פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



20
ועדת ביטחון הפנים
17/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 23
מישיבת ועדת ביטחון הפנים
יום רביעי, י"ג בכסלו התשפ"ב (17 בנובמבר 2021), שעה 9:11

הצעה לדיון מהיר בנושא: "איומים וסחיטה כלפי מקבלי החלטות (ראשי רשויות, פקידים, בכירים ועוד) בשל ביצוע תפקידם"

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר
רות וסרמן לנדה
מאיר יצחק-הלוי

אביר קארה
קרן ברק
אורית מלכה סטרוק
יוסף שיין
משה ארבל

סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
קובי זריהן - תנ"צ, רח"ט מודיעין אח"מ, המשרד לביטחון הפנים

ששי מזרחי - ר' תחום אח"מ בנושא מאויימים, המשרד לביטחון הפנים

סיון להבי - מנהל אגף בכיר, משרד הפנים

אורית קוטב - משנה לפרקליט המדינה, פרקליטות המדינה

משה פדלון - ראש עיריית הרצליה

יאיר רביבו - ראש עיריית לוד

ליאת שוחט - עו"ד, ראש עיריית אור יהודה

מחמוד נאסר - רכז המאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית, ועד ראשי הרשויות הערביות

אלונה ענבר - המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים

מירה סלומון - נציגת השלטון המקומי

עידו בן יצחק

לאה קריכלי

איילה בנד, חבר תרגומים

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את הדיון של הוועדה לביטחון הפנים, היום ה-17 לנובמבר 2021, י"ג בכסלו התשפ"ב. הנושא, הצעה לדיון מהיר בנושא "איומים וסחיטה כלפי מקבלי החלטות (ראשי רשויות, פקידים, בכירים ועוד) בשל ביצוע תפקידם", של חברי הכנסת מאיר יצחק הלוי, משה ארבל, ענבר בזק, עמיחי שיקלי, מיכאל ביטון ויוסף שיין.

אז קודם כל אני אפתח בכמה מילים, בעיקר לאור התקופה האחרונה, ולאחר מכן אני אתן לחברי הכנסת המציעים. אנחנו בכלל במדינה חיים בסוג של עליית מדרגה בפשע בעיקר בכל מה שקשור לפשע מאורגן, כנופיות פשע וכמובן הפשיעה במגזר הערבי איתה הוועדה הזאת מתעסקת כמעט כל שבוע. אבל לצערי חלק מעליית המדרגה של הפשיעה היא תקיפה ואיומים על מקבלי החלטות, אנחנו רואים את זה מראשי ערים, לפקידים בכירים במערכת הבריאות, ראינו אתמול את זה גם לעיתונאים בכירים, השיח, ברור לי שחלק מהענין הזה של האיומים זה חלק מהשיח שנמצא, אני וגם חברי מאיר מתעסקים בזה הרבה, בשיח ברשתות החברתיות, האלימות, שכל זה לדעתי זה פועל יוצא גם של ההתנהגות בסוף כלפי מקבלי החלטות מדינה.

כבר בשנת 2010, אני לא יודעת עם עקבתם, יצא דו"ח של מבקר המדינה בדבר האלימות כלפי עובדי ציבור, אני מציעה לכם לקרוא כי כבר אז מה שנקרא הכתובת היתה על הקיר, אבל בעיקר בשנה האחרונה אנחנו רואים הרבה איומים כלפי ראשי רשויות. דברים שעברתי קצת לפני ההכנה לדיון, במאי 2020 נעצר תושב שדרות לאחר שאיים על ראש העיר, באותו חודש הוגש כתב אישום נגד תושב נהריה, חשוד באיומים על ראש העיר, בספטמבר 2020 תושב באר שבע נעצר בחשד שאיים על ראש העיר על רקע מחלוקת עם העירייה, בנובמבר 2020 תושב אור עקיבא, גם על ראש העיר. עוד נתון מעניין, ב-2020 הוציאה המדינה 6.6 מיליון שקל על אבטחת 13 ראשי רשויות, רובם כמובן במגזר הערבי, ובכנס שנעשה ביולי 2021 סגן ראש אגף המבצעים של המשטרה תת ניצב מוריס רן הציג בכנס ראשי רשויות, בטח מי שנמצא כאן מכיר, ש-23 ראשי ערים מאויימים על ידי עבריינים וארגוני פשיעה, ארבעה מהם נמצאים בדרגת האיום הגבוהה ביותר שזה דרגה שש, שהמשמעות זה סכנה מידית לחייהם והם מקבלים אבטחה צמודה על ידי שומר חמוש, מעטפת חיצונית של אבטחה.

מה שאנחנו רואים כאן זה הידרדרות, זה לא מפתיע, אנחנו שומעים את זה בכל מקום, אבל כשזה מגיע לאותם מקבלי החלטות, לראשי רשויות, זה עוד יותר צריך להטריד אותנו כי בסופו של דבר איום על ראש רשות זה כמו איום על הרשות כולה ולכן הדיון הזה הוא דיון חשוב. אני מודה לחברי הכנסת שהביאו את הנושא הזה לפתחה של הוועדה, זה בדיוק המקום לדון ביחד כמובן עם גורמי המקצוע. אז אני אתחיל עם חברי הכנסת המציעים, הראשון מאיר יצחק הלוי, בבקשה אדוני, ראש רשות, רב נסיון פה בוועדה.

אני מתנצל מראש אם אני קצת אערבב נימה אישית בתוכנם של דברים, אבל אני לא יכול שלא לעשות זאת. אני מודה שאני גם נרגש מהאירוע החשוב הזה. אני מהאנשים שמאמינים שאיכות חיים נגזרת מתחושת הביטחון של התושבים, במקום שאין תחושת ביטחון אין איכות חיים, זאת הסיבה שכבר בפברואר 2004, שלושה חודשים אחרי שנכנסתי לתפקידי כראש עיריית אילת יצאה תוכנית עיר ללא אלימות שעבדה עם המשטרה ואתם מכירים אותה, שהפכה להיות תוכנית לאומית וכבר בעת ההיא כאשר אמרתי נאה דורש נאה מקיים וצריך לטפל ולמגר את כל אותן תופעות בלתי לגיטימיות עברייניות ביישוב שאני עמדתי בראשו, אז החלה פעולה של לא רק איומים, התפוצץ לי רימון רסס צה"לי 26 בתוך הבית, זרקו לי חזיזים, תרנגולת שחוטה נמצאה בפתח ביתי, נרות נשמה לזכרם של בני ביתי החיים ונושמים שיחיו עד 120, והייתי מאובטח באבטחה בדרגה שש כמעט כמו הכור האטומי. וכל זה מהטעם האחד, רציתי לגרום לכך שהפשיעה תהיה לא לגיטימית בתוך העיר. ופה באו פעולות שהתכלית שלהן, זה מהות הענין גבירתי, לגרום לכך שדעתי תוסח, שהחלטותיי תהיינה החלטות לא נכונות, שבעיקר תבואנה משום שמישהו מנסה להבהיל אותי ואני אתן כמה דוגמאות חיות גם מהעת הזאת.

ולכן אני אומר, את התופעה הזאת של ראשי רשויות ולא רק, מקבלי החלטות, גם דוקטור שרון אלרעי מקבלת החלטות ויש מי שמנסה להסיח את דעתה על ידי שיימינג, איומים וכן הלאה. והתופעה הזאת, לצערי הרב, דרך אגב, אני חייב לספר לך, זורקי הרימון עוד לא נתפסו מאז 2006 נדמה לי, כשהרימון התפוצץ לי בתוך הבית ואני אומר את זה, והתופעה הזאת הולכת ומחריפה ומחמירה, אני אומר בצורה הברורה ביותר, ולמה, כי עכשיו נכנס נושא נוסף שקוראים לו רשתות חברתיות ומסתבר שהרשתות החברתיות לא רק מייצרות שיימינג ועוד, אלא הם כלי סחיטה מהמדרגה הגבוהה ביותר נגד מקבלי ההחלטות.

וגם פה, אני אספר, ואני חייב לספר את הדברים, גם פה אני חוויתי את זה כראש עייריה, איך ניסו לסחוט חברי מועצה שינסו לסחוט אותי כדי לשנות במקרה הזה שטח שהוא שטח חקלאי לשטח של חניה, ואם לא נעשה זאת אז הם יוציאו כל מיני פוסטים עם תמונות כנגד חברי המועצה וכנגדי, תופעה חמורה. אני הגשתי תלונה למשטרה על סחיטה בענין הזה. דרך אגב החוקר שאל אותי ואני מאוד מעריך את המשטרה, אם אני לא מנצל את זה לטפל בעניינים פוליטיים שלי. כדי שנבין. אפרופו, התלונה שלי נסגרה, הבאתי את כל שרשרת המזון, אירוע חמור מאין כמותו.

עכשיו אני אומר את הדברים כי אני רואה ככל ויש רפיסות, חולשה ואי התייחסות, רמת האיומים הולכת וגדלה, רמת הסחיטה הולכת ומתעצמת והנסיון של גורמים עברייניים, אני מדגיש, גורמים עברייניים, לשבש את דעתו של מקבל ההחלטה, שוב, אם זה ראש עיר, אם זה פקיד, אם זה מהנדס או אם זה גורם אחר, הולכת וצוברת תאוצה. ואני תמיד אמרתי, ככל ונאפשר לאלימות להיות, היא תהיה. צריך לדעת לצמצם את גבולות הגזרה שלה.

דבר נוסף שאני רוצה להגיד, ואנחנו רואים את זה היום, בעיקר שומעים בחדשות כל מיני דברים, נוצר מצב שהעבריין הופך להיות הגיבור המקומי. גבירתי, אני אומר את זה בצורה הברורה ביותר, אנחנו רואים את המרצדס ג'יפ ואנחנו רואים את הכובע נייק ואנחנו רואים את כל הסמלים שהופכים להיות גיבורי היישוב וצריך את התופעה הזאת לעקור מהמערכות המחנכות. אי אפשר להשאיר את זה ככה. יש משפט שאומר ואני אגיד את זה עוד פעם, אמרתי את זה היום בשידור, כשאנשים קטנים מטילים צל גדול סימן שהשמש שוקעת. יש כאן שקיעה שהאנשים הללו הופכים להיות גיבורי היישוב. ואם נעבור יישוב יישוב אנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים. וצריך באומץ לדעת להפוך את התופעה הזאת ללא לגיטימית.

ולכן אני בא היום לוועדה, אלייך ואלינו, יש גם הצעת חוק שמדברת על החמרת הענישה באיומים כלפי מקבלי החלטות, אישי ציבור, ראשי רשויות, משלוש שנים לחמש שנים, יש חוק נוסף שאת מכירה אותו היטב, כל הנושא של הטיפול באלימות ברשתות החברתיות שצובר תאוצה והוא מסוכן, זה מעבר לללכלך על נער, נערה, כזה או אחר, זה נסיונות סחיטה, אני מניח שהמשטרה, יחידות הסייבר, מכירים את זה, אני עידכנתי ומעדכן בכל נקודת זמן את פרקליט המחוז, אלון אלטמן במקרה הזה, את הגורמים, כדי שכולם, הכל שקוף והכל צריך להיות ברור וידוע ולעשות פעולות בתוך ההצעות שלנו שעניינן לייצר מנגנון שבולם את התופעה שלצערי הרב לא נבלמת. החל מענישה, דרך יצירת חגורת מיגון שתהיה חגורת מיגון שמבטיחה לאותו מקבל החלטות שהוא מוגן, ואני במקרים האלה אומר כשיש ספק אין ספק, אני מציע לא להקל ראש בעניינים הללו. זה מתחיל באמירה של שיימינג וזה נגמר ברצח. אני אומר את זה בצורה הברורה ביותר. דרך מערכות חינוך שחייבות להיכנס פנימה, דרך מערכות דיגיטליות שיודעות לטפל באותם מוקדים עברייניים, בקיצור כל אותם דברים שאנחנו מדברים עליהם, ולאפשר למקבלי ההחלטות מרחב חופשי להוביל כל אחד בתחומים שלו, אחרת אנחנו נלך פה לאנרכיה. סליחה שאני נשמע דרמטי, אבל אני רואה את הדברים. וצריך יד קשה לא מתפשרת בענין הזה.

תודה רבה. חברת הכנסת ענבר בזק, בבקשה.

קודם כל חבר הכנסת מאיר הלוי אמר את מה שיש לו לומר ואני אצטרף אליו וגם אספר כמה סיפורים אישיים מהנסיון שלי. אני רצתי לבחירות המוניציפליות במשגב, במהלך הקמפיין היה אירוע ששרפו רכבים של תומכים שלי, כמובן שמאוד קשה להוכיח אבל זה היה מאוד מובהק שכמה ימים אחרי שהתארחתי שרפו את אוטו אוהל. אני חברה בוועדת חוקה, יש מעבר לביקורת שהיא ביקורת לגיטימית על כל נושא של התו הירוק, אני אומרת, יש ביקורת שהיא ביקורת לגיטימית וויכוחים ברשתות החברתיות שאני לא חושבת שיש נבחר ציבור שלא עובר אותם, אז קיבלתי מידע כולל צילומי מסך על ממש התקפות מכוונות בקבוצות ווטסאפ, שאומרים עכשיו תיכנסו לפייסבוק של הפושעת שמשווקת את זריקות הרעל ותתקיפו אותה. אז כל עוד זה היה כלפיי עוד איכשהו הכלתי וקיבלתי, לפני שבועיים התחילו התקפות מתוזמנות על היועצות שלי, על הדוברת שלי ממש כתבו לכו לדוברת של מוכרת זריקות הרעל וזה בעיני עבר איזה שהוא קו אדום. גם היציאה נגד פעילים בבחירות, זה כבר לא לתקוף, מאיר הלוי דיבר על לתקוף את מקבלי ההחלטות, אנחנו אפילו לא מקבלים על תקיפה של מקבלי החלטות שגם זה על פניו צריך לעצור ולגדוע. אני כבר מדברת על המעגלים הנוספים, על אנשים שתומכים בבחירות בנבחר כזה או אחר, על עובדים של אותו אדם. אני השבוע גם ראיתי סרטון, אני בטוחה שסגן השר קארה גם ידבר על זה בעצמו, אבל סרטון שקורא ללכת לבית שלו ולתקוף את אשתו וילדיו. אנחנו כבר הגענו, ההסתה כבר עברה מדרגה שהיא לא רק למקבלי החלטות אלא למעגלים הסמוכים להם. וזה בעיני עוד איזה חציית קו אדום שחייבים להפסיק אותו.

