פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת הכנסת
04/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 36
מישיבת ועדת הכנסת
יום חמישי, כ"ט בחשון התשפ"ב (04 בנובמבר 2021), שעה 23:15

תיקון להחלטת ועדת הכנסת בעניין סדרי הדיון המיוחדים על הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת.

חברי הוועדה: ניר אורבך – היו"ר
בועז טופורובסקי – מ"מ היו"ר
אחמד טיבי
יבגני סובה
עידית סילמן
יצחק פינדרוס

ינון אזולאי
אופיר אקוניס
דוד ביטן
ולדימיר בליאק
איתמר בן גביר
משה גפני
מיכל וולדיגר
מיקי מכלוף זוהר
מאיר יצחק-הלוי
עופר כסיף
אופיר כץ
יריב לוין
נעמה לזימי
אמילי מואטי
מיכאל מלכיאלי
אבי מעוז
אורית מלכה סטרוק
אוסאמה סעדי
מנסור עבאס
מאיר פרוש
שלמה קרעי
שמחה רוטמן
יעל רון בן משה
נירה שפק

שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
השר במשרד האוצר חמד עמאר
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק

ארבל אסטרחן
שלומית
איל

נועה בירן-דדון

רונית רבי






תיקון להחלטת ועדת הכנסת בעניין סדרי הדיון המיוחדים על הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת

ערב טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. היום יום חמישי, ט' בחשוון התשפ"ב. על סדר-היום: תיקון להחלטת ועדת הכנסת בעניין סדרי הדיון המיוחדים על הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת. מונחת בפניכם הצעת ההחלטה. אני אקריא אותה, ואחר כך נעשה דיון, ונעבור להצבעה.

אני מבקש גם התייחסות של היועצת המשפטית אם אפשר לכנס את הוועדה בזמן שיש רוויזיה על אותו חוק, כשאנחנו לא יודעים אם זה נתקבל, לא נתקבל, אולי נמשוך, לא נמשוך.

בסדר גמור, קיבלתי, חבר הכנסת אזולאי.

אין בעיה. אני רוצה לשמוע את היועצת המשפטית.

אנחנו רוצים לקבל. מה זה קיבלת?

אני סומך עליך כיושב-ראש ועדת הכנסת. אני לא סומך עליך כיועץ משפטי.

אנחנו גם רוצים לשמוע.

קיבלתי את הבקשה שלך. ואני אבקש עכשיו מהיועצת המשפטית - - -

שתסביר.

אה, תודה רבה.

אני מבקש רשות דיבור.

רגע.

כזכור, בזמנו התעוררה כאן השאלה אם ועדת הכנסת יכולה לקבוע סדרי דיון מיוחדים במקביל לכך שהוועדה שמטפלת בהצעת החוק דנה בהצעת החוק, ועדיין לא אישרה אותו. היועצת המשפטית לכנסת הוציאה איזשהו מכתב שמבהיר שלא נכון לפעול כך, ועל ועדת הכנסת להתכנס רק אחרי שהוועדה סיימה להכין את הצעת החוק. ואז באמת יודעים כמה הסתייגויות יש, מה שמשפיע על הסמכות ועל תוכן ההחלטה של ועדת הכנסת בעניין קביעת סדרי דיון מיוחדים.

השאלה שנשאלה פה כעת על ידי חבר הכנסת אזולאי, נשאלנו אותה כבר קודם. האם אחרי שוועדת הכספים החליטה, אבל יש בקשה לרוויזיה, האם ועדת הכנסת יכולה בכל זאת לדון בסדרי דיון מיוחדים, והתשובה הייתה שהדבר אפשרי.

את זה אני יודע, הוא אמר לי. אני מבקש לדעת את הנימוק. אם אני יודע שיש לי עכשיו רוויזיה שם ואני עכשיו אמשוך לכם 30 הסתייגויות, מה תעשו במקרה כזה? אני לא צריך להפעיל אולי בכלל את סעיף 98, אז על סמך מה אתם הולכים? ואתם מקיימים לי דיון תוך כדי, כשעדיין לא הסתיים שם הדיון. אני חושב שזה לא נכון, לא ראוי.

ואת יודעת מה, גברתי היועצת המשפטית, אני חושב, במחילה ממך, שזה אולי גם לא מכובד, זה זלזול בחברי הכנסת, בפעילות הפרלמנטרית שלהם. כי אני יודע ששם יש עכשיו דיון, והחלטנו נגיד למשוך את הכול, מה תענו לי על זה? למה אני צריך את 98? אני מגיע לשם ואומר לכם: עד 23:40 כשיהיה שם הדיון אני מושך את כל ההסתייגויות, אז למה צריך את 98?

למשוך אפשר תמיד. ברגע שיש החלטה של ועדת - - -

אבל אני שואל למה לקיים דיון לפני שאנחנו עושים?

אנחנו בשלב שוועדת הכספים כבר החליטה. והרי כל - - -

היא לא החליטה, זה העניין. היא לא החליטה.

לא החליטה, מה זאת אומרת? אז גם - - -

זה לא מוחלט עדיין.

והרי כל ההתכנסות כאן בגלל - - -

חבר הכנסת אזולאי, תן לה, בבקשה.

בגלל שרוב חברי הוועדה, או כפי שנראה עוד מעט בהצבעות אם רוב חברי הוועדה, סבורים שיש מקום לקיצור הליכים בעניין הזה. ולכן, ברגע שיש רצון לעשות את הדבר הזה, לשבת אחרי שהוועדה הצביעה - - -

אז היא יודעת שיש רוב, שיש קואליציה ואופוזיציה, והם רוב, וזה מה שהם רוצים.

אז יאללה, בואו נלך הביתה וזהו, נסגור את הבאסטה.

אז למה עושים את הדיונים האלה בכלל? בואו לא נדבר, לא נעשה שום דבר, הם רוב וזהו, והכול מיותר.

חברים.

היועצת המשפטית, במחילה מכבודך, זאת הרמיסה של הדמוקרטיה, להגיד: אנחנו יודעים שיש שם רוב, ונגמר הסיפור.

זה מעקר את הכול.

חבר הכנסת אזולאי, חבר הכנסת אופיר כץ.

ואם פתאום יקום שם עוד חבר כנסת, יקרה כמו שקרה במליאה, מה תעשו? ויצביע משהו אחר, אז תגישו רוויזיה? כבר לא יהיה אפשר להגיש רוויזיה.

חבר הכנסת אזולאי.

אז מה? כלומר, אתם אומרים מראש - -

יכול להיות שברור שאפשר היה לקיים פה דיון - - -

- - אנחנו לא סופרים את המיעוט שבכם. זה לצחוק עלינו. גברתי היועצת המשפטית, הנימוק זה לבוא ולצחוק עלינו.

אני באמת מופתע מהטענה הזאת שלך. לפי מה שאת אומרת אין לנו למה לבוא לפה בכלל. אז למה אנחנו באים לפה?

זה ממש לא מה שאמרתי.

זה מה שאת אומרת, הם רוב, את יודעת שזה מה שהם רוצים, אז למה אנחנו באים לפה בכלל?

יש החלטה של ועדת הכספים. אנחנו לא נמצאים במצב של אי-ודאות, אנחנו יודעים כמה הסתייגויות הוגשו. הרי כל העניין פה הוא הצבעה על ההסתייגויות, זאת בעצם מהות ההחלטה. מספר ההסתייגויות שהוגשו ידוע. בכל שלב חברי הכנסת יכולים למשוך את ההסתייגויות, ואז אולי אין משמעות להחלטה.

מה זה אולי? זה אולי הדיון.

לכן אני אומר שככה את - - - האפשרות שלנו - - -

חבר הכנסת אזולאי, חבר הכנסת כץ, סליחה, סליחה, הבנו, אתם לא תשתכנעו. היא נתנה את הטיעון שלה, אנחנו עוברים עכשיו הלאה.

שיהיה נימוק הגיוני שלא מבזה אותנו כחברי כנסת ושלא צוחק עלינו בעיניים.

השתכנעת?

אני גם השתכנעתי. חבר הכנסת ינון אזולאי.

אנחנו מכבדים ואני מכבד את הייעוץ המשפטי ומכבד את גב' ארבל, היא יודעת את זה, מכבד אותה מאוד, אבל זה שהיא צוחקת עליי בעיניים היא פוגעת בי, זה לא מכובד.

לא, חלילה.

אני לא חושב שהיא צוחקת עליך בעיניים, נו, חבר הכנסת אזולאי.

זה לא מכובד. זה לזלזל. להחזיר לי תשובה כזאת זה לזלזל בי.

חבר הכנסת אזולאי, אני מכבד ומעריך אותך.

להגיד שיודעים מה הקואליציה רוצה זה להעליב את האופוזיציה.

לא מכובד.

תודה.

לא צריך אופוזיציה בכלל.

לא ציפיתי ממך לתשובה כזאת, את אדם שאני מכבד.

סליחה, חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת אזולאי, אתם תקבלו רשות דיבור. אני רוצה כרגע להקריא את הצעת ההחלטה. אני אומר מראש, אני מבקש, כל מי שמקבל רשות דיבור לתת לו לדבר ולא לקטוע. אם תקטעו אז אני גם אגביל בזמן, ואני אקצר. הרקע, ביום כ"ו בחשוון - - -

ניר, באנו מוועדה קרבית, תהיה נעים איתנו, אל תעשה לנו ככה, לא נעים, נו, באמת.

חבר הכנסת אזולאי, נו. אני רק אומר, אני לא נותן תנאים. אני אומר את זה.

אה, בסדר.

"רקע: ביום כ"ו בחשון התשפ"ב (1 בנובמבר 2021) קבעה ועדת הכנסת סדרי דיון מיוחדים לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת (להלן – ההחלטה המקורית) בקריאה השנייה והשלישית בהצעות החוק הבאות:
1. הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021 (מ/1443).
2. הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021 (מ/1443).
3. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"ב–2021 (מ/1441).
4. הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021 (מ/1443).
5. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"ב–2021 (מ/1442).

לאחר שהסתיים הדיון המשולב במליאה ואושרו בקריאה השלישית 4 ההצעות הראשונות הנ"ל, ובמהלך ההצבעות על הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, הוחזר לוועדת הכספים סעיף 60 להצעת החוק, בהתאם לסעיף 91 לתקנון הכנסת. ועדת הכספים הכינה מחדש את סעיף 60 לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, וצורפו הסתייגויות חדשות.

לפיכך קבעה ועדת הכנסת, בהתאם לסעיף 98 לתקנון הכנסת, את סדרי הדיון הבאים בקריאה השנייה והשלישית בהצעת חוק התקציב" - - -

למה לא כתוב כאן כמה הסתייגויות - - -

חבר הכנסת קרעי, אני מבקש ממך מעכשיו, תיתן לדבר, ואתה תקבל.

מה זה מעכשיו? עד עכשיו לא דיברתי מילה, סליחה, עם כל הכבוד.

אז מעכשיו אני מבקש ממך לאפשר לדבר. אתה תקבל את הזמן שלך. תן לי עכשיו בבקשה לסיים, ואל תפריע. תודה.

"בהצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, הבאים להוסיף על ההחלטה הקודמת. יודגש כי כל החלטה שנקבעה בהחלטה הקודמת, לרבות לעניין הצבעה על הסתייגויות לסעיפים המילוליים בחוק התקציב והצבעות שמיות, עומדת בעינה אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בהחלטה זו:
1. תתקיים הצבעה על לא יותר מעשר הסתייגויות לסעיף 60, כפי שתבחר האופוזיציה.
2. לעניין בקשה להצבעה שמית לפי סעיף 36(ב) לתקנון, מצד חברי סיעות האופוזיציה (צד א') או לבקשת חברי סיעות הקואליציה / הממשלה (צד ב'), ואם הוגשה הבקשה בידי חברים מסיעות שונות – לפי השתייכות רוב החברים:
בנוסף לעשר ההצבעות האמורות בסעיף 1, תתווסף אפשרות לכל צד לבקש הצבעה שמית אחת מעבר למכסה שנקבעה בהחלטה המקורית.
כפי שצוין בהחלטה המקורית, יושב ראש הישיבה רשאי לאפשר הצבעות שמיות נוספות, במספר זהה לשני הצדדים."

עד כאן הצעת ההחלטה. עכשיו נעבור לדיון. הדובר הראשון – חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה; אחריו – חבר הכנסת יריב לוין; ואחריו – חבר הכנסת אופיר כץ. ומי שלא נרשם ורוצה, בבקשה אצל נועה.

אני מודה לך מאוד. אני רוצה להתייחס למקרה שעליו חבר הכנסת אזולאי דיבר קודם. אני אביא איזושהי דוגמה. בשטח מסוים שחלה עליו תוכנית מתאר מסוימת, האם מותר לבצע חפירות במגרש שבעתיד אמורים לבנות עליו בניין? אם אין תוכנית מאושרת לפי תוכנית בניין ערים, אז הוועדה המקומית לא נותנת אישור לחפור באותו מגרש. למה? כי עוד לא יודעים מה מותר, כמה קומות הבניין הזה יהיה, כמה חניה הוא יצטרך. אם לא נוגעים בקרקע הרי באותו מפלס של הכביש, אז אין שום בעיה, אז הרי לא קורה שום דבר. אבל אם מישהו רוצה לחפור, ועדת המשנה לא נותנת היתר לחפור אם לא יודעים מה התב"ע מאפשרת.

עכשיו יש לנו פה מצב שבאיזשהו מקום אפשר לומר שיש דיון שוב במליאה. הדיון במליאה אומר משהו. הוא לא אומר שמתכנסים שם ושותים קפה מאחורי המליאה, ולפעמים נותנים גם ירקות ועוגות וסנדוויצ'ים. יש מליאה, הכוונה שיש דיון במליאה. זאת הכוונה. אנחנו יודעים עכשיו שיש דיון. כשיש דיון זה כמו שיש תוכנית מתאר מאושרת. ובתוכנית מתאר מאושרת מותר לי לחפור. כמה מותר לחפור? אם נתת לבניין הזה ארבע קומות, אז לפחות אני צריך להיערך כי מותר לחפור בשביל ארבע קומות. אני לא יכול לחפור כאילו יש 20, כי אין לי. יש מליאה פתוחה, זאת אומרת שיש אפשרות לנאום, לדבר. אתה לא יכול לפתוח מליאה ואתה לא נותן לדבר.

לכן אני מבקש, אי-אפשר להיצמד, יועץ משפטי אמר שאפשר ולא ייתנו לך לדבר. צריך נימוקים. תביאו לי דוגמה איך מתנהלים במקום אחר. אפשר לפתוח את בית המשפט ולקיים דיון עם השופטים אבל אסור לך לדבר, אתה תבוא תופיע, אמממ. פותחים מליאה בשביל לדבר. בשביל זה עשויה המליאה.

לא רק זה, גם לא נימקו את ההסתייגות.

תודה רבה, חבר הכנסת פרוש. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה.

תודה. אני חושב שכותרת ההחלטה הזו היא שגויה מן היסוד. אני חושב שאפשר פשוט לקרוא לזה "החלטה בדבר הסרת המטרד שנקרא דיונים בכנסת, בפרט כאשר מדובר באופוזיציה". תראו, סעיף 98 נועד לקבוע סדרי דיון מיוחדים. ומדובר בסדרי דיון מיוחדים, לא מציאות שבה הכלל הוא שעושים סעיף 98 על כל דבר, ולפעמים מדי פעם נותנים קצת לדבר או לקיים דיונים והצבעות בדרכים רגילות.

סעיף 98, וזה לא סוד, נועד לתקציב באופן מיוחד מסיבות מוצדקות שיש להן שני היבטים. אחד, העובדה שתקציב אם לא מאושר במועד יכול להביא לפיזור הכנסת, ולכן צריך לוודא שאי-אפשר יהיה בגלל צעדים טכניים להביא לפיזור הכנסת, למרות שיש רוב להעברת התקציב; ושתיים, מכיוון שבגלל הגודל, ההיקף והאופי של הדיונים בתקציב יש כאן אפשרויות להגיש הסתייגויות, וכפועל יוצא לקבל גם זמן דיבור, וכו', שבאמת יאריכו את הדיונים ללא קץ ויסתמו את הכנסת לחלוטין. זה ההיגיון, ושוב, תתקן אותי ארבל אם אני טועה, שביסוד סעיף 98, בטח ככל שמדובר בתקציב.

עכשיו באתם לכאן ואמרתם בישיבה הקודמת שהסכמה בסדרי הדין האלה, רבותיי, יש לנו כורח, יש תקציב של 2021, אם לא יאושר עד ה-14 בחודש הכנסת תתפזר. אנחנו צריכים לקחת טווחי ביטחון מסוימים, שהיו אומנם מוגזמים לחלוטין, ולכן אנחנו מאלצים אתכם להתכנס לאיזושהי מסגרת שאתם כמובן קבעתם באופן חד-צדדי. נדמה לי שהיום כל הנימוקים האלה כבר לא קיימים. אנחנו נמצאים עכשיו במצב אחר לגמרי, שבו אתם החלטתם שהדיונים האלה חייבים להסתיים עד מחר בבוקר. למה? סתם ככה. כי נוח לכם, כי זה מתאים לכם, כי משום מה נדמה לכם שאם זה יסתיים ביום ראשון העולם ייחרב. כאשר הלכה למעשה תקציב 2021 כבר עבר, עד שתקציב 2022 יביא לפיזור הכנסת ישנם חודשים רבים. אנחנו כבר נמצאים בישורת האחרונה של הדיונים ושל ההצבעות. ואנחנו נמצאים במצב שאנחנו אפילו לא ביום חול, אלא כבר מגיעים ליום שישי, עם כל המשמעות שלו לכולם, גם לציבור היהודי וגם לציבור המוסלמי.

