פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל
16/11/2021


מושב שני

פרוטוקול מס' 11
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל
יום שלישי, י"ב בכסלו התשפ"ב (16 בנובמבר 2021), שעה 10:00

יוזמות אזרחיות של צעירים וצעירות בישראל להתמודדות עם משבר האקלים - לציון יום הגנת הסביבה

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר

אלישבע גלעד - אשכול תכנון ומדיניות, המשרד להגנת הסביבה

איריס האן - מנכ"לית, החברה להגנת הטבע

רחל עזריה - יו"ר ארגון הגג חיים וסביבה

בניו ונטורה לב - פעיל, "מגמה ירוקה"

מיכל דויטש - התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית

ליאם אריאל קוטק - נציגת מועצת תלמידים והנוער הארצי

יאיר מצא - פעיל במחאת הנוער למען האקלים, נוער אקלים

איל גלס - סמנכ"ל, מועצת ארגוני הנוער

מתנאל צ'כנובסקי - גרינפיס והמטה לחירום אקלימי אקולוגי

רן ששון - מנהל התוכנית - Climate Launchpad Israel

נעם בן יעקב - מתנדב שנת שירות

צפריר גדרון - מרכז בכיר מדיניות רגולציה, המשרד להגנת הסביבה

אירית ברוק - ממונה חברתי-קהילתי, תלמידים ונוער, משרד החינוך

מיכל מינדל ישראלי - מנחה ארצית, תחום מועצות התלמידים והנוער, משרד החינוך

ד"ר איבנה רטנר - מפמ"ר קולנוע ותקשורת, משרד החינוך

טל מדר - סמזכ"ל, מועצת תנועות הנוער

הדס בן ארצי - רכזת קיימות בנוע"ל, מועצת תנועות הנוער

יובל שיבי - ראש צוות אקלים בוגר, ישראל 2050, מנהיגות חברתית כלכלית

אלעזר שטרן

בת שבע פנחסוב

חבר תרגומים

בוקר טוב לכולם, שלום, אני מתנצל על האיחור, אבל אפרופו ענייני אקלים, גם להביא את הילדים שלך לגן באזור עמק חפר וגם להגיע לכנסת זה תמיד דבר שמייצר אתגר. אז שלום לכולם גם למי שנוכח איתנו פה, ארגונים, תיכף נתייחס כמובן ספציפית, וגם לכל מי שצופה בנו בזום. התכנסנו לדיון בוועדה שיש לה אחריות על עתיד הצעירים בישראל ועל האתגרים שלה, לציון יום הגנת הסביבה, מבחינתי הזדמנות אדירה, סוף סוף לשים במרכז הבמה את המשבר הכי גדול שהאנושות שלנו מתמודדת איתו, ודאי שהחברה הישראלית, עד לפני כמה שנים, לצערי לצער כל מי גם שצופה בנו וגם נמצא איתנו פה, רוב האנשים שהתעסקו במשבר האקלים, בסביבה, בהגנת סביבה, בלהיות ירוקים, נתפסו כמחבקי עצים, קצת הזויים, גם אני קיבלתי כינויים כאלה לא פעם, כמי שכבר הרבה שנים מתעסק בזה ואני שמח להגיד שסוף סוף, אחרי הרבה מאוד שנים ודאי כרגע בכנסת ובממשלה בקואליציה, יש את הנציגות ואת העיסוק הכי משמעותי שהיה אי פעם לנושאים הסיבתיים ולמשבר האקלים, אבל אני ממש לא זוקף את זה לזכותנו אני זוקף את זה קודם כל לזכות החברה האזרחית, לזכות אינספור ארגונים מדהימים שכבר כמה עשרות שנים מנסים להסביר לפוליטיקאים ולממשלה שיש משבר, שיש מצב חירום, שהמצב קשה, שזה לא מסתכם בלזרוק בקבוק לפח של המחזור ולהרים את הנייר במצב הטוב, אחרי שאתה מבלה אלא מדברים על משהו הרבה יותר קיומי, על משהו עמוק שקורה לעולם שלנו, באינספור הקשרים שתכף כמובן נתייחס אליהם בצורה יותר מפורטת.

אז הדבר הזה קרה הרבה בזכות צעירים, גם לא רק צעירים וצעירות, אבל בעיקר, עם המון עקשנות, עם נוער שגם נמצא איתנו פה היום, עם הרבה מאוד עמותות שגם צומחות בשנים האחרונות, אבל היו פה כבר הרבה מאוד שנים ולפני שאני מתחיל את הדיון ולפני שאנחנו צוללים, אני רוצה להודות לכם לכל מי שבמשך הרבה שנים גרם לציבור, לתודעה, קצת גם לתקשורת כדי להבין שאנחנו במצב מאוד קשה, ובמשבר, זאת המילה הכי נכונה לתאר את המציאות שאנחנו חיים בה, לצערי הרבה, עדיין בתקשורת אנחנו רואים סיקור אבל אני לא יודע אם בדקתם את זה, אבל כמעט בשום כלי תקשורת מוביל אין כתבי סביבה, אין כתבים שהם מסקרים את משבר האקלים באופן מקצועי שזה תפקידם, אלא זה תמיד עוד נישה ליד הרבה מאוד תפקידים אחרים, יש כמה יחידי סגולה, אני לא אתחיל לציין שמות, אבל הם ממש בודדות, הן בודדות אגב כי כמעט כולם נשים בהקשר הזה.

אז אני חושב שזה בעיני גם קריאת השכמה לתקשורת להבין שלהמשיך להתעלם מהייחודיות של משבר האקלים זה פשוט להיות הרבה מאוד שנים מאחור, אז אני מסיים בלהגיד ששוב תודה, מבחינתי זה אנחנו הצעירים, אז נכון יש פה כמה חברה שהם יותר צעירים ממני, אבל בסך הכול כאחד הצעירים בכנסת, ביחד עם בכלל קואליציה סביבתית שהקמנו פה, שמייצגת את כל סיעות הקואליציה, אני לא חושב שהיה דבר כזה, יש פה אנשים נפלאים, שעסוקים שנים במשבר האקלים, גם מוסי רז הנהדר ואלון טל ויוראי להב הרצנו, הרבה מאוד חבר'ה שבאמת זה בשר מבשרם וביחד יש לנו חתיכת תפקיד.

בחרנו לעשות את הדיון הזה ספציפית עם ארגוני החברה האזרחית, אלף כי משם באתי ואני מאוד מאמין בחברה האזרחית ובית כי אני באמת כמו שאמרתי מאמין שהכוח לעשות את השינוי ולהמשיך לחולל אותו הוא אצלכם, הממשלה עושה פעולות, הן לא מספיקות בלשון המעטה, וגם העולם לא וראינו מה קרה עכשיו בוועידה, וההסכם שהגיעו אליו, שאני מניח שתתייחסו אליו. אז אני עוצר כאן, אני אגיד למשרדי הממשלה שרגילים לקבל את זכות הדיבור ראשונים בדרך כלל בחלק מהדיון שהפעם זה לא מה שיהיה, אתם כמובן תשתתפו ותגיבו ותעירו, אבל אנחנו נתחיל דווקא מהארגונים שהגיעו לפה, שמכבדים אותנו גם בנוכחותם, אני אתן לכם אפילו את הזכות להחליט מי מתחיל, אני חשבתי שיש מצגות, אני מבין שאין, בסדר גמור, אז אני אתן לכם לבחור, את רוצה להתחיל? בסדר גמור בשמחה, נצלול לדיון. רק סליחה אני מדגיש לפני שאת מתחילה, אותם משרדי ממשלה שאמרתי שלא תפתחו זה לא אומר שאני לא אצפה אחרי זה להתייחסות חשובה ומעמיקה לכל מה שנאמר אז נא להיות בקשב רב, בבקשה.

אז תודה רם, רחל עזריה יושבת ראש חיים וסביבה שזה ארגון הגג של ארגוני הסביבה.

חברת כנסת לשעבר, פעילה בהרבה מאוד תחומים בירושלים ובכלל, זה חשוב מאוד.

היה לי מאוד חשוב לבוא לדיון הזה, יש פה יום שלם שבאמת אורגן על ידי כל הארגונים ובאמת, כל פעם אני אגיד, כל פעם זה מרגש אבל אני חושבת שהפעם זה מרגש במיוחד, זה יום עמוס במיוחד ורואים שיש נכונות גדולה בכנסת, ויש נכונות גדולה בממשלה וזה לא מובן מאליו בכלל. עכשיו אני אעבור, אני אקצר בדבריי, המשבר הוא ענק ואני אגיד שאני הייתי במגמה ירוקה ויש פה נציג של מגמה ירוקה, לפני יותר מעשרים שנה אנחנו דיברנו, היינו נגד תוכנית ספדי, ובעד רכבת ירושלים תל אביב, ונגד כביש חוצה ישראל, ובעד חוק חופים וכל מיני, באמת וההרגשה היא שכל מה שעשינו, כל העבודה הזאת והייתה עבודה מדהימה והיו פה כמה כנסות שבאמת שידרגו מאוד את העבודה, כל העבודה הזו היא כדי להגיע לרגע הזה שבו משבר האקלים דופק על דלתנו, כדי להגיע מוכנים, עכשיו אני חושבת שהחברה האזרחית בישראל הגיעה מאוד מוכנה, באמת 136 ארגונים לכל נושא וכל גיל ובכל, בעמק חפר יש את המקום, שעשינו דיון על המצוק בעמק חפר, כאילו כל מקום בארץ, כל קבוצת גיל, גם קבוצות שונות בחברה הישראלית, החברה הערבית, אנחנו שם והקריאה שלנו היא שהממשלה והכנסת שיש נכונות פשוט לזנק קדימה.

אני רוצה לומר משהו על הצעירים, אני חושבת שהדיון הזה שכאילו זה יפגע בצעירים ולא יפגע בנו, אני לא אוהבת את זה, קודם כל אנחנו לא יודעים במי זה יפגע, זה יכול להגיע הרבה יותר מהר ממה שאנחנו מדמיינים והדבר השני שגם אני לא חושבת שאם זה פוגע בצעירים אז האחריות של הצעירים, אלא באופן כללי אנשים צעירים בדרך כלל דוחפים את האנשים המבוגרים לזוז קדימה, אנשים צעירים בדרך כלל הם המהפכנים הגדולים, לכן אני חושבת שזה מאוד חשוב שאתה מקיים את הדיון הזה ובאמת נותן את ההזדמנות לצעירים להשמיע את קולם, אני אגיד שהנוער למען האקלים, מגמה ירוקה, נוער, אז אני חושבת שזה מאוד, הם מאוד דוחפים את כולנו קדימה ואני חושבת שהדבר המאוד מרשים זה שהם לא עושים הנחות, הם כאילו אומרים זה מה שאנחנו מצפים, זה מה שאתם צריכים לעשות, קצת ברוח גרטה, כאילו זה מה שמצפים.

גרטה היא פורצת הדרך אבל היא נותנת להרבה מאוד אנשים את ההשראה.

בדיוק, את ההשראה ואת ההבנה שזה מה שצריך לעשות, אז דיון חשוב, אני חייבת לומר שזה פרספקטיבה מעניינת, אבל יישר כוח על הדיון הזה ואני מקווה שנצליח להביא את הרוח הזאת המאוד סוערת של זה. היית בצעדה?

הייתי השנה, הייתי שנה שעברה, לא רק אני, כמעט כל סיעת העבודה הייתה, אבל אסור שזה יסתכם בזה.

בדיוק, ראיתם את האנרגיה עכשיו ממש זה פשוט הדבר שאני חושבת אחד מהדברים הכי חשובים שצריך לעשות עכשיו.

זה אולי הכי דרמטי לעתיד שלנו, יש עוד דברים יומיומיים.

בדיוק, אבל זה הכי דרמטי לעתיד, יפה ניסחת את זה אז תודה רבה.

תודה רבה רחל, יישר כוח, את נמצאת בארגון חשוב שיש לו באמת אחריות גדולה על האופן שבו החברה האזרחית תמשיך להוביל. אני לא זוכר את שמך למרות שכבר דיברנו, אבל בבקשה.

