פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
46
ועדת הכלכלה
09/02/2022
מושב שני
פרוטוקול מס' 179
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ג בכסלו התשפ"ב (17 בנובמבר 2021), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 09/02/2022
דיווח שר התקשורת על פעילות משרדו
פרוטוקול
סדר היום
דיווח שר התקשורת על פעילות משרדו
מוזמנים
¶
שר התקשורת יועז הנדל
לירן אבישר בן חורין - מנכ"לית המשרד, משרד התקשורת
עמית פרסיקו - ראש מטה השר, משרד התקשורת
איתמר אביטן - מנכ"ל, אקט - איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה
מיכאל ורדי - "היציע" ארגון אוהדי הספורט של ישראל
משתתפים באמצעים מקוונים
¶
ניר שויקי - יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולווין, משרד התקשורת
אליאנה רובנוביץ - מנהלת תחום תקציבים ורכש, משרד התקשורת
יאיר חקאק - סמנכ"ל בכיר אסטרטגיה, משרד התקשורת
מעיין אוחנה - דוברת משרד התקשורת, משרד התקשורת
ספיר איפרגן - רכזת תקשורת, תיירות ומדע באגף תקציבים, משרד האוצר
נעם שרלו - רפרנט תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר
דניאל איטח - מרכז בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה
מיס חג' יחיא - עו"ד, רשות החברות הממשלתיות
עדי ליברוס - עו"ד, משרד המשפטים
תמר רמות ניסקה - כלכלנית, בנק ישראל
מור רם - רמ"ט ועוזרת מנכ"ל, חברת דואר ישראל
משה לאו - ראש צוות תקשורת, רשות התחרות
איתמר חרמון - יועץ משפטי, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין
ענת מוזס - מנכ"ל, פורום היוצרים הדוקומנטרים
ניר בוסקילה - מנכ"ל, הפי"ל-הפדרציה למוסיקה ישראלית
חגית בן יעקב - יו"ר, פורום היוצרים הדוקומנטרים
צביקה גוטליב - אחראי יצירה מקורית, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה
איריס דור-און - רכזת איגוד מקצועי, אקט - איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה
לירון לינדאו - עו"ד, הפי"ל-הפדרציה למוסיקה ישראלית
ליאור תמאם - א. היצירה המקורית, איגוד התסריטאים
ד"ר אלעד וקסלר - מנכ"ל העמותה לקידום יצירה אתיופית
ליאור ליברובסקי - דובר שח"ם איגוד שחקני המסך
מישל קרמרמן - מנכ"ל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
מיכל גרוס - עו"ד בלשכה המשפטית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
עדן בר טל - יו"ר הרשות השנייה, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
ארז חסדאי - סמנכ"ל כלכלה ורגולציה, חברת בזק
שמואל סיידון - מנהל אגף רגולציה, חברת בזק
טל זהר - מנהל רגולציה וקשרי ממשל, חברת פרטנר
שניר ניב - סמנכ״ל רגולציה, חברת פרטנר
יהב דרורי - מנהל אגף רגולציה, חברת פרטנר
עידו רוזנברג - משנה ליועץ המשפטי וממונה קשרי ממשל, חברת פלאפון
רן אפרתי - מנכ"ל חב' רמי לוי תקשורת
עופר ויסוקר - סמנכ"ל חטיבה משפטית ורגולציה, חברת יס
מודי שרפסקי - מנהל אגף רגולציה, חברת יס
נמרוד אנגל - סמנכ"ל מכירות, אגן תעשיות
שלמה עיני - מנכ"ל א.מ.א אייר מייל אקספרס בע"מ
אסף וינר - ראש תחום רגולציה ומדיניות, איגוד האינטרנט הישראלי
עדו אילי - מחלקת מדיניות ורגולציה, איגוד האינטרנט הישראלי
שירי וינטרוב - מנהלת לקוחות, איגוד תעשיות המזון
גיל צפוני - מנכ"ל, ארגון מתווכי המקרקעין בישראל
גילי שינמן שטראוכלר - יועצת משפטית, חברת וולט דיסני ישראל בע"מ
גיא קרני - מנכ"ל, ערוצי דיסני בישראל
יורי קגנוביץ - מנכ"ל הערוץ 9
דיאנה פנקס - מנהלת קשרי חוץ ערוץ i24 news,
יוחאי רוטנברג - יו"ר, אגודה ישראלית לתקשורת קהילתית
קרן יהב - מנהלת רגולציה, חברת הוט
בת-אור הופמן - מנהלת מדור תקינה, רשות ההסתדרות לצרכנות, ארגוני צרכנים
נועה אלפנט - מנהלת בכירה למדיניות ציבורית וקשרי ממשל, חברת גוגל
אדר זהבי - מנכל, חברת צ'רלטון
יוגב עזרא - רכז חופש מידע, עמותת אל-ספאם
עמיחי דרורי - מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני, מרכז השלטון המקומי
צחי שלום - מנמ"ר, מרכז השלטון המקומי
רחל כהן - שדלן, האגודה הישראלית לתקשורת
יעקב לנצ'נר - מנכ"ל ימות המשיח פתרונות תקשורת
יוסף לנצ'נר - סמנכ"ל ימות המשיח פתרונות תקשורת
קרין רובינשטין - מנכ"לית ונשיאה, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI
זהר אלטמן רפאל - לוביסטית ציבורית, לובי 99
לורן פוריס - מנהלת קשרי כנסת, המרכז הרפורמי לדת ומדינה
אלעד מן - יועמ"ש, הצלחה - לקידום חברה הוגנת
עדי שרי - מנכ"לית, עמותת זזה - קהילה לקידום ספורט נשים
עדי לביא - ועד מנהל, עמותת זזה- קהילה לקידום ספורט נשים
אביאל קרמזיאן - אחראי קשרי ממשל, "היציע"
אסף ברקוביץ - עו"ד ורו"ח
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
בוקר טוב לכולם. אנחנו מתחילים היום את הצגת תוכנית העבודה והעשייה של משרד התקשורת בנוכחות שר התקשורת יועז הנדל והמנכ"לית שלו והצוותים שלו. ההליך שבו הכנסת, אחת למושב, שומעת מהשרים ומפקחת על עבודתם בוצעה על-ידנו כמעט עם כל השרים. אני חושב ששרת האנרגיה היא האחרונה שעוד לא הגיעה ותגיע בקרוב. זאת ההזדמנות והמיקוד שלחברי הכנס יש אפשרות לשאול שאלות על סוגיות, על מדיניות, על דגשים, על תעדופים במשרדים וגם על בעיות שהם פוגשים ושעולות מהשטח.
אנחנו מאחלים לשר הצלחה בתפקידו. זה ההמשך של הקדנציה הקודמת בממשלה הקודמת ויש חשובות לשרים שיוצרים המשכיות ורציפות. עולם התקשורת הוא עולם דינמי ומשתנה, אולי הכי משתנה בענפי המשק. לא קומה ענף התקשורת היום למה שהיה לפני עשור ובוודאי לא יראה כך בעוד 5 שנים. הטכנולוגיה, היזמות, התחרות, הרעיונות, תעדוף הלקוחות וכן הלאה יוצרים כל הזמן שינויים ושי פה מצב שמנסים להתייחס גם לתקשורת, מה שמכנים בדור הישן, אבל היא תימשך עוד כמה שנים, כל עולם הדואר והטלוויזיה ועולם הכבלים כפי שהיה בעבר ועכשיו עולם הסטרימינג – העולם הזה משתנה.
הוא משפיע על כולם. הוא משפיע על המחירים, הוא משפיע על התחרות. הרגולציה הקיימת לא מותאמת, לא בדואר ולא בשירותי התוכן, לשירותים ולחברות שמצטרפות ולשיטות העבודה ולטכנולוגיות שמצטרפות. יש דברים מבורכים שמשרד התקשורת הוביל, כמו קידום פריסת הסיבים האופטיים, עם הדגש וההסתייגות שלנו שאכן לא תהיה פגיעה בפריפריה ואכן המשאבים שהוקצו לכך יאיצו גם פריסת סיבים אופטיים בפריפריה.
לצערנו, עד היום יש חברות סלולריות שלא יוצאות רצף קליטה. בנגב יש ניתוקים קבועים במקומות קבועים. בכבישים הראשיים של הנגב, לא באיזה אזור צדדי. כשאני נוסע לכאן מירוחם לירושלים, אני חווה בין3 ל-4 ניתוקים קבועים באותם מקומות. הדבר הזה ידוע גם לחברות ולא נפתר. אני מניח שיש עוד מקומות בהם חווים את הבעיה הזאת של שרות סלולרי לא רצוף.
אנחנו פה קבוצת ח"כים קטנה, זה טוב כי זה מאפשר לכם לקבל תשובות מעמיקות וארוכות. הפעולה תהיה באופן שהשר יציג 15-10 דקות ואחרי זה ח"כים יוכלו לשאול את שאלותיהם. גם לי יש שאלות ואני אשאל אותן עכשיו בקצרה ובהצגה שלך תשיב עליהן.
דיברתי על מצב התשתיות והקליטה של הסלולר בפריפריה שהיא לא רצופה ולא איכותית. הפריסה של סיבים אופטיים בפריפריה, באיזה קצב, מתי, מתי נגמור עם זה? איך משפיעים הסלילה של הסיבים והסטרימינג על עולם התוכן כאשר אין דרישה כרגע ממי שעבר לסטרימינג לתקצב את הפקות המקור. זה פיחות זוחל במעמדן של הפקות המקור, אם בהסכם עם הכבלים, עם הוט ואחרים הם נדרשו בחוק וברישיון להשקיע בכך, אז יס – אתם יודעים, החלפתי בבית ממיר, היו לי בעיות. את יס אמור לי שהם נותנים לי בחינם משהו. הביאו לי סטרימר כזה קטן ומאז יש לי הפסקות בשידור והסרט לא רץ. מה שנקרא, הביאו לי את מיטב הטכנולוגיה שלא עובדת. נתתי הוראה לבטל את זה, אבל אחרי זה מישהו לימד אותי שבכלל שיניתי את שיטת השידור אליי הביתה – יש לי צלחת לוויין, היא כבר לא רלוונטית, הולכים לאינטרנט. זה פחות איכותי. עבדו עליי. טוב, לא נורא. אתם רואים, גם ועדת כלכלה, הסנדלר הולך יחף. לא אכפת לי שאקלוט לא טוב, אבל עברו לסטרימר ושילמו פחות להפקות מקור.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אדוני, אתה קורא הערות ביניים בוועדה? יש פה אווירה טובה, אבל האורחים לש משתתפים בחגיגה, רק חברי כנסת.
אני יודע שהשר חזק מאוד על תשתיות, על הדואר, על דברים שהוא עשה ויש לו קבלות. אבל עולם התוכן לא מוסדר וזה הדבר שצריך להכריע אותו ולהבטיח את השירות ואת המחיר לאזרחים.
עוד הערה קטנה, היה פרויקט יפה מאוד של טלוויזיה קהילתית בפריפריה, גם בנגב וגם בגליל, אלפי אנשים השתתפו בשה, התנדבו בזה. רוצים לדעת מה מצבו של הפרויקט הזה ועתידו. אלה השאלות שלי. תעשה הצגה סדורה של 15-10 דקות, המנכ"לית תשלים ואז הח"כים פה יתחילו את סדרת השאלות, וככל שיאפשר הזמן, גם אחרים יוכלו להציג לכם דגשים ושאלות. בבקשה, שר התקשורת.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה לחברי הכנסת שהגיעו. המשימה שלנו היא לחבר את הישראלים באמצעות תשתיות תקשורת מתקדמות כדי שלכל אזרח תהיה נגישות לתשתיות ותחרות. למה תחרות? כי אז המחירים נמוכים. זו המשימה בגדול. אנחנו עוסקים כמעט בכל תחום של חיי הישראלים. דיבר היושב-ראש על החשיבות של תשתיות תקשורת, ואכן ככל שעובר הזמן כך זה הופך להיות משמעותי יותר, החל מהיכולת לעבוד מהבית, ללמוד מהבית, לקבל שירותי רפואה מהבית. כל נושא הסיבים שנפרסים היום בכל מדינת ישראל, כלה בקליטה וכיסוי, שזה לא רק איכות חיים, זה גם הצלת חיים ברבה מאוד מקומות. דואר, היכולת של אדם להזמין משהו ולקבל את החבילה בזמן או לשלוח הזמנה לבר מצווה ושזה לא יגיע בחתונה. יש דברים בסיסיים שאנחנו רוצים שיקרו. גם הטלוויזיה שעוברת שינויים גדולים, כמו שהצגת את זה, ואנחנו צריכים לטפל בכל אלה.
כהערת פתיחה אגיד שאיפה שלא מטפלים ומה שלא מעבירים פה – ועדת הכלכלה היא הצינור הכי חשוב בטיפול בבעיות האלה של המשרד שלי – מה שלא עובר, לא נעלם או לא קופא במקום. זאת אומרת, אם לא נעביר עכשיו את החקיקה על הדואר שנמצאת על שולחן הוועדה הזאת, אני חושש שנגיע עם הדואר אל סף פשיטת רגל בחודשים הקרובים. זה לא יעבור ותגיע הפגרה, אנחנו כולנו פוגעים באזרחי מדינת ישראל. אני לא מדבר רק על עובדי הדואר, אבל פוגעים בחברה שנותנת שירותים לאזרחי מדינת ישראל. ואם זה לא יקרה כי זה לא יעבור בוועדה והחקיקה לא תעבור, אנחנו במצב קשה. אני אומר את זה לכולם וזה נכון גם למה שהעלית קודם, חוק השידורים. לא נעביר חוק שידורים – וזה אירוע סבוך, יש לו הרבה אינטרסנטים והרבה נציגי ארגונים – בסופו של דבר זה לא שאותם נציגי ארגונים, מפיקים, יוצרים, הפקות מקור, ירוויחו משהו. הפוך, הכול עובר לאינטראנט. באינטרנט אין רגולציה, אין לנו חקיקה על זה. לכן ככל שהזן עובר, כך מפסידים יותר, ואם לא תעבור חקיקה כי כולם יילחמו בה, אז כולם יפסידו. אי-אפשר יהיה לייצר הפקות מקור. לא תהיה חקיקה מהיום לעכשיו כי כולם פה יריבו בוועדה ולא יקרה כלום. לכן יש חשיבות גדול למהירות בה הדברים נעשים. אני שמח, אדוני היושב- ראש, שאתה מקדם את זה. אני רק אומר לכם ששיש לנו משימה גדולה. המשימות שלנו עם הדואר ועם חוק השידורים שנוחתות פה על השולחן הן חייבות להיות מטופלות כמה שיותר מהר לטובת המדינה.
אציג בקצרה את המשרד עצמו. 180 עובדים. האגפים המרכזיים: מינהל כלכלה, מינה להנדסה, לשכה משפטית, מינהל פיקוח ואכיפה, אגף רישוי.
כל פעם אני מסביר את זה לראשי רשויות, אנחנו לא מחלקים כסף. אין לי כסף לתת לראשי רשויות. מה שיש לי זו הרגולציה. בעזרת רגולציה אפשר לפתוח את התחרות ולייצר נגישות. רגולציה יכולה לתקוע את מדינת ישראל וראינו את זה בתחום הסיבים כאשר במשך עשור לא פרסו סיבים בגלל רגולציה. לכן המשרד כל הזמן נע על משולש משפטי-כלכלי-הנדסי, לצד המקלות שהם הפיקוח והאכיפה, לראות שהחברות עושות את מה שצריך ותהליכים הרישוי שהם גם חלק ממה שאנחנו מבצעים.
