פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



36
ועדת הכלכלה
24/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 100
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ' בכסלו התשפ"ב (24 בנובמבר 2021), שעה 9:00

דיווח שרת הכלכלה והתעשייה על פעילות משרדה

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
מאזן גנאים
בועז טופורובסקי

ענבר בזק
קרן ברק
טטאינה מזרסקי

רון מלכא - מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה

אפרת זהב - ראש מטה הממונה על זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה

תאיר איפרגן - ממונה על זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה

רן קויתי - מנהל הסוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה והתעשייה

אמיר רובין - מנהל תחום בכיר מדיניות, משרד הכלכלה והתעשייה

מיכל פינקי - סמנכ"לית אסטרטגיה, משרד הכלכלה

נעמי הימיין רייש - סגנית מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

רומי קאופמן - רפרנטית מול משרד הכלכלה והימורים, משרד המשפטים

נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים

יעל גויסקי - יועצת רגולציה, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

רועי כהן - עו"ד ונשיא להב, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

אלי שלום סתוי - יו"ר, פורום מזון ומכולות

הגר יהב - מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי

לירון בנדק - עו"ד, נשיאות המגזר העסקי

דובי אמיתי - יו"ר, נשיאות המגזר העסקי

עמיחי דרורי - מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני, מרכז השלטון המקומי

רחל גור - מנהלת תחום ממשלה, לובי 99

זיו לזר - כלכלן ההתאחדות, התאחדות בוני הארץ

אתי כהן - מנהלת אגף הרווחה והשירותים החברתיים, עיריית באר שבע, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

קרין מאיר רובינשטין - מנכ"לית ונשיאה, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות

עופר פיינשטיין - מנכ"ל, המועצה הישראלית לצרכנות, ארגוני צרכנים

הדס יעקובסון ארידור - מנהלת רגולציה וקשרי ממשל, המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים

אבירם אלון - מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

אנה שמילביץ' - יועצת קשרי ממשל - חלל לשינוי

שי גל - ראש תחום כנסת וממשלה בפורום העצמאים מבית, ההסתדרות הכללית החדשה

ליאור גור - מנהל תחום כנסת פורום העצמאים, ההסתדרות הכללית החדשה

איתי עצמון

עידית חנוכה

סיגל גורדון


דיווח שרת הכלכלה והתעשיה על פעילות משרדה

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. בשבועות הקרובים אנחנו מבצעים את מה שמוגדר בחוק חובת דיווח המשרדים לוועדת הכלכלה ולכנסת על תוכנית העבודה שלהם ובכל הסוגיות שנוגעות לתקציב שאושר למשרדים. אנחנו שמחים לארח את שרת הכלכלה ומנכ"ל משרד הכלכלה. אתמול קיימנו מפגש כזה עם משרד השיכון, היום אנחנו עם משרד הכלכלה ובשבועות הקרובים נמשיך עם משרדים נוספים.

לפני הדיון שלחנו לכל משרד את הנושאים שבהם אנחנו מבקשים להתמקד בהם. הדיון הזה, בשונה מדיונים אחרים, מוקדש בעיקר לדיווח של השרה והמנכ"ל ולשאלות חברי הכנסת. אם יישאר זמן פנוי, נאפשר לגופים אחרים להעיר אבל היום זה דיאלוג בין הממשלה לכנסת. שוב, אם יהיה זמן פנוי, נשלב גופים נוספים. ההתנהלות תהיה כלהלן: 20 דקות הצגה סדורה של המשרד. לאחר מכן, חברי הכנסת, הציבור ולבסוף התייחסות השרה והמנכ"ל וסיכום הדברים.

כאמור, לפני היציאה לדרך שלחנו לכל משרד את הדגשים שלנו. ביקשנו מכם להתייחס לחמישה נושאים חשובים בעינינו:

1. תוכנית השרה להתמודדות עם הצונאמי של התייקרות המחירים, סיבותיה והמהלכים שבכוונת המשרד ליזום בתחום הזה.
2. יישום תקציבי הכשרות מקצועיות והרלוונטיות שלהן במיוחד בעקבות הקורונה וביטולי משרות ושינוי העולם איך עובדים מהבית. על אף שחלק מהנושא הזה מדווח לוועדת העבודה כזרוע העבודה של המשרד, אבל בראייה כוללת של המשק והכלכלה, אי אפשר שלא לדון בכוח אדם, זמינותו, איכותו והשפעתו על החזרה של המשק לצמיחה.
3. צמצום פערים בחברה ושוויון הזדמנויות ופיתוח תעשייה בפריפריה הרחוקה, מה שקראנו לו אזור פיתוח א' א'. כי כיום כרמיאל וקריית שמונה יכולים אולי להיחשב כאזורי פיתוח, או מצפה רמון ובאר שבע, אבל בעצם אנחנו צריכים זליגה הרבה יותר רחוקה של תעשייה מתקדמת לקו הרחוק, לשלומי, קריית שמונה, מעלות, אופקים, דימונה, ירוחם, מצפה רמון ואילת כמרכז עשייה נוסף. איך זולגים עם התעשייה לפריפריה אמיתית.
4. התייחסות למוקדים שהפגיעה בהם בקורונה ניכרת ונמשכת. יש תחומי עשייה כלכליים ספציפיים שנפגעים יותר מהרגיל. אי אפשר להגיד שיצאנו מהקורונה, אבל התקופה היא עם תחלואה נמוכה יחסית והרמת ראש אבל יחד עם זאת, יש תחומים שלא משתקמים בכלכלה ולהם צריך טיפול מיוחד.
5. ההיי-טק. ההיי-טק הוא מנוע צמיחה אדיר של המשק הישראלי והוא מניב לכלכלה הישראלית ולממשלה את מירב ההכנסות והמיסים אבל הוא לא מגיע, לא לאילת, לא למצפה רמון. לירוחם הבאנו קצת היי-טק אבל זה לא מספיק. אותו הדבר שלומי, קריית שמונה, מעלות, הגולן וכו'. אנחנו מבקשים לראות, האם מתקיים מאמץ מיוחד לגרום לזליגת ההיי-טק וזליגת העושר הכלכלי של ישראל לאזורי הפריפריה? אלה הדגשים שהוועדה הציבה בפני השרה ועכשיו, בבקשה, שרת הכלכלה.

תודה רבה לך, חבר הכנסת מיכאל ביטון. תודה על ההזדמנות להציג את תוכנית העבודה של משרד הכלכלה. נמצאים אתנו המנכ"ל, ד"ר רון מלכא, גם הממונה על זרוע העבודה, תאיר איפרגן, ואנשי המקצוע על כל שדרת העשייה של המשרד. אני אומר, שהתצורה הזאת שהמשרד התארגן אליה עם הקמת הממשלה הזאת, יש בה ביטוי גם למשרד הכלכלה, התעשייה, העבודה, שמייצר את החיבור בין צורכי המשק לבין המענה הניתן להם בהקשרים הרחבים, בוודאי גם עם מערך הדיגיטל הלאומי, יוצר הזדמנות לראייה מערכתית שמאפשרת לא רק לזהות את הבעיות אלא גם לגבש פתרונות ולתת להם מענה. האתגר של הקורונה בשנתיים האחרונות, המדיניות והתפיסה, לעשות כל מאמץ לצד התמודדות עיקשת עם ההיבט הבריאותי, גם לתת מענה כלכלי, כך שהמשק ימשיך לתפקד ולייצר את אותה יכולת של מדינה להתמודד עם כל אתגר, גם ביטחוני, גם בריאותי ובוודאי כלכלי, הוכיחה את עצמה במובן הזה שממשלה שלמה, בוודאי ראש הממשלה, בוודאי משרד הכלכלה, פעלנו מתוך הבנה ושיתוף פעולה גם עם משרד האוצר שצריך לעשות כל מאמץ כדי להבטיח שהכלכלה ממשיכה.

דומה שהיום הדבר היחידי על סדר היום הוא נושא יוקר המחיה. יוקר המחיה, אפשר להסתכל עליו מהרבה מאוד זוויות. אין ספק שהשפעה של הקורונה והמגמות הגלובאליות הבינלאומיות משפיעות גם על מה שקורה בארץ. כשאתה נכנס פנימה לתוך המציאות, אני חושבת שהממשלה הזאת, למרות פרק הזמן הקצר שהיא מכהנת, לקחה על עצמה החלטות מאוד כבדות. כמו למשל, בהובלת נושא רפורמת הייבוא, לקבל החלטה שפותחים את השוק לתחרות, למרות ששנים רבות דובר על זה, סוף סוף יש מעשה. הרעיון לפתוח את המדינה לייבוא מוצרים מגוונים, אין ספק שייתן מענה גם בכמות, גם בגיוון לצרכן הישראלי ובוודאי יתורגם למחיר. זאת רפורמה שאנחנו עובדים עליה באינטנסיביות כדי להביא את המימוש שלה כבר בקיץ, ביוני 2022 למימוש. אני חייבת לומר, זה לא פשוט. שינוי דפוסים מקובלים בהקשרים של רגולציה, של ביורוקרטיה, אני מסתכלת על זה גם מהזווית של הרגולטור אצלי במשרד וגם היבטים של מכון התקנים, לאורך כל הציר, וגם הרצוי, לשמור על התעשייה הישראלית. בסוף אני נדרשת בין התבוננות על תחרות וצורך להגדיל אפשרויות, לבין ההגנה על התעשייה הישראלית כי לכולנו ברור, בוודאי במצבי חירום, שישראל ככלכלת אי על כל המשתמע בתעשייה הישראלית, יכולנו לשמור אותה לאורך זמן. ההקשרים האלה הם בסדר יומנו כל יום. אני אומרת את זה כי אנחנו נצטרך לבוא לפה לוועדה בראייה - לא רק מה שקורה במשרד הכלכלה, גם בהיבט של מיסוי, זה מטריד גם את הנגיד, גם את שר האוצר, גם אותי ובכלל - יש לנו מה לעשות בראייה מערכתית. אני חושבת שנכון יהיה, שתראה את סיפור יוקר המחייה מזוויות שונות ולכך נקבע דיון ייחודי.

זרוע העבודה מביאה חיבור אולי יותר מתמיד לצורך המתהווה של שוק העבודה, שאין ספק שהוא עובר תמורות רבות. אנחנו עומדים על מעל 7% אבטלה, אבל בכל נקודת זמן אנחנו רואים שיש 30% פער בידיים עובדות. אגב, לא בענף ספציפי, זה מתחיל במקומות הכי בסיסיים של עובדים שלא נדרשים למיומנויות ולכישורים מיוחדים ועד הקצה, בכל מקום זה נדרש. אנחנו בתוכנית בשיתופי פעולה גם עם התעשיינים, גם עם העסקים, כדי לייצר תוכניות מותאמות שתומכות את רעיון הפריפריה. אתמול ביקרתי בעירך, גם בירוחם, גם בדימונה, גם בערד וראיתי שם, במאמצים יחסית לא גדולים, המדינה יכולה לתמוך פריפריה עם מנהיגות מקומית שרוצה לשתף פעולה ואומרת, אנחנו מוכנים לעשות הכול, אלה הצרכים שלנו ועלו שם כמה רעיונות יפים שאני חושבת שאפשר יהיה לקדם אותם בהקשרים של עבודה מרחוק וקשר בין מעסיקים לפריפריה.

בנושא ההיי-טק אני אגיד מילה ואני אעביר את השרביט למנכ"ל להציג את הדברים. כולנו מדברים על היי-טק, ראינו בקורונה איך ההשקעה בישראל, איך חוזק השקל במובן הזה של אמון העולם בכלכלת ישראל בוודאי עושה לנו טוב. יש לזה כמובן משמעויות לייצוא ולאופן שבו הם מקבלים פחות ממה שהיו מורגלים בגלל שווי הדולר והיורו. היעד להגיע ל-15% בהייטק הוא ללא ספק נכון משמעותית כקטר של הכלכלה בישראל. אני רק חושבת, אם דיברת קודם על פריפריה, שאנחנו צריכים להסתכל על כל השנים, לא רק על ה-15% אלא על 85% גם בהקשרים של מגזרים, ערבים, חרדים – זה יעלה בהיבטים של תוכניות – לא רק הם. כל צעיר וצעירה שחיים פה ורוצים איזשהו קשר בין השקעה לבין ההוגנות שהמדינה מתייחסת אליהם בצורה כלכלית שמאפשרת להם לחיות פה ברווחה סבירה. אני חושבת שיש חשיבות רבה לעסוק בהיי-טק אבל אסור לנו לשכוח מבחינת תוכנית העבודה וסדרי העדיפויות את ה-85% שאנחנו צריכים לעסוק בהם. ואגב, לקחת תעשייה מסורתית ולעדכן ולשפר אותה טכנולוגית בייצור מתקדם, כדי שהפריון והערך שהיא מייצרת לצד ההיי-טק יביא את התשואה המקסימלית לכלכלת ישראל. אני חושבת שהתוכנית שלנו מדברת את הדברים שאמרתי וכמובן שכל דבר שתרצה שנשלים, נעשה את זה ברצון רב. בבקשה, המנכ"ל.

תודה. בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, תודה על הזכות להציג את תוכנית העבודה של משרד הכלכלה והתעשייה. התוכנית הזאת נבנתה על פי המדיניות שהתוותה השרה, כפי שגם ציינה עכשיו מה הדגשים שלה. אנחנו הכנו תוכנית ל-2022, שהיא שנת אינטגרציה וחיבור. כפי שהשרה ציינה, אנחנו קלטנו את זרוע העבודה, קלטנו את מערך הדיגיטל, זה יוצר שלם שאפילו יותר חזק מהחלקים הבודדים שלו.

אתם גם מוציאים את המעונות או שזה נגמר?

לא, בינואר, אבל חלקי כי הסבסוד יישאר אצלנו ככלי לעידוד יציאת הורים לעבודה. אבל כל ההיבטים הפדגוגיים, הארגון, המבנה, עוברים.

המבחן האמיתי יהיה בשילוביות הנכונה, בתיאום הנכון בין כל הגורמים וחלקים כפי שהשרה ציינה, כדי להביא למיצוי מיטבי של הפוטנציאל הכלכלי של מדינת ישראל. שם אנחנו נמצאים. התחלנו גם תהליך אסטרטגי שיסתכל לפחות לחמש שנים קדימה, בהתאם לאותה מדיניות שהשרה התוותה אחרי שהשרה אמרה איפה אנחנו רוצים להיות כשנהיה גדולים. אני יכול להגיד לך, שיש צוות מקצועי מאוד ומסור מאוד של משרד הכלכלה על כל חלקיו, שנרתם למשימה הזאת. יצרנו שולחנות עגולים שיוצרים אינטגרציה, חיבור, שילוביות, כדי להקצות בצורה המיטבית את כל האמצעים שיש למשרד הכלכלה, התעשייה, התעסוקה והדיגיטל, כולם ביחד.

מה שאנחנו נציג עכשיו זה בעצם את התוכנית ל-2022. ברגע שנסיים את התהליך האסטרטגי, נשמח גם להציג את התוכנית הרב שנתית, שזה בעצם החוליה הראשונה שלה, כאמור בסימון של אינטגרציה ושילוביות ותיאום בין הגורמים השונים.

במשרד הכלכלה יש לנו מעל 1,400 עובדים, מתוכם כ-60% נשים כאשר 53% מהן בתפקידים הבכירים במשרד. אנחנו מאוד גאים בזה, יש פה בהחלט אווירת עבודה מאוד חיובית, אנשים רתומים, מסורים, אוהבים את מה שהם עושים וזה ניכר גם בתוצאות. בכלכלה ותעשייה זה מעל 600 עובדים, בזרוע העבודה כ-780 ובדיגיטל כ- 53 עובדים. יש לנו תאגידים ויחידות סמך שבעצם משלימים - - -

אני רואה שזרוע העבודה היא הדבר הכי גדול פה באופן דרמטי.

מבחינת כוח האדם, בהחלט.

