פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



22
ועדת החוץ והביטחון
16/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 46
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שלישי, י"ב בכסלו התשפ"ב (16 בנובמבר 2021), שעה 12:30

היערכות הגופים הביטחוניים לשינויי האקלים

חברי הוועדה: רם בן ברק – היו"ר
אמילי חיה מואטי
נירה שפק

גדעון בכר - שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות, משרד החוץ

ניר קפלן - עמית ממשק, משרד ראש הממשלה

דניאל ברקוביץ - עמית ממשק, משרד הביטחון

אל"מ במיל' דודי שטרנברג - מנכל גזית, משרד הביטחון

יעקב לאנין - רע"ן תא"ס והגנת הסביבה, משרד הביטחון

אבי טננבאום - רמ"ח תו"פ, משרד הביטחון

תומר ברק - חוקר גזית, משרד הביטחון

שרית וקר - דובר צה"ל, משרד הביטחון

ניר ינאי - אגא"ס, משרד הביטחון

ניר סתיו - מנהל השירות המטאורולוגי, משרד התחבורה

רות קירו - מרכזת שינוי אקלים, המשרד לאיכות הסביבה

גיל פרואקטור - מנהל תחום שינוי אקלים, המשרד לאיכות הסביבה

גלית כהן - מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, המשרד לאיכות הסביבה

אלון זסק - סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע, המשרד לאיכות הסביבה

נגה גולדפינגר שור - מדענית ראשית, המשרד לאיכות הסביבה

מיקי חיימוביץ' - ח"כ לשעבר פעילת סביבה

שירי ספקטור - מחלקת המחקר בכנסת

ד"ר יהודה טרואן - מחלקת המחקר בכנסת

ד"ר יהודה טרואן - מחלקת המחקר בכנסת

מיכאל לנדאו - נציג ציבור, הכנסת

ויקטור וייס - ועד מנהל, חיים וסביבה

מורן דימנט - מנהל תחום שיח ושיתופי פעולה, חיים וסביבה

רחל עזריה - יו"ר, חיים וסביבה

יוסי לשם - הנהלת מיזם צבא ההגנה לטבע, החברה להגנת הטבע

גיא סלעי - מנהל מיזם צבא ההגנה לטבע, החברה להגנת הטבע

יוני ספיר - יו"ר העמותה, עמותת "שומרי הבית"

נדב דסברג - רכז קהילה ושת"פ, צלול

עליזה מאיו - סמנכ"ל

קים נח - עוזרת ראש המכון

שרון בנג'ו - מנהלת קשרי ממשל

דורית אדלר - נשיאה

חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל

דפנה אבירם-ניצן - מנהלת המרכז לממשל וכלכלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה

מאיה שדה - אפידמיולוגית סביבתית, אוניברסיטת תל-אביב

דורון לוין - יועץ בתחום האקלים

אלעד הוכמן - מנכ"ל מגמה ירוקה, ארגונים לאיכות הסביבה

טליה לנקרי - ראש אגף לוט"ר בט"פ ועורף, המועצה לביטחון לאומי

אפרת מיניביצקי - רמח קשח ארבל, המועצה לביטחון לאומי

עינת צוקרמן טל - רכזת קהילה, שמורה ימית ים פולג

נעמה סלומון - מנהלת מטה

נגה לבציון נדן - מנכל greeneye

אלון ביטון - ראש תחום ביטחון, מרכז המועצות האזוריות

שירה עפרון - ראש התוכנית שינויי אקלים וביטחון לאומי, פורום דבורה

מרדכי ירקוני - יו"ר


אריאלי אל גלבוע - ראש מחלקת עורף, המועצה לביטחון לאומי
יוסי שפירא - רח"ט מ"מ ותשתיות אסטרטגיות, רח"ל
טל צוקרמן - נציג מחאת הנוער למען האקלים

מירי פרנקל-שור
עידו בן יצחק

דפנה סידס כהן

שגיא חן

סיגל גורדון






היערכות הגופים הביטחוניים לשינויי האקלים

צוהריים טובים, לפי המספר הרב של הנוכחים ניתן לראות שהדיון הזה מעניין וחשוב אז אני מאוד שמח על כך. לפני שנתחיל אגיד, שלפי סעיף 120ב(2), הדיון פתוח ואינו חסוי. הדיון היום בנושא: היערכות הגופים הביטחוניים לשינויי האקלים. משבר האקלים, אנחנו בעצם נמצאים כבר בתוכו אבל הוא ילך וייעשה הרבה יותר גרוע, בוודאי אם לא ייעשו המהלכים שצריך לעשות על מנת להאט את הקצב. אבל גם אם ייעשו כל המאמצים ויקבלו את כל ההמלצות, כנראה שלא נימנע מתופעות שנחווה בעתיד הקרוב והרחוק בעניין משבר האקלים. חלק מהתופעות אנחנו רואים כבר היום: שריפות ענק בכל העולם, שיטפונות, גם כאן בארץ, רק לא מזמן, לפני כשנתיים-שלוש ראינו שלושה מטוסי F16 צוללים בתוך המים. לא מזמן הייתה לנו כאן שריפה מאוד גדולה, אתמול היו שריפות. כלומר, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב של טמפרטורות מסוימות, התחמושת שאנחנו שומרים אותה ליום קרב, יצטרכו לשמור ולאפסן אותה בקירור כי החום יעלה לרמות כאלה שאולי נפגע במלאים שלנו. אני לא יודע אם בשעות מסוימת נוכל לגעת במתכת של הטנק, אם היא תגיע לטמפרטורות גבוהות. זאת אומרת, כמעט בכל אספקט שאנחנו מדברים עליו, אנחנו רואים שמשבר האקלים הוא משהו שאנחנו צריכים להתכונן אליו, לבנות יכולות איך לעמוד לצדו. אני מזכיר שהדיון היום הוא לא איך מונעים אותו או איך מאטים את הקצב, אלה דיונים אחרים, זה לא דיון לוועדה הזאת. בוועדה הזאת אנחנו אומרים, בהינתן המצב היום, איך אנחנו נערכים לחברה שמשבר האקלים הזה מלווה אותה?

ביולי 2018 הייתה החלטת ממשלה שקבעה להקים מינהלת במשרד האקלים, לפני תקופה מסוימת החליטו שזה יעבור למל"ל. גם בעניין הזה אני רוצה התייחסות. בסופו של דיון אבקש לדעת, האם במדינת ישראל יש גוף שרואה את התמונה הכוללת ומתכלל את כל הגורמים, כל אחד בתחומו?

אנחנו מתחילים בדיון, זה דיון ארוך, יש הרבה מאוד דוברים, אני מבקש מאוד לקצר על מנת שנוכל לשמוע את כולם.

אני אציג לכם את העבודה שנעשתה בהזמנת ועדת הפנים והוגשה לפני כחצי שנה – אני כתבתי אותה – אפשר לקרוא אותה ברשת, היא קצת ישנה והתחום מאוד דינמי. מה שנדבר עליו עכשיו זה לא על המסמך כולו אלא רק על השאלה, איפה שינויי האקלים פוגשים את הביטחון? זה בהיבט של היערכות ולא בהיבט של מיתון פליטות והפחתת הפליטות בצה"ל אלא רק בהיערכות של מערכת הביטחון לשינויי האקלים הצפויים. אנחנו זיהינו שלושה נושאים, נושא אחד הוא סיוע של מערכת הביטחון בחירום אזרחי עקב מזג אוויר קיצוני, כשירות מבצעית של הצבא בעבודת הליבה של הצבא עצמו, ובתחום הגיאופוליטי. אז נתחיל מהסיוע בחירום אזרחי, אנחנו מכירים את השריפות, לא מזמן היה בירושלים, לפני כעשור היה בכרמל, צפוי שהאירועים האלה יהפכו תדירים יותר ויותר. יש נושאים של הצפות, יש את סופת השלגים שהייתה בירושלים, גם אירוע מזג אוויר קיצוני שבו צה"ל נדרש לסייע בגלל היכולות שלו, לא רק בארץ, גם בחו"ל. למשל בשריפות היער העצומות שהיו באוסטרליה, חיל האוויר האוסטרלי סייע, גם בארצות הברית, בהוריקנים וכדומה. בארץ, מי שמטפלים בזה היא רח"ל, שמגבשת תרחישי ייחוס. פיקוד העורף מהזווית הצבאית מבצעית. וכמובן שיש גם שאלה של מוכנות מבצעית של זרועות הביטחון. למשל באוסטרליה, עקב הניסיון שלהם, ראו שהטייסים לא מיומנים, לא מספיק כשירים בכיבוי שריפות, גם מצריך אימון מיוחד לצורך הזה, יכול להצריך הסתגלות של הצבא.

נושא שני, ממש בליבת העשייה של הצבא לממש את המשימות שלו, שאלה של כשירות מבצעית של הצבא. שאבנו השראה ממפת הדרכים של משרד ההגנה האמריקאי, משנת 2014, שהתניע מהלכים בארצות הברית, הרבה מהלכים שקרו מאז, גם מפורטים במסמך, שהם עם כל השינויים אני חושב שיש מה ללמוד מהם. הם חילקו את הסוגיות לארבעה, תכנון ומבצעים. בנושא תכנון ומבצעים למשל יכול להיות חלון הזמן למשימות איסוף מודיעין ומבצעים, בעקבות תנאי מזג אוויר יכול להשתנות, סופות אבק יכולות להשפיע, יכולות של חיל האוויר לפעול, כיסוי של השמיים מבחינת היכולת לצלם לוויינים וכו'. אימונים וניסויים, כולנו מכירים את תנאי החום בארץ ויש עוצר אימונים בגלל חום, יש גם שיטפונות, זוכרים את לקחי נחל חילזון למשל, שריפות יער בעקבות פעילות צבאית. למשל בתרגיל חוץ קטלני שהיה בחרמון, כל הדברים האלה בעצם מצרים את היכולת של הצבא, את מספר הימים הפנויים בשנה קלנדרית לבצע אימונים וזה גם דבר שצריך לקחת בחשבון.

נושא שלישי, נושא של רכש והצטיידות. היושב-ראש הזכיר את הטנקים, יש גם מטוסים עם כושר הנשיאה שלהם. תחום של מהנדסים שישבו והראו מה קורה עם הציוד הצבאי ואיך הוא יעמוד בתנאים ההולכים ומתפתחים. ויש גם כמובן שאלה של צרכים עתידיים בעקבות הגאופוליטיקה שנדבר עליה עוד שנייה. למשל, האם צריך להיות איזשהו מחסום יבשתי, ימי, לנוכח הציפייה לגל פליטים?

ונושא אחרון, נושא של תשתיות בנויות וטבעיות. למשל, צריך לבצע סקר תשתיות ולראות איך שינויי האקלים משפיעים. אנחנו נדבר על זה קצר, הזכירו כבר את נושא בסיס חצור והצפה והיה על זה דוח מבקר. בארצות הברית, משרד ההגנה הנדרש בעקבות אותו תהליך שהותנע ב-2014, בין השאר להגיש דוח ב-2019 על המוכנות של הצבא במערכת הביטחון, בין השאר כלל סקר תשתיות. זה טבלה של 20 בסיסים בארצות, מה המוכנות שלהם לפי חמישה פרמטרים, מרכזים את הנתונים האלה בטבלה ואנחנו יכולים לראות לפי חמישה פרמטרים מה הצפי כיום ומה הצפי בעוד 20 שנה לסכנות לכל מיני גורמים שקשורים לאקלים. למשל, הצפות חוזרות ונשנות בבסיסים, כיום זה ב-53 בסיסים, אבל בעוד 20 שנה צפוי שזה יהיה כבר 60 בסיסים. או תחום של שריפות, כיום זה 36 אבל בעוד 20 שנה אמור להיות 43 מתקנים שיהיו נתונים בסכנה של שריפות.

לפני שנה הוציא חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית מסמך מקיף, לא מסמך המלצות אלא ממש חובה על מפקדי מתקנים, בערך 148 מתקנים שפרוסים בארצות הברית עם מתודולוגיה איך להיערך, מה לעשות ורק תראו את התמונה שם, זה לסבר את האוזן איך נראית כיום הסכנה של השריפות וכו' ומיפוי קדימה לתרחישים בעתיד. זה מסוג הדברים שגם צריכים להיערך אליהם בצבא, אפרופו מה שראינו בבסיס חצור, הצפות. יש להם גם מסד נתונים שזמין לכל הבסיסים. כל מפקד בסיס יכול לראות מה צפוי אצלו בבסיס ב-2050 וב-2080.

נושא נוסף, גיאופוליטיקה, שגם בו יש פגישה בין שינוי האקלים לתחום הביטחון, מפגש גדול. בעיות אזרחיות של המדינות באזור עם פוטנציאל לבעיות הביטחוניות של ישראל. כמה שבישראל מתקשים, היה דוח של מבקר המדינה, שיש לנו עוד מה לשפר בתחום ההיערכות שלנו, אז קל וחומר של מדינות האזור שהן פחות מפותחות ממדינת ישראל, יש להן הרבה מה להיערך והן יותר שבריריות ונתונות לבעיות. מושג המפתח שמשמש בשיח המדיניות בתחום הגיאופוליטי הוא מכפיל איומים. שינויי האקלים הם מכפיל איומים שיכולים לערער את היציבות. הכוונה היא, שיש כבר כל מיני בעיות במדינות שמסביבנו אבל שינויי האקלים מעצימים אותם, הם לא מייצרים אותם, הם מעצימים בעיות. למשל בתחום המים, אנחנו יודעים שמזרח התיכון הוא אזור שחסר בו מים, הגידול הדמוגרפי מאוד מעמיס על תחום המים. בנוסף לזה, יש פחות משקעים, יש המלחה של מי תהום עקב עלייה של פני הים, יש כל מיני סוגיות שבעיית המים תוחרף משינויי האקלים. בעיית המים בעצמה משפיעה על חקלאות ומזון. גם עלייה בטמפרטורות משפיעה על יכולת לייצר מזון, שינויי טמפרטורה, גם נושא של מזיקים, חרקים וכו', גם יפגע או עלול לפגוע בביטחון התזונתי במדינות האזור. גם נושא הכלכלה, אנחנו יכולים לקחת את מצרים כדוגמה, יש גם את נושא התיירות שנפגע, יש גם אפילו את מעבר תעלת סואץ בגלל הקוטב. תשאלו, מה עניין הקוטב לישראל? הקוטב שהולך ונמס מאפשר אפיקי סחר מהמזרח הרחוק לאירופה במסלול הרבה יותר קצר מתעלת סואץ וככל שהדבר הזה יתפתח, כך גם כלכלת מצרים תיפגע וזה כמובן מעניין גם את מדינת ישראל.