אני מאוד מתחברת למה שחבר הכנסת מאיר הלוי אמר, שצריך להתחיל מלעצור את ההסתה ברשתות החברתיות, אז אני חוזרת ומתחברת למה שהוא אמר, שקודם כל צריך לייצר ענישה אפקטיבית להסתה, ההסתה הזאת שאנחנו רואים ברשתות החברתיות היא מובילה למעשים. אנחנו ראינו יותר מפעם אחת שהקריאה הזאת ברשתות החברתיות מובילה למעשה בשטח, אז צריך להתחיל וליצור איזה שהיא הרתעה, שיהיה קל, אפילו ברמה של כמו שהיום יש את המנגנון של פרסום שמספיק להגיש תלונה על פרסום לא מאושר ויש קנס בלי הוכחת נזק, אז צריכה להיות איזה שהיא הרתעה מאוד קשה, שאנשים יתחילו להבין שאם הם כותבים דברים מסיתים ברשתות החברתיות יש לזה מחיר כלכלי. לעצור את זה כבר שם. צריך כמובן החמרת ענישה בטח ובטח לאנשים שמגיעים פיזית לבתים של נבחרי ציבור ומאיימים על המשפחות שלהם. אנחנו שמענו בתקופה האחרונה הרבה נבחרי ציבור שעברו את זה ועובדי מדינה חד משמעית, כל עובד מדינה, אם דוקטור שרון אלרעי פרייס צריכה להסתובב עם מאבטחים זה דבר שהוא לא מקובל.

ושוב, אני שמחה מאוד, מודה מאוד ליושבת ראש הוועדה שיזמה את הדיון הכל כך חשוב הזה ואני מקווה שנצא מפה עם איזה שהן החלטות קונקרטיות.

תודה רבה. חבר הכנסת יוסי שיין בבקשה.

קודם כל תודה רבה על ההתכנסות הזאת. אני מלווה את הנושא הזה לפחות 17 שנים. מאיר זוכר, אני הייתי נשיא ועידת השלטון המקומי ארבע שנים, עסקנו במחקר ובהצגה של הנתונים האלה כבר בראשית שנות ה-2000, ב-2007 הציגה הכנסת דו"ח שלם לגבי האלימות נגד ראש העיריות, מי שקרא אותו זוכר, כבר אז מאיר כיכב כאחד הכוכבים של הדו"ח עם שני רימוני רסס אני חושב ב-2006 - - -

אחד מספיק.

אחד מספיק. את אליעזר חסדאי אני זוכר ויוסף קבלן וזוהר עובד, ועוד רבים בדו"ח הזה שאז עסקנו בו וכתבנו דוחות רבים. העובדה שאנחנו נמצאים פה היום מראה שכל מה שנקרא מדרון חלקלק הוא חלקלק מאוד והרבה שנים לא נתנו את הדעת בצורה עמוקה, הכוחות הראויים שיתנו, על כל הנושא של אלימות נגד ראשי הרשויות.

ראשי הרשויות בישראל לעיתים מוזכרים בהקשר של שחיתות, בהקשר של כל מיני דברים אחרים בגלל כוחם הגדול ולעיתים היו חריגות, אבל בגדול אלה אנשים, צריך לזכור, שהם דואגים לתשתיות החיים היומיומיים של האנשים, וכוחם בא מהציבור, נבחרי ציבור, הם עושים את עבודתם ברוב המקרים המכריע כאנשים שיש להם איזה שהיא כמיהה לסייע לאנשים ברמה היומיומית והאלימות כלפיהם היא האלימות הראשונה בחזית באלימות נגד אנשי ציבור. כי הם הכי חשופים בתוך הדבר הזה. הם הכי חשופים, גם נוגעים בעצבים המיידיים של הכלכלה העירונית, של הסדר הציבורי וכל הדברים האלה. ולכן התחלת המלחמה באלימות הלאומית שאנחנו זה הפרוייקט הלאומי שלנו, והוועדה הזאת הוקמה לשם כך, מתחילה ברשויות המקומיות. ואם אנחנו לא ניתן את הדעת קודם כל להגן על ראשי הרשויות, ואנחנו יודעים, קיבלנו גם ממרכז המידע של הכנסת את הנתונים עכשיו על ההבדלים בין הרשויות הערביות והרשויות היהודית וכן הלאה, על האלימות הגואה, ומאיר ציין, הוא מכיר את זה מקרוב, אנחנו נאבד את ישראל השפויה. אין חוכמות פה, זה לא מילים, זה זה, זה מה שקורה.

ולכן אנחנו צריכים היום לחשוב בוועדה לא רק על צעדי ענישה כפי שמאיר מציע אותם, העלאה לחמש שנים וכן הלאה, מה שנקרא אפס טולרנטיות, זה שבוע הטולרנטיות בכנסת, אפס טולרנטיות לאלימות בראשי הרשויות לרבות לגבי ראשי הרשויות. המאפיה הישראלית והפשע המאורגן מתחיל ברשויות המקומיות, זה בחופי הים, איפה שיש מקום לקחת נתחים שמה זה קורה, בשטחים ציבוריים וכן הלאה, ולכן הוועדה הזאת יש לה תפקיד, יש פה מקום לאנשים אחרים לדבר, אבל זה לא מילים גבוהות סתם. זה בנפשנו כאן להתחיל בהגנה על מי שהם צריכים להיות, לא ברמה הרעה, השריפים שלנו, אלה שצריכים לנהל לנו את החיים היומיומיים. ולכן ההגנה על ראשי העיריות, ואני גם פה רוצה לומר משהו למשה פדלון שהגיע לכאן, ראש עיריית הרצליה שאני יודע על פועלו הגדול בהרבה תחומים, שלא ניתן בכלל להעלות על הדעת שאנשי ציבור כאלה ברמה הזאת יחשבו יום יום אם יש להם רימון או משהו מתחת לאוטו, זה בלתי סביר בעליל, זה פשוט מוטרף הדבר הזה. אנחנו חייבים להילחם בזה מלחמת חורמה ואני לא הייתי מקצר בשום עונש. פה אני מעלה, אני לא רוצה פה לזרוק מספרים, אבל המסר של הוועדה צריך להדהד בצורה בלתי רגילה גבירתי יושבת הראש, שאנחנו פה נלך להיאבק בדברים האלה, כי המילים, מכבסת המילים הישראלית ידועה, לכן ציינתי את הדו"ח מ-2007, נקרא אותו, הוא דומה מאוד לדו"ח של עכשיו.

תודה רבה. חבר הכנסת משה ארבל.

גבירתי יושבת הראש, חברי הכנסת, מכובדי סגן השר, אני מודה לך על קיום הדיון, דיון מהיר שיזמנו אנוכי יחד עם חברי כנסת נוספים. הסוגיה הזאת יחד עם סוגיות נוספות של איומים על נבחרי ציבור, לצערי הרב אני גם הגשתי לפני כשבוע במליאת הכנסת בקשה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הזה בעקבות התקיפה של חברתנו יושבת ראש הקואליציה חברת הכנסת עידית סילמן. אסור לאפשר, וזה לא קשור לקואליציה או לאופוזיציה, בשום פנים ואופן שנבחר ציבור, בין אם הוא נבחר ציבור ברמה הארצית ובין אם הוא נבחר ציבור ברמה המוניציפלית, יהיה לו שיקול הכי קטן של חשש, של פחד מלקדם את המדיניות שלו בשל איומים כאלה או אחרים. המציאות הזאת היא בלתי נסבלת, היא מציאות שאנחנו חייבים לפעול במשותף כדי למגר אותה, איומים על נבחרי ציבור זו רעה חולה. אני כתושב פתח תקוה, גם חברו לסיעה של חבר הכנסת אוריאל בוסו ושכן שלו, תקופה מסויימת שהוא היה ממלא מקום ראש עיריית פתח תקוה הוא היה מאויים וגם זכה ללבנת חבלה מתחת לרכב, אלה תופעות רעות שחייבים למגר אותן.

וכן צריך לשים את הפיל בחדר. האירוע הזה מתחזק שבעתיים ברשויות המקומיות הערביות בישראל. התופעות הללו של סחיטה ממש במכרזים היא תופעה שפוגעת, היא מזינה את משפחות הפשע, היא מזינה את ארגוני הפשיעה ואחד הכלים המשמעותיים לטפל בנושא הזה ששייך יותר לוועדת הפנים ולא לביטחון הפנים עם הפיצול, זה חיזוקם של האשכולות האיזוריים, להוציא מכרזים מהרשות המקומית לאשכולות כדי למנוע את האפשרות מאותם גופים לבוא במגע ולנסות לסחוט את ראשי הרשויות. אני קורא לכם משטרת ישראל, גם היתה לי פניה למפכ"ל בנושא של התקיפה של חברת הכנסת עידית סילמן, לתת תשובות ומענה בלוחות זמנים קצרים ביותר, לתעדף את הדבר הזה, זה ליבת העבודה הדמוקרטית, וליבת הדמוקרטיה של מדינת ישראל.

עד כאן היו חברי הכנסת המציעים, עכשיו נעשה חברי כנסת, ראשי רשויות, נתחיל עם סגן השר אביר קארה.

בוקר טוב יושבת ראש הוועדה, בוקר טוב לכולם. באמת דיון חשוב, אני השבוע כפי שאתם ראיתם, האיומים לא הגיעו אלי, מה שמגיע אלי זה בסדר, אני יודע להתמודד, אבל כשזה מגיע למשפחה שלי, לאבא שלי בן ה-80 ששומר על הבנות הקטנות של אחותי בנות שש ושלוש ומגיעים אליו הביתה לא במרחק של 30 מטר, לא 300 מטר, בתוך החצר שלו עם מגפון, הוא נאלץ לצאת החוצה ואומר דברים שאולי הוא לא היה צריך להגיד אבל הוא חשב איך להרחיק אותם. לאבא שלי מיותר לציין אין נשק, יש לו מקל הליכה ועם מקל ההליכה שלו הוא מנסה להניס את העבריינים שמגיעים אליו הביתה, פשוט ככה, לא עבריינים, לא מפגינים, לצערי תנועת הליכוד היא תנועה מפוארת ולצערי אנשים כאלה שמגיעים כנציגי תנועת הליכוד, הם בושה וחרפה לאותה תנועה. התנועה צריכה להוקיע אותם ולהקיא אותם החוצה. לצערי הם לא עושים את זה ואנחנו רואים שיש סיפורים של אלף זרקא וזרקא, הם מגיעים לאיים על בעלי עסקים, הם מגיעים לאיים על בוחרים, הם מגיעים לאיים על מי שמעז לתמוך ברשת החברתית בדעה אחרת, דעה שונה משלהם, ועוד יותר גרוע להגיע לאיים על נבחרי ציבור.

עידית סילמן יושבת ראש הקואליציה שלנו, החטא הגדול שלה זה שהיא הקימה ממשלה, שהיא פועלת פה בתוך הקואליציה הזאת כראות עיניה לטובת הציבור, יכולות להיות מחלוקות וטוב שיש מחלוקות, וצריך להיות חלוקים אחד על השני, אבל בשום פנים ואופן לא יכול לקרות מצב שהיא מגיעה לסוכה בערב סוכות, מאויימת, נדחפת החוצה על ידי ברנשים, על ידי חבורה של עבריינים, ומאז הסיפור הזה לא סיפור שעובר לסדר היום.

מה אבא שלך עשה אחרי שנכנסו לו, הוא הגיש תלונה?

הגיש תלונה, גם אני דרך אגב הגשתי תלונה במשטרה במוצאי שבת בלילה, ואני חושב שמשטרת ישראל תטפל בזה, אני משוכנע בדבר הזה אבל צריך לתת למשטרת ישראל יותר כלים בנושאים האלה ובמקרים האלה. אבל לא זאת הסיבה שהגעתי לוועדה, הסיבה שהגעתי לוועדה היא כי שמעתי את הנושא החשוב הזה, שמעתי פה את ראש עיריית אילת לשעבר מדבר והדברים שהוא אומר הם מצמררים. אבל הגעתי לפה בגלל שיושב כאן ראש עיריית הרצליה מר משה פדלון שטוען לאיומים, אבל הוא זה שמאיים על בעלי עסקים שמשלמים לו את המשכורת ואני השבוע הייתי בהרצליה, אחרי שלפני שנה וחצי בפעם הראשונה נקראתי בתור ארגון אזרחי לטפל באירועים שקרו בתקופת הקורונה ולנסות לסייע לבעלי עסקים, ארגון אזרחי של מתנדבים, ובכל המקרים, אני חייב לציין את השלטון המקומי, נילה יושבת פה, ואת יושב ראש השלטון המקומי חיים ביבס, פשוט פתחו לנו דלת, טיפלו במקרים ובאירועים בתוך הערים שלהם, אבל היתה עירייה אחת שפנינו אליה, יושבת פה לדעתי גם עופרה בל, אני לא משוכנע שזאת היא אבל אם זאת היא אז גם יושבת כאן עופרה בל וגם יושב כאן ראש עיריית הרצליה, אני פניתי אליהם, אמרתי להם שיש זכיינים שנמצאים בחוף הים, בעקבות תקופת הקורונה, בהעמקה של הקורונה, צריך להאריך להם את תקופת הרשיון. יש קבוצות שעשו את זה, עשו את זה בתל אביב, אבל אחת מחברות הכנסת ששיתפה איתי אז פעולה בצורה מצויינת, חברת הכנסת קרן ברק, פניתי אליה, לא פניתי לארגוני פשע, פניתי לחברי כנסת.