אין שום הצדקה ושום סיבה בעולם לומר שמוכרחים לסיים את העניין הזה עכשיו. ואין שום בעיה אם הדיונים האלה יסתיימו ביום ראשון. אתם יודעים מה, אפילו ביום שני. מה יקרה? לא כל שכן, כאשר קבעתם כבר בהחלטה הקודמת את האפשרות באופן חריג לקיים את הדיונים גם ביום ראשון. דבר שגם כן כבר אין לו הצדקה בכלל.

לטובת העניין, ולכן, אני סבור, ארבל, שמלכתחילה צריך היה לומר שאין בכלל מקום להפעלת סעיף 98 בנסיבות האלה, בפרט כאשר מספר ההסתייגויות שהוגשו על ידי האופוזיציה הוא מספר מידתי וסביר לגמרי, שעומד להבנתי על ממוצע של הסתייגות אחת לכל חבר כנסת מהאופוזיציה. זאת אומרת שגם מספר ההסתייגויות הוא מצומצם מאוד, גם ההיקף הכולל של הדיבור האפשרי, וכו', או של ההצבעות. אפילו אם תעשינה כולן כהצבעות שמיות, הוא לא מגיע לאיזשהו פרק זמן שיכול לסכן אפילו את תחילת שבוע העבודה הרגיל של הכנסת ביום שני בשעה ארבע אחר הצוהריים. ולכן, אין לזה שום הצדקה מכל סוג שהוא, חוץ מאשר גחמה שרוצים לסיים את הדבר הזה הלילה, ובדרך לדרוס את כל סדרי הדיון ואת כל הזכויות של האופוזיציה.

אני אגיד גם יותר מזה. תראו, המליאה קיבלה החלטה שהיא החלטה חריגה, היא לקחה סעיף או פרק מסוים בתקציב והחליטה להחזיר אותו לדיון בוועדה. בהתחלה היא קיבלה החלטה שהיא בכלל דוחה אותו ולא רוצה אותו, אחר כך קיבלה החלטה שהיא רוצה להחזיר אותו לדיון נוסף בוועדה. עכשיו המצב הוא כזה, בוועדה לא ניתן לנמק הסתייגויות בגלל שמדובר בחלק המספרי ולא בחלק המילולי, במליאה לא ניתן לנמק הסתייגויות מכיוון שמדובר בסעיף שהוחזר לוועדה וחוזר ממנה חזרה למליאה. אז בעניין כל כך – בכל זאת, החלטה דרמטית בסעיף אחד מכלל סעיפי התקציב של 2021 ו-2022.

שכולם הוצבעו.

שכולם כבר הוצבעו והסתיימו. ורוצים בכל זאת לקיים עוד איזשהו שיקול דעת, אז הדרך היחידה לקיים את שיקול הדעת הזה זה לפחות בכך שתהיינה הצבעות על ההסתייגויות באופן מסודר, לאו דווקא באישון לילה, ולאו דווקא כשחייבים להספיק מהר לפני שאנחנו מגיעים ליום שישי בשעות בלתי סבירות.

ומשכך הדבר, הרי ברור שכאשר אתם מקבלים החלטה כזאת, הפגיעה היא לא רק פגיעה טכנית ביכולת לקיים הצבעות, אלא בהיעדר היכולת גם להביא הנמקות, הפגיעה היא באמת פגיעה מהותית. ואני אומר, ארבל, עוד פעם, אני פונה בעיקר אלייך, שיורדת לשורש העניין והיכולת של האופוזיציה באמת להביא לידי ביטוי את ההחלטה הזאת של המליאה, להחזיר את הנושא הזה לדיון אמיתי ומסודר.

עכשיו תשימו לב יותר מזה, נניח שאתם אומרים: בסדר, אבל בכל זאת, אנחנו לא רוצים המון הצבעות, אנחנו רוצים קצת לצמצם. אתם קובעים פה החלטה דרקונית עם צמצום של עשר הסתייגויות בלבד. זאת אומרת שכל חמישה עד שישה חברי אופוזיציה יצטרכו להתכנס לאיזו הסתייגות אחת מוסכמת עליהם, ולאפשר הצבעה שמית אחת בודדת על כל הפרק הזה שכבר הובא באופן מיוחד. אני חושב שכל הדבר הזה, חוץ מאשר פשוט שימוש לרעה, כוחני ודורסני בסמכות שנתונה בכלל למטרות אחרות, אין דרך אחרת לקרוא לדבר הזה. ואני חושב שהייעוץ המשפטי, ארבל, חייב להתערב בעניין הזה, וחייב לעצור את הנושא הזה, וחייב לוודא שהדבר הזה לא יקרה.

אני אגיד יותר מזה. אני אפילו מוכן על מנת שלא מישהו יחשוב שאנחנו מחפשים לעשות איזשהו מחטף ולנצל מצב שביום ראשון, לא יודע, אולי יהיה לכם קושי לגייס אנשים, למרות שנערכתם הרי לעניין הזה מראש, אני מודיע שאני מוכן לקזז כל אחד שיהיה חסר לקואליציה ביום ראשון במליאה, ככל שיש צורך בעניין הזה, ובלבד שהדבר הזה יעבור ליום ראשון.

בזה אני מסיים. כשנכנסתי לכאן הסתכלתי על השלט בכניסה, היה כתוב שם "ועדת הכנסת", אני הולך ומקבל את הרושם, אולי ברוח העיסוק שיש עכשיו בעמותת הסיוע ה-48, שהוועדה הזו הפכה לוועדת 98, לא מפצלים אף סעיף מחוק ההסדרים, לא דנים. כל היום רק דנים בסעיף 98 ובכל מיני החלטות מן הסוג הזה. מספיק כבר. מספיק, יש גבול. לא יקרה כלום. נפסיק להחזיק את כולם, כולל עובדי הבניין ואת כל המערכות פה באמצע הלילה, נקבע, נאפשר דיון, נאפשר הצבעות מסודרות על ההסתייגות הבודדת שניתנה לכל חבר כנסת, נעשה את זה ביום ראשון בצורה מסודרת, נסיים את העניין באופן מכובד. לא יקרה שום דבר, האמינו לי. תודה.

חבר הכנסת יריב לוין, תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אז כמי שישב, אני וחבריי בדיון בוועדת הכספים, דווקא דיון מעמיק, כמה שעות ישבנו על אותו סעיף שירד. ועכשיו כשאנחנו רוצים להגיש את ההסתייגויות שלנו, אתה יודע, כל פעם נראה שהקואליציה כמה שהיא רומסת אותנו, שאתם לא יכולים להגיע ליותר נמוך מזה, וכל פעם אתם מפתיעים מחדש. כמה שאתם בעצם רוצים להעלים את האופוזיציה מהבית הזה. זה בדיוק מה שאתם עושים.

ואני עוד יותר מופתע שבמקום שיהיה פה ייעוץ משפטי שידע לשמור גם על הכלים שלנו, על היכולות שלנו לתפקד כאופוזיציה, אז זה נראה כאילו יש פה ייעוץ משפטי בוועדה שהוא ייעוץ משפטי רק לקואליציה, מתעלם בכלל מהאופוזיציה. הדבר המוזר והלא הגיוני, ואני חושב שאפילו הזוי, ויותר מזה, גם מסוכן, ארבל, מה שאמרת, שאנחנו יודעים שיש פה רוב, יודעים לאן זה הולך, אז למה אנחנו פה בכלל? למה אנחנו במליאה? למה אנחנו מדברים עכשיו? למה אנחנו נמצאים פה בוועדה? אם אנחנו יודעים שיש רוב, הרי הם ינצחו כמעט בכל הצבעה, אלא אם כן תהיה איזושהי תקלה, אז למה כל ההליך הפרלמנטרי הזה, אופוזיציה קואליציה? לא נבוא לפה, לפי מה שאת אומרת, כי את אומרת: אנחנו יודעים לאן - - - בגלל שיש להם רוב, אז מה אנחנו עושים פה בעצם? זה פשוט לבטל אותנו לגמרי כשאת אומרת דבר כזה. ועל מה? לחכות חצי שעה לרוויזיה, שנוכל לעשות כמו שצריך? כי אנחנו רוצים להיות גם בוועדת הכספים ורוצים להשתתף גם בדיון פה. גם את זה אתם לוקחים מאיתנו? בשביל החצי שעה המסכנה הזאת אתם רומסים אותנו עוד יותר? על חצי שעה? זה היה הביג דיל? עד כדי כך הלחץ שלכם שאתם מכופפים פה את כולנו? מה היה קורה אם הייתם מחכים את החצי שעה הזאת שנגיש את הרוויזיה ונסיים את ההליך כמו שצריך כשאנחנו באים לפה? כשאנחנו יודעים כבר מה התוצאה שהייתה בוועדת הכספים, אם הרוויזיה התקבלה או לא התקבלה. מהר מהר בלי לדעת מה קורה שם אנחנו מגיעים לפה כבר ולהתקדם? בגלל שיש רוב אז זה אמור להיות ככה.

שנייה, ולדימיר, תגיד לאלכס שאנחנו מושכים את הרוויזיה כי אין לזה ערך, אז חבל שידון על זה, אנחנו פה.

זה בדיוק העניין, זה מה שאתם עושים, מונעים מאיתנו לעשות את התפקיד שלנו. וגם אם אנחנו באופוזיציה גם לנו יש זכויות. והייעוץ המשפטי פה צריך להסתכל גם על הזכויות שלנו, גם על הדברים שאנחנו רוצים להביע, גם על איך שאנחנו רוצים לתפקד, גם אנחנו נבחרי ציבור. יש ציבור ששלח אותנו לפה, ואנחנו צריכים לייצג אותו. ומה שאתם עושים כל פעם מחדש, אתם מונעים את זה מאיתנו.

והסידור הזה שהגעתם לעשר, יריב אמר את זה, חמישה-שישה חברי כנסת על הסתייגות אחת? עד כמה אתם רוצים להגיע רחוק בזה שאתם רומסים את האופוזיציה? תפסיקו עם זה. יום אחד גם אתם תהיו באופוזיציה, ואתם לא תרצו שיתנהגו אליכם ככה. תודה.

חבר הכנסת כץ, תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה; אחריו – חברת הכנסת אורית סטרוק; וחברת הכנסת מיכל וולדיגר.

תודה. הודעתי לאלכס קושניר, גם בטלפון, שאנחנו מושכים את הרוויזיה. הוא רוצה, שידון על שלו. אין לנו עניין ברוויזיה כזאת תוך כדי רמיסה ודריסה שלנו. גברתי היועצת המשפטית, באמת אמרתי מקודם שזה פוגע, אבל אני שוקל עוד פעם. ובסוף החלטתי לא להיפגע, כי אני באמת חושב שבאת ממקום שאת מאמינה בו, שאת מאמינה במה שאת אומרת, וזה בסדר. אני רק לא יכול לקבל את זה. אמר את זה אופיר, וכל אחד אומר את זה בשפה שלו, זה פשוט לפגוע בנו, לצחוק עלינו, להגיד לנו: תשמעו, אתם לא שווים כלום, אתם מיעוט ואפשר לדרוס אתכם. זה מה שאנחנו מרגישים. אני לא אומר שאת גורמת לנו לזה, אני רק אומר מה התוצאה של ההחלטה שבעינינו היא לא הגיונית כלל. ולכן אני אומר, זה בסדר, זה התפקיד שלך כיועצת משפטית, מכבדים אותו בצורה הכי מכובדת שיש, רק את הרגשות אנחנו חייבים להגיד.

אלו לא רגשות, אלו עובדות.

אדוני היושב-ראש, כשאנחנו מדברים על רמיסה, אמר יריב לוין את זה, אבל אני אגיד לך מה זה רמיסה שחור על גבי לבן, מה הכותרת של פה? "החלטה מספר 2". למה לא תרשום "הצעה לדיון"? כבר החלטתם, כבר אתם מצביעים על ההחלטה?

מה רשום למעלה? בגדול ומודגש - - -

לא, חבר הכנסת אזולאי, זה כתוב למעלה.

בוא, אבל "החלטה מספר 2", אל תחליט, חכה להחלטה, ואחר כך תגיד החלטתי.

כתוב למעלה.

מה כתוב למעלה?

מה אני בא להגיד לך? הניואנסים הקטנים האלה, בסופו של דבר עוד לא החלטנו.

מה כתוב למעלה?

מה, מה כתוב למעלה?

"טיוטה לדיון בוועדת הכנסת".

ראיתי את מה שכתוב למעלה. "החלטת ועדת הכנסת", בואו.

טיוטה.

"טיוטה לדיון בוועדת הכנסת".

למעלה כתוב, והחלטה. אז אל תרשום לי החלטה. קודם כול אם אתה רוצה לכבד אותנו, אז אל תרשום "החלטה".

ככה אנחנו עושים תמיד בוועדת הכנסת.

אין בעיה, חבר הכנסת אזולאי, זה הנוהג שמקדמת דנא.

באתם לשנות.

לא, חבר הכנסת אזולאי.

מה זה לא?

נשנה במקומות אחרים.

ניר, מה זה לא? אתם באתם לשנות, אדוני היושב-ראש, אני איתך, אני זורם איתך. אתם באתם לשנות אז תשנו. אבל לא חשוב. אני אומר, אתם רוצים לרמוס, אין בעיה, אתם מגיעים למצב שמה עשינו? עשינו סך הכול הסתייגות אחת לכל חבר כנסת. הסתייגות אחת. חבר כנסת לא יכול להביע את הדעה שלו? לא הגשנו 300 הסתייגויות לכל אחד. אחת, הסתייגות אחת לכל חבר כנסת. אתם יודעים מה פרוש? שחבר כנסת אומר: תשמע, אתה יודע מה, גם אם הייתה לי התלבטות, אני רוצה בשביל העיקרון האישי שלי שיש לי משהו הסתייגות, איזו זכות פרלמנטרית אני רוצה. מה אתם אומרים לנו? גם את זה אתם לא שווים. אנחנו נרמוס אתכם, נדרוס אתכם, ולא סופרים אתכם, אין מה לעשות. זאת רמיסה, זאת דריסה. אתם עוברים מחוק לחוק, מפעילים 98 על מה שאתם לא צריכים להפעיל 98. נפל.

חבר'ה, לקחתם את חוק התקציב והעברתם אותו, שאפו, אנחנו הפסדנו, זה בסדר. תלמדו להפסיד בכבוד. אל תברחו מהפסד. תלמדו להפסיד בכבוד, אל תהיו אנשים קטנים. אמרתם שבאתם לשנות, אז אתם משנים הכול לרעה, אתם לא משנים שום דבר לטובה. תהיו אנשים אמיתיים עם עצמכם, תהיו אנשים שמראים גם דוגמה כלפי חוץ, אל תהיו אנשים קטנים. אתם אנשים קטנים שלא יודעים להפסיד, אתם קואליציה שרומסת ודורסת.

אנחנו לא יודעים להפסיד?

בועז, אחי לא שמעו אותך כל הלילה, איפה נעלמת?

אתם מחרימים את הכנסת.

מה קרה? בוקר טוב, בועז, איפה היית כל הלילה?

אתם אלה ששלוש שנים לא היה לכם תקציב.

בועז, איפה נעלמת בלילה? מה קרה?

בועז, סליחה, חבר הכנסת אזולאי.

איפה נעלמת בלילה? פתאום התעוררת.

חבר הכנסת אזולאי, רגע אחד.

כן, בבקשה, אדוני היושב-ראש.

ביקשתי שזה לא יהפוך לוויכוח אישי.

צודק, צודק. זה משתחרר לי.

וביקשתי לא להפריע. תמשיך, בבקשה.

אני רוצה להגיד לכם, אתם מתנהגים בקטנות, וזה סוג של אנשים קטנים. תן לו מכה קצת יותר חזקה עם הרגל, את זה לא רואים.

זאת הייתה חיבה.

אני רק אומר לך שעם היד זה לא נעים כזה.

שולח ידיים.

כשאני רוצה להגיד לאופיר אני עושה לו ככה ואף אחד לא רואה, אבל זה בסדר. זה עוד סוג של זלזול.

ביקשתי שיפסיק.

ניר, אני מכבד אותך, הכול בסדר.

מה קרה לך? ינון, רציני עכשיו, מה קרה לך? נו, באמת. ביקשתי ממנו שלא יפריע לך.

אני אגיד לך מה קרה לי. זה לא אישי עליך, שתבין.

בסדר. ועכשיו ביקשתי שהוא לא יפריע לך.

זה לא אישי וזה אפילו, איך הוא אומר, פרסונלי, זה אפילו לא פרסונלי.

כי לא הבנו אישי, אז תרגמת לנו. תודה על התרגום.

שמעתי את ליברמן במליאה אומר שזה לא פרסונלי ולא אישי, אז אני מנסה ללכת בקו של שר האוצר.

אני לא יודע למה, כל פעם שאני טובע איזה מונח פה בכנסת כולם אחרי זה חוזרים אחריי.

זה של ליברמן.

זה רק מראה שהשעה קשה לכולם.

תשמע, אתה יכול לשאול את ועדת הכספים, את אלכס, ושאר הוועדות, התנהגנו איתם, אתה יודע מה, בכזאת הגינות. קח את כל ההסתייגויות שלנו, יכולנו להגיד אלפים, לא הגשנו אלפים, מלבד חוק התקציב. כשהגענו ללילה האחרון, ואני אומר את זה בריש גלי, כשבאו ורצו לרמוס אותנו, ואנחנו כאופוזיציה לא קיבלנו שום דבר, ופגעו בילדים שלנו, השתמשנו עם זה ככלי להוציא כספים למען החלשים. עם זה השתמשנו בהסתייגויות שלנו. כן, עם זה. ואם היום הייתי יכול להשתמש ולהוציא עוד כספים הייתי מוציא כספים ועוד מיליונים, עשרות מיליונים, מאות מיליונים ומיליארדים, אם הייתי יכול לעשות עם זה. אני לא יכול לעשות עם זה היום, לצערי.