תודה קודם כל על רשות הדיבור, שמי ליאם אריאל קוטק נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית, אני בכיתה י"א, אני מהרצליה. אני קצת רוצה לדבר על העשייה שלנו במועצה, בנושא משבר האקלים, מעבר לזה שכל מועצת התלמידים ברחבי הארץ הכניסו לתוכנית השנתית שלהם את הנושא של משבר האקלים כתוכנית כמטרת על, אנחנו התחלנו שת"פ עם מחאת הנוער למען האקלים, בנושא תוכנית לחינוך אקלימי, באמת אנחנו כבר עובדים איתם למעלה משנה על התוכנית הזאת, אנחנו בתהליכי סיום של התוכנית הזאת, באמת תוכנית מקיפה, שאנחנו עובדים עליה מאוד קשה. פתחנו בהפגנה שהייתה לפני מספר שבועות, לקחנו בה חלק, אנחנו רואים חשיבות מאוד רבה לנושא הזה, אני באופן אישי בפרט ואנחנו כל המועצה ואנחנו נשמח ליצור פה שיתופי פעולה נוספים בנושאים האלה, אבל הגענו למצב שלא צריך לחלק פרס למי ששומר על הסביבה, הגענו לצו השעה, הגיע הזמן שנפעל כדי לשנות, אני מרגישה שיש המון תוכניות לעודד בתי ספר לעשות שינוי, להפוך יותר ירוקים יותר ונותנים לזה פרס קטן, זה לא אמור להיות פרס, זה אמור להיות משהו שאמורים לחייב בזה את בתי הספר. מעבר לזה אני חושבת צריך לעודד את בני הנוער להסביר להם את הנושא, בני הנוער לא מכירים מספיק את הנושא, צעירים שלנו שאתם מדברים כל על כמה שזה ישפיע עליהם, כנראה שאנחנו הכי הרבה ניפגע אבל אנחנו לא רק צריכים את העזרה שלכם, כולם צריכים ללמוד על זה מאיפה שהוא, אנחנו לא רואים את הפעולות שלכם אני מאמינה שבקרוב גם המנהל יציג את התוכנית שמועברת בבתי הספר, כשאתה ביסודי, קצת בחטיבה אתה מרגיש את זה הכי הרבה כשאתה עולה לחטיבה העליונה, כשאתה מגיע לתיכון, לחטיבה אתה כבר לא מרגיש את זה, זה צריך לעלות על סדר היום, זה צריך להיות נושא קבוע, זה לא צריך להיות נושא שמציגים אחת לשלושה חודשים.

מסכים ותכף גם נדבר עם משאד החינוך ונבין קצת יותר לעומק על התוכניות ועל מה קורה באמת בתוך בתי הספר ובבקשה נציג של מגמה ירוקה.

אני רוצה להודות על הזירוז תהליכים, מאוד נחמד, אני אציג את עצמי, נעים מאוד, קוראים לי יאיר מצא אני בן 15 וחצי מגדרה, פעיל למען האקלים ומחאת הנוער למען האקלים ואני רוצה לקחת אתכם רגע למקום שאיפה שזה התחיל הכול אצלי, אני שמעתי על הנושא הזה פעם ראשונה בטלוויזיה בכתבה, ביום אחד הבנתי איזה עתיד שחור יכול להיות לנוער שלי, למקום שאני נמצא בו, על כמה חוסר תקווה ופשוט התסכול הזה של ההבנה מה זה משבר האקלים, לא השאיר אותי בשקט.

חיפשתי מה אמרתי מה כן אפשר לעשות, לא מה את הלא, כי הלא לא יוביל אותנו לשום מקום, ואז נתקלתי במחאת הנוער למען האקלים, והארגון הזה שיש בו בית שאפשר לשנות, והצטרפתי דרך הרשתות החברתיות למחאה, זה ארגון, זה הרבה יותר ממחאה, בהתחלה יצא לי במסגרת של הפעילויות להיכנס לחוגי בית של פוליטיקאים, עוד מהסבב האחרון של הבחירות, לדבר איתם על הנושאים, להזכיר להם שזה חשוב ומה אני אגיד? הייתה הרבה מאוד אופטימיות, כי הבטחות היו בשמיים, חלקם קיימו אבל חלק לא מבוטל הם עדיין עד היום לא מקיימים ועוד במסגרת של הפעילות במחאה, יצא לי להיפגש עם חברי כנסת ולהעלות את השיח הציבורי לנושא, איך זה שמשבר האקלים הוא לא נושא על סדר היום? זה לא הגיוני בהתחשב לאיום הרציני שבא עלינו, למה לא מדברים על איומים? על איראן אנחנו רגילים יתר לדבר, אבל עכשיו האויבים שלנו זה לא מדינה אחת, זה אויבים הרבה יותר רציניים שלא רואים מול העיניים ובין היתר בגלל שאין את התוכניות חינוך אקלים שצריך אותן לנוער שהנוער יבין עם מה הוא הולך להתמודד למה הולך לבוא.

אז במחאה הזאת בארגון הזה, אנחנו עושים הרצאות שיעורים אני מעביר לאחרים שישמעו שיתעוררו ושיפנימו, באמת במסגרת של הפעילות, אני מסתכל ואני רואה תוך כדי שאני פעיל, אני מבין איך המשבר הזה הולך לפגוע בצורה כל כך קשה ואי שיווניות בשכבות החלשות, אני אומר את זה פעיל למען האקלים שהוא בן לאימא שהיא עובדת סוציאלית עם נוער בסיכון והאימא הזאת עובדת עם נוער בסיכון שהוא בכלל קשור לסמים התמכרויות ולאלימות במשפחה, אני רואה בעיניים שלי איך אותם צעירים האלה בסיכון זה אנחנו, אבל הפעם לא בגלל שיש להם בעיות במשפחה, או סמים, בגלל שלא יהיה להם בית, בגלל הצפות, בגלל שייהרס להם העתיד מהשפות והשלכות של משבר האקלים, בגלל שלהם אין מספיק אמצעים להגן עליהם והם לא ייערכו, לא יכולים להיערך כמו שצריך למשבר ולהגן על עצמם.

אני רוצה גם לגעת בעוד נושא, ממש ככה בקצרה, אני זוכר פעם בשנה שעברה ששמעתי על ועידת האקלים, אמרתי וואו, המנהיגים באמת נפגשים, עכשיו הולך להיות משהו רציני וזה מכל העולם, אבל גיליתי שאנחנו חוגגים שקר כבר הרבה מאוד זמן ולא מזמן בגלזגו חגגנו את השנה ה-26 של השקר הזה שמוצאים בו הבטחות ריקות, בלי שום גיבוי לנתונים ופה עכשיו צריכה להיות הפעולה הרצינית, הממשית, משהו שהולך לדחוף והצעירים, הארגון שאני מגיע ממנו ועוד הרבה מאוד ארגונים נפלאים מכל העולם, אלה שדורשים את התשובות, אלה שדורשים שיהיה פה שינוי ואנחנו עד כמה שהעתיד הזה נראה רע ואפל, אנחנו לא נפסיק לעבוד ואנחנו נמשיך עד הסוף, עד שנגיע למה שצריך לקרות, תודה רבה.

תודה רבה, כל הכבוד, יישר כוח על הדברים שלך, אני תוהה אולי אתה לא יודע את הפרטים אבל יש צמיחה בנוער למען האקלים? מצטרפים יותר חברה צעירים? או שזה כבר כמה שנים באותה הגדלים?

אני אעדכן, אנחנו נוסדנו ב-2019 במהלך אחרי ההפגנות שהיו לגרטה ועכשיו אנחנו בסביבות ה-600 ויש צמיחה בהפגנות האחרונות הצטרפו אלינו, אנחנו במהלכים של גיוס, של הנגשה, של עכשיו עובדים על פרויקטים של מחויבות אישית, שיראו.

בסדר אני רק רציתי לשמוע את הפרט הזה, סליחה שאני קוטע אותך, כדי שכולם יקבלו את זכות הדיבור, תודה רבה לך.

אני בניו, אני בן 18 ואני פעיל במגמה ירוקה. אני במקור מפתח תקווה ואני בשנת שירות, באתי לדבר איתכם.

שנת שירות במגמה ירוקה?

לא, שנת שירות בחממה לאקטיביזם דרכה אני מתמחה במגמה ירוקה. באתי לדבר איתכם על זה שהממשלה לא עושה מספיק בשביל להתמודד עם משבר האקלים ועל מה הפתרון שאישית אני חושב שיכול מאוד לעזור לנו. לפני זה קודם כל אני רוצה קצת לדבר על הוועדה שמתקיימת כאן, כי תראו הוועדה הספציפית הזאת היא יוזמה מדהימה שנותנת קול לנוער וזה טוב ויפה ששומעים אותנו כאן, אבל בפועל מה שאנחנו רואים בעיניים שלנו זה שלא באמת שומעים אותנו. אנחנו יוצאים להפגין אנחנו מדברים עם חברי כנסת ולא באמת שומעים אותנו וזה תוך כדי שמחאת האקלים מתרכזת סביב הנוער, זה לא מפתיע, זה לא מפתיע שהרוב המוחלט במצעד האקלים היה נוער, ומקבלי ההחלטות מנפנפים את מחאת הנוער כאילו הם בדיחה אחת גדולה והם לא לב המאבק, הנושא הזה נוגע לי ולצעירים ממני, כי אנחנו אלה שנתמודד עם ההשלכות, אנחנו אלה שעוד כמה שנים נישא בתוצאות האלה ואנחנו צריכים קול אמיתי.

אני בטוח שכבר שמעתם את המושג חרדה אקלימית, כמה וכמה פעמים, זה לא צחוק, בספטמבר האחרון, סקר עולמי גילה לנו ש-60 אחוז מהצעירים מפחדים מאוד מההשלכות של משבר האקלים, אני מפחד כי בכל מקום אני שומע על השיטפונות, על הוריקנים, על גלי החום, השריפות, העלייה במפלס הים שתציף בתים, המחסור במים שהולך להגיע עוד כמה שנים ומנגד אני שומע שהממשלה לא עושה מספיק בשבילי, דוח מבקר המדינה בנושא משבר האקלים מצא ש-84 אחוז ממשרדי הממשלה לא מקיימים תוכניות להתמודדות עם משבר האקלים, הוא אומר, דוח מבקר המדינה אומר שהממשלה מסכנת את דור העתיד. עכשיו בעידן שכולו סובב סביב כלכלה וכסף והממשלה מתחלפת כל ארבע שנים, מן הסתם הפוליטיקאים ילכו אחרי האינטרס הכלכלי המיידי, הרבה פעמים לא כי הם תאבי בצע.

אני נותן לך להגיד כל מיני דברים, שחלקם אני לא עד הסוף מסכים אבל תמשיך. אתה תמשיך בשלך.

הרבה פעמים הפוליטיקאים מאמינים שהם עושים את הדבר הנכון בשבילנו, אבל משבר האקלים הוא הדוגמה המושלמת לזה שזה לא תמיד המצב, אז בעצם איך אנחנו גורמים לפוליטיקאים לחשוב על דור העתיד גם כשיש להם את כל הדאגות העכשוויות? אני רוצה לדבר על גוף בשנת 2001 עד 2006 בכנסת, בדיוק למטרה הזאת, קוראים לו נציבות הדורות הבאות. בזמנו הנציבות פעלה ב-12 תחומים, משפטים, חינוך, בריאות, טכנולוגיה, כל מיני תחומים והייתה לה סמכות להציע הצעות חוק ולבקר להוציא מאמרי עמדה, אבל תוך 5 שנים, בעצם מחזור אחד של הנציבות הזאת, היא נסגרה, היא הייתה מאוד שנויה במחלוקת, הפסיקו להפעיל אותה וב-2010 הוציאו אותה מהחוק לגמרי. עכשיו, אני לא מכחיש את הבעייתיות שאולי יש בטענה שמדענים יכולים להיות מוטים פוליטית ולכן לא תמיד צריך להכניס אותם לדיונים, אבל בנושא של משבר האקלים אנחנו יודעים חד וחלק שהמדע והמומחים הם אלה שצריך לסמוך עליהם, יש הסכמה של 97 אחוז מהמדענים שאנחנו הגורמים למשבר האקלים ויש הסכמה על זה שאנרגיה מתחדשת היא הפתרון הכי טוב כרגע.

דבר אחד נוסף שאי אפשר להכחיש זה שהנציבות הביאה תוצאות, היא יזמה 93 הצעות חוק שאושרו בכנסת ועוד 73 שלא אושרו, זאת בהשוואה, באותם שנים חבר הכנסת הממוצע היה מציע 10 הצעות ומתוכן בערך 3 היו עוברות.

בדיוק בגלל זה, אנחנו חייבים גוף עם סמכות דומה לנציבות הדורות הבאים שידאג לעתיד שלי, שידאג לנוער שידאג שאנחנו לא מופקרים על ידי הממשלה, כי כרגע זה פשוט לא קורה מספיק, תודה רבה.

תודה רבה, יישר כוח גם לך הדברים שיצאו מהלב, אני רק אגיד בכל זאת, אני חושב שחד משמעית יש הרבה מקום מוצדק לביקורת על הממשלה, לפחות בארבע השנים האחרונות, אבל גם אנחנו לא עושים מספיק, אבל אני לא חושב שמישהו מזלזל לא במחאת האקלים בכלל, לא בנוער, גם לא בכם, אני בוודאי שלא, אני חושב שגם לא חבריי, שוב זה בסדר גמור שאמרת את זה, אתה יכול להגיד כל מה שאתה מרגיש, אני רק אומר שאני לא חושב שמזלזלים, אני פשוט לא חושב שעושים מספיק.

