פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



17
ועדת החינוך, התרבות והספורט
15/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 51
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"א בכסלו התשפ"ב (15 בנובמבר 2021), שעה 11:25

חינוך בבתיה"ס להתנהלות כלכלית נבונה

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר

אילון בנימין - ממונה תחום חינוך פיננסי, בנק ישראל

מאיה הרן רוזן - מחקר, בנק ישראל

אלירן זרד - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מינדי אייזנר - מנכ"לית, עמותת "חיים בפלוס"

שרון לוין - מנהלת מכללת פעמונים לחינוך פיננסי

שי אבו - יושב ראש איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה

דוד מליק - ארגון תבונה - הדרך לכלכלה נבונה

נמרוד ספיר - מנכ"ל איגוד בתי השקעות

עידית קלישר - מרצה לכלכלה ומדריכת הורים להקניית חשיבה כלכלית לילדים

רוזי בן עמי - מנכ"לית החברה plenty,

גל גלזר - מארגון "רווח נקי"

דניאלה פרידמן - מנהלת תחום דעת הוראת מדעי החברה, משרד החינוך

מירב זרביב - מנהלת אגף מו"פ, בתי"ס ניסויים ויוזמות, משרד החינוך

נמרוד ספיר - מנכ"ל איגוד בתי השקעות

צחי אפרתי - מנכ"ל, חינוך פיננסי לצעירים ונוער

תמי סלע

יהודית גידלי

אתי בן-שמחון



חינוך בבתיה"ס להתנהלות כלכלית נבונה

בוקר טוב לכולם, תודה רבה לכל מי שהגיע היום לדיון המאוד חשוב על חינוך בבתי-ספר להתנהלות כלכלית נבונה. היה לי מאוד חשוב לקיים את הדיון הזה, משום שגם התרגלנו לחיות בסוג של חוב. כלומר, החובות הפרטיים של הציבור הישראלי יחסית מאוד גבוהים בהשוואה למדינות אחרות, והכלים של היכולת לחסוך, או להבין ערך, ממש התנהלות כלכלית היא משהו שחייבים להתחיל אותו מגיל צעיר כדי להקנות את המיומנות הזו. זו ממש סוג של מיומנות שאנחנו מלמדים את אותו הילד. המטרה בדיון הזה, היא קודם כל לבחון מבחינת משרד החינוך איזה תוכניות נעשו, נכנסו. אנחנו רוצים שתפרסו בפנינו את מה נעשה היום במערכת החינוך מבחינת הקניית אותם הכלים - איזה תוכניות הכנסתם, איזה קולות קוראים, מי פועל בפנים. אגב, גם להבין עד כמה זה ארגונים ועד כמה זה חברות – גם הדבר הזה חשוב. נפנה שאלה, אני לא יודעת אם זה לבנק ישראל או בעצם לאוצר. אבל ישנו חוק, חוק להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בשוק ההון בישראל, בו אמורה להיות קרן ממשלתית שמטרתה לקדם את החינוך הפיננסי בישראל, בהתחשב בתכליות של אותו החוק. השאלה היא בעצם מה נעשה עד כה - כמה כסף נמצא בקרן. מי מנהל אותה, איפה הם עשו תוכניות. איפה הם ערכו. כמה תלמידים עברו את אותם הקורסים. אז נא להתכונן לשאלות האלה.

אנחנו נפתח את הדיון עם מצגת שמרכז המחקר והמידע של הכנסת הכינו לקראת הדיון, על חינוך פיננסי כלכלי במערכת החינוך בישראל. נתחיל עם המצגת.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, אנחנו התבקשנו לכתוב מסמך בנושא של חינוך פיננסי במערכת החינוך. מסמך של ה-מ.מ.מ. בנושא הזה התפרסם כבר ב-2010, עוד עדכון יצא ב-2013. המסמך הזה בעצם בא לתת תמונה עכשווית. הנושא של חינוך פיננסי התחיל להיות מדובר בצורה מוגברת יותר מראשית שנות האלפיים גם בישראל וגם בעולם, בעקבות תהליכים שאפשר בגדול לתת להם כותרת של גלובליזציה - התפתחות של השווקים הפיננסיים. חשיפה יותר של הציבור. מעבר של אחריות יותר לאזרח. התפתחות של מסחר באינטרנט. זמינות של הנושאים האלה. וגם משברים כלכליים שהביאו להתעוררות של המודעות לנושא, שחלקם היו קשורים בהשקעות של אזרחים.

בעקבות זה, בעיקר ארגון ה-OECD הוא המוביל של הנושא הזה בעולם, אבל גם הבנק העולמי, גם האיחוד האירופאי, מדינות בעולם מפתחות אסטרטגיות לקידום אוריינות פיננסית. חשוב להגיד בנושא הזה, בפתיחה, כשמדברים על חינוך פיננסי, בדרך כלל, לא מדובר רק על חינוך לילדים, לתלמידים. מדובר באופן כללי על חינוך של האוכלוסייה. הקניית כלים לכלל האוכלוסייה. אם ניגע רגע בהגדרות, אז ה-OECD מגדיר אוריינות פיננסית, בעצם זה מסוגלות שהיא יותר כוללת, זה גם ידע, וגם יכולת להתנהג ולפעול בצורה מושכלת, לקבל החלטות פיננסיות מושכלות בקידום הרווחה הפיננסית של האדם. חינוך פיננסי זה מה שבעצם אמור להקנות את האוריינות הפיננסית. יש עוד מושגים נוספים בנושא הזה של מסוגלות פיננסית, יש כמה מושגים מקבילים שמשמשים בנושא, אבל אוריינות פיננסית זה בעיקר מה שמשמש ב-OECD. כמו שאמרתי, זה גם ידע וזה גם עמדות רגשיות, וגם התנהגות יכולת לתפקד.

אנחנו ניסינו למצוא קצת השוואות בינלאומיות, לראות איפה ישראל עומדת ביחס לעולם. לא מצאנו הרבה כאלה נתונים עדכניים בנושא הזה. סקר פיז"ה ב-OECD שעוברים אותו תלמידים בני 15, בכל המדינות, בעצם, מתייחס לנושא הזה, אבל לא כל המדינות משתתפות בסקר. ישראל השתתפה בו רק ב-2012, ושם אפשר לראות את המיקום של ישראל. כן, כלל התלמידים בישראל קצת מתחת לממוצע של ה-OECD, דוברי העברית טיפ טיפה מעל, או בעצם על הממוצע מדוברי הערבית קצת יותר מאחורה – זה מ-2012. היה עוד צוות ב-2015, 2018 שלא השתתפנו בהם. מלבד זה, מצאנו סקר מ-2015, S.M.P של חברה דירוג האשראי, שבו לישראל דווקא יש מקום טוב, היא מקום רביעי או חמישי מבין המדינות. מבין כלל מדינות העולם זה 140 מדינות, וגם בתוך ה-OECD, היא במקום הזה. בעצם, נמצא בסקר הזה מכלל העולם, שרק שליש מהנשאלים היו בעלי אוריינות פיננסית, וישראל באמת בין המובילות בנושא הזה.

בקרב בוגרים מדובר על תלמידים, מדובר על סטודנטים?

לא בוגרים. ככל הנראה מעל 18. פיזה, זה כמובן לתלמידים.

אני רק אציין, זה סקר שכולו בנוי על חמש שאלות שניתנו לנשאלים, אז זה קצת בערבון מוגבל. אבל בכל זאת, S.M.P והבנק העולמי עשו אותו חברת "גאלופ", אז יש לו קצת קרדיט. עוד כמה בינלאומיים, אסטרטגיות לקידום של אוריינות פיננסית או חינוך פיננסי נעשות בכמה מדינות. בכמה מהמדינות ב-OECD מנתונים שיש לנו גם, זה לא מאוד עכשווי, אבל זה מהשנים האחרונות, דברים שה-OECD פרסם. ב-16 מדינות, או 16 מדינות לפחות, יש לנו נתונים על זה שיש שם חינוך פיננסי בתוכנית הלימודים, ובכמה מדינות, לפחות בודדות, לפי הנתונים מ-2018, זה נכלל בלימודי חובה, לאו דווקא כמקצוע חובה, אבל בתוך לימודי חובה.

בארץ, הנושא הזה כבר נידון – כמו שהזכרת קודם, יושבת-הראש, כבר ב-2015, במסגרת רפורמת בכר, נחקק שתהיה קרן ממשלתית לחינוך פיננסי שלא הוקמה.

לא הוקמה מעולם? מי היה אמון להקים אותה?

שר האוצר. שר האוצר היה אמור למנות את חברי הקרן.

ב-2011, התקבלה החלטת ממשלה בנושא הזה, בעצם, במסגרת החלטת הממשלה, הוקמה ייעודית במשרד האוצר, באגף שוק ההון. בהחלטה יש כמה תפקידים שניתנו לרכז את כל הנושא הזה, בין השאר לפרסם אסטרטגיה לאומית לקידום החינוך הפיננסי. האסטרטגיה פורסמה, וחשוב לציין, בדברים האלה באמת, ההתייחסות למשרד החינוך גם בהחלטת הממשלה, לא הייתה התייחסות למשרד החינוך. וגם בתוך האסטרטגיה ההתייחסות יחסית מצומצמת לפעילות בתוך משרד החינוך, וזה היה המוקד של המסמך שלנו. המחלקה הזאת פועלת למשך כמה שנים, לדברי שוק ההון, היום רשות שוק ההון, אז היה אגף שוק ההון בתוך משרד האוצר. ב-2018, הפסיק התקצוב, ואז בערך הפעילות דיי מפסיקה של המחלקה הזאת.

ניגש לחינוך הפיננסי בתוך מערכת החינוך - בערך מ-2007 התחילו להיות משולבים בתכנים של חינוך פיננסי במערכת. ב-2010 תוכנית הדגל מגובשת עבור כיתות י', בהיקף של 30 שעות שנתיות. שאר התכנים הם יותר מינוריים, ויותר במסגרת לימודי בחירה, גם זו מסגרת לימודי בחירה, אין לימודי חובה, לפחות מתגובת משרד החינוך, זה לא מסגרת לימודי חובה. חשוב לציין, שכיום הנושא על-פי משרד החינוך, הוגדר כיעד שרת החינוך, נושא חינוך פיננסי, ובמסגרת זו, המשרד מגבש היום תוכנית לימודים רב גילאית מגיל גן ועד על-יסודי בנושא של החינוך הפיננסי - אלה התחומים שהיום נלמדים. אתם יכולים לראות שיש בכמה שכבות תוכניות דיי מינוריות, בכיתה י', תוכנית יותר רחבה.