תפיסת העולם שלנו היא קידום שוק תחרותי, התערבות במקרים בהם יש כשל שוק. אנחנו רוצים להתערב כמה שפחות, רק איפה שיש כשל שוק. אנחנו מאמינים בשוק חופשי, רק איפה שיש כשל שוק אנחנו רוצים להתערב. רגולציה ממוקדת בתשתיות, בדגש על הממוקדת. אנחנו במהלכים של דה-רגולציה רוחביים. רק במקומות שבהם אנחנו מרגישים שזה עוזר לפריסת תשתיות במדינת ישראל ולאינטרס הלאומי, אנחנו מתערבים. רגולציה נושמת – הגדרת תפוקות נדרשות לשוק והתמודדות בתוצרים.
העצמת הצרכן – מהרגע שנכנסתי למשרד, הנושא של פניות ציבור הפך להיות משמעותי מאוד. זו רוח המפקד. יש לנו אנשים שתפקידם לענות לפניות ציבור ולפניות מהרשויות ואנחנו משתדלים לענות לכל אחד. בלשכה שלי יש מי שתפקידם לענות לפניות ציבור. אני מקבל המון ווטסאפים וסמסים במהלך היום ואנחנו משתדלים להעביר את זה ולתת שירות. לפעמים זה מגיע למקומות ביזריים של אנשים שמודיעים באמצע הלילה שהממיר שלהם לא עובד, אבל זה בשוליים, אני מסתדר גם עם זה. רוב הפניות הן פניות שכואבות לאזרחים וזה מלמד עד כמה משרד התקשורת רלוונטי לחיים לש כולנו ועד כמה זה משמעותי.
המנכ"לית אומרת שדילגתי על החזון.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
המנכ"לית תשלים אחרי זה.
העצמת הצרכן ואכיפה – אנחנו מאמינים אנחנו לא רוצים להשתמש במקל, אבל מאמינים שגם אכיפה היא כלי אפקטיבי ועיצומים על חברות שלא נותנות שירות לאזרח. השנה ביטלנו רישיון לחברת תקשורת אחת, אייס תקשורת, אחרי שהונתה הרבה מאוד אזרחים, בעיקר אוכלוסיות חלשות. זה מקרה נדיר, אבל בדרך לשם יש עיצומים ויש עוד כלים. למרות שזו פעם ראשונה, לא נהסס להשתמש גם בכלי הזה, נשק יום הדין, לצורך העניין.
אני אעבור בקצרה על ההישגים המרכזיים. קודם כל, מהפכת הסיבים. קפצנו מ-3% ל-50%. זה הקצב הכי גבוה בעולם. בסך הכול אנחנו נמצאים היום על 1.33 מיליון משקי בית שהונגשו לסיבים. זו כמות מטורפת ביחס למה שהיה בעבר. כל זה קרה בזכות היושב-ראש הקודם, צריך להגיד בשבחם של יושב-ראש קודמים, מרגי העביר את רפורמת הסיבים בתזמון מדהים והחוק עבר בקריאה שנייה ושלישית רגע לפני פיזור הכנסת, אחרי מאבק גדול. מיכאל, אתה זוכר את זה, חפרתי על הסיבים בכל ישיבת ממשלה.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
השתדלתי. חשבתי שאם תשמעו את זה מספיק פעמים אז "תתאבדו" על זה, וזה אכן קרה ואני מודה גם לחברים שהיו אז בממשלה וגם ליושב-ראש הקודם, להגיד את שבחו על-כך שהוא עשה את זה במהירות וברצינות רבה.
אתה תוצאה אפשר לראות ממש איך רגולציה מאפשרת ומייצרת תוצאות ואיך אנחנו מגיעים כבר ל-50% שזה הקצב הכי גבוה בעולם. אנחנו פורסים מעל 100,000 בתים בחודש והקב הזה הולך וגובר כל הזמן. אני מתמקד, בהמשך לשאלך, בעיקר בפריפריה. אני לא בא לחנוך סיבים בתל אביב, למרות שגם תל אביב חשובה. אני לא בא לחנוך סיבים ברמת גן למרות שגם רמת גן חשובה ואני מוודא מהם המספרים של המתחברים שם. אבל כן, אתמול הייתי בכרם מהר"ל ובשבוע הבא - - -
שר התקשורת יועז הנדל
¶
דיברתי על איך מהלך פה בוועדת כלכלה מוביל לשינוי מציאות בשטח ברמת היום-יום. אנחנו נמצאים בקצב מסחרר של פריסה, בעיקר בפריפריה, לגבי שאלתך. אותי זה מעניין. רק לסבר את האוזן לגבי ישובים שהיום מתחברים: דימונה, אופקים, מעלות-תרשיחא, נהריה, עכו, קריית שמונה, בחבל אילות 9 ישובים מתוך 12.
אני הולך בכוונה למקומות הקטנים. כל מקום שמתחבר, אני מגיע לשם. מן הסתם, לחברות יותר קל או שיש אינטרס יותר גדול לפרוס בערים, במקומות עם בנייה רוויה – בניין אחד בראשון לציון הוא כל המושב של חבר הכנסת מרגי ביחד. אבל עדיין אנחנו מקפידים דווקא שם. אני חושב ששם יש תחרות. נכון שקשה יותר לפרוס בית בית, אבל שם החברות יכולות לקבל יותר לקוחות כי ישר קופצים ומתחברים.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
צריך להגיד את זה. אנחנו רואים שאנחנו משתפרים במהירות של ה-upload ושל ה- download וה-latency. כל הנתונים שמראים השיפור בשימוש באינטרנט, על רוחב הפס הממוצע של הישראלים. לכן אתם רואים שיש פה עלייה בגרם הקודם. כל הזמן אנחנו משתפרים בזה.
המשמעות של זה היא לא רק שגיימרים יכולים לשחק או שאפשר להוריד סרט במהירות. זה בעצם מקומות עבודה. זו המשמעות: לייצר מקומות עבודה, לייצר אפשרויות לאנשים, בעיקר בפריפריה, לשבת בבית ולעבוד. אני אומר לכם שכשמסתכלים רוחבית, זה גם מפחית את הפקקים. אם החברות, לא רק בגלל הקורונה, עברו לעבוד מהבית – היום, אני אומר לכם, כל החברות בשוק התקשורת, בתחום שלי, עברו לעבוד מהבית לפחות יום אחד בשבוע וכך הן מתככנות להישאר – אז כבר אתה מפחית בחמישית את התנועה על הכבישים וזה משמעותי.
צריכת הדאטה בישראל, לפני שאנחנו מגיעים לסלולר, מראה קפיצה. ב-2021 זה זלג לשנים לעתיד. אני לא חושב שאנחנו מנבאים את העתיד, אבל הקצב הוא מהיר, כל הזמן גדל, קצב אקספוננציאלי. פשוט מעבירים עוד ועוד דאטה ורוחב הפס צריך להיות מתאים, אחרת יש פקק.
אנחנו רואים אתה שיפור במהירות ההורדה ברשתות הניידות ואת הדירוג העולמי בשנים האחרונות – אנחנו כל הזמן משתפרים במדד מהירות ההורדה ביחס לעולם. בטלפונים הניידים אתם רואים גם שיפור בכל הפרמטרים. זה גם משמעותי.
אני עוד מילה על מה שאמרת קודם, אדוני היושב-ראש, הרפורמה של כחלון הייתה חשובה מאוד וחיובית, כולנו הרווחנו והורידו לנו את המחירים וזה משמעותי וחשוב. לצד זה, החברות הפסיקו להשקיע בתשתיות. מה שאתה חווה בנסיעה מירוחם לירושלים, נדמה לי שאין פה אחד שלא חווה איפשהו ברחבי מדינת ישראל. לכן פה דווקא יש כלי רגולטורי שיכול לשנות את זה. כבר יצאנו בהחלטה, עוד בסבב הקודם, על כך שהחברות צריכות לעלות ל-95% כיסוי ל-99% מהאוכלוסייה. אז גאוגרפית – 95% ודמוגרפית – 99% מהאוכלוסייה שאמורים להיות מכוסים עד פברואר 2023, כך שהשנה אמורים להרגיש את זה. אמורים להוסיף עוד תרנים ועוד אנטנות.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
פה יש לי אתגר. אני שם את זה כאן על השולחן. היה לנו אתגר גדול בשנים האחרונות, בעיקר בשתי אוכלוסיות, האוכלוסייה הערבית וגם באוכלוסייה החרדית, בערים מסוימות שלא רצו אנטנות. אגב, יש עוד אוכלוסייה שלא ציינתי – יש את האוכלוסייה הערבית, האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה של החכמולוגים. שלוש אוכלוסיות שרצו להוריד אנטנות במקום לשים מתוך חוסר הבנה שאנטנות מפחיתות קרינה ולא מוסיפות קרינה. ככל שאתה קרוב יותר לאנטנה, כך יש לך פחות קרינה. וככל שיש לך יותר אנטנות, יש פחות קרינה ויותר קליטה.
אנחנו כשלנו בשנים עברו בהסברה. אני מגיע לכל מקום שיש בו עימות בין ראש הרשות לתושבים כדי להסביר, להציג את עמדתנו. למשרד לאיכות הסביבה יש נציגים שעושים את זה. בחוק ההסדרים האחרון פתרנו את זה כך שאפשר למקם אנטנות קטנות על עמודי חשמל ותאורה ללא הרשות – כך שההפגנות יהיו מול הבית שלי ולא מול הבית של ראש הרשות – ובנוסף גם במבני ציבור, בשטחים של מדינת ישראל, במשרדים ממשלתיים. ועדיין ראש הרשות יצטרך להסביר לתושבים שאין ברירה, אם רוצים להפחית קרינה, אז צריך לעשות את זה. אני מתכוון להמשיך עם מדיניות של הסברה בכל מקום.
האירועים המרכזיים
¶
מתווה הסיבים יצא לדרך, בזק הדליקה את הרשת המתקדמת. פרסום מכרז ראשון של קופת התמרוץ. בעקבות המתווה שעבר כאן בוועדה בזק נתנה לנו תשובה ש-82% הם הולכים לפרוס, מה שהשאיר 18% שהם לא פורסים. יש להם עוד יכולת להגיד שהם מגדילים את זה ב-10%. במקומות שהם לא פרסו יש קרן תמרוץ שמבוססת על מס של חצי אחוז שיוטל על החברות. יצאנו כבר למכרז ואנחנו עומדים לסיים אותו בקרוב. במכרז הזה אנחנו נותנים לחברות האחרות – לא בזק – להתחרות על אותם אזורים. לכן הפריסה תהיה בסופו של דבר בכל מדינת ישראל.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
כן.
האזורים שיותר מאתגרים אותנו זה המגזר הערבי והמגזר החרדי. אגב, לא בכל מקום. מעניין שיש כבר חברות שפורסות גם בשני המגזרים האלה, כל אחת מטעמיה, באזורים מסוימים שבהם יש ביקוש.
כשנכנסתי למשרד גיליתי שלוקח לנו המון זמן לתת רישיונות לחברות. מכיוון שרפורמת הסיבים דורשת גם חברות ותחרות ואני רציתי שיהיו חברות קטנות, אז צמצמנו משמעותית את הזמן. אגף הרישוי שלנו עשה עבודה קשה בהנחית המנכ"לית. אתם מכירים את הטמפרמנט של המנכ"לית – הכול עובד מהר ובצורה נחושה, כולכם חוויתם אותה.
ירדנו מ-8 חודשים ל-3 חודשים במתן רישיון כללי אחוד, וברישיון מיוחד – לחודשיים. אלה זמנים טובים ואנחנו מתכוונים לשפר את מתן הרישיונות בכל תחום של משרד התקשורת. עצרנו ב-60%. אתם יכולים לראות אלו חברות קיבלו רישיונות ואיפה: אתם רואים במגזר הערבי - - -
שר התקשורת יועז הנדל
¶
אתם רואים איזה חברות קיבלו רישיונות לפרוס פס רחב. ראינו שבקיבוצים כבר שנים פורסים סיבים אופטיים. הקיבוצים הקדימו את מדינת ישראל כשאנחנו נרדמנו. לקחנו ואימצנו את השיטה הזאת והענקנו רישיונות לחברות קטנות כדי לפרוס פס רחב. חלק מזה הוא גם עניין של משילות. בשבוע הראשון לכניסתי למשרד גיליתי שיש לנו תופעה של חברות פיראטיות. הראשון שסיפר על זה היה עיתונאי מגלובס. יש לנו חברות פיראטיות שפרוסות בעיקר בגליל ועושות מה שהן רוצות.
אם מדברים על משילות, זה קורה בכל דבר ואני מניח שזה יגיע לוועדה הזאת, זה חשמל, מים וגם תקשורת. בא מישהו, מחבר קו של בזק או של הוט, גונב אותו למעשה ומחבר מקרר לדלת לאיזה עץ. גילנו שיש המון חברות פיראטיות שבעבר החברה ניתקה אותן ודווקא הממשלה, תתפלאו לשמוע, נתנה הוראה לחבר מחדש. הוראה אבסורדית שמדינת ישראל אומרת לחברות הפיראטיות שיתחברו מחדש ויהיו פיראטים בניגוד לחוק.
הגדרנו להם שעד ל-1 בנובמבר האחרון, או שהם הולכים לתהליך הסדרה מול המשרד ומראים ערבויות והנון עצמי ומקבלים רישיון על-פי חוק וסדר, על-פי כללי המינהל התקין – יש לזה משמעות, זו לא רק האפשרות לעבוד זו גם אכיפה שלנו – או שהם הולכים. או הסדרה או אכיפה. או הדרה או משטרה, אם תרצו. מתוך 30 חברות שהיו פיראטיות, 29 פנו להסדרה והן קיימות היום עם רישיונות. עכשיו אנחנו בעבודה איתן כדי להסביר מהן החובות שלהן, מה הן צריכות לתת כשירות ללקוחות. מצד שני, יש תופעות מעניינות שמתרחשות: חברות מהמגזר הערבי שפועלות ביהודה ושומרון, חברות מהמגזר הערבי שעובדות בכל מיני מקומות אחרים, ביישובים ליד ובקיבוצים ובמושבים ובעיקר עניין בתוך המגזר הערבי שחברות פורסות שם.
אני אומר לכם ששני המגזרים שיש בהם פריחה מעניינת – לא יודע אם לקרוא לזה מגזר – זה יהודה ושומרון, הרבה חברות נכנסו לשם, זיהו שהמתנחלים הם כבר לא רק - - -
יעקב מרגי
¶
מאותה סיבה שהקיבוצים הקדימו. אלה חבר'ה צעירים שרוצים – הרבה חברות הייטק התחילו לפני עמק הסיליקון. בקיבוצים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
ועבודה מהבית, שאתה לא צריך לזוז למשרד, עוד לפני הקורונה. אנשים התחילו להיות מתכנתים בירוחם, בבית, או במקום קטן. ככל שיש מקומות כאלה, אתה לא תלוי בנסיעה למשרד.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
נכון. תראו את הנחת המוצא. אתה זוכר, כשבאנו אליך והנחת המוצא של כולנו הייתה שבמרחב הכפרי באיו"ש, בנגב, בגליל, אף אחד לא ירצה לעשות. עוד לא סיימנו את המכרז הראשון וכמות היישובים שנפרסה בגלל חברות קטנות – כשאתה פורס ישוב קטן, ישר בזק מדביקה אותם, אומרת: רגע, רגע, אנחנו פה. ונכנסת במקביל – היא מטורפת. רק מהשבועות האחרונים במקומות שאני מסתובב בהם: מצפה נטופה, יישוב ליד צומת גולני; גילגל בשבוע הבא, נריה, קדומים.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
ולכן כדאי. קיבלתי מבזק: מושב ישע בעוטף עזה .. הם אמרו שזה לא תואם את המספרים שיש להם. כמות המתחברים שם היא עצומה. יש עוד סקר שראינו. אחת החברות עשתה סקר בקרב אזרחי ישראל בשאלה איזו תשתית הכי מטרידה אתכם, איזו תשתית הכי חשובה לכם. בראש ובראשונה חשמל ואחרי זה אינטרנט, לפני המים. אתה רואה שזה הופך להיות משמעותי מאוד.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
הבנתי את הרמז. אני עובר על האירועים, מדלג על האירועים המרכזיים.
