פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



24
ועדת הכספים
16/11/2021


מושב שני

פרוטוקול מס' 150
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ב בכסלו התשפ"ב (16 בנובמבר 2021), שעה 13:00

הצעת צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל חיפה בע"מ), התשפ"ב–2021

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ג'ידא רינאוי-זועבי – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
אחמד טיבי
יסמין פרידמן
נירה שפק

מיכל שיר סגמן

דנה דובר - רפרנטית תשתיות, אגף התקציבים, משרד האוצר

רועי כחלון - סגן מנהל רשות החברות, רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

ביאן ותד - רו"ח, רכזת נמלים, רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

גונן גומלסקי - עו"ד, רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

עופר אלישר - רו"ח, מנהל אגף תכנון כלכלי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

סיגלית ברקאי - עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

נדב דישון - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מנחם פרויליך - ראש אגף מקרקעין, חברת נמלי ישראל

אוריאל סיטרואן - סגן בכיר לממונה, רשות התחרות

עמנואל ברכפלד - ראש חטיבת הריכוזיות, רשות התחרות

צביקה שפירא - מנהל אגף כלכלה וקשרי חוץ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מורג מקייטן - עו"ד, סגן בכיר ליועץ המשפטי למשפט מסחרי, משרד הביטחון

אשל ארמוני - יושב-ראש הדירקטוריון, חברת נמל חיפה

מנדי זלצמן - מנכ"ל, חברת נמל חיפה

אייל לב ארי

טמיר כהן

אירית שלהבת



הצעת צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל חיפה בע"מ), התשפ"ב–2021

אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף השני בסדר היום: הצעת צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל חיפה בע"מ), התשפ"ב–2021.

לפני כן, אני רוצה להודיע הודעה חשובה. אתמול התקיים פה דיון על הטלת מס על כלים חד-פעמיים. הצעד הזה הוא חשוב והכרחי ואנחנו כמובן נאשר אותו בוועדה, אך יחד עם זה, בעלי עסקים העלו פה בעיה שנוצרה להם, בעיית נזילות בעקבות הטלת המס.

פניתי למנהל רשות המיסים, ערן יעקב, בבקשה להגיע למתווה פריסה. קיבלתי ממנו מכתב שמאשר את זה. אני קורא: "היטל המלאי בסכום של עד 50,000 שקל – תהיה פריסה של שלושה תשלומים חודשיים; היטל המלאי בין 50,000 שקל למיליון שקל – תהיה פריסה של שישה תשלומים חודשיים; ומעל מיליון שקל – תהיה פריסה של 12 תשלומים חודשיים."

חשוב לומר שהמס שאנחנו מטילים נועד להגן על איכות הסביבה והוא חשוב ואנחנו נאשר אותו כאן, אך יחד עם זה אי אפשר להישאר אדישים ולא לוודא שעסקים שפוגשים בעיה חדשה של נזילות אנחנו לא מתייחסים אליהם. לכן אני רוצה באמת להודות למנהל רשות המיסים ולרשות המיסים על שנענו מהר מאוד לבקשה הזאת. זה צעד מבורך.

עכשיו אפשר לעבור לנושא שעומד על סדר היום. מי מציג? בבקשה.

שלום. אנחנו נציגים של אגף התקציבים, רשות החברות הממשלתיות ומשרד האוצר ומשרד התחבורה. אנחנו מטפלים במכירת חברת נמל חיפה לרוכש אסטרטגי. זה תהליך שהחל ב-2003–2004, עוד מעט יחלפו 20 שנים מאז שהחל. בשלוש השנים האחרונות ביתר שאת, בעקבות הקמת הנמלים החדשים בחיפה ובאשדוד, הגיעה דרישה, בקשה מצד העובדים ללכת להליך של כניסת רוכש אסטרטגי. אנחנו מבצעים את התהליך הזה, שהחל בינואר 2020 עם קבלת החלטה של ועדת שרים לענייני הפרטה. לדעתי כבר עברנו שלוש ממשלות מאז אבל זו הייתה ההחלטה.

לפני כחודש התקבלה החלטה של הקבינט החברתי-כלכלי לאשר את צו האינטרסים. צו האינטרסים מטרתו להגן על האינטרסים של המדינה בחברה שהלכה להליך הפרטה. בעבר היו לנו לא מעט דוגמאות של צווים כאלה שהמדינה נתנה, גם בנמל אילת, גם בתע"ש.

הצו מטרתו לשמור על מערכת היחסים בין המדינה לבין החברה שהמדינה מכרה את המניות שיש לה בה, ולשמור על האינטרסים של המדינה בהרבה מאוד מובנים, בין היתר במובנים של תאגוד החברה, שמירה על היתרי שליטה, קבלת אישורים של השרים הרלוונטיים – במקרה הזה מדובר בשרת התחבורה ובשר האוצר – ככל שרוצים להחליף בעלי מניות, שמירה של היותה של החברה חברה ישראלית, קבלת סיווגים מתאימים של דירקטורים ונושאי משרה נוספים, ביניהם המנכ"ל. הצו בא להגן עלינו, המדינה, לאורך הפעילות של החברה. במקרה של נמל חיפה מדובר בכתב הסמכה לפעול כנמל עד 2054, כלומר הצו אמור לתת הגנה של המדינה לאורך התקופה הזאת.

מבחינת תהליך המכירה, אנחנו נמצאים כרגע בשיאו של הליך מכרזי. לעמדתנו בתוך פרק זמן של מספר שבועות נוכל לבחור את הזוכה שירכוש את נמל חיפה, וכעבור מספר חודשים נפעל להעברת המניות.

אדוני היושב-ראש, אם יש שאלות אנחנו נשמח להשיב. יש כאן גם נציגים של חברת נמלי ישראל, ובזום יש גם את נציגי חברת נמל חיפה. אם יש שאלות נשמח להשיב, אם לא אז אפשר להקריא את הצו כפי שביקש היועץ המשפטי.

לא ביקשתי, כך נהוג פה.

נתחיל בהקראה של הצו. כל הנציגים שיש להם הארות והערות לצו, תעירו תוך כדי ההקראה וההסבר. בבקשה.

צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל חיפה בע"מ), התשפ"ב–2021



"בתוקף סמכותנו לפי סעיף 25 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד–2004 (להלן – החוק), ולפי פרק ח2 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975 (להלן – חוק החברות הממשלתיות) באישור הממשלה, בהתייעצות עם רשות החברות הממשלתיות לפי סעיפים 59ח ו-59י לחוק החברות הממשלתיות, לאחר שנתנו לחברת נמל חיפה בע"מ הזדמנות להשמיע את טענותיה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, אנו מצווים לאמור:


הגדרות
1.
בצו זה –




"אחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות" – כמשמעותו בסעיף 2א לחוק להסדרת הביטחון;




"דירקטורים מסווגים" – דירקטורים בעלי סיווג ביטחוני והתאמה ביטחונית לתפקיד, כפי שיורה לחברה שירות הביטחון הכללי;




"החברה" – חברת נמל חיפה בע"מ;




"החזקות חורגות" – החזקת שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בלא אישור כנדרש לפי סעיף 59ט או 59י(ב) לחוק החברות הממשלתיות, או בניגוד לסעיף 3(א);




"הקניית זכות" – לרבות העברה, הקניית זכות שימוש, שכירות או שעבוד, בין בעסקה רצונית ובין לפי דין, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בבת אחת ובין בחלקים, בין בעסקה אחת ובין בסדרת עסקאות;




"השרים" – כהגדרתם בסעיף 25 לחוק;




"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט–1999;




"חוק להסדרת הביטחון" – חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח–1998;




"חוק לצמצום הריכוזיות" – חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד–2013;




"ידע אבטחתי" – מידע בדבר שיטות, פעולות ואמצעים הנדרשים לאבטחת מידע מסווג, מידע בנוגע לאבטחה פיזית או לאבטחה חמושה, בידוק ביטחוני, למיגון ואמצעים או לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות ויישומם, וכל מידע כאמור בדבר סיווג ביטחוני והתאמה ביטחונית של עובדים ונותני שירותים לחברה;




"מדינה עוינת" – מדינה ששר הביטחון, בהתייעצות עם שר החוץ, הודיע לחברה ולשרים, כי היא מדינה עוינת, או גורם אחר, שאינו מדינה, ששר הביטחון הודיע לחברה, כי הוא גורם עוין;




"מידע חיוני" – מידע, לרבות מידע לא מסווג, בנוגע לפעולות לאבטחת מידע או פעולות אבטחה פיזית;




"מידע מסווג" ו-"נושא מסווג" מידע או נושא שסיווגם הביטחוני "שמור", "סודי" או "סודי ביותר" כפי שסווג על ידי גוף בעל המידע;




"מיזוג" – כמשמעו בפרק ראשון לחלק שמיני בחוק החברות;




"ממונה ביטחון", "מערכות ממוחשבות חיוניות", "פעולות אבטחה פיזית", "פעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות", "פעולות לאבטחת מידע", "קצין מוסמך" – כהגדרתם בחוק להסדרת הביטחון;"

מי זה הקצין המוסמך?

הקצין המוסמך הוא לפי הנושא הרלוונטי בחוק להסדרת ביטחון בגופים ציבוריים, כלומר בנושאים מסוימים הוא יכול להיות מישהו שאחראי על סייבר ובנושאים אחרים הוא יכול להיות מישהו אחר.