אתה לא פנית אלי. זה היה אז יוזמה שלי ושל משה ארבל על הארכת זיכיונות, אבל לא משנה. זה לא הנושא.

פניתי, אנחנו יכולים לבדוק את זה עם העוזרת שלך לשעבר, מי יזם את הפניה. אבל זה לא משנה. בכל מקרה היוזמת חברת הכנסת קרן ברק ומשה ארבל, יוזמים דיון בוועדה בכנסת כדי להאריך את הזיכיונות לאותם בעלי עסקים, יוזמה מבורכת, וזאת היתה הפניה ושם זה הסתיים. ומאז פנו עוד הרבה מאוד בעלי עסקים בהרצליה, אני פניתי בעצמי אז לעופרה בל וקיבלתי ממש חסימה, בלוק, וניסיתי לפנות לראש העיר, גם בווטסאפ וגם לנסות לתאם פגישה, ולצערי הדבר משום מה לא עלה. אבל אני השבוע הייתי ביום חמישי בחוף הים בהרצליה, הייתי במרינה בהרצליה, פגשתי בעלי עסקים בהרצליה והזדעזעתי מהסיפורים. בעלי עסקים בהרצליה משלמים פרוטקשן, אדוני ראש העיר, כדי להצליח להוציא רשיון עסק. גם באטליז, גם ב-AMPM, גם בתי כנסת שמקבלים שימוש פרטי של אירועים שמבקשים אותם כנראה מתוך העירייה וסוגרים את בתי הכנסת ואם רב זקן שמקבל איומים מהעירייה, אני חושב שהדברים האלה הם חוצים איזה שהוא גבול שלא היה אמור להיחצות בין הסמכויות היכולת והכלים שיש לראש עיר כדי לפגוע בבעלי עסקים בעיר שלו. אני חושב שיושב כאן ראש עיריית הרצליה, הוא יושב פה כמו קוזק נגזל שכאילו זה קרה ממנו. יותר מזה, זכינו בשבועות האחרונים לשמוע הקלטות מעיריית הרצליה, בעיריית הרצליה הבן אדם מוקלט כשהוא בעצמו מאיים במשפחות פשע על בעלי עסקים והוא בעצמו מקלל ומגדף חברי כנסת - - -

סליחה, אני רוצה רגע גם לקרן ברק וגם לאביר קארה, שניכם חברי כנסת שאני מבינה שאתם טעונים. זה לא דיון על ראש עיריית הרצליה, שיהיה ברור, זה דיון על ראשי רשויות ומי שיזם את הדיון נמצא משמאלכם, אתה מסתכל עליהם, זה מאיר וענבר והנושא הוא אחר. אז אין לי בעיה שתתייחס והתייחסת ארוכות להרצליה, אבל זהו, משפט סיכום.

במשפט סיכום, אני מניח שחברת הכנסת קרן ברק תתייחס לנושא הזה גם. במשפט סיכום, הנושא הזה הוא נושא חשוב, משטרת ישראל חייבת להתייחס בצורה הרבה יותר מחמירה לאירועים מהסוג הזה, אני חושב שגם השיח צריך להשתנות ויש גם הרבה מאוד דברים שתלויים בנו בתוך הבית הזה ואני קורא לראש עיריית הרצליה לפתוח את העיניים, אם יש כל כך הרבה תלונות מצד בעלי עסקים שבהם אתה משסה את הפקחים שלך, לא פחות ולא יותר, הגיע הזמן לטפל גם באירועים האלה.

תודה רבה. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה גבירתי.

קודם כל אני הגעתי לדיון הזה ולא היה לי שמץ של מושג שיהיה פה ראש עיריית הרצליה, אני באתי בגלל הדיון החשוב שאתם יזמתם ובעיקר בגלל, אני מחברת את זה לטיפול שלך גם בערים המעורבות ולתחושה של הטיפול האחר שלך בערים המעורבות, כיושבת ראש השדולה לערים המעורבות באיומים שיש על ראשי הערים בערים האלה. אז אני עוד שניה אגיד על זה.

יחד עם זה מכיוון שנמצא פה ראש עיריית הרצליה והוא יושב ממול, אין לי מושג באיזה כובע, כי כמו שזה שיושב לצידי אמר, אני לא מכירה סיפורים שהוא מאויים.

את תדברי עלייך והוא ידבר עליו.

אני מכירה את הסיפורים בדיוק מהצד ההפוך, כדי לספר שהוא מאויים הוא סיפר איזה שהוא סיפור cover מאוד, שכל מי שבדק אותו ראה שאין שם כלום, בתוך הסיפור הזה הוא כבר גם הכניס אותנו כנבחרי ציבור, ראשית הוא קרא לי שם שמנה, אינני שמנה, אני מקווה שפה כולם יסכימו איתי, אבל לא שזה עלבון להיות שמנה אבל שוב אני אומרת, כדי להנמיך אותי, כדי לעלוב בי, כדי לצמצם אותי, הוא בחר במינוח הזה, שפה נמוכה שאינני חושבת שהיא השפה המתאימה לתאר נבחרת ציבור.

מה שאני רוצה להגיד בהקשר הזה של עיריית הרצליה, אנחנו לפני שנה בדיוק, בנובמבר שנה שעברה עשינו דיון, יזמנו דיון בוועדת הפנים לגבי הארכת זיכיונות של עסקים שנמצאים בתקופת קורונה. הרי כשאתה נמצא בתקופת קורונה, כשאתה מקבל את הזיכיון אתה מקבל את הזיכיון לשלוש ארבע חמש שש עשר שנים, ותקופת הקורונה היתה תקופה מתה. ראשי ערים נורמאליים שרוצים - - -

רק תגידי שאביר קארה כתב לך את ההצעה לסדר.

זה כל כך מטופש אביר, בוא נתקדם, מה זה משנה, שניכם חברי כנסת טובים, חרוצים, קרן, תמשיכי.

אני אתעלם מהרעשים.

תמשיכי בקו שהיית, ועדת הפנים, שבה קידמת את הענין של הזיכיונות של בעלי עסקים.

בכל מקרה חברי הכנסת אני ומשה ארבל שהיינו - - -

אביר גם לא היה חבר כנסת אז.

כשהיינו חברי כנסת יזמנו את הדחיה בזיכיונות. אמרנו איך המדינה מסייעת לעסקים ואיך המדינה מסייעת לעסקים אם כבר עירייה יש לה את הכוח לסייע לעסק אז איך היא תסייע לו, אם הוא קיבל זיכיון לעשר שנים ניתן לו 11, אם הוא קיבל לחמש, ניתן לו שש שנים. בעיריית תל אביב פעלו ככה, בעיריית הרצליה החליטו שלא וגם קראתי בישיבה את המכתב של עופרה בל שיושבת כאן, ואני הקראתי איך הם מתעמרים בעסקים בעירייה שלהם, מה שלא קרה בערים אחרות. אני שמה את זה רגע בצד, אני לא יודעת איך זה הגיע להשתלחויות אישיות של ראש העיר בנו כנבחרי ציבור, אין לי מושג איך זה הגיע לשם, באנו לסייע לעסקים הקטנים, אני באתי לסייע לעסקים קטנים ובינוניים, הייתי אז, אני היום הרבה לפני שכל מי שישב פה עכשיו היה חבר כנסת, אני תמיד נלחמתי, הבאתי הרבה מאוד הישגים, גם שם זה היה חלק מההישגים, ההשתלחויות האישיות שלו לא היו אמורות לבוא כלפיי.

לגבי ההצעה לסדר שלכם, כמו שמאיר יצחק הלוי הטיב לומר, חברה שמכילה אירועים בכל תחום שקשור לאלימות, כל הכלה הזאת כמוה כעידוד אותה פעילות אלימה. זה תקף לכל דבר. לא יתכן שאנחנו כנבחרי ציבור שיש לנו אחריות גם על השלטון המקומי לא נעצור את זה באיבו, הרי אנחנו לא רוצים, הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה שאנשים יפחדו מלהתקרב לשלטון המקומי. אם אנשים טובים יפחדו מלהתמודד על התפקידים האלה בשלטון המקומי, נשאיר את זה ובסוף מי שיתמודד זה דווקא אלה שלא מפחדים, לא מפחדים זה בדרך כלל משפחות פשע. אנחנו צריכים לתת להם את כל ההגנה, אנחנו צריכים שהם יבינו שהם מוגנים על ידינו. את יודעת מה קורה לראש עירייה, אני שומעת את זה כמעט בכל עיר, מה קורה לראש עיר כשהוא מתחיל להתלונן במשטרה, קודם כל לא קורה כלום, היו כמה כתבות על זה בערוצים המרכזיים ואתה שמעת, והתקשרתי אחרי זה לראשי ערים, הם אומרים אין לנו כלום, אנחנו מדברים לקיר. אחרי שאנחנו מתלוננים על איומים לא קורה עם זה כלום. אנחנו חייבים שיצא משהו הרבה יותר משמעותי כדי שהם אחרי זה יוכלו לפעול ללא חת בתוך הערים שלהם וישליטו את הסדר בתוך הערים שלהם. ולכן בשביל זה הגעתי לפה היום.

תודה רבה חברת הכנסת קרן ברק.

הערת ביניים אם אפשר.

לא, אני ממש מתנצלת, כבר 45 דקות רק חברי כנסת, אני אחזור אלייך. ראש העיר משה פדלון, ראש עיריית הרצליה.

גבירתי יושבת הראש, חברי הוועדה, חברי הכנסת המכובדים, מכובדי כולם. ראשית אני מתנצל בפני קרן ברק ואביר קארה על בחירת המילים האלה שלי, היה לי לחץ עצום בחסות ראש שב"כ שארגן הקלטה במשרדי, לצורך משפחת קצין. זה נאמר בחדר סגור, מודה ועוזב ירוחם.

תודה רבה על ההתנצלות הזאת.

אני משרת את הציבור, את מדינת ישראל 50 שנה, מתוכם 22 שנה כסגן אלוף בצה"ל. אחד היעדים המרכזיים שלי יחד עם גבירתי יושבת הראש לסייע ולתת ארגז כלים לילדים ונערים בסיכוי סיכון. יש לנו בעיר כ-600 ילדים ויושבת הראש חברת הכנסת מסייעת לי רבות בשימור 225 ילדים במסגרת עמותת דרך הגלים.
ימים פשוטים לא עוברים עלי, כבר כשנה וחצי, הם לא קשים בגלל מגפת הקורונה, עם המגפה דווקא התמודדנו היטב, בדיון אחר הייתי משתף אתכם בשמחה על כל הפעילות הענפה שהובלנו בתקופה ההיא בעירייה שכללה 24/7, לא ישנתי שבועות שלמים, למשפחות, לעסקים, במזון, בחמצן לקשישים, בתרופות, מחוללי חמצן, 8,000 משפחות בקריסה בעיר מתוך 36 אלף בתי אב. התקופה האחרונה קשה לי דווקא משום שבעיצומה של המגפה, וזאת בשיא המשבר בקיץ 2020, קם אדם בשם אסף קצין, השולט בקיוסקים בחוף הים, ניצל את ההזדמנות הצינית להשיג הישגים כספיים עבור עצמו וללחוץ עלי ועל יושבת הראש בחברה הכלכלית. קצין ומשפחתו גייסו צוות רחב של שישה משרדי עורכי דין מהמובילים בארץ, יחסי ציבור מהמובילים בארץ, ואנשי ציבור כדי להשיג את מכרה הזהב האולטימטיבי וזאת שנתיים לפני סיום הזיכיון שנמצא בידיו. קצין ואנשיו תבעו ממני להאריך את הזיכיון באופן פסול לכאורה, בניגוד לדיני המכרזים ובאופן מידי. תבינו שהערך המשוער של זיכיון כזה הוא מעל מאה מיליון שקלים, קרי ארבע שנות זיכיון. גם בכתב התביעה - - -

דרך אגב כל המקומות בים בכל המקומות בארץ שווים את אותו סכום. זה לא קשור, ובשאר המקומות בארץ העיריות האריכו זיכיון - - -

עם כל הכבוד לך קרן זה לא לענין. את מפריעה לו.

חבר הכנסת יוסי שיין וחברת הכנסת קרן ברק, העירה הערת ביניים, תמשיך אדוני.

גם חברי הכנסת מהממשלה הטובה הזאת, כמו חבר הכנסת אביר קארה ושרים אשר גוייסו למלחמת ההתעשרות של קצין, אולי אפילו באופן נאיבי וכנראה מבלי להבין את חומרת המעשה וחוסר היושר שבמעשים. אני פה כדי לספר לכם איך נראית מתקפת הלחצים והסחיטה באיומים לכאורה שעוברים עלי ועל סגניתי. אני חוויתי הפגנה ממומנת מתחת לבית שלי במטרה לחתום, תחתום מיד עכשיו על הארכת זיכיון. עם מגפון, צעקות, ניירת שנדחפה לכל תיבות הדואר של השכנים, וזו הפגנה של שולמנים כמובן. ציטוט, ראש העירייה תרד עכשיו ומיד.