נושא אחרון הוא הגירה ופליטים. הנה תמונה של פליטים בירדן, פליטים סורים. במחקר ישנם טענות שמלחמת האזרחים בסוריה, לא נגרמה אבל אחד מהגורמים באותה קלחת היו שלוש שנות בצורת חמורות שהיו בסוריה, שגרמו להגירה פנימית, שגרמו להגברת מתחים, שבסופו של דבר הובילו לתמונות האלה בירדן, מדינה שברירית לידנו. זה יכול גם כמובן להגיע לחופי הארץ, יבשתית לארץ, גם מאפריקה, גם מאזור הסהל, בעיית הפליטים היא גם בעיה בתחום הגיאופוליטי.

אני רוצה לברך על הישיבה הזאת שאתם מקדישים לנושא האקלים, נאמרו הדברים למה זה חשוב. אנחנו נסתכל על המגמות, המגמות בעלייה בטמפרטורה שיש בעולם. אנחנו רואים כבר ממש נתונים על כך שטמפרטורת העולם עולה, רואים את זה בצורה משמעותית. גם מכחישי האקלים וגם כאלה שיגידו זה כן, זה לא, מי גורם לזה, אין ספק שאנחנו רואים עלייה בטמפרטורות. בחרנו כמה תופעות אקלימיות שרלוונטיות אצלנו, נושא אחד זה עלייה בטמפרטורה, נושא שני זה עלייה בגובה פני הים, גם זה אנחנו, שלחופי הים התיכון וים מפרץ אילת, אנחנו גם הולכים לחוות את ההשלכות של עליית מפלס הים. יש לנו שקף עוד יותר מעודכן מבחינת שינוי המגמה. יש שינוי מגמה, זאת אומרת, כן רואים מדינות שלוקחות על עצמן הפחתת פליטות. מדינת ישראל הצטרפה למדינות שהתחייבו לאפס פליטות עד 2050. יחד עם זאת, אחרי שעשו קומפילציה של כל מה שהמדינות התחייבו לגלזגו, אפילו לא פריז, אחרי שעשו קומפילציה, אם כל המדינות בעולם יעשו את כל ההתחייבות שהן התחייבו בגלזגו ל-2030, אנחנו עדיין עולים ב-16% מבחינת פליטות גזי החממה. היעד העולמי צריך להיות הפחתה של 45% בפליטות גזי החממה עד 2030, אם אנחנו לא רוצים להתחמם מעל מעלה וחצי. זאת אומרת, הסיפור הוא חמור.

את אומרת, שגם אם יעשו את כל ההמלצות, עדיין יעלו ב-16%.

כן, ולא יפחיתו את ה-45%. לכן, אחת המסקנות של גלזגו, וזאת אחת ההחלטות שיצאו ממנה, שכבר לא יבואו כמו פריז, אמרו, כל חמש שנים יבואו ויעמיקו את היעדים, המדינות, אחרי שיעשו את הקומפילציה לראות איפה אנחנו נמצאים. כל שנה, כל המדינות יצטרכו לבוא ולהתמודד עם המצב ולהעמיק את היעדים ולבחון את עצמן. הפעם הבאה תהיה בשארם א-שיח בעוד שנה, ולשם כל המדינות צריכות להגיע עם יעדים הרבה יותר משמעותיים של הפחתת פליטות גזי חממה. אני רק אתן לכם את ההבנה, בישראל התחייבנו ל-27% עד 2030. אגב, עכשיו כולם מדברים על 2030 כי זה חלון הזמן שיש לנו כדי להביא לכך שאנחנו לא נתחמם יותר ממעלה וחצי. אם לא נעשה את זה, הקטסטרופה מטורפת. מדינת ישראל היא אחת המדינות באזורים הכי פגיעים, אנחנו בשולי רצועת המדבריות והמשמעות של זה, שאנחנו צפויים להיפגע הרבה יותר ממדינות אחרות שאנחנו כל הזמן מסתכלים עליהן ומנסים להידמות אליהן, של מדינות יותר צפוניות, מדינות המערב הן יותר צפוניות מאתנו, שם גם יהיה קשה, יש להן יותר שיטפונות, יש להן יותר הצפות, אנחנו רואים את זה. אבל אצלנו, חלקים מהמדינה יהפכו להיות מקומות שלא ניתן לחיות בהם. לכן מדינת ישראל כבר לא יכולה להגיד, לא רק אנחנו פרומיל, לא, אנחנו צריכים להפוך דיסקט אחר, אנחנו צריכים לדרוש, גם לדרוש מאתנו כמובן לעשות הפחתת פליטות, וגם מהמדינות האחרות לדרוש מהן, חייבים לעשות את הפחתת הפליטות הרבה יותר עמוקה, הרבה יותר רצינית כי מי שהולך לסבול מכל הדבר הזה זה אנחנו בראש וראשונה כי נמצאים באזור מאוד מוכה, בעל פגיעות מאוד גדולה. והנה, זה כבר בא לידי ביטוי כאן, חם יותר אצלנו. אם אנחנו ממשיכים, אנחנו מגיעים ליותר מארבע מעלות בישראל. הנתונים כאן זה על ישראל. כבר היום אנחנו כמעט מגיעים לפלוס 1.5 בישראל. אנחנו כבר שם. אנחנו נגיע להרבה יותר ממה שיש בממוצע העולמי. אנחנו כבר יודעים שנגיע לשם. הרבה יותר יבש, יש לנו בצורה חד משמעית הרבה פחות משקעים וגם הפריסה שלהם משתנה וגם המועד, הזמן שהם כבר יורדים אותם משקעים זה לתקופות יותר קצרות ולכן האפקטיביות שלהם היא לא טובה כי זה לא מספיק לחלחל וכו'. גבוה יותר, מפלס הים הולך וגבוה יותר. 0.3-0.5 ס"מ עלייה בכל שנה נראה כאילו זה לא הרבה, זה המון מבחינת המרחק שזה נכנס לתוך היבשה. המשמעות של זה, זה לא סתם הצפה, זה גם פגיעה במצוף החופי שלנו שמתמוטט הרבה יותר מהר ממה שהיה מתמוטט באופן טבעי, גם ככה הוא מתמוטט. גם היכולת שלנו להיערך, כל החופים שלנו. תזכרו שלא הים עולה ואנחנו פתאום מקבלים חוף יותר רחב. לא, אנחנו פשוט מקבלים פחות יבשה. זאת אומרת, אנחנו מקטינים את מדינת ישראל ממערב. לא משנה מה קורה במזרח, ממערב אנחנו גם תורמים לקיטום שלה.

כמובן הנושא הקיצוני יותר, יש לנו הרבה יותר עוצמה ועלייה של כל אירועי הקיצון. כל הדברים האלה, מעבר למזג האוויר הקיצוני שיש לנו, מביאים לנו לעליית מפלס הדברים שדיברתי עליהם. כל הנושא של מחסור במי שתייה, נכון, מדינת ישראל למדה לייצר את המים של עצמנו, אנחנו מתפילים אבל תזכרו, היום מים זה אנרגיה ואנרגיה זה פליטות גזי חממה. צריך לזכור את זה, אנחנו בסיכון מאוד גדול, שלא נדבר על מה שקורה בעולם ואותן מדינות שהן פגיעות הרבה יותר והן חיות מסביבנו. מה ייקרה אצלן כשיש משבר מים מאוד מאוד גדול. משבר המזון, דובר כאן על סוריה, אומרים שמלחמת האזרחים התחילה עם העלייה של מחירי המזון, הלחם. הפגיעה במגוון הביולוגי, שזה בעצם התשתית שלנו ליכולת לחיות במרחב הזה. פגיעה בבריאות הציבור. בנושא של גלי הגירה דיברתם כבר.

אנחנו בעצם מדברים על המערכות הביטחוניות. אנחנו חושבים שהנושא של המערכות הביטחוניות שצריכות להיערך כחלק מכל המערכות הגדולות שהתחלנו לפעול אתן, זה הדבר שחשוב. רק שתדעו, החלטת הממשלה שעברה ממש ערב הנסיעה לגלזגו היא תוכנית של 100 צעדים. יש לנו 100 צעדים גם בהפחתת פליטות שזה מיטיגציה וגם באדפטציה, היערכות שלנו, יש כבר 100 צעדים בכל התחומים הרבים. אתם יכולים לראות, בנושאים של היערכות לשינוי אקלים, שזה בעצם הסוגיה המרכזית כאן, יש לנו את המערכות העירוניות, טבעיות, חינוך, מזון ואנחנו חושבים שמערכות הביטחון צריכות להיכנס לכאן להתחיל להיערך כמו שצריך לתוך הדבר הזה.

האקלים הוא איום ביטחוני, נמצאים פה החברים מהמל"ל, הם ידברו על הדברים האלה. אנחנו שמחים שהם החליטו להכניס את הפרק הזה בתוך הערכת המצב הלאומית של המטה לביטחון לאומי, שזה סופר חשוב ואז זה בעצם מחייב את כולם להיערך ולהכין את עצמנו, את כל העורף.

תוכניות ההיערכות של כל משרדי הממשלה, נאמר כאן קודם על המינהלת, נמצא כאן יושב-ראש המינהלת, אלון זקס, סמנכ"ל אצלנו למשאבי טבע, שמוביל את המינהלת הזאת במשך כמה שנים, עבודה מאוד מאוד משמעותית שבעצם הרעיון הוא להעביר את הידע למשרדי הממשלה האחרים, שכל משרד ממשלתי ייקח אחריות על הפעולות שלו ויכין תוכניות היערכות, זה משרד הבריאות, משרד הרווחה וכמובן משרד הביטחון. הנושא של כל מערכות הביטחון, זה צה"ל, כבאות, אתמול ישבנו עם מנכ"ל בט"פ, משטרה, כולם כמובן צריכים תקצוב חמש שנתי כדי להיערך לכל האיומים האלה. תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו עוברים לטליה מהמל"ל.

אני מחליף את טליה, שמי אריאל גלבוע, אני ראש מחלקת עורף. חמש נקודות ברשותך, נתחיל מהנקודה שאמרה מנכ"לית הגנת הסביבה. בפעם הראשונה אנחנו מכניסים את משבר האקלים כאיום על הביטחון הלאומי, אנחנו עושים את זה דרך הערכת המצב הלאומית שמוגשת כל שנה לממשלה, אנחנו עובדים על הטיוטה ונסיים לקראת סוף 2021 ונשמח להציג זאת לוועדת החוץ והביטחון. האורגנים הגדולים, כמו שזה נראה עכשיו, אחד, אירועי החירום, שתיכף אגע בהם. שניים, כל הסיפור של המערכת הביטחונית, שזה די נשוא הדיון. המערכת האזורית שאנחנו רואים פה, גם סיכונים, כמו שנאמר על ידי נציג הממ"מ אבל גם הזדמנויות, הסכמי אברהם ואולי גם הזדמנויות אחרות. וגם בהיבט הבינלאומי. חוץ מההתחייבות על הפחתת פליטות, יש כאן הזדמנות, ליצור קשרים עם מדינות, ליצור קידום של החדשנות האקלימית שישראל מביאה אתה. ואת כל הדברים האלה נכרוך לפרק אחד ונציג את זה כמסגרת של ביטחון לאומי על האיום וההזדמנויות.

יש לכם צפי?

כו, הצפי של כל הערכת המצב היא לקראת סוף השנה, זאת אומרת, לקראת סוף דצמבר, תחילת ינואר. יש לנו ראש מל"ל מזה ארבעה חודשים אז הוא נכנס לתוך התהליכים והוא שם את משבר האקלים כפרק נפרד. זאת הנקודה הראשונה.

הנקודה השנייה - ואני מניח שידברו עליה אחריי אנשי רח"ל – הכנסת המשמעויות החירומיות של משבר האקלים לתוך איום ותרחיש הייחוס. אנחנו בשלבים מאוד מתקדמים של אישור איום בתרחיש הייחוס העדכניים שידברו על תר"ש 2021-2015. גם שריפות וגם שיטפונות ייכנסו שם, גם כאיומים לאומיים וגם תרחישי ייחוס ספציפיים, שלהם נבנה את המענה. ביום שני הקרוב תתקיים ועדת השרים לעורף שתדון בסוגיה, והקבינט יתכנס בדצמבר או בינואר, תלוי בלוחות הזמנים ונאשר את זה.

