פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



21
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
10/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 15
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום רביעי, ו' בכסלו התשפ"ב (10 בנובמבר 2021), שעה 9:30

תנאי העסקה ושכר של סייעות בגנים

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר
נעמה לזימי

ינון אזולאי

יסכה מוניקדם - ד"ר, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אורנה פז - מנהלת אגף חינוך קדם יסודי

אחמד סואעד - סגן מנהל חבר גני הילדים

אסנת זיו - עו"ד,מנהלת קו חם ב"איתך – מעכי - משפטניות למען צדק חברתי"

דיאנה בארון - עו"ד ראש תחום חינוך, אלו"ט

מזל מסה - סייעת ח"מ בכיתה מקדמת

סיגלית בן אמור - חברת ועד עובדות הצהרונים בירושלים

עדנה סבג - חברת ועד עובדות הצהרונים בירושלים

עידית ליפובצקי - מנהלת מרכז גאות

ששי שדה - יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות הלאומית

דודי מזרחי
- מנהל אגף בכיר תקציבים

אירית ורונין
- עו"ד, ממונה על תנאי שירות במרכז השלטון המקומי

גיל בר טל
- עו"ד, יו"ר הסתדרות המעו"ף

יניב בר אור
- מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים

מזל מסה -

-
סייעת ח"מ בכיתה מקדמת

ענת מימון

דלית אזולאי

הדס עזר, חבר תרגומים

תנאי העסקה ושכר של סייעות בגנים

אני פותחת הישיבה של הועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי והנושא של היום תנאי העסקה ושכר של הסייעות בגנים ובצהרונים. אני חייבת להגיד שנושא והמקצוע של הסייעות עוד לא קיבל את המגיע לו מבחינת ההבנה והכבוד וגם התנאים שאנחנו אמורים לספק למקצוע, שהוא מהווה אחד מהמקצועות הכי נוחים לגיל הרך וגם כן אחר כך בגיל יותר מתקדם.

הכוונה מהדיון הזה הוא לאמוד מקרוב על התנאים של הסייעות, את תנאי העסקה שלהן, הקשיים שעומדים בפניהן ובמיוחד בגלל שאנחנו תמיד בוועדה הזו מתעניינות, במה שנקרא, "המקצועות הוורודים", ולצערי הרב, זה אחד מהמקצועות האלה. מקצוע שיש בו רוב מוחץ של נשים שעוסקות במקצוע הזה, וכנראה זו אחת הסיבות שגם כן לא מקבל את התעניינות ואת התמיכה הדרושה בזה.

לאחרונה נפגשתי עם הרבה מהסייעות שפנו אליי ודיברו על המצוקה שלהן בתפקיד, בתנאי העסקה שלהן. אני יודעת, מצד שני, בהשתתפות ובתמיכה במאבק של ארגוני מעונות היום על המצוקה של הארגונים, גם כן, שמפעילים את הסייעות ועל המחסור במקצוע הזה. כנראה זה מקצוע שהתחילו לנטוש אותו בגלל המצב.

כולנו יודעים כמה חשוב חינוך ילדנו וכמה חשוב לנו, כמו שאני אומרת, חינוך נכדנו גם כן. אני בשלב הזה שאני מדברת על החינוך של הנכדים, לא רק של הילדים. ואני רוצה שמי שיטפל בילדים האלה, בתינוקות האלה, נשים שבאות לעבודה עם הרבה רצון לנתינה. חס וחלילה אני לא אומרת שזה לא המצב היום, אבל גם כן אני לא רוצה שהן יהיו מתוסכלות או מרגישות שהן עוברות איזה שהוא עישוק. לכן, אנחנו רוצות לדבר על נושא הזה. אני ביקשתי מהממ"מ, מרכז המחקר והמידע בכנסת, להכין לנו מסמך שמתעד את המצב הקיים ומידע אותנו מה קורה. כמובן, אני אתן לשאר המשתתפים, אחר כך, לדבר ולהציג את הבעיה מזווית הראייה שלהם. אבל קודם אני רוצה לפתוח עם ד"ר יסכה, נציגת הממ"מ, בבקשה גברתי. אני חייבת להגיד, כהרגלכם, עשיתן עבודה מצוינת שאני מודה עליה ובבקשה להציג את המסמך.

תודה רבה. אני רק אדגיש את דבריי שהמסמך מתמקד, לבקשתך, בנושא של סייעות רגילות בחינוך הרגיל ולא בנושא של סייעות רפואיות, סייעות שילוב או כל סייעות אחרות, למרות שניתן להניח שהרבה מהמוצג פה יהיה רלוונטי גם לגביהן. כמובן אני מציגה פה רק את הממצאים העיקריים. את המחקר המלא אפשר לקרוא גם באתר של הועדה וגם באתר של המרכז מחקר והמידע של הכנסת.

אז אלה הנושאים שבעיקר אני אציג היום. לאורך המצגת אנחנו בעצם נראה מה הם הגורמים וכיצד בא לידי ביטוי הפער שבין התפקיד של הסייעת לשכר ולהכשרה שלה. אז קצת לגבי נתונים, בניגוד לגננות שמועסקות על ידי משרד החינוך, הסייעות מועסקות ברשויות המקומיות. בשנה האחרונה המשרד תקצב כעשרים ושבעה אלף תקנים. שבנוסף לתקנים הרגילים המשרד מתקצב גם סייעת משלימה ליום החופשי של הסייעת וסייעת שנייה לבני שלוש וארבע.

מספר הסייעות בפועל הוא לא ברור, בגלל שיש גנים שמפצלים את התקן ובגלל שיש סייעות שעובדות במשרה חלקית. הערכה היא שיש כשלושים אלף סייעות. שוב, זה לא כולל את כל הסייעות הנוספות של החינוך המיוחד. אני פותחת סוגריים, לדבר קצת על המחסור בסייעות, זה נושא שעלה הרבה מאוד לאחרונה. ממרכז השלטון המקומי נמסר שיש מחסור של כאלף סייעות, אבל לא יודעים את הנתון המדויק. הסיבה המרכזית שדווחה על המחסור היא, שוב, הפער בין הדרישות לבין השכר. מצד אחד, עומס שחיקה, תסכול ומחסור בגננות שגורר מחסור בסייעות ומהצד השני שכר נמוך.

