פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



46
ועדת הכלכלה
16/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 91
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ב בכסלו התשפ"ב (16 בנובמבר 2021), שעה 11:00

היערכות להחלת חוק הפיקדון על מיכלי משקה גדולים

חברי הוועדה: איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר
סמי אבו-שחאדה
אורי מקלב

יעקב אשר
גילה גמליאל

תמר זנדברג - שרת ההגנה הסביבה, המשרד להגנת הסביבה

אלעד עמיחי - סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה

אילה אליהו - מ.מ.מ, כנסת

מאיה קרבטרי - מנהלת סביבה וקיימות, פורום ה-15, מרכז השלטון המקומי

הילה אקרמן - ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז השלטון האזורי

אמיר ואנג - התאחדות התעשיינים

אבי ניסנקורן - יו"ר דירקטוריון, תאגיד המחזור - אל"ה

כרמית ברדוגו מימון - פיתוח עסקי ורגולציה, תאגיד מחזור אסופתא

ירון מזרחי - מנהל מפעל, אביב תעשיות מחזור, תאגידי מיחזור

רני איידלר - מנכ"ל תאגיד תמיר

נמרוד הגלילי - מנהל תחום רשתות המזון, איגוד לשכות המסחר

נופר טל - יועצת משפטים, רשת ויקטורי, רשתות שיווק

קרן ציפי דלמדיגו שינמן - רגולציה ואחריות תאגידית, החברה המרכזית לייצור משקאות קלים

מירב עבאדי - יועצת משפטית תחום פסולת ומחזור, אדם טבע ודין, ארגונים להגנה על הסביבה

מאיה יעקבס - מנכ"לית עמותת צלול

עידית חנוכה

שרון רפאלי


היערכות להחלת חוק הפיקדון על מיכלי משקה גדולים

בוקר טוב לכל המוזמנים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. היום יום שלישי, י"ב בכסלו התשפ"ב, 16 בנובמבר 2021. אני מברך את כל הנוכחים ואת השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, את השרה לשעבר גילה גמליאל, חבר הכנסת אורי מקלב, חבר הכנסת סמי אבו-שחאדה וכל חברי הכנסת שהגיעו במהלך הדיון וכל הנוכחים שהתקבצו סביב השולחן לדיון החשוב הזה ביום החשוב הזה. היום אנחנו מציינים את ההגנה על הסביבה ועל האקלים. לאחרונה הבנו בעולם עד כמה שמים את הנושא הזה גבוה בסדר העדיפות. אני לא יכול להגיד שהוא בראש סדר העדיפויות, אבל הוא גבוה מאוד בסדר העדיפויות. הוא קיבל תהודה עולמית, וגם פה הממשלה נדמה לי שהממשלה התחילה ללכת צעד אחד קדימה או כמה צעדים קדימה אחרי שנים של דשדוש. אני שמח לפתוח את הדיון בוועדת הכלכלה בנוכחות השרה.

מה זה "שנים של דשדוש"?

שנים שבהן לא התקדמו. בשנה האחרונה היית שרה אבל היית רק שנה, לא היית כל השנים. בשנה האחרונה חלה התקדמות אבל היית פחות משנה שרה.

אז ממשיכים את ההתקדמות של השנה האחרונה. אני שמחה לשמוע.

אנחנו נסכים שעבדת עבור הסביבה. הדיון החשוב והאקטואלי הזה בא לבחון את היערכות המשרד להגנת הסביבה ליישום חוק הפיקדון ומכלי משקה גדולים והשמירה על הסביבה שדורשת היערכות רבתי. על כל הנוגעים בדבר להתייחס לעניין. אי אפשר להצליח בזה בלי שיהיה מאמץ משותף של כל הגורמים כולם: רגולטוריים, ממשלתיים, עסקים, יצרנים, משווקים. כשאנחנו מביטים סביבנו אנחנו רואים שהחיים שלנו מלאים פלסטיק, וזה אחד החוליים הגדולים של העידן הנוכחי – מזון, אריזות, מוצרי ניקוי, צעצועים –מה לא. הכול סביבנו פלסטיק. בשנים האחרונות הנורמות השתנו, ואנחנו מבינים כולנו את המשמעות הגדולה של המיחזור. כמי שהגיע משם אני יודע שברשויות המקומיות פועלים רבות בנושא מאוד בכל הנושא של המיחזור. לצערי, בשנים האחרונות ירדו קצת המודעות והשיח סביב הנושא של הגנת הסביבה ברשויות המקומיות. לפני כמה שנים זה היה הרבה יותר חזק. אני מציע, השרה, לראות איך אפשר להחזיר את זה לתנופה. אני זוכר שהייתה כמעט תחרות איזו עיר יותר ירוקה, איזו עיר יותר ממחזרת, איזו עיר יותר מקיימת. בתחושה שלי אני מרגיש קצת דעיכה בשיח הזה וכדאי להחזיר אותו דווקא בתקופה הנוכחית.

הדיון היום הוא סוג של דיון המשך לדיון שנערך כאן בוועדה בשנה שעברה שקבע שחוק הפיקדון שהחליטה עליו השרה הקודמת, לפי חוק הפיקדון, יחול גם על מכלי משקה גדולים מ-1 בדצמבר, ממש בקרוב. היום באנו לשמוע כיצד המשרד בראשותך, השרה זנדברג ושאר הנוכחים המכובדים – איך אתם נערכים ואיך אתם מוכנים – או שלא – לשינויים שנעשו במשרד בעקבות ההחלטה ועל ההיערכות בחודשים האחרונים. אני מבקש לשמוע את הדברים לא רק מהמשרד אלא גם מנציגים שונים שנמצאים כאן היום: היצרנים, הקמעונאים, היבואנים, מפעלי המיחזור, רשויות מקומיות. נשתדל לתת לכולם זמן דיבור ולהציג את העמדות שלהם. ברור לכולם שקיימים פה אינטרסים שונים, אבל לצד האינטרסים השונים והתמריצים השונים יש בעיקר מטרה אחת גדולה: לשאוף לכך שנהיה בסביבה ובעולם נקי יותר ומקיים יותר. ברור שהשאיפה היא לחינוך סביבתי ולפעולה יחד כמקשה אחת.

אני אתן לך, גברתי השרה, את רשות הדיבור ולאחר מכן נשמע את דברי המשרד ונבקש מהמ.מ.מ לסקור בקצרה את המחקר שהם עשו, ואז נפתח את הדיון לכולם. כמובן, חברי הכנסת שירצו לדבר, תאמרו לנו ונרשום אתכם. בבקשה, גברתי.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. נמצא איתנו אלעד עמיחי, סמנכ"ל שלטון מקומי וקהילה וממונה על חוק הפיקדון, והוא יציג את המצגת.

בדברי הפתיחה אני רוצה להתייחס לדברים שלך שדיברת על שנים של דשדוש. אני רוצה להסביר מה הכוונה ולמה הרגע הזה שאנחנו נמצאים כאן היום ב-16 בנובמבר 2021 הוא רגע כל כך משמעותי ומה הציפיות שלנו.

אם אפשר להעלות רגע את המצגת ולשים את השקף השני.

השקף הזה זה הדשדוש, זה השנים של הדשדוש. חוק הפיקדון נכנס לתוקף בשנת 1999 כחלק מתפיסה שהתחילה להתגבש ושהיום אנחנו רואים אותה ביתר שאת, שבקבוקי פלסטיק הם בעיה סביבתית משמעותית. אתמול היינו בוועדת הכספים בדיון על מס החד-פעמי, וראינו שם נתונים שפלסטיק חד-פעמי מהווה 79% מהפסולת במרחב הציבורי והעירוני; ממנו 35% כלי פלסטיק חד-פעמי: כלים, צלחות ודברים כאלה. אבל בקבוקי המשקה הם בעיה סביבתית משמעותית. הם חלק מהפסולת, הם מושלכים במרחב הציבורי, בים בחופים; הם מנפחים את נפח הפסולת, ואם הם מוצאים את דרכם לפחים אז הם גם מנפחים באופן דרמטי ולא מוצדק את נפחי ההטמנה; הם מהווים מפגע סביבתי, בריאותי, פסולת. מנגד יש להם פתרון מאוד טוב שזה מיחזור. כלומר אם אנחנו מפרידים אותם וסוגרים את אותו מעגל של כלכלה מעגלית שמדובר עליו היום בעולם כבר לא מעט שנים, זה בעצם חומר שאפשר להחזיר ולמחזר אותו באיכות מאוד טובה וגבוהה.

לכן כל אותו מאבק על חוק הפיקדון שהתחיל בשנת 1999, ובעקבות מאבק פוליטי לחלוטין שהוא לא סביבתי ולא מוצדק הוחרגו ממנו הבקבוקים הגדולים. ומאז 99' חוק הפיקדון חל על הבקבוקים הקטנים בלבד. אתם רואים שבשנת 2010 בתיקון מס' 4 לחוק נקבע הסדר ביחס למכלים הגדולים; ב-2016 הוכחה עמידה ביעדי האיסוף, גם לפי חוק. אלעד יוכל להתייחס לזה בהמשך. גם זה לא היה נטול עתירות לבג"ץ. נמצאים כאן אדם, טבע ודין שעתרו, לדעתי, בנושאים האלה, ודחקו במדינה בזמנו. היה פה ויכוח מאוד גדול על עמידה ביעדים עד שבאוקטובר 2020, 21 שנה אחרי כניסת החוק לתוקף לראשונה, השרה דאז חברת הכנסת גילה גמליאל קיבלה החלטה אמיצה ודרמטית להחיל את חוק הפיקדון גם על הבקבוקים הגדולים כפי שהיה צריך להיות מהיום הראשון של כניסת החוק לתוקף 21 שנה לפני כן. אז זה הדשדוש.

איבדנו 21 שנה.

איבדנו 21 שנה של מיחזור בקבוקים, וגם זה לא עבר בלי מאבק; וגם בזה אנחנו רואים את ההמשך. כי גם בשנה האחרונה היו עוד עתירות לבג"ץ והיו המון עיכובים, ניסיונות ולחצים ודברים מהסוג הזה. אנחנו מגיעים היום שבועיים לפני המועד המתוכנן של כניסת החוק לתוקף כשעדיין היו כאלה שחשבו שזה לא יקרה, ושאולי יהיו דחיות, ואולי המדינה תממן את הרשתות ואת היצרניות; אולי המדינה בכלל תלך לחברות המסחריות האלה שיודעות להרוויח כסף ומשווקות לעצמם ומפרסמות לעצמן ומוכרות – ואולי המדינה תממן אותם בטעות. חשבו שאולי משהו יקרה – הכלב ימות או שהפריץ ימות או שהחוק יידחה או שהחוק ישונה או שנעצור ונעשה תיקונים או שנממן או משהו כזה. והיום אנחנו שבועיים לפני כן והמסר הוא חד משמעי: זה לא הולך לקרות. החוק ייכנס לתוקף. אני כבר אומרת לא בלי קשיים. אנחנו ב-21 שנה של דשדוש בדיוק כמו שציינת, ורואים את זה כאן. בשנה אחת של החלטה אמיצה באמת – ואני רוצה שוב לומר לשרה לשעבר גמליאל: את קיבלת החלטה ש-20 שנה הסתובבה והייתה צריכה להיכנס לתוקף ולקרות ולא קרתה. בהחלטה אחת שלך השוק הזה מתכוונן למקום שהוא היה צריך להיות בו.

המסר שלנו היום הוא שבעוד שבועיים חוק הפיקדון יוחל על הבקבוקים הגדולים עם כל הקשיים. החוק הוא חוק אחריות יצרן, והוא חוק שלפי עיקרון מפורסם: המזהם משלם – מי שמייצר את הפסולת הזאת הוא גם אחראי לה. הוא אחראי לייצור שלה, הוא אחראי למכירה שלה והוא אחראי לאיסוף שלה, להחזרה שלה וגם למיחזור שלה.

בחוק יש המון דברים אבל בשורה התחתונה אחרי כל מסכת הדשדוש והלחצים הזאת הדבר החשוב ביותר הוא להכניס את החוק לתוקף, ותוך כדי תנועה גם לתת מענים לקשיים שעוד יהיו. אבל הדרמה הזאת של כניסת החוק לתוקף – אי אפשר לתת לה לא להתפספס ולא להתמסמס.

לכן אנחנו נמצאים כאן ביום הזה שבועיים לפני כן כדי לסקור בפניכם את מה שאנחנו עושים ועשינו, את מה שאנחנו יודעים שקורה או לא קורה, ושמדינת ישראל תתחיל סוף-סוף עידן חדש מבחינת פסולת הפלסטיק שלנו. תודה.

תודה רבה. סמנכ"ל המשרד, אלעד עמיחי, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, אני אלעד עמיחי ואני סמנכ"ל לשלטון מקומי בקהילה וממונה על חוק הפיקדון ועל עוד כמה חוקי אחריות יצרן נוספים. אני מניח שגם הם יגיעו לשולחננו פה.

עיוות של עשרים שנה עומד להשתנות בדצמבר, ומכלי המשקה הגדולים של ליטר וחצי ומעלה ייכנסו לחוק הפיקדון אחרי שיצאו ממנו מסיבות כאלה ואחרות בחוק המקורי.

למה היה חשוב כל כך להכניס את מכלי המשקה הגדולים האלה לחוק? מכלי המשקה הגדולים הם אמנם רק 38% מסך מספר מכלי המשקה הנמכרים. אבל הם 77% מסך משקל הפלסטיק של מכלי המשקה. באופן מובן מכלי המשקה עשויים יותר פלסטיק, לייצר אותם צורך הרבה יותר פלסטיק, ואנחנו מדברים פה לא רק על המשקל, 77%, אלא גם על הנפח – ליטר וחצי זה בדיוק פי שלושה ויותר מכול מכל משקה קטן שנמצא עד היום בחוק. כשמדברים על אשפה נפח הוא גורם מאוד משמעותי כי אנחנו משנעים נפח, ואנחנו, לצערנו, מטמינים נפח וזה סותם - -

- - -

לפחות פי שלושה. אלעד, יש לי שאלה - -

חבר הכנסת אבו-שחאדה, ניתן לו לדבר, הוא רק התחיל.

אני מבין. יש עוד הרבה מכלים אחרים מפלסטיק כמו שמן זית וכדומה. זה נכלל בחוק?

לא. חוק הפיקדון הוא רק על מכלי משקה. יש לנו חוקים אחרים: חוק האריזות שעוסק באריזות מוצרים אחרים, בכלל האריזות; יש לנו גם חוק על פסולת אלקטרונית וחוק על צמיגים. אני מקווה שבקרוב יהיו לנו עוד חוקים כך שבסופו של דבר כל מוצר או כל מה שהתחיל בשוק וסיים את חייו – יהיה מי שאחראי לאסוף אותו. חוק הפיקדון על מכלי משקה הוא רק על מכלי משקה, ומוגדר בדיוק בחוק איזה מכלים.

השרה סקרה כאן את האבולוציה של חוק הפיקדון משנת 99' שבה חוקק לראשונה לאחר מאבקים קשים. היום אחרי 20 שנה אנחנו מכניסים את מכלי המשקה הגדולים לחוק, וזאת בשורה משמעותית מבחינת כמות המכלים שייאספו בחוק ונפח המכלים.

אני מזכיר שבאותו תיקון של 2010 נעשה ניסיון, לפי דין ודברים שהיה יחד עם יצרני המשקאות לאסוף את זה ללא פיקדון באותן מיחזוריות, אבל לא הגיעו לעמידה ביעדים, לא נאספו הכמויות שהצהירו וחשבו שייאספו. חוק הפיקדון מעלה מאוד גם את כמות המכלים וגם את היעדים שהיצרנים ויבואני המשקה צריכים לאסוף, וזאת קפיצה דרמטית.

