פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת החוקה, חוק ומשפט
11/11/2021


מושב שני

פרוטוקול מס' 110
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום חמישי, ז' בכסלו התשפ"ב (11 בנובמבר 2021), שעה 9:00

1. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות) (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2021
2. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות) (תיקון מס' 10), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
סימון דוידסון – מ"מ היו"ר
זאב בנימין בגין
אוסאמה סעדי

נרמין ברהום - עוזרת ראשית, משרד הבריאות

נינא כהן קרן - ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

טל פוקס - עו"ד, משרד הבריאות

אולגה פרישמן - רפרנטית, משרד המשפטים

שקד הדר - לשכה משפטית, משרד התיירות

יעל הריס - לשכה משפטית, משרד התיירות

סתיו קבלו - לשכה משפטית, משרד התיירות

דב ליפמן - חבר כנסת לשעבר, מייסד ארגון "יד לעולים"

אשר אלטשול - ארגון "יד לעולים", מורה דרך

יואב רותם - דוברות מורשת דרך, מורשת דרך- ארגון מורי הדרך בתיירות נכנס

אילנה גנס - ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות

אשר שלמון - מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים, משרד הבריאות

אמיר הלוי - מנכ"ל משרד התיירות

עירית ויסבלום - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

מיכל קוטלר וונש - חברת כנסת לשעבר

פרופ' חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי הציבור בהסתדרות הרפואית

רונן פוקסמן - ארגון "נפש בנפש"

דני אמיר - יו"ר לשכת מארגני תיירות נכנסת

אפרת חקאק

אסף פרידמן

הילה מליחי


תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות) (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2021

בוקר טוב לכולם. בוקר טוב לחבר הכנסת סימון דוידסון, תודה שאתה כאן אתנו הבוקר בשעה כה מוקדמת של הבוקר. חבר הכנסת לשעבר דב ליטמן, ברוך המצטרף. נראה מי אתנו – נציגות משרד הבריאות: עורכת הדין נינא כהן קרן. עורכת הדין טל פוקס, בוקר טוב. ממשרד המשפטים: ד"ר אולגה פרישמן, בוקר טוב לך. משרד התיירות: עורכת הדין סתיו קבלו.

נמצאות אתנו גם עורכת הדין יעל הריס ושקד הדר גם מהתיירות.

תודה רבה. ארגון מורי הדרך ותיירות נכנסת. ארגון מורשת דרך, שזה ארגון מורי הדרך בתיירות נכנסת, יואב רותם. רשות האוכלוסין וההגירה: עורכת הדין עירית ויסבלום, נמצאת אתנו בזום. נמצאים אתנו גם מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי באמצעות הזום. אשי שלמון אתנו? משרד הבריאות, בסדר גמור.

מכבודיי, אנחנו נמצאים בפתחו של דיון שיהיה דיון משולב במספר נושאים משיקים. ברמה הפורמלית, אנחנו דנים הבוקר הזה בשני קבצים של תקנות: תקנות שעוסקות בהגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות. בפועל, תיקון אחד נוגע להקלות בהגדרות התו הירוק לאור דעיכת הגל הרביעי ובהתאם להצהרות של הממשלה, גם כאן בוועדה הזו לפני כשבועיים, וגם דברים שפורסמו בתקשורת שהממשלה תפעל באישורה של הוועדה במתווה מדורג של הקלות בתו הירוק כל עוד נמשכת הדעיכה היחסית של התחלואה. הקובץ השני של התקנות נוגע למתווה התיירות שנכנס לתוקף בימים האחרונים. לגבי העניין הזה אני רוצה לומר שאנחנו כוועדה עוסקים בהיבט הפורמלי, או שמן ההיבט הפורמלי אנחנו עוסקים במקטע מאוד ספציפי של המתווה שמוצא את דרכו אל תקנות התו הירוק והגבלת הפעילות. ההיבט הזה נוגע לכל החובות שמוטלות על מארגני תיירות, על אותם אנשים שיופקדו על העמידה בהנחיות בכל הנוגע לקבוצות תיירות שמאורגנות על הפי הנוהל.

למיטב הבנתנו ושיפוטנו, זה המקטע היחיד מכל מתווה התיירות שמגיע לפיקוח פרלמנטרי, כרגע בגלל המבנה של החוק והפרשנות שניתנת לחוק על ידי משרדי הממשלה. אני אגע בזה בהמשך הדיון, לטעמנו, ישנם עוד מקטעים שראוי היה להביא לאישור של ועדות הכנסת. אנחנו ניגע בזה. אבל חשוב לי לומר בפתח הדיון – ואני אומר את הדברים אחרי תיאום עם יושב-ראש ועדת הכלכלה, שהיא הוועדה בבית הזה שעוסקת בנושאי התיירות ועסקי התיירות – שבהינתן העובדה שכרגע התקנות שלפנינו הן הדבר היחיד מתוך מתווה התיירות שמגיע לפיקוח פרלמנטרי, אנחנו בהחלט מתכוונים במסגרת הדיון – גם היום, אבל בעיקר בהמשך הדרך – לעסוק בכל היבטיו של מתווה התיירות, בתיאום עם משרד הכלכלה. וגם אם חלקים אחרים של המתווה מוסדרים באמצעות הנחיות ונהלים ולא בתקנות, הדברים קשורים זה בזה. אני מודיע מראש שאנחנו לא נצמצם את עצמנו לדיון המאוד מאוד נקודתי במה שמופיע כאן בתקנות מכיוון שלטעמנו הבית הזה על ועדותיו, ראוי וייתן את דעתו על מתווה התיירות ויעקוב אחריו. אני אומר מראש, הדברים האלה ייעשו ביחד עם יושב-ראש ועדת הכלכלה. אני כבר אומר את זה מראש כי אנחנו נדבר במתווה התיירות.

בצד שני הנושאים האלו של ההקלות בתו הירוק ומתווה התיירות, מתווה התיירות מעצים את הדיון שכבר התקיים, או שהוא דיון מתמשך בסוגית נהלי הכניסה של אנשים שהם אינם אזרחי ישראל, אך יש להם זיקה כזו או אחרת לאזרחים ישראלים. הנושא הזה, לצערי, גם הוא לא מוסדר בתקנות, למרות שראוי היה שהחוק יחייב כאן התקנת תקנות. זה קשור במידה מסוימת לבחירה של הממשלה להסדיר את הנושא הזה על בסיס חוק הכניסה לישראל, למרות שחוק הקורונה, כשהוא עוסק בנהלי כניסה לישראל, נוקט בלשון של כל אדם ולא כל אזרח. ועל פניו, במקום שישנו חוק ספציפי – ופה אני אומר את הדברים בעיקר לנציגות משרד המשפטים ומשרד הפנים, רשות האוכלוסין. במקום שישנה חקיקה ספציפית, ראוי להבין שצריך להסדיר את הדברים במסלול הספציפי שהמחוקק התווה, ולא במסלול הכללי. ראוי היה שכל נושא הכניסה לישראל, גם של אנשים שאינם אזרחי ישראל, יוסדר בתקופת הקורונה, אם זה בהקשר לקורונה, ויוסדר לא מכוח חוק הכניסה לישראל, אלא מכוח חוק הקורונה. אני כבר רומז שבכוונתי במסגרת הדיונים בעדכון חוק הקורונה לטייב כאן את ההגדרות. מה שקשור בשיקולים של קורונה, ההסדרה החוקית שלו נמצאת בחוק הקורונה ולא בחוקים אחרים וכלליים. אבל כרגע אין לנו אלא המצב הקיים, והדברים מוסדרים בחוק הכניסה לישראל, ולכן אין פיקוח פרלמנטרי פורמלי, ולצערי, אני חייב לומר, גם לא מהותי, על כל הסוגיה הזאת של הכניסה לישראל.

אנחנו נעלה את הדברים כאן מכיוון שמתווה התיירות מעצים את המצב הזה שבו מחד גיסא מתקינים נוהל יחסית מרחיב לגבי כניסה של אנשים שהזיקה שלהם לישראל היא זיקה תיירותית, אם אפשר בכלל לקרוא לזה זיקה, ולאנשים אחרים שהם באותו מצב בריאותי אפידמיולוגי ושיש להם זיקה יותר חזקה לאזרחים במדינת ישראל – משפחות של אזרחים ישראלים וכולי – שם לא בדיוק ברור מה קורה. אני אומר מראש שאני ביקשתי השבוע לקבל את הנהלים הברורים שמסדירים את הכניסה של אותם אנשים לישראל, להבין איך מתנהלת ועדת החריגים שמשותפת למשרד הפנים ולמשרד החוץ. טרם קיבלנו את הנהלים לידינו, ויתכן שבשבוע הקרוב אנחנו נקבע כאן דיון ספציפי על הנושא הזה בתיאום עם יושב-ראש ועדת הפנים, שמופקדת על חוק הכניסה לישראל. אבל אנחנו נציף היום את הנושא. אני אומר מראש לחבר הכנסת לשעבר דב ליטמן, הדברים יוצפו היום, אני לא מניח שתהיינה לנו תשובות היום. אנחנו ניקח על עצמנו בתיאום עם ועדת הפנים לבדוק את העניין. אבל אני כבר אומר שאני אבקש במהלך הדיון התייחסות של נציגת רשות האוכלוסין ושל משרד המשפטים, ד"ר פרישמן, לשאלה מדוע העניין הזה מוסדר לא באמצעות חוק הקורונה, אלא באמצעות חוק הכניסה לישראל, למרות שחוק הקורונה קבע הסדר ספציפי? גם ספציפי וגם זאת חקיקה הרבה יותר מאוחרת מחוק הכניסה לישראל, אז ראוי היה, בעיני לפחות, שמשרד המשפטים יעמוד על זה שהדברים יבוצעו דרך חוק הסמכויות. עד כאן דברי ההקדמה הראשונים.

הדבר השני שאני רוצה לומר כבר מראש, ואני בכוונה מתחיל עם מתווה התיירות, הוא שאני בהחלט מברך על המתווה הזה. אני חושב שענף התיירות, שהוא ענף בעל חשיבות גם לאומית וגם יש לו השפעה על פרנסתם של אלפי, אם לא עשרות אלפי, משפחות ישראליות הוא במידה רבה הענף שכרגע סובל יותר כמעט מכל ענף משקי אחר מההתמודדות שלנו עם התחלואה. אנחנו נמצאים במציאות כלכלית נכונה, לטעמי, שבאופן כללי אין כרגע לא תוכנית חל"ת וגם לא תוכנית מענקים כללית, אבל אנחנו מודעים למצב הייחודי של ענף התיירות, ולכן מתווה התיירות הוא ראשית תיקון. לגבי המתווה הזה צריך לומר שני דברים שנצטרך לחשוב עליהם, גם אם לא נמצה את המחשבה היום – אנחנו בכל שבועיים הרי נבקר את המתווה הזה באמצעות התקנות – יש שני דברים שצריך לתת עליהם את הדעת, ואני אומר את זה מראש ומיד ניגש להצגת הדברים. האחד הוא השאלה עד כמה באמת המתווה הזה בפרמטרים הנוכחיים יכול לתת מענה מהיר וישים למצוקה בענף הזה, והאם אין צורך בשבועות הקרובים לבצע התאמות במתווה שמתכתבות קצת יותר טוב עם מציאות החיים האמיתית בתחום התיירות הנכנסת לאור ההגבלות? אם כבר הולכים על מתווה, אז בוא נדאג שהוא יהיה מתווה ישים בטווח זמן מהיר.

מנגד, קשה להתעלם מן העובדה שכרגע אנחנו יוצרים מצב שבו האנשים שנמצאים בדיוק באותו מצב בריאותי אפידמיולוגי, אם הם אזרחי ישראל והם מגיעים מחו"ל, הם נשלחים לשבוע של בידוד, ואם הם תיירים, בדיוק באותו מצב חיסוני, בריאותי, אפידמיולוגי – אומנם יש הגבלה מסוימת על הפעילות שלהם, הם נעים בקפסולות, אבל בסופו של דבר, הם מסתובבים עם מעט מאוד הגבלות. המציאות הזאת היא לא קלה. מבחינה משפטית, אני לא אומר שמעיקרה אי אפשר לאחוז בה, אבל היא מעוררת קושי, ואנחנו צריכים לחשוב על הקושי הזה, ולשאול אם אפשר לחיות אתו לאורך זמן. אני אומר עוד פעם, אני לא בטוח שלאורך זמן אפשר לחיות עם ההבחנה הזאת שדווקא אזרח ישראלי נשלח הביתה לבידוד, אסור לו לצאת מארבעה קירות, ומישהו שהוא לא אזרח ישראלי, רק כי הוא רוצה לבוא לתיירות בארץ – ויש לנו אינטרס, כמובן, שהוא יבוא, אבל הוא לא אזרח – בשבוע הזה הוא יתהלך לאורכה ולרוחבה של הארץ עם מעט מגבלות יחסית. אז אני כבר אומר מראש למשרד המשפטים, לצוות המשפטי של משרד הבריאות, אני אצטרך לשמוע תשובות בנושא הזה היום.

אני מציע, חבר הכנסת דוידסון, מכיוון שהדבר המרכזי שמתחדש עלינו היום הוא מתווה התיירות, אנחנו נתחיל בעניין הזה. נשמע ממנכ"ל משרד התיירות וממר אשר שלמון, נציג משרד הבריאות, שמלווה את העניין הזה, את עיקרי המתווה. כמובן אם חבר הכנסת דוידסון ירצה להתייחס. לאחר מכן נשמע את נציגי הגורמים הרלוונטיים לתחום התיירות שנמצאים אתנו. לאחר מכן נעלה את העניין של נהלי הכניסה לישראל, ובסוף נגיע להקלות הכלליות בתו הירוק. נתחיל. אני מציע שראשון הדוברים יהיה עמיתנו, מנכ"ל משרד התיירות, מר אמיר הלוי, נבקש ממך לשמוע את עמדתכם, את הדרך שאתם רואים את המתווה, ואז נבקש מד"ר אשר שלמון להתייחס להיבטים הבריאותיים. מר הלוי, בבקשה.

בוקר טוב ותודה רבה. אני אגיד בקצרה שהתעשייה הזו היא התעשייה שנפגעה בצורה הכי קשה. צריך להדגיש שהנזק הוא גדול מאוד בגלל שהיא הכפילה את עצמה בשנים שלפני הקורונה, וזה גרם להרבה מאוד השקעות בתעשייה הזו. לאחר כמעט שנתיים של עצירה מוחלטת בתיירות הנכנסת, יש לנו עניין גדול להתחיל להחזיר כמה שיותר תנועה תיירותית. כמובן שאנחנו אחרי שיח ארוך עם משרד הבריאות והבנות. אנחנו היום נמצאים במצב שכמה שנוכל לחזור יותר מהר כדי להחזיר את מה שנשאר מהתעשייה הזו, אנחנו כמובן תומכים. הגענו להבנה בכל מה שנוגע למתווה הקבוצות על 2,000 יומי. אנחנו מקווים מאוד שאפשר יהיה להגדיל את זה מהר. כמובן שעבדנו בשיתוף פעולה מלא עם משרד הבריאות, אבל צריך לזכור שכמעט שאין מדינות שנהגו כמו שמדינת ישראל נהגה, זה יצר נזק מאוד גדול בכל מה שקשור לירידה מהמדף, כולל סוכנים ממדינת ישראל, מארגני תיירות, שהתחילו למכור מדינות אחרות ולא את ישראל. ולכן חשוב לנו כמה שיותר מהר לחזור לפעילות במתווה הקיים ושאפשר יהיה למתוח אותו ולפתוח אותו כמה שיותר מהר.

תודה על דברי הפתיחה. ד"ר שלמון, נבקש ממך, גם אתה נמצא במערכת הזום, זה יום עמוס לבכירי משרד הבריאות.

אכן, אני ממתין לך פה, אבל ניפגש אחר כך. בכל מקרה, כפי שנאמר, אנחנו עבדנו בצמוד עם משרדי התיירות והמשפטים על המתווה. המתווה הוא לא קל לאף אחד, גם לנו הוא מכיל אלמנטים מאוד מורכבים עם ניהול סיכונים מאוד רגיש. צריך להבהיר – וזו אולי תשובה לכמה מהחברים שנמצאים בדיון – המתווה הזה נועד למטרה אחת, והיא לאפשר לתיירים מחוסנים שלא עומדים בכללי החיסון הישראלי, כי כנראה הם באים ממדינות שעדיין אין מנה שלישית, להגיע לתקופת הביניים, שלהערכתי תימשך שבועות מספר, לישראל, וגם בכך לאושש את תעשיית התיירות או התעופה ונותני השירותים שנפגעו באופן קשה בשנה ועשרה חודשים האחרונים. אני מדגיש את הנקודה הזו כי יש לי עשרות פניות להשתמש במתווה הזה למטרות שאינן תיירות. אין פה כוונה להשתמש בזה – לא למטרות ביטחוניות, לא למטרות אקדמיות או רפואיות, לא למטרות דיפלומטיות, לא למטרות של ביקורי משפחה, לא למטרות של הגעה לאירועים, לא למטרות של תרבות וספורט. המתווה הזה מוקדש כולו מעצם בנייתו מול משל"ט משרד התיירות רק לכניסה של תיירים, שבאמת ובתמים מתכוונים להישאר במסגרת הקפסולה ולעשות מה שתיירים שמבקרים בארץ זרה עושים.

המתווה מדבר על בין חמישה ל-40, ודנו ביננו למה חמישה ולא מספר אחר, זה נושא שנידון גם בישיבת הממשלה. המתווה תלוי בכך שיש מארגן תיירות מוכר ואחראי שיש עליו את כל האחריותיות לעסק הזה, והוא גם אמור לדעת שיהיה מחיר להפרת הכללים. הוא גם אמור להיות סוג של שוטר קורונה בקבוצות האלה. לקבוצות האלה, לדבריך, יש מעט הגבלות – יש הגבלות, והדרישה העיקרית היא שבכל זמן נתון תהיה להם בדיקת PCR תקפה מ-72 השעות האחרונות או בדיקת אנטיגן יומית. במקביל, הקבוצות צריכות להתנהל ביחד, אסור להן להיפרד. יש אתרים ומקומות שהם לא יכולים להיכנס אליהם כמו אולמות אירועים, מסיבות וכדומה. אנחנו לא מנהלים את המתווה הזה מתוך קלות דעת או נפש חפצה פשוטה, אנחנו מאוד חוששים, יש פה ניהול סיכונים, ובשבועות הקרובים נלמד איך העסק הזה עובד. להבנתי, אם כל השחקנים יקפידו על כללי המשחק, אנחנו נצליח ונוכל להתרחב.

אני אומר את זה בתקופה שבה בישראל, לשמחתנו, אנחנו עדיין במגמת ירידה יפה – אני מסתכל ברמה שבועית – נדמה לי ש-19% ביחס לשבוע הקודם, אבל בעולם כבר יש היפוך מגמה. בשבוע שעבר היה היפוך מגמה, והיום יש כבר 10% עלייה בעולם במקרים ביחס לשבוע קודם. לצערנו, בחלק לא מבוטל מהמדינות שמעניינות אותנו, בעיקר מאירופה, יש עלייה ניכרת של עשרות אחוזים בשבוע האחרון. להערכתנו, אירופה נכנסת לגל רביעי משמעותי, ונצטרך להתנהל בזהירות. שוב אני אזכיר לכולם, מתווה הקבוצות הוא למדינות צהובות, הוא לא כולל מדינות כתומות, כלומר, מדינות שנמצאות היום באזהרת מסע חמורה. הרשימה הזו, לצערנו, היא רשימה דינמית לאור ההתפתחויות בעולם.

כמה מדינות מוגדרות היום בסדרי גודל ככתומות?

מדינות צהובות שמאפשרות כניסה לישראל, יש למעלה מ-40. מדינות כתומות – יש מדינות כתומות רבות, בעיקר במזרח אירופה, נדמה לי שגם בריטניה, אבל המדינות המשמעותיות מבחינת התיירות הישראלית מלבד בריטניה – אני מדבר על צרפת, גרמניה, ארצות הברית, הסקנדינביות, הן כולן עוד ברשימת המדינות המותרות.

יש לי שאלה, ומיד גם חבר הכנסת דודיסון. אנחנו לא ניכנס – אם תרצה, אני כן אשמח מכיוון שזה המקום היחיד שזה נידון כרגע בכנסת, תסביר קצת את עיקרי המתווה, לא את כל פרטיו, אנחנו עברנו על החומר הכתוב, אבל אני חושב שחשוב שייאמרו עיקרי המתווה. אני רוצה בהקשר הזה לשאול שתי שאלות – האחת, האם לאור המצב, שמדינת ישראל היא היום חלוצה בתחום החיסון השלישי, ולצערנו, אנחנו רואים שהגל הרביעי שהתרגש עלינו מתרגש על מדינות רבות בעולם עכשיו. האם לא היה עדיף מבחינת מדיניות ממשלתית שלתקופה הקרובה, עד שנגיע למצב שבמרבית מדינות העולם יונגש חיסון הבוסטר, יימצא איזשהו פתרון של תמיכה ממשלתית, מענקים ממשלתיים – מסלול סיוע ספציפי לענף אחד, שהוא הענף היחיד שכרגע מושבת, שזה ענף התיירות? זה לא שיש לנו עשרות ענפי תעסוקה שבהם אנחנו עם אותה מצוקה כמו שהיינו בתקופת הסגרים. האם מבחינת בריאות הציבור לא היה יותר הגיוני לומר שלחודשיים הקרובים, לשלושת החודשים הקרובים, אנחנו בונים תוכנית סיוע לעסקי התיירות ולא מתחילים דווקא עכשיו כשיש גל רביעי בכל העולם בהכנסת תיירים שלא עומדים בקריטריונים הישראליים של ההחלמה? מה ההיגיון בזה?

אני לא הכתובת להישאל. ההחלטה היא החלטה של ממשלת ישראל, לאור המצוקה של הענף הזה, לא לתמוך תמיכה ישירה, אלא כן לאשר מתווה מהסוג האמור. בסופו של דבר אני כעובד מדינה קיבלתי את המשימה ביחד עם החברים האחרים בדיון להרים את המתווה, וזה מה שעשינו. השאלה שלך היא שאלה מהותית של מדיניות, אני חושב שהיא צריכה להיות מופנית למי שקיבל את ההחלטה.