בשקופית רואים את היקף התלמידים שלומדים את התוכנית של כיתה י'. בשנים שבהם היה תקציב מדינה, זה הגיע לכ-24 אלף, זה כנראה קצת יותר, אבל זה המספר שנמסר. ובשנים שבהן לא היה תקציב מאושר, אז קצת פחות, היה קצת פחות תקציב גם, פחות משתתפים. מלבד משרד החינוך, עוסקים בנושא הזה עוד גופים, כל אחד בתחומו מקדם את הנושא הזה. בהמשך להחלטת ממשלה מ-2011, אין היום גוף ממשלתי שמרכז ואחראי בפועל על הנושא הזה בצורה מסודרת. רוב גופי המדינה שמתעסקים בזה, הפעילות שלהם בתוך מערכת החינוך היא לא מאוד גדולה - בדרך כלל נקודתית ולא מאוד מתמשכת.

לסיום, ציינו כמה אתגרים בנושא הזה. חשוב לציין, היה מסמך מ-2020, של משרד החינוך עצמו, של המדען הראשי של משרד החינוך, שמביא ממצאים מחקריים. אנחנו לא נכנסנו כל כך לספרות המחקרית בעצמנו, אבל מכמה מסמכים שראינו שמתייחסים לנושא הזה, אז יש מחלוקת מחקרית בנושא ליעילות של תוכניות חינוך פיננסי. לפי המסמך של משרד החינוך, יש אפילו קונצנזוס בקרב חוקרים שרוב התוכניות לא מאוד יעילות בטווח הארוך.

למה הן לא יעילות?

הם עשו סקירה ספרותית של מחקרים בכל העולם, ואלה מסקנות דיי נחרצות שהיו שם, שיש לזה השפעה מוגבלת. חלק מהמחקרים בעצם מערערים על זה, וטוענים שתוכניות מסוימות, בשיטות מסוימות, כן מסוגלות להראות השפעה לטווח ארוך. יש גם בספרות ביקורת שהיא יותר עקרונית, סוציולוגית על הנחות היסוד של החינוך הפיננסי. מלבד זה, הערות שעלו מתוך תשובות שקיבלנו, למשל, מהרשות לניירות ערך, על זה שבעצם בישראל חסר גוף מרכזי שמרכז את הנושא הזה, ויש הרבה התפתחויות חדשות שמצריכות עדכון והתמודדות איתם בהמשך. הכול מצויין במסמך, פה אני מציין בנקודות. תודה רבה.

נהדר. תודה רבה לך אלירן.

נעבור למשרד החינוך. בבקשה. דניאלה, אנחנו מבינים גם ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, שאתם עובדים כרגע על תוכנית לחינוך פיננסי במשרד החינוך. אנחנו נשמח לשמוע קודם כל, מה נעשה עד היום במשרד החינוך. אנחנו רואים שהמספרים פה של התלמידים שלומדים הוא מאוד קטן ומצומצם. דובר פה על תוכניות אולי לא אפקטיביות. נשמח לשמוע את תגובתכם. תפרסו בבקשה בפנינו מה נעשה עד היום ומה התוכנית לעתיד.

אני חושבת שהסקירה של אלירן שגם היינו בקשר, אפילו טלפוני, היא בהחלט מקיפה לגבי הדברים. החינוך הפיננסי החל באמת בשנת 2012, כתוצאה מאיזשהו הסכם קואליציוני בין הליכוד למערך. דובר על תוכנית שתיכנס לכיתות י', בהיקף של 30 שעות, כשמטבע הדברים השמיכה אולי הייתה קצת קצרה, כי ב-30 שעות אי אפשר להקיף ולהכיל הכול. אני בטוחה שכל החברים שמסביב לשולחן ועוסקים בחינוך פיננסי, יהנהנו בראש בין אם פיזית ובין אם בתוך עצמם.

מבחינת מה שיש היום במערכת, אכן, חוץ מהתוכנית של כיתה י', שעברה הרחבה אגמית, ואני רוצה להתייחס באמת לעתיד, ולא להווה בלבד, יש ערוצים שונים, או איים של עשייה בתוך המערכת בנושא החינוך הפיננסי, כמו יחידות בצרכנות נבונה שנכנסו דרך תחומי דעת, כמו מולדת, חברה ואזרחות, גיאוגרפיה, מדעי חברה, מתמטיקה. יש ימי שיא, אבל אני חושבת שימי שיא הם באמת משהו שנעשה נקודתית. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם בנק ישראל בהקשר הזה, והם עמיתים טובים שלנו לעניין.

לגבי עניין המספרים, אני חייבת לומר שהמספרים נובעים, באמת, כמו שגם צויין בסקירה, מהעדר תקציב מדינה, ולא מתוך זה שאין רצון של המערכת לקדם את החינוך הפיננסי. יותר מזה, אני אומר, שאחד הדברים הטובים והיפים שקרו לנו עם הקורונה, הוא בזה שבעצם במקביל למה שהמערכת רוצה לעשות מלמעלה, התחילה דרישה גם מלמטה לשלב את החינוך הפיננסי. אני יכולה לספר למשל היום על שתי רשויות מקומיות ששילבו במסגרת הרשות, ואנחנו כמובן עובדים עם המורים - מכשירים אותם. פתחנו להם סביבה ייעודית, כאשר כל כיתות ט' באחת הרשויות מקבלות חינוך פיננסי, ברשות אחרת זה כיתות ז', ח', וזו רק ההתחלה, כי הם התחילו השנה בחינוך הדרוזי התחלנו גם ביסודי וגם בחטיבת הביניים. יש לנו הרבה מאוד דרישה להדרכה בעבודה בשטח כתוצאה מתוכנית הגפן שהמשרד שילב החל מהשנה, או הכריז עליה למעשה, והחלה בשנת הלימודים הנוכחית, כך שיש בתי-ספר שהחלו במסגרת תוכנית הגפן לשלב את נושא החינוך הפיננסי.

אנחנו כמו כולם כאן סביב השולחן, חושבים שנושא החינוך הפיננסי הוא חשוב, ולשמחתי הרבה, כמו שזה גם הוצג על-ידי אלירן, למעשה, החינוך הפיננסי הוגדר כיעד, כלומר, לא משהו שנתחיל לעבוד עליו והסתיים בעוד אי-אלו שנים רבות, אלא באמת בטווח קצר יחסית, כאשר אני מעריכה שתוך שנה וחצי נראה את הדברים נכנסים למערכת. במסגרת הביקורות שיש על חינוך פיננסי, אני חושבת שאחד הדברים החשובים שאנחנו עושים, הוא באמת בנייה רב גילית של שילוב נושא החינוך הפיננסי בתוך תחומי דעת כמו – מולדת, חברה ואזרחות. נכתבה שם תוכנית לימודים חדשה שכבר לתוך התוכנית, בעת הכתיבה שלה, הוכנס נושא החינוך הפיננסי. כך במתמטיקה ב-י' ועוד היבטים שונים. התוכנית תיכנס לתחומי דעת - כמו מולדת, חברה ואזרחות, גיאוגרפיה אדם וסביבה, כישורי חיים ומתמטיקה בגילאים השונים, כולל יחידות שעומדות בפני עצמן, מתוכננות ל-ט', כאשר בתי ספר יוכלו לבחור האם הם לוקחים שעות מרוכזות כ-60 שעות ולוקחים את כולן.

למעשה זה בחירה זו לא חובה?

זה יהיה במסגרת של בחירה. חלק נכנס לתוך תחומי הדעת, ולכן, סביר להניח שייכנס as is וילמד כמו שהוא, וחלק ייכנס לתוך תוכנית הגפן, או לכיתות י' במסגרת ההשכלה הכללית. התפקיד שלי הוא בעצם לדאוג שזה יהיה מספיק אטרקטיבי, וממה שאני רואה וגם הדרישה, זה יהיה. זאת אומרת, גם אם זה לא יהיה חובה, זה יהפוך להיות חובה. גם בתי ספר רוצים את זה, ודורשים את זה. הדגשים שאנחנו בונים בתוכנית שכבר נמצאת בשלבים מאוד מתקדמים, זה לא לשים דגש רק על הקנייה של ידע וידע שהוא פאסיבי, אלא במקביל להקנות גם כלים בעשייה ממשית לתוך התחומים. כלומר, לא שילד רק יישב וילמד מושגים ויידע לצטט לי אותם, אני לא מכינה אותו לבחינה, אלא אני רוצה שהוא יהיה מסוגל ליישם, כולל אפילו תוכנית של יזמות אזרחית חברתית, כי אני גם בכובע אחר אחראית על המטה לחינוך אזרחי, וחשוב לי שהיזמות של ילדים לא תהיה רק עסקית אלא גם חברתית. היא מאוד מתכתבת, ומירב זרביב, שנמצאת אתנו בזום תרחיב על מיומנויות הלומד העצמאי, היא מתכתבת מאוד עם הגישה של הלומד העצמאי גם במובן של הבינתחומיות, של מיומנויות הלומד שהמשרד גיבש, כולל לומד עצמאי, כולל הבין-תחומיות, וכל מה שנוגע לביקורת הסוציולוגית שהוזכרה גם בסקירת המשרד, וגם על הביקורות של הוראת החינוך הפיננסי. יש כאן כמה מרכיבים קרדינליים שאת כולם, או כולם בעצם מטופלים בתוכנית. אחד מהם, הנושא של התאמה תרבותית כדי לעקוף את הביקורת הסוציולוגית לסוגיה, כך שבעצם כשהתוכנית תיבנה, היא תיבנה תוך ראיית הקבוצות שלומדות אותה, ותותאם לקהלים השונים, כך שכולם יפיקו מזה תועלת.

התוכניות שאתם בונים מאיזה גיל עד איזה גיל זה?

מגיל גן ועד על יסודי עד כיתה י'.

ומי בונה אותם?