כשזה מתחלק על שתי תוספות שונות, שכל אחת מהן בחוק להסדרת הביטחון, יש קצין מוסמך אחר.

נכון. זה בדיוק לפי הנושא.

אולי כדאי לציין שזה לפי העניין.

זו הייתה גם ההערה שלנו. כשהעלינו את זה בפני הנסחית היא אמרה שהדברים האלה מובנים מאליהם ואין צורך לציין את זה.

אוקיי.

""נושא משרה" – כהגדרתו בחוק החברות;




"נספח ביטחוני" – נספח ד1 (שירותים לכוחות הביטחון) לכתב ההסמכה של החברה לפי סעיף 10(א) לחוק, כנוסחו ביום ______* [יושלם בהתאם למועד הנספח הביטחוני העדכני לפני אישור הצו בממשלה];"



הצו אושר בממשלה ב-13 באוקטובר וקיבל תוקף ב-21 באוקטובר. זה התאריך שיושלם כאן.

אתם צריכים להגיד בדיוק מה התאריך כדי שנוכל להצביע.

הנושא אושר בקבינט הכלכלי-חברתי ביום 20 באוקטובר 2021 וקיבל תוקף כהחלטת ממשלה ביום 28 באוקטובר 2021. מספר ההחלטה שקיבלה את האישור הזה הוא 571חכ/3.

כלומר 28 באוקטובר הוא המועד שבו ההחלטה קיבלה תוקף של החלטת ממשלה.



""סיווג ביטחוני" ו-"התאמה ביטחונית" – כמשמעותם בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב–2002;




"ענייני ביטחון" – לרבות ידע אבטחתי, מידע מסווג, נושא מסווג, סיווג ביטחוני והתאמה ביטחונית, פעולות לאבטחת מידע ופעולות לאבטחת מערכת ממוחשבת חיונית;




"פיצול" – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;




"פירוק מרצון" – כמשמעותו בחוק החברות.


הכרזה על אינטרסים חיוניים בחברה
1.

1. הבטחת המשך קיומן של פעילויות שהן חיוניות לביטחון המדינה, המפורטות בנספח ביטחוני, או ליחסי החוץ שלה, המשך קיום טעינה ופריקה של חומרי נפץ וציוד אמצעי לחימה והמשך מתן שירותי נמל ותפעול לחיל הים;





1. הבטחת קיומם הרציף של שירותי נמל בידי החברה, בהתאם לחובתה לפי סעיף 20 לחוק;





1. שמירת אופייה של החברה כחברה ישראלית שמרכז עסקיה וניהולה יהיו בישראל;





1. מניעת חשיפה או גילוי של מידע מסווג, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה, לרבות מידע בקשר לאבטחה פיזית ולרבות אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות;





1. קידום התחרות בתחבורה נמלית ומניעת ריכוזיות במשק;





1. מניעת היווצרות של עמדת השפעה על החברה של גורמים עוינים או של גורמים העלולים לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.


מגבלות על החזקה, רכישה והעברה של שליטה השפעה ניכרת או אמצעי שליטה
1.
1. החזקה, רכישה והעברה של שליטה או אמצעי שליטה בחברה יהיו בכפוף למגבלות שלהלן:




1. לא ירכוש ולא יחזיק אדם שליטה בחברה בלא אישור מראש ובכתב מאת השרים;





1. לא יחזיק אדם –






1. אמצעי שליטה מסוג מסוים בחברה בשיעור של 7.5% או יותר בלא אישור בכתב ומראש מאת השרים, אם הוא, או בעל שליטה בו, הוא בעל שליטה בחברת נמל אחרת או בתאגיד מורשה כהגדרתם בחוק;"

כשכתוב "מאת השרים" – לאיזה שרים הכוונה?

הכוונה היא לשר האוצר ולשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, זו ההגדרה.

אתה יכול להסביר גם את הפסקה הזו שקצת שונה?

פסקת משנה (א) שהקראתי עכשיו שונה ממה שהיה לנו בצו האינטרסים החיוניים של נמל אילת. היא באה להגן על האינטרס של קידום התחרות ומניעת ריכוזיות. היא מתייחסת למצב שבו מישהו שהוא בעל שליטה בחברת נמל אחרת או בתאגיד מורשה מבקש לרכוש מעל 7.5% בחברת נמל חיפה. בחברת נמל אילת קיים סעיף דומה, אבל שונה, שיש לו אותה מטרה, אבל הוא קובע איסור מוחלט על סוג כזה של החזקה, ומצד שני מצמצם אותה רק לחברות נמל. כאן הרחבנו את המגבלה, כך שהיא תחול גם על תאגידים מורשים שהם לא בהכרח חברות נמל, אבל מצד שני במקום איסור מוחלט יש כאן החלטה, שנתונה לשיקול דעת השרים, על מנת שיוכלו לשקול האם במקרה הזה יש פגיעה משמעותית באינטרס של קידום התחרות.

מה זה "תאגיד מורשה"?

"תאגיד מורשה" הוא תאגיד שנותן שירותים נמליים במסגרת תחומי הנמל, כמו הנמלים החדשים שנבנו עכשיו. הם לא חברות נמל, הם תאגידים מורשים, אבל הם נותנים שירותי נמל.





"(ב) אמצעי שליטה מסוג מסוים בחברה בשיעור של 15% או יותר בלא אישור בכתב ומראש מאת השרים;







(ג) השפעה ניכרת בחברה בלא אישור בכתב ומראש מאת השרים;





1. מי שקיבל אישור להחזקת אמצעי שליטה או להחזקת השפעה ניכרת לפי פסקה (2), אינו רשאי להגדיל את החזקותיו מעבר לשיעור שאושר או להוסיף לזכויותיו כפי שאושרו לו, לרבות בדרך של הסכמים, ובכלל אלה הסכמי הצבעה, אלא לאחר שקיבל אישור נוסף לפי פסקה (2), ואולם רשאי בעל השליטה, להגדיל את החזקותיו באמצעי שליטה בחברה, בלא אישור נוסף;"

מה נחשב אצלכם השפעה ניכרת?

"השפעה ניכרת" זה מונח עמום מתוך כוונה. זה מתייחס למצבים שבהם מישהו מחזיק יכולת להשפיע על החברה שלא באמצעות החזקות. הדוגמה הקלסית שיכולה להיות – אין פה איזו רשימה סופית לעניין הזה – היא מישהו שנתן הלוואה לבעל השליטה ובמסגרת הסכם ההלוואה הוא גם רשאי לתת כל מיני הוראות בקשר להפעלת השליטה בחברת נמל חיפה. אותו גורם בעצמו לא מחזיק במניות של חברת נמל חיפה אבל יש לו יכולת באמצעות חוזה שיש לו עם בעל השליטה לתת לו הוראות. במקרה כזה הוא יכול ליפול לגדר של "השפעה ניכרת" ולכן הוא גם יזדקק לקבלת אישור של השרים.

את זה תדעו דרך מסמכי הגילוי שהם יעבירו לכם?

נכון. אנחנו נדע את זה מכיוון שבעל השליטה צריך למסור לנו – נגיע לזה תיכף – במסגרת פירוט המסמכים שהוא צריך למסור במקרה הזה הוא צריך למסור גם את הסכמי המימון שבאמצעותם הוא מימן את הרכישה שלו ולגלות אם יש מישהו שמממן אותו.



"
1. בעל שליטה או מי שמחזיק שיעור כלשהו מאמצעי השליטה בחברה או מי שיש לו השפעה ניכרת, לא יהיה אחד מאלה:






1. מדינה עוינת;






1. אזרח או תושב מדינה עוינת;






1. תאגיד שנרשם, התאגד או שמרכז עסקיו במדינה עוינת;






1. תאגיד שהשליטה בו היא בידי אזרח או תושב מדינה עוינת, או בידי מדינה עוינת;





1. לא יעביר אדם שליטה, או אמצעי שליטה בחברה לאחר או יעניק לאחר השפעה ניכרת בחברה, לפי העניין, ביודעו שהחזקותיו או זכויותיו של הנעבר בעקבות ההעברה אסורות לפי פסקה (4), או טעונות אישור לפי פרק ח'2 לחוק החברות הממשלתיות או לפי צו זה, כל עוד אין בידי הנעבר אישור לשליטה, או אישור מאת השרים להחזקת השפעה ניכרת או אמצעי שליטה כנדרש לפי צו זה; לעניין זה, "העברת אמצעי שליטה" – לרבות הקצאת מניות בידי החברה, בשינויים המחויבים.





1. השרים רשאים לסרב ליתן אישור לפי סעיף זה וכן רשאים הם להתנות את האישור בתנאים שהפרתם תהיה עילה לביטולו בידי השרים.




1. לא יתנו השרים אישור לפי סעיף זה, אלא לאחר התייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות, כהגדרתה בחוק לצמצום הריכוזיות; על הליך ההתייעצות יחול האמור בסעיפים 8(ד) ו-(ה) לחוק לצמצום הריכוזיות, בשינויים מחויבים.


בקשה לקבלת אישור השרים
1.
1. המבקש לקבל את אישור השרים לשלוט או להחזיק השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בחברה בשיעורים הטעונים אישור לפי סעיף 3 או המבקש להתקשר בהסכם שיקנה לו אחד מאלה, יגיש בקשה על כך, בכתב ומראש.