אני רוצה לומר עוד פעם, אנחנו נמצאים בכל הדיונים האלה בפער בין עיסוק בענייני מדיניות לבין המשימה הפורמלית שמוטלת על שכמינו לבחון את התקנות, אבל אני מעלה את שאלת המדיניות הזאת. בין השאר, אם אנחנו נראה מגמות החרפה בתחלואה ברחבי העולם, אז אי אפשר להשאיר את עסקי התיירות נטושים ללא התייחסות לקריסה הכלכלית שהם חווים בהיעדר תיירות נכנסת. מצד שני, אנחנו חוזרים עוד פעם למצב שבו האיום המרכזי על בריאות הציבור, בהינתן ההצלחה היחסית בתחום הבוסטר – 4 מיליון מתחסנים בתחום הבוסטר, צריך עוד להמשיך הלאה, אבל יש הצלחה בתחום הזה. כולנו מסכימים שכרגע חזרנו למצב שבו נתב"ג הוא מקום שממנו יכולה להיפתח הרעה. ואם זו העמדה הציבורית, אז יכול להיות ששאלת המדיניות הזו זו שאלה שצריכה להישמע ברמה עד שמדינות העולם יתחילו במבצע חיסונים יותר נרחב בעקבות הדעיכה החיסונית. אבל אני בהחלט מתכוון להציף את השאלה הזו בדיונים. אני אומר עוד פעם, אולי עם ועדת הכלכלה אנחנו נקיים – והם גם הוועדה היותר רלוונטית לסוגית התמיכה הממשלתית בעסקים בתקופת קורונה. יכול להיות שאנחנו נעלה את השאלה הזאת בצורה יותר חריפה בימים הקרובים.

השאלה השנייה שאני מבקש לשאול אותך, בהינתן מדיניות ניהול הסיכונים שקיבלתם על עצמכם בכך שכנראה אם התוכנית תצליח, אני מניח שבתוך כמה ימים יהיו פה 20,000 איש, 30,000 איש שהם לא מחוסנים בסטנדרט הנדרש בישראל ליציאה בשבעת הימים הראשונים מן הבית אחרי הגעה מחו"ל או יציאה מבידוד; האם אתם שוקלים גם הקלות ביחס לאותה קבוצה זהה של אזרחים ישראלים, דהיינו אנשים שהתחסנו בשני חיסונים או אנשים שהחלימו ויש להם חיסון אחד וכבר עברו 180 ימים? הם לא דומים לאנשים עם חיסון שלישי, אבל הם גם לא במצב האפידמיולוגי של אנשים שלא לקחו אף חיסון. מכיוון שאתם עשיתם הבחנה לגבי הקבוצה הזאת שנכנסים לארץ כתיירים, האם לאור מגמת התחלואה, אתם תשקלו גם יצירת הבחנה לשאלת חובת הבידוד בין אנשים שהתחסנו שתי מנות ולא את השלישית וכבר עברו 180, לבין אנשים שלא התחסנו בכלל? האם אפידמיולוגית זה דבר שניתן לתמוך אותו? לא יודע, שלושה ימי בידוד, בידוד עד תוצאת PCR.

להבנתנו, הקבוצות הן שונות במהותן. קודם כל, לא צפויים להיות 20,000 או 30,000 תיירים בימים הקרובים. יש קווטה מקסימלית של 2,000 ביום, אבל מנכ"ל משרד התיירות יכול להעיד שלפי הערכות שלהם, המספרים יהיו קטנים לאין שיעור. אנחנו מדברים על מצב שבו אנחנו מנהלים מספר מאות עד אלפים בודדים בקטגוריה הזו ביום נתון ולא הרבה מעבר. לעצם השאלה, לכאורה, אני מבין את התמיהה על כך שיש פה איזושהי אפליה או הטיה לטובת התייר, אבל הקבוצות מאוד שונות, הן שונות במהות. התייר הוא לא אדם שמרכז חייו פה, שיש לו משפחה וחברים פה. זאת הכוונה, לא באמת להשתמש בזה למתארים אחרים. הוא אמור לגור ביחד עם כל הקבוצה בתוך קפסולה סגורה במלון מוגדר. הוא אמור להיות מלווה 24 שעות על ידי המדריך המארגן, שגם אחראי משפטית על העניין הזה. הוא לא אמור לצאת לבקר משפחה, הוא לא אמור לצאת לבקר חברים, הוא לא אמור להיכנס לאירועים או מסיבות או לאולמות. הרבה מאוד דברים שהוא לא אמור לעשות. כמובן שאין דרך להחיל את זה על מספרים לאין שיעור גדולים יותר של ישראלים שחזרו מחו"ל וחייבים בבידוד.

האם ניתן לקצר את הבידוד מעבר לשבעה ימים? נראה לנו שלא, אנחנו ירדנו מ-14 יום לעשרה ימים, לשבעה ימים באיזשהו ניהול סיכונים מובנה עם בדיקה נוספת. אנחנו נשקול אולי בעתיד בדיקה שלישית, אם כי פרקטית אנחנו רואים כמה קשה לוודא שגם הישראלי שרוצה לקצר בידוד ולצאת לאחר שבעה ימים – מה אחוזי הביצוע של אותה בדיקה שנייה ביום השביעי. לא פשוט בכלל לעשות את זה. לכן בעינינו המתווה הנוכחי הוא מוגבל מספרית, הוא גם מוגבל בזמן. הוא מוגבל בזמן, בדיוק כמו שאתה אמרת, חבר הכנסת קריב, עד שהעולם יתחסן ובאופן רחב יאפשר מנה שלישית. דרך אגב, כשזה יקרה, לטעמי, אנחנו נשקול להפסיק את כל המתווה הזה ולהחליט שכל תייר שרוצה לבוא לפה יתכבד ויהיה מחוסן כראוי והוא יותר ממוזמן.

תודה. מיד חבר הכנסת דוידסון. אני רק אומר שבעוד רגע אני מניח שנשמע מגורמי התיירות הנכנסת את השאלה לגבי קביעת המינימום של חמישה אנשים וההתכתבות שלה עם המציאות בשוק הזה של התיירות. אני גם אתייחס לסיפור הזה בהמשך. אני רק אומר שמבחינתי לפחות אנחנו נבקש מכם בדיקה של הסוגיה הזאת – האם יש מקום להבחנה בין אותה קבוצת אוכלוסייה שלא התחסנה בכלל לבין קבוצת האוכלוסייה שכן התחסנה בשני חיסונים לגבי משך בידוד הבית עם חזרה מחו"ל. אני מזכיר שגם לשיטתכם יש הבחנה ברמת החיסוניות בין שתי הקבוצות האלה, אלה הנתונים שאתם הצגתם לנו, הם גם מופיעים בדשבורד של משרד הבריאות. לא נעשה את זה היום, נעשה את זה עם נציגות בריאות הציבור, אבל ככל שהמתווה הזה יימשך, אנחנו נעלה את השאלה הזאת של ההבחנה בין האזרחים הישראליים לבין התיירים הנכנסים, ואנחנו גם נעקוב אחרי המספרים כדי לראות. ברגע שתהיה פה קבוצה גדולה של תיירים – והלוואי שיגיעו בהתאם למתווה הזה, זו המטרה – אז השאלה של ההבחנה בין האזרחים הישראליים לבין התיירים הנכנסים תלך ותתחדד מבחינה משפטית ומבחינה של מדיניות ממשלתית. אני אומר את זה מראש. זה מצב שאנחנו לא נאמר כרגע שהוא בלתי אפשרי להכלה, אבל נצטרך לעקוב אחרי מה קורה בהקשרים האלה. חבר הכנסת דוידסון, בבקשה.

בוקר טוב. יש לי שתי אמירות ושאלה. אמירה אחת זו נקודה לרעתנו. אנחנו העלינו פה פעם אחרי פעם את הנושא של הכניסה מנתב"ג. אנחנו דרשנו – אני בעיקר דרשתי – את הנושא של בחינה, במיוחד אחרי הפגישה עם ד"ר פרייס, לבחון בצורה מאוד מאוד יסודית את הכניסה מנתב"ג. שנעשה פה שולחן עגול עם כל בעלי התפקידים החשובים ביותר בכניסה לנתב"ג, ואני פעם רביעית מבקש את זה. אני חושב שחייבים לעשות את זה, במיוחד עכשיו.

סליחה שאני קוטע אותך. אני חושב שאתה צודק, בייחוד ברגע שאנחנו נמצאים בו כרגע, של הפער בין המצב הישראלי לכל העולם. אסף, אני רוצה לבקש - -

- - - המשטרה שלפעמים יושבים פה ואין להם תשובות.

אני מסכים. אז בוא כבר נקבע את זה. אני רוצה לבקש שבשבוע הבא – ואם נצטרך לוותר גם על דיוני מעקב אחרים, אני חושב שחבר הכנסת דוידסון צודק, הוא גם העלה את הבקשה הזו. אני מציע שזה יהיה בתיאום עם ועדת הכלכלה. אני כמובן אדבר עם שרת התחבורה בעניין הזה.

וביטחון פנים צריכים להיות פה.

יש לי זיקה לשר ולשרה במשרדים הספציפיים האלה, זיקה מסוימת. אני אדבר איתם, ויש פרויקטור מיוחד לענייני נתב"ג שאמרנו. חבר הכנסת דוידסון צודק, אנחנו נקיים את הפגישה הזאת.

דבר שני, אני באמת רוצה לברך את משרד התיירות, את שר התיירות, את יואל רזבוזוב. אני יודע באופן אישי כמה הוא פועל למען המדריכים, למען חברות התעופה, למען כניסת התיירים לארץ. לא מעריכים את זה מספיק, אבל הצוות שלו – ואני יודע את זה באופן אישי – כמה הם פועלים, פעלו ויפעלו למענכם. אתם צריכים להודות ולהוקיר את זה. הדבר השלישי הוא שאלה למשרד הבריאות. אם אנחנו מדברים על חמישה אנשים שנכנסים, למה לא שניים? למה לא שלושה? למה לא אחד שהולך לבד עם מדריך? הרי בסופו של דבר, אנחנו רוצים בפתיחה שלמדריכים תהיה כמה שיותר עבודה, שכולם יחזרו למעגל העבודה. השאלה שלי למשרד הבריאות – אני מקווה שהוא עדיין בזום – למה המספר חמש ולא שלוש ולא שתיים ולא אחד?

זה לא רק מדריך, זה כל הקונסטלציה של - - -

אני מיד אתן לך. אני מציע, חבר הכנסת דוידסון, לפני שד"ר אשר שלמון יתייחס לעניין, שנשמע שני דוברים מתחום התיירות. ראשית, אנחנו נשמע את מר יואב רותם שנמצא כאן אתנו מארגון מורשת דרך, ארגון מורי הדרך בתיירות הנכנסת. הם גם שלחו נייר עמדה תמציתי אך חשוב בנושא הזה. יואב, אני מניח שאתה תרצה בין השאר להתייחס לשאלת המינימום שמוגדרת בהנחיות. בבקשה.

כן. קודם כל, תודה על ההזמנה. אני רוצה לציין בהתחלה משהו מאוד חשוב בסיפור הזה של תיירות. אחד הדברים שנטבע בציבור, ואני מניח שבכולנו כחלק מהציבור הישראלי, הוא שהתיירים הביאו לפה את הקורונה. זה דבר שאולי שווה להוריד אותו, במיוחד כשמדברים על המתווה הזה, כי ההתנהלות של תיירים היא התנהלות מאוד אחראית, במיוחד אם מדובר בקבוצות מאורגנות, כמו שאנחנו מדברים במתווה הנוכחי. חשוב בהחלט לברך את שר התיירות ואת משרד הבריאות שכן מאפשרים את הניסיון של הבאה נוספת של תיירים לפה על בסיס המתווה הקיים כבר עם חיסון שלישי או עם חיסון מעודכן. הדבר הנוסף שאני רוצה לומר, חבר הכנסת קריב, להודות לך על זה שהעלית את הנושא שאם כל מטרתו של המתווה הזה היא לנסות לאושש את הענף, אז אולי איזשהו בוסטר כלכלי שיכול להביא למצב שדווקא כשיהיה הבוסטר בעולם ותיירים יוכלו להיכנס לפה בצורה נוחה יותר ורציונלית יותר, יוכל להשאיר את העוסקים בתיירות הנכנסת על הרגליים.

לעניין המתווה, אחד הדברים החשובים שהועלה פה על ידיכם – גם על ידי חבר הכנסת דוידסון וגם על ידך – זה הנושא של המספר הקטן יותר, וזה מה שאנחנו מצאנו לנכון כדבר שכן יכול להכניס אולי אפילו את המקסימום של תיירים ביום, 2,000, וכן לתת את הבוסטר הזה של עבודה. למה? אני אסביר. יש תיירות שנרצה לקרוא לה תיירות פרימיום, תיירות מאוד יוקרתית ששוכרת סוכן מארגן בארץ ומדריך דרך הסוכן הזה, וזה מתנהל לחלוטין כמו קבוצה של חמישה ומעלה. הקבוצות המאורגנות הללו, אפשר להטיל עליהן את המתווה הזה בצורה כזו – ואני יכול להגיד מניסיון אישי, אני מורה דרך, אני נמצא צמוד אפילו הרבה יותר מקבוצה שהיא 20 או 30 אנשים לזוגות האלה או לרביעיות האלה, או אפילו לאדם הבודד הזה שבא כסיור מאורגן מנתב"ג עד נתב"ג.

כמה יש כאלה בשנה רגילה?

זה מאוד קשה להגיד את המספרים. אני לא מארגן, אני רק מצוות המדריכים. אני רק יכול לומר שבמציאות הנוכחית הזאת – קודם כל, יש אלפים. יש מאות מורי דרך שעובדים בשנה רגילה - - -

זה אלפים רבים, אני אומר את זה מהיכרותי עם קהילות יהודיות בחו"ל.

מאות מורי דרך עובדים בחודש על רכבי אשכול, או אפילו גם על מיניבוס. אני לפעמים מגיע עם נהג, מורה דרך וזוג שנוסע כי זו תיירות פרמיום שמשלמת את זה. מבינה בריאותית ואישית – אומנם אני לא אפידמיולוג או רופא, אבל זה נראה מאוד מאוד מפוקח, במיוחד שכולנו היום מנותרים בטלפון, ואנחנו עם רישיון מורה דרך. הועלה החשש שהאנשים האלה פשוט יברכו או יגידו למורה הדרך תודה רבה, עקפנו את הבידוד ונכנסו, אתה משוחרר – מה זאת אומרת? אני מדווח מיד, ואם חובת הדיווח עליי, בבקשה.

ויש סנקציה פלילית?

בטח. אז למה לא להוריד את זה? זה דבר שיכול, דווקא עם המתווה הנוכחי שנראה כאילו עם קבוצות גדולות יותר – מאוד קשה להביא אותן. הם אולי לא יהיו מוכנים אפילו לעמוד בתנאים האלה, ולכן גם לא צופים שטף כזה גדול של תיירים. דווקא עם 4-1 או 6-1, דווקא פה יהיה הרבה יותר קל. גם צורת הזמנה של סיור כזה הוא סיור הרבה יותר מהיר, הזמנה שלא מתחייבים לכרטיסים מראש. זה יכול אפילו מהיום להיום. זה יאפשר גם לחדרי מלון לקבל יותר, גם למסעדות, גם למורי הדרך, גם למארגנים, גם להתחיל להזיז את הגלגלים פה ולהתכונן למצב האידיאלי שלכולם יש תעסוקה.

אתה יודע מספרים של דרישה של זוגות או בודדים שרוצים להגיע ולא יכולים? יש לך מושג כזה?

אין לי את המספרים האלה כי אני לא – אולי שווה לשאול את לשכת מארגני התיירות הנכנסת, שהם הארגון - - -

מיד נשמע את הנציג שלהם. בבקשה.

אני יכול להגיד על הבסיס האישי שלי, על הקשר שלי עם תיירים ועם מארגנים שאני עובד בשבילם שהסיפור הזה הוא הרבה יותר הגיוני במציאות קורונה של היום. אגב, אנחנו הצבנו את זה כבר מיולי, אמרנו תסתכלו על זה מהשטח. אם רוצים לאפשר לענף הזה להתקיים, בואו ניתן מה שבאמת יכול להתקיים ולא מה שלא.

פה אני אומר גם מההיכרות שלי עם הקהילות היהודיות ברחבי העולם, אם ההערכה היא שהמתווה הזה הוא קצר ימים כי אנחנו נגיע בעוד חודש-חודשיים למציאות שרוב המדינות הרלוונטיות יהיו בעיצומו של מהלך של חיסוני בוסטר – הרי הם התחילו אחרינו את החיסונים הראשונים, ואנחנו רואים את הגל שקורה שם עכשיו, אז סביר להניח שיהיה קל יותר למלא את המכסה של ה-2,000 בתיירות של קבוצות מאוד קטנות, כי לוקח זמן לארגן קבוצות גדולות. ודווקא החלטה של משפחה של שני הורים ושני ילדים בגיל של חיסונים, אני לא מדבר על ילדים קטנים – אני מזכיר שבחלק גדול מהעולם ילדים בני 13 מתחסנים בשני החיסונים. אז החלטה של זוג הורים לקחת את הילד לטיול בר מצווה כאן בישראל היא הרבה יותר מהירה מיכולת של קהילה כרגע לארגן קבוצה. אני מבין את העניין של החשש מפני כניסה של תיירים בודדים שאתה לא יכול לפקח, אבל אם זה מתארגן דרך גורם אחראי כמו מורה דרך שנכנס תחת התקנות, אז מה ההבדל בין משפחה של ארבעה אנשים לבין קבוצה של שישה אנשים? אנחנו נבקש את ההתייחסות של מר שלמון. אני גם אומר שהנושא הזה כבר עלה בשיחה שלנו עם הממשלה. אני לא בטוח שנוכל לתקן את זה לרגע זה, אבל הציפייה שלנו, ככל שהמתווה הזה נכנס להרצה, שנראה התייחסות גם לסוגיה הזו.

אם יורשה לי לומר עוד שני דברים. אחד, לגבי הדחיפות, בתור מישהו שמתקיים מהענף הזה – כל שבוע או כל יום שעובר הוא קריטי. הוא קריטי לילדים שלי וקריטי לכל הענף, אני מכיר את זה מכולם. ולכן בואו נריץ ונראה עוד יום. אני לא אומר את זה לך, אני אומר את זה לדברים ששמעתי בעבר. הדבר השני שמתחבר לזה, יש אלמנטים קטנים שרשומים לי פה, אני לא אכנס אליהם, אבל הסיפור של אלמנטים קטנים שיכולים להשפיע על החלטה של תייר להגיע לפה, ואנחנו מודעים אליהם, מי שעם התיירים בשטח, אם אלו מורי הדרך או מארגני התיירות. לדוגמה, אחרי שבוע של קבוצה כזאת – וקבוצה כזאת לפעמים אורכת שבועיים – האם לא יתאפשר להם, אחרי שהם היו פה כבר שבוע, ערכו מספיק בדיקות, כבר וידאו שהם לא הביאו איתם את הקורונה, אולי הם נדבקו פה, אני לא יודע. האם אחרי שבוע, אחרי שבעה ימים, לא תיתכן איזושהי הקלה במתווה, דבר שאולי יכול להביא עוד קבוצה אחת, עוד שתיים, או אולי הרבה יותר? בנוסף לזה, יש עניינים של המחלימים ושל הילדים שהעלית, שצריך להסתכל ספציפית לגבי המתווה, אם אפשר לנסות להקל עליהם.

רק כדי לוודא שכולנו נמצאים באותו קו, זו בדיוק הדוגמה להיפוך הדברים של ההבחנה בין אזרחים ישראליים לתיירים. אזרח ישראלי – יתקנו אותי חברותיי ממשרד הבריאות אם אני טועה – שלא מחוסן בחיסון שלישי או לא עומד בהגדרת מחלים, אם הוא חוזר מחו"ל, הוא נכנס לבידוד של 14 ימים, אבל אם הוא עושה שתי בדיקות PCR, אז הוא יוצא מהבידוד אחרי שבעה ימים. שואל פה חברנו: אם זה המצב, מדוע תייר שמגיע בדיוק באותו סטטוס אפידמיולוגי – היו לו שני חיסונים ועברו 180 ימים – אם הוא בא לשבועיים, למה לא להשית את אותו משטר? דהיינו, בשבוע אחד הפעולה תהיה בתוך הקפסולה הזו, אבל אם עבר שבוע עם שתי בדיקות PCR, למה בשבוע השני של שהותו להתייחס אליו כמו לאזרח ישראל שנמצא באותו סטטוס אפידמיולוגי? צריך לומר שהמתווה מבחין בין אנשים בדיוק באותו מצב אפידמיולוגי פעם אחת לרעת האזרחים הישראלים, ופעם שנייה לרעת התיירים, וזה קצת חותר תחת טעמיו של המתווה הזה, כי יכול להיות שאם נאמר לקבוצת תיירים השבוע הראשון הוא יותר מוגבל, אבל אם עושים שתי בדיקות PCR וכולם בסדר - - -

זה מאוד הגיוני, למה לא עושים את זה?

אני רוצה לומר, גם בעניין התו הירוק ראינו – ופה אני רוצה לומר משהו לטובת חברינו ממשרדי הממשלה: לאורך כל ההתמודדות שלנו עם הקורונה ראינו שמתחילים מתווים בדרך קצת יותר מצמצמת, ואז, הרבה פעמים בלחץ של ועדות הכנסת, פותחים אותם. רק שכאן, אני רוצה לומר, כבר עבר המון זמן בלי מתווה תיירות וכאן אין לנו חודשים להתאמת המתווה. לכן אני מעלה את השאלות האלה עכשיו. גם אם נאשר את התקנות – פה לוחות הזמנים יהיו הרבה יותר קצרים. גם אם אנחנו סומכים את ידינו על הממשלה, על המהלכים של שר הבריאות ושר התיירות, השאלות שאנחנו מציבים, אנחנו מצפים שתהיה חשיבה ממשלתית עליהן בשבוע הקרוב. התקנות האלה יחזרו אלינו בדיוק בעוד שבועיים לסבב אישורים נוסף. יכול להיות שאחרי שבועיים של התנסות במתווה אפשר להכניס בו שיפורים. כן, חבר הכנסת בגין.

לפני כריסטמס יש הרבה.