בשקף הבא – חוק הפיקדון על מכלי משקה הוא חוק אחריות יצרן. הוא אומר שמי שמכניס את המוצר לשוק או מייבא אותו או מייצר אותו. הוא אחראי בסוף הדרך לממן את האיסוף ואת המיחזור של המוצר. זה אומר שבאחריותם של יצרני המשקאות והיבואנים שלהם צריכים לדאוג, לפי חוק, שהמכלים ייאספו וימוחזרו.

חוק הפיקדון קובע גם אחראים נוספים: בתי העסק. אנחנו לא קונים את מכלי המשקה ישירות מהיצרנים והיבואנים אלא מבתי עסק שונים, ומכלי משקה גדולים נמכרים בעיקר ברשתות שיווק ובמכולות בנקודות ממכר מסוימות. לכן האזרח משלם את הפיקדון בבית העסק ומצופה ונדרש מבית העסק להשיב לאזרח את הפיקדון כשהוא חוזר. אני אחזור על המסר כמה פעמים: אנחנו כממשלה, כמחוקקים, כמנהיגים, צריכים לקרוא לציבור: תחזירו את מכלי המשקה לבתי העסק ותקבלו את הפיקדון שלכם בחזרה. ולא רק תקבלו את הפיקדון – אתם עושים מעשה שהוא הנכון ביותר סביבתית וגם הנכון ביותר כלכלית. זה המסר שצריך לצאת מכל מי שיושב פה סביב השולחן; להחזיר את מכלי המשקה לבתי העסק ולדאוג שלאזרח תהיה הצורה הקלה ביותר, הנוחה והידידותית ביותר לקבל את הפיקדון.

זה מחייב אותם לעוד מחסנים.

זה לא מחייב אותם לעוד מחסנים. אני אגע בזה.

חבל שלא הגעתם לביקור כפי שהבטיחה השרה.

אנחנו לא מתפרצים.

אני מתנצלת.

כל מי שיתפרץ לא יקבל את זכות הדיבור. מאוד פשוט.

האחריות, על-פי חוק, ידועה - -

אתה גר בסופרמרקטים.

ב"אחורה" של הסופרים.

החוק הזה הוא לא רק אחריות, הוא גם חוק של מאמץ משותף, של פעילות משותפת. בתקופה שבה השרה גמליאל החילה את הצו היא נתנה שנה – אני מזכיר לכם, היא נתנה שנה. היא יכלה להכניס את זה תוך 60 יום אבל היא נתנה שנה להיערכות לשוק מתוך דיאלוג עם היצרנים, היבואנים ובתי העסק. היא דחתה את הצו בשנה שלמה, ובשנה הזאת אנחנו מקיימים בראשות השרה מפגשים כל שבוע - -

אתם מדברים על כ-400 מכונות בלבד שאמורות להיות?

כרגע.

איך - -

איך הגענו למצב הזה, את שואלת. אני תכף אתייחס לעניין הזה. אני אקדים את הספוילר – השנה שנתת להם בוזבזה.

היו כאלה שחשבו שזה לא הולך לקרות.

השנה בוזבזה.

אבל זה - - - כי אז הציבור יגיע וזה יהיה חוסר אמון ביכולת המימון הכספי של הפיקדון. מה המשרד מתכוון לעשות בזה?

אנחנו נתייחס לעניין הזה.

אז עברה החלטה בקרן הניקיון להקצות 100 מיליון שקלים לרשויות ולכולם ושיהיה בבתי ספר וב-yellow ובכל מקום כמעט מכונות אוטומטיות. איפה ההחלטה הזאת עומדת?

התייחסתי לזה בהתחלה ואני אגיד שוב: אני לא חושבת שבמדינת ישראל כספי ציבור צריכים לממן חברות מסחריות, את היצרנים, את רשתות השיווק. בסוף החוק הזה הוא חוק אחריות יצרן.

- - - לפחות לתאם את זה נכון.

רשויות, לא תפקידן לאסוף - -

אבל זה במקום הכלובים.

לא. מדובר במכונות שמצריכות גם תפעול וגם תחזוק. אנחנו לא רוצים להעמיד במרחב הציבורי ברשויות המקומיות מכונות, שמי אחראי להן?

ראשי הרשויות היו בעדיהם והתלהבו מאוד מהרעיון הזה. יכלו לשים את זה בבתי ספר, לאסוף משם. מה הבעיה?

קודם כול, ראשי הרשויות ממש לא התלהבו מהרעיון הזה. אבל זה לא חשוב. כמדיניות שלנו החוק הוא חוק אחריות יצרן. המזהם – משלם; לא המזהם – מזהם, והציבור – משלם. המזהם – משלם. ולכן המזהם צריך לאסוף. אנחנו נשתמש בכסף שהעברת בקרן הניקיון או תכננת להעביר, לאותם מקומות שבהם לא ניתן לאסוף באמצעות הרשתות והיצרנים, כמו ביישובים קטנים ובמקומות בפריפריה. אבל אני מבהירה: דרך המלך מבחינתנו היא לא שמדינת ישראל תממן את החובה של חברות מסחריות. דרך המלך היא דרך רשתות השיווק, ובקשרים בין יצרניות המשקה שמוכרות - -

אבל הייתה למשרד שנה להיערך.

לא הייתה שנה למשרד, הייתה שנה ליצרנים ולרשתות להיערך. אני אמרתי בתחילת דבריי ואני אחדד את זה שוב: הייתה אולי מחשבה שזה לא יקרה או שמישהו יממן את הרשתות ואת היצרנים.

ומה המשרד עשה למען זה? זאת בעיה. אמת אומרת במילים אחרות שבעוד שבועיים אנשים יגיעו ולא ימחזרו. יכול להיות - - - להגיע לסופר - - -

יכול להיות שהכניסה לזה תהיה קשה אבל לא יהיה מצב שכספי ציבור יממנו את הרשתות ואת החברות הגדולות במשק.

אבל אפשר היה - - -

סליחה, חברים, אנחנו באמצע סקירה. הנקודה ברורה, השרה לשעבר גמליאל. אני מציע שנגמור את הסקירה ואז נקיים דיון, כי אם יהיה פינג-פונג אחרים לא יוכלו להתייחס. אני מניח שיש ביקורת, וכמו שאמרו הדבר הזה לא יעבור בצורה חלקה, ובטח לא יתחיל בצורה חלקה, אבל איכשהו צריך להתחיל. אז תסיים את המצגת ונתחיל בדיון.

תפקידם של היבואנים והיצרנים לאסוף את מכלי המשקה ולהעבירם למיחזור; הקמעונאים – תפקידם לקבל ולהשיב את הפיקדון לאזרחים הן במכונות, שלדעתנו, זה הדבר הנכון, ואנחנו גם רואים. אמנם הקצב לא היה כמו שרצינו שיהיה ונערכו לזה באיחור, אבל אנחנו כן רואים היערכות מוגברת ואנחנו גם שומעים מספקי המכונות וגם מהרשתות על היערכות מוגברת, ואנחנו בטוחים שכולם יבינו שזאת הדרך הנכונה. אבל לא צריך לשכוח, שלפי החוק, הקמעונאים, בתי העסק, צריכים להשיב פיקדון גם בלי מכונה, כמו שנעשה היום. צריך לתת שירות לציבור גם בלי מכונות ועד שיהיו מכונות.

סליחה על הבורות - -

חבר הכנסת אבו-שחאדה, אני מצטער, אני מבין, אדוני, אבל הפינג-פונג הזה יגרום לכך שנגיע לסוף הדיון בלי שיתקיים דיון. אני מבין את שאלות ההבהרה אבל אני מבקש שתרשום לך אותן ולפני שנפתח את הדיון ניתן אפשרות לשאלות הבהרה.

הצרכנים צריכים להחזיר את המכלים לבתי העסק תמורת דמי הפיקדון ולממש את זכותם וגם לממש את הזכות לקבל את הפיקדון. זאת חובה ואחריות אזרחית לפעול למען מעשה סביבתי ביותר.

מפעלי מחזור בשרשרת הייצור – אנחנו רואים כבר יוזמות להקמת שני מפעלי מיחזור שייצרו בקבוקים מבקבוקים. זה חידוש. עד עכשיו מכלי המשקה היו מוצרים נחותים יותר. שני מפעלי מיחזור נמצאים בשלבים מתקדמים מאוד וייפתחו בקרוב. החוק הזה יזם וקידם הקמה של מפעלים למיחזור בקבוק לבקבוק שסביבתית זה המיחזור האידיאלי. גם במשרד להגנת הסביבה תפקידנו לקבוע את המדיניות, תפקידנו להסביר אותה ולתת לציבור מענה און-ליין, ותפקידנו גם לעשות פיקוח, בקרה ואכיפה בשרשרת, ואנחנו נהיה שם. אנחנו נהיה שם גם בהסברה אבל במקום שזה לא יעבוד בהסברה ובהדרכה אנחנו בהחלט - -

במהלך השבועיים האלה ייצא קמפיין?

כן.

מה הוא אומר?

רגע, תכף. עכשיו יש שקף של היערכות המשרד.

תסתכלי בטלוויזיה.

כתוב "תודה".

לא, יש עוד שקף.

אני מנסה לראות איפה יש הסברה, אני רואה "תודה".

היערכות המשרד: אנחנו מקיימים שיח שוטף ורצוף עם בעלי העניין, כולל השבוע שגם נעשה מפגש מסכם עם היצרנים והקמעונאים יחד; עדכנו את נהלי הדיווח ליצרנים וליבואנים ונקפיד פה שהדיווחים יהיו אמינים ומבוקרים.

סליחה שאני מפסיקה אותך בנקודה הזאת. לגבי שיח עם בעלי העניין – דיברתי קודם קצת על הרשתות ועל היצרנים. אני רוצה לומר שבעקבות השיח שלנו עם בעלי העניין שהם חברות ייצור המשקאות ורשתות השיווק שמוכרות את המשקאות, אנחנו רואים שיש גם שונות בין הרשתות והחברות השונות. בלי לציין שמות – יש כאלה שבהחלט לקחו את זה ברצינות, נערכו והזמינו מכונות שאלעד ציין קודם - -

220.

180 שכבר נמצאות ו-220 שנמצאות בדרכן. יש כאלה שלקחו את זה ברצינות: חתמו על חוזים, הזמינו מכונות, נערכו כמו שצריך, ויש כאלה שלא. יש כאלה שהמתינו כמו שאמרתי קודם שאולי משהו יקרה. אז פה נוכחנו לדעת וגילינו במהלך השיח הזה שלא כולם ראו את זה אותו דבר, ויש כאלה שראו את זה גם כאחריות תאגידית, סביבתית וצרכנית שלהם. אנחנו בעידן שבו המכירה ושורת הרווח הם לא הדבר היחיד, אלא גם השירות ללקוח והתבנית של אותה רשת או חברה. לכן יש כאן שונות גדולה. אני בטוחה שהכניסה לתוקף תזרז גם את אלה שעדיין לא שם – להיות שם.

דיברתי על נהלי הדיווח המעודכנים. זה אמנם נושא חשבונאי משעמם אבל זה נושא מאוד חשוב. כמו שאנחנו חוזרים על זה במשך כל השיח, לדעתנו, דרך המלך להחזרת מכלי המשקה היא בבתי העסק, ולשם הציבור צריך להגיע. יש ערוצי איסוף אחרי עבור אותם בקבוקים שלא מגיעים לבתי העסק. אבל אנחנו נבקר, נפקח ונאכוף כדי שלא נעשה פה תרגילים חשבונאיים לספור כל מיני בקבוקים שמגיעים לתחנות המעבר ולא באמת מכלי משקה, לפי החוק. כמו שאמרתי, אנחנו נהיה בבתי העסק עם מפקחים שלנו ויחד עם הרשויות המקומיות שיסמיכו מפקחים כדי לראות שמחזירים את הפיקדון לציבור. יש קמפיין ארצי שייצא גם בטלוויזיה וגם בערוצים אחרים, שבו נקרא לציבור להחזיר את מכלי המשקה לבתי העסק וגם נסביר להם למה זה הדבר הנכון ביותר לעשות.

עיבוי מערך פניות הציבור – אנחנו הולכים למהלך משותף. נמצאים פה עו"ד עופר פיינשטיין ועורך דין הדס יעקובסון מהמועצה הישראלית לצרכנות שעוסקים בצרכנות כל חייהם בכל תפקידיהם. שני הגופים הממשלתיים האלה משתפים פעולה כדי לתת מוקד ייעודי לנושא הפיקדון לציבור. הם מעבים את כוח האדם, עושים מערכת חכמה, ובאותם מקומות שאנחנו נזהה יחד במערכות שלנו שמנסים באופן שיטתי לחבל בחוק – לשם נגיע באופן נקודתי. אני אומר לכם שנגיע לשם ונאכוף את זה בשיא הרצינות בקנסות משמעותיים.

קנסות של 40 מיליון שקלים שמשתלמים להם.

שנייה, שנייה.

אני אשמח לדבר כבר.

הוא כבר ממש לקראת שקף התודה.

רק בתקופת המעבר באו הקמעונאים, רשתות השיווק והיצרנים ואמרו שבתקופת המעבר יש מכלים שאינם מסומנים מייצור קודם. אנחנו לא רוצים להשליך אותם לאשפה, אנחנו לא רוצים לגרוס מכלים, תנו לנו רק להיפטר ממה שיש על המדפים. אז בעניין הזה כן ננהל אכיפה סבלנית. אין לנו עניין לראות פלסטיק שנזרק סתם למטמנות. יחד עם מרכז השלטון המקומי ותאגיד תמי"ר הגענו לנוהל פינוי מיחזוריות מבוקר ומסודר שבו המיחזוריות לא יתפנו. אנחנו מקווים שהם לא יתפנו מהיום למחר. אנחנו יודעים שיש מקומות שהתחילו בזה על דעת עצמם, ואנחנו בקשר עם מרכז השלטון המקומי ועם כל הרשויות המקומיות. הייתה גם פגישה בשבוע שעבר עם ראש העיר ירושלים שהשרה אמרה לו: תפסיקו עם זה מיד, תעצרו, סבלנות, תנו שירות לאזרח. האזרחים לא צריכים לסבול מהעניין הזה. אנחנו רוצים שזה ייעשה באופן מבוקר ויינתן מענה לציבור גם למכלי הפלסטיק שאינם בפיקדון, שיהיה מספיק נפח אצירה במכל הכתום כדי לאסוף אותם, והדברים לא יבואו באופן פתאומי ובטח שלא יגיעו מכלים לאשפה.

תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת - -

לא כחברת כנסת בלבד אלא מי שקידמה את זה.

ברור לי, ברור לי. רק לפני זה אני אבקש מד"ר אילה אליהו מהמ.מ.מ לדבר ואז אתן לשרה גמליאל לומר דברים ונבקש את התייחסות חברי הכנסת ושאר המשתתפים. בבקשה, גברתי.

תודה רבה. אני אילה אליהו ממרכז המחקר של הכנסת. במחקר שלנו שכבר התפרסם הצבענו על כמה נקודות חשובות שאולי הייתה בהם היערכות לא מספקת מצד המשרד להגנת הסביבה והגורמים בשטח. אני אצביע על כמה נקודות:

המשרד ציין שייתכן שיידרשו תיקוני חקיקה וביצוע הערכת רגולציה, וחלק מהדברים לא נעשו עד עכשיו בטענה שזה לא תנאי מקדים להחלת החוק.

