פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



10
ועדת הכספים
08/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 144
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ד' בכסלו התשפ"ב (08 בנובמבר 2021), שעה 12:00

הצעת בקשה לאישור השקעה בחברת נצר השרון בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ניר אורבך
ינון אזולאי
מאיר יצחק-הלוי
יעל רון בן משה
נירה שפק

ירדן רובינוב - רפרנטית צוות ביטחון וקניין רוחני, החשב הכללי, משרד האוצר

יגאל גוטשל - רפרנט הגנת הסביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר

נדב דישון - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ניצן כורש - רכזת תקשורת ותע"שיות ביטחוניות, רשות החברות הממשלתיות

דולב פלוס - רפרנטית תקשורת ותע"שיות ביטחוניות, רשות החברות הממשלתיות

יפתח נאור - מנכ"ל, נצר השרון

דקלה בטאט - רו"ח, מנהלת כספים, נצר השרון

שיר שפר להד

טמיר כהן

אירית שלהבת



הצעת בקשה לאישור השקעה בחברת נצר השרון בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975

אני פותח את הישיבה. הסעיף השני בסדר היום הוא בקשה לאישור השקעת הון מניות בחברת נצר השרון בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975. מי מציג את הסוגיה?

שלום, שמי יפתח נאור, מנכ"ל חברת נצר השרון ואשמח להציג את הנושא. שלחנו מצגת ויעזור לנו אם תוכלו להעלות אותה. נמצאת אתי כאן דקלה בטאט, מנהלת הכספים של חברת נצר השרון, ונמצאים גם ירדן רובינוב מן החשב הכללי ודולב פלוס מרשות החברות.

אנחנו דנים היום באישור השקעה בהון המניות של החברה בגין התקציב השוטף. אסביר מה זה אומר התקציב השוטף – זה בעצם התקציב השנתי לשנת 2021. אנחנו בנובמבר ואנחנו מדברים על התקציב של שנת 2021. זה סכום שתוקצב ומבקשים לאשר היום את התקציב ואת ההשקעה בהון המניות של החברה.

אסביר ואציג את הרקע. אומר גם רקע כללי על החברה ומה אנחנו עושים, אז אולי תבינו את הקונטקסט השלם של התקציב השוטף במסגרת הזאת.

נצר השרון היא חברה ביטחונית, חברה ממשלתית. נצר השרון החלה את פעילותה בשנת 2016, היא תע"ש לשעבר. החברה הוקמה בשנת 2016, כאשר הפעילות העסקית הועברה לתע"ש מערכות. לימים תע"ש מערכות נמכרה לאלביט, בשנת 2018, ואצלנו בנצר השרון נשארו פעילויות מסוימות שלא הועברו לתע"ש ושלא נמכרו. בהתאם לוועדת השרים לענייני הפרטה הפעילויות האלה הן בעיקר הטיפול בבעיות הסביבתיות ובקרקעות המזוהמות ובמים המזוהמים שהשאירה תע"ש במשך הרבה מאוד שנים. תע"ש, כידוע, החלה לפעול בשנות הארבעים. במשך שנים רבות לא הייתה מודעות לנושא הסביבתי, הקרקעות זוהמו, המים זוהמו. הפעילות שלנו היא בעיקר לטפל בהיבטים האלה בכל מפעלי תע"ש.

אנחנו חברה שמתוקצבת באופן מלא על ידי המדינה. היום אנחנו מדברים על התקציב השוטף, שזה התקציב השנתי, ופרט לכך יש לנו תקציב של פרויקטים, ונדבר עליו עוד מעט, תקציב שכבר אושר בעבר.

מי שאחראי עלינו הוא שר הביטחון, ושר האוצר כמובן, כי זו חברה ממשלתית.

הדבר החשוב ביותר להבין על הפעילות שלנו ועל חשיבותה זה שאנחנו חברה ביטחונית עם הרגולציה הספציפית של חברה ביטחונית. זה מאפשר לנו לבצע פעילות סביבתית של שיקום קרקעות, טיפול בקרקעות ובמים בתוך המפעלים הביטחוניים הפעילים של תע"ש, שזה דבר שהוא חריג, אבל זה מאפשר לנו לבצע את הפעילות הזאת, לצד כמובן הניסיון המקצועי שיש לנו בטיפול בכל התחומים הללו.

אתם בעצם מבצעים פעילות סביבתית לחברה פרטית?