כן, גם לפני עונת החגים, ה-Holyday seasons. יש לנו קודם את חנוכה אחרי זה את החגים הנוצריים. זו עונה של תיירות.

וזו עונה שבה באמת באה הרבה מאוד תיירות פרטית כזו שדיברנו עליה. אני רוצה לסיים מבחינתנו ולהגיד לך תודה, תודה ענקית, על ההצפה שהצפת מקודם, שאם העסק הזה לא מתקיים, אולי שווה לחשוב על קופסת סיוע שתאפשר. אני אומר לכם משהו אישי, לי בחודש הבא על הנייר, כמו לאורך כל השנתיים האחרונות, יש שתי קבוצות שאמורות להגיד ושתיהן תלויות באוויר בגלל כל מיני עניינים מאוד מסובכים. לכן אני עושה כל מאמץ שהדברים יקרו. אני עובד בזה בלי לקבל את הכסף עד שהם לא יהיו פה.

ברור. א', מורי הדרך ועסקי התיירות הקטנים נמצאים במשבר קיומי, אין דרך אחרת להתייחס לזה. מלונות יכולים לעבור מתיירות נכנסת לתיירות פנים.

חלקם, לא כולם.

חלקם, נכון, במקומות מסוימים. אבל מורי דרך ובעלי עסקי הובלות תיירים, המוניות הגדולות שאנחנו מכירים – יש פה קריסה של ענף שלם שהוא אסטרטגי למדינת ישראל, יהיה מאוד קשה לשקם אותו גם כשנעבור את הקורונה. אני מבקש עוד דובר אחד בנושא התיירות, ואז נפנה לתשובות מד"ר שלמון ונתקדם הלאה לנושא השני. מר דני אמיר, יו"ר לשכת מארגני תיירות נכנסת, התייחסות שלך, אתה באמצעות הזום, ואז אנחנו עוברים לד"ר שלמון בחזרה.

שלום לכולם. תודה לגלעד לוועדה, שאינכם חותמת גומי ואתם נותנים עומק חשיבה על מתווה שהוא – אני חייב להסביר משהו. אתמול, באופן אקראי, אתמול קיבלתי וואטסאפ מחבר שהוא מלונאי. בערב הוא כתב לי: דני, רק רציתי לשאול מה שלומך. מקווה שדברים מתחילים להסתדר אצלכם, כולנו ציפייה. עניתי לו: ערב טוב, מנסים. משרד הבריאות מנהל מערכה נגד התיירות. אני מיד אסביר את זה. הוא עונה לי: ממש. אלה ואני היינו עכשיו בלונדון, פריז – מפוצץ תיירים, המלונות מלאים ויקרים, ממש מעצבן. מה משרד התיירות לא מספר לנו? מה ששלמון לא מספר לנו, שלדוגמה ביולי-אוגוסט, כשהיינו בתחלואה עולה של 10,000, 11,000 ביום, ואירופה הייתה ירוקה, עצרו אותנו, אל תעבדו. יש עלייה בתחלואה בארץ, אי אפשר להביא תיירים. עכשיו יש היפוך מגמה, אי אפשר להביא תיירים. תחליטו באיזה צד של המקל מחזיקים את האי אפשר ומתי אפשר. אותו מהלך שמשרד התיירות עשה באישון לילה באוגוסט סגר אותנו עד היום. ואם מדברים על פיצויים, מדברים פה על חבילה ענקית של פיצויים לענף שביולי אנחנו, מארגני התיירות, הבאנו עובדים למשרדים אחרי החל"ת, נשאנו בהוצאות קבועות עם הסכם עם המדינה לפיילוט שיתחיל לעבוד. ואז באישון לילה – אל תעבדו.

אז אם מדברים על פיצוי או על איך משרד הבריאות מתנהל בפינג-פונג הזה של היפוך מגמות – את זה הם לא מספרים. הם לא יספרו לנו על יותר מ-1.25 מיליון ישראלים שאומתו עד היום כחולי קורונה בלי תיירות נכנסת. הזכיר את זה ברמז גם יואב רותם. התייר לא נושא חגורת פיצוץ ויראלית. מציירים אותו כדמות מפלצתית, שהוא יגיע דרך נתב"ג ויפזר פה את הווירוס. יש לנו בעיה בתוך הקהילה. מה אומר המתווה הזה? 40 מדינות צהובות. אתמול, נכון להיום, 178 מדינות בעולם כתומות. לא ניתן להביא משם תיירים שהם מחוסנים, נניח שבעה או שמונה חודשים, עוברים פה שלוש בדיקות, בריאים לכל הדעות, גם לפי סטנדרט ישראלי – אסור להביא אותם, גם לא במתווה הזה. 178 מדינות נכון להיום. והצבעי של משרד הבריאות בכל לילה צובע מדינה חדשה.

אז תגידו לי אתם – וזו טעות להגיד שבתוך מספר שבועות הדבר הזה ישתנה. אני מצטער לומר לכם, זה לא נכון. היום כשיש קבוצות שרוצות לבוא בסביבות מרץ-אפריל, הם לא יודעים אם יהיה להם בוסטר. וכשאומרים העולם – זה לא רק אירופה וארצות הברית. יש אסיה, אפריקה ודרום אמריקה. הבוסטר לא יגיע לשם כל כך מהר. צריך להסתכל על כל העולם ולהסביר – מה שענה לי אותו חבר, המלונאי שחזר מחו"ל: העולם שהחליט לחיות עם הקורונה, ואינני רוצה, חס וחלילה, לסכן פה את הציבור, יש מתווה שגם ככה הוא הדוק והוא קצת בעייתי, אבל בואו נקבל אותו לרגע: תייר שהוא לא לא מחוסן, הוא מחוסן – שבעה-שמונה-תשעה חודשים, במצב של קפסולה. למה שלא יגיע ממדינה כתומה? זו דרך מתוחכמת לעצור אותנו. כי מחר לא יהיו הרבה מדינות צהובות, יהיו 32. תקראו טוב את המתווה, שבתוך שבוע – אם ברגע משרד הבריאות היום צבע מדינה חדשה בכתום, צריך להודיע לקבוצה שהם לא יכולים לבוא אחרי שהם כרטסו ושילמו מקדמות. תקראו טוב-טוב מה כתוב שם.

אני רוצה לומר רק שלוש נקודות כדי לא לקחת את זמנכם. הנושא של המדינות הכתומות הוא אסון, הוא דרך מתוחכמת לבלום את התיירות. זה מפנה אותי מיד לבג"ץ, לאגף תקציבים ולאוצר. רק שם יהיה הפתרון, לתת פיצוי ענק למארגנים ולכל מי שעוסק בתיירות הנכנסת, זה פשוט מאוד, אין משהו אחר. הנושא שיואב רותם העלה של בודדים – אני רוצה לתמוך בזה. זה נושא של אחת-שתיים-שלוש-ארבע. משרד הבריאות עונה לנו שהם חוששים מזיופים. תראו, זאת מראה שלנו. את המילה זיופים קראנו כשהסתכלנו במראה של עצמנו. לתייר אין שום עניין להיכנס פה לבית סוהר. למארגן התיירות אין שום עניין להיכנס לבית סוהר, וגם לא למדריך. בן אדם שבא – אחד-שניים-שלושה-ארבעה-חמישה – מי שיזייף בחמישה, יזייף בעשרה, זה לא העניין בכלל. תיירות מאורגנת כזאת חשובה לארץ, זה סגמנט שלם של privet car, למה? בגלל שאנחנו מסתכלים במראה של עצמנו ורואים תמונה לא יפה.

דבר שלישי, תעודות החיסון הלא דיגיטליות ותעודות המחלים. רק בארצות הברית – רק בארצות הברית – ל-45 מיליון איש יש תעודת חיסון או מחלים לא דיגיטלית. מה אומרים לנו עוד פעם במשרד הבריאות? חוששים מזיופים. אז אני מסביר עוד פעם: הסיכוי שתייר בקבוצה – צליין או מהקהילה היהודית מבית כנסת – יעשה מעשה שיכניס אותו פה לבית סוהר הוא זניח כל כך, שלא בגללו צריך לסגור את הדלת לגמרי. אני חושב שהמדינה, במצב הנתון הזה, של הביניים, צריכה לעשות מאמץ אדיר למצוא איך כן ולא איך לא. לכן אני אומר, אם כרגע אנחנו נמצאים במצב שאנחנו לא יכולים לעבוד – יש למארגני התיירות מאות, אם לא יותר, קבוצות שרוצות להגיע לקראת האביב, שהולכות לבטל. אנחנו מדברים פה על הרס עד אמצע 2022, שסוכנים בחו"ל אומרים לנו: רבותיי, אתם מטורללים, יש יעדים אחרים, תודה רבה. זה מה שיש לי להגיד לכם. אני מקווה שהוועדה תיקח את זה ברצינות, תראה את הסיפור של הכתומות, של הבודדים ואת תמונות המצב ונתחיל ממקום שאפשר לעבוד אתו. תודה רבה לכם.

תודה על הדברים החשובים. מיד נתייחס אליהם. גברתי היועצת המשפטית, ואז אנחנו נמשיך.

רק לעניין התיירים הבודדים, צריך לזכור גם שיש עוד שיקול שלא עלה עד עכשיו, שכל תייר שנכנס חושף, או בא במגע עם מספר מסוים של ישראלים. לכן גם התייר מגיע, כדי להסתובב וליהנות מהארץ, אז צריך לשקול את הנתון הזה. אני אשמח לשמוע ממדריכי הטיולים או מהסוכנים מה התוכנית לאותם תיירים שייכנסו. כמה אנשים הם יפגשו בשבוע הראשון הזה שהם מגיעים לארץ מבחינתכם. איך תבנו להם בכלל תוכנית שכיף לבוא בכלל.

אני יכול לספר לך מהניסיון שלי – אם נדבר על קבוצות גדולות, סגמנט גדול בקבוצות הוא הנושא הנוצרי, העולים לרגל, אם אלו הקתולים או האוונגליים. אלו תיירים שמגיעים בדרך כלל בתחילת הסיור שלהם – כמובן שזה מאוד שונה בין מארגן למארגן ובין סוכן לסוכן, אבל תחילת הסיור שלהם בדרך כלל הולכת צפונה לאתרים שהם אתרי רשות הטבע והגנים, או לחילופין אתרי טבע כמו הבניאס והדן. הסיור של קבוצות כאלה, חוץ מכנסיות – אגב, זה דבר שניתן לשליטה בעזרת מורי הדרך. בכנסיות אני מניח שיש מעט מאוד ישראלים. חוץ מכנסיות אין להם כמעט מקומות סגורים שהם נכנסים אליהם. זה לגבי הקבוצות אני אומר. לגבי הפריווטים - - -

ומסעדות אני מניחה.

אבל במסעדות כבר פתרו את העניין הזה. יש בצפון מסעדות שיש בהם מקום פתוח. נראה שהגשם לא מגיע, וזה בהחלט דבר שכבר מקפידים עליו, אני ראיתי את זה במו עיניי. גם כשהמסעדה ריקה לחלוטין, קבוצות נשלחות הצידה. דבר נוסף, לגבי הבודדים אני אומר שזה נכון, אולי יש מקרים – אבל שוב, אני אומר את זה על עצמי, כשאני מקבל הוראה, אני מבצע. זאת אומרת, אם אני צריך להימנע, או לפחות בשבוע הראשון להימנע ממקום כך וכך, אני לא נכנס לשם. בנוסף לזה, אפשר לעשות כיף - - -

לא, מותר לך. אני חושבת שגם לפי המתווה, גם אם אתה עומד בכל הקריטריונים וכשיש תייר בודד או קבוצה של שניים, מה אתה מתכוון לעשות אתם כל יום? מראש אתה תעמוד בתנאים?

את רוצה שאני אנקוב באתרים? יש לי - - -, יש לי בהאיים.

לא, לא, לא.

לא, אני שואלת כמה אנשים יפגשו את אותו זוג?

זה דבר שקשה למדוד, אבל אני אומר ממה שאני מכיר, באמצע שבוע לפחות, הרבה מאוד מהאתרים ריקים מישראלים, ולכן באתרי התיירות לא פוגשים הרבה ישראלים. את צודקת, במרכז תל אביב במסעדות, כנראה שפוגשים יותר.

זה אחד החששות מפני תיירות בודדים. אבל אני אומר עוד פעם, בעניין הזה אני לא רואה הבדל בין ארבעה שמלווים על ידי מדריך שנושא בכל החובות לבין עשרה. להיפך, אני חושב שבקבוצות קטנות יש פתרונות שיותר מתכתבים עם הדרישות מאשר בקבוצות גדולות. פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי הציבור בהסתדרות הרפואית. אני מבקש ממך רק התייחסות לעניין מתווה התיירות, נחזור אליך עוד מעט בעניין התו הירוק הכללי.

תודה רבה. קודם כל, אני רוצה לתמוך בד"ר שלמון ובחברינו במשרד הבריאות. הכי קל זה לסגור הכול, ובכל זאת מנסים למצוא איזשהו מתווה, בוודאי מדובר פה בניהול סיכונים. אנחנו רוצים להצביע על דברים שאולי יוכלו לעזור לנהל טוב יותר את הסיכונים, אולי כדאי לדון בהם כאן בוועדה. האחד, שיהיה מאוד מאוד ברור, במקרה שבבדיקה נמצא בן אדם חיובי, מהו סדר הפעולות במצב הזה? כי זה יקרה. אז חשוב שיהיה ברור לאן מתקשרים, מה מדווחים, מי מבצע את החקירה, מה ההנחיות עם שאר הקבוצה. בסוף זה יהיה אירוע מורכב לכולם גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה תיירותית, והוא יקרה, אז כדאי להיערך אליו מראש כדי לנהל אותו בצורה מיטבית.

דבר נוסף, יש נקודת תורפה במלונות. במלונות, אין מה לעשות, ההתכנסות בחדר האוכל של קבוצות שונות – כמובן שזה נכון לא רק לגבי תיירים מחו"ל – זה משהו שחייבים לתת עליו את הדעת, ואולי לתמוך במלונות כך שהם יוכלו לעשות יותר שירות חדרים או להנגיש אוכל בחוץ, כי ספציפית זאת נקודת תורפה. חייבים לעשות תיאום ציפיות – יהיו חולים ויהיו הדבקות, אבל יש גם הדבקות מישראלים שחוזרים מחו"ל. אכן, הסוגיה שהועלתה כאן, הסוגיה של הכמות המאוד גדולה של מדינות כתומות זה משהו שצריך לחשוב עליו. אנחנו הצענו, ומשרד הבריאות הודיע בכנסת שהוא תומך בהקמת יחידה אפידמיולוגית קבועה בנתב"ג, שהיא זאת שתוכל גם לנטר וגם ליישם את הדברים. נשמח לדעת איפה זה עומד ומדוע עד היום לא הוקמה יחידה אפידמיולוגית קבועה בנתב"ג שתוכל לטייב את המענה המקצועי, כולל לכל ענף התיירות.

חשוב ללוות את התוכנית הזאת בהערכה סדורה כדי שנראה כל הזמן, ואם צריך נתקן – או נקל, או נחמיר לפי מה שצריך. כמובן שהניטור של הבדיקות צריך לכלול גם ניטור מולקולרי, כי לצערנו, יכול להיות שאנחנו נראה וריאנטים חדשים. אני לא יודע איפה זה עומד, חשוב שיהיה איזשהו מטה או גוף ברור שנמצא עם השחקנים השונים, אפילו עד כדי חמ"ל, שכל מי שצריך להתייעץ ולקבל תשובות מוסמכות יודע בדיוק לאן לפנות, כי יש פה הנחיות שונות ומורכבות. אנחנו נשמח לעזור לך ולוועדה בתהליך. תודה רבה.

תודה, פרופ' לוין. ברכות על המינוי ליושב-ראש האיגוד. אנחנו נשמע עכשיו את ד"ר שלמון בהתייחסות שלו לנושא מתווה התיירות, ונעבור לנושא השני. אחרי תשובותיו גם נסכם לגבי העניין הזה.

תודה רבה. אני אנסה לגעת בדברים העיקריים. אני אפתח את דבריי ושוב אמחה כעובד ציבור על חלק מאמירותיו של דני אמיר. אנחנו לא מחפשים לסגור, וכל מי שמבין את הרציונל מה היה באוגוסט ומה יש עכשיו מבין, וברור שכשהיה פה גל עלייה עם הגבלות גדולות על הציבור, אז גם נושא התיירות נכנס. ברור שכשהמצב משתפר פה, אנחנו כן רוצים לפתוח לתיירות, אבל אנחנו בעין מאוד חרדה כלפי מדינות שבהן יש עלייה משמעותית ביותר בתחלואה.

כמה עניינים. קודם כל, אני רוצה להסיר שגגה בפני הוועדה. אנחנו בהחלט התייחסנו לעניין השבוע שאחרי והגדרנו בנוהל באופן ברור שתייר לאחר שבעה ימי בידוד ובדיקת PCR יוכל לעבור לסטטוס של תייר שאינו בעל תו ירוק, מה שאומר שמרבית ההגבלות יורדות. נשארת כמובן הדרישה לבצע בדיקה מהירה לפני כניסה לאתרים שדורשים תו ירוק. כך שבהחלט התייחסנו והשווינו את תנאי התייר לתנאי הישראלי שסיים את הביקור.

אבל השאלה אם הוא צריך להישאר בקפסולה.

לגבי המספר – למה חמישה ולא שניים. גם חמישה היה מספר שנוצר כעבודת מטה מורכבת עם משרד התיירות והבנה שבסך הכול אותו סגמנט פרמיום שדיברתם עליו כשהסתכלנו על 2019-2018 הוא זניח ביחס המספרי, הוא זניח, מדובר על בודדים. אנחנו מבינים את הפוטנציאל המשמעותי ל-abuse. לא כולם אנשים שבאים עם מדריך רק כדי לטייל. אנחנו בעיקר מבינים שכמעט בלתי אפשרי לייצר קפסולה – לא במלון, לא במסעדה ולא בשום מקום אחר כשמדובר בשני אנשים. שני אנשים הם אנשים שמתערבבים בציבור כרגיל. הנושא הזה עלה לוועדת שרים, עלה לדיון עם ראש הממשלה, עלה לממשלה, ובסופו של דבר סוכם כך. אפשר בעתיד לפתוח ולדון בו שוב, אבל כרגע זאת הסגירה.

לגבי מחלימים וילדים – שוב, המתווה, בכלל מתווה התיירות, לא מכניס ילדים לא מחוסנים לישראל. לא במתווה הכללי לבודדים ולא במתווה הזה, מסיבות ברורות. אדם שלא מחוסן בכלל מכל סיבה שהיא כרגע לא נכנס לפה אלא בנסיבות של ועדת חריגים. אני מאוד מקווה שהעולם וגם אנחנו נשכיל לחסן ילדים בתקופה הקרובה כך שהבעיה הזאת תצטמצם. לגבי מה שנטען לגבי תעודות מחלים וזיופים – אנחנו נתקלנו במאות זיופים לאורך השנה האחרונה אבל זו לא הנקודה. הנקודה היא שבמדינה כמו ארצות הברית אין דבר כזה שנכנס עם תעודת החלמה. ועוד הרשויות האמריקאיות הגדילו ועשו ומיום שני האחרון הם בכלל לא מאפשרים לזרים להיכנס לארצות הברית אלא אם הם מוכיחים שהם קיבלו שני חיסונים, ומתעלמים לגמרי מסוגית ההחלמה. זה יוצר לי בעיה, יש לי דיפלומט שצריך להיכנס לארצות הברית, הוא חלה ולאחר מכן קיבל חיסון אחד, והאמריקאים מסרבים להכניס אותו. כך שהדבר הזה הוא פרקטיקה ברוב העולם. רוב העולם שדורש כניסה למחוסנים לא מכיר במחלימים. אנחנו כן פתחנו למחלימים, ופתחנו לכל המחלימים שמחזיקים תעודה דיגיטלית אירופאית. מי שמכיר את הפרויקט הירוק ממגוון מדינות האיחוד האירופי – הצטרפו עוד כעשר מדינות נוספות לעסק הזה, כך שיש היום דרך מלא מעט מדינות מרכזיות להגיע כמחלימים. לצערנו, פתק מהרופא, כמו שמקובל בארצות הברית, זה דבר שאנחנו לא יכולים לקבל.

לגבי האמירות של המדינות הכתומות – זה לא משתנה בכל יום, ואני לא צבעי, ואני לא עובד בבניין או בצביעה, והוועדה, שהיא ועדה בין-משרדית, מתכנסת פעם בשבוע כדי לבדוק מה קורה בעולם, אבל משנה את ההחלטות פעם בשבועיים עם שבוע גרייס. אין מה לעשות, העולם הוא דינמי. שאלתם למה יותר מ-40 הן צהובות ועוד 178 מדינות כתומות – ליבי על המדינות, אבל לא נראה לי שממאלי, טוגו או קונגו כרגע יש תוכניות להביא קבוצות תיירים שלא מחוסנים באופן מלא. לא נראה לי גם שמשם תגיע הפרנסה הגדולה. רוב המדינות שמהן מגיעה הפרנסה הגדולה הן צהובות. מה שחריג ברמה הזאת היא רוסיה, שהיא מדינה כתומה ובהחלט ברור לנו שיש משם תיירות. בריטניה, שהיא מדינה כתומה. אבל שאר המדינות המרכזיות של העולם המערבי הן צהובות.

לגבי אמירותיו של פרופ' לוין ידידי, א', אני מודה לו על הפרגון ועל הרצון לעזור ולהיות חלק מהעניין. אנחנו מודעים לסוגית חדר האוכל וחושבים איך לחדד אותה עוד בכל העניינים האלה. אנחנו כמובן לא מבצעים בדיקה מולקולרית לכל מי שנמצא חיובי. פרופ' לוין ציין את החשיבות הקריטית בטיפול בחיוביים שיימצאו בקבוצות האלה. בנוהל יש התייחסות מאוד מפורטת – אדם חיובי בקבוצה הולך למלונית קורונה, הוא לא נשאר לבידוד במלון שהוא מלון תו ירוק. גם לגבי חברי הקבוצה השליליים, שנוצרת חובת בידוד מגע לגביהם יצרנו מצד אחד גמישות, אבל מצד שני, אמירה נחרצת שהקבוצה צריכה להראות שיש להם את תנאי הבידוד הראויים לפי החוק, שאם לא כן, האנשים יצטרכו להתפנות למלונית מבודדים. אבל בכל זאת אפשרנו למארגני הקבוצות גם אופציות אחרות במידה והם יכולים להתארגן.

