פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



35
ועדת הכספים
09/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 145
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ה' בכסלו התשפ"ב (09 בנובמבר 2021), שעה 11:00

1. הצעת תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות) (תיקון מס' ), התשפ"א-2021
2. הצעת תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח),(תיקון מס') התשפ"א- 2021

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ולדימיר בליאק
אימאן ח'טיב יאסין
ג'ידא רינאוי-זועבי
נירה שפק

אורית שרייבר - מנהלת מערך חקיקה, רשות לניירות ערך

אמיר וסרמן - היועץ המשפטי לרשות ני"ע, רשות לניירות ערך

הדס באראביק - סגנית ראש היחידה לפיקוח בעלי רישיון, רשות לניירות ערך

נמרוד ספיר - מנכ"ל האיגוד, איגוד בתי השקעות בזום

רונן סולומון - מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

מוריה-שרי כלפה - מנהלת תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר

משה יונס - מנכ"ל משה יונס ניהול השקעות בע"מ, איגוד לשכות המסחר

עודד אופק - שדלן איגוד בתי השקעות, איגוד בתי השקעות

אלחנן הרמור - ראש היחידה לפיקוח על בעלי רישיון, רשות לניירות ערך

איל לב ארי

טמיר כהן

לאה קיקיון


1. הצעת תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות) (תיקון מס' ), התשפ"א-2021
2. הצעת תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח),(תיקון מס') התשפ"א- 2021

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. יש לנו היום שני סעיפים על סדר היום – אנחנו מדברים על תקנות שהגישה לנו הרשות לניירות ערך, אבל לפני שנעבור לדון בנושא שעל סדר היום אני רוצה לומר משהו על ההתחזקות של השקל שכולנו עדים לו בתקופה האחרונה, גם מול הדולר וגם מול מטבעות אחרים מובילים בעולם. אני רוצה לפנות ליבואנים ולרשתות השיווק ולומר שלאור המגמה הזאת של התחזקות השקל והוזלת מחירי היבוא בעקבותיה – כי אתם קונים במטבע חוץ, אין לכם שום סיבה להעלות מחירים. אני מצפה ומקווה שלא תנצלו את התקופה הזאת כדי להעלות מחירים אלא להפך, תגלו אחריות, תגלו סולידאריות, ולכל הפחות תשמרו על רמת המחירים הנוכחית. אפשר גם, ברגע שייגמר לכם המלאי ותתחילו לקנות מלאי חדש, גם להוריד את המחירים לצרכנים.

אני רוצה להצטרף לדבריך וגם לומר שבנוסף אנחנו חייבים להתייחס למצוקה של היצואנים, במיוחד היצואנים הקטנים שנפגעים באופן אנוש מכל מה שקורה בשוק המט"ח ואולי גם שווה לערוך דיון פה בוועדה בנושא הזה ולבדוק עם בנק ישראל ועם משרד האוצר איך אנחנו יכולים לסייע.

בגדול שוק היצוא הרי הוא מקוטב בצורה משמעותית מאוד. אני בטוח שיצואנים בהייטק ובמוצרי תוכנה לא נפגעים מהדבר הזה.

לא. אני מדבר דווקא על מפעלים קטנים.

אבל דווקא המפעלים הקטנים יכולים לספוג איזושהי פגיעה ואנחנו נהיה עם יד על הדופק ונקיים דיון בעניין.

אנחנו עוברים לנושא הראשון שעל סדר היום. הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ושיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות הון עצמי וביטוח. מי מציג?

אני היועץ המשפטי של הרשות לניירות ערך ורציתי קודם כל להודות לוועדה על ההזדמנות להיות כאן, אחרי כמעט שלוש שנים שלא העברנו חקיקה בכלל כאן, באופן שמאוד הקשה עלינו בפיקוח ועל השוק בהתנהלות. אז זו ממש הזדמנות להיות כאן סוף סוף שוב.

שני התיקונים שאנחנו מביאים לכם היום הם תיקונים נקודתיים אבל כפי שתראו הם משפיעים על התנהלות של שני ענפים. בשני המקרים מדובר בהקלות שאנחנו רוצים לתת ברגולציה. במקרה הראשון מדובר בהקלה בנושא הביטוח של מנהלי תיקים - בעיה שהייתה קיימת בעבר והתחדדה בתקופת הקורונה, שבה ראינו שקשה לחברות לעמוד בנטל של הביטוח בגלל התייקרות הפרמיות, עד כדי כך ששחקנים מסוימים אולי יצטרכו לצאת מהשוק, ואנחנו רוצים למנוע את זה.

אגב, למה הפרמיות התייקרו? מה הסיבה?

עוד מעט ניתן את הנתונים ואתם תראו שההתייקרות הייתה מאוד משמעותית.

הנקודה השנייה היא לגבי ענף רואי החשבון ששם ההקלה היא לגבי גילוי שכר טרחת רואי חשבון גם מתוך תפיסה שיש איזושהי שחיקה בשכר בענף הזה, ויכול להיות שיש היום דרישת גילוי עודפת שאם נוריד אותה השכר יעלה דווקא ונורמות הביקורת על הדוחות הכספיים ישתפרו. אז זה הקונטקסט ואני אעביר את השרביט לאורית שרייבר להציג את התיקונים.

אנחנו מגיעים היום עם התיקון של תקנות הביטוח שזה איזשהו קושי שמנהלי התיקים, בעלי רישיון לפי חוק הייעוץ – כבר הציפו לפני הרבה שנים והלך והתחדד עם הזמן, והקורונה הייתה השיא של המשבר הזה. אנחנו יכולים לראות לאורך השנים התייקרות בעליית הפרמיות של הביטוחים שמנהלי התיקים ויועצי השקעות ומשווקי השקעות חייבים בהם. היום בעלי הרישיון מחויבים בביטוח בגובה ובסכום שקבוע בתקנות, לכן הם סוג של קהל שבוי. הם חייבים לעשות את הביטוח הזה בסכום הזה. יש מעט חברות ביטוח שמעניקות את הביטוח הזה. זה פשוט שוק שהוא לא משתלם - - -

מה הם בדיוק מבטחים?

מבטחים מעשה או מחדל רשלני במהלך הפעילות שלהם, ומנהלי תיקים מבטחים גם מעילה של עובד של החברה. זאת אומרת, במקרה שיש יום הדין – שתהיה כרית ביטחון ללקוחות, איזשהו כיסוי ביטוחי להשבת כספים בנזק שנגרם.

במהלך השנים ראינו תהליכים שונים שקרו עם הפרמיות אבל בסך אפשר להגיד שרואים עלייה ממוצעת של 45% במחירי הפרמיות.

זה איך שהוא מוסבר? הסיכון עלה? מה קרה?

אנחנו לא רואים שיש יותר תביעות בתחום הזה או שרמת הסיכון בשוק הזה עלתה, אבל יש כאן גם בעיה של תחרות – אין הרבה חברות שנותנות את הביטוח וגם יש סכומים קבועים שהם מחויבים - - -

לא כל חברות הביטוח נותנות את המוצר הזה?

לא.

בדרך כלל זה עובר למבטחי משנה בחו"ל. חברות הביטוח בישראל כמעט לא מבטחות את התחום הזה. זה שוק קטן, מאפיינים ייחודיים – ובעצם רוב הביטוחים נעשים על ידי מבטחי משנה בחו"ל, מה שמעלה, מן הסתם, את ה - - -

מה גודל השוק?

יש כ-200 חברות בעלות רישיון. קצת פחות – יש 169 חברות.

מה ההיקפים?

שווי הנכסים המנוהל הוא כ-300 מיליארד. אין לנו נתונים מדויקים לגבי חברות ייעוץ ושיווק, אנחנו לא עוקבים אחרי הנתונים שלהם בשוטף, אבל החברות הגדולות שמהוות בעצם 80% מהשוק הזה – יש להן כ-300 מיליארד.

ומה המגמות?

זה חלק מהעניין של הפער הזה שנוצר. נוצרה עלייה בפרמיות שהיא לא תואמת את הגידול המשמעותי במספר הלקוחות שמנוהלים או שמקבלים שירות - - - מבחינת השווי, השווי המנוהל.

אז יש גידול בשווי הנכסים? בכמות החברות?

לא, אין גידול, אפילו לפעמים אנחנו רואים גם הפחתה, ועדיין ההתייקרות - - -

יש שחקנים שיוצאים מהשוק?

יש לפעמים שחקנים שיוצאים מהשוק כי בעצם – זה בעיקר החברותה קטנות, שבעצם לא עומדות בעומס הזה שלפעמים 20% מההכנסות שלהן הן צריכות לשלם על הביטוח, כי זו החובה שלהם על פי הדין אבל למעשה זה לא משקף את הסיכון בפעילות שלהם. אנחנו רואים את זה גם בהיקף התביעות שאנחנו נחשפים אליהן – היקף מאוד נמוך, ואנחנו לא רואים שיש קורלציה בין הגידול בפעילות, או בסיכון, לצורך העניין, אל מול העליות בפרמיות כי כמו שנאמר – זה סוג של קהל שבוי בנושא הזה של הביטוח.

אני אגיד עוד מילה על הנושא של הביטוח, כי ראינו את אותה בעיה בשווקים אחרים, למשל – גם ביטוח דירקטורים בחברות ציבוריות. מה קורה, בעצם? הביטוח ניתן על ידי חברת ביטוח ישראלית, אבל היא בעצם מגובה back to back עם ביטוח מחו"ל, בדרך כלל חברות שיושבות בלונדון, זה שוק די מצומצם וכשיש עלייה בפרמיית הביטוח העולמיות מסיבות שבכלל לא קשורות לרמת הסיכון בארץ – זה בא לידי ביטוי בתעריפי הביטוח. באמת בתקופת הקורונה הייתה עלייה נוספת, זו מגמה שהייתה כבר לפני כן. מה שמיוחד כאן, אולי, בתקנות האלה, שהן מחייבות ביטוח בגובה מסוים. כלומר, אין כל כך משחק או מקום למשא ומתן מול המבטחים.

זה אחוז משווי נכסים?

כן.

אז מה שאנחנו באים ומציעים היום זה להשאיר את חובת הביטוח אבל לאפשר שיקול דעת לחברות או ליחידים בעלי רישיון בשני מובנים: אחד, לגבי היקף הבטוחה, והדבר השני זה סוג הבטוחה. כלומר, שזה לא יהיה חייב להיות בהכרח ביטוח, זה יכול להיות גם פיקדון, ערבות בנקאית, פיקדון ניירות ערך למשמרת, סוגים נוספים של בטוחות שקיימות היום בתקנות רק שהיום יש תנאים מסוימים, מגבלות בהיקף שניתן להשתמש בהם, ויש חובת ביטוח בסכום מסוים, כמו שתיארנו. אז כמו שאמרתי, שיקול הדעת יהיה בשני מובנים: גם סוג הבטוח, ואפשר יהיה לעשות שילובים בין הסוגים, והדבר השני זה ההיקף, וההיקף יהיה צריך להיות כמובן לאחר בחינה של בעל הרישיון – אם זה יחיד – הוא לעצמו ואם זו חברה – באישור הדירקטוריון של החברה, מה היקף הביטוח הנכון וההולם.

בעל רישיון יקבע לעצמו מה ההיקף?

נכון. זה לא זר גם בעולם שלנו. יש לנו גם - - -

הוא יכול לקבוע גם אפס, לצורך העניין?

לא, אז אפס הוא לא יכול לקבוע, אלא אם כן הוא נותן בטוחות אחרות. הוא לא חייב שזה יהיה ביטוח, אבל הוא חייב שיהיו לו בטוחות אחרות. סך הבטוחות לא יכול להיות אפס.

מה המינימום?

אנחנו לא קבענו כאן מינימום. שיקול הדעת נתון בידי בעלי הרישיון.

מה היום המינימום?

היום אצל יועצי השקעות זה 600 אלף.

אבל אמרנו שזה אחוז משווי הנכסים.

במנהלי תיקים כן. יועצי ההשקעות ומנהלי השקעות הם לא מנהלים תיקים. לכן להם יש סכום שהוא סכום פיקס.

אז מנהלי התיקים – מה האחוז?

לחברות הגדולות זה בערך 40 מיליון, ויש חלוקה לפי שווי נכסים מנוהל שאינו עולה על 300 מיליון, עד 2/3 מהביטוח יהיה - - - זאת אומרת, יש הפרדה לסכומים – עד 300, מ-300 עד 600, מ-600 ומעלה, ויש מגבלה שבאישור הדירקטוריון אפשר עד 40 מיליון, שלא ביחס לשווי הנכסים. זאת אומרת, אם זה עולה מעל סכום מסוים עדיין אפשר להישאר על 40 מיליון אם הדירקטוריון בעצם מאשר שהבטוחה נאותה.