לא, אנחנו חברה ממשלתית.

אני מבין, אבל תע"ש הופרטה.

תע"ש הופרטה. למה בעצם צריך לבצע פעילות סביבתית בתוך המפעלים האלה? נעבור לשקף הבא וזה יעזור לנו להסביר את זה. בעצם מפעלי תע"ש כולם מזוהמים. לא יכולים להשאיר זיהומים כך בתוך המפעלים הללו. הזיהומים האלה, קודם כול, גורמים סכנה לאדם.

את זה אני מבין, אבל תע"ש היום היא חברה פרטית.

אנחנו לא עושים את זה עבור תע"ש. אנחנו עושים את זה במקומות שבהם הם עובדים אבל זה לא עבורם, בסופו של דבר זה עבור המדינה. למה זה עבור המדינה?

הולכים לבנות שם אלפי יחידות דיור.

אני מבין שחברה ממשלתית יכולה לבצע עבודות כאלה במקומות שבהם כבר לא קיימים מפעלים של תע"ש שפונו שם, בקרקעות שבהן עתידים לבנות כל מיני פרויקטים. אבל לפחות ממה שאני מבין ממך, אלא אם כן אני לא מבין נכון, אתם עושים את הפעילות הזאת גם בטיפול בזיהומים השוטפים של תע"ש היום?

אנחנו עושים את הפעילות הזאת במפעלי תע"ש השונים עבור שתי מטרות. מטרה אחת היא על מנת שהמדינה תוכל בסופו של דבר להעביר את תע"ש מתע"ש השרון – זה הפרויקט המרכזי, תיכף נגיע אליו – אל רמת בקע, כך שבסופו של דבר אפשר יהיה לבנות שם כ-36,000 יחידות דיור, זה פעילות אחת במתחם אחד. גם בטירת הכרמל, היכן שתע"ש יושבת, יש תוכנית להעביר את המפעל בטירת הכרמל ליקנעם וגם שם ייבנו דירות. אלה שני פרויקטים מרכזיים שמייצרים יחידות דיור למדינת ישראל. אנחנו פעילים ועושים פעילות עדיין כשתע"ש נמצאת שם בשביל לחסוך בזמן, בשביל לקדם את לוחות הזמנים. זו בעצם המטרה.

הבנתי. כלומר הפעילות השוטפת של תע"ש בעצם ממשיכה.

תע"ש ממשיכה בפעילותה העסקית.

תוצאת הלוואי של הפעילות העסקית של תע"ש היא המשך זיהום הסביבה.

ממש לא. בעבר, לפני שהייתה רגולציה, כך היה המצב. כבר שנים רבות יש רגולציה מחמירה של המשרד להגנת הסביבה וזה לא קורה יותר. אנחנו מדברים על בעיות העבר שצריך לתקן אותן ולנקות אותן.

רק כדי לדייק, כשמדברים על המשך הפעילות של תע"ש, זה לא תע"ש, כי תע"ש היא נצר השרון, אלא החברה החדשה שבאה במקום תע"ש, שהיום זה אלביט.

אגיד מה אנחנו עושים ותיכף גם נשלים את התשובה. זו הפעילות שלנו: חקר ושיקום קרקע – חקר קרקע מזוהמת במתחמי תע"ש. כמובן שלפני שעושים שיקום צריך לעשות חקר קרקע, לראות מה המזהמים שיש שם, להכין תוכנית שיקום. לא ישר משקמים אלא קודם כול לומדים את המצב, שזו פעילות מורכבת כשלעצמה. שיקום של קרקעות תע"ש; טיפול במים מזוהמים של תע"ש, ובחלק מן המקומות יש גם מי תהום מזוהמים, בתע"ש השרון ובגבעון; פינוי מבנים – באותם מקומות שצריך לפנות את המפעלים של תע"ש צריך לפנות את המבנים, שגם הם מבנים מזוהמים וגם עליהם נדרשת פעילות מיוחדת שיש לנו את המומחיות בה; בנוסף אנחנו גם מטפלים בגמלאים של תע"ש, בבעיות שיש לגמלאים, בשכר של גמלאים – זה נשאר בטיפולנו; ותביעות של תע"ש – תע"ש נמכרה ללא מחויבויות עבר לתביעות. בעצם אנחנו נכנסנו בנעלי תע"ש הישנה ומטפלים בכל התביעות שישנן, תביעות בנושאים של סביבה ובנושאים של עובדים וארנונה ומגוון שלם של תביעות, בזה אנחנו מטפלים. יש לנו פעילות מגוונת שמוצגת כאן.

