פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



10
ועדת החינוך, התרבות והספורט
17/11/2021


מושב שני


פרוטוקול מס' 55
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, י"ג בכסלו התשפ"ב (17 בנובמבר 2021), שעה 9:30

מחסור בסייעות בגני הילדים (גילאי 3-6)
הצעה לדיון מהיר בנושא: "היערכות משרד החינוך לקליטת האחריות על הגיל הרך החל מתאריך 1.1.2022"

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
סימון דוידסון – מ"מ היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
משה טור פז
אמילי חיה מואטי
עלי סלאלחה

מיכל רוזין

אורנה פז - מנהלת אגף חינוך קדם יסודי, משרד החינוך

מיכאל זץ - עו"ד, מנהל האגף לקידום זכויות וקשרי ממשל, אלו"ט

דיאנה בארון - עו"ד, ראש תחום חינוך, אלו"ט

חנן דגן - מנכ"ל, איחוד גני הילדים

קרן אוחנה איוס - מנכ"ל, חיב"ה-ארגון הגנים הפרטיים

אביבית ברקאי-אהרונוף - מנהלת תחום חינוך, בזכות

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל, איגום-ארגון מורים עולים

לוסי חדידה - מנכ"ל, גנים ברמה אחרת

ענת מופקדי - מנכ"ל, "אני עושים שינוי"

ויסאל רעד - רכזת הקואליציה לחינוך מלידה בחרה הערבית

ניצן כהנא - עו"ד, מנהל תחום ממשל-קרן ברל כצנלסון

מור דקל - יו"ר העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך

יעל יוספסברג - יו"ר ועד מנהל ואם לילד על הרצף, אלו"ט

פארס טוויל - משרד החינוך

אמיר כוכבי - ראש עיריית הוד השרון

כרמל שאמה הכהן - ראש עיריית רמת גן

איתן פטיגרו - ראש מועצה מקומית שוהם

נירה רחל לאמעי-רכלבסקי

יהודית גידלי

אפרת שלמה, חבר תרגומים

"היערכות משרד החינוך לקליטת האחריות על הגיל הרך החל מתאריך 1.1.2022", של ח"כ עאידה תומא סלימאן, אמילי חיה מואטי, מיכל רוזין, קטי קטרין שטרית, משה טור פז (מס' 68).
מחסור בסייעות בגני הילדים (גילאי 3-6)

נקראתי לדגל ואני בעצם אחליף את שרן בניהול הוועדה עד ששרן תגיע.

הנושא שאנחנו דנים בו היום הוא נושא מאוד, מאוד חשוב. קודם כל אני רוצה לברך את הממשלה על ההחלטה הכל כך חשובה, להעביר את האחריות ממשרד הכלכלה למשרד החינוך בכל הנושא של הגיל הרך. המערב מתרחש ב- 1.1.2022, אבל אנחנו מרגישים חברי הכנסת, ותיכף אני אגיע למציעים לדיון המהיר, שאנחנו לא מוכנים.

ב-31.10.2021 משרד החינוך היה צריך להגיש תוכנית לממשלה לגבי המעבר של כל האחריות של הגיל הרך וזה לא קרה, או שאם זה קרה אנחנו חברי הכנסת לא יודעים על זה, והדיון הזה בעצם הוא כדי שבסופו של תהליך, המעבר הזה יהיה כמה שיותר חלק וכמה שיותר חיובי.

אני רוצה לברך את חברי הכנסת שהגישו את הדיון המהיר, את חבר הכנסת משה טור-פז, את חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, את חברת הכנסת מיכל רוזין, את חברת הכנסת אמילי חיה מואטי ואת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

הדיון הזה הוא חשוב, כל הכבוד לכם שאתם בעצם הצבתם אותו ושמתם אותו על השולחן של וועדת החינוך, ללא הדיון הזה אני לא מאמין שהדברים היו מתנהלים כפי שאנחנו רוצים שיתנהלו, ויש לנו שעה וחצי לדיון הזה, הדיון הזה אנחנו נתחיל קודם כל עם חברי הכנסת שבעצם ביקשו את הדיון המהיר, לאחר מכן נעבור למשרד החינוך לתגובה, ולאחר מכן יש לנו פה רשימה מאוד ארוכה של אנשים מאוד חשובים שרוצים להביע את דעתם המקצועית, ואנחנו נעשה את זה בצורה מאוד מנומסת, תרבותית, כל מי שירצה לדבר יקבל את הזכות לדבר ואני מקווה שאנחנו נספיק.

הנושא השני שיעלה היום זה הנושא של מחסור בסייעות בגני הילדים, גילאי 3-6, הנושא הזה הוא חשוב מאין כמותו, הנשים הללו שבעצם עובדות כסייעות, הן חשובות לחינוך ילדינו, גם מבחינה חינוכית וגם מבחינה בטיחותית, והנושא הזה חייב לדון פה בכנסת ואנחנו חייבים לטפל פה בנושא.

אז אני אתחיל קודם כל עם חבר הכנסת משה טור-פז בבקשה.

תודה אדוני היו"ר. בוקר טוב לכל המשתתפים ותודה לחבריי חברי הכנסת שהצטרפו לדיון.

אנחנו נמצאים פה בעצם בנסיבות טובות, כי התקבלה החלטה על ידי הממשלה הזו, החלטה מבורכת להכניס את הגיל הרך לאחריות משרד החינוך החל מה- 1.1.2022. בהמשך להחלטה זו התקבלה שלא יושמה, שעד לפני יומיים היה אמור צוות משולב להגיש לממשלה את תוכנית העבודה של כניסת הגיל הרך, ב- 15 בנובמבר היה התאריך הקובע, הדבר הזה לא קרה.

בגיל הרך ילד הוא כמו שתיל, שתיל רך שכל תנועה, כל שינוי, כל השקיית יתר או חוסר, יכולה לגרום לו לקמול או לגדול. יש בישראל לא פחות מ- 540,000 ילדים כאלה, בגילאי לידה עד שלוש, כאשר רק רבע מהם נמצאים במסגרות מפוקחות.

אני רוצה ברשותכם גם שלא ליפול למלכודת, כי לפני שלוש שנים התקבלה כאן בכנסת חוק טוב, שעסק בפיקוח על מעונות היום, הגיל הרך וכו'. אבל מי שעוסק בחינוך לא יכול לדבר רק על פיקוח, ומצלמה לא יכולה לחנך.

אנחנו בעצם רוצים לדעת, וזה תפקידנו ככנסת, לבקר, ללוות, לשפר את התהליכים, לגבי התהליכים של המעבר אני חייב לומר ששוחחתי הן עם משרד הכלכלה, שמבחינתו אומר, זה עובר ממני, ומשרד החינוך שמבחינתו אומר, זה עוד לא הגיע אלי, וכרגע אלפי מסגרות ומאות אלפי ילדים תלויים בין לבין.

מה בעצם בעיני צריך לקרות? קודם כל צריך לקום במשרד החינוך גוף כפי שיש היום לגילאי 3-6, שיתכלל את העבודה של לידה עד שלוש. לא מספיק רק להעביר את היחידה כמו שהיא ממשרד הכלכלה. המלצתי לשרה גם לאגד את שני האגפים האלה של לידה עד שלוש ושלוש עד שש, כמנהל אחד שהוא קדם יסודי, או לידה עד שש, שיראה תמונה מלאה של הגיל הרך בישראל.

2. ואלה הרבה מאוד פניות שקיבלנו אדוני היו"ר, של בהירות לשטח. נמצאים כאן נציגים שעוסקים יום יום בחינוך הזה, אין להם מושג מה הולך לקרות.

3. צריכה להתקבל קבלת החלטות סדורה. הוקמה מועצה לגיל הרך לפני שנים ספורות, אבל אנחנו עוד לא רואים מספיק כיצד ההחלטות שלה או ההובלה שלה מובילה ל-תאכלס בשטח.

4. משרד החינוך צריך להגיד, כי החל מה- 1.1.2022 זה שלו, לאן הולכים. גם בטווח המיידי, אבל גם באופן ארוך טווח, איך יראה הגיל הרך בישראל בעוד מספר שנים. אנחנו צריכים להחליט לאן אנחנו רוצים להגיע, אבל גם כשאומרים לאן רוצים להגיע יש החלטות מידיות.

אנחנו קיבלנו כאן בהחלטה במסגרת חוק ההסדרים, כאן בוועדה, הצבענו וזה אושר בתקציב חוק ההסדרים של 2021-2022, פטור משימוש חורג למעונות היום, זה צעד מצוין אבל צריך להשלים אותו עם כל ההיבטים הפיזיים האחרים של מעון לילדים רכים.

אני חושב שהנקודה הארכימדית והחשובה ביותר היא הדרכת הצוותים, אנחנו רוצים שהאנשים שעובדים עם הילדים בגיל הזה, יהיו אנשים עם הכשרה כמה שיותר טובה וכמה שיותר מקצועיים.

הרגולציה צריכה לעבור שינוי. צריך לומר, האנומליה שמשרד הכלכלה ממשיך גם בהחלטת הממשלה, לנהל את כל נושא סבסוד המעונות היא לא טובה, אולי לשלב הביניים זה מצב סביר, אבל צריכה להתקבל בחודשים הקרובים החלטה, שאם משרד החינוך לוקח הוא לוקח הכל, כולל את הנדבכים שעוד נשארו במשרד הכלכלה.

צריכה להיות תוכנית עבודה מיידית ורב שנתית ללקיחת אחריות של משרד החינוך על הגיל הרך, תפיסה חינוכית, סבסוד וכן גם צריך לומר תקצוב, חברים אנחנו אישרנו בתקציב הנוכחי 200 מיליון שקלים לתהליך ההעברה, זה 200 מיליון שקלים יותר ממה שהיה קודם, וזה 16 מיליארד פחות ממה שצריך בשביל החבילה המלאה. אז אני לא מצפה שנאשר מיד 16 מיליארד, אבל את הפער הזה צריך בצורה עקבית בתוכנית רב שנתית לצמצם.

אז לסיום אני מודה לך היו"ר ולכל הפורום על הכינוס החשוב הזה, אני מצפה שנצא מכאן לפחות עם תשובות מסוימות והבהרה מסוימת לאן אנחנו הולכים, ושאנחנו חברי הכנסת והוועדה, נהיה פה לציבור בעבודה עם הגיל, עם הילדים הכל כך רכים האלה.

תודה רבה. רשות הדיבור לחברת הכנסת אמילי מואטי, בבקשה.

בוקר טוב חברות וחברים, בוקר טוב אדוני היו"ר.

אני רוצה להודות למשה קינלי טור-פז ולחברי הכנסת קטי שטרית, מיכל רוזין, עאידה תומא סלימאן, שבחרו להצטרף ליוזמן ולהעלות את הדיון החשוב הזה, דיון שיכול וראוי להשפיע על איך יראה חינוך ילדים בגיל הרך בישראל בשנה ובשנים הקרובות תחת משרד החינוך.

אגב קינלי אני חושבת שלידה עד שש זה רעיון מבריק וכדאי לשבת ולהדק את זה, אני רוצה גם להודות לקרן ברל כצנלסון שהעמידה לרשותנו מחקר מקיף ומקצועי, על הסוגיות המרכזיות בתחום החינוך לגיל הרך.