ואם זה על יחיד?

אז על יחיד יש סכום קבוע.

מנהל תיקים לא יכול לשמש כיחיד – הוא חייב לעבודה במסגרת חברה, ולכן כשהחברה מבוטחת היחיד לא חייב בביטוח. לגבי יועצי השקעות ומשווקי השקעות – זה כן יכול להיות גם יחיד. מרבית היועצים היום עובדים בבנקים. אין להם ביטוח שהם צריכים לבטח אלא הם בעצם נכנסים לביטוח של הבנק.

אז ברגע שאתם מבטלים – אני לא מצליח להבין - - -

אני ברשותך רק אשמח להשלים את הדברים – התחלתי להגיד שזה לא זר בעולם שלנו, גם בזירות סוחר, גם בתחום של חתמים, יש אפשרות לקבוע ביטוח בשיקול דעת מלא של בעלי הרישיון עצמם, הם קובעים את ההיקף בהתאם לפעילות שלהם. זה לא משהו שהוא זר. ואפשר גם להגיד שתחום המקביל – המתחרים, אולי, של מנהלי התיקים שהם סוכני הביטוח, אין להם חובת ביטוח בכלל.

הם בעצם מדווחים לכם ואתם כן עושים ביקורת.

בוודאי. כן. בעלי רישיון מדווחים לנו בדיווח רבעוני, וגם בדיווח שנתי – את העמידה שלהם בחובת הביטוח. חובת הביטוח היא תנאי מתנאי הרישיון, ולכן אם בעל רישיון לא עומד בחובת הביטוח אנחנו כמובן בודקים את זה, בודקים אם יש אפשרות להשלים את הביטוח, ואם לא זה יכול להגיע גם לעיצום כספי וגם לביטול רישיון.

זאת אומרת שיכול להיות מצב שמנהל תיקים יהיה ללא שום בטוחה וללא שום ביטוח.

לא. במצב כזה אנחנו כנראה נבחן את ביטול הרישיון שלו, כי הוא לא עומד בתנאי - - -

אבל אם אתם בתקנות לא קובעים שום מינימום או שום תנאי, אז איך אתם יכולים אחר כך לשקול לבטל את הרישיון?

בחברה אנחנו דורשים שהדירקטוריון יאשר את נאותות הבטוחה, זאת אומרת, שהחובה היא קודם כל שהבטוחה תהיה ברמה מספקת להבטחת החבות שלו – זה קבוע בתקנה.

אבל מה זה ברמה מספקת?

החברה צריכה לבחון את הסיכונים שלה, לקחת אקטואר לצורך העניין – לבחון את הסיכון ולהעריך אותו, ואז בהתאם להעמיד בטוחות לכיסוי ההתחייבות שלה. בחברות אנחנו גם דרשנו שהדירקטוריון יאשר את הנאותות של הבטוחה, וגם יבחן אותה מעת לעת וגם בעת הצורך – אם למשל יש גידול משמעותי בנכסים או בלקוחות ונדרש לעדכן את הבטוחות בהתאם, או יש גידול בסיכון או משהו קורה – קורונה או משהו בסגנון. אז גם צריך לבחון את זה מעת לעת וגם אחת לשנה הדירקטוריון – יש פה בעצם אחריות שמה שנקבע הוא באמת נאות.

אפשר להגיד שיש לנו כאן שני מנגנונים מאזנים כדי להבטיח שבעלי הרישיון יקבעו ביטוח שהוא ביטוח נאות – אחד זה באמת אחריות הדירקטורים שצריכים לעשות את תפקידם, הם חשופים כאן, גם. הדבר השני זה התיקון המשלים שאנחנו מבקשים לעשות בתקנות הביטוח וזה גילוי על היקף הבטוחה ועל סוג הבטוחה.

אוקיי. זה בסעיף 8א, נכון?

בוקר טוב. אני מאיגוד לשכות המסחר. את הנושא הזה של הביטוח אני כבר מלווה 15 שנה, לדעתי, כשאנחנו באים שוב ושוב וצועקים שהביטוח הוא למעשה טעות מיסודו, עיוות שגרם לכך שיש לקוחות שבויים שנאלצים לשלם כל מחיר כדי לפעול. היה ואין לו ביטוח – הרשות לוקחת לו את הרישיון, הוא לא יכול לעבוד. כלומר, הוא חייב לקנות בכל מחיר.

לגבי שוק הביטוח – אין מבטחים בישראל. המבטחים בישראל הם למעשה רק ה front, זה שיושב קדימה – שלוש מבטחים שיושבים קדימה, AIG שהיא ישראלית או לא ישראלית – לא יודע איך לקרוא לה. רוב הביטוח מתנהל בלונדון, שכאשר אנחנו מדברים עם החבר'ה האלה בלונדון שחלקם אפילו יהודים ומדברים בעברית, הם אומרים לנו – יש פה עיוות. כל מחיר שננקוב לכם אתם תשלמו. המחירים עלו לאורך כל השנים בכל שנה – ב-10%, 20% פלוס מינוס, כאשר בשנת הקורונה הייתה עלייה חדה של פי ארבע ופי חמש ואפילו פי 10. יושב לידי מנהל תיקים ששילם 22 אף שקל ונאלץ בשנה שעברה לשלם 80 אלף שקל – פי ארבע כמעט. סכומים מטורפים, והם ממשיכים לעלות. שוק הביטוח הוא עולמי והוא נובע לא רק ממה שקורה בתחום ההשקעות בעולם אלא גם מאסונות טבע וכל מיני דברים הזויים שבכלל לא קשורים.

העמדה שלנו בגדול היא שצריך לבטל לגמרי את תקנות הביטוח, לגמרי, ושכל אחד יבטח כמה שהוא רוצה אם הוא רוצה. אין היום חובת ביטוח לעורכי דין, אין היום חובת ביטוח לרופאים – רופא, אפילו כשהוא עושה ניתוח לב פתוח – לא נדרש לו שום ביטוח. הנושא הזה וולונטרי. אין חובת ביטוח לרואי חשבון, וכדומה. אבל כמובן אנחנו מסכימים על מרבית הנוסח שהציע הרשות. כבר כמעט שנה שלמה אנחנו לוחצים עליהם בנושא כי הייתה פה השתוללות של מחירים, כמו שאמרתי – פי ארבע ופי חמש. יש גופים שאפילו נאלצו לשלם בלית ברירה פי עשר. אם לא היו משלמים את הסכום הזה הם היו נאלצים להיסגר.

יש את הסוגיה של 8א, אם אדוני רוצה שניכנס לזה עכשיו או בהמשך – הנושא של הפומביות.

כן, בוא נדבר על זה עכשיו.

אני אציין בגדול שאין לנו אין בעיה אם יש היקף נמוך של ביטוח, או היקף כיסוי כזה או אחר, שאותו מנהל תיק השקעות יודיע ללקוחותיו: דעו לכם שאני החלטתי שהיקף הביטוח שלי יהיה כזה וכזה, אם תרצו להישאר אתי – מה טוב, אם לא תרצו – גם בסדר. מה שעושה הרשות בנושא 8א זו סוגיה שעלתה כאן על השולחן של ועדת הכספים בשנת 2012-2011. חברי הכנסת ישבו, בחנו את הנושא והחליטו לא לאשר את זה. מה הסוגיה? הדרישה לפומביות בדבר היקף הלקוחות, היקף הנכסים – תגרום לכך שמנהלי תיקי השקעות קטנים ובינוניים ייעלמו מהמשחק. יש היום בערך 124 חברות לניהול תיקי השקעות, מתוכם בערך 20 גדולים. גדול זה אחד שיש לו מעל 5 מיליארד או אלף לקוחות – אלה ההגדרות של החקיקה, והשאר מנהלי ההשקעות – בינוניים. אם נציב על אותה סקאלה את הפומביות ובתי השקעות גדולים – אין מה לעשות, כולם עובדים ככה וכולם אוהבים לקנות בגדול, כי מה לעשות? אף אחד לא אוהב לקנות במכולת קטנה, כולם אוהבים רשת סופרמרקטים גדולה. אותו בית השקעות קטן לא יצליח לשרוד, כי כולם פשוט ינדדו לגדול. חברי הכנסת הבינו את הנושא הזה לפני תשע שנים ופסלו את הסעיף, ופרק שלם נמחק. עכשיו בדקה התשעים מכניסים את הסעיף של הפומביות – ששוב, אני חושב שצריך להוציא אותו החוצה, כי יש פה למעשה יד אחת נותנת, שזו הקלה שאכן ביקשנו אותה, ואנחנו משוועים לה. מצד שני הוסיפו סעיף של פומביות שהוא לא אמור להיות כאן. רוצים להוסיף פומביות? תעשו את זה דיון נפרד.

אשמח להתייחס. קודם כל, עובדתית – אנחנו לא מדברים על תיקון שהוא בדקה התשעים. כמו שרונן סולומון בעצמו אמר – מדובר בתיקון שהוא כבר הרבה שנים על השולחן, התיקון הספציפי הזה כבר פורסם באתר הרשות להערות הציבור, גם פורסם כמובן באתר החקיקה הממשלתי, אנחנו בשיח שוטף כל הזמן, אז כך שבדקה התשעים זה לא, ואפשר היה לדון על זה קודם.

דבר שני, אני רוצה להבחין את זה מההצעה ב-2012. ב-2012 הייתה הצעה אחרת. אנחנו כאן מביאים את זה כחלק, כמכלול מההצעה הזאת להקלה בביטוח. מצד אחד אנחנו רוצים להקל ולאפשר למנהלי התיקים ולבעלי רישיון לשרוד ולא לשלם ביטוחים בצורה גבוהה ולא פרופורציונאלית, ומצד שני אנחנו צריכים לאזן את הדבר הזה, אנחנו נותנים להם שיקול דעת לבחור גם את סוג הבטוחה וגם את היקף הבטוחה. חשוב לנו כן לשקף לציבור וללקוחות שהם יוכלו לכל היותר לראות שהם נמצאים על קרקע בטוחה, כשהם יכולים לראות שמי שהם הולכים לצרוך ממנו שירות מבטח את הפעילות שלו פחות או יותר כמו מי שנמצא אתו באותה מדרגה של פעילות. אין כאן כוונה לא שיפרסמו במפורש את מספר הלקוחות שלהם או את שווי הנכסים המנוהל כמספר שאפשר יהיה - - -

אז מה אתם מבקשים שיפרסמו?

אנחנו רוצים בעצם לייצר איזשהו סוג של מדרג שכל בעל רישיון שמדווח – ידווח את היקף הבטוחה ואת סוג הבטוחה. לגבי גודל הפעילות שלו – יהיה איזה שהוא מדרג שהוא ישתבץ בתוכו והלקוח יוכל לראות בצורה השוואתית האם פחות או יותר מי שנותן שירות בסדר גודל כזה מבטח את הפעילות שלו באותו סדר גודל. זאת המטרה של הדיון.

זאת בדיוק הפומביות.

לגבי 8א הייתי מציע אולי משהו אחר. אני, קודם כל, בעד השקיפות ובעד הדיווח, אבל ראשית אני חושב שהנוסח שיש פה הוא לא ברור, הוא פחות מוצלח. הייתי משאיר את הדיווח אבל נותן לרשות אפשרות לקבוע את היקף הדיווח. מה דעתכם?

זה פחות או יותר היה הרעיון. בגלל זה השתמשנו בניסוח של מאפיינים – כלומר, לא דיברנו על מספר הלקוחות.

אני רק מחזיר את הדיון אחורה. אם אתם קובעים איזשהו מינימום של בטוחה כתנאי לקבלת רישיון, אז בעצם אפשר לפטור את הגופים מהדיווח כי ברגע שיש רישיון זה אומר שהם עומדים במינימום הנדרש כדי לפעול בשוק הזה. אם אתם לא קובעים מינימום אז אנחנו כן צריכים דיווח. אז השאלה אם אפשר לקבוע איזשהו מינימום ואז לא נצטרך את הדיווח, כי אז כל לקוח שנכנס מבין שלגוף הזה רישיון אז הוא יודע שיש רגולטור שמפקח על זה.

זה בעצם המצב היום. היום יש מינימום, והמינימום במובן מסוים יצר את הבעיה.

אבל היום את המינימום הזה אפשר להשיג אך ורק על ידי ביטוח. פה אתה מציע אופציות נוספות.

