פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



19
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
22/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 19
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, כ"א באדר א התשפ"ב (22 בפברואר 2022), שעה 11:00

ישיבת מעקב - היעדר מענה ושירות לקוי ברשות מקרקעי ישראל

חברי הוועדה: יעל רון בן משה – היו"ר

אלון טל

דן נאומנקו - סגן מנהל אגף לביקורת תחומי שיכון ובינוי- מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור

צחי בובליל - מנהל האגף לביקורת תחומי שיכון ובינוי- מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור

יעקב קוינט - מנהל הרשות, רשות מקרקעי ישראל

מורן גליקשטיין - מנהל חטיבת השרות, רשות מקרקעי ישראל

אליעד דוד פיבקו - רמ"ט מנהל רמ"י, רשות מקרקעי ישראל

מאיר שטאובר - יועץ למנהל הרשות, רשות מקרקעי ישראל

פינחס מיכאלי - עו"ד, מנהל חקיקה ורגולציה, ממונה פורום מקרקעין, לשכת עורכי הדין

דודו קוכמן - עו"ד, מזכ"ל האיחוד החקלאי

אלי ברכה - ראש המועצה האזורית חוף השרון

ורד קירו-זילברמן

אתי שבתאי

חבר תרגומים

ישיבת מעקב - היעדר מענה ושירות לקוי ברשות מקרקעי ישראל

בוקר טוב אני פותחת את ישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור, ה-22 בפברואר 2022, כ"א באדר א' התשפ"ב, ישיבת מעקב בנושא השירותים הדיגיטליים ברשות מקרקעי ישראל בתקופת הקורונה ובשגרה.

בעצם הדיון הזה הוא המשך לדיון קודם שניהל יושב ראש הוועדה הקודם, חבר הכנסת לשעבר יעקב טסלר, בנושא השירות לציבור ברשות מקרקעי ישראל, לאחר מכן להבנתי היו שינויים שחלו בתפיסת השירות ובשירות עצמו ברשות מקרקעי ישראל.

נציין שהוועדה בראשותי עוסקת בחודשים האחרונים וביתר שאת בשבועות האחרונים בנושא הדיגיטציה בכלל במשרדי הממשלה וביחידות הסמך. אנחנו חושבים שהמדינה היתה יכולה לעשות קפיצת מדרגה משמעותית בשירותים הדיגיטליים בתקופת הקורונה, בחלק מהמקומות אנחנו מוצאים שאכן בוצעה קפיצת המדרגה הזו, בחלק ממשרדי הממשלה והשירותים התהליך עוד נמשך ובחלק לצערי לא ניצלו את התקופה בכלל לעניין הזה.

במאי 2021 מבקר המדינה בחן היבטים שונים בשירות לציבור ברמ"י בין השנים 2017 עד 2019, הוא מצא מספר ממצאים, גם לגבי אסטרטגיית השירות שלמעשה אינה קיימת, כך הוא כותב בדו"ח שלו במאי 2021, שלא התקיימו דיון בעניין, אין קביעה של SLA שזה אותם זמנים קצובים לסיום טיפול בפנייה, והוא מתייחס גם להשקת מערכת ה"רמינט" שהוצגה גם פה בוועדה לפני שנה.

אז אנחנו כפי שציינתי נקיים את הדיון הזה כדיון מעקב, אני מודה למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, מר יעקב יענקי קוינט שנמצא איתנו ואני מעבירה אליך את רשות הדיבור, בבקשה. ובוקר טוב חבר הכנסת טל שהצטרף.

טוב, אז בוקר טוב. אני האמת נכנסתי לתפקידי בדצמבר 2020, ונמצא איתי פה מנהל חטיבת השירות, מורן גליקשטיין, מאיר וליאת שעובדים איתי, ושני דברים חשובים שמנו כמטרה ברמ"י, 1- להגדיל את השיווקים, נכנסנו לתוך משבר דיור, אני רוצה קצת להראות לכם את המשימה וזאת המשימה העיקרית שממשלת ישראל מצפה מאיתנו. אנחנו בשיח על יוקר המחייה והמוצר העיקרי שמשפחה רוכשת הוא גם בחיוניות שלו וגם בערכים שלו זאת דירת מגורים ואנחנו עושים הכל כדי לעמוד ביעדים האלה והשני הוא באמת לשפר את השירות ואני אנסה להציג לכם מה עשינו.

כשאני נכנסתי לתפקיד כבר התחילה לעבוד מערכת רמיטק, זאת לא היתה החלטה שאני קיבלתי אותה, אני הכרתי אותה עוד כששימשתי עד 2017 כיועץ משפטי של רשות מקרקעי ישראל, אבל המערכת הזאתי היתה צריכה הרבה עבודה ואנחנו נתקלים בה בחבלי לידה, בכל זאת אנחנו נראה מה הפיתוחים שעשינו בתקופה הזאתי ונשמח להציג לכם את זה. אז קודם כל אני רוצה להציג לכם את המשימה העיקרית שלנו, יש מצגת, אפשר לראות אותה?

מעלים אותה.

אז בשנת 2021 שיווקנו - - אגב, תשומות כוח האדם ברשות מקרקעי ישראל לא השתנו כמעט בשנים האחרונות, זאת אומרת רשות מקרקעי ישראל היא בין 750 ל-800 עובדים שצריך לפנות פולשים, לשווק קרקעות למגורים, לתעסוקה, לתשתיות, לצורכי ציבור, לחקלאות, לתת שירות לבין מליון וחצי ל-2 מליון חוכרים, זאת אומרת סוגי טיפול שונים, היקף הטיפול, לפנות פולשים, לטפל בשימושים חורגים, תשומות כוח האדם פחות או יותר זהות למה שהיו בעשרים השנים האחרונות, לפחות זה רק הצטמצם, תקחו גופים מקבילים, רק לשכת רישום המקרקעין, מה שנקרא טאבו, זה לא רחוק מהיקף הזה, רשות המיסים סדר גודל של לדעתי 4,000-5,000 עובדים, ביטוח לאומי, אנחנו נותנים שירותים עם היקף תשומות מאוד מצומצם ואנחנו צריכים להתמקד. תוכלו לראות פה את היקף השיווקים של יחידות הדיור, בשנה הזאת עשינו מאמץ למרות נתוני הפתיחה הקשים.
הגענו ל-101 אלף, למעלה מ-101 אלף יחידות דיור ששיווקנו למגורים, אתם יכולים לראות את שנות השיא של מה שנקרא תקופות כחלון, וזה הגיע ל-70 אלף, זאת אומרת אנחנו בסדר גודל של 50-60% יותר, אתם יכולים לראות גם את היקף העסקאות, הקו הכתום מבטא את היקף העסקאות, אלה לא פרסום מכרזים, אלא זאת עיסקה עם קבלן או עם פרט בודד שמתקשר איתנו בעיסקה לרכישת בית מגורים, זאת אומרת זה בוודאות עיסקה, גם פה אתם יכולים לראות אל מול שנת השיא ב-2017 46 אלף הגענו ל-63 אלף יחידות דיור.

חשוב להבין, התהליך הזה של שיווק זה לא רק להוציא מכרז, אנחנו צריכים לתכנן, לעשות סקרי היתכנות, לתכנן, אנחנו צריכים לעשות פדיון של הקרקע, אנחנו צריכים לפעמים לפנות את הפולש בקרקע, אנחנו צריכים לפתח תשתיות, אנחנו צריכים להוציא מכרזים, לנהל את זה ואחר כך לנהל את החוכרים ולהמשיך לנהל את אותם חוכרים שאתם רואים פה, סתם, מ-2010 כמה חוכרים נוספו ל-pool של רשות מקרקעי ישראל, רק תבינו את היקף העבודות, את מה המספרים האלה מבטאים, חשוב שתכירו, הכנסות גם אפשר לראות את זה, זה לא רק בגלל עליית מחירי הדיור אלא גם בגלל היקף העסקאות וגם מבטא את הפעילות שלנו, אנחנו הכפלנו מהשיא את היקף ההכנסות של רשות מקרקעי ישראל, זה לא מגיע, אנחנו לא חברה, אנחנו, הרשות היא מפעל עיסקי אמנם לפי חוק, אבל ההכנסות הולכות כמו תמורות מההפרטה, הולכות לכיסוי החוב, בחלק לא מבוטל מהתמורות אנחנו משתמשים כדי לפתח תשתיות, כדי לממן פינוי של בסיסי צה"ל, כדי לתכנן, לבצע, גם זה מאות מיליוני שקלים לפעולות האלה ובזה אנחנו עושים הכל כדי לפתח ולייצר את עתודות הקרקע הבאות שרק נהיות קשות יותר ויותר.

מבחינת פניות הציבור אתם יכולים לראות פה את דפוס הפעולות, אבל אני אגיד עוד קודם, מבחינתנו הפניות הן דבר חשוב אבל הן מבטאות כשל, הרי מה בעצם, על מה הפניות אם אנחנו מפלחים אותן? זה טיפול לקוי שלנו, ברגע שאנחנו לא עושים אותו בלוחות זמנים סבירים, ברגע שבן אדם זה נתקע או שזה מתעכב אלה פניות, זאת אומרת זה לא שיש לבן אדם איזו שאילתא למה המדיניות הקרקעית בנוגע לכך וכך או אחרת, אלא הפניות הן מה קורה עם האישור זכויות שלי, מה קורה עם העברת הזכויות שלי, למה ההתחייבות למשכנתא שביקשתי לא מטופלת, ולכן אנחנו צריכים לטפל בשורש הבעיה ולא בסימפטומים שהסימפטומים הם פניות הציבור.

ולכן אנחנו, כשנכנסתי לתפקיד, זיהינו שלושה תהליכי ליבה שהם פחות או יותר תואמים את החטיבות של רשות מקרקעי ישראל והחטיבות בעצם מבטאות את עיקרי הפעילות של הרשות. אחד מהם זו חטיבת השירות שבה אנחנו נרחיב ואני חושב שזה מה שיותר מעניין אתכם, הפעילות, איך אנחנו עוברים לדיגיטל, ודיגיטל התועלת היא לא רק בלוחות הזמנים, יש לי איזו תועלת משקית, אם אני נותן למישהו לעשות את הפעילות הזאת בזמן קצר הוא בונה יותר מהר ולכן יש לזה יעילות משקית, כמובן שזה פיפו, אין מאכערים, אין שחיתות, מבחינתנו יש לזה הרבה תועלות, זה בהיבט הזה, מורן ירחיב על זה.

הפעילות השנייה היא בפעילות העיסקית שזו החטיבה העיסקית, שמה אנחנו עושים שתי פעילויות עיקריות, אחת מהן היא לעשות מכרזים מקצה לקצה דיגיטליים, זאת אומרת ההגשה של הצעה במכרז תהיה בדיגיטל, הזכייה במכרז תהיה דיגיטלית כולל ערבויות דיגיטליות, זאת אומרת במועד הזכייה ב-12:00, מועד אחרון להגשת ההצעות, 12:00 ושנייה קיבלת הודעה לאזור האישי שלך "זכית", מי שלא זכה שוחררה לו הערבות, יכול להתגלגל למכרז הבא, מי שכן מיד אנחנו נחתום איתו על החוזים ויהיה ניתן להניע את הגלגלים האלה מהר יותר, זה אחד.