מה ההסבר, למה יש שם הרבה עובדים?

אנחנו מבינים שעולם התעסוקה, כפי שהשרה ציינה – בסוף, בנינו את המדינה על הון אנושי. ההון האנושי שלנו זה היתרון היחסי שלנו. לפני 73 שנה הקמנו את המדינה בלי משאבי טבע, אנשים הגיעו לפה בלי נכסים, בלי כלום. איך הצלחנו להגיע למובילות בהרבה מאוד תחומים, מעל 40,000 דולר פר קפיטל בשנה, זאת גאווה עצומה. אני יכול להגיד לך, שאני אישית כשגריר, כשחזרתי עכשיו מהשגרירות בהודו, כל הזמן שואלים אותנו, מה זה הפלא הזה? אנחנו magic, ישראל היא magic, איך עשינו את זה? הון אנושי. זה היתרון היחסי שלנו, כפי שהשרה אמרה. ההון האנושי, הראש היהודי, זה היתרון שלנו ולכן נכון להשקיע שם את המשאבים שלנו ביתרון היחסי שלנו.

אני בטוח אבל אני רוצה להבין באופן עקרוני, למה צריך הרבה עובדים לנהל את זה? יכול להיות שזה מוצדק אבל אני רוצה להבין את זה. זה אגף חשוב, התחום חשוב והוא העתיד, בסדר, אבל איך זה מתנהל על 700 עובדים?

בוקר טוב, תאיר, ממונה על זרוע העבודה. זרוע העבודה יש לה שתי רגליים עיקריות, רגל אחת היא רגל של רגולציה, אכיפה והסדרה שקשורים לחקיקת עבודה. בהיבט הזה יש שם לא מעט מפקחים. זאת רגל אחת. והרגל השנייה היא רגל של יחידות תומכות פעילות.

פיקוח למשל, תני דוגמה.

פיקוח, חוק שעות עבודה ומנוחה, אגף הסדרת אכיפה, פיקוח בניין, בטיחות בעבודה.

כן, שם נוספו עובדים.

נכון. זה מרכיב אחד. והמרכיב השני הוא יחידות תומכות פעילות או מעודדות או מתמרצות את המשק בהיבטים של שוק עבודה, דוגמת הכשרות מקצועיות, מינהל תעסוקת אוכלוסיות, הנדסאים וטכנאים. אם מסתכלים על הזרוע מלמעלה, רואים בעצם את המבנה באופן הזה, לא מעט גופים שעוסקים באסדרת שוק העבודה בהיבטים רגולטוריים, לרבות הסרת חסמים או אסדרה של השוק.

לשכות התעסוקה קשורות לזה?

שירות התעסוקה הוא יחידת סמך.

הבנתי, תודה.

הם מכשירים 80,000 הכשרות בשנה.

תיכף יהיה שקף של הכשרות, אפרט.

הבהרה חשובה כי בעצם הגוף הזה גדול יותר מכל המשרד, כולל שני גופי הסמך. נמשיך.

רשות התחרות היא תאגיד סטטוטורי, שירות התעסוקה שעליו שאלת, אדוני היושב-ראש, הרשות להגנת הצרכן, שהיא אמונה על יישום חוק הגנת הצרכן, מכון התקנים, מכון הייצוא. יש לנו רשות להסמכת מעבדות.

רון, שני גופים דרמטיים ליוקר המחייה זה רשות התחרות ורשות להגנת הצרכן, גם המועצה הישראלית לצרכנות. רשות התחרות, אנחנו מבינים שאמור להתמנות לשם אדם, זה אירוע דרמטי. אבל מה המחשבות שלכם לגבי שני הגופים האלה כמי שאמורים להיות בחוד החנית של יוקר המחייה?

יש צוות שלם שעוסק עכשיו בהקשרים שונים של יוקר המחייה וכל אחד מהם מביא את היתרונות שלו לעניין. אנחנו עוד נגיע אליך בהקשרים שונים, למשל, החוק על סימון מחירים זאת יוזמה של הרשות להגנת הצרכן, האופן שבו אנחנו מסתכלים על זה, יש הרבה דיבורים על זה, הם לא בהכרח נכונים. כשאתה תראה את זה מקרוב אתה גם תתרשם למה כן נכון לעשות את הצד הבא כמו רוב מדינות העולם. יש מה שנוגע לגודל הסל, מחירי הסל באופן שבו משרד הכלכלה – מיכל פינק, יושבת פה ועוקבת אחריהם, בתיאום עם שני הגופים האלה.

אשרא זה ביטוח סיכוני סחר חוץ והמוסד לביטוח וגאות. המשרד מפעיל 56 נציגויות ברחבי העולם. אנחנו אמונים על סחר חוץ. היקף הייצוא גדל בצורה משמעותית בשנים האחרונות ויש עוד מקום לעשות. אנחנו כלכלה קטנה, היכולת שלנו להתפתח זה רק אם אנחנו נצליח למנף בעולם ולכן אנחנו פותחים עוד ועוד ערוצי סחר, אפילו הכפלנו את הגודל של המחלקה שעוסקת בנושא הזה. כפי שהשרה אמרה, אנחנו מחברים ביחד גם את התעסוקה - - -

יש פה צפי ל-20% גידול בייצוא. זה נתון מדהים.

זה נתון חסר תקדים בהיקף הייצוא בשנת קורונה.

זה אומדן כי השנה לא הסתיימה.

השנה לא הסתיימה, זה רק אומדן. כפי שהשרה ציינה, אנחנו כבר רואים את התחזקות השקל, שזה בעצם ההשתקפות של הדבר הזה. התחזקות השקל זה תנועות הון כתוצאה מזה שאנחנו מייצאים.

אבל לא בסחורות הגידול אלא בשווי הנכסים?

בשירותים, שירותי תוכנה, שירותי ההיי-טק. זה סחורות ושירותים וזה מסביר את ההתחזקות האדירה של השקל ביחס לכל המטבעות בעולם, השקל חזק. תיכף נראה השוואה של הביצועים של הכלכלה שלנו לכלכלות אחרות ונראה את היתרון הזה, הוא גם יבוא לידי ביטוי שם. כפי שאמרתי, השרה נתנה לנו את דגשים שלה, את הכיוונים שלה, את המגדלור שלפיו אנחנו רצים, מתכננים והולכים. כמובן שיש חפיפה בין הדברים אבל המשמעות היא, מיצוי הפוטנציאל הכלכלי של מדינת ישראל באמצעות אינטגרציה נכונה של ההון הפיזי וההון האנושי, התעשייה עם התעסוקה, אנחנו נתאים ביניהם בהתאם ליתרון היחסי שלנו. כאמור, הון אנושי מפותח עם תעשייה מאוד מתקדמת שמתאימה להון אנושי מפותח וזה היתרון היחסי שלנו בזירה הגלובאלית.

אתגרי המאקרו שלנו – בשוק התעסוקה אנחנו רוצים כמובן להביא אותו למיצוי. אוכלוסיות שלא משתתפות מספיק בשוק העבודה, לחבר אותן לתעסוקה איכותית כי בסוף הפריון, התפוקה השווה להכנסה הנובעת ממנה, אם דיברת על יוקר המחייה, אז יוקר המחייה זה לא רמת מחירים, זה גם רמת מחירים חלקי הכנסה פנויה, אז באמצעות הגדלת הפריון ותעסוקה איכותית, גם נגדיל את ההכנסה הפנויה.

אנחנו צופים צמיחה גדולה של המשק, גבוהה ביחס למדינות הייחוס שלנו. זה נובע מכך שיש לנו קטר של היי-טק, אבל לא רק, גם התעשייה היצרנית מתפתחת ויש ביקוש גדול גם למוצרים וגם לשירותים שלנו. כפי שאמרתי, אנחנו פותחים עוד ערוצי סחר בינלאומי וזה בהחלט מוכיח את עצמו. עדיין יש לנו אתגר בפריון, הפריון שלנו נמוך בממוצע, הפריון הממוצע שלנו נמוך ביחס למדינות הייחוס שלנו, שם יש לנו אתגר זהה. בעצם כדי להגדיל את הפריון אנחנו פועלים במספר ערוצים, אחד זה הכשרות. השני, שדרוג של ההון הפיזי. השלישי, תשתיות, ייצור תשתיות גם פיזיות וגם דיגיטאליות כדי שההון האנושי יביא ליותר תפוקה. בסוף זה גם גמישות העסקה. שאלת על זרוע עבודה, אז גם דיני עבודה נופלים בתחום של זרוע עבודה. אנחנו רוצים להתאים את דיני העבודה במדינת ישראל למקום הנוכחי שלנו, יש לא מעט לעשות וזה דורש תיאום בין מעסיקים, הסתדרות, מדינה. אנחנו עובדים על זה, אם נצליח לנקודת האופטימום, זה ייתן לנו - - -

יש את אתגר העבודה מרחוק. החקיקה בעניין הזה, עוד ידובר בה.

יש לנו אתגר בשוק התעסוקה. מצד אחד, כפי שהשרה ציינה, יש לנו שיעור מובטלים לא קטן. מצד שני, יש לנו הרבה מאוד משרות פנויות, גם low skills, גם בסיסיות שלא מצליחים לאייש, זה איזשהו פרדוקס לכאורה. אנחנו מנסים להבין מה קרה - דרך אגב, זאת תופעה גלובאלית עולמית לא רק אצלנו, מה קרה למוטיבציה לעבודה, מנסים להבין ולשחרר את זה, בסופו של דבר ליצור התאמה ותמריצים לאלה שלא חוזרים לשוק העבודה בעקבות הקורונה. לחזור לעבודה בתעסוקה איכותית. האבק עוד לא שקע, בעצם נוצרה מציאות חדשה, עולמית וגם מקומית ואנחנו ננסה לפענח את זה ולתת פתרונות לדבר הזה. בהחלט אתגר משמעותי.

אתגר נוסף זה הפערים המגזריים והמגדריים בשוק העבודה. אנחנו נותנים לזה דגש, העדפה מתקנת, מיקוד בטיפול באוכלוסיות שדורשות התייחסות וטיפול, בהחלט סוג של כשל שוק שאנחנו רואים לא רק זכות אלא חובה להתערב בו.

המשרד יש לו יכולת ביצוע מאוד מרשימה, חלק גדול מהמשימות שהמדינה החליטה לבצע במסגרת הקורונה הופנו למשרד הכלכלה, לא רק בגלל שזה נופל בתחום שלו אלא בגלל היכולת הביצועית האדירה שלו. לראייה, רק לאחרונה, הוחלט בקבינט הקורונה להעניק שוברים לאנשי רפואה כהוקרה על פועלם בתקופת הקורונה, מי שהתבקש לבצע את זה ועשה את זה בצורה מיטבית זה משרד הכלכלה, למרות שזה נופל בתחום של משרדים אחרים.

גם כל מה שקשור לדמי האבטלה, שלצערי, במדיניות היה לא נכון לתת לפרט, היה נכון לתת למעסיקים, זאת החלטה של הממשלה הקודמת, אבל הביצוע והמימוש בפועל נעשה באמצעות שירות התעסוקה בהיקפים מאוד מאוד גדולים, חסרי תקדים וזה נעשה בצורה טובה מאוד.

אפילו החזרי ארנונה לרשויות מקומיות, משהו שאנחנו לא אמורים להתעסק, אנחנו עשינו את זה בגלל יכולת הביצוע שלנו. יש פה צוות מדהים שיכול לבצע כמעט כל דבר.

כפי שאמרתי, יצאנו לדרך עם תוכנית אסטרטגית רב שנתית. קבענו צוותי חשיבה וצוותי משימה, שהם בעצם שולחנות עגולים שנמצאים נציגים חוצה משרד מכל הגופים כדי לראות שאין לנו כפילויות מצד אחד, שאין פערים, שום דבר לא נופל בין הכיסאות. אז אנחנו מסתכלים גם על שיתוף פעולה בין שלטון מרכזי לשלטון מקומי, לעשות אותו בצורה המיטבית. הפיתוח של ההון האנושי חוצה משרד, יש הרבה גופים שנוגעים בזה, אנחנו רוצים שזה יהיה בצורה מתואמת.

תעשייה חכמה זה אחד מראשי החץ שאנחנו רוצים להוביל. כאמור, היתרון היחסי של מדינת ישראל יהיה בשילוב של אוטומציה, רובוטיקה ותעשייה מתקדמת כי אנחנו בשווי משקל של טווח ארוך נמצאים בתעסוקה מלאה, לכן זה יתרון עצום שלנו ביכולת שלנו לשדרג את התעשייה לתעשייה יותר אוטומטית. אנחנו רוצים לקדם את ענפי המסחר והשירותים. זאת תופעה כלל עולמית שהמסחר והשירותים גדלים על חשבון הייצור ולכן אנחנו רוצים לראות שאנחנו בונים את זה נכון, עם פריון נכון ותפוקה נכונה. לכן הקמנו מינהל שלם, חדש, למסחר ושירותים, בדרגה של סמנכ"ל, מתוך הבנה שזה משהו שהולך לפגוש אותנו ואנחנו רוצים להיות צעד אחד לפני. כפי שאמרתי, תופעה כלל עולמית.

הטרנספורמציה הדיגיטאלית היא מנוף, יש לנו את מערך הדיגיטל, אנחנו נמנף את כל היכולות שלנו באמצעות הדיגיטציה, זה נותן לנו הרבה מאוד יכולות. כמובן אנחנו מתכוונים לטפל ביוקר המחייה. אני עומד בראש ועדה שבוחנת את פערי התיווך בתחום של פירות וירקות אבל זה מציף דברים נוספים על המבנה, שינויים מבניים שצריך לעשות בשוק, גם המדיניות הפיסקאלית שצריכה לבצע התאמה לרוח התקופה, גם הוספת כלים לתחרות משוכללת וכמובן טיוב של הרגולציה והביורוקרטיה כדי באמת לאפשר למצות את היכולת של כל גורמי הייצור במשק.

אני מגיע לתקציב. יש לנו תקציב נכבד שמאפשר לנו לעשות את המשימות, תמיד טוב עוד, אבל בהחלט יאפשר לנו לעשות את המשימות כפי שהתוותה השרה.

לא הזכרת פריפריה ואזורי תעשייה.

תודה על השאלה, זאת שאלה טובה כי יש עליה שקף. אז באמת, כלכלה ותעשייה, לתחום של התעשייה יש לנו כ-1.3 מיליארד שקל, זה לפני הקיצוץ הרוחבי. למערך הדיגיטל, עכשיו אחרי הקורונה כחצי מיליארד שקל. שירות התעסוקה – 2.4 מיליארד שקל. גם התקציב הוא גדול ומשמעותי. כפי שאמרנו, יש לנו גם תקציב ליחידות הסמך כ-100 מיליון שקל.

אני רואה ירידה דרמטית בזרוע העבודה.

בגלל הקורונה. יש שם תקציבים ייחודיים, זרוע העבודה עשתה עבודה מדהימה.

ושירות התעסוקה, זה נובע מהקורונה?

גם שירות התעסוקה עשו עבודה מדהימה, אבל זה היה נקודתי, קופסאות הקורונה.

והדיגיטל גם יורד כמעט בחצי.

גם היה לו קופסת קורונה, זאת התוצאה של התהליכים הדיגיטאליים, דרך אגב, שוב תופעה כלל עולמית.

והתקציב הכללי דומה, הבסיס של המשרד.

נכון. חלק גדול מהנושאים שאנחנו עשינו מהקורונה, זאת הוצאה מותנית בהכנסה. לכן בנטו לא השתנה התקציב משמעותית.

וסיוע מרכזים של משרד הכלכלה והתעשייה, כמובן שאנחנו מפתחים את התעשייה ומעודדים השקעות הון בהתאם לחוק עידוד השקעות הון. שוב, זה גם משהו שאנחנו לא בוחלים בלגעת בו, גם בחוק עצמו, אנחנו בוחנים את ההתאמה שלו לרוח התקופה ונבוא כנראה לכאן עם הצעות לשינויים ועדכונים.