חשוב להדגיש שהתוצאה של המצב הזה הוא, בסופו ובתחילתו של דבר, בעצם משפיע על הילדים הקטנים. אין רציפות בגן, יש גנים שכבר נסגרים בגלל מצוקה מאוד קשה של כוח אדם. מגיעות סייעות בלי סינון. לפעמים נלקחות, הסייעות של החינוך המיוחד, כדי לא לסגור גנים אחרים, מה שיוצר עוד פעם עומס על המערכת ועל התפקיד השוטף של הסייעות וזה בתורו, כמובן, פוגע בביטחון של הילדים ובהתפתחות שלהם. זאת אומרת, בסופו של דבר, הסיפור פה הוא גם הילדים שנפגעים עם זה שיש מחסור חמור של סייעות.

אני רוצה לציין שכל הארגונים שעוסקים, גם מרכז השלטון המקומי, גם ההסתדרות גם "איתך מעכי". כולם בעצם קוראים, גם לשרת החינוך ולשר האוצר לטפל בדחיפות בבעיה. שרת החינוך קראה בימים האחרונים למשרד לסייע למרכז השלטון המקומי למצוא פתרונות. זאת אומרת, ממה שמשתמע מהדברים שהיא לא לוקחת אחריות על הבעיה הזאת, בגלל שהמעסיקים הם בעצם הרשויות המקומיות, אבל היא כן מבקשת לסייע למרכז השלטון המקומי להתמודד עם הבעיה הזאת. את הדברים האלה אפשר לראות גם.

דבר מאוד מוזר, כי בעצם דווקא בשנה שהמדינה מחליטה, סוף סוף, לקחת אחריות על החינוך של הילדים ולהעביר את זה למשרד החינוך ולא להשאיר את זה כסוג של "שמרטפיה", כדי שאנשים ייצאו לעבוד, דווקא לא לוקחים אחריות על כל המערכת, כולל מי שעובד בתוכה ומשאירים את זה בידיים של השלטון המקומי. ואני חייבת להגיד, זה לא תמיד השלטון המקומי, יש גם מפעילים אחרים.

נכון, נכון.

יש ארגונים של מפעילים אחרים, זה לא רק השלטון המקומי.

נכון, מכל מקום זו לא העסקה ישירה על ידי משרד החינוך שנדע.

נכון.

זה מה שנכון. יש גם עמותות, יש גם חברות בת, היום אנחנו כבר רואים. יש רשויות מקומיות שמפריטות אפילו עוד יותר לחברות בת, זו אפילו לא העסקה ישירה שזה אפילו עוד עלול להיות איזו שהיא פגיעה בזכויות של הסייעות, זה לא נפוץ אבל זה קיים.

באמת, את הפער הזה בין השכר לדרישות אנחנו גם רואים ב"מחקר טל", שזה מחקר בין לאומי שבישראל הוא בוצע על ידי רמ"ה, הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, שבו אפשר לראות שהנושא של הותק, בעצם, הסייעות מאוד צעירות בתפקיד, מה שמלמד על תחלופה מאוד גבוהה, ששוב זה פוגע בילדים וביכולת להתמקצע. וגם רואים ששליש מהסייעות לא עברו הכשרה בכלל, ושלצד שביעות רצון, היחסית, גבוהה מהמקצוע עצמו, יש שביעות רצון נמוכה מהשכר לצד לחץ ושחיקה. זאת אומרת, יש סייעות שמגיעות מלאות התלהבות ובסופו של דבר, בגלל כל התנאים שציינו, הן לא נשארות או לחילופין סייעות אחרות לא מגיעות להחליף אותן, כמו שאנחנו רואים היום.

אז מה זה בעצם תפקיד הסייעת, אז התפקיד של הסייעת כולל שני היבטים מרכזיים, הראשון נוגע למשימות טכניות של תחזוקת הגן, ניקיון, עזרה עם הילדים, במיוחד ילדים לא גמולים שצריך להחליף להם עדיין. מצד שני, התפקיד החינוכי של תמיכה, של עבודה לצד הגננת ממש.. חלק מהעבודה בקבוצות הסייעות עושות אותן, עד כדי כך שאפילו אי אפשר לפתוח גן אם סייעת לא נמצאת. זאת אומרת, התפקיד שלה הוא חלק מהותי ממה שקורה בגן ויחד עם זאת התנאים לא משקפים את זה. וזה למרות קריאות חוזרות ונשנות, גם בוועדות של הכנסת, גם מצד ארגונים שונים השכר נשאר נמוך, המעמד נשאר.

אז מה הן באמת דרישות לתנאי העסקה, אז הדרישות הן באמת נמוכות. השכר מושפע מוותק והשכלה, ולכן אם הדרישות הן שתיים עשרה שנות לימוד אז היכולת לתגמל בהתאם היא יכולת נמוכה. מצד שני, גם אחרי שסייעות עושות את קורס ההכשרה, שהן צריכות לעשות אותו על מנת לקבל וותק, עדיין השכר נשאר אותו שכר, הן לא מקבלות תגמול אחרי שהן עושות את הקורס. אז מצד אחד, אנחנו רואים מחסור חמור בסייעות ולכן יש רצון להעסיק גם סייעות בלי השכלה ובלי רקע וניסיון. מצד שני, עם העסקה הזאת לא מאפשרת שימור של סייעות ומשיכה של עובדות משכילות יותר עם יותר רקע וניסיון בעבודה עם ילדים.

אז בוא נראה מה השכר, איך השכר נראה. אז בדקנו כמה מקורות מידע כדי להבין מה השכר בפועל. אז מבחינת התקצוב, משרד החינוך מתקצב כששת אלפים חמש מאות שקל לסייעת, בנוסף לזה הוא מוסיף גם תקצוב של התנאים הסוציאליים שלא הכנסתי כאן. התקצוב כולל תוספת של תנאים סוציאליים, אבל השכר שמשולם בפועל הוא גבוה יותר, כי הרשויות המקומיות מוסיפות תוספות שמשרד החינוך לא מתקצב, ולכן השכר בפועל הוא גבוה. ועם זאת, למרות כל התוספות, עדיין השכר של הסייעת נמוך מכארבעים אחוז מהשכר הממוצע במשק.