אבל מה, את כל מה שעשינו תמיד ב-20 הסתייגויות, 30, 50, 100, מקסימום שיכולנו להגיש אלפים. ואתה יודע מה, כולם מכירים אותי, כשאני רוצה להגיש הסתייגות אני יודע להגיש עשרות אלפי הסתייגויות. אבל לקחתם את זה למקום לא נכון, לקחתם את זה והשתמשתם בזה לרעתנו, וזה יחזור אליכם. כדאי שתחשבו עוד פעם, אולי בכל זאת להיות אנשים כנים והגונים כלפי הציבור, לא כלפינו. כלפינו כבר התייאשנו מזמן, לפחות כשהציבור מסתכל עליכם. באתם לשנות, אולי תעשו שינוי אחד לטובה, ואל תישארו אנשים קטנים. תודה.

תודה רבה, חבר הכנסת אזולאי. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשאול לאן אתם ממהרים? לאן אתם ממהרים, ניר? אני יכולה להבין לאן מיהרתם, גם זה היה קצת במהירות מוגזמת, מופרזת, אני יכולה להבין לאן מיהרתם עם חוק התקציב של 2021.

הם יגידו לך ששלוש שנים אין תקציב.

אבל עבר תקציב, זהו, הממשלה ניצלה, ניצלה, ניצלה. אז לאן אתם ממהרים?

מה זה הממשלה ניצלה, אורית? שהמדינה תתנהל בלי תקציב?

ניצלה, ניצלה, היא לא תיפול.

חברת הכנסת לזימי, לא, לא, לא, אני מבקש לא להפריע.

דפקו את כל השכבות המוחלשות שאת מייצגת. דפקתם אותם.

ביקשנו לא להפריע. חבר הכנסת בן גביר, אני מבקש שוב לא להפריע. בבקשה.

תודה רבה.

קבלו אותם בתשואות, באו חברים חדשים.

העברתם את חוק התקציב של 2021, לא הייתה לכם אף טעות, עידית עשתה ככה וככה, אלקין עשה ככה וככה, פורר הסתובב, חמד עמאר הסתובב, כולם הסתובבו, העברתם את זה. אף אחד לא טעה, היה לכם נס גדול, כל הנורבגים גם כן לא טעו. העברתם את זה – ניר, אני ממש רוצה שתקשיב לי כי השאלה שלי היא אליך. אני מבקשת שתקשיב לי, כי באמת אני רוצה להבין אותך.

את צודקת, עוד רגע אחד.

עידית עמדה ועשתה ככה וככה וככה, אלקין עשה - - -

עוד רגע אחד. חבר הכנסת מלכיאלי, חבר הכנסת אזולאי, נו, זה לא לעניין.

אה, שומעים? סליחה, אורית, יש פה אנשים מדהימים.

אני לא צוחק, חבר הכנסת מלכיאלי.

בסדר, סליחה, מתנצלים. עצם זה שאתה דואג לאורית אני כבר מתנצל.

תמיד.

ניר תמיד דואג לי, שתדע. אז היה לכם נס גדול, אף אחד מכל הנורבגים לא התבלבל, כולם הצביעו נכון. מיכל שיר גם כן טרחה וצעקה לכולם, וכל אחד זה, והעברתם את זה, יופי, גמרנו. הממשלה ניצלה מקריסה. ניצלה בעור שיניה, ניצלה. למרות כל הידיעות על מנסור, למרות כל הידיעות על עמותה 48, למרות הכול כולכם איכשהו הצלחתם לסתום את העיניים, את האוזניים ואת האף, ולהצביע, ולהעביר את התקציבים של 2021. זהו, גמרנו.

עכשיו לאן אתם ממהרים? לאן? איזו הצדקה יש לחיפזון הזה שמשאיר – תסתכל מסביב, תראה מה הולך, כולם טרוטי עיניים. למה? למה? יש לכם מלא זמן בשביל התקציב הבא. במקרה הסעיף שנפל הוא סעיף שרק מהישיבה היחסית קצרה בוועדת כספים אפשר היה לראות עד כמה הסעיף הזה דורש תיקון אמיתי. לו יצויר שהייתה פה הקשבה רצינית צריך היה לתקן אותו מהיסוד. שמענו דברים קשים מאוד ביחס לסעיף הזה בוועדת הכספים. היה צריך, אתה יודע, ניר, אתה אדם - - -

תגיד להם, היית יושב-ראש ועדת הכנסת, לא? בושה וחרפה הדיון.

שומעים אותך ואתה מפריע.

אתה אדם מאמין, ואתה יודע שדברים לא קורים בעולם סתם. אם קרה דבר כזה, אין מקרה, יש רק מהשם. אם קרה דבר כזה שסעיף מסוים נפל צריכים לבדוק אותו מחדש, צריכים לבחון אותו מחדש. וגם אם אתם מתעקשים לא לבחון כלום מחדש, מאיפה החיפזון הזה? עכשיו אני יכולה לראות כמה אפשרויות לחיפזון.

חברים, אם ניר לא שומר על זכות הדיבור לי, אני אתעקש. אתם יכולים לתת לי לדבר ושיהיה שקט?

את צודקת, תגידי להם את, אולי זה יעזור, אלו חברים שלך מהאופוזיציה.

אלו נראים לי העוזרים.

אני מבקש, עוד רגע. חבר הכנסת אזולאי, אפרופו שינויים, אני ברצינות אומר עכשיו, פה בוועדה הזאת לפחות אנחנו מנסים שכשמישהו מדבר אז לא מדברים. זה מפריע. סליחה שאני לא - - -

בכל ועדת הכנסת בקואליציה הנוכחית - - -

חבר הכנסת מלכיאלי, באמת בלי בדיחות כי חברת האופוזיציה מדברת.

אם בשעה כזאת לא תעשה בדיחות כולם יירדמו פה.

בשביל זה חבר הכנסת ביטן הגיע, ותכף מן סתם יהיו פה גם קצת.

כמו שבנט הרדים את ההוא.

ביידן, ביידן.

חברת הכנסת סטרוק, בבקשה.

תודה רבה. עכשיו אני יכולה לראות כמה סיבות לחיפזון וללחץ הזה. סיבה מספר אחת, אני אקרא לה במילה הפשוטה, לא מוצאת מילה יותר מתאימה, אגו. אגו. אמר נפתלי בנט: אנחנו ננצח. איך הוא אמר?

780-אפס.

780-אפס, אז הוא חייב להראות שהוא ניצח. אני אומנם לא מבינה את מי הוא מנצח. כלומר, בעיניים שלי הוא מנצח את האנשים שהיו אמורים להיות השותפים שלו, את המחנה הלאומי שבשמו הוא הלך לבחירות. ואני לא מבינה עם מי הוא מנצח. בעיניים שלי לפחות הוא מנצח יחד עם האויבים של עם ישראל. אבל בסדר, הוא רוצה ביחד עם מנסור עבאס לנצח את יריב לוין ואת אורית סטרוק ואת מיכל וולדיגר ואת שלמה קרעי, ואת מי שכחתי? את מיקי זוהר. הוא רוצה לנצח את המחנה הלאומי. מאה אחוז, וזאת אולי הסיבה שלא תיפול שיערה מהאגו של נפתלי בנט. זאת אפשרות אחת.

אין לו שיערות.

אני לא חושבת, עם כל הכבוד, שהאגו של נפתלי בנט מצדיק פגיעה כזו קשה בתהליכים הדמוקרטיים של הכנסת.

אפשרות שנייה שאני יכולה לראות לחיפזון זה שאתם חוששים מה יקרה בזמן שיעבור. יכול להיות שבכל יום שעובר יתגלו עוד ועוד נתונים מזעזעים על המעורבות של מנסור עבאס בטרור - -

נו, די כבר עם השטויות האלה.

- - ולאט לאט תתפורר לכם לקואליציה. יכול להיות שמזה אתם מפחדים, שכל יום שעובר פתאום אנשים בתוך הקואליציה ירגישו לא נוח. אולי אתה בעצמך תרגיש לא נוח, ניר. אבל אתה יודע מה, גם זו סיבה פוליטית שלא יכולה להצדיק פגיעה כל כך אנושה בהליך הדמוקרטי בכנסת.

אתם לוקחים סעיף שהוא באמת סעיף מיוחד למקרי חירום, ואתם משתמשים בו במשהו שאין בו שום חירום. אולי מהחירום של החשש שהקואליציה טיפה תתחיל לרעוד, מבפנים אני מתכוונת, לא בגלל שהתקציב ייפול ופרוצדורלית תלכו לבחירות, אלא בגלל שהסדקים בתוככם מתחילים להתרחב. עם כל הכבוד, זאת לא סיבה להשתמש ב-98.

והסיבה השלישית שאני יכולה להעלות בדעתי למה אתם רוצים להשתמש בסעיף הזה, שהוא באמת מיוחד והוא לא למקרים כאלה, זה פשוט כי אתם יכולים. פשוט כי אתם יכולים. כמו שמעלים את מחירי הטיטולים כי פשוט אתם יכולים, וכן הלאה. אני באמת חושבת, ניר, באמת, אתה הגעת לתפקיד כל כך רם, יושב-ראש ועדת הכנסת, יש לך הרבה יכולות ביד, הרבה מעבר לחבר כנסת רגיל, למה אתה מסכים לבזות את עצמך בהליך הזה? סיימתי.

תודה על הדברים, חברת הכנסת סטרוק. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה.

מי אחריה?

חבר הכנסת איתמר בן גביר; ואחר כך – חבר הכנסת שלמה קרעי.

וגם יש לוחות זמנים? אפשר לאכול? משהו?

חבר הכנסת קארה, לא. אתה יכול לצאת לאכול ולחזור, הכול יהיה בסדר, אנחנו נהיה פה.

תודה רבה. אז קודם כול, לילה טוב לכולם.

תגיד לי, אביר, למה לא נותנים לך בשום ועדה לדבר? גם שם לא נתנו לך.

ראית מה זה.

מה זה? סותמים לך את הפה, אחי, למה?

רק לכם בקואליציה נותנים להגיד את כל הדברים שאתם רוצים.

אין, אני אומר לך, רק לנו. כי אנחנו לא נותנים שיסתמו לנו את הפה, זה ההבדל.

אבל מה שראיתי שהכי יפה אצלכם, שאתם אומרים שלא נותנים לכם לדבר.

אל תהיה פראייר, תדבר, כל הכבוד, דבר עוד.

חבר הכנסת קארה, תקשיב רגע אחד, פה מדברים רק לפי הזמן שמגיע.

קיבלתי.

אה, קבוצה של מטומטמים פה.

רגע, אתה רוצה לדבר, אני אתן לך את הכבוד, רק - - -

אביר, זה קבוצה של מטומטמים, תאמין לי.

שנייה, חבר הכנסת מלכיאלי.

בוא נצא החוצה. לא לעניין, מה.

חבר הכנסת מלכיאלי, חבר הכנסת קארה, אתה רוצה רשות דיבור אז אפשר להירשם פה. חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה.

די, להפסיק לצחוק, לכבד את ועדת הכנסת.

אני מקווה שאני לא נכנסת בתוך חבורת המטומטמים שדיברת עליהם, אני לא יודעת.

הוא לא אמר למי התכוונתי.

אמרת שפה כולם חבורת מטומטמים.

זאת שיחה אישית ביני לבינו.

זאת רק המפלגה שלהם, היא מפלגה של מטומטמים, את לא במפלגה.

לא, מלכיאלי התכוון לכולם.

לא קיבלו אותך.

לא היה כתוב שם המפלגה. אני לא רוצה חס ושלום להעליב פה מפלגות אחרות.

בכל מקרה, אורית, שאלת מקודם לאן הם ממהרים. קראתי באחת הקבוצות, באחד הציוצים, שראש הממשלה שלנו כבר הזמין את כל חברי הקואליציה להרמת כוסית.

אה, נכון, שכחתי.

אז אני חושבת שזאת הסיבה, כי באמת אין שום סיבה אחרת.

לא הוזמנתי עדיין.

לא קיבלנו שום דבר כזה. לא קיבלנו שום דבר.

זה מה שקראתי, אני לא יודעת. אז אני מספרת לכם שכנראה זה מחכה לכם.

לא הזמינו נורבגים.

פשוט לא הזמינו נורבגים, זה העניין.

חברת הכנסת לזימי, חבר הכנסת ינון אזולאי. תיכנסי לקבוצות ווטסאפ מיוחדת ואני אראה לך כמה פייק יש שם, כנראה שגם זה אחד מהדברים.

אני שמחה לשמוע שזה פייק ניוז.

אגב, נכנסתי לקבוצת פייק נורבגיה, הכול פייק שם.

אז התמיהה של אורית רק גדלה מזה, כי אני באמת לא מבינה.

גדלה, ודאי, ודאי.

אני מצטרפת לכל מה שאמר גם יריב חברי מקודם, לאן ממהרים. כלומר, עברנו תקציב, הכול עבר, הכול נחמד, יופי. אני חושבת שכעורכת דין כבר 30 שנה, אני יודעת שיש דבר כזה שנקרא שימוש לרעה בזכויות. יש סעיף 98 - - -

בסמכות. סמכות מביאה אחריות, לא זכות.

בסמכות.

שימוש לרעה בסמכות.

סמכות, תקראו לזה סמכות. גם בסמכות יש שימוש לרעה. ואני חושבת שצריך לעשות בזה שימוש בתום לב. בחודש האחרון אני שומעת את ה-98 מעבר ל-98.

אין דבר כזה.

כל פעם אני שומעת 98, 98, שזה סעיף שאמור להיות באמת למקרים מיוחדים.

אי-אפשר להשתמש בסמכות לרעה בתום לב, זה סותר.

לא, אמרתי שצריך להשתמש בסמכות בתום לב, ולא לעשות בזה שימוש לרעה. נכון. הבאנו במקרה הספציפי היום, כמו שאמרו לפניי, כל חבר כנסת מהאופוזיציה, 59, הביאו הסתייגות אחת, ולא מאות, ולא עשרות. הסתייגות אחת. אני לא רואה איפה יש בכלל מקום ל-98. אין פה לעשות איחוד, כל אחד בא עם ההסתייגות שלו, אין פה צורך, זה לא נכון, זה לא מכביד, אין שום סיבה.

ואם אני מסתכלת נכון על התמונה אני חושבת שאולי באמת, כמו שאמרו פה לפניי, הישיבה פה היא סוג של עלה תאנה, זה להראות כאילו שומעים אותנו, ולהראות כאילו יש פה איזה הליך דמוקרטי ששומעים את כולם, ובאמת יש איזה מקום להצבעה. אני יכולה לשער שאם כולנו פה עכשיו נהמר, כולנו נגיע לאותה תוצאה שהטיוטה הזאת בדיוק תהיה אותו דבר כמו ההחלטה. שום דבר פה לא ישתנה. כלומר, אנחנו סתם יושבים ומקשקשים את עצמנו לדעת, אבל הדברים כבר נכתבו מראש ונחתמו, וכולנו זה רק עלה תאנה.

רק מהשם. מה שיקרה זה רק מהשם.

כן, אבל יש לו שליחים, אתה יודע. הקדוש ברוך מוצא שליחי מצווה.

אין מקריות בעולם כלל.

ולעומת זאת, גם שליחים שעושים דברים פחות טובים. ולכן מבחינתי זה באמת סוג של עלה תאנה הישיבה שלנו פה, וחבל שכך. תודה.

תודה רבה, חברת הכנסת וולדיגר. חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה.

קודם כול אני מצטער שאני אקצר, אבל הגעתי עכשיו, הזעיקו אותי אחרי שהרביצו לילדים כאן בהפגנה בכניסה לירושלים. באמת כשהגעתי ראיתי מחזות מאוד מאוד קשים, שוטרים שמרביצים באלות.

אתה נראה מאוד כועס.

אני גם עם גז מדמיע שהשפריצו שם, שוטרים פיזרו גז מדמיע. ובעיניי הכי נורא זה לראות שוטר שמרביץ לילדה בת 14, שמרביץ לילד בן 15, בלי שום סיבה. אני חושב שזה דבר שצריך להדיר שינה מעינינו.

גם עם סיבה הוא לא יכול להרביץ לילד, עם כל הכבוד.

נכון מאוד. וזה צריך להדיר שינה מעינינו. הדבר הזה, התופעה הזאת של אלימות משטרתית, אגב, מכל הכיוונים, צריך לדעת ששוטר אלים הוא שוטר אלים. בעיניי זה מחריד. אני אגיד בקצרה. אני אקרא אולי דברים שנאמרו על ידי עורכת הדין היועצת המשפטית המכובדת ארבל במעמד אחר בקשר לממשלה אחרת, אבל למעשה אותם דברים, דנו בסעיף 98.

תן לנו.

אומרת ארבל שבסעיף הזה צריך לדון רק במקרים מיוחדים, רק במקרים קיצוניים.

זה ליל ראש חודש, זה מיוחד.

וכסלו זה קיצוני.

יש ממשלה חדשה, זה מקרה חריג.

ברור שזה צריך להיות קיצוני, ברור שזה צריך להיות במקרה חריג. את אמרת, ארבל, במקרה שהממשלה כאן הייתה ממשלה אחרת.

מה זה? שלוש וחצי שנים בלי תקציב זה קיצוני.

זה לא צריך להיות דבר שבשגרה.

ראש ממשלה בלי מנדטים זה נקרא מקרה קיצוני. אביר, ראש ממשלה שלא עובר את אחוז החסימה זה נקרא מקרה קיצוני.

אני לא מצליח להבין אתכם, באמת, אתם מתקרבנים עם כל כך הרבה מנדטים. איך הציבור שלכם לא רואה אתכם, כל היום כמו קורבנות וכאלה.

אתה צודק, רק אתה.

- - -

אני מבקש.

תגיד לי, אני נראה לך קורבן?

חבר הכנסת מלכיאלי, חבר הכנסת קארה, סליחה, סליחה.

אביר, לפחות יש לנו ציבור.

- - -

הציבור יכול להגיד אם זה בסדר או לא בסדר.

כל מצביע - - - יכול להשקיע בבורסה עשרה שקלים ולהרוויח 900 ולהתאכזב.

