנו מגבילים יציאה לשם אלה מדינות עם תחלואה מאוד מפושטת, מאוד משמעותית, שהסיבה היחידה שאנחנו עדיין לא רואים הרבה תחלואה שחוזרת משם בעיקר כי מרבית האוכלוסיה שם מחוסנת כבר בבוסטר שמגן עליהם בצורה טובה, אז אנחנו כבר לא רואים את היקפי התחלואה החוזרת כל כך גבוהים כפי שראינו אותם בעבר, אבל ללא ספק זה חלק מהסיבות. בחלק מהמדינות נדרשת בדיקת PCR, חלק מאפשרות להסתמך גם על בדיקת אנטיגן, טווח הזמנים שתקף לגבי הבדיקות משתנה, לרוב הוא נע בין 48 ל-72 שעות. שוב, יש לכם את הדו"ח המפורט, תוכלו לעיין בו, אפשר לפרסם אותו גם לציבור.

אבל אנחנו רואים שהמדיניות של חובת בדיקות היא מדיניות די גורפת שמקובלת ברוב מדינות העולם, חלקן מסתכלות על זה קצת אחרת ומאפשרות לעשות אנטיגן. גם אנחנו עכשיו לקראת שינוי מדיניות, אני מניחה שראיתם את הפרסום ואת השינויים בתקנות שאנחנו מקדמים, שאנחנו כן נאפשר לעשות בדיקת אנטיגן במקום PCR לפני העליה לטיסה בחזרה לישראל. יש יתרונות וחסרונות לכל אחת מהשיטות, היתרון של PCR שהיא בדיקה הרבה יותר רגישה, היא נותנת לנו יכולת לזהות חולים בצורה הרבה יותר מדוייקת בהשוואה לאנטיגן, אבל מאחר ואנחנו רואים בגלל שאנשים בחוץ לארץ מעדיפים לעשות את הבדיקה כמה שיותר מראש בשביל להספיק למצוא את המעבדה הרלוונטית, לקבל תוצאה בזמן, שלא יקרה מצב שהם יפספסו את הטיסה חזרה, אז מרביתם עושים את הבדיקה קרוב ל-72 שעות לפני העליה לטיסה ופרק הזמן הזה הוא גדול כשהוא איפה שהוא פוגע גם ברגישות של הבדיקה. היתרון של אנטיגן, הוא מאוד זמין, הוא הרבה יותר נגיש, הוא יותר זול, הוא מאפשר לנו לזהות בטווח של 24 שעות אנשים שהם חולים. הרגישות של הבדיקה היא יותר נמוכה מ-PCR אבל היתרון שלה שהיא מבוצעת בסמיכות לטיסה ואם יש מישהו שהוא חולה ומתגלה בבדיקת אנטיגן חיובית. אגב אנחנו יודעים שיש לבדיקה החיובית קורלציה מאוד גבוהה לתחלואה, מתוך נתונים שלנו בארץ מעל 95 אחוז מהבדיקות האנטיגן החיוביות מתאמתים אחרי זה ב-PCR ולכן יש לזה גם ערך משמעותי ואיפה שהוא במערכת האיזונים אנחנו מבינים שזה משהו שהוא בהחלט נותן מענה לא רע.

אם היינו יכולים לעשות PCR יותר סמוך למועד הטיסה היינו מעדיפים את האופציה הזאת אבל פרקטית אנחנו מבינים שברוב המדינות זה לא תמיד נגיש ואנחנו מבינים את הדאגה של הציבור לעמוד בזמנים, לקבל תוצאה בזמן כי לא יודעים להעריך במדוייק תוך כמה זמן תתקבל תוצאה ולכן לא רוצים לקחת סיכונים וכל מה שבטווח של 72 שעות רובם עושים בדיקה בטווח של יותר מכיוון של 48 עד 72 שעות ומעט מאוד עושים בסמיכות למועד העליה לטיסה, ולכן יש פה יתרון מסויים גם לחלופה, שוב אנחנו לא אוסרים כמובן על בדיקת PCR או בדיקות אבחון מולקולריות אחרות שקיימות במדינות אחרות, אנחנו מאפשרים גם וגם לבחירה של האדם לפני שהוא טס, הוא יכול לעשות אחת מהבדיקות שיעודכנו בתקנות.