אנחנו בונים אותם. הם יובאו קודם כול לאישור ועדות פנימיות שלנו, ומשם ייצאו החוצה לשיח ציבורי. קודם כל השותפים שלנו בין אם זה בנק ישראל, רשות המסים שאנחנו עובדים איתם, שוק ההון. הרשות לניירות ערך. עמותות וגופים. יושבים כאן כמה חברים טובים. אגב, בתוכנית של ט', גם השתתפו, או היו שותפים, שזה משהו שלא נעשה בדרך כלל. גם עמותות, למשל, נציגת פעמונים שיושבת לצידי והייתה שותפה. אנחנו נביא גם את התלמידים וגם את ועד ההורים כי חשוב לנו שהתוכנית הזו תהיה תוכנית שבאמת עונה לצרכים. מטבע הדברים, אני אומרת בשיא הכנות, אי אפשר להכיל את הכול. עשינו סקירה מאוד מקיפה לא רק של ה-OECD אלא גם של תוכניות בארץ ובעולם, כולל תוכניות מתקדמות, ראינו ומיפינו את התכנים. ראינו מה אנחנו יכולים לשלב בתחומי דעת, כאשר חלק מהחליפה שאנחנו נבנה, תהיה גם חליפה תפורה ללקוח. כלומר, יהיו נושאים בהיבטים שאנחנו רואים אותם כקרדינליים שאי אפשר לוותר עליהם, ואלה יונגשו לכולם בצורות שהזכרתי קודם. יחד עם זאת, אנחנו נבנה עוד יחידות לבתי ספר שירצו להרחיב, ותלמידים שירצו להרחיב בכוחות עצמם. כי באמת, הנושא הזה הוא חשוב. לגבי הביקורת הסוציולוגית הזכרתי. לגבי הנושא של ההוראה עצמה, היא לא תהיה רק ידע פסיבי. היא בהחלט תהיה משולבת בין אם במשחוק, בין אם בעשייה אמיתית, אם זה משימות שתלמידים מתבקשים לבצע, בין אם בבית עם ההורים.

השאלה שלי היא למה התוכנית הזו כשהיא תהיה מוכנה למעשה, תינתן ברשות. משום שאם את נותנת לילד או לתלמיד לבחור בוא תלמד על ערכים פיננסיים ותקנה מיומנויות פיננסיות, או בוא תעשה שיעור מוסיקה או שיעור ציורה- זה ברור ומובן מאליו לאן הילד כנראה יימשך, בייחוד שאנחנו מדברים על גילאים הרבה יותר צעירים. השאלה היא למה למעשה זה לא מושת כאיזשהו שיעור חובה? הרי בסופו של דבר, כשאותם ילדים ייצאו לחיים, זה יהיה אחד הכלים העיקריים שהם השתמשו בו יותר כנראה מתנ"ך ומלשון, ואפילו ממתמטיקה שהם לומדים, או מקצועות כאלו ואחרים. זה כלי שהם ממש השתמשו בו ביום-יום. איך זה יכול להיות שעד היום מערכת החינוך לא הקנתה את אותם הערכים. ועכשיו, שהיא לא דורשת שזה יהיה בעצם בתוכנית החינוך כשיעורי חובה.

אז קודם כל, כשאנחנו מדברים על הגילאים הצעירים, אנחנו מדברים על הטמעה בתוך תחומי דעת. ברגע שתחומי דעת נלמדים, אז מטבע הדברים זה נכנס לתוך המערכת, והוא לא נתון לבחירת הילד. התוכנית שבנינו שעומדת יותר כתוכנית עצמאית, תיכנס גם דרך הגפן, וכן, היא לא תהיה חובה, כי היום מערכת החינוך קצת שינתה את פניה, וגם כי אני באמת לא מאמינה שצריך לתת שיעור כשיעור. כשאני הופכת את התכנים לתכנים שהם רלבנטיים, קודם כל, יש לזה לקוחות. זו לא בחירה של התלמידים. זו בחירה של בתי-הספר. יש לזה דרישה מאוד גדולה, וגם זה יהיה בדיונים. יכול מאוד להיות, שככל שנתקדם אל אישור התוכנית, יוחלט במשרד שהתוכנית לחטיבת הביניים והעליונה, כן תיכנס כתוכנית חובה.

אני אסביר לך איפה עלולה להיווצר הבעיה. בתי ספר בוא נגיד שהם חזקים, עם המון מודעות, עם אוכלוסיות סוציו-אקונומיות יחסית גבוהות, שההורים מעוניינים להקנות להם את המיומנויות האלה, אז בדרך כלל הם הולכים לבתי ספר, בוא נקרא להם קצת יותר איכותיים שידאגו גם להקניית המיומנויות האלה. כאשר בתי ספר שהם יותר חלשים, שהם מאזורים עם מצב סוציו-אקונומי יותר נמוך, אנחנו מכירים גם פה בוועדה שהנושא הזה – את יודעת, בית הספר הוא פחות איכותי, ולכן פחות ברור שהוא יבקש איזושהי תוכנית כזו. ודווקא לתלמידים האלו הכי חשוב להקנות את המיומנויות האלה.

אני קודם כל מסכימה איתך. לכן, התוכנית שיש היום בהקצאת שעות בכיתות י', היא תוכנית שאני לא התפשרתי. וכל שכבת י', למשל, לומדת אותה. כלומר, כאשר בית ספר בוחר, הוא לא בוחר אך ורק כיתות מסוימות, כדי לא לייצר מצב שרק חלק מהתלמידים לומדים. הנושא הזה הוא עדיין בדיונים. אני עוד לא יכולה להתחייב אם זה יהיה חובה, אם זה יהיה רשות. אני מדברת כרגע על תכנון ועל הצגה של דברים כשאנחנו עדיין דנים בהם. אנחנו דנים מתוך מטרה להכניס ולחלחל את הנושא הזה. וגם אם הוא לא ייכנס כחובה, התפקיד שלי יהיה, ואני מתחייבת עליו, ואני אעמוד עליו, שהוא לא ייכנס. עובדה שהוא נכנס גם לחינוך הדרוזי כראיית על של חינוך לקריירה, זאת אומרת, גם הם רואים את זה כחשוב. זה היה התפקיד שלי לדאוג שהוא לא יהיה אליטיסטי, והוא לא התמקד רק במדינת תל-אביב, או סביב מדינת תל-אביב. בהחלט, אני יותר מאשר מסכימה איתך, ולא הייתי רוצה שזה יקרה.

אנחנו נדון בדברים. נראה אותם תוך כדי התקדמות, ותוך כדי תנועה. אני כן מלאת אופטימיות בפעם הראשונה מאז שאני עוסקת בחינוך הפיננסי, אני יכולה להגיד שאני רואה את הנושא הזה כמתקדם. הוא צריך להתקדם לא רק במערכת החינוך. מערכת החינוך היא תחילת הדרך. ואני חושבת שינון אולי ירצה להרחיב אחר-כך גם על הראייה הכוללת שהתחילה עוד בתקופתו של יוג'ין קנדל, והמועצה הלאומית לכלכלה, שדיברו על חינוך פיננסי בצירי החיים השונים, בצמתים השונים שאנחנו עוברים. ולכן, הצומת הזאת היא חשובה, היא לא סוף הדרך, היא תחילת הדרך באמת כדי שהחינוך הפיננסי ייכנס לחיינו. אז כאמור, יהיה גם שולחן עגול לחשיפה. הכשרות של מורים. לקיחת אחריות של המערכת לנושא הזה, וזה לא שולל את קיומם של הגופים והעמותות שעושים עבודה נהדרת. גם מינדי שנמצאת כאן – "חיים בפלוס", ורוזי. אני חושבת שיש כאן גופים שעושים עבודה טובה. בתי ספר יוכלו אולי גם לבחור איך הם רוצים ללמד את החינוך הפיננסי. אבל אני רוצה לקחת אחריות על הכשרת המורים. זה גם ייכנס פנימה לתוך המערכת. גם במסרים שיעבירו ולאו דווקא ספציפית בשיעור המסוים, אבל גם אותם אנשים גם הולכים הביתה, וכשהם הולכים הביתה, הם גם הורים ובעלי משפחות. ולכן, אני בעצם מרחיבה את מעגלי ההתנהלות הכלכלית והאחריות הכלכלית, גם אם זה פוטנציאל סמוי ולא הפונקציה שאני כרגע מדברת עליה.

תוך כמה זמן את חושבת שהתוכנית תהיה מוכנה?

אני רוצה לקוות שעד סוף שנת הלימודים הזאת, התכנית הזאת תעבור את כל הגלגולים כבר בשלבים מתקדמים, לדעתי, זה עוד יקרה לפני. לנגד עיניי אני רואה את הטווח של השנה וחצי כתהליך שבו זה ייכנס כתכנית רב גילית לתוך המערכת. אם זה יהיה עוד כמה חודשים יותר או פחות, אז תסלח לי הוועדה. אבל זה הטווח שאני רואה לנגד עיניי. אשמח אם ניתן גם למירב שנמצאת בזום לומר מספר מלים גם על דמות הבוגר, וגם על התוכנית שהיא בונה במקביל.

שלום לכולם. אני רוצה לחזק את הדברים של דניאלה, ולהסביר את המורכבות. בעצם התחלתם בלהגדיר את המושג. וכש-OECD אומר אוריינות פיננסית, הוא מדבר על שינוי בהתנהגות. זאת אומרת, זה לא רק שאני מכיר את המושגים המרכזיים שקשורים לחינוך פיננסי, ולא רק שהתנסיתי בחישובי ריבית. אלא בסופו של דבר, שאני מגיע להחלטות בחיי היום-יום שלי, אני יודע איך להתנהל נכון. כשמדברים על התנהלות נכונה, זה כבר מעטפת הרבה יותר רחבה שב-OECD מדברים על מושג ה"אייג'נסי". זאת אומרת, המושג שמדבר על היכולת של התלמיד לנהל את עצמו. לנהל את הלמידה שלו. היכולת שלו לתת ערך לעולם. היכולת שלו ללמוד לאורח החיים. ולכן, מה שעשינו, הסתכלנו בכלל על היכולת שלנו בכלל המקצועות, בכלל ההתנהלויות בבית-הספר, לבחון איך אנחנו יכולים לקדם את המושג הזה שנקרא "האייג'נסי" של התלמיד. אנחנו עושים את זה באמצעות מושג שנקרא הלומד העצמאי, הרבה יותר בחירה שנותנים לתלמיד. פיתחנו לאחרונה קרוב ל-600 פרקטיקות הוראה ולמידה שעוזרות למורים לפתח מיומנויות שקשורות לחשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית למורים. ממש כלים למורים, כולל יחידות הוראה למורים שממש יכולים לבנות את התוכנית המתאימה לכיתה שלהם, ולתת מעטפת קצת יותר רחבה כדי שתשלים את המהלך המדהים הזה שדניאלה מדברת עליו עכשיו.

למה היא למה כל כך מעט תלמידים בוחרים, אני מניחה, כי זה לא חובה ללמוד את אותן מיומנויות חשובות?