תביא ארבעה כאלה, איפה יש לכם מצביעים?

אנשים כבר לא יודעים מה זה בורסה, אין להם מה לאכול.

מישהו יכול לעדכן את חבר הכנסת קארה שיש תקציב? יש תקציב, חבר הכנסת קארה.

חבר הכנסת קארה אביר, תקשיב טוב, עכשיו ברצינות תקשיב לי, סליחה, אורית, אף פעם - - -

עולם המושגים שלכם שונה משלנו. בורסה.

ברצינות עכשיו, זה מטריף אותי, אף פעם לא קראתי לסדר פה לאף אחד, זה יהיה מוזר אם אתה הראשון שאני אקרא לו בישיבה הראשונה שלך פה בוועדה. אני מבקש.

אני מתנצל, אדוני היושב-ראש.

אין לך עבודה במשרד ראש הממשלה, אביר?

ניר, אתה לא תאמין, אבל קריאה לסדר לחבר הכנסת קארה זה חריג.

הבנו את ההערה המחכימה, אני מבקש. די, תנו לאיתמר. מיקי זוהר.

די, תנו לאיתמר, אתם המפלגה היחידה ימינה שנמצאים פה שליש מפלגה בשביל כזה דיון. איזה כוח הבאתם לפה, שליש מפלגה.

- - -

אני רוצה לשמוע את בן גביר אומר את המילה "קיצוניות".

יש לי חיבה מיוחדת לחבר הכנסת קארה, הייתי חייב להוסיף לך.

אני יודע. יפה. חבר הכנסת בן גביר, בבקשה.

ניר, אני מרגיש שמנצלים כאן את העדינות שלי ואת זה שאני באמת נחבא אל הכלים, שכך כולם מתפרצים לדברים שלי. מה, סגן השר קארה, זה לא מנומס, אני לא רגיל לדבר כזה.

- - -

איתמר, אתה ידוע, אגב, כאדם עדין מאוד.

חבר הכנסת מיקי זוהר, אני מבקש. חבר הכנסת ביטן.

אני כזה עדין.

זה כבר כבד על כולנו.

איתמר, זה בגלל הגז מדמיע.

פוגעים בציפור נפשו של חבר הכנסת איתמר. אל תיפגעו בציפור נפשו של איתמר בן גברי, אני מבקש.

לא, לא, חבר הכנסת זוהר, אני מבקש.

באמת, ניר, אתה צריך לשמור במיוחד על חברי כנסת כמוני שמדברים בקול חלש יותר ובעדינות יותר. אני לא מבין.

חבר הכנסת בן גביר, אתה צודק.

אל תיגעו בציפור נפשו של איתמר בן גביר.

אז אני מבקש מכולם לא לנצל - - -

לבן גביר היה גז מדמיע - - -

חבר הכנסת ביטן. אני מבקש מכולם - - -

אני לא מבין מה הולך כאן, חבר הכנסת הכי עדין ואתה נותן להם להפריע לי, תשמור עליי.

רגע, חבר הכנסת בן גברי, אני מבקש מכולם, באמת עכשיו, לא לנצל את עדינות ואת רוך ליבו של חבר הכסת בן גביר.

הוא חולה עכשיו.

בן גביר, שאני אבוא לשבת לידך?

במיוחד גם שהוא הצהיר מראש, והוא הולך לעמוד בהצהרה הזאת, שהוא מקצר. בוא ניתן לו לסיים את דבריו, בבקשה.

גב' ארבל, כאשר יש הסתייגויות, כל מסתייג יכול לדבר חמש דקות, זה הכלל. זה הכלל, וצריך לאפשר את ההסתייגויות. ולא יכול להיות מצב שישתמשו בסעיף 98 על כל דבר ודבר. זה ציטוט שלך, ארבל. עכשיו אני שואל שאלה אחת, מה יום מיומיים?

שזה חוק התקציב, זה ההבדל.

את מדברת על תקציב.

אמרתי את זה על חוק התקציב.

תשמעי טוב, המומחיות שלי זה שהצלחתי בהרבה מאוד תיקים.

רגע, רק שלא ינצלו את העדינות שלך גם.

אפשר להעביר תקציב עד ה-14 בחודש.

את יודעת מה עשיתי? פשוט לקחתי את כל התקדימים של השמאלנים והבאתי אותם לימין.

ואפשר גם להעביר תקציב - - -

כשרציתי לעשות מצעד גאווה באום אל-פחם אתם יודעים מה עשיתי? הלכתי והגשתי קודם כל עתירה נגד מצעד הגאווה בירושלים. ידעתי בדיוק מה יהיה, ידעתי שהשופטים יגידו לי: מה, בן גביר, מותר להם, וגם אם מתרגזים אז מה? פגיעה ברגשות. אבל עדיין חופש ביטוי, ציפור נפשה של הדמוקרטיה, טה-טה-טם טה-טה-טם. חיכיתי לפסק דין הזה, פשוט אמרתי: רבותיי, אני רוצה עכשיו באום אל-פחם.

מה, הייתה לך סבלנות?

והיו חייבים לתת לי.

רגע, וקיבלת פסק דין?

וקיבלתי פסק דין והלכתי באום אל-פחם.

ועשית באום אל-פחם?

והלכתי באום אל-פחם, ודאי, למה לא?

האיש פירומן בהווייתו.

זאת עיר ואם בישראל.

אתה הלכת בעצמך?

אני, כן, עם דגלי ישראל.

לא היו דגלי גאווה במצעד הגאווה שלך?

כן, זה דגלי ישראל. זאת הגאווה שלו.

דגלי ישראל. להניף דגלי ישראל - - -

נעמה, חברת הכנסת לזימי.

- - -

לזימי, את בעבודה, את לא במשותפת.

לא בזיכרון יעקב, באום אל-פחם.

את נגד דגלי ישראל?

אני לא נגד דגלי ישראל, אבל מצעד הגאווה - - -

היא בעד ששת ארגוני הטרור שגנץ קרא להם ארגוני טרור.

דגלי גאווה בישראל, מה הסיפור.

אני בהלם עכשיו, מפלגת העבודה נגד דגל ישראל? מה הולך כאן?

אה, גם דגלי גאווה.

זה כבר לא עבודה, זאת עבודה בעיניים.

אתה יכול להבין את זה איך שאתה רוצה, אבל אמרתי דברים מאוד ברורים.

כשאתה בא להסית באום אל-פחם אז אין לך מקום.

איתי אין את הפינג-פונג הזה.

- - -

חבר הכנסת סעדי, די, די.

- - - שקיבלו אותך עם נעליים באום אל-פחם - - -

אין לך מה לחפש בישראל אתה. אתה אין לך מה לחפש במדינת ישראל, לך לסוריה. לך לסוריה, לך לאיראן.

זאת הרמה שלך, נעליים בפנים שלך.

אגב, אצלי במשרד יש גם דגל ישראל וגם דגל גאווה.

- - -

חברת הכנסת לזימי, נו. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, יהיה לך זמן לדבר, אני מבקש לא עכשיו. תודה.

אוסאמה, לא אמרת, השתתפת במצעד?

אגב, אני מודאג. התחלתי עם זה שאני מודאג לדמותה של החברה, עכשיו כשחברת מפלגת העבודה אומרת: דגל ישראל באום אל-פחם? מה, דגל ישראל, לזימי? מה קרה?

אמרתי לך דגל גאווה, אבל אתה לא מקשיב.

חברת הכנסת לזימי, אני מבקש לא להתייחס. תרצי רשות דיבור ניתן לך.

עכשיו אני רוצה להגיד משהו, ארבל, אני לא חושב שאתם עושים את זה בכוונת מכוון, אבל אני כן אומר שאתם צריכים לשים לתשומת לבכם את הדבר הבא, כי באמת יכול להיות שהגלגל בעזרת השם יסתובב ותהיה כאן ממשלה אחרת. אני יודע שיהיו חברים בליכוד שיגידו: לא, אבל בכל זאת, צריך איזשהו - - -

אל תתקוף את הליכוד אתה.

לא תוקף את הליכוד, להפך. אני אומר לכם, אתם תהיו פראיירים.

לא נהיה.

תהיו פראיירים אם לא יהיה מצב שאת כל ההחלטות כאן ואת כל מה שקורה כאן פשוט לייבא, לא צריך יותר מדיי. ונראה את הדברים של הייעוץ המשפטי, שלצערי, בהרבה מאוד דברים אני לא מבין איך נותן גב. איך אתם נותנים גב לדבר הזה? מה קרה? בגלל שאתם רוצים לסיים?

אבל הם כבר מזמן לא בימין.

רוצים לסיים ביום שישי מוקדם? מה הולך כאן? הרי בסופו של דבר המטרה של הפרלמנט זה לדבר. אני חושב, אגב, שכל העם מחכה למוצא פינו, ולדברים שלנו.

אני לא חושבת.

ולא יכול להיות מצב שבו יהיה צמצום של דיונים וצמצום של הסתייגויות, למה? כי רוצים לגמור מהר מטעמי יחסי ציבור. אמרו כבר לפניי, מה היה קורה? מה היה קורה אם זה היה נסגר ביום ראשון או ביום שני או ביום שלישי? מה היה? העולם היה מתהפך? חוץ מדבר אחד, אולי התמונה בעיתון. אז את התמונה בעיתון קלקלנו, כי מה לעשות, עכשיו יום שישי, העיתונים כבר נסגרים בשעה כזאת, לא תהיה לכם שסיימתם את כל התקציב.

הם צילמו את זה מראש.

צילמו, כן, את 2021. אבל, ניר, אני אומר לך, ואתה עכשיו יושב על כיסא ממלכתי, ועל כיסא שהוא כיסא שצריך לעבור וגם לעצור לפעמים את הקואליציה ולהגיד: עד כאן. אני מבין את האינטרסים של הקואליציה, אבל צריך לאזן את זה עם החופש שלנו לומר את הדברים. החופש שלנו לדבר. תיקחו מאיתנו את החופש לדבר, ואז מה הפלא שהציבור מסתובב מתוסכל. אני שואל אותך באמת, לא יהיה יותר נכון שייתנו קצת יותר זמן? קצת יותר לתת לנו לדבר?

אני לא נכנס עכשיו לדיון, אני רק אענה לך, כי ממילא אחרי זה גם חבר כנסת קרעי מן הסתם יהיו לו דברים אחרים לומר. בדיון עצמו עד עכשיו היו שלוש הצבעות, פה אנחנו נותנים עשר הצבעות על החוק הזה.

תודה רבה באמת.

זה לא דיון חדש עכשיו.

באמת תודה רבה.

וואו, עשר הצבעות, ניר.

חבר הכנסת קרעי, רשות הדיבור היא שלך עוד מעט.

אבל אתה די בסדר אלינו בשעה כזאת.

מותר לך, חברת הכנסת סטרוק, לא לאהוב את מה שאני אומר, גם אני לא תמיד אוהב את מה שאת אומרת, זה בסדר.

לא, זה לא קשור ללאהוב.

זה בסדר, תתפלאו, אני יושב פה על כיסא, ומותר לי לחשוב גם אחרת מהאופוזיציה.

נכון, אבל בסוף התפקיד שלך לאזן.

כבר עשיתי ספר על מה שאמרתם לי כולכם על התפקיד, ואני גם רוצה להגיד שליד סעיף 98 - - -

מה, אתם מפלגה של כותבי ספרים.

נכון. ליד סעיף 98 - - -

בוא הנה, סופרים ומשוררים.

אהבתי.

מלכיאלי, מה אמרת?

אני פה שיהיה לך תרוץ מה הספר הקודם.

כותבי ספרים. אני סיימתי עכשיו חוברת.

בינתיים, אומנם, חבר הכנסת קרעי לא מקבל את התקנון, וגם חלק מכם לא מקבלים את התוצאות של הבחירות, אבל עם המפלגה הזאת זה שיש ממשלה – חבר הכנסת מלכיאלי, אתה שומע?

כן, כל מילה בקשב רב.

אבל שתדע לך, ניר, שהתקנון של הכנסת יותר עבה מהספר של נפתלי בנט.

עשית על זה כבר סיבוב עם הספר. אגב, סיבוב לא רע.

עשיתי, עשיתי, 9,000 לייקים.

גם העלילה - - -

חבר הכנסת קרעי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך, אדוני, ולך, ארבל היועצת המשפטית - - -

אני רוצה להגיד עוד דבר אחד לפני שאתם תוקפים את היועצת המשפטית, עוד רגע אחד.

- - - לא תוקפים, למה תוקפים?

אתם תוקפים. אתם תוקפים.

- - -

אל תצנזר אותי, אל תצנזר אותי, חשוב לי להגיד מה שאני רוצה.

- - - מה לעשות? מה לעשות?

אל תכניס אותנו למקום הזה.

- - -

אנחנו יכולים לתקוף אחד את השני, אבל לא את היועצת המשפטית.

מה, אסור לשאול שאלות?

אתה לא מנהל את העניין.

חשוב לי להבהיר, כי אמרת משהו כאן, ניר. אני רוצה להגיד משהו בעקבות מה שאמרת, אם הדברים האלה - - -

לא, לא, לא.

זה חשוב לי. אבל אני רוצה להבין, כי אמרת "תוקפים".

לא. הבנתי אותך. אני עכשיו ממשיך בעוד כמה משפטים, ותתאזר בסבלנות.

לא, לא תוקפים.

התייעצנו גם עם הייעוץ המשפטי של הוועדה וגם עם הייעוץ המשפטי של הכנסת וזו חזית אחת.

איפה היא באמת? איפה הייעוץ המשפטי של הכנסת? זאת שקיבלה את ההחלטה לא נמצאת כאן להגן עליה?

חבר הכנסת קרעי, אתה מתחיל את הדברים שלך, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, עצם האישור שהייעוץ המשפטי נותן לכם בכלל לקיים את הדיון המביש הזה זו תעודת עניות לייעוץ המשפטי.

סליחה שאני קוטע אותך, פשוט נזכרתי מה רציתי להגיד לגבי סעיף 98 לפני הבדיחה של חבר הכנסת מלכיאלי.

נו, מה יהיה?

תאפשר לי, ברשותך.

זה יעלה לך.

איזה בדיחה? הוא דיבר ברצינות.

בחוץ ליד סעיף 98, חבר הכנסת יריב לוין, גם למדתי פה שכל הדברים פה הם "בושה" ו"מעולם לא נעשה", "וממש זה לא ככה".

- - -

באמת, לא נשארו קווים אדומים שלא חציתם.

גם מהצד שלכם זה כך.

יש עוד דבר שלמדתם, כשאתם נתקעים אתם אומרים "איפה הייתם 12 שנה?"

או ביבי. הוא שכח את המילה "ביבי".

- - -

ניר, להגיד לך משהו, זאת באמת בושה מה שאמרת, ומעולם היושב-ראש לא אמר דבר כזה.

אם מישהו אחר היה אומר את זה הייתי נעלב, אבל בגלל שזה ינון אז זה בסדר. חבר הכנסת קרעי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, עצם האישור שניתן לכם לקיים את הדיון הזה, שהייעוץ המשפטי נתן לכם, זו תעודת עניות לייעוץ המשפטי של הכנסת. איפה שגית? איפה היועצת המשפטית של הכנסת שהיא זאת שאישרה את הדיון ואת ההחלטה לקיים פה סעיף 98 דורסני כל כך? למה היא לא נמצאת כאן להגן על ההחלטה? למה היא שלחה את ארבל להגן על ההחלטה הזו?

אדוני היושב-ראש, אם בעבר היו אומרים: הייעוץ המשפטי הוא האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה, יש להם עמוד שדרה, והם יודעים להגן על האמת ועל הצדק, היום אנחנו מבינים שזה הכול מפוזיציה, שתלוי מי נמצא בקואליציה ומי באופוזיציה. כשאנחנו היינו בקואליציה הם הגנו עליכם באופוזיציה שלא נוכל לעשות שום דבר, חסמו אותנו בגופם.

לא עליהם, הם היו גם בקואליציה.

מה פתאום, הם לא היו.

מי, ימינה? היו.

לא, הם לא בקואליציה, הם כבר עברו לצד השני.

מעולם, מעולם לא היה.

אתה לא היית, אבל הם היו.

הוא סופר אותם בשמאל.

אני כבר סופר אותם בשמאל.

הייתה תקופה שהבוס שלך סחט ביטחון, ופעם אחת סחט חינוך ומשפטים, ואז הייתם.

היום אנחנו מבינים שהייעוץ המשפטי משרת רק את היפים והאמיצים. כשהיפים והאמיצים היו באופוזיציה חסמו אותנו בגופם.

אני גם יפה וגם אמיץ, מה אתה רוצה.

מי גם יפה וגם אמיץ? לא שמעתי.

לא שמעתי.

שמע, אתה לא אוהב לפרגן לעצמך, זה משהו.

בכלל לא. הייתי יפה כשהייתי צעיר, לא עכשיו.

עכשיו אתה רק אמיץ?

חבל שלא נכנסתי לכנסת אז.

וכשאנחנו באופוזיציה, אדוני, אז הם מפנים לכם את הדרך לרמוס אותנו עוד יותר, ולכבוש אותנו תחת הגלגלים הדורסניים שלכם. וזה לא התחיל עכשיו, זה כבר תהליך שקורה כאן בכנסת, זה קרה רק לפני שבוע בוועדה של יוליה מלינובסקי וכשהגשתי 2,200 הסתייגויות בשם הליכוד בשם האופוזיציה. יוליה ראתה אותי במסדרון ורצה לוועדה, אמרה: אין פה ליכוד, אין הסתייגויות, בתוך חצי דקה, והיועץ המשפטי של הוועדה גיבה אותה בהחלטה הזאת שהיא הסירה את כל ההסתייגויות. דיברתי עם הייעוץ המשפטי של הכנסת, הם הורו לה להחזיר את ההסתייגויות בחזרה, ואז הלכה יוליה ליושב-ראש הכנסת הממלכתי מאוד, והוא אמר לה: אני מאשר לך למחוק לו את ההסתייגויות. וכשהוא אמר את הדבר הזה הייעוץ המשפטי יישר קו איתו ואישר. ובאמת ההסתייגויות האלה לא הופיעו בספר ההסתייגויות, בספר התקציב שהצבענו עליו ביומיים האחרונים. אז זה לא התחיל עכשיו.