לגבי מטה או יחידה בשדות התעופה – זה נושא רחב שלא פעם ולא פעמיים דנו בו. אני כן אומר שבהנחיית הממשלה, משרד הבריאות ביחד עם גופים נוספים מקים מטה שיהיה סוג של מכ"ם בינלאומי כדי לייצר במהירות רבה מידע נדרש לגבי וריאנטים בכל מקום בעולם. כפי שגם פורסם בתקשורת, אנחנו, בין השאר, הולכים לתרגל את זה היום ברמה הלאומית. עד כאן, ותודה רבה לכולם.

ד"ר שלמון, תודה. נתראה, אני מניח, עוד מעט. חברים, ברשותכם, אני רוצה לסכם את הנושא הזה.

אפשר, אדוני היושב-ראש?

כן, בבקשה, ואז אנחנו עוברים לנושא הבא.

תודה, אדוני היושב-ראש, חבריי, אנחנו מבינים את כל הסיכונים בעניין הזה, בהחלט. כפי שאמר פרופ' לוין, צריך לנהל פה את הסיכונים. מצד אחד אנחנו רוצים להבטיח את הבריאות ואת שלומם של האזרחים, ומצד שני, אנחנו מעוניינים בתיירות וכמה שאפשר תיירים, זה עוזר לכלכלה ולכל הענפים של התיירות, בין אם אלו בתי מלון, בין אם אלו מסעדות, בין אם אלו מורי דרך, סוכנים, כל מי שקשור לענף התיירות. ולכן אני מסכים שצריך לנהל פה את הסיכונים, אבל אני רואה ואני שומע – ואני לא מומחה גדול בעניין הזה – שהמתווה הזה לא יעזור בהצלת ענף התיירות. אני חוזר ואומר ומדגיש את מה שאמרתי כל הזמן: אני מבין את האילוצים ואת הסיכונים, אבל אם זה המתווה וזה מה שיש, צריך לחשוב לפצות את כל הענף הזה, סיוע. לא יכול להיות, כבר עברנו – ואני מקווה שאנחנו יוצאים מהגל הרביעי – בלי סגרים, אבל כל העסקים האלה לא קיבלו שקל אחד פיצוי וסיוע. זה חמור מאוד. אני גם שואל, אדוני היושב-ראש - - -

העסקים האלה, רבים מהעסקים בתחום התיירות קיבלו סיוע מאוד מאוד משמעותי מהממשלה – גם מהממשלה הקודמת, וגם עכשיו. אני רוצה לתקן. יש עדיין מענקים שמגיעים למלונות שהם מכוח תוכניות הסיוע הקודמות שמשתחררים עכשיו. אני אחרי שיחה עם יו"ר התאחדות בתי המלון. אתה צודק, חבר הכנסת סעדי, שכרגע אין תוכנית סיוע לרגע זה בהינתן - - -

לכל הענף, לא רק מלונות. אני מדבר על סוכני נסיעות, על מורי דרך, על אוטובוסים, הסעות, כל הדברים האלה.

כן, כן, כן. אני כבר אמרתי, אנחנו נעלה את הסוגיה הזאת בתיאום עם יו"ר ועדת הכלכלה, חברנו, חבר הכנסת ביטון.

צריך לקיים דיון על העניין הזה.

אנחנו מתכוונים להציף את העניין. תודה, חבר הכנסת סעדי. אני רוצה לסכם את הדיון. אני כבר אומר מראש שאנחנו נקרא את התקנות ביחד, וכשנקרא את התקנות, נבקש מהיועצות המשפטיות התייחסות ספציפית להוראות בתקנות. אני רוצה לסכם, ברשותכם חבריי, ולעבור לנושא הבא. אני כבר אומר, אני אעביר את שרביט הובלת הישיבה בעוד זמן לא רב לחברי, חבר הכנסת דוידסון, והישיבה תימשך עד שנמצה את כל הנושאים. לגבי עניין התיירות, אני אציע לחבריי היום לסמוך את ידם על התקנות שמובאות אלינו כי הן ראשית מעשה, ואחרי תקופה ארוכה מאוד שלא היה מתווה. יש פה התחלה. אבל אני כבר אמרתי בראשית הדיון שהוועדה הזו, בתיאום עם ועדת הכלכלה, ביחד עם ועדת הכלכלה, אנחנו נלווה את המתווה הזה, ובטווחי זמן הרבה יותר קצרים בציפייה שלנו להתאמת המתווה מאשר מה שקרה ביחס לתו הירוק הכללי.

עלו פה כמה נקודות שאני רוצה להזכיר אותן לפרוטוקול, כי אני חושב שבשבועיים הקרובים צריך לעסוק בהן, ואני מתכוון להציף את זה מעבר לדיון אל מול גורמי הממשלה. הסוגיה של חמישה תיירים או קבוצות קטנות ביותר היא סוגיה מהותית בעינינו. אני אומר את זה מהיכרותי האישית מהתיירות היהודית שמגיעה לישראל. אני חושב שבהחלט אפשר לשקול את הפעלת המתווה גם על זוגות וגם על משפחות קטנות ברגע שהן מלוות על ידי אדם שלוקח את האחריות ומוטלת עליו האחריות. אני לא מקבל את האמירה שנאמרה כאן שבהגדרה שלושה אנשים מתערבבים בקהל יותר משבעה אנשים. בעיניי זו תשובה לא מספקת. אני אומר לא כתנאי להפעלת המתווה כרגע, אבל בהחלט לבחינה בשבועיים הקרובים.

לגבי סוגית המדינות הכתומות והצהובות, אני מבין את הצורך האפידמיולוגי. גם כאן אני חושב שבהינתן בדיקות ומשטר קפדני של בדיקות, בשלב הבא כדאי לשקול אם אפשר גם לבצע הבחנה בתוך המדינות הכתומות. לא דינה של מדינה כתומה שאין בה בכלל התחסנות של האוכלוסייה כדינה של מדינה כתומה שיש בה היקפי התחסנות גדולים. אז אנחנו נעלה גם את השאלה הזו. העניין של מה קורה אחרי שבוע של שהות התייר כאן בקפסולה, עבר שתי בדיקות PCR, למה דינו שונה מדין אזרח שיצא מבידוד. זו גם שאלה שאנחנו נבקש - - -

אני הבנתי מד"ר שלמון שאין הבדל.

יש הבדל, מכיוון שגם בשבוע השני אחרי שתי בדיקות PCR, התייר נמצא בתוך קפסולה. יכול להיות שזה יסייע מאוד למתווה אם הם יודעים שבשבוע אחד יש יותר הגבלות, אבל בשבוע השני – ואם אין הצדקה אפידמיולוגית, למה לא לעשות את זה? אני מתכוון לעקוב אחרי מספר המשתמשים במתווה הזה. אם נראה שהמתווה הזה מביא לפה 500 תיירים, כשהמדינה מוכנה לקחת סיכון של עד 2,000 תיירים, אז לא הועלנו במתווה הנוכחי. צריך לראות איך אנחנו מגיעים למיצוי מלא של המתווה הזה עד 2,000 תיירים. אני מתכוון לבוא בדין ודברים עם ועדת הכלכלה ועם משרד האוצר לגבי שאלת הסיוע הממוקד, ויש הרבה דרכים של סיוע, זה לאו דווקא קחו צ'ק מהמדינה. אבל איזושהי תוכנית סיוע לענף. אני אומר לחברותיי המשפטניות כאן, ככל שהמתווה הזה יתמשך, שאלת ההבחנה בין האזרח הישראלי לבין התייר הנכנס – עכשיו לרעת האזרח הישראלי – תצטרך להיבחן יותר בכובד ראש. לעניין הזה אני מציף את השאלה האם זה הגיוני שיש אותה מדיניות בידוד לאדם שלא התחסן כלל ולאדם שהתחסן בשני חיסונים, או אדם שהוא מחלים בסטנדרטים הישראליים, ועברו כבר 180 יום, כשעל פי הנתונים שלכם יש הבדלים בסיכון האפידמיולוגי הנשקף משתי הקבוצות האלה. אנחנו לא נקבל תשובה היום, אבל אנחנו נדבר על זה בשבועיים הקרובים.

אני, ברשותכם, רוצה לעבור לנושא השני, והוא עניין הכניסה לישראל של אנשים שהם אינם תיירים, אבלך הם בעלי זיקה לישראל. וכאן אני רוצה לפתוח בשאלה למשפטניות, לנציגת משרד המשפטים ולנציגות משרד הבריאות. אני רוצה להבין מדוע בכלל הנושא הזה לא מוסדר בהתאם לחוק הקורונה. אני קורא את סעיף 7א בחוק הקורונה. יש כאן הסדר ספציפי להטלת מגבלות על כניסה של אנשים למדינת ישראל על רקע מצב הקורונה. המחוקק קבע כאן הסדר פרטני שקובע שיקולים, שקובע מנגנונים, שקובע ועדת חריגים. ובתוך הקביעה הזו המחוקק עמד על זה שהגבלה על כניסות של אנשים לישראל – לא אזרחים, אנשים, בני אדם, לישראל – על רקע נושא הקורונה זה דבר שצריך להתקין בו תקנות. נכון שזה כתוב בלשון רשות, אבל ברור שאם הממשלה רוצה להגביל כניסה של אדם לישראל על רקע הקורונה, תתקין תקנות, תקים ועדת חריגים, תפעל על פי הקריטריונים. אני רוצה להבין מדוע מבחינה משפטית – על בסיס איזה עיקרון משפטי הממשלה מפעילה את העניין הזה על בסיס חוק הכניסה לישראל, כך שאין בנושא הזה תקנות, רק נהלים. אין פיקוח פרלמנטרי ואישור של ועדות, ואני כרגע גם לא יודע אם ועדת החריגים בעניין הזה פועלת מכוח החוק, אם היא בפרמטרים של החוק. מה ההצדקה המשפטית להתחמקות מחוק הקורונה בנושא הזה כשיש סעיף מפורש של חוק הקורונה?

כבוד היושב-ראש, יש את סעיף 45(ד), שקובע ש"אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לפי חוק הכניסה לישראל, ובלבד שהוראות שיינתנו מכוח הסמכויות כאמור לא יסתרו את ההוראות לפי חוק זה". כלומר, יש אפשרות להמשיך לקבוע הוראות מכוח חוק הכניסה לישראל, ולכן אין מניעה משפטית לעשות שימוש בחוק הכניסה לישראל.

אם המחוקק משחית מילותיו לריק, מדוע נכתב סעיף 7 – אני מפרש את כפל הסעיפים הזה כאמירה ברורה שאי אפשר לומר שכל עוד אנחנו בהכרזת מצב חירום מכוח החוק, כל סוגית הכניסה לישראל מוסדרת בחוק הזה ולא בחוק הכניסה לישראל. הטענה הזו הייתה יכולה להישמע. על פי העיקרון שחוק מאוחר גובר על חוק קודם, וחוק ספציפי גובר על חוק כללי, אלמלא היה הסעיף שאת הזכרת, היה אפשר להבין שחוק הכניסה לישראל מת כל עוד יש לנו מצב קורונה. לכן דומני שהסעיף הזה נמצא. אבל כאשר אנחנו עוסקים בהגבלות על כניסה לישראל לא מחמת מדיניות ההגירה ולא במסגרת המדיניות של מדינת ישראל להכניס מהגרי עבודה, ולא בבקשות על בסיס הומניטרי – אנחנו עוסקים בסוגית קורונה מובהקת – מה פשר המעקף הזה? למה כשהמחוקק אומר צריך תקנות, צריך להגיע לוועדת כנסת – איך יכול להיות שהנושאים האלה לא מוסדרים בדרך המלך, והאם מה שאתם אומרים לנו, שבמסגרת תיקון חוק הקורונה נעמוד כאן בוועדה לשינוי ההסדר בעניין?

אני אשמח להתייחס. טל פוקס, עורכת דין במשרד הבריאות. קצת רקע על איך בא סעיף 7(א), שמאפשר להטיל הגבלות על כניסה לישראל לחוק הסמכויות. כשנכתב החוק בהתחלה לא הייתה בו התייחסות בכלל לנושא של כניסה לישראל. ההנחה של החוק הייתה שהנושא של כניסה לישראל ימשיך להיות מוסדר דרך חוק הכניסה לישראל, ולא צריך את חוק הסמכויות כאן. רשות האוכלוסין אכן עשתה את זה תקופה מאוד ארוכה – הגבילה, התירה במקרים מסוימים לזרים להיכנס לישראל. בתקופה מסוימת הייתה עלייה מאוד גדולה בתחלואה והיה חשש מאוד גדול מכניסה של וריאנטים מחו"ל. הייתה תקופה שבה התבקשה סמכות להגביל כניסה של ישראלים לישראל. נשים בצד את השאלה אם זה היה רעיון טוב או לא, אבל זו הסמכות שהתבקשה, להגביל כניסה של ישראלים לישראל. זאת סמכות שלרשות האוכלוסין וההגירה אין אותה ברגיל. זה משהו שחוק הסמכויות הוא זה שאפשר בכלל את הסמכות הזאת. לכן תיקון חקיקה 7(א) נוסף במסגרת תיקון חקיקה שנועד למטרה הזאת. כשהוא נכתב, הוא נכתב בצורה שמתייחסת גם לזרים, ולא דיבר רק על ישראלים, הרבה מתוך מחשבה שיש תקנות שמגבילות כניסה לישראל לישראלים, לא נכון שחס וחלילה, תיווצר הקלה לכניסה של זרים לעומת ישראלים, וגם כדי להתייחס ליציאה של זרים, שכמובן נכתב אפילו במפורש - - -

יציאה זה בסדר גמור.

אבל אני אומרת שיהיה כתוב בחוק במפורש שיציאה של זרים היא תמיד מותרת כי אנחנו לא יכולים להחזיק פה אנשים שהם לא אזרחים שלנו בניגוד לרצונם. זה קצת על ההיסטוריה של הסעיף הזה בחוק שמאפשר הגבלה.

עוד פעם, בסדר, אני מבין את ההיסטוריה, אבל מרגע שתוקן החוק ויש אבולוציה בחקיקה, היא הנותנת. תראי מה המצב שנוצר – הפעלנו פה מכוח החוק ועדת חריגים מאוד קפדנית, מאוד מסודרת לעניין יציאה מישראל למדינות זרות. אנחנו נמצאים כבר 18, אם לא 20 חודשים במציאות שבה – צריך להבין, זה מהלך שמשפיע גם על מצבת הזכויות של אזרחים ישראלים. כשאזרח ישראל חוגג שמחה ומגבילים את היכולת שלו להזמין בני משפחה, אז זו לא פגיעה בליבת זכויות. זו לא פגיעה דרמטית, אבל זו פגיעה. זו פגיעה. אני באמת שואל, במצב כזה שבו אנחנו מתאמצים לבנות פה תורה של התמודדות עם מצב החירום הזה, מה ההיגיון שתחום שלם שבסופו של דבר משפיע גם על זכויותיהם של אזרחים ישראלים – הרי יש לנו בעיה מאוד גדולה כרגע עם כניסה של קרובי משפחה של ישראלים. אנחנו שומעים מבוקר עד ערב בכניסה של בני זוג זרים של ישראלים שהם עדיין לא אזרחים ישראלים וגם לא תושבים ישראלים כי הישראלי התחתן בחו"ל והם לא חיו פה כבר כמה שנים, אבל כבר שנתיים בת הזוג שלו לא יכולה להגיע לארץ. האם לא הגיע הזמן שנסדיר גם את הנושא הזה ונייצר הבחנה בין המנגנונים החוקיים שמטפלים בכל סוגית הכניסה לישראל של אנשים שהם לא אזרחים, לבין דברים שנעשים על רקע הקורונה?

אני רוצה לומר עוד פעם, לא נקבע כרגע מסמרות, זו גם שאלה של מדיניות. אני מאותת לכם שהמצב הנוכחי, שאין פיקוח פרלמנטרי על כל ההיבט הזה – ואין פיקוח פרלמנטרי על ההיבט הזה – הוא לא מצב שאפשר לחיות אתו לאורך זמן. לא מפליא אותי שלמרות הבקשות המפורשות שלנו כבר כמה פעמים, אין לפנינו את הנתונים, את הנהלים בנושא הזה. הם לא נשלחו לוועדה. בדיוני המעקב שעשינו כאן על ועדת החריגים, בכל פעם שביקשנו לעבור מוועדת החריגים שמאשרת את היציאה לוועדת החריגים שמאשרת את הכניסה, שלחו אותנו – כמו ב"זהו זה": זה פופטיץ, זה שם. אי אפשר לקבל תמונה מלאה. דעתי לא נוחה מהעניין. אני מאותת לכן, המשפטניות, עמיתותיי הנכבדות, ודרככן גם למשרדים שאתן מייצגות – המצב הזה הוא לא תקין.

אני לא יודע את עמדות הממשלה – יש פה את שרת הפנים, אני לא קובע מסמרות לגבי מה צריך להיות. במסגרת התיקון של חוק הקורונה, השאלה הזאת תיבחן לעומק, נראה מה עמדת הממשלה, אבל בלי קשר לעניין, אני היום – ותעבירו את המסר. מכיוון שאין ועדה שמטפלת כרגע בעניין, אני אדבר עם חברי, חבר הכנסת ווליד טאהא, שהוא יו"ר ועדת הפנים שאחראי על חוק הכניסה לישראל. אם כי אני אומר עוד פעם, אני לא מאושר מההבחנה הזאת. בעיניי יש פה סוגיה כוללת, נראה אתו איך הוא רואה את זה. אחת מהוועדות שלנו תתחיל לעשות מעקב אחרי כל הסיפור הזה של הכניסה לישראל, אני אומר את זה לחבריי כאן. אנחנו היום בדיון נשמע את ההתייחסות של נציגי החברה האזרחית שהגיעו לכאן בנושא הזה רק כדי להציף אותו, זה לא נוגע לתקנות הספציפיות. אני כבר אומר לכם מראש, יהיה דיון יותר רציני בעניין הזה אחרי השיחה עם יושב-ראש ועדת הפנים, נחליט איפה זה קורה, אבל יהיה דיון רציני בנושא הזה. אם ועדת העלייה והקליטה הייתה מתפקדת והייתה אופוזיציה שהייתה מתחילה להתניע את הוועדות שנמצאות אצלם, אז אולי זה היה מתאים גם לוועדת העלייה והקליטה, אבל כרגע זה מה שיש לפנינו. אחת משתי הוועדות תקיים בימים הקרובים דיון יותר רציני בנושא הזה, ואנחנו נבקש את התשובות.

אני מבקש מנציגת משרד המשפטים – כי זה לא עניינו של משרד הבריאות – לקבל היום את הנהלים שביקשנו מהממשלה כבר כמה פעמים, כולל השבוע. אני רוצה לקבל את הנוהל שעל פיו מתנהל כל נושא הכניסה של אנשים שהם לא אזרחים ותושבים אבל יש להם זיקה לאזרחי ישראל. לקבל את הנוהל הזה, שהוא יונח על שולחן הוועדה, ולקבל הסבר על איך עובדת ועדת החריגים בנושא הזה. ביקשתי את זה לפני שלושה ימים מהממשלה וטרם קיבלתי. בבקשה גברתי.

רציתי להזכיר שיש כאן קשר מהותי גם עם התקנות שהוועדה מתבקשת לאשר היום. בתקנות שלנו יש התייחסות לנוהל הספציפי של תיירים לא מחוסנים. הוועדה מתבקשת לאשר משהו כאשר הבסיס יכול להשתנות בלי שיעבור ואישרו אותו.

אני חייב לומר שעל זה לא חשבתי. זאת אומרת, יש היום קבוצה של יהודים עם זיקה לאזרחים במדינת ישראל, אז אם זו קבוצה של יותר מחמישה, הם יכולים לנצל עכשיו את מתווה התיירים. הם רק לא יכולים להיכנס לחתונה של בת הדודה. לטייל ברחבי הארץ - - -

אבל לבקר אותי הם לא יכולים.

בדיוק. להיכנס לקניון הם יכולים, עם 300 אנשים, אבל לחתונה של בת הדודה הם לא יכולים.

אפשר לעשות סידור שהם ילכו לסיור בכותל - - -

ואז הבת מצווה במקרה תקרה שם.

אבל הם לא יתקרבו, הם יהיו רחוקים.

אני חייב לומר, זה תמיד טוב להיות ציני כי זה מכניס קצת הומור, אבל שלא ישתמע מהציניות שאנחנו מקלים ראש בעבודתם הקשה של עובדי משרדי הממשלה. ציניות זה רק כדי שיהיה קצת מעניין בישיבה. אנחנו תמיד יוצאים מנקודת הנחה שהמאמץ הוא לבלום תחלואה ולאפשר שגרת חיים, בטח בממשלה הזו. אבל הדינמיקה היא שבדיוק זה התפקיד של ועדות הכנסת, אני כל הזמן מזכיר את זה – ראינו את זה עם התו הירוק. בסופו של דבר, ההיתר לעלות מ-400 באירועים ל-600 איש באירועים הגיעה כבקשה של המלונות לוועדה, והוועדה בדיאלוג שלה עם הממשלה הכניסה את זה עכשיו לתו הירוק בשיחות המקדימות. אז יש תפקיד לדיאלוג הזה, הדברים לא נאמרים בציניות אלא מתוך רצון לעבוד ביחד על דיוק המתווה.

ואני גם אזכיר שלפעמים הכנסת יכולה לבקש דווקא ההיפך ולשים את נקודת האיזון בנקודה אחרת כדי לשמור יותר על הבריאות.

זה מחייב הסבר וגם אמירה לפרוטוקול, ואז אני אצא לדרכי, שגם קשורה לענייני הקורונה וחבר הכנסת דוידסון ינהל את הדיון. אני כבר אומר, מיד אחרי שנשמע את ההתייחסות שלכם והתייחסות של הממשלה, נעבור לדיון בתקנות התו הירוק, נשמע מה משרד הבריאות עם הגבלת התו הירוק. אנחנו נמשיך לעסוק בנושא הזה ביחד עם הוועדות הרלוונטיות, בימים הקרובים נמשיך את העיסוק. מה שאמרה היועצת המשפטית הוא חשוב מאוד והוא חוזר למתווה התיירות, סליחה שלא זכרנו להעלות את זה. זה נוגע לכן, חברותיי המשפטניות. ישנה עמדה כרגע, כנראה של משרד המשפטים, שבכל מקום שבו הולכים לכיוון של מה שהממשלה רואה כהקלה, הדבר לא צריך לעבור דרך ועדה של הכנסת.