1. הפך אדם למחזיק שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בשיעורים הטעונים אישור לפי סעיף 3 בלי שקיבל לכך אישור מראש, לרבות עקב מימוש שעבוד של אמצעי שליטה, או מימוש זכות אחרת שהוקנתה לו, ידווח על כך בכתב לחברה ויגיש בקשה לאישור החזקותיו, הכול בתוך 48 שעות ממועד הפיכתו למחזיק כאמור.




1. בקשה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) תוגש לשרים לפי הנוסח שבתוספת והיא תכלול פרטים אלה:





1. שם המבקש;





1. לגבי מבקש יחיד – אזרחותו, מקום מושבו הקבוע והמדינות שבהן הוא מנהל פעילות עסקית, ולגבי מבקש תאגיד – המדינה שבה התאגד, מקום מרכז עסקיו, והמדינות שבהן הוא פועל;





1. שיעור החזקותיו של המבקש בחברה בעת הגשת הבקשה והשיעור שיוחזק, אם תתקבל בקשתו לרבות מכוח הסכמות או הסכמי הצבעה בינו לבין אחרים ובכלל זה פרטים בדבר נושאי המשרה שהוא רשאי למנות, לרבות מכוח זכות למינוי משותף;





1. פירוט כל גורם מחזיק, במישרין או בעקיפין, במבקש, נושאי משרה במבקש ובכל גורם מחזיק, במישרין או בעקיפין במבקש, וכל בעל עניין בהם וכן שיעור החזקותיהם בו או המשרות שבהן הם מכהנים; פירוט התאגידים שהם גורמים מוחזקים על ידו ושיעור החזקותיו בהם, פירוט כל תאגיד שבעל השליטה או בעל ההשפעה הניכרת בו הוא גם בעל השליטה או בעל ההשפעה הניכרת במבקש; פירוט ההחזקות של כל אחד מאלה בחברה, וכן יפורט לגבי כל אחד מהם גם האמור בפסקה (2);





לעניין פסקה זו –






"גורם מוחזק" – תאגיד שמרכז עסקיו בישראל שהמבקש שולט בו או מחזיק ב-5% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה, 5% מהזכויות הרכושיות בו או תאגיד אחר שהמבקש שולט בו או מחזיק ב-20% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו או 20% מהזכויות הרכושיות בו, או מי שהמבקש השקיע בו סכום העולה על 20% מההון העצמי של הגורם המוחזק או של המבקש, בין במניות ובין בדרך אחרת;






"גורם מחזיק" – מי שמחזיק בשליטה במבקש או מחזיק ב-5% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבקש או 5% מהזכויות הרכושיות במבקש, או מי שהשקיע בו סכום העולה על 20% מההון העצמי של המבקש, בין במניות ובין בדרך אחרת;










1. פרטים מהותיים בדבר ההסכם, האירוע או האופן שהקנו או שאמורים להקנות למבקש את השליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בחברה לרבות פרטים בדבר דרכי המימון של האמור לעיל והגורמים שהשתתפו בו, במישרין או בעקיפין, וכן נוסח הסכמים ומסמכים נלווים, לרבות פירוט ביטחונות או מקורות כספיים שהועמדו לצורך המימון;





1. פרטים בדבר פעילותו של המבקש וכן בדבר פעילותם של כל המנויים בפסקה (4), באחד מתחומי תשתית חיונית, כהגדרתם בחוק לצמצום הריכוזיות, ובתחום התחבורה הנמלית;"

אני רוצה לשאול – סליחה, היושב-ראש, אני פשוט צריך לצאת – על מה שקודם אמרו כאן. לגבי בעל שליטה שמרכז עסקיו לא במדינה עוינת – ואם יש לו כן חלק במדינה עוינת, 5% או 10% מן העסקים שלו?

יש בצו הזה שני סוגים של מגבלה: מגבלה שאני קורא לה איסור מוחלט ומגבלה שהיא עניין של שיקול דעת. זו באמת שאלה טובה. ברגע שאתה נופל לתוך המגבלות של איסור מוחלט, כגון שמרכז עסקיו במדינה עוינת, אז אין שיקול דעת לשרים. אבל גם במקרה שמרכז עסקיו הוא לא במדינה עוינת אבל יש לו החזקות במדינה עוינת, החזקות משמעותיות או לא משמעותיות, לא משנה.

נחשפנו לא מזמן למשהו באחת מחברות הספנות, שהיה לה איזשהו חלק במדינה עוינת. יכול להיות שלא טוב לנו אפילו לתת לו 1%. אולי צריך לשלול את שיקול הדעת במקרה הזה.

אני מגיע לדבר הזה. פה אתה מגיש בקשה, כי אתה חייב להגיש בקשה כדי לקבל למשל שליטה ואז, כפי שנוהגים בצווים אחרים, כל גורמי המדינה, שזה בעיקר גורמי הביטחון, מביעים את עמדתם האם ההחזקות במדינה כזו או אחרת עלולות ליצור השפעה לא רצויה, ובאיזו מידה, על כך שאתה תחזיק בשליטה בחברת נמל חיפה. כאן זה עניין של שיקול דעת. כמובן שבסוף זה מובא - - -

בהסתכלות שלי אני אומר, מדינת ישראל צריכה לשמור על האינטרסים שלה. אגב הייתי טוען בכלל לא למכור דבר כזה שצריך להישאר בידי המדינה מבחינה אסטרטגית, אני חושב שזה הדבר הכי טוב. ואם אתה מוכר, שזה יימכר רק לחברה ישראלית, שאף אחד לא יוכל להתמודד מלבד חברות ישראליות. זו ההסתכלות שלי. גם והיה ויש לה 5% באיזו מדינה עוינת, הייתי אומר: אני סומך יותר על אלה שבתוך מדינת ישראל, שהם ישמרו על האינטרסים. כשאומרים שיכול להיות שחברה מסוימת שהיא לא ממדינת ישראל תזכה במכרז ויהיה לה אפילו 5% במדינה עוינת, אני כבר לא יכול לסמוך עליה. לכן אני שואל האם לא כדאי להוסיף כאן שלא יהיו לה בכלל עסקים במדינה עוינת, שלא יהיה בכלל שיקול דעת בנושא הזה. אני חושב שעדיף לשלול את שיקול הדעת בעניין הזה. ניתן להשאיר שיקול דעת לדברים אחרים, אם הוא טוב או לא טוב, אבל לא בנושא של מדינה עוינת.

עולם הספנות חי מממשקים בין-לאומיים. יש הרבה מאוד חברות ספנות בין-לאומיות. לסבר את האוזן, 11 חברות ספנות מחזיקות בסדר גודל של מעל 90% מן הפעילות העולמית. כשחברת נמלי ישראל, שנציגיה נמצאים כאן, עשתה את התהליך המכרזי לכניסה של מפעיל נמלי בנמל הדרום הגיעה חברת MSC, חברה שוויצרית-הולנדית, שחברת הבת שלה היא בעצם זו שתפעיל את הנמל החדש בדרום. יכול להיות שחברת MSC יש לה גם נמל שהיא מפעילה במדינות מסוימות שלא בהכרח מרכז העסקים שלהן קרוב אלינו. העובדה שחברה כזאת יש לה פעילות במדינות כאלה ואחרות, מה זה אומר? שבעצם אנחנו לא נוכל לתת לה את ההפעלה של הנמל החדש?

מה היתרון הגדול? בואו נלך לצד של היתרון. בסופו של דבר כשבא תאגיד כזה כמו MSC, חברות גדולות כאלה, ונכנס להפעיל נמל, הוא מצליח להביא הרבה מאוד פעילות ולהפוך את הנמל לנמל מרכזי מאוד באזור. הוא מביא גם פעילות של ייבוא, גם פעילות של ייצוא. כשאנחנו מסתכלים על חברת נמל חיפה, המטרה שלנו בסופו של דבר היא שייכנס רוכש אסטרטגי חזק ודומיננטי – לפי הפרופיל שהגדרנו זה פרופיל שהוא כנראה צריך להיות עם ממשקים בין-לאומיים – כדי להפוך את נמל חיפה להיות – היום נמל חיפה הוא הנמל הכי גדול במשק, אולי בדומה לנמל אשדוד, פחות או יותר. עם הכניסה של הנמלים החדשים נמל חיפה עשוי לאבד הרבה מאוד עבודה. המטרה שלנו היא לייצר תחרות, שבסופו של דבר גם בנמל חיפה יהיה תאגיד בין-לאומי חזק או בעל ממשקים כאלה שייצר בריתות כדי שהנמל יישמר לאורך שנים רבות.

אני רק מעלה את התהייה.

אגיד לך מה הפרקטיקה. אני במקרה מטפל ברשות החברות הממשלתיות בכל צווי האינטרסים, גם של חברות שהופרטו בעבר, וכשמגיעה בקשה של חברה שהופרטה לפני שמונה שנים או עשר שנים לשנות בעלי מניות, תאמין לי שכאשר זה מגיע אלינו אנחנו עושים תהליך משותף עם המון גורמים, עם משרד הביטחון, עם משרד ראש הממשלה, עם המשטרה, עם משרד החוץ, עם רשות התחרות.

אתם בוחנים את זה מידי פעם מחדש?