מתמרצים את התעסוקה, השרה דיברה על זה. אנחנו מקדמים עסקים קטנים ובינוניים, זה בעצם קטר הצמיחה העיקרי של המשק. אנשים טועים לחשוב שזה החברות הגדולות, עסקים קטנים ובינוניים. אנחנו עושים את זה נהדר, אתמול היה פה שר, אירחנו את שר העסקים הקטנים והבינוניים האמרתי, יצא נפעם ממה הוא יכול ללמוד מאתנו איך לתמוך בעסקים קטנים ובינוניים. אנחנו מקדמים את החדשנות במגזר העסקי. זה לא רק חדשנות טכנולוגית, זאת גם חדשנות תהליכית, ולא רק בהיי-טק, אלא גם בתעשייה המסורתית והיצרנית, כפי שהשרה ציינה, גם שם יש לנו הרבה יכולות למנף את התפוקה.

לגבי העסקים הקטנים, היה פרויקט, שבעיקר הגיע כסף מנגב, גליל, והצליחו לתת מענק לעסק קטן, או מענק הקמה או מענק שדרוג. זה היה סביב 40,000-50,000 שקלים. הוא היה חייב לעשות תוכנית עסקית כדי לקבל את המענק, לקבל שעות של ייעוץ עסקי, לשים על זה 3,000-4,000 שקלים ולשדרג את החזית שלו, את הדיגיטציה, לעשות משלוחים. אני אומר לכם, אנחנו כמדינה ידענו להיות מאוד נדיבים כלפי עסקים בינלאומיים, גם במיסים, גם בפשטות, גם במענקים. הממשלה מצאה דרך לתת מענק לעסק קטן. תיקחו את הפיילוט הזה, תכירו אותו, תעשו אותו.

נעמי, הסמנכ"לית מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים יכולה להגיד, בבקשה.

יש לנו גם מענקים וגם תוכניות נוספות אחרות שהן בתחום הייעוץ. מענקים, אנחנו בודקים אותם בצורה מאוד יסודית כדי לוודא אפקטיביות שלהם כי יש מענקים שאנחנו רואים שנותנים במקומות אחרים שבסוף הם לא עושים את העבודה שלהם ולכן חשוב לוודא שהמענק עושה את העבודה ומלווה באמצעות ייעוץ מקצועי.

זה ברור. אבל יש לך בתקציב תקצוב למענקים לעסקים קטנים?

כן.

מענק לעסק קטן?

כן.

כמה כסף?

זה עדיין בתכנון ובעבודה אבל אני כן אומר, שבעקבות מחקר שעשינו בנושא מחשוב תקצוב ודיגיטציה בעסקים קטנים, שאנחנו רואים שהם נמצאים מאחור, לא רק בהיבטים של מסחר ופלטפורמות - - -

ההצגה מהאתר שלהם.

כן, אבל מעבר לזה, הטמעת מערכות מחשוביות--

תשלום וכדומה.

שייעלו את העבודה שלהם ואת הפריון, אנחנו רוצים לתת שם סיוע לעסקים להטמיע מערכות מחשוב.

אז אני אומר לך, ללכת לנגב, לראות מה נעשה אתכם ועם נגב גליל ביחד ועם המעו"ף וללמוד את המודל הזה שעשינו והוא עבד, זה מודל שעבד. ללכת לעסקים הקטנים האלה ולראות אותם, איך ב-40,000 שקל הם נעו.

המעו"ף זה אנחנו, אתם יודעים מה זה המעו"ף.

בינתיים לא אמרת לי כמה מיליונים שמת על מענקים לעסקים קטנים. אני שואל, מה מוקצה למענקים לעסקים קטנים?

אנחנו עכשיו עדיין בשלב של תוכנית העבודה.

אני אומר לך השרה, שזה יכול להיות גולת הכותרת של תפקידך, לנייד לשם כסף. אני אומר לך, שאנחנו היינו נדיבים כמדינה לחברות גלובאליות, ויתרנו להן על מאות מיליונים, עם הרווחים הכלואים, הכול. המדינה יודעת לתת הלוואות, לא תמיד עסק רוצה לקחת הלוואה, בגלל מצבו, גם אין לו ביטחונות, אבל מענק מזיז אותו, כשהוא נעשה טוב. שימו שם כספים.

אני יכולה להוסיף, אני מסכימה עם מה שאתה אומר, בפיתוח הפריפריה, הנושא של עסקים קטנים הוא המפתח. הניסיון מראה, כשנותנים הטבות מאוד גדולות לחברות גדולות, הן מקימות. ברגע שחברה כמו טבע למשל, הייתה צריכה לקצץ, דבר ראשון היא פיטרה בקריית שמונה. עם הסתייגות אחת, לא מענק, בואו קחו כסף, מענקים שמותנים בהעסקת עובדים.

העסקת עובדים ותוכנית עסקית. זה כלכלה מקומית מקיימת ואתה שומר על בעלות ההון. לעסק קטן זה יכול להיות 50,000 שקל ולעסק בינוני 200,000 שקלים, אבל זה בוסט שמעיף אותו אם עושים את זה נכון.

אני חושב שכולנו מסכימים בעניין הזה, כפי שהשרה אמרה, זה דלת פתוחה, תקציב הסוכנות הוא הכי גדול שהיה אי פעם ואלה הדגשי השרה.

אני לוקחת לתשומת לבי את מה שאמרת, על המענקים ספציפית, אנחנו גם נעביר מה אנחנו עושים.

מצוין.

בטיחות ובריאות אזרחים ועובדים – צוין. קידום הייצוא - - -

מה זה? בגלל שאנחנו קבוצה קטנה ומנומסת, אם יש משהו בקצרה, אפשר לתת אותו.

אדוני היושב-ראש, אני אשמח לשני משפטים, ברשותך. נאמרו פה דברים מאוד חשובים, אבל כבוד השרה דיברה על שני דברים חשובים לפריפריה, לרשויות שנמצאות באשכול מ-1-3, נושא חלוקת ארנונה צודקת, למשל, הרחבת אזורי תעשייה. חלוקת ארנונה צודקת, לצערי, בחברה הערבית, 80% מהארנונה היא ארנונה ביתית ורק 20% ארנונה תעשייתית, למרות שיש לנו הרבה היי-טקיסטים, אבל היי-טק כמעט איננו בחברה הערבית. מצד שני, אשמח אם כבוד השרה תגיד בקשר למעו"ף, פנו אליי שרוצים לסגור שלושה מרכזים, בסכנין, שפרעם ובקעה.

כבר נתתי תשובה, נעשה את זה קצר: סכנין ושפרעם – לא ייסגר, לא ב-2022. צריך להגיד, שאנחנו בודקים את זה למול אפקטיביות של מה בהשקעה שלנו במרחב, בוודאי בפריפריה, נצליח לגרום לעסקים קטנים לצמוח מתוך זה. לא בהכרח הייתה הוכחה שהאפקטיביות במקומות האלה נמצאת במקום הנכון. החלטתי להשאיר את זה ולתת לזה הזדמנות. ב-2022 נדחוף כמה שיותר ונראה לאן אנחנו מגיעים.

אני אשמח, כבוד השרה, אם תתייחסי לנושא ארנונה צודקת.

זה לא תפקידה.

אני לא קובעת את הארנונה, ואם הייתי קובעת, הייתי שמחה - - -

זה לא תפקידה, זה לא התחום שלה. אבל על מה שאמרת ומה שהערת, לך אני אומר, פעם אמרו, בואו נעשה מקום מרחבי אזורי שיטפל בעסקים קטנים. בעל הפיצה, בעל המכולת ובעל חנות האופניים, לא נוסעים לבאר שבע לקחת שירות ממעו"ף. המהפכה התחילה כשבן אדם הסתובב בשכונה. יכול להיות שהמשרד שלו בבאר שבע, אבל ימי העבודה שלו זה בשכונה. לכן, כשהוא מעיר על הזמינות, מה שדיברתם על רשות מקומית, זה במקומות של אשכול נמוך, 1-2-3, שאין פיתוח כלכלי. הפרסונליות, האדם הזה שבעל העסק נכנס אליו, בוא תראה, אתה יכול להיות ממוחשב, אתה יכול לקבל מענקים - - -

עדיין אנחנו נבחנים במבחן התוצאה, ולמרות זאת, למרות שהתוצאה לא הוכיחה את ההשקעה, אמרתי, אנחנו נמשיך את זה - - -

וגם דרכי עבודה, צריך לקבוע להם דרכי עבודה.

זאת תפיסת ההפעלה שלנו גם היום. מבחינתנו, העסק לא צריך לנסוע לשום מקום, אנחנו מגיעים אליו ומי שמנהל את הסניף, הוא צריך להסתובב בכל היישובים ובערים.

מעולה. זה העתיד וזה מביא תוצאה.

אדוני היושב-ראש, יש פה דוגמה נהדרת לשיתוף פעולה שלנו כשלטון מרכזי עם השלטון המקומי. אנחנו מקיימים קורסים לאנשי שלטון מקומי, מכשירים אותם להיות מקדמי עסקים מקומיים והם הולכים לעסקים כדי לקדם בצורה פרואקטיבית.

מצוין.

אנחנו מכשירים עשרות ומאות מהרשויות המקומיות, מקדמי עסקים כדי שילך לעסקים - - -

אדם של הרשות שיודע להביא את המשאבים.

דרך האשכולות או העיריות?

דרך הרשויות. שימו את השקף על עסקים קטנים.

הערה קצרה לגבי מה שאמרת, שהיועצים מגיעים לעסקים. קודם כל, זה נכון מאוד, אני הייתי בעצמי 12 שנים יועצת מעו"ף. יש בעיה מאוד רצינית בפריפריה הרחוקה, יועצים לא מוכנים להגיע לעסקים כי זה לא משתלם כלכלית ואני חושבת שאחד הדברים שנכון יהיה לשנות, לאפשר יותר שעות ייעוץ בזום. אני יכולה להגיד לכם, שרמת הגולן גליל עליון, לא כלכלי להגיע ליועצים והיום אפשר שיועץ מתל אביב ייעץ לעסק ברמת הגולן דרך הזום. בעבר היה אפשר 10% משעות הייעוץ לעשות מרחוק, פשוט תשנו את היחס.

מאה אחוז, צודקת, תודה.

עכשיו תציגו במשך 10 דקות ואז נפתח את הדיון לחברי הכנסת. עברו 20 דקות אבל הפרענו לכם.

אני מוכן לענות לשאלות.

סיימתם?

לא סיימנו. ביקשתי שתראה את המיקוד בתמיכה לעסקים קטנים, על המנעד הרחב שלה, זאת מניפה שתומכת את העסק משירותי הסיוע באמצעות מעו"ף בפריסה ארצית, גם העניין של האשראי, סביבה עסקית, דיגיטציה, מחקר וגם כפי שנאמר פה בהקשרים של קורונה בתמיכה לעסקים.

התמיכה לעסקים היא גם באשראי. אנחנו זיהינו שיש מצוקת אשראי לעסקים הקטנים. המוסדות הפיננסיים הקלאסיים לא יודעים להעריך נכון את הסיכון ולכן לא מלווים להם. יצרנו קרן שהיא שיתוף פעולה למופת בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי, קרן משותפת. נתנו רשת ביטחון לקרן, עסקים ידעו שיש להם כתובות כדי לקבל אשראי. זה עבד נהדר, זה הצליח מעבר למצופה כי לפחות אחת משתי הקרנות שזכו במכרז ביקשה עכשיו להתנתק מאתנו, קיבלנו את הכסף חזרה עם ריבית של מעל 5 מיליון שקל. מה שחשבנו שיהיה הוצאה, הפך להיות השקעה מניבה. האמירתים נדלקו על זה, הם הולכים לעשות את אותו הדבר, רק תראו את ההצלחה. בהחלט, גם לאשראי לעסקים כדי לתת להם את מה שאמרת, אדוני היושב-ראש, את החמצן הזה שיאפשר להם לצלוח את הצעד הראשון הרבה יותר טוב. אנחנו שם מחזיקים להם את היד.

מינהל אזורי תעשייה, התייחסת לזה, הגדלנו את התקציב של המינהל הזה, שוב, הכי גדול שהיה אי פעם. אנחנו מזהים צוואר בקבוק במקומות לתעשייה, למפעלים. לא רק זה, באנו עם יוזמה של מינהל תעשיות אצלנו. עוז כץ, יוזמה של משרת ציבור, דוגמה שתעשה מהפיכה לקיצור של משך הקמת המפעל משנה וחצי שנתיים למשהו כמו חצי שנה, להקמה או שדרוג של מפעל. הבנו שזה צוואר בקבוק, העברנו הצעה, שתלך לחקיקה, על פי החלטת ממשלה, נעשה המון, הרבה וייעשה עוד יותר מזה.

הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה היא אמונה על הוצאה לפועל של חוק עידוד השקעות הון. כפי שנאמר, אנחנו עושים שם התאמות לרוח התקופה. יש למשל מקומות שלא תמיד מצליחים להגיע למצב של 25%, כפי שהחוק דורש. אנחנו רוצים להגמיש את הדברים כדי לתת תמיכה לאותן תעשיות שחשוב לנו לשמר, לחזק ולדחוף קדימה.

הטמעת טכנולוגיות מתקדמות בתעשייה, ייצור מתקדם. אמרנו כאמור, זה העתיד שלנו, היכולת שלנו להתמודד בזירה הגלובאלית והבינלאומית, רק אם נהיה מתקדמים ומובילים בתעשייה חכמה, נשכיל להתאים את ההון האנושי ולפתח אותו ככה שימצה את המקסימום מהתעשייה המתקדמת והחכמה.

יישום מדיניות הממשלה למינוף ועידוד רכש ציבורי מתוצאת הארץ. יש לנו מינהל שלם שנקרא "כחול לבן". אנחנו רוצים לתת עדיפות ותמריץ, העדפה מתקנת לתוצר כחול לבן, זה קמפיינים, זה תודעה, תמיכה וכו'. חשוב שהתעשייה תקבל חיזוק. דוגמה להתערבות שלנו בשוק כדי למצות פוטנציאל כלכלי ולאזן בין רגולציה לבין כלכלה. שיתוף פעולה מאוד מוצלח שלנו עם משרד הבריאות בהובלה של שרת הכלכלה. זיהינו שיש פה פוטנציאל כלכלי גדול של המשק שהוא מוביל במחקר והפיתוח של צמח הקנביס. יש פה פוטנציאל ייצוא של מיליארדים. כתוצאה מחוסר התאמה של הרגולציה לפוטנציאל הכלכלי הייתה פה איזה שהיא עצירה וחסימה. אנחנו מנסים לשחרר את החסם הזה. לזכותם של אנשי משרד הבריאות והמנכ"ל בראשם, ייאמר, שהם באו בנפש חפצה וראש פתוח ואנחנו מציגים להם את המשמעות הכלכלית של כל דרישות הרגולציה ואנחנו מנסים להבין איפה האופטימום, איפה האיזון. הם הבינו, שגם חיזוק חוסן לאומי וכלכלה זה גם בריאות. כי בסוף אם נצליח להביא עוד 2-3 מיליארד דולר, זה עוד בתי חולים, זה עוד מיטות, זה עוד רופאים וזה גם בריאות הציבור. אז צריך לאזן בין תקנה כזאת או אחרת שבולמת ייצוא ומימוש פוטנציאל כלכלי ואנחנו על זה ואיתם. כפי שאמרתי, הם באים בראש פתוח וזאת דוגמה איך שיתוף פעולה בין-משרדי יכול למצות פוטנציאל כלכלי של משק.

גם של רכש מקומי, כלומר, עדיפות לרכש מקומי. יש יצרנים מקומיים שמייבאים מסין אבל זה בעצם גם מס כפול.

נכון מאוד, צודקת. שם אנחנו נמצאים, אלה בדיוק המקומות שבהם אנחנו רוצים לעשות תיקון והתערבות. לכן אנחנו מתערבים.

תעסוקה – אני חושב שכבר נאמר. תאיר, את רוצה להגיד בעניין?