שתיים, לגבי פעילות של תוספות בנייה, פעילות עסקית של הרחבה בחוזה קיים, שהיא בדרך כלל מתבצעת בהתאם לתקנה 25.1 לתקנות חובת מכרזים, שם אנחנו עובדים על מערכת אלגוריתם AI שתחקה או תייצר לנו ערכי קרקע, אני לא רוצה להיכנס פה לטרמינולוגיה של שומות, אבל תחליף את התהליך הזה, תהליך שאנחנו חלון הראווה ואתם באים אלינו ואתם מחכים אצלנו, מתייצבים ומצפים לקבל את העסקה, אבל היא בעצם מתעכבת הרבה פעמים בגלל תהליכים של שומה שלא אנחנו אחראים עליה, אלא השמאי הממשלתי או שמאים פרטיים שאנחנו מעסיקים לפי ההנחיות שלו וזה מתעכב שם, נוכל לעשות את זה מרחוק, אנחנו עובדים על תהליך כזה.

אנחנו יש לנו היום קיבלנו את כל הנתונים של רשות המיסים, יש לנו אלגוריתם, הבאנו, הרכבנו ועדת היגוי, הבאנו את דוקטור קירה רדינסקי, הבאנו מומחים מפייסבוק, meta, אנחנו באמת מנסים, אני חושב שאנחנו מנסים להגיע לתהליך, אגב, גם אם יהיה מחיר כלכלי לזה, שוב, התועלת בלעשות את הפעולה הזו מרחוק אין לה ערך מבחינתנו ואנחנו שואפים לקדם את זה, אנחנו עדיין מטייבים את המערכת, יש לנו, אחוז הדיוק של המערכת אנחנו מטייבים אותו עכשיו.

אגב, היא תהיה כל כך מדוייקת, היא לוקחת פוליגונים של פשיעה, של חינוך, של מרחקים, אני אראה לכם את זה בהמשך, ואנחנו עושים גם בהיבטים של שמירה על הקרקע, בתפקידי הקודם הייתי מנהל רשות החברות הממשלתיות, בין יתר החברות היתה חברת "רפאל", ראיתי מערכת שלה של זיהוי שינויים בקרקע צבאית, אנחנו מעבירים את זה לשימושים אזרחיים, זאת אומרת לזהות פלישות ולקבל את זה, לא לפספס פלישות, אחד, ושתיים להגיע אליהם בפרקי זמן קצרים, זאת אומרת שלא נפספס אותם ונגלה אותם בתקופות ארוכות, הרבה יותר קל לטפל בהם בפרקי הזמן.

אז אם אנחנו מנתחים את הפניות בסוף הפניות הן מה קורה עם הפנייה שלי. אני רק אגיד, אנחנו גם השנה מתכוונים להגיע ל-100 אלף יחידות דיור, 77 אלף לפחות פרסמנו בתוכנית העבודה שלנו, עוד כ-6,000 יחידות דיור שהן יחידות קטנות ויחידות שאנחנו שומרים ועוד כסדר גודל של 15-16 אלף יחידות דיור בפטור ממכרז שאנחנו מבצעים אותה, אם זה שיוכים בקיבוצים, אם זה, שגם נייצר מגרשים פנויים לבנייה, אם זה זכות הייזום שניתנת, אתם יכולים לראות את החלק מתוכנית השיווק שלנו פרוסה בכל רחבי הארץ, פריפריה, מרכז והכל. מעבר, אם אתם יכולים לעבור לשקף שנקרא מעבר לשירותים דיגיטליים, יש לנו פה תוכנית עבודה ואנחנו התחלנו אותה, יש לנו אזור אישי לחוכר עצמו ולמייצגים. חלק גדול מהפעולות נמצאות באזור האישי, למשל פעם היה צריך להגיע לצרוב דיסקים ממסמכים, מי שהיה רוצה לראות את חוזה החכירה המקורי שנחתם ב-1948 או לפעמים גם קודם עם קק"ל או עם גופים אחרים, היום הכל נמצא באזור האישי שלכם. פתחנו את האזור האישי גם לעורכי דין, זאת אומרת גם עורך דין עם ייפוי כוח יכול להיכנס.

ברבעון השלישי של השנה שעברה כבר התחלנו לתת אישורי זכויות בדיגיטל, זאת אומרת היום כשיש את מערכת הרמיטק, ועוד אין אותה בכל המרחבים ברמ"י, יש אותה בדרום, בחיפה, מרכז ותל אביב, באפריל היא תיכנס בירושלים ומיד אחר כך במרחב צפון, זאת אומרת היום אנחנו עובדים על מערכות ליבה שונות, אנחנו עדיין בתהליך, אבל כבר אפשר ברוב השימושים, עדיין לא בכולם, כי למשל במגזר החקלאי לא כל הנתונים מטוייבים ואנחנו עובדים במקביל על פרוייקט של טיוב של הנתונים ולכן אפשר למשוך אישור זכויות כבר היום 40-50% מהיקף הפעילות באישורי זכויות, אם פעם היה צריך לשלוח מייל או לבוא ולבקש ולעמוד בתור היום זה מתבצע מרחוק ו-40-50% מהפעילות הזאתי כבר היום בדיגיטל מרחוק.

ממש בימים אלה אנחנו עובדים על מערכת של התחייבות לרישום משכנתא שהיא תתבצע בדיגיטל, אנחנו מקווים במהלך השנה להשלים את הנושא של ההיתר מקוון כולל מערכות ה-AI או טבלאות ערכי קרקע, ובמהלך 2023 להיכנס גם לסילוקי משכנתא והעברות זכויות כבר שמבוצעות בדיגיטל מרחוק, אנחנו מדברים על נתח לא מבוטל מהיקף המופעים של חוכרים במשרדי רמ"י, אנחנו גם במקביל אנחנו נייצר כמו קיוסקים כאלה, עמדות שניתן יהיה לעשות את זה כדי להקל על אוכלוסיות שלא מחוברות לשירותים הדיגיטליים וזו חלק מהפעילות, מורן ירחיב על זה תכף ותוכלו לראות בצורה יותר מפורטת.

דיברתי על מערכת ה- AI, זו מערכת שהיא מערכת לקביעת ערכי קרקע, הקמנו ועדה סוג של ועדת היגוי, בוועדה הזאתי נמצאת דוקטור קירה רדינסקי, הבאנו מומחים מתחום המקרקעין והמינהל הציבורי, פרופסור דני בן שחר מאוניברסיטת תל אביב, פרופסור אודי ניסן מהאוניברסיטה העברית, דוקטור עידו גיא שהיה יועץ META, ואנחנו לקחנו את כל מאגרי המידע שנמצאים, כל מאגרי המידע, יחד עם מאפי, הנתונים שלנו, רשות המיסים, התפרסות מכרזים, עסקאות, טבלאות, מה שיש ברשת ומזה אנחנו מנסים לפתח מערכת כדי שנוכל לתת אותה, יבוא בן אדם ודרך ההיתר מקוון שהוא נדחה והוא מעכב אותנו או דרך רובוט שקורה את השטחים או תצהירים שנעשה אותם אתה מבקש להוסיף 30 מטר, יגיד לך מטר בגדרה שווה 5,000 שקל למטר, אתה צריך לשלם 31%, בוא תשלם, אנחנו נודיע לוועדה המקומית על אישור, זה תהליכים שהיום לוקחים חודשים, תוך דקות ניתן יהיה להשלים אותם.

אני אראה לכם רק איך המערכת הזאת עובדת, אתם יכולים לראות גם את התוצרים שלה, אתם יכולים לראות הבדל בין מגרש פינתי למגרש רגיל, המערכת יודעת לבוא ולתת קצת יותר למגרש הפינתי בגלל היתרונות במגרש פינתי, היא מוסיפה 500-600 שקל למגרש הזה, היא יודעת לשכלל מרחקים מצירי תחבורה, מרחקים מתחבורה ציבורית, פוליגונים של פשיעה, השכלה, חינוך, כל מה שאתם מעלים על דעתכם שיכול להשפיע על ערך קרקע נכנס לתוך המערכות האלה, אני לא חושב שיכולה להיות הערכת קרקע בצורה מדוייקת יותר ואנחנו עובדים על זה. מערכת של הפרות קרקע, אתם יכולים לראות את המערכת איך היא מזהה, איתור פלישות.

עוד, תהליך העבודה, אנחנו מגדירים אזור לסריקה, אנחנו מקבלים את הנתונים, אם מלווינים, אם מתצלומי אויר, אם משימוש ברחפנים, כבר בשטח עשינו פיילוט, המערכת מזהה דברים שהמפקחים לא מזהים אותם, מעבר לזה שכניסה לשטח גם מייצרת חיכוך עם אוכלוסיות מסויימות וככה אנחנו יודעים לקבל גם את הפלישה ולהגיע ישר לפלישה בלי להסתובב. הנה ממש איתורים שמצאנו בפרקי זמן קצרים, אתם יכולים לראות, ואלה כמו שאמרתי תהליכי הליבה, בשמירה, בעסקי, ובשירות מורן ירחיב על זה, תוכלו לראות את זה.

אהלן, נעים מאוד, שמי מורן, אני נכנסתי לתפקידי באוגוסט האחרון. אני הייתי גם בוועדה הקודמת פה בכובעי הקודם כראש מטה של המנכ"ל הקודם, אריאל שומרון. תוכנית העבודה של הרשות של 2022 מגלמת הלכה למעשה הטמעה מלאה של דו"ח מבקר המדינה. עברנו על הדו"ח, אנחנו מכירים אותו לפרוטרוט ויש שם הרבה דברים שלמדנו מהדו"ח, ותוכנית העבודה לשנת 2022, מה שאני אציג לכם ויענקי הציג בעצם, תפקידה זה גם כן להטמיע את ההערות של המבקר וגם את ההערות שהיו בוועדה הקודמת שהיינו פה לפני כשנה וחצי, משהו כזה. אז בגדול כמו שיענקי אמר אנחנו מנתחים אינטרקציות, זאת אומרת אנחנו בתהליכים הדיגיטליים שלנו הולכים לכיוון איפה הציבור יותר צריך אותנו, וכ-80% מהאינטרקציות שלנו עם הציבור זה באמת בדברים השוטפים, אישורי זכויות, העברות זכויות, רישום משכנתא, סילוק משכנתא, הקניית בעלות, תוספות בנייה, הדברים השוטפים.

רק כדי לסבר את האוזן, עד לפני כשנה וחצי כ-60 אלף אישורי זכויות בשנה היו ידניים, זאת אומרת בן אדם מגיע, היה צריך להגיע לרשות או לשלוח מייל או דואר והתהליך הזה היה לוקח זמן, ומי שבתחום יודע שבלי אישור זכויות אי אפשר לעשות שום תהליך, אתה לא יכול לעשות זכויות, אתה לא יכול לקחת משכנתא ופשוט היינו איזה גורם שבאמת באירוע הזה היה מורכב, בהחלפת מערכות בעצם יצרנו מצב שאנחנו יכולים להביא תהליכים אוטומטיים, וסדר גודל של כבר כ-11 אלף אישורי זכויות אוטומטיים ניתנו בשנה וקצת האחרונות, כאשר אנחנו עד סוף השנה כאשר רוב המרחבים יילכו - - -

זה לא בשנה, זה בפחות.