מודעות עצומות נקנו על ידי משפחת קצין והתפרסמו בעיתונות בהן יש הכפשות עלי ועל סגניתי ואני עסוק לילות כימים, אני עסוק בחלוקת תרופות לניצולי שואה. שולחים מאות עובדי עירייה לקחת את פנקס קופת חולים להביא להם תרופות. ואלפי מנות חמות לאלפי תושבים. ואני צריך עכשיו את קצין על הראש שלי. נשלחו נציגים מתחום הפשיעה אל מנכ"ל החברה לתיירות שעד לרגע זה לא חזר לעבודה, שהציגו את עצמם ככאלה ודרשו להניח לעסקיו של קצין. יש הקלטות וצילומים של החבר'ה האלה. נשלחו נציגים ברמיזה, נציגים אני אומר במירכאות, כדי לרדת מקצין. היו פניות אין ספור לחברי המועצה שנאמר להם שיש לקצין חומר חם על ראש הרשות וכדאי לראש העירייה להגיע לפתרון. ועדה שלמה בכנסת, כאן בכנסת ישראל, התכנסה להגן על אינטרס של בעל עסק אחד, ואני אחראי למה שאני אומר, אחד, מה גם שהוא בין השאר תומך פוליטי עשיר. בסיכום הישיבה הוחלט לנזוף בעיריית הרצליה על ההתערבות שלה בעסקים. הותקפנו השנה במספר עצום של הליכים משפטיים. חברים, זו הוועדה, קרן ברק, ארבל, איילת שקד, שולמנים הופיעו פה, איפה עיריית הרצליה פה, איפה הנציגות, לא היו פה, היו שלושה ארבעה חברי כנסת, ככה מתכנסת ועדה שמגנה את עיריית הרצליה בתקופה הקשה של הקורונה.

זה לא הנושא.

לא להפריע.

והכל כתוב פה.

את לא מפריעה.

אני חייבת להגיד, - - -

משה יש לך דקה.

אני מעולם לא פגשתי את אסף קצין, לא ראיתי אותו בחיי ולא החלפתי איתו מילה. - - - את הפה שלך על זה.

ענבר, נגמר, שמענו.

האתיקה מחייבת להזמין את כל בעלי - -

זה גם לא קשור אלייך, זה לא קשור אלייך, הוועדה מזמינה.

אני הזמנתי, הנושא היה הארכת זיכיונות בתקופת הקורונה.

קרן אני אוציא אותך. קרן אני אוציא אותך, מספיק.

אני אחבר לכם את הפאזלים אחר כך.

משה, סליחה, מספיק עם האירוע הזה בין שניכם. זה פשוט מחבל לי בכל הוועדה ובמשימה שלה. אני לא רוצה לשמוע את השם קצין יותר, הוא לא מעניין אותי, הוא לא מעניין אותי, כל הדיון שהיה פה בוועדת פנים גם לא רלוונטי לוועדה לביטחון הפנים. אני רוצה שבדקה שנותרה לך, תתכנס לאירוע הזה שאתה עובר בעצמך לצורך מה שהגדרת כאיומים וסחיטה. זהו. אין לי בעיה שנותנים הערה אבל אם זה מתנהל בין שניכם זה לא מתאים לי. זה לא מתאים, לא בשביל זה כינסתי את הוועדה הזאת. יש פה הרבה נציגי ציבור ועוד ראשי ערים שמחכים לדבר.

אני אומר, בוא נשב לדבר, נסגור את העניינים בינינו. מכתבים של השולמנים כל שבוע, הדבר נופל עלי, הגשתי תלונות בעיר. ככה חברים מתהווה תרבות של שחיתות, בכל מקרה של סחיטה באיומים על אנשי ציבור. רק ככה מסתבר קוטפים את פירותיו של העץ האסור. כסף כוח וקשרים. ככה נראה לאנשים האלה שאפשר לדלג מעל נורמה משפטית ולרמוס על פיסת הגינות. סחיטה באיומים זה לבלוע את כל יתרון שלטון החוק, דיני מכרזים והגנה על אינטרס ציבורי. איך עושים את זה, כסף כוח וקשרים. להכל יש לי תיעוד מלא. למרות המתקפות האישיות בתקשורת במשמרת שלי אני לא אאפשר התעשרות על חשבון תושבי העיר הרצליה. התופעה המכוערת הזאת, כסף קונה הכל, תיעצר כאן ועכשיו. לכן חברות וחברי הכנסת, אני קורא לפעול כדי לגנות את ההתערבות האסורה בדיני מכרזים ולהגן על נבחרי הציבור מפני סחיטה מצד בעלי אינטרס.

לסיכום, קוריוז קטן, כאשר אני כתבתי מכתב דחוף לשרת הפנים שאני במצוקה קשה, מי מגיע שלושה ימים לאחר מכן למשפחת קצין, איילת שקד ואביר קארה.

תודה רבה. חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, בבקשה גבירתי.

בוקר טוב לכולם ואני מברכת גם את יושבת הראש וגם את חברי הכנסת שיזמו את הדיון החשוב הזה. אני מתעסקת לא אחת עם נושא בכלל פשיעה ואלימות, אני יושבת ראש השדולה למיגור אלימות ופשיעה בחברה הערבית ואני גם יושבת ראש שותפה עם קרן ברק לגבי האלימות בערים המעורבות. אבל אני רוצה לומר דבר שהוא לאו דווקא רק בתוך הפריזמה ובתוך המסגרת של מה שנקרא אלימות פשיעה. סחיטה באיומים, אני הנחתי עכשיו חוק שעבדתי עליו יחד עם הצוות שלי חמישה חודשים לגבי פרוטקשן וסחיטה באיומים והגדרנו מחדש באופן די פורץ דרך איך אפשר לדרוש וליטול בני חסות אפילו בלי סחיטה באיומים כי זה בפועל מה שקורה היום בשטח.

אבל בואו רגע נשים את כל הדברים האלה בצד. אנחנו נהיינו חברה שהכל בה או חלקים נכבדים בתוכה הפכו להיות אלימים. גם בבתי הספר, גם בכבישים, גם בכנסת, גם בשיח בינינו. אני לא מדברת פה על עבירות, אני מדברת על נורמות. הפכנו לחברה שבה הנורמה, הגבות מטשטש וזה מטריד אותי מאוד כי אני מגדלת שלושה ילדים. אני עליתי לארץ לפני למעלה מ-20 שנה, אני מתכננת בעזרת השם לגדל פה את ילדיי ואת נכדיי ואני חושבת שאנחנו צריכים להוות מודל, ומי שמכיר אותי מכיר את העומק שמתוכו אני מדברת ואת האמון בדברים האלה לא התחלתי כשנכנסתי לכנסת ואני גם לא אפסיק כשאני אפסיק להיות בכנסת. אני חושבת שכולנו פה ובאופן כללי צריכים לעצור רגע ולחשוב על מה קורה בחברה שלנו, בגלל זה אני כל כך מכבדת ומעריכה את הפעילות שלך, כי המילה הזאת ביטחון פנים טומנת בתוכה ומקפלת בתוכה לא רק סחיטה באיומים או נטילת דמי חסות בלי איומים וחוקים ופשיעה ועבדתי שנים עם ראשי רשויות, אני מכירה אותם באופן אישי, גרתי בלוד עשר שנים, אני יכולה לדבר על פשיעה כמה שעות טובות, אני מדברת על העיקרון הפשוט של האלימות המובנת והמקופלת באופן אינהרנטי בהתנהגות של כולנו במובן לא מסויים כי הדבר הזה הפך לסוג של נורמטיביות וזה מפחיד. זה מפחיד כי אנחנו אמורים להיות כן באיזה שהוא מקום מודל לחיקוי.

תודה רבה לך. אנחנו רוצים לשמוע את ראש עיריית לוד יאיר רביבו, הוא איתנו בזום.

שלום רב גבירתי יושבת ראש הוועדה, שלום לכולם. יישר כוח לדיון החשוב הזה. אני קודם כל רוצה להגיד שהמון אנשים מאויימים בשלטון הציבורי, גם חברי כנסת, גם פקידים, אני אתן רק פשוט, מדוע ראשי ערים בדרך כלל עולים לכותרות, כי ראש רשות מאויים בילט אין בתפקיד שלו. לדעתי משתי סיבות מרכזיות, אחד, על פי ההגדרות החוקיות שאני מקווה שהכנסת מתי שהוא תשנה אותן, ראש עיר הוא לא רק נבחר ציבור כיושב ראש מה שנקרא הדירקטוריון או החברה, הוא ממש מנהל בפועל. אתם יודעים שאין מכרז שלא משתחרר בלא חתימת ראש עיר, אין היתר בניה בלי חתימת ראש עיר, כלומר החוק הטיל עלינו מטלות ביצועיות שאין למשל על חברי כנסת. הם לא חותמים למשל על דברים. ראש עיר בתפקיד שלו, בהגדרות שלו הוא גם מנהל את העיר בפועל. ולכן הדבר הזה מטיל עליו את כל הלחצים ואת כל האיומים וכל צו הריסה וכל סגירת עסק שחתימתו מתנוססת עליה, מיד הוא מותקף.

הדבר השני, ראש עיר בניגוד לשלטון המרכזי גר בתוך הקהילה שלו, אתה יכול להוציא צו הריסה או סגירת עסק של מישהו שגר מטר ממך ובערב הוא מחכה לך בכניסה לבית שלך. ולכן אנחנו חשופים יותר כי אנחנו ממש נמצאים שמה. אני ממש רוצה להראות לכם סרטון שאני מראש אקדים ואומר שהמשטרה טיפלה ועצרה את הבן אדם, אבל זה משהו מלפני עשרה ימים, על אדם שהוצאתי לו צו הריסה ורק תתרשמו, סרטון של 20 שניות, תתרשמו מה אני אמור לעבור, אדם שבא עם ערימה של צמיגים ובלוני גז לאחר שחתמתי לו על צו הריסה, וכך הוא מגיב.

(הקרנת סרטון)

אדם שבא, יצא לו צו הריסה והוא לא בוחל באמצעים לבוא עם ערימת צמיגים ובלוני גז, אמר אין לי מה להפסיד, אני אתפוצץ עליך עכשיו.

מה שרציתי להגיד ולהיות פרקטי, היום יש שש רמות אבטחה, מאחד עד שש, אני למשל ברמת איומים מאוד גבוהה הייתי מוגדר כשש ואז המדינה מממנת את האבטחה. אבל בשגרה למרות שכמעט אין שבוע, הנה אחרי איום כזה הועליתי משלוש לארבע, במעשי זה לא מקנה שום דבר, סך הכל שהמשטרה מסתובבת מסביב לבית וכו'. אבטחה מגיעה רק ברמה חמש או שש, שש זה כבר זקיף ליד הבית ושומר צמוד. אנחנו כל הזמן נאלצים להוציא מקופת העירייה מיליוני שקלים ואני לא רוצה לוותר על זה כי אני אומר שאני רוצה להתחשב בתקציב העירוני ולהוציא אותו על האבטחה של ראש העיר. אז אני חושב שמה שצריך להיות, צריך להיות מוגדר רמה של מאובטח ולא מאובטח, בלי אחד עד שש, שהמשטרה תקבע מי מבין 256 ראשי הרשויות הוא ברמת אבטחה ואז צריך לתת לו סל אבטחה מינימלי קודם כל כמו שיש לשר, שזה זקיף ליד הבית, כדי לשמור קודם כל על המשפחה שלו ואחר כך רק אם יש רמת איום קונקרטי להצמיד לו שומר צמוד. אבל אין ספק שרמת אבטחה בסיסית של זקיף ליד הבית, שזה דבר שקורה לכל שר במדינת ישראל, גם השר לענייני מורשת שאף אחד לא רוצה לאיים עליו או לא משנה מה, יש מה שנקרא בוטקה ליד הבית עם שומר 24/7 שזה הדבר המינימלי לשמירה על בני המשפחה ועל ראש הרשות.

אז קודם כל תודה רבה על הדיון הזה, אני מקווה, יש לנו גם בכנסת הזאת עוד יעד להגביר את חוק חסינות חברי הכנסת גם לראשי ערים כי אני חושב שאם יש מישהו שזקוק לחסינות מהותית מפני פעולות שהוא עושה במסגרת תפקידו, זה ראש רשות.

תודה רבה. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה גבירתי.

אני עדיין מקשיבה.

אז אנחנו נשמע את ראש עיריית אור יהודה, עורכת דין ליאת שוחט.

בוקר טוב לכולם, גבירתי יושבת הראש וכל מי שנמצא בדיון. נבצר ממני להגיע פיזית אבל היה חשוב לי להשמיע את קולי. גם אני לצערי הייתי מוגדרת ברמה שש. ערב אחד כשאני יושבת עם הבת שלי בת חמש ועובדת איתה על הכנה לכיתה א', נשמע פיצוץ מחריד בבית שלי. אני מיד הבנתי מה המשמעות וניסיתי להגן על הבת שלי כדי שהיא לא תבין לאן זה הולך ונשארתי איתה, התנהגתי כאילו לא קרה כלום וביקשתי מבעלי והילדים לצאת החוצה, לקרוא למשטרה שתטפל באירוע. באותו רגע שהמשטרה הגיעה כבר נתתי להם את השם של אותו מי שלדעתי שלח את המשלח. ולמה זה, באותו יום חתמתי על צו הריסה לעסק לא חוקי. כל יום כשמגיעה אלי חתימה כזאת לצו הריסה, לצו סגירה של עסק, הדברים הפחות מהודרים בתפקיד ראש העיר, דיברתם על הכוח שיש לנו ועל ההשפעה, אבל יש גם הרבה מאוד דברים שלא נעים לעשות ואור יהודה היא עיר קטנה וכולם ידעו במי מדובר וכולם יודעים עדיין במי מדובר, ולצערי עד היום הוא לא נתפס, לא הוגש כתב אישום, הוא מסתובב, אני פוגשת אותו ברחוב. אני מרגישה בטוחה, שלא תהיה אי הבנה, אני מרגישה ממש בטוחה ללכת בעיר שלי, אני מקבלת אהדה ותמיכה והדבר הזה רק גרם לחזק אותי ואת המעשים שלי.