מעבר האחריות על המעונות למשרד החינוך הוא מעבר צודק ומבורך. מדובר במאבק שמייצג את תפיסתנו לפיה כל ילד וילדה מרגע לידתם זכאים לחינוך איכותי, למסגרות חינוכיות ולטיפול מקצועי של אנשי ונשות חינוך. שיש להם השפעה ישרה להתפתחות הקוגניטיבית של הילד.

אבל בהעדר מספיק משאבים והערכות רצינית לקראת המעבר, ההחלטה על מעבר האחריות תהיה מרוקנת מתוכן. כדי לממש את ההחלטה הזו על הצד הטוב ביותר, אנחנו חייבים כבר עכשיו לפעול, ואני קוראת לחברי הכנסת שיזמו את הדיון הזה ולכל השותפים לדיון, לפעול בשיתוף פעולה על מנת לדאוג שיוקצו משאבים נדרשים להעברת האחריות לגיל הרך למשרד החינוך. זה קריטי חברות וחברים.

ברשותכם מספר נקודות, הדבר הראשון והחשוב ביותר שצריך להגדיר זה מיפוי מסגרות, כיום רק 25% מהפעוטות נמצאים במעונות מפוקחים, 35% במעונות פרטיים, ולגבי 40% לא ידוע היכן הם נמצאים.

מעבר ללקיחת אחריות על התחום, אנחנו צריכים להתחיל עם המיפוי של כל המסגרות לגיל הרך, ולהתחיל להסדיר את הפיקוח על כל המסגרות האלה. עכשיו כשאני אומרת פיקוח זה כמובן לא מצלמות, רחוק מזה, המצלמות זה פלסטר. להגיד להורים הילדים שלכם נמצאים במסגרת לא מפוקחת אבל הי, לפחות תוכלו לראות אותם מידי פעם זה לעג לרש, ולכן כשאני מדברת על פיקוח אני מדברת על כל המערכות של המדינה, שלוקחות אחריות על מה שקורה בתוך הגנים וגם על תשלומי ההורים.

בספטמבר האחרון נכנסו לתוקף תקנות הפיקוח על מעונות היום, מדובר בתקנות שבפעם הראשונה יוצרות סטנדרט בחינוך של פעוטות ואני מברכת עליהם, אך נוסח התקנות לא מספק.

ואני באמת מקווה שאנחנו לא רק נדון בתקנות אלא גם בתכנים, גם בסטנדרטים שאנחנו מצפים מהמערכות האלה שבעצם מחזיקות את הילדים שלנו ומשפיעות עלינו לפעול.

נושא קריטי נוסף הוא מספר הפעוטות לאיש מקצוע, היום התקנו מדברות על יחס של 5:1 וגם את זה אנחנו צריכות וצריכים לצמצם.

לפני למעלה מעשור קבעה וועדת רוזנטל, שהיחס צריך להיות 3:1, זה היחס הרצוי בגילאי 0 עד שנה ואנחנו צריכים לעשות הכל כדי להגיע ליחס ההגיוני הזה.

דבר אחרון שאני רוצה להתייחס אליו זה תנאי העסקה, ההכשרה ואפיקי הקידום של המטפלות.
אנחנו צריכים לבדוק איך ניתן להסדיר את תנאי השכר שלהם באופן שישקף את חשיבות העבודה שהן עושות, גם עבור אותן משפחות שאין להן דרך אחרת אלא להשאיר את הילדים במסגרות האלה, וגם עבורן, עבור הדרך שבה הן תופסות את עצמן כחלק מהמעגל הזה, שהוא גם מעגל העבודה, אבל גם המעגל שבעצם משפיע באופן ישיר על החיים שלנו.

הדיון שאני מצפה לקיים הוא דיון על התקציבים החסרים, איך מטפלים בזה בתקציב הבא, התקנות שדורשות תיקון ותנאי ההעסקה של המטפלות כאמור. תודה רבה.

תודה רבה חברת הכנסת אמילי חיה מואטי. אנחנו נעבור לחברת הכנסת מיכל רוזין, בבקשה.

תודה, בוקר טוב. אני כמובן מצטרפת לחברי בכל מה שנאמר ותומכת במה שאמרו ואף יותר מכך.

קודם כל אני מברכת על המערב למשרד החינוך, אנחנו פעלנו שנים, באמת סליחה, אבל אני פה הרבה מאוד שנים לא כחברת כנסת רק, עוד משנות ה- 90 זה היה מאבק גדול, של בעיקר מפלגות הסוציאל דמוקרטיות להעביר את זה למשרד החינוך ולהפסיק להתייחס לגיל בכלל, 0-3, אז עוד לא היה אפילו מגיל 3 חינוך חובה חינם, אבל להפסיק להתייחס אל זה כבייביסיטר, להפסיק להתייחס אל זה כשמרטפות, להתחיל להתייחס אל זה כחינוך.

היום כבר כל הורה יודע שכשאתה מדבר עם ילד, אם תינוק שנולד, מגיל אפס אתה מדבר איתו, אתה צריך להראות לו צבעים, אתה צריך להראות לו עולם, מה שאולי כשאנחנו היינו ילדים פשוט הניחו אותנו בעריסה ולא פיתוח. היום הנושא הזה מפותח, ידוע ומשום מה, עדיין בתחום האחריות של המדינה, אנחנו רואים את הנושא של 0-3, כאילו הילדים האלה צריכים איזה סוג של שמרטפות לעת שההורים בעבודה. ולכן כל הגישה צריכה להשתנות, וזו תחילת הדרך ואני מברכת על כך שזה עובר למשרד החינוך, אבל לא די בכך.

קודם כל חשוב וראוי וצריך להעביר באמת חינוך חינם מגיל אפס במדינת ישראל, כך נכון, כך ראוי, כך לא יהיה כרבע מיליון פעוטונים שאין לנו כמעט שום פיקוח עליהם או שום ידיעה מה קורה שם.

הנושא הזה צריך להיות באמת, יהיו הורים שיבחרו לא לשים ילדים במערכת החינוך, זה לא צריך להיות חובה, זה צריך להיות חינם מגיל אפס, אבל כן להורים שרומים בכך, תהיה את האפשרות לעשות את זה בחינם, בפיקוח של המדינה, מוסדות של המדינה, כך ראוי, החינוך לא מתחיל מגיל שלוש, ילדים לא נולדים בגיל שלוש, מה לעשות, אני חושבת שהתקופה הקשה ביותר כהורים אנחנו יודעים, הוא דווקא עד גיל שלוש לגדל את השלב הזה, בטח כשגם מנהלים קריירה. ולכן חינוך חינם מגיל אפס, וכמובן לא רק עניין של טיפול ושמרטפות, וזה מחבר אותי לדבר השני שהוא חשוב ביותר וזה הסייעות.

אני לא יודעת כמה יודעים פה, וזה אולי דיון ההמשך, אבל הוא חשוב וקשור אחד לשני. יש חוסר של כ- 3,000 מטפלות. רק בשבת האחרונה ישבתי עם גננת שאומרת שאין סייעות, אין סייעות בגני הילדים.

3,000 חסרות?

חסרות.

צריך למצוא בחברה הערבית.

בדיוק נכון את צודקת זה הנושא הבא, אבל את יודעת מה, אני אשאיר לך לדבר על זה למרות שזה נכון, גם מורות ומורים שחסרים, יש בחברה הערבית, צריך לנייד ויש אפשרות לעשות את זה בחוכמה, זה חכם לכל הצדדים, זה חכם לחברה, לכל הקהילות ולכלכלה הישראלית.

יש מחסור עצום, גם בגני הילדים עם הסייעות של משרד החינוך, אז בוודאי ובוודאי תחום הגיל הרך, 0-3.

אני אגיד יותר מזה, אם אנחנו עוברים למשרד החינוך, ואנחנו מפסיקים להתייחס אליהם כבייביסיטר אלא מתייחסות אליהם כנשות חינוך, צריך פה התמקצעות, צריך פה הכשרות, לא ברגע כולן יהיו בוגרות תואר ראשון ושני, אבל אנחנו כן צריכים לעשות פה מערך רציני של הכשרות, אנחנו רוצות שהמטפלות האלה קודם כל יהיו באמת שבעות רצון בתפקיד שלהן, בעבודה שלהן, ירגישו שבאמת, סליחה אבל הן לא רק באות לנקות פיפי, קקי, סליחה שאני אומרת את זה ככה, אבל זה חד משמעי, אלא הן באות לחנך, כן ילד בן כמה חודשים וילד בן שנה, וילד בן שלוש, צריכים חינוך, ומי שמטפל בהם הוא צריך להיות מחנך ומחנכת, ולכן ההכשרות האלה הן חשובות ביותר.

אני אגיד רק לסיום, אני חושבת שנכון המעבר הזה, בואו לא נחכה כמו הרבה דברים במדינה, שלוקח לפעמים שנים על גבי שנים, שלא נדבר על עשרות שנים, עד שבאמת מצליחים לעשות משהו הולם, ראוי. זה כבר עובר, נתנו זמן עד ינואר, בואו באמת נשכלל את המערכות, נוסיף את התקציבים הראויים, וניצור מצב שהמעבר יהיה רציני, משמעותי ולא נחכה עכשיו עשור ונגיד, חבר'ה אתם זוכרים שהעברתם, לא תקצבתם ופעלתם בהתאם, תודה.

תודה רבה. אני רק רוצה להמשיך את דברייך, מתקופתי הקצרה בכנסת אני הבנתי דבר אחד, כדי שדברים באמת יתקדמו, זה תלוי בנו חברי הכנסת ובוועדות, אם אנחנו נהיה על זה ונעלה את הנושא הזה לדיון, כמו שעושים את זה עכשיו אבל נמשיך ונעקוב אחרי זה, זה יצליח, אם נשחרר את זה שום דבר לא יקרה.

אני רוצה לעבור לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, אכן דיון נחוץ וחשוב. בהתחלה אני רוצה להפנות הזמנה למשרד החינוך ולמי שעוסק בסוגייה הזאת. אני אישית בוגרת תוכנית מנדל מחזור כ"ג, שהפרויקט השנתי שלנו, של כל הקבוצה היה, העברת הנושא של הגיל הרך ממשרד הכלכלה, למקום של חינו, שמאחורי זה יש את הרציונל של לעבור מ- caring ל- educaring, למה? כי ילדים בשלוש שנים הראשונות בחיים שלהם, שם נבנים ומייצרים את הקווים הבסיסיים של האישיות, ואיזה ילד אנחנו רוצים לראות בעתיד.

יש אמירה שאומרת, אם אתה רוצה לזרוע דבר טוב, אתה היית צריך לזרוע אותו לפני 20 שנה. אז בהחלט הדבר הזה הוא אמיתי לגבי הנושא הזה.

אני רק אצטרף לדברים שלך, שלחו לי פשוט נתון של ארגון לג'וינט, התועלת הכלכלית של השקעה בגיל הרך, עומדת על חמישה שקלים לכל שקל, זאת אומרת נשקיע שקל בילדים, אנחנו נקבל בעתיד חמישה שקלים.

אני אומרת לך, מנתונים אחרים באירופה, מדובר על 1 על 16 תתאר לעצמך, אז כמה שזה יהיה מחייב ומצריך השקעה בתקופה הזאת, זה צריך לקרות, ואגב, הילדים הם אלה שלא נמצאים במסגרות, שלא יודעת איפה הם.

אה, אנחנו יודעות איפה הן.

ואנחנו יודעות מיכל.

העירו לי לא להגיד 0-3 אלא להגיד לידה עד 3, כי אין ילדי אפס, זה נכון.