אפשר שנייה לענות? לפי מה שאני רואה כשמחאת הנוער למען האקלים נפגשת, מצליחה סוף סוף להיפגש עם שרים, לדוגמא בגלזגו עכשיו עם בנט, הפוליטיקאים מנפנפים אותם, אומרים להם כן, משבר האקלים זה טוב ויפה, אבל בסופו של דבר לא מראים נכונות לעשות מספיק.

אפשר לראות את זה באמת בקטע של הקביעות של הפגישות עם חברי הכנסת, עם חברות הכנסת, שיש כאלה שפשוט דוחים ומתעלמים, לא להגיד שמות ספציפיים אבל אפילו שרואים אותנו אז כן ויופי ולא מעט דוחים וצריך לשים נקודה שזה לא הכי פשוט לקבוע פגישות.

זה לא הכי פשוט לקבוע פה פגישות, זה לא קשור תמיד לנושא.

אני רוצה לומר משהו, בגלל הפרספקטיבה, מכיוון שהייתי גם במגמה ירוקה הרבה שנים וגם אחר כך הייתי חברת מועצה וחברת כנסת ויו"ר וועדה, אני חושבת שקודם כל צריך לזכור שחברי כנסת יש המון נושאים על הראש, יש להם הצבעות, לא באה לסנגר, אני חושבת שאתם פשוט צריכים לזכור מה המטרה שלכם? ולא להתעצבן, מי שלא מוכן לקבל אתכם, זה בסדר, תוך שבוע זה יגיע, צריך להיות נחושים ועקשנים, כתבתי את זה בספר שלי המדריכה למהפכה, אני בדיוק מלמדת איך עודים את זה, בסוף אתם תהיו KEEP YOUR EYES ON THE PATH תזכרו לאן אתם רוצים להגיע ואתם תגיעו, כי אתם נחושים וכי אתם יודעים מה אתם רוצים וכי בכל העולם זה קורה כי אתם צעירים וכי אתם מאורגנים וכי אתם יוצאים לעשות מהפכות, כמו שהרבה אנשים צריכים לעשות. חברי הכנסת תמיד יבואו אחרונים, תמיד הפוליטיקאים יבואו אחרונים. אל תתנו לזה לעצבן אתכם, פשוט תבואו ותמשיכו לדרוש, זה מה שאתם עושים פה היום ואני חושבת שזה טוב ואני חושבת שגם באמת כל הכבוד לרם על זה מייצר את הועדה הזו, זו ועדה שבחיים לא היה אפשר לחלום שתהיה בכנסת, שהדיון בה יהיה על איך הצעירים יובילו את הפוליטיקאים למקום הנכון, אז שאפו לכם, כאילו תסתכלו תמיד, בעיני כדי לא להתעצבן ולא להיכנס לחרדת אקלים תסתכלו על חצי הכוס המלאה כי אתם עושים עבודה מדהימה, פשוט בעקביות.

מזדהה מאוד, בלי קשר לדברים הטובים שאמרת לי בהקשר המהותי שח"כים תמיד יגיעו בסוף וצריך להמשיך וגם אני כיו"ר התאחדות הסטודנטים חשבתי שאני אגיד לשר להיפגש איתי ואז למחרת הוא יבוא וגיליתי שזה לא בדיוק עובד ככה והמשכתי ולחצתי עד שהם נפגשו ואז בהתחלה חשבו שאנחנו טועים ואז בסוף הבינו שאנחנו צודקים, לרוב לא תמיד.

רגע לפני שאני עובר אליכם מכיוון שבזום יש הרבה אנשים, אז נעשה רגע פינג פונג. אז יש פה כמה אנשים שכתבו שהם נמצאים ואז הבנתי שהם פה והפוך, אז אני אפנה קודם לזום, יש פה נציגות של עמותת צלול בזום איתנו? דליה טל? לא פה, אולי טל מדר, בבקשה.

היי, תודה רבה על הדיון, אני אבקש ככה להתייחס ממש בקצרה. טל מדר, סמזכ"ל במועצת תנועות הנוער, הארגון היציג של כל תנועות הנוער בישראל וחלק מארגוני הילדים והנוער. אני ארצה לתת מיד בהתחלה אם זה יהיה אפשרי את רשות הדיבור להדס בן ארצי שמובילה את הנושא הקיימות והאקלים בשולחן הקיימות שקיים כבר כמה שנים ואני חייבת להגיד שהיא חלק מהאדריכליות של התוכנית הגדולה שיצאה עם המשרד להגנת הסביבה.

לפני שאני אתן לה רגע להרחיב, אני כן רוצה להגיד מילה טובה על מה שאנחנו מכירים, לפחות כממשלה שעובדת איתנו בנושא, וזה למשרד להגנת הסביבה ובאופן ספציפי לאגף החינוך, בהובלתה של זיוית לינדר ושרית גרוס לוי, שבאמת מנהלות איתנו את השיח ועושות איתנו ככל שהיה ביכולתן במציאות גם תקציבית כמעט בלתי אפשרית, עם הרבה דבקות ואמונה במטרה וגם עם הרבה אמונה בכוח שלנו בתנועות הנוער ובארגוני הנוער להיות מחוללי שינוי ברמה הפרטית, הקהילתית שלנו ומבחינתנו זאת הבשורה, זה כרגע מה שאנחנו יודעים להביא ולעשות, ואני רוצה באמת להודות, לנצל את ההזדמנות להודות להם ולמשרד על זה ולהעביר להדס שתפרוש קצת יותר מתחומי העשייה שגם נוגעים לבני ובנות הנוער וגם מוסללים אחר כך לתוך עולם הצעירים.

אין בעיה אפשר להעביר את זכות הדיבור, כיוון שקיבלתם פעמיים זכות דיבור, אז רק בקצרה.

שלום לכולם, אני הדס מהנוער העובד והלומד ואני מרכזת את תוכנית הקיימות שלנו, וחלק מהתוכנית בעצם בשנים האחרונות עבר צמיחה מאוד משמעותית גם סביב השאלות של התמודדות עם משבר האקלים, של חינוך בכלל לפעילות שלנו כתנועות נוער, אני אגיד שתנועות הנוער באופן כללי הן גופים חלוציים שפרושים בכל החברה הישראלית בכל החברות קהילות מגזרים ואנחנו לאט לאט בונים גם את ההבנה שיש לנו תפקיד חיוני גם בתחום המאבק במשבר האקלים. כמו שטל ציינה זה גם יושב מאוד על שותפות של שנים עם זיוית ושרית מהמשרד להגנת הסביבה, והנקודה שבה אנחנו נמצאים היום זה בעצם השקה של תוכנית מאוד מאוד גדולה ומקיפה שהולכת לקחת את כלל חניכי תנועות הנוער ובעצם להפוך אותם להיות מנהיגים פעילים בתחום, גם כמובן בעולם החינוכי התוכני של הלמידה וההכשרה, וגם ממש באופן מעשי פרקטי באופני הפעילות שלנו.

אנחנו גם מזהים את היכולת של בני הנוער באמת להוביל שינויים גם בקהילות שבהן הם נמצאים וגם מן הסתם בתור דור העתיד של מקבלי ההחלטות של מובילי החברה. אז יש כאן באמת מאות אלפי חניכים שחלק מתוכנית הזאת שגם להבנתי גם בהמשך למה שרחל ציינה ממש תיתן להם כלים פרו-אקטיביים לשינוי המציאות, אני כולי גם באמונה שלימה שהיכולת לבוא ולהיות פעילים ולהיות מדריכים היא גם חלק מאוד מרכזי שמשלים לצדדים של המחאה, כלומר תנועת הנוער היא בית שבאמת מבצע ומקיים את אורחות החיים האלה שעליהם אנחנו מדברים ואת השינויים האלה שצריך שבעצם צריך ליישם. אז זאת התוכנית שאנחנו ככה יוצאים איתה לדרך ומאוד מתרגשים.

יישר כוח, כיוון שרק לפני כמה שבועות התעסקנו ועדין מתעסקים בתקצוב של בכלל של החינוך הבלתי פורמאלי, גם של תנועות הנוער, אז זה נשמע כמו שילוב מעולה ואני אשמח לייצר לזה שיתוף פעולה אתכם, עם הארגונים ועוד עם הרבה בכלל החינוך הבלתי פורמאלי מסתכם לפעמים במשפט על ארגוני הנוער ועל תנועות הנוער אבל הוא הרבה יותר רחב מזה, אבל זה לדיונים אחרים שננהל פה, אז תודה רבה. בבקשה נעבור למיכל, נציגת התאחדות הסטודנטים.

אני מיכל, פעילה אקטיביסטית בהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, אני גאה לספר לכם על ההתאחדות הסטודנטיאלית למען האקלים בו אני חברה, אנחנו גוף שהמייצג של הסטודנטים והסטודנטיות שפועלים לצמצום המשבר האקלימי האקולוגי והשלכותיו, אנחנו רשת שמאפשרת קידום ותיאום של מהלכים ופעולות בקמפוסים השונים ברחבי הארץ, לצד שיתופי פעולה בהם אנחנו מתמקדות בתהליכים רחבים של העלאת מודעות ושינוי מדינות של כולם.

אני רוצה לקשר, למה זה של הוועדה, ולהגיד בעצם איך אני סיכון להתמכרות לסמים בגלל המצב, אז זה משבר אקלימי אקולוגי מייצר את המציאות שבה אנחנו נחיה, על כן אנחנו דורשים להיות נוכחים בפורומים בהם מתקבלות החלטות על העתיד שלנו, ומברכים על ההחלטה של הועדה לפתוח את הדיון ולקשור את אתגרי הצעירים והצעירות בישראל יחד עם המשבר האקלימי אקולוגי. במסמך רשמי של הפרלמנט האירופי שיצא בדצמבר 2020 דובר כי השפעות מזג אוויר קיצוניים משפיעות על הרווחה הנפשית של צעירים וצעירות ומגבירות את הסיכון לפתח ההשלכות ארוכות טווח שונות, ביניהם דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, הפרעות שינה, הפרעות תקשורת ושימוש בסמים.

תופעות אלו צפויות להתרבות ככל שמצב האקלימי אקולוגי הולך ומחריף ועלולות לשבש את ההתפתחות הרגשית והקוגניטיבית ולגרום להפרעות נפשיות בחיים הבוגרים, במחקר שבוצע השנה וסקר 10,000 צעירים בגילאים 16 עד 25, בעשר מדינות נמצא כי 75 אחוז מהצעירים והצעירות מוצאים שהעתיד מעורר חרדה, גם 45 מהצעירים והצעירות העידו כי דאגה לסוגיות אקלימיות משפיעה לרעה על תפקודם ביום יום. אולם בישראל טרם התקיימו מחקרים מספקים בנושא ועדיין אין דוחות רשמיים של המדינה בעניין, אולם כל מה שצריך לעשות הוא להקשיב לנו. בהיעדר תמיכה רגשית ראויה לצד פעולה מספקת לצד המנהיגות לפתרון המשבר, אנחנו נותרים בתחושה שאנו לבד אל מול האסון העצום הזה ההולך ומתרחב ופוגע בחייהם של רבים ברחבי העולם.

אני בחרתי ללמוד מדעי הסביבה ומשפטים בגלל המצב, ואני מוקפת בסטודנטים וסטודנטיות רבים נוספים שדוחים את כל התואר שלהם ואת כל מלול חייהם לפי המצב הזה, הפעילות בנושא לא תמיד מספקת הקלה מניסיון אישי החרדות והדיכאון יכולים להיות בלתי נסבלים וכשייאוש והאדישות של מנהיגי העולם הופך לבלתי נסבל, אני יכולה להיות משותקת, אף למשך כמה ימים, זה משפיע עלי מאוד קשה בכל תחומי החיים, התמזל מזלי להיות מודעת לחשיבות השיתוף ולהיות מוקפת בתמיכה אך לרבים מחבריי אין את מערכת התמיכה הזאת, לא בכל המרחבים מודעים לחרדות ודיכאונות, סביב האקלים והסביבה ומצליחים להבין את האתגרים עימם אנו מתמודדים.