הכרה בגוף מוכר – עד 2010 היה גוף מוכר לאיסוף. ב-2010 זה בוטל. השאלה האם רלוונטי לדון בזה מחדש. מבקר המדינה הציע לבחון את זה. המשרד אומר שזה לא תנאי מקדים להחלת החוק אבל יש לזה בכל זאת יתרונות כי זה מאפשר פיקוח על מספר גדול של גופים, על מחזור כספים גדול יותר. יש בזה חסרונות כי אז חברות היצרנים והיבואנים מרגישות פחות מחויבות לביצוע הוראות החוק. זאת סוגיה שצריך לדון בה.

נושא של מכונות אוטומטיות לאיסוף מכלים הוצג כאן בהרחבה. קיבלנו מהמשרד נתונים על מכונות שנמצאות ועל מכונות בדרך. אנחנו לא יודעים באלו רשויות מקומיות זה נמצא, כלומר מה הפריסה הארצית. ברור שתהיה בעיה קשה יותר בפריפריה, ולכן זאת שאלה של פריסה. וגם במחקר שהמשרד ביצע לפני החלת החוק עלה שהכמות שצריכה להיות בשביל שיהיה איסוף כמו שצריך היא בין 2,500 ל-3,000 מכונות. אנחנו רואים שאנחנו רחוקים מהמספרים האלה.

סוגיה נוספת היא תדירות האיסוף מבתי העסק. אנחנו שומעים מבתי העסק שלפעמים יש קושי בתדירות האיסוף. מהמשרד נמסר שזאת סוגיה שצריכה להיסגר בין בתי העסק לבין התאגידים וגם יש קושי לקבוע כללים לכך מכיוון שאין גוף מוכר.

סכום הפיקדון – היה ניסיון מצד היצרנים והיבואנים לתאם סכום פיקדון. רשות התחרות והממונה על התחרות עצרה את זה כי היא אמרה שזה יכול לפגוע בתחרות ולהעלות את סכום הפיקדון.

בנושא סימון מכלים ישנים – כמו שצוין המכלים הישנים עדיין לא מסומנים כחייבים בפיקדון וגם הציבור לא שילם עליהם את הפיקדון. לכן צריך סימון חדש למכלים החדשים, ולכן המשרד נותן תקופת ביניים של הקלה באכיפה - -

של חודשיים.

כן, תקופה של חודשיים להקלה באכיפה על המכלים האלה. זה גם רלוונטי לנושא של מכלים מיובאים מחו"ל שלגביהם המשרד מציין שיש בעיות בסימון המכלים האלה. מצד שני משרד הכלכלה והתעשייה מציין שיש קושי לאכוף את הדרישה הזאת לסימון כמו שהמשרד מבקש.

דבר אחרון – השפעת החוק על מערך איסוף הפסולת בכלל – הנושא של פחים ירוקים ופחים כתומים. יש מצב שבתי העסק לא יהיו ערוכים לקבל את מכלי הפיקדון מהאזרחים, והשאלה מה יקרה: האזרחים ישליכו למכלים ירוקים ואז נפח האיסוף של המכלים האלה יכול לעלות ולהכביד על הרשויות המקומיות; יכולה להיווצר תופעה של חיטוט בפחים כדי להוציא את המכלים האלה. לכן המשרד אמר שהוא נערך מצד אחד להוציא את המיחזוריות מחלק מהרשויות ומצד שני להשאיר אותן בחלק מהרשויות. אז גם כאן יש תקופת ביניים שיכולה ליצור אי הבנות ואי התאמות בין רשויות שונות ואולי ציפייה להאריך את תקופת הביניים הזאת.

נושא נוסף – אם לא יהיה מענה לקבלת פיקדון מהאזרחים האזרחים לא יוכלו לקבל את דמי הפיקדון שלהם בחזרה למרות שהם שילמו על המכלים האלה. יכולה להיווצר בעיקר בעיה בפריפריה בשל בעיות בפריסת המכונות.

נושא אחרון – המשרד הציע סוג של פתרון ביניים עם הפחים הכתומים עבור איסוף המכלים האלה, וגם כאן יכול להיות שהאזרחים לא יוכל לקבל את דמי הפיקדון בחזרה כי הם - - - לפחים כתומים או ירוקים, וגם עלולה להיות ירידה בשיעור המיחזור אם המכלים לא מגיעים למקום שמהם אוספים אותם. כמו שציין המשרד, המשרד מתכנן להחשיב כמילוי של חובות היצרנים והיבואנים רק מכלים שמגיעים דרך בתי העסק ולא דרך תחנות מעבר.

תודה רבה. השרה לשעבר גמליאל, דבר ראשון, ברכות על ההחלטה האמיצה שהתקבלה בממשלה שהשותפים שלה היו אחד המתנגדים הגדולים לכל הסוגיה הזאת. צריך לומר את זה פה שכנציגת ציבור שמקבלת החלטה מורכבת כזאת – ואנחנו מבינים את האילוצים הפוליטיים – זאת בהחלט החלטה אמיצה. טוב שהוחלט עליה. חבל שלקח כל כך הרבה שנים אבל טוב שהגיעה השרה שקיבלה את ההחלטה הזאת. בבקשה, גברתי.

אני עדיין מרגישה, לצערי, למרות שזה יום חג, יום אבל ממש. המשרד לא נערך, ואני ממש כואבת את זה מכל הלב. היינו פה לפני שנה. לפני שנה המשרד עשה את כל המחקרים כדי לבדוק איך חוק הפיקדון יוצא לדרך. כלומר עוד שבועיים הציבור היה אמור לבוא עם הבקבוקים ושיהיה לו מענה.

אני מזכיר לך שבשנה האחרונה חצי שנה הייתה באחריותך וחצי שנה באחריותה של השרה זנדברג. יש פה חלוקה של חצי שנה-חצי שנה.

הכול בסדר.

עם כל הכבוד, ויש לי הרבה כבוד, יש פה כישלון קולוסלי. יש פה חוסר היערכות מובנה. ממה שאני מבינה היה פה ביטול של ההחלטה שיכלה ליישם את זה ולאפשר לכלל ראשי הרשויות לרכוש בסיוע המשרד את המכונות כדי שיהיו פרוסות בכל רחבי הארץ במקומות שיראו לנכון. ידענו שיהיה מכשול, כפי שאמרו במ.מ.מ בנוגע לפריפריה, אז גם הייתה אפשרות לסייע לרשתות בפריפריה כדי לקדם את הנושא הזה. הייתה פה החלטה של מיטב המוחות של האסטרטגיה במשרד – עובדי מקצוע רציניים – שישבו שם יחד עם מנכ"ל משרדי ועם כל הגורמים ונתנו מערך שלם. הסיבה לכך שהגענו לכאן לפני שנה ואמרנו במהלך הישיבה הזאת שזה יהיה למשך שנה היא כדי שיהיה הזמן לרכוש את כל מה שצריך כדי שזה ייצא לפועל. אני שומעת ואני לא מאמינה למשמע אוזניי. יש רף מקסימלי. אז נתנו להם עוד חודשיים – תקשיבי, תמר, אני יודעת בדיוק מה את עברת, כנראה ממה שאני עברתי. מה שהיה פה עם הלחצים – מי שלא ראה את המערכה של הון ושלטון במערכות של קבלת החלטות - -

חברת הכנסת גמליאל, יכול להיות שלחצו עלייך ואת החלטת להעביר החלטה לממן בכספי ציבור את רשתות השיווק? - -

- - אני יודעת בדיוק מה אני עברתי ואני רוצה לדעת אם את עברת את אותם לחצים. כי לי לא נשמע הגיוני - - - וככה נראה התוצר הסופי.

יכול להיות שלחצו עלייך ואת החלטת שכספי ציבור יממנו את קוקה-קולה ואת שופרסל?

לא, לא, זאת בדיוק לא הייתה המטרה. את הולכת לממן אותם עכשיו על חשבון הציבור, על חשבון הפיקדון, על חשבון האנשים האלה. את זורקת אותם עכשיו למה - - - ביקשו - -

זה חוק אחריות יצרן, זה לא חוק אחריות רשויות מקומיות.

- - -

חברת הכנסת גמליאל והשרה זנדברג.

נשמע את הרשויות המקומיות.

אני רוצה לשאול אותך שאלה - -

השרה זנדברג, חברת הכנסת גמליאל, אני מציע - -

- - -

חברת הכנסת גמליאל, אני חושב שהתשובה שלה הייתה ברורה, והתשובה היא "לא".

סבבה. אני מאמינה לה.

התשובה היא שכספי ציבור לא יממנו את הרשתות הגדולות ביותר במשק, חברת הכנסת גמליאל.

- - -

זה שאת החלטת להוציא כספי ציבור כדי לממן חברות מסחריות ורשתות לא אומר - - - יכול להיות שעלייך היו לחצים כאלה - -

א', זאת לא אני קיבלתי. סליחה, את טועה.

- - אני החלטתי לעמוד - - -

חברת הכנסת זנדברג, את משקרת עכשיו לציבור במצח נחושה. בסדר? ממש, אבל.

חברת הכנסת גמליאל.

אז תחייבי את החברות.

יותר מזה אני רוצה לומר – ואני יכולה להבין אותך אם הופעלו עלייך לחצים - -

יש חוק. החוק נכנס לתוקף.

תחייבו את החברות.

החוק נכנס לתוקף.

אז תחייבו אותם.

החוק הוא חוק אחריות יצרן, הוא לא חוק אחריות רשות מקומית.

סליחה, גברת זנדברג, זאת אחריות שלך כשרה להגנת הסביבה, ואת נכשלת עם התוצר שהבאת כרגע לציבור.

בסדר גמור.

עשיתם את זה כבר עשור. שאלת מה היה בעשור האחרון?

לא עשור, 20 שנה.

בעשור האחרון כדי לשים את הבקבוקים שלהם אנשים היו צריכים לחכות בסופר שאיזו פקידה אולי תתפנה אליהם, ואולי ייתנו להם 50 בקבוקים, לשים אותם ולקבל את הפיקדון שלהם חזרה - -

מאה אחוז. אז עכשיו - -

את משתפת פעולה, אולי בתום לב, בצורה מאוד מוטעית ופוגענית כלפי הציבור. אם אני עמדתי בקושי רב בפני לחצים מטורפים, הייתכן שעלייך הם פתאום עברו ולא היה עלייך שום לחץ? אף אחד לא פנה אלייך? אבל התוצאה מדברת בעד עצמה. אני פשוט מזועזעת.

תודה.

כי מי שקיבלו את ההחלטה אלה אנשי מקצוע שלך במשרד.

תודה.

- - אני קיבלתי את - - -

חברת הכנסת גמליאל - -

- - -

מפאת כבודם של אנשי המקצוע ומפאת ההמשכיות הארגונית – ושאף אחת מאתנו לא תפגע באנשי מקצוע אני לא אתאר כאן מה אמרו אנשי המקצוע על ההחלטות שהתקבלו בעבר. בסדר? אני לא אגיד מפאת כבודם.

- - - את מטיחה דברים - -

מפאת כבודם, לא מפאת כבודך.

השרה זנדברג, חברת הכנסת גמליאל.

- - -

שנייה, שנייה. תנו לי לפחות את לנהל את הדיון. זאת פריבילגיה שלי. אני מציע להתמקד על מה שצופה פני עתיד. על מה שהיה אפשר לדון, להאשים ולהטיח. בואו נדבר איך אנחנו נערכים מכאן ואילך - -

שהציבור יידע לאן הוא הולך. עוד 15 יום – לאן הוא הולך?

- - אמרתי שהשנה הזאת חולקה בין שתי שרות, ואני בטוח שלשתיהן היו כוונות טובות. יש חוק שעומד בעוד שבועיים אז בואו נדבר על היערכות צופה פני עתיד ולא על העבר. אז אם את רוצה לומר את הדברים לפי תפיסת עולמך זה בסדר. בואו נתקדם משם.

אני אומר לסיום – כרגע מה שחשוב זה שני דברים: א', שיהיה איסוף. אני אוטודידקטית. עם ארבעת תאריי אני לומדת הכול לבד, אני לא נסמכת רק על מה שאומרים לי אנשי המקצוע אלא גם לומדת את כל החומר בעצמי. לכן ממה שלמדתי בזמנו במשך שנים עבדו על המשרד והגישו לו את הבקבוקים הקטנים עשרות פעמים בשביל התשלומים. יש כאן אנשי מקצוע, אז אולי נשאל אותם. אתה רוצה להציג את הנתון שאני מדברת עליו בעניין הבקבוקים הקטנים?

בואי לא - -

חשוב להבין את זה. עכשיו מה שהם עושים בפרוצדורה זה בדיוק אותה עבודה בעיניים לגבי הבקבוקים הקטנים. זה פשוט לגנוב את כספי הציבור. הרשתות שעכשיו היא טוענת שאנחנו רוצים לממן אותן – אנחנו בדיוק גזלנו את הטענות שהם טענו נגדנו – שזה יעלה להם 400 מיליון שקלים. אז אם אנחנו רוצים לקדם את הפיקדון כדי שהוא יצליח – והיו דיוני עומק במשרד על גריסת הבקבוקים מפלסטיק במכונות כדי שלא יוכלו לעבוד עלינו שוב שהבקבוקים האלה ייספרו כמה פעמים. הם ניתנו עבור המשרד כדי שלא נוכל לתת להם אותם קנסות. לדבר בקנסות זה כסף קטן. הקנס המקסימלי שיכולנו לתת להם היה כ-45 מיליון שקל. אז בין 400 מיליון ל-45 מיליון אתה מבין שיש כאן עבודה בעיניים. אם לא נאפשר אנחנו נאבד את אמון הציבור. כאן זה לא מסעדות ובתי מלון שאתה אוסף את הבקבוקים הקטנים, כאן אלה אנשים שהבקבוקים שלהם נמצאים בבית. ואם פעם אחת החוויה האישית של הציבור היא שהוא הולך לסופר ואף אחד לא מקבל אותו, יקרה שוב בדיוק מה שקרה עם הבקבוקים הקטנים. זאת הסיבה שלא עשיתי את זה תוך חודשיים, ואמרתי שזה יהיה תוך שנה כדי שנוכל להיערך בצורה הכי טובה.

אז בואי נראה - -

עכשיו המשרד בא בשיא היוהרה שיש לך לטעון בפני הציבור שאנחנו רצינו לממן את - -

גברתי, תודה.

- - זה דבר פתטי שאפשר לטעון. זה חוסר מקצועיות. אני באמת רוצה לשאול אותך אם עברת לחצים בתקופה הזאת.

כבר שאלת שלוש פעמים, והתשובה הייתה אותה תשובה.

אולי בפעם השלישית.

נראה לי שהתשובה לא תשתנה בעשר הדקות האחרונות.

אולי בפעם השישית שתשאלי התשובה תשתנה.

חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

אז התשובה היא "לא".

התשובה היא "לא". היא אמרה שלא.

בוויכוח ביניכן - -

אני מציע לא להתייחס לוויכוח, להתייחס לחוק.

זאת שאלה שמעניינת אותי אישית.

שאלת והיא ענתה.

מה שעברתי – אותי זה מעניין.

מה שאת עברת – יכול להיות שנכנעת.

אני לא נכנעתי. להבדיל ממך אני קיבלתי את ההחלטה - - -

יכולים להיות שינויי תפיסה. כך זה כשיש חילופי ממשלות. הן משנות מדיניות. זה ממש לגיטימי שיהיו חילוקי דעות על המדיניות. לא הייתי הולך לכיוונים שנרמזו כאן. זה לא נראה לי נכון וראוי. מותר לחלוק על מדיניות. זה בדיוק המהות של חילופי שלטון. אבל עד שם, עד המדיניות.

בבקשה, אדוני.