כל עוד אנחנו שומרים על המצב הקיים, כלומר בעל המניות הקודם שנמכר לו, אז אנחנו רק מסתכלים לראות שלא חל שינוי.

אתם לא בוחנים, נניח שהיה לו 10% ופתאום עכשיו הוא רכש עוד 10%?

כן.

הוא כן חייב לדווח על כל שינוי.

על כל שינוי, אפילו במניה אחת, הוא חייב לקבל אישור. הוא מגיע לרשות ומגיש בקשה מסודרת, כפי שגונן פירט, ואנחנו בודקים אותה, אנחנו מתייעצים עם כל המשרדים הללו שתיארתי קודם ואז אנחנו מקבלים החלטה. בחודש האחרון היו לי חמש בקשות כאלה והחלטנו לגביהן את מה שהחלטנו. הדברים האלה מתגלגלים. זאת אומרת, זה לא הולך לשום מקום.

אני חייב להוסיף עוד נקודה. מה שלא הגיע לפניכם הוא כתב ההסמכה של חברת נמל חיפה. כתב ההסמכה ניתן על ידי שר האוצר ושרת התחבורה. יושבים כאן נציגי משרד התחבורה ומשרד האוצר שאחראים על הנפקת הצו. גם בצו יש הרבה מגבלות על המשך פעילות תפעולית של הנמל, על העברה של בעלויות ודברים נוספים.

בסופו של דבר, להבנתנו הצו הזה הוא הפתרון הכי טוב שאנחנו יודעים לספק למדינת ישראל כדי לשמור על האינטרסים, ובד בבד לאפשר המשך פעילות משקית, כי בסופו של דבר זה האינטרס.

לי יש פרספקטיבה אחרת משל חברי ינון אזולאי. אני מסתכלת על כל שיתוף פעולה בין-לאומי של מדינת ישראל עם חברות בין-לאומיות גם מתוך הסתכלות כלכלית פיננסית אבל לא רק, גם מתוך הסתכלות דיפלומטית ופוליטית-חברתית. אם אני מסתכלת עכשיו על איזשהו שיתוף פעולה בין-לאומי עם חברות, במיוחד חברות שבאות ממדינות המפרץ, שזה יכול לחזק את הסכמי אברהם, זה דבר שהוא על פי הרצון של כולנו. לכן הקונטקסט הוא לא רק כלכלי פיננסי אלא גם פוליטי, דיפלומטי וחברתי מן המדרגה הראשונה.

לא סותר. זה בסדר.

שאלה אחרונה בעניין הזה, לגבי עיריית חיפה. כל הסיפור נסגר? אנחנו יודעים שהוא לא בדיוק נסגר.

אשיב לשני הדברים. דבר ראשון, כמובן לא אפרט כרגע על המתמודדים שיש לנו בתהליך אבל אני חייב להגיד שהייתה היענות יפה מאוד.

זה פורסם באיזה מקום.

זה פורסם. לא סתם חברת הכנסת ציינה. יש פה תחרות בריאה ואנחנו מקווים שזה עניין של שבועות לבחור זוכה, שיהיה פה גורם חזק שיוכל להגדיל את הפעילות של הנמל, לשפר ולממש את כל החזון שבנינו.

לגבי עיריית חיפה, בשבוע שעבר ביום שלישי הייתה לנו פגישה עם ראשת העיר חיפה. הייתה פגישה מעולה.

נסגר או לא נסגר?

בין רשות החברות הממשלתיות לבין עיריית חיפה אין מחלוקות, נכון לבוקר הזה. דרך אגב, אתמול בערב קיימנו שיחה עם עיריית חיפה ולאור היחסים הטובים שיש בינינו כרגע הם העדיפו לחסוך את הנסיעה מחיפה לירושלים הבוקר הזה.

לפני שאלך רק אציע שאולי היושב-ראש לא יביא את זה היום להצבעה אלא רק לאחר שתסגרו, כי יש ביניכם אווירה כל כך טובה, אני מאמין שגם את זה תעשו באווירה טובה.

הולך להיות פה איזה מס גודש?

הייתי באגף התקציבים ועכשיו אני ברשות החברות.

עם התורים שיש עכשיו בנמל צריך יהיה לעשות מס גודש על ספינות... ינון, זה רעיון, תעלה הצעת חוק כזאת...

תגיד לי, אתה רוצה שיטביעו אותנו בים?...

אני חייבת לציין, אני מכירה את ביאן ותד שנים רבות והיא כוכבת עולה.

חבר'ה, יש לנו 100 עמודים לקרוא.

אבל זה היה שווה את זה.

באמת תודה רבה. היושב-ראש, יש לך 100 עמודים לחשוב אם לקבל את ההצעה שלי.

"
1. הצהרת המבקש וכל בעל שליטה ונושא משרה בו, על חקירה, הרשעה או כתב אישום שהוגש כנגד מי מהם, אם היו כאלה מחוץ לישראל, בעבירות פליליות, למעט חקירות שהסתיימו ללא הגשת כתב אישום;





1. הסכמת המבקש וכל בעל שליטה, ונושא משרה בו כי השרים יקבלו מידע מן המרשם הפלילי כאמור בסעיף 6 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981 ועל אישומים בעבירות פליליות שהוגשו נגדם, וכן מידע נוסף מהמרשם הפלילי, לפי אותו חוק; במסגרת הליכי הפרטה של החברה תימסר הסכמה כאמור למסירת מידע פלילי גם לוועדת מכרזים לעניין מכירת מניות המדינה לפי תקנה 8 לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג–1993.




1. על אף האמור בסעיף קטן (ג), על הגופים המפורטים להלן יחולו ההוראות המפורטות לגביהן:





1. בסעיף קטן זה –





"חברה מנהלת" ו-"קופת גמל" – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005;





"מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981;





"מוסד השקעות" – קרן נאמנות, קופת גמל, קרן השקעה פרטית, בנק השקעות או חברת השקעות שמתקיימים בהם התנאים האלה:






1. המוסד מחזיק באמצעי השליטה בתאגיד, בעצמו, וזאת לציבור לקוחותיו, כפי שיהיה מזמן לזמן;






1. המוסד התאגד במדינה שאינה מדינה עוינת, מקום עסקיו הוא במדינה כאמור, ואין בו בעל עניין שהוא אזרח או תושב מדינה עוינת;






1. הסכום הכולל של הנכסים שבניהולו עולה על מיליארד שקלים חדשים;






1. המוסד מחזיק ברישיון לפעול, אם נדרש במדינה שבה התאגד או שבה הוא פועל כמוסד;





"קרן נאמנות" – קרן כהגדרתה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994;





"תאגיד בנקאי" – תאגיד שקיבל רישיון לפי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981 או תאגיד שקיבל רישיון מקביל באחת ממדינות ה-OECD;





1. תאגיד בנקאי, חברה לנאמנות שהיא בבעלות מלאה של תאגיד בנקאי, קרן נאמנות, מבטח, קופת גמל או חברה מנהלת שמי מהם מחזיק השפעה ניכרת, אמצעי שליטה או מחזיק בשליטה בשל היותו בעל שעבוד בלבד, אינו נדרש למסור את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ג)(4), (7) ו-(8), אלא אם כן הורו לו השרים לעשות כן; אין בהוראה זו כדי לפטור מי מהגופים האמורים ממסירת כלל הפרטים האמורים, במסגרת בקשה לקבלת אישור למימוש שעבוד;





1. לעניין מוסד השקעות יחולו הוראות אלה:






1. השרים רשאים לפטור מוסד השקעות ממסירת פרטים לפי סעיף קטן (ג)(4) בדבר החזקותיו בתאגיד כלשהו, כמפורט להלן:







1. שיעור החזקותיו בתאגיד כאמור אינו עולה על 10% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באותו תאגיד, ובלבד שהמוסד אינו שולט באותו תאגיד, ושווי שיעור החזקותיו באותו תאגיד אינו עולה על שווי של 10% משווי נכסיו של המוסד;







1. שיעור החזקות מוסד ההשקעות בתאגיד אינו עולה על 25% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באותו תאגיד, ובלבד ששווי שיעור החזקותיו באותו תאגיד אינו עולה על שווי של 10% מנכסיו של המוסד, המוסד אינו שולט באותו התאגיד וכלל החזקות מוסד ההשקעות בתאגידים שלגביהם ניתן פטור ממסירת פרטים לפי פסקת משנה זו, במצטבר, אינו עולה על שווי 40% מנכסיו; עלה שווי שיעור החזקותיו של מוסד ההשקעות, במצטבר, על שווי השיעור הקבוע בפסקת משנה זו, לא יחול הפטור האמור לגבי החזקות מוסד ההשקעות העודפות מעל השיעור האמור;







1. שיעור החזקות מוסד ההשקעות בתאגיד אינו עולה על 49% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באותו תאגיד, ובלבד ששווי שיעור החזקותיו באותו תאגיד אינו עולה על שווי של 1% מנכסיו של המוסד, המוסד אינו שולט באותו תאגיד וכלל החזקות מוסד ההשקעות בתאגידים שלגביהם ניתן פטור ממסירת פרטים לפי פסקת משנה זו, במצטבר, אינו עולה על שווי 40% מנכסיו; עלה שווי שיעור החזקותיו של מוסד ההשקעות, במצטבר, על שווי השיעור הקבוע בפסקת משנה זו, לא יחול הפטור האמור לגבי החזקות מוסד ההשקעות העודפות מעל השיעור האמור;







1. חישוב שיעורי ההחזקה לעניין פסקה זו, ייעשה לפי דוחות כספיים מבוקרים של מוסד ההשקעות ערוכים לפי כללי חשבונאות מקובלים ליום 31 בדצמבר של השנה האחרונה שהסתיימה לפני מועד החישוב, ולפי השער היציג של מטבע הדיווח לעומת השקל החדש ליום האמור;






1. פטור ממסירת פרטים לגבי החזקות מוסד השקעות לפי פסקת משנה (א) יחול כל עוד מתקיימים התנאים האמורים בו והתנאים שהורו השרים; חדלו להתקיים תנאים אלה:







1. לגבי החזקות מוסד השקעות בתאגיד מסוים – ידווח המוסד על החזקותיו באותו תאגיד לפי צו זה;







1. לגבי מוסד ההשקעות – יחול עליו סעיף קטן (ג)(4).