לא לכולנו יש את היכולת הכלכלית שתאפשר טיפול פרטי, אני עברתי גם אשפוזים ורופאים במערכת בריאות הנפש שאמרו לי תפסיקי להיות מודאגת מגורל העולם, תוך קבלת טיפול תרופתי וגם בסוף נאלצתי לפנות לטיפול פרטי בכדי שאוכל לקיים שגרת חיים כלשהי שכרגע כולה עוטפת את הנושא גם היא. חברה שלי שמתמודדת עם אותם האתגרים ולא יכולה להרשות לעצמה טיפול פרטי נאלצת להסתפק בפגישה עם פסיכיאטרית פעם בחודש וחצי וטיפול תרופתי שלא משפיע ובמצב הזה הם מצפים מאיתנו להתמודד, לרוב המטפלים במערכת הבריאות הציבורית אין ההכשרה להתמודד עם חרדות ודיכאונות אקלימיים אקולוגיים ואן להם מספיק זמן או רגישות להביא טיפול משמעותי בנושאים שכלל אינם מכירים, בהיעדר התייחסות מספקת במערכת בריאות הנפש הציבורית, אנחנו נותרים ללא מענה ככל שהשנים יחלפו והמשבר ילך ויחמיר התופעה הזאת תגדל לממדים שמערכת הבריאות לא ערוכה להתמודד עימם. אנחנו דורשים שמערכת הבריאות תשפר את מערך בריאות הנפש הציבורית ותספק הכשרות מתאימות בנושא הספציפי הזה.

העשייה הזו חייבת לבוא לצד קידום פתרונות למשבר, אני רוצה להוסיף שכסטודנטית למדעי הסביבה ומשפטים הפתרון של המשבר במיוחד שרואים איך הוא משפיע בצורה כזאת, זה לא רק אנרגיה מתחדשת, זה מזון, זה תחבורה ציבורית, זה שיווין חברתי, זה נוגע לכל תחומי החיים ובגלל זה מעורר גם כאלה דיכאונות ולגבי האמירה שחברי הכנסת יבואו אחרונים, אני רוצה להדגיש את הפער ביו הרצוי למצוי, זאת אומרת שאני הייתי בשביתת רעב מול בית הנשיא, אחד מחברי הכנסת ממפלגת העבודה שהיינו מצפים שהנושאים האלה יהיו הכי קריטיים לאנשים שדואגים לשיווין חברתי כי זה כל כך קשור, אמר אתם עושים דברים לא מספיק קיצוניים, כלומר שביתת רעב, מה עוד אני צריכה לעשות? מה עוד אנחנו צריכים לעשות? אז בעצם אני פשוט רוצה להדגיש שזה כרגע המצוי.

אז מה הרצוי? תדברי עליו רגע.

הרצוי זה שבעצם חברי הכנסת הם אלה שמובילים, הרצוי זה לא בני נוער שמבלים את הילדות שלהם בהתעסקות במשבר, זה לא סטודנטים שבוחרים את כל אורח החיים שלהם לפי איזשהו משבר כי מנהיגות העולם לא פועלת בצורה המאוד רחבת היקף שצריך, דיבור רק על אנרגיות מתחדשות, רק על חדשנות טכנולוגית אותי מטריד כי זה משבר, בתור סטודנטים, זה חייב לקרות וזה עדיין לא יפתור את המשבר זה כל כך יותר רחב מזה, אז עד שאני לא שומעת מנהיגות אחראית וכמוני הנוער ומגמה ירוקה וכל אחד שפעיל פה, אנחנו לא יכולים לקיים אורח חיים רגיל בהיעדר פתרון ציבורי אנחנו פה בעניין שהוא כמו סמים, זה לא כזה רחוק כמו שזה נשמע, מחקרים מראים שזה לא כזה רחוק כמו שזה נשמע, זה פה.

קודם כל תודה, אני גם רואה שזה מעורר אותך ויוצא באמת עמוק מבפנים ויש לי המון התייחסויות למה שאמרת לא את כולם אני אצליח לעשות עכשיו, אבל אין שום ספק שלעשות שביתת רעב זה ודאי לא משהו שאמור לקבל מאיתנו כמחוקקים התייחסות להקשר של הפעולות קיצוניות או לא קיצוניות, זה לא הסיפור, הסיפור הוא באמת איך חברי כנסת בכלל וממשלה ושרים מצליחים לזהות את האתגרים האמיתיים בחברה הישראלי ובעולם בכלל ולכן אני אומר ורחל עזריה התייחסה לזה, לפעמים לוקח לחברי הכנסת להבין את גודל המשבר, ואני דווקא פה מחזק לא כדי להסיר מאתנו אחריות, אלא להגיד כמי שהיה בחברה האזרחית הרבה מאוד שנים, זה תמיד צריך להישען גם על החברה האזרחית, תמיד צריכה לאפשר לדחוף יותר מהר ממה שהכנסת מסוגלת, הקצבים פה תמיד יותר איטיים, הממשלה תמיד יותר איטית מהיכולת של החברה האזרחית לזוז, למחות, לכעוס, זה לא דבר, אנחנו לא צריכים בשום פנים ואופן לעצור אף אחד, אבל גם לא צריכים להסיר מאתנו את האחריות.

אני חושב שעשית שני חיבורים מאוד יפים, אני רוצה להדגיש אותם, גם לוועדה, בהקשר של חרדות, של התמכרויות ושל השפעות של המשבר אקלים על הנוער, על צעירים, על דברים שאני חושב שפעם לא הייתה אליהם מודעות, עדיין אין מספיק, אז זה החיבור משמעותי, ובהקשר השני והחשוב בעיני לא פחות, ברח לי חוט המחשבה לאיך שרציתי לחבר את זה, אבל אני אגיד שהסיפור של הצעירים, של סטודנטים, של מי שבכלל מתעסק בסיפור של המשבר האקלים, דבר שלפחות שהייתי בהנהגת הסטודנטים די הרבה שנים, לא באמת היה, אז מגמה ירוקה תמיד הייתה הגוף שהיינו פונים אליו ולא היה לנו הרבה סטודנטים שמלמטה מצליחים להניע שינויים, אז יישר כוח גם לך אישית וגם לכל מי שמתעסק עם זה וגם להתאחדות שנותנת לזה ביטוי, זה גם לא מובן מאליו, אז תודה רבה על זה ויהיה המשך ותודה על הדברים שלך. בבקשה אייל נציג של ארגוני הנוער.

דיברו קודם צעירים מדם ליבם, ואותן עוצמות רגשיות אני לא יכול לדבר, ואני רוצה להגיד בהקשר הזה - אני אומר את זה ממקום טוב - אני חושב שאנחנו חלק מהתעוררות גדולה אני רגע רוצה להתחיל במקום הרגשי, אני חושב שבמקום האישי זה תופס אותי, פעם ראשונה, מול משהו מאוד גדול שתמיד היה ברקע, אבל לא מספיק דיברו עליו ולא מספיק עסקו בו, לי ברמה האישית הוא מזכיר שכשאומרים צעירים זה כבר לא אני, אנחנו מדברים פה על חברה אזרחית ועל חברי כנסת, שרים, ממשלה, אנחנו בעצם מדברים פה על דור צעיר, שבתוכו יש התעוררות מאוד גדולה, מי שלא מדבר את השפה הזאת, במקרה הטוב ימצא את עצמו לא רלבנטי, במקרה הרע ימצא את עצמו מואשם בזה שהוא לא דאג לעולם שלהם ואני חושב שמהבחינה הזאת הטענות הן רלבנטיות אני רק רוצה להגיד לדברים שנאמרו פה בהתחלה, כולנו כאן מחפשים שותפים, אנחנו מחפשים שותפים בשביל לקדם את האג'נדה שאנחנו כאן, ולא רק בשביל להגיד לא נעשה עד עכשיו מספיק, כי אין ספק שעד עכשיו לא נעשה מספיק במשך דורות רבים.

אני עכשיו רוצה להתחיל ולהגיד קודם כל תודה רבה על הדיון הזה ותודה על ההזדמנות לבוא לכאן ולדבר, התחלתי ברמה האישית, אני אגיד ככה בתור, בארגוני הנוער, במרחב שבו אני נמצא של החינוך הלא פורמאלי, שאני מרגיש שאנחנו חלק מהתעוררות מאוד גדולה שחשוב להגיד שהיא הרבה מעבר למה שהיה עד עכשיו, אמרת בתחילת הדברים שפעם זה היה בשוליים הירוקים והסביבתיים, מחבקי עצים, אני נזהרתי מלהגיד את זה אבל נכון אתה אמרת את זה, אני רוצה להגיד, גם היום ההתעוררות הזאת היא הרבה יותר מעבר לניקוי חוף פעם בשנה, או יער, או משבצת תוכן שמסמנת וי על נושא מסוים, יש פה נושאים של קיימות והגנת סביבה ואם אני הולך עם זה צעד קדימה, אז הדברים שנאמרו פה, שבעצם הבנה של הנושא הזה הוא נוגע בכל הנושאים שהם בעצם מרחב החיים שלנו וכניסה של הנושאים האלה לתוך בדר היום החינוכי של הארגונים לתוך האופן שבו אנחנו מתנהלים בעולם הזה.

אמרתי קודם אני חושב שמי שלא מדבר את הנושא הזה מוצא את עצמו לא רלבנטי, הוא מחוץ לשיח ושיח שהוא לגמרי במרכז. אני רוצה להגיד לצד התודה על הדיון הזה, אני רוצה להגיד תודה על הרוח הגבית שאנחנו כן מרגישים בתקופה אחרונה, אני אתחיל ואדבר על המשרד להגנת הסביבה, עם קול קורא שקודם טל מדר הזכירה אותו, שמכניס פנימה את ארגוני הנוער וגם יודע לשים משאבים ובאופן הזה לקדם פעילות בצורה מעמיקה ויסודית ומשמעותית בתוך הארגונים.

בהחלט, משמעותי, לא אמרתי את זה מקודם, פעולה משמעותית מאוד של המשרד להגנת הסביבה.

יש את זיוית שמלווה אותנו בתוך התחום הזה, יש את משרד החינוך, מנהל חברה ונוער, מרכזת את השולחן שעליו דיברתי קודם בהקשר של הקול הקורא ובכלל מקדמים את הנושא ולנו בסוף כארגונים, או גופים של חברה אזרחית מאוד חשובה הדחיפה הזאת, מסגרת שותפות של ארגוני הנוער עם קק"ל גם כן נותנת מקום וביטוי לנושא הקיימות והגנת הסביבה, אנחנו אחרי הפנינג מאוד גדול שעשינו בשבוע שעבר, אני רוצה להגיד שאנחנו כמו שאמרתי בתחילת הדברים, אנחנו מחפשים שותפים, אנחנו בתקופה של חוסר ודאות עדיין, עם כל העבודה, וגם פה צריך להגיד תודה למקום אחר ובכובע אחר עם כל העזרה ליצירת וודאות אקטיבית לארגוני הנוער ולתנועות הנוער, אנחנו עדיין בתקופה שקשה לגייס בה משאבים, קשה לייצר בה וודאות וכל התגמשות והתאמה לסדר יום כזה דורש משאבים ופה אני אגיד שאנחנו פתוחים ואנחנו גמישים והחברה האזרחית כבר שם כמו שנאמר, אנחנו מאוד נשמח לכל רוח גבית נוספת, אני מזמין את חברי הוועדה לבוא למפעלי חנוכה, לבוא ולראות איפה יש ביטוי לנושאים האלה שאנחנו מדברים עליהם פה, בפעילות שקורית, מה שרץ מול העיניים זה כמה זה קרוב.

לא, אני חנוכה שלי כבר מלא במפגשים עם נוער שתדע, בכל מיני הקשרים.

קיבלתי ואני שוב פעם רוצה להגיד תודה ואני יודע שזה נעשה פה כדי לייצר, להביא את הרעיונות ואת הכל לדברים פרקטיים, תודה רבה.

תודה רבה לכם, אני עובר רגע למשרדי הממשלה כי בכל זאת נתנו להם כמעט שעה לא להתייחס, למרות שאני לא שמעתי מכם דברים ספציפיים שאתם רוצים שהמשרד להגנת הסביבה יתייחס אליו, למעט באמת הרבה מאוד, זאת אמירה כללית שלא נעשה מספיק, אבל ניתן למשרד לדבר ואם תרצו שאלה תוך כדי אז בשמחה, יש פה גם אלישבע וגם צפריר וגם נועה, אז תחליטו מביניכם מי פותח, בבקשה.

בוקר טוב. קודם כל באמת, קיבלנו הרבה מחמאות אז העברתי מיד לזיוית ולשרית שלא בדיון פה, וזה נורא נחמד לשמוע מחמאות כי בדרך כלל אנחנו רגילים כממשלה ואני אומר את זה לא בכלל בביקורת, אנחנו רגילים לקבל ביקורת כי זה התפקיד שלנו, אנחנו אמורים לבצע ולכן זה הגיוני שנקבל ביקורות, זה נחמד לקבל גם באמת אמירות אחרות. אז בהקשר של התמיכה בפעילויות האזרחיות, איל הזכיר את הקול הקורא שפורסם ובעצם נותן תמיכה מאוד פורצת דרך של השרה ביחס לתמיכות שנתנו בעבר, לארגוני נוער ולתנועות הנוער, זה ככה ברמת התמיכה הארגונית ביכולת של החברה האזרחית.