רציתי להגיד לך על חינם, כי אני גם כתבתי על חינם ולא חובה, והילדים האלה שאנחנו לא יודעים איפה הם נמצאים, הם לא בגלל שיש להם פריבילגיה לבחור לא להיות במסגרת, כי אני אמא שיש לי רעיונות ורציונל והשקפת עולם, שאני רוצה לחנך את הילד שלי בבית ולהביא לו את כל העולם לתוך הבית כדי שיתפתח פרפקט, לא, לא מהמקום הזה, פשוט מאוד כי אין להם שום ברירה אחרת, הם שקופים, ם אפילו במספרים.

אתם יודעים כמה ילדים בדרום, אפילו בחובה בגילאי 3-5 לא נמצאים במסגרות? וגם במזרח ירושלים, וגם בתוך החברה הערבית. ולכן אם באמת אנחנו מתיימרים ליישם את התוכנית הזאת, אנחנו בהתחלה, אין יותר טוב מהתחלות לעשות את הדבר הנכון מההתחלה. וכן הילדים צריכים גם caring וגם education.

אי אפשר לוותר, ילדים קטנים תינוקות, צריכים גם מי שיטפל בהם, אין וויכוח על הדבר הזה, אבל גם הם צריכים חינוך, ולכן אנחנו צריכים לדאוג שהצוות החינוכי שיעבוד עם הילדים, לא רק יקבל הכשרה רגילה, הוא צריך להיות אקסטרה, כי אנחנו רואים גם מה קורה במעונות הכי טובים, אנחנו רואים את מקרי האלימות, ההתעללות, המוות שהיו בתוך המעונות, שכיחת הילדים, העינויים, וכל זה צריך להפסיק במקום הזה, ולצערי הרב אני חושבת שזו נקודה שגם משרד החינוך צריך לקחת בחשבון את כל הנושא של הפיקוח.

אני שונאת את המילה הזאת, אפילו בבתי הספר הרגילים, זה אמור להיות אגף הדרכה, לא פיקוח. ככה אנחנו, מחנכים, כי אם אתה רוצה לחנך לדור זקוף, מבין עניין שיש לו דעה, אז אתה צריך ללוות אותו ולהדריך אותו, ולא רק לפקח עליו או על מי שמחנך אותו או מלמד אותו, כי בסופו של יום גם המורים מקבלים את אותה גישה מלמעלה ומנחילים אותה למטה, וחבל שזה קורה בצורה כזאת.

זאת חד משמעית הוועדה עם חברי הכנסת הכי מבריקים.

זה מה שרציתי להגיד, אמילי אני רציתי להגיד לכל האנשים שיושבים פה בשולחן הזה, כשאני שומע את חברי הכנסת וחברות הכנסת פה בוועדה, אני בטוח שזה יצליח.

התשוקה, וחוץ מהתשוקה, הניסיון והידע, יושבים פה אנשי חינוך מהמעלה הראשונה. עוד מעד אנחנו נעבור גם לעלי ואני אספר כמה מילים לפני שהוא ידבר עליו, אבל יש פה אנשים שממש התשוקה, הניסיון והידע נשפכים מהם, ובגלל זה הנושא הזה יצליח, הנושא הזה פשוט יקרה עד הסוף.

אתם יודעים, יש וועדות קריטיות בכנסת, אז עכשיו יש דיון בכספים שאני חברה בו.

זה הכי קריטי, זה העתיד שלנו.

בדיוק, זה הכי קריטי, זה העתיד שלנו, זה האמת, זה המהות לא משהו אחר.

ולכן בהמשך לדברים, רק נקודה אחרונה, אי אפשר לדבר על איכות בלי לתת תנאי העסקה טובים. אי אפשר, פשוט מאוד אם אני כעובדת, אפילו לא עם ילדים קטנים, תתאר לעצמך עוד עם תינוקות שצריכה להיות פנויה רגשית כדי לעבוד איתם, אם אני מגיעה עם כל הצרות של העולם בראש שלי, כלכלית ופיזית, אז איך אני יכולה לתת לילדים?

ולכן תנאי העסקה חייבים להיות מוגדרים ומתאימים, והלוואי שנגיע ליום הזה, שעל המעמד של המורה בכלל במדינת ישראל, יהיה כזה גבוה, שיסלול דרך לטובים ביותר בתוך החברה ללכת להוראה, הלוואי.

כל הכבוד על הדברים חברת הכנסת ח'טיב יאסין.

אני מתכוונת לאנשי חינוך ואני מתכוונת שהסייעות הן אנשי חינוך.

אנחנו נעבור לחבר הכנסת עלי סלאלחה, ואני אספר לכם שני משפטים לפני שהוא מדבר ואני גאה להגיד שאני גם חבר.

עלי הוא דמות להערצה בחברה הדרוזית, הבית ספר שהוא ניהל במשך שנים הגיע לפסגות שהלוואי שבתי ספר, בכל מדינת ישראל, מקום ראשון במדינת ישראל בזכאות לבגרות, ועשה שינוי מאוד בחברה הדרוזית, הוא בחור מאוד, מאוד צנוע, אבל אני משבח אותך על הנושא הזה עלי בכל מקום וגאה בך.

טוב חברים בוקר טוב לכולם. הנושא שאנחנו דנים בו הוא נושא מאוד חשוב וזה המקום של החברה הישראלית. אם אנחנו מטפלים במקור, בייסוד, אז החברה יהיו לה יסודות חזקים, איתנים ואז החברה תהיה יותר בריאה, זה הכלל.

אני רוצה להגיד לכם רק דבר אחד, אני לא נשמעתי לשום דבר בהיותי מנהל בית ספר, נשמעתי למצפון שלי, לטובת הארגון שלי ובשביל זה הצלחתי.

יש במדינה הזו בירוקרטיה, אני חשתי אותה בארבעה החודשים שלי בכנסת, שאני לא מבין מה זה ומה הקלקולים שהיא עושה למדינה הזו. ממש לא טוב, אני קיבלתי מכתב משרת החינוך והיא אומרת את הדברים האלה, שהם מעבירים את הפעוטות ואת הילדים ואת כל הסיפור הזה למשרד החינוך, וזה יתחיל ב- 1.1.2022, אבל חלק מכל הסיפור הזה יישאר איפה? במשרד הכלכלה, ואז הילדים שלנו נופלים איפה? בין הכיסאות, למה שיישארו שמה? למה לא לעשות איגום משאבים, לקחת את כל הנושא למקום אחד, מקום אחד יטפל בכולם ואז אני לא אצטרך לפנות לזה ולזה, ולזה ואני אפול שמה. מה קורה לאזרח הישראלי? שולחים אותו פה, שולחים אותו לשם, שולחים אותו לאלף ואחד מקומות, בסוף הוא מתייאש חוזר הביתה מיואש ואין לו תקוה.

אני אומר לכם חברים, מי שאין לו תקוה, לעולם לא יתקדם בקצב הנכון. ולכן אני פונה מכאן לשרת החינוך ולשרת הכלכלה והתעשייה, אנא ובבקשה תעשו את הדברים מהר ככל האפשר, להעביר את כל הנושא הזה למשרד החינוך, משרד החינוך יעשה תוכנית עבודה מובנית, זריזה, כמה שיותר מהר, ולקלוט את כל הנושא הזה במשרד החינוך ולתת לעובדים, הרי ילד הוא לא זה שיעשה את החינוך, מי שיעשה את זה, זה הסייעות, הגננות, כל המערך הזה שיעבוד עם הילד.

אם אנחנו מכינים אותם טוב, ולא מבלבלים אותם ונותנים להם לעבוד, הכל יסתדר והילדים שלנו יגדלו בצורה טובה, יגיעו ליסודי מוכנים, ביסודי אם יכינו אותם טוב, יגיעו לחטיבה מוכנים ואחר כך יגיעו לתיכון, יגיעו לבגרויות ומשם הדרך לאקדמיה סלולה היטב, היטב, היטב.

בלי הדברים האלה, אני אומר לכם, תמיד יהיה לנו ילדים שאין להם בגרויות, אין להם אקדמיה ואין להם תקווה ואין להם חיים טובים ונוחים. אז אני מקווה שאכן הקול הזה יישמע ואנחנו נצא לדרך ביחד, הכל במסגרת אחת, שלא נבלבל את הבריות.

(היו"ר שרן מרים השכל)

תודה לך חבר הכנסת עלי סלאלחה, תודה רבה לכל חברי הכנסת המציעים בדיון על הנושא החשוב כל כך, ותודה רבה לחבר הכנסת סימון דוידסון שהחליף אותי כיו"ר הוועדה. אני מתנצלת על העיכוב.

אנחנו נעבור פה מדוברי חברי הכנסת שהציעו בעצם את הדיון החשוב הזה, למשרד החינוך. יש לנו כאן מספר נציגים, אני מבינה אורנה פז, האם את תציגי את הדברים?

כן.

תראי, עולה פה שאלה מאוד, מאוד חשובה, קודם כל הראשונה היא באמת על היערכות משרד החינוך לקליטת האחריות על הגיל הרך, איך אתם נערכים? איך עוברים התקציבים? מה נעשה? מה התקבל עד היום?

המטרה בלהעביר אותו למשרד החינוך, היא באמת על מנת לוודא שסוף כל סוף הדברים ייעשו כמו שצריך, שהגיל הרך לא יהיה איזה סוג של אח חורג, איזה שהוא סוג של נדחק הצידה.

אנחנו ראינו כל כך הרבה מקרים, מקרים קשים של ילדים, אני חושבת שזה נגע בלב של כל הורה והורה במדינת ישראל, המטרה בהעברה למשרד החינוך היא באמת הפיקוח, הסיוע להורים, גם מבחינת התקציב אם ניתן לסייע שמה, איך אתם נערכים לזה? כלומר זה ממש קורה עוד מעט, אז אנחנו נשמח שתסבירי ותפרטי בפני חברי הוועדה וחברי הכנסת המציעים את העניין, אני רק מתנצלת חבר הכנסת סימון, אני אצטרך אותך לעוד חמש דקות, אנחנו פשוט בעניין קואליציוני, אני צריכה לענות פה לשרים, אני מתנצלת, זה יום חריג היום.

כן בבקשה, משרד החינוך בבקשה.

אוקי, אז באמת תודה, אני התרגשתי לשמוע פה את חברי הכנסת שדיברו באמת כמו אנשי חינוך, אני כאשת חינוך.

זה לא כמו, יש פה אנשי חינוך רציניים מאוד.

ובאמת הדברים שאתם דיברתם, אני כאשת חינוך בגיל הרך מאז שאני מכירה את עצמי, הייתי גננת הרבה שנים, מאמינה שבעצם הרבה שנים הגיל הרך לא היה על סדר היום של המדינה ואני מאוד, מאוד מברכת על כך שאנחנו נמצאים פה, ואני נמצאת פה שבוע אחרי שבוע, ושאתם עם יד על הדופק ורוצים שזה יקרה בצורה הטובה ביותר.

אנחנו נמצאים בתקופה היסטורית, אני חייבת להגיד, שנים של ציפייה מגיעים לסיומם ב-1.1.2022, זו בשורה גדולה מאוד לחברה הישראלית, להורים, לפעוטות, ילדים באמת לא נולדים בגיל שלוש, גם לא בגיל שש. אני הרבה פעמים מרגישה שהם נולדים בגיל שש.

אז הילדים כשהם נולדים, אנחנו יודעים היום, יש לנו הרבה מאוד מחקרים על התפתחות המוח, על הגמישות של המוח, על כמה ההתפתחות של הילדים ב-1000 הימים הראשונים היא משמעותית וקריטית להיותם אחר כך אנשים בוגרים.