עכשיו, אם מתייחסים לזה שיש הרבה מאוד סייעות, אני לא יודעת לומר כמה, שמועסקות בשמונים ושלוש אחוזים של משרה, שאלו בעצם שעות העבודה של הגן. זאת אומרת, אם הן לא עובדות בצהרון, אז הן מרוויחות סביב שכר המינימום. אז, אומנם, יש סייעות שמרוויחות יותר אבל יש פלח משמעותי של סייעות שמרוויחות בעבודה, כמו שציינו, שהיא סופר משמעותית חינוכית עבור הילדים, והן מרוויחות שכר מינימום.

מישהו בודק מה באמת הרשויות המקומיות או המפעילים נותנים כשכר? כי זה מה שהמשרד מתקצב. מה שהבאת פה זה מה שהמשרד מתקצב.

לא, אז רק השורה הראשונה זה מה שהמשרד, השני הסעיפים האחרים אלו תלושים שאנחנו קיבלנו של סייעות שזה מה שהן מקבלות. זה ממש מתלוש השכר. המעקב עצמו זה ההסתדרות עושה וארגונים אחרים.

החמשת אלפים ארבע מאות עשרים ושמונה ברוטו, כמה זה נטו?

מעט מאוד, ארבעת אלפים ומשהו.

ארבעת אלפים.

<< אורח

אנחנו בדקנו, גברתי, אלו נתוני אמת. סך הכל גם כתוב בנייר עמדה שלנו, השכר הממוצע של סייעת זה חמשת אלפים שקל ברוטו.

תיכף נגיע אליכם ואתם תציגו.

אוקיי. אז באמת חשוב לי גם ככה להדגיש את הפער של התקצוב בין מה שבאמת משרד החינוך מתקצב לעלות בפועל, שהפער עומד על, בערך, בין עשרים לשלושים אחוז. חלק מהסעיפים לא מתוקצבים בכלל וחלק מוקצבים בצורה חלקית, בעצם משרד החינוך מתקצב לפי מודל של דרגה שש ועשר שנות וותק, אז יכול להיות שהממוצעים בפועל הם קצת אחרים, מה שגורר עלויות גבוהות יותר, אבל זה נתון שאין לנו. שוב, בגלל ריבוי המעסיקים וגם הרשויות, גם המוכשר מהמעסיקים שונים ולכן אין נתונים ברורים פה.

היו"ר עאידה תומא סלימאן: נציגי השלטון המקומי נמצאים איתנו היום?

<< אורח

נמצאת בזום ---

אוקיי.

קצת לגבי הכשרה, כאמור, הכשרה היא קשורה קשר ישיר לנושא של שכר. אם אין הכשרה, אם יש השכלה נמוכה אז השכר הוא בהתאם. כרגע יש, בערך, כל שנה כשבע מאות סייעות שעוברות הכשרה במרכז השלטון המקומי. בהינתן ויש תחלופה גבוהה, כמו שהצגנו קודם, בגלל וותק נמוך, אז שבע מאות זה לא מספר גבוה של סייעות שעוברות הכשרה.

משרד החינוך דן עם אגף הכשרות מקצועית במשרד הכלכלה על הנושא הזה כדי לבחון אפשרויות של הכשרה. הנושא של תעודת מקצוע ממשלתית עלה לדיון באותו פורום. תעודת המקצוע מאפשרת בעצם להגדיר תנאים ומבחן, שבו הסייעות עוברות איזה שהוא מבחן, אחרי המבחן, הן עוברות את המבחן ומקבלות תעודה.

העניין בתעודה שהן יכולות לעשות את המבחן גם בלי לעבור את ההכשרה, ומצד שני אין חובה להעסיק רק מי שיש לה תעודה. אז זה אומנם מעלה את ההשכלה, אבל זה לא בהכרח פותר את הבעיה. מכל מקום, לפי משרד הכלכלה, הנושא הזה נתון לפתחו של משרד החינוך גם מבחינת תקציב וגם מבחינת התכנים והארגון של הדבר הזה.

אז קצת להציג אילו שהן הצעות שהועלו לשיפור תנאי העסקה. יש כאן באמת רשימה ארוכה, זה כמובן לא הכל, ואני מניחה שהארגונים יציגו גם הצעות נוספות. מה שכן, חשוב לומר זה שחלק מההצעות נוגעות לרכיבי שכר, חלקן לתנאי העבודה עצמה, כמו צמצום של מספר הילדים בגן, שלא בטוח עד כמה ניתן ליישם אותם בעת הזאת. וחלקם מענה לצורך אקוטי בסייעות, כמו הכרזה על סיוע כעבודה נדרשת או גיוס של בני או בנות שירות, שזו גם הצעה שעלתה. אחת ההצעות שעלו היא הסדרת מקצוע הסיוע, אני רוצה קצת להרחיב על זה, כי זה נושא שעלה גם בשנים קודמות וגם עכשיו.

אז הסדרת עיסוק בעצם קובעת שרק מי שיש לו רישיון שעומד בתנאים שנקבעו יכול לעבוד באותו מקצוע, כמו למשל חשמלאים, רק מי שעומד בתנאים האלה יכול לעבוד ואחרים לא. זה אומר שאם יוחלט להסדיר את עיסוק הסייעת, אז רק בעלת רישיון תוכל לעבוד בגן. חשוב להדגיש שההסדרה נועדה להגן על הציבור, ולא להעלות את היוקרה או את השכר של הסייעות, ולכן אם ילכו בכיוון כזה צריך להסביר בעצם מדוע מסדירים. בכל מקרה, לפי האגף להסדרת עיסוקים במשרד הכלכלה הנושא הזה נתון לפתחו של משרד החינוך ולא לפתחם.

קודם כל בעניין ההסדרה אני הייתי רוצה לראות כל מקצוע, זה גם ייתן יוקרה מסוימת וכבוד למקצוע שתהיה הסדרה, אבל מצד שני אני לא רואה בה פתרון, אלא בעצם. פתרון למחסור הקיים בסייעות, אלא אם ילווה בתכנית מאוד רחבה שתכשיר נשים או גברים צעירים, ותכין אותם לתהליך כמקצוע נחוץ ואז להיכנס לתחום העבודה. אבל, הסדרה למען הסדרה, לא מלוות עם תכנית מסוימת, אני לא רואה בה פתרון, אלא עוד קושי מסוים שמוסיפים למצב, אבל תכף גם נתייחס לזה. תודה רבה. תודה על המידע ועל ריכוז המידע בצורה מאוד יעילה.