ואני רוצה לדבר עכשיו לגופו של עניין. יש כאן, והסביר חברי חבר הכנסת לוין, בדיוק את הדברים שכולנו מבינים, וארבל הנהנה בראש. יש כאן שתי סיבות להפעיל סעיף 98: סיבה אחת, בגלל לוח הזמנים הדוחק, הסיבה הזאת כבר לא קיימת; וסיבה שנייה, זה בגלל ריבוי ההסתייגויות, ובעצם חוסר פרופורציה של שעות או שבועות או חודשים שנותנים על אלפי או עשרות אלפי הסתייגויות. כאן, אדוני היושב-ראש, אני אישית וידאתי שלא יהיה חבר כנסת שיגיש יותר מהסתייגות אחת. אמרתי להם: תמצאו מה התוכנית שאתם רוצים לתקן בסעיף הזה, סעיף שבאמת מפלה, שהוא באמת לא נותן פתרונות להרבה אוכלוסיות חלשות, ותגידו מה התוכנית שאתם רוצים בעיר שלכם, ביישוב שלכם, תנו הסתייגות אחת. וזה מה שקיבלתם. כל חברי הכנסת הסירו את כל ההסתייגויות שלהם מהמערכת, הגישו כל אחד הסתייגות אחת בלבד. 60 הסתייגויות בסך הכול. ועל זה, 60 הסתייגות, כמה זמן זה? נניח ואנחנו נתעלל בכם, ונשתמש בכלים הפרלמנטריים שיש בידינו, עוד מה שהשארתם לנו, ונעשה הצבעות שמיות על הכול, וננאם חמש דקות כל חבר כנסת, כמה שעות זה ייקח בסך הכול? 15 שעות? על 15 שעות של נאום, שאתם גם לא רוצים לתת לדבר, ואני תכף אדבר גם על זה, וגם הסתייגויות שמיות. כמה זמן לוקחת הסתייגות שמית? עשר דקות, 11 דקות? אז ייקח לכם עשר שעות. בשביל עשר שעות אתם מפעילים סעיף 98?

30 שעות.

עשר שעות.

מה שתיארת זה 30 שעות.

אבל זה ללא קשר אחד לשני. החזרתם את זה לדיון.

60 הסתייגויות כפול - - -

20 דקות.

עשר דקות.

20 דקות, זה 1,200 דקות.

איך הגעת ל-20?

עשר דקות זה שמית.

אולי עשר דקות הצבעה שמית.

ארבעה חודשים הוא לא הפסיק לדבר, מה תכננת להגיד, קרעי?

אתה לא יודע חשבון, בועז.

למה, בועז, אתה רוצה להיכנס למשא ומתן של 15 שעות? בוא תיכנס למשא ומתן של 15 שעות. אז על תעשה לנו את זה.

60 הסתייגויות כפול עשר דקות זה 600 דקות.

אתם החזרתם לוועדת שרים, לא אנחנו.

זה הכול, עשר שעות. ונגיד שתיתנו לנו לדבר עוד חמש דקות כפול 60, עוד 300. עוד חמש שעות. 15 שעות. על מה מדובר כאן? מה קורה איתכם? ארבל, אמרתי את זה גם לשגית, לא ייתכן שבפרלמנט כאן חברי כנסת עושים עבודה פרלמנטרית, מגישים את הסתייגויות - - -

פורר, מה אתה עושה פה? אין פה פיקוח, לא צריך פיקוח.

רציתי לראות אם אתה פה, דוד. ברגע שראיתי שאתה פה - - -

עודד, אתה מפריע לי.

עודד, הכול מתנהל בסדר?

אבל מה אתם רוצים מהשר? יש פה מלא פנים חדשות.

לא, שר האוצר מפקח על עבודת הכנסת. אם לא הוא, אלי אבידר מגיע. אלי אבידר מסיים משהו ומגיע.

אין פה הצבעה, אין פה כלום, מה אתה רוצה.

- - -

חבר הכנסת קרעי, תמשיך בבקשה.

מסכן, אין לו מה לעשות - - -

ארבל, לא מדובר בהסתייגויות מספריות, מדובר בהוספת תוכנית חדשה. כל חבר כנסת ביקש להפנות תקציב לעיר שלו, לתשתיות חינוך, למתקנים ייחודיים בבתי ספר, כל תוכנית מדברת על תוכנית חדשה, זה לא שינוי מספר. ואחרי העבודה הזאת שעושים לא לתת אפשרות להסביר למה. במליאה אפילו לא מקריאים את ההסתייגות. לא מקריאים, לא רק לא מנמקים. כאן לא מנמקים בוועדה, במליאה אתם לא נותנים לנמק חמש דקות הסתייגות, ואפילו לא מקריאים אותה. אתם עושים צחוק מהציבור. אנשים רואים ערוץ 99, העיקר זה משודר, על מה מדובר? באמת עברתם כל גבול.

אני אומר לכם, אני יודע שזה לא יעזור, אנחנו מדברים פה וזה כמו לדבר ללמפה, לא יעזור שום דבר, אתם תעשו, ותדרסו, כמו שעשיתם לאורך כל הדרך. אנחנו כאן כדי לזעוק את העניין הזה וכדי לומר לכם: הפנקס פתוח והיד כותבת.

רושמת.

רושמת.

כותבת.

תודה רבה לך, חבר הכנסת קרעי.

אתה יודע מה היד שלו עושה?

אגב, אתה רגיל לדבר ללמפה, היית, כמה? ארבע שעות במליאה לבד, זה לא חדש.

נזכרתי. יכול להיות שיש סיבה רביעית, אדוני היושב-ראש, אולי נגמרו הצ'ופרים של עידית חברת הכנסת, והם רוצים לעשות שימוש ב-98.

חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה; ואחר כך – חבר הכנסת מיקי זוהר.

כן, אדוני היושב-ראש, בוקר טוב, אנחנו כבר מתחילים את יום שישי, וזה יום חופשה שבועית שלנו. אני לא זוכר מאז שאני בכנסת שעבדנו ביום שישי.

גם אני לא, ואני קצת יותר ותיק.

גם אנחנו לא זוכרים.

תסבירו לחבר הכנסת - - - שזה קיצוני.

אני לא ותיק כמו חברי אחמד טיבי - - -

לא העלינו על דעתנו מעולם לעשות דבר כזה.

אוסאמה, שנייה, רק נקודה אחת.

לא, חבר הכנסת קרעי.

פרק ג' משנת טז במסכת אבות: "הוא היה אומר, הכול נתון בעירבון... החנות פתוחה, והחנווני מקיף, והפנקס פתוח, והיד כותבת; וכל הרוצה ללוות בא ולווה." תודה.

חאלס, כבר דיברת.

כל הכבוד.

יפה.

חזק וברוך.

כל הכבוד, חזק וברוך.

אז אני אומר, אדוני היושב-ראש, באמת אין מקרה כזה, אין תקדים של עבודת הכנסת ביום שישי. ואנחנו מוחים בתוקף על העניין הזה שאנחנו נכנסים ליום שישי, ואנחנו צריכים לעבוד ביום שישי כתקדים. אין לנו בעיה, אנחנו כבר עובדים 24 שעות, 48 שעות, בלילות לא ישנו, אנחנו לא מתלוננים, באנו לעבוד. אבל יום שישי? כמו שבשבת אצלכם – הרי אף אחד לא אומר שבשבת תעבדו.

מדלגים על שבת לראשון אוטומטית.

אוטומטית. למה לא מדלגים על יום שישי?

נכון, צודק.

למה?

נכון מאוד.

אני לא מבין.

ואתם ממשלה יהודית ערבית.

זה היה טוב.

איך מנסור נותן להם?

איפה? רציתי לשאול את חברי מנסור עבאס ביום שישי. זאת הנקודה הראשונה. נקודה שנייה, כל העניין הזה של - - -

אוסאמה, ברשותך, אני חושב שכדאי שהייעוץ המשפטי יתייחס גם לעניין הזה.

לא צריך, שמועצת השורא תתייחס.

האם היו תקדימים לדבר הזה, ואיזה משמעות יש לעניין הזה, שאתה בעצם אומר לחברי הכנסת שתפילות יום השישי שלהם מתקיימות בשעה שאנחנו כנראה עוד נהיה במליאה? איך זה יכול להיות? לאיזה שפל אנחנו מגיעים?

יריב, יכול להיות שיש היתר ממועצת השורא. אם יש היתר מועצת השורא אז הכול בסדר.

- - -

חבר'ה, בואו נשמע את אוסאמה.

קדימה, חברים.

נקודה שנייה, ואל תעזרו לי. ארבל, מהרגע שהסעיף הזה נפל, ועכשיו חזר לוועדת הכספים, ואתם ביקשתם להחזיר את זה לוועדת הכספים, היה דיון. ואני אומר לכם שככה צריך להתנהל דיון על כל סעיף, כי ראינו ומצאנו דברים שברגע שאתה נכנס לסעיף מסוים, ואתה מתעמק בנושא הזה, יש הרבה אספקטים והרבה נושאים בעניין הזה של הסעיף הזה. העובדה, העניין הזה של בינוי הכיתות למשל בחברה הערבית, וזה שיש לנו מחסור של יותר מ-5,000-4,000 כיתות, ואנחנו מדברים על זה שנים, ושמענו בוועדת הכספים נציג של משרד האוצר שאומר שמאז - - -

אז למה מנסור עבאס לא מביא לך 100 מיליון מה-53 מיליארד?

תכף, אני אתייחס לזה, ביטן. מאז 2018 אומרים שיש מחסור של 18,000 כיתות בכל המדינה, מתוכם יש לנו בערך 30% מחסור. היום ב-2021 עדיין יש מחסור של 18,000 כיתות. זאת אומרת שלא מדביקים את הפער, כי כל הזמן עם הגידול הטבעי צריך עוד כיתות ועוד כיתות. שאלנו על התקציב הזה של החברה הערבית, 10 מיליארד שקל לחינוך.

נו? לא יכול להביא לך 100 מיליון?

מתוכם 25%. כתוב: ב-25% ועוד תוספת תקציבית של משרד האוצר של 1,000 כיתות בתוכנית החומש. שאלתי אותו שאלה פשוטה: איפה זה מעוגן בתקציב? הוא ענה באופן הגלוי ביותר - -

זה לא מעוגן.

- - זה לא מעוגן.

נכון.

זה לא מעוגן.

אז מה עושים עם הכסף?

כלאם פאדי.

מה אתה מתכוון לומר? שעבדו עליהם? אז שיקרו עליהם? הם לא תמימים.

מה הוא עושה עם הכסף, מנסור עבאס?

לא, זה אומר שהתחלתם להאמין לשקרים של עצמכם, ומתברר שזה לא ככה.

אין תקציב. זה כללי.

קודם כול, בנט לא משקר, זה אחד.

כל מיני מספרים שנזרקים באוויר, מתברר שהם קיימים. זה מה שמתברר.

שתיים, הם לא תמימים.

לא, ברצינות, מה הוא עושה עם הכסף? מה?

אני לא מבין את אוסאמה.

אדוני היושב-ראש, אני מדבר עכשיו על הרשימה המשותפת, ראיתם גם שבמהלך ההצבעות שהיו הגשנו אומנם אלפי הסתייגויות, אבל באנו ובחרנו לא יותר מ-15 הסתייגות שהצבענו עליהן. נכון, קרעי?

מהותיות.

נתנו להם 15 הסתייגויות מהותיות של הרשימה המשותפת, על זה אנחנו רוצים להצביע. ובהרבה הצבעות הצבענו עם הממשלה, לא עם הליכוד.

זאת הבעיה.

זה שאומרים שאנחנו כל הזמן מתאמים עם הליכוד ומתאמים עם הציונות הדתית, לא. אנחנו מצביעים עניינית.

אם היית מצביע עם הליכוד לא היו נותנים לך את הכסף הזה.

וכאשר באו דברים ועניינים והסתייגויות שאנחנו נגדן הצבענו איתכם.

או.

לא הצבענו עם הליכוד, ותבדקו.

על זה היה דווה ליבנו.

ראינו, ראינו.

הגשנו שש הסתייגויות, אדוני סגן השר, שש הסתייגויות. הגשנו הסתייגויות על כיתות בכפרים הלא מוכרים, הגשנו הסתייגויות על כיתות בערים המעורבות, הגשנו הסתייגות על מבנים של בתי ספר, שהם עומדים לקרוס.

מה זה בכפרים הבלתי מוכרים?

כל אחד הגיש הסתייגות אחת.

לא, מה זה בכפרים הלא מוכרים?

חבר הכנסת ביטן, עוד מעט תורך, נו.

הם שמים בית ספר.

שיש סכנת קריסה. ואמרנו שאנחנו רוצים תוספת ועיגון תקציבי של הסעיפים האלה. ארבל, למה לא זכותנו לעלות על הדוכן ולהסביר ולנמק את זה לציבור שלנו? אתם מונעים מאיתנו בוועדת הכספים.

אמת. אנחנו נצביע איתכם, מה הבעיה.

אם הייתם תומכים לא הייתם מקבלים את הכסף.

בוועדת הכספים, אדוני היושב-ראש, לא שמעו אותנו. הגשנו את ההסתייגויות, באנו ב-11:05, כבר הצבעות, לא נימקנו את זה. במליאה לא ננמק את זה. מתי ננמק את זה?

אפילו לא מקריאים את זה.

איך האנשים האלה ידעו? גם, כמו שאמר קרעי, הסתייגות מספר ככה וככה, אנשים שרואים את ערוץ 99 לא רואים על מה אנחנו מצביעים.

לא יודעים על מה הם מצביעים. לכן הייתה טעות של אמילי.

אז את באה ואומרת לי: תעשה הצבעה שמית? תודה רבה. זה לא 98, עם כל הכבוד. זה לא 98. 98 במקרים החריגים והקיצוניים.

אני מציע לדון על זה בהנהלת הקואליציה.

אם עלה הסעיף הזה, שבשבילנו חשוב מאוד העניין של חינוך, ואמרתי, זה מזל משמיים שדווקא מואטי עשתה טעות בסעיף הזה.

היא לא עשתה טעות, היא עשתה בשכל.

לא בסעיף אחר, דווקא בסעיף הזה. זה מאלוהים כנראה. ולכן אנחנו מבקשים, תנו לנו את ההזדמנות לטעון את הטענות האלה, ולהסביר למה ומה, איזה הסתייגויות אנחנו רוצים. אנחנו בעד חינוך, כמובן שאנחנו בעד. ואנחנו אומרים שכל כסף, ואני אומר את זה לחברים בצד הזה, זה זכות שלנו שנקבל את זה. זה זכות. אף אחד לא עושה לנו טובה. ותפסיקו להסית נגד הציבור הערבי, ונגד העמותות האלה. אתם כל הזמן, כל הזמן בנאומים שלכם, בהסתייגויות, העמותות ועמותות. העמותות האלה עושות עבודת קודש.

חולקים עליך.

וכל שקל, ואת זה כתבו, והסבירו את זה, כל שקל שהולך ליתומים, לרצועת עזה, זה מאושר, גם בתקופת נתניהו. על מה אתם מדברים? תפסיקו עם זה כבר.

למה אתה מסתכל רק עליי? לא הבנתי.

כי הוא אמר בתקופת נתניהו.

אוסאמה, תשאיר את זה בפן המקצועי, עזוב.

בפן המקצועי, ארבל, אנחנו כרשימה המשותפת יצרנו שש הסתייגויות, זה מוגזם?

לא, לא מוגזם.

לא הגשנו אלפי הסתייגויות.

הלאה.

כל אחד מאיתנו הגיש הסתייגות על נושא מסוים מהותי.

אוסאמה, תסביר לה ככה, אם ארבעה מנדטים קיבלו 50 מיליארד, אני רוצה שש הסתייגויות. גם את זה לא נותנים לי.

לא, חבר הכנסת מלכיאלי. חבר הכנסת סעדי, סיימת?

אנחנו כולה תשעה הגשנו.

אני מסכם. אדוני היושב-ראש, אנחנו מבקשים, ננמק את ההסתייגויות האלה, ונצביע על ההסתייגויות האלה כרשימה משותפת.

ולא ביום שישי.

רק לא ביום שישי.

תודה רבה לחבר הכנסת סעדי. חבר הכנסת מיקי זוהר; אחר כך – חבר הכנסת עופר כסיף; ואחר כך – חבר הכנסת דוד ביטן. בבקשה.

מה עם אחמד טיבי, מתי?

נרשמתי.

מותר לי גם לספר בדיחה כשאני מדבר?

בטח, מהזמן שלך מה שאתה רוצה. הבדיחות זה מעל לזמן.

ביטן, לא על הבדואים הפעם.

לא עם הבדואי והכורדי.

צוחקים על המרוקאים, אסור לצחוק על הבדואים? מה זה?

על מרוקאים, בסדר.

הבדיחה הייתה על הכורדי, לא על הבדואי.

עוד פעם אני אספר על כורדים. אין בעיה.

אגב, כורדי בגלל הזדהות עם מנכ"לית של מפלגת ימינה.

אבל על הכורדי היא כבר לקחה לך.

- - -

איך אתה מספיק להיות מעודכן בהכול, מלכיאלי? זה פשוט לא יאומן. אפילו בזה אתה מעודכן.

עוד יש לו מכשיר כשר.

חבר הכנסת מיקי זוהר, בבקשה.

יש שיחה בין חברי הקואליציה. זה הגיבושון, הינה הגיבושון. לא יכול להיות שאתה תצחק על המנכ"לית. שני שרים פה.

רגע, חבר'ה, באו מפקחים? שניהם מפקחים ביחד? מה קרה פה? פורר, מה הולך פה? גם אתה וגם חמד?