לא בתקנות שלנו.

לא בתקנות שלנו, אבל זה כן רלוונטי למתווה התיירות כי אני מבין שהממשלה לא מביאה את השינוי בצו בידוד בית לאישור ועדת העבודה והרווחה, למרות שבמתווה הזה מוכנסים שינויים בצו. ואני מתקשה להבין את הפרשנות הזאת. התפקיד של ועדות הכנסת בביקורת הפרלמנטרית היא לא רק להקל. התפקיד שלנו הוא לבצע פיקוח פרלמנטרי. פיקוח פרלמנטרי יכול לעבוד גם לכיוון השני. חבר הכנסת דוידסון הזכיר שהוועדה הזו מוטרדת מאוד כבר חודשים מעוצמת הפיקוח בנתב"ג. בינתיים עוד לא הצלחנו לפתור את המציאות המוזרה הזאת שאנשים שחייבים בבידוד חוזרים בתחבורה הציבורית הביתה. כל ניסיונותינו לטפל בעניין לא צלחו, למרות שבתקנות כתוב א', והמצב הוא ב'. אבל אנחנו פה לא רק לשכת ההקלות, אנחנו פה גוף שעושה פיקוח פרלמנטרי.

בגדול, אנחנו לא מצליחים להבין את התיאוריה הזאת שכשאתם משנים את התקנות לכיוון של מה שאתם חושבים שהוא קול, אז זה לא עובר דרך הוועדות. וגם כאן לא ברור לי, ד"ר פישמן, על מה נסמכת הגישה המשפטית הזאת. מכוח מה תקנות או צווים שצריכים לעבור אישור של ועדות כנסת לא מובאים לוועדות הכנסת במקום שישנה הקלה? במה זה נתמך מבחינה משפטית, הגישה הזאת? אני אשמח להתייחסות בהמשך לנושא, אבל קחו את זה בחשבון. הוועדה פה לפחות לא תקבל מצב שאתם משנים משהו בתקנות בלי אישור שלנו, גם אם זה הולך לכיוון של קול. די לנו בזה שמשרד הבריאות מפרסם ברשתות החברתיות על הקלות כאילו הן דבר עשוי כשהם יודעים שהדבר עוד צריך לעבור אישור והצבעה בוועדת החוקה. זאת הערת צד. מן הראוי כשכאתם יודעים שמשהו צריך לבוא לאישורנו, אל תפרסמו ביום שלישי בערב הנה ההקלות שהחלטתם. תאמרו אלה ההקלות שמשרד הבריאות מתכנן, הן תגענה לאישור בכנסת ישראל. לא צריך לתת קרדיט תמיד דווקא לוועדת חוקה, בכנסת ישראל, זו דרך הדברים.

מי שידברו כרגע – חבר הכנסת לשעבר, חברנו, הרב דב ליפמן. לאחר מכן, אשי אלטשול מארגון "יד לעולים", שנמצא אתנו. מיכל עדיין אתנו? אם חברת הכנסת לשעבר מיכל וונש קוטלר אתנו, אז ברשותך, אשר יקר, ידבר ראשית חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן, נשמע את חברת הכנסת לשעבר מיכל וונש קוטלר בזום ואז נשמע אותך, ורונן פוקסמן מארגון "נפש בנפש". מכיוון שאני מתחייב לכם שיהיה דיון ספציפי יותר רחב, רק תתייחסו לזה. הסיבה שאנחנו עושים את זה היום היא שזה קשור איכשהו גם במתווה התיירות. זה מציג עוד יותר את האתגר שיש לנו, וגם מכיוון שעד היום לא התקיים שום דיון בוועדות הכנסת בנושא הזה. תעלו את הדברים, נשמע התייחסות, אם יש התייחסות, ונקיים דיון ספציפי בסוגיה הזו. חברי, חבר הכנסת דוידסון, אני מעביר לך את מוסרות ההנהגה של הוועדה. אחרי זה, נציגות משרד הבריאות, אנחנו ניגש להקלות התו הירוק ונקריא את שני קבצי התקנות ביחד עם התייחסות שלכן. דומני שהקואליציה נוכחת כאן ברוב, אז הכול בסדר. תודה, חבר הכנסת דוידסון.

(היו"ר סימון דוידסון)

כן, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני אדבר בקצרה כי אני יודע שתהיה ועדת ספציפית על העניין הזה. רק להבין את המצב – קיבלתי מסר הבוקר מסבתא בארצות הברית. היא החלימה מקורונה, יש לה שתי מנות של החיסון, אבל לפני יותר מ-180 יום. יש לה נוגדנים של 2,500, ובגלל זה הרופא שלה לא מרשה לה לקבל חיסון שלישי. בעוד שבועיים יש לה חתונה של נכדה שהיא גידלה להיות ציונית, לעלות ארצה, שמתחתנת עם חייל בודד. אסור לה להגיע. אפילו לפי המתווה שיש לנו עכשיו יש רק אישור חריג להורים של מתחתנים. לסבתא אסור להגיע. זו דוגמה אחת מתוך מאות דוגמאות שיש לנו. הם מוכנים לשבת בבידוד, אם רוצים לדרוש בידוד מלונית, והם ישלמו על זה. בסדר, אנחנו כמובן זהירים מאוד לגבי בריאות הציבור. אבל אם אנחנו חוזרים לפני שנה, לפני שהיו חיסונים בכלל, אנחנו אישרנו – וחברת הכנסת לשעבר קוטלר פה בזום – אישרנו להם להיכנס, סבים וסבתות, אחים ואחיות, לחתונות, משפחות של חיילים בודדים. אישרנו את זה כאשר לא היו חיסונים, אז למה עכשיו אישור חריג הוא ספציפית רק להורים לחתונה? אנחנו חייבים – חייבים – להרחיב את זה.

כמו שאמרתי, לדרוש בידוד ומה שרוצים לדרוש מבחינת בריאות הציבור, וגם משפחות של חיילים בודדים, לתת להם להיכנס, גם סבים וסבתות ולידות. יש עכשיו אימהות שעלו ארצה, יש להן לידות, הן צריכות את התמיכה של אימא ואבא – אסור להם. אסור להם אם הם לא במקום שיש להם את הבוסטר או אם הם באיחוד האירופי. זה דבר ראשון, לדבר על זה בוועדה המיוחדת לזה. חייבים למצוא פתרון. אני חושב שכל מי שיושב בשולחן פה בכל המשרדים מסכים עם כל מה שאני אמרתי עכשיו. אין שום סיבה לא לאשר להם להיכנס. אני אשמח לשמוע, אם יש התייחסות מהמשרדים, אבל דרך בידוד ולתת להם להיכנס. זה דבר ראשון.

דבר שני, אני מייסד ארגון בשם "יד לעולים", ואשר פה לצדי. הנושא של המחלימים בכל העולם – ואני יודע שמשרד הבריאות התייחסו לזה ואמרו שבכל העולם לא נותנים למחלימים להיכנס אם זה לא עם מסמך דיגיטלי. אני יודע שעכשיו למשל ב-15 בחודש מרשים לאנשים שקיבלו את חיסון הספוטניק להיכנס לארץ עם בדיקה סרולוגית.

נכון.

אני יכול להגיד – אני לא רופא, אבל לפי מה שקראתי – אין אמון בחיסון הזה, אבל בגלל זה דורשים את הבדיקה הסרולוגית. יש עשרות אלפי קרובי משפחה מדרגה ראשונה של עולים בכל העולם שסובלים המון היום – הם מחלימים אבל אין להם דרך לקבל את הבוסטר והם לא יכולים להיכנס. הם מוכנים לעבור בדיקה סרולוגית כשהם מגיעים. אנחנו חייבים למצוא פתרון. יש פה נייר עמדה מאלי ביר מאיחוד הצלה, שגם מסתובב המון בארצות הברית, והוא מעלה פה את הכאב שנמצא שם. חייבים לבדוק שוב אם יש דרך למצוא את האיזון בין בריאות הציבור בארץ, ולתת למחלימים עם בדיקה סרולוגית, עם מה שהם רוצים לדרוש להיכנס לפה כי עכשיו אנחנו אמרנו שפתחתנו את הדלתות לכל העולם להיכנס לישראל, יש תיירות עכשיו, וסגרנו את הדלתות לקרובי משפחה של עולים.

אני רוצה להגיד לך, מר ליפמן, קודם כל, אני מזדהה עם כל מילה שאתה אומר, ואני בטוח שחבר הכנסת בגין שותף, שבסופו של דבר אנחנו רוצים מצד אחד לשמור על בריאות הציבור, אבל מצד שני, משפחה שרוצה לחגוג בר מצווה, משפחה שרוצה להגיע לברית או חתונה, או משהו שקשור למשפחה הקרובה, אנחנו צריכים למצוא את הדרך לאפשר להם לעשות את זה. אנחנו חייבים למצוא את הדרך הנכונה והבטוחה. כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת קריב, יתקיים דיון בקרוב מאוד בנושא הזה כי אנחנו מבינים את משמעות הנושא הזה, ואני אגיד לך, מהוועדה הזאת זה תמיד מתחיל בשקט, הכול נרשם, אבל בסופו של דבר, אנחנו מצליחים, שלב אחרי שלב, להבין את המשמעות של הדברים ולתקן אותם.

אז אני רוצה להודות לך ולחבר הכנסת קריב. אני פה כאיש אחד, אבל אני מביע את קול הזעקה של עשרות אלפים בכל העולם. אנחנו ב"יד לעולים" מקבלים פניות כל שעה בנושא הזה, וחייבים למצוא פתרונות לנושאים האלה. בעזרת השם, נעשה את זה בוועדה המיוחדת שנקים לזה. תודה רבה.

תודה רבה לך. אנחנו עוברים לחברת הכנסת מיכל וונש. שלום.

שלום-שלום. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ולכל אנשי הוועדה, שאנחנו מכירים כבר היטב מכל התקופה בכנסת הקודמת. אני רוצה, בהמשך לדבריו של חבר הכנסת לשעבר, דב ליפמן, לומר שעבור מי שחווים את האתגרים האלה, זה לא משנה שהיו פה בחירות ועוד בחירות ועוד בחירות, ויש כנסת חדשה, ושוב דנים בוועדת החוקה בנושאים שעלו בכנסת הקודמת שוב ושוב. את ההרחבות שעשינו בוועדת העלייה והקליטה בכנסת הקודמת עבור חיילים בודדים, עבור בנות שירות, עבור עולים שילדו, ובסופו של דבר אפשרו למשפחות מדרגה ראשונה להיכנס ארצה, זאת הייתה רק ההתחלה, ומה שקורה היום זה שהלכנו אחורה ולא קדימה. מדינת ישראל, אני מזכירה לכולנו, היא גם מדינת הלאום של העם היהודי, וכמעט שנתיים המסר שעובר ברחבי העולם הוא שסבים וסבתות ואחים ואחיות והורים לחיילים בודדים אינם יכולים להיכנס ארצה.

כפי שאמר יושב-הראש בסוף דבריו, בהמשך לדבריה של היועצת המשפטית, אנחנו גם מייצרים אפליה: עכשיו מי שיכולים להיכנס כתיירים – ואולי גם יש להם כסף, ועיני אינה צרה בענף שלם, ענף התיירות, שחשוב לטפל בו, אבל זה לא מאפשר אפילו לרגע לא לתעדף את העובדה שמדינת ישראל היא גם מדינת הלאום של העם היהודי, ולהבין את ההשלכות שכמעט שנתיים אנחנו מעבירים לקהילות ברחבי העולם, למי שהשאירו את כל היקר להם מאחורה – הורים וילדים וסבים וסבתות – כדי לעלות ארצה, אינם יכולים להתחתן פה, הם גם רוצים פה את המשפחה שלהם, אינם יכולים ללדת פה ילדים אם הם רוצים פה אבא ואימא. וזה לא בא בחשבון שאנחנו שוב ושוב מקיימים את הדיונים האלה כאילו שעכשיו התחלנו, עכשיו מתחילה הקורונה. ממש לא, והנה, אנחנו הלכנו אחורה.

חבר הכנסת ליפמן מדבר בשם עשרות אלפי אנשים, ואנחנו מקבלים פניות מעשרות אלפי אנשים ברחבי העולם, אבל זה עניין של מדיניות, זה עניין של תעדוף. בסופו של דבר, כפי שתעדפו במהלך הקורונה ג'דוקאים לפני עולים, עכשיו מתעדפים תיירים לפני עולים. אנחנו מייצרים מצב של אפליה כלפי מי שעלו ארצה. אדוני היושב-ראש, אני מאוד מקווה שאתם לא תרפו מהנושא הזה. בלתי אפשרי לחשוב שככה הנזק ימשיך. ואני רוצה לומר שזה מהדהד היטב ברחבי העולם, בקהילות השונות שאוהבות את ישראל, שרואות את מדינת ישראל כמדינת הלאום שלהן, ויש לכך גם אחריות, לא רק זכות גדולה כשהכול בסדר או הכול לא בסדר. יש גם השלכות על חיי היומיום, שכפי שאמרתי, הותירו הכול מאחור. אני מאוד מבקשת שאנחנו נמשיך את הדיון הזה ולא נרפה, כי כפי שאתה יודע, אין ועדת עלייה, קליטה ותפוצות.

אני מסכים איתך, מיכל. בשבוע הבא אנחנו נקיים את הדיון הזה, אנחנו נהיה על זה, כמו שאומרים. אנחנו לא נרפה מזה כי הנושא הזה הוא חשוב לנו כמדינה יהודית שרוצה לקבל את היהודים מהתפוצות אלינו ולהתחבר כל הזמן ולא להתנתק מהם. זה דבר שלי באופן אישי הוא מאוד מאוד חשוב. מר בגין רוצה להוסיף, בבקשה.

רק לשאול. ישנם ישראלים – המספר לא ידעו לי – שחיים בחוץ לארץ שנים רבות, או שעזבו כשילדיהם היו קטנים, או שנולדו שם ילדים, והילדים, מסיבות שלהם או של ההורים, לא התאזרחו. לפחות עד לפני זמן מה הייתה מנועה כניסתם. יש להם פה סבים וסבתות, אז אם תוכלו לומר מה המצב כעת. הייתה לי איזו הבנה שהייתה הקלה, אבל אני לא בטוח בכך ברגע זה.

אגב, הם דרשו לאורך כל התקופה של הקורונה למצוא תור באיזו קונסוליה כדי להתחיל את התהליך של האזרחות כי בלי זה – לא בשביל להיכנס. אבל עכשיו זה לא בריא בכלל.

רונן פוקסמן מ"נפש בנפש", אני חושב שהוא יוכל לתת לנו נתונים. אבל לפני כן אנחנו ניגש לאשר.

אני כאן בשני כובעים – אני מורה, אני מרכז את קורס מורי הדרך, ואני גם לשעבר מנהל קבוצות. כרגע אני עוזר לעולים עם חבר הכנסת ליפמן כי העבודה שם אזלה. הייתי רוצה לציין כמה דברים. דבר ראשון, לגבי הענף. התפוצות שמדברים עליהן, מתכננים אותן שנה-שנה וחצי מראש. כלומר, כמה מרכיבים של המתווה, שעבדו עליו הרבה מאוד, אי אפשר להאריך אותם בטווח הקצר. דווקא המספר 5-1 – ואלה החברים שלי שכרגע צובעים בתים ועוסקים במלאכות אחרות, כי פשוט אין עבודה – זה החמצן שלהם. נשאל כאן על ידי הוועדה מדוע יש לחץ ולמה לא מסייעים להם בסיוע כספי? זה מצוין, כי אנשים רוצים לעבוד. הם לא רוצים לקבל כסף מהמדינה, הם רוצים את הדלתות, לא רוצים לסכן את הציבור. בכל הדיון הזה לא נשמע מה קורה עם הבדיקות הסרולוגיות, שהיו טובות עד לפני כמה שבועות, ופתאום הן נעלמו רק לספוטניק.

אני שאלתי את יואב רותם מקודם אם יש לך נתונים על בקשות של זוגות, שלישיות.

אנחנו מדברים על משק שלם של אלפי – אני יכול להביא לוועדה, אני יכול להציג את ולמסור לוועדה מידע מדויק. זה מעסיק גם נהגים, גם מדריכים.

לא כמה אנשים רוצים לעבוד, כמה אנשים רוצים להגיע בזוגות ושלישיות.

להגיע? אני יכול להביא לוועדה את הנתונים.

מדובר על מספרים גדולים?

מדובר על משמעותיים, במיוחד למשפחות שמתפרנסות מזה. למשפחות שאין להן פרנסה כרגע, וזו המדינה שמונעת להן את הפרנסה זה חשוב. יש עוד משהו. יש הרבה משפחות בחו"ל שאת החגיגות שלהן, את החתונות שלהן ואת הבר מצוות שלהן הן עושות בישראל. זאת אומרת, זה מעבר לכל מה שנידון פה. הם עושים את זה בישראל, ודווקא מהקהילה של חבר הכנסת גלעד קריב. הם באים דווקא - - - חייב להיות מתווה מסודר ופשוט – אני רוצה לציין - - -

ולפעמים הילדים שמגיעים לבר מצווה, אם הם לא יגיעו לבר מצווה, הם כבר לא יגיעו לפה.

עכשיו אי אפשר להביא תינוקות.

זו ההזדמנות להביא אותם.

אני מבקש – ואף פעם לא ביקשו את זה – גם הקלה לילדים ותינוקות. נכון שהם מסכנים את הציבור, אבל גם ישראלים מסכנים, ואפשר לבנות תנאים מחמירים, אבל שיתנו למשפחות לבוא לארץ. הקורונה כאן כנראה לתקופה ארוכה, ואנחנו צריכים להיערך לכך. כל התקנות שנעשו עד לכאן נעשו כתקנות שעה. זה לא שעה, זה הולך להיות עשור. התפקיד שלי לא יחזור, אני עברתי לעזור לעולים, אבל לחברים שלי שנשארו בענף אין עבודה וצריכים לעבוד עכשיו ולא לטווח הקצר. הדיון פה הוא ממש בוטנים לגבי מה שנשאר. לגבי המשפחות האלה, הן עכשיו יעשו את בר המצווה – לשלושת הילדים הגדולים הן עשו בישראל בכותל, והילד הקטן יעשה בבית, הוא לא יעשה כאן.

אני מסכים אתך. תודה רבה אשר. אנחנו נעבור לרונן פוקסמן, "נפש בנפש". בוקר טוב רונן.

בוקר טוב. תודה רבה על הדיון. אני אתייחס לשני נושאים שעלו כאן, שבהם אני מבין. אחד, חבר הכנסת בגין ציין את מה שנקרא אזרחים עולים שאינם רשומים, אזרחים ילידי חו"ל. זו תופעה גדולה מאוד, קשה להעריך אותה במספרים, אבל אנחנו בהחלט מדברים על מאות ואלפים. כל מי שמעוניין לעשות עלייה מכל מדינה שהיא – אנחנו אמונים רק על קנדה וארצות הברית, שם לדעתי נמצאים הרוב – על מנת להתחיל את התהליך, הוא חייב קודם כל לתקן את העוול ואת הטעות שהוא לא עשה: על פי החוק, כל אזרח ישראלי שנולד לו ילד בחו"ל חייב לרשום אותו בתוך 30 יום מתאריך הלידה בנציגות הקרובה למקום מגוריו. אנחנו יודעים שהרבה אנשים לא עושים את זה מסיבותיהם הם. הדבר הראשון שהוא חייב לעשות זה לרשום את הילד. הליך הרישום הוא מאוד מאוד מאוד מסובך. מדינת ישראל חוששת – וכנראה בצדק מסוימים – מנושאים של פונדקאות ואימוץ, כי במדינות מסוימות תעודת הלידה לא משקפת את זה. לכן המדינה דורשת הוכחות על קיום ההיריון. זאת אומרת שאדם בן 45 צריך להביא צילום של האולטרסאונד שלו – שלו, שהוא בבטן אמו כדי להוכיח שאמו היא אכן יולדתו כדי להוכיח את הקשר הביולוגי. זו רק דוגמה אחת על קצה המזלג.

הדוגמה שחבר הכנסת לשעבר ליפמן ציין – הקונסוליות פשוט קורסות, הן לא עומדות בזה, ומבחינתן – ואני יכול להבין אותן במובן מסוים – זה לא בסדר העדיפות כי הם אומרים אתה לא ישראלי, אתה לא רשום כישראלי. אם יש לי ישראלי שחס וחלילה צריך טיפול בגופה, אני אטפל בו כי הוא מופיע אצלי. אתה נכנס לרשימת המתנה. ולכן אנחנו מדברים על תורים של שישה-שבעה-שמונה חודשים. וזאת נקודה מאוד מאוד כואבת – אלו אנשים שלא יכולים להיכנס, א', כי אין להם דרכון ישראלי, ו-ב', הם לא יכולים להתחיל את תהליך העלייה מאותה סיבה.

מה שמוביל אותי לנושא השני, והוא העולים עצמם. כמו שכבר ציינו, גם מיכל קוטלר שעובדת אתנו, וגם אחרים, למדינה שלנו יש מוטיבציה מאוד מאוד גדולה והיסטורית לעודד עלייה ולקלוט עלייה. אני חושב שבכל המתווים – ואנחנו עוקבים אחרי כל המתווים בכל השנתיים האחרונות, ואני מצטרף למה שאמר כאן קודמי, שצריך כבר להתחיל לתכנן לטווח הארוך. בכל המתווים יש התייחסות לישראלים ולזרים. העולים מקיימים פה איזשהו סטטוס קצת מוזר כי הם זרים שהופכים לישראלים בשנייה. זאת אומרת, יש להם ויזה בדרכון, עד עכשיו הם עדיין זרים. ברגע שהם עברו את ביקורת הגבולות, הם הופכים לישראלים ואז מונפקת להם תעודת זהות עם מספר זהות. והמערכת פשוט לא יודעת איך לקבל את זה. יש לנו קו חם שעובד בלילה לעולים שנמצאים בנמלי תעופה ברחבי צפון אמריקה שמתקשרים ואומרים: עשיתי הכול לפי ההוראות, אבל אני עדיין לא יכול לעלות למטוס. ובכל פעם יש איזשהו באג אחר – התו הירוק, לא מאשרים את המכתב שלי ממשרד החוץ, הוויזה לא מספיקה להם. המערכות פשוט לא יודעות איך לקבל את האמורפיה הזאת שבין זרים לישראלים.