אני יודעת שיש הרבה דוברים ואני אבקש לפני שאני מתחילה, התמזל מזלכם שאין חברי כנסת היום, כך שזמן הדיבור כולו לאורחים ואורחות. אז אני אעמוד על זה שיש לכל אורח או אורחת רק שלוש דקות ולא יותר, כי אנחנו מאוד מוגבלים בזמן. אנחנו חייבים לסיים את הישיבה הזו לפני אחת עשרה כי המליאה מתחילה ואסור להמשיך בישיבות ועדה ובואו נהיה יעילים. אני רוצה להתייחס גם תכף לעובדה שאנחנו מעלים גם כן את הנושא הזה דווקא בתקופה הזו, כי אנחנו לקראת כניסה יותר משמעותית של תחום החינוך לגיל הרך או לא לגיל הרך, אפילו לתחומים האחרים באחריות מאסיבית של משרד החינוך. ואני חושבת שהגיע הזמן, אם כבר בונים תכניות במשרד החינוך, לא לסייע למשרד האוצר כדי למצוא פתרונות, אלא לקחת אחריות על מצבם של עובדי הוראה.

בעיניי, אלה עובדי חינוך. הסייעות הן מחנכות זה שההכשרה שלהן היא פחות, לא מונע מהמדינה להפקיד את חינוך ילדנו בידיים שלהן גם כן. אני חושבת שהגיע הזמן שמשרד החינוך יקבל על עצמו את האחריות לטפל במקצוע הזה ולתגמל את הסייעות, אבל גם כן להסדיר את הבעיות הקיימות אם זה בעניין המחסור בסייעות, אם זה בעניין הדברים האחרים. הייתי רוצה לתת קודם כל מיניב בר אור מהתאחדות מעונות היום הפרטיים או אתם יודעים מה? סליחה. אני אתן, קודם כל, לסייעת בחינוך המיוחד. אומנם הפרטים שנתנו היום זה בעניין סייעות בגני ילדים, אבל אני חושבת שלהשמיע את קולן של הנשים, קודם כל. מזל מסה סייעת חינוך מיוחד, בבקשה גברתי.

תודה רבה.

לא כתוב לי אם היא בזום. היא בזום? מזל, תפתחי מיקרופון.

אתם שומעים אותי?

כן, שומעים אותך. בואי נעשה את זה קצר וקולע.

אוקי, תודה רבה. אז אני רוצה להגיד, קודם כל, כל הכבוד על הועדה. מה שכן, אני חייבת להגיד שהבעיה הכוללת היא לא רק לסייעות הגנים. יש פה מכלול של סייעות בחינוך המיוחד, בבתי הספר, בכיתות תקשורת, בגני תקשורת שכל העניין שלהן לא מוסדר בעצם. אני מצטערת, אני תוך כדי הפסקה בזמן העבודה. אני חייבת להגיד שזה משהו שהיה חייב להיפתר כבר אתמול. אי אפשר להמשיך בצורה הזאת, כי באמת המקצוע הזה בסכנה. חינוך הילדים שלנו בסכנה אמיתית. יש סכנה אמיתית למקצוע, ובמקום לשים פלסטרים הגיע הזמן לדבר איתנו ולהתחיל לשים את העניינים על השולחן ולפתור את הבעיה באופן מידי, אבל גם באופן שלא ישים פלסטר וסתם יגרום לנו ליותר מרמור.

זה לא רק המשכורת, לא יכול להיות שבגני תקשורת ובכיתות תקשורת יגיעו סייעות שהן לא מוכשרות, שלא תהיה הגדרה לכל תפקיד ותפקיד. המשלבות הרפואיות שבאמת, אם מדברים על משכורת, הן לא מגיעות לארבעת אלפים שקלים ואפילו פחות משמונים אחוז משרה, הן מגיעות לשבעים ושישה אחוזי משרה. המשכורות שלהן פשוט עלובות. אנחנו צריכים לפרנס את המשפחות שלנו בכבוד.

והמזל הגדול של כל מערכת החינוך הוא שאנחנו אוהבות את העבודה שלנו. אנחנו אוהבות אותה מכל הלב ואנחנו עושות אותה מכל הנשמה וזה המזל היחידי, אבל עם זה אנחנו לא יכולות ללכת למכולת. ובאמת הגיע הזמן ואני פה זועקת זעקה אמתית, הגיע הזמן לא רק להתעורר, פשוט לטפל. אני ממש מבקשת שזה לא ייגמר פה בוועדה, ואני ממש מעריכה את פועלך יו"ר הועדה על כל הנושא הזה שאת מעלה את זה על סדר היום, כי זה אחד הדברים הכי אקוטיים, אני חושבת, במשק היום. לא יכול להיות שנמשיך להיות שקופות, זה פשוט לא יכול לקרות.

תודה. תודה רבה, מזל. אני מסכימה איתך, אתן כבר לא שקופות בעצם העובדה שגם ח"כיות וח"כים רבים התחילו להבין שיש בעיה שצריך לטפל בה ואני אחת מהן. ואני מבטיחה לך, כמו שאני מתעסקת בנושאים אחרים של מקצועות כאלה, שאתן עושות עבודה נהדרת ולא מקבלות את התגמול שמגיע לכן. אני אמשיך גם לטפל בנושא הזה.

אני חייבת להגיד, אחד הנושאים שמאוד ככה חורים לי ושאלתי אותן, אני כבר מדברת עם קבוצת סייעות תקופה מסוימת, כמה חודשים. דבר ראשון ששאלתי למה אתן לא מאוגדות? למה אתן לא מאורגנות? אני חושבת שאנחנו מפספסים בגדול כאשר לא מבינים את הכוח שיש לעובדים כאשר הם מאורגנים או העובדות כאשר הן מאורגנות.

אחת הסיבות שהזניחו שנים רבות את המקצוע הזה היא שהעובדות לא התארגנו, ואני חס וחלילה לא אומרת את זה בצורה של האשמה, אלא אני מחזירה כדי שיבינו את הכוח שיש להן בידיים כאשר הן מתארגנות. ודבר שני, אני לא מבינה איך עד עכשיו מרכז השלטון המקומי, ואני תיכף רוצה לשמוע גם מהם אחר כך, איך יכול להיות שלא דרשו שינוי המצב הזה ולא דפקו על השולחן מול המשרדים השונים או משרד החינוך על עניין התקצוב? אבל, בגלל שכבר אמרתי שהתאחדות מעונות היום הפרטיים, אני נותנת ליניב בר אור מהתאחדות מעונות היום הפרטיים ואחר כך אני רוצה לשמוע מהשלטון המקומי. בבקשה, אדוני, שלוש דקות.