קודם כל זו לא בחירה. ללמוד את כל המיומנויות האלה, אנחנו ממש מכניסים את זה לכל תוכניות הלימודים, לכל הכיתות בכל המקצועות. תלמיד לא בוחר אם הוא עכשיו עושה תרגיל בחשיבה יצירתית, או שהוא עושה תרגיל בחשיבה ביקורתית, או שהוא מתנסה באיזשהו פרויקט שמתחיל הרבה מאוד מיומנויות. זה חלק מתוכנית הלימודים שלו, אין פה בחירה. זה בעצם סוג של השלמה בהבנה שחינוך פיננסי, אוריינות פיננסית לא נרכשת רק במקצועות שתלמיד בוחר, אלא באיזושהי הסתכלות שהיא הסתכלות הוליסטית על ההתפתחות של התלמיד לאורך השנים. אני מייצגת את ישראל ב-OECD בתוכנית 20/30, הסתכלות אל עבר העתיד. גם במסמך דמות הבוגר. 13 מיומנויות שמשרד החינוך היום מתמקד בהם, בפיתוח שלהם מגילאי הגן ועד כיתה י"ב. אנחנו מאוד משקיעים גם במחלקה שלי, במחקר ופיתוח, בניסויים בתחומים האלה, בפיתוח ידע, באפשור של בתי ספר להיכנס למסלולים שונים לפי בחירה של מנהל בית הספר וצוות המורים. בכדי לפתח את היכולות של המורים ושל התלמידים בתחומים האלה.

מי מעביר את התכנים האלה, המורים או בעצם גופים חיצוניים.

בכיתות י', במסגרת קול קורא, מי שמעביר את זה, זה מורים שעברו הכשרה. בדרך כלל, גם מורים מתחומים שלמדו את הנושא הזה, כמו כלכלה, מדעי חברה כלכלה, ניהול עסקי, אזרחות ועוד.

תודה רבה.

אני רוצה לעבור לבנק ישראל. שלום, צהריים טובים.

אנחנו רואים חשיבות מאוד רבה להגברת המודעות הפיננסית לציבור הרחב. אנחנו מקיימים פעילויות כבר בחמש השנים האחרונות לכלל האוכלוסייה וחתך של מגזרים, וקבוצות אוכלוסייה שונות, גם למשקי בית, גם לוותיקים, גם לחיילים, וגם לבני נוער ביחד עם שיתוף פעולה פורה מאוד במשרד החינוך. גם העברנו שיעורים בכיתות י', במסגרת שבוע הכסף העולמי, איזושהי פעילות שה-OECD מקיים ב-175 מדינות בעולם.

לכל שכבות ה-ט' בכל הארץ?

הצענו את זה לכל השכבות בכל הארץ. זה היה באופן מקוון בגלל תקופת הקורונה.

כמה נרשמו?

באזור 150. התזמון היה קצת לרעתנו, כי זה היה בדיוק בשבוע שהם חזרו מההגבלות על הקורונה, הפסיקו להירשם. אבל אנחנו נעשה דבר כזה גם השנה ביחד עם משרד החינוך. התובנות שלנו מהפעילות ההם שנעשו, בעיקר שהפעילויות צריכות להקנות כלים פרטיים. בכל התהליכים האלה אנחנו מבצעים כלים פרקטיים, איך אזרח ובן נוער יודע לקרוא דף חשבון. איך הוא יודע לנהל מעקב אחר התקציב – ממש, יורדים איתו לפרקטיקה, ולא משאירים את זה ברמת התיאוריה. זה צריך להיות חווייתי מאוד, אם זה סרטונים, משחקים, פעילות משלימה ברשתות חברתיות, לדבר לבני נוער בשפה שלהם. אנחנו מאוד מקפידים שהתוכן הזה יהיה תוכן עם אלמנטים ביקורתיים, זאת אומרת, שהוא יגדל לבוא ולשאול שאלות קשות, יידע לבוא ולבצע סקר שוק, ינהל משא ומתן. סתם דוגמה, אם פותחים חשבון בנק, אנחנו מסדרים מה צריך לשאול, ומה צריך לעשות. ואם מציעים לכם הטבה מסוימת, אז בואו ובעצם תבדקו את מציעי ההטבה הזאת. זה מתקשר בעיקר לנתון שלנו, שכ-70 אלף בני נוער מדי שנה, מגיל 14 עד 18 פותחים חשבון בנק. אנחנו רואים את צומת ההחלטה הזו, נקודת הזמן הזאת כנקודת זמן קריטית.

אנחנו משקיעים בחינוך של הנוער הזה במגוון תחומים, גם אם זה באמצעות משרד החינוך, ובאמצעות מדריכים צרכנים שאנחנו כותבים ומעלים את זה לאתר ומקדמים אותם בגוגל, לא דרך תקשורת. מאיה, חוקרת אצלנו במחקר, אם תוכל לדבר, על האפקטיביות של התוכניות – חינוך פיננסי בדיוק בנקודת זמן שהאזרח צריך לקבל החלטה על החיים שלו, ולשם אנחנו מכוונים. לדעתנו, זו נקודה מאוד חשובה. עוד הערה אחת ברשותך. אני רוצה לשתף אותך באיזשהו תהליך שכרגע מתקיים. יש צוות בין-משרדי לרשות המשנה ליועמ"ש, והמשנה לנגיד, שבוחן את כל ההיבטים במדינת ישראל. הצוות הזה הקים תת צוות להתמקד בנושא החינוך הפיננסי. אני מרכז את הצוות הזה, יחד עם משרדי ממשלה נוספים. כרגע אנחנו עובדים על גיבוש ההמלצות בעקבות המיפוי והעבודה שעשינו. אבל אחת ההמלצות שלנו תהיה להקים גוף מתכלל לחינוך פיננסי בישראל.

היה אמור לקום הגוף הזה דרך משרד האוצר.

נכון. אני מבקש משרד האוצר התייחס. אנחנו בצוות שמרכזים כאן בבנק ישראל, בשותפות עם משרדי ממשלה נוספים, יחד עם משרד החינוך, אגף תקציבים, הרשות לניירות ערך, רשות שוק ההון והמשרד לשוויון חברתי. אנחנו כן נמליץ על הקמת גוף מתכלל שיתכלל את הנושא הזה. צריך ש"אוונר" אחד במדינה לחינוך פיננסי, ייתן מענה לכל שלבי החיים, לאו דווקא מערכת החינוך, גם לחיילים, אזרחים ותיקים, משקי בית וכו'.

אתם בעצם תומכים בהקמת אותה קרן או אותו גוף.

אנחנו תומכים בהקמת גוף מתכלל. אנחנו גם ממליצים על הקמת פורטל לאומי לחינוך פיננסי בשפה העברית והערבית, שייתן מענה לאזרח בנקודות זמן. והחידוש פה בעיניי - אנחנו שוקלים לתת לגופים הפיננסים הוראה – צריך לבדוק את זה משפטית עדיין סופית, אבל שבכל נקודת זמן שלקוח מגיע לבצע תהליך פיננסי, הוא יפנה לפורטל להכיר את התהליך. לדוגמה, לקוח לוקח הלוואה, הוא יקבל הפנייה. יראה בדיוק מה התהליך של לקיחת הלוואה, מה הוא צריך לבדוק לפני שהוא לוקח את ההלוואה, וזה יקבל את ההחלטה. תהיה שפה נגישה, ברורה, פשוטה ומאוד ידידותית. אנחנו גם רוצים להמליץ על גיבוש ממדי הצלחה לתוכנית. כיום אין מדדי הצלחה לכל התוכנית של החינוך הפיננסי, אין מדד של האפקטיביות של התוכניות האלה, וזה משהו שאנחנו חושבים שמאוד נכון ונדרש שיהיה. ובנוסף, הסקר, אוריינות פיננסית האחרון שנעשה בישראל על-ידי הלמ"ס היה ב-2012, מאז לא נעשה סקר. אנחנו חושבים שהסקר הזה צריך להתקיים גם בעתיד הקרוב. אלו ההמלצות המסתמנות של הצוות, אנחנו צריכים לדייק אותן. כמובן, נוכל להציג אותם כשהם יגובשו, אבל זה הדברים המסתמנים.

ברשותך, גברתי היושבת-ראש, אם מאיה, מחטיבת המחקר תוכל לתת כמה מילים לגבי התוכניות, אני אשמח.

מאיה, שמענו פה גם מהמחקר של המ.מ.מ. שנערכו כל מיני סקרים על כך שהחינוך הפיננסי לא יעיל. נשמח לשמוע ממך התייחסות לעניין.

בספרות המקצועית האקדמאית, באמת השאלה איך בודקים. עוד פעם, זה כמו הסוגיה שעלתה פה. פתחו את התוכנית הזאת בבתי-הספר, אבל מי ניגש לזה? זה לא בדיוק כולם. מי שעושה את התוכניות האלה זה לרוב לא בדיוק המדגם הכללי של האוכלוסייה. ואז, כשעושים את המדידות האלה, זה לא תמיד עובד נכון, ולא תמיד רואים השפעה. יש מחקרים חדשים יותר, שיותר מתייחסים לנקודה הזאת, מסתכלים על מחקרים שעושים אותם נכון בניסוי מבוקר. שם רואים דווקא תוצאות הרבה יותר חזקות. רואים גם כשמדובר בבני נוער, ילדים, אפילו ביסודי, יש להם יכולת למידה יותר גבוהה. כשבודקים אחר-כך את ההשפעה של התוכניות על האוריינות הפיננסית, על ההבנה, רואים שיש השפעה חזקה. אבל בגלל שאין להם כל כך פעילות פיננסית עדיין, לחלקם הגדול אפילו אין עדיין חשבון בנק, אז מאוד קשה לראות את ההשפעה הזאת גם על התנהגות ועל פעילות. גם כן, בשנים האחרונות יש מחקרים שמראים שגם שם יש משהו חיובי. זאת אומרת, דווקא הספרות ממש בשנתיים, שלוש האחרונות, עשתה עוד איזושהי צעד קדימה. יש קצת יותר מחקרים ומראים את ההשפעה, גם כן, לא מאה אחוז חד-משמעית, כי מאוד קשה לבדוק את זה, ומאוד קשה לבחון את זה, לראות את ההשפעות.

אני יכולה להגיד לכם על שני מחקרים שאני עשיתי בשיתוף עם פרופ' אורלי שדה מהאוניברסיטה העברית, שמראים את החשיבות של אוריינות פיננסית, ככלי לנקיטת פעולות אקטיביות גם רגולטורית. זאת אומרת, הסתכלנו על חיסכון לכל ילד, ועל הר הכסף. ראינו שמשקי בית שמגיבים לזה, גם כשעושים בקרה על השכלה והכנסה וכל הדברים האלו, שאם אין למשק בית אוריינות פיננסית, זה איזשהו חסם, אחר כך לעשות פעולות נוספות – להקשיב לרגולטור, להיכנס לפורטלים שהמדינה מציעה. זה גם מסתדר עם הספרות שהיא גם מראה שאוריינות פיננסית היא מוצר משלים לייעוץ פיננסי. לפעמים אמרו שאם יש לך אוריינות פיננסית, אתה יכול לקבל החלטות לבד, וההבנה היא שלא. כשיש לך את ההבנה, אתה יודע שזה מורכב, שזה מסובך, שאתה צריך להתייעץ. אתה יודע להשתמש בכלים שמנגישים לך. נראה לי שזה פשוט מאוד מחדד את החשיבות של הדבר הזה. ושבאמת יש הבדלים גדולים בין קבוצות שגם מקשים על המדינה.