הקמנו את הוועדה לאסדרת-על בתחום השידורים. יש מרחב שלם של אינטרנט שאנחנו במדינת ישראל ומדינות אחרות בעולם, לא ידעו לרגלץ אותו, להגיד מה עושים איתו. אני לוקח את המטפורה של מיכה גודמן על השמים: לפני 200 שנה אנשים הסתכלו על השמים ואמרו: זה מקום שאנחנו לא שולטים בו, לא נשעה שום דבר. אז התחילו כדורים פורחים ואחרי זה מטוסים קלים ואז מטוסי נוסעים והיום ברור מאליו שיש פקח שאומר מי טס, איפה, מתי מרימים רחפן, כמה ולמה.
בעבר אמרנו על האינטרנט שזה ממד שאנחנו לא יודעים מה לעשות איתו. עד היום כל מדינות העולם לא יודעות מה לעשות איתו. כשהתחילו השידורים שם עדיין לא ייצרנו חקיקה וכשהתחילו הרשתות החברתיות עדיין אמרנו שאנחנו לא יודעים איזו חקיקה אנחנו רוצים. לכן היעד של משרד התקשורת הוא למצוא דרך, רגולציה נמוכה וכמה שפחות כי אנחנו לא בעד רגולציה, אבל למצוא דרך להסדיר את השוק הזה.
אז זה גם בתחום השידורים והפקות מקור, מה ששאלת. אם לא נעבור חקיקה, לא יהיה כלום. וזה גם בתחום הרשתות החברתיות, שירות לקוחות. היום אזרח ישראלי שמישהו חסם אותו או סלקום חסמו אותו, יש לו למי להתקשר, ואם לא עונים לו או לא נותנים תשובה ראויה, הוא מתקשר למשרד התקשורת ומתלונן. שירות לקוחות זו דוגמה לזה. אנחנו מתעסקים עם בוטים – איך אתה מייצר שקיפות. לא תוכן – אני יודע שיש פה ויכוח שלם בכנסת על תוכן ומי מצנזר מה. לא צנזורה אלא איך אתה מייצר דרך לאזרח כדיש מחר בבוקר לא יתעמרו בו. כשיש מונופול, אז יש גם כוח לאותו מונופול להתעמר באזרח.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
כן, גם לי. הם לא זוכרים שאני נורבגי. גם לנורבגים מפוצצים את המיילים ואת הוואטסאפים.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
זה מרחב שלם שמאתגר אותנו ויאתגר גם אתכם בוועדה, אני מניח, בקרוב מאוד. הפחתת תעריפי הטלפון - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
זה יכול להיות ביולי או בספטמבר, אם אני סופר. זה יהיה ביולי או בספטמבר? אנחנו לא יודעים מה ילד יום, אם נשאיר את התוכן לא מוסדר.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
אתה צודק. יש אינטרס לכולם. אני מסכים איתך שהחוק הזה יעבור כמה שיותר מהר. אני אומר את זה כאן ל צופים בבית, למי שמסתכל, אם עכשיו החוק הזה לא יעבור כי יחפשו את המצוין ולא את הטוב מאוד, אז המציאות תהיה גרועה יותר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
הוא צריך לקבל עדיפות אצלכם. התשתית זה טוב, אבל אם יהיה ג'ונגל בתוכן: בלי שליטה, איך מתחשבנים בין גופים, איך זה משרת מטרות ציבוריות וקהילתיות, איך אין הפקעת מחירים בתוכן. ראינו גם כאלה שניצלו את חוסר אכיפה בתכנים. יש הרבה תלונות על ספורט. יש הרבה תלונות על כל מיני עניינים.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
אתה צודק. ולכן החוק הזה הוא כל-כך מסובך ולכן אף אחד לא נגע בו כל-כך הרבה שנים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אז תגעו, תגעו. אנחנו לא פוחדים לגעת בנושאים קשים. אם עשינו את רפורמת - - -
יעקב מרגי
¶
אנחנו סומכים עליכם, רק פוחדים שיהיה לו גורל כמו חוק הדואר. תגמרו את זה יותר מהר מחוק הדואר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
כן. כמו הזית הזה במסעדה. אומרים לו תאכל עם מזלג את הזית והוא מנסה ולא מצליח. אז אשתו לוקחת מזלג ודוקרת את הזית. אז הוא אומר לה: עד שעייפתי את הזית באת ודקרת אותו. זו בעיה. אגב הערת הדואר, ביטלתם פה דיון – זו טעות. אתם ביקשתם לבטל. אני ראיתי בזה התקדמות, למרות שאין יועץ משפטי - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
ביטלתם דיון. לבקשתכם ביטלנו דיון. אלה העובדות. אין פה אפשרות אחרת. נתתי לכם להחליט. כשמביאים חוק מורכב שיש בו ריבוי אינטרסים, בסוף הולכים ומביאים הסכמות. לא -100%, מביאם 80% הסכמות. אם הפערים הם 100% בים הגופים, אי-אפשר להתקדם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
יש מחיר ללקוח. אתה יודע, אתה יכול להגיד תחרות ולא תשלוט במחיר. לאינטרס הציבורי יש כמה היבטים. תביאו את החוק, אל תבטלו דיונים. על ההערה שלך שאנחנו לא התקדמנו עם הדואר, אני אומר - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
זה היה קודם. אל תבטלו דיון ותביאו הסכמות. זו המשימה שלכם. בנושא אחר אנחנו קידמנו פה חוק והכנסת לא העבירה אותו, אז אנחנו לא אשמים בעבודת הקואליציה. שם אתם צריכים לטפל.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
זה לא היה החוק הכי חשוב. אדוני היושב-ראש ,יש לי שני חוקים משמעותיים כאן: הרישוי, שמייצר דה-רגולציה כדי לקדם את פריסת הסיבים הפריפריה; והדואר, ואני אומר את זה בצורה הכי גלויה, אם זה לא יעבור כאן מהר ולא יעבור לפני הפגרה, הדואר קורס. מבחינתי שיצטטו אותי.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
זה תלוי בכם. זה תלוי במה שתעשו. תלוי איך תביאו הסכמות בין כל הגופים ותצמצמו פערים. אם תביאו לנו חוק לא אפוי שיוצר פה התנגדות של ח"כים, והייתה פה התנגדות חריפה של הח"כים לחוק הדואר, אז החוק לא מבושל. חוק מבושל יש לו לגיטימציה.
יעקב מרגי
¶
אבל יש מצב ביניים. הכי קל להיות פופוליסט בקטע הזה ולא לעזור לדואר. יש תקופת ביניים. אני מתפרץ לאמצע דיון. יש תקופת ביניים בה צריך לאפשר לממשלה להוביל בסוף הפרטה מלאה, ייעול מלא.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
מעולה. תעשה עבודה של צמצום פערים בין גופים, תביא את הח"כים להבין מה מטרותיכם בחוק ביניים. החוק הזה בלבל כי בזמן שדנו בחוק הזה, הודעתם שאתם מפריטים את הדואר. אז הח"כים שאלו אם מפריטים את הדואר, למה יש חוק. אז אמרתם שזה חוק שאולי יאפשר הפרטה מוצלחת יותר. אבל זה תהליך, אי-אפשר לזרוק סיסמאות "רפורמה בדואר" בלי שהיא תפורה עד הסוף. היא לא הייתה תפורה, זה לא הגיע תפור.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
אני מבין מה אתה אומר. אני אומר שוב בצורה הכי ברורה. אנחנו בבעיה: איתנות פיננסית של הדואר. הוא הולך לקרוס אם זה לא יעבור. אני חייב לצאת להפרטה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני מכיר את הדאגה הזאת. אבל הדואר קיים במדינת ישראל איזה 150 שנה לפני קום המדינה וכנראה יתקיים אחרי שאני ואתה נסיים את כהונתנו.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אם יש לו בעיה תזרימית – אגב, הוא יתקיים טוב יותר עם משבר פיננסי כי לא יתנו לבנק הדואר ליפול.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אף אחד בממשלה לא יסגור את הדואר. אם דחוף לכם כי יש איזה גרעון שנתי, בבקשה תטפלו, אבל אל תאיימו עלינו בגירעונות כי גירעונות יש שם כבר 20 שנה.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
אני לא רוצה לדלג על הדואר. אני אומר לכם, אני לא מאיים. אני לא שמח שהדואר הולך לקרוס, זה לא טוב לי. הייתי שמח לקבל חברה ממשלתית שעושה כסף והאזרחים מרוצים. אנחנו במצב אחר, לכן צריך לטפל בזה. אני יודע שיש גורמים מסחריים שלא אוהבים את הרפורמות פה ולא אוהבים את ההפרטה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
זה לא רק מסחריים, סליחה. חברי כנסת ששאלו פה שאלות נוקבות על היקף השירות, על מחיר השירות, על פריסת השירות, על השכיחות של הישורת, מה יעשו השינויים האלה. זה לא עסק רק בעניינים עסקיים.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
אדוני היושב-ראש, אפשר לקבוע הצבעה. אני מבטיח לך שחברי הכנסת, אנחנו דיברנו איתם. לא מצאתי - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לפי הדיון הראשון בדואר, בהצבעה זה לא היה עובר. אולי מאז קרה משהו, לכן רצינו לעשות דיון נוסף, אבל אתם דחיתם את זה.
לימור מגן תלם (ישראל ביתנו)
¶
צריך להביא את זה שוב לדיון ענייני. היו כמה נקודות שהתקדמנו בהן, זה מה שחשוב. אתמול היה אמור להיות דיון.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
שמנו את האצבע על הפערים הגדולים. ראינו 3 שאלות : אחת, מה יעשה את תיתן לדואר דפוס? מה זה יעשה לשחקנים אחרים. השנייה, השחקנים העסקיים מרגישים שלדואר יש עודף כוח במרכזי החלוקה. השלישית, שאלות של ח"כים על נגב, גליל, על זמינות של דואר נע, כמה פעמים בשבוע, על מחירים קבועים. אלה כל השאלות. אם תביא תשובות - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
היושב-ראש - - - משא ומתן לגבי מרכזי החלוקה, לראות פיצוי או תשלום לדואר על השימוש בזה - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אבל אתם ביטלתם את הדיון אתמול, עם כל הכבוד לכם. מה אתם עכשיו מתחילים - - - על מהירות ביצוע.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לא. אמרו לכם שאין יועץ משפטי. אמרו לכם שנושאים שיוסכמו, סעיפים שמוסכמים יוצבעו. אבל לא באתם. יש לנו את זה גם בכתב. אז אל תסבירו לנו שאנחנו לא עובדים בקצב. עם כל הכבוד לכם, זו ועדת כלכלה ל-7 משרדי ממשלה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
השעות שקיבלתם בוועדת כלכלה הם יותר מהשכיחות שלכם ב-7 משרדי ממשלה. אז אתם לא מופלים בזמן התייחסות ולא בקצב התייחסות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אנחנו קבענו דיון ואתם ביטלתם אותו. יש עוד דיון וממשיכים. אבל אתם ביטלתם את הדיון.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
אני אומר לך עכשיו, לא נבטל שום דיון. תקבע דיון כמה שיותר מהר. מבחינתי להישאר כן עד מתי שאתה רוצה, העיקר שנעביר את זה כי אחרת, בסופו של דבר, הוויכוח בינינו הוא בסדר, אבל אזרחי מדינת ישראל רוצים את הדואר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני לא אוהב שמטיפים לנו על קצב העבודה כשאתם ביטלתם דיון. אל תטיפו לנו על קצב טיפול.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
יפה מאוד. אני מקבל את הפרדת הרשויות בשמחה. היושב-ראש יקבע דיון כמה שיותר מוקדם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
יש לך דיון. בשבוע הבא יש לך עוד דיון. ביום שלישי יש לך דיון, עד אז תביאו הסכמות על כל מה שיש, אז היה פה אחד ונצביע פה אחד.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אז תביאו 80% הסכמות. אם הח"כים יהיו מודאגים מזה שהציבור יפגע או שאני אראה שלא התקדמתם בכלל בשתי סוגיות יסוד שהצגתי, אז אנחנו עומדים במקום.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
יש פה לא מעט דברים בכנסת שבהם ח"כים לא מסכימים ועדיין הדברים עובדים. יש פה, תתפלא לשמוע, חקיקה - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
עשינו חוקים מורכבים מאוד בבנקאות וברפורמת ייבוא עם 3 משרדי ממשלה שרבים ביניהם.
יעקב מרגי
¶
היושב-ראש נתן לך את המפתח. הוא אמר: שני עקרונות יסוד. אי-אפשר להגיע להסכמה על הכול. בואו תסמנו את הנקודה - - -
שר התקשורת יועז הנדל
¶
קיבלתי את ההערה שלך, אדוני היושב-ראש, אתה תקבע דיון כמה שיותר מוקדם ואנחנו נבוא.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
בשורה תחתונה, ועדת הכלכלה, חשיבותה גדולה ומשרד התקשורת – בסוף יש אזרחים ישראלים. אם אנחנו לא נעביר את החקיקה הזאת במושב הזה ונצא לפגרה בלי להעביר את החקיקה הזאת, אנחנו במציאות פחות טובה לקראת הפרטה וזה פוגע באזרחי מדינת ישראל. זו השורה התחתונה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
הדואר בבעיה והשירות שלו לא טוב ורפורמה צריכה לעזור לאזרחים שזה יהיה טוב יותר. כשמביאים לכנסת רפורמה, הכנסת תבדוק אותה ותשנה אותה ותבקר אותה. ראינו רפורמות ששיחקו אותה כאילו מהפכה. ראינו שאמרו שהגז הטבעי יגיע לכל מפעל ואמרו שחברה לאומית שתעשה הולכה וחברות פרטיות יעשו חלוקה אבל הגז לא הגיע והמחירים שונים לגז טבעי. יש מפעלים בנהריה ובלוד בלי גז. אז כשהממשלה מסדירה הרפורמה, אנחנו לא קונים. אנחנו בודקים. אם אתם לא יודעים את הדבר הזה, אז בבקשה, תבדוק על פרט שזה טוב לאזרחים. אם זה לא טוב, לא נעשה את זה.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
אני מקבל, העיקר שזה יהיה לאזרחים. לכן אנחנו נשכנע את חברי הכנסת. אני חושב שאין הרבה התנגדויות. אני מקווה שביום שלישי נוכל להצביע. אם אין התנגדויות, אני אעבוד על זה.
אני חוזר ליעדים מרכזיים לשנת 2022. גם עם הסיבים האופטיים אנחנו רוצים להגיע ל-70%. החלטנו להפחית את מחירי הטלפון הקווי ב-40% אחרי 17 שנה שלא עדכנו את המחירים. זה בעיקר נוגע לגיל השליש ולאוכלוסייה החרדית. 1.6 מיליון אזרחים ישראלים עדיין משתמשים בטלפון קווי. הפרדה בין ספק לתשתית. למעשה, זה מתחבר להצעת החוק שלך, חבר הכנסת מרגי, על כך שלא יהיו כפילויות, לא יהיו מנויים שמשלמים פעמיים. אני חוויתי את זה על בשרי. גיליתי שאני משלם כמה שנים ל-3 חברות במקביל מעצלות, לא מתוך עניינים אחרים. בעצם התהליך הזה מחסל את הבעיה. יחד עם החקיקה שלך אני חושב שזה יכול להיות חבילה ראויה.