אבל כל ראש עיר מבקש דבר אחד, משילות וביטחון אישי לתושבים שלו. כשראש עיר לוקח ומקדם את החוק יש לזה מחיר. ופה הקריאה שלי בשם כל החברים שלי כי אנחנו לצערי הרבה בתוך ההגדרה של ראשי ערים מאויימים, זה להגביר את השמירה על ראש העיר, להשוות אותה בדומה למה שיאיר אמר לאנשי ציבור ברמה של שרים וחברי כנסת, כדי לאפשר לנו לעשות את התפקיד, כדי לאפשר לנו לקיים עיר בטוחה שהחוק שולט בה, שלא כל אחד שחושב שהוא משתלט על שטח ציבורי יכול להקים שם עסק, לא כל אחד שבונה על המדרכה העירונית יכול להמשיך ולזכות בשימוש במקרקעין שלא שלו.

עוד דבר שאני אגיד שחזר על זה, גם ההוצאה הכספית, הנטל על קופת העירייה הוא משמעותי. גם כשהמדינה משתתפת ב-70 אחוז מהעלויות עדיין זאת הוצאה שלא נלקחה בתקציב השנתי, היא מגיעה למאות אלפי שקלים בסך הכל, אני הייתי מאויימת כמעט חצי שנה ואני ויתרתי, אני רוצה להגיד שזה חשוב מאוד, אני חתמתי ויתור על האבטחה שלי גם בגלל ההוצאה הכספית, אבל בעיקר על זה שבסופו של דבר אני זאת שנענשתי, היה צמוד אלי מאבטח שלא יכולתי לעשות שום דבר. לא יכולתי לצאת לקידוש ביום שישי למשפחה כדי לא להטריד את המאבטח, לא יכולתי לטייל עם המשפחה כי אין מקום נוסף ברכב, הויתור שחתמתי הוא כדי לחזור לשגרת חיים רגילה.

תודה רבה לך. אנחנו נשמע את מחמוד נאסר, רכז המאבק באלימות ופשיעה בחברה הערבית, ועד ראשי רשויות ערביות.

בוקר טוב לכולם ותודה על הדיון החשוב הזה, גם לחברי הכנסת שיזמו את הדיון. אני אתייחס בקצרה למצב בחברה הערבית בכל מה שקשור לראשי רשויות וגם לעובדים בכירים בתוך הרשויות. האיומים והסחיטה מופיעים לא רק כלפי נבחרי ציבור אלא גם כלפי מהנדסים ומנכ"לים. לצערי הרב יש כבר מנכ"ל אחד שנרצח בחברה הערבית כתוצאה מנסיון להשפיע על החלטותיו בעיר קלנסווה. בעבר גם נרצח ראש עיר בטייבה. זה דברים מאוד חמורים ומזעזעים.

אני רוצה להתייחס למצב בחברה הערבית שקודם כל לא כל האיומים שמופיעים נגד ראשי הרשויות הם באים מכיוון פשיעה מאורגנת, יש גם איומים שבאים מכיוונים בתוך היישובים שהם לא בהכרח נוגעים לנסיון להשתלט על מכרזים או על שירותים שהרשות המקומית מספקת. אנחנו ועד ראשי רשויות דרשנו, קיימנו דיון עם מנכ"ל משרד הפנים הקודם, בממשלה הקודמת, על כל מה שקשור לשירותי ביטחון ברשויות המקומיות, הרבה מקרים שאנשים תוקפים או עובדים בראשי רשויות בתוך הרשות, המצב של הביטחון או של שירותי הביטחון בתוך הרשויות המקומיות מאוד חלש ודרשנו שגם משרד הפנים יתייחס לשיפור המצב בכל מה שקשור להגנה גם על עובדים וגם על מבנה עירייה ועל משרדים בתוך העירייה ואנחנו מקווים שגם נמשיך לקדם את זה במסגרת התוכנית הממשלתית למיגור האלימות וגם להפנות משאבים לנושא הזה. זה קשור גם לענין של השומרים בחברות האבטחה שמצבם ברשויות המקומיות הוא מאוד לא טוב ביחס לרשויות היהודיות.

נקודה שניה שרציתי להתייחס אליה היא שבעצם הענין של סחיטה באיומים בחברה הערבית זה כנראה לפי מה ששמעתי מראשי הרשויות גם בחברה היהודית, הוא ענין שצריך טיפול שורש יסודי. כנראה שמתפתחת תרבות בשנים האחרונות במדינת ישראל שאפשר להשיג דברים בכוח וזה מתחיל מדברים קטנים ומגיע עד כדי איומים ברצח או פגיעה בבני משפחה או ברכוש של העירייה, שריפת מתקנים ודברים כאלה, וזה גם קורה בחברה הערבית. אני מתפלא שאין בדיון הזה גורם מטעם המשטרה שגם יציג - - -

יש.

יש, אז אני אשמח לשמוע מהמשטרה מה הם עושים עם התלונות וגם עם התופעה הזאת של איומים בסחיטה, איך הם מטפלים, איזה הישגים יש. ברגע שהוגשה תלונה מה הלאה, מה קורה. שמעתי מראשי רשויות שכבר מעבירים שמות, אני יודע שזה תהליך גם של הפרקליטות ובתי משפט אבל בכל זאת החמרה או לפחות עבודה יסודית מצד המשטרה בענין מניעת תופעת הסחיטה באיומים, שהיא גם תעזור לתופעה הזאת.

נקודה אחרונה שרציתי להתייחס אליה, בתוכנית למיגור האלימות בחברה הערבית שאושרה לאחרונה בממשלה, ואנחנו מברכים על זה בגדול, אבל יש צוות במשרד הפנים שכבר מתחיל לעבוד על כל הנושא של הוצאת המכרזים וחלק מהשירותים לגורמים הרשותיים במטרה למנוע את השתלטות ארגוני הפשע ואני חושב שזאת הגדרה מאוד גורפת, צריך לפרק את זה לכסף קטן מה שנקרא. נכון שיש איומים, נכון שיש נסיונות, אבל מכאן ועד להגיע למצב לרוקן את הרשויות המקומיות הערביות מסמכויותיהן ומהעוצמה שלהן זה לדעתי גם נוגד את ההמלצות העיקריות שצריך להעצים את ראשי הרשויות ולא יעלה על הדעת שברגע שבא איזה גורם ומאיים ומנסה לסחוט ראש רשות בחברה הערבית, אז הפתרון הוא כניעה ופגיעה בכלכלה וזה יכול להיות מדרון מאוד חלקלק שגם יתחילו לאיים על שירותים אחרים כמו מנהלי בתי ספר או מנהלי רווחה ואז מה נעשה, נוציא את אלה לגורמים חיצוניים. אז לדעתי שווה לחשוב על הנושא ואנחנו נעביר נייר עמדה בנושא הזה גם לצוות של משרד הפנים וגם לוועדה המכובדת ושווה לעשות דיון מיוחד בנושא הזה. בכל מקרה אני חושב שהדיון הזה חשוב, התופעה הזאת מזעזעת וצריך למצוא את הדרכים גם מבחינת חקיקה והחמרה וגם מבחינת צעדים נוספים במשטרה ובפרקליטות, במדיניות של המשרדים.

תודה רבה. הנקודה הזאת חשובה, אנחנו נשמע גם את ההתייחסות של משרד הפנים לגבי הענין של המכרזים כי אני יודעת שזה מאוד משמעותי בחברה הערבית ושהולכים להוציא את זה לחברות חיצוניות. כשעשינו את הדיון על הפשיעה אמר מנכ"ל משרד הפנים שכל הנושא של מכרזים, שזאת אחת הבעיות המרכזיות ביותר באיומים, שמענו את זה גם מיאיר רביבו, גם מפדלון, אבל בעיקר לצערי בחברה הערבית אנחנו נשמע, בגלל זה התעקשנו שהנציגה של משרד הפנים תדבר ותיתן לנו לוחות זמנים לענין הזה של המכרזים וגם המשטרה תתייחס לזה. אבל אני רוצה עוד ראש רשות אחד ואז אני רוצה לשמוע את העמדה של המשטרה. אז ראש המועצה המקומית ערערה מודר יונאס. אז כשהוא יעלה שיעלה, אני רוצה לשמוע את המשטרה בהתייחסות לדברים שנאמרו פה.

שמי קובי זריהן, ראש יחידת המודיעין של משטרת ישראל. אני קודם כל אתחיל ואומר שאני מסכים כמעט עם כל מה שנאמר פה מבחינת החשיבות וההתייחסות לתופעה הזאת. אני מדבר על אלימות בכלל ולא רק על אלימות בהיבטים של איומים על ראשי רשויות או על בעלי תפקידים אחרים. מרבית המאויימים, זה רק כדי לסבר את האוזן, מרבית המאויימים הם שוטרים. קציני משטרה, זאת אומרת שגם אנחנו לא נפקד חלקנו בענין הזה אבל נשים את זה רגע בצד.

זאת הערה חשובה.

גם שופטים, נכון?

חלק מהם גם שופטים.

לא הרבה שופטים אבל יש גם.

כפי שנאמר פה האיומים הפכו להיות, אני הייתי בצנעה רבה מגדיר את זה מכת מדינה, זאת תופעה דרך אגב בינלאומית, אנחנו רואים אותה בעוד מקומות בעולם, אבל אצלנו, ואני רוצה להתייחס, ישנה בכלל עליה בכל מה שקשור לאלימות ובתוך זה האלימות מול ראשי רשויות. כמובן שהמוטיב המרכזי ומה שמוביל את אותם מאיימים זה השגת רווחים כלכליים הא ותו לא, לא מעניין אותם שום דבר אחר חוץ מכסף וכדי להשיג את הכסף הזה הם עושים את כל מה שתואר כאן ועוד הרבה דברים אחרים.

מבחינת משטרת ישראל הנושא הזה של איומים כלפי נבחרי ציבור בכלל, ראשי רשויות בפרט, הוא בראש סדר העדיפויות. בראש סדר העדיפויות הוא מקבל עדיפות וכל ראש עיר גם מאלה שנמצאים כאן וגם מאלה שלא, יודע שברגע שקורה משהו באופן מידי מגיעה אליו משטרה. מבחינתנו כל המשאבים שקיימים מוקצים לטיפול בענין הזה אבל אני באותה נשימה אומר שהטיפולים והחקירות בנושאים האלה הם מאוד מורכבים. מי שעושה את הדברים האלה יודע מה הוא עושה, כל האיומים הספונטניים או הכעסים הספונטניים של אנשים שהרסו להם עסק והם מתפרצים כמו אותו אחד שראינו פה עם הצמיגים מול ראש עיריית לוד, כל הדברים האלה זה השוליים, זה לא הדבר המהותי שמבחינתנו מהווה את הבעיה. יש פה איזה שהוא פרץ של אמוציות שמביא לעשייה של הדברים, לא שאני מצדיק את זה חלילה - - -

אבל אומרים שזאת לא הבעיה.

הרבה יותר קל לנו לטפל בדברים האלה שהם התפרצות רגעית אבל הבעיה היא לא זאת, הבעיה המרכזית היא הדברים המתוכננים. היא אותו אחד, אותו בעל, אמרו פה ארגוני פשיעה אבל זה לא רק ארגוני פשיעה, אותו עבריין שיודע שהפוטנציאל של הכסף הגדול נמצא בחופי הים ומגיע לראש העיר ואומר לו אדוני, או שאתה פותח לי או ש-. ואז אנחנו נכנסים לתוך מעגל שלפעמים הדברים נאמרים ברמיזה, לפעמים הדברים נאמרים דרך צד ראשון שני שלישי ורביעי, קשה מאוד להגיע לממצאים. בסופו של דבר אני מזכיר לכולם, משטרת ישראל היא לא הגורם השופט היא הגורם החוקר, בסופו של דבר גם האנשים האלה מגיעים אל הפרקליטות ולבתי המשפט ושמה נקבע רף הענישה.

ומה נקבע שמה?

יש פה נציגים של הפרקליטות.

אני לא במקרה שואלת אותך על נושא של שופטים.

היא אומרת שהם גם מגיעים לשופטים אותם גורמי פשיעה, הם גם עליהם מאיימים.

יש פה נציגים של הפרקליטות.

הפרקליטות תדבר אחרי המשטרה.

אבל היא מדברת על בתי משפט לא על הפרקליטות.

אין בעיה, אבל שמעתי, המשטרה עכשיו תתייחס ואחרי זה הפרקליטות.

בהרבה מאוד מהמקרים, אני רוצה ככה לציין רק את הדברים החשובים ובכותרות כדי לא להלאות פה את כולם. הרבה מאוד מהמקרים קשה לאבחן איפה עובר הקו האדום, לא כל אמירה בסופו של דבר בבחינה של אותם גורמים משפטיים שקובעים את העבירה אם נעשתה או לא, לא תמיד רואים עין בעין את מה שמבין ראש העיר. ראש העיר אומר חבר'ה הוא מאיים עלי ואני גם יודע להגיד לכם מי, כמו שאמרה ראשת אור יהודה, אבל בסדר, לך תוכיח. אנחנו מכירים את זה, המודיעין שלנו הוא מודיעין טוב אבל הוא לא תמיד בטוב גם לראיות. זה גם משהו שצריך לקחת אותו בחשבון.

חקיקה, אני מסכים פה עם האמירות שנאמרו כאן בהקשר לצורך בחקיקה וזה הליך שמתנהל לפחות בכל מה שקשור למגזר הערבי על ידי סגן השר יואב סגלוביץ שמה שנקרא באופן מאוד אינטנסיבי ונמצאים כרגע על הפרק לא מעט יוזמות בענין הזה.

מה היוזמות, אתה יכול - - -

למשל קביעה של רף ענישת מינימום בעבירות של נשיאת נשק.

העברנו את זה כבר.

לא העברנו.

העברנו את זה בוועדה. זה עבר בקריאה ראשונה וזה בסדר.

כל הנושא של המכרזים שעלה פה נובע מחלק - - -

זה משרד הפנים גם התייחס לזה.

וגם יש טיפול של רשות המיסים בכל הנושא הכלכלי, יש הרבה מאוד, רשימה רחבה.