תדברי על חומש בחברה הערבית.

בחברה הערבית יש פה גם פריסה על כל מרכזי ההכוון. הפעולה בחברה הערבית היא רחבה מאוד והיא בכמה מישורים. אחד, כל מה שקשור להכוון ואבחון ומיצוי פוטנציאל ההון האנושי באופן שמותאם יותר גם לצורכי המשק וגם אל מול החסמים, שככל שיש צורך להתגבר עליהם, לתת שם מענים, בטח בהיבטים של שפה, מיומנויות דיגיטליות רחבות והכשרות מקצועיות והמון המון תוכניות עם המעסיקים. שמנו פה גם התייחסות נפרדת לשנת מעבר, אנחנו מכירים את הנתונים של חסרי המעש, גילאי 17-18 עד 24, צריכה להיות שם בהחלט התערבות. במסגרת הזאת, יחד עם המשרד לשוויון חברתי, יש תוכנית רב שנתית, 1.2 מיליארד שקל לחמש שנים, כולה מופנית לתעסוקה. אתם רואים פה גם את הפריסה, 21 מרכזים ל-20 שלוחות בפריסה ארצית, רובן כמובן בפריפריה, לתת מענה לחברה הערבית.

יש שקף שמדבר על תוכנית החומש לקידום החברה הערבית, תגיעו אליו.

זה מה שהראינו.

כבוד השרה, תרשי לי הערה אחת, למשל, ברוב היישובים הערביים אין אדמה לפתח אזורי תעשייה. למה שלא תהיה שותפות, למשל, סכנין ומשגב? אני חושב שאם תיקחו את היוזמה הזאת, היא חשובה מאוד.

הרעיון הוא לא להקים אזור תעשייה בכל יישוב.

לא להקים, אלא שתהיה שותפות.

כמו מודל בני שמעון רהט.

זה מה שאני מציע.

אזוריות שמניבה גם לקהילה.

תוכנית החומש לקידום החברה הערבית, כולל כל המשרד, זאת אומרת, גם היבטים של תעסוקה וגם היבטים של פיתוח כלכלי ותעשייה, אפשר לראות את שלוש הרגליים העיקריות. ראינו את הדיגיטליות ברשויות המקומיות. עידוד תעסוקה, הכשרות ושיפור תעסוקתי. ופיתוח כלכלי ויצירת מקומות עבודה. למטה יש את כל הפירוט, החל מתוכניות לשילוב ערבים בהיי-טק בתעסוקה איכותית, דרך הנגשה בשפה הערבית והתאמה תרבותית לשירותים ממשלתיים. זה ההיבטים של דיגיטל, ועד למסלולי תעסוקה ותכנון ופיתוח אזורי תעשייה. זה מתחבר למה שאמר המנכ"ל בתחילת דבריו, איך סך השלם גדול מכל חלק אחד בנפרד. הנה דוגמה קלאסית לכך, איך אתגר שהוא אתגר מאוד משמעותי במשק הישראלי, קידום החברה הערבית, בא לידי ביטוי פה בשלושת ההיבטים של משרד הכלכלה והתעשייה.

צריך גם להגיד, שנושא אזורי תעשייה, אנחנו עושים את זה בתיאום גם עם חבר הכנסת מנסור עבאס, בהקשרים של מה הם סדרי העדיפויות, איך נכון להסתכל על התקציב בצורה שלמה ואיפה נכון להשקיע במבחן התוצאה. ושיהיה חיבור בין תעשייה לתעסוקה כי אם אתה מייצר רק תעשייה ולא מייצר משרות - לכן אומרת פה הממונה על זרוע העבודה, שהחיבור הזה ליצירת משרות, גם במתן כשירויות ומיומנויות, משפה, עבור אוריינות דיגיטלית, משדרגת את המיומנויות ביכולת ששוק העבודה פוגש את האדם במקום שבו הוא נמצא בפריפריה באופן שמגיעים אליו באמצעות מרכזים שפרוסים. בסוף כל השלם הזה נותן מענה.

לעניין אזורי התעשייה אפשר להוסיף, אנחנו מסתכלים מצד אחד על הצורך של היישוב, גם בפיתוח עסקים או הצד השני של זה בפינוי מטרדים וגם על היכולת להצטרף לאזורי תעשייה גדולים ומשתפים. ברור שהיתרון לגודל וגם חיבור כלכלות, כלכלה אזורית משותפת ולא רק באזורי התעשייה של יישובים ערביים, כל החיבור הזה הוא חשוב מאוד ועדיין אנחנו מבינים שכל יישוב צריך גם את המענים שלו. בתוך הדבר הזה, בשיתוף הרשות לפיתוח כלכלי, אנחנו עובדים לגמרי בצמוד עם אגף התקציבים.

אשאל שתי שאלות. לאחר מכן, סדר הדוברים: חברי הכנסת ענבר בזק, מאזן גנאים, טטאינה, בועז וקרן. אני רוצה למקד אתכם, ראשית, בסוגית רשתות המזון והספקים, למה? כי לא משנה מה נעשה בייבוא, בתשומות, בעלויות כוח אדם ובביורוקרטיה, בסוף הם קובעים את המחיר. מה שעוד לא גילינו, איך נבדוק שאותה רשת מזון וספק קנו משהו באופן אחד ולא הפקיעו באופן אחר? התחנה הסופית שקובעת את המחיר, רשות התחרות או הרשות להגנת הצרכן, אבל גם בראייה של המשרד שלכם, לדעתי זה אחד הדברים המרכזיים שצריך לתת עליהם את הדעת. אסתפק בשאלה הזאת. ענבר בזק, בבקשה.

לי יש ארבע שאלות. קודם כל, בדיון שקיימנו פה עם רשתות השיווק, משהו שהעליתי ולא עניתם עליו, הממ"מ הציגו דוח שהראה את עלויות המחירים וקפץ לי לעין, שאחד התחומים שבו המחירים עלו בו הכי הרבה בשנים האחרונות, הדגים, שזה דווקא תחום שהורידו עליו מזמן מכסים. השאלה היא, איך אתם דואגים, שמצד אחד העלאת המכסים נראית כמו דרך מצוינת לעודד איכות, אבל איך אנחנו מונעים מצב שהמחירים דווקא יעלו כי תהיה השתלטות של יבואנים בצורה כזאת או אחרת לעומת צמצום של חקלאות מקומית?

שאלה שנייה, ראיתי פרסומים בנוגע להיי-טק, דובר על הבאה של כמה אלפי עובדים זרים בתחום ההיי-טק. אני רוצה לשאול/לבקש שהמשרד יתנגד לזה ותעשו ככל יכולתם לעשות תוכניות של הכשרה לעובדים בתעשיית ההיי-טק, בעיקר בפריפריה, בעיקר באוכלוסיות ממודרות כמו ערבים, חרדים ונשים. אז לשאול אתכם, איך אתם רואים את התוכניות האלה להבאת עובדים זרים בתחום ההיי-טק והאם יש לכם דרך להבטיח שהמשרות הנחשקות האלה יישארו אצל ישראלים?

לא התייחסתם לתעשייה המסורתית. אני יודעת שיש משבר מאוד גדול של עובדים, בעיקר עובדים מקצועיים בתעשייה המסורתית, בכל רגע נתון יש כמה אלפי משרות חסרות, האם יש לכם תוכניות, מחשבות איך לעזור לזה?

שאלה אחרונה, הצגתם פה ואני גם מכירה את זה מפגישות קודמות, את תוכנית החומש בחברה הערבית, שהיא מצוינת, אגב, תוכנית מאוד טובה ומקיפה. האם יש לכם תוכניות לחברה החרדית? אנחנו יודעים שאתגרי התעסוקה בחברה החרדית לא פחות מורכבים. ובכלל להגיד תודה על הסקירה, סקירה מאוד מקצועית, רצינית, בסך הכול התרשמתי מאוד מאוד לחיוב.

תודה, הדגמת יפה לשאול, קצר ולעניין. טטאינה, בבקשה.

רציתי לשאול, כיצד משרד הכלכלה נערך ליישום הרפורמה בייבוא? זאת הרפורמה אחת החשובות שהעבירה הממשלה החדשה. והאם זה עלול לפגוע ביצרנים מקומיים? כמו כן, מה הצעדים שאתם כן עושים כדי לא לפגוע ביצרנים ובתעשיינים ישראלים?

אומנם איחרתי, אבל אני רואה שזה מאוד מקצועי ומקיף. שתי שאלות אלייך, השרה. אחת, איך המשרד מתכוון להתמודד עם התחזקות השקל, בעיקר לגבי היצואנים? ושאלה שנייה, מפורסם בהרבה מאוד מקומות, שהמשרד כשל בכל הקשור בהכשרת עובדים בתקופת הקורונה. אומנם זה לא היה בתקופתך אבל זה חשוב מאוד, בטח כאשר אנחנו רואים שיש הרבה מקומות עבודה וגם אנשים שיכולים לעבוד אבל לא רוצים לעבוד כי מקומות העבודה לא מתאימים להם.

תודה. קרן ברק, בבקשה.

איחרתי, יכול להיות שהתשובות שיינתנו יענו לי על השאלות.

אין בעיה, קחי את הזמן, הזכות שלך נשמרת להמשך. בואו, תשיבו לשאלות, בבקשה. לאחר מכן נפתח את זה להתייחסויות מבחוץ.

אם אפשר, אדוני היושב-ראש, אתייחס לנושאים של יוקר המחייה, רשתות וכו', וגם לנושא של התחזקות השקל. לאחר מכן אבקש את סליחתכם, אני פשוט צריך לצאת. אדוני היושב-ראש, שאלת ובצדק על רשתות השיווק, על הסיטונאים, איך אנחנו מוודאים שאלה שבסוף פוגשים את הצרכן בקצה לא מעלים את המחיר? אז הדרך להתמודד עם זה היא תחרות משוכללת. זאת אומרת, קיומם של תנאי תחרות משוכללת. כפי שציינתי גם קודם, אני עומד בראש ועדה שבוחנת את פערי התיווך, בדיוק מה קורה בכל אחת מהחוליות של שרשרת האספקה והאם נעשה שם שימוש בכוח מונופוליסטי? זאת אומרת, קיומו של מונופול הוא לא עבירה על החוק. שימוש בכוח מונופוליסטי אינו עבירה על החוק. אם מישהו מפעיל כוח מונופוליסטי, אדוני היושב-ראש, בקצה, כדי להעלות את המחיר לצרכן, זו עבירה ואת זה אנחנו ננסה לזהות. הדרך להתמודד עם זה היא בעצם לוודא קיומם של תנאי תחרות. זאת אומרת, שיהיו מספיק שחקנים שלא יוכלו להיות מתואמים ביניהם. הפתיחה של השוק לייבוא זה מהלך עצום בכיוון הזה כי בעצם הגיעו לפה יותר שחקנים, יותר יבואנים, מגוון גדול יותר של סחורות. אם בעקבות הבדיקות שלנו אנחנו נגיע למסקנה שצריך לעשות התערבות יותר גדולה בשוק כדי לאפשר תנאים יותר גדולים של תחרות, אנחנו כמובן נבוא עם המלצות ונעשה את זה.

ספציפית, חברת הכנסת בזק, שאלת על הדגים. הורדנו מכסים, אנחנו מאפשרים מכסות ייבוא פתוחות של דגים ובסוף יש ביקוש והיצע. שוב, הפתרון הוא באמצעות זה שתהיה תחרות אמיתית. אנחנו ננסה שיהיו כמה שיותר שחקנים ותהיה תחרות. יש מגמה כלל עולמית של עליית מחירי חלבונים, פרוטאינים, ולכן זה משהו שקורה ואנחנו חלק מאיזה שהיא תופעה עולמית. אבל צודקת, אנחנו נצטרך לוודא קיומם של תנאי תחרות.

אני רוצה להגיד לכם, שלפעמים אתה לא משפיע על כמות השחקנים. הבנקים בישראל, שלושה בנקים שולטים ב-60%-70% מהפעילות ל-70 שנה. אנחנו לא מצליחים לקבוע כמה בנקים יהיו, אבל מה שאנחנו כן יכולים לדעת, שאם יש מעט וזה פוטנציאל לקרטל, אז אנחנו בפיקוח אגרסיבי ותופסים אותם. כדי להגדיל שחקנים, להקים עוד חמש רשתות מזון גדולות, זה לא ייקרה. וחמישה ספקים שולטים ב-80% מהמדפים בסופר, ספקי הענק.

ברגע שהם הפכו בעצמם להיות יצרנים, זה הופך את - - -

הם הכול, הם מותג עצמאי, הם יבואנים. אותו אדם ששם את המוצר על המדף - - -

לפני 20 שנה בערך, כשהתגלה הגז באדמה, אותן חברות גם מצאו את הגז וגם שיווקו אותו, בנו פה מנגנונים כדי לחלק את זה וכדי שלא ייקרה המונופול הזה. אפשר לקחת את זה וללמוד כי מתהווה פה איזה שהיא רשת שאף אחד לא התכוון לה אבל היא בסוף קוראת.

לא נצליח לשלוט. אפילו פירות וירקות, שמטרידים אותך, השוק משתנה. פעם חקלאים, 40 או 80 דונם היה הולך לשוק הסיטונאי והיה לו כוח מכירה. אין שוק סיטונאי. היום מי שקונה ממנו היא הרשת שיש לה מרכזים לוגיסטיים והם הסיטונאיים ואז הם מורידים אותם לרצפה.

זה קרה בגלל איזה פרצה, אז צריך לעשות - - -

לפעמים לא נצליח לשנות את מבנה השוק מבחינת כמות השחקנים, נשאר לנו לפקח עליהם, לתפוס אותם ולחוקק.

ואנחנו כאן כדי לעזור לכם.

אני אתן לך דוגמה. מצאנו שרשת מסוגלת לתת ב-30% הנחה לאוכלוסייה מסוימת, אולי אנחנו צריכים להגיד, שאם יש רשת מזון ויש לה חנויות, כולל רשתות בת, בכל מקום, מחיר הטחינה יהיה אותו מחיר. ואם היא רוצה להוזיל אותו בגלל שהיא עשתה משלוח, היא תוריד ב-4%. אבל לא יהיה מצב שאותה רשת - - -

זה כמו להגיד מחיר מינימום. בסוף זה יכול גם לפעול לרעת הצרכן.

תלוי איזה צרכן, אבל הם לא יוכלו לשחק עם המחירים. היום הוא מוכר את אותו מוצר, אותה רשת, בהבדל של 20%-30% ואף אחד לא יכול לתפוס אותו על זה.

אז אנחנו כנראה מסכימים. חברת הכנסת ברק, את צודקת, וגם אתה, אדוני היושב-ראש, שיש איזה דינמיקה בשווקים ושיווי משקל חדש עם איזשהו מבנה, שיכול להיות שהוא פוגע בתחרות. אנחנו לא נבחל להתערב וכן אפשר גם לפצל ולפרק. אנחנו עכשיו לומדים את החוקים החדשים של הנשיא ביידן, שבדיוק הולך בכיוונים האלה, אחרי שגם שם הנושא של תחרות יצא קצת משליטה. לא צריך להקיש ממה שקורה בבנקים על שאר השוק. הבנקים זה סיפור נפרד. בנושא של בנקים אנחנו נמצאים בדילמה בין יציבות לבין תחרות ולכן אנחנו אמביוולנטיים ודו משמעיים בטיפול בתחרות.

אנחנו לא דו משמעיים. אנחנו מטפלים בבנקים. עשינו רפורמת בנקאות ועשינו רפורמת משכנתאות.

המערכת הבנקאית מבוססת על אמון.

הבנקים גם משדרגים יציבות למשק וזה באמת יותר עדין, אבל משק הגז הטבעי – גם שם היו טייקונים, גם שם היה קשה והכנסת עמדה איתנה.

אנחנו לא בוחלים בלעשות מה שצריך.