קליטה וכיסוי זה יעד מרכזי ל-2022. לעלות מ-75% ל-95%. אנחנו גם הענקנו לחברות אפשרות לחפיפה באזורים מסוימים שבהם אנחנו מזהים בעיות, בעיקר בפריפריה. לצערי, זו החלטה שקיבלתי כבר בשנה שעברה אבל לא ראיתי עד עכשיו שמישהו עשה את זה. זו דוגמה לרעיון טוב שעלה, אמרנו שניתן להם יכולת להחליף ביניהם ולא ראינו שזה קרה. מבחינה עסקית זה כנראה לא היה כדאי. יכול להיות שזה יקרה בעתיד.
דור 5 – אנחנו ממשיכים עם מכרז התדרים. רפורמה תחרותית בשירות הקו הכשר. זה גם יעד מרכזי לשנת 2022. זה מורכב מ-3 מושאים, הקו הכשר. אחד, הנושא של חסימות, לייצר שקיפות בתחום החסימות. הכלל היחיד להתנגדות לחסימות זה לקווי חירות ולמשרדים ממשלתיים, את כל היתר אם חברה שמספקת טלפונים כשרים תרצה לחסום, היא תחסום, אבל היא תצטרך להיות שקופה לגבי זה: מה הסיבות, למה. ולתת מענה לאותו אזרח שחסמו אותו, אם הוא רוצה לקבל שירות. החברה, לא גוף הכשרות עצמו.
שתיים, זה כל הנושא של ייבוא ומכירה. לפתוח את השוק שלא תהיה רק קבוצה אחת שיכול לייבא ולמכור. אנחנו לא נותנים כשאריות, אנחנו לא ועדת הרבנים. אנחנו לא קובעים מי כשר ומי לא. שלוש, זה סוגיה שנמצאת עכשיו בשימוע, איך מייצרים תחרות בשוק הזה בין ניוד למספר כשרויות. אלה הדברים שקשורים לנושא הזה שמעורר הרבה עניין תקשורתי, אבל הוא לא הליבה של משרד התקשורת.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
תודה רבה. ראשית, ברשותך אני רוצה לחזור לנושא של הקליטה בסלולר. זו לא רק שאלה של כמה ניתוקים יש בדרך מירוחם לירושלים אלא בתוך עיר הבירה. בתוך ירושלים אזורים שלמים שלא מכוסים, ששי בהם בעיות של ניתוקים ורצף של קליטה. אני מדבר על שכונות של עשרות אלפי מנויים, משפחות שגרות שם. בשכונות חרדיות בירושלים יש 60-50-40 אלף תושבים. זה הגיע לכך שאנשים לא גרים באזורים מסוימים בגלל שאין שם קליטה. אנשים חזרו להיות מנויים בבזק בגלל שאין להם אפשרות לדבר כלל בבית שלהם.
אנשים מאריכים את דרכם וקובעים את מסלולי הנסיעה שלהם לפי איפה שהקו יתנתק ואיפה שלא יתנתק. כפי שאמר היושב-ראש, יש מקומות קבועים. השאלה היא איך מקומות קבועים לא מסתדרים ולא מתגברים על הבעיה ופותרים אותה.
יש כאן בעיה גם בצורת המדידה שלכם מול החברות. יש לכם היום רגולציה לטיפול מול החברות. כיושב-ראש ועדת המדע, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, בדקתי. ביקשתי לדעת במנוי שלי או של אחד מעוזריי כמה ניתוקים היו בדרך בין הכנסת לשכונת רמות בירושלים. מתברר שיש פער גדול מאוד בין מה שאני ספרתי לבין מה שידוע לחברה. מודע? כשאתה לא שומע, מה אתה עושה? אתה מנתק. החברה אומרת שלא התנתק מפני שעדיין בחברה יש פער גדול מאוד בצורת המדידה של מתי נחשב שהשיחה שלך התנתקה. השיחה שלך עדיין ממשיכה להירשם כשאתה לא בקו, היא עדיין ממשיכה להיות פעילה. רק כשזה מגיע לאפס קליטה הם מחשיבים את זה כהתנתקות. אבל באופן מעשי, אתה הרבה לפני זה כבר לא היית שם וכבר ניתקת והם אומרים לא התנתק אלא אתה ניתקת. אם המדידה תהיה אמיתית כמה צריך להיות המתח, תראו מול החברות פערים גדולים מאוד.
במציאות היום, לא רק אזורים שלמים שמתנתקים לך בדרך אלא אין כיסוי של קליטה. אני עומד בפינה בבית, ליד החלון במרפסת האמבטיה, אולי שם תשמע אותי יותר טוב. אבל בזמני חירום יש בעיות של קליטה. לא פעם אנחנו רואים כשיש אסיפה של אנשים שיש בעיות קשות בקליטה. זה אומר שרמת הקליטה היא מאוד חלשה.
אני לא יודע את אתה מרוצה מרמת התחרות שיש בחברות הסלולר. אחרי הרפורמה הגדולה בסלולר אמרו שהרבה חברות יכנסו. בינתיים אנחנו יודעים שהיו 4 חבורת ואני חושב שהתווספה חברה אחת, אולי גולן ויש את רמי לוי שהוא נותן שירות וירטואלי ולא מעבר לזה. השאלה אם אתה מרוצה מהתחרות הזאת.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
איזה קנסות הם קיבלו כל השנים כשאין קליטה? בכמה כסף הענישו אותם על שזה אין קליטה? אם אתה לא פוגע להם בכיס, הכול טוב.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני לא חושב שיש פריסה חדשה. אני חושב שנתתם את האפשרות לחברות להתחבר על אנטנה אחת. זו רגולציה טובה, אבל באופן מעשי זה לא הוסיף. זה הוריד כי יש לך אפשרות להתחבר לאנטנה אחת לכן הם ביטלו ולא הוסיפו אנטנות אחרות.
אני רוצה לעבור לנושא השני שדיברת עליו ממש בקצרה אבל בכל אופן זה תופס את השיח בציבור החרדי וזה הנושא של ההתערבות שלך בתוך ההנהלות העסקית והתקשורתית בחברה החרדית. חשוב לדעת שכיום רוב השיח בחברה החרדית הוא על שר התקשורת, על הגזרות העתידיות שלך לגבי ההתערבות, לא רק בצלחת של הציבור החרדי איך שהוא מתנהל, אלא בתוך הכפית שלו ומה הוא מכניס לפה ממש.
אני אומר את זה בצורה עדינה, אבל אתה יודע שאתה הפכת לרועץ בציבור החרדי בהתערבות שלך. אין להתערבות שום הצדקה גם מבחינה רגולטורית וממשלתית וגם לא מבחינה אישית. לא שמענו ששלטון לא רודני מתערב במקום שיש שיח בין קונה למוכר בשירותים שהוא רוצה לעצמו. מי שלא רוצה לראות תכנים של צער בעלי חיים, הוא בא בהסכם עם חברה שתסנן לו את התכנים האלה. אף אחד לא מכריח מישהו לעשות את זה. לכל אחד יש אלטרנטיבה ללכת למקום שלא מסננים את זה. אין כאן גם אפליה מגדרית. זה לא קשור, לא לגברים, לא לנשים, לא לילדים – כולם אותו דבר. אין כאן כשל שוק, המחירים זולים מאוד. אין כאן מישהו שגורם לעליית מחירים. החבילות הכי זולות נמצאות בקומות הכשרות האלה, מחירים של 29 שקלים לחודש לחבילה עם אלפי דקות שיחה, עם שחות לחוץ לארץ. 39 שקלים בחבילות בסדר גודל כזה בחנויות הכי זולות.
איך אתה מתערב בחברות האלה? מי שפנה אליך זה או גופים רפורמים שהלכו על בג"ץ שמידת הדאגה שלהם לציבור היא ידועה. אתמול ניהלת כאן דיון בנושא המגורים למגזר החרדי – אז יש קבוצה של רפורמים שמגישים מכתב נגד זה: אל תבנה להם שיכונים בגלל שבבית הכנסת יש עזרת נשים וזו אפליה מגדרית ולכן אסור לבנות להם ערים. קבוצת אינטרסים כלכליים שעשו הון ממכירת תכנים ודברים כאלה לציבור החרדי והם באו אליך. אתה שבוי, אני אומר לך את זה בצורה הכי לא פוגענית, אני רוצה לדבר איתך בצורה הוגנת. אין כאן בעיה רק של הקהילה החרדית, כל אחד שרוצה יכול. לא מסתכלים אם אתה חרדי או לא חרדי. מי שרוצה להשתמש עדיין בתקשורת ישנה יותר במכשיר שהוא לא סמרטפון ולא תומך בדברים אחרים.
חשבת שאולי זה הכרח – פנו אליך עשרות אלפים, אולי 100 אלף איש חתמו שהם עושים את זה מרצון, אף אחד לא מכריח אותנו. אם תשנה את זה אנחנו לא נחזיק טלפונים. אתה הולך להקשות את החיים להורים ולילדים. אחרי שיכנסו לתוקף התקנות שלך, מוסדות החינוך וההורים לא יאפשרו לילדים לקחת טלפון למקומות שהם צריכים, לבתי הספר ולמקומות אחרים ויהיו קשיים גדולים מאוד. היום אימא יכולה לסכם עם הבת שלה אחרי בית הספר, אתה שולח ילד למקום ואז בטלפון אתה יודע מה איתו. לא תהיה את האפשרות הזאת.
לא ידענו שצריך להתפלל שיהיה שר תקשורת שלא ירדוף את הציבור החרדי. לא ידענו שגם על זה צריך להתפלל. ידענו על שר האוצר, לא ידענו על שר התקשורת. בתוך העיסוקים שלך, מישהו התערב בקהילת האמיש בארצות הברית איך הם מתנהלים? לקחת מידה של אוטונומיה. אתה לא תיתן אוטונומיה בציבור החרדי. איזו אוטונומיה בציבור החרדי? הציבור רוצה להתנהל.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אין אוטונומיה לרודנות – האוטונומיה הזאת היא השקפת החיים שלך עוד לפני שנכנסת להיות שר התקשורת. יש ציטוטים מהדברים שלך על הציבור החרדי בנושא - - - תעזוב אותו, תן לו לחיות. באים אליך הרבנים הכי מכובדים, זקנים, באו אליך אדמו"רים, ביזו את עצמם לבוא אליך ללשכה. אני לא מדבר אם התייחסת יפה או לא יפה, לא אכנס לזה. באו להגיד לך שהם מיצגים קהילות, הם מבקשים: תן לנו את החופש להתנהל. אני מקווה שכולכם יודעים, כל מה שיש בקומה כשרה, אדוני היושב-ראש, יש אפשרות לקנות מכשיר פלאפון שלא תומך בהרבה תכונות ואין בו תכנים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
הרב, אמרת את זה טוב ובלי צעקות. זה היה תקיף אבל בלי צעקות. תודה רבה. השר יתייחס. חברת הכנסת לימור מגן תלם, בבקשה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
רק עוד מילה אחת. אין בעיה של התניידות. בתוך הקומות הכשרות גם חברת פרטנר וגם פלאפון וחברות אחרות - - -
לימור מגן תלם (ישראל ביתנו)
¶
תודה, אדוני. השאלה שלי לגבי הפיקוח על הרשתות החברתיות. דיברת בחצי משפט על הרפורמה הצפויה בפיקוח על הרשתות.
לימור מגן תלם (ישראל ביתנו)
¶
על האינטרנט, אבל עם דגש על הרשתות החברתיות. הייתי רוצה לשמוע מתי זה יהיה, איך זה יהיה בדגש על הנושא של המוקדים הטלפוניים, של השירות לקוחות, של הבוטים וגם הנושא של ההתערבות בתכנים.
יעקב מרגי
¶
תודה, אדוני היושב-ראש. אחד מהתפקידים החשובים של ועדות הכנסת זה כשר בא לוועדה ומציג את העשייה. אני נחשפתי לטמפרמנט, לקצב של העבודה של השר הנוכחי ושל המנכ"לית בקדנציה הקודמת. אין ספק שהתחומים של משרד התקשרות הם לא כמו משרדי ממשלה אחרים. אפשר להעביר קדנציה בנמנום ואף אחד לא ירגיש. יש פעלתנות, יש רצון, מזיזים דברים.
בקצרה לגבי הדואר. בבית הזה יש הרבה דברים טובים שנעשים כשרוצים ועושים ויש גם פופוליזם שמשק וגם כוחות כלכליים אינטרסנטיים. לצערי הרב, חלק גדול מחברי הכנסת גם לא יודעים לעשות את זה במידה מאוזנת. נכון, הדואר כפי שהוא היום, אין לו הצדקה בהתנהלות שלו. במצב הביניים הזה צריך לעשות הכול. יש גוף כלכלי גדול מאוד עם הרבה כוח גם כלכלי וגם כוח בכנסת – יצא שהמבנה של הקואליציה הזו יש לו הרבה – וצריך לדעת שהאומץ הציבורי שלנו נבחרי הציבור לומר להם בפנים: אתם צודקים, בשלב הביניים הזה צריך לעשות כך, הדרך היא כזו ושהיעד הסופי הוא כזה. מישהו צריך להחיות הרע ולעשות את זה. אבל זה רע שבסופו של תהליך יהיה טוב. אני מחזק את ידיכם שתצלחו את המשימה הזו.
פריסת הסיבים – חוקקנו את זה, הזכרתם את זה בוועדה. אבל עדיין אני חושש. אני התנדבתי לדלג על הפריסה האוניברסלית ולעשות את הקרן. אבל החשש שלי כמו שרואים בקרן העושר ובקרן הגז שהדברים יגררו. צריך לראות איך אתם כמשרד מובילים ומעצימים. ה-70% יקרו. זה תהליך בתחרות. אתה יודע איזה תחרות יש בחיבור צרכני גז ביתי לבניינים שנשנים? יש תחרות וזה יהיה.
תעבדו על ה-30% היום. זה סוד ההצלחה. ה-70% יקרו איתך או בלעדיך כי הכוחות הכלכליים בשוק ידחפו את זה. ה-30% זה התפקיד שלך והיעד ולראות בתרגילים "בתחבולות תעשה לך מלחמה" איך מושכים את החברות ואת כל מי שמשחק במגרש למרכז החדש כדי ש-95% יהיה בהקדם, לא צריך לחכות 10 שנים. אין סיבה לחכות 10 שנים. באמת התנדבתי ולמזלי לא קרעו אותי על כך כל הגופים, התנדבתי כי באמת ראיתי צורך לאומי לחבר את מדינת ישראל.
אני רוצה בקצרה, לא כפי שעשה חבר הכנסת מקלב בהרחבה, להעלות את הסוגיה של קווי התוכן והקומה הכשרה. אני קורה לך, אין לי ספק שיש לך כוונות טובות – אתה יודע מה, מקלב, אתה עושה לך חיים קלים כשאתה חושב שזה רק הרפורמים.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
זה גם גופים כלכליים בתוך החברה החרדית. יש לי בדיחה ובזה אני אסיים. כששואלים אותי "מה נשמע?" אני לא אומר: ברוך השם. כששואלים אותי "מה שלומך?", אני אומר: ברוך השם. כששואלים אותי "מה נשמע?", אני אומר: תלוי איפה אתה שם את האוזן.
השאלה היא באמת מה הצורך. זה ציפור הנפש לש החברה החרדית: קווי התוכן והקומה הכשרה. צריך לעשות את זה בשום שכל. אין לי ספק שתיכנס לזה. מה שלא פוגע בעקרונות הבסיסיים של התחרות, של האוניברסליות, לא צריך לגעת בו. אם מישהו מנצל את זה כלכלית, צריך לראות איך לא שופכים את התינוק עם המים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תודה, הרב מרגי. חבר הכנסת ארבל, ברוך הבא. תן לי לראות אותך הרבה יותר בוועדת כלכלה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
כתוב בתורה שגם אם אתה במחלוקת עם מישהו, אין מצווה לשנוא אותו. אפשר להיות במחלוקת ואין מצווה לשנוא. לא תשנא את אחיך בלבבך.