שלום, בוקר טוב ותודה רבה על זכות הדיבור. תודה על הדיון הכל כך חשוב הזה, כי אנחנו בעצם יודעים שהסייעות והמטפלות הן לב ליבו של העניין הזה. בלעדיהן בעצם אי אפשר לקיים שום פעילות חינוכית וחשוב מאוד לדאוג להם. אבל, מצד שני נראה כאילו מישהו מנסה לאחוז את המקל משני קצותיו. מצד אחד להטיל רגולציות והכשרה והסמכה והדרכות ולימודים ומדברים על פרופסורה ותואר ראשון למטפלות. אני לא בטוח, אגב, שכל דבר במדינה חייב להיות עם תואר ראשון.

כמו שבכף היד שלנו לא כל חמשת האצבעות שוות, ואנחנו צריכים את כל כף היד בשביל להחזיק כוס. ולכן חשוב גם להתחשב במטפלות וסייעות שהן מבוגרות, שהן עובדות עשרים, שלושים שנה והן יכולות ללמד אותנו ואת המדריכים מאשר להתחיל להוציא אותן להכשרות כאלה ואחרות, יש להן מספיק ניסיון ומספיק ידע. וכן צריך לדאוג לשכר הוגן והולם, אבל צריך לזכור שגם יש לזה עלויות. כי תוספת של כל מטפלת במעון או בגן, לא משנה מה, על פי הנתונים הקיימים היום, היא תוספת תקציבית של כמאה אלף שקל בשנה. ואם אנחנו צריכים להוסיף בשלוש כיתות, אז אנחנו מדברים על תוספת תקציבית של שלוש מאות אלף שקל בשנה לכל מעון, אוקי? אז צריך לחשוב גם מאיפה מביאים את הכספים האלה.

אי אפשר לבקש שהחינוך יהיה זול ומפוקח ומודרך ובסוף לבוא ולהגיד אנחנו גם לא רוצים לשלם עבור החינוך הזה. זה עולה כסף והמדינה פה צריכה לבוא ולתת את ההקלות הנדרשות. אם זה בתחום של הגנים הפרטיים, אז אפשר לעשות את זה באמצעות הורדת המע"מ והורדת הארנונה העסקית, בעיקר עכשיו שאנחנו, כמו שאמרת בתחילת הדיון, עוברים למשרד החינוך.

צריך להגדיר את המעונות היום הפרטיים כמוסד חינוכי בהתאמה למבנה מגורים, כי כבר המדינה מסכימה סוף סוף שמבנה מגורים יכול להתקיים בו מעון יום לפעוטות. אז, אנחנו חושבים שצריך לעשות את הדברים בשום שכל, צריך כן לדאוג להכשרות, להדרכות. צריך לדאוג גם לשכר וצריך גם לזכור שעכשיו, בהסכם האחרון, שהביא שר האוצר, יש לנו עליית שכר של עד לששת אלפים שקל בשכר המינימום עד 2026, זאת אומרת - - -

שבע מאות שקל לאורך חמש שנים.

נכון. אז זה אולי מעט מדי, מאוחר מדי, אבל אנחנו אומרים שלא מזמן גם סיימנו של פעימות, של ארבע פעימות של עליית שכר.

כן.

זאת אומרת, השכר מ-2006 עד היום בחמש עשרה שנים האחרונות עלה בשש פעימות לפחות. אני זוכר שזה היה אז שמונה עשר שקלים, היום זה שלושים שקלים.

אני הבנתי. הבעיה שאתם אומרים זה משיט עליכם הוצאה נוספת שאין לה כיסוי, זה מה שאני מבינה?

כן, בסופו של דבר אנחנו מפחדים שלא תהיה ברירה ועם כל הניסיונות שלנו לשמור על רמת מחירים אחידה, לא תהיה ברירה, אלא להעלות את המחירים כי אנחנו - - -

אוקיי.

תביני שמה שאתם בעצם - - -

אני מבינה, אני מבינה ואני רוצה שתקצר.

לא, רק עוד משפט אחד. היחס בין מטפלות במעונות למטפלות בגנים ובצהרונים, אוקי? הוא יחס ישיר, כי בסך הכל יש לי את היכולת לגייס כוח אדם מאותו בנק של מטפלות שמסתובבות בשוק. ואם מטפלת תרוויח - - -

לא, לא, לא. אני מבקשת. ביקשת משפט ואני בדחק של זמן. אני מודה לך, אני חושבת שהרעיון עבר.

אני מודה לך, תודה.

תודה לך, תודה. אני רוצה לתת לעדנה סבג "מכוח לעובדים", ושלוש דקות.

שלוש דקות, אז אני אנסה לצמצם. קודם כל, תודה רבה שאנחנו פה ותודה רבה לך שאנחנו יכולים לדבר. עכשיו אנחנו מה זה במצוקה מאוד קשה, רגשות מעורבים. אנחנו צוותי הצהרונים מאוגדות אצל כוח לעובדים. אני כנציגה, אני שומעת גם את כל הסייעות בשטח. אני אתחיל לספר את הסיפור שלנו, שכרגע כשנפתחה השנה, צמצמו לנו בגנים, צמצמו בעובדות, אין תקציבים. אנחנו מפוזרות, אנחנו לא נמצאות לא אצל משרד החינוך ולא אצל עיריית ירושלים. אנחנו נמצאים אצל קבלן שהם קוראים לו "חברת המתנ"סים", שכל פעם "חברת המתנ"סים" אומרים אין תקציבים.

עכשיו אני פשוט מדברת מהר כדי להספיק. אנחנו כל כך במצוקה שכרגע שנפתחו הצהרונים יש שלושים ילדים שאנחנו רק מובילה וסייעת, שזה מאוד קשה. עכשיו, בואו, אני לא רוצה להמעיט בערך של צוותי הבוקר. צוותי הבוקר גם עושים עבודה קשה וטובה, אבל אנחנו מקבלות את הילדים של ההורים שיוצאים לעבוד. זו השעה שאנחנו התחלופה של האמא, של ההורים שלהם, שאנחנו מקבלים אותם עייפים, מותשים. ברגע שהם עייפים ומותשים הם מוציאים את האגרסיה שלהם, ההתנהגויות שלהם הן שונות מצוותי הבוקר. בבוקר הם מקבלים אותם רגועים.