אנחנו גם מביאים פה בשורה חדשה, אנחנו משנים את הפרדיגמה שגרסה 70 שנה שפעוטות צריכים להיות במעון על מנת לאפשר לאימהות לצאת לעבודה, ואנחנו באים ואומרים לא, המקום, הבית הטבעי של הילדים הוא במשרד החינוך. כמו שאמרה חברת הכנסת, חינוך טיפול ולא רק טיפול.

חשוב לי להדגיש כי המהלך הוא ענק בכל קנה מידה ומורכב מאוד, אנחנו אמורים לקלוט בשמחה ובהתרגשות עוד חצי מיליון פעוטות שמצטרפים לחצי מיליון ילדים בגילאי 3-6, סך הכל יהיו ילדים מלידה עד שש ו- 18 שנות חינוך במערכת החינוך, ואני שמחה על מה שאתה אומר קינלי, אנחנו מכוונים לדעת גדולים.
אנחנו כן רואים ברצף החינוכי של לידה עד שש את הכיוון, אנחנו חושבים שזה נכון לייצר את הרצף הזה, והמטרה המרכזית, חשוב שנזכור כולנו, לקדם את החינוך טיפול ולהביא אותו למקומות איכותיים בכל מעונות היום, כי כפי שאמרו היום יש רק רבע מעונות שהם מפוקחים, ואנחנו רוצים להגיע לכל המעונות במדינת ישראל. כל המסגרות, עם הסמל ובלי הסמל, מסגרות שאנחנו לא יודעים איפה הם.

חשוב לי להזכיר שהחלטת הממשלה, בואו נשים את זה בפרופורציות, התקבלה רק ב- 19 באוגוסט 2021, ואנחנו מאז באמת עמלים יום ולילה בבניית התשתיות, ואנחנו רוצים לעשות את זה בשכל, להקים באמת תשתיות איכותיות כדי שהמעבר יהיה חלק.

אני אספר לכם בדקות הקרובות על המהלכים המרכזיים שאנחנו עושים בחודשים האחרונים: הקמנו וועדה בין משרדית שכוללת את משרד הכלכלה, את אגף מעונות היום, אנחנו עובדים שכם אל שכם בשיתוף פעולה מלא עם אגף מעונות היום, אני גם מאוד שמחה שהאגף עצמו רואה בחשיבות של המעבר, הוא מברך עליו וכל אחד מהאנשים, אנחנו בקשר עם כל אחד מהאנשים, ובאמת כל אחד מהאנשים באגף מעונות היום, עושה ככל יכולתו לתרום, על מנת שהמעבר יהיה מוצלח.

בנוסף הקמנו וועדת היגוי פנים משרדית, שמקיימת מפגשים קבועים ממש, אנחנו נפגשים יותר, כמעט אחת ליום, למהלך הזה נבחרו פרויקטורית וחברת ייעוץ שמלווים את התהליך, והמהלך בעצם נוגע לכל יחידות המטה במשרד החינוך.

נכון יש לנו פלטפורמות מאוד גדולות, חזקות, ולכן גם הוקמו צוותים מקצועיים שמנהלים את תחולת הפרויקט הזה. יש לנו וועדות מקצועיות בתחום של ביטחון, בטיחות, בריאות, המנכ"ל הורה שכל הנושא של בטיחות של ילדים וביטחון, והם בראש סדר העדיפויות שלנו בשלב הראשון.

וועדה לארגון ומנהל, כל הנושא של רישוי, בקרה ואכיפה, יש וועדה מאוד רצינית, ונמצא פה בזום פארס טוויל, שאם הוא ירצה אחר כך להרחיב על כל המהלכים שאנחנו עושים, כדי באמת לאתר את כל אותם מסגרות שאנחנו כרגע לא יודעים איפה הם, והם בעצם הבטן הרכה שלנו.

אנחנו מפתחים מנגנונים של רישוי בקרה ואכיפה, וועדה של בינוי, וועדה של כל הנושא של פיקוח, גם אני מאמינה, שפיקוח, לא ברמה של פיקוח אלא מהמקום של מנטורים, אנחנו רוצים באמת לקדם אותם מבחינה מקצועית. אני מאמינה שככל שנקבל אותם מבחינה מקצועית כך גם הסטטוס שלהם יעלה. אנחנו נרצה לקרוא להם ציוותי חינוך וטיפול ולא סייעות או עוזרות או מטפלות, הן לא, הן יהיו חלק מתוך מערך הצוות החינוכי.

יש לנו וועדה של ההון האנושי, תקשיבו, אנחנו מעבירים אגף שלם למשרד חינוך, צריך לעשות את זה גם ברגישות, בכבוד, יש אנשים שמשנים את מקום העבודה שלהם, צוות מנהל האנושי עושה מאמצים באמת גדולים, הוא נפגש עם כל אחד מהאנשים, מנסים להבין איפה כל אחד יהיה, וכמו שאמרתי לעשות את זה ברגישות מאוד גדולה.

יש סוגיות משפטיות מאוד גדולות, כמו שאמרתם, התקנות, כל הנושא של התקינה, אנחנו נרצה גם אותם לדייק, לשנות, להתאים, נמצאת איתי היועצת המשפטית שרית שאחר כך אולי תרחיב. כל הנושא של לוגיסטיקה ורכש, איפה יישבו, מה יעשו, המון, המון סוגיות, הסברה. מערכות מידע, אנחנו צריכים להתחיל קודם כל למפות את מערכות המידע שנמצאות היום באגף מעונות היום, הן מבוזרות, יש צורך ברה-ארגון, אנחנו התחלנו לפתח מערכות על הפלטפורמות הקיימות של המשרד.

השארתי את הנושא של פדגוגיה, כי אני אמונה על הפדגוגיה, ואני מקווה באמת שזה יהיה מלידה עד שש, לפתח תורת הפעלה במטה, במחוזות, ברשויות, אנחנו רוצים לראות את התמונה הגדולה, להגדיר מחדש את תפקיד הפיקוח כמו שאמרתי, ההדרכה שתכנס לתוקפה כבר ב- 1.1.2022.

גיבוש תורה ופדגוגיה, תוכניות התפתחותיות, וכאן המקום באמת להגיד תודה ל-ורדה מלכה שנמצאת איתנו בזום והיא אחראית על כל הנושא של הפדגוגיה באגף מעונות היום, אנחנו עושים את החיבורים כדי שבאמת המעבר יהיה חלק ככל האפשר.

מתי אנחנו נוכל לראות תוכנית מגובשת ממש? לקבל מצגת עם התוכנית, עם הנושאים הפדגוגים שיעלו, עם ההכשרות של אותן גננות או סייעות, הדרישות שידרשו בעצם מהמעונות.

יושבים איתנו אני מניחה פה גם כן המון מהפעוטונים, בעלי פעוטונים ואלו שמייצגים אותם, כדי להתכונן, הרי אם זה עובר בינואר אני מניחה שהם צריכים זמן התארגנות, אני מניחה שגם את החקיקה נצטרך לתקן ולשנות.

אז אני אסביר את זה ברשותך כבוד היו"ר.

אני רק אגיד שכל אחד מהצדדים שמניתי, עורך עם היחידה המקבילה שלו באגף מעונות היום מיפוי מפורט של התהליכים העסקיים הרלוונטיים, רכש, מלאי, חובות, הכנסות, כוח אדם, מיפוי של הגדרות תפקיד ומבנים ארגוניים של כל יחידה.

אנחנו אוספים נתונים על המסגרות, כמו כן נבחנים ההיבטים התקציביים ובכללם תקנים לרשויות, הכשרות, הדרכה ועוד ואני שמחה שחברי הכנסת העלו את הדרישה. אנחנו אומנם קיבלנו 200 מיליון שקלים, אבל אנחנו חושבים - - -

צריך 16 מיליארד.

אתה אמרת חבר הכנסת טור פז, ושמחתי לשמוע שאתה חושב שזה הכיוון, יש פערים כבוד היו"ר, יש פערים בין מה שקיים היום באגף מעונות היום לבין מה שאנחנו רוצים ואנחנו שואפים, ואנחנו מצמצים כל העת ועושים התאמות למשרד החינוך.

בשל הזמן הקצוב שעומד לרשותנו - - -

מה התקציבים שכרגע מיועדים?

200 מיליון ₪.

ויש עוד?

זה תוספת ה- 200 מיליון.

נכון, חבר הכנסת דוידסון צודק, זה לא כולל את הסבסוד שכבר היה ניתן, 200 זה תוספת על תקצוב הסבסוד שעדיין מנוהל בכלכלה.

אבל הסבסוד נשאר כמו שאמרתם בכלכלה, ואנחנו נקבל את ה- 200 מיליון.

למה באמת נשאר בכלכלה?

החלטת ממשלה.

שהתקציב ימשיך לעבור דרך משרד הכלכלה.

כל נושא שילוב תינוקות עם צרכים מיוחדים, יש לכם משה, הערכות לזה?

אנחנו נערכים לזה, אם כי גם כל הנושא של מעונות הרווחה לילדים עם צרכים מיוחדים, נשארים גם הם במשרד הרווחה, חבר הכנסת טור פז.

כלומר, הרווחה מנהלת את המעונות עם צרכים מיוחדים, הכלכלה את הסבסוד והחינוך?

עניין של שליטה, מי שולט בפעוטות?

מי מנהל את האירוע הזה?

חברים רגע, היא מנהלת את הצוות שבעצם מוקם, יש צוות שהוקם על ידי המשרדים השונים וכרגע הם מנסים לאגד את זה.

רגע אני מנסה להבין, אחרי ינואר, זאת אומרת הסבסוד עדיין ימשיך להגיע דרך משרד הכלכלה, ולצרכים מיוחדים ימשיך להגיע דרך משרד הרווחה אל משרד החינוך או ישירות בעצם למעונות?

השיקומיים, כל המעונות השיקומיים יישארו במשרד הרווחה, הם לא עוברים אלינו.

אבל מה עם שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בגנים רגילים?

בוודאי, הרי זה אחד מהמטרות.

לא.

התקציב הוא 200 מיליון ₪.

איך אתם מתכננים, בוא נקרה לזה, להשקיע את אותו תקציב?

זה כמו משפחה שיש לה כמה ילדים והם לא גרים באותו בית, זה אצל השכן ההוא וזה אצל השכן ההוא ואבא ואמא צריכים לפקח על הילדים דרך השכנים.

מבחינת התוכנית, מתי תהיה תוכנית מגובשת שתוכלו לבוא להציג את זה בפני וועדת החינוך?

אז א' יש לנו תוכנית מגובשת, אנחנו מחכים לאישור, להחלטת הממשלה.

יש לנו תוכנית לטווח הקצר ולטווח הארוך. התוכנית לטווח הקצר היא ל- 1.1.2022 ואנחנו ממוקדים במהלכים שנדרשים לקליטת האחריות על מעונות היום, לשמור על הרציפות, זה מה שחשוב לנו בשלב הראשון, לשמור על הרציפות, להעביר את המקל שהוא לא ייפול בדרך, ולהעביר את כל המסגרות בצורה חלקה ככל האפשר.

אתם בקשר עם כל האיגודים והארגונים שמאגדים את אותם פעוטונים?

אז אני אגיד ככה, השרה נפגשה עם הנציגים של הארגונים הפרטיים ב- 13 לאוגוסט, ב- 23 לאוגוסט.