כן, בהרבה פחות משנה כי מרחבים עלו בהדרגה. בפחות משנה והשאיפה היא שעד 2022 באמת שכל המרחבים האחרים יהיו, אני מניח שסדר גודל של כ-70-80% מאישורי הזכויות ברשות יהיו דיגיטליים, גם בחקלאי אנחנו עובדים קשה כדי לטייב את הנתונים שגם בחקלאי יהיה דיגיטליים בתוכניות העבודה שלנו.

השבוע, אם תסתכלו, בהתחלה, האזור האישי שלנו הוא אזור אישי בצניעות מאוד מפותח ויהיה מאוד משמעותי בתוך כמה חודשים, הוא אזור אישי שמחולק ללקוחות הפרטיים, למייצגים ולתאגידים כאשר גם האזור של תאגידים ייכנס ממש בחודשים הקרובים. אדם שנכנס לאזורים האישיים שלנו אמור לקבל את כל מיכסת השירותים של הרשות, לאט לאט אנחנו עושים את זה יותר מקוון כאשר חלק גדול יהיה גם אוטומטי ממש ב-self service, היום המייצגים שלנו, כ-50% מהפונים לרשות הם מייצגים, אנחנו מאוד מפתחים את האזור הזה, אני אישית בחודש וחצי האחרון שלוש הרצאות נתתי בלשכת עורכי הדין מרכז, צפון ודרום ואנחנו פועלים בעצם למושבים משותפים יחד עם לשכת עורכי הדין כדי להבין איפה האתגרים שלנו איתם ואיפה אנחנו יכולים יותר לעזור להם.

סליחה רגע שאני קוטעת אותך, למה בעצם צריך את המייצגים? זה לא החלפה של המאכערים במאכערים חדשים?

לא, לא, לא, אני אסביר.

זה עורכי דין, אין מה לעשות, זאת אומרת חלק גדול מהטיפול בנושא הזה, ואגב, בהתחלה באמת בנינו את זה לחוכר עצמו, אבל בסוף מול המינהל עובדים גם, זאת אומרת חלק מהפעילות הזאת מתבצעת בעיקר על ידי עורכי דין, בסוף העברה צריך להיות במקרקעין, היא מתבצעת על ידי עורך דין שמטפל בעיסקה.

זה לא נראה לך משהו כמנכ"ל שמוביל מדיניות שירות ותפיסה שבסוף האזרח - - -

לא, אנחנו, אגב, אנחנו חסמנו את זה, זאת אומרת זה מייצג שהוא מייצג עם פרופסיה מוגדרת לייצוג, אנחנו דווקא את המאכערים פה חסמנו, זאת אומרת מאכער סתם לא יכול לבוא לייצג, אתה צריך איזה סוג של, אתה מוגבל, אתה לא זה, עורכי דין אנחנו לא, הם מטפלים בנושא הזה, זה חלק מהטיפול הכולל שלהם בדרך כלל בהעברת זכויות אבל כל בן אדם יכול לעשות זאת אומרת את הפעולה הזאת גם בעצמו. הוא יכול, רק שבדרך כלל אין מה לעשות.

אני יודעת, לכן אני שואלת, ואם בסוף 50% מהם משתמשים במייצגים אז אני אומרת זה בסדר, זה - - -

אז אנחנו מנסים לפשט את זה כדי שאם אתה רוצה לעשות את זה תעשה את זה לבד, אבל המטריה הזאת היא מטריה שמטיבה בדרך כלל מטופלת על ידי עורכי דין כחלק מתהליך של עיסקה במקרקעין שהיא יותר מורכבת, אנחנו עושים הכל כדי שאת תוכלי לטפל בזה לבד.

אז אני חושבת שזה משהו שכדאי מאוד להנגיש גם לציבור את הידע הזה, את המתודולוגיה הזו של - - -

ברשותך אני אסביר, כפי שיענקי אמר - - -

אני ברשותך כן אחדד את העניין הזה. תפיסת העולם הרווחת במשק הישראלי בתחומים רבים שהאזרח לא יכול לבד, הוא צריך איזה שהוא גורם מתווך, אצלכם זה עורכי דין, במקומות אחרים זה גורמים אחרים, לא משרתת את המשק הישראלי ולא את האזרחים כמובן, ולכן אני אומרת בסדר, המנכ"ל נכנס לפני לא הרבה זמן לתפקיד, הוא עושה מהפכות שירות, אני חושבת שכן ראוי לשים יד שבו האזרח יהיה הלקוח העיקרי, זה לא נושאים של חקר חלל עם כל הכבוד לעסקאות מקרקעין, אני חושבת שצריך לראות איך כן בסופו של דבר בונים תהליך וכלים טכנולוגיים נלווים שהאזרח יוכל לעשות שימוש ישיר ללא גורמים מתווכים, ואני יודעת שלשכת עורכי הדין ישר תקפוץ, אני גם יודעת למה היא תקפוץ, כי ברגע שהאזרח יוכל לבד אז למה צריך את כל ה - - -

את מתפרצת לדלת פתוחה, וכדי שגם תביני איך, זאת אומרת התהליך היה כזה שעשינו אותו רק אפשרות לחוכר להיכנס וככה בנינו את כל המערכת, רק בעקבות פניות של לשכת עורכי הדין אפשרנו גם למייצגים לטפל, זאת אומרת אבל זה לא, כל, המערכת היא בנויה דווקא ככה שהאזרח יכול להיכנס, זאת אומרת היא נגישה.

אוקיי, יכול להיות שכדאי לעשות קמפיינים עתידיים, אני לא נכנסת לכם לשיקולים מאיפה להשקיע את ה- - -

לא, אני אומר, אבל כאילו לא בנינו את זה למייצגים ואז פתחנו את זה לחוכרים, אלא התהליך היה תהליך הפוך, ואז הגיעה פנייה אנחנו מטפלים תן לנו את האפשרות, אבל בגדול המערכת הזאת אמורה להיות מונגשת לפרט הבודד ולכן אנחנו גם מנסים את הכלים האלה מה שאמרתי קודם, קיוסקים, כדי שבאמת בן אדם שיבוא, יש אנשים שלא עושים את זה, זאת אומרת גם הפרט הבודד שהוא יוכל לבוא ויהיו לו עמדות כאלה מפוזרות ברחבי הארץ, הוא יוכל להגיע ולעשות את הפעולה הזאת עם האנשים שלנו, דיילים שיוכלו לסייע לו ולשרת, לעשות את הפעולה הזאת בכוחו עצמו, זאת הכוונה שלנו. מה לעשות, העיסקאות האלה בדרך כלל כן יש עורכי דין ולכן אנחנו צריכים לתת מענה גם לדפוס השירות הזה, אבל זה לא הפוך.

בסדר.

כן, כן, ממש נתייחס, בדיוק מה שיענקי אמר, העולם של הפרטי התחיל להיות מאוד מפותח כי הנגשנו מאוד בפשטות באזורים האישיים את הפרט ככה שבאמת הפרט היום יכול להוציא אישור על זכויות, התחייבות על משכנתא בעצמו לגמרי, ואגב אם תסתכלו גם על התאגידים אז בעצם התאגיד עצמו ומורשה החתימה שלו יוכלו להיכנס לאתרים וזה באמת כפי שאת אומרת נותן מענה לגמרי, אבל אנחנו ניקח את ההערה הזאת ונבחן אותה איך אנחנו יכולים יותר להכניס את הלקוח. ברמת, כמו שאתם רואים מערכות חכמות מזהות את התיקים, הושקע בזה המון, עשרות רבות של אנשים מפתחים את זה, הן יודעות לזהות את התיק, הן יודעות לזהות את הפעולות העסקיות שבתיק וכרגע המטרה הגדולה שלנו וזה תוכנית העבודה 2022 לפשט את הפעולות גם בתהליך רגולציה של פישוט מסמכים, פישוט מסמכי מקור, פחות מסמכים וטופסיאדה וגם באמת לתת את האפשרות בצורה self service.

ביום חמישי הקרוב אנחנו משיקים מערכת של התחייבות על רישום משכנתא ב self service, במקרים הפשוטים, לא - - משכנתאות ראשונות של כל בעלי הזכויות ועוד כל מיני תנאים, הבן אדם הבודד נכנס, מוציא במקום ב- self service וגם אפשרות למייצג, שזה בעצם מאוד מאוד תקדימי, עשינו תהליך יחד גם עם נציגים ממשרד המשפטים והכל כדי לפשט, אני די בצניעות ובזהירות אני אומר שלדעתי עד סוף 2022 אנחנו מניחים שיכול להיות שכ-30-40% אפילו מהאינטרקציות עם הציבור יהיה בצורות של self service כדי לפתח את זה שהאזרח יקבל את זה כמה שיותר מהר.

ה-X הזה זה נשמע, זה מאוד מאוד קרוב, עד לפני מספר חודשים אי אפשר היה להוציא אישור זכויות, בן אדם יכל ברמ"י להוציא רק אישור זכויות לעצמו. מאז שהמנהל החדש, יענקי, נכנס, פתחנו את זה היום, אנחנו מאוד מאוד מתחילים להיות דומים לטאבו באישורי הזכויות באופן כזה שכל אחד יוכל להוציא על כל אחד למען שקיפות במקרקעין.

זה בעצם ההשקה של התחייבות לרישום משכנתא תהיה ביום חמישי הקרוב בתהליך דיגיטלי מקוון, ברוב המקרים זה יהיה מקוון, בחלק מהמקרים זה יהיה self service וכאשר כל המערכות יעברו ל-SAP אז כולם יוכלו להנות מהשירות המקוון. השירות המקוון המשמעות שלו שאין טופסולוגיה, אתה לא מטעין קבצים, אתה לא חותם חתימות ומעלה אותן אלא הכל בהצהרות וחתימות תוך תיעוד.

הכל טפסים דיגיטליים.

בדיוק, הכל טפסים דיגיטליים. אגב, כל מה שאני אומר עכשיו זה בדו"ח מבקר המדינה מצא בכל מיני נקודות, זה השיפורים קדימה.

מכרזים שזה באמת מערכת, אני שוב אומר בצניעות אבל אין לשוק הפרטי מערכות כאלה, אנחנו בתוך כמה חודשים עושים את כל תהליך המכרזים מקצה לקצה באתרי - - -

היום אנחנו מתעכבים כי עדיין אין הסמכה לערבויות דיגיטליות של הבנקים, זאת אומרת זה מה שמעכב אותנו, אנחנו מבחינתנו בשלים היום להשיק את המערכת הזאתי, ברגע שהבנק הראשון יעבוד אנחנו לוקחים תאריך פלוס שלושה חודשים ואנחנו מתחילים לעבוד במערכת הזאתי, זה יחסוך לוחות זמנים, זה יחסוך מסמכים ואנחנו ככה מתכוונים לרוץ קדימה.