בצוותי הבוקר, אני למשל, בגן בגילו שאני גרה, יש שם שתי סייעות בבוקר, אני על עשרים וארבע ילדים. השנה קיבלתי תשעה עשרה.. אני נותנת דוגמא, אבל זה כולל את כל הגנים. אני קיבלתי תשעה עשרה ילדים ממעון שהגיעו שעדיין הם לא גמולים, אז הסייעת שלי כל הזמן בשירותים. גם עם אלה שגמולים את צריכה לנקות להם, סליחה על הביטוי, את הטוסיק ושיהיו נקיים.

אנחנו כל הזמן משחקים איתם שם, אנחנו צריכים לעשות להם פעילות, אנחנו צריכים להאכיל אותם ולבדוק שהם אוכלים טוב, כי זו הארוחה היחידה החמה שהם מקבלים בצהריים. אני רוצה להגיע למצב של העובדות, השכר הוא שכר ממש עלוב. סייעת מקבלת שלושים ושבעה שקלים לשעה, סך הכל המשכורת שלה.

עצוב, עצוב מאוד.

היא עובדת איתי גם כסייעת מובילה. אבל שלושים ושבעה שקלים שבחודש בקושי הם מגיעים לאלפיים שקל. מגיעות אלינו רוב העובדות, הן מקצבאות זקנה שאין להן פנסיה, ולכן הקצבאות זקנה האלה הן.. אין להן, זו ההכנסה היחידה, בקושי הן מגיעות - - -

מה עם חודשי הקיץ שמפטרים אותנו בחודשי הקיץ? אין לנו הכנסה.

אין לנו רצף.

לא, לא אי אפשר שתיים.

בסוף יוני מפטרים אותנו, שולחים אותנו לחל"ת, לכו תתמודדו עם ביטוח לאומי. אלה של קצבאות זקנה לא מגיע להם, אז בחודשיים האלה אין להם שכר, הם צריכים לחיות עם הקצבה הזו. אנחנו רוצים.. מה זה עצוב, אני גם שעדיין אין לי קצבת זקנה, למה אתם שולחים אותי להחתים בלשכת התעסוקה? מטרידים אותי ללכת לביטוח לאומי, תביאי טופס כזה ועוד טופס כזה ולא מגיע לך. גם ככה השכר הוא נמוך.

אני רוצה להגיע גם שאנחנו מה זה עושים עבודה מאוד קשה, לא רוצים להביא לנו סייעת שלישית, שנייה, סליחה שבצוותי הבוקר יש להם, למה לנו לא? למה לנו לא מגיע? למה אנחנו צריכים להתמודד עם הקושי? אני רוצה עוד איזה משפט להוסיף, עכשיו הכרזנו על סכסוך עבודה. אנחנו לקראת שביתה ואנחנו לא מוכנות לקבל את השכר העלוב הזה. וזה שאנחנו עובדים מאוד מאוד מאוד קשה. תנאי העסקה, אין לנו לא ביגוד, אין לנו מתנות. אתה יודע, שעכשיו יש לנו מתנה ארבע מאות שקל בפסח, ביקשנו גם בראש השנה איזו מתנה, שי קטן, הם אומרים לא אנחנו נחלק לכם את זה, למה? צוותי הבוקר מקבלים שש מאות ושמונה מאות שקל בשני החגים?

שיתחילו להעסיק אתכם ברצף ולא לעבור על החוק כי מפטרים אתכם כל חודשי הקיץ.

נכון. את יודעת שגם אנחנו עושים קייטנות. בקייטנות הם מבקשים מאיתנו לבוא משבע וחצי עד ארבע, ארבע וחצי לסייעת, אין לנו הפסקה. זה לא חוקי שאנחנו לא יכולים לשתות כוס קפה ולצאת. הם מביאים לנו חוג ואומרים לנו "תלכו בחוג להפסקה", אבל החוגים הם ממש לא הכי טובים. בעלי החוגים אומרים לנו "תשבו ליד הילדים", אז איזו הפסקה תהיה לנו?

אני גננת מובילה בצהרון, יש תחתיי סייעות שעובדות, רק מה שקורה פשוט מכיוון שיש כמות גדולה מאוד של ילדים אין מספיק סייעות, ואם יש סייעות, סליחה, הן לא מספיק עושות את העבודה.

יש לנו חוסר בסייעות.

שנייה רגע, הן פשוט, אני לא רוצה להגיד, אבל לא איכותיות, לא עושות את העבודה, מה שצריך לעשות. והן אומרות מה, על מה משלמים לנו? מה אנחנו צריכות לעשות? זאת אומרת, זה ככה, זה בדיוק ככה. הן לא עושות את העבודה. עכשיו רק במשפט אחרון, מה שקורה שזה גם מסכן את הילדים, אין מספיק צוות.

עוד משפט, אני חייבת עוד משפט, שכרגע אין לנו עובדות לצהרונים, אין ממש סייעות. אף אחת לא רוצה לבוא בשביל שלושים ושבעה שקלים אז זה נופל עלינו.

חייבים לעשות שינוי.

נופלת עלינו העבודה הכי קשה.

חברות, זהו. אני חייבת להמשיך את הדיון.

יש לי עוד כמה דברים לומר חשובים.

אני חייבת להמשיך את הדיון. אני יודעת ויש אחרים גם כן שיבטאו, אבל צריך לתת לכולם לדבר.

בכל אופן, תודה רבה.

אני מאוד מודה לכן שהגעתן והיה לי חשוב להשמיע את הדברים שלכן. אני משאירה את הנציגים של המשרדים עוד קצת, כדי שיהיה לכם, אני מקווה, אלה שבזום ואלה שאתנו, תשובות. אני רוצה לתת לעידית מנהלת מרכז גאות מהסתדרות העובדים הלאומית. בבקשה, גברתי.