אנחנו שקלנו גם את זה. זו הקלה פחות משמעותית להגיד שאתה לא חייב להביא ביטוח אלא יכול להביא גם בטוחה אחרת, למשל – הון עצמי, שיכול להיות תחליף לביטוח.

הון עצמי, ערבות – יש מלא אופציות.

נכון, אבל אני חושב שמבחינת מנהלי התיקים, ועוד מעט נשמע מה דעתם – זו תהיה הקלה פחות משמעותית. מה שאנחנו ראינו, גם כשהשווינו לסוגי רישיונות אחרים או בעלי מקצועות אחרים, ראינו שמה שיש לנו בחקיקה הוא חריג. כלומר, בדרך כלל ניתן שיקול הדעת לבעל המקצוע לקבוע את הביטוח. אגב, התייעצנו גם עם רשות שוק ההון שמפקחת על עולם הביטוחים, וזו הייתה גם ההמלצה שלהם, בזמנו. דיברנו עם רשות שוק ההון שמכירה את עולם הביטוחים מכל מיני היבטים, ובאמת מה שיש לנו כרגע בחוק הוא חריג בגלל שהוא דורש - - -

אבל פה אתה אומר שזה לא רק ביטוח, זה גם בטוחות אחרות.

זו בדיוק הדילמה. כשוויתרנו על דרישת הביטוח הקשיחה, אותו מינימום – פחדנו ממה שאמרת בתחילת הדברים, שירוקנו את הדרישה הזאת מתוכן, והביטוח יהיה מינימלי – לא אפס, אבל משהו שמאוד קרוב או שלא משקף את הסיכון האמיתי, והכלי הרך ביותר שמצאנו כדי לאזן את זה – זאת דרישת גילוי. חשבנו, באמת, על דרישת גילוי שהיא גמישה, כלומר, היא לא תהיה דווקנית ותחייב מנהל תיקים להתפשט ולמסור את מספר הלקוחות המדויק ואת השווי המדויק של הבטוחה אבל תיתן איזשהו מנעד של קטגוריה איפה הוא נמצא. לא הצלחנו למצוא כלי אחר שיאזן את הבעיה. הדילמה פה ברורה, אני חושב.

בוקר טוב. תודה, אדוני היושב=ראש. אני אגיד כמה מילים. קודם כל, אנחנו רואים את המהלך של הרשות כמהלך חשוב. העולם הזה של ניהול התיקים סובל היום מכמה פגמים אינהרנטיים שהם רחבים יותר מהסיפור של הביטוח, כמו ארביטראג' מיסויי. זה היה מוצר שהיה בצמיחה בשוק ההון והיום יש לו חוסר בהטבות מיסוי, לעומת הטבות שמקבלים מוצרים מקבילים. ומה שראינו בשנים האחרונות זה באמת שמצד אחד נפגעה התחרותיות של המוצר, ומצד שני – עלויות הביטוח של המוצר הזה עלו מאוד. לכן אנחנו חושבים שהמהלך של הרשות הוא מאוד נכון ומפרגנים לה על זה שהיא ניסתה לפתור את הטעויות שלה בנושא הזה.

בכלל, כמו שהציגה הרשות – ההתייקרות של הביטוחים בכל המגזר הפיננסי ולא רק בניהול תיקים היא בעיה משמעותית שגם אני הייתי שמח אם הוועדה הייתה מדברת על זה בהמשך, כי בסוף זה מגיע לדמי הניהול של כולנו בכל המוצרים, לא רק בניהול תיקים – גם בעולמות הגמל, פנסיה, השתלמות – בכל מקום ההתייקרות הזאת היא משמעותית. חלק מהסיבות לה הן סיבות עולמיות אבל יש בהחלט סיבות שקשורות במבנה של השוק בישראל וכללים שיכול להיות שצריך לתקן.

בעניין הספציפי של הנושא של סעיף 8א נגיד ככה – אמנם המהלך של הרשות הוא מהלך נכון בעינינו אבל אנחנו כן היינו שמחים עם כל הנושא של הפומביות או של מתכונת הדיווחים יוסדר מול הרשות. אני גם אסביר למה: אם היום בעולם הזה המידע שניתן ללקוח – נניח, הלקוח לא יכו להשוות בין תשואות של מתחרים. לכן, אם כל התחרות תתמקד בזה שהלקוח ישווה בין מי משלם יותר ביטוח, לדעתי זו תוצאה שהיא לא חכמה ואני לא חושב שלשם צריך לכוון. צריך לכוון שההבדלים התחרותיים בין החברות יהיו על דברים אחרים ולא על עניין הביטוח. מה שיקרה, אם זה מה שיהיה – אז אמנם באו לברך אבל יצאו מקללים, כי מה שיקרה זה שתהיה תחרות לצמרת של מי משלם יותר ביטוח, ואז – במקום לפתור את הבעיה רק העמקנו אותה. לכן את הנושא הזה צריך להסדיר. כמו כן יש לנו כמה הערות מקצועיות משפטיות על הנוסח של התקנות והייתי שמח אם עודד אופק יוכל להתייחס מטעמנו עכשיו או בהמשך.

להערות טכניות אנחנו נתייחס תוך כדי הקראת הסעיפים.

אדוני, צריך גם להבין את היקף התביעות שיש כאן בשוק הזה. יש דוח של הרשות שסקר את כל התביעות. יש בסך הכול שתי תביעות ביטוח בהיקף של סביבות 8 מיליון. אנחנו מדברים על שוק של 300 מיליארד שקל, כמעט 200 שחקנים, ובסך הכול שתי תביעות הגיעו לתשלום. כלומר, זה בטל בשישים. אז שוב אני אומר: העמדה שלנו הרשמית היא לבטל בכלל את התקנות. ברור לי שהרשות לא תסכים ולכן נצטרך איך שהוא לאמץ את המתווה שכרגע מוצע, חוץ מסעיף 8א, שברור שהוא יוזיל את העלויות. כמו שאמר קודם נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי השקעות – העלויות בסוף מתגלגלות לצרכן הסופי. כלומר, כשאדם שילם 22 אלף ויש לו עכשיו ביטוח של 80 אלף – פי ארבע – הוא מגלגל את זה על הלקוח, הוא לא יספוג.

אז אגיד לך מה הדילמה. בסופו של דבר מדובר בכספי ציבור שאתם מנהלים. אנחנו, כמחוקק צריכים לוודא שלכספים האלה יש איזשהו כיסוי ביטוחי או איזושהי בטוחה. אם לא כתוב פה בתקנות שום מינימום שמוגדר לך זה אומר שתיאורטית אתה יכול להיות על אפס, ועד שהרשות תגיע אליך כדי לבקר אותך ייקח לה זמן ואתה כבר תהיה שנתיים-שלוש בפעילות. גם אם אתה לא על אפס אבל אתה על 5% במקום על 30% - גם זה אני לא יודע אם זה מספק. אז החלופה לזה היא לפרסם את רמת הבטוחה שלך כדי שהלקוח יוכל לראות. לכן אנחנו חייבם לבחור או זה או זה.

אני אשמח להתייחס שוב לסכומי המינימום. אנחנו לא חושבים שנכון לקבוע סכום מינימום בתקנות מעבר למה שאמיר וסרמן כבר תיאר, כי החשש שלנו הוא שהחברות יגידו שסכומי המינימום הם כנראה הסכומים הסבירים, הם ילכו לסכומי המינימום. אם אנחנו רוצים ליצור איזשהו סכום שהוא סכום אחיד לכל סוגי החברות לפי הגדלים השונים שלהן - - -

אבל איך את קובעת סכום אחיד?

המינימום יכול להיות סכום מינימום מאוד נמוך שלא משקף בהכרח את הסיכונים שנלווים לפעילות של כל אחת ואחת מהחברות. זה גם לא ייתן את ההגנה שאנחנו מבקשים לתת ללקוחות.

אבל כרגע אתם לא דורשים שום הגנה.

אנחנו מבקשים שדירקטוריון החברה יפעיל את שיקול דעתו ויקבע היקף ביטוח שהוא סביר. אם יהיה סכום מינימום הוא יגיד – קבעתי את המינימום. אנחנו מכירים את זה מהניסיון שלנו.

יש לי בעיה עם מה שנאמר כאן. קודם כל – אני בעד שקיפות. מה לעשות, אנחנו בחברה שבה אני רוצה לדעת איפה אני משקיעה ואני בודקת מה הבטוחות שלי, אני רוצה לדעת איפה נכון לי – כדי שלא יקרה מחר משהו, אנחנו לא יודעים מה יקרה. אז זה דבר ראשון. אז אני קודם בעד שקיפות. דבר שני זה הגובה. אני גם קראתי את זה ולא ברור לי כל כך. וגם – הסתכלתי על חוסר ההגדרה בדיוק כמוך. ואם יחליטו אפס? אין הגדרה של אפס. אולי הדירקטוריון יחליט אפס? לכן אני באתי עם רעיון שהוא לא כתוב כאן בקריטריונים, שלמול גודל, למול - - - למצוא איזושהי נוסחה שאמורים לעמוד בה, או רמזור מסוים – שיהיה צבע מסוים כמו שיש בהרבה דברים אחרים, בהרבה תחומים שלא קשורים לתחום הביטוח שאנחנו כרגע מדברים עליו. שאני, כאזרח פשוט אוכל להסתכל ולדעת שהיה מישהו שמבין, שעשה עבורי את העבודה ואמר לי. הנה, אני בכוונה לוקחת ממקום אחר: פעם עשינו חסכונות בכל מיני מקומות ולא ידענו מה דמי הניהול. ואז יצאה תקנה שחייבה לפרסם בדוח שמציגים לי, רבעוני חציוני ושנתי, שרשום מה דמי הניהול, ומתחת לזה יש חץ שאומר: הנהוג בתחום הזה זה לקחת כך וכך. ואז, בלי לדעת אני מסתכלת ואומרת: למה אני משלמת יותר, או למה אני משלמת פחות. זה מה שאני רוצה גם פה. אני תפסתי את ההיגיון.

הרמזור הזה מבחינתי משקף, והשאירו את זה פלואידי. בעצם רצו לעשות תקנה שבאה לשמור עלינו, כדי לראות שמי שמנהל את הכספים שלנו לא יקרה שמחר אין כלום. כשזה אזרח בבית שלא עושה ביטוח תכולה – סיפור אמיתי – נשרף הבית ואז אין לי, אז זאת בעיה. אבל כשמישהו עושה את זה לציבור אנחנו בבעיה אחרת. לכן זה חשוב. השקיפות חשובה, התקנה חשובה. לא הצלחתי להבין את הערך המוסף של התכלס', של מה שכתוב.

אני כן מבין את מה שרונן סולומון טוען. הוא טוען שברגע שמפרסמים את מה שהרשות מבקשת את הורגת את הקטנים.

אז זה בדיוק מה שאמרתי. אם אתה עושה נוסחה של היקף וגודל, ביחס, אז זה נותן. לכן אמרתי – לא ראיתי דבר כזה.

אבל הרשות אומרת שהיא לא רוצה לעשות את זה כי המינימום יהפוך להיות המקסימום.

אבל אי הגדרה הופכת להיות המינימום.

לא. אי הגדרה לא הופכת להיות המינימום כי אז יש את הדירקטוריון שקובע. גם לדירקטוריון יש בסוף אחריות פלילית.

אתמול היה לנו דיון על האחריות של הדירקטוריון של הקק"ל ומה קרה שם.

אבל זה קצת אירוע אחר. אני רוצה לשאול שאלה: האם כשהלקוח פונה לגוף, האם הגוף מחויב לתת לו את הנתונים על הבטוחות?

כן. כן. כן. בפירוש.

בנוסף, מעבר למפגש הראשוני, או להסכם, לפרטים החשובים בהסכם - יש גם את הדוח הרבעוני שניתן ללקוח, ובדוח הרבעוני גם היום כבר כלולים נתונים לגבי הביטוח, שם המבטח, היקף הביטוח וכו'.

אז זה בדוח הרבעוני שמופץ. אבל צריך לראות שזה בצורה נורא ברורה. הנה, נתתי את הדוגמה קודם – לפני שהיה את הריבוע עם הסימון, ה' יעזור עם כל הדפים האלה, להסתכל למעלה ולמטה – מה מבינים. צריך לעשות את זה בצורה שכל אזרח יבין.

מה הגודל הממוצע של תיק לקוח?

תלוי כל אחד כמה שהוא מנהל. המינימום הוא פלוס מינוס חצי מיליון ללקוח. יש גם תיקים של עשרות מיליונים אם לא מאות מיליונים.