חבר הכנסת קריב דיבר קודם על זרים שיש להם זיקה לישראל. אני חושב שעולים שאושרו ומחזיקים ויזת עלייה חתומה על ידי הסוכנות היהודית והקונסוליה הישראלית במקום מגוריהם זה הרבה יותר מזרים בעלי זיקה.

הבנתי. רונן, אני אגיד לך משהו באופן אישי, כאילו אנחנו נמצאים פה לבד. אף אחד לא שומע. חבר הכנסת בגין מכיר את הסיפור. אני עליתי לארץ בשנת 1972 מליטא. ההורים שלי רצו לעלות לארץ שנים רבות, והשערים היו סגורים, כמו שאתם יודעים, בברית המועצות. יהודי שנמצא בחו"ל ורוצה להגיע למדינת ישראל – הכמיהה והרצון שלנו הם דבר שישראלי שגר בארץ לא מבין את זה. אנחנו כיהודים – ואני לא יהודי דתי, אבל אני יהודי מאוד ציוני שמבין את הנושא הזה, והמשמעות שלו היא קריטית למדינת ישראל ולעתיד העם היהודי. כמו שאמר אשר מקודם, הקורונה תהיה אתנו, היא לא הולכת, היא לא אומרת לנו ביי-ביי מחר בבוקר ונעלמת. ואנחנו פה בוועדה – וכמו שאמרת, הרב קריב מבין את זה טוב יותר ממני, ואולי גם מהרבה אנשים אחרים – נעשה את זה צעד-צעד ואנחנו דבר ודבר, ואנחנו עושים את זה באופן יסודי בוועדה, ואנחנו מבטיחים לכולם שאנחנו לא נעזוב את הנושא הזה כי הנושא הזה הוא חשוב, לי באופן אישי ולחברי הוועדה. אז תודה רבה.

תודה רבה לך. אנחנו, בתור הגוף שאמון על נושא העלייה בצפון אמריקה, נשמח להיות מוזמנים לדיון שהרב קריב הבטיח שיתקיים בשבועות הקרובים.

מאה אחוז, תודה רבה. אנחנו עוברים עכשיו – אדוני המנהל?

השאלה אם אתה רוצה לסיים עכשיו את התקנות בעניין מתווה התיירות – להקריא אותן ולהסביר תקנה-תקנה?

מה אתם מציעים? אני חושב שעדיף לסיים - - -

אפשר לסיים את מתווה התיירות ואז לעבור לסט התקנות שמתייחס להקלות.

בתו הירוק – זה טכני, אנחנו מקריאים.

לא, הם צריכים להסביר מה ההקלות שהם מביאים.

הם יסבירו את התקנות. זה עניין טכני אם אתה רוצה לעשות את ההצבעה בסוף, או את שתי ההצבעות אחת-אחת.

נעשה את שתיהן בסוף. מה את מעדיפה?

אני ממליצה לסיים את מתווה התיירות – להקריא, להסביר.

אוקיי, אז נסיים. אז אנחנו נעבור ליועצת המשפטית ונעשה הקראה. לפני שאנחנו מקריאים, אני רוצה לחזור על מה שיושב-ראש הוועדה קריב אמר: הנושא הראשון שאנחנו מבקשים הוא לקיים דיון עמוק לגבי הכניסה מנתב"ג, דבר שביקשנו אותו מספר פעמים. הדבר השני, אנחנו נדון בכל הנושאים שהעלו לגבי פחות מחמישה אנשים שיוכלו להיכנס לארץ, והנושאים שחבר הכנסת לשעבר דב ליפמן העלה, נדון בוועדה מיוחדת כדי לבדוק הקלות. אנחנו נעבור ליועצת המשפטית.

אנחנו נתחיל עם תיקון מס' 9. נבקש תוך כדי הקראה ממשרד הבריאות או התיירות להסביר את ההסדרים הספציפיים. אני מתחילה להקריא. לחברי הכנסת יש גם את התקנות וגם את הנוסח המשולב. אפשר להסתכל על הנוסח המשולב.

"בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 8, 9, 23, 25,24 ו-26 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), מתקינה הממשלה תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות), התשפ"א-2021 (להלן - התקנות העיקריות), בתקנה 1" – אתה יכול לראות את זה בנוסח המשולב.

"(1) אחרי ההגדרה "אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שבוצעה בשיטת PCR מחוץ לישראל "יבוא:
""אישור קבוצתי על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה" - אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שבוצעה בשיטת PCR במהלך 72 השעות שקדמו להצגתה, לכל אדם ששמו ומספר הדרכון שלו מופיע באישור, שניתן על ידי משרד התיירות ובהתאם לתוקף המצוין על גבי האישור"". אני אקריא את כל התיקונים לסעיף ההגדרות ואז נבקש ממשרד הבריאות או התיירות להסביר אותן.

"(2) אחרי ההגדרה "ילד" יבוא:
""מדריך" – כהגדרתו בצו בידוד בית";
(3) אחרי ההגדרה "מקום ציבורי או עסקי" יבוא:
""מתחם לינה" – כהגדרתו בצו בידוד בית;
"סוכן – כהגדרתו בצו בידוד בית";
(4) אחרי ההגדרה "צו בידוד בית" יבוא:
""קבוצת תיירים" – קבוצת תיירים מאושרת כמשמעותה בסעיף 2(ד5) לצו בידוד בית"".

שוב, אני אזכיר שהתקנות שלנו מתייחסות עכשיו להגדרות שלוועדה אין שליטה על השינויים בהן. אני אשמח להבין מגורמי המקצוע שלא מתוכננים שינויים באותן הגדרות ונהלים, לפחות בדברים הכי מהותיים – מי בכלל יכול להיכנס, האם אפשר להכניס מישהו עם רמת חיסון יותר נמוכה? שאנחנו נדע שהאיזון שהוועדה מתכוונת לאשר היום לא ישתנה בגלל שאתם משנים משהו בנוהל שאנחנו לא נדע, או לפחות לא נאשר. אתם רוצים להסביר את ההגדרות האלה?

להתייחס? אני לא יודעת אם גורמי המקצוע ממשרד הבריאות עוד כאן, אבל אני כן יכולה להגיד לגבי מי יכול להיכנס, מיהו האדם הזה, זה מה שדיברנו עליו מקודם, זה מוסדר בכללי הכניסה לישראל. לנו כמובן אין כוונה להקל מעבר לזה. המטרה של המתווה הזה הוא לפטור את אותן קבוצות שלא יכולות לקבל עדיין בוסטר. בשביל זה המתווה הזה נולד, הוא לא נולד בשביל אנשים שלא רוצים להתחסן בכלל, הוא נולד בשביל אנשים שכן התחסנו – אני מצטערת, גם מדינות שלא מחסנות בכלל, יש כאלה. לא לזה הוא נועד, הוא נועד לפער הזה בין זה שיש מדינות שלא נותנות בוסטר, לישראל, שכן דורשת בוסטר. אין כוונה להכניס אנשים שלא חוסנו בכלל.

אתם יכולים להסביר מה זה האישור הקבוצתי, איך זה יעבוד?

כן, אני רק אגיד לפני כן שיש חשיבות שתהיה איזושהי זיקה בין ההגדרות כאן להגדרות בצו בידוד בית כי לא סתם אנחנו מדברים על סוכני נסיעות או על מדריכי תיירים שעובדים כאן, מדריכי טיולים, אלא על הקבוצה המסוימת הזאת, שיש לה תנאי שהייה מיוחדים ולכן הדברים נגזרים אחד מהשני וקצת קשה להפריד אותם, ולכן יש חשיבות – אבל ברור לנו שזה משליך גם על הדיונים כאן ועל האישור של התקנות במקרה שיהיו שינויים מהותיים. לגבי אישור קבוצתי על תוצאה שלילית – היום מי שלא מוגדר כמתחסן או מחלים לפי ההגדרות החדשות, יכול להיכנס למקומות שפועלים בתו ירוק עם תוצאת PCR פרטית. ישראלים יכולים להנפיק אישור תו ירוק במערכת של משרד הבריאות על סמך התוצאה הזאת. לתיירים אין את האפשרות הזאת, אבל מצד שני, הם כן נבדקים, לפחות בשבוע הראשון אחת לשלושה ימים ב-PCR, ולכן רצינו שתהיה להם אפשרות להיכנס עם מעין תו ירוק קבוצתי. יתרון נוסף הוא שהמטרה היא שהם יסתובבו כקבוצה וזה שומר על המסגרת הקבוצתית הזאת. הם נכנסים ביחד למקומות כקבוצה. זה האישור שהם צריכים להציג כדי להיכנס למקומות שפועלים עם תו ירוק. לחלק מהמקומות, למשל למועדונים, הם לא יכולים להיכנס עם תו ירוק.

אז רק להבין, בשבוע הראשון, שזה תחליף לבידוד, הם עושים בדיקה פעם ב-72 שעות, והם לא חייבים לעשות אנטיגן בכל יום?

נכון. נכון. הם יכולים לבחור אנטיגן או PCR, אבל אם הם בוחרים לעשות PCR - - -

הם יכולים לעשות אנטיגן כל יום במקום ה-PCR?

כן. כן.

לא בבית.

נכון, נכון, אנטיגן בעמדות דיגום מסודרות. אבל אם הם עושים PCR ממילא, אז אין סיבה שהם לא ייכנסו איתה גם למקום שפועל בתו ירוק.

והאישור הקבוצתי הוא רק אם הם עושים את ה-PCR.

נכון. וזה אישור שמשרד התיירות מנפיק על סמך הדיווחים של הסוכנים לגבי ביצוע הבדיקות והתוצאות.

ואיך הסוכנים מדווחים? מה הטכניקה?

אני אגיד. סתיו קבלו, הלשכה המשפטית, משרד התיירות. משרד התיירות נערך בצורה מאוד משמעותית במתווה הזה גם מבחינה מחשובית וגם מבחינת האנשים שהולכים לנהל את המתווה. יש לנו שלוש מערכות שאנחנו עובדים איתן: הראשונה היא מערכת שהיא טרום ההגעה של התיירים לארץ, שם הסוכן מגיש את כל המסמכים, מגיש את הבקשה עם כל התוכנית של הטיול. שם עובדי המשרד עוברים על הבקשה בפרוטרוט ומעבירים את המלצתם לרשות האוכלוסין וההגירה. המערכת השנייה היא מערכת של דיווח בדיקות. במערכת הזאת הסוכן נכנס עם קוד מזהה שיש לו ועם קוד מזהה של הקבוצה, וצריך לסמן אם הקבוצה ביצעה בדיקת PCR - - -

מה זאת אומרת הסוכן נכנס? הסוכן לא בארץ?

לא, הסוכן שמארגן את אותה קבוצה הוא זה שאמון על הדיווח למשרד התיירות. הוא נכנס עם קוד שיש לו למערכת זיהוי מרחבית.

אה, לאתר.

נכון, נכון, לאתר.

חשבתי פיזית נכנס לארץ. לא הבנתי.

לא, לא, נכנס לאתר ומסמן שם אם הם ביצעו בדיקת PCR או בדיקת אנטיגן, אם כל חברי הקבוצה יצאו שליליים, אם יש מישהו שלא הגיעה לו תוצאה, אם מישהו נמצא חיובי. מפה קורים שני תהליכים – אם הם ביצעו בדיקת PCR, מונפק לו אישור קבוצתי, מה שאמרו עכשיו, שנשלח לסוכן. הדבר השני הוא שהמערכת מתחילה לספור אחורה מתי צריך להתקבל שוב דיווח. אז היא שולחת התראות לסוכן בכל מספר שעות בשעות שנקבעו – דע לך, בעוד ככה וככה שעות צריך לעדכן את הדיווח וכדומה. המערכת השלישית היא קישור מהמערכת הזאת, וגם ניתן להיכנס אליה בנפרד, זו מערכת לדווח על תייר שסירב לבצע בדיקה או תייר שקיבל תוצאה חיובית.

ומה קורה בנקודה הזאת?

בנקודה הזו, ברגע שזה מתעדכן אצלנו – אגב, משרד התיירות מפעיל חמ"ל שפעיל בטלפון 7/24, אפשר לפנות גם דרך החמ"ל. מי שמקבלים את הדיווח, יש להם את דרך הפעולה שבה הם צריכים לנקוט, למי הם צריכים לדווח, והם מנחים את הסוכן מה לעשות.

ואיפה המדריך בכל הסיטואציה הזאת?

המדריך הוא שלוחו של הסוכן.

אתם יודעים איזה מדריך מלווה איזו קבוצה?

בוודאי, זה מופיע אצלנו, זה אחד הדברים שצריך לאשר מולנו עוד קודם להגעת הקבוצה. במסגרת כל הבקשות שמגישים, גם רושמים מיהו אותו מדריך ומיהו אותו נהג, והם חייבים כמובן להיות בעלי תו ירוק.

פרוצדורה. כל הכבוד. יישר כוח.

מי יבצע את הבדיקות?

הבדיקות מבוצעות – הסוכן יכול להזמין חברה פרטית שמבצעת את הבדיקות במקום, או שהם יכולים לגשת לתחנות מד"א כמו שעושים היום ילדים לדעתי.

אפשר להכשיר את המדריכים אולי.

אני לא בטוחה שיהיה אישור ממשרד הבריאות.

יש גבול לכמה אחריות אנחנו יכולים להטיל על המדריכים.

ואחרי השבוע הראשון יש חובה לעשות בדיקות?

לא, רק אם רוצים להוציא את התו הירוק – את האישור הקבוצתי לתוצאה שלילית.

אני אספר לכם שבאולימפיאדת טוקיו – בגלל שנכנסתי לכנסת לא נסעתי לשם, אבל הקבוצות שהייתי אחראי עליהן – כל העיתונאים למשל, בשבוע הראשון, מאוד דומה למה שאת מספרת, ובשבוע השני פתחו להם קצת יותר, ואחרי שבועיים הם כבר יכלו להסתובב כמו תייר רגיל בטוקיו. כל מי שהגיע לאולימפיאדה זכה להיות או במתקן של האימונים והתחרות, או במלון ולא יכול היה בכלל להסתובב ברחבי יפן, אבל הטכניקה היא מאוד דומה במעקב אחרי האנשים במדינה עצמה. יפה מאוד, הלוואי וזה יצליח.

ובגלל שהתייחסנו לצו בידוד בית, אני רק אזכיר את מה שיושב-הראש, חבר הכנסת קריב, אמר, שאחת הנקודות שחייבים להתייחס אליהן בהמשך היא הפער בין ישראלי שמחוסן פעמיים אבל הוא ללא בוסטר שנכנס לישראל ונכנס לבידוד בית מלא לשבוע, לעומת התייר שעכשיו יסתובב, שוב, במגבלות, אבל עדיין יכול ליהנות מהארץ שלנו ולא להיות בבידוד בית, וזה יהיה בהמשך אני מניחה.


"תיקון תקנה 2 –

2. בתקנה 2 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (א4) יבוא:
"(א5) על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין מקום כאמור בפסקאות (3) עד (6) ו – (8) עד (10) לתקנת המשנה האמורה, רשאי אדם להפעילו בדרך של פתיחתו לציבור גם בלא הצגת אישור "תו ירוק" או אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מידית לחבר בקבוצת תיירים, אשר שמו ומספר הדרכון שלו מופיע באישור קבוצתי על תוצאה שלילית בבדיקה קורונה שהציג מדריך הקבוצה בכניסה למקום; בכניסה של קבוצת תיירים כאמור, תישמר הפרדה בינם לבין הקהל השוהה במקום"".

אולי משרד הבריאות או משרד התיירות יסבירו איך זה יתנהל במקומות שבהם יש תו ירוק?

נכון. במקומות – לא בכל המקומות, זה לא כולל מועדונים, אולמות אירועים, אירועי תרבות וספורט בתו ירוק, שהם המקומות היותר מסוכנים שאנחנו לא רוצים שהם יתערבבו. זה סוג מסוים של אישור שאפשר להציג, שמפעיל המקום יכול לבקש לראות כדי להכניס את קבוצת התיירים האלה למקום. הסברנו קצת על האישור, משרד הבריאות הסבירו איך מקבלים אותו. על האישור מופיעה רשימה של מספרי הדרכון של אותם תיירים והוא אמור לבדוק שאותם תיירים – להשוות בין הרשימה לדרכון, כמו שהוא אמור לבדוק תעודות זהות של אנשים אחרים שמגיעים ומציגים את זה בסמוך לתו הירוק.

זאת אומרת שאם יש תייר שהחלום שלו הוא להגיע ולראות משחק צמרת של מכבי נתניה נגד מכבי פתח תקווה בליגת העל כשיש 2,000 צופים – לא יוכל להיכנס.

אלא אם הן הוא מחוסן בבוסטר, אבל במתווה הזה שלנו - - -

במתווה הזה הוא לא יוכל להיכנס.

במתווה הזה הוא לא יכול.

אדם שזה חלום חייו - - -

איזה סוג הפרדה אתם מצפים מהמחוסנים ובעלי המקומות? מה אתם רואים שיקרה?

גם הסוכנים מכירים – אנחנו הרי עבדנו בפיילוט במאי, אומנם עם תיירים שהם כן מחוסנים, אבל ההנחיות היו דומות מאוד. בסוף, גם בבתי המלון יש אפשרות לשים את הקבוצה לאכול בחדר אוכל בחוץ או בחדר נפרד, גם במסעדות. יש אפשרות לעשות את ההקפדה על השמירה.

והמדריך צריך ללוות אותם, נכון?

נכון. למעט בזמן הלינה, הוא צריך להיות צמוד אליהם לאורך כל הזמן.

"תיקון תקנה 4א –

3. בתקנה 4א לתקנות העיקריות, אחרי "או אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מידית" יבוא "או לחבר בקבוצת תיירים אשר שמו ומספר הדרכון שלו מופיע באישור קבוצתי על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שהציג מדריך הקבוצה בכניסה למקום" ואחרי "ויחולו לעניין הפעלתו הוראות תקנה 4" יבוא "ולעניין כניסה של קבוצת תיירים למקום – תישמר הפרדה בינם לבין הקהל השוהה במקום".

זה הסדר דומה למקומות שמתקיימות בו תפילות. נכון?

נכון.

אני אמשיך, אלא אם כן יש למישהו הערות? עכשיו זה הסעיף שמחיל חובות על הסוכנים ועל המדריכים.

"הוספת תקנה 5א –

4. אחרי תקנה 5 לתקנות העיקריות יבוא:
"חובות סוכן ומדריך המפעילים או מלווים טיול מאורגן של קבוצת תיירים –

5א. על סוכן המארגן טיול מאורגן של קבוצת תיירים ועל מדריך המלווה טיול כאמור, לפי העניין, יחולו הוראות אלה, במהלך תקופת שהותה של קבוצת התיירים בישראל:
(1) (א) הסוכן ימנה מדריך קבוע שישהה עם קבוצת התיירים בכל עת, למעט בעת שהייתם במתחם הלינה" – כפי שסתיו בדיוק אמרה – "וכן ימנה נהג קבוע בעבור חברי הקבוצה; לא ימנה הסוכן מדריך או נהג כאמור, אם אינם מחוסנים או מחלימים; הסוכן יידע את המדריך לגבי חובתו לשהות עם חברי הקבוצה בכל עת למעט בעת שהייתם במתחם הלינה;
(ב) המדריך לא יתיר לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, לשהות מחוץ למתחם הלינה בלעדיו;
(2) הסוכן והמדריך יביאו לידיעת חברי הקבוצה את הוראות אלה:
(א) תנאי יציאתם מבידוד לפי סעיף 2(ד5) לצו בידוד בית;
(ב) כי עליהם לשהות יחד ובסמיכות למדריך, בכל עת, למעט בעת שהייתם במתחם הלינה, לרבות אי-כניסה למקום כאמור בפסקאות (1), (2) ו – (7) לתקנה 2(א), ואי-השתתפות באירוע מאורגן המתקיים בהשתתפות אנשים נוספים שאינם חברי הקבוצה או נותני שירות לקבוצה, ובכלל זה כנס או מסיבה;
(ג) כי בשעות שבהן לא מתקיימת פעילות מטעם הסוכן או המדריך, עליהם לשהות באזורים שהוקצו בעבורם במתחם הלינה בלבד;
(ד) כי על כל חבר בקבוצה לשאת עימו אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שבוצעה בשיטת PCR במהלך 72 השעות שקדמו לנשיאתה, או אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מידית שבוצעה במהלך 24 השעות שקדמו לנשיאתה, במהלך תקופת הבידוד שהוא חב בה כאמור בסעיף 2(א5) לצו בידוד בית;
(ה) את חובתם לעטות מסיכה בהתאם להוראות סעיף 3ה לצו בידוד בית;
(3) הסוכן או המדריך לא יבקר יחד עם חברי הקבוצה, כולם או חלקם, במקום כאמור בפסקאות (1), (2) ו – (7) לתקנה 2(א), או באירוע מאורגן אחר המתקיים בהשתתפות אנשים נוספים שאינם חברי הקבוצה או נותני שירות לקבוצה, ובכלל זה כנס או מסיבה, ולא יוביל את חברי הקבוצה, כולם או חלקם, אל מקום או אירוע כאמור; נודע למדריך כי חבר הקבוצה ביקר במקום או באירוע כאמור, ידווח על כך באופן מידי לסוכן;
(4) הסוכן יתאם מראש את מועדי הביקור של קבוצת התיירים באתרי הביקור, לרבות בבתי אוכל; הביקור של קבוצת התיירים באתרי הביקור יתואם כאמור כך שהביקור יהיה, ככל האפשר, בשעות שאינן שעות העומס במקום;
(5) ב (א) בהזמנת מתחם הלינה, יידע הסוכן את מפעיל מתחם הלינה כי מדובר בקבוצת תיירים, ויבקש ממנו להקצות לחברי הקבוצה אזור נפרד של לינה וכן להקצות להם אזור נפרד לאכילה בחדר האוכל של המקום; לא יתקשר הסוכן עם מפעיל מתחם לינה שלא הסכים לבקשה כאמור;
(ב) בעת תיאום הגעת הקבוצה לבית אוכל, יבקש הסוכן ממפעיל בית האוכל להקצות לחברי הקבוצה אזור נפרד לאכילה; לא יזמין הסוכן שירותים ממפעיל בית אוכל שלא הסכים לבקשה כאמור;
(ג) הסוכן יקצה הסעה נפרדת לחברי הקבוצה, ולא יאפשר הסעת אנשים נוספים יחד עם חברי הקבוצה או נותני השירות לקבוצה;
(6) הסוכן ינהל רישום של מקומות הביקור שבהם שהתה הקבוצה ואת מועדי הביקור, ישמור את הרישום 20 ימים לאחר יציאת הקבוצה מישראל, וימסור את הרישום לבקשת משרד הבריאות, לצורך ביצוע חקירה אפידמיולוגית;
(7) הסוכן יעביר אל מוקד משרד התיירות הצהרה חתומה אחת ל-24 שעות על כך שהתקבלו תוצאות שליליות בבדיקת קורונה מידית שבוצעה בעבור כל אחד מחברי הקבוצה, או אחת ל-72 שעות, על כך שהתקבלו תוצאות שליליות בבדיקת קורונה שבוצעה בשיטת PCR בעבור כל אחד מחברי הקבוצה, והכול לגבי חברי הקבוצה החבים בבידוד כאמור בסעיף 2(ד5) לצו בידוד בית ובמהלך תקופת הבידוד;
(8) הסוכן ידווח, בהקדם ככל האפשר, למוקד משרד התיירות, שפרטי ההתקשרות עימו יפורסמו באתר משרד התיירות, במקרים המפורטים להלן;
(א) סירוב חבר מחברי הקבוצה לבצע בדיקה כאמור בפסקה (7) לתקנה זו;
(ב) קבלת תוצאה חיובית של חבר מחברי הקבוצה בבדיקת קורונה מידית או בבדיקת קורונה שבוצעה בשיטת PCR;
(ג) אם נודע לו על הפרת חובת הבידוד החלה על חבר הקבוצה עקב מגע הדוק עם חולה, לפי סעיף 2(א) לצו בידוד בית;
(ד) אם נודע לו על הפרת ההוראות שהביא לידיעת חברי הקבוצה לפי פסקה (2)(ב), בידי חבר הקבוצה;
(9) במקרה של קבלת תוצאה חיובית בבדיקת קורונה שבוצעה לחבר בקבוצה, או במקרה שחלה על חבר בקבוצה חובת בידוד בשל מגע הדוק עם חולה, בהתאם לסעיף 2(א) לצו בידוד בית, יעדכן הסוכן על כך גם את מפעיל מתחם הלינה שבו שוהה קבוצת התיירים.""