אבל רגע, היא לא עושה את העבודה, אתם עושים את העבודה המקצועית נכון?

נכון.

יצא לכם לשבת איתם?

יש גם את המפעילים של המסגרות הלא פרטיות, של המעונות.

את מה נעמת וכל המעונות של ויצו וכו'? זה אני מניחה שאתם נפגשים בשותף, העניין הוא שיש לך פה 70% מהמעונות למיטב ידיעתי הם מעונות פרטיים.

ועוד 40% שבכלל לא משולבים.

זה נשמע לי שנדרש שתשבו איתם לפגישת עבודה, כדי להכין אותם, כדי לשמוע.

אנחנו נפגש עם כל האנשים.

אבל את אומרת לי שהתוכנית כבר מוכנה.

כבוד היו"ר, אנחנו בשלב הזה בונים את התשתיות כדי שיהיה אפשר להעביר בצורה הטובה ביותר את מה שקיים, ממעונות היום למשרד החינוך.

כל השחקנים, המעונות עם הסמל, והמעונות הפרטיים, והרשויות, והשלטון המקומי, כולם יהיו חלק בקבלת ההחלטות שלנו, יהיו חלק מתוך תוכנית העבודה שלנו, ואנחנו נשתף איתם פעולה, בהחלט נשמח לשמוע, אני בטוחה שיש להם הרבה מה לתרום, הרבה ידע, הרבה ניסיון.

מתי תפגשו איתם?

אז אני אומרת שוב, ברגע שיהיה לנו אישור לתוכנית.

מהחלטת הממשלה שאמורה בעצם להתקבל, אבל אני מניחה שאחרי מקבלים את החלטת הממשלה, אז יהיה לכם מאוד קשה לשנות את הדברים.

אני אומרת שוב, כבוד היו"ר, זה תוכנית רב שנתית, אנחנו מדברים כרגע רק על המעבר, אנחנו באמת מיטב הכוחות והמוחות, מקדישים את המאמצים ל- 1.1.2022.

יש לנו תוכנית ארוכת טווח, אני לא הספקתי לתאר לכם את הכל, אבל התוכנית היא קצרת טווח וארוכת טווח, ובוודאי שהשנה הזאת, אנחנו הגדרנו אותה כשנת מעבר, וכל החברים מכל המגזרים ומכל המקומות יהיו שותפים שלנו לקבלת ההחלטות לטווח הארוך.

אוקי, נושא נוסף שבעצם נמצא על סדר יומנו, עניין המחסור בסייעות בגני הילדים.

אני רוצה להגיד כאן על הסייעות בגני הילדים, כי אני אחראית על גילאי שלוש עד שש, אני רוצה להגיד שבתקנים יש לנו 17.5 אלף גני ילדים במדינת ישראל, אין מחסור ביום יום בתקנים של עבודה רציפה של שנה שלמה, יש לנו מחסור מאוד, מאוד קשה והוא לא חדש, הוא מזה מספר שנים והקורונה החריפה אותו, של מחסור במילוי מקום יומי, גם של גננות וגם של סייעות, ואנחנו באמת בימים האלה מנסים למצוא פתרונות למצוקה הזאת.

כמו שאתם יודעים, הסייעות מועסקות על ידי הרשויות המקומיות, גם השכר שלהם ותנאי ההעסקה שלהם נקבעים בשיח בין האוצר למרכז השלטון המקומי וההסתדרות, אבל יחד עם זאת אנחנו עומלים בימים אלה למצוא פתרונות יצירתיים.

אני חושבת שככל שאנחנו, כמו שאמרתם, נגדיר אותם כנשות חינוך ונעלה את הסטטוס שלהם ונכשיר אותם בצורה טובה, מתגבשת בימים אלה יחד עם השלטון המקומי, תוכנית מאוד, מאוד גדולה של הכשרה לסייעות מלידה עד שש, ואני מאמינה שככל שאנחנו נעצים את ההון האנושי הזה, אז הסטטוס שלהם יעלה, כמובן עם שכר הולם, ואנחנו נוכל למזער את המצוקה הזאת.

בנוסף יש לנו פתרון נוסף שהעלינו כרגע, ולהעסיק את הסייעות כעבודה מועדפת לחיילים משוחררים, חיילים שבשרות שלהם עסקו בהדרכה.

איפה זה נמצא?

אנחנו נצטרך להתאים את העבודה המועדפת היום היא חצי שנה ולא שנה, נצטרך לעשות, אנחנו דנים בנושא עם הגורמים השונים.

למה לא לוקחים את המורים המוכשרים בתוך החברה הערבית ומכניסים אותם למקום הזה?

האמת היא שיש באמת עודף.

13 אלף מורים ומורות.

בצפון בעיקר נכון?

אבל אם הן נוסעות לדרום הן גם יגיעו למרכז כדי לעבוד.

אנחנו נבחן גם את הסוגייה הזאת.

אתם לא מודעים לנושא הזה?

אנחנו מודעים, לי יש איזה שהוא פיילוט שאני עושה במסגרת שלוש עד שש, לחבר את הגננות מהצפון בעיקר באמת, יחד עם אורנים, אני עושה מהלך של איך אנחנו מחברים את הנשים מהחברה הערבית לתוך המערך שלנו.

המשולש מאוד, מאוד קרוב.

יש סייעות בכפר סבא.

כפר סבא, כל הערים של החוף. חצי שעה והם שם.

אז הם שם, יש כבר.

איך אתם נערכים לנושא מעונות היום השיקומיים, אתם לוקחים עליהם אחריות?

אז אמרתי, השיקומיים בינתיים נשארים ברווחה.

לא, אני יודע שהסייעות נשארות ברווחה, אבל המעונות עצמם גם?

גם המעונות.

ואין שום עבודה משותפת כרגע?

כרגע לא.

גברתי היו"ר, זו חייבת להיות אחת המסקנות שלנו, מה שנשאר ברווחה בעצם הולך להיות בן חורג לאירוע הזה, ואנחנו רוצים בסוף לראות שהכל חינוך, אז בשלב א' תיאום הרבה יותר חזק, כלכלה, רווחה, חינוך.

אתם ביקשתם להעביר את אותם מעונות אליכם? משרד החינוך ביקש להעביר את המעונות האלו אליכם?

אנחנו ביקשנו להעביר את הכל אלינו, אנחנו גם חושבים שזה צריך להיות תחת קורת גג אחד.

בסדר, ממה שאני מבינה גם, הרבה ראשי רשויות אמרו שהם מוכנים אפילו להעלות שכר לסייעות אבל לא מאפשרים להם להעלות את השכר הזה בגלל הסכמים קיבוציים?

אז זהו, זה מה שאני רוצה להגיד שכל הנושא של השכר, הוא בין האוצר לבין השלטון המקומי, אנחנו לא שותפים למהלך הזה, אנחנו נרצה כן, ברגע שכן לחזור אחר כך לפנות לאוצר ולראות איך אנחנו יכולים באמת לשנות את הסטטוס ותנאי ההעסקה של המטפלות, אבל זה נמצא לא במגרש של משרד החינוך.

אני רוצה לפנות לתת הזדמנות, יש לנו לא מעט דוברים שביקשו את זכות הדיבור. נמצא איתנו בזום ראש העיר של עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, שגם כן ביקש את זכות הדיבור. שלום בוקר טוב ראש העיר.

שלום וברכה כבוד היו"ר, בוקר טוב לכל המשתתפים, חברות הכנסת, חברי הכנסת, המשתתפים. אני רוצה לחדד את הנקודה האחרונה שדיברתם עליה, יש משבר עצום, יש כשל שוק חריג וקיצוני בתחום העסקת הסייעות, יש תנאים לא נורמליים שאנחנו צריכים לפעול בהם כדי לייצב את המערכת כל יום מחדש.

זה לא רק הסייעות הזמניות, זה אפילו הסייעות הקבועות וזה הולך ומחמיר, וזה לא רק הקורונה, זה נראה שבתנאים האלה זה מקצוע שהולך ונעלם ואנחנו נגיע למשבר.

אנחנו כרגע מג'נגלים כל יום בערך 20% מהגני ילדים, וזה יוצר המון תקלות, וזה יוצר המון סכנות, וזה יוצר פגיעה קשה בחינוך של הילדות והילדים שלנו בגיל הרך.

מישהו צריך לשנות את כללי המשחק, צריך לשנות את המסגרת, בלי יותר כסף זה לא ילך. עכשיו יותר כסף יכול לבוא מהממשלה, יכול לבוא מההורים, יכול לבוא מהרשויות המקומיות.

אנחנו כולנו צריכים לתת כתף בעניין הזה, אבל אי אפשר לקבע במחיר מסוים את הצהרונים, בתנאי שוק העבודה של היום זה לא מתחבר, המספרים לא מסתדרים, מה שלא עושים, ואנחנו העלנו שכר, וגם שילמנו יותר, אבל זה לא מספיק ולא נותן מענה אמיתי.

אני מבקש שהנושא יילקח לתשומת לב, כי זה לא רק בסוף רק איכות החינוך, זה יום אחד עלול להיגמר באסון, זה שמביאים כל יום לפעמים סייעת אחרת וסייעת שלא מגיעה, וצוותים שלא מתודרכים.

היום תנאי הקבלה לסייעות בגני הילדים ובצהרונים זה דופק, רק דופק, מספיק שיש לך דופק או יש לך דופק, אתה מתקבל לעבודה, זה לא משנה מה הניסיון, אין זמן באמת לבדוק איפה היית ומה עשית, המערכת פועלת בתנאים קיצוניים ביותר.

אני מדבר כראש עיריית רמת גן, שזו רשות חזקה עם אגף חינוך וחברה של החינוך המשלים, באמת מהטובים בישראל, אני לא רוצה לחשוב מה קורה במקומות אחרים, אז אני מבקש להביא את הזעקה האמיתית הזו. אנחנו לא מבקשים פה , זה לא קרב על תקציבים, זה לא קרב על סמכויות, קרב שמישהו צריך לסדר את הברדק הזה, ויו"ר הוועדה אחריות כבדה הנושא הזה.

צריך על זה אולי דיון במיוחד, השרה גם נמצאת אצלנו היום בעיר, אני אנסה גם להעביר אליה את המסר, וזה עלה בביקור הקודם שלה לפני חודש, היא הייתה ברמת גן, הראנו את זה גם אז

אני מבין שיודעים שיש משבר, יש לי תחושה שלא מבינים כמה המשבר הזה עמוק וכמה הוא מסוכן. זה המסר שאני כבר אמרתי, אנחנו נהיה הראשונים לשים תקציבים בעניין, רק יש יותר מידי רגולציה, גם אם אני רוצה אפילו לעלות בשקל את הצהרונים, גם אם אני רוצה ליצור איזה דיפרנציאליות, אין לי שום גמישות, כמה אתה כבר יכול להביא תקציבים בעצמך?

עיריית רמת גן הוסיפה, כדי להבין את הפרופורציות, לשכר הסייעות 8 מיליון שקלים בשנה, וזה עוד לא עוזר, אין הרבה רשויות שיודעות להביא בפרופורציה של רמת גן לשוטף 8 מיליון שקלים כל שנה, וזה אמרתי לא פתר את הבעיה אפילו לא בשליש, אז אני אומר, קחו את זה לתשומת ליבכם, כמובן שצריכים אנשי מקצוע, אוצר, חינוך, כל מי שקשור בזה, הסתדרות, לא יודע הארגונים השונים, לשבת ולתת מענה.