בוויכוח ביניכם מי שיכריע בסוף זה הציבור. מדוע? הוא יצטרך לשלם; והוא לא ידע ולא יועיל לו מי צודק. בסופו של דבר אנחנו עומדים בפני מצב שהציבור ישלם את המס הזה ולא יקבל החזר על הפיקדון. פיקדון במהותו הוא כסף שאמורים לקבל חזרה; ואנחנו הופכים אותו או למס או לקנס בגלל שהחוק ייכנס לתוקף בעוד חודש ולא יהיה מי שיחזיר את הכסף. יהיה גם מס סוכר ומס - - - ואולי גם מס גשם על זה שלא יורד גשם. לא יכול להיות שאנחנו נערכים לגביית כסף מאנשים שההגדרה של הכסף הזה היא פיקדון. פיקדון צריך להחזיר. הוא לא יוכל לקבל את ההחזרה, ואנחנו כבר לימודי ניסיון. צריך להבין שבנושא המיחזור יש שני היבטים: ההיבט הראשון הוא ההיבט האקולוגי; וההיבט השני הוא הסביבתי – הזבל שנשאר. בשונה מהבקבוקים הקטנים והפחיות שהיו בהם שני ההיבטים האלה – גם אקולוגי וגם סביבתי – הבקבוקים זה צריכה ביתית או מוסדית, אבל זאת לא הבעיה כי הבעיה היא אקולוגית.

עולם הדימויים שלי זה בתים. אדם שיש לו בתים צפופים או לא צפופים או נקיים לא רוצים להשאיר משהו בבית. בבית הוא מסיים את השימוש והוא רוצה להשליך אותו לאשפה או למחזר אותו. לכן א', ב' של כל הדבר הזה זה נגישות. זה לא סוד שיש בלבנו – אני אומר את האמת על הצו שחתומה עליו השרה לשעבר גילה גמליאל – אמרנו לך שזה מה שיהיה, אמרנו לך שזה יהיה גם אם - - - לכן צריך להפסיק להגיד שהיו לחצים מצד החברות, אלא לחצים פוליטיים. אמרנו לך מראש שאנשים ישלמו ולא יהיה מי שייתן להם חזרה. וזה מה שקרה. אני לא אומר שהיית צריכה לקחת בחשבון את החלפת השלטון כשהיית בתקופה לפני הבחירות, אלא גם כשאנחנו רואים שהמשרד לא יודע להתגבר על בעיות כאלה ואחרות. הוא לא מוכן לזה. שנה של היערכות זאת שנה קצרה מאוד. היום אנחנו יוצאים לדרך, ועל מה השמחה הגדולה? שמי שישלם את המחיר הזה לא יקבל את זה חזרה? אתם הרי יודעים שהוא לא יקבל את זה חזרה. אין אפשרות לקבל חזרה עם כמה מכונות שמספרן עשירית ממה שצריך. אנחנו גם יודעים שבעלי המכונות לא נערכים לזה. החמצת הפנים בין של בעל המכולת ובין של הפקידה – אנשים לא רוצים להתמודד עם הקושי ועם הציבור שאין לו את זה בצורה נגישה. א', ב' של הדבר הזה צריכה להיות הנגישות למכונות האלה. כל הוויכוח הוא באמצע. אנחנו למודי ניסיון איזה אלמנטים השתלטו על כל נושא הפיקדון. לדעתי, היה צריך להקים גוף מוכר שייתן את המענה לכול: הרגולציה, האכיפה, הקנסות. אנחנו יודעים כמה קנסות יינתנו על מי שלא יבצע את זה. אנחנו יודעים שזה אפילו לא אחוז ממה שצריך, ואין הרתעה בציבור לא במכולות ולא ברשתות. זה מקולקל, ההוא מקולקל, ההוא כבר בא פעם אחת וזה לא עובד – מה עושים עם זה? הוא משליך את זה וכבר מתייאש לפעם הבאה. היום יש ציבור שכבר מכיר את זה. הציבור ממורמר לא סתם. הוא לא רק ממורמר שמטילים עליו – הוא ממורמר מזה שמטעים אותו. נותנים לו פיקדון – תקרא לזה מס ויהיה לו יותר קל, 30 אגורות מס אקולוגי. אבל אל תגיד לו שאתה עושה פיקדון כי אתה דורש ממנו את המס - - - ואתה לא יכול לקבל את זה חזרה.

זה לא סוד שאני בא מהציבור החרדי. אמרנו שזה מה שיקרה מראש. בכל הנושא של שיתוף הפעולה בעניין המיחזור שיתפנו - -

מה אתה מציע? מה הפתרון שאתה מציע?

- - -

מה הפתרון שאתה מציע כדי שהעסק הזה יפעל?

אי אפשר להחליט - -

לא "אי אפשר". מה אתה מציע כדי שזה יקרה?

הכלובים וכל כלי האיסוף היו מפוצצים. הפוך - -

אז מה אתה מציע כדי שהחוק הזה יעבוד?

- - -

חבר הכנסת מקלב, אל תתחמק. איך אתה מציע למשרד לפעול כדי שהחוק הזה ימומש?

קודם כול שאהיה שר.

הבנתי. ומה הלאה? חוץ מהמקום הפופוליסטי?

מה שאמרה נציגת מרכז המחקר – גוף מוכר.

גוף מוכר זה אחד הדוגמאות. אל תחילו את הדבר הזה לפני שאתה יכול לתת את המענה. אנחנו מחויבים לאיכות הסביבה ול"לא תגנוב" אנחנו לא מחויבים? זה ערך קצת לפני כן. לא תגנוב מאזרח שאתה לוקח ממנו פיקדון ולא תוכל להחזיר לו אותו. כל ההיערכות שצריכה להיות בנוגע לאיסוף – ראינו כמה שזה מורכב, כמה שאפשר להביא פעמיים או לא פעמיים; צריך לנסות סוג של ברקוד לכל החברות יחד בשביל הפיקדון, שכל אחד יוכל להחזיר את זה בכל מקום שאפשר יהיה לעשות את זה שמיש ונגיש. אני יכול להרחיב על זה אבל אפשר לקחת את מה שהמ.מ.מ. אמרו כשנגעו בכמה נקודות. יש חוות דעת שהחברות עשו - -

זה לא נכון. אי אפשר להחזיר בכל נקודה.

נראה לי שרשת "ויקטורי" לא תדבר היום, נראה לי. פשוט זה מה שאת מבקשת כאילו.

משפט אחרון, בבקשה.

אי אפשר להגיד שאחרי 21 שהחוק הזה לא מומש וסוף כל סוף מומש, וכל מה שקשור לחוק ושאר האלמנטים – החוכמה היא לגבות כסף? זה הדבר הכי קטן בכל המערכת. כל החוכמה כאן שמצריכה הרבה זמן היערכות היא איך אתה מחזיר את הפיקדון, מה אתה עושה עם כל מה שמחזירים. על זה היה צריך - - רק לגבות 30 אגורות? זה הדבר הכי קל לעשות.

תודה רבה, אדוני.

אם אני יכולה להתייחס לסוגיות האלה שגם הועלו על-ידי המ.מ.מ וגם חלק מהסוגיות הענייניות שהעלה חבר הכנסת מקלב לגבי הגוף המוכר וגם לגבי סכום הפיקדון שהייתה אליו התייחסות בדוח של המ.מ.מ. חבר הכנסת מקלב אומר ביושר שהוא חשב שהשרה לשעבר גמליאל לא הייתה צריכה לקבל את ההחלטה הזאת וגם עכשיו הוא חושב שצריך להמתין עד שיהיה גוף מוכר או שהשמש יזרח או עד שהשמים יפלו. בסדר, זה לגיטימי - -

לא. שאנשים יקבלו את כספם חזרה.

אתה חשבת מראש או אחרים ממפלגתך חשבו בשנת 99' שלא היה צריך, וב-2016 שלא היה צריך, וחשבו שב-2020 לא היה צריך, וגם עכשיו הם חושבים שלא צריך - -

והם צדקו. נכשלתם.

- - וזה בסדר גמור. זה לגמרי לגיטימי ומכובד. אבל אם אני עוברת לצד של אלה שכן מעוניינים באיחור של למעלה מ-20 שנה לטפל בפלסטיק הזה אז אני אומרת באופן ברור: בנושא של הגוף המוכר – יש עמדות לכאן ולכאן ושווה לשקול את זה. אגב, יש גם עמדות לצד השני כי יש חוקים עם גוף מוכר שלאו דווקא עובדים טוב, ומצד שני אנחנו רואים שכבר מתפתחת תחרות שיכול להיות שהיא גם תוכיח את עצמה. אבל זאת סוגיה לדיון. הנושא של סכום הפיקדון – גם הוא סוגיה לדיון. הוא מצריך חקיקה.

אני אומרת כאן בצורה ברורה: אני לא הייתי מוכנה לשום דחייה בחוק כדי לעשות בו שינוי כזה או אחר, ובכך לשרת את אלה שחשבו שאולי הפריץ ימות או אולי הכלב ימות או אולי משהו יקרה וזה לא ייכנס. בשיח שלי עם הרשתות גם עם הרשתות וגם עם היצרנים אמרתי שאנחנו בהחלט מוכנים לבחון שינויי חקיקה ושינויים מתוקף החוק אבל לא על חשבון כניסת החוק לתוקף ולא כאמצעי לדחות את החוק בידי אלה - - -

טוב שאת אומרת בכנות שלא מעניין אותך מה התוצאה.

לא, לא.

זה לא מה שהיא אמרה, זאת הפרשנות שלך, אדוני.

- - -

- - - זה לגיטימי - - -

תגידי שאנשים יקבלו את הכסף חזרה. תגידי בקצרה.

חבר הכנסת מקלב, הנושא ברור. אנחנו נתייחס גם במהלך הדיון לאופן שבו התושבים והאזרחים יקבלו את הכסף חזרה.

זה מאוד מטריד שגם היום לא כולם מקבלים את הסכומים על הבקבוק הקטן, אלא באמצעות יבואנים כאלה ואחרים שכביכול עומדים ביעדי החוק. כאן המטרה היא שבאמת יהיה קשר ישיר בין הצרכן שצורך את הבקבוק הגדול, ורובו בבית שלו במשפחה, בניגוד לבקבוקים הקטנים שזה לרוב במקומות המסחריים והמוסדיים יותר. ונסגור את המעגל הזה – במקום שהוא קונה שם הוא יחזיר ושם הוא יקבל. כל הסוגיות האלה בהחלט ראויות לבחינה אבל לא כאמצעי לדחות את החוק ולהשיג דחיות נוספות.

לא יכול להיות - - - פיקדון - - -

חבר הכנסת מקלב, אני רוצה שחבר הכנסת יעקב אשר יתייחס לדברים.

- - -

לא, אנחנו קצרים בזמן ועוד לא שמענו את שאר המשתתפים.

תודה, אדוני היושב-ראש, קודם כול, ראיתי את הוויכוח שהיה פה קודם ואני חושב שהכוונות גם של השרה הקודמת וגם של השרה הנוכחית הן כוונות טובות. גם להציג את זה כאילו יש אנשים מסוימים עם גוון פוליטי מסוים שלא רוצים שיאספו ורוצים שיישאר, זה פשוט להטעות את הציבור וזה לא נכון.

לדעתי, יש טעות בקונספציה, ויש גם פתרון. אני גם הצגתי את הפתרון הזה, ולא רק הצגתי אלא אפילו הגשתי הצעת חוק בעניין הזה. אני אגע בזה בשתיים, שלוש נקודות: קודם כול צאו מנקודת הנחה שאנחנו לא רוצים לבזבז זמן. מבחינתי כל דבר שאפשר לעשות שיהיה יעיל ופרקטי ושלא יהיה מצב שבסוף שודדים את הציבור – כי בסוף שודדים את הציבור. אי אפשר להתעלם מזה. את יכולה להגיד הכול אבל מזה אי אפשר להתעלם. גם בשביל כדור הארץ שאנחנו חיים בו וגם בשביל הציבור. העיקרון צריך להיות – המזהם משלם; והמזהם פה זה היצרנים. היצרנים הם בערך 10 חברות בארץ – זה הרבה יותר קל מאשר להתנהל מול מיליוני אנשים בצורה כזאת או אחרת. זה עיקרון אחד.

העיקרון השני – גם בפרקטיקה אנחנו יודעים שכדי להסתדר עם העניין הזה חנות תצטרך חדר שלם, והמכונות שיביאו שירסקו את זה או לא ירסקו את זה, ואם יביאו, ומתי יביאו – ואני לא רוצה להיכנס כרגע למה שאמרתי קודם או מה אמרתי למישהו כזה או אחר – בסופו של דבר זה להעסיק עובדים בזה ובסוף זה עולה לצרכן. אף אחד לא עובד בהתנדבות. היושב-ראש, אתה ואני באנו מאותו מקצוע ואנחנו יודעים להיות פרקטיים.

גם השרה זנדברג הייתה חברת מועצה בעיריית תל-אביב.

יש חוק שנקרא "חוק האריזות". אני הצעתי בזמנו הצעת חוק לפני כשנתיים, שלוש. צריך לעשות לפעמים ריסטרט באמצע ולחשוב. פעם הייתה בעיה קשה מאוד של קרטונים ברשויות המקומיות. הדברים האלה נפתרו. החלנו את זה על החברות הגדולות ולא על האנשים הקטנים. היום יש טכנולוגיות שמשתפרות והולכות. אנחנו גם יודעים שהמיחזור במקור לא כל כך מצליח במדינת ישראל. יכול להיות שצריך לשנות וזה גם מתחבר לדיון אתמול במידה מסוימת. אנחנו לא נגד. אנחנו נראים כל הזמן כאלה נגד, אבל אנחנו לא כל הזמן נגד. אנחנו אוהבים להיות פרקטיים. והפרקטיות זה לא לבוא ולהגיד את הסיסמאות הנכונות, אלא להביא את הביצוע הנכון בסופו של דבר.

הביצוע הנכון בעניין הזה – כמו שאמר חבר הכנסת מקלב, חוק הפיקדון פשט את הרגל.

אז מה הפתרון? אנחנו כבר בלחץ לפתרון.

רגע, הנה אני מגיע. אם אפשר שהשרה תוכל להקשיב לי.

אני מקשיבה לך כל הזמן.

שלא יפריעו. גם אנשי המקצוע יכולים להפריע לכם.

לא מפריע.

יש לנשים עם יכולת של חלוקת קשב ברמות גבוהות.

- - -

בפיקדון על הבקבוקים הקטנים ראינו לאיזה שווקים זה הולך – מי מתעשר מזה ומי מטפל בזה. זאת שיטה מיושנת. אני מציע שהוועדה המכובדת תיסע לטיול באזור עטרות ותראה שם מפעל למיחזור אופטי חכם שיודע להפריד. כל ירושלים היום - - - בצורה כזאת.

אני לא מבקש לדחות את זה או לא לעשות שום דבר. לדעתי, הרעיון של השרה גמליאל היה רעיון לא ישים. אני לא רואה את החברות במדינה הזאת יודעת להביא את כל המכשירים לכל המקומות וכולם ירוצו וכל אחד ישים בכיס את הבקבוק הקטן כדי לזרוק אותו לשם. אני לא רואה את זה.

אני אומר דבר אחד. גברתי השרה, תאמיני לי, תרשמי לך את זה ותקיימי על זה דיון מקצועי. צריך להחיל את חוק האריזות, לתת להם למצוא את הפתרונות שלהם, ואולי להגדיל את - - - של העניין הזה ולפתוח את זה יותר ולא להשאיר את זה רק בידיים מסוימות. הם יצטרכו למצוא את הפתרון, הם יתמודדו עם העניין הכספי. לא הציבור צריך להיות באמצע. העירוב של הציבור באמצע הוא לא נכון, בטח לא בימים של גל התייקרויות.