צפריר אתה יכול להרחיב טיפה? כמה כסף יש שם איפה זה עומד? תן על זה קצת פרטים, כל שאתה יודע ואם יש מישהו אחר שיודע יותר אז אין בעיה שהוא יתייחס.

אני יכול להגיד שמוקצה 15 מיליון שקל בתוך הקול הקורא, ביחס למה שהיה בעבר. רק כדי לסבר את האוזן בעבר במשך 10 שנים ניתן 8 מיליון, אז זו קפיצה אקספוננציאלית. צפריר, אלישבע גלעד מתייחסת, הוועדה מאפשרת.

אני רק רציתי להוסיף ולהגיד שהשרה נפגשה בקיץ היה אחד מהמלכים הראשונים שהיא עשתה שהיא נכנסה לתפקיד, היא נפגשה עם מעל 30 נציגים ונציגות של תנועות הנוער.

היא נפגשה עם הארגונים גם של החברה האזרחית, אני פשוט פגשתי אותה כמה ימים אחרי.

והיא הכריזה על הדבר הזה של התקציב של 15 מיליון שקל, שזה הגדלה מאוד משמעותית וכרגע היא עובדת בשיתוף עם משרד החינוך על תוכנית משותפת ויהיה קול קורא שאמור לצאת ממש אוטוטו לכל התנועות והארגונים לבני ובנות נוער ואנשים ממש מעודדים אותם להגיש בקשה לתמיכה עבור הפעילות בנושא אקלים, קיימות שיהיה מאוד רחב, אני גם מרכזית מנגנון של תמיכות לארגונים הסביבתיים במשרד ואנחנו גם עובדים עם ארגונים נפלאים כמו מגמה ירוקה ויש פה עכשיו אוזן מאוד קשבת.

תודה רבה, אני תכף אתייחס למחויבות, רק כקוריוז קטן אבל החברה להגנת הטבע, למשל אם לא היינו מתערבים בקיצוץ התקציבי שהם עברו בתקציב האחרון, עכשיו כחלק מההגדלות שהבלתי פורמאליים אז גם התקציב שלהם היה יורד לסכומים מאוד נמוכים, אז גם בזה התעסקנו וצריך להגיד ברוח החיובית שיש פה בדקות האחרונות שבאמת אני לא חושב שהיה פה ודאי לא בשנים האחרונות, שרה להגנת הסביבה שבאה מהמחויבות העמוקה למשבר האקלים, מבינה אותתו, מבינה בו, ברור לי שגם היא יודעת שעוד יש הרבה מה לעשות ולא כל השאיפות שלה ושלנו יתממשו אבל לכל הפחות בוא נתחיל מזה, זה נכון בכלל לממשלה שיש שרים שרוצים להיות בתפקיד, שמחויבים אליו ומבינים את ההשלכות שלו, אז בהקשר הזה תמר זנדברג אני חושב היא חידוש מאוד משמעותי להתמודדות שלנו כממשלה עם משבר האקלים. בוא נחזור לצפריר בבקשה. אל תתרגל לרוח החיובית הזאת.

זה בסדר אמרתי מראש שאני מקבל בהבנה את הביקורת. אני רק רציתי אולי להוסיף עוד משהו אחד שמעבר לתמיכה הספציפית בארגוני נוער ותנועות הנוער שהזכרנו, יש גם תמיכה שכבר בעצם רצה זו שנה שנייה דרך הרשויות המקומיות, שחלק ממנה יכול להיות מופנה גם בעצם זה מופנה לבוגרים ולכן גם התארגנויות צעירים יכולים לפנות דרך הרשות המקומית ולקבל תמיכה, אז אני ככה מציע כיוון שהמוקד פה הוא בעיקר נוער ותנועות נוער אבל אנחנו גם תחת הכותרת של צעירים ואני חושב שחשוב גם לתמוך בפעילויות של צעירים בטח ובטח גם בגלל שצעירים כמו שאנחנו יודעים הם גם אלקטורט, יש להם יותר כוח השפעה על המערכת אז אני מציע כאילו לפנות גם באפיק הזה, לבדוק ברשות המקומית, האם יש התארגנות של צעירים, הייתי מציע להם לפנות דרך הרשות המקומית לבדוק את האפשרות שלהם לקבל תמיכה לאותה התארגנות, לפעילות שלהם.

אוקי בסדר, תודה רבה, יש מישהו שרוצה לשאול, להפנות למשרד להגנת הסביבה שאלה או אמירה? מיכל בבקשה.

אני אשמח לשאול שתי שאלות, הראשונה נוגעת גם לפעילות בקמפוסים עם סטודנטים, יש את בעצם את הדרישות לקמפוס ירוק, כרגע הדרישות הן מאוד מינימאליות, אם יש איזושהי כוונה להרחיב את הדרישות האלה כדי שפעילויות באוניברסיטאות תהיה באמת סביבתית, כרגע כל מי שנוגע ולומד את הנושאים האלה באוניברסיטאות, זה סטודנטים למדעי הסביבה וגיאוגרפיה, כל השאר זה בגדר בחירה, במקרה הטוב, החוג השני שבמשפטים יש קורס בחירה, מתוך כמעט 600 אנשים נמצאים 30 שחוץ מזה לא ילמדו שום דבר על הנושא הזה. זאת שאלה ראשונה.

אוקי, חיכיתי לשנייה אבל אני יכול גם להגיד, כיוון שהזכירו פה הרבה מאוד את זיוית ואת שרית אני צריך לבדוק איתן את הנושא של קמפוס ירוק, אני מכיר את התוכנית באופן כללי אבל אני צריך לבדוק מה מתוכנן מבחינת ההרחבה כמו ששאלת.

ממה שאני מכיר כבר הרבה מאוד שנים לא נגעו בדבר הזה.

אני צריך להגיד שחלק מזה קשור ביכולת לייצר שיתוף פעולה מול המל"ג והות"ת, וזה לא רק בידיים של המשרד להגנת הסביבה.

והשאלה השנייה שלי זה על המסמך לשיתופי פעולה בנושא, לכל שיתוף פעולה אנחנו מן הסתם נכונים; אז השאלה שלי בגלל שאנחנו רואים שההשלכות של זה כל כך רחבות, על כל העתיד, האם יש איזושהי כוונה בחוק האקלים שמנוסח כרגע להרחיב אותו לחור אקלימי אקולוגי ושתהיה בו התייחסות רצינית לכל הנושאים, אנרגיה, מזון, תחבורה ציבורית, פסולת, הפחתות צריכה, כל הדברים שבאמת ישפרו את המצב של הצעירים, האם זה בתכנון?

אז אני אגיד כזה דבר, אלף כמו שאמרת הדברים עדיין בעבודה ובניסוח כרגע ובאמת יש בחינה גם של מה יהיה רוחב היריעה של החוק הזה, צריך להגיד שיש עוד הרבה מאוד תוכניות ממשלתיות ובעצם המשרד פרסם עכשיו לקראת גלזגו את התוכנית, החלטת הממשלה נתנה תוקף לתוכנית יישום לאומית להתמודדות עם משבר האקלים ובתוך זה יש הרבה מאוד אספקטים שונים שמקבלים מענה לאו דווקא דרך חוק אחד מרכזי, אלא דרך הרבה מאוד כלים שונים, חוקים שונים, תקנות, כלי תמיכה למיניהן, אז זה לא בהכרח שצריך שהכול יגיע דרך חוק אחד מרכזי, ויש הרבה פעילות גם בתחום של הפסולת, יש אסטרטגיה שפורסמה, ויש היענות לגזור מהאסטרטגיה הזאת פעולות ביצוע והדברים נכונים גם בהקשרים של שמירה על מגוון הביולוגי ותכנון ובנייה ירוקה, בקיצור יש הרבה מאוד פעילות.

יש דברים שהייתם רוצים לעשות ובינתיים אתם מרגישים שעוד לא קורים בצורה מספיק טובה? שהממשלה עוד לא הפנימה את גודל הבעיה? ואם כן באיזה תחומים? יש כאלה אז השאלה באיזה תחומים.

אנחנו בשיח מתמשך מול הממשלה צריך לזכור שבסופו של דבר אנחנו צריכים לאזן הרי כממשלה אנחנו צריכים להוביל את הדברים בצורה מאוזנת ולהגיד, אני חושב שהממשלה כן מגויסת אני חושב שהממשלה מודעת לגודל השעה ואני חושב שהפעילות האזרחית שמושמעת פה היא זאת שיכולה לדחוף באיזון בין הכוחות השונים לדחוף יותר לכיוון מסוים שהאיזון ייפול בכיוון מסוים.

אני רק רוצה להגיד, אני יודעת שיש שיתוף פעולה למשל עד כמה שאני יודעת עם אדם טבע ודין ומחאת הנוער בניסוח של החוק, החלטות זה מקסים אבל שמענו מדוח מבקר המדינה שרק 16 אחוז מיושמות, יש מדענים וסטודנטים למדעי הסביבה, אני חושבת שיש מקום לשתף גם אותם.

אז לא רוצה לייצר דיאלוג רק בין שניכם, אבל אני רק אגיד היישום של החלטת הממשלה זה עדיין לא האחריות של הצוות החדש שנכנס, בהקשר הזה צפריר, בוודאי השרה אבל זה כשל כללי של ממשלות ישראל שקשור להרבה מאוד תרבותיות שאנחנו צריכים להתחיל לשנות פה, זה לא ייקח יום או יומיים, אבל מכיוון שהממשלה הזאת הולכת להחזיק ארבע שנים ומשהו, אז אין עם זה שום בעיה, אנחנו נצליח לפחות להתחיל לחולל שינויים. אני רוצה לעבור לנציגות של החברה להגנת הטבע, תודה רבה צפריר, אם יש עוד מישהו ממשרד שרוצה להגיד משהו עכשיו אז בכיף, אנחנו אחרי זה נעבור למשרד החינוך, בבקשה נועם.

אז אני נעם, מתנדב שנת שירות לשעבר, סיימתי את השירות בחברה להגנת הטבע בספטמבר האחרון ולפני זה הייתי פעיל בחברה להגנת הטבע, באתי להגיד, אני מסכים עם הרבה דברים שנאמרו כאן באמת המודעות בחברה בקרב הנוער ובאופן כללי בחברה לנושא משבר האקלים היא מאוד נמוכה, הפעילות היא מאוד נמוכה, בכל הסיטואציה הזאת ואין ספק צריך ויש לפתח את החינוך למשבר האקלים באוכלוסייה שתדחוף לשינוי שתצטרף למחאות, שתביא את הקול הזה שהוא מאוד חשוב בשביל למנוע את האסון הבא, אם אנחנו מדברים על שיטפונות אנחנו מדברים על הצפות אנחנו מדברים על קורבנות באירועים האלה בארץ ובעולם שרק הולכים ומתרחבים, אני חושב שהדרך לעשות את זה מעבר למחאות, מעבר לדברים שכבר קורים ומעבר לכל היוזמות שעכשיו מתחילות וממשיכות להתפתח היא להביא את האנשים ואת הנוער לשטח, לתת להם לראות את הדברים קורים.

אני כאדם שמטייל ורואה וחי בטבע אני רואה את ההשפעות של משבר האקלים, בתוך העיר, בסביבה, את הדברים שזה גורם, הגשם, השיטפונות שהולכים ומתחזקים וזה מה שיגרום בסופו של דבר ליותר ויותר אסונות וכרגע הפתרונות הם קטנים, הם קטנים והם נעשים בצורה מאוד מזערית לצערי והגיע הזמן בעצם להביא את הנוער ואת האנשים למקום הזה של פעולה אקטיבית מעבר למחאות, בנוסף, לתת להם לחוות בעצמם את הדברים האלה ולפעול באופן ישיר מול התופעה הזאת.

אנחנו בשנה הקודמת בתל אביב פעלנו בשיתוף פעולה עם חברת גני יהושע, בתהליך לשנות את השיח בנושא הזה. התהליך בעצם מתייחס לכמה תופעות, הוא מתייחס לתופעה גם חברתית, שאנשים שמנסים לחזור קצת אחורה, פחות פסולת פחות דברים כאלה ובעצם לצמצם את חומרי הגלם במרחב האקולוגי, אבל בנוסף הוא מתייחס גם לשיקום של אתרי טבע ספציפית במקרה שאנחנו מדברים עליו, גדות נחלים ונחלי החוף, בעצם יש בעיה מאוד גדולה וזה גם הפרויקט שאנחנו בעצם התעסקנו אתו בשיתוף עם חברת גני יהושע ונחל הירקון, בעצם בשיטפונות, עקב משבר האקלים הגשמים הולכים ומתחזקים, התקופות הולכות ומתקצרות והגשם הולך ומתחזק, כמויות גדולות יותר של מים זורמים בנחלים בתקופה יותר קצרה, זה מה שגורם לשיטפונות.