זה מתוך דו"ח, אתם יכולים לראות כאן שוב רשימה של מדינות עם דרישה של בדיקות, חלקן מתעקשות רק על בדיקות PCR, חלקן מאפשרות חלופה של או PCR או אנטיגן או שתיהן ואתם יכולים לראות פה גם בהערות, חלקם מתייחסים רק למחוסנים, חלקם רק למחלימים, חלקם גם וגם, אבל יש שונות מאוד גדולה במדיניות של מדינות. אגב גם עכשיו אנחנו רואים בהרבה מדינות החמרה שוב במדיניות בגלל העליה של תחלואה, אז זה משהו שהוא מאוד דינמי וכמו שאנחנו כל הזמן מסתכלים, שוב, זה נכון שהתקנות האלה לא השתנו מחודש פברואר ועד היום, אבל זה לא שאנחנו לא מסתכלים על הנתונים ולא עושים הערכה האם זה נדרש או לא, אנחנו מבינים את המורכבות, כולנו כאזרחים במדינת ישראל מבינים עד כמה זה מורכב ועד כמה זה הרבה פעמים גם מייקר את העלות של הנסיעה במיוחד אם זאת נסיעה משפחתית עם העלויות הכרוכות בביצוע הבדיקה ולפעמים הצורך לבזבז זמן ולאתר מעבדה מורשית ולעשות בדיקה, לקבל תוצאה, המורכבות ללא ספק מובנת אבל עדין במאזן של סיכונים אל מול התועלת של צמצום תחלואה, של זיהוי תחלואה, להערכתנו זה כרגע אמצעי שהוא נדרש.

תודה רבה על המצגת ועל ההסברים המפורטים שנתנו מענה פה לכל הנתונים שהתבקשו בישיבה הקודמת. אז עכשיו אם אפשר לעבור להקראה של הסעיפים והסבר על כל סעיף ואחר כך אנחנו נצביע ונאשר את זה. יש לנו ארבעה תיקונים, כל אחד לפרוטוקול את השם ואת התפקיד.

אני טל פוקס, לשכה משפטית, משרד הבריאות. כבר יהיו לי את התקנות להקריא אבל ככה באופן כללי על מה התיקונים. אז קודם כל התיקון הוא הארכת תוקף של התקנות ב-28 ימים. דבר שני, יש פה הארכה של הזמן שניתן למלא טופס נוסע נכנס, הצהרת בריאות לפני הכניסה לישראל, עד עכשיו היה ניתן 24 שעות מראש, עכשיו ניתן 48 שעות מראש. תיקון נוסף הוא תיקון שקשור להצהרה ביציאה מישראל, היתה לנו הצהרה של מדינות אדומות והאדם היה נדרש להצהיר שהוא לא יוצא למדינה אדומה והניסוח של התקנה שחייבה את זה לא היה ברור ממנה האם נדרש להצהיר את אותה הצהרה גם כשאין מדינות אדומות. היום אין לנו מדינות אדומות ולכן שינינו את הנוסח והבהרנו שנדרש להצהיר רק כשיש מדינות אדומות ולא להכביד סתם.

בואי אולי תעברי מהתחלה שיהיה סדר, תקנה אחת, להקריא את התקנה ואת ההסבר. בואי נתחיל מתקנה אחת לגבי ההגדרה.

בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) התש"ף-2020 (להלן - התקנות העיקריות, במקום ההגדרה"תקנות הגבלת היציאה מישראל" יבוא:
"תקנות הגבלת היציאה מישראל" - תקנות המגבילות יציאה מישראל למדינות המפורטות בהן, לפי סעיף 7א(א) לחוק".

מה שהיה כתוב לפני כן בהגדרה זה הפניה לתקנות ספציפיות שהיו בתוקף, אותן תקנות כבר לא בתוקף ולכן שינינו את ההגדרה כך שהיא מפנה לסעיף החוק שעל פיו מתקינים תקנות מהסוג המיוחד הזה. בעצם זה הסעיף היחיד בחוק שמאפשר לקבוע תקנות המגבילות יציאה מישראל.