תודה רבה. תודה על הדברים.

אני רוצה לעבור לרשימת הדוברים, אנשים שגם עוסקים בנושא החינוך והחינוך הכלכלי. בבקשה, ד"ר עידית קלישר, ד"ר לכלכלה, מפתחת תכנים להורים להקניית כלי חשיבה כלכלית לילדים. צהריים טובים.

כבוד היושבת-ראש, ברשותכם, אני רוצה להסית את הדיון קצת מהנושא של חינוך פיננסי. זה חשוב, זה הכרחי, אבל אני חושבת שזה כמו לנסות לצפות מילד לרוץ, לפני שהוא למד לזחול. איך אנחנו רוצים לראות ילד שמצליח להתנהל בצורה פיננסית נכונה, כשהוא לא מבין מה זה עלות אלטרנטיבית. כשהוא לא מבין מה זה יתרון יחסי. מה שעכשיו אמרת על היכולת שלי כבעלת אוריינות פיננסית לדעת שאני צריכה להתייעץ, זה בעצם לדעת שהיתרון היחסי בהבנה פיננסית או בייעוץ הוא לא שלי. בעצם, אני רוצה לקחת צעד אחורה ולהציע ראייה שונה של התנהלות כלכלית. שקודם כל ללמד ילדים את הבסיס, את העקרונות הכי פשוטים של כלכלה, כי זה לא רק לדעת להתנהל נכון עם תקציב של כסף. זה לא צרכנות נבונה. זה לדעת איך לנהל את המשאבים, את הזמן, או כל משאב אחר של ילד – האם כדאי לי לשתף פעולה, או לא כדאי לי לשתף פעולה. איך אני מבצעת השקעה. לקחת חוב, הוא לא בהכרח רע, מה שחשוב לשים לב למה הוא משמש. ואת כל הכלים האלה צריך להקנות לילדים, לפני שאנחנו בכלל מתחילים לדבר איתם על כסף. הם לא מצליחים להבין מה המשמעות של הכסף. הם רק יודעים שזה נייר שאני נותן למי שנותן לי שרות, ואני מקבל את השרות או את המוצר ממנו. הם לא מבינים את המהות העמוקה של מה הכסף מייצג.

ואם שאלתם למה רוב התוכניות הפיננסיות, האוריינות הפיננסיות בעלות השפעה מאוד מוגבלת לטווח הארוך, זה כמו שתצפו ממישהו לרדת במשקל ולשמור על המשקל שלו מבלי שהוא למד הרגלי תזונה וספורט נכונים, ורק עשינו לו דיאטה. זה בדיוק אותו דבר, זה דועך עם הזמן.

את הכלים של החשיבה הכלכלית, אני חושבת שנכון לתת קורס, או מקצועות לימוד ספציפיים, אבל זה צריך להיכנס בכל תחומי החיים. זה צריך להיכנס בהיסטוריה, בתנ"ך, או במקבילות שיש בחינוך הערבי. במתמטיקה. בכל דבר. החיים שלנו הם אוסף של אירועים כלכליים שכדי לדעת להתנהל בצורה נכונה, אנחנו צריכים את הבסיס, הפיננסיים זה כאילו המדרגה הבאה, זה הצעד הבא. איך אני יכולה להסביר לילד מה זה ריבית, לפני שהוא מבין את ההבדל בין צריכה היום לצריכה עתידית. אני יכולה להשתמש בנושא הזה של ריבית, כשאני רוצה להקנות לילד הרגלים של בחירה בין חברים לבין לימודים. העקרונות הכלכליים צריכים להיות סדורים לנו בכל החיים. ולכן, תוכנית אחת ממוקדת, אני צופה לה השפעה מוגבלת. ואם יש בעיה של תקציב, אז בתוך מערכת החינוך שכבר קיימת היום בתוך תוכנית הלימודים, אפשר לכלול את התכנים האלה. אתם מדברים בתנ"ך, ספר ויקרא, יש בו המון חוקים שפשוט מביאים בצורה הכי מזוקקת את המערכת הכלכלית של תקופת התנ"ך. שמעתי עכשיו פודקאסט, שבאמת, הלוואי שזה משהו שהיה נכנס לתוכנית הלימודים. למדתי בפודקאסט אחד, על תהליכים כלכליים שהובילו לכל מיני אירועים היסטוריים שבעצם הבסיס שלהם הוא לא לאומנות, כמו שחושבים דווקא, אלא זה יותר עניין של כלכלה שמתחבאת מאחוריה לאומנות.

איזה פודקאסט?

"כשבגרוש היה חור", של רועי גירון. אני ממליצה עליו בחום. לכל הסטודנטים שלי אני שולחת לשמוע. הילדים שלי שהם צעירים, הגדולה שלי בת 12, אנחנו שומעים את זה לפרקים. מהעבודה המצומצמת שאני עושה עם הורים וילדים, ובבית הפרטי שלי, אני רואה שלאוריינות כלכלית, ואני מדגישה כלכלית ולא פיננסית, יש יתרונות לא רק בהתנהלות הפיננסית. זה בעצם ברגע שהאוריינות הכלכלית מבוססת, להתנהל עם תקציב כספי, זה לא שונה מלהתנהל עם תקציב של זמן. לדעת שאני אשלם ריבית גדולה על הלוואה, זה לא שונה מלדעת שאני אשלם מחיר גדול על דחיינות. וזה בעיקר להבין שאין חינם, ולכל בחירה יש מחיר, גם אם הוא לא כספי, יש מחיר במונחים של ויתור. הכי חשוב בעיניי, זה מכניס את הדיון הכלכלי לכל החיים.

אני אגיד בזהירות שלא יוציאו אותי.. הדיון הכלכלי, הפוליטי הכלכלי גם בארץ, הוא ברמה מאוד מאכזבת. הדיון מתרכז ברגש, בתחושה של צדק, במה צריך להיות, מה טוב. בצורך או רצון להנדס את הכלכלה ואת החברה. ובעצם, אנחנו רואים כאן התעלמות, אולי מוחלטת, אבל על סף מאירועים היסטוריים, כלכליים היסטוריים, כי אין מה לעשות פיתוח חשיבה כלכלית דורש הבנה של ההיסטוריה הכלכלית. והתעלמות גם אפילו מחוקי כלכלה שבמקרים מסוימים הם כמו חוקי טבע. אני חושבת שלשם אנחנו צריכים לכוון. במערכת החינוך אני יכולה להגיד, אפשר להכניס את התכנים האלה לא בכיתה ט', ובטח שלא צריך לחכות לכיתה י', אפשר להכניס אותם גם בגן. עם הספר שלי גננות עובדות בתחומים של חברות בין ילדים, בתחומים של הדדיות, של עזרה לזולת. אני מאוד דואגת, כל פעם כשאני מדברת על חינוך כלכלי, שיחשבו שבראש שלי, זה רובוטים שיודעים למקסם תועלת. אז לא, זה ילדים שיודעים למקסם תועלת, ולמקסם תועלת, זה גם להתייחס לחברה שאני חיה בה, לקהילה, לבוא בעצם בראייה כוללת, וגם לנבחרי הציבור שלנו, שצריכים לחשוב על המשק בצורה כללית, ולא להתרכז בקבוצות לחץ כאלה ואחרות.

תודה רבה על הדברים. דברים מאוד חשובים.

אני מניחה שככל שהתחום הזה עוד נמצא בתחילת הדרך, וראינו באמת שכרגע משרד החינוך מנסה לבנות תוכנית. אני חושבת שיש פה מקום מאוד חשוב להתייעץ עם ארגונים ועם מומחים שכבר בתחום הזה נמצאים לא מעט שנים, ולכן, אנחנו נשמח גם כן לקבל עדכון ממשרד החינוך עם כמה מומחים ואנשים בעצם התייעצות תוך כדי בניית התוכנית.

בבקשה, דוד מליק, מארגון "תבונה".

אני מרצה בארגון "תבונה" כבר שנה. ארגון תבונה קיים כבר ארבע שנים. זה התחיל מזה שראינו שבציבור החרדי אין בכלל מושג, כמו שלא לומדים ליבה, אז גם לא לומדים חינוך פיננסי, ואין שום אינטליגנציה פיננסית משום צורה, וזה הגיע ממקום גבוה, דווקא מהרבנים שאמרו, אפילו שזה לא תורה, כאילו, לכו ללמד את זה.

לפני שנה התחלתי להרצות. בעצם, ארגון "תבונה" שולח אותי לקהילות שקוראים לי. יש סוג של סדנא של ארבעה מפגשים. יש סדנאות לחתנים, ממש פסיעה לפני החתונה שלהם שילמדו איך חינוך פיננסי אמור לעבוד. איך התנהלות פיננסית. איך אמורים להתנהג. המצב מאוד חלש כיום. ארגון "תבונה", השנה עשה 150 הרצאות, זה מתקדם ממש לאט. גם פה אני מסתכל ב-2005, אנחנו מנסים לדחוף את זה. כל פעם אומרים – זה לא יכול להיות חובה. זה מעייף. נכון, מצד אחד זה מעייף. אבל צריך להבין שבזכות האנשים האלה שנמצאים פה, שכולם בעצם עם כוונות טובות, וכולם רוצים להתקדם עם זה, אז צריכים להבין שחייבים לעשות את זה בכוח. נכון, זה לא יהיה אולי כיף לשמוע, אבל בסופו של דבר, הילדים לומדים מזה.

ראיתי את המחקר שאומר שלא כולם זוכרים את זה אחרי. יש איזו אימרה של אחד הרבנים שאמר – שיש הלכה שצריך לכסות את החלה בקידוש - למה? שהחלה לא תתבייש. מישהו פעם ראה חלה מתביישת? אז הוא אמר – החלה באמת יכול להיות שהיא מתביישת, יכול להיות שלא, אבל אנחנו צריכים לדעת איך להתנהג. יכול להיות שהילדים האלה, והאנשים, וזה שאני מדבר לאברכים ולבחורים, יכול להיות שבסופו של דבר זה לא יהיה לטווח הארוך. אבל מספיק אחד שלמד איך להתנהג. אנחנו רואים את ההשקעות בציבור החרדי בעיקר. אני לא מכיר את הציבור החילוני הרבה. אוריינות פיננסית, במדינת ישראל כמעט הכי גבוהה בכל העולם, מקום רביעי ב-OECD. המקום מעולה, אבל אנשים לא יודעים לקרוא. רואים השקעות, אנשים נופלים בהשקעות בכל מיני סוגים, הם לא מצליחים לדעת לקרוא את זה אפילו. כמובן, שארגון תבונה מנסה לדחוף את זה כמה שיותר לדעת לקרוא. עזבו את ההתנהלות הכלכלית הפשוטה, כמו שד"ר קליש אמרה נכון, יש דבר חשוב התנהגות כלכלית, כל מיני מושגים איך להתנהג, ואיך לדחות סיפוקים, ואיך לנהל את הזמן, זה דבר שמאוד חשוב.