הנקודה השלישית, מערכת הביטחון, אני מניח שהמל"ל ייכנס לזה הרבה יותר חזק במהלך 2022. כן פעולות שעשינו במהלך 2021, קודם כל השתתפנו גם בדיונים של משרד הביטחון, אגף התכנון, גם בדיון של ה-INSS, שעשה הרחבה על ההיבטים המודיעיניים וההיערכות הצבאית. זאת אומרת, היינו שותפים ואנחנו גם לומדים את העניין. בפברואר קיבלנו סקירה על ההיערכות של מערכת הביטחון, סקירה ראשונית, עוד אין המלצות או משהו קדימה אבל סקירה ראשונית כדי שנכיר את העניין. הכוונה שבשנת 2022, המיקוד גם של ראש הממשלה וגם של ראש המל"ל, שבשנת 2022 ניכנס גם להערכות מערכת הביטחון לסוגיית משבר האקלים, אני לא יודע כרגע להגיד איך בדיוק נעשה את זה אבל זה הכיוון.

הנקודה הרביעית, יושבת כאן אפרת, מהאגף המדיני שלנו, כל ההכנות של ועידת גלזגו בהיבט של ראש הממשלה, היינו מתואמים עם השרה להגנת הסביבה, עם שרת האנרגיה, עם שר החוץ, עשינו את כל התכלול עבור ראש הממשלה, הכרזות ובעצם כל הנסיעה כולה.

נקודה אחרונה, אנחנו חברים במינהלת של אלון, על כל ההיבטים, הוא מוביל את המינהלת אבל אנחנו מביאים את הרגל של הביטחון הלאומי בתוך העשייה של משבר האקלים.

בהמשך למה שאמרו פה קודמיי, דבר ראשון אקדים ואומר, שההסתכלות שלנו היא לא הסתכלות של מערכת הביטחון, אנחנו מסתכלים בהסתכלות לאומית. ניקח את עצמנו הצידה מהאירוע הזה של היערכות מערכת הביטחון אלא ההסתכלות היא לאומית. אתחיל במה שאביאל ציין פה, שאנחנו חברים גם בוועדה של אלון ולאחרונה גם מנכ"ל רה"מ פתח ועדה נוספת בנושא, הגדיר ועדת חירום בתוך תת ועדות שלו ואנחנו חברים שם. מעבר לזה, רח"ל, החל מעכשיו רכשה עמית מחקר שכל העיסוק שלו וכל מהותו אצלנו הוא לחקור את משמעויות החירום האקלימיות.

חשוב לומר את הדבר הבא, לפי החלטת ממשלה ב43, אמורים על בסיס הגורמים המוסמכים לחפש את תרחישי הייחוס הלאומיים שדורשים טיפול מדינתי. יש אירועים שהם בתוך ארגונים, ההסתכלות היא תמיד מדינתית. כמו שאמר פה אריאל, אנחנו בשלבים הסופיים של אישור איום התרחיש לאיום הייחוס ל-2021-2025. במסגרת האיומים האלה בחנו את מרבית הנקודות שהסמנכ"לית העלתה פה, שריפות ענק, מזג אוויר קיצוני, שלג, סופות גשם, גלי חום, סופות אבק, ערפל, ענן וולקני, נושא של שיטפונות והצפות, רעידות אדמה אנחנו תמיד בודקים, הנושא של המצוק החופי, היינו אצל החברים האלה, בדקנו את הבולענים בים המלח, עליית מפלס מי הים, היינו במשרד החקלאות התעסקנו ברמה של הרבה נגעים בצומח, משבר מזון עולמי ובצורת ובעצם לפי איזה מתודולוגיה מסוימת שלנו החלטנו מה נכנס לתוך איום הייחוס הלאומי כאשר ההסתכלות שלנו, כמו שאמר פה אריאל, היא בעצם אותם אירועי חירום שזה יוצר בתר"ש הנוכחי. לצורך העניין, אנחנו רואים הרבה מאוד בעיות שהוזכרו פה, אנחנו מכירים אותן, אנחנו גם יודעים פחות או יותר את העלויות שאותם גורמים חושבים שהם צריכים כדי לקדם אותן, מרבית העלויות שהם מביאים כדי לדעת לאן ללכת עם הדברים האלה.

תרחישי הייחוס שקיימים היום, את זה הבנו מהאירועים שחלפו בעשור האחרון, בעצם נכתב תרחיש ייחוס על ידי כב"א לשריפות ענק, אושר על ידי שר הבט"פ ב-2018, הוא מתוקף ממש עכשיו לקראת איום הייחוס ומעבר לזה, הקטע המלחמתי שלו, יש הבדל בין שריפות בשגרה לשריפות במלחמה, אושר כבר על ידי שר הביטחון.

כשאתה אומר תרחיש ייחוס אז אני יוצא מתוך הנחה, שבכל פעם שיש תרחיש ייחוס, בצד השני יש צוות שאמור לתת מענה לתרחיש הייחוס הזה. אני מקווה שאני לא טועה.

מה שנותן תרחיש הייחוס, מסגרת להיערכות. כלומר, יש פה את אותה החלטת מנהל למה אנחנו נערכים. אם ניקח את הכבאות כדוגמה, הכבאות הסתכלה רחב מאוד, מרמת הכבאים שלה, רמת התחנות שלה, הנושא של הכבאות האווירית, הסתכלה לכיוונים האלה. אנחנו, ביחד עם המל"ל, הסתכלנו מעבר לזה. ניקח כרגע את עולם קווי החיץ, אני לא יודע עד כמה אתם מכירים את העולם הזה, אריאל ואני הובלנו עבודה ושמנו על השולחן את המשמעות הכלכלית של היערכות לקווי חיץ, שהוא מאוד משמעותי כדי לאפחת את האירוע אל מול כל מה שאמרה פה המנכ"לית. ראינו בשנים האחרונות, אנחנו נמצאים בתקופה כזאת בדיוק עכשיו, של יובש ורוח חזקה, בעצם הסיפור של הפגיעה על ידי פתרון של קווי חיץ יוריד את זה משמעותית. בעולם, מזג אוויר חיצוני - עשינו עבודה כבר מ-2015 עם ניר סתיו ואנשיו והשירות המטאורולוגי, אנחנו הסתכלנו על סיפור שלג, על גשם וגלי חום, אנחנו מתקפים את זה בימים אלה - צריך לזכור, שבעולם הזה השינויים מתרחיש אל תרחיש הם מינוריים, אם בכלל, ועל זה יושבים אנשי המקצוע. נכנסנו לעולם של תרחיש ייחוס לשיטפונות, כבר נכנס אחד ב-2015 על ידי השירות ההידרולוגי, הוצאנו טיוטה לתרחיש חדש, היום אנחנו עושים אותו גם עם משרד החקלאות, גם הרשות המטאורולוגית חברה בו וכמובן הרשות ההידרולוגית, שאמורה לצאת עד סוף השנה.

כרגע בתוך איום הייחוס הנושא של שריפות גדולות והסיפור של שיטפונות והצפות יהיה חלק מאיום הייחוס הלאומי עם תרחישים מעודכנים למה צריך להיערך. אבל אני גם משתמש בעבודה הזאת, אנחנו בסוף עוסקים בה ברצף, אנחנו יחד עם המל"ל והשירות המטאורולוגי והשירות ההידרולוגי לקבע מרכז חיזוי לשיטפונות, יש כבר אחד כזה אבל הוא על כרעי תרנגולת, התקציב פה הוא מאוד מינורי ותקועים עם זה. בסוף התהליך, אותה תמונה שהראיתם פה, אם ידענו לתת להם את ההתראה, בטח יום יומיים מראש, לא היינו רואים את התמונה הזאת. אני כרגע לא מדבר על הסיפור של הסטת נהרות ונחלים ואגני ניקוז. אנחנו גם עושים היום עבודות של השפעות שינוי האקלים על רשת החשמל, הוא מאוד חשוב לנו בעולם הרציפות התפקודית שבזה בעצם אנחנו עוסקים. לכן, גם הנושא של גל חום הוא מאוד מעניין אותנו.

אני מקדים שאלה שאולי הייתי צריך לשאול אותה בסוף, אני מפנה אותה אליך. אתם עשיתם תרחיש ייחוס, לכמה שנים קדימה הוא מתייחס?

כעיקרון, תפיסתית, בעולם איום ייחוס ותרחיש הייחוס אנחנו תמיד מסתכלים תר"שית חמש שנים, אנחנו עושים את זה ביחד עם החברים הטובים מהצבא בגלל שהם מסתכלים ככה. חשוב לציין, בסוף בעולם הזה יש נושאים כמו עולם הסייבר שחמש שנים קדימה הם מעט בגלל שהשינויים שם - - -

אני אגיד לך למה אני שואל, כי למשל התייחסת ונתת דוגמה את הכיבוי. קודם כל, בנושא אקלים אני חושב שצריך להסתכל טיפה יותר קדימה מחמש שנים כי צריך גם להיערך לתופעות. אבל נגיד, הסתכלתם חמש שנים ואתם אומרים, בעוד חמש שנים נצליח להתמודד עם אחת, שתיים, שלוש. האם זה יורד לכבאות – לפי הטבלה שעשית – כבאות עושה תוכנית עבודה, תוכנית עבודה אומרת, צריך לקנות עוד שני מטוסים וארבע כבאיות ולפתוח עוד שתי תחנות. זה עובר לאוצר. מי בודק שהשרשרת הזאת מתקיימת? כי לעשות ימי ייחוס זה נחמד אבל אם אין את הרגל המסיימת, לא עשית כלום.

חשוב להבין, רח"ל זה לא האוצר, רח"ל הייתה רוצה, אפילו כימתנו את הדברים בכסף, זה מיליארדים רבים, היינו מאוד רוצים שזה ייקרה.

יוסי, רח"ל היא במשרד הביטחון ומשרד הביטחון יודע לעמוד ולהשיג תקציבים.

חברת הכנסת שפק, את מכירה שבסוף התהליך האחריות על כל אחד מהגופים היא בעצם להיכנס סביב ההיערכות שלה. רח"ל עשתה את כל התרחישים עם הגופים, מי שכתב את תרחיש הייחוס לכב"א ומי שאישר אותו - - -

יש את המל"ל. בסוף אני לא רוצה שיהיה מצב שכולם מדברים באופן אקדמי בצורה משכילה, יש לנו ראש חטיבה לתרחישי ייחוס, הוא עושה עבודות מדעיות ומדויקות וכולם יודעים מה ייקרה ובצד השני אין היערכות מתאימה. אני כאן בשביל שתהיה היערכות. המל"ל צריך לראות, כשיוצא תרחיש ייחוס של רח"ל שאומר כך וכך הולך לקרות, צריך לשבת צוות, יושבים האוצר והמל"ל, ראש הממשלה, ואומרים, מתקצבים את זה בסכומים כאלה וכאלה והכבאות צריכה להראות תוכנית עבודה איך היא מתקדמת.

אשמח להתייחס. קודם כל יש פה איזה מעגל. זאת אומרת, תרחיש הייחוס האחרון אושר ב-2016, הוא היה תקף עד 2020, בגלל שנת הקורונה התעכבנו אתו קצת ואנחנו מביאים אותו לאישור עכשיו. הוא ראשית הצירים להסתכל קדימה על בניין הכוח. כל התהליך שתיארת, קורה, עם כל המגבלות שאנחנו מכירים, תקציביות וכו'. רח"ל היא לא מקבלת את ההחלטה, היא בונה את תרחיש הייחוס, את ההחלטה מקבל הקבינט, החלטת הממשלה מחייבת. אנחנו בונים את תוכניות המענה גם של הכבאות וגם של פיקוד העורף על בסיס – הכבאות, אם אנחנו מעמיקים שם, הם צריכים להגיד, בעקבות תרחיש הייחוס אנחנו צריכים איקס מטוסים, וואי כבאיות, אנחנו יחד אתם, בסוף הדרישה התקציבית היא שלהם.

חשוב לי לציין בהמשך, שאנחנו בבניין האיום יושבים עם הגוף, וגם אתם יורדים לעלות של הדרישות שלהם.

כדי שזה יהיה ריאלי, אחרת זה לא יהיה ריאלי.

כן, אני רציתי לראות שהמעגל הזה נסגר, שלא אתם תעשו עבודה טובה ובצד השני לא יהיה לזה מענה. תודה רבה.

צוהריים טובים לכולם, שמי ניר, אני ראש מחלקת תכנון אסטרטגי באגף אסטרטגיה, אנחנו פה ביחד צוות שמוביל את העבודה בצה"ל, ביחד עם אגף התכנון, אג"ת, שאחראי על תהליכי בניין הכוח של צה"ל וכמובן מלווים באמ"ן, גזית במקרה הזה, בשביל לתמוך את החלק של ניתוח המודיעין.

משבר האקלים הוא מעצב אסטרטגי ארוך. יש לו השלכות מסוגים שונים, לא ארחיב כרגע בעניין הזה, זה הוצג פה בהרחבה, על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ועל צה"ל. יש פה משפיעים שהם משפיעים חיצוניים, נקרא לזה נגזרת שנייה ושלישית שמגיעה אלינו לביטחון הלאומי סביב מה שקורה במדינות האחרות. אז ראינו דוגמאות, סוריה והשפעות של פליטות, מים ומדבור וכן הלאה ואיך זה ישפיע על המדינות מסביבנו וגם בהקשרים בינלאומיים, אז לא רק מה שקורה פה במרחב. זה ברור שבחלק המרחבי, האזור פה הוא פגיע בריבוע, גם בגלל המצב האקלימי וגם בגלל מצב של חוסר יציבות ולפעמים משילות נמוכה וקשיים לעבוד באפקטיביות בחלק מהמדינות. יש כמובן את כל ההשלכות מהנגזרת הראשונה, אותן השלכות פנימיות לעומת ההשלכות החיצוניות. אנחנו מבינים שיש פה השלכות פנימיות על צה"ל. מדובר פה על הדבר הזה מהשפעת מזג אוויר קיצוני על מערכות אמל"ח, אופן הפעלת הכוח. צה"ל הוא כמובן גוף שלא מתעסק רק עם הכאן ועכשיו, מתעסק הרבה עם כאן ועכשיו אבל גם חושב ומתעסק בתכנון ארוך טווח, במיוחד בהיבטי בניין הכוח אבל לא רק, גם בהקשר הפעלת הכוח, מדיניות, הערכות מצב וכו'.

