פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
08/11/2021


21/12/2021
11:54
מושב שני



פרוטוקול מס' 51
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ד' בכסלו התשפ"ב (08 בנובמבר 2021), שעה 13:30

רביזיה - הצעת אכרזה על גן לאומי מעיין חרוד (תיקון) תשפ"ב-2021.

חברי הוועדה: ווליד טאהא – היו"ר
רון כץ
יוראי להב הרצנו

קרן ברק
אורי מקלב

יסמין טלמון – יועצת למינהל התכנון

לירון אדלר

לאה קריכלי

מעין מכלוף, חבר תרגומים


רביזיה - הצעת אכרזה על גן לאומי מעיין חרוד (תיקון) תשפ"ב-2021.

חברים, אנחנו בדיון חוזר, רביזיה, לגבי הגן הלאומי. אנחנו נתבקשנו להחליט לגבי גריעת שמונה עשר דונם מסך כל מאה שמונים וחמישה דונם. אנחנו לא חלק בשום תכנון אחר. ההתנגדות לתכנון עתידי, אנחנו לא חלק. אנחנו לא בעד או נגד. תכניות, תכנון עתידי, כל מה שנתבקשנו לעשות, טכנית, לאשר או לא לאשר את גריעת השטח בלבד. עובדתית, הוא כאילו לא חלק.

הוא נגרע בתכניות או נגרע בפרקטיקה?

מה שקורה זה כזה דבר, בעצם בתכנית של מעין חרוד המקורית, משנת 68', אפשרו להקים אכסניה בתוך תחומי הגן הלאומי, כי בזמנו זה היה מקובל, שיכולה להיות אכסניה בתוך הגן הלאומי. יש שם אכסניה קיימת, שעובדת והכל.

עכשיו רט"ג עושים תכנית, התכנית שמדובר עליה בכלל היא תכנית לפיתוח הגן הלאומי. רוצים לעשות שם בתוך הגן הלאומי טיילת, להסדיר את הקמפינג, שביל גישה לגן הלאומי, דברים כאלה. במסגרת התכנית הזאת החליטו לגרוע כמה שטחים משטחי הגן הלאומי, לטובת שימושים קיימים, שנמצאים בגבולות הגן.

חלק אחד גדול, הגריעה המשמעותית, זה לשטח האכסניה. רט"ג אומרת, היום התפיסה שלפיה האכסניה זה בתוך שטח הגן הלאומי, ורט"ג בעצם יש לה איזו אחריות עליה, זה כבר לא רלוונטי. רוצים להוציא את האכסניה מתחומי הגן הלאומי.

עכשיו התכניות שקיימות שם במקום מאפשרות תיירות בשטח הזה, אבל ככל שירצו להגדיל את האכסניה, זו תכנית אחרת. זו תכנית שצריך להגיש, אין תכנית כזאת שעכשיו מאושרת או משהו כזה. זו תכנית מפורטת שצריך להגיש מחדש לגבי האכסניה, ככל שירצו להגדיל אותה. כלומר השלב שזה נמצא אצלנו זה להוציא את השטח הזה מהגן הלאומי. זה בנוגע לאכסניה.

יש שם עוד כמה שטחים יותר קטנים. שטח אחד שנגרע זה לטובת בית העלמין של גדעונה, שקיים ונמצא במקום, וגם הוא לא קשור לגן הלאומי ורוצים לגרוע. ויש שם עוד איזה שהוא דיוק של שטח בכביש גישה.

אנחנו נאפשר לחבר הכנסת מקלב, שהגיש את הרביזיה, לנמק את הבקשה שלו, את הדרישה שלו, ונצביע עליה. כי לא נחזור לדיון שכבר עשינו. קרן לא היתה, אבל אנחנו לא אשמים.

קודם כל אני מודה לך אדוני היושב ראש, על הדיון הזה. אני כוונתי היתה, אפילו הייתי בתחילת הדיון כדי להשתלב בדיון, אבל עליתי, אני חבר בוועדת הכלכלה ושם היושב ראש ביקש ממני לנהל את הדיון, ולכן לא יכולתי לרדת. אני מתנצל שאני צריך להגיד את דבריי במסגרת הרביזיה.