אנחנו לא מדברים על משקיע שהוא לא משקיע כשיר או מתוחכם אנחנו מדברים על משקיעים כשירים, שמשקיעים מעל חצי מיליון שקל בתיק. ולכן אנחנו צריכים גם להתייחס אליהם כאל כאלה, וממשקיעים כאלה את כן מצפה לבדוק איפה הם שמים את הכסף. ולכן אם הפתרון שקיים לכם זה פרסום או - - -

כשהלקוח רוצה. הלקוח מקבל את כל המידע.

אז אני לא מבין מבחינתכם אז מה הצורך ב-8א?

יש צורך אם מגדירים את המינימום או לא את המינימום, או את החובה או את ההפך, אם אני מבינה נכון. אבל אם הלקוח מקבל זה פותר חלק מה - - - רק צריך לראות שזה נעשה בצורה נגישה.

אני רוצה להבין מה הצורך שלכם ב-8א?

כמו שאמרתי קודם – המטרה של הגילוי זה לאזן את ההקלה שאנחנו נותנים בביטוח בהרחבת שיקול הדעת - - -

אבל הכלים שקיימים היום לא מספיקים לדעתך?

מה שהיום ניתן זה שם המבטח, שווי הביטוח – נחליף את זה נניח לבטוחה, וזה יהיה גם הבטוחות האחרות וההיקף שלהן. ללקוח אין אפשרות לדעת מה זה אומר, האם המשמעות היא שהכיסוי הביטוחי הוא טוב, הולם, מתאים להיקף הפעילות של החברה. מה שאנחנו רצינו לחבר, ואני מתחברת כאן לדבריך – זה לייצר ללקוח אפשרות לראות גם חזותית את ההשוואה בין נותן השירותים שהוא רוצה להתקשר אתו או שהוא כבר לקוח שלו, לבין גופים אחרים שנותנים שירותים בהיקף פעילות דומה. ההשוואה הזאת תיתן אולי כלי בידי הלקוח לראות שהוא נמצא - - -

למה התשואות לא מפורסמות?

זה נפל ב-2012.

זה אישי, זה תיק אישי. כלומר, זה tailor-made, זה תפור לאותו אדם.

אבל אתה כגוף יכול לפרסם את התשואה הממוצעת אצלך.

לא באופן פומבי. אסור לנו.

למה?

הנחיה של הרשות.

תשואה ללקוח מדווחת בדוח רבעוני ללקוח, כל לקוח יידע את המידע המלא על התיק שלו, על הנכסים שמוחזקים בתיק שלו, על העמלות שנגבות בתיק שלו.

אז למה פה אתם רוצים לצאת לפומבי?

כאן לא מדובר לגבי לקוח יחיד, זה לא מידע שהוא ספציפי ללקוח מסוים. הביטוח הוא כללי, של החברה. ולקוח, אין לו מומחיות ויכולת להתמודד עם הנתון הזה, זה לא אומר לו כלום. זה כמו מספר באוויר.

כן, אבל מה את רוצה שיפרסמו ב-8א?

מה שאנחנו היינו רוצים שיפרסמו את שם הבטוחה ואת היקף הבטוחות ומה שהוא לא ספציפי אלא בקטגוריה – זה את היקף הפעילות או מאפיינים אחרים שמשליכים על שיקול הדעת, על איך שהם הפעילו את שיקול הדעת וקבעו את סוג הבטוחות ואת היקף הבטוחות.

לא אמרת כלום. תני דוגמה.

בסוף, חזותית, אנחנו מצפים שתהיה סוג של טבלה עם מדרג של החברות לפי הגודל שלהן – נניח קטנות, בינוניות, גדולות – בתוכה יהיה את שם החברה עם היקף הביטוח או הבטוחות האחרות שהיא החליטה לעשות, ואת הסכום.

- - -

אם את עושה את הדבר הזה – כל הקטנים מתים. למה הקטנים מתים? כי אין לך כלי אחר להראות שיש לו יתרון יחסי תחרותי, כי את לא מפרסמת תשואה. אם היה כתוב שהוא קטן אבל הוא מביא תשואות - - -

אבל זה מה שהיא אמרה –היא מחלקת את זה לקבוצות.

אבל לא, הם לא יודעים לתת תשואה. ברגע שאת לא מפרסמת תשואה, אני כמשקיע אומר: אה, זה קטן? לא מעניין, זה קטן? לא מעניין, אני אלך לגדול.

אני אסביר רגע את עניין התשואה ואז תוכלו להבין את ההבדל. נניח שיש למנהל תיקים מאה לקוחות. לקוח אחד ביקש ממנו שהתיק ינוהל באופן מאוד סולידי, והתשואה תהיה בהתאם – הוא יקבל אחוז או שניים על התיק שלו, ולקוח אחר ביקש שהניהול יהיה מאוד אגרסיבי, במניות טכנולוגיה, והתשואה הייתה 20%. זה אומר שאתה לא יכול להשוות בין הלקוחות השונים. יכול להיות מנהל אחד שיהיו לו לקוחות שלכל אחד תהיה תשואה אחרת. אין איזשהו נתון אחד. בביטוח מנהל התיקים עושה ביטוח אחד לפעילות שלו בגין מעשה של מחדל או רשלנות שעליו אפשר לתבוע. זה ביטוח אחד של מנהל תיקים לכל הלקוחות. לכן יש נתון שאפשר לתת לרשות.

מתי הרשות יכולה לפסול את הרישיון?

אם לא עומדים בין היתר בדרישות הביטוח, אבל במתכונת החדשה כמו שהעלית בתחילת הדברים, רק במצב קיצון כשזה יהיה ממש אפס או משהו שהוא בשיקול דעת מאוד לא סביר – נוכל להתערב.

אבל מתי אתם מבקרים את זה?

מי עושה את הבקרה על הדירקטוריונים, בהחלטה?

אנחנו בודקים את זה על בסיס קבוע.

מה זה "על בסיס קבוע"?

אנחנו מקבלים דיווחים על הביטוח כל רבעון, וגם בדוח השנתי.

ואתם רואים את היקף הנכסים.

נכון. זה גם נתון שמדווח.

זאת אומרת, אם אתם רואים משהו חריג אתם תדעו לפעול פעם ברבעון?

היום זה פשוט מאוד כי הדרישה היא מאוד ברורה. אנחנו רואים שהביטוח לא הולם את שווי הנכסים או כשמדובר ביחיד - - -

אבל במצב החדש?

במצב החדש אנחנו לא נוכל להתערב. ברוב המקרים לא נוכל להתערב ולכן רצינו שיהיה את הגילוי.

אתם נותנים יתרון כל כך מובהק לגודל, שאתם הורגים את השוק, הורגים את הקטנים.

אני לא בטוח. אני חושב שהציפייה גם של לקוח שהביטוח יהיה בהתאם לשווי הנכסים.

אז אני לא מבין למה שלא תשאירו – היום, בכמה אחוזים התיק צריך להיות מבוטח?

השיעור תלוי בגודל הנכסים.

אז אם לא תשנו את זה ופשוט תתנו אופציה לבטח את זה באמצעים שונים, מה הבעיה?

זאת אפשרות, גם שקלנו אותה. זה בעצם ללכת על חלק מהתיקון כאן, ורק לאפשר את החלופות – את חלופות הביטוח, ולא את שיקול הדעת המלא לגבי הגובה שלו.

למה זה לא טוב?

אני מנהל תיקים מירושלים. אני זה שב-2020 שילמתי 20 אלף שקל, שזה היה הרבה, וב-2021 משלם 80 אלף שקל, שזה כמעט הורג אותי. אני מחדש בסוף השנה, ב-1 בינואר, ולפי השמועות זה גם יכול להיות כפול עוד פעם, ואז העסק סגור. אז אני מברך את הרשות על ההקלה הזאת כי בלי זה לא יהיו חברות קטנות ובינוניות שנותנות לדעתי שירות אולי יותר טוב מהגדולים.

לגבי הפרסום- אין סוג של עסק שחייב לפרסם בפומבי את מספר הלקוחות, את העסקים שלו. גם אין שום עסק בארץ שחייב ביטוח – לא רופאים, לא עורכי דין, לא מהנדסים – אף אחד לא חייב ביטוח. אבל אין עסק שחייב לפרסם בפומבי את העסקים שלו. חברות ציבוריות – כמובן כן, אבל עסקים פרטיים לא חייבים לפרסם. מכולת לא חייבת לפרסם את המחזור שלה. עורך דין לא מפרסם מספר לקוחות. רופא לא מפרסם כמה מתו וכמה הבריאות. אז פה דורשים מאתנו רמה הרבה יותר גבוהה.

מתוקף העובדה שאתם בעצם מנהלים את הכסף של הציבור.

אבל הכסף לא אצלנו, הוא בבנק, בחשבון.

מנהל יחידת הפיקוח על בעלי רישיון מרשות ניירות ערך מבקש לדבר דרך הזום. אני אשמח להתייחס לזה שאומרים שאין גורמים שחייבים בביטוח. זה נכון, אבל כמו שאמרתי בהתחלה, בתחומים שלנו יש קביעה דומה לגבי זירות סוחר וגם לגבי חתמים שהם חייבים בביטוח. סכום הביטוח והיקף הסכום הביטוחי נקבעים בהחלטת הדירקטוריון. יש להם את החובה להפעיל את שיקול הדעת בקביעת הביטוח, וזה הכיוון שהלכנו אליו גם ב- - - ברישיון לפי חוק הייעוץ.

תודה, אדוני, על הזכות לדבר. בעניין ההצעה שלך של חלופות זה באמת אחד הדברים ששקלנו. הבעיה עם החלופות האלה – אני אתן לך פשוט דוגמה מספרית. לפי התקנות הקיימות חברה שמנהלת 100 מיליון שקל, שזאת חברה שמוגדרת מאוד קטנה, צריכה לבטח בגובה של 9 מיליון. ביטוח אפשר להשיג בסכום של 9 מיליון אבל אם יצטרכו להפקיד חלופה זאת אומרת שהם צריכים עכשיו למצוא כספים פנויים בסך 9 מיליון שקלים. זה לדעתי בלתי אפשרי לחברות בסדר גודל הזה. לכן החלופה הזאת היא אפילו הכבדה על החברות ולא הקלה. זה בעצם ישאיר אותן במצב שהן נמצאות בו היום של להישאר עם העולם של הביטוח.

אני רוצה לציין גם שכבר היום בתקנות קיימת אפשרות לחלופות. הן לא מנוצלות כי הן יקרות הרבה יותר, הן פשוט לא פרקטיות. להשיג ערבות של 9 מיליון לחברה קטנה זה בלתי אפשרי. העניין השני שאני חושב שכדאי שיהיו מודעים לו – מנהל תיקים לא מחזיק כסף של לקוח. בעצם הכסף בבנק. הוא בטוח, יש לו את הביטחון של הבנק, או חבר בורסה שאינו בנק. זה לא הסיכון פה. אנחנו מדברים אך ורק לא על הסיכון שמישהו ייעלם עם הכסף. אנחנו מדברים על הסיכון שיעשו משהו עם הכסף שהוא הפרה של חובת האמון או הזהירות. אלה הדברים שבעצם הביטוח בא לכסות. לכן גם התביעות, כפי שבדקנו בשנים האחרונות – יש מעט מאוד תביעות שהגיעו לכדי מיצוי, מה שרונן סולומון הציג קודם. לכן באמת – הסיכון פה הוא לא כמו כסף בבנק, ששם באמת אתה לא רוצה ש - - -

כן, אז למה 8א?

בגלל שאנחנו באים ונותנים פה הקלה - - -

אבל אתה אומר, אתה בעצמך אמרת שהסיכון הוא אפס, הכסף בבנק, זה בא לבטח רק מקרי קיצון. אז למה 8א?

כי אנחנו מוותרים פה על משהו - - -

אבל אתה מסכים עם הטענה שזה פוגע מאוד בקטנים?

אני לא יודע, אני לא חושב שזה כצעקתה. אבל באמת, זה לא משהו שאני יכול להגיד אם זה יפגע או לא יפגע בקטנים. אני יכול להבין את הטענה שלהם. מצד שני יש פה עניין של איזונים. אני לא חושב שזה מה שיקבע אם הקטנים ישרדו או לא, דווקא הנקודה הזו. אני חושב שלקטנים יש הרבה אתגרים בגיוס לקוחות. אני לא חושב שזה מה שיגרום ללקוח להגיע או לא להגיע – אני לא כל כך מסכים עם זה. אבל זו טענה לגיטימית.