בוקר טוב. שמי עידית ליפובצקי מנהלת מרכז גאות בהסתדרות הלאומית. אני רוצה, קודם כל, לומר את העובדה שאנחנו מדברים על כמות מאוד מאוד גדולה של סייעות. אנחנו מדברים, פה יסכה דיברה על שלושים אלף, הערכה שלנו שזה הרבה יותר, מעל ארבעים אלף. זה כוח מאוד עצום שאנחנו בעצם נותנים בו את האוצרות שלנו, את הילדים שלנו ואת הנכדים שלנו. אין לתפקיד הזה מספיק הוקרה, אין לו שכר ראוי ואני ממש מוסיפה לדברים שנאמרו גם על ידי מזל וגם על ידי הסייעות שנמצאות פה, שמדברות מדם ליבן.

מעבר לעניין השכר אנחנו מדברים גם על היחס, איך מתייחסים לאותן סייעות שלא יכולות לצאת להפסקה, שלא מקבלות את התנאים המינימליים שמגיעים להן. אנחנו מדברים עם הרבה מאוד סייעות, מאות אם לא אלפי סייעות שחברות אצלנו בהסתדרות הלאומית וחשוב לנו לבוא בקריאה בנושא השכר שהוא מאוד מאוד, אני לא יודעת באיזו מילה להשתמש, עלוב.

ואני רוצה גם להדגיש את ההפרש בין דור א' לדור ב', אותן סייעות שהגיעו לפני מרץ 99' לאותן סייעות שעובדות לאחר מכן, שעושות את אותה העבודה גם את העבודה הפדגוגית, גם את העבודה שנדרשת להן בגן לניקיון ולסדר, מחליפות בימים שהגננות לא נמצאות, נמצאות בחודשי הקיץ. אנחנו לא רואים את התגמול לאותן סייעות של דור ב', שזכאיות לאותם תנאים של דור א'. לכן הקריאה שלכן, יושבת ראש הועדה, לבוא ולראות איך אנחנו בעצם מעבירים את האחריות מהשלטון המקומי, שדרך אגב, אנחנו רואים שאין אחידות.

כל רשות נותנת תוספות שונות, אם זו תוספת ייחודית ואם זה תוספת מאמץ, אנחנו רואים שאין מי שבעצם יבוא ויאגד את הנושא הזה. אנחנו, ההסתדרות הלאומית, יוצאים בקריאה להקים את ארגון הגננות מהמקום שדובר פה. ברגע שיהיה להן מקום מאורגן, ברגע שתהיה התלכדות, ברגע שתהיה פה שיתוף פעולה והרצון להוביל מהליכים, נוכל לבוא ולפעול ולעשות שינוי. אני מודה.

תודה רבה. אני רוצה לתת לאחמד סואעד מנהל חברת גני ילדים. כן, אחמד, בבקשה.

בוקר טוב. אני רוצה להתייחס לנקודה של "הבן החורג" של מערכת החינוך הישראלית, מה שנקרא, גני הילדים המוכרים שאינם רשמיים. שמעבר לנושא של השכר זו נקודה מאוד מסוכנת ואני אתן דוגמאות. אני, במקרה, הייתי ברשות המקומית, בה אני גר והתברר שהייתה השתלמות לסייעות גננות בנושא מתן זריקות למקרים של ילדים שאכלו אוכל שלא יכולים, ילדים רגישים. ושאלתי למה לא הזמינו את הסייעות של הגנים המוכשרים, מה שנקרא? נאמר לי שהם לא באחריות. זו נקודה מאוד חשובה לתקן אותה, כי מדובר, בסך הכל, בילדים של העיר, ילדים של המדינה ואי אפשר להשאיר את הגנים האלה. ומדובר באלפי ילדים ומאות גני ילדים בחברה הערבית, שאנחנו לא מקבלים שום שירות. ואני לא מדבר על דברים שעולים כסף, אני מדבר על השתלמויות, אני מדבר על כנסים, אני מדבר על כל מה שקורה בתחום הסייעות של הגנים ושל המעונות יום גם. כי, אנחנו, הסייעות שלנו לא משתתפות בהשתלמויות, הגנים שלנו גם לא משולבים בתוכניות ארציות כמו "אופק חדש" או יום חינוך ארוך. ושאנחנו באים לבקש שהפסיכולוג של הרשות יטפל בילדי הגן שלנו, נאמר לנו זה לא אחריות שלנו. אז צריך לקבל, אחת ולתמיד החלטה שכל הגנים - - -

אחמד, גם הפסיכולוג הוא אומר שהילדים לא באחריות שלו?

לא, הפסיכולוג הוא, מנהלת הרשות הפסיכולוגית ברשות אומרת הגנים האלה לא באחריות האלה ואנחנו לא מטפלים בהם. ואנחנו אומרים, אנחנו מוכנים לשלם כסף עבור השירות הזה, אבל חשוב לנו שהראיה תהיה כלל עירונית. אותו פסיכולוג שמטפל בגנים אחרים יטפל גם בגנים המוכשרים, המוכרים שאינם רשמיים. וזה לא רק הפסיכולוג, אלו תכניות שנכנסות לכל הגנים בעיר, הילדים שלנו לא מקבלים את השירות הזה.

אוקי. תודה רבה.

תודה.

אני רוצה לתת לעו"ד גיל בר טל הסתדרות המעו"ף, בבקשה אדוני.

שלום, תודה רבה לך, יו"ר הועדה. אני יו"ר הסתדרות המעו"ף. אני פחות אפרט על הבעיה. רציתי לומר שבשני הסכמים קודמים הסייעות ברשויות המקומיות מאוגדות בהסתדרות המעו"ף. יש לנו שיתוף פעולה מלא עם השלטון המקומי, והרבה מהמקרים אנחנו רואים עין בעין. בשני הסכמים קודמים תועדפו הסייעות והתקדם שכרן. מה שרציתי להציע זה שהועדה תעזור לנו לקבוע שמשרה מלאה לסייעת היא שלושים וחמש שעות עבודה, זה מאה אחוז. אי אפשר לעבוד עם שלושים ילדים שמונה וחצי שעות עבודה ביום. הסייעות הן אינן פקידות, זו עבודה פיזית עם אחריות מאוד קשה, גם גננת לא עובדת בהיקף משרה כזה.