כן, המשמעות היא שגם מכרז של 300-400-500 מליון שקל לצורך העניין במקום מאוד מאוד יוקרתי או לא משנה, יחידת דיור אחת בלא משנה איפה, הכל יהיה דרך האתר, לא מגיעים לרמ"י, לא צריכים להמציא מסמכים ידניים לרמ"י וגם לא צריכים לקבל מסמכים ולחתום עליהם ברשות מקרקעי ישראל. טוב, זה המערכת עצמה, אני לא אתחיל להסביר אותה, אבל בגדול היא תהיה עוד כמה חודשים לציבור.

בגדול לסיכום שזה מה שהכי חשוב לציבור, אנחנו תוכנית העבודה 2022 שלנו באמת מתמקדת חזק בפעולות המקוונות, אנחנו די נסיים את האירוע של אישור זכויות והכל יהיה באתרים. התחייבות לרישום משכנתא, שתבינו, זה כאלפי התחייבויות, כ-5,000-7,000 התחייבויות בשנה, כשבן אדם צריך את ההתחייבות כי הולך לבנק וצריך אותה תהיה בתהליך מקוון בחלק מהמקרים ולא קטן יהיה ב-self service, ההיתר המקוון אגב הוא עולה בעוד שבוע שבועיים לאויר לציבור האדריכלים, שזה בעצם יגרום לכך שאדריכלים לא יצטרכו גם - - ואת הציוד ואת החומרים פיזית לרשות אלא הכל יהיה תהליך מקוון, תוך כשבועיים, אנחנו עושים כבר הדרכות בשבוע הבא לציבור, אנחנו ומינהל תיכנון, לדעתי סדר גודל כשבועיים ה-plug יעלה באויר, מה שבעצם מחייב אותנו גם ללוחות זמנים על פי התקנות במקומות שבהם באמת יש לנו מערכות מקוונות.

העברות זכויות אנחנו ממש בחודשים הקרובים נתעסק עם זה, כ-20 אלף ויותר העברות זכויות מתבצעות בשנה ואנחנו רוצים לפשט את זה שזה יהיה גם תהליך מקוון וגם חלק מהמקומות ב self service, וכנ"ל הקנאת בעלות. בעלות ודבר אחרון, הקמת מוקד ארצי דיגיטלי כרגע בתהליך של אפיון ואנחנו עוד סדר גודל של תוך כחצי שנה נעלה לאויר את חוברת המכרז, המוקד הזה בעצם יגרום לכך שהפעולות הפשוטות יהיו בדיגיטל מאה אחוז בצורה פשוטה. זהו, תודה.

אוקיי. אתה רוצה עוד להוסיף משהו לפני שעוברים להתייחסויות?

אני חושב שכמו שראיתם אנחנו כאילו חושבים שזה אין לנו מנוס מלעשות את זה, גם בגלל תשומות כוח אדם מוגבלות, גם כי העולם נמצא שמה וגם כי אנחנו חושבים שבסוף אנחנו לא רוצים להיות גורם מעכב בפיתוח הכלכלי ואנחנו שמה כמו שאתם רואים.

אוקיי, התייחסות חבר הכנסת פרופסור אלון טל, לאחר מכן אנשי מבקר המדינה.

אז קודם כל ברוכים הבאים יענקי והצוות. אני רוצה לציין קודם כל מילה טובה על רמ"י לפני שאני אשאל שאלות קצת יותר קשות, קודם כל אני רוצה לציין לחיוב את הפעילות של רמ"י בתחום של הקרן השטחים פתוחים, קרן שהיא קיבלה לפני שנים אחדות ואני חושב שמי שמסתובב בשטחים פתוחים רואה לזה ביטוי ואני חושב שכדאי לציין את זה לחיוב, זה לא היה - - -

אתה יודע, הקרן היא עברה ברפורמה ב-2009 וזה אחוז אחד מההכנסות. ראית את ההכנסות, 30 מיליארד שקל, אתה חושב שאחוז מזה הולך לשטחים הפתוחים, תעשה חשבון כמה זה, זאת אומרת - - -

זאת אחת הסיבות היחידות שאני יכול לברך, אתה חושב שזה טוב לזה.

אני לא יודעת אם אחת הסיבות היחידות, אבל אני מברכת גם את הקרן לשטחים פתוחים.

אגב, התחילו בחג האחרון וגם בפסח הקרוב, בסוכות, עשינו עם החברה להגנת הטבע, גם הנגשנו את השטחים הפתוחים האלה כי אנחנו עושים את זה והציבור לא מגיע, החברה להגנת הטבע הכשירה מדריכים והבאנו ללא עלות, הנגשנו את זה לאוכלוסיה את השטחים הפתוחים, את ה- - -

אנחנו רואים הרבה מאוד פרוייקטים, אפילו לפעמים דברים קטנים, עכשיו זה סגירת גבעת האירוסים בנס ציונה לטרקטורונים, איזה חשיבות אקולוגית יש להשקעה יחסית קטנה. אז אני רוצה לברך אותך בתור יושב ראש הקרן, ואני גם רוצה לומר מילה טובה על רמ"י שלדעתי היתה לה יד מאוד חשובה בהכנת דו"ח המנכ"לים בכל מה שקשור להתחדשות במפרץ חיפה, וראייה חדשה של פינוי תעשייה מזהמת והפיכת האזור הזה לאזור משגשג, נקי, תעשיית הייטק ומגורים, אז אני רוצה לציין את זה.

יחד עם זאת אני חושב שיש לא מעט אנשים בציבור שלפעמים חוששים קצת שרמ"י מתוך, נגיד, מחוייבות לספק פתרונות לדיור לפעמים הם אינם שוקלים את כל השיקולים הסביבתיים, ושטחים שאולי מוטב היה לא לפתח אותם, אז הייתי רוצה שתתייחס לזה. במיוחד דגש על החופים, כי אנחנו, אני פשוט שלשום הייתי בסיור בנתניה ועוד ועוד דוגמאות של הציבור שבסך הכל חי בערים צפופות, ערים סואנות שמחפש מפלט, צריך לחפש את זה עוד יותר. אז הייתי רוצה לשמוע קצת על המדיניות שלכם שמה וזה בהנחה שאני מברך על כל היעילות שאתם עושים לגבי ה- - אבל יש גם תפקידים אחרים, אז אם זה בסדר לקבל גם כמה מילים על הראייה אני מאמין שלך ושל רמ"י בתחומים האלה.

אז קודם כל באמת הקרן היא דבר מבורך ואני הייתי שותף לגיבוש שלה בשעתו ברפורמה. היא מאזנת, היא נועדה לאזן את העברת הבעלות, החשש היה שעם העברת הבעלות יהיה פיתוח אינטנסיבי ולאנשים באמת לא יהיו את השטחים הפתוחים, במידה מסויימת אני חושב שהיא קצת התרחקה מהמטרות המקוריות שלה ואנחנו היום באמת מנסים לעשות את זה. אגב, אם אנחנו בונים היום בנייה אינטנסיבית באשקלון, בנתיבות, בחריש, שאנשים - והקורונה רק חיזקה את זה - שאנשים בטווח הליכה יוכלו לצאת מהבתים ולהנות משטחים פתוחים במרחק הליכה ואנחנו באמת עושים את זה.

התחלתי את הדברים בהצגת היעד המרכזי שממשלת ישראל מציבה לנו וזה דיור ופיתוח, הקונפליקט שאתה מדבר עליו הוא קונפליקט שקיים תמיד. אגב, בעבר, מעניין, התפיסה היתה שונה, זאת אומרת פחות בהיבט של שטחים פתוחים, יותר בהיבטים של קרקע חקלאית. התפיסה היתה שצריך לשמר את הקרקע החקלאית והיה פיתוח מול שמירה על קרקע חקלאית, במידה מסויימת המינהל שהפך להיות היום הספק העיקרי של דיור ופיתוח, בשעתו שמר יותר על הקרקע החקלאית ואיפה שהוא, אבל על הקרקע החקלאית, לא על השטחים הפתוחים, אתה בין שטחים פתוחים לקרקע חקלאית אני בטוח שאתה ער להבחנה, ולא כל קרקע חקלאית מבחינתך היא שמירה על השטחים הפתוחים, אז זאת היתה התפיסה, והיה במידה מסויימת אפילו בלם של פיתוח.

אני זוכר שיחה שהייתה לי עם כבוד נשיא בית המשפט העליון, השופט שמגר זכרונו לברכה, הוא אמר לי תפקידו של המינהל לשמר את הקרקע החקלאית, זה לא היה לפני הרבה שנים אבל ככה הוא ראה.

זה עדיין חשוב.

זה חשוב, זה בהחלט חשוב, ולכן אנחנו - - -

על זה נקיים דיון נפרד מה שנקרא.

אבל במסגרת התכנון כמובן שאנחנו מנסים לצופף ככל הניתן, ואנחנו מנסים להגיע לפתרונות שמשתמשים בכמה שפחות קרקע, ועדיין מטרת העל שלנו בסוף לעמוד ביעדים שנוכל לספק קורת גג לכל אחד מאזרחי מדינת ישראל.

אני מבין את ה- - -

ולכן אני מבין את הקונפליקט שלך, אבל אנחנו לא יכולים, אתה יודע, בסוף באיזון הזה. דיברת על מפרץ חיפה, רמ"י לא היתה שותפה לגיבוש מסמך המנכ"לים, לא רק, רמ"י יזמה את התוכניות, גם אני כשנכנסתי לתפקידי, אמנם שאמרו מה, אני הוצאתי איזה מכתב שביקשתי לעצור ולבחון, יותר בשאלת המימון. המימון אמור להתחלק שמה, אנחנו קידמנו את התוכניות האלה והמשכנו לקדם אותן לאורך כל השנה, שנה וחודשיים, שנה ושלושה חודשים האחרונות, אנחנו מקדמים את התוכניות האלה.

היתה פה שאלה של אופן מימון המפעלים המזהמים והתהליך שהתנהל בוועדת המנכ"לים. א' חשבנו שנכון יותר לפני שנכנסים אנחנו ננהל את המשא ומתן ולא לקבוע קודם כל שמתפנים ואז לנהל את המשא ומתן, שזה היה לקוי מבחינתנו. ו-ב', רמ"י בדרך כלל מממנת פינויים כלכליים כמו בסיסים, כמו גופים מזהמים, כשיחידות הדיור זה פינוי כלכלי הם בטווח הנראה לעין. זאת אומרת אנחנו מממנים, אני מפנה את מחנה 80 כי אני יכול לשווק אותו בשנה שנתיים הקרובות. רמ"י מפנה את תל השומר, את צריפין, את סירקין, כי עוד שנתיים שלוש יש לזה גם היבטים תזרימיים, רמ"י לא חברה, אין לי את הזה, מה עוד שהנחת העבודה היתה בתחילת 2020 שהכנסות של רמ"י יעמדו על סדר גודל של 7-8 מיליארד שקל לשנה, ורוב הכסף מרותק לפינויים, פינויי עבר, - - מהבסיסים, היתרה כמו שהיתה חזוייה דיברה על מאות מיליוני שקלים בודדים, זה נכון שזה גדל ועשינו יותר, הכנסנו סכומים יותר משמעותיים אבל בסוף בשקל השולי הבא אני צריך לחשוב איך אני מביא את יחידת הדיור הבאה.