קודם כל – אנחנו גוף מפוקח, שזאת נקודה שחשוב לציין, גוף מפוקח על ידי רשות ניירות ערך, אז ככה שכל הזמן יש נתונים שעולים שניתן לבדוק אותם. רציתי להציע נוסח לסעיף 8א אם יורשה לי. זה גם עלה קודם וציינו את זה. מה שאנחנו רוצים להציע גם כדי לאפשר לבוא בדברים עם רשות ניירות ערך שאנחנו גם מודים להם על התיקון וגם מאמינים בשיקול הדעת שלהם, זה בעצם לבוא ולקבוע, ולתקן בסעיף 8א – לאחר "לעניין ביטוח" גם את שם המבטח – כל הסיפה להסיר. ובמקום זה שיהיה כתוב: "...וכן מאפיינים הקשורים בביטוח בהתאם לכללים שתקבע הרשות", ואז זה יאפשר גם לגופים עצמם לבוא בדברים עם הרשות, לנסות לנתח מה הנתונים הרלבנטיים וכיוצא בזה.

אני כן רוצה לציין לגבי מה שנאמר כאן לגבי שווי נכסים ומספר לקוחות. צריך להבין: מנהלי תיקים לא מדווחים היום לציבור. אין דיווח לציבור בכלל של מנהלי תיקים. כל הדיווחים של מנהלי תיקים זה התקשורת מול הלקוחות והתקשורת שלהם מול ניירות ערך. לכן המשמעות של דיווח פומבי היא שיהיה דיווח פומבי אחד ונתונים פומביים ספציפיים לכולי עלמא, כמו חברה ציבורית שמדווחת אך ורק את היבטי הביטוח. בהכרח זה יוביל לסיטואציה לא טובה, למרות התכלית שהיא במהותה נחמדה – אבל היא תוביל לסיטואציה שהנתון היחיד שבו ניתן יהיה להשוות את מנהלי התיקים זה בהיקף הנכסים ובמספר הלקוחות, במקום בתשואה ובכיוצא באלה, שאלה נתונים שהם באמת רלבנטיים.

כן, מה דעתכם על הנוסח המוצע?

אנחנו מסכימים לנוסח המוצע.

אי אפשר להשאיר את שיקול הדעת אצל הרשות.

אתה חייב להשאיר את שיקול הדעת אצל הרגולטור. הם הרגולטור.

זה ברור. לדווח לרשות – אנחנו מדווחים הכול. אין שום בעיה לדווח לרשות. אין גם בעיה לדווח ללקוח הכול. אנחנו מתנגדים לנושא של הפומביות. רבותיי, זה חיסול של כל בתי ההשקעות הקטנים והבינוניים. אם אני לדוגמה בית השקעות גדול, יש לי מלא כסף. אני אקנה ביטוח של 10 מיליארד ואפיץ לכולם – דעו לכם שלי יש ביטוח של 10 מיליארד. כולם יבואו אלי. אתם מבינים מה יהיה פה?

אבל שום דבר לא מנוע ממנו לפרסם את זה היום, אם הוא רוצה.

נכון, הכול בסדר. אם הוא רוצה לפרסם – הכול בסדר, זכותו. אבל לא במצב ששמו את כולם על הסקאלה, וזאת טבלה. הוא יגיד – יש לך כך וכך נכסים, כך וכך לקוחות וכך וכך ביטוח, ויבוא מישהו אחר ויגיד – יש לי כך וכך ביטוח, עזוב אותו ובוא אלי. הוא לא ישווה בתשואות, לא בביצועים, הוא לא ישווה אותו בשום דרך, רק בביטוח. זה הפרמטר היחיד שהוא ישווה אותו.

קודם כל אני מסכים עם מה שרונן אומר במהות. אני רק חושב שבסופו של דבר נוכל להגיע יחד עם רשות ניירות ערך יחד לנוסח מוסכם של נתונים שנדרשים לגילוי, לא במדרגות בהכרח של שווי נכסים, ולא במדרגות של מספר הלקוחות אלא בהיבטים אחרים, אבל אני מותיר את זה כמובן לשיקול דעת הוועדה, כל נוסח אחר שהיא תמצא.

לגבי 8א אני מציע שנעשה את הדבר הבא: אנחנו נוציא את הסעיף הזה. תבואו בדין ודברים עם הגופים ואחר כך נעשה תיקון, נכניס אותו חזרה אחרי שתיסגרו על הדיווח. אני לא מרגיש שלם כשאני מוציא חלק מהשחקנים הקטנים מהשוק, אני לא מרגיש עם זה שלם, כי התיקון הזה בא לתקן עיוות. אבל אתם מכניסים איזה מכשול נוסף שכרגע פוגע. אז אני מוכן ברגע שתגיעו להסכמות, לעשות את זה מהר ככל שאוכל כאן, בוועדה, כדי לאשר את התיקון הנוסף. אבל כרגע אני מבקש לאשר את התקנות בלי סעיף 8.

אני לא יודע, צריך להבין מה יקרה. המצב יקרה שאנחנו נוריד את חובת המינימום, זה יהיה לשיקול דעת מוחלט. לנו לא יהיו כלים להתערב, צריך להבין את זה.

אבל ברגע שאתה מפרסם את זה – זה גם לא נותן לך כלים להתערב.

הכוונה שלנו הייתה לפרסום שהוא לא דווקני וחושף חברה לגבי השווי ומספר הלקוחות.

אבל עובדה שכן.

לא. אני חושב שזה לא עולה מהנוסח הנוכחי וגם מהנוסח שעודד דיבר עליו.

אבל מה זה "מאפיינים הקשורים לפעילות התאגיד ולעניין הבטוחות"? תן דוגמה. בין היתר – להיבטים של מספר לקוחות ושווי נכסים.

התכוונו לקטגוריות. ההנחה שלנו היא אל"ף, כשלקוח מתקשר עם חברת ניהול תיקים הוא יודע אם היא חברה קטנה או גדולה, בשוק. הוא יודע את זה, ואני לא חושב שהביטוח יהפוך לחזות הכול. זה נראה לי מאוד מוזר שלקוח יבוא לחברה ודווקא על סמך הביטוח – שגם היום, צריך להבין, אנחנו מדברים על אחוזים של 6,7,8% מסך הנכסים המנוהלים שעל זה הלקוח יבסס את ההחלטה שלו. הלוא כשלקוח מגיע לבעל רישיון אחר, לרופא – הוא לא שואל אותו בדרך כלל על נושא הביטוח. אני חושב שיש הרבה נושאים אחרים שמעניינים אותו.

ואם אנחנו נפרסם רק את האחוז?

כשאנחנו מדברים על מאפיינים רצינו פה באמת את שיקול הדעת לקבוע מה יהיו אותן קטגוריות. התכוונו שכל מנהל תיקים יאמר בדיוק מה מספר הלקוחות שלו ושווי - - -

אז למה שלא תכתבו לעניין הביטוח ואת שם המבטח ואחוז התיק המבוטח – וזהו?

- - -

אם אתה מדבר באחוזים אז אין בעיה.

שיעור הביטוח מהיקף ה - - -?

כן. ואז זה פותר את הבעיה לכולם.

יכול להיות. נבדוק את זה.

אז בואו נתקדם, נתחיל לקרוא את הנוסח. למי שיש הערות – מוזמן להעיר תוך כדי הקראה.

היו"ר אלכס קושניר: זאת אומרת – פעם בשנה לפחות, אבל זה יכול להיות

תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח) (תיקון מס'...), התשפ"ב-2021
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(ב)(3), (ב1)(3) ו-(4), (ג)(3) ו-(4), (ה), 8(ב)(4) ו-(5), (ד), ו-42 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 1 1. בתקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח), התש"ס-2000 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1, אחרי "בתקנות אלה" יבוא:
""בטוחה" – אחת או יותר מאלה: פיקדון, פיקדון ניירות ערך למשמרת, ערבות בנקאית או ביטוח שנעשה אצל מי שהוא בעל רישיון לפי חוק הפיקוח;
"דוח מיידי" – דוח מיידי לרשות כנדרש בתקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות), התשע"ב-2012;

"חוק הפיקוח" - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;".

תיקון תקנה 2 2. בתקנה 2 לתקנות העיקריות, במקום "בעל רישיון שהוא חברה" יבוא "תאגיד מורשה".

זה תיקון טכני.

בתקנה 3 – כאן אנחנו נבקש להשמיט את הסיפה של כותרת התקנה. אפשר למחוק את המילים של "יועץ השקעות ומשווק השקעות" כיוון שהתקנה עוסקת גם בבעלי רישיון של ניהול תיקים.

3 (א) בעל רישיון יערוך או יפקיד בטוחה לכיסוי חבותו בשל מעשה או מחדל רשלני כלפי לקוח, בתאגיד מורשה תכלול הבטוחה גם כיסוי בשל מעילה באמון של עובדיו כלפי לקוח.
(ב) היקף הבטוחה ותנאיה יהיו לפי הנדרש לדעת בעל הרישיון להבטחת הקבוע בתקנת משנה (א), בהתחשב בהיקף פעילות בעל הרישיון ומאפייניה.
(ג) בתאגיד מורשה, דירקטוריון התאגיד המורשה, יאשר את היקף הבטוחה שנבחרה ותנאיה, ויאשר כי היא בהיקף הנדרש להבטחת אחריותו של התאגיד המורשה כאמור בתקנת משנה (א).
(ד) בעת הצורך, ואחת לשנה לפחות, ייבחן בעל רישיון את התאמת הבטוחה למאפייני פעילותו ואת היקפה, ויוודא כי מתקיים האמור בתקנת משנה (ב) לעניין סוג הבטוחה והיקפה; בתאגיד מורשה יאשר הדירקטוריון כי בחן את הבטוחה כאמור.

זאת אומרת, פעם בשנה לפחות אבל זה יכול להיות גם באופן תדיר יותר.

נכון. בעיקר אם יש שינוי שהוא שינוי משמעותי שצריך להוביל אולי גם לבחינה של שינוי בהיקף הבטוח או הבטוחה. גם הסכומים שקבועים היום בתקנות לא מהווים איזשהו benchmark לסכום הסביר שצריך להיות.

אני ממשיכה בקריאה:

(ה) תקנות משנה (א), (ג) ו-(ד) לא יחולו על יועץ השקעות או משווק השקעות שהוא -
(1) עובד של בנק או תאגיד בנקאי אחר כאמור בסעיף 9(ב) לחוק;
(2) שותף בשותפות, שערכה או שהפקידה בטוחה לפי תקנות אלה לכיסוי חבותה וחבותם של כל אחד מהשותפים;
(3) עובד באגודת פיקדון ואשראי, שערכה או שהפקידה בטוחה לכיסוי חבותה לפי תקנות אלה;
(4) עובד של תאגיד מורשה שערך או שהפקיד בטוחה לכיסוי חבותו לפי תקנות אלה.".

תסבירי.

זה מה שדיברנו קודם – יחיד שהוא עובד בתוך תאגיד שמבוטח לא חייב בעצמו לבטח.

אני ממשיכה בקריאה:

החלפת תקנה 4 1. במקום תקנה 4 לתקנות העיקריות יבוא:
"ביטוח של בעל רישיון 4. ביטוח הנערך כבטוחה הנדרשת לפי תקנה 3, יכסה תביעות בשל אירועים שאירעו בתקופת הפוליסה, גם אם הוגשו בתוך שנה מתום תקופת הפוליסה.".

ההוראה הזאת כבר קבועה היום בתקנות, אנחנו רק שינינו את המיקום שלה.

למה רק שנה?

זה מה שקבוע כבר. גם ככה, כמו שראינו – אין הרבה.

כותרת המשנה של 3 – לא צריכה להיות "חובת עריכת בטוחה של בעל רישיון"?

אם אתה חושב שזה נצרך - - -

על זה לא נריב.

אני ממשיכה בקריאה:
ביטול תקנות 5 עד 6א
1.
תקנות 5 עד 6א לתקנות העיקריות – בטלות.


אלה התקנות שעוסקות היום בחלופות ובתנאים לחלופות, שכבר נצרכות.