לכן אני אומר שצריך לעשות עצירה. אני לא אומר לך מה לעשות כרגע או לא לעשות כרגע. את תגידי – אז אתה רוצה לדחות, כל הנאום שלך היה בשביל לדחות. לא. אני אומר שיש פה טעות לכל אורך הדרך. המדינה השקיעה המון על הפחים הירוקים והכתומים. אתה ראש עיר, אני ראש עיר – יש מקומות שזה עובד, במקומות קטנים ומסודרים, ויש הרבה מקומות כמו ירושלים שמיחזור במקור לא עובד. אז שינו את הדרך. תחשבו על הדבר הזה: להטיל על החברות. אני לא מרחם עליהן, אבל הן יידעו לעשות את זה, והן גם ירצו לעשות את זה. יהיה להן אינסנטיב כספי לעשות את זה בלי לערבב את האזרחים בתוכו ולהשית עליהם את יוקר המחיה שנופל עליהם כרגע מכל מקום גם בגלל דיאטה, גם בגלל כדור הארץ וגם בגלל סתם החלטות של האוצר. בסוף הציבור משלם יותר, והממשלה הזאת אומרת שהיא רוצה לעצור את יוקר המחיה. זה לא ייעצר. זה יוקר מחיה. אנשים לא יצליחו להחזיר את כל הבקבוקים חזרה, יתייאשו מזה מהר. אני יודע מה קורה אצל אנשים נורמטיבים. יש לי הצעת חוק מאוד מסודרת בעניין שהוגשה ואני מוכן לשלוח לך אותה שוב. אני מציע לכלול את זה בחוק האריזות כך שהכול יטופל במסגרת אחת, כל אחד בספציפיות שלו בצורה נכונה. חוק הפיקדון הזה הוא חוק עקום, הוא לא עובד. נקודה.

תודה רבה, אדוני. נעבור - -

אני רוצה תשובה על זה.

אני מניח שהיא גם תשיב. נשמע עוד כמה.

רק - - -

לא, היא הקדישה היום את הדיון הזה כי הוא דיון חשוב.

אנחנו הזהרנו לפני שנה וחצי שהתכנית הזאת לא תצא לפועל.

חבר הכנסת אשר, חבר הכנסת מקלב אמר ביושר שהוא חשב שזה לא היה נכון מהרגע הראשון וגם עכשיו הוא חושב ככה. וזה בסדר.

אנחנו לא נגד מיחזור. אנחנו שיתפנו פעולה מאוד במיחזור בלי שמשפחות קיבלו אגורה. תשאלי את הגופים כמה מיחזור היה באזורים חרדים. אתם לא עמדתם - - -

דווקא חוק הפיקדון עובד מצוין בחברה החרדית.

חברים, העסק הזה מוצה. אני מבין שאתם חושבים שהעסק הזה הוא כישלון.

לא רק זה – אני הגשתי הצעה שאפשר יהיה להחזיר יותר ממה שמקבלים.

אני עוד לא שמעתי פתרונות, למעט חבר הכנסת אשר שנתן כמה פתרונות.

נעבור למי שעוסק היום באיסוף – יושב-ראש דירקטוריון תאגיד המחזור אל"ה, השר לשעבר אבי ניסנקורן. ברוך הבא, אדוני. הוא גם היה יושב-ראש הוועדה המסדרת וגם שר משפטים מוצלח, יש לומר, לדעתי. בבקשה, אדוני.

תודה רבה ליושב-ראש הוועדה, לחברי הכנסת, לשרה, לשרה לשעבר ולנוכחים, אל"ה נערכה לאיסוף ב-1 בדצמבר. מבחינתנו החובה שקיימת בחוק תקוים. הקמנו מערך הסעות של עשרות משאיות שיסתובבו ויאספו מבתי עסק. גם התדירות תהיה כזאת שבתי העסק לא ירגישו איזושהי מצוקה. הבקבוקים ייאספו מבתי העסק על-ידי אל"ה שיש לה פריסה בכל הארץ מהצפון עד הדרום. לכן במישור הזה, בשם היצרנים שאנחנו מטפלים בהם, אנחנו נעשה איסוף בכל הארץ בצורה מסודרת. עשינו כמה ישיבות עם השרה ועם המשרד להגנת הסביבה והצגנו את ההיערכות. כרגע ההיערכות נכונה לשלב הזה. אנחנו גם נקים מערך מיחשוב שיתמוך בהיערכות.

בהזדמנות הזאת אני רוצה לציין שהשוק כרגע לא מוסדר, והדרך היחידה האמיתית להסדיר אותו לטובת האיסוף, לטובת היצרנים ולטובת עמידה בחוק הזה אבל קודם כול לטובת הציבור ועמידה בחוק עצמו זה שיהיה גוף מוכר. גוף מוכר יאפשר תכנון הרבה יותר מסודר. זה קיים כמעט בכל מדינה שיש בה חובת איסוף. המ.מ.מ ומבקר המדינה ציינו את זה. חייב להיות דיון עומק במשרד להגנת הסביבה שינתח את האירוע הזה. זה אירוע שיתמוך באיסוף ויביא למגמה הרבה יותר גבוהה של איסוף מבתי עסק.

מעבר להיערכות השוטפת אני אומר שקיבלנו את האמירה של השרה, ואנחנו מפרידים בין שני הדברים: בין ההיערכות מצד אחד ובחינת גוף מוכר מצד שני. את ההיערכות ביצענו ונקיים בכל הארץ מאילת ועד דן; במקביל חייבת להיות בדיקת עומק בנושא של גוף מוכר.

תודה רבה, אדוני. עורכת דין כרמית ברדוגו מתאגיד המיחזור "אסופתא", בבקשה.

שלום לכולם, תודה על הדיון החשוב. גם אנחנו נערכים לאיסוף שלנו וליצרנים שאנחנו מייצגים. אבל מעבר לזה אנחנו פועלים ומייצרים מכונות אוטומטיות - -

מייצרים בארץ?

לא.

מייבאים אותן?

כן. אבל זה ייצור שלנו שאנחנו מפקחים עליו לפי הדרישות ולפי האפיונים שראינו שמתאימים לשוק עם הרבה יתרונות של מכונות שלא קיימות כיום. כרגע יש לנו בסביבות 50-40 מכונות. תוך חודש יהיו עוד כ-100 מכונות וחודש אחר כך עוד 100 מכונות. ברגע שרשתות השיווק מזמינים מאתנו אנחנו עומדים בייצור ומספקים.

כמה מכונות, לדעתכם, צריך לפזר ברחבי הארץ כדי לעמוד ביעדים?

לדעתנו, 2,000. גם המכינות שלנו, מאחר שיש להן טכנולוגיה אחרת והן לא דוחסות אלא גוזרות את המכלים הן מכילות הרבה יותר מכלים. לכן, לדעתנו, אפשר להסתדר גם עם כמות כזאת של מכונות. יש לגזירה ולגריסה, כמובן, יתרונות משמעותיים: גם משמעות סביבתית – פחות משאיות, התכיפות יורדת.

המכונות יוצבו בידיכם ברשתות השיווק?

כן, הן נמצאות ברשתות השיווק. אפשר לראות אותן בהרבה רשתות היום בארץ.

האם בחנתם את האפשרות ליצור קשר עם רשויות מקומיות כדי לפזר אותן במרחב הציבורי כדי שזה יהיה זמין יותר?

בדקנו. נפגשנו עם רשויות.

יש היום אנשים שרוכשים באינטרנט, וזה הולך וגדל. הם לא מגיעים לרשתות, והיו מעדיפים שאם הכלובים נלקחים מהם לחפש את המכונה הקרובה לביתם. אז השאלה היא אם אתם מתקשרים עם רשויות מקומיות כדי לפזר את זה.

אנחנו נפגשנו עם הרשויות המקומיות. זה היה סביב העניין שבאותה תקופה חשבו שתהיה תמיכה של המשרד כי בכל זאת המכונות עולות כסף ויש תחזוקה, ואי אפשר להציב אותן בכל מקום באוויר הפתוח. אבל זה לא התקדם כל כך מצד המשרד אז כרגע לא מצאנו את המודל הנכון.

מי מממן אתכם עכשיו?

מי מממן אותנו? קודם כול אנחנו תאגיד מיחזור – אנחנו נותנים שירותי איסוף ומיחזור ליצרני היבואנים בתמורה לדמי הפיקדון ומשיבים את דמי הפיקדון לציבור. בכובע של המכונות אנחנו מוכרים מכונות לרשתות השיווק. הם בתי העסק שהחוק חל עליהם והם יכולות לבחור – או שישימו עשרה אנשים לטפל בזה וזה יעלה להם הרבה מאוד כסף או שיהיו מכונות והם ישלמו עליהן. זה יחסוך להם. והם מצביעים ברגליים.

מי מקבל את ה-30 אגורות?

הציבור מקבל את ה-30 אגורות.

אבל מי מממן אתכם?

חבר הכנסת מקלב, הם חותמים על חוזה עסקי עם רשתות השיווק על הצבת המכונה, איסוף הבקבוקים מהמכונה, תחזוק המכונה ככל שצריך – כדי שהציבור יוכל לבוא, לשים את הבקבוק ולקבל את הפיקדון חזרה. מאוד פשוט.

המכונה היא הדרך המושלמת לסגירת המעגל.

מה הם מקבלים בשביל זה?

יש להם חוזה עם הרשתות.

יש להם חוזה עם רשתות השיווק. שוב אני חוזרת – החוק הוא חוק אחריות יצרן. היצרן מייצר את הבקבוק וגם מוכר אותו. הוא מוכר אותו באמצעות הרשת. הרשת היא מקום המפגש בין היצרן לבין הצרכן גם במכירת הבקבוק, ולפי החוק הזה, גם באיסוף הבקבוק. זה המעגל.

מי הבעלים של אסופתא?

אח שלי.

התכוונתי שזה לא יצרנים.

זאת חברה פרטית למטרות רווח שעובדת כבר 20 שנה בתחום הזה.

אני רוצה להתייחס ל"גוף מוכר".

בבקשה, התייחסות לגוף מוכר.

ההסכם בפרצה. אם את מחייבת את הרשתות, ושם יש מכונות – הם משלמים בכל מקרה.

הציבור צריך להחזיר את הבקבוק. מאיפה הם ישיגו את הבקבוק?

התייחסות לגוף מוכר, בבקשה.

דווקא בחוק הזה יש דוגמה טובה שבעבר היה סוג של גוף מוכר. הוא לא נקרא בזמנו "גוף מוכר", זה היה תאגיד סטטוטורי, תאגיד אל"ה, וראינו שהם לא עמדו ביעדים, והחוק שונה. לא בכדי היה שינוי של החוק. יש לזה הרבה יתרונות וגם הרבה חסרונות. ראינו דוגמה לזה גם בחוק הזה. אנחנו, כמובן, לא מתנגדים, ויש הרבה יתרונות שצריך לקחת בחשבון. אבל בחוק הזה כבר היה גוף מוכר, וצריך גם לזכור את זה.

תודה רבה. תאגיד מיחזור אביב, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, לבעל רשת יש כדאיות, הוא צריך - -

תכף נשמע את הרשתות.

- - -

בוא נדבר עם עוד תאגיד מיחזור אחד, תאגיד אביב, ואז נעבור לרשתות.

בעיקרון במקום שמוכרים שם מקבלים.

בשביל זה יש מכונות.

אבל כך כתוב בחוק.

בדיוק, חבר הכנסת מקלב, בדיוק. לא במרחב הציבורי, לא במתנ"סים – במקום שקונים. זאת דרך המלך של החוק הזה.

צריך לפתור את הבעיה המקוונת. זה נכון, זה דבר שצריך לפתור אותו. חוץ מהציבור החרדי שהפסיק - -

בסדר, חבר הכנסת מקלב, הנקודה ברורה.

מנכ"ל אביב תאגיד מחזור, נמצא כאן? עמנואל שלם או ירון מזרחי נמצאים?

זה מפעל מיחזור, לא תאגיד.

מפעל מיחזור.

שלום. אני ירון מזרחי, אנחנו ממפעל אביב למיחזור בקבוקים. אנחנו מאוד מחכים לחוק שייכנס לתוקף. בנוגע לדברים שנאמרו פה על מערכות אחרות ואפשרויות אחרות זה נחמד ברמת האמירה אבל, בסופו של דבר, החומר לא יוצא ברמה איכותית ולא יאפשר מיחזור ברמה גבוהה, כלומר כלכלה מעגלית ומניעת הטמנה ומיחזור ברמה כלכלית מלאה כך שהבקבוקים יחזרו להיות בקבוקים. זה בנוגע למה שהעלה חבר הכנסת שטרן, כמדומני.

בנוגע לפעילות שאנחנו נקטנו לצורך המיחזור בפועל המפעל כרגע בהתהוות. הוא קצת מתעכב בגלל רשויות. הרשות המקומית פה קצת מקשה עלינו בהיתרי בנייה במשך שמונה חודשים.

איפה המפעל מוקם?

בנאות חובב.

מעבר לזה אנחנו בשלבים סופיים. לא אמורה להיות בעיה אבל איכשהו זה מתעכב לנו כבר הרבה זמן. כמו שציינתי כבר כשמונה חודשים. אני מקווה שאנחנו בשלב סופי כי חסר לנו בסך הכול מבנה של 120 מטר כדי להשלים את הכול. זה משהו קצת מגוחך.

כמו שאמרתי אנחנו ערוכים למיחזור. לולא העיכוב הזה יכולנו להיות כבר בעבודה.

בסדר, אבל כרגע אנחנו לא עוסקים בהיתרי בנייה שאתה צריך לפתור.

לא, לא. אני רק אומר שאנחנו כמעט בסוף ההיערכות לפעולת המיחזור שנדרשת לפיקדון.

עד שכבר יש הסתייגות של איכות הסביבה - -

בדיוק.

נמרוד הגלילי, מנהל תחום רשתות המזון באיגוד לשכות המסחר, בבקשה.

שלום וצהריים טובים לכולם, רשתות המזון עדיין לא ערוכות לחוק הזה. הן יקבלו ויישמו את החוק הזה. הולכים להיות ימים מאוד לא פשוטים ביישום החוק הזה. זה נכון שההרחבה עברה לפני שנה אבל ההחלטה הסופית של בית המשפט הייתה ביולי האחרון.

נו, אז מה?

בסדר, אבל אפשר להגיד - -

מי עתר לבית המשפט?

אנחנו עתרנו מספיק זמן מראש. אבל אפשר להגיד לרשתות - -

לא הבנתי.

גם אני לא הבנתי את האירוע הזה. אדוני, יש חוק שאמור להיכנס לתוקף במועד מסוים. אתם עתרתם כדי לעצור אותו, לא נערכתם בזמן הזה - -

אף אחד לא ביקש לעצור אותו אבל אתה לא יכול לדרוש מגופים עסקיים להתחיל לרכוש מכונות בעשרות אלפי מיליונים די ליישם את החוק שיכול להיות שייקבע אחרת כי היו לנו השגות מאוד לא פשוטות על החוק.

ברגע שהעתירה נדחתה אי אפשר להגיד שעכשיו אין להם זמן אחרי שהם בזבזו זמן.

כבוד השרה, הרשתות יישמו את החוק הזה.

איך אתם הולכים ליישם את החוק הזה כשאתם אומרים שאתם לא ערוכים לחוק הזה?

דרך המלך ליישם את החוק הזה היא אכן בעזרת מכונות. מרבית הרשתות הזמינו מכונות – זאת הצטיידות לא פשוטה. לוקח זמן לייצר אותן, ולוקח זמן עד שהן מגיעות לארץ. יש עיכובים גדולים. ב-1 בדצמבר לא יהיו מכונות במרבית הסניפים. יצרכו ליישם את זה בדרך אחרת. עם הזמן יותר ויותר סניפים יעברו, כנראה, ליישם את ההחזר בקבלת המכלים בעזרת מכונות. כל רשת תקבל את ההחלטה באופן עצמאי.