משה ארבל (ש"ס)
¶
אחרי שפתחנו בענייני אהבת חברים. קיבלתי פניות רבות לקראת הרפורמה המיועדת בדואר מבעלי סוכנויות. הם החוליה הכי פגיעה ברפורמה הזו. הם נמצאים בחוסר ודאות מוחלט. בסוף אלה בעלי עסקים קטנים שהלכו והשקיעו ושמו ערבויות כדי לבנות בית ולשלם משכנתה ולהאכיל ילדים. מסתכלים עליהם כחלק מגוף גדול וענק שנקרא דואר ישראל, אבל זה לא המצב. הם בעלי משפחות קשות יום, בחלקם ממש מפרנסים בקושי את הבית. אם לא ניתן את הדעת כדי לתת להם עוגן ויציבות כלכלית בחוסר הוודאות, להכניס אותם לשולחן בכלל. כשיושבים, יושבים עם דואר ישראל, יושבים עם ועד העובדים. הסוכנים כעצמאים נמצאים מחוץ למעגל הזה. הם מרגישים פחד אמיתי, ממש פחד קיומי על הבית, על המשפחה, על תשלומי המשכנתא, על בית הספר, על מוסדות החינוך. זה אירוע משמעותי וגדול שצריך לקחת אותו. אני בטוח שגם צוות לשכתך וגם המנכ"לית ייקחו את זה לתשומת ליבם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תודה רבה, ארבל. אתה נוגע בנקודה מאוד חשובה. עשרות ויותר ספקים של הדואר יושבים בסוכנויות האלה. זה סוג של הפרטה זוחלת כי כאילו אתה נכנס לדואר, אבל אתה נכנס לעסק שנותן שירות לדואר ומנגנוני ההתחשבנות הם כאלה שיוצרים רווחיות מוגבלת – תלוי איזה סניף, מה הפעילות ואיפה הוא ממוקם – אבל לחלק מהם בפריפריה זו רווחיות מוגבלת כבר כיום.
חבר הכנסת מופיד מרעי, הצטרפת וקיבלת זכות לשאול את השר ואת המנכ"לית כל מה שליבך חפץ בענייני משרד התקשורת. בבקשה.
מופיד מרעי (כחול לבן)
¶
תודה רבה, בוקר טוב, כבוד היושב-ראש. תבורך על הדיונים. היו לי שיחות ארוכות עם השר יועז וההכרות לא מעכשיו. חלק גדול מהבעיות העליתי בפני השר, בעיקר תשתיות בפריפריה, במיוחד בישובים המרוחקים, יישובי קו העימות, הישובים הדרוזים והלא יהודים. אני מוכרח להגיד שחלק מתקדם. כלומר, גם השיחות שלי עם האנשים, עם בזק, על קידום התשתיות, סיב אופטי, אינטרנט מהיר. הדברים מתקדמים ועל פניו רואים שיש תוכנית ויש יעד וכיוון ברור.
שני דברים חסרים פה
¶
להאיץ את התוכנית, כי בסופו של דבר מה מפריע לנו בעקבות חוסר תכנון? אי-הנגשת אזורי תעשייה ותעסוקה ואי הקמת מפעלים. אני זוכר את זה כראש רשות – הייתי גם בחורפיש וגם ראש ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות – כשאתה מדבר עם בעל מפעל ואתה מציע לו מפעל שהתפנה או אולם חתונות שיהפוך למפעל, הוא אומר לך: יש תשתית תקשורת? אני יכול לעבוד משם? יש הנחות ארנונה?
משה ארבל (ש"ס)
¶
לפי מה שהמשרד מציג, לכל רשות דרוזית יש היום כמעט שני תאגידים. במקום תהיה ראייה של פריסה רחבה, פריסה ארצית, הנתונים שהמשרד מציג כאן מראים שלחורפיש יש היום שתי חברות.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
לא. זה האזור שהן קיימות בו. דיברתי קודם על חברות פיראטיות שהסדרנו אותן, נתנו לנן או גזר או מקל, זה מה שאתה רואה. אבל הן יכולות לפרוס במקומות אחרים. יש להן הגבלה של מספר בתים, לא הגבלה של אזור.
מופיד מרעי (כחול לבן)
¶
מדברים על נקודות חלוקה, כן? אני מדבר כרגע על תשתיות יותר מאשר על נקודות חלוקה.
מופיד מרעי (כחול לבן)
¶
המצב רע. המצב לא טוב. אין סיב אופטי, אין אינטרנט מהיר בחלק מהיישובים. אנחנו נתקלים בבעיות. התעשייה והקמת מפעלים שמבוססים – הרי היום אתה יכול להקים מפעל בחורפיש והוא יכול לתת מענה בלוס אנג'לס, אין בעיה, אבל צריכות להיות תשתיות תקשורת. את זה אין לנו, אדוני היושב-ראש. כמו שאמרתי קודם, המצב לא טוב. המצב הוצג לשר בפ"ע שלי עם השר. יש תוכנית עבודה, יש תוכנית של חלוקה בין היישובים. אגב, לא כל הישובים הם של בזק, יש של בזק ויש חברות אחרות, כך הבנתי מהשר. אבל בס הכול, בנושא תשתיות הנושא בסדר.
בנושא חלוקת הדואר, יש יותר מדי נקודות חלוקת דואר, לדעתי, כי זה הפך להיות פיראטי או פרטי יותר נכון. בכל יישוב יש 4-3. אנחנו הופכים להיות אזוריים – אתה לוקח לדוגמה את חורפיש, היא הפכה להיות אזורית לדובב, שאשא ולכל הישובים מסביב. חורפיש הפכה להיות מרכז החיים שלהם. זה בסדר, זה מרכז את הפעילות האזורית וחשוב שתהיה פעילות אזורית בנושא הזה כי אם לא נלך על פעילות אזורית אלא נלך רק על פעילות נקודתית יישובית, אנחנו בסוף לא נמצא את עצמנו, להערכתי. אלה הדברים שאני חושב שקיימים.
לסיכום. ככל שמשרד התקשורת יאיץ את תשתיות התקשורת, יתחיל מהר בטאט ויסיים בירוחם בדרום, ואחרי זה שיתפנה למרכז.
מופיד מרעי (כחול לבן)
¶
כן. אתה מגיע מירוחם, לא סתם אמרתי ירוחם, שנינו היינו גם ראשי ערים במקביל. חשוב לנו ואנחנו פה כדי לייצג את הפריפריה בכל התחומים, אבל פה נקודתית בנושא התקשורת ותשתיות התקשרות. טוב שזה ייעשה כמה שיותר מוקדם, זה יטיב עם התושבים. תודה רבה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
סבח אל ח'יר. אני מסכים לכל מילה שאמרת. דיברת רק על ערבים או על פריפריה?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אוסאמה, אתה רוצה לשאול, כי אני עובר לנציגי ציבור אחרים. אתה רוצה לשאול את השר שאלה? בבקשה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, סבח אל ח'יר, בוקר טוב לכבוד השר. אני כבר שיגעתי את השר פעם בעניין אנטנות בעראבה וכל הזמן אמרתי לו שאין קליטה. המצב הוא שעדיין אין קליטה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
תיסלם, תיסלם. מתקשר יושב-ראש הכנסת, מתקשר מנכ"ל הכנסת, חברי כנסת, שרים – כלום, נאדה, אין. אבל זה מתקדם כי הסמנכ"ל שלך, רוני חורי, היה בעראבה, הייתה ישיבת עירייה. עכשיו עשו מיפוי, שמים כמה אנטנות ואז זה ייצא לדרך, אני מקווה, סוף סוף. אבל זו לא בעיה של עראבה, אתה יודע. יש בעיות קליטה כמעט בכרוב היישובים הערביים. אמרתי לך בפגישה הייתה לנו שצריך להסביר כי ברגע שאתה מסביר שריפת אנטנות וכל הדברים האלה עושה הפוך – השירות יותר גרוע הקרינה יותר גבוהה. אני מבקש גם ממך וגם מכבוד המנכ"לית שתעשו מסע הסברה כדי שאנשים לא יפחדו. תשתפו אפילו רופאים מבחינה רפואית ומדעית. אתם עושים את זה, אבל תעשו את זה בשפה הערבית, אפילו עם ראשי מועצות ערביות. אני מציע כנס לראשי מועצות בזום כדי להסביר להם שתשפרו את הקליטה. עכשיו בעידן הזום ולימודים מרחוק, זה חשוב מאד. היום בוועדת הפנים עשינו תקנו שישיבות של עיריות ומועצות אפשר יהיה לעשות בזום, אז תאר לעצמך מה עושים בלי קליטה.
בעניין הסיבים האופטיים, פניתי אליך בשאילתה וגם דיברנו על זה. מפת היישובים, ברגע שאתה מעלה את המפה – בטח חברי מופיד דיבר על זה – אין הרבה יישובים ערביים, למשל, עראבה אין, סכנין יש. הם יישובים סמוכים. ברגע שמגיעים ליישובים האלה נעשה את זה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
זה קריטי לכולם: גם לחינוך, גם לתעשייה, גם לעסקים. היום זה מצרך בסיסי.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אני יודע שאתה כל הזמן מדבר על זה, הדגל שאתה מוביל עם המשרד והמנכ"לית.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
חבר הכנסת ארבל, פעם אחרונה שאתה מעיר הערות מהיציע. בו לכיסא שלך כחבר כנסת. בוא לפה. בו לידי, קרוב אליי.
מופיד מרעי (כחול לבן)
¶
היושב-ראש, יש לי עוד שאלה לשר. אדוני השר, לא יצא לנו לשאול אותך אבל כמה עובדים במשרד התקשרות הם לא מהמגזר היהודי?
מופיד מרעי (כחול לבן)
¶
יש גם צ'רקסים, אל תזלזל. ערבים, דרוזים, צ'רקסים. אני יורד לרזולוציה של הדברים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תודה. איתמר אביטן, ארגון העובדים בקולנוע ובטלוויזיה. כל הדוברים הבאים, יש לכן בין 2 ל-3 דקות להגיד את עמדתכם. בבקשה, איתמר אביטן.
איתמר אביטן
¶
תודה לך, כבוד היושב-ראש. אני מייצג את כל עובדי הקולנוע והטלוויזיה במדינת ישראל. אנחנו נמצאים פה גם מטעם השחקנים והבמאים. אנחנו באים לדבר על הבעיות שלנו. תכננתי להגיד דברים אחרים אבל כאב לי לשמוע על הדאגה לעובדי הדואר. נכון, יש 5,500 עובדי דואר, אבל יש גם 6,000-5,500 יוצרים ועובדים וגם לנו יש משפחות וגם לנו יש ילדים וגם אנחנו צריכים לאכול. להגיד שבספטמבר אולי תהיה חקיקה, אף אחד לא דיבר על המשמעות הכלכלית של זה, אז בואו ואני אספר לכם. פחות מ-40-30 מיליון שקל השקעה בתוכן ביצירה ישראלית. יס מעבירים את המנויים שלהם בצורה מטורפת לאינטרנט. הם גם לא מחויבים לאיכות, כפי שאתה יודע, לכן הטלוויזיה שלך לא משנה אם תראה או לא תראה עם הממיר בבית כי אין מחויבות לאיכות. הם פשוט בורחים מהרגולציה. זה נזק אדיר לנו.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
צריך לבדוק באיזו זכות חברות עוברות לשידור באינטרנט. הן אמורות לתת לנו שידור מסוים.
איתמר אביטן
¶
אין זכות. ברישיון הם מחויבים לשדר בלוויין. אין אכיפה. הם התחייבו עד 2026 לשדר בלוויין.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
לשדר. באינטרנט אתה לא צריך כלום. זה מה שהסברתי להם. כל הזמן שהם מתווכחים, אז בינתיים כולם עוברים לאינטרנט.
איתמר אביטן
¶
אני לא יודע עם מי להתווכח. אשמח להתווכח. אני אפילו לא יודע עם מי להתווכח. הקימו את ועדת שכטר, הקימו את ועדת אייל ואחריה הקימו את ועדת פולקמן באוגוסט 2020 שנתנה את אותן המלצות של שכטר ואת אותן המלצות של אייל. זאת אומרת, כל פעם אנחנו עוברים ואנחנו נמצאים במצב שמדברים איתנו שאולי בספטמבר 2022, שנתיים אחרי הקמת הוועדה, אולי תקבל תזכיר.
אני מת להתווכח עם מישהו – עם מי? יושבים כל האיגודים, 90% מהאיגודים בפורום אחד, מסכימים זה עם זה. תנו לנו להתווכח עם מישהו. אני לא יודע על מה המחלוקות.
צריכים להבין. בהתחלה הדימום היה יחסית סביר כי היה את סלקום ופרטנר. ברגע שיס עברו לאינטרנט, זה כבר דימום מאסיבי. יש השקיעו 140 מיליון שקל בתעשייה שלנו. מחצית מהמנויים שלהם נכון לאתמול כבר באינטרנט. זאת אומרת, 70 מיליון שקל נעלמו. עד סוף השנה הם יעבירו כמעט את כל המנויים שלהם לאינטרנט. הם עוברים לקוח-לקוח כמו שעברו אותך - - -
שר התקשורת יועז הנדל
¶
מאיפה הנתון הזה שהם ירדו ל-70 מיליון? יש לך נתון שהם ירדו להשקעות של 70 מיליון?
איתמר אביטן
¶
כבוד השר, אני מתנצל כי הנתונים האחרונים שפורסמו על-ידי מועצת הכבלים והלוויין הם מלפני 4 שנים. אנחנו מנסים להבין בערך. אם הנתונים היו מתפרסמים כל שנה, אולי כולנו היינו יודעים.
איתמר אביטן
¶
נכון. לצערנו אנחנו צריכים לשער כי השקיפות במועצת הכבלים והלוויין ובמועצת הרשות השנייה מועטה. אנחנו בדימום מאסיבי ואנחנו פונים בתחינה גם למציאת פתרון זמני. אם החקיקה היא עד כדי כך מסובכת, למרות שהיו 4 תזכירים ב-10 השנים האחרונות וצריכים עוד פעם לבנות תזכיר, אז לתת משהו, לתת עזרה ראשונה. כבוד השר, ניתן לשנות בתנאי הרישיון בלי צורך בוועדה. יש סעיף ברישיון שאומר שככל שזה פוגע ביצירה המקומית, סעיף מיוחד בתנאי הרישיון.
בחתימה אישית שלך אתה עוזר לנו לפחות לצלוח את השנה הנוכחית. בדיוק כמו שעזרתם לקשת ורשת לפני שבועיים פה והבאתם הוראת שעה, תנו גם לנו עזרה. עזרה ראשונית. אני לא אומר שצריך לשנות את הכול אבל לפחות ב-2022. אנחנו כבר יודעים מה הולך להיות ב-2022: חיתוך מאסיבי בעולם השקעות הפקות המקור. אמר לי את זה מנהל התוכן של יס. הוא אמר לי: אין לי כבר כמעט הפקות להוציא, אין כסף. לא שאין כסף לחברה. החברה אומרת שהיא לא מחויבת ולכן היא לא תשקיע.
אנחנו מבקשים מכם, חברי הכנסת, כבוד היושב-ראש, השר, המנכ"לית, עזה ראשונה, עזרה זמנית לצלוח את השנה הזאת. אנחנו בעד החקיקה, אנחנו בעד הראייה שלכם של ועדת פולקמן. היא חייבת לעבור. אנחנו נעשה את הכול לבוא לפה לוועדה ונדון על העתיד ועל ההסדרה של עולם האינטרנט. אני מסכים עם כל מילה שאמרת, כבוד השר. אבל הזמן נגמר, היוצרים יברחו לארצות הברית, העובדים כבר ינסו לחפש עבודות אחרות. לא תישאר פה תעשייה. תודה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תודה לך. זהר אלטמן מלובי 99. כל הדוברים ונציגי ציבור, אני מבקש לדבר בין 2 ל-3 דקות, קצר ולעניין.