יחידות הדיור הראשונות החזויות במפרץ חיפה הן אמורות אולי להיות ב-2035, לכן תפקידי כמי שמנהל את התזרים הזה כדי להבטיח - - -

אם זה תלוי בך יכולת להקדים את המועד הזה?

אם הייתי יכול?

כן, אם זה יהיה תלוי רק ברמ"י, כי יש לך חסמים.

ודאי, מה זאת אומרת, אתה יודע, אם מצפים ממני להקדים את יחידות הדיור אני אשמח להקדים את יחידת הדיור. יש שיקולים נוספים ואתה יודע אותם, אתה תופס אותי, זה שיח קצת פשטני על הנושא הזה, יש תשתיות שאמורות לספק בתקופות מסויימות, אבל אני צריך לספק יחידות דיור למגורים.

ברוב סדרי העדיפויות שלי לקחת שטחים מופרים ולהפוך אותם למגורים, ולכן אם ניתן לעשות את זה בשטח כמו במפרץ חיפה, לצמצם את המזהמים או לעשות את זה במקום להפר שטחים פתוחים - ודאי שאנחנו נעדיף לעשות את זה, ולכן מבחינתנו ודאי שיש לכך עדיפות, אבל כשאני מנהל את התזרים א' אני לא יכול להיכנס לגירעון, רמ"י לא יכולה להיכנס לגירעון, ב' אני צריך לראות איך אני מנהל את זה כך שבחמש עשרה שנים הקרובות אני אוכל לעשות את זה, שאני אביא את יחידות הדיור הקרובות לשווק אותן, קצת קשה לי לראות דברים מעבר ולכן גם כשנכנסים - - המימון וזה לא לפה אבל זה צריך להתחלק או תקציבי או להתחלק בין משרדי הממשלה השונים, רמ"י לא תוכל לממן את כל ההתקה הזאתי לבדה וזה היה הדיון השיח שהתנהל מולנו.

לגבי חופים כמובן שאנחנו נשמח לשמר, ועדיין לצד שמירה על חופים יש גם פיתוח כלכלי שנעשה בחופים, והכל כמובן כפוף לחוק החופים שאתה מכיר אותו, גם מלונאות היא צורך שקיים בחופים וכמובן זה צריך להתיישב ולהתכתב עם השטחים הפתוחים ועם היקף החופים שמצטמצמים. אני חושב שאנחנו יודעים לחיות, אבל בסוף צריך לראות פיתוח כלכלי, פיתוח תיירותי, פיתוח שנותן מענים נוספים אל מול השטחים הפתוחים, אנחנו מנסים לאזן בין הצרכים האלה.

אולי הזדמנות לציין שבפרוייקט שבעיניי הוא צריך להיות פרוייקט לאומי של ההגנה על מצוקי החוף מהתפוררות אז רמ"י בעצם בשלב הראשון השתתפה במשהו כמו 300 מליון שקל, אולי אני טועה במספרים, אתה כאילו לא מכיר את המספר? משהו כזה.

דיברתי איתך על זה.

נכון. ומכיוון שאנחנו יודעים שחלק ממצוקי החוף במקטע היבשתי, אני לא מדברת כרגע על המקטע הימי, שם יש עבודות שמבוצעות על ידי החברה להגנת המצוקים, ודווקא המקטע היבשתי הוא זה שמטריד אותנו מאוד, אנחנו רואים עם כל סערה עכשיו שמוציאים אזהרה לאנשים, אני לא יודעת אם אתם ערים לזה אבל יש אזהרות לאנשים לא להגיע לחופים איפה שיש את המצוקים המתפוררים עד כדי קורסים, אני שוחחתי איתך על כך, אני שמחה שגם שר האוצר חושב שהגיעה העת לעשות מהלך נוסף, ויכול להיות שנוכל להמשיך את שיתוף הפעולה בדבר הזה.

כן לציין שלרמ"י יש say מאוד מאוד משמעותי לעניין הפיתוח הכלכלי בחופי הים, אנחנו רואים את זה לדוגמא עם צו סגירה לבית קפה על המצוק בחדרה, בית חנקין אם אני לא טועה זה השם, אז בית הקפה סגור בשל סכנה של התמוטטות, למטה אזרחים ממשיכים להתהלך על החוף ואומרים לרשות המקומית תשימי שם פקחים שישמרו שאף אחד לא יילך, כמובן שהרשות המקומית לא יכולה את פקחי העיריה להציב באופן קבוע על החוף כדי למנוע כניסה של אזרחים, אנחנו יודעים שגם הגדרות לא מחזיקות מעמד בחופים מכיוון שהאוכלוסיה כן נכנסת אז בית הקפה סגור בצו סגירה של רמ"י, למטה אזרחים מסתובבים והסכנה היא אמיתית, היא ממשית, ולצערנו כבר נגבו חיי אדם עם הנושא הזה של התמוטטות וקריסת המצוקים היבשתיים, אני מקווה שנצליח לפתח את זה ביחד, אבל זה באמת לא נושא הדיון כרגע.

מטעם מבקר המדינה רוצים להתייחס? בבקשה, שם ותפקיד רק בבקשה.

שלום לכולם, שמי צחי בובליל, אני מנהל האגף במשרד מבקר המדינה, שייך לביקורת בנושא הזה. אני קודם אקדים ואגיד שהדו"ח שלנו נעשה בשנת 2020, זאת אומרת הנתונים מתייחסים ל-2020, מאז כבר חלף זמן, וחלק מהעניינים שאנחנו הצבענו אליהם ציין פה מורן שהם נמצאים בתהליך עבודה.

הייתי רוצה להתייחס להיבטים שלא היתה להם התייחסות כאן במצגת, אנחנו התייחסנו בין היתר לנושא של אסטרטגיית שירות, מדריך השירות הממשלתי קובע שהגופים הממשלתיים צריכים לעבור תהליך ארגוני ולהגדיר אסטרטגיות שירות, בבדיקה שלנו אנחנו לא מצאנו שהרשות עברה תהליך כזה, גם פרסום של אמנת שירות, יש כבר גופים שהם גופים ממשלתיים שפרסמו אמנת שירות, רשות מקרקעי ישראל נכון למועד הבדיקה שלנו - לא גיבשה ולא פרסמה אמנת שירות שהיא כוללת בה את כל השירותים שהיא מציעה לציבור, ואת רמת השירות שהיא מתחייבת לעמוד בה.

בכלל זה של אמנת שירות יש גם את הנושא של תקני זמן, מה שנקרא SLA, פרקי זמן לשירות, כל הליך מסויים תוך כמה זמן הרשות מתחייבת או לפחות מתכננת או מציגה לציבור תוך כמה זמן היא אמורה לעשות את זה, זה נעשה רק לגבי, לפחות בתקופת הביקורת, רק לגבי ארבעה הליכים, זה יוצא שכבר בתוכנית העבודה של רשות מקרקעי ישראל מ-2016 דובר על הטמעה וקביעת תקני שירות, חלפו כבר שש שנים מאז וכבר במועד הבדיקה שלנו דובר היה בארבעה הליכים, ברשות יש הרבה הליכים, אנחנו המלצנו גם שיהיה תהליך לגיבוש אסטרטגיית שירות ואמנת שירות ובהמשך לזה גם פרסום של גיבוש ופרסום של SLA לכל ההליכים האלה.
עוד היבט שרצינו לציין זה נושא של מוקדי השירות המהירים, בתקופת הקורונה במוקדים האלה הפסיקו לעבוד ברגע שנסגרו כל השירותים, אבל גם כשחודשו כבר שירותים ממשלתיים עדיין המוקדים האלה לא חזרו לעבוד ולתת שירות פרונטלי לציבור והשירותים שניתנו, השירותים הדיגיטליים, השירותים האינטרנטיים לציבור באמצעות המוקדים היו דלים מאוד והצטברו שמה פשוט כמות מאוד גדולה של תיקים ממתינים לטיפול, מ-1,600 זה קפץ לסביב ה-2,600 בתקופה מאוד קצרה, אנחנו המלצנו לקיים תהליך של הפקת לקחים שבמשברים עתידיים זה לא יחזור על עצמו.

אוקיי, אז אני כן אשמח למענה שלכם לגבי אמנת השירות, ה-SLA, השקיפות מול הציבור. אני אוסיף בעניין הזה, אתה ציינת אדוני המנכ"ל את הנושא של המחסור בכוח אדם, זה משהו שעלה גם בישיבה הקודמת, ציינת אותו, ובכל זאת איך מתמודדים עם זה? האם ה-SLA משקף את המחסור בכוח אדם? האם הוגדר שם זמן תגובה והאם זה מותאם לכוח אדם או יש איזה שהוא צפי לפתרון בעניין הזה? יכול להיות שהמענים הדיגיטליים הם יהיו הגורם המאזן? נשמח לשמוע את זה מכם.

וגם בדיון הקודם הוחלט על הקמה של צוות משותף עם נציגי המייצגים, עורכי דין, הוקם צוות כזה, הוא נפגש, אני לא יודעת מי מאצלכם עמד בראשו, אבל לפחות זה המידע שנמסר לוועדה, וגם הוחלט על שורה של צעדים לביצוע, אז אני רואה שאתה מכיר אז תתייחס לכל הנקודות.

אז אני רק אגיד כמה דברים, ובסוף אנחנו נגררים למייצגים ככה או אחרת.

ייקח לנו זמן - - -

ככה, ברמה האסטרטגית מבחינתנו גם מבחינת הרשות וגם מבחינת המועצה שהתקיים על זה דיון השירות עלה לרמת האסטרטגיה, זה נכון שלא התקיים על זה קודם דיון, ואנחנו באמת כמו שראיתם, אחד זה תהליך של דיגיטציה שאנחנו מנסים לעבור אותו, טרנספורמציה דיגיטלית בארגון עצמו, ושתיים זה באמת לקחת את הפעולות האלה ולהעביר אותן, זה לוקח זמן, זה לא פשוט, זה בסוף עיסקה במקרקעין היא לא מלכתחילה, את יודעת, אנחנו אוספים היום את המסמכים המקוריים, יושבים עם אנשים שעבדו ברשות.

יש לנו עובד, עדיין אנחנו מעסיקים אותו, אליהו בבאי, יהודי בן 93 שהיה פה וב-5.5.1950 התחיל לעבוד ברשות, ויש לו אגדות על איך עשו את כל הפעילות הזאתי, היסטוריה של מדינת ישראל. ואת רואה, הוא מביא לנו את הניירות המתפוררים של הפקעות, רכישות, מפות, כל התהליכים האלה, הסכמים, אנחנו מנסים לטייב אותם, זה לא תהליכים שפשוטים, זה התליכים המורכבים ביותר להעביר אותם לדיגיטל, אנחנו צריכים הרבה חדשנות משפטית, לא רק טכנולוגיה פה, זה שאלה של איך אתה משתמש בייפוי כוח דיגיטלי, ומשרד המשפטים משתתף איתנו ומתקדם איתנו ומאפשר לנו לפרוץ קדימה, אגב דברים שלא נעשים בגופים אחרים.