מה שקרה הוא שבתוך הערים עוצמת המים סחפה את כל הגדות והקריסה אותם, זה דבר שפגע קשה מאוד, הצפות באיילון, פקקים וכו' הלאה, והעיריות צריכות לטפל בנושא הזה בנחלים האלה. עכשיו שהנחלים כמו נחל איילון כמו נחל חדרה בחלקו וכמו נחל געתון, לפני שנתיים היו את ההצפות הנוראיות שגם גבו קורבנות אדם ובעצם אנחנו בשיתוף עם חברת גני יהושע באמת באנו ופעלנו באופן אקטיבי למניעת הדברים האלה בעתיד. אנחנו הבאנו בני נוער כדי לבוא ולעשות משהו, באנו לנחל הירקון שהוא עדיין לא הוצף ונקווה שלא יוצף בהמשך ושתלנו מה שנקרא צמחיית גדות נחלים על גדותיו, הרעיון הוא ששורשים יצמחו ויחזקו את הגדות ופעם הבאה שיהיה שיטפון בתקווה המים יוכלו לחלחל לעומת הנחלים המבוטנים, יחלחלו לתחתית הנחל, לא יעלו על גדותיו של הנחל וישקמו בעצם עוד ריאה ירוקה נוספת במרכז העיר, שאנשים יוכלו להגיע אליה, להרחיב את המרחב האקולוגי באזור. מגיע לשם נוער שלומד על הדברים האלה נוער שמגיע מכל המקומות, מכל האזור, לעשות כל דבר, בשתילה, בעבודה ולהפיץ את זה הלאה ולתמוך בתוכניות.

טוב שסיפרת, אני לא הכרתי, פרויקט מעמיק ומשמעותי ותודה רבה, לחזור רגע למשרדי הממשלה אחרי ששמענו את המשרד להגנת הסביבה שאולי משנה את שמו, נציגות משרד החינוך, שלום לכולם ממשרד החינוך, יש פה, מיכל נמצאת פה או אירית?

בוקר טוב, ממשרד החינוך, אנחנו פה נמצאים משני צדי המשרד, מהצד של האגפים הפורמאליים והבלתי פורמאליים, נמצא פה ד"ר איבנה רטנר, אני חושבת שעל הפורמלי היא תוכל לדבר, אני אדבר על הצד הבלתי פורמלי. מילה על חברה ונוער, בעצם תראו לנו זה נחת גדולה לראות את הדיון הזה ולהשתתף בו, פעם אחת בגלל החשיבות של הנושא, אבל פעם שנייה בגלל מנהיגות הנוער שבאה לידי ביטוי פה בדברים שהצעירים הביאו, אבל גם בדברים שאנחנו עוד שותפים להם בפלטפורמות שאנחנו תומכים בהם ומובילים אותם ומלווים אותם, אפשר לראות את הפעילות שנושא האקלים תופס בה, קודם כל הפעילות של מועצת תלמידים ששמענו אותה פה, מיכל ישראלי מאצלנו מובילה את הפעילות הזאת, גם ברמה הארצית, גם ברמה המחוזית, גם ברמה הרשותית, גם בבתי הספר חלק מהתוכנית השנתית של המועצות זה העניין של האקלים, של משבר האקלים ושמענו את נציגה של מועצת תלמידים בבוקר.

הדבר השני משהו שלא נשמע פה היום והוא מאוד מעניין, במסגרת תוכנית המעורבות החברתית יש ממש במה לבני הנוער להציג יוזמות שונות וחלק יש יוזמות בתחום האקלים, יש קרוב ל-450 יוזמות בתחומי הסביבה שחלקן מוקדשות לתחומי האקלים באופן ישיר, ושמה בעצם הנוער יכול להביא את האקטיביזם שלו לידי ביטוי במה שאנחנו גם מאמינים שכאשר יש הזדמנות להיות פעיל ולנסות לקדם נושא ולקדם יוזמות ולקדם פתרונות, גם תחושת החרדה באופן טבעי יכולות לקבל איזושהי פרופורציה אחרת.

מבחינת הסיפור של תנועות וארגוני הנוער, שמענו פה את הנציגים גם את טל וגם את אייל שסיפרו על הפרויקט המיוחד הזה, הקשר רב השנים של משרד החינוך עם המשרד לאיכות הסביבה שקיבל תנופה מאוד גדולה ובאמת ייתן את אותותיו בשנים הבאות. מתקיים שיח בהיוועצות עם ארגון נוער למען האקלים, שיש מטה לאקלים במשרד החינוך בראשותה של קשת גילמור שמקיימים היוועצות שוטפת עם הארגון הזה והמטה הזה של משבר האקלים נערך לקיים ישבות ייעודיות שאליהן הוזמנו נוער וצעירים כדי להיוועץ בהם בהכנת התוכניות, מלבד זה בהרבה מאוד תחומי דעת הסיפור של האקלים בא לידי ביטוי.

אירית קודם כל תודה רבה, שני דברים, אלף אנחנו נשמח אני אומר את זה לכם כנוער למען האקלים אבל גם למשרד שאנחנו נשמח מאוד להיות במעקב ולהתעדכן באמת על מציאות שונה שבה לנוער יש קול ובאמת משרד החינוך מקשיב לו אפרופו שיחתנו מקודם ומכיוון שאת לא שנה שנתיים במשרד ויש לך פרספקטיבה רחבה אז מעניין אותי לשמוע עד כמה את מרגישה שמתחולל שינוי בקרב העיסוק של הארגונים, של התנועות, כמה אנחנו במגמה חיובית של צמיחה של התעסקות במשבר האקלים, בהקשר של הבלתי פורמאלי?

חד משמעית, אני חושבת שמבחינת הנוער למה אני אומרת שזה רגע של נחת מבחינת מי שמלווה את החברה האזרחית לאורך שנים, כי החברה האזרחית יודעת לאתר, הם כבר מזמן איתרו את העניין של משבר האקלים, היינו עדים לניצנים כבר לפני הרבה שנים בבחירת נושאים במחנות קיץ, בעיסוק בסניפים ירוקים שהיה כבר הרבה מאוד שנים בתנועות הנוער, בשיתוף עם המשרד לאיכות הסביבה, זאת אומרת הנוכחות של הנושא קיימת, אני חושבת הוא ביתר שאת עכשיו, אין ספק שבכל התוכניות שראינו רואים את הנושא הזה, הוא בנשמתם של בני הנוער ואני ממש שמחה לראות שיש לנו את הפלטפורמות ואת הבמות שהנושא הזה יכול לבוא לידי ביטוי, מה שיפה בבמות האלה שגם נושאים אחרים יכולים לבוא לידי ביטוי, עם נושאים עתידיים שבני הנוער, יש להם במה להביא את הנושאים האלה קדימה ואני חושבת שיש להם אוזן קשבת, נראה לי שהמשרד קשוב, בטח בתחום הבלתי פורמאלי שאני מכירה אותו אפשר לראות את השינוי, דלת פתוחה תמיד הייתה, אבל אפשר לראות אותה באה לידי ביטוי.

אני חושבת שתוכנית המעורבות החברתית היא באמת מיוחדת מהבחינה הזאת שהיא לא חברה אזרחית פעילה, היא ממש בתוך משרד החינוך ויודעת להביא את הקול האותנטי של בני הנוער, את השפה שלהם במילים שלהם, באקטיביזם שלה ולתת להם במה, לשים את הדברים האלה בפרונט, מעבר כמובן לתחומי הדעת שמגלים לנו את דור העתיד שיוכל לסנגר על העניין של האקלים ולהנכיח אותו כפי שכבר שמענו כאן, שמענו את החברה הצעירים מדברים מדם ליבם בצורה שאף אחד לא יכול להתעלם ממנה וממש רואים הנהגה שצומחת לנו מולה העיניים של הנושאים האלה.

חד משמעית, תודה רבה לך על הדברים, אנחנו עוברם לאיבנה או למיכל?

אני רק אוסיף לדברי אירית אנחנו בעצם יושבות יחד באותו משרד, במנהל חברה ונוער, אז קודם כל אני באמת מברכת על הדיון, שמי מיכל ישראלי אני מנחה את תחום מועצות התלמידים והנוער בארץ, אתה חווה כל פעם את הנציגים שלנו בכל הנושאים האקטואליים החשובים האלה.

חוויתי אותם גם בעוצמות חשובות גם שנה שעברה כיו"ר וועדת חינוך, אז אנחנו כבר הולכים כברת דרך.

נכון אז אנחנו ככה הרוח הגבית מאחורה, אז אני ושבת שאני רק אוסיף את המילה אחריות, שהתחושה שזה שלהם שזה בידיים שלהם לא רק לזעוק ולהתריע אלא גם לצד עשייה בשטח אירית באמת הציגה מאוד יפה את כל מה שהמשרד עושה מבחינת החינוך הבלתי פורמלי, רק להוסיף שבאמת במועצות אנחנו מתעסקים גם בתחום הפרלמנטרי כמו שאתה מבין וכולכם מבינים גם בנושא של קביעת מדיניות לשאר מועצות, מחוזיות, רשותיות ובית ספריות ששם יותר אנחנו נפגוש את היוזמות הלוקאליות, המקומיות.

אנחנו שותפים גם לוועדת החינוך לאקלים, קשר ישיר עם גופים עם תנועות, בעצם המועצה הארצית, המנהיגות הייצוגית הנבחרת, אז יושבים אצלנו במועצה גם נציגים שהם בתנועות השונות שקשורות לתחום האקלים ובאמת מברכים על התפיסה המשרדית הרחבה שבאמת מתהווה, של החינוך של הרצף הפורמאלי והבלתי פורמאלי ונמשיך לעשות הכול, זה העולם שלנו, אנחנו צריכים אותו.

תודה רבה, בבקשה איבנה.

תודה, אז כן אני רק גם אגיד תודה על הדיון הזה, אני ברצף הזה בין החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. אני מייצגת את החינוך הפורמלי, אני מהמזכירות הפדגוגית מנהל תחום קולנוע ומדיה והאמנויות במשרד וגם רוח וחברה. באופן רשמי באמת כמו שאמרה פה הסטודנטית, התחומים האלה נלמדים בתוך התוכניות לימודים של גיאוגרפיה ולימודי סביבה ומדעים, ועכשיו באמת דוקטור גילמור קשת הקימה את המטה והרבה מאוד תחומים אחרים נכנסים פנימה, בטח תקשורת ומדעי החברה ואזרחות והיסטוריה ואפילו ספרות תחומים שהם לכאורה לא משיקים באופן חד משמעי, אבל תוך שיתופי פעולה וסינרגיה גם עם התחומים המובהקים וגם עם החברה האזרחית.

נאמר פה על ידי מיכל ואירית על המעורבות החברתית, אז אם אנחנו יכולים לתת לתלמידים גם לעשות פעילויות בהערכה חלופית, בחינוך הפורמלי או בתחומים שלהם בחינוך הפורמלי וגם שהפעולה עצמה היא מוכרת כמעורבות חברתית, אז אנחנו מאפשרים את זה, בתקשורת כמובן להעלות את הנושא של מודעות וקמפיינים, הם מביאים, הם מהדהדים את הפעילות שלהם מבחוץ פנימה לתוך בית ספר, בית ספר מאפשר את זה ועכשיו באמת אנחנו בונים תוכניות רב תחומיות גם בחטיבות ביניים וגם לבחירה בתיכון, יש מספיק אפשרויות בחירה, שרת החינוך מצמצמת או לפחות קוראת לצמצם בבגרויות ולכן האפשרות להעמקה בתחומים אחרים או בתחומים שהם כמו שאמרתי קודם, רב תחומיים היא יותר אפשרית.

אני שמעתי את הנושא של החרדות והצפייה באסונות והכניסה לאיזשהו שיתוק, אז גם את זה אמרו פה, פעולה ומעורבות, המקום להתמודדות עם החרדות האלה, כי יש מה לעשות, זאת ריצה למרחקים ארוכים, זה לא ייגמר מחר בבוקר, אנחנו מבינים שזה פה להישאר וכולנו מבינים את זה, אנחנו כולנו נמצאים בסירה הזאת ואני חושבת שהמסר שנמצא פה זה שאנחנו מאוד פתוחים, גם לחברה האזרחית להיכנס לתוך בית ספר, זה סינרגטי הנושא הזה, תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה רגע להגיד כמה מילים בכל זאת רוב חיי התעסקתי בחינוך וגם יצא לי להיות חבר מועצה להשכלה גבוהה אז אני מכיר את המטריה. אני חושב שצריך מאוד להיזהר, אני בטוח שאת מבינה את זה וגם קצת התייחסת אבל אני רוצה להדגיש את זה. להתייחס עכשיו למשבר האקלים ולמשבר הסביבה כמה שצריך להפוך להיות חלק מתוכניות הבחירה. הרי בסוף, מקודם מיכל התייחסה לזה נכון, בסוף זה חלק מכל פרמטר בחיים שלנו וברגע שהרבה פעמים אתה מייחד תוכנית, זה נכון להרבה מאוד נושאים אחרים שעולים פה בוועדה ובכלל בכנסת, אז המשרד עושה תוכנית, זה נחמד זה גם נשמע טוב אבל בסוף אני לא מבקר אותך.