הכנסת הזאת החליטה להורידה את השכר של ראשי הבנקים, אמרו, אף אחד לא ירצה להיות מנכ"ל בנק או יו"ר בנק. מאז, כולם רוצים להיות והרווחים עלו. אתה מבין שההחלטות שאנחנו נקבל ושאתם תביאו כמשרדים, הם הדבר שיגרום לאנשים להבין שעינינו פקוחות, שאי אפשר יותר לשחק עם המחירים לצרכן ולהגיע לרווחי שיא. אנחנו הרי יודעים שרשתות המזון בקורונה הגיעו לרווחי שיא, וזה בסדר, תרוויחו, תרוויחו 10% ו-15%, למה 20% ו-30%.

לא על חשבון היצרנים הקטנים ולא על חשבון העסקים הקטנים ולא על חשבון החקלאים. אם בסוף הרווח הזה בא על חשבון הרבה מאוד שחקנים - - -

הדגשנו את זה.

אנחנו מסכימים. רווח צריך להיות רווח נורמלי, יש לזה אפילו הגדרה בכלכלה מה צריך להיות רווח נורמלי, כל מה שמעבר לרווח נורמלי זה רווח מופרז, זה אפילו עבירה על החוק, זה לא צריך להתקיים. ואם המבנה של השווקים הוא נכון – וזה מה שאנחנו אמונים עליו – זה אמור לא לקרות. אז אנחנו עובדים על זה וזה תהליך אינסופי כי כל הזמן יש דינמיקה, תראו מה קורה גם בעולם, אמרתי, ביידן עצמו נדרש לזה עם חוקים חדשים ורגולציה חדשה כדי לנסות להתחרות בדבר.

מה שאני עוד רוצה להתייחס, התחזקות השקל. ככלל, התחזקות השקל היא בשורה טובה לכלכלה, דיברנו על זה גם קודם. זה אומר, שהמוצרים והשירותים הישראליים אטרקטיביים לעולם, העולם רוכש מוצרים שמיוצרים בשקלים והביקוש לשקלים מעלה את השווי של השקל. עם זאת, זה בהחלט פוגע ביצואנים ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מסייעים ותומכים נקודתית ביצואנים.

מה האופציות?

אנחנו כמשרד הכלכלה, יש לנו תוכניות לתמיכה ביצואנים, למשל, בכסף חכם שבהם אנחנו מתמרצים את היצואנים. עדיין, זה לא מה שיכול לפצות אותם על הפגיעה בשער החליפין. שערי החליפין זה כוחות עצומים גלובליים. תזכרו, אנחנו פחות מאלפית מאוכלוסיית העולם, אנחנו עדיין קטנים, אנחנו יותר מושפעים ולא משפיעים, בטח לא על שערי מטבע ולכן זה נופל יותר בגזרה של נגיד בנק ישראל, אני יודע שהוא באמת עושה את מה שניתן לעשות באמצעים שבידיו כדי לנסות לאזן ולמתן את ההתחזקות של השקל כדי להגן על היצואנים ולאפשר להם זמן התארגנות. אבל לנו אין יכולת להשפיע על שער החליפין.

אבל מה עם כן עזרה ליצואנים, יש תמיכה ישירה?

זה מה שאמרתי, יש לנו תוכניות נקודתיות של תמיכה ישירה, מש"ב וכסף חכם, הגדלנו את זה, זה בשיא של כל הזמנים עכשיו. עדיין, מדובר על עשרות מיליוני שקלים. הפגיעה בייצוא כולו, מדברים על מיליארדי שקלים כתוצאה מירידה של 10% בשער הדולר, זאת מכה קשה.

של 20% והעלייה בשכר שאנחנו מובילים עכשיו.

נכון. כל הדברים האלה הם מאוד מטרידים, אנחנו מוטרדים מזה. אתה צודק במה שקורה לייצוא והפגיעה וזאת בהחלט מכה לייצוא. אנחנו בכלים שלנו נעשה את מה שאפשר ועשינו שינוי בסדרי העדיפויות כדי לתמוך ביצואנים ובמה שאנחנו יכולים בכלים שלנו, מה שנוכל לסייע, אנחנו בהחלט מודעים.

זאת ממש מטוטלת, פעם הייצוא היה הדבר שאתה נשען עליו, והשקל שהוא חזק, זה טוב למדינה אבל כשהוא מוגזם בחוזקו, זאת כבר פגיעה קשה ביצואנים.

תסלחו לי, אני חייב לרוץ.

תודה רון. אני רוצה לענות על השאלות לפי הסדר שהן נשאלו. לגבי רשתות שיווק וקמעונאים, אגיד במילה, שאנחנו יודעים שהרשות לתחרות נמצאת בעיצומה של חקירה, אני בכוונה נמנעת מלהיכנס להתבטאויות מיותרות בעניין הזה, אני נותנת לה את השקט לעשות את העבודה ואין לי ספק שיציגו לציבור את הממצאים.

הוועדה שעומד בראשה המנכ"ל בהקשר של פערי תיווך, היא תשפוך אור. אגב, היא ועדה שהוא עומד בראשה, אבל אינטגרטיבית, גם משרד האוצר, גם משרד החקלאות, כדי לראות איפה בכל התהליך, במיוחד במקום המשמעותי ביותר והגידול בפירות וירקות, כדי לראות איך זה בא לידי ביטוי. הסיכום שלי עם שר האוצר, כשהם יסיימו את הירקות והפירות ויציגו את הממצאים בחודש הבא, הם ימשיכו לבדוק לגבי מוצרים אחרים. אני משוכנעת שהעניין של פתיחת הייבוא, אין לי ספק שבפתיחת האפשרויות תיווצר תחרות יותר גדולה. כולנו יודעים, זה החוק בכלכלה, כשאתה פותח תחרות, אתה מאפשר גם גיוון, גם כמות וגם הורדת מחיר. לנו יהיה אתגר לוודא, שהורדת המחיר תתגלגל באמת לצרכן ולא תיתקע במקומות הלא רצויים. מנגד, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו שומרים על התעשייה המקומית. במובן הזה, האתגר הזה בין החשיבות לשמור על התעשייה המקומית – ודיברת פה בועז, על הייצוא – כן יש חשיבות לתוכניות מותאמות, איך אתה מגדיל פריון במסגרת התעשייה המקומיות, ויש לנו תוכניות שלמות שתומכות את זה, גם בדיגיטציה, גם בתהליכי ניהול מתקדמים, גם בייצור מתקדם באופן שבו אנחנו מאפשרים, ולא מעט מזה זה גם עניין של מיסוי והאופן שבו ניתן מענה. ניתן מענה לא רק ממשרד הכלכלה, גם ממשרד האוצר. הרי אנחנו מייצגים גם את ארגוני התעשייה, גם המעסיקים וגם התעשייה, יש לנו הבנה שצריך לעשות את זה בשיתוף פעולה עם משרד האוצר, עם המכסים, כדי לראות איך יש תוכנית - - -

כלומר, אולי תמריצים להתייעלות? זה מה שאת אומרת.

כן, עושים את זה היום פיזית אבל ברור לנו שהתחזקות השקל, שמצד אחד היא מעצימה כי אתה אומר, העולם מאמין בכלכלה הישראלית, היא חשובה וטובה. אתה גם רואה את היקפי השיא בייצוא שהיו בשנה האחרונה, שנסכם אותה בגידול של 20% השנה. זה משמעותי ביותר, ללמדך, בועז, בוודאי בעיקר בהובלת כל תחומי ההיי-טק. אין ספק שזה מעמד חשוב, אנחנו שומעים אותו בכל מה שקשור להסכמי סחר חוץ והפריסה הגלובלית שיש למשרד הכלכלה בעולם, אבל אנחנו מסתכלים ועוקבים מקרוב ובפירוש קשובים לצרכים. רק תוכנית אינטגרטיבית, שתהיה טיפול של הנגיד בהיבט של האופן שבו הוא הופך להתערב ובזהירות הנדרשת כמובן, ומשרד האוצר בהקשרים של מיסוי ומכסים והקשרים שלנו לתמיכה ספציפית ביצואנים ובתעשייה המקומית תאפשר את המענה.

עובדים זרים – ענבר, אני אומרת לך, זה כמעט טבעי להגיד, מה זאת אומרת, למה להביא עובדים זרים אם יש לך פה אחוז אבטלה כזה? אין בהכרח קשר בין הצורך שהם בוודאי בהקשרים של מקצועות היי-טק ואחרים, ואגב, אמרתי על כל הקשת, על כל המנעד, מהמסעדנים שבאים אלינו ומתחננים שנביא עובדים זרים – כשאני אומרת עובדים זרים, זה גם פלסטינים, שיש לזה הקשרים אחרים שמשרד הביטחון כמובן תומך בזה מאוד בהיבט של היכולת שלהם לעבוד – ועד הצורך בעובדים זרים שאני אומרת לך, במשרד ראש הממשלה, שרת הפנים וכו', כן רוצים לתת מענה. משום שכיום יש פער, שאם נגיד, אנחנו מעדיפים שהתעשייה הישראלית תהיה קודמת, היא נכונה. אגב, מי שמבקש את העובדים הזרים היא התעשייה הישראלית. באים הנציגים ואומרים, בבקשה, תביאו עובדים כי אנחנו צריכים מענה וכדי להגדיל את הפריון הישראלי את צריכה לוודא שהמשק עובד. איפה הפער שאנחנו צריכים לטפל בו? הוא באופן שבו – אנחנו רואים פער של כמעט 7,000 במקרה הטוב, יש אומרים אפילו 10,000 ויותר - ג'וניורים שמסיימים ללמוד ולא מגיעים לשוק העבודה כי למעסיקים אין אינטרס להתגלח ולתת להם את המענה. אני חושבת שבעניין הזה זיהינו את זה כפער ואני הולכת להביא תוכנית ממשלתית לתמיכה בג'וניורים באמצעות זה שנגיד למעסיקים, בואו קחו אותם, המדינה תסייע לכם כדי להכניס אותם לשוק העבודה. והניסיון הזה הוא גם זה שיניע בהמשך את העניין. בעיניי זה הדבר שאנחנו צריכים לשים עליו את האצבע. זה לא אומר שאנחנו לא נביא עובדים זרים, לא פלסטינים ולא עובדים זרים. אנחנו עוקבים במידתיות - - -

דיברתי ספציפית בהיי-טק, יש ביקוש אדיר - - -

אני מדברת על ההיי-טק, אני אומרת לך שההיי-טק מבקש מאתנו עובדים זרים ולכן זה אושר. להגיד, אנחנו עוצרים את זה, לא. בואו נטפל כל דבר לגופו, בג'וניורים - - -

אבל זה מוגבל בזמן? כי יש המון אנשים שרוצים להשתתף בתעשיית ההיי-טק.

ודאי, זה מוגבל. השאלה נכונה וטובה, זה מוגבל גם בזמן וגם בכמות.

הם יצטרכו לצאת אחרי שנתיים ושלוש.

הם מגיעים לשלוש שנים ובטווח הזה יש מכסה והיא ניתנת ספציפית לענף, אנחנו בודקים ומנטרים. אגב, לא צריך לחכות שלוש שנים, בכל שנה נבדוק, נראה איך זה השפיע, מה קרה עם הג'וניורים והאם היה – אני רוצה לקשור בין השניים ולראות אם יש קשר בין השילוב של הג'וניורים לבין היקף הנכנסים.

היא מדברת על ההיי-טק באופן כללי ,בהרבה מאוד ענפים, בוודאי שבמלונאות, בבנייה, בתעשייה. זה כמו שכבת ייצור, העובדים הזרים הם אלה שמניעים את הגלגלים, אתה שם אותם ואז אתה מייצר מקומות עבודה. הרבה מאוד תעשיות צומחות בזכות השכבה הקטנה הזאת ובלעדיה הם גם לא יכולים להתקדם. זה מאוד חשוב לא רק בהיי-טק, אני מדברת אתך דווקא על תעשייה המסורתית.

כשאת שואלת אותם, אומרים לך חסרים לנו על כל המנעד.

עוד מילה אחת, אנחנו בעד. כי בתחילת הקורונה, מבחינתי זה היה פיילוט הכי רציני לסיפור הזה. לפני כן כאשר דנו בזה המון שנים, צריך עובדים זרים, לא צריך, אתה משלם על זה קנס – זה נקרא מס – ושמים את זה בקרן שתעודד תעסוקה ישראלית. אני טענתי, שתקופת הקורונה זה הפיילוט הכי טוב לראות האם באמת באים עובדים זרים. במשך שנה לא בא עובד אחד לאף תעשייה כזאת. לכן, אם הוא לא בא, הוא לא יבוא אף פעם. זאת אומרת, אי אפשר להגיד עידוד, עידוד, עידוד, כשזה לא מביא עובד אחד. זה היה מבחן מטורף להראות שאף אחד לא מגיע, לא לבנייה, לא לתעשייה ולא למלונאות. ואם אף אחד לא הגיע בתקופה הזאת אז הוא לא יגיע אף פעם ולכן זה מיותר.

הייתה ממשלה שעודדה אותם להישאר בבית, צרך להגיד את זה בהוגנות. המדיניות של לעודד אנשים לא לצאת עבודה, נגמר לשמחתי.

את באמת מתלוננת על החל"ת?

חד משמעית. אני אומרת שהעובדה שהיה צריך לתת דמי אבטלה למי שלא היה יכול לצאת לעבודה כשהמשק סגור והוא היה הרבה מאוד ימים סגור, היא נכונה. איך מימשו את החל"ת והאם היה נכון לתת לפרט כדי להגיד לו שב בבית? עידוד העבודה השחורה, אני חושבת שאם מישהו יעשה מחקר מעמיק לבדוק מה קרה כתוצאה מזה שאנשים לא עבדו – אגב, אני שומעת את זה מכל ראשי המשק - - -

במחקר הזה, תראי ועדת כספים שדיברנו ואמרנו, תנו למעסיקים את הכסף.

חד משמעית.

היינו שם.

גם אני אמרתי. אמרתי את זה כל היום.

אגב, עשו את זה קצת, לא מספיק.

על זה אני מדברת, אני לא אומרת שלא היה צריך לשלם כשהמדינה סגורה, אנשים צריכים לחיות.

עשו את זה מעט, לא מספיק.

הרגע הזה שבו נתנו את החל"ת היה רגע של חוסר ודאות והיית צריך שאנשים גם ימשיכו לצרוך.

הוא נמשך יותר מדי זמן.

אני חושבת שזה היה רגע שבו אנשים התעוררו בבוקר ולא ידעו מה לעשות וזה נתן להם ודאות והם היו צריכים את הוודאות הזאת כדי ללכת למכולת ולקנות מצרכים.

לא בדרך הזאת. אני חושבת שאם רצינו לשמור על שוק עבודה שידענו גם שנצטרך להחזיר אותם לשוק העבודה באיזשהו שלב, היתרון היה דרך המעסיקים. לדעתי זה פוספס, קיצרנו את זה.

אני הסכמתי שזה צריך להיות דרך המעסיקים, עשיתי על זה אינסוף דיונים פה בוועדת המשנה של הוועדה הזאת.

ברור שצריך לאפשר לאנשים יכולת להתקיים וברור שאנחנו נתמוך בזה. השונות הייתה בדרך שזה נעשה.

אני חוזרת על מה שפתחתי ואמרתי, בתקופה הזאת יכולת לראות שלא יבואו לעבודות האלה עובדים זרים, לא משנה קמפיינים וכו'.

בואו נמשיך בתשובות.