לנוכח ההבנה שמדובר במעצב אסטרטגי ארוך טווח, לנוכח ההבנה של גודל האתגר והיקף ההשפעות החיצוניות והפנימיות על צה"ל, הרמטכ"ל הורה על תוכנית עבודה, לגבש עבודת מטה מתכללת, היא תבוא לידי סגן הרמטכ"ל וגופי המטכ"ל המובילים, אגף אסטרטגיה ואג"ת, אבל היא כמובן תכלול את כל הזרועות והגופים שעליהם יש משמעויות ישירות ועקיפות ובעצם תביא לאסטרטגיה כוללת בהסתכלות 2030-2050, זאת אומרת, הסתכלות ארוכת טווח בעניין הזה.

התכלית של העבודה ושלביה וכן הלאה יוצגו פה בהרחבה, תיכף ניכנס לתוכנית עצמה, אבל היא תבחן את כל המשמעויות, גם החיצוניות וגם הפנימיות, על בניין הכוח, הפעלת הכוח, המלצות למדיניות. היא תעסוק גם באדפטציה וגם במטיגציה, כמו שתואר פה. במהלך העבודה נגדיר תרחיש ייחוס להיערכות, תמונת מודיעין וכמובן יש גם הזדמנויות, נמפה את ההזדמנויות ונציג אותן. כל זה גם תחת איזה הנחה שאנחנו רוצים לעשות מיצוי אפקטיבי של המשאבים שעומדים לטובתנו ולכן ההסתכלות הרב שנתית פה היא חשובה מאוד.

חשוב לנו להדגיש, שאנחנו לא עושים את העבודה לבד, בשונה מהרבה מאוד עבודות שצה"ל הוא המומחה ועוסק בתחום וזה תחום אחריותו הבלעדי, פה אנחנו נעזרים במומחים של הגופים השונים. כבר עכשיו יש שת"פ עמוק עם המשרד להגנת הסביבה, עם השירות המטאורולוגי, משרד החוץ, מל"ל, רח"ל, אגף התכנון של משרד הביטחון, גופי מחקר נוספים, INSS, פה יושבת ד"ר עפרון וכבר לוקחים חלק מהעבודה הכללית. לפני חודש כבר עשינו יום עיון משותף גם לזרועות של צה"ל בשביל להכווין את התכנון בגופים אבל גם עם הרבה מאוד מהאנשים שיושבים פה סביב השולחן שנתנו את הסקירות הרלוונטיות. אנחנו נעזרים גם עם שותפים בינלאומיים, הוצגו פה חלק מהעבודות שנעשו במקומות שונים, שיח עם נאט"ו, הרבה מאוד גופים בינלאומיים עוסקים בזה ואנחנו עושים שיתוף פעולה בתחום הזה וזה חלק מההזדמנויות.

אני אבי טננבאום, רמ"ח תשתיות באג"ת. מעבר להסתכלות ארוכת הטווח, אנחנו מבחינתנו מבינים שמשבר האקלים כבר נוכח. הזכרת, יו"ר הוועדה, גם את אירוע חצור, גם אירועי גשם קיצוניים אחרים, גם אירועי שריפות. צה"ל לא חיכה לא ל-2030 ולא ל-2050. עוד רגע נדבר מה כן נעשה בראייה ארוכת טווח, אבל חלק גדול מהצעדים שהתחלנו לנקוט מדברים בדיוק על הדברים האלה. לא נחכה להשלים את איום הייחוס כדי למפות את אותן תשתיות רגישות שיש בצה"ל, גם בסיסי תעופה וגם בסיסים שיש בהם חמ"לים תת קרקעיים. הדגשנו את זה לא מעט בתקופה האחרונה, שבה ראינו את איום הגשם וראינו מה הוא יכול לעשות, כבר עשינו צעדים, השקענו משאבים בשנתיים האחרונות בהיבטים האלה. חלק מהדברים הם גם תפיסת פעולה, מה אתה עושה כשאתה מזהה, חלק מהמקרים, כמו שאמר יוסי, זה יומיים לפני, חלק זה גם תוך כדי האירוע. השקענו משאבים גם כדי לטפל באותם דברים כאן ועכשיו. כנ"ל גם לגבי שריפות. צה"ל התחיל את התהליך הזה בעשור האחרון, גם מאז השריפה בכרמל וגם הסתכל רגע על התשתיות שלנו ומהחלפת לוחות חשמל וביקורות הדוקות. בכל תוכנית עבודה שמציגים בצה"ל, קודם מסתכלים רגע בכל ההיבטים של כיבוי אש, גם שיתוף פעולה מאוד הדוק שיש לנו עם הרשות לכיבוי אש.

יש עדיין הרבה שאלות וסוגיות שנכנסו אליהן בחודשים האחרונים שהן ארוכות טווח. אציג עוד רגע בהרחבה איזה שאלות ובאיזה נושאים, מה עושה לחיל הים ולבסיסי חיל הים ולפלטפורמות עליית גובה פני הים, מה עושה טמפרטורת קיצון. דיברת מלגעת בברזל של הטנק ועד עד כמה ימי אימונים נאבד בצאלים בתרחישים קיצוניים יותר ארוכי טווח, נסקור את זה בעוד רגע.

בגדול, העבודה מתחלקת לחמישה אזורים. הראשון, שיפור רציפות התפקוד והקושי המבצעי של צה"ל. יש בזה היבטים של בניין כוח ויש בזה גם היבטים של הפעלת כוח כדי לראות מה נדרש לעדכן בשניהם בהתאם. יש את ההיבט שנזכיר אותו במילה, לא נעמיק בו פה, אשמח להגיע לוועדה בהזדמנות אחרת ולהציג את הצעדים המשמעותיים שצה"ל עושה לגבי שינוי התביעה הפחמנית של צה"ל, מיטיגציה, גם עם המשרד להגנת הסביבה, גם משרד האוצר. יש פה עשייה מאוד מאוד ענפה ומשמעותית. השתלבות במאמץ הלאומי, זה ממה פקע"ר עושה ויעשה בתרחישי קיצון ועד אותה מיטיגציה לסייע למדינה לממש חלק מהתכליות. טורבינות רוח ברמת הגולן היא אחת הדוגמאות למשל, שביחד עם משרד האנרגיה אנחנו עושים שינויים ממש בהיערכות שלנו ובמענה שאנחנו נותנים לגזרה כדי לאפשר למדינה להיכנס בצורה יותר משמעותית לעולם האנרגיות המתרחשות ולעמוד ביעדי הממשלה.

ניר ידבר תיכף על שילוב סוגיות האקלים בהערכת המצב האסטרטגית והלאומית. ובסוף, איזה הזדמנויות יש באותן פעולות שנבצע, איזה הזדמנויות ברמה האזורית, בבינלאומית מקש"ח צבאי ועד היבטים אחרים של אותה נכסיות שמערכת הביטחון יכולה לתת לאירוע. ניר יתאר את שלבי העבודה.

אנחנו נעסוק בחלק הראשון בניתוח שהוא ניתוח השלכות הגיאופוליטי, אותן השלכות חיצוניות, השלכות מנגזרת ראשונה ושנייה שדיברתי עליהן. יש כאן את אמ"ן גזית, שזה חלק מרכזי בעשייה שלהם, בניתוח המודיעין. יש את שלב הגיבוש, איום ומתארי הייחוס, אני אגיד על זה מילה עכשיו ונחסוך שני שקפים בהמשך. בשונה מהרבה מאוד איומים בתרחישים אחרים, פה זה כמובן צריך להישען ולשבת בסנכרון מאוד גבוה לאיום הייחוס הלאומי, לתרחיש הייחוס שמוגדר בגופים המקצועיים עם התאמות שנעשה בצה"ל לדברים האלה במקומות שבהם צה"ל צריך לשפר רזולוציה בתרחיש, לחדד את הרגישויות הפרטניות שלו וכן הלאה. זה חלק מאוד חשוב וזה כמובן ישים את הנתיב לכיוון ניתוח של המשמעויות בבניין הכוח, הפעלת הכוח וכו' ויסלול את הדרך לתוך תוכנית עבודה שלמה, ישים את ראשית הצירים.

חשוב להגיד, בצה"ל זה המון המון עשייה, המון גופים: חיל האוויר, חיל הים, הרבה גופים יצטרכו לעסוק בזה וגם בתוך הגופים בינם לבין עצמם ונגיע לגיבוש תוכנית עבודה. כאמור, לא ארחיב פה על איך מגבשים איום ייחוס וכנ"ל - - -

זה לא הדיון.

אני רק אגיד בכל זאת מילה על זה, יש פה את שאלת הסבירויות, שאלת ממד הזמן, מתי נפגוש כל אחד, יש סוגיות של מחירי טעות ולכן איום הייחוס הצה"לי במובן הזה יכול להיות טיפה שונה. הוא יכול להחמיר על דברים שאנחנו נמצאים באיום הייחוס הלאומי כי מחירי הטעות אצלנו שונים בחלק מהמקומות. וכמובן, ההסתכלות על מתאר האיום היא הסתכלות רב שנתית, 2030-2050, הסתכלות על כל אותם פרמטרים. נבחן את הניתוחים בהתאם למה שנעשה ברמה הלאומית לפי תרחיש יותר מקל או סביר ולפי תרחיש יותר מחמיר, נמפה מהם את המשמעויות, וכמו שנאמר, סוגיות דחופות יקבלו מענה כבר היום, לא נחכה ל-2030-2050.

כמובן שנעבור דרך כל אותן תופעות שנסקרו בהרחבה כבר קודם, לכל תופעה כזאת יש השפעה שונה על משהו אחר בבניין הכוח של צה"ל, על משהו אחר בהפעלת הכוח של צה"ל. אין דין סופות חול כדין הצפות, כמובן כל דבר כזה, כל מיפוי כזה, כל שלב כזה בתרחיש יחייב בחינה ייעודית.

אם אנחנו מדברים על טמפרטורות גבוהות, אנחנו מסתכלים מה זה עושה לאימונים והכשרות, כמה ימי עוצר פעילות יהיה לנו ועד מה זה עושה למתאר האימונים. זה יכול להגביר סימולטורים, יכולים להיות היבטים פיזיולוגיים של מדים או תרגולים אחרים, יש פה מרכיבים של אחסנת תחמושת בטמפרטורות קיצוניות שיכולות להביא לנזקים, וגם לאחזקה של פלטפורמות מרכזיות של צה"ל. כל אחד מהגופים הרלוונטיים נכנס לפרמטרים האלה, כולל גם באיזה נקודת ציר הזמן זה פוגש אותנו. יש דברים שיכולים להיות בעוד 30 שנה, יש דברים שיכולים לפגוש אותנו בשנתיים הקרובות או שכבר התחילו. אם אנחנו מדברים רגע על מזג אוויר קיצוני, דיברנו על זה בהרחבה, אגב, חווינו את זה גם באילת, מה עשתה סופה אחת לבסיס חיל הים באילת, בזירת ים סוף, בעצם יום אחד של גשם קיצוני הצליח לעשות נזקים לא קטנים. אנחנו מסתכלים בהיבטים של ניקוז, זה גם ריבוי הפסקות חשמל ופתרונות שאפשר לעשות כדי לייצר לנו את אותה עצמאות אנרגטית ובעצם רציפות תפקוד באותם מקומות רגישים. אנחנו מסתכלים על תשתיות צה"ל בראייה ארוכת טווח, איך אנחנו בונים בנייה בת קיימא, זה לא רק רציפות, זה מסתכל רגע איך אתה יעיל אנרגטית, צה"ל עובר לנגב, בנגב חם יותר, איך כל הבנייה, גם בקריית המודיעין, בקריית התקשוב וקריית הדרכה, בנויה בצורה שהיא מותאמת אקלימית. בהקשר הזה אנחנו כבר נמצאים שם ונמשיך. וסיוע למרחב האזרחי, דיברנו על זה גם קודם, זה באותם אזורים, ראינו שצה"ל נכנס משמעותית מתחת לאלונקה, ראינו את זה כשירושלים הייתה נצורה בשלג, ראינו את זה גם באירועי שריפות ואת כל ההיבטים האלה. גם המשלחת האחרונה שפיקוד העורף הוציא לדרום אמריקה, שהיו אנשים בבוץ ויכולות חילוץ כאלה ואחרות, זה גם אזורים שפיקוד העורף נכנס יותר מבעבר.

אם אנחנו מדברים על מה ייקרה למי הים, זה לא רק גובה פני הים, זה גם הטמפרטורה, זה המליחות, זה החומציות. כל אחד מהדברים האלה, אנחנו בודקים מה זה עושה, בין אם זה לנמלים, המזחים ולתשתיות הימיות או סמוכות חוף שנמצאות, של צה"ל. והשפעות לפלטפורמות ימיות, מה זה עושה לספינות ולצוללות, כל הדברים האלה נבחנים במסגרת העבודה.

אם אנחנו מדברים על היבטים של מדבור ובצורת, הדברים המשמעותיים שמשפיעים על רציפות הפעולה של צה"ל, יכול להיות גם היבטים של אובך, מה זה עושה בהיבטים של חוזי, מה זה עושה בהיבטים של ממסור, מה זה עושה בהפעלות כטב"מ ואחרים, איך זה משפיע על שריפות. דיברנו קודם על ריבוי שריפות - - -

אגב, גם שריפות שייקרו בצד השני.

נכון ובזה גם צה"ל מסייע בכיבוי השריפות.

אם אתה מפציץ בלבנון וגורם שם לשריפות, מן הסתם יש לך בעיה עם חוזי.