1. השרים רשאים לפטור אדם ממסירת פרטים לפי סעיף קטן (ג)(4), כולם או חלקם, או לפטור אדם ממסירת הפרטים לפי המתכונת שבתוספת, ורשאים הם להתנות את מתן הפטור בתנאים, ובלבד שראו כי אין במתן הפטור כדי לפגוע באינטרסים החיוניים של המדינה כאמור בסעיף 2."

תסביר את זה. באיזה תנאים השרים יכולים לפטור אדם ממסירת מידע?

זה אותם שרים?

זה אותם שרים. כפי שהקראתי קודם, היקף המידע הנדרש ממי שמבקש לקבל את היתר השרים הוא רב מאוד. לכן נקבעו מספר אפשרויות שבהתקיים אחת מהן אפשר לתת איזשהו פטור ממסירת מידע. קודם הקראתי את האפשרויות לתת פטור ממסירת מידע ביחס לגופים מוסדיים. מכיוון שמעצם טבעם גופים מוסדיים מחזיקים בהרבה מאוד החזקות, כדי לא להקשות על הגופים האלה מעבר לנדרש נותנים להם פטורים ביחס למסירת רשימת ההחזקות שלהם. זה פטור שכתוב ברחל בתך הקטנה בתוך הנוסח. מעבר לכך, יכולים להתעורר מקרים, לדוגמה פונה גוף שהוא ממושטר בדרך אחרת לפי הדין הישראלי. לדוגמה, פונה חברת ביטוח ישראלית או פונה בנק ישראלי כדי להחזיק X אחוזים בחברת נמל חיפה. יכול להיות שהשרים יחליטו, מכיוון שממילא הגוף הזה ממושטר על הרגולציה שקיימת בישראל, בנק הפועלים או בנק לאומי או חברת ביטוח ישראלית, הוא לא צריך לתת את כל הפרטים אודותיו ואודות פעילותו מכיוון שממילא הדבר הזה ידוע.

כלומר הפטור יכול להינתן אך ורק אם יש מידע קיים על החברה או על הגוף במערכת.

בוודאי. יש איזו סיבה שבגללה אפשר לחשוב שאי מסירת המידע לא תפגע באינטרסים החיוניים. זה תנאי נדרש כפי שהוא כתוב בסעיף.


"
1. השרים רשאים לדרוש פרטים ומסמכים נוספים על אלה שפורטו בבקשה ובסעיף קטן (ג) ובלבד שהם נדרשים לצורך הכרעה בבקשה."



זה כאילו ההפוך, כלומר לבקש מידע נוסף גם אם הוא לא נדרש לפי המתכונת שבתוך הצו.


"
1. נוספה מדינה עוינת כאמור בסעיף 1, יביא שר הביטחון את הדבר לידיעת מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (א) או (ב), ובקשתו תלויה ועומדת."

מה קורה אם המדינה נוספה אחרי שהאדם או הגוף כבר קיבל בעלות על הנמל?

אם המדינה נוספה אז זו בהחלט סיבה לבטל את ההיתר שניתן ביחס לאותו בעל שליטה ואז החזקותיו הופכות להיות החזקות חורגות – אנחנו נגיע לזה עוד מעט – והוא מחויב למכור אותן, ואם הוא לא עושה את זה אז אפשר לפעול דרך בית משפט למכירה כפויה של ההחזקות.


"
1. השרים יודיעו על החלטתם למבקש ולחברה בתוך 60 ימים מהיום שבו קיבלו השרים את הבקשה, או את הפרטים והמסמכים הנוספים במלואם – לפי המאוחר.




1. לבקשה לפי סעיף קטן (א) או (ב) יצורף גם ייפוי כוח, המסמיך את דירקטוריון החברה למכור את החזקותיו של המבקש, לפי סעיף 6.


רישום ודיווח
1.
1. נוסף על הוראות כל דין תנהל החברה פנקס לעניין צו זה, (להלן בסעיף זה – הפנקס), שבו יירשמו הפרטים שנמסרו לה לפי צו זה, לרבות כל אלה:





1. הודעת השרים לפי סעיף 4(ח);





1. בעל שליטה או מי שמחזיק 5% או יותר מאמצעי השליטה בחברה, בציון שיעור החזקותיו;





1. בעל השפעה ניכרת;





1. החזקות חורגות בציון דבר היותן חורגות יירשמו מיד עם היוודע הדבר לחברה;





1. דיווח לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ה).




1. החברה תדווח לשרים, לפי מיטב ידיעתה, על כל שינוי בפרטים החייבים רישום בפנקס; דיווח כאמור ייעשה בסמוך, ככל האפשר, לאחר שנודע לה השינוי ולא יאוחר מ-7 ימים לאחריו.




1. מי שקיבל את אישור השרים בעקבות בקשה לפי סעיף 4(א) או (ב) ידווח לשרים ולחברה על כל שינוי בפרטים שמסר לפי סעיף 4(ג), (ד), או (ו), מיד עם היוודע לו דבר השינוי.




1. כל המחזיק 5% מאמצעי השליטה בחברה ימסור לה הצהרה כי לא מתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף 3(א)(4); השרים רשאים לדרוש פרטים נוספים מכל מחזיק 5% או יותר מאמצעי השליטה בחברה, לעניין בדיקת התקיימות התנאים הקבועים בסעיף 3(א)(4)."






קודם הקראתי את השיעורים שביחס אליהם צריך לקבל אישור של השרים. הסעיף הזה מתייחס למתן הודעה. כלומר כאן לא נדרש אישור אם אתה מחזיק 5% אבל נדרש לתת הודעה שאתה מחזיק 5% ושלא מתקיימים התנאים שאוסרים עליך להחזיק 5%.

זה 5%, אבל לא נחשב כמי שהוא בעל שליטה.

בוודאי. בעל שליטה – אתה יכול להיות אפילו עם 2% ולהיות בעל שליטה, ואז אתה חייב להגיש את הבקשה לקבלת היתר.


"
1. כל המחזיק 10% או יותר מאמצעי שליטה בחברה ידווח לה ולשרים על הפרטים המפורטים בסעיף 4(ג) ויחולו על מסירת הפרטים סעיפים 4(ד) עד (ה), בשינויים המחויבים; הדיווח ייעשה לפי הנוסח שבתוספת, בשינויים המחויבים.




1. ב-31 בדצמבר של כל שנה תמסור החברה לשרים דין וחשבון על ההחזקות בחברה, אם מידע זה מצוי בידיעת החברה, ועל הפרטים הטעונים רישום בפנקס ושינויים בהם שאירעו במשך השנה שהסתיימה במועד האמור, לרבות פרטים בדבר הסכמים, מימון ושעבודים הנוגעים להחזקות בחברה, אם פרטים אלה מצויים בידיעתה של החברה.




1. השרים רשאים להודיע לחברה כי אדם מחזיק אמצעי שליטה בניגוד לסעיף 3(א)(4).




1. בלי לגרוע מהוראות אחרות בצו זה, נודע למזכיר החברה כי אדם מחזיק החזקות חורגות או נמסרה לו הודעת השרים כי אדם מחזיק החזקות חורגות, לרבות לפי סעיף קטן (ז), ידרוש ממנו מזכיר החברה לפעול לפי פרק ח2 לחוק החברות הממשלתיות או צו זה, וידווח מיד לשרים.




1. השרים רשאים לפטור מי שקיבל אישור לפי סעיף 4 ממסירת פרטים לפי סעיף זה, כולם או חלקם, ולהתנות את מתן הפטור בתנאים שיורו, אם ראו כי אין במתן הפטור כדי לפגוע באינטרסים החיוניים של המדינה המפורטים בסעיף 2.




1. השרים רשאים לדרוש ממי שקיבל אישור לפי סעיף 4 מידע נוסף שנמצא ברשותו בקשר לפרטים שהוא נדרש לגלותם לפי צו זה.




1. מקום שלפי צו זה מחויבת החברה לנהל מרשם או לדווח לשרים לגבי פרטים בדבר המחזיקים באמצעי השליטה בה, לרבות שינויים בהחזקותיהם, חייב בעל שליטה, בעל השפעה ניכרת וכל המחזיק 5% או יותר מאמצעי השליטה בחברה להגיש לחברה הודעה לפי הפרטים והמועדים הדרושים לחברה למלא את חובותיה האמורות.