ארגון "תבונה", עושה את זה כיום עם שיתוף פעולה של ג'וינט ישראל, של בנק הפועלים. כל מיני רשויות מקומיות קוראים לנו, גם בכל מיני מושגים. או שקוראים לנו במושגים כלכליים, או של התנהלות כלכלית. אני רוצה להגיד תודה רבה, שבזכות אנשים כאלה שמביאים כאלה ועדות, זה יוכל להתקדם. אני אשמח מאוד שזה התקדם כמה שיותר מהר. תודה.

בבקשה, מינדי אייזנר, מעמותת "חיים בפלוס".

אני המנכ"לית. אנחנו עובדים 15 באישור משרד החינוך, ואנחנו מעבירים סדנאות לחינוך פיננסי בכיתות י"א-י"ב.

כשמדברים על טל"ן, בעצם מתקשרים איתכם.

מנהל בית הספר מזמין את הקורסים שלנו, והוא מחליט מאיזה תקציבים לקחת את זה.

מאיזה כיתה עד איזה כיתה?

י"א, י"ב, ומעלה. זאת אומרת, יש לנו כאן מכללות ומכינות כאלה. אנחנו רוצים להיות מותאמים לגבי מה שאלירן אמר לגבי הטיימינג. להיות בריל טיים, זאת אומרת, כשאני פותחת חשבון בנק, מקבלת חיסכון לכל ילד שזה 14,000 שקלים, שבלי הדרכה פיננסית, זה יירד לטמיון בקניות שלהם. נותנים להם בגיל 18 סכום גדול של כסף, צריכים לתת הדרכה פיננסית, בדיוק כמו שיעורי נהיגה כשמשרד האוצר מעבירים להם את הכסף הזה. אותו דבר גיוס לצה"ל – איך מנהלים משכורת צבאית. אנחנו לימדנו כבר 16 אלף תלמידים, בעיקר בפריפריה, והמודל שלנו, זה מודל של גוף מקצועי. זה לא כמו מה שמשרד החינוך עושה עם המורים. אנחנו גוף מקצועי כמו "אל-סם", "אור ירוק", "חברה להגנת הטבע", אם היית מוציאה את התלמידים שלך לטיול, לא היית נותנת למורה להוביל את הטיול. את מתקשרת לחברה להגנת הטבע. כל המקצועות היום הם יותר מקצועיים, צריכים יותר מומחים. ומי שמעביר אצלנו לרוב הם סטודנטים לרוב, אקדמאים צעירים. ומה הפואנטה פה? לא רק שהם הכי חדשניים בכל האפליקציות.

איך נראה מערך שיעור שלכם? זה ניהול חשבון בנק?

זה מודולרי. בכל מפגש, יש נושא אחר שזה חיסכון, או בנק, או כרטיס אשראי, או זכויות בעבודה, כל זכות, וכל הנושאים האלה. חוץ מהמפגש הפרונטלי, הם גם כן עושים אינטראקציות בין לבין. אנחנו אוספים את כולם בוואטס-אפ, ומשדרים להם - אנחנו בקשר עם כולם. זה ארגון חברתי חזק. יש לנו אלפי תלמידים במערכת הזאת, וזה ממש מותאם לאוכלוסיות החלשות. אנחנו מקבלים פידבקים, שפשוט אני בוכה מאושר כשמחשב שלי כתוב – ילד בגיל 17 אומר, אני ישבתי עם אמא שלי ובדקתי את תלוש משכורת שלה, לפי מה שהמנטור שלי לימד אותי. זה כמו גלים שגם כן נשפכים לתוך המשפחות לקהילות. ואני רוצה להגיד, עם כל הכבוד שיש לי למורים, יש לי חמישה ילדים שקיבלו פה חינוך מהמורים שלהם. אבל אני בעצמי העברתי הכשרה למורים בחינוך פיננסי, ושאלתי את המורים – מי בחדר לא באוברדרפט, כולם היו באוברדרפט. מי בחדר יש צוואה? לאף אחד לא היה צוואה. מי בחדר יודע כמה הוא יקבל לפנסיה שלו? לא היה אף מורה שיודע את האוריינות הפיננסית הבסיסית, אז איך המורים יכולים ללמד חינוך פיננסי. זה בדיוק כמו שהמערכת הביאה את כל הגופים – היום יש גם כן חינוך מיני, וחינוך לכל מיני דברים שהם מהעולם האמיתי צריכים להיות מועברים על-ידי מנטורים בעלי מקצוע אמיתי שהם חיים את זה.

את יודעת, אצלנו אי-אפשר להתקבל להיות מנטור אם אתה לא בפלוס בעצמך, כי החבר'ה הצעירים, הם יודעים מי באמת חי את זה, ומי כאילו מעביר שיעור, מערך שיעור. פה זה לא להעביר מערך שיעור בגיאוגרפיה או בספרות. פה להחיות את זה באמת. הייתי בקבוצה באשדוד, והמנטורית אמרה לבנים – אני חסכתי 100 אלף שקל עד גיל 23. ואוו, הילדים היו המומים, תספרי לנו איך עשיתם את זה. ובאים משוחררי צה"ל, ואנחנו אומרים בחדשות שכל הזמן מתלוננים, לא מקבלים מספיק שכר בצבא. המנטורים שלנו חסכו בצבא. יצאו מהצבא עם 30,000 שקלים. ובאים לכיתה, בני 7 מאופקים, דימונה, קריית שמונה, בכל המקומות האלה, ומספרים איך באמת אני חסכתי כסף בצבא, ולא בזבזתי את זה, ויצאתי עם 30,000 שקל. התארגנתי ללימודים אקדמאית, זו תפנית, זו מהפכה של מישהו שהוא באמת חי את זה ומדגים לדור הבא, בדיוק במקום הזה שהם מתגייסים, שהם מקבלים את החיסכון לכל ילד. ההשלכות על כל בית-הספר, ועל כל הקהילות שלהם, זה משהו שהוא מודל לחיקוי.

לגבי התקציבים. כל מה שסיפרו פה משרד החינוך, וכל זה, הוא לא מתוקצב. אנחנו מגייסים תרומות. ב-15 השנים האלה, היו ועדות, ואני הייתי בכמה ועדות, והייתי במשך כל ההיסטוריה בהמון פגישות כאלה, אבל אני הלכתי, ואני גייסתי את הכסף בעצמי. יש לנו סעיף 46, ואני גייסתי מתורמים פילנתרופיים, מקרנות, ואני עכשיו היום, פה בוועדה, מציעה מיזם משותף. אני אשים על השולחן עכשיו 500 אלף שקל. יש לי 500 אלף שקלים, ואני מוכנה להיכנס היום עם מישהו למיזם משותף, בנק ישראל, משרד החינוך, ונגיע לאלפי תלמידים בפריפריה, עם המנטורים האלה שהם באמת חיים בפלוס, ונלמד אותם איך לנהל את חשבון הבנק, כרטיס אשראי, בואו נלמד אותם, אבל צריכים כסף. אף אחד פה לא שם על השולחן כסף, עם כל הכבוד. דניאלה נהדרת, אבל לא שמעתי ממנה ששמו כסף על התוכנית הזאת. אנחנו גייסנו, כי אנחנו מחוברים דרך YIA וכל מיני גורמים פילנתרופיים שמבינים – דיי לסלי מזון. דיי לתת סנדוויצ'ים לעניים, דיי לבתי תמחוי, בואו ניתן להם כלים ונוציא אותם מהעוני בדרך הזה של כלים. נעמיד אותם כאנשים עצמאיים שלא זקוקים לרווחה, והוצאה לפועל. יש היום במדינה 25 אלף צעירים בהוצאה לפועל מתחת לגיל 25. איך דבר כזה קורה? צריך להיכנס לתיכוניים וללמד אותם בזמן הנכון עם המנטורים המקצועיים כגוף מקצועי. כל הסקרים והמחקרים על חינוך פיננסי לא יעיל, היה בגלל שזה היה מקצוע בבית ספר שלימדו את המורים, בגלל זה, זה לא מצליח. אתה צריך להעמיד בפניהם בן-אדם שהוא מודל לחיקוי, בן אדם שהם יכולים להתחבר אליו. זה כמו תנועת נוער. תנועה שמאמינה בחיים.

תודה רבה על הדברים, ותודה רבה על העבודה הנהדרת, אני מניחה באמצעות תורמים, כמו שאת אומרת. ותוכניות שאתם מעבירים לאוכלוסיות חלשות יותר כדי להקנות להם את אותם הכלים, כדי לשבור את אותו מעגל שבו הם נמצאים.

בבקשה, יו"ר איגוד היועצים. בבקשה.

אני חושב שהנשמה של מינדי דיברה. אני חושב שכל מי שעוסק בתחום של ייעוץ כלכלי, מבין את החשיבות ואת המודעות לנושא הזה. כאיגוד, אנחנו למעשה משלבים את ארץ ישראל היפה. חברים בה, חרדים, דתיים, חילוניים, ערבים, כולם כאחד. אני חושב שהנושא הזה שמדברים חינוך פיננסי, זה קודם כל לא צריך להיות חינוך פיננסי, זה צריך להיות קודם כל מוכנות בסיסית לחיים, מאשר הבנת מושגים כלליים, וזה גם מה מלמדים, אלא איך מלמדים. בעניין הזה חשוב לי להגיד, שמדד אושר של ילד לעולם לא יימדד במדד הוצאה כספית שאנחנו עושים, אלא במה אנחנו מעניקים לו, וכסף זה ביטוי לערכים. כסף זה מימוש לערכים, זה יכולת להביע הרבה מאוד דברים באמצעות המילה כסף בכלל.