אני חושבת שאני גם אקריא את שתי התקנות הבאות כך שנציגי הממשלה יסבירו גם את החובות וגם את העבירות הפליליות ואחר כך את העבירות המנהליות שאתם מבקשים לקבוע. אני אקריא גם את 5 ו-6.

"תיקון תקנה 6 –

5. בתקנה 6 לתקנות העיקריות, אחרי פסקה (7) יבוא:
"(8) במקום מהמקומות המנויים בתקנה 2(א5) – גם חבר בקבוצת תיירים ששמו ומספר הדרכון שלו מופיע באישור קבוצתי על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה.

תיקון תקנה 7" – זה סעיף העונשין שמתייחס לכל החובות שבדיוק הקראתי.
"6. בתקנה 7(א) לתקנות העיקריות -
(1) בפסקה (1), לפני "כל זאת למעט פעוט" יבוא "ולעניין כניסת חבר בקבוצת תיירים למקום מהמקומות המנויים בתקנה 2(א)(5) – גם לא הציג מדריך הקבוצה בעת כניסת הקבוצה למקום אישור קבוצתי על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה, ששמו ומספר הדרכון של אותו חבר מופיע בו";
(2) אחרי פסקה (4א) יבוא" – שוב, פה אנחנו ברשימה של עבירות פליליות.
""(4ב) סוכן המארגן טיול מאורגן של קבוצת תיירים, אשר מינה בעבור הקבוצה מדריך או נהג שאינו מחוסן או מחלים, בניגוד לתקנה 5א(1)(א);
(4ג) מדריך של קבוצת תיירים אשר התיר לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, לשהות מחוץ למתחם הלינה בלעדיו, בניגוד לתקנה 5א(1)(ב);
(4ד) סוכן המארגן טיול מאורגן של קבוצת תיירים או מדריך אשר -
(א) ביקר יחד עם חברי הקבוצה, כולם או חלקם, במקום או באירוע מאורגן כמפורט בתקנה 5א(3), בניגוד לתקנה האמורה;
(ב) הוביל את חברי הקבוצה, כולם או חלקם, אל מקום או אירוע מאורגן כמפורט בתקנה 5א(3), בניגוד לתקנה האמורה;
(4ה) סוכן המארגן טיול מאורגן של קבוצת תיירים אשר לא ניהל רישום, לא שמר את הרישום או לא מסר את הרישום לבקשת משרד הבריאות כאמור בתקנה 5א(6);
(4ו) סוכן המארגן טיול מאורגן של קבוצת תיירים אשר לא העביר הצהרה חתומה על תוצאות שליליות בבדיקת קורונה מידית או בבדיקת קורונה שבוצעה בשיטת PCR אל מוקד משרד התיירות לגבי חברי הקבוצה החבים בבידוד ובמהלך תקופת הבידוד, כאמור בתקנה 5א(7), בניגוד לתקנה האמורה;
(4ז) סוכן המארגן טיול מאורגן של קבוצת תיירים, אשר לא העביר אל מוקד משרד התיירות דיווח במקרים המפורטים בתקנה 5א(8)(א) ו – (ב), בניגוד לתקנה האמורה;
(4ח) סוכן המארגן טיול מאורגן של קבוצת תיירים, אשר לא דיווח למוקד משרד התיירות במקרים המפורטים בתקנה 5א(8)(ג) ו – (ד), בניגוד לתקנה האמורה;
(3) בפסקה (5), בסופה יבוא:
"(ח) במקום מהמקומות המנויים בתקנה 2(א5) – גם חבר בקבוצת תיירים ששמו ומספר הדרכון שלו מופיע באישור קבוצתי על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה"".

אני אקריא עכשיו את העבירות המינהליות, ואז הם יסבירו את כל המערך של החובות והעונשים ביחד.

"תיקון התוספת –

7. בתוספת לתקנות העיקריות, אחרי פרט (6) יבוא" – ופה יש לכם פירוט בטבלה בעמוד 20. (6א) זו העבירה המינהלית.

זה 5,000 שקל.

טור א'

העבירות המינהליות
טור ב'

קנס מינהלי קצוב בשקלים חדשים

"(6א)
7(א)(4ב)
5,000

(6ב)
7(א)(4ד)(א)
5,000

(6ג)
7(א)(4ה)
2,000

(6ד)
7(א)(4ו)
2,000

(6ה)
7(א)(4ז)
5,000"

לפני שאנחנו נעבור על הכול, אני רוצה לשאול את משרד התיירות – המדריכים מודעים, הסוכנים מודעים, כולם, יש פה מקבץ של דברים לא פשוטים ואחריות מאוד מאוד כבדה על הסוכנים, בעיקר על הסוכנים וגם על המדריכים. הייתי רוצה לדעת איך המידע הזה יגיע אליהם, האם הם חותמים משהו על זה שהם מודעים ואחראיים וזו אחריות שלהם? כי יש פה נושאים פליליים.

נכון. קודם כל, משרד התיירות עומד בקשר רציף גם עם מארגני התיירות הנכנסת. אנחנו - - - מארגני התיירות הנכנסת אצלנו במשרד. גם היה הסבר.

באיזה צורה היה הסבר, מייל?

סמנכ"ל המשרד שלנו נמצא איתם בקשר רציף. אני יכולה לבדוק איך נעשה ההסבר, אבל אני יודעת שהם תודרכו. שוב אני אומרת, אנחנו פה בהמשך של פיילוט קודם, זאת אומרת, מארגני התיירות מכירים את זה כבר מקבוצות שנכנסו לפה בטפטופים בערך ממאי.

אבל בפיילוט לא היו עבירות פליליות.

לא היו עבירות פליליות, אבל המתווה היה פחות או יותר זהה. מעבר לזה, יש לנו גם תיבת מייל וגם חמ"ל עם טלפון זמין 7/24 לשאלות. לגבי היידוע של הסוכן – ברגע שהוא מגיש את אותה בקשה, אחד מהדברים שהוא חותם עליהם זו הצהרה שבה מפורטות כל החובות שלו שהוא יודע, והוא מתחייב והוא מכיר, והן ממש מפורטות אחת-אחת. זה לא אני מתחייב לכל מה שכתוב בנוהל, אלא הן ממש מפורטות אצלנו באתר במסגרת הבקשה אחת-אחת, ואחר כך הוא חותם. גם התייר חותם על הצהרה שהוא מכיר, גם שם הכול מפורט, ושהוא יודע את כל - - -

מתי הוא חותם, לפני שהוא נכנס לארץ, או לפני שהוא מזמין את כרטיס הטיסה?

לפני שמאשרים את הבקשה. זאת אומרת, כשהסוכן מגיש את הבקשה, הוא כבר צריך להגיש את הכול. התיירים כבר אמורים להיות מעודכנים מראש.

יואב, אני רוצה לשאול אותך שאלה, לפני שאנחנו נמשיך, ברשותך. משרד התיירות הלך כברת דרך. אתם חלק מהסיפור הזה. האם אתה כמי שיושב פה כנציג – אני רואה אותך כנציג המדריכים, כי אתה נמצא פה. אתם מודעים לכל הסעיפים, לכל התקנות, לנושא הפלילי, לקנסות?

אחד הדברים שעכשיו אנחנו בדיוק מדברים עליו – אלינו זה הגיע דרך נציגי הוועדה, עוזרים פרלמנטריים של חברי הכנסת מהוועדה. אני לא יודע אם אני אמור להגיד את זה, אבל זו אולי אחת הבעיות בכל המשבר שלנו, מורי הדרך, שאנחנו לא חלק מהתהליך, שלא מתייעצים אתנו. אין משהו רשמי - - -

אתם כן. אתם כן. אני ראיתי אותך יותר מאת ראש הממשלה.

לא עבר אלינו בצורה רשמית הדבר הזה. אני אומר לך, אני אישית – דעתי עכשיו, לא כנציג מורי הדרך – מורה דרך אצלי צריך להתעדכן - - -

עזוב את העבר, אני שואל עכשיו לעתיד. אנחנו חותמים על תקנות היום, יש לנו אחריות. אני שמעתי את משרד התיירות, אנחנו רוצים להבין שאתם מודעים לזה, שאתם קראתם ואתם יודעים, ואתה מעביר את החומר למדריכים, שהכול ברור וידוע, ושמחר בבוקר לא תעלה בטלוויזיה ותגיד הפתיעו אותי.

אבל זה לא הועבר אלינו בצורה – למורי הדרך, או לפחות לארגונים הנציגים, יש את אגודת מורי הדרך מורשת דרך, לא הייתה השיחה הזאת עם הסמנכ"ל. יכול להיות מאוד להיות שהנוהל הרשמי צריך להיות שדרך המארגנים צריכה להיות השיחה הזאת ולכן זה פותר את זה. אבל זה לא הועבר. אני אומר שארגון מורשת דרך כבר לקח על עצמו ניסיון להעביר את זה למורי הדרך בצורה הכי ברורה והכי חד משמעית כדי שאנשים ידעו למה הם נכנסים. אבל מה שהוצג פה, לדעתי זה דבר שהוא נכון, שהמארגן, שהוא אמור - - -

הסוכן.

כן, המארגן, הסוכן. זה כמו בכל קבוצה שמתרחשת – עוד לפני הקורונה, יש תדריך לפני תחילת קבוצה, וזה דבר שאמורים לעבור עליו.

גברתי ממשרד התיירות, אני הייתי מבקש משהו - - -

אני רק אגיד שאני לוקחת את ההערה ואנחנו נבקש מהמשרד להוציא את זה בצורה מסודרת למורי הדרך.

יפה, זהו. חשוב מאוד שהכול יהיה ברור וידוע. אנחנו הולכים פה למהלך, ובסוף כולנו רוצים שהוא יצליח.

ישר קפץ לי הטלפון של החמ"ל, זה דבר נהדר אגב.

את הנוהל היותר מפורט אתם כן ראיתם?

הנוהל מפורסם באתר משרד התיירות, כל מי שרוצה לראות אותו יכול לגשת. אנחנו נפיץ את הקישור למורי הדרך, יש לנו תפוצה שלהם ונדאג שזה יקרה.

כמובן שזה אולי אפילו יותר חשוב, שתכירו את הנוהל. זה נוהל מפורט וגם מונגש.

נכון. אני חייב לציין שאחת – לא בעיה, אבל יש הודעות לתקשורת שמגיעות דרך כל מיני גורמים למורי הדרך, ויש את מה שעלה פה בוועדה כתפרים של הוועדה לדברים מינהליים. אני חושב שמשרד התיירות צריך להגיש טופס מיוחד שבו כל הנתונים, מהראשון עד האחרון, שכל מי שעוסק בדבר הזה צריך לדעת אותם, לא רק הכותרות הראשיות, כי לפעמים יש דברים קטנים שחסרים בהודעה לתקשורת.

אני מסכים אתך. זה מאוד מאוד חשוב. משרד התיירות חייב להיות מאוד מאוד ברור כלפי הסוכנים והמדריכים. יש פה נושאים שהם פליליים, יש פה קנסות, יש פה אחריות של הסוכנים והמדריכים, ואחריות שלכם כמשרד התיירות להבהיר לכם את זה באופן ברור הכי פשוט שיכול להיות, שלא יופתעו, ובעוד יומיים יעלו בתקשורת ויגידו לא ידענו.

ההערות התקבלו.

תודה רבה.

אני אשמח שתציגו לפחות בקווים כלליים את החובות ומה הפכתם לעבירות פליליות ומה מתוך זה הפכתם לעבירות מינהליות.

אני רק אגיד קודם שהתיירים נכנסים עם תנאי שהייה ייחודיים והם אמורים להכיר אותם, אני חושבת שאפילו לחתום על זה שהם מכירים אותם. הרי בכל זאת מדובר בתיירים, באזרחים זרים, הם לא מכירים, הם יכולים לטעות בתום לב ולא להבין בדיוק מהן ההוראות שחלות עליהן או לאיזה מקום הם נכנסים. לכן אנחנו כן ראינו חשיבות מאוד גדולה לקבוע את ההוראות לגורמים שמלווים אותם, לנותני השירות אנשי המקצוע שאמורים להכיר היטב את המתווה. מצד שני, לא מיהרנו להפליל כל הוראה שמופיעה כאן, אלא רק את הדברים שהם בליבת ההסדר הזה או שהם הכי חמורים והכי חשובים. החובות כוללות גם הוראות לגבי יידוע של התיירים לגבי החובות שחלות עליהם, מינוי של מדריך ונהג קבוע. מדובר בקפסולה ולכן חשוב שגם המדריך והנהג יהיו אנשים קבועים ושהם בעלי תו ירוק. כמובן שאסור להם לקחת אותם למקומות שהם מסוכנים מבחינת סיכון להדבקה או לכל מיני אירועים מאורגנים בהשתתפות של אנשים נוספים. הם צריכים לתאם מראש את אתרי הביקור והמסעדות ולהקצות אזור נפרד כדי לשמור על בידוד המגעים הזה עד כמה שניתן. ולדווח על עצם ביצוע הבדיקות, וכמובן במקרה של קבלת תוצאה חיובית, גם על תוצאה חיובית, או אם נודע להם על הפרות מצד התיירים, הפרות מכוונות, אז גם לדווח על כך.

מבחינת העבירות הפליליות, רובן על הסוכן. יש שתי עבירות שנקבעו גם לגבי המדריך, אבל הסוכן הוא המארגן של הקבוצה וזה שאמור להכיר ולקחת את האחריות המשמעותית יותר.

האם יש את כל זה בשפות זרות לתיירים עצמם, או שזה אחריות המארגנים?

אנחנו מתרגמים גם את הנוהל וגם את ההצהרות בשלב ראשון לאנגלית, והמשרד עושה בחינה באיזה עוד שפות נדרש. ההצהרות יועלו בעוד שפות ככל שיידרש.

יש קהל גדול של מדריכים דוברי אנגלית בלבד, אז צריך לדאוג - - - באופן מסודר גם באתר וגם בתוכן הדברים.

אין לנו נציגים של סוכנים פה, נכון?

אני עבדתי בסוכנות.

לא שעבדת, יש התאגדות, התאחדות?

יש לשכה.

יש מישהו בזום?

אמיר היה בזום.

היה, דיבר הרבה.

דני פה, אבל אני מקושר לעמדות - - -

הייתי רוצה לשאול אותו שאלה.

יש לי קשר רציף אתם.

הייתי רוצה לדעת שהם מודעים לטבלה הזאת, לנושאים האלה, לאחריות הזאת.

הם לא מרוצים מזה שהם הפכו להיות שוטרים, אבל - - -

אני רוצה להיות שקט שאני יודע שאנחנו חותמים עכשיו והכול ברור וידוע וכולם יודעים ואין הפתעות.

כי מדריך מייצג את העובד בתחום גם באופן הכשרת המדריכים, זו אחריות גדולה. והם מוכנים לקבל את זה, אבל צריך להיות גם – אלו אנשים מבוגרים, אלו לא אסירים, והם צריכים איכשהו - - -

במדינתי אני חי. אני יודע איך הדברים עובדים, אני יודע שאכיפה – אומרים שיש אכיפה. אבל יש לנו אחריות לשמור על קודם כל על הציבור פה. המחלה משתוללת בעולם, ואנחנו בהחלט רוצים להכניס תיירים, בעיקר את כל הנושא שדיברנו מקודם. אבל בסוף אנחנו רוצים לדעת שהסוכנים יודעים את התפקיד שלהם ואת האחריות שלהם ואת הנושאים הפליליים, ושמשרד התיירות מעביר להם את זה באופן ברור, שקוף, קל, שהכול יהיה ברור, ושהמדריכים מודעים, ושיהיה בהצלחה לכולם. אבל זאת אחריות שלנו.

לשכת מארגני התיירות הנכנסת היו אתנו בקשר לאורך כל הדרך גם בכתיבת הנוהל ובתקופת הפיילוט וגם כעת. שוב, כמו שנאמר פה, הם כמובן לא מרוצים מכל התנאים שצריכים, אבל בהינתן שזו החלופה היחידה שעומדת, הם - - -

בקשה אישית שלי לך, שהכול יהיה מאוד מאוד ידוע וברור.

אנחנו נעשה על זה דאבל-צ'ק.

רק שאלה נוספת, זה עלה מקודם בדיונים, האם יש פירוט מה קורה אחרי שבעת הימים הראשונים, כשכולם כבר עשו את כל הבדיקות שצריך, נגמרו שבעת הימים הראשונים? יש קבוצה נניח של 14 יום שאני מוליך או שסוכן הביא אותה – האם יש פירוט מה השוני שקורה אחרי שבעה ימים?

זה לא אחרי שבעה, זה אחרי 14 אתה מתכוון.

לא, הם הרי עשו שלוש בדיקות בתוך שבעת הימים האלו.

ניתן לקצר בבדיקת PCR שנערכת החל מהיום השביעי. השוני היחידי הוא לעניין עצם ביצוע הבדיקות למען היציאה מהבידוד. זאת אומרת, הקבוצה ממשיכה להתנהל עם מדריך בקפסולה, לא יכולה להיכנס למקומות תו ירוק שהוחרגו פה. ההבדל היחיד הוא – נגיד שהקבוצה הזאת מהיום השביעי הולכת לישון במדבר שבוע, אז היא לא תצטרך לעשות בדיקות כי היא לא צריכה תו ירוק למען זה. אבל אם הם רוצים להיכנס למסעדות, הם כן ימשיכו לבצע בדיקות.

אבל כל הנהלים נשמרים – השמירה שלהם כקפסולה ולא יוצאים מהמלון וכל זה.

את יכולה להמשיך.

העבירות שקראת כאן – חובה למנות מדריך או נהג שהם בעלי תו ירוק קבועים. החובה של המדריך היא לא להתיר להם לשהות מחוץ למתחם – על זה אין קנס מינהלי כי אם יש פה הפרה משמעותית אז נדרשת חקירה. אנחנו לא מדברים על מקרה שהמדריך בדיוק הלך לשירותים ומישהו בדיוק חצה את הכביש ונכנס בלעדיו, אלא על הפרה משמעותית, ולכן זה גם לא קנס מינהלי.

דני אמיר בזום?

האיסור לבקר ביחד אתם – אנחנו יודעים שלא תמיד בהכרח יש לו שליטה על כל מה שקורה כשהוא לא נמצא שם, אבל אסור לו לבקר ביחד אתם, לסייע או להוביל אותם למקום שאסור להם לשהות בו כמו חתונה באולם אירועים או מועדון. לנהל את הרישום לצורך חקירה אפידמיולוגית במקרה שיהיה צורך לבצע חקירה אפידמיולוגית, לדווח למשרד התיירות על ביצוע הבדיקות בשבוע הראשון. אני אגיד ששני אלה ברף הנמוך יותר הם קנס של 2,000 שקלים ומשרד התיירות ממילא מבצע בקרה על חובת הדיווח הזו. בנוסף, עבירה חמורה יותר של קנס של 5,000 שקלים, אם הוא לא דיווח במקרה של קבלת תוצאה חיובית על ידי אחד מהתיירים. אני אגיד שהם חותמים על טופס ויתור סודיות, ולכן הם יודעים שהם צריכים להעביר את התוצאות של הבדיקות שלהם לסוכן; או אם הוא לא דיווח במקרה שהוא ידע שהייתה הפרה מצד התיירים, גם זה לא כקנס מינהלי כי זה פחות מתאים לסיטואציה של קנס מינהלי אלא במקרה כזה תצטרך להיות חקירה.

שאלת תם – התיירים שמגיעים משלמים על בדיקות ה-PCR פה?

כן.

זה חלק מהחבילה, לא אחד-אחד.

כן, אבל זה לא על חשבון קופת החולים.

חבר הכנסת בגין, אנחנו סיימנו את ההקראה. מי בעד התקנות? מי נגד?

הצבעה
בעד אישור התקנות – פה אחד
התקנות אושרו.