אני רוצה לענות לחבר הכנסת בועז טופורובסקי, ששאל אותי בעניין של למה לא חוזרים לעבודה ומה אנחנו עושים כדי לעודד? תאיר, הממונה על זרוע העבודה, אומרת את זה, כמעט לוקחת את זה אישי. אני חושבת שאם את מסתכלת אסטרטגית על מדינת ישראל ושואלת, האם לאורך השנים התפתחה יכולת בשוק העבודה לזהות מה המדינה צריכה, מה היא צריכה היום – אגב, היום אנחנו לא מסתכלים עשור קדימה כי אתה מניח שבעוד עשור הצרכים כבר ישתנו לגמרי ושאתה לא מסוגל אפילו לחזות אותם. אבל אפילו חמש שנים קדימה, בוא נראה מה המדינה צריכה. למרות שיש כאלה שחולקים עלי, אני מסתכלת, סליחה, מביאה את תפקידי האחרון כראש אגף כוח אדם, לא יכול להיות היה לבנות בניין כוח ארוך טווח כשאתה לא יודע מה אתך צריך ולאן אתה מתפתח ומהם הצרכים של המשק. בעיניי יש התבוננות של גופים מסוימים, כולל אצלי בזרוע, אבל היא חלקית ולא ממצה. קודם כל מה שאני עושה עכשיו, לנסות להגדיר את הצרכים של מדינת ישראל. לקבוע את סדרי העדיפויות באופן שאתה בונה את הכוח כדי לייצר את היכולות האלה, לייצר את שיתופי הפעולה עם הגורמים הרלוונטיים לאיך מייצרים את ההכשרות הרלוונטיות. תשמע, שיתופי הפעולה, אני מצאתי שוק ורצון לשתף פעולה באופן חריג, יוצא דופן לטובה. אין גורם במשק הישראלי, בין אם זה מינהלת המעסיקים שהוקמה מתוך הרצון להגיד, המעסיקים אומרים, אנחנו יודעים להגיד מה חסר, אנחנו פונים אליכם, תעשו אתנו את שיתוף העבודה עם זרוע העבודה, בין בהקשרים של המידע שמצטבר בשירות התעסוקה עצמו כי זה חלון הקבלה והאופן שבו אני רואה את הדברים, ובין בצורך שלי לסנכרן את העבודה בין זרוע העבודה לשירות התעסוקה ולהגדיר מי עושה מה. אין ספק שיש פה פוטנציאל גדול לעשייה ואנחנו משקיעים מאוד בעניין הזה. צריך לזהות שזאת מגמה גלובלית, שאנשים אחרי קורונה – הלוואי והיינו אחרי – לצד קורונה, שואלים את עצמם שאלות קיומיות כמעט, האם אנחנו רוצים לחזור לעבודה בעבודה שהייתה לנו, איך אנחנו רוצים לשפר ולשנות את המיומנויות? אנחנו צריכים להיות קשובים, למשל עבודה מרחוק. יש גורמים שונים במשרדי הממשלה, לא כולם רואים עין בעין את העניין הזה, אני חושבת שצריך לקדם את רעיון העבודה מרחוק כי כבר זה קרה ויש יכולת כזאת, בין אם זה בהסדרים כאלה ואחרים, בין אם זה בחוק.

והכשרות משותפות למעסיקים, אול ג'וב - - -

חד משמעית.

בן אדם בא להכשרה, מתחיל לעבוד. ושהמעסיק לוקח אחריות על ההכשרה ואז אתה מביא לו כוח אדם.

ודיברתי קודם על הג'וניורים כמגמה.

אני באמת חושב שזאת הזדמנות, המצב בו כל הגורמים במשק רוצים לשתף פעולה והעובדים מחפשים שמישהו יעזור להם. זאת הזדמנות למשרד הכלכלה - - -

לגמרי. אתה יודע, בועז, אמרתי את זה בישיבת ממשלה, הגעתי ביום פתיחת המכללות הטכנולוגיות, יום פתיחת הלימודים, זה היה ב-10 באוקטובר. פגשתי שם בחור בן 36-37 שלומד הנדסאי אלקטרוניקה, הוא בוגר שני תארים, תואר ראשון, תואר שני ושאלתי אותו, מה אתה עושה פה בגיל 37? הוא אמר לי, אני לא מצליח להתפרנס, אני בוגר אקדמיה ולא מצליח להתפרנס. כשאני אומרת שצריך לכייל מהם צורכי מדינה, למשל, הכשרה טכנולוגית, הלכנו לאיבוד, התברברנו עם הצורך, כמעט ביטלנו את היכולת הזאת של מדינה. הייתה פה הקנצלרית לפני חודש וחצי, כמי שמייצגת בגרמניה את ההשכלה המקצועית ואת הרלוונטיות שלה לשוק העבודה, אתמול הייתי במפעל להרכבת רכבות בדימונה, הם אומרים, זה יכולת מקצועית שצריך לפתח. ברור לי כמשרד הכלכלה, שההשכלה הטכנולוגית מחייבת עדכון. באתי עם זה ואמרתי, בתקציב 2023, בע"ה עוד קודם, צריך יהיה לתת דגש להרחבה. כל ההשכלה הטכנולוגית בנושא נמצאת בתחום האחריות שלנו.

אורנה, את באת מעפולה ואני מירוחם ואת צודקת מאה אחוז. יש פה הזדמנויות שהטכנולוגיה מתחילה להיות סקסית לנער דרך מושג שהמציאו אותו, מייקרס פלייס, לעשות עם הידיים. כשאת מחדירה את זה למשק, למפעלים, אבל אם את רוצה את זה כחינוך, כהשכלה, את תגידי, אני מקימה מרכזי מייקרס, עם הנגרות והמתכת, בתיכונים הכי יוקרתיים. ומשם אני גם אגיע לכל מקום, שלא יהיה ההפך, שעושים הכשרה מקצועית לאלה, ואלה להיי-טק.

פעם מה שהיה הסללה, היום זה הכי מבוקש.

שכולם ילמדו לעבוד עם הידיים.

המייקרס האלה יכולים להיות לעזר כי הם יודעים - - -

תגידו, ילד בהוד השרון לא צריך לדעת נגרות ולרתך? חלקו יהיה איש היי-טק, חלקו יהיה CNC.

אני למשל לא הייתי רוצה.

אתם שוכחים שני דברים, שאפילו התעשייה הכי מסורתית, גם היא משתדרגת ביכולות. הייתי בנגריה בפארק בר לב, נגריית פרימיום, ראיתי מה הם מייצרים, תאמינו לי, זה מדע בדיוני.

ומסגר מרוויח 15,000-20,000 שקלים. ומעבד שבבים וכרסם ורתך - - -

תלוי איפה.

בכל מקום. מסגר בישראל מרוויח 15,000. מסגר מרוויח וגונבים אחד לשני כי אין מסגרים, אין הכשרות. אם אתה רתך או מעבד שבבים או מסגר, אתה מקבל הרבה כסף. לא כולם רוצים, בסדר.

הבעיה היא לא במחסור בהכשרות, אין ביקוש. במכללת ארז הם פותחים - - -

אבל אמרה השרה בחוכמה, שהמפעל בוכה שאין לו עובדים, מנגנוני הכשרה לא מצליחים להביא רתכים ואתה צריך להכשיר רתך, בוא תלמד אצלי חצי שנה, תקבל 10,000 שקל, תהיה רתך תקבל 15,000. זה הסיפור, אנחנו נשתתף אתכם ואתם תקלטו אותם.

לחשוף את הנוער לתעשייה כי לתעשייה יש תדמית מאוד רעה, זאת הבעיה. היום כל אימא אומרת לילד שלה, תלך להיי-טק, אף אחת לא אומרת לך תעבוד במפעל.

אני מחזירה את זה אלינו כממשלה וככנסת. בסוף, חלק מהסיפור שלנו קודם כל, לנסות לזהות את הבעיה, למצוא את כשל השוק ולייצר תוכניות מותאמות שנותנות מענה רלוונטי. אני אומרת לכם, חלק גדול מהפתרונות שהוצגו פה הם בלייצר יכולות ומיומנויות של עבודה. אנחנו מדברים בהיבט הטכנולוגי, לך להיי-טק – זה מביא אותך לשאלה שלך, חברת הכנסת בזק, בנושא החרדים – מיומנויות בסיסיות של אוכלוסיות, שאתה אומר, איך יכול להיות שהאוכלוסייה החרדית מגיעה בהיקפים כאלה גדולים לשוק העבודה, חסרת מיומנויות בסיסיות. תתחילו מלימודי ליבה שחסרים ועבור זה פגש ראש הממשלה, השבוע, 20 חברות יוניקום המובילות במשק, הן אומרות, תנו להם רק אנגלית, שיידעו אנגלית בסיסית כדי שנוכל לשלב אותם. אין ספק שהם יהיו מסוגלים להשתלב ביכולות שלהם אבל חסרה להם מיומנות מאוד בסיסית. זה כשל שוק שאם אנחנו מזהים אותו, אז יודעים לתת לו פתרונות בזמן.

נושא חרדים – אנחנו מסיימים את השנה האחרונה של התכנון הרב שנתי לתוכנית החרדים.

אורנה, תוסיפי שאם חרדי הלך לצבא בכל מסלול, הצבא מוכן לתת לו שלושה חודשים אחרונים ללמוד ולהכשיר את עצמו.

יותר משלושה חודשים.

נכון, ואז שם את נכנסת ונותנת לו את הבייסיק הזה.

למדו אותו אנגלית שלושה חודשים.

זאת הסינרגיה שדיברתם עליה.

באותה כיתה שראיתי את בן ה-37, ראיתי חיילים לובשי מדים, יושבים באורט סינגלובסקי בתל אביב, בשנה האחרונה לשירות שלהם, יושבים ולומדים מקצוע. הם יודעים בדיוק איפה הם יעבדו כי הם עושים את הסטאז' במקביל במקום העבודה. זה יוצר להם ודאות תעסוקתית, הם מקבלים סבסוד מזרוע העבודה - - -

זאת התחנה הכי חשובה, הקשר לשחרור ושם גם אמרת בצדק, את מה שקראת לו ג'וניור, הג'וניור זה משכילים שעוד לא שילבנו אותם כי לא מאמינים ביכולות שלהם כי הם מתחילים. אבל יש לנו גם את אותם עשרות אלפי צעירים בסיכון, אחרי צבא, היו לוחמים, לא רוצים אוניברסיטה, לא יודעים להקים עסק ולא רוצים עבודה מקצועית. הבלבול הזה משאיר אלפים בסיכון ואם אתה אתם בצבא, לקראת הסוף, נדריך אתכם, נכוון ונכשיר, זאת מהפכה.

לגמרי, אתה צודק בכל מילה. כשאמרתי קודם שמסתכלים על התכנון וצריך למפות, להגדיר את הצרכים, אני חושבת שהכלי הבסיסי ביותר הוא דמוגרפיה. כשאתה מסתכל על הנתון הדמוגרפי היום, לא צריך לחכות 18 שנה מי יגיע לצבא, בכיתות א' היום יש 47% או חרדים או ערבים. זה לא ברור שאתה צריך להשקיע עכשיו בהיבטים של מיומנויות, בהיבטים של לימודי ליבה, בהיבטים של שפה, של יכולות, באופן שבו אתה מגדל דור לשוק העבודה – זה 50%. 50% זה האחרים, אתה אומר, אוקי, נתתי מיומנויות, איך אני מוודא שהמיומנויות מספקות? והאם הן מתאימות להתפתחות של שוק העבודה. אני חושבת שאנחנו נחטא לתפקידנו אם לא נטפל קודם כל בהיבטים האסטרטגיים הלאומיים ברמה המערכתית. אני מוצאת את עצמי עוסקת בזה לא מעט, אני מודה, גם בגלל הרקע שממנו אני באה, זה מאוד מדבר אליי, על האופן שבו עניין שוק העבודה תומך פריון. כי בסוף ד"ר מלכא, ד"ר לכלכלה, שמדבר אתי כל היום פריון, אני אומרת לו, אתה תדבר פריון, אנחנו נביא את האנשים למקסום היכולת של הפריון הזה. זה כל הסיפור שאנחנו צריכים לעסוק בו.

והבין-משרדי, ראיתי את זה המון במצגת שלכם, לרתום את משרדי הממשלה. אי אפשר לעשות לבד בלי עוד משרדים.

לגמרי. אני מאמינה באמונה שלמה בשיתופי פעולה בין-משרדיים, אנחנו עושים את זה. משרד הבריאות למשל, פתאום באנו והסברנו לו, תקשיבו, ייצוא קנביס זה לא רק עניין של קנביס רפואי, זה לא רק היבט בריאותי רפואי, זה עניין כלכלי. הלכתי למפעלים, ראיתי את הרגולציה, השוו את עצמם לחברות בין-לאומיות שלוקחות להם את הזכות ואת היכולת לייצא. מה ההשפעה? אנחנו מדברים על הכשרה, מאיפה יבוא הכסף? אם אתה מייצא ומכניס חזרה, אנחנו מדברים אפרופו יכולת להניע כלכלה לצד קורונה, יש לזה משמעויות. שר הבריאות הסכים אתי, אמרתי לו, אני לא רוצה לבטל לך את האמירה המקצועית הרפואית הבריאותית, חלילה, אנחנו לא רוצים לסכן אף אחד, אבל תבין שלכל החלטה כזאת של רגולציה יש משמעות כלכלית, בוודאי למשרד האוצר, עם כל ההיבטים של מיסוי וכו'. לכן אני מאמינה מאוד גדולה בשיתופי פעולה. תשובה אחרונה ואז גם ניתן לתאיר לענות על שוק העבודה.

לקרן יש עוד זכות דיבור, וליסמין, ואז נפתח את זה לאחרים.

אני רוצה לענות לחברת הכנסת בזק בנושא החרדים. אנחנו מסיימים את השנה האחרונה את התכנון, אני קוראת לזה תר"ש, אתם קוראים לזה חומש, את התוכנית הרב שנתית ואנחנו נותנים מענה בהקשרים שונים, גם בליווי אישי, גם הכוון והשמה, קורסים דיגיטליים, שילוב והכשרות, לימודי הנדסאות ואקדמיה, יש מרכזי הכוון וכו'. 68 מיליון שאנחנו שמים על החברה החרדית, על המגזר החרדי, יספיק לשנה הזאת, הוא לא מספיק בהתבוננות ארוכת טווח. אני עוסקת עכשיו בלגבש תוכנית שנפגשת עם ההחלטה לגיל פטור 21, ששר הביטחון מוביל אותה ואני רוצה להביא את הרכיב הכלכלי. אנשים הופתעו, אמרו לי, את תומכת בגיל פטור 21, שאנשים לא עושים שירות צבאי? אמרתי, כן, משום שאם אין שוויון בגיוס, לפחות שיהיה שוויון בשוק העבודה. ואם הם לא עובדים ממילא, ככל שאתה מתרחק מהיכולת להשתלב בשוק העבודה, הסבירות שתגיע היא נמוכה יותר.

גם תוכלו להכניס שירות אזרחי שנה שנתיים לפני, שזה נחשב.

מצוין. בא אליי ראש השירות הלאומי ואומר לי, בואי נסתכל על השירות הלאומי כחממה להכשרה. אמרתי לו, אהלן וסהלן. אבל באותה מידה אמרתי לו, לא יכול להיות שבשירות הלאומי תהיה הכשרה ובשירות הצבאי, שאנחנו רוצים לתמוך, אפרופו אתמול, ההחלטה המצוינת להעלות את שכר הלוחמים, זה לא מספיק, מיכאל. מה שאתה צריך, גם לראות איך המדינה תומכת את החיילים בעדיפות בהיבט של תעסוקה.

בשפה ציורית, כשגולנצ'יק שכב במארבים, אולי הוא יגיע להיי-טק, שתיפתח לו הדלת למרות שהוא שכב במארבים.

כאימא של גולנצ'יק אני חייבת לומר לך, שאני רואה לא מעט גולנצ'יקים בעולמות ההיי-טק כי היכולות של צוות ונחישות ועמידה בלחצים, משפיעה גם על עולם ההיי-טק.

זה מה שאנחנו מעניקים לו. מעניקים לו בסוף השירות את הזכות להשתלב בתעסוקה.

וזה בדיוק העניין, השכר שאושר הוא מצוין אבל אני חושבת שהמגמה לעודד – נפגשתי עם ראש אגף כוח אדם לפני שבוע בעניין הזה - - -

שעושה עבודה מדהימה בשוויון הזדמנויות וקליטה נכונה ופתיחת הדלת.