אני חושב שכל יוזמה שתגדיר עבירות אלימות ברף הגבוה ביותר של החומרה, של הענישה, אני לא רוצה להישמע פה יותר מדי, בוא נקרא לזה ככה, קיצוני, אבל אני חושב שעבירות אלימות מחייבות מאסר בפועל.

תגיד, רציתי לשאול אותך, האם יש נגיד בשנה שנתיים האחרונות, אתה רואה באירוע הזה של ראשי הרשויות כולל במגזר הערבי איזה שהיא עליית מדרגה בהתקפות עליהם, אתה חושב שמשהו נפרץ יותר שלא ראיתם?

קודם כל בכמות של האירועים מה שבעיני מצביע על הקלות שבה ניתן לבצע את הדברים האלה. דבר נוסף זה בעוצמות, באמצעים שבהם עושים שימוש. לפני שבועיים מטען חבלה שהושלך ללשכת הבריאות בנצרת, זה בדיוק הדברים שאנחנו מדברים עליהם כאן.

אני רוצה לשאול שאלה. יש לי שק מלא תלונות שהגשתי למשטרה, אני יכול לתת לך, שאלת השאלות, באיזה רמת ביצוע מטפלים, האם זה ברמה של המרחב, של המחוז, של המטה, והצעתי שזה יכנס לרמה גבוהה יותר, זאת ההצעה שלי. והדבר השני, האם נקבע גם בסרגל זמן מה זמינות הטיפול. אני טוען ואני אומר את זה הכי ברור, שבענין הזה אין מקום למרוח, צריך לראות אם קרה אירוע כזה, צריך שהמטה שיושב בירושלים יטפל בענין הזה ולא ברמה המרחבית כי פעמים יש וגם המרחב לא יודע מה לעשות, משום שהוא מאויים, אנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים. אז גם לקצוב זמן לענין. והדבר השני הצעה שאני רוצה להציע מהנסיון שלי, הבאתי כבר נסיון, לפעול על פי בית שמאי לא על פי בית הילל. זאת אומרת הקווים האדומים של הסלחנות בין חופש הביטוי לפרשנויות המקלות אני חושב שצריך להפסיק עם זה. זה מתחיל מאמירות קלות וזה נמשך כמו שאמרתי בפגיעה של רימון רסס או רצח. יש כאן פרשנות שהיא פרשנות מקלה שאני מקווה שהיא לא נובעת מעצלות, אני חושב שבענין הזה כשיש ספק אין ספק. צריך להתייחס לקלה כבחמורה וגם הפושעים רואים את זה, את משך התגובה.

מה שאני רוצה להגיד גבירתי היושבת ראש, צריך לקבוע מטה מטפל ברמת המטה של המשטרה, דבר שני לקצוב זמנים בטיפול, זה אומר להקצות משאבים יותר טובים לאיומים כלפי אנשי ציבור באשר הם, גבירתי אין הבדל בין דוקטור אלרעי לבין ראש עיריית רמלה וכמובן להיות הרבה יותר חמור מבחינת ניתוח העימות ולא להקל.

ממש בקצרה, האיומים על אישי ציבור מטופלים ברמה הגבוהה ביותר שיש במשטרת ישראל, יש מדור מאויימים שנמצא במטה הארצי שכל התכלית שלו היא לפקח ולבחון את הטיפול - - -

מרגע קבלת התלונה עד שזה מגיע, מה המשך?

מידי. הדיווח הוא דיווח מידי והטיפול הוא טיפול מידי בהנחיה.

טיפול מידי זה בהיבט של אבטחה?

אני אסביר. התוצאות של הטיפול הן לא משהו שאנחנו יכולים לקצוב אותו בזמן, זה תלוי בראיות שיש בידי המשטרה, בממצאי החקירה, זה משהו שהוא הרבה יותר מורכב, תיארתי אותו קודם. לגבי מה שאמרת בנושא הרגישות והקלה כחמורה, אני מסכים איתך, שיהיו חוקים שיאפשרו לחצות את הקו האדום במקום אחר, אנחנו משטרה שפועלת על פי החוק, אנחנו מוסמכים לעשות אך ורק מה שהחוק מתיר וכך אנחנו פועלים, מי שעובר עבירה מטופל.

לגבי מה שאמרה חברת הכנסת סטרוק, אנחנו מבדילים בין סל האבטחה לבין ההתנהלות של החקירה. יש איום, אנחנו מטפלים באיום גם בלי קשר לתוצאות החקירה, אנחנו לא צריכים להוכיח מי עשה מה כדי לתת סל אבטחה למאויים ויש סל אבטחה כפי שנאמר פה בדרגות שונות עד דרגה של רמה שש שהנגזרות שלו הן כל מיני פעולות שהמשטרה, בדרך כלל המשטרה נוקטת בהן כדי לצמצם או לאיין את האיום. זה בענין הזה.

קוראים לי ששי מזרחי, אני ראש תחום אח"מ במדור מאויימים, אני בדיוק המדור שהמפקד שלי קובי דיבר פה עליו. אנחנו בדיוק בחיים בשני אלמנטים, גם באלמנט של סל האבטחה וגם באלמנט של סיכול האיומים. מבחינת פיקוח ובקרה של המטה הארצי על כלל היחידות החוקרות של האיומים האלה.

אני רוצה לציין בנוגע לדברים ששמעתי פה כמה נתונים שהם מאוד חשובים. אחד, התופעה הזאת של איומים על ראשי ציבור, ראשי רשויות וכל הבכירים היא כבר שנים רצוף, המגמה עולה ויורדת וזה ענין של תקופות. בדרך כלל זה נע בין 25 ראשי רשויות מאויימים ל-19 ועולה ויורד וכו'. גם האירועים כלפיהם הם גם ירי גם רימונים וגם כל מיני אירועים אחרים. לגבי השאלה של מאיר, אני רוצה להגיד בנושא הזה שהפעולות המיידיות, היחידות שמטפלות בנושא הן בתיעדוף הכי גבוה של משטרת ישראל, יל"פים וימ"רים, אנחנו מפקחים על תיק החקירה וההתפתחות של החקירה. ככל שהיריב הוא יותר מקצועי, יותר קשה, ארגוני פשיעה, עבריינים שיודעים מה הם עושים, מן הסתם הפענוח הוא יותר קשה ומצריך יותר משאבים ויותר חקירות סמויות וארוכות. ולכן פה משך הביצוע. אבל הטיפול הוא מידי, הטיפול הוא עד שלוש שעות מרגע האירוע, יש הערכת מצב בראשות סגן מפקד מחוז, שקובע את רמת האיום, מטיל על היחידה החוקרת את הביצוע, וכבר גוזר את סל האבטחה המתאים לפי רמת האיום.

יש לנו היום 19 ראשי רשויות מאויימים, מתוכם חמישה ברמה הגבוהה ביותר.

כמה מאויימים אתה יודע, כמה כאלה שאיימו יושבים כרגע במעצר? אני טוען טענה אחרת, אני רוצה להגיד לך משהו, תראה, האיומים במדינת ישראל הפכו נחלת הכלל, מורות מאויימות, רופאים מאויימים, ראינו מה קורה בבית החולים בבאר שבע השבוע, ודיבר אתמול האחראי על רמב"ם שהוא מזניק את מג"ב והוא מזניק את המשטרה וכל הזמן מזניקים פה. אם המשטרה, ואני לא חושב שצריך חקיקה, אתם צריכים לשנות את ה-DNA, ה-DNA של המשטרה הוא מאוד סלחני. אם מישהו עומד ומקלל בצורה בוטה ומאיים בצורה בוטה, איום לכאורה שהוא איום רגיל בחברה, אתה לוקח אותו ושם אותו במעצר ושיחכה במעצר, ככה הדברים יתנהלו. אני חושב שזה לא נעשה, זה בכלל לא נעשה מהבדיקות שאני עושה, אין דבר כזה בכלל. בן אדם יכול לדבר דברי בלע, הדברים הכי חמורים שיאמרו לאיש ציבור, ואיש ציבור בשבילי זה מורה ורופא וראשי רשויות, ולכן אתם חייבים, אני לא חושב אני יודע שעכשיו השר לביטחון פנים ואחרים שנכנסו לתפקיד מבינים מאוד טוב את מה שקרה במדינה הזאת ואתם צריכים בתור האמונים על ביטחון הציבור לדעת שמיד תופסים את אותו אדם ושמים אותו קודם כל במעצר. כי יש את זה בחוק כבר, לא צריך יותר.

אני מציע שתבדוק את החוק בענין הזה.

אני בדקתי והחוק מתיר לך פגיעה באנשי ציבור ואיום עליהם, מיד אתה יכול להכניס אותו למעצר. אין שום בעיה בדבר הזה.

ברשותך אני רוצה להתייחס למה שהוא אמר פה, זה משהו מאוד חשוב. זה מתחלף בין שלושה נושאים. יש את מה שנקרא האיחולים ומשאלת לב, שלהם המשטרה לא יכולה לעשות כלום בנושא הזה מבחינה משפטית, כלומר כל דבר כזה, שתמות, שחס וחלילה מישהו ימות, מאחל לך משהו, מאחל לילדים משהו, כל הדברים האלה - - -

זה פגיעה בעבודת השיטור.

אני אסביר את זה משפטית, זה מאוד חשוב לי להגיד. הדבר הזה של איחולים ומשאלת לב של כל הדברים שאנחנו שומעים דברי נאצה, לצערי לא נכללים בעבירה פלילית ולמשטרה אין בהם יכולת טיפול. הדבר השני זה מה שנקרא הסתה לאלימות שאז אומרים מה שנקרא צריך להרוג אותך, צריך לעשות, מישהו אומר באופן כללי וקורא לציבור לבצע. הדבר הזה נמצא במבחן פרקליטות ורק הפרקליטות מאשרת לתת למשטרה אישור לפתיחה בחקירה. הדבר היחידי שאנחנו יכולים לטפל באופן מידי זה איומים, זה אומר גוף ראשון, אני אעשה לך, אנחנו נעשה לך, אנחנו נמצא אותך, נפגוש אותך, זה טיפול מידי של המשטרה. רוב האנשים לצערי לא מכירים את ההבדלים הקטנים שאמרתי פה.

ההבדלים האלה - - -

לא, סליחה, הערת, שמענו את התשובה של המשטרה, אני מבינה ואני רוצה בגלל זה לשמוע את העמדה של הפרקליטות.

אני רוצה לשאול, האם יש איזה שהוא שולחן עגול, גורמים נוספים חוץ מהמשטרה שעוסק בגורמים המאיימים ומטפל בהם לא רק בהיבט הפלילי שזה מה שאתם יכולים לעשות אלא גם בהיבטים אחרים שיכולים לאיין להם את החשק לאיים. האם אתם מקבלים עזרה? אנחנו שמענו פה למשל מסגן השר סגלוביץ בנוגע לפשיעה במגזר הערבי שיש שולחנות עגולים שמכניסים גם את מס הכנסה לסיפור, כל מיני גורמים ממשלתיים שיכולים לתת מעטפת שגורמת לעבריין שלא ישתלם לו. האם יש דבר כזהבסוגייה של האיומים?

חיובי גבירתי. אנחנו עובדים בכל מקרה כזה שיש לנו, מזהים יעד שמאיים על ראש עיר או על נבחר ציבור, אנחנו למעשה מריצים נגדו מאמץ חקירתי שהוא ממאמץ כלכלי כולל פעילות בתוך בתי סוהר כלפי אנשים שלו, כולל מעגלים יותר רחבים של הפעלת גורמים, רישוי עסקים, כל דבר שאנחנו יכולים להפעיל נגדו, מבחינתנו סיכול האיום יכול לבוא בכל ערוץ שהוא. ברגע שאני מכניס אותו לכלא, זה לא משנה, גם אם זה לא על האיום הספציפי - - -

כולל משטרת תנועה למשל?

כולל משטרת תנועה.

משטרת ישראל פועלת בכל הכלים שהחוק מתיר לה לפעול בהם בהנחה שמי שביצע את מה שביצע ביצע גם עבירה על החוק בהיבטים האלה. אנחנו לא נרשום דו"ח למישהו אם הוא לא ביצע עבירה.

אני אורית קוטב, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים. תתחיל לדבר אולי אלונה ענבר מלשכת המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים על ההיבטים המשפטיים של עבירת האלימות ואחר כך אני אשלים.

אז כמו שאורית אמרה, אני פרקליטה בלשכה של המשנה לפרקליט המדינה, תפקידים מיוחדים, שהעבירה אחת הראשיות שמגיעה לפתחנו, כמו שהמשטרה אמרה, דורשת את אישור הפרקליטות, היא עבירה של הסתה שעלתה כאן בכמה הקשרים במהלך הדיון, הסתה לאלימות, יש עוד הסתות שכרגע לא רלוונטיות לדיון הזה אבל בהקשר של איומים על עובדי הציבור עבירת ההסתה לאלימות היא עבירה הרלוונטית שהמחוקק קבע קודם כל שזאת עבירה חמורה, היא עבירה חמורה יותר מאיומים והיא דורשת, אני מצטערת אם זה ישמע מעט משפטי, אני אשמח להבהיר אם זה ישמע קצת יותר מדי משפטי, היא דורשת כמה מבחנים. זאת עבירה שהיא משיקה לחופש הביטוי. כמו כל מדינה דמוקרטית חשוב לנו, המחוקק קבע שגם כשאנחנו מדברים על עבירה שהיא משיקה לחופש הביטוי אנחנו צריכים להיות יותר זהירים בפתיחה בחקירה ובהעמדה לדין. המשטרה בעצם כשמגיע חשד להסתה לאלימות, הסתה לטרור שזה לא רלוונטי כרגע, היא פונה לפרקליטות המדינה לאישור פתיחה בחקירה. כשמדובר באירוע דחוף, באירוע עם איזה שהיא דחיפות מיוחדת, המענה הוא ממש מידי, יש בחינה האם יש מקום לפתוח בחקירה ובעצם סעיף החוק מגדיר מה אנחנו צריכים לבחון.