הינה, הפטרול הגיע.

חבר'ה, אני מבקש לקבל את חמד בעמידה.

- - -

איפה אלי אבידר? היושב-ראש, יש פה סיירת של שר האוצר ו-50% ממפלגת ראש הממשלה.

חמד מזדהה עם מרב מיכאלי, יש שחורה ויש שחור. יש מרב מיכאלי שחורה, עכשיו בא שחור.

אני רוצה להגיד לך שזה לא פייר לשים את חמד מפקח, אתה יודע למה? כי יש לו דאן 8, כולם מפחדים. לא, באמת.

חבר'ה, זה שחמד הגיע זה לא רמז, כן?

לעובדי הכנסת.

אתה רואה, הכנסתי לך עכשיו את כולם, תן לכל אחד שתי דקות.

כבוד השרים, אני רק רוצה להגיד לכם, אני לא יודע מה העניין של הסיבוב פה, אבל זה מעכב, רק שתדעו. תחליטו אתם מה אתם רוצים.

הם מפריעים לנו בדיון, יאללה, יאללה.

זה חשוב, זה מוסיף נפח לוועדה. השרים איתנו, מסתובבים, אי-אפשר לזלזל בזה. מתי ראינו שרים מסתובבים? יש לנו את זה פה.

תחליטו אתם מה אתם רוצים.

חמד רק בא לבקש לנמק.

הם לא שרים, הם בתפקיד פטרול.

אני רוצה להגיד לך, חמד במקרה הגיע לאופוזיציה, ישר הצבעתי עם הקואליציה. עזוב, מסוכן.

זהו, אחרי שחמד עמאר עזב אני יכול לדבר?

חבר הכנסת דוד ביטן, בוא נראה אותך יושב בשורה של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, ואז תגיד על חבר הכנסת חמד עמאר.

אם שניהם ביחד אני פורש.

עכשיו כשחמד עמאר עזב אני מרגיש יותר רגוע לדבר חופשי.

משוחרר.

לא מרגיש עצור, מה שנקרא.

אבל צופים, שתדע.

אין בעיה. מסתכלים, אתה אומר. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר כמה דברים באמת חשובים. בימים שעברו היו הימים האלו, ואני זוכר אותם כי הייתי כאן, בשעות הקטנות של הלילה בפיליבסטרים, אלה היו באמת הימים והשעות היפות של הכנסת. זאת הייתה באמת דמוקרטיה - - -

כנראה באמת שינית כיוון, אה?

מתבגרים, דוד. נכנסתי לכנסת בגיל 35, אתה יודע את זה?

או, כמוני.

ולקח לך שבע שנים לשנות כיוון? זה הרבה זמן.

שבע שנים זה המון זמן. ואלו באמת היו ימים יפים של הכנסת. זאת הייתה באמת דמוקרטיה במיטבה. היו פה ויכוחים ומאבקים ודיונים.

אבל זה געגועים.

אבל הכול היה בסוף בהגינות. וגם כשהיינו מביאים את סעיף 98 לעיתים מאוד מאוד נדירות, אפילו האופוזיציה הייתה מבינה, ומה שנקרא מקבלת, כי היא הייתה יודעת שזה משהו שאפילו מרגיע אולי טיפה את הרצון שלהם לממש את העבודה האופוזיציונית שלהם, כי גם הם הבינו שזה כבר נהיהtoo much.

ובאירוע הזה אנחנו באירוע שונה, וזה לאט לאט הופך, לצערי הרב, לימים העצובים של הכנסת ושל הדמוקרטיה הישראלית, וזה מה שאני לפחות מסתכל. כי הרי התקציב יכול לעבור במלואו גם בתחילת השבוע הבא. זה לא היה כזה אסון אם ביום ראשון היינו ממשיכים וגומרים את ההצבעה הספציפית הזו או ממשיכים את ההצבעה הספציפית הזו. ואנחנו מבינים שהדורסנות הזו מגיעה מסיבה מסוימת, ותכף אגיד גם מה היא.

אבל אני רוצה להגיד לך, באמת, שאחת הטענות של הקואליציה זה על ההחלטות שלך, ואתה אומר שזאת הייתה תקופה יפה?

זה על חשבון הזמן שלו אתה נותן לו.

אתה מדבר שטויות עכשיו, זה לא נכון, אבל זה קורה לך לפעמים.

הם טוענים. אתה קורא לזה תקופה יפה, אה.

חבר הכנסת זוהר, בבקשה להתקדם.

אתה טועה. אף פעם לא עשיתי את מה שהם עושים.

גם אם הוא היה רוצה לא היו נותנים לו לעשות, עכשיו זה מותר.

נכון, היו לי הגבלות מהייעוץ המשפטי.

חבר הכנסת זוהר, נו. תנו לחבר הכנסת זוהר להתקדם, בבקשה.

ואני אומר באמת לייעוץ המשפטי, למה אתם נותנים לזה יד?

למה?

באמת למה?

או, הינה הגיעה אמילי.

או, אמילי.

אמילי, הכול בזכותך, כל הכבוד.

הביאה פרחים.

מי נתן לך את הפרחים? האופוזיציה נתנה לך את הפרחים?

ביטן וטיבי ביחד.

אמילי באה לראות את פרי עמלה.

תקשיבי, אחלה פירות.

ממש תודה, אמילי.

חברת הכנסת מואטי אמילי.

בואי, שבי איתנו. אה, היא מחלקת גם פרחים, אתם יודעים.

אני רואה שכולם נורא מרוצים.

המנהג לתת פרחים ליושב-ראש.

אלו פרחים לתקופה ארוכה, זה מבטיח לנו חגיגות כאלה כל הזמן.

אמילי, הדיון על האשמה כבר הסתיים, אנחנו עברנו כבר את הדיון הזה.

היינו בתוך דיון מקצועי, פרחים, בכבוד.

אתה שוב רומז שאתה רוצה את הפרחים.

אני רוצה לשבת על כיסא גבוה.

בואי, שבי פה, רחוק מהם.

- - -

לא, כי יש כאלה שקלקלו אותה, אז בוא, לא נקלקל לפני הצבעה.

אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שאתה צריך לקחת בחשבון שהדורסנות הזו לא מקובלת על הציבור, הציבור מבחין בה. ואני אומר לך בצורה ברורה, הציבור לא אוהב אותה, וזה לא משרת אתכם במאומה, כי הרי מה אתם מוכיחים פה בעצם? שאתם מוכנים לשבור את כל הכללים? בשביל מה ובשביל מי? ועכשיו אני אספר את התיאוריה שלי, בשביל מה ובשביל מי. למה אתם שוברים את כל הכללים? למה אתם מתנהגים בדורסנות הזאת? אני חושב שכל זה נועד בשביל כמה מילות חנופה לזאב אלקין שיגיעו מיאיר לפיד. התחושה שלי היא שזאב אלקין זקוק למילות עידוד וחנופה מיאיר לפיד. זאת אומרת, כל פעם שהוא עושה את הפעולה הדורסנית הזאת, הלוחמנית הזו יאיר לפיד כמובן מייד מוחא לו כפיים ואומר לו: יישר כוח, כל הכבוד, זאב. ולדעתי הוא זקוק למילות החנופה האלה. למה? שואלים את עצמנו למה. אז היום ראיתי את זאב אלקין מתראיין בערוץ 12, הוא התראיין לפניי, והוא התפאר בכך שהוא לא ראה יום אחד באופוזיציה. אמרו לו, איך זה יכול להיות? הוא אומר: הייתי בקדימה, ואז כמובן אחר כך הוא עבר לליכוד, מהליכוד לתקווה חדשה.

עזוב, אל תתחיל עכשיו, כי לא נגמור עם זה.

הוא לא ראה יום אחד באופוזיציה. והוא התפאר בזה, הוא אמר אני לא הייתי באופוזיציה. אתה יודע, בשם האופורטוניזם הזה שהוא דילג ממפלגה למפלגה, במקום לנסות להצניע את זה הוא הבליט את זה ואמר: כן, אני כל הזמן הייתי בקואליציות, בשלטון. ואני חושש, ויש לי גם יסוד סביר להניח את זה, שייתכן שהתחנה הבאה שלו היא יש עתיד, והוא צריך לרצות את היושב-ראש.

בועז, בועז, תתעורר, כולם באים על המקום שלך, בועז, אתה עובד קשה ועושים לך - - -

בועז, אתה צריך להיות מוטרד.

מפלגת שלטון, הגיוני.

יש לי הפתעה בשבילך, ההחלטה היא שאלקין יישאר במקום וכולם יצטרפו אליו.

ואני שואל את עצמי, בגלל הגחמות של אלקין הדמוקרטיה הישראלית והכנסת צריכות לשלם את המחיר? יש פה דברים יותר חשובים מאיפה אלקין יהיה בבחירות הבאות, אם הוא יהיה עם יש עתיד או במקום אחר.

הוא לא יהיה.

יש פה גם את הכנסת, ואת המדינה, ואת הדמוקרטיה, ואת האפשרות - - -

לא יהיו בחירות.

לא, אבל אמרתי לך, אם הוא יהיה ביש עתיד יש לו עוד סיכוי להיות.

לא יהיו בחירות.

יש עתיד כנראה עוברים את אחוז החסימה. ולכן אני אומר שהקו הזה שאתם נוקטים בו לא משרת אתכם. הוא משרת אנשים מסוימים, הוא לא משרת את הדמוקרטיה הישראלית, הוא לא משרת את הכנסת. כי הכנסת היא הרי מקום עגול, היום אתם משתמשים בזה נגדנו, מחר אנחנו נשתמש בזה נגדכם. הרי אנחנו לא נהיה כל החיים באופוזיציה. הרי ברור לכם שבבחירות הבאות בעזרת השם נחזור לקואליציה, וכשנחזור לקואליציה, מה חשבתם? שנשכח את מה שעשיתם? שנגיד לא קרה כלום?

אתה מוכן להתחייב על זה?

חד-משמעית. הינה, Read my lips.

תודה.

הדברים שנעשו בכנסת הזאת, לצערי הרב, אני אומר, ייעשו גם בכנסות הבאות, ונראה אז כמובן את הגיבוי המשפטי. בסוף צריכים להבין, כי אם לא שמים את הגבול, ותפקיד הייעוץ המשפטי לעשות את זה, מה שהוא לא עושה, אין גבול. וכשאין גבול אין דמוקרטיה. וכן, זה נרשם על שמכם בייעוץ המשפטי, וזה נרשם על שמכם בקואליציה הנוכחית.

אני מאוד מאוד מקווה שאתה, יושב-ראש הוועדה, תקבל החלטה אמיצה, ותלך לעשות שיח עם יושב-ראש סיעת הליכוד חבר הכנסת יריב לוין, ותגיע איתו להסכמה, ותימנע מההצבעה הזו על הסעיף הזה. ואתה יכול להגיע איתו להסכמה. זה סך הכול להגיד: תודה רבה, חברים, אני עושה הפסקה לכמה דקות, לבקש מיושב-ראש סיעת הליכוד יריב לוין לשבת איתו לעשר דקות, ולנסות להגיע איתו להסכמה. ובכך תמנע נזק גדול שבסוף אחר כך יחזור כמו בומרנג. אני לא יודע, יכול להיות שאתם תהיו אפילו בקואליציה העתידית.

בומרנג כבר יהיה בכל מקרה.

אבל עדיין יהיו רבים מהקואליציה הנוכחית שהיו באופוזיציה. ולכן אני מציע ברצינות רבה, קח את יריב לוין, שב איתו, תנסה להגיע איתו להסכמות. ואם תצליח לעשות את זה פתרנו פה בעיה גדולה לכנסת גם בעתיד, לא רק בהווה. תודה.

מי בעד? תוציא את זה להצבעה, מיקי.

תודה רבה, חבר הכנסת זוהר. חבר הכנסת עופר כסיף; ואחר כך – חבר הכנסת דוד ביטן; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; ומסיים – חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה. חבר הכנסת אבי מעוז וחבר הכנסת רוטמן, הצטרפתם עכשיו, את האחרים לא הגבלתי, אני אגביל אתכם, ברשותכם, בזמן. אני אתן לכם לדבר, אבל הזמן שלכם יהיה מוגבל. בבקשה, חבר הכנסת עופר כסיף.

תודה רבה, אדוני, אני חייב להגיד שאני מוטרד פה משני דברים. דבר אחד, אני מוטרד קצת מכושר הזיכרון של כמה מחברי הכנסת פה, שמזכירים לי קצת את הסיפור מהתנ"ך על בני ישראל שהולכים במדבר ומתבכיינים על סיר הבשר שלא היה. וכאן פתאום יש חברי כנסת שמביעים פה איזושהי נוסטלגיה לימים עברנו שלא היו. ימים עברו של הממשלה הקודמת, במיוחד, שכביכול היה בה שיח דמוקרטי, והייתה אפשרות להתווכח, ואפשרו לאופוזיציה.

אז קודם כל בואו נעמיד דברים על דיוקם. לא במקרה ביקשתי בזמנו ביולי שנה שעברה, או יותר נכון ביולי קיבלתי את התשובה, הרי ביקשתי לפני, פניתי לממ"מ לפני כשנה וחצי, באותו זמן פנה גם חבר הכנסת דאז והשר היום מאיר כהן, פנינו לממ"מ וביקשנו לדעת כמה פעמים עשו שימוש בסעיף 98 מאז שהוא התקבל בפעם הראשונה ב-1967.

יפה.

ומה גילה המחקר של הממ"מ?

ניסנקורן הגזים.

ש-16 פעמים השתמשו בסעיף 98 שלא לענייני התקציב.

מי היה יו"ר ועדת הכנסת אז?

רגע, שנייה.

תן לי לסיים.

ניסנקורן חשב שהוא עדיין בהסתדרות, הוא שכח שהוא בא לכנסת.

מה 16 פעמים? על מה אתה מדבר? אתה איבדת את הזיכרון.

אל תשכחו מי הוביל את הקואליציה הזאת, בלי להגן על אף אחד אחר.

- - -

חבר הכנסת זוהר. בבקשה.

אז זה מה גילה הממ"מ? שמ-1967 עד 2020 השתמשו בסעיף 98 16 פעמים שלא לענייני תקציב. עשר פעמים עד הכנסת ה-23, ו-6 פעמים בכנסת ה-23. זאת אומרת שבחמישה חודשים השתמשו בסעיף 98 כמעט אותו מספר פעמים שהשתמשו בו במשך למעלה מ-50 שנה.

נכון. דרך אגב, הם רוצים - - -

אז בואו, חברים, לפני שמתגעגעים לסיר הבשר דרך משל ומדברים על איזה יופי, אנחנו ניהלנו דיונים דמוקרטיים ולא השתמשנו בסעיף 98 - -

מי ישב בראשות ועדת הכנסת בכנסת העשרים-ושלוש? איתן גינזבורג?

- - אז קודם כול, כן, מי שהשתמש בסעיף 98 באופן אינפלציוני, שרירותי, דורסני הייתה הממשלה הקודמת.

מי היה יושב-ראש ועדת הכנסת?

איתן גינזבורג.

מי שהוביל את הממשלה הזאת - - -

מי היה יושב-ראש ועדת הכנסת?

זה לא רק יושב-ראש ועדת הכנסת.

זה מי שמוביל את זה. אבל כדאי - - -

- - -

יושב-ראש הכנסת אישר לו.

סליחה, ששש.

זה לא רק יושב-ראש ועדת הכנסת, אלא זה מאיפה רוח הדברים.

מחבר מפלגתו ניסנקורן.

רוח הדברים ירדה כרוח מלמעלה, קרי; מראש הממשלה וחבורתו.

לא, זה הגיע מניסנקורן.

אתם גם הייתם שולטים וגם בלי האחריות.

נראה לך שאיתן גינזבורג היה מקבל פקודות מביבי?

אף פעם אין לכם אחריות לכלום, גם כשאתם - - -

מה, אתם השתגעתם? הם היו תוקעים לנו מקלות בגלגלים כל הכנסת הזאת.

חברת הכנסת לזימי, חבר הכנסת קרעי, תודה רבה.

באמת, לא ראיתי דבר כזה. פעם אחת תגידו דבר אחד שהיה לכם אחריות עליו?

חברת הכנסת לזימי נעמה.

אבל נעמה, לא היית פה, איתן גינזבורג ניהל את ועדת הכנסת.

מספיק, נו. חברת הכנסת סטרוק.

לא היית פה. אין לה מושג בכלום ורק צועקת וצועקת, יאללה.

חבר הכנסת קרעי, תודה. תודה רבה.

אני רק צועקת וצועקת - - -

תסתכלו על עצמכם בראי פעם אחת.

חבר הכנסת עופר כסיף, תמשיך, בבקשה.

היא גם הולכת עם כל מיני שלטים כאלה 40, 40, לא הבנתי מה היא רוצה.

מינימום 40 ש"ח לשעה.

קרעי, ייאמר לזכותה, היא הנורבגית היחידה שאיימה לא להגיע לתקציב.

ובסוף היא הצביעה כמו טטלה.

היא הכריעה את כולם. היחידה. כל השאר נכנסו למחתרת.

חבר הכנסת דוד ביטן, נו, תכף יגיע הזמן שלך.

אז אתה רואה, יש - - -

מה שנכון נכון.

עופר, מעולם לא היה על 60 הסתייגויות 98.

מה שאני אומר זה שהשימוש האינפלציוני הדורסני האנטי-דמוקרטי בסעיף 98 נעשה עכשיו, ותכף אני אגיע למה שנעשה עכשיו. אבל מי שהמציא אותו זו הממשלה הקודמת לגווניה. לפני שעוד פעם דרך משל מדברים על סיר הבשר, אז קודם כל תזכרו שלא היה כזה. זה דבר ראשון, להעמיד דברים על דיוקם.

עכשיו בלבלת אותי, אתה יודע?

אז אתה אומר שהכול מתחיל כשסמוטריץ' באופוזיציה. כשסמוטריץ' לא באופוזיציה - - -

חבר הכנסת רוטמן.