זהר אלטמן רפאל
¶
תודה רבה. רציתי לשאול את כבוד השר בנוגע לסוגיה של מתן התר להקמת חברות חדשות שתידון בימים אלה במשרדה תקשורת אחרי שוועדת פולקמן לא הצליחה להגיע להכרעה בסוגיה הזאת. היום, עצם ההתערבות של בעלי שליטה בתכנים היא כבר ידועה ומוכחת וזה עולה בהרחבה בעדויות. האם לפני שנותנים התרים לעוד חברות חדשות, לעוד בעלי הון מרובי אינטרסים כלכליים, לא צריך להבטיח קודם שהתוכן מנותק לחלוטין מההשפעה של בעלי השליטה.
אני אתן דוגמה מהתקופה ה אחרונה שראינו לפני חקיקת המס על המשקאות הממותקים. ראינו בחדשות 12 סיקור שלילי מאוד למיסוי הזה ולמיסוי הדייאט בפרט בלי כל גילוי נאות על בעלי השליטה, משפחת ורטהיים, בערוץ. לפני שנותנים עוד חברות חדשות לאותם טייקונים, צריך לשמור במאה אחוז על ההפרדה הזאת בין התוכן - - -
זהר אלטמן רפאל
¶
אני מפנה שאלה, אני יודעת שהסוגיה הזאת כרגע נמצאת בדיוני. אשמח לשמוע איזה מנגנוני הגנה לעצמאות של חברות החדשות ולניתוק המוחלט מבעלי השליטה אתם מבקשים לעגן בחוק הזה.
ליאור תמאם
¶
אני שומע אותך, חבר הכנסת מרגי. אני רוצה להוסיף על הדברים שאמר איתמר. עולם התעשייה האודיו-ויזואלית והתוכן האודיו-ויזואלי בישראל הוא לא רק תעשייה עם עובדים שצריכים לקנות אוכל. יש פה פגיעה תרבותית משמעותי שבמשך שנים ארוכות זוכה להתעלמות ממשרד התקשרות. לא להתעלמות, חלילה, מאז שנכנס שר התקשרות יועז הנדל היא לא זוכה להתעלמות, אבל הדברים לוקחים המון זמן, הם מתארכים מאוד. מצדנו אין שום התנגדות לתזכיר חקיקה או לדברים כפי שנאמרו על-ידי השר.
אנחנו קוראים, מבקשים מהשר לזרז את הדברים ככל שניתן. הנק הוא נזק לא רק נוכחי אלא גם נזק עתידי. יוצרים ותסריטאים מתחילים לעבוד בעולם הגלובאלי הזה, מתחלים לכתוב באנגלית, מתחילים לכתוב על נושאים שאינם ישראלים. התרבות שלנו, כפי שהיא נשקפת מהמסכים שלנו, נפגעת באמת. אני רוצה לציין שהישראלי צופה הרבה בטלוויזיה, הישראלי נהנה מצפייה בטלוויזיה. היא עורק פריחה עיקרי של התרבות שלו. אני מבקש, היות ואלה שאלות לשר, לשאול את השר האם הדברים באמת נלקחים בחשבון גם במונח התרבותי שלהם ולא רק במונח הטכנולוגי והכלכלי, ששניהם חשובים ואנחנו תומכים בהם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תודה רבה. יש הערות שאומרות שבזמן שאין חקיקה חברות בורחות מהאחריות שלהן למימון הפקות מקור בישראל בכל מיני שיטות. אתם צריכים אולי להוציא הוראת שעה או צו או פעולה דחופה, הוראת שעה שאומרת שתקצוב הפקות מקור יהיה באותו היקף של שנים קודמות גם השנה, בממוצע של 3 השנים הקודמות, עד לחקיקה שתסדיר את הנושא. אבל אם החברות בורחות והיזמים והמפיקים וכל מי שעוסק בהפקה ותוכן, מצבו נפגע בשיטה זוחלת, אולי הוראת שעה עד שיבוא החוק הגדול. גם להערה הזאת אני מבקש שתתייחסו בהמשך.
יוחאי רוטנברג
¶
תודה רבה לכם, תודה רבה לשר. אנחנו מבינים שהשר מתכוון לעשות שינוי של התבחינים להגשת התמיכות לשנים 2022 והלאה. אנחנו מבקשים להיפגש איתך כי עד עכשיו סירבת להיפגש איתנו, כולל אנשים שורדי שואה שביקשו להיפגש איתך, כולל פייסבוק live שעשית ושאלו אותך הרבה מאוד שאלות מהערבה ועד הצפון וסירבת להתייחס - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
קיבלת פגישה עם השר. תעשו אותה בנועם ובתוכן ראוי. מיכאל ורדי, ארגון "היציע", בבקשה.
מיכאל ורדי
¶
תודה רבה על ההזמנה. אני מטעם ארגון אוהדי הספורט בישראל. הכדורגל שייך לאוהדים ולקהילה. העולם בשנת 2022 מתקדם לעבר שידורי סטרימינג ויצפה בתכנים בכל מקום ובכל מכשיר, אם זה ביוטיוב, בנטפליקס, באמזון פריים. כל עולם התקשורת השתנה - - - תכנים משתנה לגמרי. היום המון אנשים צורכים את זה בפלאפונים ולא יכול להיות שהספורט ששייך להמונים לא עשה את השינוי הזה. חונכנו שהכדורגל שייך להמונים אבל הוא משודר למצומצמים. הספורט צריך להיות נגיש בסטרימינג. יש קבל רחב של אוהדים במנעד רחב של גילים, לא כשהם בבסיסים בצבא, לא במעונות הסטודנטים, לא כשהם ביישוב פריפריאלי ללא תשתית ואפילו, לא עלינו, בבתי חולים. גם לי יצא להיות בבית חולים ורציתי לראות את הקבוצה שלי אבל לא יכולתי לראות.
חוק חובת מכרזים גובל על הסכם קיים. לצערנו, הנושא לא מופיע בהמלצות ועדת פולקמן. נשמח להבין האם יקודם בתיקוני החקיקה במשרד התקשורת.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
נוכן. אז אם מעבירים הכול לאינטרנט, אם המגמה שהכול יהיה על האינטרנט, למה הספורט לא עלה לאינטרנט? מי בולם את העלאתו לאינטרנט? נבדוק את זה.
מיכאל ורדי
¶
עוד הערה. צריך לעשות סטנדרטיזציה של שירותים. כמו שעשיתם בהגדרת הרשת שמגדילים לפי מהירות מגה, מהירות העלאה, מהירות הורדה, צריך לדאוג שכל חברות הטלוויזיה יצטרכו לשדר באיכות מסוימת. לא הגיוני שאדם מהפריפריה שהולך לחברת טלוויזיה יותר זולה – לא אגיד שמות – יראה בבית שלו באיכות פחות טובה מאדם שגר במרכז.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
סטנדרטיזציה של איכות השידור. תודה אבה לך. שתי הערות חשובות. בבוא העת נתייחס גם בחקיקה. חברת הכנסת אמילי מואטי, בבקשה.
אמילי חיה מואטי (העבודה)
¶
בוקר טוב חברים, בוקר טוב לשר יועז הנדל. בחודש ספטמבר האחרון אימצת את מסקנות ועדת פולקמן. מה לוחות הזמנים לפרסום התזכיר והתגובה שלך לוועדת פולקמן? באירופה מדינות כבר התחילו לדרוש מפלטפורמות בין-לאומיות להשקיע ביצירת מקור ביצירה מקומית. איפה אנחנו עומדים מהבניה הזאת מול, למשל, נטפליקס? לאור שדרוג איכות האינטרנט בארץ ופריסת הסיבים האופטיים בהובלתך, האם יש משהו שהולך להשתנות עם חברות הלוויין מבחינת היכולת שלהן, מבחינת הכורח שלהן לשלם על התכנים האלה? אני מדברת על חברות האינטרנט בכבלים, אלה שהפלטפורמה שלהן יושבת - - -
אמילי חיה מואטי (העבודה)
¶
כן. בדיוק. מה קורה עם זה מבחינת הפקות מקור ומבחינת כספים שהן צריכות להעביר להפקות שהן כבר מאמצות ומשדרות בפלטפורמה שלהן.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תודה אמילי. שתדעי שהשאלות שלך טובות כי הן עלו פה מהרבה ח"כים. העניין הוא לא רק שאין חקיקה, המצב מחמיר בזמן - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
זה מחזק. החזרה על המסר מחזקת אותו. תודה רבה. שני הדוברים האחרונים והשר ישיב. רן אפרתי, מנכ"ל רמי לוי תקשורת, בבקשה.
רן אפרתי
¶
בוקר טוב, כבוד היושב-ראש וכבוד השר. אנחנו מפעיל וירטואלי שמשרת 300 אלף לקוחות. רציתי לשאול בנוגע למדיניות המשרד בקשר למפעילים וירטואליים. עדיין לא נפגשנו עם השר או המנכ"לית מאז כניסתם לתפקיד.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני מבין שזו התוכנית לבקשת פגישה עם השר. אתה צריך פגישה עם השר? יש לנון כמה אפשרויות: שר, רמ"ט, מנכ"לית, סמנכ"ל, משנה. אנחנו נחלק את הנטל בין כולם.
רן אפרתי
¶
אנחנו עומדים בחזית התחרות ואני חושב שאנחנו גם נותנים שירותים שהם ייחודיים לתחום שלנו. יש לנו כמובן מה להציע ואנחנו גם צריכים עזרה לפעמים עזרה מהרגולטור. רציתי לשמוע התייחסות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני ממליץ לך לכתוב. יש לך תוכן ספציפי להעלות עכשיו או שאתה רוצה להעביר את הדברים? אני ממליץ לך לשלוח נייר עמדה שלכם גם לוועדה וגם לשר. אני מאמין שמישהו מצוות השר יפגוש אותך.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לא. עם מישהו מהמשרד. אבל גם ביקשנו נייר עמדה לוועדה שיגיד מה התוכן, שנהיה בעניינים. אלעד וקסלר, מנכ"ל העמותה לקידום יצירה אתיופית.
אלעד וקסלר
¶
שלום רב. ברור, אנחנו יוצרי סרטים. אני חוקר תרבות ומנכ"ל העמותה לקידום יצירה אתיופית. משרד התקשורת מקדם תקציב עבור יצירה בשפה האמהרית, תקציב שאמור כביכול לעודד יצירה ולקדם את קהילת יוצאי אתיופיה, אבל בפועל משרד התקשורת מחסל יוצרים, מכניס אותם לחובות של מאות אלפי שקלים. בדרך הזאת מוחקים את התרבות ואת היוצרים ואת האומנים שאמורים להיות הקול של הקהילה האתיופית. לכאורה, בכל הפגישות משרד התקשורת מצהיר על הרצון שלו לקדם את הקהילה האתיופית, אבל בפועל הוא סותם את הפיות ליוצרים שלא יכולים - - -
אלעד וקסלר
¶
מכיוון שהמשרד מתחייב להעביר תמיכות ליצירות ואז אחרי שמגישים את היצירות לשידור, המשרד לא מעביר את הכספים בתירוצים מתירוצים שונים. לפני שנה וחודש הגשנו סרט, סדרת ילדים ללימוד אמהרית – סדרה מקסימה. ממליץ לכם לצפות – עדיין לא קיבלנו את הכספים. לפני שנתיים הגשנו סרט אחר. אחרי שנה וחצי צפו בו ועדיין לא החליטו אם רוצים להעביר לנו או לא. זה נראה שלא רוצים להעביר לנו את הכספים. אנחנו לא היחידים. גם יוצרים אחרים עוברים חוויות קשות מאוד במגעים מול משרד התקשורת.
השר דיבר בהתחלה על מהפכת הנגישות שהוא הכניס למשרד. ביוני 2020 ביקשתי להיפגש איתך והאמת שקבילתי תגובה שפנייתי התקבלה. מעבר לפנייתך התקבלה, לא קיבלתי טיפול בסיבה שבגללה רציתי להיפגש איתך. עקב זאת אנחנו מציעים שמשרד התקשורת יעביר את 4.8 מילון השקים שהוא אמור לחלק ליצירה עבור יוצאי אתיופיה, למשרד התרבות, שם יש קרנות קולנוע וטלוויזיה שיכולות לחלק את הכסף הזה, יש להם ניסיון בזה, יש להן יותר ניסיון מקצועי ואנשים מקצועיים שבאים מעולם הקולנוע והטלוויזיה, ויותר רצון לראות יצירה וקול אחר של יוצרים אתיופים.
התקציב הזה לא משיג את מה שהוא אמור להשיג. ב-4.8 מיליון שקלים אפשר לעשות סרט קולנוע מדהים. יש יוצרים מדהימים עם דברים לומר. אפשר לעשות סדרה. אפשר לעשות 5 סרטים דוקומנטריים עם סיפורים מאלפים על יוצאי אתיופיה בישראל. ועדת פלמור קבעה שצריך לעשות שינוי בדימוי של יוצאי אתיופיה בתקשורת. הסרטים האלה מוקרנים בערוץ האתיופי, ערוץ שאף אדם שהוא לא אתיופי לא נחשף אליו, גם מעט מאוד אתיופים נחשפים אליו - - -
אלעד וקסלר
¶
משפט סיום. אנחנו נשמח להיפגש עם שר התקשורת. נשמח שיהיה לנו את הוואטסאפ שלו, אנחנו מבטיחים לא לכתוב לו בלילה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אתה מצטרף לחבורה שנציג משרד התקשורת יפגוש אותה – משר עד מנהל אגף. השר יחליט באשר לפגישה איתך. הדברים שלך נשמעו ותודה רבה.
עכשיו השר ישיב על כל השאלות ונסכם את הדיון. בבקשה.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אשיב על חלק ואבקש מהמנכ"לית להשלים. תודה רבה לכולכם על השאלות והדיון. זה חשוב שבוועדת כלכלה מתנהלת בקרה וביקורת על משרדים ממשלתיים ומעלים נושאים שעל סדר-היום של משרדי הממשלה ובעיקר אצלנו. משרד התקשרות הולך להיות בשנים הקרובות אחד מהצינורות החשובים ביותר לאזרחים ישראלים. רק תחשבו על הכניסה לעולמות האינטרנט ה-IOT, לעולמות של החיישנים, בעצם כל מוצר שיבוא בשנים הקרובות למדינת ישראל יהיה על בסיס חיישן: ארונות, מקררים, דלתות. כמעט כל דבר יהיה עם חיישנים. אנחנו מנסים לצמצם את הביורוקרטיה שכרוכה בייבוא של זה – זו עוד נקודה מאתגרת עבורנו – ובוודאי כל מה שנגעו בו חברי הכנסת ונציגי הציבור.
חבר הכנסת מקלב, לגבי השאלות שלך. קודם כל, אתה צודק במאה אחוז, נגעת בשני צדי המטבע. במשך שנים ארוכות התחרות הורידה מאוד את המחירים. אתה שואל אם אנחנו מרוצים מהתחרות? מאוד, כי המחירים נמוכים. זאת אומרת, המחירים במדינת ישראל הם מהנמוכים בעולם ולכן אנחנו מרוצים מאוד. הבעיה עם המחירים האלה היא שהפסיקו להשקיע בתשתיות ולכן אתה צודק שיש אזורים שלמים שבהם בשנים האחרונות לא הייתה קליטה וכיסוי. אנחנו – לשאלת היושב-ראש – לא השתמשנו במקל. אני לוקח אחריות על כל השנים שעברו, על שרי התקשרות הקודמים, לא השתמשנו במקל. כשאני בודק את זה, לא הטלנו עיצומים על קליטה וכיסוי. הטלנו עיצומים על הרבה נושאים, לא על הנושאים האלה, בחלקו מתוך הבנה שהחברות מפסידות ולכן הן על הגבול ואנחנו לא רוצים לגבות מהן.