העלינו את זה לדיון במועצת מקרקעי ישראל שלפי החוק היא קובעת את המדיניות הקרקעית, וכמובן שזה ברמה האסטרטגית, כוח האדם הוא בהחלט בעיה מבחינתנו, אני לא אכניס אתכם לתוך התהליכים הפנימיים שלנו, בשעתו היה הסכם קיבוצי עם העובדים, שחלק מהפעולות האלה היו אמורות לצאת, מאוחר יותר שינו את זה ורק חלק יוצאות למיקור חוץ, אנחנו בשיח עם הוועד, עם ההסתדרות כדי לנסות לייעל את התהליכים האלה אבל בסוף חלק גדול מהפתרון נמצא בדיגיטל, זאת אומרת זה יחסוך את הפעולות, זה גם יאפשר לנו להתמקד ולקצר לוחות זמנים ופעולות אחרות, מורן אולי ירחיב על פעולות נוספות שייצרנו לגביהן SLA ורק בשנה האחרונה מספר פעולות כאלה. ברגע שנשלים נוכל להסיט כוח אדם כדי לטפל באמת בפעולות, אין מה לעשות, בסוף גם אנחנו מכניסים 30 מיליארד שקל וגם המשימות שלנו מרובות, אנחנו לא מקבלים תקנים לפי המשימות שלנו אלא כל פעם זה שיח כזה של ניתן לכם עוד כמה לפעולות האלה ואחרות, וזה לא פשוט. אנחנו עושים הכל מול - - -

מול מי השיח הזה?

מול אגף תקציבים, כמו תמיד.

חשוב לי שזה יהיה - - -

השיח הזה הוא שיח קיים, הוא שיח שוטף אבל - - -

זה בא לידי ביטוי בתקציב השנתי שאתה מציג? איפה אתה רוצה להיות, ביקשת יותר, אמרו לך לא?

ביקשתי וקיבלתי חלק, חלק אני אמור לקבל בתקציב הנוכחי, זה שיחות שאנחנו עושים אותן באופן שוטף, חלק אמור להרחיב פעילות נוספת ואנחנו מתנהלים ולא זה המקום להרחיב, גם מול הוועדים כי יש פה הוצאה של פעילות לסוג של מיקור חוץ ולעשות את הפעילות הזאת, וזה יאפשר לנו לתת בסופו של דבר, עם השלמת התהליך כמובן שהשירות יהיה יותר טוב, אבל גם עקב בצד אגודל, בפעילות הזאת אנחנו מנסים לשפר את הפעילות ולהסיט כוח אדם כדי לטפל בנושא הזה, הקורונה ודאי שהיא בעייתית כשעובדים בהיקף עובדים חלקי ואנשים חולים ויש בעיה פיזית אפילו להכניס אנשים לתוך אולמות גדולים של קבלת קהל, גם זה מייצר קושי, זה אתגר כשלעצמו ואנחנו פועלים להרחיב את היקף השירותים שבהם ניתן SLA-ים. מורן, אתה רוצה להרחיב?

א' מה שיענקי אמר, אנחנו ממש עברנו ומכירים טוב את דו"ח מבקר המדינה וגם המועצה האחרונה, לא זוכר אם זה אחת או שתיים לפני האחרונה, דיברנו בדיוק על הפתרונות שלנו בחלק מהמקרים, אני בקשר עם היחידה לשיפור השירות הממשלתי של איתן פסח, והכנסנו את אמנת השירות של הרשות שלנו לתהליך עבודה יחד איתם, אז זה כבר בתהליך עבודה של 2022 יקרה, לגבי - - -

צפי לסיום?

השנה, יש לי - - -

אנחנו בפברואר. הדיון היה לפני שנה ודו"ח מבקר המדינה היה במאי 2021.

אמנת השירות מבחינתי זה לא, אני יכול לייצר אמנת שירות בעמוד אחד ולשים אותו באתר, מבחינתי זה לעשות אמנה יחד עם כל התהליכים הדיגיטליים, לראות גם את תוכנית העבודה ואת הפתרונות. עכשיו, יש לי במסגרת תוכנית העבודה יחד עם היחידה לשיפור השירות ממש שיח על אמנת השירות, כי הם הרי עושים את כל המשובים ויש להם אינדיקציות מבחינת הציבור על כל ההערות שלו.

זאת אומרת שאתה משיק חלקים מהמערכת הדיגיטלית, נגיד ביום חמישי הקרוב, אבל אין לך לא אמנת שירות ולא SLA ולא מדדים.

יש לי תוכנית עבודה סדורה שאני יכול גם לקרוא לה אמנת שירות ואני יכול להציג אותה, מילה שלי אמנת השירות היא לא רק תוכנית עבודה, היא מעבר, היא תוכנית עבודה לחמש שנים הבאות, והתוכנית עבודה לחמש שנים הבאות, על מנת שהציבור גם יצביע בסקרים ויגיד רמ"י עלתה זה יש לי ישיבה יחד עם היחידה של איתן פסח.

לגבי SLA התחלנו להכניס SLA אקטיבי, כלומר SLA שגם מבוטאת במסרונים ובמיילים לציבור, התחלנו את זה כרגע בפעולות אישור זכויות והתחייבות על רישום משכנתא שכאשר בתוכנית העבודה היתר מקוון שנכנס בעוד כשבועיים גם יש לו SLA של כ-90 יום במובן של אישורים להיתרים, ואנחנו הולכים להכניס יותר ויותר. יש לנו בעיות במקומות שבהם אנחנו מסתמכים על גורמי חוץ כמו משרד הכלכלה, משרד התיירות, שומות, אבל בהחלט רואה, זה מאוד נכון כי SLA אומר לציבור דע לך, אל תשגע אותי, תוך עשר, חמש עשרה, עשרים יום זה אצלך, הזמן הזה הציבור מבין, לפעמים אני באמת עומד ב-SLA אז אף אחד לא משגע את אף אחד, כולם מקבלים את התוצר, זה בהחלט - - -

זה גישה מעניינת איך שהצגת את זה.

לא, אנחנו, זה לא עניין של גישה, אם אני - - -

זה כן עניין של גישה.

אני אומר גישה, סליחה, אם אני בא לציבור ואומר תקשיב, אישור זכויות מגיע לך תוך שלושה ימים אז הוא מחכה שלושה ימים בסבלנות, ואם אני אתן לו את זה באמת הוא לא יגיע בדרכים אחרות. אגב, מה שיענקי אמר, כל תופעת המאכערים גם כן קשורה ל-SLA, כי אם אני אעמוד בזמן ואתן את זה בצורה מהירה ודיגיטלית פחות יהיו מאכערים, זה מה שהתכוונתי בגישה.

אתה יודע את כל התאוריה אבל אני חושבת שצריך להאיץ את זה, אני אסכם בסוף.

אוקיי, לגבי הסוגייה של המוקדי שירות שהעלו פה אנחנו ערים לכך, בשביל זה אנחנו עכשיו עובדים על הקמת מכרז חדש, וכנ"ל לגבי כל האירוע של מערכת זימון תורים, אנחנו כרגע בתהליך אפיון סופי, מערכת זימון תורים שמתחברת לשיח גם של הארגון, על מנת באמת שאנשים לא ימתינו סתם. אני אסכם, אני מסכים עם הרבה דברים שנאמרו בדו"ח מבקר המדינה, האמת היא כמעט חלקם הגדול אנחנו עובדים ממש כדי לשפר את האירוע והשנה, בסוף השנה כבר יהיו תוצאות משמעותיות.

אוקיי, לגבי השאלות שהיו, האם האמנה תהיה שקופה לציבור, או לפחות החלקים שכבר אתם משיקים?

אז אני אלך יותר מהאמנה, קודם כל בכלל בתהליך של שקיפות שאנחנו באמת מנסים ליישם אותו עשינו שני דברים מאוד משמעותיים. למשל תוכנית העבודה שלנו, אני נכנסתי בדצמבר, במרץ שאחריו כבר פירסמנו את תוכנית העבודה, זאת אומרת השקיפות היא, פירסמנו את תוכנית העבודה מבחינת שיווקים, גם השנה כבר פירסמנו אותה, יש לזה היבטים גם כלכליים, כי כשאנחנו מפרסמים את תוכנית העבודה הקבלן יודע שהוא לא צריך להציע את ההצעה הכי גבוהה עכשיו בקריית גת כי יש שיווק של יחידות דיור נוספות ולכן פרסמנו את זה, גם השנה אנחנו ממשיכים לפרסם, זה אחד.

שתיים, הוצאנו מערכת לפני חודש שמאפשרת לראות, הרי אנחנו בסוף יזמי התכנון הגדולים בארץ, מינהל תכנון הוא סוג של שופט תכנון, הוא לא מקדם בעיקר תכנון, ואנחנו אלה שמקדמים את התכנון, כבר היום מערכת ההרשאה לתכנון שאנחנו עושים, זאת אומרת היא כבר נמצאת היום.

מכרת תוך כדי?

אני מנסה לעשות גם כמה דברים בזה. בקיצור, המערכת הזאת כבר עלתה לאתר ונמצאת באתר, זאת אומרת ניתן לראות הרשאות בתכנון, כבר היום היתה מערכת של תוכניות באזור שלך, היום ניתן לראות גם את ההרשאות לתכנון, את הSLA, מה שהיה אנחנו הפצנו וננגיש את זה כמובן.

אוקיי, לגבי הצוות המשותף עם המייצגים, מורן, זה מוכר לך?

אני מניח שהצוות המשותף של המייצגים זה המנהל הקודם נפגש איתם, אבל אני היום עובד מול לשכת עורכי הדין בצורה ישירה, אני מעביר להם הרצאות וגם אתמול יצאתי מהרצאה בלשכת עורכי הדין בצפון ואמרתי להם שאנחנו שמחים תמיד לשבת עם כל פורום שיש, בעוד כשלושה שבועות או חודש אני הולך לפורום של לשכת עורכי הדין תל אביב.

אוקיי.

אנחנו שמה לגמרי, כל מקום שמזמינים אותנו אנחנו - - -

בסדר. אנחנו נעבור לזכויות דיבור למשתתפים ב-zoom. עורך דין אביעד סיני נמצא איתנו? הוא ביקש רשות דיבור. לא? הבא בתור דודו קוכמן. שם ותפקיד לפרוטוקול בבקשה.

שלום. דודו קוכמן, אני המזכ"ל של האיחוד החקלאי.

בבקשה אדוני.

אני חייב לומר שבאמת יש מאמץ ניכר של רשות מקרקעי ישראל לנסות להנגיש את השירותים ולצמצם אותם, אבל בפועל המצב הוא קטסטרופלי, לפחות לגבי המרחב שאני עוסק בו, המרחב הכפרי, למעשה במחוז המרכז אפשר לומר שזה קריסה טוטאלית של המערכות, שירותים של נושא של העברת זכויות, שירותים של נושא של היוון זכויות נמשכים שלוש וארבע שנים, דברים שהם בלתי נסבלים, בלתי אפשריים.