לא לא, אני גם מוכנה לתת לך שתי דוגמאות קטנות.

אז רגע אני רק משלים ואז תוכלי לתת דוגמאות, והמהות האמיתי היא שמורים יעברו הכשרה כדי שהם בעצמם, מורים ומורות, יבינו את עומק העניין ואז שהם לדברו בשיעור היסטוריה אז הם יתנו התייחסויות וכשהם ילמדו תנ"ך אז הם ייתנו התייחסויות למבול לא רק בפרספקטיבה היסטורית, אלא גם למשמעות של זה היום. אני יכול לתת עוד אינספור דוגמאות, אז נדע שבאמת הנוער שיוצא מבית ספר והלוואי שיעשה פחות בגרויות, כי זאת אחת הבעיות הכי קשות של המערכת שלנו, אבל זה לא הדיון עכשיו, אז באמת ייצאו אזרחיות ואזרחים הרבה יותר מודעים והחברי כנסת שיבואו לפה אחרינו, כלומר אנחנו פה בינתיים, אבל עוד הרבה שנים יוכלו להיות הרבה יותר מודעים.

סליחה שאני מפריעה, אמרת אזרחיות ואזרחים, לפני שלוש שנים לא היו משתמשים בשיח הזה.

תודה רבה ליושבת ראש מפלגת העבודה שהחדירה את זה אצל כולנו.

אני אומרת שזה חלק מהשיח, זה ייכנס להיות חלק מהשיח ככל שיותר ויותר ישתמשו בזה, יש את הדוגמאות לא לעכשיו.

שלום, שמי מתנאל ואני היום פעיל דרך גרינפיס במטה החירום האקלימי האקולוגי. גילוי נאות, שנה שעברה עבדתי במשרד החינוך בלשכת מנכ"ל ויצא להיחשף שם גם לעשייה וגם היום אני עדיין עובד בחינוך ואני סטודנט לחינוך ואני יכול להגיד מהזווית שלי שבאמת כמו שאתה אמרת, גם סטודנטים לחינוך או להוראה לא נחשפים לנושא הזה בשום צורה, אנחנו פעלנו כדי שיהיה קורס, היינו צריכים לעשות פעולה אקטיבית כדי שיהיה משהו כזה ועדיין הוא לא מונגש בעצם לכל הסטודנטים.

איפה זה? באיזה מוסד?

באוניברסיטה העברית, ואני יודע שבאוניברסיטאות רבות אחרות אין שום הנגשה לנושא הזה ואני אוסיף שגם לתלמידים עצמם, כמו שאתה אמרת, זה בעצם הפך להיות מין נושא בחירה, אם אני לומד גיאוגרפיה אז אני איחשף יותר לנושא, כל אחד מהתלמידים בבית ספר, צריך עכשיו לקבל את ההנגשה למידע הזה, כי אם הוא לא יקבל את ההנגשה למידע הזה, או שהוא יקבל את המידע הזה שיהיה לו שיטפון בבית , במקרה המאוד רע, או במקרה היותר טוב זה באופן לא מותאם ברשתות החברתיות, בכתבות, בחדשות, בכל מקום אחר ובעצם אנחנו מדברים, אחד מהנושאים שעלו, זה הנושא של דיכאון אקלים, אם הנושא לא מוסבר ולא מונגש לכל אחד ואחד מהתלמידים שכל אחד מהם הולך לחוות את הנושא הזה אז בעצם אין שום התאמה למציאות וכרגע גם אמרת שאתם רוצים לאפשר לחברה האזרחית בעצם להיכנס לכיתות ולבתי ספר כדי להדגיש את הנושא, אני שמעתי באופן אישי שחברות הגז גם מעבירות נושא באיכות הסביבה, זאת בדיחה ביחס למציאות שאנחנו חיים בה.

סליחה שאני קוטע אותך, את יכולה להתייחס לזה? זה קורה באמת? יש שיתוף פעולה עם חברות הגז בתוך משרד החינוך?

זה אחד הדברים, אני לא יודעת על דברים כאלה, אם הוא יודע על מקורות כאלה אז ראוי שהוא יפנה. אנחנו מאוד מודעים לנושאים הלאה, מאוד יודעים עם איזה חברות משתפים פעולה ועם איזה לא.

טוב אנחנו נבדוק ואז נתייחס, גם פה אני רוצה להגיד, אני לא חושב מחר בבוקר לפסול את השיטה הזאת, אבל גם צריך להיזהר כמערכת חינוך שאנחנו מייצרים מיקור חוץ לכל מה שמאתגר את המורים.

לא זה לא בגלל איתגור, אני הייתי רוצה שאדם מומחה יחנך את הילדים שלי, לא הייתי רוצה שמורה שלא מגיע עם ידיעות מוצקות - - -

אני מקבל את הטיעון שלך אבל יש לזה גם צד שני, כי הצד השני הוא שגורמים שאתה לא יכול תמיד לדעת מה מניע אותם, נכנסים לתוך המערכת, פוגשים את התלמידים והתלמידות בהמון סוגיות. אני גם יצא לי להיות שם בכובע שלי כמי שעבד ב"אחריי", זה נושא מורכב, צריך תמיד לתת על זה את הדעת, בסדר כל עוד אתם במודעות לזה זה כבר התחלה טובה.

אנחנו במודעות לזה וזהו, תודה.

רוצים לפנות אלייך עוד תלמידים, הבטחתי בהתחלה שנפנה אלייך שאלות. מתנאל אתה רוצה עוד משפט? אנחנו די קרובים לסיום ויש עוד שני אנשים שרציתי לתת להם זכות דיבור, אז בקצרה.

לדעתי, בעצם גורמי המקצוע צריכים להימצא בתוך משרד החינוך, כאילו מישהו בתוך משרד החינוך צריך לאגד את הנושא הזה ויש בעצם, במזכירות הפדגוגית אני יודע שיש מפמ"רית אחראית על נושא גיאוגרפיה, לא זוכר בדיוק מה תחום הדעת שהיא עוסקת בו, אבל צריך לבוא מלמעלה כדי בעצם להנגיש את זה לכל הכיתות ואני יודע, בוא נגיד ככה, לא יעלה על הדעת שמשרד החוץ הוא זה שיממן את שיעורי האנגלית בבית ספר, כאילו מה שקורה כרגע הוא אבסורד, שהמשרד להגנת הסביבה הוא בעצם שמי שמפנה את מירב התקציבים לנושא הזה.

אני לא יודעת אם אתה מדייק, אולי אתה מדבר על תוכניות ייחודיות, שיתופי פעולה אבל כן אני כן רוצה לומר, שבאמת מי שמאגד עכשיו, אירית אמרה את זה קודם, זאת ד"ר גילמור קשת שהיא מנהלת אגף מדעים, ולאו דווקא אמורה להיות מפמ"ר לגיאוגרפיה או מפמ"ר מדעי סביבה. זה באמת הפך להיות נושא שמאגד תחומים נוספים ולא רק את התחומים הספציפיים, אז מהבחינה הזאת אני חושבת שזה שינוי מאוד גדול ולגבי מה שאמרת הכנת סטודנטים להוראה ומורים לעתיד בנושא של אוריינות אקלימית, זה אחד הדברים שבכל מכללה לחינוך היום יש צוות שמקים תוכנית לאוריינות אקלימית, גם בסמינר הקיבוצים, אני מלמדת בגורדון, באוניברסיטת חיפה, בעוד מקומות, בבית ברל אני יודעת, אז רק שתדע שזה מה שקורה, אני לא יודעת אם הזכרתם את זה או אם יש פה איזשהו נציג מהמכללות והאוניברסיטאות.

וגם אני נציג שמכיר לא רע, אז זה ממש בשולי השוליים בהתחלה וגם כמו שאת אמרת את זה, צוות שמתכנן תוכנית, זה טוב, זה פשוט עוד לא אומר שזה פוגש את הסטודנטים, אבל בסדר.

אין ספק. יותר טוב ממה שהיה קודם.

אני כן רוצה להגיד שיש לנו, אנחנו פונים פה הרבה למשרד החינוך בהרבה היבטים, אני לפחות מרגיש שהייתה פה הבנה בדקות האחרונות לעומק העניין, עדיין לא כל מה שהיינו חולמים עליו קורה, אבל אני מרגיש קשב גם בחלק הבלתי פורמאלי וגם בפורמאלי, זאת כבר התחלה משמעותית לחולל שינוי, כן בבקשה ליאם.

אני אשמח להתייחס, מדובר פה על הוספת הנושא של איכות הסביבה כנושא בחירה בתיכונים ובחטיבות העליונות, אני חושבת שהנוער רוצה לדעת עוד, הנוער רוצה ללמוד הוא מחפש מאיפה לקבל את המידע הזה וחשוב שהוא יקבל את המידע הזה ממקור מוסמך, ממקור שיודע להנגיד את זה לנוער, מדובר פה על הכשרות למורים, אני חושבת שזה דבר מבורך, את דיברת על הכנסת יותר חומרים, אני רוצה לדעת מה באמת קורה, אנחנו לא חווים את זה, אנחנו חווים את זה אולי אחת לשלושה חודשים.

איפה את לומדת?

אני לומדת בהרצליה.

את לא הסטודנטית שדיברה קודם.

זאת ליאם ממועצת התלמידים הארצית.

הבנתי, איפה קורה מה? איפה יש מגמות איכות סביבה?

השאלה שלי איך אתם משלבים את הנושא הזה בתוך מערכת הלימוד, לא כנושא בחירה, הכללית. בחטיבות העליונות.

אז אני אומרת, יש לנו עכשיו יש לנו עכשיו מטה שהוקם, שמאגד את כל תחומי הלימוד, שיש מרחב פדגוגי עם רעיונות לפעולות, את יודעת מה? זה באמת תלוי בסופו של דבר, במורה בכיתה. עכשיו אני רוצה להציע לך ואני רוצה להציע לך כמו שאני אומרת גם לילדים שלי, תיגשו למורה שלכם ותגידו שאתם רוצים להעביר בשיעור בנושא, שאתם רוצים להביא את מגמה ירוקה לכיתה, שאתם רוצים להעלות את הנושא לדיון, שאתם ומועצת תלמידים יעשו יום איכות סביבה בבית ספר, או יום משבר האקלים בבית ספר, או איזשהו תהליך מתמשך, זה באמת תלוי גם בכם, אל תחכו רק לטופ-דאון, גם לבוטום-אפ, זה צריך לעבוד ביחד.

בסדר, אני רוצה רגע לעצור, תודה רבה על הקשב והסבלנות שלך, יש לנו עוד הרבה מה להגיד אבל בסדר אנחנו לא נהפוך את זה כמו מקודם זה לא דיאלוג רק ביניכם ורציתי עוד לשמוע עוד ממש נציגים בודדים, יובל שיבי, נמצאת איתנו? שלום יובל, בבקשה, תציגי את עצמך וגם את התפקיד לפרוטוקול.

יובל שיבי, אני אסביר ממש בקצרה על התנועה, תנועה שמאגדת תחתיה, נושאים חברתיים כלכליים, חינוך תחבורה, אקלים ועוד, ובעצם את שנה שעברה הקדשנו לאיפה אנחנו בתור סטודנטים יכולים לשנות את התמונה ולהושיט יד לנסות להתחבר ליוזמות קיימות, או למחקר קיים, מה אנחנו בתור סטודנטים יכולים לעשות.

אני חייבת להגיד שהרבה מהשנה הוקדש למחקר ופחות לעשייה כי כמו שכולם יודעים, היה מאוד קשה להניע, את הממשלה ואת התקציב, הרגשנו שהרבה בסוף נשאר ברמת השטח ופחות ברמה של מדיניות והשאיפה שלנו היא כן לקדם את זה לרמה הזאת, ולכן התחלנו בשיתופי פעולה עם עיריות שהמטרה שלהם היא לצמצם הפסולת בעיקר האורגנית. אחרי הרבה מחקר הבנו שמבחינת מה שדורש מהצרכנים מבחינת שינוי התנהגותי ותורם באופן ישיר והכי מהיר, משם אנחנו רוצים להתחיל, אנחנו עוסקים בכל מיני יוזמות בנושא פסולת וחברים בכל מיני פורומים של פסולת, אבל כהתחלה התחלנו ממיקוד במדיניות לשינוי בנושא הייצור של פסולת אורגנית, זהו אני מאוד שמחה להיות פה, אני מאוד מתחברת לכל מה שנאמר קודם לכן על ההרגשה שיש שיתוף פעולה ויש תחושה שיש עם מי לדבר ויש את הרצון לא רק עשייה על הנייר צריכה להיות עשייה, וזהו אנחנו מקווה שתשמעו עלינו עוד ועוד, כי אנחנו פועלים היום עם עוד ארגון שנקרא פרויקט פינוי הזבל שמנהלת אותו פרופסור מיכל שיאון מאוניברסיטת בר אילן שגם פועלת גם בכנסת וגם מול הסקטור העסקי והפרטי.