אנחנו בתהליך הפוך. אחד, אנחנו מקימים אנטנות בכל מקום. באזורים שלא היו בהם אנטנות עד היום אנחנו מפשטים את התהליכים, משכנעים ראשי רשויות. אני יכול תת לך דוגמאות מהמגזר החרדי, תלונות שקיבלנו מביתר עילית שלא היו שם אנטנות בכלל בגלל התנגדות תושבים וראשי רשויות בעבר, והיום יש כבר שתי אנטנות ועוד 3 מתוכננו השנה. רמת שלמה, בשבוע הבא אני הולך לחנוך בה אנטנה חדשה, אזור שלם נטול קליטה. ברמות בירושלים כעשור לא התקינו אנטנה אחת. אני חייב לציין לשבח את ראש העיר הנוכחי איך שנכנסתי לתפקיד הוא אמר שהוא רוצה להקים, למרות המאבק עם התושבים וההתנגדות. עכשיו אנחנו חונכים עוד אנטנה ועוד אנטנה. זה תהליך לא פשוט.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
כביש 40 וכולי. אנשים נוסעים לאילת דרך הכביש הזה. זה גם בטיחותי. אם אין קליטה - - -
שר התקשורת יועז הנדל
¶
אני איתכם במאה אחוז. לכן השנה יורגש השינוי בגלל הרגולציה והאכיפה של 95% - - -
שר התקשורת יועז הנדל
¶
אני אתייחס לזה עוד רגע.
- - אמרתי גם לחברות בסיכום השנה שאני מחכה לעיצומים הראשוניים שמשרד התקשרות יטיל על חברה. לכן כדאי שהחברות יעשו את זה בעצמן, אחרת משרד התקשורת יטיל עיצומים.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
תנו לי לענות. אחת הבעיות המרכזיות שגילינו היא שאין נתונים ועלה על זה חבר הכנסת מקלב בצדק רב. במשך שנים ארוכות יש באמת תחושות בטן או מידע אצל החברות שהוא לא תמיד מדויק. יצאנו לשני תהליכים: אחד, מיפוי הקליטה והכיסוי. בשבוע הבא – אני מזמין את כולכם – אני אלך כמו איזה חייזר עם מכשירים על הגב ועם ציוד חדש שאני בוחן אותו שהבנו לאכיפה ופיקוח. אני הולך לעשות את זה ב-3 ערים שונות כדי לבדוק את הציוד, לזהות, למפות קליטה וכיסוי. זו פעם ראשונה שאנחנו עושים.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
זה בדיוק מה שאנחנו עושים. יש לנו רכבים שהולכים למפות את הקליטה וכיסוי בכל מדינת ישראל - - -
יעקב מרגי
¶
תתפלאו לשמוע שגם בערים המרכזיות יש. השבוע העוזר שלי החנה רחוק. הייני בפגישה ברחוב רקנטי 49 ברמות. סיימנו את הפגישה ואני מנסה לחייג אליו – אין, לא מצליח.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
- - אני רוצה לציין בפניכם אישה יקרה שחשפה בפניי את הבעיה הזאת, ציפי גדיש, זיכרונה לברכה, מעין יהב. היא באה אליי יום אחד – הלכה לעולמה בשנה שעברה . קראנו לרגולציה הזאת פרויקט גדיש – היא באה אליי יום אחד וסיפרה לי שאיבדה את בעלה מעלה עקרבים, בתאונת דרכים, וכל הלילה לא הצליחה להזעיק עזרה. הבן שלה נהרג בתאונת מטוס - -
שר התקשורת יועז הנדל
¶
- - ולכן היא יצאה למאבק על הקליטה והכיסוי הרבה לפני שזה הפך להיות שיח פופולרי. אז גיליתי שיש בעיה כבר שנים במדינת ישראל. אני מקווה מאוד שנתקן את זה. אני אומר מכאן שיכול להיות שאני אבקש כסף ממשלתי ואריב עם האוצר גם על התחום הזה. אבל קודם כל הרגולציה יכולה לתת מענה ואנחנו מתכוונים לעשות את זה, כולל הבקרה והידע.
מופיד מרעי (כחול לבן)
¶
כבוד השר, גם התאונה שהייתה בצפון, אם אתה זוכר, עם האוטובוס שנהרגו 4 אנשים באוטובוס של בני ישיבה, היה בדיוק בקטע בלי קליטה. כל צוותי החירום והצבא שהגיע עם צוותי החירום שלו שנחתו במעלה ההר עד שהצליחו לנהל תקשורת ופינו את מי שצריך.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
אני מחכה לרגע שנטיל את זה כי אני מצפה מהחברות שישפרו את זה ויעבדו על-פי הרגולציה.
לגבי הטלפונים הכשרים. קודם כל, התייחסו קודם פה לחשיבות של הפרדה בין עיתון לבעלי הון – אני מסכים לזה לחלוטין. אני חייב להגיד ולכן אני שמח לענות לך, חבר הכנסת מקלב, בנושא הזה. אני חייב להגיד שלתקשורת החרדית יש רבדים שונים, אבל גיליתי שגם יש תקשורת חרדית – אני חלילה לא מכליל, אני אומר שזה בקצה – שהיא בעלת אינטרס, היא מייצגת עסקים. גיליתי שכאשר אני מסביר להם, הם לא באים כעיתונאים לשאול שאלות אלא הם באים להציג אג'נדה שלהם ובעלי חברות. הם מייצגים הון. לכן אני אומר לך הפרדה. אולי אתה צריך להתנגד כי אחרת תמצא כל מיני - - -
יעקב מרגי
¶
לכן אמרתי שצריך להיות מאוזן, לבדוק שאכן אתה רוצה לטפל בנקודות האלה ובלבד שלא נשפוך את התינוק עם המים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני שמח שלמרות שזה נושא שבנפשכם, הדיון היה מכבד ואמרתם את זה בנועם ובעדינות.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
מה לו להלין על תקשורת חרדית או לא, אבל כל התקשורת, תשאל אותם, קמה מחאה חברתית על יוקר המחייה - - - בגלל חברות המזון. יצרו כתבות - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
יופי. אתם מעלים נושא שהוא רגיש מאוד אצלכם. הוא נאמר בצורה מכובדת והשר ישיב. אל תפריעו לו. בבקשה.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
תודה רבה. לגבי הנתונים. אני שמח על ההזדמנות לענות. אחד, אף אחד לא מנסה להכניס תכנים למי שלא רוצה בהם. לא היה כזה דבר, לא יהיה כזה דבר. להפך, כל אדם שירצה להתנתק מאינטרנט ושלא יקבל שירותי אינטרנט או שיחסמו לו מספר מסוים, כך היה וכך יהיה. לכן לא להמציא דברים. אפשר לנהל ויכוח על עובדות ולא על המצאות.
אף אחד גם לא מכריח מישהו לעזוב את הכשרות. זה לא נכון. אם הטענה שכל הציבור החרדי רוצה טלפון כשר, הוא יישאר בדיוק באותו טלפון ולא יעשה כלום. זו המצאה מוחלטת. אם כולם רוצים טלפון כשר, כולם יהיו שם בדיוק באותו אופן, בדיוק באותה מידה. אני מתנגד למונופול, אני מתנגד לסיאוב. כאשר יש מונופול, אתה רואה פתאום שיש קבוצה שחוסמת אחרים. אתה יודע שחסמו שיעורי תורה של הרב עובדיה יוסף לפני שנתיים? אתה יודע שלא הסכימו לפתוח את זה ולכן רצו להקים ועדת רבנים ספרדית ולא הסכימו? לא פתחו. אני מכיר את הנתונים, חבר הכנסת מקלב.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
אני מתאר לך עובדות. טענת פה על הרפורמים. לא פגשתי רפורמי אחד שפהנ אליי בנוגע לטלפונים הכשרים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
הרב מקלב, כשם שאתה אמרת - - - באופן סדור והוא התאפק וספג, אז אתה גם צריך לשמוע אותו.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
אין לי מילה וחצי מילה נגד אחיי הרפורמים, אבל לא הם פנו אליי. מי שפנה אליי, עשרות אלפי פניות, זה חרדים. חרדים מכל גווני החברה: כאלה שחסמו להם עסקים וכאלה שרצו שלא ישרפו להם את החנויות או יפגעו להם בחנויות – עכשיו יש אלימות גדולה נגד חנויות במגזר החרדי – וכאלה שהרגישו שלא נותנים להם תחרות. לכן אלה הפניות שהיו אליי. כאשר יש מונופול יש סיאוב. כשאני אומר אוטונומיה, זה גם אוטונומיה בתחרות וזה גם אוטונומיה שמייצרת אלימות. לזה אני מתנגד. אני רוצה שיהיה חוק וסדר בכל מקום, כולל במגזר החרדי. אגב, המאבק שלי נגד האלימות וחוסר המשילות והריבונות במגזר הערבי נובע מאותו מקום, להבדיל אלף-אלפי הבדלות. שם המדינה עצמה עיניים במשך הרבה מאוד שנים וקיבלנו התפוצצות ב"שומר החומות". ובמגזר החרדי עצמו עיניים לגבי הרבה מאוד נושאים. וזה לטובת החרדים, זה לא לטובת החילונים או הציבור הכללי. אם תהיה תחרות בשוק הטלפונים הכשרים, האזרח החרדי יקבל יותר.
עכשיו, אנחנו מסתכלים, התשלום הוא יותר יקר, חבר הכנסת מרגי, צר לי לומר לך. אנשים משלמים יותר. העלות של מכשיר היא פי כמה וכמה מהעלות במגזר החילוני. אדם חרדי שמחזיק 2 טלפונים, כשר ולא כשר - - -
שר התקשורת יועז הנדל
¶
רגע. נתת טיעון – אני עונה לך. אדם שמחזיק שני טלפונים, ואני חושב שרוב החרדים בבית הזה, הם ועוזריהם, מחזיקים שני טלפונים, כשר ולא כשר, משלמים יותר. זה להחזיק שני טלפונים במקום אחד. זה להחזיק שני טלפונים בכיס. למה? כי הם רוצים טלפון - - -
שר התקשורת יועז הנדל
¶
אני לא אומר לך. חבר הכנסת מקלב, אי-אפשר מצד אחד להגיד נה היימיש, ומצד שני להיות חלק מהשלטון ולהיות הממשלה. אני שמח שהחברה החרדית מעורה במדינת ישראל ומובילה וטוב שכך. אבל אי-אפשר מצד אחד להיות זה שקובע ומצד שני, כשבאים וקובעים לכלל אזרחי ישראל, להגיד: זה הפריץ, אל תתערב לנו. פריץ יש בגולה, לא פה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני אגיד לך משפט אחד שאמרת מעל בימת הכנסת: מה שטוב לילדיי, גם טוב לילדים אחרים. אתה לא תקבע לי מה טוב לילדיי.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
אני אומר את זה בשפה עדינה, כפי שאמרת לי, מה שאתה אומר אלה לא דברי אמת. אף ילד - - -
שר התקשורת יועז הנדל
¶
אף ילד לא ייחשף לתוכן שאתה תחליט שהוא לא ייחשף אליו. אף אחד לא מכריח אותך, לא אותך ולא את ילדיך, לחשוף לתוכן. אבל אם יהודי בן 50, כמו כל היהודים כאן מחברי הכנסת החרדים, יחליט שיש לו טלפון לא כשר, אז הוא יהיה לא כשר. אני לא מכריח אותם. אתה לא יכול לייצר מונופול שיקבע לכלל החרדים מה הם יחזיקו ואתה יודע שזו האמת. אתה יודע שרוב החרדים מחזיקים שני טלפונים.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
אני מבין שזה מייצר אמוציות. אני מבין את זה, אבל אני צריך לעשות את הדבר הנכון. אמוציות זה דבר שאני מבין אותו.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
חברת הכנסת לימור, פיקוח על אינטרנט, היא לא כאן אבל אני אגיד בקצרה: אנחנו מקדמים שני מהלכים בנוגע לרשתות החברתיות, גם שיהיה שירות לקוחות שאי-אפשר יהיה לחסום מישהו סתם כך בלי שיש לו תשובה למה חסמו אותו. היו חסימות של וואטסאפים, היו חסימות של חשבונות. אנחנו רוצים שירות לקוחות.
דבר נוסף זה שקיפות. יש בוטים. גם שם, אני לא עוצר בוטים. אבל אני רוצה שיידעו שזה בוט שמתכתב איתך. זה חלק מחובת השקיפות. מה שאמרתי על הטלפונים הכשרים נכון גם למרחב האינטרנט. כשיש מונופול זה רע לאזרח הישראלי.
חבר הכנסת מרגי, עכשיו הגענו אליך. לגבי הדואר, אתה צודק במאה אחוז ואני מאוד מקווה שנקדם את זה. קרן התמרוץ – בבקשה המנכ"לית, את רוצה לדבר עליה?
לירן אבישר בן חורין
¶
חבר הכנסת מרגי, אנחנו מחויבים לעניין הפריפריה. זה מה שמעסיק אותנו. בסיבים זה כל מה שאנחנו עושים מבוקר ועד ערב, גם בחברות הקטנות וגם בקרן התמרוץ. בקרן התמרוץ יש קרוב ל-90 מיליון שקל. בסוף החודש נכריז על הזוכים הראשונים ועל אזורי הפריסה הראשונים מהפריפריה. אנחנו מחויבים עוד השנה להוציא מכרז נוסף של קופת התמרוץ בסכום דומה.
יתר על כן, אנחנו מקיימים עכשיו ועדה מקצועית עם האוצר שעניינה הקדמת הפריסה. אני חושבת שזה יעד מרכזי - - -
לירן אבישר בן חורין
¶
כן. אנחנו מבקשים הלוואה שתקדים את הפריסה. אנחנו חושבים שזה יעד מרכזי ואנחנו חושבים שהיום, אחרי שהחוק הזה עבר, אנחנו מסתכלים אחורה ואומרים ש-0 שנים זה לא סביר להשלים את הפריסה בפריפריה במצב הדברים הנוכחי. לכן בעבודה משותפת עכשיו אנחנו מנסים למצוא פתרון שיקדים את הפריסה בפריפריה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
כן. גם ועדת כלכלה ביקשה מהאוצר להקדים מימון. לא מפסידים כלום, הכסף חוזר, שיתנו לתשתיות. מאמינים בתשתיות כפיתוח כלכלי. יעשו הקדמת מימון לקרן הזאת.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
חבר הכנסת ינון אזולאי ביקש משפט קצר בסוף הדיון. הוא הגיע, אז תגיד את המשפט.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ביקשתי 60 שניות, אתה יכול להתחיל לספור. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בדרך כלל אני בוועדת כספים ויצא לי לצפות עכשיו בדיון. מה שכואב לי זה נושאה טלפונים הכשרים. אם אני בא, אני בא רק להגיד את הכאב שלי. ידידי השר – אני אומר ידידי השר כי באמת אנחנו ידידים והוא יודע שגם יש לי הכרת הטוב אישית אליו – את הכאב אני רוצה שתבינו, כי הציבור צופה שתבינו מאיפה הכאב . אני מחזיק טלפון כשר. הדבר היחידי שבגללו אני מחזיק את הטלפון השני שלא מקבל שיחות זה רק לסמס לצורכי עבודה נטו. אין בו אינטרנט, אין בו כלום. בבית אני לא מחזיק לא אינטרנט, לא מחשב, לא שום דבר.
אני בא להגיד את הכרב שלי, אדוני השר. ברפורמה שרוצים לעשות בטלפונים הכשרים, רוצים להגיד שמי שיש לו טלפון כשר, המספר הכשר שלו יכול להישאר מספר כשר ולהתחבר לאינטרנט ולכל המרעין בישין. כולנו יודעים ולכל אחד מכם אכפת מהחינוך של הילדים שלו ואף אחד מכם לא רוצה שהבן שלו ירד לדיוטה התחתונה במראות שרואים באינטרנט. אנחנו יודעים את זה פה, אף אחד פה לא רוצה שהילד שלו ירד להפקרות. אני בטוח בזה במאה אחוז.