המערכת הדיגיטלית יש איתה המון בעיות, ואני יודע שמורן, גם נפגשתי עם מורן וגם נפגשתי עם יענקי שעושים מאמצים, אני חושב שאי אפשר אבל לתלות את העבודה ואת השירות רק על המערכת הדיגיטלית, כל זמן שיש איתה בעיות גם פנימה, בעיות פנימה של העובדים שקשה להם להתמודד עם המערכת המסורבלת הזאת, וגם החוצה כלפי המייצגים שיש איתם, יש המון המון.

אני לפני הישיבה הזאת שלחתי בפורום של עורכי דין שאנחנו כקבוצה ושלחתי שאלה מה הם חושבים, אני לא רוצה להגיד לכם איזה תלונות קיבלתי על רשימה של נושאים ארוכים, ומה שהכי חשוב הוא שעודף הזמן, הרי זה לא סביר שבנושא מקרקעין ששירות יינתן לאנשים שייקח יותר מאשר מספר חודשים, שייקח שנה, אבל שלוש וארבע שנים שירות שלא מסתיים - זה שיח של חירשים לפעמים במערכת הדיגיטלית בין אנשים, מקבלים SMS ובכל הדבר לא מתבצע, אחד מעורכי הדין אמר לי "אני מייצג בתיק אחד כמה נושאים או כמה תיקים, למה אני לא יכול לראות את הכל ביחד כשאני נכנס לתוך המערכת הדיגיטלית ואני כל פעם צריך להיכנס לנושא אחר כשאני כשיש לי את הרשות לייצג", זאת אומרת הדברים מסורבלים.

הנושא השמאי לוקח המון זמן, כל המערכות של התגובה, אז קשה לי קצת עם האוירה החגיגית שעד עכשיו התקיימה כי שמעתי את הדברים ואני יודע שיענקי עושה מאמץ, אני יודע שמורן באמת קשוב ואפילו סיכמנו שנקיים פגישה על נושאים טריויאליים במחוז המרכז שהוא המחוז המרכזי שעד היום לא התקיימה כדי להראות דוגמאות של מקרים שמהם אולי יהיה אפשר ללמוד מה צריך לעשות, אבל בפועל אני אומר לכם שנכון להיום המצב קשה ביותר, וחייבים לייצר איזה שהוא פתרון ביניים ואי אפשר לבנות על כך שיש מערכת דיגיטלית, עכשיו בוא נעבוד דרך המערכת הדיגיטלית, זה משהו שחייב חייב חייב להשתנות ומהר כי זה לא סביר שמנהל הקרקע ייקח לו כל כך הרבה שנים.

עכשיו, אני חייב לומר שאני גם מסכים עם יענקי, זה לא יכול להיות וזה אני אומר לך כיושבת ראש הוועדה, לא יכול להיות שכוח האדם נשאר אותו כוח אדם, יש משימות רבות לרשות מקרקעי ישראל וצריך להרחיב, זה לא יכול להיות שהמינהל מייצר הכנסות אדירות למדינה, ומצד שני כסף קטן שצריך לייצר עוד כמה עשרות עובדים שיכולים אולי לשחרר את הפקק הזה - לא מתבצע. לכן אני חושב שחייבים לייצר כאן פתרון רוחבי וצריך לתת פתרון ומהר כי יש כעס גם כלפי המייצגים של לקוחות שאומרים איך יכול להיות שאנחנו לא מקבלים את השירות בזמן? לקחנו אתכם כדי שתטפלו כדי שנקבל את השירות בזמן, ואנחנו מושכים ונסחבים, זה גורם גם כן לעיוותים כי עד שהמינהל מבצע את השומות שלו, עד שהוא מגיע לתיק זה לוקח שנתיים אחרי, והשומה היא כבר לא רלוונטית למועד שבה התבצעה העיסקה של קונה מהרצון ומוכר מרצון, יש כאן המון סירבולים בעניין הזה.

לכן אני מתנצל שאני קצת מעמעם את החגיגה, אבל אני חושב שצריך לראות את הדברים גם בזוית, אני מדבר כרגע רק על המרחב הכפרי, כמו שגם אמר מורן, שהוא מרחב יותר מאותגר, ושהדיגיטציה פה היא יותר בעייתית, ואני מקווה שגם זה יטופל.

אוקיי, תודה רבה דודו. אנחנו נשמע עוד התייחסויות ואחרי זה אני אבקש את התייחסות רמ"י לכלל הנקודות שהועלו. דודו דיבר על שני דברים עיקריים, אחד זה הסחבת וזמן המענה והשני זה הנושא של הפגישות שקורות או נקבעות ולא קורות בסופו של דבר.

עורך דין פינחס מיכאלי מלשכת עורכי הדין, בבקשה.

שלום וברכה. קודם כל אני מתנצל בשם ראש תחום מקרקעין אצלנו שלא הצליחה טכנית להיכנס ל-zoom.

באמת הוצגו פה, הדובר לפניי הציג את הבעיות במרחב הכפרי, אנחנו לשכת עורכי הדין כמו שכבר הוצג על ידי הנציגים של רמ"י, נמצאים בשיתוף פעולה עם רמ"י, בשנה האחרונה באמת מאז במהלך תקופת הקורונה היה משברים מאוד גדולים בטיפול בתיקים, וגם בישיבה הקודמת זה עלה. אנחנו נמצאים באמת בשיתוף פעולה עם רמ"י גם בהדרכות לעורכי דין, גם בטיפול בבעיות, אנחנו לשכת עורכי הדין מקבלים מעורכי דין פניות של עורכי דין של תיקים שהסתבכו, לא קיבלו מענה ראוי ויש לנו קשר ישיר עם הלשכה של מנהל רמ"י, ובאמת נותנים פתרונות לבעיות הפרטניות בתיקים שיש כדי שזה יהיה יעיל ומהיר, תמיד כמובן יש עוד מה לשפר ואנחנו בדרך לשם, והיעד הבא שלנו זה גם המגזר הכפרי.

כן חשוב להתייחס לאמירה שנאמרה פה, שברצון לפתח את השירותים גם בעצם לשאר האזרחים שיוכלו להשתמש בזה בשירותים הדיגיטליים, באופן אוטומטי יושבת ראש הוועדה אמרת שלשכת עורכי הדין יתנגדו. אז חשוב לי שנייה לחדד ולהבהיר, יש שני סוגי שירותים, יש שירותים שהם מידע, הדפסת אישור זכויות, הזמנת מסמכים ואישורים, זה כבר היום פתוח גם לא לעורכי דין, וכל אזרח יכול להזמין את אישור הזכויות שלו, וכמובן שאנחנו לא מתנגדים לזה, כל אחד צריך לדעת מה הזכויות שלו. אבל ביצוע עסקאות וביצוע העברת זכויות - הדיגיטציה והשירותים הדיגיטליים לא יכולים להחליף את המציאות שקיימת היום, זאת אומרת אם היום צריך את המסמך המקורי הדרך לאשר שהמסמך הוא מקורי מרחוק היא רק באמצעות עורך דין שמאמת באימות דיגיטלי ומצהיר, יש הצהרה של עורך דין שכל המסמכים המקוריים נמצאים אצלו, אחרת אם אנחנו נפתח את זה בצורה שלא צריך הצהרה או לא צריך מישהו מוסמך שמאשר שהוא ראה את כל המסמכים המקוריים זה פתח לזיופים של עסקאות, זה פתח לבעיות מאוד גדולות, לכן צריך להיזהר מאוד.

ראינו את זה במקומות אחרים, גם ברשם החברות. כשפותחים את השירותים ללא מגע של עורך דין יוצרים עיוותים לפעמים, לכן אנחנו כמובן בעד הנגשת השירות לאזרח, אנחנו שמה במקום הראשון. צריך להבדיל בין סוגי השירותים כי רמ"י מנהלת כמה וכמה כובעים, זה לא רק טאבו, גם בטאבו אגב אי אפשר לבצע העברת זכויות ללא עורך דין מרחוק, אישורי זכויות כן, אז אני אומר, רמ"י יותר ויותר חריג מהטאבו כי הם לא רק מנהלים את האישור זכויות, הם גם הרבה פעמים הגורם המקצה, מולם נחתמות העסקאות וחייבים לוודא שבעבודה מרחוק אפשר בצורה שבה כל הצדדים יודעים שהמסמכים נאמנים למקור, שהעיסקה נעשתה כמו שצריך, ובלי קשר כל עיסקת מקרקעין ראוי שתהיה מלווה על ידי עורך דין, העיסקה הכי גדולה שאדם עושה בחיים, לא אנחנו יכולים להמליץ לאזרחים לעשות את זה ככה ללא ליווי מקצועי.

טוב, תודה רבה עורך דין מיכאלי, אתה עושה את עבודתך נאמנה, אנחנו כנראה מאוד מאוד חלוקים בתפיסת העולם שלנו, אבל זה בסדר גמור, כל אחד מאיתנו ימשיך להחזיק בתפיסת עולמו ולעשות את עבודתו בצורה הרצינית ביותר.

בבקשה, דובר אחרון, יוסף אשד. נמצא איתנו? בבקשה, שלוש דקות.

טוב, אני רואה שזה לא הולך, שלחו לי את הצילום מסך של מה שהוא, האדון אשד, כתב בצ'ט, אני אחפש את זה רגע. זה מאתגר אותי מאוד. הנה, הוא כותב: "שוב עלה העניין של המערכת לא מותאמת לעבודה מול עורכי דין, יש בה כשלים מבניים, הבעיה העיקרית היא שאין קשר בין המייצג לבין העובד המטפל בתיק, זאת אומרת שעל כל אחת מעשרות הדרישות המתקיימות בתיק עיסקה מורכב יש כל מיני דברים שנתקעים, אחר כך קשה מאוד לחלץ את זה, במערכת זה מופיע לכאורה שהתהליך הסתיים, אבל בפועל יש עוד הרבה מאוד פעולות שצריך לעשות, ובעצם הרישום שהתהליך הסתיים הוא רק לפרוטוקול וזה הכיוון".

אז סליחה מי שלא הצלחנו לשמוע אותו, שלא קיבל את זכות הדיבור.

אני אשמח להתייחסותך, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל ולאחר מכן נסכם.

טוב, אז אין ספק שהמגזר החקלאי מורכב הרבה יותר מהמגזר העירוני לתיקים, הם לא תיקי מקרקעין קלאסיים, זאת אומרת זה לא רכישת דירה, הנחלה היא מוצר מורכב, יש בו חקלאות ויש בו לפעמים פעילות לא חקלאית או סוג של פעילות עיסקית ויש בו מגורים בהיקפים שיכול להיות שניים וחצי בתים, זאת אומרת זה מוצר הרבה יותר מורכב, אגב, גם בדפוס הפעילות וגם אנחנו בודקים למשל שימושים חורגים בנחלות, זה הכל גם מבחינת הטיפול וגם מבחינת המוצר וגם מבחינת העלות והמחיר, מה שמייצר לנו למשל אפילו רק מבחינת הכמות חובת מכרזים, כל פעילות כזאת מצריכה הרבה יותר תחנות, אנחנו מנסים למשל יחד עם משרד האוצר להעלות את הרף של עסקאות בפטור כדי שבעסקאות האלה לא נצטרך ללכת לוועדת הפטור ולפעמים להגיע לאינסטנציות היותר גבוהות, אלא לסגור את זה ברמת המרחב, ולטפל בזה ולקצר את לוחות הזמנים.