התקנות אושרו. זה תיקון 9. אנחנו מאחלים הצלחה למשרד התיירות, למדריכים, לכל העוסקים בעולם הזה, שתהיה פרנסה טובה, שיגיעו תיירים ושישמרו על הבריאות שלהם ושנשמור על הכללים. אני מחזק עוד פעם את שר התיירות. אני יודע כמה הוא עבד קשה, אני יודע כמה האנשים של משרד התיירות –המנכ"ל, הסמנכ"לים, העובדים – פעלו מול משרד הבריאות ומשרד המשפטים. זה לא פשוט, זו התעסקות שהייתה מאוד מורכבת. האחראי על המדריכים, לפעמים גם צריך להחמיא לשר שעבר כל כך קשה, חלק זה בשבילכם.

אני מחמיא לו כשאני יכול. רק שאלה קטנה, עלו פה דברים גם בנוגע – חבר הכנסת קריב העלה לגבי השבעה הימים, מה קורה עם זה?

אנחנו העברנו את זה לדיון הבא. אנחנו נקיים דיון ממש בעוד שבוע, נכון?

בשבוע הבא נקיים דיון באופן כללי.

גם לגבי הנושאים שחבר הכנסת לשעבר דב ליפמן העלה. כל הנושאים האלה יעלו בדיון הבא. אנחנו מקדמים את זה לדיון הבא. גם לגבי המספר הנמוך יותר, הכול זז לדיון הבא, ככה זה עובד פה.



תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות) (תיקון מס' 10), התשפ"ב-2021

אנחנו עוברים לתיקון 10?

אנחנו עוברים לתיקון מס' 10, שזה לעניין הקלות התו הירוק ובכלל בשטח הפתוח. למשרד הבריאות יש מצגת? למי יש מצגת, למשרד הבריאות? הם יציגו גם את ההקלות שהם הביאו לנו לסט הזה, וגם את התוכניות שלהם לעתיד ליציאה מהגל הזה.

לפני שאת מתחילה, אילנה, אני רוצה להגיד לך שהרבה מלחמות עשיתי בחיי. אחת המלחמות והקרבות העיקשים ביותר היה שאת תקבלי אישור קבוע להגיע לכנסת ישראל. ומאותו היום שקיבלת את האישור, לא ראינו אותך פה.

בהחלט תקלה. אנחנו נשלים את הפערים. קודם כל, זה קשור לדברים משמחים, שאנחנו בירידת תחלואה, ולכן האינטנסיביות של המפגשים שלנו הצטמצמה, וטוב שכך. אנחנו שמחים לשמור על קשר, מה שנקרא – להתראות בשמחות, אבל לפעמים אני מגיעה.

ברשותכם, אני אציג קצת את המתווה של ההקלות, ובכלל את התפיסה שלנו של היציאה מגל התחלואה. אני אציין שמשרד הבריאות הביא גם בסיום גלי התחלואה הקודמים איזושהי תוכנית ליציאה מגל תחלואה שמציגה את ההקלות המדורגות שלהבנתנו נכון לנקוט בהן בהתאם לירידה של התחלואה ולמצב הפעילות במשק, כאשר הכוונה היא לאפשר לכמה שיותר אנשים להיות פתוחים ללא כל הגבלות, לצד מאמץ בכל מקרה להמשיך ולשמר את התחלואה ברמות נמוכות. הקונספט באופן עקרוני אומר שבשלב הראשון של ההקלות אנחנו כרגע בהחלט רואים אפשרות ללכת להקלות, בעיקר במקומות הפתוחים, ששם אנחנו מבינים שמבחינה אפידמיולוגית הסיכון לתחלואה הוא הרבה יותר נמוך, ולכן כתפיסה, ההבנה שלנו היא שאנחנו יכולים ללכת להקלות, אם זה מבחינת הגבלת התקהלויות, חובת מסיכות, ותיכף נעבור על הדברים שעודכנו במסגרת השלב הנוכחי. וכמובן גם כל מה שקשור לתו הירוק, גם כאן אנחנו מבינים שיש מקום לתת הקלות לפעולות, בעיקר במקומות הפתוחים. אבל השלב הראשון כולל בעיקר הקלות שמרביתן הן בשטח פתוח.

בשלב הבא, ככל שנמשיך לראות מגמת תחלואה בירידה – שלצערנו, היא קצת נעצרה בשבוע-שבוע וחצי האחרונים, אנחנו מדשדשים סביב כ-500 חולים מאומתים בממוצע שבועי בשבוע וחצי האחרונים עם מקדם הדבקה שקצת עלה בעקבות כמה אירועים יותר גדולים שחווינו בשבוע האחרון, ולכן אנחנו עדיין לא ירדנו לעשרות בודדות כפי שהיינו בין גל התחלואה השלישי לרביעי. אבל ככל שנתקרב למספרים הקטנים יותר, בשאיפה שנגיע לשם ונתייצב על המספרים האלה, נוכל בהחלט לעבור לשלב שני של הקלות גם בחללים סגורים, כולל ביטול מגבלות על חללים סגורים מבחינת התקהלויות, וגם מגבלות תו ירוק, שגם שם נוכל ללכת להרחבה נוספת של הקלות. אבל עם זאת, אחד הדברים שהם קו מנחה מבחינתנו, שחשוב לנו להטמיע ולהוביל גם במסגרת כל התקנות זה את התפיסה של החיים לצד הקורונה, שאומרת שגם בשלב שנגיע לירידת תחלואה מאוד משמעותית ונתייצב עליה, עדיין נצטרך לשמור על אלמנטים מסוימים של תו ירוק, של מסכות במקומות סגורים כעיקרון שילווה אותנו גם בחודשים הקרובים לאורך זמן בשביל להמשיך ולשמור על אותה תחלואה ברמות נמוכות, במיוחד כשאנחנו מתקרבים לתקופת חורף, שמאופיינת באופן תמידי בתחלואה נשימתית מוגברת – פחות ראינו אותה בשנה שעברה לאור הסגרים והשימוש במסכות, אז לפחות זה משהו שהקל על התמודדות מערכת הבריאות ולא אתגר אותנו במלחמה בכמה חזיתות במקביל. כתפיסה, אנחנו מבינים שאלמנטים מסוימים של תו ירוק ומסכות בחללים סגורים יצטרכו ללוות אותנו לאורך זמן, ומבחינתנו כעמדה מקצועית, לא יהיה נכון להסיר אותן גם כשנתייצב על עשרות בודדות של חולים מאומתים ביום.

לפניכם ההקלות בשלב הראשון כפי שהן הותקנו בתקנות שמובאות היום לאישורכם. הן כוללות הסרה של חובת מסכות בהתקהלות מעל 100 איש בשטח פתוח, דבר שלא היה בתקנות, הוא היה בצו בידוד בית וכרגע עודכן. עדיין נשארת חובת מסכות בחללים סגורים. אם אנחנו מדברים על מגבלת תפוסה באירועי שמחה, אנחנו כרגע נמצאים בהגבלות שהיו – 500 בחללים פתוחים ו-400 בסגורים, כאשר הסרנו הגבלות על כל אירוע שמתקיים בשטח פתוח ונכון להיום לא תהיה הגבלה. בחללים סגורים אנחנו הקלנו עם מספר משתתפים שיכול להגיע היום ל-600 בחלל סגור. כמובן שכל האירועים האלה עדיין - - - בתו ירוק, בדיוק כפי שהיה עד עכשיו. הקלות נוספות בחובת תו ירוק מתייחסות לבתי תפילה, אירועי תרבות וספורט, מקומות ישיבה, שגם כאן חובת תו ירוק הייתה מוחלטת. כאן אנחנו מאפשרים בשלב הזה להקל ולפטור מחובת תו ירוק, תוך שמירה עדיין על מגבלת התקהלות מסוימת. מקום פתוח – עד 1,000 משתתפים ללא חובת תו ירוק, ומקום סגור – עד 100 משתתפים ללא חובת תו ירוק.

ושוב, כאמור, כאשר אנחנו הולכים בהסתכלות קדימה, הכוונה שלנו היא להסיר כמה שיותר הגבלות תפוסה עד להסרתן המלאה, לשמור על תו ירוק, במיוחד במקומות שאנחנו מבינים שהם מקומות רגישים יותר, מקומות שיש לנו שם אוכלוסייה בסיכון לתחלואה קשה כמו מוסדות בריאות, מוסדות גריאטריים, מוסדות שיקומיים למיניהם, בתי ספר שנוגעים בעיקר באוכלוסיות ילדים שעדיין לא מחוסנות בכלל. התו הירוק פה מתייחס גם לתו ירוק עובדים. ומסכות בחללים סגורים, שלהבנתנו, יצטרכו ללוות אותנו לאורך זמן. עד כאן מבחינת התפיסה. אם יש שאלות, אשמח לענות כמובן.

תודה רבה אילנה. תודה רבה. אפשר להקריא.

אם אין שאלות, אז אני אקריא.

אילנה, כשאת מדברת על הקלות בשלב השני, מה זה אומר? מתי זה? בעוד כמה זמן זה עולה?

שוב, אנחנו עדיין לא הגדרנו פרמטרים מדויקים, אנחנו כמובן מבינים שאנחנו נצטרך להמשיך לרדת במספר החולים המאומתים עם מקדם הדבקה שימשיך להיות מתחת ל-1. כלומר, מגמת הירידה חייבת להישמר. לא קבענו איזשהו יעד מספרי ובאיזו כמות תחלואה של ממוצע יומי אנחנו נוכל להתקדם. זה יושפע מעוד כל מיני שינויים, כולל מתווה התיירות שאנחנו מכניסים. לא צופים שתהיה לו – לפחות מקווים שלא – השפעה דרמטית על תמונת המצב האפידמיולוגית במדינת ישראל כי הוא אמור לשמור על גבולות גזרה מאוד מאוד ברורים ולפקח – גם אם מגלים מקרי תחלואה, ואנחנו מבינים שנגלה, לפחות שנוכל להכיל את האירועים האלה במהרה, ולא לאפשר להם להתפשט ולגרום להתלקחות של תחלואה בישראל. אבל אנחנו רואים עדיין מספר לא קטן של אירועי תחלואה, כולל התפרצויות, במערכת החינוך, אירוע של עובדים זרים שחווינו בשבוע האחרון בצפון. זה משהו שעדיין ממשיך ללוות אותנו. שוב, כרגע אני לא יודעת לנקוט במספר, קצת קשה להגיד אותו, ויש עוד הקלות שאנחנו מכניסים עכשיו שגם להן יש פוטנציאל להשפיע על התחלואה, אבל אנחנו מעריכים שבטווח של שבועות נוכל להתקדם לשם.

בסדר גמור. תודה רבה אילנה. אנחנו נתחיל להקריא.

אני אקריא את התקנות. אנחנו בתיקון מס' 10.

"בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 6, 7, 8, 9, 12, 23, 24, 25 ו-27 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן – החוק), מתקינה הממשלה תקנות אלה:
תיקון תקנה 1א –
1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות), התשפ"א-2021 (להלן - התקנות העיקריות), בתקנה 1א(א), במקום "לא יקיים אדם התקהלות ולא ישתתף בהתקהלות" יבוא "לא יקיים אדם התקהלות במבנה ולא ישתתף בהתקהלות במבנה", אחרי "עולה על ההתקהלות המותרת" יבוא "במבנה" ובמקום הקטע החל במילים "לעניין זה, "התקהלות מותרת"" ועד סופו יבוא "לעניין זה, "התקהלות מותרת במבנה" – עד 100 אנשים"." – שזה תרגום של מה שאילנה אמרה לנו עכשיו במילים יותר פשוטות.

"תיקון תקנה 2 –
2. בתקנות 2(א) לתקנות העיקריות, בפסקה (7), אחרי "או מקום שמתקיים בו פסטיבל" יבוא "ולמעט מקום שמתקיימים בו אירוע ספורט או פעילות תרבות בנוכחות קהל בהושבה בלבד ועם מספר צופים כמפורט להלן:
(1) אם המקום מצוי בשטח פתוח – עד 1,000 צופים;
(2) אם המקום מצוי במבנה – עד 100 צופים;".
תיקון תקנה 4א –
3. בתקנה 4א(א) לתקנות העיקריות –
(1) בתקנת משנה (א), במקום "מקום הפתוח לציבור שמתקיימות בו תפילות ופועל בתפוסה של מעל 50 אנשים" יבוא "מקום הפתוח לציבור שמתקיימות בו תפילות המצוי במבנה, ופועל בתפוסה של מעל 100 אנשים, או מקום הפתוח לציבור שמתקיימות בו תפילות המצוי בשטח פתוח, ופועל בתפוסה של מעל 1,000 אנשים"".

"(2) בתקנת משנה (ג)" – פה יש טעות בנוסח שקיבלנו ו משרד הבריאות כבר תיקן את הטעות בפרסום, אז אני אקריא עם התיקון. "בתקנת משנה (ג), במקום "שמתקיימות בו תפילות, הפועל בתפוסה של עד 50 אנשים בדרך של פתיחתו לציבור" יבוא "שמתקיימות בו תפילות המצוי במבנה, ופועל בתפוסה של עד 100 אנשים, או מקום שמתקיימות בו תפילות המצוי בשטח פתוח, ופועל בתפוסה של עד 1,000 אנשים, בדרך של פתיחתו לציבור"". ואז בסיפה, במקום 50 אנשים צריך לבוא 100 אנשים או 1,000 אנשים לפי העניין, שזה מתכתב עם הרישה.

"תיקון תקנה 4ב –
4. בתקנה 4ב(א) לתקנות העיקריות -
(1) ברישה, המילים "במקום ציבורי או עסקי הפועל ב"תו ירוק" כאמור בתקנה 2(א)(1) המצוי במבנה או בשטח פתוח או" - יימחקו, ובמקום "במקום ציבורי או עסקי הפועל ב"תו ירוק" כאמור בתקנה 2(א)(2), (3) או (7)" יבוא "במקום ציבורי או עסקי הפועל ב"תו ירוק כאמור בתקנה 2(א)(1), (2), (3) או (7)";
(2) במקום פסקה (1) יבוא:
"(1) במקום כאמור בתקנה 2(א)(1) המצוי במבנה – עד 600 איש; לעניין זה, "המצוי במבנה" – לרבות מקום כאמור שהאירוע המתקיים בו, מתקיים חלקו במבנה וחלקו בשטח פתוח;"". – זו התפוסה המותרת במקום הפועל בתו ירוק, אז זה מתכתב עם תקנה (2).

וגם העלאת מגבלת התפוסה באולם סגור מ-400 ל-600.

נכון. איך הגעתם ל-600 באמת?

ניסינו לייצר איזושהי התאמה; מצד אחד, זה אירוע מסוכן שתמיד היה פחות מ-1,000, מצד שני, לאור מגמת ההקלות, אז עשינו – אבל כמו שאילנה הראתה בשלב הבא, ככל שהתחלואה תמשיך לרדת אז תישאר ההגבלה של התו הירוק ולא מגבלת התפוסה. זה הצפי לשלב הבא אם התחלואה תמשיך.

"תיקון תקנה 4ג –
5. בתקנה 4ג(ד) לתקנות העיקריות -
(1) במקום פסקה (6) יבוא:
"(6) מקום הפתוח לציבור שמתקיימות בו תפילות המצוי במבנה ופועל בתפוסה של עד 100 אנשים או מקום הפתוח לציבור שמתקיימות בו תפילות המצוי בשטח פתוח ופועל בתפוסה של עד 1,000 אנשים;";
(2) בסופה יבוא:
"(8) מקום שמתקיימים בו אירוע ספורט או פעילות תרבות בנוכחות קהל, בישיבה בלבד ועם מספר צופים כמפורט להלן:
(א) אם המקום מצוי בשטח פתוח - עד 1,000 צופים;
(ב) אם המקום מצוי במבנה – עד 100 צופים."" – 4ג מתייחס לתפוסה המותרת למקום שלא פועל בתו ירוק ולכן גם הוא צריך להתכתב עם התיקון שהקראתי לפני כן. אין עוד משהו.

"תיקון תקנה 15" – סעיף התוקף.
"6. בתקנה 15 לתקנות העיקריות, במקום "ז' בכסלו התשפ"ב (11 בנובמבר 2021)" יבוא "כ"א בכסלו התשפ"ב (25 בנובמבר 2021)"". זה בעוד שבועיים.
"תחילה –
7. תחילתן של תקנות אלה ביום ח' בכסלו התשפ"ב (12 בנובמבר 2021)". זה מחר, אבל התקנות עצמן כבר פורסמו.

הלילה בחצות.

הלילה בחצות.

לפני שאנחנו נצביע על התקנות, פרופ' חגי לוין רוצה לומר מספר מילים. בבקשה, פרופ' חגי לוין.

תודה רבה לך. קודם כל, אנחנו תומכים בגישה שמשרד הבריאות מציג, מצד אחד, של חיים בצד הקורונה, ומצד שני, הבנה שיש עדיין מגיפה עולמית ולכן עדיין צריכות להיות מגבלות כלשהן. אנחנו בעד ההקלות הללו, אבל אנחנו מבקשים גם מהוועדה וגם ממשרד הבריאות לקיים דיון מסודר ב- – אפשר לקרוא לזה הקלות נוספות, אבל בשינוי ההנחיות לאור מצב התחלואה המשתנה, לאור העובדה שאושרו, או יאושרו בקרוב, החיסונים לילדים בגיל 11-5. ילדים בני 5-3 נותרו במן אזור דמדומים, ואנחנו מציעים להעלות את גיל הפטור מהתו הירוק לגיל 5. הקבוצה הזאת דומה אפידמיולוגית לגיל הצעיר יותר. אנחנו מבקשים לדון ספציפית, מבקשים ממשרד הבריאות לקיים דיון בעניין הזה. אמר אתמול יושב-ראש הצט"מ שנושא התו הירוק לא נדון בצט"מ. אני יודע שהוא גם לא נדון בצורה מעמיקה בקבינט המומחים. אז אני חושב שחשוב גם לכם כוועדה לשמוע באיזה פורום מקצועי ההחלטות המורכבות הללו שצריכות לאזן בין שיקולים בריאותיים, אבל גם שיקולים רבים אחרים, איך הן נידנות ומוחלטות. יש פה אי ודאות וצריך לקבל החלטות מורכבות, אבל חשוב שהתהליך יהיה מקצועי וייקח בחשבון את כל השיקולים.

אנחנו חייבים לציין שיש פער מסוים עדיין בתו הירוק בין מוזיאונים, שנמצאים במצב מוחמר יחסית, לעומת אותם אנשים שנמצאים בסופרמרקט או בקניון בצורה חופשית, אבל במוזיאון, שהסיכון בו איננו גבוה כי אנשים לא צועקים, לא שרים ונמצאים עם מסיכות, גם לא אוכלים, אז אולי צריך לחשוב, בעידן שהתחלואה יורדת גם על מקומות כאלה כי גם המזון התרבותי הוא לא פחות חשוב מהמזון הכללי. תודה רבה.

תודה רבה פרופ' חגי לוין. חבר הכנסת בגין.

כתוצאה מן השינויים שחלים, כמובן גם מן ההצלחה היחסית בהדברת המגפה ברגע זה, אנחנו מוכרחים לשנות את הכללים מפעם לפעם. אבל יש לי חשש – ואני מבקש תשובה מן הממשלה – שקשה יהיה לאזרחים לעקוב אחרי השינויים האלה, להבין את משמעותם, ומכאן עלולה לבוא מידה של זלזול והקלת הדעת במשמעויות שלהם. לכן שאלתי היא מה אתם מתכננים כדי להביא את השינויים האלה, להסביר אותם, ומצד שני, להסביר, כמו שאמר פרופ' לוין, בסך הכול הסכנה עוד אתנו, הענק הזה, שרדום עכשיו, עוד עלול להתעורר עלינו. אני חושב שזה יהיה מאוד חשוב. דרך אגב, זה גורר זלזול מסוים בעטיית המסכות, וכן הלאה. לכן אני חושב שדרוש מאמץ מיוחד בהסברה במקומות שאתם בדרך כלל מסבירים בהם – גם את הרציונל וגם את הכללים החדשים.

אני אענה בשני מישורים. גם במישור של קביעת ההסדרים זה עיקרון חשוב שעמד לנגד עיניהם של גורמי המקצוע, אפילו עלה בדיונים, אולי נעשה עוד מדרגות כדי להקל. אבל היה חשוב העיקרון שלא לבלבל את הציבור ולא בכל יומיים לשנות את ההנחיות ולהקל-להחמיר. השתדלנו לצמצם את זה לשתי מדרגות של הקלות שאחריהן נשאר המצב היציב, שזו רצועת הביטחון בעקבות הלקח שנלמד בין הגל השלישי לגל הרביעי שהסרנו את כל ההגבלות ובדיעבד זו הייתה טעות שגרמה לתפוצה מאוד מהירה של זן הדלתא. הבינו שצריכה להיות רצועת ביטחון, אבל עד שנגיע לרצועת הביטחון, להסתפק בשני שלבים ולא בכל שבוע לבוא עם עוד הקלות חדשות. הפן השני הוא של הסברה, שהוא מאוד חשוב ויכול להיות שאפשר גם להשתפר בו, אבל הייתה מסיבת עיתונאים רק השבוע – שר הבריאות וגורמי המקצוע הציגו לציבור את ההקלות ואת הרציונל שלהן ועל בסיס מה הן נקבעו, וגם כמובן, כל הזמן דרך הדוברות. הממשלה החליטה להקים גוף ייעודי שיתעסק רק בדוברות של הקורונה. עושים את כל המאמצים כדי להנגיש לציבור בכל השפות ובכל המדיות האפשריות את המידע הזה.

אני אגיד שהתיקון הזה בא ביחד עם הדרישות של היושב-ראש שלנו להקל דווקא בשטח הפתוח. חלק מזה נבע מהרצון להגיד לציבור שכן עושה הבחנה בראש – רוב האנשים עושים הבחנה בראש שלהם בין הסיכון באוויר הפתוח לבין הסיכון במבנה, ולכן אני חושבת שדווקא התיקון הזה הולך לכיוון שהציבור יכול להבין בקלות למה ההקלה הזאת היא ההקלה הראשונה.

אז אנחנו נצביע. מי בעד אישור התקנות?

הצבעה
בעד – פה אחד
התקנות אושרו פה אחד.

פה אחד. תודה רבה לכולם. שתהיה שבת שלום, שבת רגועה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.