שמנו לעצמנו סייגים וגבולות כדי שזה לא יקרה. לילדים שלי יש רק טלפון כשר. עד שהילד שלי לא עוזב את הבית לישיבה שהיא פנימייה, הוא לא מקבל טלפון פרטי. זה עיקרון. ורק אני קונה לו את הטלפון כדי שהטלפון יהיה באחריותי.
במצב החדש אומרים לו להתקשר לחברה ותגיד להם. נכון, ייקח תעודת זהות שלי כי תמיד אני סוך על הבן שלי. אבל ברגע של משבר שיכול לקרות לאותו נער או ילד והוא אומר שהוא רוצה לעבור עם המספר הכשר לטלפון פרוץ – עם המכשיר הזה הוא יוכל לקבל את הכול, הוא יוכל לצפות בכול. זה הרס החינוך של הילדים שלנו. אם אני זועק על משהו, זה על החינוך של הילדים שלי שזה ייהרג ואל יעבור. זה גילוי העריות שעליו אנחנו נצטווינו ייהרג ואל יעבור. זו מלחמה שצריך לקדש עליה את כל מה שרק יקר לי בחיים כי אני לא אסכים שיגעו בחינוך של הילדים שלי. אני מדבר פה מדם ליבי. אין לי שום דבר אחר. גם אם לוקחים לי יותר כסף, אדוני השר, שייקחו לי על זה 400 שקל. שייקחו לזה את כל החיים שלי, אבל החינוך של הילדים שלי יפריע לי יותר מכל דבר אחר. כואב לי על הרס החינוך של הילדים שלי. למה אתם מתערבים לנו בחינוך של הילדים שלנו? לא מעננן אותי אם יש או אין ועדת רבנים. אם זה נקרא אצלם פטנט רשום, שיהיה פטנט רשום על ועד הרבנים האלה – אני אדאג להכניס לשם רבנים. תגיד לי שאתה רוצה עוד רבנים. אני נגד שריפת חנויות, אני נגד אלימות, אבל את זה יש במגזר הערבי, במגזר החרדי, במגזר הכללי – שהמשטרה תטפל בזה. שתפסיק לטפל בשטויות ותטפל בדברים האלה. אבל זה לא פוטר אתכם כשאתם באים לגעת בחינוך של הילדים שלי. מה אתם רוצים, שנגדל פה דור עבריינים ואחר כך תגידו "למה לא שמענו להם"? תראו מה שמשתולל היום בפורנוגרפיה, תראו מה קורה באינטרנט. ילדים קטנים, למה הם נחשפים. בגיל 10 הם נחשפים לכל השטויות האלה. אתם רוצים שגם הילדים שלי יהיו ככה? ייהרג ואל יעבור. אני מבטיח לכם, אני לא מוכן לדבר הזה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תודה ינון. דיברת מדם ליבך והדברים נשמעו וגם חדרו ללב של כולנו. השר, אנחנו חורגים מהזמן. אני רוצה עוד אבל לא קיבלנו הארכה ובשעה 11:00 מסיימים ואני צריך דקה לסכם. לי יש דקה לסכם ואתם תנו תשובות טלגרפית ב-4 דקות. חברי כנסת שירצו לעמוד איתכם בקשר להמשך הדיאלוג בסוגיות שהם העלו, בוודאי שזה נהוג וכך עובדים. אבל אני חשוב שנתת התייחסות לרוב השאלות. עוד כמה התייחסויות ונסכם.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
אני מכיר את הכאב של ינון. הוא פשוט לא נכון. אף אחד לא הולך לפגוע בחינוך של הילדים ואף אחד לא הולך להעביר ילדים וילדים לא יוכלו לעבור. אני חושב שפתרתי את הכול - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה יודע שהילד שלי מחזיק את הטלפון שלי - - - הוא ימשיך להיות עם זה. הוא ימשיך להיות עם המספר הכשר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אבל זה לא נכון. הילד שלי הוא ילד גם עד גיל 100. הילד שלי הוא ילד בשבילי גם עד גיל 100 כי הוא הילד שלי ואם תהיה לו שריטה, זה כואב לי כי פגעו בו ופגעו בי. כשאתה מוריד - - - אל תיקח אותי למקום החוקתי שילד עד גיל 18. זה ילד שלי וכשהוא מתחתן, שיעשה מה שהוא רוצה. אני רוצה לחנך אותו שימשיך בדרך שחינכתי אותו. אבל כל עוד הוא תחת חסותי, גם בגיל 20 ו-22 בישיבה, הוא הילד שלי.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
ינון חברי, אני שמח שבתוך האמוציות הגעתם למסקנה שצריך לפתוח את השוק לתחרות. זה מה שאני שומע.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
דיברת על אשכנזים וספרדים. רבנים ספרדים לא היו אצלך? רבנים ספרדים חשובים היו אצלך.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
מקלב, קיבלתם פתח להמשך דיאלוג עם השר. דיברתם מדם ליבכם. השר התייחס. עכשיו תתייחס לנושאים אחרים, בבקשה.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
היו עוד התייחסויות – אני לא יודע איך אני עושה את זה בדקה. אני לא חושב שאצליח.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אפשר, אפשר. אתה יכול להגיד: אני מקדם את כל הרפורמות. את כל הבעיות תוך חודש אני פותר וזהו. אפשר להגיד דברים - - -
שר התקשורת יועז הנדל
¶
אמילי, לגבי לוחות זמנים לוועדת פולקמן, דיברנו לפני זה. נעשה את זה כמה שיותר מהר. זה חוק סבוך מאוד. עלו פה רק מהציבור – ספורט, שידורי ספורט ובעלויות צולבות - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אם אני אוציא אותך עכשיו, זה לא משתלם לי כי הדיון נגמר. אבל אני יכול לאסור עליך לבוא לדיון הבא. אז תשמור על שקט.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
השקעות מקור. באירופה אכן עושים את הצעד הזה. אנחנו גם בכיוון של חיוב חברות הסטרימינג להשקיע בהפקות תוכן. ההנהלה של נטפליקס הייתה אצלי, הגיעו למשרד, טסו במיוחד. דיברתי איתם, הבהרתי להם את עמדתי. אני מקווה שנגיע למציאות שבה אכן יהיו השקעות בהפקות מקור, גם על חברות סטרימינג. זו הכוונה שלי.
לגבי עובדים ערבים – יש לו 11 בסך הכול. מתוכם 3 דרוזים ו-3 נוצרים, משהו כזה. זה יכול להשתפר ואנחנו נעשה כל מאמץ כדי לשפר את זה. היו פה כמה ביקשו פגישות, אז מתברר תוך כדי שיוחאי רוטנברג מהטלוויזיה הקהילתית פגש את הרמ"ט שלי, אז זה לא שאף אחד לא נפגש איתו. לגבי אותו אדם שדיבר בשם הקהילה האתיופית, יש לו ויכוח עסקי, כך אני מבין, עם הערוץ האתיופי ועם התמיכות ועם מועצת הכבלים והלוויין. מתברר שרק אתמול הוא דיבר עם המנכ"לית במשך חצי שעה.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
הוא דיבר איתה. תמיד דלתנו פתוחה. לגבי רן אפרתי, מנכ"ל רמי לוי תקשורת, אם הוא לא ישב עם האנשים במשרד אז אנחנו נשב איתו. הדלת שלנו פתוחה לכלל הציבור ונשמח לדבר ולענות ולקדם.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
אני עוד משפט אחד לסיכום. המשימה שלי היא לפרוס תשתיות ולוודא שיש אינטרנט מהיר לכל אזרח ויש לו אפשרויות תעסוקה. לצד זה, אני מבין את הבעיה שיש באינטרנט ואני מבין את הדאגה מחשיפת יתר לתכנים לא ראויים ואנחנו עוסקים במשרד גם בתחום הזה, גם בסינון תכנים וגם באיך אנחנו עוזרים לצמצם את ההתמכרות למסכים. אני מקווה מאוד שנצליח להרים את הדגל הזה. זה בהחלט נושא חשוב. ילדיי וילדיכם הדאגה להם היא אותו דבר, חבר הכנסת אזולאי.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
לא אותו דבר. אתה לא יכול לקבוע לי מה - - - אתה מסתכל עלינו כאילו שאנחנו אנשים מטומטמים ולא מבינים מה אתה הולך לעשות.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אנחנו לא מפגרים. תאמין לי שאנחנו לא מפגרים. אנחנו יודעים בדיוק מה אתה הולך לעשות. אתה מסתכל עלינו כמו שאנחנו לא יודעים מה אתה הולך לעשות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
ינון, ביקשת לדבר ודבריך נשמעו ונכנסו ללב וגם הרב מקלב קיבל זמן מוגבר מאוד בנושא הזה. אני חושב שפה תיפתח אפשרות לדיאלוג.
שר התקשורת יועז הנדל
¶
אני מבטיח לכם שהראייה שלי היא ראייה ממלכתית לכלל אזרחי מדינת ישראל, החרדים, החילונים והדתיים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
השר, אף פעם לא הכחשתי את זה שאני מדבר איתך וחבר שלך גם. אני אומר את זה גם מול המצלמות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
ינון, אני חורג מהזמן. תנו לי לסיים בבקשה.
אנחנו רוצים לסכם את הדיון הזה. אני אתייחס גם למה שעלה פה בסוגיה של הטלפון הכשר. השר והמשרד הציגו את תוכנית עבודה שלהם וניכר שבשנה האחרונה יש קצב ודחיפה של פורמות והתייחסויות לכל הבעיות וכשלי השוק בתחום התקשורת המפתח והמשתנה. יש גם הישגים בפריסת הסיבים, גם מה שעשו פה בוועדת כלכלה בראשות מרגי. והביצוע והפתרון האלגנטי של הפניית משאב לפריפריה, אם אפשר להגדיל אותו ולכסות את כל המדינה בסיב אופטי בשנים ספורות, הדבר הזה יפה והוא מהלך מצוין.
סוגיות שנותרו בעייתיות
¶
הסלולר אל במצב טוב. בעיות הקליטה הן בכל המדינה, מהנגב ועד הגליל ובתוך הערים. האסטרטגיה שלכם להגביר את פריסת האנטנות היא נכונה, אבל היא כנראה לא מהירה מספיק ואתם צריכים להפעיל את כלי האכיפה והענישה המוגברות גם במציאות של שוק בסכנה כי מי שלא משלם כסף, לא מתייחס ברצינות.
לגבי תזכיר החוק של רפורמת התכנים בתקשורת, אנחנו מצפים מכם שזה יהיה לפני הרבה דברים שאתם עוסקים בהם כי אי-אפשר לגרור רגליים. הוועדות שאימצתם את המלצותיהן סיימו את עבודתן זה מכבר והנושא הזה פוגע באזרחים בתעריפים, באפשרויות ופוגע בעובדים, בספקים, באומנים. זה אלפי אנשים. הם לא חזקים כמו ועד עובדי הדואר, אבל הם נפגעים כל יום.
יש גם פיחות זוחל בתקציבים שעומדים להפקות מקור בגלל המעבר האלגנטי לסטרימינג שאין עליו רגולציה, למרות שאני חלוק עליך בעובדה שהרישיונות ניתנו לשידור בכבלים להוט ולשידור לווייני ביס והיועצים המשפטיים צריכים לבדוק את זה. ואם מישהו עבר לשידור אחר מהרישיון שיש לו, צריך לפחות לשאת בעלויות של הפקות המקור. אם אתם יכולים לבחון אצלכם הוראת שעה שמקפיאה את היקף התמיכה בהפקות מקור של החברות האלה כפי שנעשה בשיעור קודם, נניח, ממוצע של שלוש השנים הקודמות, ולשמור על יציבות התכנים והיכולת לפעולה של יזמים ישראלים בתחומים האלה, אנא תביאו הוראת שעה עד שתביאו את תזכיר החוק, כדי שהגופים האלה לא ייפגעו.
חוק הדואר מונח בפנינו ונתנו לו עדיפות ונתנו לו דיונים. מצאנו ויכוח גדול על העוצמה של הדואר מול גופים אחרים. הדברים שזיהינו כנושאים במחלוקת – איך מרכזי החלוקה יתנו שירות לכולם ובאיזו איכות ובאיזה מחיר, איזונים ושליטה בהיבט של הדפוס ובמסלול השלם בין דפוס לדואר, איזה גופים שולטים בזה ומה יקרה אם הדואר יעבור גם למהלך הזה, האם זה עודף כוח והעדר תחרות וכן הלאה.
הדבר הנוסף הוא שמירה על השירות, המהירות, המחיר לצרכן ושכיחות שירותי היסוד של הדואר, אותם מכתבים שדועכים, אבל עדיין לרבים בחברה הם קריטיים. אנשים שלא עברו לעולם הדיגיטלי שתלויים בדואר. בתוך זה יש עסקים קטנים שמנהלים את הסניפים של הדואר בחלק מהמקרים והרווחיות שלהם גבולית. הרפורמה הזאת עלולה גם לפגוע בהם. אם תביאו פתרונות יפים ואלגנטיים לארבעת הסעיפים הללו ותנוח דעתנו, נוכל ממש לסיים את החוק הזה מהר. זה תלוי בכם.
טלוויזיה קהילתית היא דבר חשוב. יש אלפי מתנדבים. זה כסף קטן להשפעה רחבה. לא לפגוע בטלוויזיה הקהילתית.
ידיכם עמוסות ויש לכם הרבה בעיות, אבל ניכר שאתם נמרצים ועובדים. אנחנו פוגשים את כל המשרדים ויודעים להבדיל בין משרד שהוא לא שיטתי, ללא יכולת ביצוע, ללא דחיפה קדימה לבין משרד שיודע לעבוד. המשרד שלכם יודע לעבוד ואנחנו נהיה לצדכם. תביאו רפורמות טובות, מבושלות היטב, תמצאו אותנו נחושים וללא חשש.
לגבי הטלפון הכשר והרפורמה שהשר יוזם – יש מצבים בהם אתה מזהה בעיה וגם קיבלת תלונות וחלק מהטענות שלך על אפליה בגין מונופול ששולט בטלפון הכשר, אפליה של תוכן, אפליה של ספק. אלה בעיות שצריך לתת עליהן את הדעת ולא לייצר את האפליה הזאת. אבל חברי כנסת פה דיברו מדם ליבם בזעקה שהדבר הזה חשוב להם והדבר הזה נולד לא כי מדינת ישראל המציאה טלפון כשר. בתוך מהפכת התקשורת העולמית יש ציבור שרוצה לגונן על ילדיו ומשפחתו מתוכן מסוכן – והאינטרנט מסוכן וילדינו נפגעו באינטרנט. וכן, אנחנו החלטנו שהאינטרנט פתוח ונחנך אותם להיות צרכנים נבונים, אבל ראינו גם מחקרים שמראים שילדים בני 10 ו-9 שצפו בתכנים פוגעניים וראינו השפעות של אינטרנט על מעשים של אנשים. ראינו השפעות של רשתות חבריות על מעשים של אנשים. לכן לגיטימי שציבור אומר שהוא רוצה לחסוך את זה מילדיו.
אני גם מרים את הכפפה שחבר הכנסת מקלב השליך פה, ואם תרצו אותי כמחבר, כמגשר בניסיון לנסח, מצד אחד, שינויים שאתה רוצה להכניס בהיבט העסקי התחרותי שלא יהיו אפליות ושהשוק הזה יהיה הגון, ומצד שני, שמירת הדאגה היסודית שלהם שהרעיון הזה של טלפון כשר לא ייפרץ ושהוא יכול להתקיים גם בדורות הבאים. אם תרצו אותי כמגשר - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
ניתן לו אחר כך להחליט.
- - אם תרצו אותי כמגשר לדבר הזה, אני לרשותכם תמיד.
אני נועל את הישיבה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:11.