אני ממשיכה:

החלפת תקנה 7 1. במקום תקנה 7 לתקנות העיקריות יבוא:
"תנאים למימוש פיקדון, ערבות בנקאית ופיקדון ניירות ערך למשמרת
7. (א) בעל הרישיון יפקיד בחשבון נאמנות של עורך דין או רואה חשבון פיקדון, או פיקדון ניירות ערך למשמרת לצורך בטוחה כאמור בתקנה 3, לטובת לקוחות בעל הרישיון מזמן לזמן; פיקדונות כאמור לא יהיו ניתנים לשעבוד או למשיכה, אלא לפי תקנות משנה (ד) או (ו); הפיקדון או פיקדון ניירות ערך למשמרת בחשבון הנאמנות ינוהלו לפי הוראות בעל הרישיון; ערבות בנקאית לצורך בטוחה לפי תקנה 3, תהיה על שם עורך דין או רואה חשבון שיהיה נאמן לטובת לקוחות בעל הרישיון לפי תקנות משנה (ד) או (ו); הערבות הבנקאית תהיה בלתי מותנית, להנחת דעתו של עורך הדין או רואה החשבון, ולא תהיה ניתנת לביטול או לחילוט אלא לפי תקנת משנה (ד) או (ו).

יש לי הערה גם לסעיף הזה וגם לקודם – בסעיף 3(ד) היינו מבקשים שיושמטו המילים "בעת הצורך". שיישאר רק: "אחת לשנה לפחות". זה ברור מכך שיכול להיות יותר. אבל "בעת הצורך" משאיר את זה סובייקטיבי, ולא ניתן לדעת למה מתייחסים.

אורית שרייבר התייחסה, ותודה על כך, לגבי רשות ניירות ערך, כדי שיהיה ברור שבעצם המדרגות שהיו קבועות בתקנות קודם לכן בעצם הוסרו מעל הפרק, הדירקטוריון חופשי לשקול את כל השיקולים מבחינת קביעת הביטוח דהיום. ועוד אמירה אחת שאני כן רוצה לומר: נאמרה המילה "אקטואר". האקטואר בכלל לא רלבנטי כאן בהיבטים של ביטוח. כמובן שהדירקטוריון לא ייקח אקטואר. רק רציתי להבהיר את זה, תודה.

אם לעמדת הוועדה והייעוץ המשפטי של הוועדה – כשכתוב "אחת לשנה לפחות" ברור שגם אם יתעורר צורך אחר במהלך השוטף של אותה השנה, אז מבחינתנו אפשר להוריד את המילים האלה.

מבחינתכם זה בסדר, כרגולטור?

שוב – חשוב לנו שיהיה ברור שכן, אם יתעורר צורך אחר במהלך - - -

אז הם כותבים "אחת לשנה לפחות".

אז אם זה נאמר בפרוטוקול הוועדה – אנחנו חושבים שזה יכול להספיק.

למרות שאני לא כל כך מבין – אולי אני לא מספיק ער לניואנסים.

יכול להיות שיש שינוי בסוג הפעילות – נניח שחברה נכנסת לפעילות יותר מסוכנת, אז יכול להיות שצריך להגדיל - - -

אני מבין, רק לא מבין את הרגישות לנוסח. עודד, למה "בעת הצורך" מפריע לך?

כי זה מותיר את המועד שבו ייבחן נושא הביטוח סובייקטיבי לחלוטין. אנחנו לא רוצים להיות חשופים אחר כך למקום שבו יגידו – הייתם חייבים בכל עת כל הזמן לבחון את זה מחדש. צריכים שיהיו מועדים ברורים שבהם אנחנו בוחנים את זה. ברור שהדירקטוריון בשיקולים שלו גם ייקח חשבון אם חל שינוי במאפיינים של הפעילות שמחייבים את הבחינה מחד, אבל כשכתוב "בעת הצורך" זה מותיר את זה סובייקטיבי לחלוטין ונתון לתקיפה.

בסדר. אז מורידים את "בעת הצורך"?

אפשר, רק אני מוסיפה שזה עדיין סובייקטיבי, כלומר – עדיין יש את המילה - - -

אבל הוא אומר – סובייקטיבי מצד התובע, לא סובייקטיבי מצד הגוף. אני צודק?

כן.

רק עוד הערה אחת, אדוני, ברשותך – בסעיף 7(א) שורה שלישית: "כאמור בתקנה 3" – שיהיה ברור שרק ככל שיש בטוחה כזאת יכול להיות שהגוף בחר בביטוח ולאו דווקא בבטוחה שמופקדת. אז רק שיצוין בפרוטוקול.

העניין הוא שבטוחה כוללת גם ביטוח, בהגדרה. השאלה אם רוצים להחריג אותה או לא. לא צריך להגיד שזה גם לא ביטוח.

אתה רוצה להוריד את המילים "לצורך בטוחה"?

כן. "הן לצורך בטוחה..." אבל לא בטוחה כהגדרתה, אלא חלק מהבטוחה. אני לא חושב שצריך ל- - - מפה את הביטוח, זה די ברור שזה רק הפיקדון, פיקדון נייר ערך שמשמשים לצורך בטוחה לפי תקנה 3.

נכון.

ממשיכים.

(ב) פיקדון, פיקדון ניירות ערך למשמרת וערבות בנקאית הניתנים כבטוחה לפי תקנה 3, יהיו בתוקף למשך שנה מיום שחדל בעל הרישיון לפעול במסגרת הרישיון.
(ג) הוטל עיקול על חשבון הנאמנות, יפעל בעל הרישיון מיד להסרת העיקול; לא עלה בידיו להסיר את העיקול בתוך 7 ימים, יפקיד פיקדון בחשבון נאמנות חדש או יערוך בטוחה אחרת לפי תקנה 3.
(ד) פיקדון או פיקדון ניירות ערך למשמרת המופקדים בחשבון הנאמנות, או הערבות הבנקאית שבידי עורך הדין או רואה החשבון, ימומש בתוך שבעה ימים מיום שהוצג בפניו אחד מאלה:
(1) פסק דין של בית משפט בתובענה של לקוח נגד בעל הרישיון;
(2) הסכם פשרה בין בעל הרישיון לבין לקוח התובע את בעל הרישיון שקיבל תוקף של פסק דין;
(3) פסק בורר שאישר בית משפט בסכסוך בין לקוח התובע את בעל הרישיון לבין בעל הרישיון.
(ה) פסק דין של בית משפט, הסכם פשרה או פסק בורר כאמור בתקנת משנה (ד) – יכללו, בין השאר, פירוט הזכאים לתשלום והסכומים שלהם הם זכאים.
(ו) על אף האמור בתקנת משנה (א) ניתן לבטל את הערבות הבנקאית, להפחית את סכום הפיקדון או את סכום פיקדון ניירות הערך למשמרת מזמן לזמן, או למשוך אותם, לאחר שווידא בעל הרישיון כי גם לאחר ההפחתה או הביטול כאמור, הוא מקיים את חובתו לערוך בטוחה לפי תקנה 3, ובתאגיד מורשה הדירקטוריון אישר זאת, וזאת להנחת דעתו של עורך הדין או רואה החשבון.".

כמו שאמרתי בהתחלה – התנאים כאן למימוש פיקדון או ערבות הם תנאים שכבר היו קבועים בתקנות הקיימות, גם. החלפנו את כל התקנה בגלל שהיו כאן הרבה תיקוני נוסח שנדרשו בעקבות התיקונים שעשינו, כמו – שבכל מקום שהוזכר ביטוח החלפנו בבטוחה, כמו התיקון בפיסקה האחרונה ב-(ו), שמתייחס כאן לשחרור אם הדירקטוריון מאשר זאת. אלה תנאים שבעצם צריך להוסיף עכשיו לתקנות בעקבות התיקון המרכזי שאנחנו מציעים, שנמצא למעשה בתקנה 3.

אני ממשיכה בקריאה:

במקום תקנה 8 לתקנות העיקריות יבוא:
"דוחות 8. (א) תאגיד מורשה ימציא לרשות, לא יאוחר מ-31 במרס של כל שנה, דוח על אלה:
(1) פירוט הבטוחות שהפקיד בעל הרישיון כאמור בתקנה 3, ובכלל זה סכום או שווי כל בטוחה, למועדים 31 במרס, 30 ביוני, 30 בספטמבר ו-31 בדצמבר של כל שנה;
(2) לעניין ביטוח, יצוין גם שם המבטח למועדים 31 במרס, 30 ביוני, 30 בספטמבר ו-31 בדצמבר של כל שנה ותקופת הביטוח נכון למועדים אלה, סכום הכיסוי הביטוחי לאירוע ביטוח מסוים וסכום ההשתתפות העצמית לפי הפוליסה;
(3) סכום ההון העצמי ליום 31 בדצמבר הקודם למועד הדוח;
(4) שם ופרטי עורך הדין או רואה החשבון כאמור בתקנה 7.
(ב) חברה בעלת רישיון ניהול תיקים תמציא לרשות, יחד עם הדוח לפי תקנת משנה (א), דוח על שווי הנכסים הכולל למועדים הקבועים בתקנת משנה (א)(1);
(ג) יועץ השקעות או משווק השקעות שהוא יחיד או שותפות, החייב לערוך בטוחה לפי תקנה 3, יגיש לרשות לא יאוחר מ-31 בינואר של כל שנה דוח עם הפרטים המנויים בתקנת משנה (א), למעט פסקה (3), וכן ידווח לרשות על כל שינוי בהם עד תום יום העסקים הראשון שלאחר המועד שבו נערך השינוי.

"נכון ל-31 בדצמבר", כיוון שבעלי רישיון יחידים אינם מחויבים לתת דוח רבעוני אלא רק דוח שנתי, ואנחנו לא רוצים להכביד עליהם –

וכן ידווח לרשות על כל שינוי מהותי בהם עד תום יום העסקים הראשון שלאחר המועד שבו נערך השינוי.

הוספנו את המילה "מהותי". שינוי מהותי זה בעצם המינוח שהשתמשנו בו גם לגבי חברות. הוא נשמט מהתקנה הזאת והוספנו.

יש הגדרה ל "מהותי"?

לא, אין הגדרה למהותי.

זה נשאר ככה, לשיקול דעת.

כן, אבל זה משהו שמשתמשים בו בתקנות אחרות. זה בין הרגולטור למפוקח.

את רוצה לתת דוגמה למה מהותי בעיניכם, או ממה שנפגשתם – דברים שכן צריך לדווח?

שינוי פוליסה, החלפת פוליסה, החלפת מבטח או החלפת בטוחה – זה שינוי מהותי.

הכוונה היא שלא בכל גידול במספר לקוחות צריך.

אני ממשיכה בקריאה:

(ד) לדוחות לפי תקנות משנה (א), (ב) ו-(ג) יצורפו דוחות, חתומים ביד רואה חשבון, ולגבי תאגיד מורשה ביד רואה החשבון המבקר, באשר לנאותות או אישור הפרטים המובאים בהם, לפי העניין.
(ה) לדוח לפי תקנת משנה (א) יצורף דוח רואה החשבון המבקר על הדוחות הכספיים של התאגיד המורשה ליום 31 בדצמבר הקודם למועד הדוח כאמור בתקנת משנה (א), אם בדוח רואה החשבון המבקר נכללה סטייה מהנוסח האחיד, לרבות סטייה בדרך של הפניית תשומת לב או הדגש."

בתקנת משנה (ב) – חברה בעלת רישיון ניהול תיקים. זה לא צריך להיות תאגיד מורשה?

לא. תאגיד מורשה כולל בתוכו גם תאגיד - - - רישיון ייעוץ או שיווק.

מה אתם מציעים ל-8א?

הנוסח שחשבנו עליו – ההתחלה תהיה דומה: "בקבלת רישיון לפי החוק ידווח תאגיד מורשה לציבור באתר ההפצה את האמור בתקנה 8(א)(1)ו- (4) לעניין ביטוח גם את שם המבטח..." וכאן ההמשך יהיה: "...סוגי ומאפייני הבטוחות לרבות שיעור הבטוחות משווי הנכסים המנוהלים". בלי ההמשך שהיה.

לא, זה רק אחוזים, לא לרבות.

לא, אנחנו רוצים שבהתחלה יהיה סוגי ומאפייני הבטוחות, כלומר – למשל, להסביר איזו בטוחה זאת, האם זה באמת ביטוח, האם זאת בטוחה אחרת. ה "לרבות" זה בעצם אחד מהמאפיינים. כלומר, מה היקף הבטוחה ביחס לשווי.

- - -

לא, זה לא אותו הדבר, כי ברגע שיש היקף של הבטוחה ביחס לשווי זה באחוזים, וזה לא מראה שום דבר על הגודל שלך.

וגם אין את מספר הלקוחות.

לא מספר הלקוחות ולא גודל התיק.

זו הייתה הבקשה.

רק להגיד ש - - -מתייחס בעצם גם לא למנהלי תיקים. יש בעיה בעצם. לגבי יועצים בעצם אין לנו את שווי הנכסים. אתה צריך פה איזשהו - - של לקוחות, או גובה הכיסוי. זאת אומרת, הסעיף הזה מתייחס לא רק למנהלי תיקים.