מהי הדרך האחרת שבה אתם מתכוונים ליישם את החוק?

יזרקו את זה לפח.

שנייה, שנייה, מקלב, הבנתי. הבהרת לי את זה.

לצערי, ככל הנראה, אין דרך אחרת מהדרך שמתקיימת היום - -

אמרת שתיישמו את זה בדרך אחרת.

- - - לאסוף את זה בשקים גדולים ולחכות שתאגידי המיחזור שאיתם הרשתות עובדות יבואו לאסוף.

תגיד את האמת - - -

אחת הבעיות הכי גדולות – וזה דבר שדרשנו שהמשרד יתערב לפי הסמכות שלו בחוק – היא לקבוע את תדירות האיסוף של המכלים הריקים מהרשתות. למשרד יש הסמכות הזאת. הוא צריך לקבוע את התדירות של האיסוף. אם אין תאגיד מוכר האחריות היא של היצרנים. הם צריכים לקבוע אחריות ליצרנים לאסוף את המכלים הריקים מסניפי הרשתות. כי מה שקורה כרגע זה שיש שקיות ענקיות. אני מבין שיש כאן בעיה של חוסר יכולת לאכוף את הסעיפים האלה, אבל זאת עוד סיבה שבגללה צריך להביא לשינוי ולהתאים את החקיקה לדבר הזה - -

אדוני היושב-ראש, בבירות - - -

- - כי לא יכול להיות שידרשו מהרשתות עוד ועוד אבל לא יבוא מי שיאסוף את זה.

אני רק רוצה להעצים את דבריך: החברה היצרנית של הבירות שגם מביאה ומספקת גם לוקחת חזרה את הבקבוקים הריקים.

תודה.

אותה חברה שמייצרת שעכשיו מספקת סחורה לאותה רשת לוקחת באותה מידה את הבקבוקים חזרה.

תודה.

רק להגיד שהחוק הוא חוק אחריות יצרן, וגם האכיפה והקנסות, כאשר יש, על אי עמידה ביעדים חלים על היצרנים. אז החוק מייצר מאזן שלפיו נקודת המפגש בין הצרכן לבין היצרן היא רשת השיווק שמוכרת וגם צריכה לאסוף. אבל אתה צודק שהציפייה והאחריות ביחסים המסחריים בין היצרנים לבין הרשתות באמצעים כאלה ואחרים זה גם למכור, המיצוב על המדף וגם לאסוף. אם לא עושים את זה אז האכיפה היא גם על היצרנים.

אבל פה דרשנו ואנחנו עדיין דורשים ומבקשים, יותר נכון, להפעיל את הסמכות שיש לממונה לפי סעיף 7(ג) לחוק הפיקדון ולתת הוראות לפרקי זמן לתדירות ולכמויות של איסוף. כי מה שקורה היום זאת בעיה תברואתית קשה. נאספים כמויות של מכלים ריקים עד שתאגידי האיסוף, בעיקר אל"ה, באים לאסוף את זה.

כמה מכונות יש בשלבי רכישה, אם בכלל התחלתם בשלבי רכישה?

זה אצל כל רשת ורשת באופן עצמאי. אנחנו כארגון לא - -

אין לך נתונים?

מה העלות של זה? עלות גבוהה?

עלות גבוהה. מעל 100,000 שקל למכונה.

אחר כך גם בתחזוקה.

גם עוד תחזוקה.

על מי זה נופל בסוף? אני שואל שאלה.

החוק שותק.

אני לא רוצה להתפרץ, אבל עלינו.

נכון, את לא תתפרצי.

החוק שותק. כרגע זה חל על הרשתות. האם הרשת תוכל לקבל מזה משהו מהיצרן? אני לא יודע, אני לא - - -

לא מהיצרן. אתה לוקח בסוף מהלקוח.

הלקוח משלם. בסופו של דבר זה יוקר מחיה.

- - -

חבר הכנסת אשר.

בסופו של דבר כל העלויות של רשתות המזון מתגלגלות הלאה.

- - -

- - -

אני מצטער, השרה וחבר הכנסת מקלב, אי אפשר. אתה מנהל איתה שיח, אתה מנהל איתו שיח ואף אחד לא מבין שום דבר.

סליחה.

יש בין הצופים בבית שלא מבינים שום דבר. אז בואו ניתן לו לשאת את דבריו ונתקדם.

אבל יש פה עלות שנופלת על האזרח, חוץ מאשר לקחת ולחזור.

זה לא נופל עליהם.

העלות של המכונות תיפול על האזרחים.

- - -

בבקשה.

בעיה נוספת מעבר לכך שתקופת המעבר של חודשיים לא מספיקה. אנחנו חושבים שצריך תקופת מעבר ארוכה יותר, אבל, לצערי, המשרד לא נענה לבקשה שלנו.

תקופת המעבר לא הייתה של חודשיים, תקופת המעבר הייתה של שנה. מפסק הדין עברו חודשיים.

לא, לא על זה אני מדבר, כבוד היושב-ראש. אני מדבר על התקופה שהמשרד יהיה סבלני באכיפה.

אה, אי אכיפה, כן. זה חודשיים. אמרתי את זה בהתחלה. מה שנקרא "אכיפה סבלנית". סליחה, טעיתי.

נכון. חשבנו שצריך קצת יותר אבל לא נענינו.

הבעיה האחרונה שאני רוצה לציין היא שבסניפים קטנים ובינוניים תהיה בעיה למקם את המכונות. אם לא יהיה שיתוף פעולה מצד הרשויות המקומיות לפטור מהיתר להצבת המכונות – וכרגע אין פטור כזה – אני צריך למצוא מקום ולהגיש בקשה, ועד שאני מקבל את הבקשה מהרשות המקומית – תהיה פה בעיה כי אין מקום. אם אני צריך למצוא מקום בתוך הסניף – אין לי. חשוב להבין שהחוק הזה חל על כל עסק מעל 28 מטר. זה כלום.

תודה.

מה הגודל של המכונה?

תלוי. יש מכונות קטנות.

נשמע את קרן שינמן, נציגת היצרנים מהחברה המרכזית לייצור משקאות קלים, בבקשה.

שלום, אני בזום אבל בחדר הוועדה יושב עורך דין אמיר ונג שמייצג את יצרני המשקאות באיגוד המזון, אז אולי עדיף שתתחילו איתו.

אין לך מה לומר כאחד היצרנים הגדולים?

בוודאי שכן. כחברה מרכזית אני יכולה לומר שעשינו את כל מה שהיינו צריכים לעשות כדי לעמוד ביישום של החוק ב-1 בדצמבר. אנחנו החלפנו ברקודים, שכפלנו את כל התוויות - -

החלפת הברקודים היא נקודה חשובה.

- - ונערכנו באמצעות אל"ה ליישום של האיסוף. אנחנו, כמובן, חוזרים על בקשותינו ששוחחנו עליהן עם המשרד פעמים רבות במשך השנה האחרונה לדברים שהמשרד צריך להסדיר. לפני המכונות יש שאלה של גובה דמי הפיקדון – האם בין תהיה מכונה או בין קופה ראשית תקבל את האדם עם המכל הריק הוא בכלל ייצא מהבית בשביל להחזיר את הבקבוק בשביל 30 אגורות?

סקר שהמשרד להגנת הסביבה הוציא במהלך הדיונים על חוק הפיקדון הראה שרוב הציבור לא יילך לרשתות להחזיר את המכלים גם אם יהיו מכונות גם אם תהיה פריסה של 3,000 מכונות.

מה אכפת לך?

כאמור, כמו שהחוקרת ממרכז המחקר והמידע של הכנסת שהכינה את הדוח - -

את מציעה להעלות את הפיקדון – עוד משהו להטיל על הציבור. מה את מציעה?

אם אנחנו מצפים שהציבור יהיה מעורב בחוק הפיקדון אנחנו מצפים שהוא יקבל את הכסף חזרה שהוא שילם ולא יזרוק את הבקבוקים לפח. בוודאי – זאת המטרה של החוק הזה.

- - - מה את ממליצה לעשות? בכמה להעלות?

אני לא יודעת. לדעתי, נדרשת עבודה של המשרד על העניין הזה ולהבין מתי הציבור יהיה בעל מוטיבציה ללכת להחזיר את זה. היום יש 24 אלף מיחזוריות שפרוסות ברחבי הארץ, וחלק לא מספיק גדול מהציבור, כ-30%, עד כמה שאני זוכרת, עושים את זה בלי שיהיה להם. אנחנו הולכים להחליף להם את 24 אלף המיחזוריות שפרוסות ברחבי הארץ ב-180 מכונות? ומצפים שבשביל 30 אגורות אנשים ייצאו מהבית כדי לעשות את זה? אנחנו בספק רב שזה יקרה, אבל הלוואי שכן.

גברתי, בתור נציגת היצרן – לא ממך באופן אישי – שיודע לייצר את המכלים הללו ולהנגיש אותם בצורה הטובה ביותר, לדעת ולתת פתרונות גם מעצמכם על האופן שבו אתם אוספים את המכלים שאתם דוחפים לציבור. אני מבין מה את אומרת אבל האחריות היא גם עליכם. אני בטוח שבחברה אתם מתהדרים באחריות תאגידית, ואתם יוצרים הרבה מאוד פעולות חברתיות, ואכפת לכם מהסביבה ומהחברה. גם ליצרנים יש מקום ואחריות של המחשבה היצירתית והעסקית לראות איך מגיעים למצב שאוספים את אותם מכלים שאתם דוחפים לציבור.

בחוק האריזות היית מקבל את התשובה הזאת.

אדוני היושב-ראש, אני - -

- - -

רק שנייה. היא באמצע דיבור.

היא ביקשה שאני אדבר.

היא ביקשה אבל אני לא ביקשתי, אדוני.

סליחה, אדוני.

אדוני היושב-ראש, אנחנו לגמרי מסכימים איתך. קודם כול ההכנות של אל"ה שהיושב-ראש אבי ניסנקורן הציג פה הן בעקבות מיליוני שקלים שאנחנו שילמנו ונתנו לאל"ה כדי שיעשו את ההיערכות הזאת. בנוסף בעולם ההסברה והחינוך אנחנו בקשר עם המשרד להגנת הסביבה ובהחלט מנסים לחשוב יחד מתי העיתוי הנכון שבו נוכל להשתמש בכוחנו השיווקי כדי לנסות לקדם את הדבר הזה. החברה נערכת בכל יכולתה בכל הזירות האפשריות: התפעוליות, התפעוליות של גוף האיסוף שלנו ובתכניות ההסברה והאסטרטגיה שלנו.

תודה. עורך דין ואנג, אתה רוצה להשלים במשפט? כי אני רוצה לעבור לרשויות המקומיות.

אני אגיד בקצרה כמי שמייצג את תעשיית המזון. אדוני, החלק המתסכל שכולם יודעים וגם הממשלה אומרת הוא שיצרו מצב ייחודי בעולם: לקחו את מנגנון הפיקדון המנדטורי מהעולם ממדינות אחרות, אבל בכל המערכות של הפיקדון המנדטורי בעולם יש יישום של זה באמצעות גוף אחד מרכזי או של הממשלה או של תעשיית המשקאות ולפעמים גם יחד עם הקמעונאים, ויש הסדרה ופיקוח. זה בישראל לא קיים.

אמרנו שוב ושוב בכל דיון, והמשרד גם מסכים איתנו ברמה העקרונית, שאיסוף פסולת הוא אינה משימה שאפשר להגיד לכל יצרן באופן אינדיבידואלי: אתה תאסוף 200,000 מכלים, אתה 2 מיליון, אתה תאסוף 20 מיליון וכולי. זאת מערכת של איסוף פסולת, והיא צריכה להיות מנוהלת ומסודרת. כמעט כל מה שמתלוננים עליו שלא קרה עד עכשיו בהיערכות לא קרה כי אין גוף מוכר. גם לנו זה כואב מכיוון שגם לתעשייה חשוב שהצרכן יקבל את הפיקדון חזרה. אלה משימות לגוף מוכר. בכל שיחה עם המשרד התחננו – וזה לא שנה, זה כבר שנה וחצי, זה מהתחלת הדיבורים על הצו. התחננו שיקדמו גוף מוכר, ועכשיו אומרים לנו שהסטטוס הוא "צריך לדון בנושא".

אני רוצה להדגים כדי שיובן למה צריך גוף מוכר. ניקח, לדוגמה, את העניין של מכונות אוטומטיות לאיסוף מכלים מהצרכנים. כל יצרן מסתכל על המצב בשטח, ומה הוא אומר לעצמו? אני אינדיבידואלית צריך לאסוף איקס מכלים השנה. הדרך הכי זולה היא לאסוף ממסעדות. אם לאסוף מקמעונאים – לאו דווקא להשקיע במכונה. אם אני אשקיע במכונה הצרכנים של כל היצרנים האחרים וכל היבואנים האחרים גם ייהנו מהנוחות. אני השקעתי – כולם נהנים. אז לא משקיעים. אפילו אם יצרן אינדיבידואלי יגיד שהוא רוצה להשקיע במכונה צריך ניהול מרכזי של מכונות. אתה צריך לדעת להכניס את הברקודים של כל התעשייה. יש כ-400 יצרנים ויבואנים – אתה צריך לדעת להכניס את הברקודים של כל התעשייה ורק את הברקודים של אלה שבאמת סימנו כמו שצריך עם פיקדון. מאיפה תדע? דרך אגב, נקודתית, ביקשנו מהמרכז להקים מאגר ברקודים שמי ששם מכונות יוכל לעבוד כמו שצריך. אמרו לנו, לא, תסתדרו לבד. איך נסתדר לבד? אין גוף מוכר.

מניעת הונאות – הבסיס של מניעת הונאות במכונות זה לפקח ולראות שאתה לא מקבל במכונה כמות מאוד גדולה של מוצר מסוים כי יכול להיות שזרמו מכלים מהשטחים ושמו מדבקה עם ברקוד ואתה קולט. איך אתה בודק את זה? כמי שמנהל את רשת המכונות אתה צריך לדעת מה תלוי - - -. ואז אתה יכול לדעת אם פתאום במערכת של המכונות מגיעה אליך כמות לא הגיונית של איזשהו מוצר. אי אפשר לעשות את זה בלי גוף מוכר. אתה צריך להכיר מה קורה אצל כל היבואנים.

אתה רוצה לתכנן פריסה – כל יצרן, אם הוא ישים לבד הוא ישים איפה שכדאי לו, במקום שהמכונה תביא לו הכי הרבה איסוף. אתה רוצה לתכנן רשת ארצית – צריך גוף מוכר לזה. יש בעיה, אין היערכות. כל יצרן יפעל אינדיבידואלית להגיע לכמויות שלו. האם יהיה פתרון טוב לצרכן? לדעתי, ברור לכולם שאין. מה שברור לחלוטין זה שהבעיה היא גוף מוכר. נערכו במשך שנה, דיברו איתנו ועם אחרים, החליטו לאיים בקנסות, החליטו לעשות קמפיין, אבל את הדבר הכי בסיסי שככה עובדות המערכות האלה בכל העולם לא עשו.

ברור.

בעבר היה גוף מוכר. זה היה בראשית ימי חקיקת אחריות יצרן. היה גוף מוכר עם מנגנון בעייתי שאמר ליצרן: אם אתה עובד עם גוף מוכר עליך אין יותר אחריות אינדיבידואלית. זה היסטורי. היום יש חוק פסולת אלקטרונית עם גוף מוכר כמו שצריך שעדיין יש אחריות ליצרן; יש חוק האריזות שלפיו אתה עדיין גוף מוכר אבל עדיין אחריות ליצרן. צריך גוף מוכר. הבסיס לכל בעיות ההיערכות הוא שהמשרד לא טיפל בנושא הגוף המוכר.