נכון. לחלוטין נכון. בריאות החייל דיברתי כבר קודם. תחזוקת בסיסים ומה זה עושה לנו כשאנחנו בנויים בצורה שיודעת לתת לזה מענה. יש גם היבטים ששמתי להם סימן שאלה כי פה יש בכלל שאלה אם יש השפעה מה זה עושה ליכולת המראה על מסלול המראה מאוד לוהט והאם סופות חול ומה התרחיש בכלל, אני שם על זה סימן שאלה, זה בלבל הראשון.

הבחינה כדי להבין מה ההסתברות, מתי זה ייקרה, ביחד עם השירות המטאורולוגי, עם כל השחקנים, זה בעצם לבדוק ויחד עם גופי האמל"ח והזרועות, אנחנו בודקים כל אחת מהשאלות האלה כדי שתוכנית העבודה תדע בסוף להסתכל על כל ההיבטים הרלוונטיים.

עד מתי אתם אמורים לסיים את העבודה הזאת?

זה מה שאמרתי, העבודה הזאת יש בה כמה מרכיבים, יש דברים שהתחילו, כמו למשל, סקרים לבדוק את סכנת ההצפות והניקוז בבסיסי צה"ל, כבר התחלתי, לא חיכיתי לעבודה. יש היבטים שהעבודה הותנעה לפני כחודש וחצי, זאת אומרת, אנחנו עכשיו בעיצומה, במהלך השנה הבאה נציג את זה לרמטכ"ל, חלק מהדברים ייקחו יותר זמן, יש דברים שהם מחקרים ארוכים יותר, למשל, מחקרים פיזיולוגיים כאלה ואחרים. יש גם איומים שיפגשו אותנו ארוך טווח, בסוף הכול יתוכלל לעבודת מטה אחת שבעצם מסתכלת על כמה נקודות זמן. אז על חלק מהשאלות, תשובה עליהן יכולה להיות גם בעוד חודשיים. יש כאלה שיכול להיות בעוד שנה וחצי. מה שחשוב פה, יציאה לדרך, לא לעזוב אף שאלה שיש בה תשובה. שאלת הרגע מה בין איום ייחוס לתוכנית פעולה, זה בדיוק זה. זה גם החיבור בין ניר לביני בהקשר הזה. אנחנו מבינים מהם האיומים, מבינים מה צריך לעשות ומתי הם גם ייקרו. ובסוף, עצם העובדה שזה הצד שכל כך מרוכז באג"ת בהקשר הזה, כדי לראות איך זה מתחבר גם לתר"ש וגם לתוכנית העבודה, כל דבר בנקודה הנכונה על ציר הזמן.

אני אגיד רק עוד שתי מילים, נתבקשתי לא להיכנס לזה, יש עיסוק גדול בצה"ל לגבי אנרגיה מתחדשת לצמצום פליטות, שורה של צעדים ובגדול בגדול, אנחנו מדברים גם על התרבות הארגונית בהקשר הזה, אנחנו מחליפים מערכות לא אפקטיביות, אנחנו מדברים על אחזקה ותפקוד שלהן, והמון המון יוזמות של חדשנות.

תודה. דודי, אתה רוצה להוסיף משהו?

כן. אשלים בכמה נקודות את הטריו הצה"לי. מכון גזית זה בעצם מכון של אמ"ן, רב תחומי, כלומר, הוא משלב אנשים ממדעי החברה והמדעים המדויקים עם רקע מגוון בתעשייה, הוא מוקם בשיתוף פעולה עם חברת רפא"ל והתכלית שלו זה בעצם לבצע מחקרים מתקדמים, בעיקר בכלים של דאטה. קמנו באזור יולי, כעת בתהליכי הקמה ובשנה הבאה נתחיל לרוץ.

הנושא של אקלים באופן כללי בקהילות המודיעין תופס מקום גבוה בסדר היום. ראינו ביטוי לזה גם בדוח של ה-NIE שיצא לאחרונה על הנושא הזה. אנחנו גם מכירים התארגנויות בסוכנויות המודיעין השונות בארצות הברית ובריטניה. באמ"ן הנושא הזה מסומן כאיזשהו מעצב מרכזי כבר כמה שנים אבל הטיפול בו היה בצורה יחסית ספורדית סביב תלוי הקשר, סביב נושאים מאוד מסוימים, מים, פליטות, אנרגיה, מתחים בין מעצמתיים. ובעצם עכשיו אנחנו מקבלים אחריות על הנושא הזה מבחינה אמ"נית וכמובן הזווית שלנו היא הזווית של הצד האדום ועל המערכת הבינלאומית וההשפעות שזה מקרין על ישראל. כצעד ראשון עשינו סדנה באזור ספטמבר, יחד עם ה-INSS, עם ד"ר שירה עפרון. מה שסימנו שם כמוקדי העניין שאנחנו הולכים להעמיק בהם: אחד, כל נושא הגיאופוליטי, אני לא אחזור על הדברים שנאמרו פה, אני כן אגיד, שפער אחד מאוד מרכזי שראינו זה רמת הרזולוציה. כלומר, זה נחמד לדבר על האזור בצורה מאוד רחבה, אתה מנסה לפרק את זה לרמת המדינה, תאי האזור, ההשלכות הנקודתיות, הפך להיות הרבה יותר מגומגם. אז זה אזור אחד שאנחנו הולכים להתעמק בו. שנית, ההשלכות לבניין הכוח המודיעיני. זה הוזכר פה ויש פה עניינים מאוד רציניים, גם הנושא של התווך, גם הנושא של הסנסורים, גם נושא של יכולת עיבוד ואלגוריתמיקה, וגם הנושא של התשתיות. והדבר השלישי, השלכות למתארי חירום. הזכרת את זה בחצי מילה, היעלמות האויב, תנאי לחימה, השפעות על אוכלוסייה במרחב של הלחימה. ברוח הצה"לית, בהובלת סגן הרמטכ"ל, אנחנו הולכים לתהליך של בניית צוות ייעודי לנושא הזה שיעסוק בו. מה שאנחנו נרצה להעביר שם, יתרונות יחסיים, בעיקר היתוך של תחומי מידע שונים, כלומר, ההיטל של המידע האקלימי על נושאים סוציו דמוגרפיים, יכולת של דאטה ויכולת סימולציה שזאת יכולת שאנחנו מפתחים. ומיקוד והעמקה ספציפית, כמו שאמרתי, גם בתאי שטח וגם אל מול שאלות יותר ספציפיות של הצבא.

אני לא עברתי על הסקירה הגיאופוליטית, אבל ברור שזה חלק מהסיפור פה. רוצה להגיד מילה על הזדמנויות. יש בתוך התהליך הזה שעקרונית הוא תהליך שלילי, עם השפעות שליליות ממספר סוגים, יש פה גם כמה הזדמנויות. יושב פה גם השגריר גדעון בכר, יש פה סוגיות של השפעות ושיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים, יאפשר לנו לייצר נכסיות גם כמדינה אבל גם כצבא בתחום הזה ולהרחיב תחומי שת"פ. בקצרה, אנחנו מבינים שהעניין דחוף, אני מזכיר שוב פעם, סיכום של הרמטכ"ל, לגבש תוכנית עבודת מטה מקיפה עם מיפוי של כלל המשמעויות ואנחנו נעסוק בזה בשנה הקרובה ביתר שאת. אלה השותפים במערכת הישראלית מסך כל הגופים.

אדוני השגריר, בבקשה.

תודה רבה. שמי גדעון בכר, התפקיד שלי, שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות במשרד החוץ, זה תפקיד שקיים ארבע שנים במשרד, אני עושה אותו בשנתיים האחרונות. המטרה של התפקיד הזה, לשלב נושאים של שינויי אקלים ואיכות סביבה, סביבה, קיימות וכדומה, במדיניות החוץ של ישראל. כשאני אומר ישראל, לא רק משרד החוץ, אלא של ישראל בכלל. ומן הצד השני, להביא לישראל את תמונת המצב העולמית, מה שקורה בעולם בתחומים האלה ואיך זה משפיע עלינו. להיות איזשהו סוג של סנסור, גם מהיכרות אישית וגם באמצעות 108 נציגויות שיש לנו בחו"ל. אנחנו עובדים די צמוד גם עם המל"ל, גם עם הצבא, בחודשים האחרונים ישבנו יחד הרבה פעמים, העברנו תדריכים, הרצאות ושיתופי פעולה ואני יכול להגיד, שיש לי הרבה מאוד סיפוק לראות את כל הדרך שהצבא עושה. אני חושב שזה לא היה לפני כן וזה נושא שהוא כל כך חשוב.

אני רוצה לחזק את מה שאמרה פה גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, להגיד שאנחנו בתקופת חירום משמעותית ולברך על כך שהמל"ל הכניס את זה כנקודה של ביטחון לאומי, זאת סוגיה בהחלט של ביטחון לאומי.

בהקשר שלנו, של שינויי אקלים וביטחון, לא ארחיב לנושאים אחרים אבל בהקשר של שינויי אקלים וביטחון, אני חושב שמה שאנחנו רואים שצבאות אחרים עושים בעולם והחלו להיערך לזה צבאות, בעיקר נאט"ו החלה להיערך לנושא הזה, פרסמה תוכנית אסטרטגית איך להתמודד עם שינויי אקלים. הנושא הזה עלה בפסגה של ראשי נאט"ו ב-14 ביוני השנה כאחד מנושאי הליבה של נאט"ו. מזכ"ל נאט"ו הכריז על זה כנושא ליבה מרכזי עבור הברית הצפון אטלנטית. אז אנחנו רואים התייחסות מאוד משמעותית. לפני כשלושה שבועות יצא לי להיות בקפריסין, בכנס שעוסק בשינויי אקלים וביטחון. שמענו איך מדינות אחרות כבר מתחילות לעסוק בדברים האלה. אז אנחנו לא הקדמנו את המאוחר, יש לנו פערים מאוד מאוד גדולים לגשר עליהם היום ולעבור, כמו שעברת, אדוני היושב-ראש, מהצד של הערכה לצד של היערכות, שזאת בעצם המטרה המרכזית שלנו, להיות כבר בצד שפועל.

צריך להבין, ששינויי האקלים הם לא פועלים באופן לינארי, זה לא שפני הים עולים ב-3 מ"מ שנה אחרי שנה, העלייה היא מערכתית. אותו הדבר האירועים המצטברים. ואותו הדבר ההשלכות שלהם על המערכת האנושית. זאת אומרת, אנחנו גם יכולים להגיע למצב שאנחנו לא מודעים אליו של קריסה פתאומית במערכות, בין אם זה במערכות טבעיות ובין אם זה במערכות אנושיות, כמו מדינה, כמו חברה, כמו כלכלה וכן הלאה. אנחנו לא יודעים לדעת מתי תבוא בדיוק נקודת הקריסה של מערכת אבל אנחנו יודעים היום להגיד בצורה הרבה יותר ברורה, שהכיוון הוא לעבר סיכון גובר. הסיכון הוא גובר למערכות בכל כיוון שאנחנו נסתכל אליו. המזרח התיכון, הדגישו את זה, סובל לא רק ממשבר אקלים, הוא סובל מריבוי אוכלוסין מאוד גדול, האוכלוסייה פה תכפיל את עצמה עד 2050. כמות המים לנפש תלך ותפחת ביותר מחצי בעשורים הקרובים. יש פה תהליך משמעותי שאנחנו רואים יותר ויותר, מדינות שמתקשות להתמודד וכושלות, סוריה, עיראק, לבנון, לוב וכן הלאה. ותהליכי המדבור, גם תהליכי המדבור הם מאוד עוצמתיים במזרח התיכון. אנחנו כבר רואים את התהליך של שינויי האקלים, איך הם משפיעים בצורה מאוד משמעותית על מזרח התיכון. צריך לקרוא, כל המידע שם. התחיל התהליך שבו מזרח התיכון משתנה בגלל שינויי האקלים, הוא כבר החל, אנחנו עמוק בתוכו, אנחנו רואים את האנשים הפשוטים הקטנים עוזבים את חלקות האדמה שלהם כיוון שהן מתייבשות, נוטשים את צפון סוריה, נוטשים את האזורים החקלאיים בעיראק וכן הלאה. אנחנו רואים את זה בכל מקום. בסוף, הדברים הקטנים האלה מצטברים בתנועה אחת גדולה.

אני אסכם ואגיד, מבחינתי, אנחנו צריכים לנוע בשלושה ערוצי פעולה עיקריים. הדבר הראשון, אני מדבר בקשר בין ביטחון לשינויי אקלים. זה שלושה ערוצים עיקריים. האחד, כל הנושא הגיאופוליטי האזורי, בהקשר שלנו של המזרח תיכון. בתוכו להכניס גם את הנושא של השתנות זירת הלחימה כי זירת הלחימה משתנה, נהרות מתייבשים, התווך שדרכו צריכים לעבור, בין אם זה תווך אווירי, יבשתי, ימי, כולו משתנה בגלל שינויי האקלים, יש לזה השלכות מאוד משמעותיות. הנושא השני, כל הנושא של השלכות והיערכות בתחום של תשתיות, בניית כוח, בריאות החייל, היערכות, אימונים, שגרה, ביטחון וכן הלאה. יש לזה השלכות מאוד משמעותיות. דבר שלישי והוא מאוד חשוב, שמחתי לשמוע את אנשי הצבא מתייחסים אליו, זה התחום של הפחתת פליטות ומיטיגציה בצבא. העולם צועד לעבר אפס פליטה של גזי חממה עד 2050, מי שלא יעמוד ביעדים האלה של אפס פליטת גזי חממה, יצטרך להתמודד עם השלכות כלכליות, זה יכול להיות סנקציות, יכול להיות דברים אחרים שהוא יצטרך לשלם. אסור שהדבר הזה ינחת עלינו וינחת על תקציב הביטחון או על תקציב המדינה בכלל, באופן כללי כמשהו נוסף. כבר היום אנחנו צריכים לדעת להיערך, לצמצם, לעשות כל מה שצריך. רוב הדברים הם לא דברים שקשורים בעלויות כספיות גדולות. לעבור לפנלים סולריים זה דבר פשוט. אנחנו התקנו אתמול פנלים סולריים על הגג של משרד החוץ. תוך חמש שנים אנחנו נחזיר את העלות הזאת. גם הצגנו במשרד החוץ תו תקן סביבתי ירוק לכל הנציגויות, 108 נציגויות מעכשיו הולכות להתנהג לפי תו תקן ירוק, להפחית פליטות וכן הלאה. שיתפנו את זה גם את הצבא. תמיד אני אומר, שגרירות שווה בסיס, אפשר לעשות את הדברים, אפשר ללמוד אחד מהשני, העקרונות הם אותם עקרונות. תודה רבה.