נעבור לשקף הבא. אנחנו פועלים במפעלי תע"ש ברחבי המדינה: בטירת הכרמל עושים חקר מי תהום וחקר קרקע מזוהמת; בגבעון; בשטח 209 – אלה שני מפעלים פעילים של תע"ש, שם אנחנו עושים את הפעילות הזאת לא בשביל למכור את הקרקע בסופו של דבר, כי אלה מפעלים שמתוכננים להישאר, אלא בשביל לוודא שאפשר לחיות עם הזיהומים או שצריך לטפל בהם, גם בגבעון וגם בשטח 209.

אם אני מבין נכון, מתישהו הפעילות של החברה אמורה להיפסק.

בסוף שנת 2022.

תיכף אסביר את זה.

תקציב שוטף, שמדברים עליו היום, ותקציב פרויקטים, שאושר בוועדת הכספים בעבר, בשנת 2018. מתוך ה-153 מיליון שקל, יש לנו הסכמי מימון על 52 מיליון שקל, מזה כרגע אנחנו פועלים. אנחנו צריכים לבצע את הפרויקטים שנכללו באותה מסגרת תקציבית, שהם פרויקטים צבועים של אותם 153 מיליון שקל.

כאשר נסיים את הפרויקטים האלה המדינה תצטרך להחליט מה היא עושה עם החברה, האם היא רוצה לתת לה סכומים נוספים על פי החלטת ועדת השרים לענייני הפרטה מבחינת מטרות החברה, מה שנקבע לה, שיש לה את הסמכויות להמשיך ולטפל. אנחנו כמובן תלויים בתקציבים נוספים. כרגע התקציבים שיש לנו הם 153 מיליון שקל שכבר אושרו לפרויקטים ותקציב שוטף שאנחנו מדברים עליו היום. אבל כמובן המשך התקציבים מבחינתנו חשוב מאוד. זה החלטה של המדינה, לא שלנו. אנחנו כמובן חושבים שאנחנו יכולים וסומכים על עצמנו שנוכל להמשיך הלאה באותה פעילות. כרגע אנחנו מדברים על 153 מיליון שקל, שזה תקציב שיסתיים כאשר נסיים את אותם פרויקטים בשנת 2022, וב-2023 את מה שנשאר.

אנחנו פועלים בכל מפעלי תע"ש ברחבי המדינה. הפרויקט החשוב ביותר שלנו זה תע"ש השרון. שם יש לנו ארבעה פרויקטים. אולי קודם נבין את הנושא של תע"ש השרון ואת חשיבותו. מדובר על מתחם של 6,000 דונם במרכז הערים רמת השרון, הוד השרון והרצליה, אזור ביקוש מרכזי מאוד. מתוכנן לבנות שם 36,000 יחידות דיור. כמובן שללא הפעילות הסביבתית שאותה אנחנו מבצעים, ונמשיך לבצע, בתע"ש השרון אי אפשר לבנות שם כלום. על קרקע מזוהמת אסור לבנות. זה אומר שאנחנו צריכים להשלים את הפרויקטים שאנחנו מבצעים כיום. אלה הפרויקטים. את חלקם כבר ביצענו: מחפורות במלבין ביצענו, פרויקטים אחרים אנחנו מבצעים בימים אלה ונמשיך לבצע בשנים הקרובות, בשנת 2022 ו-2023, והם פרויקטים חשובים מאוד. זה כמובן חלק מן התקציב, לא הכול. עדיין אין כאן תקציב לשיקום קרקע ולפינוי של כל המבנים. המדינה תצטרך להחליט מתי ואיך היא מתקצבת את הפרויקטים הללו. זו הפעילות שלנו, כפי שאמרתי, פרויקט מרכזי מאוד, חשוב מאוד. את עיקר המשאבים והאנרגיות שלנו אנחנו משקיעים בפרויקט הזה.

אם מדברים על לוחות זמנים, מה עשינו מ-2019 – 2019 היא השנה שבה התחלנו את הפעילות שלנו אחרי שנחתמו הסכמי המימון עם המדינה על אותם 52 מיליון שקל, שהם חלק מן המסגרת התקציבית של 153 מיליון שקל שכבר אושרה פה.