אז אחד הן באמת יותר מורכבות, לוחות הזמנים בטיפול במגזר החקלאי הם ארוכים מאוד וארוכים בהרבה ממה שאנחנו חושבים שנכון שיהיה, אז אחד, אנחנו מנסים לטייב תהליכים ולקצר אותם, לפשט תחנות כדי לא להגיע לפרקי הזמן האלה. שתיים, אנחנו מנסים להסיט כוח אדם כדי לפתור את זה, אני אגיד אפילו משהו שהוא, אנחנו מנסים ובחנו אפשרות אפילו לקחת, ומחוז מרכז זאת אומרת הוא באמת שיא הבעייתיות, אנחנו מנסים לבחון בין לתגבר את הפעילות הזאת לבין אפילו לקחת פעילות כזאתי ולעשות אותה כסוג של בק אופיס גם במרחבים אחרים, זאת אומרת לקחת את התיק שהגיע למחוז מרכז ולטפל בו במחוז צפון, אם עכשיו העומסים, לחלק את העומסים בין המרחבים השונים.

זה לא פשוט, זאת אומרת יש בסוף אינטרקציות עם מחלקות נוספות במרחב וצריך לראות את זה, אנחנו בוחנים כל דבר אפשרי כדי לקצר את זה, אני מקווה שבסוף התהליך הזה נוכל להסיט כוח אדם, נוכל גם חלק מהפעילות הזאתי, אגב, היום התיקים החקלאיים בכלל לא, רובם לא ממוכנים, אנחנו עושים להם תהליך של טיוב הנתונים כדי שהם יהיו דיגיטליים, שחלק הפעילויות האלה, למשל התחייבות לרישום משכנתא, למשל אישורי זכויות, גם במגזר החקלאי יוכלו להינתן בדיגיטל, ואנחנו מקווים לתת לזה מענה ואנחנו עובדים על זה, זה תהליכים יותר ארוכים, הרבה יותר מורכבים, אנחנו מקווים לקדם גם שמה את השירות ולתת אותו טוב יותר, אנחנו לא שבעי רצון מהתהליך הקיים.

לגבי פגישות שמבוטלות אני מניח שזה גם תוצרים של קורונה, ביטולים, אנשים חולים, אין משהו, זאת אומרת אין איזה הנחיה לבטל פגישות בזה, זה קורה, כולנו בני אדם, לכולנו יש את האילוצים האחרים, וזה, אנחנו מנסים לתת את השירות כמה שיותר טוב והחלפנו מנהלי חטיבה בשנה האחרונה, יש פעילות חדשה, יש פעילות מואצת שמה ומנסים לתת אותה בצורה טובה יותר.

עוד עלה הנושא של המייצגים. כמו שאת רואה דווקא הלחץ הוא של המייצגים ואמרתי, ואני דווקא נוטה להסכים איתך שאנחנו צריכים להנגיש את השירות הזה לאזרח, ויחד עם זאת אנחנו כמו שאת רואה בסוף חלק גדול מהפעילות הזאת מתבצעת על ידי מייצגים, אגב, האזרח יכול לקבל את כל הפעילות באזור האישי שלו, למייצג זה קצת יותר מורכב, אבל אנחנו נעשה מה שאפשר ואנחנו ננסה לתת מענה גם למייצגים כדי לתת את הפעילויות האלה, בסוף זה תלוי גם בייפוי הכוח, איזה סוג פעילות האזרח נתן לו את האפשרות לגשת אליה, לא לכל הפעילויות, ואנחנו צריכים לבדוק אותם כדי לצמצם, וגם בסוף אנחנו מנהלים פה סיכונים, הפעילות הזאת בדיגיטל היא מצד אחד נורא נוחה ונורא יעילה, אבל אף אחד לא היה רוצה לגלות שמישהו בדיגיטל מכר את הבית שלו או שיש התחייבות לרישום משכנתא.

ברור.

יש גישה שמרנית והיתה הרבה שנים, שאומרת בואו, בסוף אנחנו רוצים את הבן אדם, שיראה, שידע, שתהיה את המסויימות, יהיה את הזה, ואנחנו פה מנהלים את זה ואנחנו באמת הולכים צעד צעד כדי לראות אם אנחנו יכולים לעשות את זה, אנחנו לא היינו רוצים להגיע למצב כזה, זה תקלות מאוד חמורות שבהחלט אנחנו מרחיבים פה את היקף הסיכונים במהלכים שאנחנו מקדמים פה ועדיין אנחנו עושים אותם, ועדיין בוא לא נשכח שמדובר בנכס הגדול ביותר של משפחה ועם החשיפה הגדולה ביותר לתקלות מאוד כבדות.

אוקיי, תודה רבה. נחרוג רגע מהפרוטוקול, מבקש את רשות הדיבור ראש מועצת חוף השרון אלי ברכה, אז אנחנו ברשותך יענקי נאפשר לו כן להגיד את דברו, אלי, אני כן ממך מבקשת רק בקצרה כי אנחנו כבר חורגים מזמן הדיון וכבר אנחנו בעצם בשלב הסיכומים, בבקשה.

אני אוותר בשלב זה על הזכות לדבר, בסדר? אני אחסוך לכם את הזמן, תודה.

אוקיי, בסדר גמור, תודה אלי.

אז ברשותכם אני מסכמת. ראשית תודה על ההשתתפות למנכ"ל ולצוותו ולאנשי מבקר המדינה ולכל מי שאיתנו גם ב-zoom.

כן אני אתייחס לעניין העסקאות במגזר הכפרי שהתייחס קודם דודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי, וגם עורך דין אם אני לא טועה. בעצם הכוח שלך, יענקי, כמנכ"ל הרשות זה בעיקר סביב המדיניות ואני חושבת שהתהליכים שדודו תיאר הם תוצאה של מדיניות שאולי אני טועה במה אני אומרת, אבל המגזר הכפרי מרגיש לעיתים נרדף על ידי רשות מקרקעי ישראל, לא פחות מכך, ולכן אני לא מופתעת שבסופו של דבר גם תהליכים לוקחים כל כך הרבה זמן עד שנים, התחושות האלה הן קשות, אני פוגשת אותן גם בוועדה הזו בכל מיני תהליכים, וגם בוועדות אחרות בהן אני חברה, וגם כאזרחית שהיא בעצמה גרה ביישוב במגזר הכפרי, התחושות כלפי רשות מקרקעי ישראל והמדיניות שלה על המגזר הכפרי הן קשות מאוד, אני מאוד הייתי שמחה אם היה אפשר להזעים את התחושות האלה או לפעול בצעדים של מדיניות ופרקטיקה כך שהתחושות ישתנו ויתחלפו.

לעניין אמנת השירות והSLA והנגשה לציבור, אני מבקשת שבתוך חצי שנה אנחנו נקיים ישיבת מעקב, מיד אחרי פגרת הקיץ, ונראה איפה הדברים עומדים, ניכר שהדו"ח של מבקר המדינה והדברים שעלו פה בוועדה נלקחו מאוד בחשבון בתוכנית העבודה שלכם שכבר יצאה לפועל, שכבר חלקים ממנה מושקים לציבור, אבל כן יש צורך בהמשך מעקב על הדבר הזה ואני חושבת שחצי שנה זה הרבה מאוד זמן, גם במקומות שיש תהליכים משפטיים או עם מידע רב, בכל זאת זה לא משהו שהתחיל לפני חצי שנה ואפילו לא שנה, אז אני מבקשת שאחרי פגרת הקיץ של הכנסת אנחנו נעשה מעקב על הדבר הזה בתקווה לראות שיש התקדמות משמעותית, אני ממליצה בכלל התהליכים לשתף מה שעוד לא נסגר, לשתף ציבור, זה יכול להיות ראשי ערים ומועצות, זה יכול להיות מייצגים, זה יכול להיות ציבורים נוספים, לא כל החוכמה נמצאת אצלכם, לא כל החוכמה נמצאת כמובן אצלנו, אבל בשיתוף ציבור אני חושבת שאפשר יהיה להגיע לתוצר יותר טוב וגם להטמעה טובה יותר.

נושא הכוח אדם שעלה בישיבה הקודמת של הוועדה עלה גם עכשיו בהצגה שלך, עלה גם מהמשתתפים ב-zoom, אני חייבת לציין שככל שהתהליכים בדיגיטל מתקדמים בקצב טוב יכול להיות שזה ייתר את הצורך בכוח אדם נוסף, זה לא אומר שבזמן הביניים אין צורך בכוח אדם ואני מבינה שיש גם עניינים שקשורים לתקנים וגם עניינים שקשורים להסכמים קיבוציים ומיקור חוץ, אני לא נכנסת לשיקולים ניהוליים כמובן של מנכ"ל, בוודאי אם אתם בתהליך כזה של שינוי האיזונים לעבר הדיגיטל.

אז אני לא הייתי אומרת שאנחנו נעשה על זה ישיבה בתקופה הקרובה, אבל אני חושבת שכן בכל זאת מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל אם הוא צריך עוד תקנים יודע לבוא למשרד האוצר לאגף תקציבים ולהגיד זה מה שאני צריך, אני נותנת לך את הקרדיט יענקי שאתה יודע לעשות את הדבר הזה, אז או שלא צריך את זה כי הדיגיטל מתקדם או שכן צריך את זה ואז אני מוכנה לחשוב יחד איתך איך אנחנו עושים את הדבר הזה, אנחנו פוגשים את אגף תקציבים בוועדת כספים, כחברה בוועדת כספים ואנחנו יודעים לעשות איתם את הדברים האלה, אני לא חושבת שאנחנו מדברים פה על אלפי משרות נוספות.

לא.

אוקיי, אז אם זה מה שייתן את המזור לטענות כל כך משמעותיות שעלו כאן אני אשמח להיות שותפה לפתרון, שוב, אם יש צורך ואם לא הדיגיטל משיג אותנו גם ככה. אני כן מוצאת גם בסוף דבריי את המקום לציין את נושא המצוקים הימיים, זה נושא שהוא חירומי, זה נושא שהוא לאומי, אנחנו נצטרך לבחון איך גם רשות מקרקעי ישראל כשהיא בסוף באה לבית של האדמות מסייעת לנו בהצלת חיי אדם, לא פחות, אנחנו, אני בסערה הבאה אני אתריע בפניכם, תראו את ההודעות שמתפרסמות לציבור בחדרה, בעמק חפר, במקומות נוספים על לא להגיע לים כי יש סכנה של התמוטטות, אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מתגייסים לסיוע לנושא הזה, הישיבה נעולה, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:18.