מכירת החזקות חורגות
1.
1. לגבי המחזיק החזקות חורגות יחולו הוראות אלה:




5. מחזיק החזקות חורגות –






1. שלא ביקש אישור מאת השרים, כאמור בסעיף 4 – ימכור, בלא דיחוי, את החזקותיו החורגות;






1. שבוטל או שפקע אישור שניתן לו מאת השרים כאמור בסעיף 8 ולא הגיש בקשה חדשה לפי סעיף 4 – ימכור את החזקותיו החורגות בתוך 14 ימים ממועד הביטול או הפקיעה, לפי העניין;






1. שביקש אישור מאת השרים, לרבות מי שהאישור שניתן לו מאת השרים בוטל או פקע והגיש בקשה חדשה לפי סעיף 4 ונדחתה בקשתו – ימכור את החזקותיו החורגות בתוך 60 ימים מיום שהשרים הודיעו לו על דחיית בקשתו;






1. לעניין פסקאות (א) עד (ג) "החזקות חורגות" – למעט השפעה ניכרת שאינה נובעת מהחזקה באמצעי שליטה;






1. לא יקנה כל זכות לאחר בהחזקות החורגות, אלא לפי האמור בפרק ח2 לחוק החברות הממשלתיות ובצו זה;





5. בנוסף על האמור בכל דין, רשאים השרים או החברה לפנות לבית המשפט כדי שיורה לאותו אדם למכור את החזקותיו החורגות, שימנה כונס נכסים למכירת ההחזקות החורגות, או שייתן כל סעד אחר.




1. על אף האמור בסעיף קטן (א), ובלי לגרוע מסמכות השרים לפי סעיף קטן (א)(2), השרים רשאים ליתן לבעל היתר שעבוד, הוראות לעניין סמכויות כונס נכסים שהוא מינה ולקצוב מועדים למכירת ההחזקות החורגות על ידי אותו כונס; בסעיף קטן זה, "בעל היתר שעבוד" – מי שקיבל אישור לפי סעיף 4 להחזקת אמצעי שליטה בדרך של שעבוד.




1. לעניין סעיף זה, "החזקות חורגות" – למעט החזקה בניגוד לסעיף 3(א)(4)."

איך סעיף קטן (ג) חי עם פסקה (א)(1)(ד) מבחינת ההחזקות החורגות פה ושם? האחד כללי והשני ספציפי. מה גובר על מה? ב-(ג), מצד אחד זה דבר יותר ספציפי, "לעניין סעיף זה", החזקות חורגות.

הכוונה לכל סעיף 6.

בתוך סעיף 6 יש לנו גם את פסקה (א)(1)(ד) שגם נותנת לנו הגדרה לעניין פסקאות (א) עד (ג) "החזקות חורגות".

פסקה (א)(1)(ד) מדברת לעניין פסקאות (א) עד (ג).

אני מבין. השאלה אם לא צריך להחריג: "לעניין סעיף זה" למעט לעניין כך וכך. איך האחד חי עם השני מבחינת ההגדרה?

"לעניין סעיף זה, "החזקות חורגות" – למעט החזקה בניגוד לסעיף 3(א)(4)" – זה חל על כל הסעיף. ההחזקות בניגוד לסעיף 3(א)(4) הן לא החזקות חורגות לעניין כל הסעיף. פרט לכך, לעניין סעיף – וכאן אנחנו בפסקאות (א) עד (ג) בפסקה (1) – לא נחשבות החזקות חורגות גם השפעה ניכרת שאינה נובעת מהחזקה באמצעי שליטה. כלומר אין פה סתירה.

זה בנוסף?

זה בנוסף, בדיוק.

זה מתייחס לכל ההחרגות, על מדינה עוינת וכל זה. אלה שני סעיפים שונים. אי אפשר לצרף סעיף לסעיף.

"החזקה ללא אישור
7.
לגבי הפעלת זכות בחברה מכוח החזקות חורגות יחולו ההוראות האלה:"




עד עכשיו הקראנו את החובה למכור את ההחזקות החורגות, אבל בכל מקרה החזקות חורגות, כפי שאמרתי, יש להן מגבלות נוספות עד שהן נמכרו.



"
1. לא יהיה תוקף כלפי החברה להפעלת זכות מכוח החזקות חורגות, לרבות לעניין קבלת דיבידנד ובלי לגרוע מכלליות האמור –






1. לא ימונה דירקטור או מנהל כללי בחברה, לא ייבחר ולא יועבר מכהונתו, מכוח החזקות חורגות; מונה, נבחר או הועבר מכהונתו דירקטור או מנהל כללי כאמור, לא יהיה תוקף למינוי, לבחירה, לכהונה או להעברה מכהונה, לפי העניין;






1. הצבעה באסיפה הכללית של החברה מכוח החזקות חורגות לא תבוא במניין הקולות המצביעים באסיפה;





1. החזיק אדם בהחזקות חורגות וכתוצאה מכך עלה השיעור היחסי של החזקותיו של מחזיק אחר באמצעי שליטה בחברה לשיעור שאסור או שטעון אישור לפי צו זה, (להלן בפסקה זו – החזקותיו היחסיות), יחולו ההוראות האלה:






1. לעניין החזקות הטעונות את אישור השרים לפי פרק ח2 לחוק החברות הממשלתיות, או סעיף 3(א)(1) או (2) – לא יראו את החזקותיו היחסיות של האחר כטעונות אישור כאמור, אלא אם כן כתוצאה מן האמור הפך האחר להיות בעל שליטה בחברה או שחלפה שנה מיום שעלו החזקותיו היחסיות, כאמור; הפך בעל שליטה בחברה או חלפה שנה מיום שעלו החזקותיו היחסיות ולא קיבל את אישור השרים לפי צו זה, לא יהיה תוקף להפעלת זכות מכוח החלק בהחזקותיו היחסיות שלגביו לא ניתן לו אישור, זולת הזכות להשתתף ברווחי החברה ובמניות הטבה, עד קבלת אישור כאמור;






1. לעניין החזקות האסורות לפי סעיף 3(א)(4) – לא יהיה תוקף להפעלת זכות מכוח החלק בהחזקותיו היחסיות האסורות לפי הסעיף האמור, זולת הזכות להשתתף ברווחי החברה ובמניות הטבה.





1. החברה תעשה כמיטב יכולתה למנוע מאדם לפעול מכוח החזקות חורגות, אם אלה בידיעתה.


תוקף האישור
8.
1. עברה לאחר השליטה במי שקיבל אישור מאת השרים, יפקע האישור, זולת אם אישרו השרים את העברת השליטה מראש.




1. חל שינוי בפרטים שנמסרו לפי סעיף 4(ג), (ד), או (ו) וראו השרים כי זהו שינוי מהותי, או שקיבלו השרים מידע לפי סעיף 5(י) וראו כי קיים חשש לפגיעה באינטרסים החיוניים של המדינה כאמור בסעיף 2, רשאים השרים, לבטל אישור שניתן או להתנותו בתנאים שהפרתם תהיה עילה לביטולו בידי השרים, וכן יהיו השרים רשאים להתנותו בתנאים כאמור, אם קיבלו מידע כאמור בסעיף 9(2)."

מה הוא "שינוי מהותי"?

אני לא יכול להגדיר כרגע מה הם הדברים, לתת לך רשימה סגורה של דברים שהם מהותיים ודברים שהם טכניים. פה צריך לאזן, מצד אחד, בין ההגנה על האינטרס החיוני של המדינה, ומצד שני, צריך לראות אם מדובר בשינוי שיש בו כדי להשפיע על האינטרסים החיוניים של המדינה. אם מדובר בשינוי שיש בו כדי לפגוע או ליצור איזשהו סיכון לאינטרסים החיוניים, ומדובר בדבר שיש לו משמעות, אז כמובן השיקול יהיה לבטל את ההיתר שניתן, או לדוגמה, באופן יותר מידתי ומאוזן, אולי לקבוע תנאים נוספים ביחס לאותו היתר.

ביקשתי רק דוגמה. לא רציתי רשימה סגורה. אני יודע שזה לא יכול להיות רשימה סגורה. החיים מזמנים הרבה סיטואציות.

בוודאי. אם למשל השתנתה החזקה של מישהו במשהו מ-10% ל-15%, או שהוא רכש חברת נמל נוספת, יכול להיות שהשינוי הוא טכני. אבל אם חברת הנמל הזאת נמצאת במדינה עוינת אז אולי יש לזה משמעות. ברמה הזאת, כך יצטרכו לבחון את השינויים האלה.


"
1. הפר מי שקיבל אישור מאת השרים תנאי מהתנאים הקבועים בצו זה או באישור, רשאים השרים לבטל את האישור או לקצוב מועדים ותנאים לתיקון ההפרה; ואולם לא יבטלו השרים אישור כאמור, לפני ששקלו אם בנסיבות העניין ניתן ליתן לבעל האישור הוראות לתיקון ההפרה, שהפרתן תהווה עילה לביטול האישור.




1. השרים לא יבטלו אישור שניתן ולא יתנו תנאים שהפרתם תהווה עילה לביטול האישור, אלא לאחר שניתנה לבעל האישור הזדמנות להשמיע את טענותיו.