ביצענו פרויקט של מחפורות מלבין – זה פרויקט של הוצאת מזהמים מתוך הקרקע, פסולות שהוטמנו בבורות. נמשיך הלאה: בשנת 2020 התחלנו בתכנון, ודי סיימנו השנה את התכנון ואת ההסכם על מחפורת נפיצה – זה עוד פרויקט חשוב, יש שם חשד לנפלים, למוקשים שהוטמנו שם, פרויקט חשוב מאוד שאנחנו עושים ביחד עם הרלפ"ם (הרשות לפינוי מוקשים). אנחנו בעיצומו של פרויקט חקר קרקע – הדבר החשוב ביותר שם הוא לדעת איזה מזהמים נמצאים, איפה הם נמצאים, אילו ריכוזים ומה תוכנית השיקום שאנחנו מייעדים למתחם הזה. ונושא של כתיבת התורה בפיילוט של פינוי מבנים – זה פרויקט שבו אנחנו מתקפים את השיטה של פינוי מבנים מזוהמים בתע"ש. כפי שאמרתי, מבנים מזוהמים זה פרויקט בפני עצמו שצריך לדעת איך לעשות.

כפי שאתם רואים כאן, יש לנו תוכנית עבודה. בנוסף נערך חקר קרקע במפעלי תע"ש אחרים שעשינו בשנים 2019–2020 וממשיכים ב-2021. בשנה הבאה אנחנו צריכים להמשיך בחקר ושיקום קרקע במפעלים נוספים בקריית שמונה ובנצרת עילית.

אני רואה פה שסיום הפרויקט אמור להיות בשנת 2023. בפעם שעברה שהיית פה הצהרת שזה יהיה בסוף שנת 2022. למה הפיגור?

מה שקרה בעיקר הוא שעדיין לא נחתמו הסכמי מימון המשכיים. כפי שאמרנו, קיבלנו 52 מיליון שקל ואנחנו צריכים לקבל עוד כסף. יש עדיין כספים שאנחנו מדברים עליהם עם המדינה על מנת לחתום על הסכמי מימון. אני מקווה שהסכמי המימון האלה ייחתמו בהקדם ואז נוכל להמשיך.

כלומר אם לא ייחתמו הסכמי המימון האלה אולי תגיע גם ל-2024 ו-2025.

אני מניח שהם ייחתמו.

אם עד עכשיו הם לא נחתמו אז כנראה יש בעיה.

אני כנציגה של החשב הכללי אומרת שהסכם המימון הזה נמצא כרגע בחשב הכללי. אנחנו בוחנים אותו. יש כמה דברים שאנחנו רוצים להשלים.

זה מתעכב למעלה משנה לפחות, אם לא יותר.

זה התעכב במהלך השנה האחרונה. הצפי הוא שזה ייחתם ברבעון הקרוב.

את מבינה שכל יום שאתם לא חותמים זה עוד הוצאה כספית.

אנחנו מבינים את זה ואנחנו לוקחים את זה בחשבון. חשוב לציין שהעיכוב לא נובע סתם, הוא נובע מכך שאנחנו מבינים שההסכם שעומד להיחתם על 70 מיליון שקל, כרגע הבקשה היא ל-100 מיליון שקל, זה יתרת הסכום מתוך ה-153 מיליון שקל, זה סכום גדול מאוד שמצריך בקרה ושיתוף פעולה בין משרדים רבים: המשרד להגנת הסביבה, משרד הביטחון, משרד האוצר.

אתם רואים את היעד שלהם, של שנת 2023, כיעד סופי לפי הצפי? הם מחכים לכם בעצם.

הם מחכים לנו. כל עיכוב שלנו מעכב אותם בהוצאה לפועל של הפרויקטים.

אתם מודעים לכך ואתם יודעים שזה כבר עוכב בשנה ואתם כמעט בטוחים שבאמת תעמדו בזה כדי שבשנת 2023 זה יהיה הפעם האחרונה והפרויקט הזה סוף-סוף יסתיים.

אנחנו לוקחים את זה בחשבון. חשוב לציין שהעיכוב נובע עקב הקמה של מנגנון בקרה וליווי שמצריך שיפור כדי ללוות את החברה. זה לא עיכוב סתם.

האם נשב פה בשנה הבאה ונשמע אותן תשובות?

לגבי הפרויקטים, אנחנו מעריכים שזה ייחתם לקראת ינואר הקרוב.