המחוקק קבע שיהיה מבחן הסתברותי, מה זה מבחן הסתברותי, אני צריכה להוכיח שבדברים יש אפשרות שבן אדם ישמע את אותה אמירה, את אותה קריאה, את אותו פרסום, וזה יגרום לו ללכת ולעשות מעשה כלפי אותו אדם שמסיתים נגדו. הדבר הזה הוא נבחן אצלנו בזהירות, הפסיקה קובעת גם היא כללים של זהירות, אבל זה נעשה ממש מדי יום, אנחנו עוסקים בעבירות האלה גם כלפי נבחרי ציבור, גם כלפי אזרחים פשוטים, כלפי יהודים, כלפי ערבים, זאת עבירה שנעשה בה שימוש, משנה לשנה הנתונים עולים ועולים הן מבחינת פתיחה בחקירה והעמדות לדין וזאת עבירה שעלתה כמו שאמרתי, אם אנחנו ברף של מה העבירות הרלוונטיות שאפשר להשתמש בסיטואציות שכאלה, זה מתחיל מעבירת האיומים, זאת העבירה הראשית שעלתה כאן, זה נראה לי גם העבירה הרלוונטית המשמעותית שעולה מהסיפורים שאני כאן שמעתי, עבירת האיומים היא בסמכות תביעות משטרתיות, הפרקליטות לא מגישה כתבי אישום על איומים, ולכן כאן גם המחוקק אגב לא קבע איזה שהם מבחנים מאוד קשים או מורכבים מדי, זאת עבירה פלילית. זאת עבירת איומים.

בגלל שאיומים זאת עבירה של הוול והיא עד שלוש שנים אז זה בהתנהלות של המשטרה, ומעל זה, סחיטה באיומים נגיד זה אתם.

סחיטה באיומים זה בסמכות פרקליטות.

ועד היום היו איזה שהם אנשים שתבעו אותם על סחיטה באיומים?

יש כל הזמן.

מי יש לו תהליך כזה של כתב אישום?

אני לא הגעתי מצויידת בנתונים האלה, אני מצטערת, זה לא היה חלק מההכנה שלנו, אנחנו הגענו יותר לדבר, הביאו אותי במיוחד לדבר על הסתה לאלימות.

אז אני שואלת אותך, אני יודעת מה זה הסתה לאלימות, תאמיני לי חברי הכנסת לא דיברנו עליהם הם עוברים את זה כמעט כל יום, אני רק שואלת, אבל אנחנו לא נספרים כי חלק מהתפקיד שלנו שיסיתו. איזה אדם במדינה, שאלה פשוטה נראה לי, יש כאן ראשי ערים מאויימים ויש איומים ופגשנו גם ראשי ערים שדיברו וגם קיבלנו נתונים, בעשר שנים האחרונות האם היה בן אדם, עזבי נכנס לכלא, זה כבר הליך שלא קשור אליכם, זה בית המשפט, שהגשתם נגדו כתב אישום.

על עבירה של הסתה?

של סחיטה באיומים, של הסתה.

הוגשו גבירתי בנושא הזה של עבירות כנגד אישי ציבור בכלל - - -

כן, אלה התביעות המשטרתיות.

אחוז הגילויים הוא מהיותר גבוהים שיש, מעל 30 אחוז יש כתבי אישום, זה המון ביחס לעבירות.

זה מה שהמשטרה עושה בתביעות משטרתיות והוול.

גם הפרקליטות. בשנה האחרונה נפתחו בסביבות 1,500 תיקים פלוס מינוס, מתוכם 33 אחוז זה משהו כמו 450 כתבי אישום ומשהו כמו, אם אני זוכר נכון, משהו כמו 20 מעצרים עד תום ההליכים.

שזה בענין של עובדי ציבור. ה-1,500 תיקים בכמה שנים?

בשנה האחרונה.

שזה על איומים.

כל העבירות שקשורות לאישי ציבור. גם איומים.

לאישי ציבור, הבנתי. זאת אומרת ש-33 אחוז - - -

כ-450 כתבי אישום, 33 אחוז מזה, ומשהו כמו 20 איש מעצר עד תום ההליכים.

אלה הנתונים שהיו חסרים לי.

יש לי משהו שמאוד חשוב לי להגיד. אני רוצה להגיד שבסוף לא דיברנו על זה שיש לנו אחריות אישית כנבחרי ציבור והרבה מההסתה והשיח האלים מגיע מפה, מהמשכן הזה. וכשנבחר ציבור נתפס אומר אני אשים לך רימון מתחת לבית או לפני שבוע אני שומעת ראיון בתקשורת וחבר כנסת מכהן אומר את המשפט על ראש הממשלה, על פי דין תורה דינו גט כריתות או מוות, ואני באופן אישי הגשתי תלונה ליועץ המשפטי לממשלה על הדבר הזה על הסתה, אני חושבת שקודם כל ובראש וראשונה אנחנו צריכים לקחת אחריות, אנחנו כאנשי ציבור וכמי שנמצא פה ושהציבור מסתכל עלינו, להקפיד על המילים שלנו. אז אני ממש ביקשתי את זכות הדיבור להגיד את הדברים האלה כי חשוב לי שזה ירשם בפרוטוקול.

אז עוד פעם, אנחנו לא הגענו עם הנתונים על עובדי ציבור.

אז שתדעי לפעם הבאה לוועדה הזאת להציג נתונים בנושאים.

אני בטוחה, אנחנו הגענו יותר, מה שדיברו איתנו זה שהדיון הולך לעסוק לאו דווקא באיומים על ראשי ערים או על עובדי ציבור, אנחנו חשבנו שהולכים לדבר קצת יותר על עובדי מערכת הבריאות - - -

הדיון הוא לא על מערכת הבריאות בכלל. כתוב איומים וסחיטה כלפי מקבלי החלטות, ראשי רשויות, אף אחד לא דיבר על משרד הבריאות, בשל ביצוע תפקידם. שהדגש היה על ראשי ערים.

אנחנו באנו יותר לדבר על התפיסה הכוללת ואיך הפרקליטות מתמודדת עם הענין הזה. בתפיסה של אכיפה משולבת והמשנה לפרקליט המדינה האזרחית תוכל להרחיב יותר בנושא של האכיפה המשולבת.

מה שאמרה אלונה, אני לא יודעת איך השתרשרו הדברים אבל אותנו יותר כיוונו לאיזור של בכירי מערכת הבריאות, אבל לא משנה. ההיבטים האזרחיים, אני אחראית על החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה, שזה לא בהארד קור של האיומים, וודאי לא בעולם של האחריות הפלילית אלא יותר בעולם האזרחי, מטבע הדברים פרקליטות אזרחית מתמודדת עם הגנה על עובדי ציבור שהם עובדי מדינה כי זה תפקידנו כמי שמייצגים את משרדי הממשלה ואת עובדי המדינה בבתי המשפט.

אני רק חייבת הערת מבוא קצרה, אני בכל מקרה אדבר רק דקות ספורות, הערת מבוא קצרה, אנחנו מייחסים כפרקליטות חומרה רבה מאוד לשיח האלים, לעבירות האלימות, ליד הקלה על המקלדת, חשוב לומר שגם פרקליטים נתונים לאלימות קשה שאפשר לקרוא אותה גם בתקשורת, צוות התביעה של פרשת 512, מי שקרא אתמול, מאויים כבר שנים ומסתובב עם מאבטח צמוד והוא לא היחיד, כך שגם אנחנו נתונים לאלימות וחווים את הקושי הרב הזה שכולכם מדברים עליו וכולנו שותפים לו וכולנו מטבע הדברים רואים אותו בחומרה.

אני כן אקשור את זה למערכת הבריאות פשוט כדי לתת דוגמה לאופן הטיפול שלנו. אנחנו קיבלנו בסוף שבוע שעבר פניה מגורמי מערכת הבריאות שחשופים לאלימות קשה ברשתות, באותו יום אנחנו הבאנו לשולחן הדיונים את הגורמים הפליליים אצלנו ואת הגורמים האזרחיים בשיח משותף, הצענו למשרד הבריאות לייצר להם כתובת אחת בפרקליטות המדינה שאליה הם יוכלו להפנות את הפניות שלהם, את התלונות שלהם כדי שאנחנו ניתן לזה איזה שהוא טיפול יותר כולל עם נקודת קשר אחת בפרקליטות שבתוכה יהיו גם הגורמים הפליליים וגם האזרחיים ובעצם נייצר להם את התמונה הרחבה ולתת להם את כל הכלים האפשריים כדי שהם לא יצטרכו להיטלטל בין מערכות שונות. גם המשטרה התגייסה והקצתה גורם בכיר מטעמה. עשינו את זה בעבר, אנחנו עושים את זה כשיש תופעות רחבות של גורמים שחשופים לאלימות ולהשתלחויות בוטות, בזמנו צוות דומה נעשה למשרד הרווחה, עכשיו התגייסנו לעשות את זה למשרד הבריאות. כאמור הפניה אלינו הגיעה בסוף שבוע שעבר ובברכתו של פרקליט המדינה כבר אנחנו מגוייסים לתת להם את כל הסיוע שהם יצטרכו בהיבטים האזרחיים והפליליים כאחד, בהתאם למגבלות הדין, בהתאם למקרים הקונקרטיים ולסמכויות שיש בידינו, אבל בכל זאת לפחות לתת להם את הכתובת האחת הזאת שאליה הם יוכלו לפנות ושתיתן להם את המענה.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע את הנציג של משרד הפנים, סיון להבי, מנהל אגף בכיר.

שלום גבירתי יושבת ראש הוועדה, שלום לכולם. אני אתייחס לשלוש נקודות שעלו פה במהלך הדיון. ראשית כל משרד הפנים, השרה, המנכ"ל וההנהלה הבכירה וכל העובדים מגנים מכל וכל אלימות כלשהי כלפי נבחרי ציבור, כלפי משרתי ציבור, אנחנו באנו לשירות המדינה והעובדים באים לשירות הרשויות המקומיות, מי שמאויים מתוקף סמכויותיו ואחריותו צריך לגנות את זה מכל וכל.

שנית, לשאלתך האם יש איזה תחושה של איומים רבים יותר בשנים האחרונות, אני חושב שיש, אנחנו מרגישים את זה אצלנו ואני חושב שהסיבה לכך זה שראשי רשויות פשוט בשנים האחרונות מגבירים את אמצעי האכיפה, ככל שאתה מגביר את אמצעי האכיפה ככה אתה מקים עליך אוייבים או אנשים שמרגישים מאויימים, שמרגישים שנקטו נגדם צעדי אכיפה ומפה נובע האיום. אני חושב שאסור להרפות, צריך לחזק את ידיהם של ראשי הרשויות להמשיך באכיפה, ליצור צדק בתוך הרשות ולהמשיך לנהוג בכללי מינהל תקין.

הנושא השני הוא נושא המכרזים שעלה פה מקודם, אז כמו שציין מנכ"ל המשרד בוועדה למיגור האלימות, אנחנו חושבים, אנחנו מנסים לאתר את מקורות האלימות וחלק ממקורות האלימות נובעים מכך שגורמים מסויימים מקבלים בתוך ועדת המכרזים עדיפות או מאיימים על מישהו שזכה בתוך ועדת המכרזים ולכן החלטת הממשלה למיגור האלימות בחברה הערבית הצענו דרכים עקיפות אחרות לסייע לרשות להתמודד עם האתגר הזה של המכרזים.

דבר שלישי ואחרון, מתוקף תפקידי אני מתייחס לנושא התקציב, אז האיומים על אנשי השלטון המקומי למעשה צבועים בפקודת העיריות בחקיקה, בחקיקה מוגדר מי הוא אישיות מאויימת ונקבע גם שהשר או השרה במקרה זה יעמידו משאבים כספיים לרשות כדי לממן את אותם צעדי אבטחה. זה מתנהל היום בצורה כזאת כפי שציינו גורמי המשטרה, הם קובעים את דרגת האיום על פי מה שקורה בשטח ואנחנו על פי אמות מידה שנקבעו מממנים את הרשות ככל שהרשות חלשה יותר וככל שהאיום גבוה יותר מנת המימון גבוהה יותר. אני כבר אומר פה לפני שאולי תשאלו, האם זה מכסה את מלוא העלות, לא, תקציב המדינה מוגבל וגם תקציבנו, אנחנו נותנים כמיטב יכולתנו.

קצת נתונים. בשנת 2020 משרד הפנים שילם לרשויות כ-12 מיליון שקלים בגין החזר הוצאות על הוצאות אבטחה של ראשי רשויות ועובדים בכירים מאויימים, בשנים קודמות זה היה מעט יותר כעשרה מיליון שקלים, כתשעה מיליון שקלים, יש לזה תקציב גם בשנת 2021-2022 ואנחנו עומדים לרשות הרשויות לקבל את השיפוי על פי אמות המידה.

יש לי שתי שאלות. אחת, לגבי הפשיעה במגזר הערבי וההתערבות שלכם כמו שהציג מנכ"ל המשרד שלך, ההתערבות שלכם בכל מה שקשור למכרזים. איך אתם מתכננים לטפל באותם גורמי פשיעה שנמצאים במגזר הערבי, ושתיים, אם הפיילוט הזה יעבוד למה לא לתת את זה גם במגזר היהודי שגם מה ששמענו מראשי הערים גם הם, גם רביבו דיבר על זה, גם פדלון דיבר על זה שרוב הבעיות שלהם זה המכרזים, זה מה שגורם לאיומים על החיים שלהם. אז במגזר הערבי אנחנו יודעים שנרצחים על זה, אז בוא תגיד לנו מה הדרך ואיך עוזרים גם למגזר היהודי באירוע הזה של המכרזים. זה מאוד קריטי בעיני שהוא חותם על מכרז ואז כל המשפחה שלו מאויימת.