אני חייב לציין שבתוך העולם הפיננסי הרחב הזה – נמצאים "נועם" למשל, שיצרו משחקים מדהימים. אם אנחנו גדלנו על מונופול או דברים כאלה, אז היום יש את הבנק ואני, ועוד משחקים יפים שנותנים משכורת לילד ומזה הוא צריך להסתדר, ומעגל כללי. יש את בני שחורי – מעת לדעת, שיצר בכלל הצגות מדהימות. פנו אליי במהלך הקורונה כל מיני תיאטרון אספקלריא, ויצרו הצגות שמאוד נוגעות לתחום הפיננסי. אני חושב שהקורונה היא הזדמנות מצוינת כמנוף להרים את הנושא הזה. ואם אנחנו נתעכב, אז חבל. מבחינתי, צריך לארגן מחר, בעוד חודשיים, שלוש, אני מוכן להביא את כל היועצים שלנו מטעם האיגוד ליום שיא בכל הארץ, על מנת לשים את המודעות הפיננסית הזאת. אני חושב שלא צריך לחכות צריך לעשות את זה היום בהקדם האפשרי.

מה שקורה היום במערכת החינוך, שכל כלי הלימוד הפיננסי הוא בהתאם להחלטת מנהל ובהתאם לתקציב. ואם יבוא אדם כמו מינדי, או יבוא אדם כמו שרון שאני מכיר אותה היטב, ואנחנו אלה שנדבר עם המנהלים, תאמינו שאנחנו נשכנע אותם היטב, כי הנשמה שלנו מדברת, אנחנו אוהבים את מה שאנחנו עושים.

אני חושבת שזה חייב להיות תחום חובה במערכת החינוך, אין שום סיבה שלא יהיה.

חד משמעית. היום זה לא קיים לצערנו. סתם לדוגמה. לפני כשנה, היה נושא של חיסכון לכל ילד. שלחו מכתבים לילדים שאמרו להם - אתם רשאים למשוך את תוכנית החיסכון שלכם. באותו רגע, פנינו למאיר שפיגלר, הוא שינה את הנוסח של אותו מכתב ששולחים לילדים בו הוא כותב שיהיה קיימת אפשרות להשאיר את הכסף, ואפשר שהכסף הזה יגדל ויצמח. אנחנו לא מדברים, אנחנו משתדלים לעשות. אני באמת רוצה לומר משהו אחד. אני לא באתי לדבר, באתי לעשות. אני חייל בתוך המערך הזה שנקרא – לקדם את נושא החינוך הפיננסי. יש לי חזון מאוד גדול במדינת ישראל, הלוואי וכולנו, ואני חושב שחלק גדול פה מהיושבים הם שותפים לזה. אם היינו יכולים לתת לכל בן-אדם במדינת ישראל הדרכה הורית והדרכה כלכלית, כולנו כחברה היינו יוצאים נשכרים מהדבר הזה.

חברים, בנק ישראל עשה תוכנית ב-2018, 2019, בתוך בתי הספר. אני באופן אישי הייתי בדיון הזה, והייתי נגד הדבר הזה. אני רוצה לומר פה בגילוי נאות, כל שיח הוא שיח מקדם. אני גם לא מתבייש להגיד טעיתי במובן הזה, כי אני חושב שעצם זה שילדים מקבלים – ולא משנה, אפשר לחלוק על איך ועל מה. אבל עצם זה שיש את הדבר הזה, הוא בהחלט דבר חשוב. בהקשר הזה, פנו אלינו ירדן מבנק ישראל ופנו אלינו עוד רבים אחרים. אנחנו בהחלט רואים בדבר הזה חשיבות רבה. אני קורא לך, יושבת-ראש הוועדה, בנק – ראשי תיבות "בואו נסתכל קדימה". אז בואו נסתכל קדימה, ובוא ניקח את העניין הפיננסי הזה כמשהו חשוב, כי אני מאמין בכל מאודי שכאשר אנחנו עוזרים בסופו של דבר למשפחה, או מביאים את העניין הזה שהילדים יכולים להיות סוכני שינוי, עזרנו לדורות הבאים. כך אני מאמין. כך אני חושב שכל השותפים לשולחן שלי פה מאמינים בזה, והלוואי ונזכה לעשות.

תודה רבה, מקווה שזה יהיה יריית פתיחה לתחילתה של עשייה משמעותית בעניין הזה.

קודם כל, גברתי היושבת-ראש, אני חושב שזה נושא חשוב. כל הכבוד לך שאת מעלה את זה לסדר-היום, ושאת מקיימת דיון בנושא הזה. לפני יותר מעשר שנים שעבדתי באוצר, הייתי שותף לניסוח החלטת הממשלה שמדברים עליה פה, וגם החלטת הממשלה תוקצבה באופן משמעותי. חבל, מבחינתי כמי שכבר לא נמצא לא מעט שנים בממשלה, שלא נקבע אבא ואמא לנושא הזה. בזמנו קבענו שרשות שוק ההון תהיה המובילה של הנושא הזה. יפה שבנק ישראל מעדכן שיש כוונה לנהל את הנושא הזה בצורה מיוחדת בתוך הממשלה. לדעתי, חשוב מאוד שאת והוועדה תקפידו על הנושא הזה. לעשות דיון נוסף אם צריך בהמשך כדי לראות באמת שיש אבא ואמא לתחום הזה. אנחנו רואים שילדים באמת מגיעים פחות מוכנים לחיים הכלכליים, והם גם לא יודעים לפתוח חשבון בנק.

נוכל לקבל ממשך אחר כך דיווח על הצוות.

ברגע שהמסקנות יהיו מגובשות, בשמחה רבה. בערך עוד חודשיים. רק לחדד גברתי היושבת-ראש, זו המלצה להקים גוף, אנחנו לא עדיין מקימים גוף כמו שנאמר כאן. ממליצים להקים גוף. כמובן, ההחלטה תתקבל על-ידי הממשלה. אנחנו בשלב הצוות נמליץ את ההמלצה הזאת.

מה הונחיתם?

יש צוות בין-משרדי ברשות המשנה ליועמ"ש, המשנה לנגיד, מטפל בנושא החלה פיננסית. זה הוקם מכוח כתב מינוי וכו'. במסגרת זו, הוקם תת צוות חינוך פיננסי, שבוחן את היבטי החינוך הפיננסי גם בחברה הערבית ובכלל. במסגרת זאת יש המלצות שמסתמנות שאחת מהן תהיה שאנחנו נמליץ להקים גוף מתכלל. אנחנו לא יודעים עדיין איך הגוף הזה יראה ומה ההמלצה שתהיה בסוף, האם זו תהיה רשות, או שזו תהיה איזושהי ועדה בין-משרדית שתנהל את האירוע הזה כל הזמן ותפקח עליו ותעקוב אחריו.

זה בעקבות החלטת ממשלה ב-2011?

לא. הצוות הבין-משרדי הוקם לפני כשנה בערך בעקבות כתב מינוי של שר המשפטים לדעתי.

אני אמשיך מהיכן שהייתי. אנחנו רואים את הבעיה אצל הילדים, ויותר מאור גם אצל חיילים שמסיימים את השרות הצבאי וצריכים לקבל שורה של החלטות כלכליות ופיננסיות שישפיעו עליהם על כל החיים, ורואים שהם מגיעים עם פחות מדי מידע. או בדיון היה המיקוד בנושא של חיסכון לכל ילד. זו תוכנית שבתי ההשקעות הם אלה שמנהלים את רוב הכסף. אנחנו רואים שם כמו במוצרים פיננסיים אחרים, שכמו מה שאת ציינת מוקדם יותר בדיון, הבעיה היא ביחס לאוכלוסיות שונות שיש להן נגישות שונה למידע. רואים דוגמה בחיסכון לכל ילד, שבאמת אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר, יודעים פחות להשתמש בתועלות המעולות של התוכנית הזאת. היה מחקר של הביטוח הלאומי ב-2019, שבעצם גילה שילדים, או יותר נכון, הורים שחוסכים עבור הילדים שלהם מרקע סוציו-אקונומי נמוך יותר, ומשתמשים בהטבות של התוכנית פחות, יכול להיות פער של פי שלוש בכסף שיש לילד כשהוא מסיים את הצבא בגיל 21, זה נתון מדהים, כי סך הכול התוכנית אמורה לתת את האפשרות לאוכלוסיות לילדים אולי יש פחות הון להתחיל את החיים שלהם, להתחיל את החיים עם כמה שיותר כסף, ובעצם, במקום לנצל את כל ההטבות של התוכנית, אז בגלל שאין מספיק ידע, ולא מחנכים, ולא מלמדים את הילדים. ולא את הילדים שהופכים להיות מבוגרים איך משתמשים בשוק ההון. פשוט האנשים לא יודעים לנצל את התוכנית כמו שצריך.

ולכן, הנושא הזה של חינוך פיננסי, הוא נושא, לדעתי, דרמטי גם בכל הנושא של צמצום פערים, ומתן הזדמנויות לאוכלוסיות מוחלשות להשתלב בצורה יותר אופטימלית בחיים המבוגרים יותר, אחרי שהילד מסיים בעצם את המסלול שלו של בית-ספר, צבא, ואז הוא יוצא לעולם של המבוגרים מה שנקרא. אני אגיד, שיש פערי מידע מאוד גדולים. רואים שהציבור משפיע יותר אולי בהחלטות פשוטות יותר, אבל בהחלטות המורכבות יותר – משכנתא, פנסיה וכו', הוא משקיע פחות ולכן, לנושא הזה יש השפעה אדירה על החיים. צדק כאן נציג בנק ישראל בזה שימליצו להקים איזשהו אתר מידע מיוחד. אבל בניגוד לכמה דברים שאמרו פה, שזה קודם כל תפקיד של הממשלה לטפל בזה. יש הרבה יוזמות במגזר הפרטי, וגם אצל הגופים הפיננסיים שמעבירים שיעורים. אבל בסוף הממשלה היא זו שצריכה להרים את הנטל. ואם הוועדה תמשיך ותעקוב אחר הנושא הזה, אני חושב שזה יהיה לטובת כל הצדדים.

תודה רבה על הדברים.

בבקשה, מארגון "רווח נקי".

תודה רבה. האמת, שדיי דיברו פה על המון נושאים, וזה שראינו בעבר כשהתעסקנו גם בנושא הזה יחד עם חברת - - - ישראל דיגיטלית. אני רוצה לדבר בפן הציבורי. אנחנו ערכנו סקר יחד עם "איי פאנל" שמראה שבציבור מאוד בעד להכניס את זה דרך משרד החינוך את החינוך הפיננסי. ראינו שמעל 90% תומכים בהכנסת חינוך פיננסי כחלק ממערך השיעורים של מערכת החינוך כשהצבנו את כל תחומי העניין, זאת אומרת, כל כישורי חיים, וכל המסגרות שהיום לומדים, אם זה מתמטיקה, אנגלית, גיאוגרפיה, היסטוריה, חינוך פיננסי הגיע במקום השלישי בקרב הסקר שאנחנו ערכנו שהוא היה עם כל המגזרים ובכל הגילים. זאת אומרת, זה היה גם במגזר הדתי, החילוני, וגם בגילאים הצעירים וגם בגילאים המבוגרים. מקום שלישי אחרי מתמטיקה ואנגלית. זה מה שמביא אותנו להגיע להבנה שאנחנו כן רוצים לראות את זה כמקצוע חובה. מקצוע חובה, זה שזה יהיה תחת גיאוגרפיה, תנ"ך והיסטוריה בשלבים המוקדמים זה מצוין, אבל אנחנו כן רואים שבאזור כיתות ט', י', י"א, זה צריך לבוא כמקצוע חובה שיהיה חינוך פיננסי, דברים שאפשר ללמד בכיתה י', אי אפשר ללמד בכיתה ג', כמו שאמרו לפניי.