תודה רבה. נעבור לדבר עם נציגי השלטון המקומי. נתחיל עם מאיה, מנהלת מחלקת סביבה בפורום 15.

אני מדברת בשם פורום 15. אנחנו חושבים שזה צעד חשוב שהיה צריך לבצע מזמן. אנחנו מברכים את המשרד על כך שהוא ביצע אותו. אנחנו חושבים שזאת החלטה מוצדקת מבחינה סביבתית. גם הסברתית לציבור זה יותר טוב מהפיצול ששורר היום שכל דבר נכנס לפח אחר, כל אחד בהסדר היום. אין היגיון בפיצול הזה. זה גם יותר נכון מבחינה עירונית – השטחים שהמיחזוריות נמצאות בהן יכולים לשמש לשבילי אופניים ולהרבה שימושים עירוניים. אנחנו מסכימים שההיערכות לא הייתה אידיאלית. אנחנו חושבים שכן יהיו בעיות בפתיחה. אנחנו יודעים שבמרכז השלטון המקומי יושבים על הסכמות. יהיה קשה בהתחלה, זה לא אידיאלי. אבל בכל זאת אנחנו חושבים שזה בכיוון הנכון ולא צריך לסגת.

מה הרשויות עושות כדי לנסות לפזר מכונות כאלה לכשיגיעו במרחב הציבורי, אם בכלל?

מרבית הרשויות הגדולות והצפופות סבורות שהמענה צריך להינתן ברשויות הגדולות והצפופות ברשתות השיווק ובמרכולים.

אבל, את יודעת, אנחנו נמצאים בעידן שהן הולכות ונסגרות או מרוחקות מהבתים. הרבה אנשים רוכשים באינטרנט או במכולת השכונתית. אתה מצפה שגם במכולת תהיינה מכונות?

ברשויות הגדולות והצפופות יש נגישות גבוהה לסופרמרקטים ולמרכולים. יש אפשרויות נוספות - -

לא הבנתי – מה אמרת עכשיו?

ברשויות הגדולות והצפופות יש בדרך כלל נגישות גדולה וקרובה למרכולים ולרשתות שיווק. יש פתרונות נוספים, למשל: הצבה בחניונים, היכן שכבר יש מצלמות אבטחה וכדומה. אפשר לפתח את הפתרונות הללו. הרשויות בוחנות את הנושא. אני רוצה שגם הקולגות שלי במרחב הכפרי יציגו את הסוגיות- -

אני מבין שאת רוצה שהמרחב הכפרי ידבר. הוא ידבר. אבל בואי תדאגי לדברים שאת אחראית להם.

- - -

בסדר, המרחב הכפרי תכף ידבר. אבל רוב תושבי מדינת ישראל מתגוררים בערים. אני רוצה להבין כיצד הערים נערכות לנושא הזה. כמו שאתם מציבים מכונות בחניונים – אגב, מישהו אמר שזה מצריך יותר בנייה. זה לא מצריך יותר בנייה.

זה לא נכון. הפטור מאוד קטן ולא ניתן ליישם את הצבת המכונות ללא פטור גורף. חד-משמעית.

אני לא מכיר שמכונה מצריכה היתר בנייה.

היושב-ראש, הייתי ראש רשות - - - היתר.

אדוני, מכונה על-פי חוק תכנון ובנייה לא מצריכה היתר בנייה.

- - -

חברים, זאת לא סוגיה. המשפטנים יתווכחו אחר כך אם צריך או לא צריך. איך הרשויות המקומיות נערכות ולא רק מסתמכות על רשתות השיווק? כי האמירה הכללית שלך שרשתות השיווק נגישות בערים, לדעתי, לא תמיד מחוברת למציאות.

שוב, בערים הגדולות היא סך הכול כן מגובה במציאות. אנחנו מסכימים עם משרדי הסביבה שהפתרון צריך להיות ברשתות השיווק. זוהי עמדתנו. כל רשות נערכת בצורה אחרת, אבל ככלל אנחנו סבורים שהפתרון של המשרד - - -

איך ההיערכויות שלכם מעבר לרשתות השיווק? מה ההיערכויות שלכם?

אני לא יודעת להגיד פר כל עיר.

את אמרת שאתם נערכים כל אחד בצורה אחרת. תני לי דוגמה להיערכות.

יש ערים שבוחנות אפשרות להציב בחניונים ציבוריים שבהם כבר יש מכונות וגם מצלמות מעגל סגור. לדידנו זה אחד הפתרונות הכי מוצלחים כי הוא לא דורש עוד תשתית של חשמל ומצלמות במעגל סגור. זה כרגע מה שאני יכולה לדווח עליו. אבל כל זה מכיוון שאנחנו חושבים שדרך המלך היא המרכולים. זאת עמדתנו, והמשרד מסכים עם עמדתנו בנושא הזה. שוב – אין בזה כדי לומר שברשויות שיש בהן בעיה לא צריך פתרון אחר. בהחלט צריך להתאים את הפתרון למאפיינים של הרשות המקומית – ל- - - ולצפיפות.

אתם עושים עבודה אקטיבית בנושא הזה או צופים מהצד?

אנחנו מדברים עם הרשויות המקומיות ואנחנו גם מדברים עם המשרד להגנת הסביבה.

אתם מציעים פתרונות?

אנחנו בשיח עם המשרד להגנת הסביבה.

התכוונו לרשויות. או שכל רשות צריכה לפתור את זה בעצמה?

אנחנו עובדים עם הרשויות המקומיות יחד עם - - -

אני יודע מה אתם עושים ואיך אתם עובדים, ובגלל זה אני שואל האם יש משהו אקטיבי מעבר לשיח?

האקטיביות במציאת פתרונות משותפים היא בשיח עם המשרד להגנת הסביבה. ככל שיהיו פתרונות משותפים עם המשרד להגנת הסביבה אנחנו מציגים אותם לרשויות המקומיות. רק השבוע התקיים שיח עם המשרד להגנת הסביבה בנושאים האלה שבו שמעו את הרשויות המקומיות ועלו ההצעות מהרשויות המקומיות והבקשות כלפי המשרד להגנת הסביבה וכלפי הרגולטור - - -

זאת הפעילות שלנו, ושוב, כמובן, כל רשות מקומית בגזרה שלה.

תודה. נאור ירושלמי מעיריית נס ציונה, נמצא איתנו? היה והלך. עידן גביש מעיריית תל-אביב מאגף תברואה וניוד פסולת, נמצא? אין? הילה אקרמן, ראש תחום איכות סביבה בשלטון האזורי, בבקשה.

תודה רבה. אני מברכת על הדיון החשוב הזה. המועצות האזוריות מחזיקות 85% מהשטחים במדינת ישראל. ככאלה אנחנו מתעסקים הרבה בנושא של ניקיון במרחב הציבורי, ולנו אין ספק שכאשר החוק הזה ייושם כמו שצריך תהיה כאן השפעה מאוד חיובית על המרחב הציבורי ועל הניקיון.

לנו במרחב הכפרי יש אתגרים נוספים. ביישובים רבים אין לנו סופרמרקטים, לעיתים יש לנו מרכוליות שבכלל לא מוגדרות כבתי עסק או מכולות קטנות שבכלל לא יודעות להתמודד עם זה בתפעול ובכוח אדם. קיבלתי עשרות פניות ממועצות, גם מראשי מועצות וגם מבעלי תפקידים, שחוששים שהעלויות של החוק הזה יוטלו עליהם, ומה שיקרה זה שכל עוד אין היערכות התושבים ישליכו את זה לפחים הכתומים כי בשביל שניים או שלושה בקבוקים הם לא ייסעו חצי שעה לסופרמרקט הקרוב. במרחב הכפרי גם יש לנו הרבה מאוד הזמנות און-ליין כך שהתושבים בכלל לא מגיעים לסופרמרקטים.

חשוב גם להבין שבתוך החוק הזה הרשויות המקומיות הן בכלל לא פונקציה. אבל בכל זאת כרשויות מקומיות השירות שלנו לתושבים הוא חשוב. שוב, כמו שאמרתי אנחנו לא רוצים למצוא את המכלים האלה בפחים הירוקים. אנחנו בקשר יומיומי הדוק עם המשרד להגנת הסביבה, ואנחנו מקווים מאוד שבעבודה משותפת נוכל לחשוב על כל מיני פתרונות יצירתיים ומהירים שייתנו לנו מענה. ברור לנו גם שכל חוק חדש לוקח זמן להטמעה ולהיערכות, ואנחנו סומכים את ידינו על המשרד להגנת הסביבה שנלך איתו יד ביד וייתן לנו פתרונות מיטביים ויעזור לנו במימון הפתרונות האלה.

אנחנו, נציגי המועצות, נפגשנו כמה פעמים גם עם תאגיד אל"ה וגם עם תאגיד אסופתא, ואנחנו בקשר. אנחנו מנסים למצוא פתרונות כמו איך לבחון, אם אפשר, להציב מכונות קטנות ביישובים, איך אפשר לבחון לעשות איסוף בתוך היישוב ביישובים שיש להם שער – אולי על-ידי הנוער או אנשים שיעשו את זה מתוך היישוב; האפשרות להציב מכלים נעולים שהכסף ילך ליישוב עצמו. יש לנו כל מיני רעיונות לפתרונות, אבל אנחנו צריכים עזרה כדי ליישם את הפתרונות האלה. אנחנו צריכים מימון. לפחות אצלנו במרחב הכפרי יש רצון מאוד גדול גם לתת שירות לתושב וגם להגיע בסופו של דבר ליעדי מיחזור גבוהים ולא למצוא את זה בפחים הירוקים. תודה.

תודה. שרית אסרף לוי מעיריית רמת-גן, נמצאת? לא. עורכת דין נופר טל מרשת "ויקטורי".

תודה. ראשית אנקדוטה: על המכל הזה שהגישו לנו הבוקר יש גם הסימן בעקבות תקנות הסימון של "הפסולת לסל וחסל" וגם את סימן הפיקדון "חייב בפיקדון". אז אני לא יודעת – צריך להשליך את הבקבוק לסל או להחזיר אותו תמורת פיקדון?

לסל הפיקדון.

אנקדוטה.

אדוני קידם ועודד בנייה ירוקה. אם רוצים לעודד את המיחזור היום בכל הבניינים החדשים הגבוהים יש מערכות אשפה פנאומטיות. הן לא יודעות למחזר, אין בהן ההפרדה. באירופה, בארצות-הברית יש הפרדה של הפסולת, יש חינוך למיחזור, אנשים מבינים כמה זה חשוב. אצלנו הכישלון העיקרי הוא בחינוך, ואנחנו הולכים לפגוע בכך עוד יותר כי אנחנו מוציאים היום את עמדות המיחזור מבתי הספר, ממקומות ליד גני ילדים, מבסיסי צבא. במקומות האלה לא יהיה להם היכן למחזר. אני לא רואה חיילים יוצאים הביתה עם שקי בקבוקים עליהם יחד עם הקיטבג. אני גם לא רואה שום גננת לוקחת את הילדים לסניף רשת שיווק.

מנכ"ל המשרד לשעבר מר יהלומי אמר שיש לו חתימה של 15 ראשי הרשויות שיוכלו לשים מכונות במרחב הציבורי. אנחנו לא רואים את זה, אנחנו לא שומעים על זה – להפך, אנחנו מקבלים התנגדויות.

איך רשת ויקטורי נערכת לדבר הזה? אני רק שומע האשמות.

חלילה. אנחנו רוצים להגיד משהו – יש חוק. אין כאן דיון על עצם החוק אלא על היישום ועל ההיערכות.

נכון. איך אתם נערכים לזה?

ראשית, רשת ויקטורי ספציפית – וזה מתועד – מהרגע שהשרה הקודמת הכניסה את החוק לתוקף רשת ויקטורי החלה בהפעלות: למשל, רכישת מכונות לא רק מאסופתא. ראיתי שהוזמן לכאן גם נציג חברת "טלדור". יש כל מיני סוגים של מכונות ולכן היא נערכה לרכוש.

יש כאן דין רצוי מול דין מצוי. הרשתות הפכו להיות בתי איסוף. שים לב שגם כל הזמן מדברים על הקמעונאים הגדולים. איכשהו הפכנו להיות אויבי העם. זה לא משנה שאנחנו מפרנסים מאות אלפי משפחות. לאיזה בתי עסק הם יחזירו? למי יש כסף לקנות מכונה? חבר הכנסת אשר שאל שאלה נכונה: כמה עולות המכונות האלה ומי משלם? כל מכונה כזאת עולה 120 אלף שקלים ועוד אלפי שקלים של תחזוקה כל חודש לכל סניף. אז דבר ראשון העלויות האלה הן על הקמעונאים שלא מקבלים כלום כי התאגיד שמגיע לאסוף, הוא נותן להם 30 אגורות. זאת אומרת, אנחנו סוג של צינור שכל נשיאת הנטל בתהליך התיווך הן עלינו.

בתי העסק הם חלק מ"המזהם, משלם".

רשתות השיווק מקבלות 5 אגורות דמי עידוד.

לא, הן לא מקבלות דמי עידוד. אל"ה כבר הודיעה שלא יהיה, ואסופתא - -

גברתי, יש לך עוד דקה.

אנחנו יודעים שהמכולות, הפיצוציות, הצרכניות לא יקבלו את המכלים. מה שקורה זה שמי שמקבל את המכלים אלה הקמעונאים הגדולים. יכול להיות שהם ימכרו 20 מכלים אבל הם יידרשו לקבל 2,000. זאת אומרת, לממן כי אני צריכה לשלם לצרכנים כסף מזומן שאני עדיין לא קיבלתי אותו ולא בטוח שאני אקבל כי תמיד יש לנו גם ויכוחים ופחתים. מדובר על עלויות של עשרות מיליונים על מכונות רק ברשת ויקטורי לסניפים הקיימים, לא כולל סניפים חדשים. אלה שבעה מיליון שקלים. אנחנו לא חברה בולשביקית. כל פעם מדברים פה על זה שאנחנו מרוויחים. אני מזכירה שאנחנו חברות ציבוריות שהפנסיה של כולנו תלויה בהן ובהכנסות שלהן. המחירים יעלו.

המועצות המקומיות, היישובים הנידחים – איך נכריח לאסוף? יושב פה מנכ"ל המשרד. זה מעליב שהם לא באו לראות פעם אחת איך נראה האיסוף של המכלים הקטנים היום בסניפי סופרמקטים. אני שלחתי תמונות למנכ"ל הקודם. יש סניפים שיש להם 40 מ"ר של פסולת של מכלים קטנים. איפה משרד הבריאות? נציג משרד הבריאות הוזמן לדיון. האם הוא נמצא פה?

סופרפארם היא רשת שמוכרת תרופות. ליד התרופות שלנו, ליד העופות שאנחנו קונים בסופרמרקט נמצא זבל. אנחנו צריכים לממן את השכירות של מחסני הזבל האלה כי, לצערי הרב, אף אחד מהם – אסופתא לא מוכנה להתחייב בהסכם לקנס אם היא לא עומדת בימי האיסוף כשאני קוראת לה; אלה טוענת שיש לה בעיה – הם כל הזמן מנסים לשתף פעולה - -

אנחנו מחויבים בהסכם לבוא לפנות בזמן מאוד מוגדר.

את לא מוכנה לתת סנקציה – את מבטיחה. ואז אני אתבע אותך ובינתיים אני נשארת עם המכלים.

בגלל זה - - -

הציבור לא מכיר את החוק. אז מה קורה? הם באים אלינו עם מכלים לא מסומנים, הם באים אלינו עם 200 מכלים, ואני צריכה לריב איתם, ותובעים אותנו בבית משפט. אני זוכה. יש לי עשרות פסקי דין גם מתביעות קטנות וגם מתביעות בסדר דין מהיר שבית המשפט קבע בהן שהרשת צודקת.