מה גורם להערכה שלכם שזה באמת יהיה בינואר, בשונה מהערכות קודמות?

אנחנו כרגע מקימים את המנגנון שילווה את החברה ויבצע את הבקרה בצורה טובה יותר.

עד עכשיו לא עשיתם את זה?

לא. אנחנו עושים את זה. אלך צעד אחד אחורה כדי להסביר על נצר השרון. צריך להבין שזו חברה שהיא לא זרוע ביצוע של אף משרד.

זו השאלה: למה היא לא זרוע ביצוע? זאת אותה שאלה ששאלנו קודם. הרי אתה בא בכל שנה, אז למה הם לא זרוע ביצוע?

זו שאלה מקסימה.

בדיוק אותה שאלה ששאלנו בדיון הקודם היום, כאילו אנחנו באותו דיון.

החברה היא לא זרוע ביצוע. לפי ההיסטוריה של החברה היה מתבקש שהיא תהיה זרוע ביצוע של משרד הביטחון. משרד הביטחון כרגע לא לוקח בעלות על החברה והיא מתנהלת ישירות תחת החשב הכללי. זו גם הסיבה שהמימון הוא דרך הסכמה - - -

אתם בעד שהם יהיו זרוע ביצוע?

כן, ברור.

ומשרד הביטחון נגד?

השאלה אם הוא בחן. לא בטוח שהוא נגד. לא שמענו את העמדה של משרד הביטחון. חיפשתי. אין.

לעומת הדיון הקודם, כאן החברה מתישהו צריכה להפסיק את פעילותה, זה ייעודה בעצם, ולכן פחות חשוב לי האם זה זרוע ביצוע או לא זרוע ביצוע. אם אתם יודעים לתת את המעטפת המימונית כדי לאפשר לחברה לפעול זה פותר את הבעיה. במידה ולא, תגידו ואז אנחנו כאן נבקש בכל זאת מן הממשלה לשקול להפוך את החברה לזרוע ביצוע כדי שהדברים יתחילו להתבצע. השאלה אם אתם אומרים שבינואר אנחנו עומדים בזה.

העיכוב נובע מכך שההתנהלות כפי שבוצעה כרגע, נצר השרון היא תחת החשב הכללי בבקרה וליווי, כשבעצם זה פרויקטים ענקיים, שמערבים את כל מה שקשור לקרקע והמשרד להגנת הסביבה, את משרד הביטחון.

את כל הבעיות אני מבין. השאלה היא איך את יודעת שבינואר אתם פותרים אותן.

כרגע אנחנו מתקדמים יפה מאוד עם הקמת המנגנון. אני לא צופה שתהיה בעיה. המנגנון זה ועדת היגוי שתורכב מכלל הנציגים של המשרדים.

הוועדה מבקשת לקבל דיווח גם מן החברה וגם מן החשב הכללי כאשר הפתרון הזה יושג. אם הפתרון לא יושג אני לא יודע איך נאשר הקצאת מניות נוספת בשנה הבאה כי בעצם בכל פעם אנחנו מושכים ומושכים ומושכים, וחבל.

זה נכון. אני מסכים שצריך לתת את הסכם המימון הזה כמה שיותר מהר, כדי שנוכל להמשיך לעבוד. צריך גם לקחת בחשבון, גם כאן המדינה מתישהו צריכה להחליט, ולדעתי בהקדם, מה הלאה, כי עדיין הבעיות ברמת השרון ובמקומות אחרים לא נפתרו. התקציב של 153 מיליון שקל מטפל רק בחלק מן המקרים. אנחנו מחכים כמובן לראות איך זה יתפתח הלאה מבחינת הפעילות של החברה מעבר לשנת 2023 על פי התקציבים שיהיו.

אני מבקש שתסביר על השינויים בתקציב השוטף.

אני רוצה לדייק. כל הזמן מתייחסים פה לשנים 2022 ו-2023 ואומרים שהחברה מסיימת את פעילותה.

ה-153 מיליון שקל יישארו לכם. לא סוגרים, לא פושטים רגל, הכול בסדר.

לא הורגים את החברה, אל תדאגו.

התאריכים האלה, של 2022 ו-2023, מתייחסים רק לפרויקטים המבוצעים היום על ידי החברה.

זה ברור לגמרי. לא סוגרים אתכם ב-2023.

להערכתנו גם המנכ"ל ימשיך, הוא טוב, הכול בסדר.