אז זה לענין ההגדרה. תיקון תקנה 7.

תיקון תקנה 7. בתקנה 7(א) לתקנות העיקריות, אחרי "נוסע" יבוא "נכנס" ובמקום "24" יבוא "48".

ההוספה של המילה נכנס זה איזה שהיא שארית מקודם, הבהרה שאת אותה הצהרה צריך למלא רק נוסע נכנס, זה כבר היה מקודם.

אז יש יותר זמן למעשה למלא את הטופס, כדי שלא תהיינה תקלות באתר וכזה, נכון?

נכון. והשינוי השני פה זה שזה מ-24 שעות ל-48.

תיקון תקנה 30.

תיקון תקנה 30 היא המשך של אותו תיקון, ההצהרה מפוצלת פה בין שני סעיפים, סעיף אחד מדבר על הפרטים שנוסע זר בעיקר צריך למסור, מי שאינו תושב ישראל, זה בתקנה הקודמת תקנה 7, תקנה 30 מדברת על הצהרת בריאות שאותה כולם צריכים למסור.

בתקנה 30 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (ב), ברישה, במקום "24" יבוא "48".

בפועל זה אותו מסמך, אדם ממלא טופס אחד לפני שהוא נכנס לישראל.

תיקון תקנה 30א. זאת התקנה שעוסקת בהצהרה ביציאה למדינות אדומות.

בתקנה 30א(א) לתקנות העיקריות -
(1) בתחילת הרישה יבוא:
"בעת תוקפן של תקנות הגבלת יציאה מישראל".
(2) במקום פיסקה (1) יבוא:
"(1) אם הוא נוסע היוצא למדינה שהיציאה אליה מוגבלת בתקנות הגבלת יציאה מישראל - מותר לו לצאת מישראל לפי התקנות האמורות".

זה שינוי של נוסח ההצהרה ככה שהוא יתאים לזה שכרגע אין תקנות בתוקף ובמידה ותהיינה תקנות תחול החובה הזאת להצהיר לפי אותן תקנות.

תיקון תקנה 41. זאת התקנה שמאריכה את תוקף התקנות.

בתקנה 41 לתקנות העיקריות במקום "י"א בכסלו התשפ"ב (15 בנובמבר 2021)" יבוא "ט' בטבת התשפ"ב (13 בדצמבר 2021)".

היועצת המשפטית רצתה להתייחס.

לגבי התחילה, בגלל שחוק הסמכויות יפקע ב-30.11, כנראה שהוא יוארך אבל אנחנו ננסח את התוקף כך שזה יהיה עד ה-13 בדצמבר או בסיום תקופת תוקפו של חוק הסמכויות לפי המוקדם.

אין בעיה, זה תיקון דומה לזה שעשינו בוועדת חוקה.

אז תעשי את ההקראה עם התיקון לפי ההערה של היועצת המשפטית. תקריאי את תקנה 41.

בתקנה 41 לתקנות העיקריות במקום "י"א בכסלו התשפ"ב (15 בנובמבר 2021)" יבוא "עד יום ט' בטבת התשפ"ב (13 בדצמבר 2021) או בסיום תקופת תוקפו של חוק סמכויות מיוחדות התמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) התש"ף-2020 לפי המוקדם מביניהם".

בסדר גמור. ותחילה, סעיף 6.

תחילתן של תקנות אלה ביום י"ב בכסלו התשפ"ב (16 בנובמבר 2021).

התקנות האלה כמו שניתן לראות הן הועברו ב-14 בנובמבר. כלומר הן הועברו אליכם לפני כן והדיון מתקיים רק עכשיו אז עכשיו הן כבר נכנסו לתוקף, אבל לא היה שימוש בסעיף.

או-קי, בסדר גמור. מי בעד? פה אחד.

הצבעה
התקנות אושרו פה אחד.

תודה רבה לכולם. אני נועלת את הישיבה. התקנות אושרו, בתוקף.


הישיבה ננעלה בשעה 12:46.