1. בוטל או פקע אישור מאת השרים, לפי צו זה, יהפכו החזקותיו של המחזיק בשליטה בחברה, השפעה ניכרת או באמצעי שליטה הטעונים אישור לפי צו זה להחזקות חורגות ויחולו סעיפים 6 ו-7; אין בסעיף קטן זה כדי למנוע הגשת בקשה חדשה לפי סעיף 4.


מסירת מידע
9.
בלי לגרוע מכל חובת דיווח או מסירת מידע המוטלת על החברה לפי כל דין –





1. החברה תמסור לשרים, לפי דרישתם, כל מידע בעניינים הקשורים לאינטרסים החיוניים של המדינה המפורטים בסעיף 2(1) עד (6) כפי שיפורט בדרישה, נוסף על החובות לפי כל דין;





1. החברה תדווח מיידית וביוזמתה לשרים, לשר הביטחון, ואם הדבר נוגע ליחסי החוץ – גם לשר החוץ על כל אירוע, לפי הידוע לחברה, שעלול לגרום לשיבוש מהותי, שינוי מהותי או הפחתה מהותית בפעילות חיונית כאמור בסעיף 2(1) או (2); לעניין פסקה זו, "שיבוש מהותי", "שינוי מהותי" או "הפחתה מהותית" – בין אם כתוצאה מאירוע שאינו בשליטת החברה ובין אם כתוצאה מפעולותיה או מחדליה.


מרכז העסקים וניהול שוטף
10.
החברה תמלא בכל עת את הדרישות האלה:




1. החברה תהיה בכל עת חברה מאוגדת ורשומה בישראל; הניהול השוטף ומרכז עסקיה ומשרדה הראשי של החברה יהיו בישראל;





1. רוב הדירקטורים בחברה, ובהם יושב ראש הדירקטוריון, יהיו דירקטורים מסווגים וכן אזרחי ישראל ותושביה, זולת אם הסכים שירות הביטחון הכללי בכתב ומראש לחרוג מכך בתנאים שיורה;





1. לשם שמירה על הדרישה האמורה בפסקה (2) תמלא החברה אחר הדרישות האלה:






1. לא יתמנה ולא ייבחר יושב ראש דירקטוריון שאינו דירקטור מסווג ולא יהיה תוקף למינויו כאמור, וכן לא יתמנה ולא ייבחר דירקטור שאינו דירקטור מסווג ולא יהיה תוקף למינויו כאמור אם כתוצאה ממנו פחת שיעור הדירקטורים המסווגים מרוב חברי הדירקטוריון;






1. פקעה או הסתיימה כהונתם של דירקטורים מסווגים באופן שמספרם הכולל של הדירקטורים המסווגים פחת מרוב חברי הדירקטוריון, רשאים הדירקטורים שאינם מסווגים להשתתף בישיבות הדירקטוריון של החברה רק אם מספרם באותה הישיבה קטן ממספר הדירקטורים המסווגים המשתתפים בישיבה, והכול כל עוד לא מונו מספיק דירקטורים מסווגים כאמור בפסקה (2);





1. בעלי התפקידים בחברה המנויים להלן, וממלאי מקומם, לרבות בעלי תפקידים מקבילים, אף אם תואר משרתם שונה, יהיו אזרחי ישראל או תושביה ובעלי סיווג ביטחוני והתאמה ביטחונית לתפקיד, כפי שיורה לחברה שירות הביטחון הכללי:






1. המנהל הכללי;






1. סגני המנהל הכללי בתחומי ההנדסה, תפעול ומערכות מידע;






1. יועץ משפטי ;






1. מבקר פנים;






1. ממונה ביטחון וצוותו;






1. אחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות וצוותו;






1. בעלי תפקידים או נושאי משרה נוספים ונותני שירותים לחברה, לרבות יועצים שמגיע אליהם מידע שהוגדר כמסווג ביטחונית או העובדים בפעילות עם גורמי הביטחון כפי שיורה לחברה שירות הביטחון הכללי בתיאום עם ממונה הביטחון;





1. לא יועסק אדם בתפקיד ולא ימונה למשרה שסווגו בסיווג בטחוני, ללא ששירות הביטחון הכללי קבע התאמתו הביטחונית לתפקיד או למשרה;





1. שירות הביטחון הכללי יודיע על ההחלטה לעניין סיווג ביטחוני של דירקטור או בעל תפקיד בחברה בתוך 30 ימים מקבלת כל המידע הנדרש לצורך קבלת ההחלטה לדעת שירות הביטחון הכללי.


שמירת סודיות ואבטחת מידע
11.
לשם שמירת סודיות, אבטחת מידע, אבטחת מערכת ממוחשבת חיונית ושמירת סודיות פעולות אבטחה פיזית, החברה תמלא בכל עת אחר הדרישות האלה:





1. החברה וממונה הביטחון של החברה יבצעו את ההנחיות המקצועיות לעניין פעולות אבטחת המידע וסודיות אבטחה פיזית כפי שייתן לחברה, מזמן לזמן, הקצין המוסמך, לרבות הנחיות בעניין בקרה ודיווח;





1. על אף האמור בכל דין ובכפוף לסעיפים 19(א)(2) ו-36ג(ב) לחוק ניירות ערך אם הן חלות על החברה, ועל אף מגבלות, תנאים והוראות שהוטלו עליה, לא יימסר ולא ייחשף מידע מסווג לנושאי משרה בחברה, לבעלי מניות בחברה או לכל גורם אחר, אלא אם כן קצין מוסמך אישר את חשיפת המידע; החברה אינה רשאית למסור לבעל מניה מידע מסווג אם הדבר נוגד את הנחיות הקצין המוסמך;





1. נושא מסווג יידון בדירקטוריון החברה לאחר תיאום עם ממונה הביטחון בחברה; דירקטור שאינו מסווג לא רשאי להשתתף בישיבת דירקטוריון שיידון בה נושא מסווג ולא יהיה רשאי לקבל מידע או לעיין במסמך הנוגע לנושא מסווג כאמור; החברה לא רשאית להעביר לדירקטור שאינו מסווג מידע או מסמך בענייני ביטחון;





1. האסיפה הכללית לא רשאית ליטול, לאצול, להעביר או להפעיל סמכויות בענייני ביטחון הנתונות לאורגן אחר בחברה;





1. דיווח או פרסום הנוגעים לענייני ביטחון יהיו לפי הסדרי ביטחון מיוחדים שיורה עליהם הקצין המוסמך, לפי העניין;





1. על אף האמור בכל דין ובכפוף לסעיפים 19(א)(2) ו-36ג(ב) לחוק ניירות ערך, אם הן חלות על החברה ועל אף מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליה, ובכפוף לאמור בפסקה (2), אם נדרשה החברה, לפי דין, לגלות מידע שלפי החלטת קצין מוסמך יש בחשיפתו סיכון לחשיפת מידע מסווג או נושא מסווג, יחולו ההוראות האלה:






1. המידע יימסר רק לאחר התייעצות, בדיקה ואישור קצין מוסמך;






1. לפי דרישת קצין מוסמך, תפעל החברה לקבלת פטור כדין מחובת הגילוי;






1. דיווח או פרסום הנוגעים למידע מסווג יהיו לפי הסדרי ביטחון מיוחדים שיורה עליהם קצין מוסמך.


ידע אבטחתי
12.
החברה, נושאי המשרה שבה או עובדיה רשאים לעשות שימוש בידע אבטחתי או במידע חיוני לצורכי אבטחה של החברה או פעילותה בלבד, לפי הוראות הקצין המוסמך ובכפוף לשמירה על הסדרי סודיות כאמור בצו זה ובכל דין; כל שימוש אחר בידע אבטחתי טעון הסכמה מראש ובכתב של הקצין המוסמך.


מינוי משקיף
13.
השרים רשאים למנות משקיף בישיבות דירקטוריון החברה ובוועדותיו ויחול האמור בסעיף 59יא לחוק החברות הממשלתיות.


שינויים במבנה החברה
14.
1. הפעולות בחברה המפורטות להלן, טעונות אישור מראש ובכתב מאת השרים:





1. פירוק מרצון של החברה;





1. פשרה או הסדר בין החברה לבין נושיה או בעלי מניותיה, שעלולים לגרום לשיבוש מהותי או הפחתה מהותית בכושר או ביכולת החברה לקיים את האמור בסעיף 2;





1. מיזוג של החברה עם חברה אחרת;





1. פיצול של החברה;





1. שינוי או ארגון מחדש של מבנה החברה, למעט שינוי ארגוני פנימי.




1. נוסף על האמור בכל דין, לפי סעיף 59יט(ג) לחוק החברות הממשלתיות רשאי בית המשפט המחוזי להורות על ביטול פעולה כמפורט בסעיף קטן (א) שלא ניתן לה אישור ולהורות על התוצאות הנובעות מביטול כאמור.


צווים נוספים
15.
1. חדלה החברה לקיים פעילות חיונית כאמור בסעיף 2(1) או (2), או סברו השרים שקיים חשש סביר כי תחדל החברה לקיים פעילות חיונית כאמור, וראו השרים שיש הכרח להבטיח רציפות בפעילות או למנוע שיבוש או הפסקה שלה, רשאים השרים להורות לחברה בצו, בכפוף לאישור הממשלה, ולאחר התייעצות עם רשות החברות הממשלתיות, להמשיך בפעילות לתקופה ובתנאים שיורו ויחול האמור בסעיף 59יד לחוק החברות הממשלתיות.