תודה.

הדבר האחרון – העניין של החודשיים האלה: היעדר אכיפה עדיין לא אומר שיזמי תובענות ייצוגיות לא יתבעו את הרשתות – זה הדבר הראשון; הדבר השני – אתם בעצם יוצרים פה מצב שהרשתות לא תדענה להתמודד איתו – ואף אחד לא יידע להתמודד איתו – של מוצרים מסומנים ומוצרים לא מסומנים. אם אני באה לחנות ואני רוצה לקנות קולה לא מסומנת ויש קולה מסומנת. בעד הקולה הלא מסומנת אני לא אקבל פיקדון. לכאורה אני אמורה לשלם 4.70 שקל לעומת המסומנת – 5 שקלים. הרשתות לא יודעות איך הן יסמנו את הברקודים: 4.70 ו-5 שקלים? שני מחירים?

הנושא ברור. תודה.

אני אומרת שוב: תקופת ההיערכות - -

הבנתי, הבנתי.

- - - שהיא מרוויחה כסף - - -

די, אני הבנתי את הנקודה.

אני אוהבת את זה שאנחנו מרוויחים ומרוויחים אבל אתם לא - -

היושב-ראש, מה זה נקרא "מסומן" ו"לא מסומן"?

לא הבנתי.

החוק חל על מוצר מסומן.

שכתוב עליו "פיקדון".

למשל, על זה רשום "חייב בפיקדון". כרגע יש בשוק המון מוצרים שהם לא מסומנים ב"חייב בפיקדון" כי כבר ייצרו אותם, הם נמצאים במלאי, וגם עד 1 בדצמבר אפשר לייצר אותם.

את מדברת על - - - או על 1.5 ליטר? על מה את מדברת?

גם 1.5 ליטר – חלק יסומן וחלק לא.

יהיו כאלה שמסומנים בפיקדון ויהיו כאלה שלא.

אדוני, רק דבר אחד אחרון - -

לא, לא, לא, אנחנו קצרים בזמן. יש לי שלוש דקות לסיים את הדיון הזה.

- - - גוף מוכר.

לא, גברתי.

שתהיה אכיפה.

תודה. עורכת הדין מירב עבאדי, אדם, טבע ודין, בבקשה.

שלום. קודם כול, תודה רבה על הדיון הזה. כמי שהגישו את העתירה שהובילה להרחבת החוק אנחנו, כמובן, מברכים על כך שהגענו לישורת האחרונה, ובשאיפה בעוד שבועיים החוק הזה יתחיל להיות מבוצע.

יחד עם זאת קראתי הבוקר את הדוח של המ.מ.מ, ואני חייבת לומר שאני מוטרדת כי נראה שהמשרד להגנת הסביבה לא עשה את מה שהיה נדרש ממנו לעשות כדי שב-1 בדצמבר אנשים יוכלו להחזיר את הבקבוקים בקלות, ביעילות, בנוחות ולקבל חזרה את הפיקדון. לא הייתה לנו מחשבה, וזאת גם לא מחשבת החוק, להטיל פה נטל כלכלי על התושבים, על הצרכנים; הייתה מחשבה לאסוף אחוז גבוה יותר של המכלים שזה בעצם הרעיון כי במכלים הקטנים מצליחים להגיע לאחוזי איסוף של 80% לעומת המכלים הגדולים. בוודאי ובוודאי אנחנו רואים חשיבות מאוד גדולה לכך שתותקנה מכונות אוטומטיות שיאפשרו את הנגישות. אם דוח פרטו שהוכן עבור המשרד להגנת הסביבה דיבר על 3,000 מכונות אנחנו מאוד מוטרדים לגלות שתהיינה לכל היותר בחודשים הקרובים 400 מכונות. בחשבון מהיר מדובר ב-13%.

אנחנו לא ראינו שום מסע הסברה שבועיים לפני כן. אנחנו כן ראינו מכתב של מועצה מקומית חוף הכרמל שמודיע לאזרחים שהם כבר לא יכולים להשליך את הבקבוקים למיחזוריות, אבל הם כן יכולים להשליך אותם לפחים הירוקים. אחת התוצאות הגרועות ביותר שיכולה להיות היא שהעמידה ביעדים תהיה מתוך הפחים הירוקים ומתוך תחנות המעבר. בעניין הזה אנחנו קוראים למשרד להגנת הסביבה ולשרה להגנת הסביבה לקבל החלטה מידית היום, ביום הסביבה, שקובעת שעמידה ביעדים יהיו רק מאיסוף במקום. רק בקבוקים שייאספו שלא דרך תחנות המעבר ייחשבו עמידה ביעד. כי מה שהיה עד עכשיו זה שכמחצית מהבקבוקים שנאספו נאספו דרך תחנות המעבר. כלומר זה משהו - -

- - -

שנייה, תן לי לסיים. כלומר זה בקבוקים שהושלכו לפחים הירוקים.

- - -

אני מבקש. אנחנו לא ננהל את הדיון הזה.

הרשויות המקומיות פינו אותם על חשבוננו, הרשויות המקומיות שילמו עליהם היטל הטמנה. כל הדבר הזה – ובסופו של דבר הבקבוקים האלה לא טופלו בצורה מקיימת. זה לא הרעיון.

אז מה הרעיון, שילכו לאשפה? שילכו להטמנה?

לא, להפך, אם יהיה תמריץ לכל הנוגעים בדבר שהאיסוף יהיה - -

איזה תמריץ? - -

לא, אדוני, אנחנו לא מנהלים את השיח הזה.

אנחנו מדברים על ארבעה דברים: חייבת להיות אכיפה של קנסות של המשרד להגנת הסביבה כדי שלא יהיה המופע הזה שאדם בא להחזיר בקבוקים ועושים לו פרצופים בסופרמרקט, ובמקום שהוא יקבל חזרה את הכסף הזה הוא מבין שמעכשיו הוא זורק את זה לפח הירוק; חייבת להיות הסברה לתושבים. לא יכול להיות שייצא מכתב מרשות מקומית שמעודד תושבים להשליך בקבוקים לפח הירוק; חייבת להיות תשתית איסוף שזה המכונות האוטומטיות; וחייבת להתקבל החלטה של המשרד להגנת הסביבה שחילוץ של בקבוקים מתוך תחנות המעבר, כלומר מהאשפה מהפח הירוק זה לא עמידה ביעדים.

תודה רבה. מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול, בבקשה.

תודה רבה. אני מצטרפת בגדול לדבריה של מירב, ואני אשתדל שלא לחזור על הדברים. גם אנחנו היינו אלה ששנים דחפנו לחוק הפיקדון, ואני ממש מסתכלת בעיניים כלות איך מכניסים אותנו ליישום של חוק סביבתי כל כך חשוב שנועד להצמיד ערך פיננסי לאשפה כדי לעזור לאסוף את האשפה מהשטח ולייצר מקורות הכנסה לאנשים מעוטי יכולת. אבל אנחנו נכנסים לבלגן כל כך גדול של איסוף בגלל כשל. ראינו מופע אימים בין השרה הנוכחית לשרה לשעבר. יש פה סוגיות רגישות, ובתור מי שליוותה מקרוב את הניסיון להעביר את החוק אני עדה ללחצים שהיו. אבל בשורה התחתונה השאלה היא איך אנחנו נתמודד עם זה. ואם אנחנו עם 180 מכונות – ואולי יהיו עוד 220 מכונות בשנים הקרובות – ואנחנו צריכים להיות עם 3,000-2,500 אז הכשל הזה מהדהד לנו. וזה מצטרף לעובדה שאין עדיין הסברה, ואף אחד ברשויות המקומיות לא נערך לזה. לא יכול להיות בלגן גדול מזה.

עכשיו יגיעו המשטרה הירוקה ויתחילו לאכוף את החוק כי זה חוק וצריכים לאכוף את החוק, מה יגידו בכל המכולות ובכל המקומות הקטנים שאין להם המכונות ואין להם היכולת להתמודד? אנחנו רואים את הבלגן כבר היום שלא נותנים שירות כמו שצריך. מירב אמרה בצדק שאנשים יזרקו את הבקבוקים לפח כי הם לא באמת יעריכו מה יוצא להם מזה, וזה לא שווה להם את היחס ואת הבעיה הזאת.

דווקא היום בעידן של משבר אקלים כשאנחנו מנסים להפחית את כמויות הפסולת המוטמנות ואנחנו רואים איזה כמויות גדולות מאוד של מתאן נפלטות לאטמוספירה בגלל המטמנות שלנו שעולות על גדותיהן, הכשל הזה של המשרד להגנת הסביבה בטיפול בפסולת מאוד מטריד. חבל מאוד שאנחנו מגלים את זה, והם לא הרימו דגל על הסוגיה מי צריך לממן, אלא רק עכשיו, שבועיים לפני תחילת הייצור. יש לנו כבר חצי שנה שרה חדשה במשרד. אם היא החליטה שהיא לא רוצה ללכת בקו של השרה הקודמת שרצתה לממן כדי לנסות להקל בעיקר על הפריפריה בנושא של סוגית המכונות – צריך היה לריב על זה קודם. יש פה סוגיות מאוד אקוטיות שגם החברות מעלות. אני הראשונה לצאת נגד העשירים והמתבכיינים על זה שהם גם מזהמים וגם באים אליהם בטענות. אבל יש פה באמת סוגיות וטענות מאוד רציניות שלא נותנים עליהן את הדעת.

משפט אחרון, בבקשה.

המשפט האחרון הוא שמעבר לכל הנושא של האיסוף יש גם הסוגיה איזה מכונות מביאים. כי מה עושים עם הפסולת שנאספת? בסוף אנחנו מדברים פה על הרצון למחזר את הבקבוקים. כשאנחנו מדברים על בקבוקים יש כמה סוגים של פלסטיק: יש פקק, יש גוף הבקבוק ויש המעטפת, וכל אחד מהם צריך לקבל טיפול שונה. אם לא ישימו מכונות שמקפידות ויודעות להפריד בין החומר אז רק העברנו את הבעיה למקום אחר ולא יצרנו פתרונות של מיחזור. דיברו פה על פתרונות ושאולי יגיעו מכונות מיחזור לבקבוק-בקבוק – זה עדיין לא בכיוון, זה עדיין לא ביישום.

המפעל קיים ובעוד חודשיים מפעל - - - עובד.

חברים, ברשותכם, חרגנו מהזמן ואנחנו צריכים להתחיל ישיבה נוספת. ברשותכם, אני מבקש לסכם את הישיבה החשובה מאוד הזאת. אני מתנצל לפני מי שלא הספיק לדבר.

אני חייב לומר, אדוני סמנכ"ל המשרד, שאני מאוד מוטרד מהמצב. אני מברך מאוד על כניסתו לתוקף של החוק. ההחלטה של השרה לא לעכב את ביצוע החוק הייתה החלטה נכונה. האופן שבו המשרד נערך או, לפחות, המציאות שאליה הגענו שאנחנו לא ערוכים לביצוע מיטבי של החוק בזמן הזה אני חושב שיש פה – אני מחפש את המילה הנכונה ולא מעליבה, אבל בואו נגיד שזה פספוס מאוד גדול של המדינה.

עם כניסתו של החוק לתוקף אני שוב מברך על כך ומברך גם את השרה זנדברג שהתעקשה שהוא ייכנס לתוקף וגם את השרה גמליאל שיזמה את החלת החוק. המשרד חייב להתערב בסוגיה הזאת של יצירת מימוש אפקטיבי של החוק.

לכן אני אסכם כך שהוועדה קוראת למשרד להגנת הסביבה גם להתערב ולבחון את אופן הגדלת מספר המכונות האוטומטיות להחזרת מכלי משקה באופן ניכר ומשמעותי גם אם הדבר כרוך בעלות תקציבית כזאת או אחרת. צריך למצוא פתרונות כדי לדאוג לכך שיהיו מספיק מכונות ברחבי הארץ כדי שהחוק הזה יוכל להתממש.

ראוי שהמשרד יבחן את כל הסוגיה של תדירות האיסוף ברשתות השיווק. לדעתנו, יש עם זה בעיה.

הרשויות המקומיות, לדעתי, חשובות מאוד בכל הנוגע לשיתוף הפעולה בין תאגידי המיחזור, נציגי היצרנים, כדי לראות איך מפזרים מכונות גם במרחבים ציבוריים וגם באזורים נוספים בערים וביישובים כדי לעודד צרכנים. בסוף צרכנים רוצים את זה קרוב לבית. כולם יודעים שכשהיה כלוב ליד הבית הם מיחזרו. כשהוציאו את הכלוב הייתה ירידה באותו אזור עירוני במיחזור. צריך לראות איך מעודדים ומנגישים לתושבים את המיחזור כדי שישתפו פעולה בנושא הזה.

אנחנו מבקשים מהמשרד להגנת הסביבה לצאת למסע הסברה בקרב הציבור לא רק עכשיו בתחילת החוק כי עכשיו זה לא עוזר; כי עכשיו הם יבואו ויכול להיווצר משבר אמון במקום שאדם מגיע למחזר ואין לו פתרון קצה. זה בדיוק כמו שהיה עם המיחזור במקור – עודדו אותנו למחזר במקור: מערכת החינוך, הרשות המקומית – כולם התגייסו. בסוף הבנו שאין פתרון קצה. כולנו השתגענו עם מיחזור במקור. היו לי בבית ארבעה פחים, ובסוף הבנו שהכול נטמן באותו מקום אז הפסקתי למחזר. לכן צריך לדעת שיש פתרון קצה. תהיה טעות לצאת עכשיו במסע הסברה כשאין פתרון קצה. עדיף לחכות עם הקמפיין כדי שנהיה במצב שבו יש פתרונות קצה ככל הניתן, ולא נגיע למצב שבו בכל רחבי הארץ יש 200 מכונות וזה יהפוך לבדיחה.

הסיפור הזה של הכרה בתאגיד איסוף כגוף מוכר חייב לקבל החלטה מידית. מי שרוצה לדון בזה צריך לדון בזה, אבל יותר חשוב שצריך להחליט בנוגע לזה. כי אפשר לדון בלי סוף. חייבים להחליט ולהכריע בנושא הזה. נראה לי שיש היגיון בקיומו של גוף מוכר. לא קיימנו דיון מעמיק בנושא הזה. חזקה עליכם שתעשו את זה, אבל חייבים לקבל הכרעה בנושא הזה כי אנשים מחכים.

אדוני, סליחה שאני מתפרץ, גוף מוכר יסרס את התעשייה.

אני לא אמרתי איזו החלטה צריך לקבל, אמרתי שצריך להחליט כן או לא. אני שומע דעות לכאן ולשם וצריך לקבל החלטה בנושא הזה ולנקוט עמדה ולא לקיים על זה דיונים נוספים כי אנחנו רואים מה קורה בדיונים נוספים.

אני מציע לוועדה שאנחנו נקיים דיון מעקב בעוד שלושה חודשים, חודש אחרי התקופה של חודשיים של האכיפה הסבלנית כדי לעקוב מקרוב אחר יישום החוק ולראות איך המשרד נערך לזה. המעקב הצמוד של הוועדה מול המשרד ומול הרשתות והרשויות המקומיות יעזור לכם לקדם את העסק הזה. אנחנו לא נרפה עד שהחוק הזה ימומש ויתורגם בציבור בצורה הטובה ביותר.

אני מודה לכל המשתתפים, אני מאחל הצלחה רבה לכל מי ששותף למימוש החוק הזה. תזכרו כולם שיש חשיבות לקיומו של החוק הזה. החוק הזה המציל את הכדור, מאפשר לנו איכות חיים טובה יותר, בריאות טובה יותר, וכולנו צריכים להיות שותפים לקיומו ולמימושו של החוק. תודה רבה, ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:10.