תודה רבה. ד"ר שירה עפרון.

אני חושבת שכיסו פה הרבה מהדברים שיש לי לומר, אני רק אוסיף על קצה המזלג. העבודה של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת הייתה מצוינת, אבל חשוב לומר, שהפנטגון מתעסק בסוגיה הזאת משנות התשעים.

את משווה את הפנטגון לכנסת?

לא. אבל אגב, אם נשווה, אני חושבת שצריך לברך אתכם על קיום דיון ראשון בוועדת החוץ והביטחון בנושא הזה.

אני בתקופתי לא הצלחתי להביא את ועדת החוץ והביטחון לדון בנושא הזה.

אני זוכרת. אני חושבת שצריך להתחיל בזה, לברך, לפני שמתחילים בנציגי צה"ל והעבודה שהם עושים, זה שזה הגיע לכנסת, לוועדת החוץ והביטחון, שיש לה סמכות וביקורת על החלטות ממשלה של הכנסת. אז רק לסבר את האוזן, בוועדה המקבילה לכם בקונגרס, לא בסנאט, היו מעל 20 דיונים בעשור האחרון, כולל תקופת ממשל טראמפ שהכחיש ואסר על קיום דיונים מהסוג הזה.

אני רק אגיד כמה דברים שטיפה היו חסרים לי פה. אני חושב שללכת מהתכלית האסטרטגית שבצה"ל היו חמש מרכיבי תכלית, חמש מטרות כדי להשיג כל אחת מהן מה שצריך, שבתהליכי קבלת החלטות אסטרטגיות, טקטיות ומבצעיות, ישולב ידע אקלימי אמיתי ובשביל זה צריך לבנות כוח אדם וזאת מומחיות שלוקח זמן לבנות. בצבאות אחרים, גם עבודה שנעשתה בנאט"ו, עבודות מול צבאות ארצות הברית, עבודה מול אנגליה, אני יכולה להגיד לכם שהעבודה לא נעשית בצבא כי אין להם את הקשב ואין להם את המומחיות. הם משלמים המון כסף לארגונים חיצוניים. אני יודעת כי כתבתי חלק מהדוחות האלה. זה גם מודל, יש גבול למה אפשר לצפות מכם. זה היה חסר לי. חסר לי שגם לא דובר על שרשראות אספקה. הפגיעות בשרשראות אספקה בעולם היום זה משהו שצה"ל צריך להתייחס אליו בצורה מאוד רצינית. הופתעתי קצת שהסיפור של סופות חול ואבק נדחק למעגל שני. אנחנו יודעים כבר היום שזה משפיע גם על איסוף מודיעיני - - -

אבק, אמרתי שכן. אמרתי, סופות חול ועוצמתן, העיתוי שזה יפגוש אותנו בעוצמות המדוברות הוא קצת יותר מאוחר. אובך ואבק דיברנו על זה כאיום שיכול להיות אפילו בהקדם.

כן, גם סופות חול, אני חושבת שכבר ראינו השפעות שלהן בזמן אמת, כולל השפעות על תקיפות בסוריה. בהקשר ההזדמנותי, דיברנו על שיתופי פעולה אזוריים. לא נמצאים פה נציגי התעשיות הביטחוניות אבל אני חושבת שיש פה הזדמנויות מאוד מאוד גדולות על התעשיות הביטחוניות הישראליות, שיש בהן גם את המהנדסים הטובים ביותר וגם יהיה ביקוש הולך וגובר לציוד צבאי, הגנתי, לוחמתי, שהוא עמיד בשינויי האקלים.

בהיבט הזה, אפילו אם תסתכלו על הביגוד של חיילי צה"ל היום, שפשוט לא מותאם לחום של ישראל היום, בטח ובטח שלא הלאה. והביגוד הזה קיים, אני יודעת שמזמינים, מייצרים אותו בארץ לצבאות אחרים, ביגוד שמותאם למדבר ולאתגרים האלה. קחו את זה גם בחשבון.

תודה, שירה. תא"ל דורון לוין, בבקשה.

שלום, אני רק אגיד בקצרה, רוב השנים עסקתי בעשייה מבצעית אבל התעסקתי גם בפרויקטים, בהסתכלות ל-2050 ו-2070. אני חושב שבתחום הזה יש לנו עוד כברת דרך כי האמל"ח שאנחנו מסתכלים עליו היום, אנחנו לא מאפיינים אותו ל-2050-2070, לא בהיבטי האזור שהוא יצטרך לפעול בו – אני לא ארחיב פה כי זה מצולם – אני אומר, לא בהיבטי טמפרטורות הצפויות באותם אזורים, דרך אגב, גם לא בהיבטי סופות חול כי סופות חול משפיעות על מנועים של אמל"חים מסוימים שלא יוכלו לטוס באזורים האלה בעתיד. אין פה נציג התעשיות, אבל צריך להבין, שזה לא מגיע מהצד של התעשיות, זה חייב להגיע באפיון המבצעי שצה"ל דורש. למה? כי יש לזה עלויות גבוהות, גם בהיבטי ההוכחה. דרך אגב, יש לזה גם עלויות גבוהות על צה"ל, כשהוא יצטרך לקנות אמל"ח, הוא יוכל לקנות פחות אמל"ח אבל לפחות זה יהיה אמל"ח שמותאם 40 שנה קדימה.

מילה אחת בנושא איום הייחוס. תפיסת עולמי, שאיום הייחוס צריך להיות איום ייחוס לאומי. תרחיש הייחוס, אחרי זה כל גוף יכול לעשות לעצמו. לא סביר שרח"ל קובעת תרחיש ייחוס לאומי בהיבט הזה, גם אם הממשלה מאשרת. בעיניי, איום הייחוס הוא מגדיר לאיפה אנחנו מסתכלים ל-10 שנים, ל-30 שנה ו-50 שנה ואת זה בעיניי המל"ל צריך לעשות. תרחיש ייחוס, צה"ל יגדיר לעצמו, משרד הביטחון יגדיר לעצמו, כמו שמשרד התחבורה ומשרד האנרגיה יצטרכו להגדיר לעצמם ולהיערך לטובת הדבר. אני חושב שזה שוועדת החוץ והביטחון מתכנסת לנושא, יכולה להגדיר יעדים ולהבטיח שכל הגופים האלה מציגים את זה במפגשים עתידיים. העובדה שצה"ל נכנס לנושא הזה רק עכשיו, יש לנו יתרון שיש לנו יחסית צבא קטן ומרוכז, שצה"ל החליט לרוץ מהר, הוא יודע לסגור את הפער שארצות הברית מטפלת בזה מזה 15 שנה, כי רוב התשתיות שלנו מרוכזות במקום אחד וניתן יהיה לתת לזה מענה, רק שזה ידרוש משאבים.

תודה. הממונה על בריאות הציבור, אתה רוצה להוסיף משהו?

תודה רבה לך, יושב-ראש הוועדה. אני פרופ' חגי לוי, יושב-ראש איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית. אני לא רוצה להעכיר את האווירה, מעבר להערכה לפעילות הרבה, המקצועית והמעמיקה, אני רוצה להגיד, אנחנו לחלוטין לא מוכנים לשינויי האקלים, וגם מערכת הביטחון בתוך זה כמובן לא מוכנה. מעבר לביטחון הלאומי, קומה למעלה זה שינוי אקלים שמאיים על האנושות כולה. זה איום קיומי שילווה אותנו. אנחנו במדינת ישראל יודעים לחיות בשגרת חירום ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מטמיעים את ההיערכות לחירום בתוך השגרה, גם בהיערכות השנתית לקיץ ולחורף. בכל הגופים צריך לראות איך אנחנו מיישמים את לקחי הקורונה. למרות כל התרגילים וההכנות, לא היינו מוכנים כמו שצריך לקורונה ואם לא נלמד להפיק את הלקחים, לא איך פתאום אנחנו מפתיעים את המוסד או כל גוף אחר בדרישות, איך לא פתאום מקימים מרכז ידע לאומי, אלא אפשר להקים אותו עכשיו, לא צריך לחכות לאסונות שיבואו אלא אפשר וצריך להקים את המערכים האלה עכשיו לפעול ביחד. אנחנו תמיד מדברים על בריאות בכל מדיניות, צריך להיות היערכות לשינוי אקלים בכל מדיניות, בכל אחד מהדרגים. העיקרון האבולוציוני הוא survival of the fittest. אם אנחנו לא נדע להיות ה-fittest, אנחנו פשוט כמדינה לא נשרוד את המשבר שעומד לפתחנו.

מאוד נכון מה שאמר ראש מחלקת תכנון, שיש כאן הזדמנויות רבות ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו ממנפים את ההזדמנויות האלה כדי לבנות חוסן לאומי. החוסן הלאומי, ההשקעה שלנו בהיערכות לשינוי אקלים, היא גם תועיל לנו גם לרעידות אדמה, גם למגיפות וגם לדברים אחרים. וככל שנשכיל, דווקא כאן בוועדה הזאת חשוב שנעשה את זה, שזה לא יהיה דיון יחיד, שתהיה המשכיות, חשוב שנבנה את החוסן הלאומי הזה, היערכות לשינוי אקלים יחד עם הדברים האחרים. וגם לתרגל, לעשות ממש תרגילים לאומיים כי אנחנו, אני ב-2007 הייתי מעורב בכתיבת התוכנית הלאומית למגיפות וניסינו כל הזמן לעשות תרגילים, להביא את כל הגופים האחרים ולא הצלחנו כל כך. לא באמת הבינו מה זה אומר שתהיה מגיפה. אז הלוואי, שכאן, במשבר האקלים, כולם עכשיו יבינו וכשנעשה תרגילים לאומיים, כל הגופים ובתוך זה, למערכת הביטחון יש תפקיד מרכזי. זאת אומרת, הגדולה ביותר והמסוגלת ביותר למדינת ישראל, היא צריכה להוביל את ההיערכות הזאת ולקחת בה חלק מאוד מרכזי. תודה רבה.

תודה. פרופ' יוסי לשם, למרות שזה לא נושא הדיון, יש לך חמש דקות, בבקשה. גילוי נאות, אנחנו ידידים, לא יכולתי להגיד לו, לא.

אני רוצה לתת מחמאה ליושב-ראש הוועדה, שהנושא הזה עולה בצורה רצינית. לכאורה, מה הקשר בין ציפורים ולטאות לנושא של שינויי האקלים? אני חושב שלצה"ל יש תפקיד מאוד משמעותי. לפני שמונה שנים יזמנו פרויקט גדול מאוד, אז עם סגן הרמטכ"ל, אח"כ הרמטכ"ל, גדי אייזנקוט. הרעיון היה, שמפקדים ייקחו אחריות על סביבתם. הרעיון של המיזם היה, שכל צה"ל על חלקיו, ייקח חלק, השגנו לזה תקציב. למה אני מספר את זה? כי בסופו של דבר, עשינו את זה ברוחו של ארז גרשטיין, שהנושא הזה היה קרוב ללבו. אני רוצה לתת גם מחמאה לרמטכ"ל אייזנקוט, כי ברגע שהרמטכ"ל הולך על המיזם - - -

הסיפור הגדול, שצה"ל מצד אחד הוא כמובן גורם – דיברו על זה – פוגע בטבע, בסביבה ובאקלים. מאידך, אם צה"ל עושה את זה בצעדים משמעותיים, זה משפיע על כל המשק ועל כל המדינה. לכן, צה"ל יכול להיות הדגם. התחלנו עם פרויקט אחד, היום אנחנו עם 60 פרויקטים בצה"ל בנושאים האלה ובנושאים שונים. כיוון שהזמן מוגבל, אני רוצה להקריא לכם דוגמה אחת, בסיס לכיש הוא בסיס אימונים כאשר יש בצה"ל הוראות מדויקות מה עושים באימונים. היום זה נעשה בצה"ל יחד אט"ל ועם אג"ת, מג"ד אחד, מילואימניק שהיה אמביציוזי, באימון עם פצצות זרחן, במקום לעצור את האימון ולכבות את השריפה – אלה ההוראות בצה"ל – המשיך את התרגיל, שרף 15,000 דונם באזור לכיש, מקננים שם חיוואים בסכנת הכחדה, נשרפו 12 קינים. נכנסו יחד עם המפקד ועם אט"ל ועם אג"ת לתכנון משותף, השריפות, תוך שנתיים ירדו בצורה דרסטית בבסיס לכיש. אחרי שהצליח, הלכנו לאליקים, הולכים לרמת הגולן ועכשיו זה הולך להיות ארצי. כלומר, השריפות וההשפעה על האקלים, אם עובדים עם צה"ל ועושים את זה נכון, זה רץ כמו שצריך.