הוא בלבל אותך בגלל סיר הבשר.

הוא דיבר נגדך כל הזמן.

אתה איתנו או נגדנו?

הוא לא רוצה לנמק את ההסתייגות שלו.

דבר שני שמטריד אותי, מעבר למה שאמרתי, כושר הזיכרון הפגום של חלק מחברי האופוזיציה המאוד מסוימת דווקא - -

הוא לא רוצה לתת את העובדות ולבלבל אותו.

- - זה עוד דבר, שעוד יותר מעיד על, איך אני אגיד בעדינות? החסכים בדמוקרטיה שקיימים פה מבחינת התרבות הדמוקרטית. מי מלין על שימוש בסעיף 98 והגבלת השיח? מי שהכוח לא בידו. אבל כשהכוח בידו הוא עושה אותו דבר.

וכאן אני מגיע לממשלה הנוכחית. ממשלת השינוי מוכיחה פעם אחרי פעם שהיא לא בדיוק משנה, אלא ממשיכה את אותה מסורת קלוקלת של הממשלה הקודמת, ואף זו שלפניה, בכל מיני נושאים. הממשלה הקודמת החמירה את פשעי הכיבוש, הממשלה הנוכחית אפילו עושה את זה יותר גרוע.

אין דבר כזה כיבוש.

ויש עוד מלא דוגמאות אחרות, כנ"ל לגבי הפגיעה במוחלשים. הממשלה הזאת בתקציב הנורא הזה הולכת ופוגעת במוחלשים, הקודמת עשתה גם כן כך, וזאת וקודמתה גם, וכן הלאה וכן הלאה. זה גם דבר שצריך להטריד אותנו.

אז אם אתם ממשלת שינוי, במקום להמשיך באותה מסורת קלוקלת של מניעת דיון, שיח וקבלת החלטות באופן דמוקרטי, אם אתם רוצים לעשות שינוי למה אתם ממשיכים בדיוק את מה שעשתה הממשלה הקודמת?

ולענייננו בנקודה הזאת של מניעת דיון.

כי הם עושים שינוי שלילי.

חבר הכנסת ביטן, אני מבקש, נו.

תפסיקו עם זה. תפסיקו עם המשך המסורת הפגומה של הממשלה הקודמת. עכשיו אני לא אחזור למה שאמרו חברי כנסת קודמים קודם, אין סיבה לחזור על זה. אבל אל תיתנו יד – ואני לא פונה פה לייעוץ המשפטי שעושה את עבודתו נאמנה ברמה המקצועית, אני פונה אל מקבלי החלטות, כי אתם אלה שקובעים בסופו של דבר – על תאמצו את הסעיף הזה, אל תמשיכו את המסורת האנטי-דמוקרטיות של הממשלה הקודמת.

תודה רבה, חבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת דוד ביטן, בבקשה.

בדיחה.

נכון, הבטחת על כורדים.

אני אספר לכם בסוף.

מה, אתה עכשיו מותח אותנו?

ביטן, שנייה, אני רוצה לומר מילה אחת, ברשותך. אדוני היושב-ראש, מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.

חבר הכנסת, לא. לא, לא.

אחרי שקיבלו טלפון מנשיא המדינה - -

לא, חבר הכנסת קרעי.

- - קריב וטל הודיעו שהם לא באים מחר לעשות פרובוקציות בכותל, אז כולנו הרווחנו כמה שעות שינה.

תודה.

אתה יכול להמשיך עכשיו.

למה? התכוונת ללכת עוד פעם?

ודאי. מה זה עוד פעם? זה מה שתכננו.

אתה יכול להגיד לי מתי אתה ישן?

חבר הכנסת ביטן, אתה רוצה להתחיל?

מה קרה? עוד לא התחלתי.

יישר כוח לדרעי ולכל - - -

חבר הכנסת קרעי.

כן?

בינתיים אני מנהל את הדיון, ברשותך, אז אני מבקש ממך להפסיק עם הערות הביניים, יעילות וטובות ככל שתהיינה, בסדר?

אתה לא שמח על זה?

אני מבקש ממך. אני יכול לבקש ממך?

אתה לא שמח על זה?

אני יכול לבקש ממך?

אתה לא שמח על זה?

אני יכול לבקש ממך?

אין בך שמחה?

אתה מבין מה אני מדבר?

אין בך שמחה?

אתה מבין מה אני מבקש ממך?

אין בך?

אני שואל ברצינות עכשיו.

אני גם שואל ברצינות.

אתה מבין מה אני מבקש ממך?

אין בך טיפת שמחה על זה?

אתה מבין מה אני מבקש ממך?

אני שואל אותך.

חבר הכנסת קרעי, פעם אחת, אתה מבין מה אני מבקש ממך?

אתה מבין מה אני שואל אותך?

תודה רבה. חבר הכנסת ביטן, בבקשה.

זהו, אני יכול לדבר?

בבקשה.

תשמע, קודם כול אתם משתמשים יותר מדי בתקנה 98 הזאת, ואתם עושים אותה פלסתר, מה שנקרא. זה יותר מהפעמים שאמרו פה שאתם משתמשים בה, כי כשיש הסכם פשרה על תקנה 98 זה לא נרשם כתקנה 98. אתם לא מבינים שלהשתמש בתקנה הזאת זה דבר מאוד מאוד חריג. כשאני הייתי יושב-ראש ועדת הכנסת וגם יושב-ראש הקואליציה תמיד היו פונים אליי היועצים המשפטיים והיו אומרים לי: אל תשתמש בזה, זה רק לדיוני תקציב. ולכן זה מאוד מאוד חריג. והיינו שומעים להם. בסופו של דבר היינו מגיעים להסכמי פשרה כל הזמן. נכון, יריב?

נכון מאוד. נכון.

כל הזמן. אתם לא עושים את זה. אתם תמיד מנסים לדרוס ולהראות לנו שאתם אלה שמחליטים. ואני אומר לכם שזאת הייתה החלטה שלכם. אני לא מסכים איתך, ארבל, מכיוון שהייתה להם האפשרות לא להוריד את זה לוועדת הכספים. הקואליציה ביקשה, הממשלה ביקשה להוריד את זה לוועדת הכספים, אז עכשיו הם הורידו, ועכשיו אתם אומרים: תשמעו, זה לוקח יותר מדי זמן הדבר הזה. זה ייקח יותר מדי זמן במיוחד אחרי שדנו בדיוני התקציב יומיים. אי-אפשר לטעון את הטענה הזאת, זה דבר והיפוכו. יכלו לא להעביר את זה לוועדת הכספים, יכלו להמשיך עוד שתיים-שלוש הצבעות, ולאשר תקציב 2022 בלי הסעיף הזה, ואחר כך להביא בקשה לתיקון חוק התקציב בעוד חודש, בעוד חודשיים, וכו'. זאת אומרת שאתם לא יכולים להשתמש בסמכויות שיש לכם, ואחר כך לטעון שזה לוקח יותר מדי זמן.

ואני אומר לכם שבמקרה הזה זה באמת שימוש לרעה בסמכות, מכיוון שמה התוצאה? התוצאה היא פשוטה, אתם רוצים עכשיו, לאור זה שיומיים או שלושה ימים היו דיונים, ומנצלים את העניין הזה כדי להגיד: עכשיו אנחנו רוצים לעשות את זה בשעה. אז לא כך הדבר. אתם צריכים לאפשר עכשיו כאילו מדובר בדיון חדש. את שומעת אותי, ארבל? פה צריך להתייחס לעניין הזה כדיון חדש, לא קשור להחלטות ועדת הכנסת הקודמת, לא קשור לסעיפי החוק שכבר עברו. הרי אי-אפשר להשתמש בסעיפי חוק שכבר עברו ולהגיד: היה פה דיון ארוך. זה כמו שתבואי אליי בעוד חודש ותגידי לי: היו המון סעיפים שהיה בהם דיונים ארוכים, אז עכשיו נגיד שגם באלה נשתמש בזה ונספור את זה יחד עם הדיון הנוכחי.

לכן אני אומר, מה לעשות, העברתם את זה לוועדת הכספים, ומאותו רגע שהעברתם מדובר פה בדיון חדש לגמרי, וצריך לראות אותו כחדש לגמרי, ללא קשר למה שהיה עד עכשיו. ולכן אני מבקש מכם באמת הפעם לבוא עם הייעוץ המשפטי הנכון. אני יודע שאת אומרת: אבל הם לא רוצים לקבל את הייעוץ שלי. זה לא הולך כך. אתם צריכים פה לתת ייעוץ, ולהגיד את זה בגלוי, ואחר כך שיתמודדו עם הציבור למה הם דורסים את האופוזיציה, ולמה הם לא נותנים לנו את מה שמגיע לנו.

לגבי יום שישי, אני חושב שהם צודקים, הרשימה המשותפת, לא היה כדבר הזה. תמיד יושבי-ראש הכנסת לדורותיהם, תמיד דאגו שביום שישי לא יהיו דיונים. יום שישי זה היום של המוסלמים, יום שבת זה יום של היהודים, יום ראשון נוצרים, אבל אין כמעט נוצרים בכנסת.

יש, עאידה.

עאידה נוצרייה.

ולכן אף פעם לא נכנסו לזה. אבל למוסלמים תמיד נכנסנו. אני חושב שזה שיקול מאוד מאוד רציני. הגענו כבר ליום שישי, התחלנו, 12 ומשהו, אז אנחנו כבר בתוך יום שישי.

כבר כמה שעות טובות בתוך יום שישי.

12 בלילה, למה?

חבר הכנסת רוטמן, לא היית פה, אבל הסיכום שלנו, באמת, שכול אחד מדבר ויקבל את רשות הדיבור, אז אין הערות ביניים. תודה.

12 בלילה, למה? לכן אני מבקש שהפעם תלכו לקראת האופוזיציה ותקבלו את ההחלטה בממשלה. ועכשיו אני יכול לספר את הבדיחה?

כן, כן, כן - - -

חבר הכנסת ביטן, יש לי רעיון, הצעה. נסיים תכף את ספר התקציב - - -

לא, לא, לא - - -

אני זורם עם הקהל.

(מספר בדיחה)

תודה רבה. חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתחיל מאיפה שדוד ביטן הפסיק. חברי חבר הכנסת ביטן אומר, כשיש מקרה שני בבסיס צריך להתייחס לזה בצורה אחרת.

לא, צריך להחמיר.

בסעיף 98 זאת לא פעם שנייה שאתם משתמשים, אלא זאת פעם אולי עשירית או 15 שאתם משתמשים בו. אז בפעם הראשונה מה אמרנו? אתם חדשים בתפקיד, אתם מתלהבים מהכוח, יש לכם שלטון ביד, אתם רוצים לרמוס את האופוזיציה, זכותכם. אבל זאת לא פעם שנייה שלכם, זאת פעם עשירית שלכם. ומה בוער, ריבונו של עולם, שהחוק הזה, ההצבעה הזאת תידחה לשבוע הבא?

אבל אני רוצה לומר לחבריי באופוזיציה, אני רוצה להקריא להם משפט שאותי מאוד מאוד הרגיע. חבר'ה, תקשיבו טוב: "אני רוצה הערב לומר לכלל אזרחי מדינת ישראל, אלה שבעד הממשלה, אלה שנגד הממשלה, ואלו שבוחנים את הממשלה" – אומר נפתלי בנט – "חברים, ממשלת ישראל בראשותי תדאג לכולם". זאת אומרת שאומר נפתלי בנט: אין לכם מה לדאוג. נכון שבתקציב יש עליית מיסים, שטויות בקטנה, נכון שאני גוזר עליכם גזירות, המעונות, הילדים, הקשישים הפריפריה. אומר נפתלי בנט: חבר'ה, אל תפחדו, אני אדאג לכם. ואנחנו יודעים שנפתלי בנט גם מקיים בסוף. לכן אני לא מבין בכלל למה כל האופוזיציה כאן נכנסה ללחץ כשיש ראש ממשלה אמיץ. אתם יודעים, זה שהציבור לא רואה את זה זאת בעיה של הציבור, אבל הוא בעצמו מקבל החלטה לכתוב היום שהוא ידאג לכלל אזרחי מדינת ישראל. אני לא מבין בכלל למה אנחנו יושבים כאן ומקטרים. הוא הבטיח והוא גם ידאג. תודה רבה.

תודה רבה.

- - -

בלי הערות.

מה יש להעיר על זה בכלל?

אחמד טיבי, בבקשה.

תודה רבה. אוסאמה ייצג את העמדה שלנו היטב בכל מילה.

- - - מצונן אתה.

זה בגלל היומיים האלה. אני רוצה להתמקד בנקודה של יום שישי. אני חבר כנסת ותיק, אני לא זוכר שהיה דיון ושהכנסת עבדה והייתה מליאה ביום שישי. אני תוהה למה תמיד כשחושבים על עבודה ביום שישי ואחר כך חושבים לדלג ליום ראשון אתם לא חושבים על עבודה בשבת, למשל. אני מבין למה, אבל למה אתם לא עושים את זה לגבי יום שישי? זה יום המנוחה והיום הקדוש בשבילנו.

שבת זה רק בשביל אבו-כביר.

לכן הפטרנליזם וההתנשאות של מי שחושבים לקיים באופן נורמטיבי דיונים ביום שישי מקוממים.

(היו"ר בועז טופורובסקי, 00:55)

אגב, יהירות מקוממת אותי יותר מטיפשות ויותר מחוצפה וחוסר דרך ארץ, כי יהירים חושבים שמגיע להם אבל לא מגיע לאחר. אם מגיע לכם יום מנוחה בשבת, מגיע לנו יום מנוחה ביום שישי כמקובל, כפי שהיה. ואני זוכר תמיד שכל יושבי-הראש של הכנסת תמיד התחשבו בנקודה הזאת, ולא קיבלו החלטה לקיים מליאה בימי שישי.

יש עתיד של מיקי לוי יכול לעשות זה גם בשבת, אין לו בעיה.

לכן הדרישה הזאת שלנו היא דרישה נחושה. אם אתם רוצים לא להתחשב בה, בבקשה. השאלה מאיפה תקבלו הכשר לעבודה בימי שישי - -

מקריב.

- - בממשלה שהיא ממשלה יהודית ערבית, למשל.

מה הבעיה? עוד מיליארד שקל, ואז מקבלים הכשר.

יש דברים שלא קונים בכסף.

מועצת השורא תחליט שמותר.

חבר'ה, אני מדבר באופן רציני, ואני מקווה שתתייחסו כולכם באופן רציני לדרישה הזאת שלא לקיים מליאה ודיונים בימי שישי.

מסכים איתך.

תודה לחבר הכנסת טיבי.

סליחה, לגבי ההסתייגויות אוסאמה אמר. יש לנו הסתייגויות, הסתייגות אחת לכל ח"כ, שש הסתייגויות מהותיות לגבי חדרי לימוד במערכת החינוך, וזו גם נקודה שצריך לתת עליה את הדעת.

תודה, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת מעוז, אנא, אני מזכיר לך מראש שהיושב-ראש ביקש שנקצר.

אני אקצר מאוד כדרכי, עוד לא התחלתי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חודש טוב. התחלנו היום את ראש חודש כסלו ואנחנו בעיצומו, והתבשרנו בשורה אחת טובה – כמו שציין חבר הכנסת קרעי, שהייתה אמורה להיות על הבוקר פרובוקציה בכותל, כהמשך לפרובוקציות שמתרחשות מדי חודש בחודשו, אז בהתחלה כשקבעתם דיון במליאה עד שמונה בבוקר נשמתי לרווחה, אמרתי: על הכיפאק – לא תהיה הפרובוקציה הזאת. ועכשיו הם נענו לטלפון מהנשיא.

אני מצטרף לכל יתר הדברים, את חלקם לא שמעתי, אבל למה ששמעתי. בעצם אישרתם את תקציב המדינה, הממשלה לא נופלת, אין מה למהר. אני פשוט לא מבין את הדיון הזה. מה הבעיה? מה הבעיה לעשות את זה בשבוע הבא? מה הבעיה לעשות את זה בעוד חודש? אתם יכולים לאשר את תקציב 2022 עד סוף מרץ 22, יש עוד הרבה חודשים. אתה יודע מה, עד סוף השנה, כמה זמן נשאר לנו להתדיין? נגיד חצי יום. יש מספיק חצאי ימים.

לקבוע את זה גם ביום שישי, גם מה שדיבר חבר הכנסת טיבי, שזה נופל על יום המנוחה של המוסלמים. לקבוע את זה גם ביום שישי, שגם אנחנו לא רגילים, והכנסת לא רגילה לדון בימי שישי. אין שום בעיה לעצור את הדיונים, אישרתם את תוכנית ההסדרים, אישרתם תקציב 2021, ואפשר להתקדם בימים האלה שיש לנו, ימים רגילים, ולהכניס את זה באחד הימים. אני פונה אליכם לשכל הישר. לא צריך לחכות ולדרוס את האופוזיציה. אומנם הבעתם משאלה שאחרי שהתקציב יעבור אז תלכו לקראת האופוזיציה ותיתנו עוד מקום בוועדת הכספים ותצמצמו. אז גם את הדיון בוועדת הכספים כבר עברתם. מה נשאר לכם? רק לדון במליאה על חוק ההסדרים.

עכשיו, כמו שנאמר פה, עלולה להיות עוד טעות, אז מה? אז תאריכו את הדיון ביום שישי עד ארבע אחרי צוהריים, כניסת שבת? תעצרו את זה עכשיו, נתפזר, נלך כל אחד לביתו, ותביאו את זה באחד הימים בשבוע הבא או עוד שבועיים, ותגמרו עם זה.

תודה, חבר הכנסת מעוז. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה, אחרון הדוברים.

לדבר לקיר כל מה שאמרת. תדבר לכותל, תכתוב פתק.

הגמרא אומרת שארבעה אין הדעת סובלתן. יש ארבע התנהגויות, ארבעה סוגים של אנשים שהדעת לא סובלת אותם.