אני מודה לך כבוד היו"ר על הזכות להביא את הדברים בפניכם ולהעלות את זה על סדר היום, תודה רבה.

תודה רבה לך ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן על הדברים. אני רוצה אולי לתת את האפשרות לאוצר להגיב, מי הנציגים שנמצאים מטעם האוצר איתנו? מוחמד נמצא איתנו? תיצרו איתם קשר שיעלו מיד, ממש מיד כי גם העניין של המעבר והתקציב שניתן להם.

אביעד שוורץ נמצא איתנו? תבדקו אם אביעד שוורץ נמצא בזום. כתוב לנו הנציג של האוצר זה מוחמד, אנחנו נמתין לו.

בינתיים אנחנו נעבור לדוברים נוספים, אני רוצה לתת למור דקל, העמותה לגיל הרך, ממש בשתי דקות בבקשה, כי אני רוצה לאפשר לכמה שיותר אנשים לומר את הדברים.

בוקר טוב ותודה רבה לחברי הכנסת שביקשו את הדיון המהיר הזה, באמת זה לא מובן מאליו, אנחנו נמצאים ממש, זה נשמע כמו הרבה זמן חודש וחצי אבל זה כלום ושום דבר לקראת מהלך מאוד, מאוד גדול.

שמעתי גם את חברי הכנסת מדברים, גם את אורנה פז היקרה, באמת קודם כל נראה שבאמת יש חשיבה בעבודה ואני גם שמחה לשמוע שיש קשב גם מהשטח, גם חברי הכנסת מאמצים באמת את ההמלצות של העמותה ושל עוד גופים שנמצאים כאן ושותפים, וגם של המעונות ובאמת מתחילים לדבר את אותה שפה.

אדם הוא אדם, לא משנה כמה הוא קטן, ד"ר סוס אמר את זה בספרי הילדים, ואם אנחנו לא נתחיל להסתכל על הילדים האלה מגיל לידה, כמו אדם בוגר לכל דבר, כי בפועל זה יהיה המבוגר העתיד שלנו, אנחנו מתחילים להשקיע בגיל הרך, לא סתם המחקרים האלה, גם המחקר החדש של שקל וחמישה שקלים, המחקרים היו גם שקל עם רווח של יותר כמו שאמרו.

כי ההשקעה בגיל הזה באמת היא קריטית, גם לפיתוח הקוגניטיבי, הריגשי, השפתי, לאיזה אדם או אישה הם הופכים להיות בעתיד.

אבל, אני רוצה להדגיש בתוך כל הדיון הזה, המעבר הזה צריך להיות, אורנה אני כן אעיר הערה לגבי מה שאמרת, אם יש תוכנית גמורה, התוכנית הזאת צריכה כבר מעכשיו להיות בדיון עם הגופים כמו שהיו"ר אמרה, כי ברגע שיציגו תוכנית גמורה כבר למעבר עצמו.

היא לא גמורה, היא לא גמורה.

אבל אמרתם, אחרי שהיא תעבור ונקבל את האישור נשב עם הגופים ונדון. אז לשבת עם הגופים, עם המעונות, עם ההורים, עם האקדמיה, לשמוע את השטח הוא קריטי, כי יכול להיות שהתוכנית שכרגע אתם עובדים עליה ומבקשים את האישור שלה, היא לא תואמת שטח, ואז יגיע ה- 1.1.2022 ותבינו מה קורה בשטח, ותתחילו את כל התהליך מחדש, ואנחנו חוזרים עם אותו גלגל והכל חוזר חלילה.

אז אני כן מבקשת מפה, לצאת בבשורה, שבבקשה תשבו לפני, תקשיבו לשטח, אנחנו גם מתכננים סיורים בשטח, אנחנו רוצים באמת שתראו מה קורה מעבר לזה.

מור, את יודעת שנפגשנו איתכם, נפגשנו עם האקדמיה.

אני שומעת מה שאמרת, יש פה הרבה דברים בעקבות השיחה שלנו, אני מאוד שמחה לשמוע את זה, גם עם החיילים המשוחררים זה באמת מרגש אותי, אבל יותר מכך, על מנת לטפל בילדים כראוי ולתת להם את התשתית הראויה ביותר, צריך להשקיע גם במבוגרים שסובבים אותם, ושומעים פה הרבה על הצוותים וזה נכון, אבל גם בהורים.

סקטור ההורים הוא סקטור שאשור לשכוח אותו, יש להשקיע גם בזה, המשולש הזה הוא קריטי, ואנחנו נעביר את כל המסמכים שלנו כן הלאה בוועדה ותודה רבה על הקשר.

תודה רבה על הדברים, אני רוצה לתת את זכות הדיבור ליעל יוספברג מאלו"ט, שלום יעל בבקשה, לרשותך שתי דקות.

קודם כל תודה רבה על הדברים שנאמרים פה ועל היוזמה של חברי הכנסת. אני כן רוצה להגיד כמה דברים, קודם כל אני מופתעת ששרת החינוך לא נמצאת בדיון כזה חשוב, אני חושבת שהיא הייתה צריכה להיות פה, אני מופתעת לא פחות מזה שאין לנו נציג מהאוצר פה.

אני רק אומר שלרוב היא לא מגיעה לכל הדיונים וגם בטח שלא לדיונים מהירים, והם שלחו את הנציגים הבכירים ביותר, אז אפשר לומר גם מילה טובה על העניין, הם לא מזלזלים חס ושלום בדיון הזה, ההיפך, היא גם דאגה ליצור איתנו קשר, גם עם הח"כים המציעים וגם איתי, כדי לוודא שאנחנו מקבלים את כל התשובות לשאלות.

אבל לצערי הרב את רואה שאנחנו לא מקבלים את כל התשובות, גם לא ממשרד החינוך, גם לא ממשרד האוצר, וגם לא דרך אגב נציגים מהשלטון המקומי. ושוב אנחנו מגיעים לדיון, איך אני אומרת, אולי זה דיון ראשון שני אבל זה דיון עקר, לא נצא מפה, אני בכל אופן בהרגשה שלי, אני לא אצא מפה עם שום דבר משמעותי בידיים, וזה חבל, זה דבר אחד.

אני רוצה להתייחס לנושא הסייעות, אני יו"ר הועד המנהל באלו"ט, אני אמא לילד בחינוך המיוחד, עכשיו מעבר לנושא של מחסור בסייעות, שאנחנו יודעים שזה מחסור מאוד, מאוד משמעותי, ודיברתם על זה פה דרך אגב, כשדיברתם על הנושא בכלל של הגיל הרך.

הגיל הרך זה גיל משמעותי תמיד, ובחינוך המיוחד הוא משמעותי על אחת כמה וכמה. זה גיל שהוא מאוד, מאוד קריטי, זה גיל שהילדים שלנו הם בעצם כמו ספוג, הם קולטים הכל, הם סופגים הכל, זה גיל וזאת מקפצה מאוד משמעותית עבורם.

תפקיד הסייעות בגיל הזה, זה התפקיד הכי משמעותי לדעתי, הוא תפקיד יותר משמעותי מתפקיד הגננת, הוא בעצם מי שנותן לילדים, מי שמלווה את הילדים, מי שתומך הוראה בילדים, מי שבעצם מתווך להם, התפקיד של סייעת, תפקיד נכון ואמיתי של סייעת, זה לקחת את הילד המיוחד, בין אם הוא משולב, בין אם הוא במעון יום שיקומי, ולעשות את התיווכים הנדרשים עבורו.

כשאני מדברת על תיווכים נדרשים אני מדברת על - אני אתן דוגמא רק - כל נושא הוויסות החושי, כל הנושא של הבנה של סיטואציות חברתיות, כל הנושא של קשר חברתי. אם אנחנו נתחיל עם הדברים הללו בגיל הרך, בגיל הקריטי, הילדים האלה יכולים להתקדם משמעותית ולרוץ הלאה.

עכשיו איך אנחנו עושים את זה? היום אנחנו יודעים שתפקיד הסייעות, בעצם מה אתה צריך בשביל להיות סייעת? אני חושבת 12 שנות לימוד ודופק, נגדיר את זה ככה, זה מה שצריך.

כדי שסייעות, אני בדעה ואני חושבת שהסייעות צריכות, הסייעת בכלל, תפקיד הסייעת, וכאן אני רוצה להתייחס לדברים שאמרת, אני לא זוכרת את שמך סליחה, זה לא עבודה מועדפת, וזה לא אנשים לחצי שנה, וזה לא סייע שמתחלף כל שני וחמישי, כי ילד על הרצף צריך את הבן אדם הקבוע.

ילד עם לקות מסוימת צריך את האיש שילווה אותו יום יום באופן קבוע, זה לא יכול להיות שכל שעה, או כל חצי שעה או כל יום, תשתנה הסייעת, או היא כן תגיע או לא תגיע.

מילת סיכום בבקשה.

מילת סיכום, קחו את מקצוע הסייעות, תהפכו אותו לפרופסיה, תשלמו כמו שצריך, תשבו על משרדים, תשבו איתנו ונגיע לפתרון ראוי.

תודה רבה על הדברים, אני רוצה להעלות את ראש עיריית שוהם, איתן פטיגרו, נמצא איתנו בזום?

שלום ותודה רבה, תודה על הדיון החשוב. אני רוצה להצטרף גם לדברים שנאמרו לפני ולהצטרף גם לכרמל.

תראו, אנחנו נמצאים בסוגיה שהיא פשוט לא סבירה, לא ניתן להמשיך ככה, נזרקות כל מיני תוכניות באוויר, אבל בלי עיבוי יצא לנו לקבל את אירוע חנוכה שמודיעים לנו שבחנוכה יש בית ספר, שזה נחמד מאוד, רק שבלי להכריח את המורים ובלי את הסייעות ואת הגננות לפעול, אנחנו בעצם נמצאים באותה סוגיה של הצהרונים.

איך בדיוק עכשיו אני צריך להגדיל את כמות הילדים שנמצאים בתוך הבית ספר הזה, בלי כוח אדם, שהיום אני לא יודע לתת כוח אדם, היום קשה לי להעסיק, ואנחנו נגדיל שכר כמו שכרמל כאן ציין, ראש עיריית רמת גן, וכל רשות עם היכולות שלה.

הסוגייה הזו היא מורכבת, אי אפשר להתעלם ממנה, אני חושב שהמשרד בהובלה כמובן בדחיפה שלך היו"ר, לעבור ליום לימודים ארוך, לעבור לכל הרשויות ליום לימודים ארוך, במיוחד במסגרות גם של הגנים וגם של בתי הספר היסודיים, של לפחות א' ב', כי אנחנו מבינים היום שאין יותר הורים שמסיימים בשעה 12:00 או 13:00.

שוק העבודה מחייב את כולם לעבוד עד שעות מאוד מאוחרות, שוק העבודה מחייב אותנו למסגרות אחר הצהריים, אז אחד צריך ללכת וללכת לא על השיטה של הפצ'ים, אלא לתוכנית מסודרת, לתכנון נכון, לתת מענה רחב אחת ולתמיד, לתקצב אותו כראוי ולא כל פעם לזרוק כל מיני דברים.

היינו עם הסוגייה של הבית ספר של הקיץ, שזה היה בדיחה אחת, סליחה שאני אומר את זה בצורה כזאת, לא בית ספר, אולי קייטנה במקרה הטוב.