אנחנו בעצם מעריכים שאין סיבה שלא יהיה איזשהן שעתיים שבועיות שייקחו את זה לטובת חינוך פיננסי, להקדיש לזה, גם מנהלים ומורים שדיברנו איתם בעד זה, זה נופל בעיקר על תקציב ודברים כאלה. גם ארגון המורים יכול להערים קשיים לדעתנו. צריך לבוא לפה עוד מורים חדשים, או להכשיר מורים ישנים. יהיו אתגרים לא פשוטים. לגבי האתגר ששמעתי קודם מאלירן, בנושא – האם חינוך פיננסי יעיל או לא יעיל. אנחנו רואים שבעצם לפי דברים שאנחנו דיברנו עם אייל כרמל ועם כל מיני אנשים שבתחום שמעודדים את התחום, בעצם התגובה המשחקית, או התגובה הפחות – נקרא לזה, לקרוא מספר, כן נותנת עבודה יותר טובה, ועושה את זה בצורה הרבה יותר נכונה. דיברו פה מי צריך להעביר את השיעורים, אם זו עמותה או משרד החינוך. אנחנו לא עמותה שנותנים את זה. אנחנו נטו בעד שזה ייכנס, העיקר שזה ייכנס, אם זה יהיה מורים – אחלה. אם זה יהיה מישהו מבחוץ – אחלה. אבל שזה יהיה באמת במקצוע חובה של תלמידים. אני זוכר את עצמי בתור תלמיד, שתלמידים הצטרכו בסוף להיבחן על הדברים האלה כדי שבאמת ייכנס להם לראש, כדי שבאמת הם יבואו לשם. וזה נכון שיש בעיה לתלמידים אם זה רשות ללכת למקצוע שהוא חינוך פיננסי לעומת מוסיקה, בעיקר בפריפריה לא רק הגיאוגרפית, אבל בעיקר בפריפריה, בגלל הנושא של הפחד והחשש מכסף, מכלכלה וכל הנושא הזה. לכן זה חייב להיות חובה ולא משהו שהוא רשות.

תודה רבה.

בבקשה, צחי אפרתי, מנכ"ל חינוך פיננסי לצעירים ונוער.

מה שחשוב לי לומר גם כמורה בישראל, ואחד שלימד ומלמד הרבה שנים בני נוער וצעירים חינוך פיננסי. קודם כל, אני חושב גם כמקצוע חובה, אני לא בטוח שזה ייצר את המטרה הנכונה שאנחנו רוצים. אין ספק שצריך להכניס את זה, אבל צריך לעשות את זה בהדרגה. יש לנו גם בעיה משמעותית עם הכשרת מורים לטובת העניין. אני יכול לציין, תמיד מורים מעבר לעבודה המדהימה שהם עושים, בסוף הרבה פעמים היו נעזרים - - - צריך אנשים שהם יודעים ללמד את המקצועות האלה ולדבר עם התלמידים. זה צריך לבוא ממקום של רצון, וצריך לבוא מתוך איזושהי מוטיבציה. אני מלמד מקצוע שהוא מגמה שהיא הכי קרובה לחינוך פיננסי, וזה נקרא ניהול עסקי. וגם פה לא הבנתי מהתכנית שמתגבשת במשרד החינוך, האם איזושהי הוראה להכניס את זה כאיזושהי חטיבה מסוימת – אף על פי שזה יותר מתאים לתלמידי י"א, י"ב, אולי כאיזשהו מקצוע בגרותי של החמש יחידות, ואז זה באמת יכול להתחיל לחלחל, כי היום, כמו שראינו המספרים בכיתה י', הם מאוד נמוכים. אני חושב שאין שם יותר מדיי בשלות ממה שאני חוויתי ושומע, וגם התקציבים בהתאם. דובר על שני מיליון שקלים בלבד, מה שתואר בשנה. אגיד לסכום, אם אנחנו רואים היום אפילו כפרפראזה או כדוגמה אחרת, היום למעשה אחת הסיבות העיקריות, אם לא העיקרית לגירושין בישראל, זה נושא של כסף. אז כדי שנשנה את זה, צריך להוריד מהפרקטיקה, ולהוריד את זה בסוף בהתאמה גם למשאבים הקיימים בתוך מערכת החינוך וכן הלאה.

תודה רבה על הדברים.

אנחנו נצטרך לסכם את הדברים. קודם כל, האוצר לא הגיע. לדעתי, הם היו המרכיב הכי חשוב כמובן כדי לקבל עדכון מבחינת התקציב, מבחינת הקמת אותו צוות, כי בסופו של דבר, הם אלו שאמונים על הנושא. בעצם מינו אותם בחוק, ולא את משרד החינוך. קודם כל, לשלוח נזיפה למשרד האוצר, על כך שהם לא הגיעו לדיון, והם היו המרכיב החשוב ביותר בתוך הדיון הזה. אנחנו מבקשים תשובות על מספר שאלות שאני אומר. אנחנו דורשים שמי שאחראי באגף התקציבים, או במשרד האוצר, להגיע לדיון המשך שאנחנו נקבע בתוך שלושה חודשים, שיגיעו מוכנים לדיון עם אותן התשובות לאחר הדיון הזה.

אנחנו ניפגש בעוד כשלושה חודשים לדיון המשך. הוועדה קובעת כי על שר האוצר להקים בתוך שלושה חודשים את הקרן הממשלתית לחינוך פיננסי, זה משהו שנקבע בחוק עוד ב-2005. אני לא מבינה איך יכול להיות שהקרן הזו לא הוקמה עדיין. הוועדה מבקשת לקבל דיווח בעניין הזה. כן נדרשים תקציבים לעניין החינוך הפיננסי. אנחנו מבינים שחינוך פיננסי והקניית מיומנויות לצרכנות נבונה, היא אחד הכלים החשובים ביותר שאנחנו יכולים לתת לכל אזרח ישראלי בן 18. בסוף, כשהם יוצאים ממערכת החינוך, הם צריכים לצאת עם כישורים מסוימים שיכינו אותם לחיים האמיתיים, וזה הכלי העיקרי. שיהיה ברור, גם למשרד החינוך וגם למשרד האוצר, שאני הולכת להתרכז בנושא הזה, כדי לוודא שהוא ממומש.

אנחנו קובעים שאת הקרן הממשלתית לשיעורים או לחינוך פיננסי שאותה יש להקים בצורה מיידית, אנחנו מעוניינים כי יש להשקיע אותה בתוספת שעות ליום לימודים ארוך. שאלו מאיפה יגיע הכסף בעצם לשעות נוספות במערכת החינוך? הנה, אותם שיעורי חובה יכולים להגיע כחלק מהמערך של יום לימודים ארוך, ולמעשה, יהיה כתוספת. חשוב שזה יהיה כתוספת, ולא על חשבון משהו אחר, כי אז ינסו להכניס בעצם בשיעורי גיאוגרפיה, או בשיעורים כאלה ואחרים את אותה הקניית מיומנויות וכישורים כלכליים. וחשוב לנו שזה יעמוד בפני עצמו.

הוועדה מבקשת להגיש מתווה לחינוך פיננסי, ואני מדגישה, שאנחנו מאמינים כי השיעורים האלה צריכים להיות שיעורי חובה, לא שיעורי רשות. הוועדה מבקשת כי אותם שיעורים יהיו חובה במערכת החינוך. אנחנו קובעים כי הם צריכים להילמד בכל שכבות הגיל, גם אם זה מספר שעות החל מגיל גן. יש שיעורים ומיומנויות שניתן לתת לאותם ילדים. שמענו גם פה בוועדה מומחים בעניין הזה, שיכולים להכין מערכי שיעור שניתנים לילדי הגן כדי להקנות להם את המיומנויות האלה. אנחנו מבקשים את המתווה לוועדת החינוך בתוך שלושה חודשים, גם אם זו טיוטה - למה הולך להיות, כיצד זה הולך להיעשות. אנחנו מבינים שאתם עומלים עליהם, ויש מספר כיתות שנמצאות בעבודה. אנחנו רוצים לראות כבר מתווה מגובש, משהו שאתם יכולים להציג לנו במצגת פה בוועדת החינוך בתוך שלושה חודשים, על מנת שנוכל גם להעיר הערות, וגם שזה יעמוד בפני הציבור, בפני מומחים שמגיעים לפה לוועדה עצמה.

יש לקחת בחשבון שמי צריך להעביר את אותם תכנים, הם לא בהכרח מורים, אלא אנשים בעלי מיומנויות ובעלי כישורים מתאימים כדי להעביר את אותם השיעורים. ממשרד האוצר, אנחנו מבקשים לדעת קודם כל, מדוע טרם הוקמה אותה קרן ציבורית לחינוך פיננסי. אנחנו מבקשים משר האוצר, כמו שאמרתי, להקים אותה בתוך שלושה חודשים – למנות, להקים, לתקצב אותה, על מנת להתחיל להפעיל אותה. אנחנו מבקשים גם מבנק ישראל לבוא ולהציג בפנינו בעוד שלושה חודשים את אותן מסקנות של אותו הצוות שנקבע לפני שנה. אנחנו מבקשים שתגיעו עם מסקנות לוועדה בתוך שלושה חודשים להמשך הדיון.

אלו הדברים. אני אדגיש פעם נוספת, שעניין החינוך הפיננסי, יעמוד על סדר יומה של ועדת החינוך ולא יירד. אני מבקשת לקחת את הדברים למלוא תשומת הלב ולעמוד בלוחות הזמנים. תודה רבה לכל מי שהגיע. תודה לכל המומחים, ולכל הארגונים שעוסקים במלאכה החשובה. תודה רבה למשרד החינוך, שעומלים על הנושא. אני יודעת שלא נעשה יותר מדי בעבר, ולא שמו על כך דגש מספק. אני שמחה לשמוע שאכן נעשים דברים חדשים שמגבשים תוכנית. אנחנו נמשיך לעקוב באדיקות בעניין. תודה רבה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.