אני מסכימה. ככל שאנחנו מדברים יותר, מייצרים יותר - - -

נכון, חבל על הזמן.

חרדים – צריך עכשיו לייצר את התוכנית הרב שנתית לשנים הבאות כדי לייצר מקדם לעבודה. גיל 21 יוציא אלפי חרדים לשוק העבודה ואנחנו צריכים לחכות לכם עם תוכניות מותאמות, ייעודיות, מקדמות מיומנויות חסרות והלוואי גם נצליח בממשלה הזאת להגיע ללימודי ליבה.

תודה. תאיר, תוספת, בבקשה.

מבחינתנו, תקופת הקורונה הייתה הזדמנות מצוינת לקדם הכשרות מקצועיות. אם היה גם מהלך משולב של חל"ת ושובר להכשרה או הישארות אצל המעסיק ושובר להכשרה, זה היה הכי נכון. כולנו יודעים, 2020 היו מאבקי כוח מאוד חזקים על מה קורה עם הכשרות מקצועיות, כן מעבירים תקציבים, לא מעבירים תקציבים, פלטפורמות מקבילות שהוקמו במשרדים אחרים. כל 2020 לא היו תקציבי הכשרה בזרוע העבודה, למעט תקציב של 2019.

האוצר שמר את כל המאות מיליונים אצלו ולא ביצע והיו מלחמות, זאת הייתה בושה וחרפה אבל זה לא מעניין עכשיו, בואו נלך קדימה, עם הפנים קדימה.

2021, גם עם תקציבי קורונה וגם עם החלטת הממשלה הנוכחית לבטל את הכפילויות ולייצר בתוך זרוע העבודה את כל העולם של הכשרות מקצועיות, אז רק ב-2021, 80,000 מוכשרים עברו, מתוכם 45,000 הכשרה מקצועית, 34,000 הנדסאים וטכנאים. מתוך ה-45,000, 13,000 תוקצבו במימון מלא או חלקי במגמות של מחשבים, תחבורה, תוכנה, אדריכלות, מימון שיוון ופיננסים, חשמל ובניין. אלה היו המגמות העיקריות להכשרות בהתאם לצורכי המשק. זה רק 2021.

מיכל פינק, אני סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד. רציתי להשלים את התשובה שהשרה והמנכ"ל נתנו, גם בנוגע לשער השקל. אנחנו נמצאים במצב של ייצור אנרגיה מקומי, אנחנו שוברים שיאים בייצוא, השקעות זרות, בדגש על היי-טק הולכות ומתגברות. לכאורה אנחנו באמת במצב טוב ועדיין הבעיה הזאת קיימת. המנכ"ל דיבר כאן על עידוד היצואנים, אני רוצה להוסיף, שאנחנו גם מעודדים חדשנות בתעשייה וייצור מתקדם, ניתנים מענקים על מנת להגביר את החדשנות. הוקם מכון לייצור מתקדם וכדומה. אבל לצד זה, אנחנו גם מעודדים ייבוא, אנחנו יודעים בכלכלה, שהייבוא והייצוא הולכים בד בבד, בסופו של דבר, שניהם צריכים לגדול והרפורמה שעכשיו קורמת עור וגידים, אכן אמורה להשפיע על המחירים על יצירת מגוון, אבל במקרה הזה אני רוצה כן להתייחס לדגים שהוזכרו כאן. כי דווקא הנתונים, ענפים שנחשפו לייבוא, ענף המדגה, יש כאן חיסכון, ירידה של 20% במחיר מ-2013-2014 ועד היום, ירידה של 20%.

הנתונים של הממ"מ הראו אחרת.

כן, אבל עובדתית, כשהשוק פתוח לייבוא, מחיר המוצר עולה בפחות מאשר עליית המחירים המקומית לתוצרת חקלאית. אנחנו רואים את זה, וגם לצד זה המדד לא הושפע. אשמח להעביר לך את הנתונים. בכל מקרה, כשאנחנו מדברים על ענפים שנחשפו לייבוא, אנחנו עובדים בכלים שלובים. מצד אחד מורידים את המחירים, מצד שני, מחזקים את התעשייה בחדשנות, בהיי-טק, ועוזרים לה להתמודד.

ויש צד שלישי, שקרטלים של רשתות מזון וספקים בקצה לא יחגגו על הלקוח. עם כל מה שתורידי והם ייקחו את הרווח, לא עשית כלום. בסוף צריך לבדוק את התחנה הסופית. אנחנו קוראים לזה שרשרת המזון והתחנה הסופית. מי שלא יעסוק במחיר הסופי, לא יעזור מה שהוא עשה בראשית הדרך. יש לכם את הכלים, את הגופים וגם הסמכויות. הוועדה הזאת תתכנס בחירום לתת לכם כל סמכות בעולם של תחרות ויוקר המחייה. קרן ברק. לאחר מכן יסמין, עוד שלושה דוברים, תשובות השרה וסיכום. בבקשה, קרן.

שאלה ראשונה, החינוך לטכנולוגיה, אני מבינה שאתם נותנים על זה את הדעת וזה חשוב. השאלה השנייה היא לגבי חוק דמי אבטלה לעצמאים. אני יושבת-ראש השדולה לעסקים קטנים ובינוניים. בכנסת הקודמת הזאת הייתי יושבת-ראש ועדת המשנה פה, לכן אני עוסקת בזה גם בתקופת הקורונה, עם הרבה ביקורת וגם הרבה מאוד הישגים שהגענו אליהם בכנסת הקודמת. עשינו הרבה מאוד דברים לטובה.

השבוע הייתה החלטה על ימי בידוד לעצמאים, בעיניי החלטה טובה מאוד.

אני לא ראיתי אותה.

יש בג"ץ תלוי ועומד, ימי בידוד בעבור הורים שנשארים עם הילדים.

אני דיברתי יותר על עצמאים. עשינו הרבה מאוד דברים בתקופת הקורונה. נשארו עוד כמה דברים, אחד, הסיפור של דמי אבטלה לעצמאים הוא סיפור חשוב כי בתקופת הקורונה היה גם מבצע צבאי, כל פעם אנחנו מתגלגלים ממקום למקום וצריכה להיות איזה שהיא מדיניות של לחיצת כפתור ויודעים מה קורה. כמו שאמרתי לך עם החל"ת ועם האי ודאות. האי ודאות היא הסיפור של הכול. אם יהיה איזשהו מנגנון שקורה משהו ואתה יודע מה קורה אתך, בסוף בעלי העסקים הם גם הורים, יש להם ילדים, הם צריכים איזה שהיא ודאות שהם יכולים ללכת אתה למכולת ולא שעולם חרד עליהם בשנייה שזה קורה. אם ייווצר מנגנון, גם אם הוא לא הכי מיטבי אבל שייתן להם ודאות, אומנם היינו במגפה עולמית אבל האירועים במדינת ישראל הם אירועים ביטחוניים, שזה כן קורה כאן, אם ביום הזה שזה קורה הם יידעו שקורה משהו במדינה, דיינו וזה משהו שאתם צריך לשים עליו את הדעת.

בנוסף, הסיפור של הלוואות בערבות מדינה בריבית ההורגת של הבנקים. אנחנו יודעים שהריביות בבנקים לעסקים הן בונות ומחסלות עסק. זה לשבט או לחסד שבנק אומר לבעל עסק איך הוא הורג אותו עם הריביות האלה, וההלוואות בערבות מדינה, ז המנגנון שאמור לסייע להם. בתקופת הקורונה פישטנו את תהליך קבלת ההלוואות, החשב הכללי אז לקח ספר כזה גדול, הפך את הספר הזה למשהו מאוד פשוט, של עמוד אחד שאפשר להגיש את הבקשות לערבות מדינה וזה היה תהליך מבורך. יחד עם זאת, הבנקים עצמם, אחרי שהמדינה פישטה, הבנקים היו מאוד סלקטיביים בהלוואות. גם מבקר המדינה אומר את זה, ההלוואות לא ניתנו כמו שאנחנו המדינה, המחוקקים, רצינו שיינתנו. והעסקים בסיכון גבוה, שכבר בנינו להם עוד מנגנון, אמרנו, ניתן לבנקים עוד מנוף שייתנו לעסקים הלוואות, לא השתמשו בהם והבנקים עצרו את הסיפור הזה. זה האיזון בין יציבות כלכלית לבין מתן. אבל יש הרבה מאוד עסקים שנמחקו, כמו למשל, חנויות בגדים לחתונות, כל מיני עסקים שקשורים לאירועים, שמחקו את זה, כאשר ידענו שמתישהו ייצאו משם, מתישהו כן יחזרו האירועים האלה ומתישהו כן הם ייצאו מהמקום הזה. אם אפשר עדיין שתשימו על זה דגש ותראו איך אתם עוזרים – אני יודעת שאתם רוצים לעזור – לבנקים על מנת לעזור לעסקים הקטנים בסיכון גבוה. זה הדבר הבא.

אני כבר אומרת לך, כשדולה, גם אני וגם בליאק, התחייבנו שזה הנושא הבא שאנחנו נשים עליו את הדגש כי העסקים צריכים את האשראי הזה, הם צריכים כדי לגדול. אני לא מדברת על כל אחד שרוצה לפתוח עסק אבל אני חושבת שיש מנגנונים מסוימים שמקשים יותר מדי ואני חושבת שזה יכול לעזור למשק לגדול אם ישחררו את הנקודה הזאת.

קרן, אמרת דברים חשובים מאוד, חריגים מנוהל הדיון כי אמרנו שאלות לשרה אבל אני אגיד לך עוד שני דברים. אחד, השרה, כמתכללת את עולם העסקים הקטנים היא כתובת לכתוב להם אבל התייחסות לבנקאות, אנחנו יכולים להביא לפה את המפקח על הבנקים, את הגופים הרלוונטיים בסוגיה הזאת. ולגבי דמי אבטלה לעסקים, כהצעת חוק ממשלתית או - - -

העברנו את זה אבל אני מרגישה שהולכים לתקוע את זה ולכן פניתי אליה.

ממש לא. אנחנו אומרים מעל כל במה שאנחנו תומכים בעניין, זה היה חלק ממצע יש עתיד. אני חייבת לומר גם לגבי הבנקים, בצדק הוא העמיד את הדברים במקומם, אבל אנחנו מובילים מדד ידידותיות הבנקים בעסקים, תמיכה של בנקים בעסקים, אנחנו מפרסמים את זה, זה חלק מהרצון שלנו לייצר שקיפות של הבנקים מול העסקים הקטנים, ותאמיני לי זה משפיע, אנחנו רואים את המגמה. ככלל אני חושבת, שהעסקים הקטנים הם אתגר מאוד משמעותי במיוחד כשיש איזה רף שצריך לעבור אותו. ואני רואה את זה כחובת המשרד שלנו כל הזמן גם להוריד בירוקרטיה. את יודעת אני מסתובבת, אני פוגשת בעלי עסקים, אנשים אומרים לנו, אנחנו מרגישים שיש לנו כתובת. אני חושבת, שאם חלילה נצטרך להגיע לגל הבא, אבל נוצרה תשתית של תמיכה במשרד בפלטפורמות הקיימות. צריך לראות עכשיו איפה יש פער ספציפי ולתת לו מענה. אבל האחריות המלאה, לתת מענה לעסקים הקטנים, לייצג את העצמאים. אם תשאלי, גם ולדימר בקשר קבוע אתי, לראות איפה יש פער, כל הזמן מרים לנו דגלים, אומר, תראו, צריך לעשות כך או אחרת. יש לי עניין לרצות לקדם את הדברים.

אני רוצה להתייחס לנושא של קרן בערבות מדינה. התכלית של קרן בערבות מדינה, לתת הלוואות לעסקים שהם בסיכון יותר גבוה, לכן הורדת הריבית היא לא המטרה של הקרן אלא לתת הלוואה לעסקים שלא היו מקבלים אותה במערכת הבנקאית הרגילה. וזה אנחנו רואים שקורה, אנחנו בודקים כל הזמן ואנחנו רואים שעסקים שקיבלו - - -

לפני הקורונה השתמשו בזה 2%, זאת אומרת, שהקורונה הגדילה את האחוזים כי זה היה כל כך מסובך, שלפני הקורונה, רק 2% מהעסקים השתמשו בזה. זה משהו שהם היו צריכים. אז זה לא מדויק.

היה שימוש מאוד גבוה.

אני יודעת את המספרים, אנחנו טיפלנו בזה, לפני הקורונה היו 2%.

התקציב שלה היה מאוד גדול אבל המימוש היה - - -

היה קטן כי אי אפשר היה לקבל את זה. זה שהתקציב גדול זה לא עוזר אם אתה שם כזה ספר ואף אחד לא יכול לעמוד בתנאים, אז אף אחד לא ישתמש. 2% זה המספר.

אל תתווכחו. אני חושב שאתם אומרים דברים דומים, יש פה הדגמה בקורונה, שהצלחנו לתת בפשטות גדולה יורת הלוואות בתנאים טובים יותר ועכשיו צריך להסתכל על השוטף, להסתכל מה אתם מקצים בעתיד הלוואות לעסקים, וגם הבנקים, ולראות שהמסלול הירוק פשוט וההלוואה היא אטרקטיבית, כי הרי הלוואה בנקאית רגילה, אדם יודע לקחת בלעדינו, אם אנחנו כממשלה רוצים לעזור לו, ההלוואה צריכה להיות טיפה יותר טובה ממה שייקח לבד.

האטרקטיביות היא בכך שעסקים מסוכנים יותר יכולים לקבל הלוואה במצבים שבהם אחרת הם לא היו יכולים לקבל את ההלוואה הזאת. אנחנו רואים את זה, שזה מה שקורה בפועל.

אז צריך לשים עין על הפריסה של התשלומים, על הריבית, על היבטים נוספים, שזה הופך את זה לאטרקטיבי, לא רק עצם זה שהוא זכאי להלוואה אלא איכות ההלוואה ביחס למה שהוא היה מוצא ובכלל זה גורם לאנשים לקחת הלוואות מסוכנות.

ברור שיש נקודת איזון, אבל אני אומרת, שנקודת האיזון הזאת היום היא לרעה.

יסמין, בבקשה.

תודה רבה. באתי בעיקר ללמוד כי אלה נושאים שהם חדשים לי ומה שעניין אותי, לראות התייחסות לפריפריה ואני שמחה שכמעט בכל הסעיפים אני רואה התייחסות מיוחדת לפריפריה ולי באופן אישי זה חשוב. אתה תשמח לשמוע, מיכאל, למרות שיש פה נשים שמנהלות עולם מורכב מטורף, אבל אתמול, בפנייה קורעת לב של אזרח שאני לא מכירה ובמקרה הגיע אליי, תאיר, טיפלה בזה ופשוט הצילה אותו. זאת הזדמנות לומר תודה גדולה כי לפעמים הטיפול הקטן הזה באזרח, שמבחינתו, העולם שלו נעלם - - -

אנחנו מתעסקים בדברים גדולים ובמיליארדים, גם אנחנו כחברי כנסת, מנהיגי ציבור ואנשי מקצוע, מי שלא יודע להתייחס לפנייה פרטנית, להיות רגיש ולעזור כמה שאפשר, אם קיבלת חיזוק חיובי, תאיר, תמיד תשאירו אנרגיה לטפל. גם המקרים הפרטניים מלמדים אותנו על המערכת.

בסוף אנחנו עובדי ציבור, אנחנו לא שוכחים את זה.

נכון. כל הכבוד גם שאמרת את המילה הטובה כי זה מחזק מאוד. רחל גור, לובי 99, בבקשה. אחר כך, אלי סתיו, יושב-ראש פורום העסקים הקטנים, בבקשה.