למעשה הנושא הזה לא חדש על השולחן שלנו, אנחנו עוסקים בזה כבר מספר שנים, יצא דו"ח בזמנו על ידי דינה זילבר שדיבר על מיגור או צעדים להפחתת השחיתות בשלטון המקומי, ובו דובר על הרחקת הנבחרים מתוך הוועדה כדי להקל עליהם. גם פה ההצעה במשרד הפנים היא להרחיק את נושא המכרזים מראשי רשויות על ידי שיתוף פעולה איזורי במסגרת האשכולות, לסייע להם בוועדות מכרזים אשכוליות או אפילו ללכת לחברות מבצעות כמו שהממשלה עושה. שבעצם הם יקדמו את המכרזים. מה שכרגע נמצא על שולחננו זה תקציבים ממשלתיים ששם אנחנו יכולים לקבוע כללים לאיך רשות יכולה לקבל אותם, נשארו גם התקציבים שהם בתוך העירייה שכרגע יהיה בצורה וולונטרית נציע את זה לרשויות כדי לשפר ולא נוכל כרגע לחייב אותם שלא לדון בתקציבים האלה במסגרת ועדת המכרזים הממשלתית.

לא הבנתי, במגזר הערבי אתה מחייב?

לא, אנחנו אומרים - - -

גם במגזר הערבי אתה לא?

תקציבי ממשלה שהועברו או שעוברים במסגרת החלטת החומש לרשויות הערביות, בנוגע לאותם פרוייקטים שיבחרו על ידי הרשויות לבצע מתוך תקציבי הממשלה, אנחנו נקבע שמה כללים.

הכללים מחייבים או המלצות?

לגבי תקציבי הממשלה הם יהיו מחייבים.

הם כן יהיו מחייבים אז למה לקח לך זמן לענות לי על זה, לא הבנתי. זה הדבר הכי קריטי, נרצחים על זה בגלל המכרזים האלה. אז הכללים של משרד הפנים לגבי החברה הערבית זה מחייב ולצורך הענין בחברה היהודית מה שאתה אומר שזה מנחה.

אני מחדד. הכללים המחייבים יחולו אך ורק על תקציבי ממשלה.

בסדר, אבל יש רשויות יהודיות שגם מקבלות תקציבי ממשלה.

את צודקת.

אני יודעת. זאת הבעיה. סיון, אני אקל עליך פה כי אני יודעת שאתה גם בסיור של המשרד, אז אני אקל עליך כי אני רוצה להקל עליך, אתה בחור רציני, אנחנו מכירים, אני אעשה דבר כזה, הנושא הזה הוא הנושא הכי קריטי באירוע של המכרזים. באירוע של המכרזים לא נתתם לי תשובה, אז מה שאני אעשה, אנחנו ניקח את זה לפורום מצומצם יותר ביחד עם משרד הפנים, ביחד עם המנכ"ל.

אפשר להעיר בנושא הזה משהו?

כן, נציגת הפרקליטות.

למיטב ידיעתי, אני אומרת את זה, מכוח החלטת הממשלה האחרונה להתמודדות עם הפשיעה בחברה הערבית הוקם צוות בראשות מנכ"ל משרד הפנים, לדעתי הוא לא סיים את עבודתו ולכן אני חושבת שסיון מסתייג. אני אומרת את זה למיטב ידיעתי במלוא הזהירות.

אז קודם כל תודה, היום אתם ממש אחד מסייע לשני.

אנחנו גם לא חלק מהצוות הזה ולכן אני נזהרת.

את התוכנית של הממשלה למיגור הפשיעה במגזר הערבי אני מכירה מעולה, היה כאן דיון לפני שבועיים, ישב מנכ"ל משרד הפנים, אמר שבכל מה שקשור למכרזים של הרשויות הערביות שהם מקבלים תקציבים ממשלתיים יהיו כללים מחייבים, אבל מה שאני חושבת זה שאם משרד הפנים יצליח בפיילוט הזה בחברה הערבית אולי צריך וזה נראה לי חשוב, ואת זה נשמע בפורום מצומצם יותר מול משרד הפנים, לסייע גם לרשויות היהודיות.

בואי נראה קודם שהוא מצליח עם הערבים.

נכון, זה מה שאמרתי, כי בסוף אם ראש העיר, ראש העיר בדרך כלל מאויים בגלל צווי הריסה ומכרזים, זה האירוע של האיומים, זה האירוע, הוא לא מאויים כי הוא פותח מרכז לנוער בסיכון או הוא לא מאויים אם הוא פותח בית ספר או לצורך הענין מדיח מנהלת.

הם מאויימים גם על צווי הריסה.

אמרתי, צווי הריסה ומכרזים. גם רביבו שעלה, ההוא עם הצמיגים זה היה בגלל צו הריסה, של עסק או של בית, אולי לזה התכוונת לחדד, שזה לא רק בתים זה גם עסקים.

הצמתים המרכזיים גבירתי יושבת הראש, זה יחידות התכנון, והדבר השני זה נושא המכרזים.

נכון, אז אני אומרת שאם יש פיילוט כזה במשרד הפנים היום, התוכנית למיגור הפשיעה במגזר הערבי, וביחד עם צוות של משרד הפנים בראשות המנכ"ל שמוביל את האירוע הזה, ועדיין יש כאן אירוע שהוועדה תצטרך לקבל תשובות לגבי ההתחייבות של משרד הפנים באירוע הזה מול הרשויות. גם לחדד לנו את הערביות וגם להגיד איזה סעד לתת ליהודיות, כי בסוף בענין הזה מסתבר שאין הבדל.

יש הבדל, אני אחדד לך את ההבדל, ההבדל שכשדובר על המכרזים בחברה הערבית הכוונה לא היתה רק להיבט של האיומים אלא גם להיבט שמלכתחילה בכלל הכסף זורם לארגוני פשיעה. זאת היתה הכוונה.

לא זאת היתה הכוונה, שמעתי את זה מצויין. זאת נקודה שאנחנו צריכים לחדד אותה עם משרד הפנים. עכשיו אני רוצה לשמוע את נציגת השלטון המקומי ונתכנס לסיכום.

אני רוצה להגיד איזה שהיא הערה על מה ששמעתי מהפרקליטות והמשטרה. אני רוצה להגיד שאני מאוד מוטרדת מהסיום של שרשרת המזון. אפילו ממה ששמעתי פה עכשיו על מעצרים עד תום ההליכים, הכמות של מעצרים עד תום ההליכים מול הכמות של כתבי האישום הפעילים היא מגוחכת עד מדאיגה מאוד ואני אומרת שוב, אני אומרת את זה בכל ההקשרים של הוועדה הזאת, שצריכים לבדוק מה קורה בבתי המשפט וצריכים לבדוק אם גם שופטים מאויימים - - -

כן, אבל הוועדה הזאת, אמרתי את זה כבר כמה פעמים, לצערי הוועדה הזאת אין לה סמכות על בתי המשפט.

אין לה סמכות מכיוון שבסוף שרשרת המזון של אכיפת החוק יש בית משפט ואת יודעת כמה שוטרים ומפקדי משטרה אני שמעתי שהם מתוסכלים - - -

אם יש משהו שאני שומעת כל ראשון וחמישי זה רק שוטרים ומפקדי משטרה. עד אחרון הלוחמים, איפה שאני מסתובבת זה רק עם השוטרים.

לפחות שהם יבואו ושהם ישמעו ושהם ישמיעו.

אם תרצי אני אדבר איתך על זה אחרי זה, אני פועלת בדרכים אחרות.

צריך לרכז את כל המאמץ. זה הכל.

הוועדה הזאת היא מוגבלת בקטע הזה ואני פועלת בדרכים אחרות. מירה את רוצה להוסיף משהו כנציגת השלטון המקומי, בבקשה גבירתי ואחרי זה נעשה סיכום.

תודה גבירתי. מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. אנחנו כמובן מצטרפים לדברים שנאמרו על ידי ראשי הרשויות על התחושה שלהם שהביטחון האישי שלהם ושל משפחתם לא קיים, השליחות הציבורית שלהם לעמוד בראש הרשות ולנהל אותה היא הופכת להיות מאוד קשה להתמודדות, אנחנו חייבים לדבר גם על עובדי הרשויות המקומיות, אנחנו יודעים על רכבים שנשרפים, על אנשים שנורים, רק משום שהם עובדים ברשות המקומית שבה פועלים ארגונים כאלה ואחרים או גורמים כאלה ואחרים שלא מרוצים מההחלטות שמתקבלות ברשות המקומית. אנחנו חושבים שצריך למצוא דרך לעשות סוף לתופעה, אנחנו מאוד מודים לוועדה שהחליטה לזמן את הדיון ולחברי הכנסת שיזמו אותו ואנחנו נשמח אם הוועדה תמשיך לעקוב אחר הדבר הזה כמה שיותר באדיקות ובהידוק.

תודה רבה. אנחנו נתכנס לסיכום. קודם כל אני מודה לחברי הכנסת המציעים על הדיון החשוב הזה, מאיר יצחק הלוי, משה ארבל, ענבר בזק, עמיחי שיקלי, מיכאל ביטון ויוסי שיין, שהם יוזמי הדיון. אני מודה לראשי הערים שהגיעו, לך משה פדלון שהגעת לכאן, וגם שפתחת בהתנצלות, זה לדעתי היה מאוד חשוב בעיקר כשעוסקים עם נבחרי ציבור, כולנו רוצים לשמור על כבוד נבחרי הציבור, ראשי רשויות, חברי כנסת, שוטרים, כל אותם אנשים שעובדים במגזר הציבורי שגם לנו יש אחריות לשמור על שיח מכבד ולכן אני מאוד מעריכה את זה שפתחת בהתנצלות והבאת דברים קשים שאתה עובר כראש עיר. שמענו גם ראשי ערים אחרים, את רביבו אני אישית מלווה כבר תקופה, וגם את ליאת שוחט שמענו, אבל בכלל האירוע הם לא לבד, אני מניחה שאם הם היו יכולים היו מגיעים לפה יותר ראשי ערים ומספרים עם מה הם התמודדו והיו הופכים את הנתונים שהציגה המשטרה לאנשים בפועל שמדברים על החיים הבלתי נסבלים האלה כשאתה בוחר לשרת ציבור ובסוף בהחלטה אחת רגעית אתה נמצא במצב סיכון לך והכי גרוע גם למשפחה שלך שהם בכלל לא בחרו להיות באירוע הזה ופתאום הם חלק ממנו.

מה שאנחנו נעשה, קודם כל אני אעבוד מול משרד הפנים כדי להבין את האירוע של המכרזים וצווי ההריסה ואיך לאפשר לרשות שיהיו דברים מסויימים שיהיו או באשכול או בחברות מסויימות ובכך אולי קצת להפחית את הלחץ. אני כן יודעת בגלל העבודה שלי מול הרשות בכל מה שקשור לפשיעה במגזר הערבי ששם זה האירוע, זה לא מנחה, זה מחייב וכסף של הממשלה ילך או למשכ"ל לדעתי או לחברות אחרות שינהלו את זה כי אנחנו יודעים בוודאות שכנופיות פשע מעורבות במכרזים חד משמעית ונמצאות והאירוע נמצא מולנו. ועכשיו אנחנו צריכים כממשלה לעצור אותו. אז באירוע הזה נקבל תשובות ממשרד הפנים, ליאת, על כל ההתנהלות שלהם בענין של המכרזים ובנוסף אנחנו רוצים להבין את המעורבות שלהם.

לגבי ענישת מינימום שהוזכרה פה, הרכבת יצאה מהתחנה, אנחנו עברנו קריאה ראשונה, זה יהיה בקריאה שניה ושלישית בימים הקרובים, אנחנו ניתן לפרקליטות את האפשרות להגיש לנו עונשי מינימום וכמובן לבתי המשפט. ברור לי, גם אורית דיברה על זה, גם אני מסתובבת עם השוטרים, אני שומעת את התלונות, בסוף אחרון הלוחמים במשטרה בא ואמר לי, מירב בסוף הוא חוזר לשטח כי בית משפט משחרר אותו, זה מה שהוא אמר לי, הוא לא אמר לי אין לי כלים, הוא לא אמר אין לי מספיק אמצעים, הוא אומר אני נמצא בשטח, אני עוצר את אותו בן אדם ובסוף הוא חוזר. אני מניחה שעם עונשי המינימום יהיה יותר קל גם לפרקליטות וגם לבתי המשפט וגם לנו כחברה לדעת שהאנשים האלה שמאיימים על שלום הציבור הולכים לכלא.

דבר נוסף שאני גם אבדוק זה הנושא של האבטחה, אמר סיון שעברו 12 מיליון שקל, אנחנו רוצים להבין את האירוע הזה של ראשי הערים, של הרשויות שמתקמצנות על אותו ראש עיר כי אין להן תקציב, נשמח לקבל על זה תשובה על הענין של האיומים, כמה תקצוב מקבלת רשות מקומית כדי להגן על ראש הרשות שלה בעיקר כשהוא מאויים. גם כאן זה מאוד חשוב לי לדעת.

אני מאוד מודה למשטרה על הנתונים ועל ההתייחסות המקצועית, זה מאוד חשוב גם שהגעתם לפה, נתתם כאן עמדה טובה מאוד, אני מודה לפרקליטות, לשלטון המקומי, למשרדי הממשלה, הוועדה תמשיך לעקוב אחרי הנושא של איומים על עובדי ציבור ואם נצטרך את נציגות הפרקליטות, אם תהיה גם פניה אלינו, אני אומרת, יהיה לנו דיון נפרד על אנשי מערכת הבריאות שברור לי שהם נמצאים בתקופה מאוד מורכבת, בטח בשנתיים האחרונות, לא הגיעה פניה כזאת, הגיעה על עובדי הרשויות, ראשי ערים ולכן זה הדיון שהתקיים כאן היום. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:58.