(היו"ר ניר אורבך, 01:01)

"דל גאה, ועשיר מכחש, וזקן מנאף, ופרנס מתגאה על הציבור בחינם". אלו ארבעה אולי אבות טיפוס של התנהגויות שאתה מסתכל עליהם ואתה אומר: מה הקטע? אני אומר את זה בשפה התלמודית. מה הקטע שלכם? דל גאה, אין לך במה להשוויץ, מה אתה משוויץ? פרנס מתגאה על הציבור בחינם, עשיר מתכחש, בוא, יש לך – טוב, עשיר מכחש, יש לנו ראש ממשלה כזה, אבל מה הקטע שלך?

ואני שואל כאן אותך, אדוני היושב-ראש, איך אתה נותן שיעשו לך את זה? איך אתה נותן שיעשו את זה לוועדה? איך אתה נותן שיעשו את זה לכנסת? מה הקטע שלכם? יש כללים שנקבעו בתקנון, ופה במחילה, אני לא חושב שיועצים משפטיים צריכים להגיד לך מה לעשות, אבל חושב שיועצים משפטיים צריכים להגיד אמירה עקבית עם עצמם. ושמעתי, ואני יודע שהם יודעים גם להשמיע אותה בעבר.

יש פה סעיף 98 שנועד למטרה של דיונים חריגים, יש פה סעיף 98 שנועד לדיוני תקציב כשיש דד-ליין. אין פה דיון חריג, אין פה דד-ליין, לא מבחינת ההיקף שלו, לא מבחינת הזמן שלו. הדבר היחיד שחריג זה שהפסדתם, דל, הפסדתם. אל תתגאו על הציבור בחינם. רציתם לייצר תמונת ניצחון, רציתם. כל היומיים-שלושה האלו אמרתם: יהיו 720-אפס, 680-אפס, סיפרתם לעצמכם סיפורים. יצא האוויר מהבלון הזה שניפחתם. תפסידו בכבוד, אל תהיו דל גאה, תגידו: נתכנס פה בשבוע הבא. תקפלו את האירוע. אנחנו עכשיו ביום חמישי בלילה בשעה 01:00 לפנות בוקר, יום שישי כבר בלועזי, יום שישי בעברי כבר ממזמן. אין לכם שום הצדקה לפי שום כיוון לקיים את הדיון הזה ברמת הדחיפות הזאת. אין שום דבר שבוער כאן מלבד הגאווה הפצועה שלכם, שחבל.

רוטמן, אני מבקש שתסיים.

חבל שבשם הגאווה הפצועה הזאת אתם גוררים גם את הצוות של הכנסת, גם את הצוות של הוועדה, גם מעקמים את התקנון. ארבעה אין הדעת סובלתם. עשיתם כבר כל כך הרבה דברים שהדעת לא סובלת, הגיע הזמן שתחתכו בזמן את ההפסדים.

תודה רבה, חבר הכנסת רוטמן. לפני שנעבור להצבעה, אני רוצה בבקשה מהיועצת המשפטית ארבל להתייחס בקצרה.

אתה רואה, דבר לקיר, כל מה שאמרת.

ואנחנו עוברים להצבעה.

פשוט אתם לא יאומן.

דיברנו, דיברנו, דיברנו, ועובר להצבעה.

דיברתם, דיברתם, בואו, שנייה אחת. לפני שאת מדברת, קודם כול ככה, אתם מנתקים את זה כאילו עכשיו נחתתם פה מהירח. ואת צודקת, זה היה רק מהשם מה שקרה, והגעתם לפה עוד פעם, בניתוק כאילו מחוק התקציב הכללי.

אז מה הבאת את זה? אתם ביקשתם להחזיר את זה לוועדת הכנסת.

הבאתם לכאן, ופה בכלל לא - - -

חבר הכנסת ביטן, אני לא פותח כאן עוד דיון, סליחה.

ואללה, ידעתם מה יהיה.

אני לא פותח פה עוד דיון, אני רק אומר לכם שאי-אפשר לשחק כאילו זה מנותק, ואי-אפשר לשחק - - -

אנחנו לא משחקים. אנחנו היחידים שלא משחקים.

זה כן מנותק. אתם מנותקים.

- - -

חבר הכנסת קרעי, שמענו אותך מספיק.

- - -

אי-אפשר לנתק את זה ולהגיד כאילו דיון של עשר שעות, כאילו עד עכשיו לא דנו במליאה על החוק הזה, כולל על הסעיף הזה, כולל שלוש הצבעות על ההסתייגויות.

- - - אבל אין קשר, אין שום קשר, יש פה - - -

סליחה, סליחה, כולל שלוש הצבעות רק בסעיף הזה על הסתייגויות. ועכשיו אתם מקבלים פה לפי הצעה שלנו עשר הסתייגויות פלוס, פלוס - - -

אוי אוי אוי, שלוש הצבעות, באמת. זה חוק תקציב.

אבל, אורבך, אתם החלטתם להביא את זה לדיון הזה, לא אנחנו.

ארבל, אני מבקש ממך, שתי דקות לסכם, ואנחנו עוברים להצבעה. תודה רבה.

מתי הפעילו 98 על 60? אתם השתגעתם. מתי עשו דבר כזה?

98 מעולם לא היה, כן היה, שמענו את החברים כאן, ושמענו את חבר הכנסת כסיף.

- - -

אתה היית יושב-ראש ועדת הכנסת, זה מה שעשית בלי סעיף 98, הכנסתם את זה לסעיף 98 הקודם.

לכל חבר כנסת הסתייגות אחת אז מפעילים 98?

אבל אתם החלטתם להביא את זה לדיון, לא אנחנו.

סליחה, אני מבקש.

עם סדרת ההצבעות.

על עשר שעות אתם עושים 98? חכו תראו מה יהיה כשאנחנו נחזור.

בסדר, שמענו, שמענו, חכו חכו.

שמענו שמענו, הפנקס פתוח והיד כותבת.

נחכה, נחכה. היד כותבת, גם את זה שמענו.

בדיוק.

קדימה, בבקשה.

לגבי דברים שאמרו כאן שזאת החלטה בפני עצמה. לא מדובר כאן בהחלטה בפני עצמה בראייתנו, מדובר פה בעצם בהחלטה נוספת להחלטה גדולה יותר שהתקבלה וצריך גם - - -

אבל, ארבל, הם החזירו את זה לדיון, לא אנחנו.

וצריך לקרוא את ההחלטה הזאת ביחד עם אותה החלטה.

הם יכלו לא להחזיר.

כלומר, אם בהחלטה הגדולה נקבע ביחס לשני חוקי התקציב שעל כל סעיף יצביעו על שלוש הסתייגויות, וכאן נותנים על עשר הסתייגויות, אז הדברים האלה עולים בקנה אחד.

ארבל, נו, באמת.

וגם כפי שנאמר מקודם, שצריך לראות את התקדימים שהיו בעבר.

אני חייב להודות לכם, באמת.

טוב, בסדר.

זה מרגש.

את התקדימים שהיו בעבר – צריך לזכור שבכל חוקי התקציב קבעו סדרי דיון מיוחדים.

היה דבר כזה שעל עשר שעות עושים 98?

חבר הכנסת קרעי.

היה דבר כזה?

חבר הכנסת קרעי, אם אתה תפריע לה אני אבקש ממנה שתפסיק לדבר.

החוק הזה יכול לעבור - - -

חברת הכנסת סטרוק, סליחה, לא הפריעו לך לדבר, נכון?

נכון, אבל - - -

אז תיתני לה לדבר, בבקשה.

ארבל, אבל את מתעלמת מזה שזאת החלטה של הקואליציה להחזיר את זה. יכלו להגיד לנו - - -

ארבל, אם זה כלול בהחלטה קודמת אל תשנו את ההחלטה. אם הטענה שלכם שזה חל על ההחלטה, אז אל תבואו, אבל אתם מתקנים את ההחלטה כי אתם מבינים שזה לא כלול.

הבנו את הטענה שלכם, והטענה של הייעוץ המשפטי - -

בועז, יש לנו רוב?

- - גם של הכנסת וגם של הוועדה הוא אחר, ואנחנו עוברים עכשיו להצבעה.

לא, רגע, לא קיבלתי תשובה לשאלה שלי.

אנחנו עוברים עכשיו להצבעה.

אבל שאלתי שאלה אחרת.

אנחנו עוברים עכשיו להצבעה.

התייעצות סיעתית.

התייעצות סיעתית.

שאלתי שאלה אחרת, ניר. שאלתי על זה שעושים את הדיון פה בזמן שהגשנו רוויזיה בוועדת הכספים.

חבר הכנסת כץ, בבקשה, תשאל את הייעוץ המשפטי.

שאלתי בפתח דבריי.

עניתי על זה בתחילת הדיון. גם בכל מקרה הרוויזיה שם נדחתה.

זה לא משנה, את קבעת את הדיון פה, ישבנו פה לפני שהיא נדחתה שם.

נכון, אבל אחרי שהייתה כבר החלטה. זה לא שלא הייתה החלטה, ומספר ההסתייגויות היה ידוע.

לא נכון.

למה אתה לא נותן ליועצת המשפטית של הכנסת לדבר?

את לא יכולה לקבוע דיון כשאת אומרת: אני מנבאת מה יהיה.

היועצת המשפטית של הכנסת יושבת כאן, שתגן על ההחלטה.

- - -

חבר הכנסת ינון אזולאי, רגע אחד, חבר הכנסת פרוש, רגע. עורכת הדין שגית אפיק, בבקשה.

שגית, רגע, שאלתי, כי את לא היית פה, איך יכול להיות שקובעים דיון פה בזמן שהגשנו רוויזיה בוועדת הכספים ונאמר לי שגם ככה יודעים מה תהיה ההחלטה. שאלתי אז למה אנחנו פה.

אתייחס גם לזה.

חבר הכנסת אופיר כץ, תן לה לענות, היא יודעת, היא שמעה.

היא לא הייתה פה.

אבל היא שמעה.

זה לא מה שאמרתי, שגם ככה יודעים מה יוחלט. אמרתי שאם יודעים שרצון הקואליציה – כל הדיון כאן הוא על מנת - - -

אז אם זה רצון הקואליציה, אז למה אנחנו פה אם זה רצון הקואליציה?

מה זה ככה יודעים? זאת בדיוק התשובה שאת אומרת.

חבר הכנסת כץ, אנחנו רוצים לסכם, בבקשה.

- - - הפקטור או שהדחיפות היא הפקטור?

אני רוצה לענות בקצרה. ראשית, אני חושבת שבנקל אפשר היה לפרש כאן שההחלטה של ועדת הכנסת בהתאם לסעיף 98, ההחלטה המקורית, תחול גם ביחס למשיכה שנעשתה במקרה הזה.

לרמוס עוד יותר.

חשבתי שזה לא נכון לעשות את זה כך, ולאפשר לכם אך ורק שלוש הצבעות ביחס להסתייגויות, משתי סיבות. הסיבה האחת, שמדובר בחלק המספרי, ולא ניתן היה להצביע על ההסתייגויות האלה בוועדת הכספים, וחשבתי שצריך לאפשר לכם קצת יותר הצבעות במליאה ביחס למשיכה הזאת, שהיא - - -

זו בדיחה, שגית, את יודעת את זה.

חבר הכנסת קרעי, חבר הכנסת קרעי.

- - -

אפילו לא מקריאים את ההסתייגויות האלה במליאה.

כך היה כשביטן היה יושב-ראש ועדה.

חבר הכנסת קרעי, תן לה לסכם.

אף אחד לא יודע מה כתבנו.

מעולם לא הוקראו הסתייגויות מספריות במליאה.

מעולם לא הייתה הסתייגות שלא הייתה אפשרות לנמק אותה או בוועדה או במליאה. מעולם גם זה לא היה.

עם אורי אריאל זה בדיוק מה שהיה, שכחתם? ביקשתם דיון והיו שלוש הצבעות.

אתם נותנים הסתייגות לחמישה חברי כנסת.

ההסתייגויות לחלק המספרי מעולם לא הוקראו במליאה.

אה, גם היא אומרת "מעולם לא".

התקיים עליהן דיון, התקיימה הצבעה.

הייתה פעם הסתייגות שלא נימקו אותה, שגית?

לא מתקיימות הצבעות על החלק המספרי בוועדת הכספים.

הייתה פעם הסתייגות שלא נימקו אותה?

הדיון בוועדת הכספים, אני חושבת שהיה ממצה, קיבלתם שעתיים תמימות - -

לפני שהגשנו הסתייגויות. לפני שהגשנו את ההסתייגויות.

- - כדי להגיש הסתייגויות במערכת הממוחשבת. אני חושבת שההליך פה היה מאוד הגון כלפיכם.

איזה הגון? לא נימקנו את ההסתייגויות.

מאוד סביר כלפיכם. סעיף 98, התכלית המרכזית שלו, לכתחילה הוא נוצר לדיוני תקציב. אי-אפשר לנתק את הדיון שאנחנו נמצאים בו כרגע ולומר שהוא לא חלק מדיוני מהתקציב ומההצבעה על התקציב.

למה? זה דיון חדש.

אבל התקציב - - -

אני כן חושבת שנעשה פעמים רבות שימוש ב-98 שלא למטרותיו ולתכליותיו, במקרים האלה אנחנו כן מנסים לצמצם את השימוש בו, ואני חושבת שאפשר היה לראות את זה בחודשים האחרונים. זה לא המקרה. במקרה הזה שימוש בסעיף 98 הוא ראוי.

איך ראוי?

איך תקציב 2022 בנובמבר?

ושוב אני אומרת, זה שהשתמשנו בסעיף 98 במקרה הזה, יכולנו להשתמש בהחלטה המקורית, והלכנו גם פה, זו הייתה בעיניי - - -

שגית, מה לגבי יום שישי?

אני אתייחס. זו הייתה בעיניי פרשנות לקולה.

לעניין יום שישי. בהחלטת ועדת הכנסת המקורית בסעיף 98 יש שיקול דעת ליושב-ראש הכנסת להפסיק את הדיונים ביום שישי. אני מבינה שהכוונה הייתה שאם נגלוש לשעות הבוקר-צוהריים ייתכן שהוא יחליט לעשות שימוש בסעיף הזה. אנחנו עוד לא נמצאים שם.

מתי היה דיון ביום שישי?

כן נכחתי כאן בהרבה דיוני חקיקה על חוק הסדרים שבהם ועדת הכספים המשיכה את דיוניה - -

לא מליאה.

ועדת הכספים או מליאה?

כספים, אבל לא מליאה.

- - כל חמישי כל הלילה ובשישי בבוקר.

ועדת הכספים או מליאה?

הייתה פעם מליאה?

ועדת הכספים.

אבל אנחנו מדברים עכשיו על מליאה.

אני לא מכירה מקרה - - -

הייתה פעם ביום שישי מליאה?

אני לא מכירה מקרה - - -

לא מכירה, נו, היא לא מכירה.

אני עונה.

- - -

אני מנסה לענות. זה קצת קשה כשכולכם תוקפים ביחד. אני חושבת שכולנו אחרי יום קשה, וגם העוזרים שלי ואני ספגנו האשמות מקיר לקיר במהלך הדיונים.

כי אתם עובדים אצל הקואליציה, שגית.

אז אפשר קצת להוריד להבות.

עברתם לעבוד אצל הקואליציה.

קרעי.

אני לא מכירה ביום שישי. אני כן מכירה דיונים שגלשו מעבר ליום חמישי לשעות הבוקר של יום שישי, בוודאי בוועדת הכספים.

ועדת הכספים.

אבל לא במליאה.

אני עצמי נכחתי לא אחת בדיוני ועדה שההצבעות בהם התקיימו במהלך יום שישי.

שגית, אפשר לשאול אותך שאלה?

כן.

מה תהיה ההמלצה שלך ליושב-ראש הכנסת בעניין הזה?

לעשות הפסקה. זו תהיה המלצתי.

תודה רבה. חבר הכנסת ביטן. אנחנו עוברים כרגע להצבעה.

התייעצות סיעתית.

התייעצות סיעתית. חוזרים ב-01:17.

(הישיבה נפסקה בשעה 01:12 ונתחדשה בשעה 01:17.)

אני מחדש את הישיבה.

ניר, אמרת לי מקודם שאני רק אשאל, והפסקת.

ינון, לא.

לא, אנחנו בהצבעה.

אנחנו מתחילים את ההצבעה.

בקשר להצבעה אני רוצה לשאול אותך.

מאחר שיש לנו פה הרבה חברי כנסת אני מאוד שמח, נעשה את ההצבעה שמית כדי שכל מי שחבר ועדה באמת יוכל להצביע. אנחנו מצביעים כרגע בעד או נגד ההחלטה כפי שהונחה.

ניר, אני מחליפה את רם.

נעמה, יקריאו את השמות של חברי הוועדה או של ממלאי-המקום. אנחנו בעד או נגד ההחלטה כפי שהוצגה והונחה לפניכם. בבקשה, נועה, תקריאי את השמות.

באופן מפתיע מצביעים על הנוסח המקורי.

(מקריאה את שמות חברי הכנסת)

מירב בן ארי – אינה נוכחת
בועז טופורובסקי – בעד
יעל רון בן משה – בעד
ניר אורבך – בעד
עידית סילמן – בעד
נעמה לזימי – בעד
יצחק פינדרוס – נגד
יבגני סובה – בעד
אחמד טיבי – נגד
שרן מרים השכל – אינה נוכחת
ווליד טאהא – אינו נוכח

הוא הלך לקבל את אישור מועצת השורא לדיונים ביום שישי.

אם אפשר לקרוא בשמות של אלו שלא נכחו שוב פעם.

ההחלטה – שישה חברים בעד, שני חברים נגד. ההחלטה התקבלה.

רוויזיה.

רוויזיה בשעה 01:48.

25 בספטמבר 2020, אתם הייתם בממשלה הזאת, ישיבת כנסת עד יום שישי בשתיים בצוהריים.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 01:19.