אני מקצר, הבעיה של מקורות המים, יש ציפור שנקראת קטה, שצריכה לשתות מים פעם ביום. עד לפני ארבע שנים הן שתו בביוב של שבטה, של מפרסית ושל בה"ד 1. יחד עם החיילים, לא לבד, בנינו להן מקורות שתייה ענקיים וזה פתאום עובד. עשו את גדר ההפרדה עם מצרים, עכשיו עושים עם ירדן, עשינו מעברים כדי לשמור על המגוון הביולוגי. למה אני רוצה להראות את זה דווקא כאן? כי שמנו גם מצלמות על המעברים האלה, ומה התברר לנו? שבגדר המצרית הזאת, בהר שגיא, שזה בסיס שהשאיר הרבה מאוד פסולת, יש הרבה פסולת ופתאום כלבים משוטטים מרוכזים על הנ"צ של הר שגיא. כלומר, אם משנים את התהליך בצה"ל בנושא של הפסולת, אם בצה"ל מחליטים להפסיק להשתמש עם חד פעמי, אז זה עובד כמו שצריך.

לכן, מה שאנחנו רוצים להשיג פה, הסיפור הזה של צה"ל יכול להיות דגם, אם המפקדים לוקחים אחריות על הסביבה. לצה"ל יש גם יתרונות, אני רוצה לתת לכם דוגמה אחת. יש ציפור שהיא בסכנת הכחדה עולמית שנקראת חוברה, בישראל נשארו 240. כל החוברות בחודש מאי הולכות לבסיס חיל האוויר בחצרים ונשארות שם כי הוא מגודר, הוא בעצם שמורת טבע, כך שיש יתרונות גדולים גם לשטחי צה"ל. הנושא הזה עובד גם עם חיל הים. בצה"ל כמו בצה"ל, יש לנו פורומים עם כל המטה הכללי. אמרתי לפני הישיבה ליושב-ראש הוועדה, אם נוכל לצאת ליום סיור עם ראש אג"ת וראש אט"ל והרמטכ"ל, לראות את הדברים בשטח, אנחנו בטוחים שיהיה מוצלח.

אנחנו אוהבים סיורים.

הנושאים האלה של שריפות, של פסולת, של ממשקים אחרים, הם עובדים. אסיים בדוגמה. הייתי מעורב, יחד עם השר רפול, זיכרונו לברכה, להעביר את מזבלת חירייה, שבחורף היו שם 120,000 שחפים שגרמו לנזקים לדודאים, הוא הזמין אותי אחרי שנתיים לבוא ולאכול צוהריים בדודאים, שזה יהיה כמו בית מרקחת. לצערי, כמו שזה קורה היום, מ-2,000 דיות יש שם 50,000. זה יושב על בסיס חיל האוויר בחצרים, סכנה בלתי רגילה.

לסיכום, מה שאני רוצה לומר, אני חושב שצה"ל הוא לא רק מיזם צבאי, הוא מיזם לאומי, אם נצליח בנושאים של האקלים שאנחנו מדברים פה בצה"ל, זה יקרין על כל המשק. הרמטכ"ל שיזם את הנושא הזה, יחד עם רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, העיסוק בטבע הוא סוג של הגנה ושמירה על המדינה, הוא עושה אותנו לחיילים טובים יותר, לצבא טוב יותר ולמדינה טובה יותר.

תודה רבה. ראש מינהלת היערכות לשינוי, אלון, בבקשה.

צוהריים טובים. אני חושב שישיבה של ועדת החוץ והביטחון – מיקי, ניסיתי ולא הצלחנו לעשות ועדה משותפת אבל הנה, הגענו לפה – מבחינתנו זה נהדר, מבחינתנו זה מאוד חשוב אבל זה רק יריית הפתיחה. זאת אומרת, אני חושב שנפל האסימון אבל אנחנו צריכים עכשיו לראות איך מתקדמים, מה לוחות הזמנים שאנחנו שמים, מתי יהיו תוכניות היערכות ומה ההיבטים? האם אנחנו הולכים לעשות סקר בבסיסים?

דיבר חגי על ההיבטים הבריאותיים, היום ראינו סקירה על מה שקורה ברמה של הביטחון. למינהלת יש שבע ועדות משנה ושלטון מקומי זה קורה הרבה ובעוד מקומות. המינהלת אמורה לתכלל את כל הפעילויות שכל אחד עושה את הדברים שהם תחת אחריותו. המשרד להגנת הסביבה לא יכול ולא צריך לעשות את כל העבודה אלא תכלול של הדברים.

מתי קמה המינהלת?

המינהלת קמה אחרי החלטת הממשלה ב-2018, יש בה שתי ישיבות בכל שנה. הישיבה הבאה ב-19 בינואר. אני חושב שיכול להיות שישיבת ועדת מעקב של הוועדה הזאת למשל יכולה להיות אחרי המינהלת ואז יהיה לנו נוח, אני מניח שגם עד אז צה"ל ושאר הגופים יתקדמו ונוכל להראות איך אנחנו נערכים טוב יותר ואיך התוכניות מתחילות להיות יישומיות וקורמות עור וגידים. וכל הגופים שהם חלק מהמינהלת, רח"ל, מל"ל, לא משנה, צה"ל, משרדי הממשלה והגופים האזרחיים, בעצם מתחברים. במקרה הזה שלנו, איך כל הגופים הביטחוניים ובכלל מערכת הביטחון על שלל גופיה, נכנסים למוד של עבודה סדורה על מנת שיהיו לנו אבני דרך ולוחות זמנים על מנת שנוכל להיות במצב של תוכנית היערכות ולאחר מכן היישום שלה בשנים הקרובות. תודה.

תודה. יש כאן נציג נוער, אתה רוצה להגיד כמה מילים בהקשר הביטחון הלאומי שלנו? בבקשה.

שלום, אני טל, נציג מחאת הנוער למען האקלים ויש לי כמה דברים שרציתי להגיד לכם. אני כנראה הכי צעיר פה בחדר.

יש לך שתי דקות, אז בזריזות.

קודם כל, לפני שאנחנו בכלל מדברים על דרכים לפתרון משבר האקלים, בכלל מבחינה ביטחונית, צריך להבין שזה איום ביטחוני. משבר האקלים מאיים על החיים של האזרחים ושל התושבים במדינת ישראל, זה דבר שחיים להבין. עוד דבר שאנחנו צריכים להבין, יש המון המון מעצמות מסביב לעולם שכבר התחילו לפעול בנושא הזה. לצורך העניין, ארצות הברית. ה-dod department of defense, הוא כבר אמר בעצמו, שהם הכריזו על שינוי האקלים בתור דבר שעומד להשפיע על המבצעים שלהם ועל המתקנים שלהם. בהשוואה לצה"ל אנחנו מדברים על המתקנים של שירותי הביטחון ועל הבסיסים הצה"ליים. זאת אומרת, הם כבר בעצמם הכריזו על זה שמשבר האקלים הוא איום ביטחוני בצורה כזאת או אחרת. אז כבר צה"ל צריך לשאוף לפעול. עוד דבר שהם אמרו, משפט חשוב שהם אמרו: dod strive to understand and prepare and respond to the impacts of global environmental changers. זאת אומרת, מפה אנחנו מסיקים שאנחנו צריכים לשאוף ולהבין, להתכונן ולהגיב להשפעות לשינויים הסביבתיים הגלובאליים. במיוחד במדינת ישראל, ההתחממות הגלובאלית פה, עד לפני כמה דקות אני חשבתי שהיא פי שניים, עכשיו קראתי מאמר מאוד חשוב שפרסמו בוועידת האקלים העולמית בגלזגו, שבה נכח ראש הממשלה, בנט, פי חמישה משאר העולם ההתחממות הגלובאלית פה.

בכלל, אם אנחנו מדברים על צה"ל, אנחנו צריכים לדבר על התכנסות להכנה למצב חירום. כמו שאנחנו יודעים, פיקוד העורף הוא אחד מהכוחות הכי גדולים במדינת ישראל והכי משמעותיים מבחינת חילוץ והצלה, יש גם את הכוחות המיוחדים של צה"ל, כולם מתורגלים - - -

דבר עליכם. הם יודעים את כל הדברים האלה, תאמין לי. דבר עליכם.

רוב הסד"כ של צה"ל מורכב מאנשים שהם שנה, שנתיים ושלוש מעליי, 19-20-21-22, בני נוער כאלה ואחרים. בארצות הברית הם היו בקולג'. אני מדבר על העתיד שלהם, לא על העתיד של החבר'ה שיושבים כאן. אני הולך כאן להמשיך אתכם. אני לא אמור להיות כאן עכשיו. אני כאן בשביל העתיד שלי. אני כאן בשביל לוודא שאנשים במערכת הביטחון יבצעו ויקיימו את מה שאנחנו מבקשים מהם. בין היתר, אנחנו צריכים להבין, שמדינת ישראל, הולכים לפקוד אותה אסונות מאוד גדולים. כבר הסבירו פה על שריפות ענק, על הצפות, על עומסי חום כבדים. בשורה התחתונה, מדינת ישראל, צה"ל, משרד החוץ ורשויות החירום הלאומית, צריכים לתכנן כמה שיותר מהר שיתופי פעולה עם מעצמות בעולם ובארצות הברית בפרט.

עוד נקודה מאוד חשובה לעניין משרד החוץ. אסונות האקלים, כמו שאמרנו, הם גם יפקדו את השכנות של מדינת ישראל, סוריה, עיראק, לבנון, ירדן, מצרים. בעצם, סופו של דבר, אנחנו מדברים פה גם על מצרים שהיא קרובה לאפריקה, זאת אומרת, שגם ההתחממות הגלובאלית שם הרבה יותר מפי חמישה כמו פה. אז אנחנו צריכים להבין, שתהיה בעיית המהגרים וזה צריך להיות אינטרס של משרד החוץ לעסוק בזה.

לסיכום, זאת הנקודה הכי חשובה שלי, זאת חובתה של ממשלת ישראל בכלל ומשרד הביטחון בפרט, להכריז על מצב חירום אקלימי. שהרי הכרזה שכזאת תחייב בכורח את שירותי הביטחון של מדינת ישראל להיערך כראוי למצב חירום אקלימי. תודה.

תודה רבה.

שמי רחל עזריה, אני יושבת-ראש חיים וסביבה, שזה ארגון הגג של ארגוני הגג בישראל. אנחנו מכנסים 136 ארגונים ובתקופה האחרונה כבר הגדרנו את זה כאחד היעדים המרכזיים לעסוק בנושא של האקלים והביטחון. קודם כל אני רוצה להודות לך, יו"ר הוועדה, על קיום הישיבה החשובה הזאת. כשאני הייתי בכנסת העשרים, לא היה בכלל מה לדבר על כך שתהיה ועדה כזאת.

אני רוצה לומר כמה דברים, יש כמה נקודות קריטיות בעיניי. כמובן, ההיערכות של הצבא לשינוי האקלים הוא כמעט מובן מאליו. כלומר, הצבא צריך להיערך, אני מאוד שמחה שהצבא עושה את זה אבל זה בעצם כמעט מובן מאליו. שני הדברים האחרים הם בעיניי יותר מאתגרים. האחד, צמצום פליטת גזי חממה של הצבא. כלומר, הצבא בסוף הוא אחד המעסיקים הכי גדולים במשק, הוא אחד הארגונים, אולי הארגון הכי גדול במשק, לצמצום פליטת גזי חממה. בכלל, התייחסות לנושא הזה היא בעיניי קריטית. אל תשכחו, שכל בני ה-18 עוברים או מרביתם, עוברים דרך הצבא וכל התהליך שהם יעברו בגיל 18 ישפיע בסופו של דבר על התייחסות למשבר האקלים בהמשך.

ונקודה אחרונה, מכל מה שעולה פה, כיוון שאנחנו נמצאים באחד האזורים הכי פגיעים וכיוון שאנחנו מדינה שמתמודדת עם אתגרים ביטחוניים מתמשכים, יוצא שאנחנו בעצם צריכים להיות המדינה או אחת המדינות בעולם שיש לה את האינטרס הכי גדול לעצור את התחממות כדור הארץ. זאת אומרת, הדיון שכל הזמן עולה, אנחנו מדינה קטנה ולמה זה כל כך חשוב, שמדינות אחרות גדולות יותר שיטפלו בזה, הדיון היום הבהיר, שאנחנו צריכים להיות המובילים ונושאי הדגל בכל העולם בנושא משבר האקלים. אני מאוד מקווה שהמסר הזה ייצא החוצה ואני גם מקווה, שהצבא יבין את המקום החשוב שלו בעניין כי אחרת חוסר היציבות הגיאופוליטית שצפויה להתרחש באזור, הקושי להתמודד בנושא הפליטים עם חוסר יציבות במדינות שכנות, אנחנו רואים שזה כבר קורה במצרים, אם מצרים הייתה מחסן החיטה אחד הגדולים בעולם, זה משתנה ואנחנו רואים מה עלול לקרות סביב הנושא של תעלת סואץ והמשבר הכלכלי לפקוד את מצרים. רואים מה קורה בירדן, מדינה שיש לה מעט מאוד מים ובעצם נשענת הרבה סביב ישראל. אנחנו רואים את המשבר הגדול בסוריה, שכנראה גם קשור לשלוש שנות בצורת. אני חושבת שיש לכם תפקיד מאוד חשוב להוביל את המהלך הזה. זאת נקודה שבעיניי לא עלתה מספיק. תודה.

רציתי להתחבר למה שאמר חגי, בהקשר של בניית החוסן והיכולות. אני חושב שיש פה צורך של בניית החוסן של מערכת הביטחון לעבוד עם האקלים. אחד מהפערים הגדולים, שצבא היבשה כרגע בלי תמיכה מטאורולוגית בכלל או מינימאלי. חיל האוויר וחיל הים, יש להם מערכים מטאורולוגיים, לצבא היבשה – לא. אני חושב שזה פער שצריך לטפל בו באיזה שהיא צורה ואז אפשר יהיה להתחיל להכניס את זה לשגרה.