אני בכל זאת מציע את ההצעה שהצעת בהתחלה, שנוריד את הסעיף הזה ונבוא עוד חודש חודשיים, נשב עם הרשות, נקבע זמנים, ונבוא עם סעיף כמו שצריך. זה עכשיו פלסטר על פלסטר שאני לא יודע איך עושים אותו.

הדברים האלה – זה לא חודש-חודשיים, לצערי.

לגבי מנהלי תיקים, איפה שיש כסף באמת אז שם צריך לקבוע באמת אחוז מגובה התיק. מה עם האחרים?

שם אין שווי נכסים מנוהלים. שם הפרמטר שחשבנו עליו לפני כן הוא מספר הלקוחות אבל אני מבין שאתם רואים את זה כרגיש מדי. אז סוג הבטוחה והמאפיינים. אני לא יודע מה נכניס תחת מאפיינים. תראו, היה אפשר לכתוב, וזה קצת יחזור לנוסח הקודם – סוגי ומאפייני הבטוחות בהינתן פעילות התאגיד. זאת אומרת שיהיה משהו שכן נותן עוגן להתייחס לפעילות של התאגיד. אנחנו כאן הבנו את רוח הדברים, ואנחנו לא רוצים גם אנחנו לפגוע בתחרות או בגופים קטנים. יכול להיות שזה יוסיף עוד יכולת לקבוע בעמדה מה בדיוק - --

אז עוד פעם – מה הנוסח שאתה רוצה?

אז אולי "סוגי ומאפייני הבטוחות בהינתן פעילות התאגיד, לרבות שיעור הבטוחות משווי הנכסים המנוהלים".

ואז זה מתייחס רק למנהלי תיקים ולא מתייחס לבעלי הרישיונות האחרים.

אני ממשיכה בקריאה: 8א(ב) -

(ב) אם חל שינוי מהותי באחד או יותר מהפרטים המנויים בתקנת משנה (א), ידווח התאגיד המורשה דוח מיידי כאמור בתקנת משנה (א)."

ביטול תקנה 9 9. תקנה 9 לתקנות העיקריות – בטלה.

התקנה הזאת קבעה את פרטי הדיווח ללקוח בדוח הרבעוני. התקנה הזאת קבועה גם בתקנות הדוחות שנקריא אותן עוד מעט, ולכן היא לא נדרשת כאן. הייתה למעשה כפילות, התקנה הזאת חזרה בשני הסטים של התקנות.

תיקון תקנה 10 1. בתקנה 10 לתקנות העיקריות, במקום "הסכומים לפי תקנות 2, 3, 4 ו-5 יעודכנו" יבוא "סכום ההון העצמי לפי תקנה 2 יעודכן".

זה תיקון נוסח, בהתאם לתיקונים שמוצעים.

הוראת מעבר 1. 1 על אף האמור בתקנות אלה, יראו בעל רישיון שלפני יום התחילה היה מבוטח בביטוח, כעומד בחובתו לפי סעיף 20ג לחוק לעניין העמדת בטוחה, וזאת עד תום תקופת הביטוח האמור, ובלבד שלא ערך שינוי בכיסוי הביטוחי לאחר פרסום תקנות אלה, לרבות בגובה הבטוחות שהעמיד לפי תקנות 4(ב1), 5 או 6 לתקנות העיקריות כנוסחן ערב פרסומן.

כאן, למעשה, אנחנו מבקשים למי שמבקש – מי שירצה בכך, להשאיר את המצב הקיים עכשיו על כנו עד שתסתיים תקופת הביטוח שהוא כבר מבוטח בה. התנאי לכך הוא שהוא לא רץ ועשה שינוי בפוליסה ברגע שאנחנו מעבירים כאן את התקנות, והוריד את סכום הביטוח או משהו כזה, ורק בתום התקופה הזאת הוא יוכל להשתמש – בעצם, המנגנון שאנחנו קובעים ומייצרים כאן עכשיו יבחן את השיעור שנדרש ויעשה ביטוח או בטוחות בהתאם לתקנות המתוקנות.

זאת אומרת, את לא נותנת לו אפשרות לבטל את הפוליסה.

נכון.

אני רוצה להתייחס לנוסח שמוצע ביחס ל-8א. בעינינו זה תיקון מיותר בנוסח הזה. זה יביא לזה שבין החברות של ניהול תיקים תהיה תחרות – שלאחד יש 8% כיסוי ולשני יש 9% כיסוי, כשזה לא נתון חשוב ללקוח, ולכן צריך למצוא הסדר אחר. אין לנו בעיה שההסדר ייקבע אחרי זה מול הרשות, אין לנו בעיה שעכשיו יציעו, אבל התיקון הזה לדעתנו עושה יותר נזק מתועלת. אני רוצה להזכיר משהו שלא עלה קודם: הבעיה העיקרית של השוק הזה זה לא העולם של הביטוח. הבעיה העיקרית של עולם ניהול התיקים זה ארביטראז' מיסויי מול מוצרי מיסוי אחרים, וזאת התכלית. כל שאר הדיון פה בעניינים של איך מקדמים את עולם ניהול התיקים והופכים את המוצר ליותר אטרקטיבי, זה דיון שצריך להתקיים בהיבטי המיסוי.

אבל אני אשאל אותך שאלה: אתה אומר – בוא נקבע את זה אחר כך. אז את שווי התיק אתם לא רוצים לפרסם – אני מבין למה. מספר לקוחות אתם לא רוצים לפרסם – אני גם מבין למה. למה האחוז מהווה בעיה? הרי זה בסך הכול אחוז, וזה משהו שהוא הגיוני. זה נותן איזשהו ביטחון למשקיע.

כי אני חושב שהביטחון למשקיע לא נגזר מהשוואה בין אחוזים. כלומר, אני לא יודע מה זה אומר שחברה X יש לה 6% וחברה Y יש לה 6.2%. הדבר היחיד שאני יודע – זה שמי שאולי נראה ללקוח כמי שיש לו בטוחה יותר גדולה זה כן משתרשר לו לדמי הניהול. כלומר, אני לא חושב שהתחרות צריכה להיות בין החברות, וזה, אני מזכיר לך, כמו שאמר עודד שמייצג אותנו – זה הנתון היחיד שמפורסם היום פומבית. הנתון היחיד שמפורסם היום פומבית, שמאפשר לך כלקוח להשוות, ואנחנו מכירים מה קורה בעולם הגמל, הגמל נט – שמשווים בין התשואות, הדרך היחידה של הלקוח להשוות תהיה במי יש לו אחוז ביטוח יותר גבוה. אין פה שום יתרון תחרותי אחר כי כמו שהסביר היועץ המשפטי של הרשות, אי אפשר לפרסם תשואות, ויש הגיון בזה שאי אפשר לפרסם תשואות. אפשר לקיים דיון נפרד בוועדה על מה עושים עם הנושא של התשואות. אין לי עמדה בעניין הזה. אבל אם זה הנתון התחרותי היחיד שיש לשוק, בעיניי זאת טעות, אני לא חושב שהוא אומר משהו. אפשר לדבר על סוגי בטוחות. חלק מהשיח שהיה לנו עם הרשות זה בגלל המבנה של בתי ההשקעות – אנחנו הצענו שחלק מחברות ניהול התיקים לא יהיה להן ביטוח, כי בחלק מבתי ההשקעות לפעמים יש הון עצמי למעלה, אצל החברה למעלה. ואז אמרנו שיהיה מכתב שיפוי בין החברה למעלה לבין חברת ניהול התיקים, שלדעתנו זה נותן הרבה יותר ביטחון מביטוח אחר. עכשיו, אני לא יודע איך זה נספר עכשיו, בהוראה הזאת שעכשיו קרא היועץ המשפטי של הרשות. לכן אין לי בעיה לדבר אתם ולנסות להציע נוסחים שהם יגידו מה שהם רוצים, אבל על הדרך כרגע – שזה יהיה הנתון התחרותי היחיד? לדעתי זאת טעות. זה באמת גם לא נותן כלום ללקוח.

אני לא מתסכל על זה כעל נתון תחרותי. אני חושב שהנתון הזה הוא בעצם נועד לאזן את מה שרצינו - - -אנחנו מדברים פה על העולם של הביטוחים של מנהלי התיקים, כלומר, שזה רכיב אחד שנועד להגן על ציבור המשקיעים מבין רכיבים אחרים. כיוון שהקלנו מאוד בדרישה של הביטוח, עד כדי כך שיש - - -

בדקתם מה קורה בחו"ל?

אין דרישות ביטוח. זו המצאה ישראלית. אנחנו בדקנו, לא קיים בעולם.

גם באנגליה יש חובת ביטוח.

חובת הביטוח היא לא כרגע על הפרק. בשביל זה צריך תיקון חקיקה ראשית. רצינו לעשות משהו SOS. כדי לבטל את חובת הביטוח צריך לתקן את החוק.

אני מדבר על חובת הדיווח.

אני לא יכול לומר. אני לא יודע מה חובת הדיווח על ביטוח בחו"ל.

אדוני, זה לא קיים. כלומר, במדינות כמו ארצות הברית זה לא קיים, שוויץ – לא קיים, גם באנגליה זה לא קיים. זה וולונטרי. כל אחד מבטח, נכון שיש ביטוחים. כמו שרופא מבטח את עצמו, אבל אין חובה לבטח. הוא מבטח, זה שוק של ביטוחים שקיים, אבל אין פה חובה על פי חוק. זו טעות שהסכמנו לזה ב-1995, ואני היום מכה על חטא – אנחנו סופגים את זה עד היום. כמו שאמרתי בהתחלה, העמדה הרשמית שלנו היא לבטל לגמרי את התקנות. ברור לי שזה לא יעבור פה, כי הרשות תתנגד. אני גם לא יודע אם חברי הכנסת יסכימו. אבל רבותיי, להיכנס עכשיו לעשות פומביות על אחוז – אז אתה יודע על מה עכשיו תהיה התחרות? התחרות תהיה על מי שיש לו את האחוז הגבוה ביותר. גוף גדול שיש לו יכולת לשים אחוז גבוה, וזה הנתון היחיד שמפורסם – יגיד: יש לי אחוז גבוה של ביטוח, תבואו אלי. לכן אני מציע את ההצעה שאדוני הציע בהתחלה, בכל זאת ללכת עם הרשות, תקבע לנו זמנים – חודש, חודשיים, אני לא יודע כמה – אפילו שבוע מצדי, וננסה למצוא פה נוסח הגיוני.

כמה זמן אתם צריכים בשביל להגיע לנוסח מוסכם של הסעיף הזה, מול הגופים?

אני לא בטוח שאפשר להגיע, כי יש כאן דילמה שהצגתי קודם.

אז נעשה ככה: אנחנו ניתן לכם חודשיים להגיע לנוסח מוסכם. במידה ולא, אנחנו נצביע כאן על הסעיף הזה איך שהוא. כלומר, כרגע אנחנו מצביעים על התקנות בלי סעיף 8א. תוך חודשיים, במידה ולא תגיעו אתם לאיזשהו הסדר, אנחנו נצביע על הנוסח שאתם מציעים.

אני חושב שזו פשרה סבירה ביותר. מקובלת עלינו ההצעה של אדוני.

יש משמעות לזה כמו שאמרנו – זה שני הצדדים של אותו המטבע. אנחנו הגענו לכאן עם תיקון של תקנות הביטוח ולצדן גם תיקון משלים של תקנות הדוחות, כשבתקנות הדוחות זה תיקון של הדוח - - -

זה בעצם המסמך הבא.

כן, שעוד מעט נקרא גם אותו, הוא קצר. יש שם תיקון של תקנה 16 שאומרת שבדוח הרבעוני ללקוח בעל הרישיון יפנה למעשה לדיווח הפומבי. המשמעות, אם אנחנו דוחים את זה בחודשיים, זה דחייה של הכניסה לתוקף של כל התקנות כי התוקף של התיקון הזה הוא מיידי, כלומר – ברגע שהתקנות מתפרסמות ברשומות בעל רישיון יכול להחליף את הביטוח שהוא עשה עד היום בבטוחה אחרת, בעוד שהדיווח ללקוח לא מותאם.

לא, אנחנו נדווח ללקוח. מקובל עלינו לדווח ללקוח, לא פומבי.

הדיווח ללקוח היום לפי תקנות הדוחות לא מותאם ל - - -

אז מה הבעיה לכתוב פה?

זה דורש תיקון, זה כאילו לעשות תיקון פעמיים בתקנות הדוחות.