1. הוצא צו לפי סעיף קטן (א), והחברה לא מילאה את האמור בו, רשאים השרים למנות אדם שיופקד על המשך קיום הפעילות ועל ניהול המיתקנים והנכסים שבאמצעותם מבוצעת הפעילות ויחול האמור בסעיף 59יד לחוק החברות הממשלתיות.




1. ראה שר הביטחון, ולעניין יחסי החוץ – שר החוץ, כי החברה חדלה לקיים פעילות חיונית כאמור בסעיף 2(1) או (2) או כי קיים חשש סביר כי תחדל לקיים פעילות חיונית כאמור, רשאים שר הביטחון או שר החוץ להודיע לשרים כי התקיימו לדעתם התנאים להפעלת סמכותם לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולפי סעיף 59יד לחוק החברות הממשלתיות.


שמירת דינים
16.
צו זה אינו בא לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה החוק וחוק להסדרת הביטחון.


תחילה, תחולה וסייג לתחולה
17.
1. צו זה, למעט סעיף 4, יכנס לתוקף עם הפרטת החברה; הודעה בדבר הפרטת החברה תפורסם ברשומות בתוך 30 ימים מיום הפרטת החברה.




1. פרק ח'2 לחוק החברות הממשלתיות, לרבות הסמכות להוציא צווים נוספים לפיו וכן צו זה, המגבלות, התנאים וההוראות שבו יחולו גם לאחר הפרטת החברה.




1. צו זה לא יחול על המדינה כמחזיקת אמצעי שליטה בחברה או כבעלת שליטה בה."

תסביר בבקשה את הסעיף.

סעיף 17 מסדיר את כניסת הצו לתוקף והמגבלות על היקף התחולה שלו.

נתחיל עם סעיף קטן (א). הצו נכנס לתוקף עם הפרטת החברה, למעט סעיף אחד, שהוא סעיף 4, שמתייחס להגשת בקשה לקבלת היתר שליטה. מבחינת סדר הפעולות של ההפרטה, מי שייבחר כמציע המועדף יידרש לקבל היתר שליטה שייכנס לתוקף עם הפרטת החברה, אבל את הבקשה לקבלת היתר שליטה הוא יגיש לפני כן. לכן הסעיף של הגשת הבקשה נכנס לתוקף מיד עם פרסום הצו ולא עם הפרטת החברה שתהיה לאחר מכן.

סעיף קטן (ב) אומר שהצו וכל המגבלות וההוראות והתנאים שהקראנו עכשיו, ימשיכו לחול גם לאחר הפרטת החברה, שזה דבר שנשמע ברור מאליו אבל על מנת שלא יהיה ספק בכך אנחנו אומרים את זה במפורש.

סעיף קטן (ג) אומר שהצו הזה לא חל על המדינה עצמה כמחזיקת אמצעי שליטה או כבעלת שליטה, באופן די ברור, כי אין לנו צורך שמדינת ישראל תקבל אישורים כלשהם לפי הצו.

ברור שזה מדינת ישראל?

אני חושב שכן. כרגע זה מדינת ישראל.

ברור. לא לזה התכוונתי. התכוונתי אם אי אפשר לפרש את זה כאילו מדובר במדינה אחרת.

אני חושב שזה לא הפרשנות האפשרית. אני חייב להגיד שזה לא סעיף חדש. זאת הפרשנות שלנו. גם לצורך הפרוטוקול, זאת הפרשנות.

התוספת מתארת את נוסח הגשת הבקשה. אקרא אותה.



"תוספת



(סעיפים 4(ג) ו-(ה), ו-5(ה))



בקשה לקבלת אישור לשליטה, להשפעה ניכרת ולהחזקת אמצעי שליטה או לדיווח על החזקת אמצעי שליטה




1.

________________________





(בעברית) ________________________
(באותיות לטיניות) _____________________________
מספר זהות או מספר תאגיד



1.

היישוב: ____________ מיקוד: _________________ מספר טלפון: ___________ מספר פקסימילה: __________



1.

היישוב: _____________ מיקוד: __________________ מספר טלפון: ___________ מספר פקסימילה: __________



1.

היישוב: _______________ מיקוד: ______________ מספר טלפון: ____________ מספר פקסימילה: _________



1.

1.

היישוב: _______________ מיקוד: _____________ מספר טלפון: ___________ מספר פקסימילה: __________



1.

1. אזרחותו של המבקש, ואם הוא תאגיד – מקום התאגדותו____________.





1. מקום מושבו הקבוע של המבקש, ואם הוא תאגיד – מקום מרכז עסקיו:_____________________





1. המדינות שבהן פועל המבקש :______________________



1.

1. שיעור החזקותיו של המבקש בחברה בעת הגשת הבקשה: ___________________________





1. שיעור החזקותיו של המבקש בחברה אם תתקבל בקשתו: _______________________ (לרבות מכוח הסכמות או הסכמי הצבעה בין המבקש לבין אחרים, ובכלל זה פרטים בדבר נושאי המשרה שהוא רשאי למנות, לרבות מכוח זכות למינוי משותף).



1.

1. פירוט התאגידים שהם גורמים מוחזקים על ידי המבקש, שיעור החזקותיו בהם, פירוט כל תאגיד שבעל השליטה או ההשפעה הניכרת בו הוא גם בעל השליטה או בעל ההשפעה הניכרת במבקש, פירוט ההחזקות של כל אחד מאלה בחברה וכן יפורט לגבי כל אחד מהם גם האמור בפרט 2 (לצרף עץ מבנה של "אילן היוחסין");"

מה זה?

כאן זה תיאור מילולי, מה שעוזר מאוד ברמה הפרקטית, לראות את העץ הגרפי של ההחזקות. פשוט לצורך נוחות ההבנה והקריאה של הבקשה.




"
1. תאגיד בלבד: פירוט כל גורם מחזיק, במישרין או בעקיפין, במבקש, נושאי משרה במבקש ובכל גורם מחזיק, במישרין או בעקיפין, במבקש, וכל בעל עניין בהם, וכן שיעור החזקותיהם בו או המשרות שבהן הם מכהנים; פירוט ההחזקות של כל אחד מאלה בחברה וכן יפורט לגבי כל אחד מהם גם האמור בפרט 2 (לצרף עץ מבנה של "אילן היוחסין").



1.
פרטים מהותיים בדבר ההסכם, האירוע או האופן שהקנו או שאמורים להקנות למבקש את השליטה, אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בחברה לרבות פרטים בדבר דרכי המימון של האמור לעיל והגורמים שהשתתפו בו, במישרין או בעקיפין, וכן נוסח הסכמים ומסמכים נלווים, לרבות פירוט ביטחונות או מקורות כספיים שהועמדו לצורך המימון.



1.
פרטים בדבר פעילותו של המבקש וכן – אם ידוע לו – בדבר פעילותם של כל המנויים בסעיף 4, בתחום התשתית החיוניות בישראל ובתחום התחבורה הנמלית.



1.
הצהרת המבקש, וכל בעל שליטה בו, ונושא משרה בו – אם המבקש תאגיד – על הרשעה, או הגשת כתב אישום כנגד מי מהם או על חקירה, בעבירות פליליות, למעט חקירות שהסתיימו ללא הגשת כתב אישום, מחוץ לישראל – יש לפרט את אלה:





1. שמו של עובר העבירה, הנאשם או הנחקר;





1. הקשר בין עובר העבירה, הנאשם או הנחקר לבין המבקש (נושא משרה, בעל שליטה);





1. פרטי העברה/ תיק החקירה;





1. פרטי תיק בית המשפט/ תיק המשטרה;





1. מקום: _____________;





1. מספר תיק: ___________.

1. כתב האישום;






1. פסק הדין וגזר הדין – אם ניתנו.



1.
הסכמת המבקש וכל בעל שליטה, ונושא משרה בו לקבלת מידע פלילי כאמור בסעיף 6 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981, הנוגעים להם ועל אישומים בעבירות פליליות שהוגשו נגדם, וכן מידע נוסף מהמרשם הפלילי, לפי אותו חוק, וכן הסכמתם לקבל מידע כאמור ממדינות שונות ומרשויות שונות בהן; במסגרת הליכי הפרטה של החברה תימסר הסכמה כאמור למסירת מידע פלילי גם לוועדת מכרזים לעניין מכירת מניות המדינה לפי תקנה 8 לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג–1993.



1.

__________________ (לגבי התאגיד) באמצעות המוסמכים לחתום בשמו;



1.

__________ חתימותיהם: _______________



אישור ביום ______________ הופיעו בפני _________________שזיהו עצמם באמצעות ת"ז/דרכון ________________ ולאחר שהזהרתי אותם כי עליהם לומר את האמת שאם לא כן יהיו צפויים לעונשים הקבועים בחוק, חתמו בפני על תצהירים דלעיל. כמו כן, אני מאשר – לגבי תאגיד – כי החותמים מוסמכים לחייב את התאגיד לכל דבר ועניין הקשור לבקשה זו. "

האם למישהו יש הערות לגבי הצו בעקבות ההסברים ששמענו? לא.

אני רוצה להעלות להצבעה את צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל חיפה בע"מ), התשפ"ב–2021. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל חיפה בע"מ), התשפ"ב–2021, אושר.

הצו אושר ונכנס לתוקף. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:15.