שתי שאלות קצרות לשרה ותודה על המצגת. אחת, לפני כמה שבועות בילינו פה, לילות כימים, בהעברת הרפורמה בייבוא. כשליש מהתקנים הוחרגו דה-פקטו מהרפורמה כי הם תקנים מקוריים, עוד לא עברו התאמה לסטנדרט הבינלאומי. מנכ"ל המשרד ציין שלמשרד יש הצהרת כוונות, רצון, עובדים, כדי לסיים את תהליך המיפוי עד סוף השנה הנוכחית ולהכניס את אותם תקנים לתוך הרפורמה. אשמח לדעת איך זה מתקדם?

מתקדם יפה מאוד. רק השבוע פרסמנו 44 מוצרים נוספים. לדעתי היום יצאה הודעה כזאת עם רשימה, הייתה טעות כי אנשים ראו רק את מה שאושר וחשבו שהשאר נדון ולא אושר. העמדנו את הטעות על מקומה ואמרנו, לא, עד דצמבר נסיים. חלק מהקבוצה שחושבים שהיא נדונה ולא אושרה, זאת טעות, היא פשוט עוד לא נדונה. עד סוף השנה נעבור על כל המוצרים. מבחינתי, הדירקטיבה המשרדית היא להחריג אך ורק – היה לי ויכוח עם יו"ר הוועדה מהם המוצרים שיוחרגו – ההחרגה תהיה אך ורק להיבטים שחלילה יש סכנה או בטיחותית או בריאותית. כל השאר, הכוונה לפתוח באופן גורף אבל לוודא שזה עומד בתו תקן בינלאומי, שיש לזה ייחוס ובמקום שאין תו תקן, שהמענה של מכונים התקנים בהיבט הישראלי יכול לתת פתרונות. אני אומרת לך בוודאות, עד סוף השנה אנחנו נגיע לכלל הרפורמה, היישום של זה בפועל יהיה רק בקיץ כי יש לזה גם היבטים של פיקוח. אמרתי, שרפורמת הייבוא באה לעולם ביחד, מצד אחד זה הורדת החסמים, היכולת להכניס למדינה. מצד שני, הגברת הפיקוח. אף אחד מאתנו לא רוצה שחלילה מישהו ייפגע כתוצאה מזה שזה נפתח. אז אנחנו סומכים על היבואנים. בשבוע שעבר עשינו כנס עם כמעט 300 יבואנים בזום, הם שאלו שאלות קונקרטיות איך זה יעבוד, קיבלתי אחר כך משובים מצוינים על העניין הזה אבל אמרתי להם, האמון הוא בזה, כשאתם עוברים מבדיקה בשער להצהרה, שתצטרכו לעמוד תחת פיקוח ולעמוד בדרישות מקסימליות. אני גם מזמינה אתכם לבקר אותנו ואת היבואנים כיעד לראות שאכן ההטיה במשקל ובמקום שבודקים אותם היא אכן כך לטובת כלל הציבור.

מצוין, תודה רבה. זה מביא אותי לשאלה השנייה, כמו שהיו"ר אמר, אנחנו עובדים לילות כימים כדי לפתוח את השוק ליבוא ולעודד תחרות. אבל כמה שנעבוד, לא נצליח להתגבר על גופים מונופוליסטיים שמפעילים כוח, במיוחד ספקי המזון הגדולים. לשם כך אנחנו צריכים ממונה על התחרות, אדם שיידע לעבוד מהלב, עם שיניים, שיידע להיאבק.

שיניים יש לו. כשהם רצו, הם עשו מעצרים וחקירות אבל זה לא היה לאורך כל השנים. שיניים יש רק צריך להפעיל אותם.

נכון, צריך אדם אמיץ. אתם בוחנים מועמדים - - -

אנחנו ממש בפיינל של ועדת איתור.

יש צפי למישהו שיוביל את המאבק הנחוץ הזה?

המנכ"ל שלי עומד בראשות הוועדה הזאת, ועדה מאוד טובה, עם גורמים מקצועיים מכלל עולמות התוכן, ישימו בפניי החלטה ואצטרך להחליט.

תודה. שי גל, בבקשה.

שי גל, ראש תחום כנסת וממשלה בפורום העצמאיים בבית ההסתדרות. לשעבר, יועץ שר הכלכלה, של קודמך בתפקיד.

אז אתה מכיר אותנו מהבית.

כן, ואני מודה למשרד על האוזן הקשבת לצרכי העסקים הקטנים והבינוניים. יושבים פה גם אנשי מקצוע לעילא ולעילא, עבדתי אתם שנה לפני ואני מכיר את היכולות שלהם. יש לי שאלה מאוד חשובה בדבר דמי קיום בהכשרה מקצועית לעצמאי שבוחר ללכת להליך שלכם להסבת מקצוע. מובטל מקבל את דמי הקיום, אם הוא שכיר. כמובן שעצמאי לא מקבל את זה. צריך לקחת בחשבון, שעצמאי, שהעסק שלו קרס, לא רק שאין לו עכשיו ממה להתקיים, משהו בכבוד שלו נפגע עכשיו, אין לו איך להביא אוכל הביתה ובסוגיה הזאת, המנכ"ל שלך, בפגישה אתנו, הובטח שהנושא הזה מטופל. גם אגף התקציבים ומנכ"ל משרד האוצר הבטיחו שיהיה לזה פתרון תוך שבועות, לשיטתם. אשמח לשמוע מה יש לגברתי השרה לומר בעניין הזה ואיך אנחנו מתכוונים שזה ייפתר.

מישהו מהמשרד יודע לתת לי סטאטוס? אם לא, אני אומר לך, שאני אבדוק את זה, אני נפגשת בשבוע הבא עם שר האוצר, אני אבדוק ואעדכן.

תודה רבה.

תודה לך. אלי סתוי, בבקשה.

תודה רבה לכבוד היושב-ראש, זאת הזדמנות שלי ליצור היכרות ראשונה עם שרת הכלכלה. אני כיושב-ראש עמותת פורום הקמעונאים הקטנים בענף המזון, השקתי בשבוע שעבר במסגרת תערוכת המזון, תוכנית מעולה לצורך תיקון כשל השוק ויצירת תחרותיות מחודשת בענף המזון הריכוזי ביותר בעולם הקיים בישראל. אני רוצה לעדכן את כבוד השרה, ששר הכלכלה לשעבר, מר נפתלי בנט, יחד עם רן קיויתי, יושב-ראש הסוכנות לעסקים קטנים, יצרו את התוכנית הזאת ואנחנו השקנו אותה בשבוע שעבר בהשתתפות רן קיויתי ומר רועי כהן, נשיא לה"ב, הזמנו גם גורמים נוספים אבל לצערנו הרב הם לא הגיעו. אנחנו נמצאים כרגע בשלב קריטי, שבו אנחנו יכולים ליישם את התוכנית מהרגע לרגע, ממש ככה. הכול כבר מוכן לקראת ההסתערות לחולל תחרות מחודשת בענף המזון הריכוזי בישראל. אנחנו רוצים שהשרה תכיר את התוכנית.

אני ממליץ את הדבר הבא. שאת התוכנית שכתבתם, תשלח גם לוועדה וגם לשרה ולצוותה.

סתיו, אני מבטיחה גם שאני אפגוש אותך.

והיא גם תפגוש אותך אז בכלל הרווחת את הפגישה. לא נאריך עכשיו.

אגב, עם סגן השרה נפגשתי וכל התוכנית נמצאת על שולחנו.

יופי, קיבלת פגישה עם השרה, תכין את עצמך. השרה, דברי סיכום שלך ואני אסכם את הדיון.

הוועדה הזאת, ועדת הכלכלה היא המקבילה של משרד הכלכלה, באופן טבעי, הנושאים על סדר היום של משרד הכלכלה הם הנושאים שיעסיקו אותנו בשנים הקרובות ביחד. אני רוצה להגיד גם תודה על ההזדמנות. בעיניי היה פה דיון מקצועי מאוד ושיח עם חברים לדרך, גם אם לא מאותם מפלגות ולא מאותה קואליציה.

אמרתי לך בעבר, שהחוק הנורבגי הורג את הקשר. תבואו יותר, יהיה לנו יותר שיח.

היא הייתה פה כבר כמה פעמים, לדעתי היא הייתה פה ארבע פעמים, זה לא מעט.

אני מגיעה לפה בשמחה בכל פעם שאני מוזמנת. אני גם אומר לכם, כל שאלה, כל דיאלוג בין הוועדות, באופן שבו תרצו, רשמתי לעצמי כמה דברים, מבחינתי, האתגר הכלכלי החברתי היום הוא כל כך משמעותי לכל אזרח במדינה. אני חושבת שחלק מהעניין, לייצר לכל אדם במדינה, לא משנה איפה הוא נולד ואיפה הוא גדל, שהממשלה, בית המחוקקים, עושים את המקסימום כדי לראות אותו, לראות את הפוטנציאל שלו. ומי שנולד באופן מובנה עם פער כי הוא בפריפריה או במגזר או בכל מקום שבו אנחנו כמדינה חייבים לראות אותו ולהשלים או לצמצם את הפער הזה, זאת חובתנו הערכית בראש וראשונה.

אני לומדת היום גם יותר ויותר את המשמעות של כלכלה כגשר, לא דיברנו על זה, המנכ"ל שלי רץ ונפגש עם האמירויות, ואנחנו בדיאלוג מאוד מתקדם גם עם ירדן, גם עם מצרים, גם עם מרוקו, שר הביטחון נוסע לשם. ההבנה היא, שיש מוטיבציה מאוד גדולה של, גם השכנים שלנו וגם היותר רחוקים, לייצר גשר כלכלי מתוך העוצמה שישראל מייצרת - - -

מכלכלת אי לכלכת גשר.

הגשר הכלכלי הזה הוא משמעותי ואנחנו יכולים רק להתברך על זה שיש כזה עניין ורצון שישראל תעמוד בחזית העשייה הכלכלית גם בארץ וגם בעולם.

תודה לשרת הכלכלה. הייתה פה הצגה סדורה ומעמיקה של עבודת המשרד, גם יעדים, גם חזון, גם תקציבים, גם מספרים, גם כוח אדם והחשיבה והניתוח בהחלט מתייחסים למה שקורה במציאות ובקורונה והרצון שלנו להביא את הכלכלה שוב לאבטלה של 4% ולא 7% ולהמשיך את צמיחת המשק הישראלי ויציבותו, כפי שהייתה בשנים האחרונות.

אני מודה לאנשי המקצוע שלכם שהיו פה, למנכ"ל, שהציג מצוין, וכמובן לשרה. אני חושב שהדגשים שלכם על שילוביות בתוך המשרד וצוותי העבודה הללו - כי אין דבר שאפשר לקדם בלי שכולם עוזרים אחד לשני, אם זה היועץ המשפטי ואם זה אגף אחד מול אגף שני - כשאתם יוצרים סינרגיה במשרד ובאים עם כל הכלים לקהילה, למקום, לאזור, הדבר הזה דרמטי, כל שכן, שזרוע העבודה אצלכם והדיגיטל ואתם רואים את הדבר הזה בצורה של שילוביות. כמובן דגשים של עבודה עם משרדים אחרים, פיתוח הכלכלה ויציבותה לא יהיה לבד. למשרד הכלכלה אין לו את הכלים ואין לו את הסמכויות. יש לו היבטים של מיסוי, של רגולציה, של פיננסים, כל זה קורה במשרד האוצר, כל זה קורה בהיבטים של הכשרות מקצועיות עם עוד משרדים שיש לנו ועם עוד ועדות בכנסת, ועדת העבודה וכו' וכו'. אז החשיבה שלכם על משרדים אחרים והשותפויות, כמו למשל, תחנת היציאה מהצבא כהזדמנות להכשרה ולשילוב בתעסוקה, הדבר מעולה. וההון האנושי, שמענו פה דיון מאוד יפה, מה עושים עם הון אנושי, איך לא מאבדים אותו, איך שואלים שאלות קשות, האם ביצענו הכשרות כמו שצריך? כמובן הציון של השנתיים האחרונות לא טוב וזה עצוב כי המהירות הייתה קלה על ההדק. הייתי בישיבת ממשלה שבתוך שעה העברנו 500 מיליון שקל להכשרות מקצועיות. וכבר אז שאלנו, אתם יודעים לעשות את זה? מהר? מי יעשה? ואז מאבקים של שליטה וטריטוריה, בסוף האזרחים סבלו כי לא הבאנו את זה לנקודת הסיום. היום אתם מציגים את הסמכויות שלכם כמרוכזות בתחנה אחת, בראייה כוללת, ללא כפילויות בממשלה, שזה הישג גדול לממשלה לתת סמכות למקום אחד לעשות את העבודה. ופה אנחנו מדגישים לכם את העניין של השותפות עם המעסיק וכניסה לעבודה. זה הסוג הגדול של הדבר הזה. והכלי השני, לא לפחד לחזור למיומנויות יסוד של כרסם, רתך, CNC, מסגר. בלי זה לא תהיה כלכלה. להחדיר את זה גם במקומות של השכלה גבוהה, כי לא כולם יהיו אנשי היי-טק, גם בעיר של השכלה גבוהה ומשם לזלוג לכל הקהילות.

יוקר המחייה הוא דבר דרמטי, יש לכם גופים שהם חוד חנית של יוקר המחייה, רשות התחרות, רשות להגנת הצרכן. אנחנו כוועדה זמינים לעשות תקנות וחקיקה וללוות אתכם כדי להגביר את היכולת של הממשלה להוריד את יוקר המחייה. אנחנו כן מדגישים לכם את קצה שרשרת המזון, לטפל בייבוא, לטפל ביצרנים, לטפל בפערי תיווך אבל לבדוק שהתחנה האחרונה לא הפקיעה מחירים ולא ניצלה מציאות או סמי מציאות של קרטלים או של מספר ספקים קטן מדי בשביל תחרות משוכללת.

העסקים הבינוניים והקטנים הם בבת עינינו, הם גם הגופים הכי פחות מיוצגים מבחינת הכנסת והלוביסטים. יש עכשיו שדולה וזה טוב, לחברות הגדולות, הם יודעים להגיע לכל אחד מאתנו תוך חצי שעה. המכולת והיזם הקטן והמרצה והסדנאות, הם לא יודעים להגיע. אנחנו הפה והלשון שלהם. העסקים הקטנים והבינוניים הם בבת עיננו, תגדילו מענקים, מענקי צמיחה, מענקי הקמה של עסקים, מבוסס על תוכנית עסקית חכמה, צנועה. יש לכם את מעו"ף, אתם יודעים לעשות את זה, אבל לעשות סקיילינג אחר, לגדול עם הדבר הזה. אם השרה תוכל להגיע בעוד שנתיים שלוש, הענקתי ל-20,000 עסקים מענקי צמיחה או הקמה וזה יצר 100,000 מקומות עבודה, אני אומר לכם, זאת מהפכה חברתית וזה יעד שצריך ללמוד אותו לעסוק בו.

אנחנו מדגישים את הזליגה של תעשייה איכותית והיי-טק לפריפריה בקצוות. לא להגיד אינטל קריית גת זה פריפריה, זה כבר היה. אנחנו צריכים אינטל מצפה רמון, אינטל קריית שמונה.

אתמול ראיתי את אלביט בערד.

נכון, יש התחלה יפה.

צריך רק לדאוג להם שימשיכו לחיות שם בלי מכרות.

ודבר אחרון, מי שלא חלק ממעגל התעסוקה, הפריון והצמיחה, מיקודים, מיקוד בחברה החרדית, בחברה הערבית, בבלתי מועסקים, בצעירים בסיכון, זו קבוצה ענקית בישראל, הג'וניורים, כל אותם אנשים שעושים צבא, יש לנו עשרות חיילים בודדים, המעטפת הצבאית לחייל בודד היא מעולה, הוא מקבל דמי קיום, קורת גג ועמותות עוזרות ואז הוא יוצא לעולם, הוא חוזר לקהילה שלו והוא לבד. הוא הופך לנער בסיכון. ממטופל טוב כחייל בודד שהיה לוחם, למצב שהוא לא יודע לאן הוא הולך. כל חייל בודד שיעבור ליווי והכשרה שלכם שלושה חודשים, חצי שנה אחרונה, נתתם לו עתיד. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.