תודה רבה יובל, יישר כוח שוב אני יוזמות שצומחות מהשטח ואז מייצרות התאגדות והשפעה זה בעיני אחת הדרכים הכי טובות להשפיע, אז יישר כוח. רן ששון נמצא איתנו? אני אומר את זה לתשומת לב משרד החינוך, אבל גם לעצמי, אני לוקח על עצמי ביחד עם הצוות שלי לבדוק לעומק את מה שמתנאל העלה לגבי השאלה האם באמת נציגי חברת האנרגיה נובל אנרג'י מה שכבר קצת אנחנו רואים פה בגוגל, באמת נכנסים ללמד בבתי הספר ואם כן אנחנו נפנה אליכם בצורה מסודרת כי זה בוודאי אל מציאות שאנחנו רוצים לקבל אותה, אז אנחנו לוקחים על עצמינו לעשות את הבדיקה הזאת ונהיה אתכם בקשר על זה. רק רציתי להתייחס, בבקשה רן.

אז בוקר טוב, רן ששון, מתוכנית Climate Launcpad בישראל, אני אספר לכם מה אנחנו עושים בתוכנית הזאת, התוכנית היא במשפט אחד, סוג של אירוויזיון לחדשנות אקלימית, ב-52 מדינות בעולם. המרכז שלנו באיחוד האירופי, זה התחיל באיחוד האירופי אבל זה התפרש די באופן אורגני למדינות רבות אחרות בכל היבשות. המשימה העיקרית של התוכנית זה לפתח את היזמות בתחום האקלים, שזה קלין אנרגיה ותוכניות רבות אחרות, עבור יזמים ויזמיות צעירים בכל העולם ובמקרה שלנו בפרט כמובן, בישראל ולחבר אותם לשוק הגלובלי, אנחנו מעניקים ליזמים שלנו מעטפת מלאה, שכוללת כלים החל ממודעות לנושא, העמקת ידע מקצועי, פליטת פחמן, תחומים אחרים דרך ההיבטים השונים של בניית סטארט אפ ועד שלב הביצוע וההוצאה לפועל בתוך החברות המסחריות בשוק הישראלי ובעולם.

מי משתתף בתוכנית הזאת? למי אנחנו פונים? אנחנו פונים לקהלים צעירים אנחנו לוקחים את זה משלבים סופיים של בית ספר דרך סטודנטים וידע אקדמי ואנחנו הופכים ידע אקדמי וממסחרים אותו לסטארט אפים של ממש. אנחנו לוקחים אותם בשלב המפית, אם מישהו מבין על מה אני מדבר, אנחנו לא מאתגרים אותם בשום צורה, ממש בשלב הרעיון, אנחנו לוקחים אותם ומלמדים אותם איך לבנות מזה סטארט אפ. מסביב לבר הזה בנינו איזה מדורת שבט כזאת של מומחים בתחום, חברות מסחריות שמעוניינות בפתרונות לאתגרים שיש להן בפועל, ואנחנו מחברים את כל הנקודות האלה וכמו שאמרת החברה האזרחית עושה את העבודה. קצת על ההישגים, התוכנית במתכונת הזאת עובדת כבר 4 שנים, אנחנו עובדים עם יזמים צעירים מהמרכז ומהפריפריה, אני אישית הגעתי מהערבה הדרומית עכשיו.

מאיפה?

מבאר אורה, עברנו מרמת גן לפני 7 שנים. תחת ידינו עברו מיזמים פורצי דרך, וקיבלו לפחות מחציתם קיבלו השקעות של ממש כמו סטארט אפים, וזכו בפרסים בינלאומיים ושנה שעברה לצורך הדוגמא, היו 3,000 מיזמים מכל העולם בתוכנית הזאת ברמה עולמית, 52 מדינות, שלושת המיזמים הישראלים הגיעו לגמר, שניים מהם ניצחו את המסלולים הוורטיקאליים שלהם, אז אם מתוך 3,000 שלושת המיזמים הישראלים הגיעו לגמר ושניים ניצחו, זה אומר משהו על סטארט אפ ניישן.

את התוכנית אנחנו עושים כחלק מפעילות עידוד אקלים ויזמות, עידוד יזמות אחרות שאנחנו עושים, אני ניהלתי את תוכנית האקסלרטורים בפריפריה, בשנתיים הקודמות מטעם משרד הכלכלה, ניהלתי את מחוז דרום, היו לי ששה אקסלרטורים מתחת לידיים שלי. אנחנו עובדים עם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, עם האקדמיה כמובן וגם עם הגופים המסחריים שהזכרתי, כי אנחנו מטמיעים אצלם את הפיילוטים, או מקבלים מהם במתכונות של האקטונים את הצרכים, את הבעיות כדי למצוא להם פתרונות ואנחנו עושים את זה עם צעירים.

אנחנו מאמינים שהחדשות באקלים זה החיבור בין סטארט אפ ניישן לבין האוכלוסייה בישראל, כי זה הנושא שהכי קרוב לליבם, אנחנו חושבים שהנושא הזה כמובן הוא הכי חשוב לחדשנות. מה שאנחנו מנסים לתרום פה בפורום הזה, אני רוצה להגיד, זה שיש כבר ידע נצבר בעולם וגם מטעם האיחוד האירופי וספציפית התוכנית שלנו, לצורך הדוגמא וזאת דוגמא כי יש תוכניות אחרות, איך לקדם ולהטמיע תוכניות אקלים וסביבה, במערכת החינוך ומחוצה לה? מערכתyoung innovators זאת תוכנית, בגלל שהזכירו פה גם את בית הספר ואת מערכת החינוך אז אני אומר יש התוכנית הזאת, אנחנו שותפים באחוד האירופי, מדינת ישראל מושקעת בדבר הזה כבר ורשות החדשנות באיחוד האירופי ב-EIT ומי שצריך להבין על מה מדובר ואנחנו השקענו שם, בתוכנית הורייזון ובתוכניות אחרות ואנחנו זכאים לקבל את התרומות מהדבר הזה, התוכניות האלה נמצאות כבר מוכנות מגובשות אפשר להוציא אותן לפועל מחר בבוקר, גם חלק מהתקציבים עבדנו עם הרשויות השונות, לא היה צורך יותר מדי להתאמץ ולכן אני אומר יותר ממוזמנים לשתף פעולה, אנחנו פותחים את התוכנית ל-2022, יותר ממוזמנים לשתף פעולה בכל פורמט שאפשר, אנחנו בעניין.

תודה רבה, שמח שדיברת כי הצגת זווית שאף אחד לא התייחס אליה, אז יישר כוח. אני תכננתי עכשיו לסכם את הדיון, אבל מכיוון שהצטרפה אלינו איריס האן שהיא מנכ"לית החברה להגנת הטבע וגם שותפה לדרך - אז אני אשמח שתתייחסי. אחרונת הדוברים.

האמת היא שאני לא אוהבת להיות בפוזיציה שהייתי בדיון אחר ולא יכולתי, אני לא אוהבת לדבר שאני לא נמצאת כל הדיון.

זה מעולה את מרגישה איך חברי הכנסת מרגישים, ואז חושבים שאנחנו רק לרגע נותנים משפט ובורחים, ובעצם אנחנו פשוט מנסים להספיק הרבה.

הייתי בדיון אחר, אבל יש כאן נציגים נאמנים של החברה להגנת הטבע שעושים עבודה יותר חשובה ומשמעותית ממני, אני אומרת את זה ברצינות ולא בציניות, אני אומרת את זה גם להם כשאני פוגשת אותם. משהו באמת קצר, קודם כל זה יום מרגש ומגוון, יום הסביבה והאקלים משמעותי ביותר בכנסת, וזו הזדמנות להודות לך שותף לדרך באמת אדוני היושב ראש, על כל העשייה הסביבתית של כל השדולה הסביבתית שמתבטאת גם בדיון הזה ובכל הדיונים, שאני מתקשה לבחור לאן ללכת וזה מאוד מעורר תקווה והדיון הזה במיוחד, באמת אני חזרתי מגלזגו מוועידת האקלים לפני שבוע וקצת ושואלים אותי מה היה בגלזגו מה ראית מה למדת? ויש כמה דברים ואחד מהם, אחד החשובים שבהם הוא הכוח של הדור הצעיר של הצעירים, זה היה כל כך ניכר שם בוועידה גם במצעד האקלים גם בדיונים גם בנוכחות, באמת בכל הגזרות, גם בתחום של חדשנות, גם בתחום של השקעות, של פיננסים וזה אחד הדברים בתוך התחום הזה שהוא יכול לגרום לחרדה ולדיכאון אבל זה באמת הכוח הזה הכוח הצעיר הזה, הראייה החדשה הרעננה, האופטימית, האחריות של הדור הצעיר לוקח, שבאה לידי ביטוי כאן בדיון, זה מה שלי לפחות נותן את הכוח ואת האנרגיה ואת האמונה שאנחנו נצליח להתמודד גם עם המשבר הזה, אז זה מה שרציתי לומר.

תודה רבה, שמח על התוספת הזו, ואכן התייחסתי לזה גם בהתחלה, אני חושב שוודאי זה היום הכי משמעותי שהיה בכנסת בנושא הזה, ויש פה המון שותפים שגם יותר שנים ממני בזה וגם מבינים יותר ממני בזה, אבל אנחנו צריכים גם בינינו פה בפערים הבין דוריים לוודא שזה כל הזמן נמשך, אז לצעירים שבינינו צריכים להמשיך להחזיק את הדגל ואתם עוזרים לנו מאוד בזה, אמרתי בהתחלה אנחנו גם בחרנו ספציפית את שם הוועדה, כלומר באופן ייחודי הצוות שלי ואני בחרנו להתייחס לייצר וועדה שנוגעת בצעירים וגם היום התייחסנו ספציפית לסיפור של החברה האזרחית ויש אינסוף זוויות, יכולנו לעשות המון דברים, אמרנו רגע צריך לעצור שנייה לא להתייחס ספציפית לנושא, אלא באמת לתת ביטוי למה קיים בשטח וראינו פה מנעד די רחב ואני בטוח שיש עוד שלא יצא להם לדבר.

ובסוף זה בסדר, הייתה פה אווירה נחמדה, הרבה פרגונים, בסוף חובת ההוכחה עלינו, המצב קשה המצב לא טוב, הממשלה שלנו עדיין לא עושה מספיק גם אנחנו כמחוקקים יכולים לעשות הרבה יותר, ולכן אני לא רוצה שנצא מפה עם איזה תמונה ורודה כי היה נחמד והיינו מנומסים כי אנחנו גם אנשי חינוך פה הרבה מאיתנו, או סטודנטים ותלמידים, אלא באמת קריאה ברורה גם למשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות פה אמנם לא דיברו, אבל יש להם גם תפקיד משמעותי, משרד הבריאות, יש פה הרבה הקשרים של משרד הרווחה, ביחס למה שדובר פה על היבטים של חרדה, של חשש.

המערכת כולה צריכה להיות בהתגייסות יותר משמעותית, אני חושב שעברנו, המדינה, העולם, עבר כברת דרך מאוד משמעותית אבל אי אפשר לנוח, אין דבר יותר קיומי מהמציאות האקלימית שבה אנחנו נמצאים, אז אני ממשיך את המחויבות העמוקה שלי לנושא הזה, אבל אנחנו צריכים להמשיך לעשות את זה ביחד, אני מאמין בזה, בעומק שככה דמוקרטיה טובה מתנהלת, החברה האזרחית מאתגרת את הממשלה, הממשלה בהתחלה לא מבינה, ואז לאט לאט נוצרים שיתופי פעולה, אחרי זה מתווכחים, אחר כך שוב חוזרים לשתף פעולה, אז אל תתייאשו, הייתי שם הרבה שנים, תציקו, תלחצו, תדפקו לנו בדלת, או תכתבו לצוות שלי, או לי, אבל העיקר שאל תתייאשו, זאת הדרך, ככה מחוללים שינויים באמת, הערכה עמוקה גם למי שאיתנו בזום כנציגי המשרדים שנשארו וגם לכל מי שצפה בנו ובעיקר לכם ולצוות הוועדה תודה רבה, אנחנו מסיימים את הדיון ואנחנו נתכנס פה רגע למי שרוצה לתמונה משותפת, תודה רבה וצהריים טובים.



הישיבה ננעלה בשעה 11:42.