אנחנו חוזרים עכשיו לנושא הזה של חנוכה, אחר כך נתעסק עם זה בפסח ובסוכות, פתרון ארוך טווח, נכון לכולם, שמשרד החינוך ייקח עליו את החסות, אבל את החסות האמיתית, בלי רק לזרוק הודעה, לתפעל, לתקצב ולהגיע גם להסכמות עם ארגוני המורים, עם הסתדרות הגננות, עם כל מי שנדרש וצריך, תודה.

תודה רבה על הדברים החשובים גם בעניין הסייעות, אני רוצה לתת את זכות הדיבור לניצן כהנא, נציגת ברל כצנלסון, הי ניצן שלום, בבקשה לרשותך גם שתי דקות.

בוקר טוב, באמת ערכנו בקרן ביחד עם העמותה למען הילד בגיל הרך, מחקר מאוד, מאוד מעמיק לקראת המעבר הזה, כי המעבר הזה הוא קודם כל הזדמנות שאסור לפספס.

אנחנו רוצים לראות את המדינה באמת, לא רק מהמעבר משמרטפות למסגרות חינוך, אלא לוקחת אחריות עד הסוף, ופרטנו שהמהלך ארוך טווח שאנחנו רואים, אבל גם את המיידי, כי נכון, צריך פה למעלה מ- 14 מיליארד שקלים, אבל גם במיידי אנחנו רואים חוסר נורא, נורא גדול במה שנתנו לכם ובכלים.

היום המדינה מבינה שבעצם הלקוחות שלה הם הילדים ולא ההורים, שלא צריך רק לסגור אותם איפה שהוא ושיחזרו אליהם, אבל אנחנו רוצים לראות באמת לקיחת אחריות גדולה, ואנחנו נורא חוששים מההשתרכות הזאת מאחורה שבסוף יפספסו שלוש סוגיות מרכזיות.

הראשון הוא באמת כמו שדובר פה הוא מיפוי המסגרות, זה פשוט לא יעלה על הדעת, ובאמת יש הזדמנות עם מה שקרה עכשיו, עם השימוש חורג, שנראה את זה יותר, אבל לא יכול להיות ודיברנו על זה גם על תקנות חוק הפיקוח, בסוף יש פה פער אדיר.

הדבר השני הוא באמת, הרחבת מערך הפיקוח. כשאישרנו את תקנות חוק הפיקוח, אמרו לנו טוב התפזרה הכנסת, טוב אין תקציב אז נעשה תקנות חלקיות. יש שרה חדשה שקידמה את חוק הפיקוח, זו ההזדמנות לפתוח מחדש את התקנות האלה, לשנות את היחסים ואת מה שהם דורשות, כי הם באמת, הם לא מספקות ואנחנו לא יודעים כמה הם ימומשו בעצמם. וכמובן הדבר האחרון שעולה פה שוב ושוב, והוא כל כך קריטי, זה הסיפור של העסקת העובדות במעונות של המשפחתונים.

חוץ מזה אנחנו באמת הצענו במחקר שלנו שני עקרונות שהם מאוד, מאוד משמעותיים לעתיד. הראשון הוא העברת הסמכויות לרשויות המקומיות, היום וולונטרית הרשויות המקומיות לוקחות יותר אחריות, אנחנו רואים פה בגלל זה את ראשי הערים. אנחנו ממליצות על הקמת יחידות יעודיות ברשויות המקומיות, מה שקורה בחלק מהמקום, אנחנו רוצות שהרשויות יהיה גוף שימפה את המסגרות, יהיה להם יותר קל לעשות את זה, הם יוכלו אחר כך גם להיות אלה שמפעילים את הפיקוח בצורה משמעותית יותר, ואנחנו חושבים שנכון אגב כמו הרבה מדינות בעולם שלוקחות אחריות מגיל לידה על שלוש, בהמשך לאפשר לרשויות להפעיל את המסגרות האלה.

הדבר הנוסף הוא הסיפור באמת של הסבסוד, דובר על זה פה רבות אז אני לא ארחיב, זה פשוט לא יעלה על הדעת הטלאים האלה, השארת הסבסוד במשרד הכלכלה, צריך לפתוח את זה, אני סומכת על יו"ר הוועדה שהבינה את הדבר הזה ותעלה את זה מול השרות הרלוונטיות, כי אם רוצים לעשות פה מהלך אמיתי, הרי מה קורה, הטלאים הזה בסוף אחר כך מאפשרים לנציגי האוצר, אם הם מגיעים, להגיד תשמעו, זה ככה אין מה לעשות, ובמקום לקחת אחריות אמיתית.

ואני שוב אומר, בסוף שיפור תנאי ההעסקה של כל העובדות במסגרות האלה, ככה לא נצטרך למצוא פתרונות כמו עבודה מועדפת, אלא נשאיר שם צוותים איכותיים, שיגיעו לאורך זמן, שיהיו מוכשרים, שיעברו הדרכות ונראה מסגרות טובות יותר וחינוכיות יותר. תודה.

תודה רבה על הדברים, הדובר הבא הוא עדיאל אילוז, חבר מועצה בעפולה, עדיאל נמצא איתנו בזום? בבקשה לרשותך שתי דקות עדיאל. אנחנו בינתיים נעבור לדובר הבא, אמיר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון, נמצא איתנו בזום? אמיר כוכבי?

שרן אני אתכם, תודה.

שלום בוקר טוב.

מה העניינים?

בסדר גמור מצוין, בבקשה.

אתם מתעסקים בשני נושאים מאוד, מאוד חשובים ובעיני הם ממש, ממש מתחברים, אני רק חושב שכדאי לשים לב לכמה דברים.

לקיחת אחריות על גילאי לידה עד שלוש או לידה עד שש שמדברים עליהם, יקבלו עוד מעט תוקף הרבה יותר רחב והיקפים הרבה יותר רחבים, בשל הרפורמות שמחייבות את בעלי המעונות הפרטיים בהוצאות שהם לא יהיו מסוגלים לשאת. זאת אומרת, מעבר לאחריות שמונחת כעת על השולחן, בשנים הקרובות, באמת אם הרפורמה לא תשתנה, תהיה קריסה של מעונות היום הפרטיים, ובעצם הרשויות המקומיות ומשרד החינוך יצטרכו לתת את המענים הנדרשים בהיקפים הרבה, הרבה יותר משמעותיים.

לדבר הזה יש משמעות כמובן בכוח אדם ובצוותי חינוך, אבל משמעות כבדה לא פחות גם בהוצאות בינוי, אני לא שמעתי את זה בשיח, וזה משהו שאני חושב שכדאי להתייחס אליו, כי לדעתי זה תהליך שיקרה ממש בשנים הקרובות.

אם אני כן מתייחס רגע גם לנושא הבא שזה הסייעות או תומכות הוראה גם בסיפור של לידה עד שלוש, יש פה איזו שהיא בעיה, או כמה בעיות מבניות ש- 200 מיליון שקלים כמו שצוינו קודם לא יפתרו.

יש פה בעלות צולבת, אם ניקח את גני הילדים, יש פה בעלות צולבת של הרשות המקומית ומשרד החינוך על המבנה החינוכי, ההירארכי בגן, משרד החינוך אחראי על הגננות, הרשויות המקומיות אחראיות על תומכות ההוראה, הדבר הזה יוצר גם בעיה תפעולית יום יומית קשה, גם פגיעה מהותית ביכולת מעקב וביצוע של הרשויות המקומיות, וזה עוד לפני שאני מכניס לעניין את הארגונים היציגים שגם הם חלק במשוואה הזאת שמייצרת לא מעט בעיות.

לכן הפתרון בעיני ובטח אם אנחנו מתכוונים להרחיב את אותה שליטה על גילאי לידה עד שלוש, אנחנו חייבים לפתור שם בעיות מבניות הרבה יותר מהותיות עוד לפני שאנחנו מדברים על תקצוב ב- X מיליון שקלים, כי זה לא מה שייתן את המענה.

אני אתייחס לזה שדיברו על הסעה של עובדות חינוך מהצפון לדרום, למרכז, קודם כל בהוד השרון יש עובדות הוראה מכל השפות והלשונות, ואנחנו מקבלים את זה באהבה ובשמחה רבה.

אני כן חושב שצריך לזכור שאנחנו מדברים על עבודה מאוד שוחקת, ברמה היום יומית, בטח שהיא נעשית לאורך זמן, להוסיף לאלמנט הזה נסיעה בכבישים הפקוקים לעייפה מלכתחילה של מדינת ישראל, אני לא בטוח עד כמה זה ישים ובר ביצוע.

מילת סיכום בבקשה.

אני אתייחס גם לסוגייה של עבודה מועדפת, השאיפה שלנו צריכה להיות, לבנות את מעמד החינוך לגיל הרך כמעמד מקצועי, כפרופסיה, זה משהו שלא קיים היום. להתייחס לעבודה מועדפת, לצעיר או צעירה שעכשיו סיימו צבא או שירות לאומי, ובאים להעביר שנה, שנתיים כתומכי חינוך, אני לא בטוח שזה מה שיעזור לנו לבנות את הפרופסיה הזאת ומה שיעזור לנו לחזק את זה. ההכשרה צריכה להיות הרבה יותר ארוכה ומשמעותית וכמובן התקצוב בהתאם, תודה.

תודה רבה לך ראש עיריית הוד השרון, אמיר כוכבי. אנחנו כמובן נמשיך לעקוב, אנחנו באמת חייבים לפתור את המשבר הזה.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור ללוסי מארגון הגנים, בבקשה לרשותך ממש שתי דקות.

תודה רבה, תכננתי להגיד כמה דברים, אבל הדברים של ראש העיר של הוד השרון פשוט זעזעו אותי, אני קצת אדבר מכאב, כי באמת הסקטור הפרטי, במהלך כל השנים, ויש טובים בינינו, לא כולם מתעללים ולא כולם מזעזעים, זה נוצר מהדברים שהוא אמר עכשיו, שאנחנו על זמן שאול על מפעל חיים שאנחנו בונים, וברגע שאנחנו לא נעמוד בנטל שהמדינה משיטה עלינו, אנחנו פשוט נקרוס, והרשויות יצטרכו לתת מענה.

זה משהו שפוגע ברמה האישית, וברמה של גנים פרטיים שאני מייצגת, שאין אפילו מילה לתאר את הפגיעה הזאת. זה אנשים שמעל 30 שנה בונים מפעל חיים ונותנים את הנשמה שלהם לילדים, לפעוטות, שזה האהבה של החיים, לזה הם קמים בבוקר. לא קמים לשום דבר אחר חוץ מהאהבה לילדים.

לוסי, אין לנו ספק שבאמת זה הדבר שנמצא לנגד עיניכם, אני אומר אולי ככה בזהירות, גם מבחינת ראש העיר, אני כמובן לא הדוברת שלו, אבל חשוב לומר, כשיש רגולציה חדשה שמגיעה, כפי שהיה גם עם גני הילדים, ולצערי גם אני שומעת שלא התקיים שיח מולכם, ולכן יש לזה משמעויות שעלולות להטיל עליכם המון חסמים ומחסומים, אנחנו לא יודעים מה יהיה, אני לא חושבת שהוא התכוון להתנהלות שלכם בצורה הזאת, אני בטוחה שהוא מעריך את זה, יש לו המון גני ילדים מצוינים בעיר.

אגב גילוי נאות, אני בדיוק עכשיו בחיפוש אחר גן ילדים לקטנה שלי, אני עוברת בין כפר סבא לבין הוד השרון, גם אצל אמיר כוכבי, פעוטונים סליחה, אז אני חייבת להגיד שיש שמה באמת גנים מדהימים, שאני מוכנה גם לנסוע מכפר סבא להוד השרון כדי שהיא תהיה שמה, אני יודעת שאתם עושים עבודת קודש.