אבל ודאי כפי שבאמת תמצתת את הדברים, אנחנו עסוקים לכאורה רק בגריעת שמונה עשר דונם, בחלק הזה יש התנגדות מתושבי גדעונה. אבל יש לזה משמעות, שאנחנו לא רק עסוקים בגריעה, אנחנו יודעים מה הצעד הבא. זה אפילו לא הצעד הבא, זה חצי צעד הבא.

וכאן התושבים באמת מתלוננים שלא היה שום תהליך של שמיעת הציבור, ותהליך של הידברות בכלל, ולא היה שיתוף הציבור. בעצם הם פעם ראשונה דרכנו מנסים להעביר את המסרים שלהם.

לא לגמרי מדויק, חבר הכנסת מקלב.

בכל אופן גם היום מדובר כאן, יש הרחבות. היום אנחנו יודעים שכל עתידם של הרבה יישובים מהסגנון של גדעונה זה ההרחבות. ככל שההרחבות יתבצעו ככה יש עתיד ליישוב הזה, והיישוב הזה חייב את ההרחבות. עתודות קרקע, שהם כבר סגורים מכל מיני צדדים, שזה החלק היחיד שעוד יכולים לשמש בעתיד כהרחבה השנייה שהם רוצים לעשות, וזה יסגור אותם.

אבל שם יש בית קברות קיים, ויש אכסניה קיימת.

אבל הם לוקחים מהחלשים,

הם לא לוקחים מאף אחד, זה חלק מהגן הלאומי. גורעים אותו מהגן הלאומי. ההיפך.

אתה יכול לשאול את השאלה, אם לא עושים את זה, אז מה יוצא לגדעונה. אם לא יעשו שום דבר, ישאירו את זה באותו מצב,

כן, שים לב אבל חבר הכנסת מקלב, שבגדעונה הוועד המקומי מתנגד, אבל המתכנן של המועצה האזורית תומך. אז מה אמרתי, אז לטובת חבר הכנסת מקלב, מה אמרתי, שאנחנו לא בעד או נגד, שיקולים של כל אחד מהיישובים שמרכיבים את המועצה האזורית. אנחנו נתבקשנו להחליט, או לא להחליט, האם מאשרים את גריעת שמונה עשר הדונם. זהו. כל השאר, לגבי התכנון העתידי, הזכות להתנגד עומדת להם, הם מתבקשים לעשות את זה, להילחם על שלהם. אני לא רוצה לעשות בוועדה שימוש לטובת חילוקי דעות בתוך הדבר הזה.

אתה גם לא רוצה להשריש את התופעה ששוב פעם המועצות האזוריות במקומות האלה, וזה משהו שאני מתעסקת בו כל הזמן, כל פעם במשהו אחר שם בצפון, כל פעם המועצה המקומית היא תמיד לטובת חזקים, לטובת טורבינות, כל פעם זה לטובת מישהו אחר, והם לא מתחשבים בטובת התושבים המקומיים. אתה יודע מה, אפילו שיקבלו החלטה אחרי שהם מתחשבים בהם. אבל זה שהם דורסים אותם, ומקבלים מעל הראש שלהם, זה משהו שאנחנו בתור חברי כנסת צריכים להתריע ולהגיד להם קודם תשבו, אחרי זה תבואו אלינו. אולי נחליט לטובתכם.

בכל זאת נשמע את חבר הכנסת עד הסוף, כי הוא לא סיים לנמק. אנחנו התפרצנו לו לדברים.

הדברים הם אותם דברים. אנחנו בעצם מכוונים לאותו דבר.

אז מכיוון שאחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה זה תיקו.

התושבים גם הרגישו את האמפתיה, שאתה מבין, ככה הם מסרו לי, גם במסגרת שלהם, שיכול להיות שזו התוצאה, התוצאה מבחינתם תהיה תוצאה לא טובה. אין ספק שבין ועד למועצה, וכל אחד יש לו את השיקולים שלו,

הם צריכים לבוא בהידברות עם הוועד, כדי ללמוד,

אבל זה משהו פנימי, קרן.

הדעה שלך היא בוא נדרוס את התושבים, בוא נדרוס את הוועד, זה מה שאתה אומר, נקבל החלטה מעל הראש של התושבים,

ממש לא. אני אומר שיש הסכמה של היישוב, והם לא עשו עבודה מול הוועד. זה מה שאמרתי.

מה אמרת?