שמענו מסביב לשולחן פעם אחר פעם, שלמעשה השירות המטאורולוגי נותן פה את בסיס הידע ותומך בקבלת ההחלטות של המל"ל, של רח"ל, של אמ"ן וגם של גופים אחרים בצה"ל, צריך להבין שזאת לבנת יסוד באירוע הזה ואם לא יינתנו המשאבים לגוף הזה, הוא לא יוכל לתמוך בכל הפעילות האחרת. אז הסיפור הזה של המטוס שצף בתוך המים, צריך להבין, שלפעמים יש צורך לצבא לדאוג גם לתשתיות האזרחיות כמו שצריך כי אז הוא בעצמו לא ייפגע. אם אנחנו מדברים על נושא של חיזוי שיטפונות, זה דבר קלאסי שרח"ל מנסה לקושש כספים בשביל להקים את הדבר הזה ולא מצליחה. שהדבר הזה הוא חיוני לכל הגופים. אותו הדבר בנושא הזה שאנחנו מתרוצצים ומפזרים על הפתחים בנושא של מחשב אקלימי, בשביל לעשות חיזוי מדויק. היום אנחנו לא יכולים לעשות חיזוי מדויק, לא ללבנון ולא לאיראן, בכל מקום שיש בו טופוגרפיה מורכבת, אנחנו לא יכולים לתת תחזית אקלימית טובה. שוב, זה לא משהו בשבילנו, זה בשביל כל השותפים פה מסביב לשולחן. צריך להבין את זה, אם שם לא תהיה השקעה, כל האנשים יכולים לעשות כל מיני דוחות אבל אין לנו בסיס נתונים לעשות את זה.

תודה.

אני עוסק בנושא הזה מעל עשור, הדיון הזה הוא באמת אירוע היסטורי. אני אומר לכל השותפים שלנו כאן סביב השולחן, אני מברך אותם על הדיון החשוב הזה. אבל אני רוצה להסביר, שמשבר האקלים הוא לא רק איום ביטחוני, הוא בראש וראשונה איום קיומי. עד כה ההתנהלות שלנו הייתה די איטית, בוא נודה על האמת, אנחנו בפיגור די רציני. החלטת ממשלה שהתקבלה לפני שלוש שנים, שמגדירה את האחריות וכו', אנחנו רק עכשיו מתחילים ללמוד את המשמעויות. והאיום הוא לא עתידי, כמו שזה נדמה כאן מהדיון, הוא יכול לקרות מחר בבוקר. כבר היום אנחנו יודעים על שיטפונות, על סופות חול, על גלי חום שמעל 50 מעלות צלזיוס בעולם, בקנדה, בהודו, באוסטרליה. מערכות חשמל קורסות, מערכות אספקה מים. הפוטנציאל כאן של השפעה על המשק הישראלי הוא דרמטי וכמובן על מערכת הביטחון. לכן אין לנו זמן לבזבז. קצב ההתקדמות חייב להיות הרבה יותר מהיר.

בשבוע שעבר נתנו הרצאה לניצבים במשטרה, בפעם הראשונה הם שמעו על הנושא הזה של משבר האקלים. אין להם שום היערכות למשמעויות של איך המשטרה צריכה להיערך למשמעויות כמו גל חום של 50 מעלות ומעלה. כל מה שרק נותר לי לומר, כמו שאמרתי, אני מאוד מברך על הדיון אבל נגענו בנושא רק ממעוף הציפור ואני מציע מכאן לצאת בסדרה של דיונים, דיוני מעקב, כדי לראות שאנחנו מתקדמים בקצב הרבה יותר ממה שאנחנו עכשיו. תודה לכולם.

תודה רבה. חברתי, מיקי חיימוביץ', את רוצה להוסיף משהו לדיון?

אני שותפה לתחושת ההיסטוריה שקוראת לנו פה בין הכתלים של הוועדה הזאת. אנחנו באיחור נוראי, אין ספק בכלל בנושא הזה, אני בטח לא אכביר במילים על משבר האקלים. כולנו יודעים שבמדינת ישראל מתחילים להתייחס לדברים רק בצורה רצינית כשהדבר נוגע באיום אסטרטגי ביטחוני. אז הגיע הזמן בשעה טובה, עכשיו גם מבינים שזה איום ביטחוני אסטרטגי ואולי עכשיו גם ייקחו את הדבר הזה ויתייחסו אליו ברצינות המתאימה.

אדוני יושב-הראש, אני מבקשת ממך, שזה לא יסתיים בדיון הזה. כלומר, אני חושב שהיום גם אתה מבין את החומרה של הדברים, את החשיבות שלהם ואת החשיבות של הוועדה הזאת בפיקוח על מה שקורה בתחום הזה. כי המצב בכל ההיבט של המערכת הביטחונית, האסימון נפל מאוחר מאוד וגם ההשפעה כאן תהיה מאוד מאוד דרמטית ויש המון מה לעשות ואין הרבה זמן. אז שוב תודה.

תודה רבה.

זה נושא שאני עוסקת בו כיו"ר ועדת המשנה למוכנות העורף, רב החסר על הקיים. בחלק דובר כאן על ההקשרים של קשירת ארגוני הביטחון שלנו ומשרד הביטחון, כמו בין צה"ל כגוף שצריך להכין את עצמו, לבין צה"ל כגוף שהוא גוף ככל הגופים שצריך להיות מחויב. כולנו דיברנו בנושא המטוסים, המשמעות הייתה, הטיית תוואי הנחל, שזה מהותי כשאנחנו מדברים בהיבט השיטפונות. ועד חשמל, צריכת חשמל וכל הדברים האלה, מבנים, התאמה טרמית וכו', ועל זה דיברתם ולא אחזור עליהם. אבל יש עוד נושאים. אני פונה למל"ל וליתר משרדי הממשלה, עשינו במבנים שעבר זמנם מה שנקרא, אנחנו רואים את היסודות עם הקורוזיה ומחכים, עושים דיון פעם בכמה שנים, מכירה את המחזוריות, פעם צונאמי, פעם היערכות לתרחיש מלחמתי כולל, ואנחנו לא - אותי לא מעניינים הפערים, מה שמעניין אותי תאריך גמר ביצוע. בזמן שישבתי כאן, לפני שבוע היינו בשבוע החירום הלאומי, עסקנו בדברים, רח"ל מקימה את עצמה מחדש, אבל עדיין אי אפשר לצאת, אני כוועדה שמבקרת את פעילות הגופים, אין לי אפילו את הקצה לבוא ולהגיד, את זה אני רוצה לבקר. זה בעיניי פער שאסור לנו שהוא יהיה ואני לא אתן שיהיה.

לכן אנחנו נקיים דיונים, לא כדיון, בואו, תציגו ותלכו, אלא יהיו דיונים סדורים לדבר הזה ואני אבדוק התקדמות ושיח. מעבר לזה, אני חברה בוועדת הכספים, כל משרדי הממשלה הגיעו לוועדת הכספים להציג את התוכנית התקציבית. לאף משרד לא היה פרק תקציב המשרד למוכנות העורף. מה המשרד עושה והצגת תוכנית. הייתה אמירה, כן, יש לנו מחלקת מוכנות, גוף חירום לא מקובל, כל הנושא של ארגונים, חירום, ארגונים מלווים, מה קורה עם מערך המתנדבים של מדינת ישראל, מה קורה עם חינוך וקשר, לא קיים.

דבר אחרון, מהם המשאבים הרוחביים? מה המצ'ינג, לא קיים. אני פונה בעיקר למשרד הביטחון, כגוף שאחראי על רח"ל, שהיא הזרוע המתאמת. הזרוע המתאמת הזאת בתרגיל האחרון, ראיתי את הכוונות הטובות וממש יצאתי מרוצה מהתרגיל בהיבט של כוונות אבל זה היה רק כוונות. תרחיש הייחוס לא מציג את זה. ראש רח"ל הציג לנו, שתרחיש הייחוס אמור לתת מענה. עכשיו הוא אושר, רם, אתה אמור לקיים דיון על הצגת המענים, תרחיש הייחוס ואחרי זה המענים לתרחיש הייחוס. לאור מה שהוצג כאן, אני מאוד מקווה שלא נגיע עם פער. לכן אני מבקשת, שכל מה שנאמר כאן יוכנס בדגשים. ניפגש בוועדה למוכנות העורף, יהיה מעניין.

תזמיני אותי, את ראשת הוועדה.

אתה אורח כבוד.

תודה רבה. ראשית אני רוצה להגיד, יש הרבה מאוד דיונים בכנסת והרבה מאוד דיונים בוועדת החוץ והביטחון והדיון הזה היה דיון טוב, אף אחד לא נכנס לשני בדברים, כולם כיבדו את כולם, אז שאפו על הדיון. אין ספק שאנחנו נמצאים בעיצומו של משבר שילך ויחריף. אני לא בטוח, יש כאן הרבה מאוד החלטות שהתקבלו, שהן טובות, יש הרבה גופים שמתעסקים בזה, אבל אני לא בטוח שבמתכונת הנוכחית יש הבנה בממשלה לגודל המשבר. אני חושב שזה צריך להיות מנוהל ברמה הלאומית ולא כמחלקה במשרד להגנת הסביבה מפני שיש לזה משמעויות מאוד גדולות, גם תקציביות וגם ארגוניות. לכן אני דורש מהמל"ל, שתקיימו דיון בעניין הזה, תראו איך בונים גוף שיידע להסתכל בראייה מלמעלה על מנת לקבוע את הפרמטרים איפה אנחנו צריכים לחזק, איפה צריכים לשנות, כמה תרגילים בשנה עושים על מנת לתרגל את זה. כלומר, ראייה כוללת עם אחריות לכל הגופים, כמובן לרח"ל יש משמעות, לפיקוד העורף, לצה"ל ולכולם.

צה"ל, אני מתרשם שנכנס לעניין הזה ברצינות, עושה סקר תשתיות, עושה תוכניות ואני מוכרח להגיד, שאני גם סומך עליו שיעשה את הדברים כמו שצריך. אבל גם הוא צריך להיות חלק מאותו מערך. אנחנו, את צה"ל, לוועדה קל יותר לבקר, את הגופים האחרים, קצת פחות.

יש כמה דברים שבוודאות אנחנו ניתקל בהם. כלומר, אנחנו יודעים שזה ייקרה וזה יכול לקרות מהר מאוד. אני חושב שסיפור הפליטים, שכבר קורה בעולם, אנחנו נמצאים בעיצומו של מהלך של תזוזות אוכלוסייה עצומות ממקום למקום, שמתרחשות יום יום. מהנקודה שישראל נמצאת בה, המצב הגיאופוליטי של המדינות מסביבנו מחייב אותנו להאיץ – אני אומר למשרד הביטחון – את הקמת הגדרות סביב מדינת ישראל, את המכשול סביב מדינת ישראל ולפתוח באיזה שהיא מערכה תודעתית, שכל אדם יבין שלמדינת ישראל אי אפשר להיכנס. זה עבד מצוין עם הפליטים שבאו ממצרים, שמבינים שיש גדר, מבינים שישראל היא לא אופציה. את הדבר הזה צריך להעצים גם מהכיוון של ירדן, סוריה ולבנון, אי אפשר להיכנס למדינת ישראל, זה צריך לשבת בתודעה אצל כולם.

תמיכה מטאורולוגית, אני חושב שצריך לראות ולשקול איך לתת לצבא תמיכה מטאורולוגית, גם לצבא היבשה, ובכלל, אחד מהדברים להתמודד עם משבר האקלים, לקבל התרעה. ואם צריכים לחזק את השירות המטאורולוגי כדי שיידע לתת לנו התרעות של יום, יומיים, אפילו שש שעות לפני, אנחנו יכולים לחסוך בכך הרבה מאוד כספים.

מישהו גם התבטא ואמר, לעבור מהערכה למעשה, אני חושב שזה הדבר הנכון, אנחנו צריכים לקחת את תרחישי הייחוס האלה ולהפוך אותם לתוכנית עבודה בכל המקומות.

הוועדה הזאת תקיים מעקב אחר הדבר הזה ואנחנו נמשיך להתעסק בו כי זה באמת איום קיומי. למשל במזון, משרד החקלאות עושה רפורמות ואני שואל את עצמי, האם יש מישהו שמסתכל 30 שנה קדימה ואומר, כדי שיהיה לנו מזון במדינת ישראל להאכיל את האנשים שלנו, אנחנו צריכים איקס אדמות חקלאיות מעובדות בכמה מקומות. אני לא חושב שעושים את זה, לצערי, אבל צריך לעשות את זה.

גם בוותמ"ל, על המגורים.

כן, ברור, ברגע שאת משאירה אדמות חקלאיות, את לא עושה מגורים. צריך לעשות את הדברים האלה כי אין ספק שיהיה מחסור במזון, כולנו יודעים את זה, כולם מדברים על זה, יהיה מחסור במזון. אז מה שאתה מייבא היום מתורכיה, לא תוכל לייבא, תצטרך לגדל כאן. ואם לא תכין את האופציה הזאת, נהיה רעבים. יש מדינות שמבינות את זה. תלכו לאמירויות, הן מבינות את זה, הן קונות שטחים באתיופיה כדי שיוכלו לגדל לעצמן ירקות. אנחנו דוגלים בייבוא. יש עוד הרבה אספקטים אחרים, לא נדון בכולם עכשיו. אני מודה לכם מאוד, אנחנו נמשיך לעקוב אחרי העניין. תודה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:30.