אז אני אומר את זה ככה בזהירות, אני חושבת שהכוונה הייתה שכשמשיטים עליכם את הרגולציה הזאת, פתאום להסתגל לדבר ביום אחד בהיר, זה יוצר עומס, זה יוצר מצוקה, כלומר אנחנו רואים איזה בלאגן היה לפני כן.

בואי נגיד שהעומס הוא כבר נוצר, הוא כבר קיים, אבל כפי שציינה מור דקל שצריך לעשות התאמה לשטח וכן לקרב שיח בונה לטווח ארוך כדי שאנחנו באמת נישאר, הטובים מביננו יישארו.

עוד דבר נוסף, לגבי מצוקת כוח האדם, יש עוד אפשרויות מעבר לעבודה מועדפת, אם זה בנות שירות לאומי, אם זה סטודנטים לחינוך שעד היום מופנים רק לסקטור של גני עירייה. אני בעצמי ניסיתי לפנות לאוניברסיטאות, והם אמרו שהם שומרים את כוח האדם הזה לגני עירייה בלבד. הם לא מפזרים אותו אלינו, אם אנחנו עכשיו נכנסים תחת אותה מקשה של לידה עד שש, אז בבקשה שגם ההון האנושי האיכותי, בנות שירות, סטודנטים, עולים חדשים ויש עוד כמה ענפים.

תודה, אנחנו חייבים להסתפק בזה, ואני אתן ככה לדובר האחרון, אני רוצה לתת לחנן דגן ממש בשתי דקות בבקשה כי אנחנו חייבים לנעול את הדיון.

בשתי דקות ונעשה את זה באמת בקצרה.

קודם כל אנחנו מברכים על המעבר למשרד החינוך, אנחנו מאמינים שזה חשוב, אבל צריך לקחת בחשבון שאנחנו נמצאים בסוג של חשש, בסוג של פאניקה מהעבר.

אנחנו בעבר, כשעבר גילאי שלוש ארבע למשרד החינוך, באו ואמרו לנו בואו אבל מצד שני דחו אותנו, וגרמו לגילאים האלה להעלם מהמגזר הפרטי, נתנו דברים שהם בלתי אפשריים לעמוד בהם כלכליים, כדי לקבל את אותו תקצוב, אנחנו בעצם הגענו למצב שזה נמחק.

ולכן עם כל החשש, אנחנו מאמינים שזה חשוב, אנחנו עד היום מאז שעבר החוק היה שיתוף פעולה אני חושב מדהים עם אגף מעונות היום במשרד הכלכלה היום, כל דבר התייעצו איתנו, ישבו איתנו, יחד הובלנו איתם ובאמת אנחנו רואים שבתוך הארגונים, רוב הגנים שבאמת נמצאים בתוך הפיקוח הם אלה שנמצאים אצלנו, כי יחד עם משרד הרווחה העברנו את זה קדימה, אנחנו מקווים שבמשרד החינוך יהיה אותו שיתוף פעולה שאנחנו חווינו עד היום, יבואו, יקראו לנו לשבת על השולחן. מראש לבוא להכין את הדברים, שידעו מה אפשר, מה אי אפשר, יש הבדל בין לנהל בית ספר שהוא של הרשות המקומית ושל המדינה, לבין בית ספר פרטי. יש פה גם עסק מאחורה, זה דבר ראשון.

דבר שני שמאוד חשוב זה כל הנושא של הסייעות, אסור לנו לבוא ולהפריד בין גילאי לידה עד שלוש, לבין שלוש עד שש. ברגע שאנחנו מפרידים מה שקורה, וקורה בעיקר עם החוק החדש, אנחנו נבוא, נכשיר סייעות, יבוא משרד החינוך וייקח אותם אליהם, אנחנו נעלה את המחיר וניקח חזרה, ויתחיל סוג של מאבק שהוא אין סופי, פעם יהיה פתרון בצד הזה ופעם פתרון בצד הזה. אנחנו צריכים פתרון הוליסטי בכלל לבוא ולהתייחס לעד גיל שש באופן שווה. לבוא להכשיר, המדינה צריכה לקחת ולהכשיר סייעות בכל מיני דרכים.

תודה רבה, אני חייבת לסיים כי אני רוצה לתת ממש 30 שניות, אני פשוט רוצה לסכם וגם לנעול את הישיבה.

הבנו את עיקר הדברים, אני רוצה לתת לחבר הכנסת רון כץ ממש ב- 30 שניות במשפט בבקשה ולאחר מכן אני אסכם את הדברים, בבקשה.

אני אהיה מאוד קצר, תודה רבה גברתי. קודם כל אני רוצה לברך את חבר הכנסת קינלי שהעלה את הנושא הזה, זה דיון משמעותי וחשוב מאוד.

כל הנושא של קליטת הגיל הרך למשרד החינוך להערכתי לא מנוהל מספיק טוב ברמה שהוא אמור להיות מנוהל, הרעיון עצמו הוא רעיון חשוב, הוא רעיון טוב ואני מברך עליו, אבל אנחנו צריכים לשים לב שאנחנו עושים את זה בצורה הטובה ביותר ומה זה אומר? זה אומר שאנחנו צריכים לקלוט את המסגרות הטובות ורובן טובות, לקלוט אותן בצורה משמעותית, צריכים לשפר את התנאים לא רק של הגיל הרך.

כל הנושא של משרד החינוך הוא איפה שהוא נתקע בעבר, כל התנאים של הסייעות ושל המורות ושל כל הצוות החינוכי, צריך להשתפר ברמה הרבה יותר טובה, אבל אנחנו כן בדיון הזה שמים דגש על הגיל הרך, ואני חושב שאנחנו צריכים לעשות עבודה הרבה יותר משמעותי, קודם כל ברמת המיפוי.

אני עכשיו עוסק בזה יחד עם משרד הכלכלה, ייצא קול קורא לרשויות המקומיות שהם השותפים האמיתיים של הנושא הזה, למפות את הגיל הרך ולאחר מכן לתת הכשרות שנבנה יחד עם המעונות שקיימים היום, ונעשה את זה בצורה הטובה ביותר, אנחנו נמשיך לעקוב.

תודה רבה, סיכום הדברים, אני רוצה להתנצל בפני כל מי שהגיע היום ולא הספקתי לתת לו לדבר, אני אומר לכם שאני אשמור את אותה רשימה של הדוברים ובדיון הבא, כי כן יהיה לזה דיון המשך, אני אתן לכם את זכות הדיבור לפני האחרים.

אני רוצה פשוט לסכם את הדברים כי זה מאוד, מאוד חשוב. אני אתחיל כך, החלטת הממשלה על העברת הגיל הרך מבורכת, היא מעבר לפינה ואנחנו חייבים לצאת בהקדם עם תוכנית פעולה, כדי לספק וודאות למפעילים ולבעלי המעונות בשטח. אנחנו צריכים להביא את התוכנית לדיון ציבורי ומקיף בוועדה, לפני אישורה ולכלול בבנייתה את כל בעלי העניין מהשטח.

דבר נוסף, רצוי למצוא דרך לאחד את המענה למפעילי המעונות, כך שגם נושא הסבסוד של שכר הלימוד יתבצע דרך משרד החינוך.

קודם כל הוועדה רואה בבעייתיות את המשך התקצוב דרך משרד הכלכלה והרווחה, ואנחנו מבקשים להעביר למשרד החינוך את השליטה על התקציב הזה. אנחנו כבר רואים מה הולך להיות בעוד כמה חודשים, כשהמעון הזה לא יקבל את התקציב הוא יגיד לא רגע לא, זה דרך משרד הכלכלה, לא זה דרך משרד הרווחה, ואנחנו רואים פה את הנושא שהשליטה על התקציב צריכה להגיע דרך משרד החינוך, הכוח הגיע למשרד החינוך, גם התקציב צריך להיות שם.

אנחנו מבקשים שהצוות שאמון על המעבר ועל התכלול, להיפגש כבר בשבוע הבא עם כל ראשי הארגונים של הגנים הפרטיים, לא יכול להיות שאתם תגישו לממשלה תוכנית בלי שדיברתם איתם לפני כן, הכנתם אותם, שמעתם את הבעיות בשטח, את המצוקות, מה צריך, מה לא צריך, הם צריכים לדעת איזה סוג של פיקוח יהיה, מה הולך להיות שמה.

אנחנו מבקשים כבר בשבוע הבא להיפגש עם ראשי הארגונים של גני הילדים הפרטיים, ועם המפעילים של הפעוטונים.

הוועדה מבקשת לקיים דיון בשבועות הקרובים לעניין השמת התכלול של איך אנחנו מגייסים סייעות, כולם נמצאים במצוקה.

אני מבינה, למיטב הבנתי גם מראשי ערים, המצוקה פחות נמצאת באזורי הפריפריה אלא בעיקר באזורי המרכז.

לעניין הזה, אנחנו מבקשים ממשרד החינוך לקיים דיון בשבועות הקרובים, לעניין השמת מורים מהמגזר הערבי, אנחנו רוצים על זה תשובות, כסייעות בגני ילדים, כמו גם עבודה מועדפת לחיילים משוחררים, אנחנו מבקשים שתקיימו דיון על בנות שרות לאומי, כדי להביא אותם לפעוטונים ולצהרונים וסטודנטיות להוראה, בינתיים כסיוע כוח עזר סייעות, כוח מקצועי.

אנחנו מבקשים דיווח פה לוועדה לאחר שיתקיים הדיון, אנחנו מבקשים שהמסקנות יגיעו לדיון ההמשך בוועדה.

הוועדה רואה כי נכון יהיה להעביר גם את המעונות השיקומיים וסייעות הרווחה, לאחריות משרד החינוך, לא יכול להיות שיהיו אחים חורגים ופתאום אנחנו נקיים פה דיון, ורגע צריך את משרד הכלכלה וצריך את משרד הרווחה. הדבר הנכון, ברגע שמעבירים את זה למשרד החינוך, הכל יהיה במשרד החינוך.

לדיון הבא נבקש ממשרד החינוך, להציג בפני הוועדה כמובן, את התוכנית המפורטת, הפדגוגית, כמו שאמרנו לפני שהיא עוברת אישור, על מנת שיהיה דיון ציבורי עם כל הגורמים, וכדי שנוכל באמת להשית גם את התיקונים.

קודם כל, אני רוצה לשלוח נזיפה למשרד האוצר, לא יכול להיות שבדיון כזה משרד האוצר לא יהיה אפילו לא בזום, לא יכול להיות דבר כזה. אנחנו נקבע לשבוע הבא דיון מיוחד, גם אם הוא יהיה חצי שעה, בהמשך לדיון הזה, כמובן ללא הדברים שמשרד החינוך צריך להביא לדיון המשך, אנחנו נקבע המשך מול משרד החינוך בעוד כמה שבועות, אבל עם האוצר, כבר בשבוע הבא אנחנו נקיים דיון, גם לעניין התקציב על המעבר, וגם לעניין תקציב, סבסוד, שכר של הסייעות, זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת שאנחנו מקיימים דיון כזה חשוב והם לא נמצאים.

אני מתנצלת, אני חייבת לנעול, אני נועלת את הישיבה ואנחנו נתכנס בשבוע הבא עם משרד האוצר, אנחנו נדון איתם על הדברים האלה. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.