יש הסכמה של ראש המועצה - - -

בוא אני אסביר לך, אתה לא מבין - - -

להסביר לך איך זה עובד - - -

אני נתתי לכם שתי דקות לסיים באתנחתא, עכשיו אני רוצה שחבר הכנסת מקלב יסיים, ואנחנו מצביעים.

כפי שמובן, הרי הוועדה לא פעם, וחלק גדול מדיוניה, היא רואה אינטרסים שונים, שיכול להיות שבשני הצדדים הם אינטרסים נכונים, אבל היא מנסה לאזן כשולחן ציבורי באופן הזה, לכוון הזה לאיפה נראה שהדעת נוטה, לא תמיד הגופים הממלכתיים הם אלה שנותנים את כל הצדק, ולכן יש ועדות ציבוריות, והוועדה של הכנסת, ועדת הפנים, זה בסופו של תהליך שבא ואומר כולכם אתם דנתם, עכשיו אנחנו רוצים לשמוע. אנחנו יכולים לאשר, לא לאשר. אנחנו יכולים לשלוח אתכם תעשו שיעורי בית, תדברו, תגידו מה כוונתכם, תבואו אלינו.

וזאת בעצם הבקשה. אנחנו מבינים שיש צורך, מצד אחד, יש בתוך המועצה דרישות שונות ויש רצונות שונים. יש אנשים שיש להם כבר, אולי החליטו והרגישו שזה בשבילם בעבר. אבל מצד שני, יש התפתחות. הדינמיקה עושה את שלה. והדינמיקה של הרחבות בתוך מועצה או בתוך היישוב הזה, היא דינמיקה שהיום היא נשמת חיים שלהם, זה האוויר שלהם. ואנחנו במעשה הזה עשוי להיות או עלול להיות שאנחנו נגדע את זה באיבו, ואנחנו לא נאפשר להם להתרחב, כשבמקומות אחרים הם כבר לא יכולים להתרחב.

לכן זה נכון מה שאתה אומר שאנחנו רק גורעים, אנחנו לא נותנים. אבל התהליך כבר יהיה הרבה יותר מהיר וכבר מובן, במיוחד שכבר אנחנו יודעים שזאת כוונתם. עצם זה שאנחנו אומרים להם שאנחנו לא רואים את זה ככה. אני רואה את זה כגריעה, אני לא רואה את זה כנתינה למישהו אחר. אני חושב שצריך לעשות את זה ביחד עם הידברות ביניהם. אתם צריכים לקחת את זה, ולא לראות כדבר שהוא כבר מסוכם מראש, שזה שייך למישהו אחד, ואנחנו רק עושים את התהליך החוקי, הסטטוטורי בעניין. בהחלט, עצם זה שעושים את זה היום ולא עשו את זה לפני הרבה שנים, זה אומר שיש התפתחות, וצריך לראות מה שקורה בשטח, מה ההשלכות לגבי היישוב, לגבי ההתפתחות ולגבי מאה ארבעים בתי אב שגרים בתוך היישוב הזה, שזה בשבילם מאוד חשוב. ולכן זה המסר שצריך להיות כאן בתוך הוועדה בנושא הזה, לכל הרשויות.

אני רוצה להודות לחבר הכנסת מקלב. היתה להם הזדמנות להופיע בפני ועדות ולהביע דעה ולהתנגד. ובכל זאת זכותם להשמיע צעקה.

אני מציע לוועדה גם לעקוב בהמשך אחר המתרחש בעניין שלהם.

אנחנו רוצים להצביע.

דרך אגב, אני קבעתי נוהל בוועדה, אני לא יודע אם אני התחלתי בו, אני יודע שקדמו לי אנשים שעשו אותו, כי תמיד הבאתי את האנשים לחדר הצדדי כדי להגיע להסכמות. אבל פה זה לא העניין. פה העניין הוא טכני יותר. אנחנו לא נכנסים לעומק חילוקי הדעות. אנחנו נתבקשנו לגרוע או לא לגרוע. זה הכל. כל התכנונים העתידיים, נרצה לתת, ירצו את התערבות הוועדה, אנחנו נתערב. אבל זה לא קשור להחלטה של היום.

אני רוצה להצביע על הרביזיה שיזם חבר הכנסת מקלב.

הצבעה
הרביזיה לא התקבלה.
אני רוצה להודות לחבר הכנסת מקלב, וגם לחברי הכנסת שהשתתפו. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:53.