לא. את זה את אחר כך גם יכולה להשאיר, את לא חייבת להפנות. פה זה יישאר דיווח ללקוח.

שלא נכביד. כרגע לא נפנה ל-8א, אז נכתוב בעצם מה הדיווח שיינתן על ידי בעל הרישיון ללקוח בדיווח הרבעוני – זאת אומרת איזה סוג בטוחה.

אז נצטרך לשנות שם מביטוח לבטוחה. נעשה בעצם פעמיים את כל תקנות הדוחות.

ואם תגיעו להסכמה – כשתגיעו להסכמה על 8א - --

אם ככה אז הנוסח של תקנות הדוחות כרגע הוא לא רלבנטי.

אז לא נצביע?

זה צריך להיות תיקון אחר. אנחנו נוכל להציע נוסח. זה אמור להיות תיקון אחר. בעצם, הנוסח המוצע מציע להחליף את תקנה 16 לגמרי ונצטרך לשנות את המילים מ "ביטוח" ל "בטוחה".

אתם יודעים לעשות את זה עכשיו?

כמה דקות.

אז אנחנו מצביעים על תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות) (תיקון מס' ), התשפ"א-2021, הנוסח על שינוייו, בלי סעיף 8א. במידה ותוך חודשיים אתם לא מגיעים להסדר אז נצביע על הנוסח שהרשות מציעה.

מי בעד התקנות?




הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים - אין
התקנות אושרו.

תודה, התקנות אושרו והתקבלו. נצא להפסקה.


(הישיבה נפסקה בשעה 12:21 ונתחדשה בשעה 12:37

אני מחדש את הדיון. אז בואו נעשה סדר – על ההצבעה הקודמת אגיש רביזיה ונדון בה בשעה 13:10. אנחנו כן נכניס את סעיף 8א אחרי שהוסכם כאן.

תקנות הדוחות יש להן השלכה ישירה על כך. יש לנו כרגע שני נוסחים.

אז אנחנו חייבים לפתור את זה קודם. אז אני חוזר חזרה לתקנות הקודמות – ב8א רק להוריד את הסיפה. נכון? זאת אומרת – לעצור איפה?

"...וכן מאפיינים הקשורים לפעילות התאגיד לעניין הבטוחות". בלי, בעצם – "בין היתר בהיבטים של...".

בלי "בין היתר בהיבטים של מספר הלקוחות ושווי הנכסים המנוהלים".

זה משאיר את זה קצת יותר פתוח. ננסה לעשות חשיבה כאן מה יכול לעבוד.

בסדר. ואתם תבואו לדווח לוועדה.

אז אם ככה אנחנו נשארים עם הנוסח המקורי שהגשנו לוועדה, של תקנות הדוחות. אני קוראת:

תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות) (תיקון מס' ), התשפ"ב-2021

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 27ג ו-42 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 1 1. בתקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות), התשע"ב-2012 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 -

(1) אחרי "אתר הפצה" יבוא:
""בטוחה" – כהגדרתה בתקנות הביטוח;"
(2) אחרי "שווי נכסים מנוהל" יבוא:
""תקנות הביטוח" – תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח), התש"ס-2020.".

זה רק תיקון ההגדרות בהתאם למה שעשינו בתקנות הביטוח. אני ממשיכה:

החלפת תקנה 16 2. במקום תקנה 16 לתקנות העיקריות יבוא:
"בטוחה 16. מנהל תיקים יכלול בהערת שוליים בדוח גילוי בדבר אחריותו לקביעת בטוחה, וכן הפניה לדיווח שעשה לפי תקנה 8א לתקנות הביטוח; הרשות תפרסם נוסח לדוגמה לגילוי האמור באתר האינטרנט שלה.".

התיקון הבא הוא רק שינוי נוסח מ "ביטוח" ל "בטוחה".

תיקון תקנה 31 3. במקום תקנה 31 לתקנות העיקריות יבוא:
"פרטים בדבר בטוחה 31. פרטי הבטוחה כמפורט בתקנה 8(א) לתקנות הביטוח.

אני אבקש להוסיף כאן רק תיקון לתוספת הראשונה, שהיא למעשה הטופס, המראה של התקנות, ושם יש פירוט של הדיווח שעד היום היה צריך לדווח. אז מה שאני אבקש זה למחוק מהטופס את ההתייחסות לביטוח כי מעכשיו לא יהיה עוד צורך:

בתוספת הראשונה במקום המילים "ביטוח", "שם המבטח", "תקופת הביטוח", "פרטי הבנק שנתן ערבות בנקאית ותוקפה", "קיומו של פיקדון או פיקדון ניירות ערך למשמרת", "שם ופרטי עורך הדין או רואה החשבון הנאמן", "אירועים בעלי השפעה מהותית על שירות ניהול תיקים" – יימחקו.

אני מבקש שעודד אופק ידבר בשמנו להערות לנוסח.

אנחנו מבקשים, בשים לב לנוסח הזה של סעיף 8א אולי להציע נוסח דומה מאוד אבל עם סעיף קטן - - -

אתה מחזיר אותי עכשיו לתקנות הקודמות?

הוצע כעת נוסח חדש. אני מייד אחזור גם לכאן. אנחנו נבקש שהתוספת שתבוא היא: "...וכן סוגי ומאפייני הבטוחות", ולא התוספת שהרשות הציעה. אנחנו חושבים שבנוסח הזה מקבלים את כל מה שנדרש, יהיה גילוי לסוגי ומאפייני הבטוחות בלי האמירה האמורפית הזאת שקשה להבין אותה – "מאפיינים הקשורים לפעילות התאגיד לעניין הבטוחות". זו הערה ראשונה.

ההערה השנייה כן נוגעת לתיקון בתקנות הדוחות שמוצע כאן – לעניין גילוי בדבר אחריותו לקביעת הבטוחה בסעיף 16, אנחנו חושבים שהאחריות קבועה בדין, לא צריך לתת גילוי לגבי כך שאני אחראי. זה ברור שאני אחראי – זו ההוראה. לכן היינו מבקשים להחליף את זה ב "גילוי בדבר הבטוחה שקבע", ואז – "...וכן הפנייה לדיווח שעשה לפי 8א".

אז קודם כל התייחסות לזה.

אני מעדיף להישאר עם הנוסח כאן כי נראה לי שהנוסח החדש ישלול את האפשרות לגילוי למשל של שיעור הבטוחות שלי דווקא היה נשמע מאוד הגיוני.

אני כרגע על הדיווח, על 16.

זה מבחינתנו בסדר.

עכשיו 8א.

כשמשנים נוסח שקשור למאפיינים הקשורים לפעילות התאגיד זה עדיין פותח פתח – למשל הפתרון שהצעת של שיעור הבטוחות. אני רוצה להבין יותר ממנהלי התיקים איפה הבעיה אתו. אם נתייחס רק לסוגי ומאפייני הבטוחות זה אומר שאולי לא תוכל להיות זיקה למה שיש באותו תאגיד. כדי להבין את הבטוחה אתה צריך להבין גם מה עושה התאגיד. אז לדעתי עדיף להישאר עם הנוסח של "מאפיינים הקשורים לפעילות התאגיד לעניין הבטוחות". אנחנו נקיים על זה שיח כי ברור לנו שיש כאן סוגיה. כמו שאמרנו – גם ננסה להגיע לסיכום ובכל מקרה נדווח לוועדה.

אדוני, אני חושב שאנחנו בכל זאת - - - גם לפי הנוסח המוצע עכשיו. אני מציע שבכל זאת נשב חודשיים וננסה להגיע לפתרון - - -

אבל הנוסח פה - - -

לא, לא טוב. לא טוב. זה פלסטר על פלסטר. אני אסביר למה. לגבי הנושא של האחוזים, כמו שהסברתי קודם – יבוא גוף גדול שיש לו הרבה כסף ובאחוזים גדולים הוא יוכל לעשות ביטוח בהיקף גבוה מאוד ואז לצאת בפרסום לציבור על כך. לכן הוא יכול לחסל כך את כולם והוא יגרוף את כל השוק. זה לגבי האחוזים, ולכן אנחנו מתנגדים לזה.

אבל לפי מה שאני שומע ממך אתה לא תגיע אתם לסיכום בחיים, כי אתה כרגע לא מוכן לפרסם שום דבר.

נגיע, ננסה למצוא פתרון.

אבל אתה כרגע לא מוכן לפרסם שום דבר.

כרגע, נכון להיום – כלום לא מפורסם. אז אם מחליטים בכל זאת לפרסם – אז את זה מפרסמים?

אז אתם מקבלים כאן משהו שמזמן הייתם צריכים לקבל – את האלטרנטיבות, ואת הגמישות ואת היכולת לעבוד. מצד שני צריך לאזן את זה איך שהוא. אני מסכים שהנושא של שווי הנכסים ומספר הלקוחות לא יכול להיות כאן בפנים, אבל דברים אחרים – כן, וביטוח ביחס לשווי התיק – זה לי נראה משהו מאוד מאוד סביר, אבל אני הולך אתך ואני אומר: לא בטוח, אני לא יודע. לכן אנחנו נשאיר את הסעיף כמו שהרשות הציעה, שזה בעצם רק בלי הסיפה: "...וכן מאפיינים הקשורים לפעילות התאגיד לעניין הבטוחות", ונצביע עליו ככה אחרי הרביזיה.

לגבי תקנות הדיווח – לא נצביע עליהן כרגע, נצביע אחרי הרביזיה ולכן נעבור קודם לכן לסעיף הבא שעל סדר היום.

אני רק רוצה להיות בטוח שאנחנו כן נכלול את סוגי ומאפייני הבטוחות, כי על זה יש הסכמה – "לעניין ביטוח – גם את שם המבטח, סוגי ומאפייני הבטוחות וכן מאפיינים הקשורים..." - -

כן, כן.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:50 ונתחדשה בשעה 13:30.)

אנחנו נעבור להצבעה על הרביזיה, על מנת לבדוק מה אנחנו עושים בסוף עם סעיף 8א. מי בעד הרביזיה? מי נגד?

הצבעה

הרביזיה התקבלה.

הרביזיה התקבלה. אנחנו חוזרים ל 8א. אני מבקש לקרוא את הסעיף.

- - -

אני אקרא מחדש, היה כאן הבדל בנוסח:
"דיווח פומבי 8א
בקבלת רישיון לפי החוק ידווח תאגיד מורשה לציבור באתר ההפצה את האמור בתקנה 8א(1) ו-(4), לעניין ביטוח – גם את שם המבטח, סוגי ומאפייני הבטוחות, וכן מאפיינים הקשורים לפעילות התאגיד לעניין הבטוחות".

אז עכשיו אני מצביע על כל התקנות מהתחלה.

יש לי הצעה אחרת לאותו נוסח. אנחנו מבינים שבכל זאת הנוסח כאן הולך להיות אז מה שנבקש: "בקבלת רישיון לפי החוק ידווח תאגיד מורשה לציבור באתר ההפצה את האמור בתקנות 8א(1) ו-(4). לעניין ביטוח – גם את שם המבטח וסוגי הבטוחות". וזהו. אם אנחנו מוסיפים את "המאפיינים הקשורים לפעילות התאגיד" זה מתחיל להיות פתוח לפרשנות.

אבל בסוף אתם תקבלו מהם דרישה מפורשת של מה צריך.

אז לכן אני אומר: סוג הביטוח, חברת הביטוח והבטוחות. זהו. כלומר, לעצור את הסעיף במילה "בשם המבטח". בלי שלוש השורות האחרונות.

בלי המאפיינים של פעילות התאגיד? לא.

לא. הניסיון נחמד, אבל – לא. כי בעצם ברגע שאתה כותב את זה אי אפשר להכניס אפילו את הנושא של היחס של הבטוחה אל מול המחזור.

אמרנו שזה יגרום נזק.

ואתה בעצם מוריד את הכול, זאת אומרת – הם לא יכולים להכניס שום דבר.

אמרנו שזה יגרום לנזק.

אבל אני אומר לך שזה לא יגרום לנזק, ובכל מקרה, כפי שקבעתי וכפי שאני מבקש – שהרשות תבוא לוועדה ותדווח מה בסוף סוכם על הדיווח, ובמידה ואנחנו נראה שזה פוגע, אז אנחנו נעצור את זה.

אז אני מצביע על הצעת תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות) (תיקון מס' ), התשפ"א-2021, כולל סעיף 8א כפי שתיקנו אותו, בלי הסיפה.

הצבעה

התקנות התקבלו.

התקנות אושרו.

תודה רבה הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:45