אנחנו בעד לסגור את זה ושיהיה שלום עולמי ונשתול פרחים ויהיו כלניות, אנחנו בעד.

זה מה שנצר השרון עושה, שותלת פרחים וכלניות סביב הבניינים.

אבל היא עושה את זה בלי שלום עולמי.

התקציב השוטף מורכב מפעילות של החברה. שכר עבודה – אנחנו בסך הכול 10 עובדים; יועצים ונותני שירותים.

ברכות לעובד החדש שנכנס, בשנה שעברה היו 9 עובדים ועליתם בעוד אחד.

מחשוב; ביטוחים. בעצם זה תקציב הנהלה וכלליות די קלאסי של חברה בסדר הגודל שלנו.

אני רואה שהוצאות מחשוב לא היו לכם בשנה שעברה ועכשיו יש לכם. מה הוספתם?

עד שנת 2020 המחשוב ניתן בצורה מסוימת על ידי אלביט, תע"ש מערכות. כרגע עשינו הסכם חדש עם חברה ומכניסים את זה בצורה יותר רצינית ונכונה, אז זה סכום שהופיע השנה.

כפי שאתם רואים, יש קצת שינויים בין הסעיפים, הביטוחים קצת ירדו, השכר והנלוות הוא אותו דבר. בעצם ההוצאות שלנו די קבועות, בסדר גודל של 8.5 מיליון שקל. אנחנו לא ממצים את כל הסכום, רואים שיש כאן קיזוזים משנה קודמת אז הסכום כמובן מתקזז. השנה הסכום הוא 466,000 שקל שקוזזו.

כמה יועצים ונותני שירותים יש לכם?

סדר גודל של כעשרה – רואה חשבון, עורך דין, יועצים בתחום הקרקע, בתחום הביטוח, בתחום הבטיחות. ויש גם משתנים – כאלה שבאים למשימה.

זה כמעט חופף את שכר העובדים.

אכן הסכום דומה. אלה הסכומים שאנחנו מוציאים. כפי שאמרתי, זה עורכי דין, רואה חשבון.

מה קרה בביטוחים? מצאתם סוכן ביטוח טוב יותר שהוריד לכם את המחיר בשני-שלישים?

לא, זה עניין טכני.

אלה ביטוחים שקשורים לפעילות שלנו. בשנת 2020 הוספנו ביטוח שהיה קשור לפעילות הסביבתית שלנו, זה ביטוח יקר מאוד בדרך כלל. השנה בגלל שהמחצית הראשונה של השנה הייתה מיועדת לתכנון אז הביטוח הזה לא נדרש. זה אותו סוכן ביטוח.

חברים, יש שאלות?

שאלתי שאלות תוך כדי. רק לגבי עניין הזרוע הביצועית – אנחנו לא מבינים את זה, לא עכשיו ולא מקודם. לא נכון שזה ימשיך להיות כך. בישיבה הקודמת הרב גפני אמר להם שהם לא יכולים להמשיך להיות כמקבצי נדבות. אם זו חברה ממשלתית וסומכים עליה – שתהיה זרוע ביצועית, נגמר הסיפור. לא צריך לבוא בכל שנה. זה יותר נכון, יותר ראוי. היה את זה גם קודם עם פארק אריאל שרון וגם עכשיו.

יש הבדל משמעותי מאוד בין ההצגה כאן להצגה שם. מבחינת השקיפות והרצינות באמת כל הכבוד לכם על ההצגה.

בוודאי בהשוואה לדיון הקודם, כשאנחנו רואים כאן את הפירוט של הפרויקטים ואת פירוט שורות התקציב – זו השקיפות שאנחנו רוצים לראות, שתאפשר לנו לקבל החלטות.

אגב, כל המחמאות האלה, זה לא אומר שאתם מקבלים בונוס.

זה רק אומר שהיה דיון לא טוב קודם.

זה רק אומר שכאשר הייתם בפעם שעברה אצל הרב גפני למדתם לקח והפקתם לקחים טובים.

אני מעלה להצבעה את הבקשה לאישור השקעה בחברת נצר השרון בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975 בסכום של 8,033,805 שקלים. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
הבקשה לאישור השקעה בחברת נצר השרון בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975 אושרה.

הבקשה אושרה. תודה רבה.

אני מבקש לקבל את הדיווח ברגע שהבעיה בין החשב הכללי לבין החברה תוסדר.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:40.