אנחנו מבקשים שכן במשרה המלאה של סייעת בחוק יהיה שלושים וחמש שעות עבודה, מאה אחוז משרה. אנחנו מבקשים שהתקינה בגן הילדים תעמוד על שמונה ילדים, מקסימום, בכל איש צוות. אי אפשר ששתיים, שלוש נשות צוות יטפלו בשלושים ילדים, חלקם אינם גמולים. אנחנו מבקשים שהגדרת התפקיד יהיה עוזרת הוראה או תומכת הוראה. אנחנו מבקשים תוספת בגין החלפת גננת. הרבה פעמים הגננת לא מגיעה, הסייעת עוסקת בתפקיד גננת. אנחנו צריכים להראות לה שאנחנו מעריכים את זה, בצד האחריות יהיה לה גם תגמול של כמאתיים שקל ליום לסייעת מחליפה.

אנחנו מבקשים שבימי חופשות הגנים וחופשות הקיץ הן יהיו זכאיות גם הן לחופשה. אם משהיא מבקשת לעבוד שיתנו לה תוספת לשכר שעה, כפי שההסתדרות מבקשת, כחמישים שקלים לשעת עבודה. יש אפשרות שהמשרה תוכר כעבודה מועדפת, ככה ימשכו צעירים וצעירות לעסוק בה, לצורך קבלת מענק לפי סעיף 174' לחוק הביטוח הלאומי. זה יכול לתת איזה "פוש" בלתת לבחורות ובחורים צעירים לעבוד בתחום הזה ולהקל על מצוקת כוח האדם.

אנחנו מבקשים ששכר המינימום לעובדת שמתחילה, יש לה ששת אלפים חמש מאות שקל, אחרת אף אחד לא תרצה להצטרף למעגל העובדות של תומכות הוראה. ואם עובדת עובדת בחינוך המיוחד, צריכים לתת לה תוספת של חמישה עשר אחוז, מעבר לתוספת הרגילה. חוץ מזה, אנחנו מבקשים סיוע משפטי. הרבה תלונות נפתחות נגד סייעות, רבות מהן נסגרות מחוסר עניין לציבור מחוסר עניין בכלל בתיק הזה. אנחנו צריכים להגן עליהן ואנחנו צריכים להעניק סיוע משפטי.

אנחנו מבקשים מהועדה שתגייס את משרד האוצר לעזור לשלטון המקומי ולהסתדרות המעו"ף להגיע להסכם הוגן והולם. עכשיו, לפי דוח מבקש המדינה, יש חמשות מאות גני ילדים, חסרים יותר ממאה קלינאי וקלינאיות תקשורת. גם שם צריך לשפר את השכר ושהוא יהיה תחרותי לשוק הפרטי. הן לא רוצות לעבוד בשלטון המקומי בגלל השכר הנמוך ושעות העבודה הרבות. אנחנו גם רוצים שיתנו דגש, עובדת נשחקת, יש לה מחלת מקצוע. היא נשחקת מהר מאוד. אנחנו מבקשים הסדר פנסיה, שיאפשר לצאת ממעגל העבודה בכבוד.

אני שומעת פה שיש עובדות או סייעות שהן כבר בגיל של פנסיה והן עובדות כדי להשלים את ההכנסה, אז...

נכון, גברתי. אין הסדר פנסיה מתאים, השכר היה נמוך לאורך כל השנים וכשהן יוצאות ממעגל העבודה הן לא מקבלות פנסיה ראויה.

עכשיו הן יצטרכו לחכות עוד שלוש שנים לצאת.

לכן אנחנו מבקשים לראות בהן סקטור שיוזרם לשם כסף ולתת גישור. אישה שלא יכולה לעבוד יותר במקצוע, במקום שתחכה שלוש שנים, תהיה לה פנסיית גישור כזאת, שתאפשר לה גם תוספת, גם דמי אבטלה וגם להגיע לגיל שישים וחמש. אנחנו ערים לעניין הזה, אנחנו מבקשים את עזרת הועדה בשיתוף פעולה בגיוס משרד האוצר והשלטון המקומי, שכבר מוכן ומבין את הבעיה. תודה רבה.

תודה לך. אני חושבת שנתת דרישות מאוד חשובות, וכמובן אני לא פתחתי בדיון הזה למען הדיון ורק דיון, אלא כדי שנמשיך את הדרישות האלה הלאה וננסה להשיג. אני רוצה לתת לעו"ד אסנת זיו את "איתך מעכי" בבקשה גברתי.

היי, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. "איתך מעכי" למי שלא יודע, אנחנו בעצם מייצגות סייעות בכל המוסדות המוכרים שאינם רשמיים. הרשמיים, הפתורים והפרטיים למעלה מעשר שנים. יש לנו ניסיון שטח עצום עם סייעות. "איתך מעכי" מייצגות סייעות במוסדות החינוך הרשמיים, המוכרים שאינם רשמיים הפתורים והפרטיים מזה למעלה מעשר שנים. אנחנו בעצם מדברות את השטח ומכירות את הסייעות ואת המצוקות שלהן מקרוב. אני לא רוצה להלאות את הועדה, כי הדברים החשובים, והאמת היא, המאוד מעודדים נאמרו על ידי גיל בר טל ממש לפני שאני הלכתי לדבר וזה אחד לאחד הדרישות שאנחנו כתבנו בנייר עמדה שלנו. זה מפתיע לשמוע את זה, כי באמת שנים על גבי שנים, הנושא הזה נמצא בדיונים, היו הכרעות חשובות מאוד בוועדות החינוך לאורך השנים ובאמת ששום דבר לא יצא מזה, אני מצטערת לומר בצורה בוטה.

הדבר הכי הכרחי, ואולי שאני הוסיף על זה, שבאמת הסייעות מאוגדות היום, גברתי יושבת הראש בהסתדרות המעו"ף. הבעיה העיקרית היא שאין להן באמת ייצוג, מבחינה הוליסטית, לכל הסייעות באשר הן. גם הדיון הזה היום, אם יורשה לי, הכותרת שלו זה "תנאי העסקה של סייעות בגני הילדים", אבל ידוע שבגני הילדים יש גם עובדות גם סייעות שילוב וגם סייעות רפואיות ויש גם גני ילדים של החינוך המיוחד. כולן ככולן סובלות מתנאים בעייתיים ומפיצול בתנאים ובחוסר אחידות שמאוד בעייתי, וגם מעבר לזה שזה ממרמר אותן בינה לבינה, אין לזה שום הצדקה. אם אני ארחיב עוד לגבי הסייעות של הצהרונים, שם זה בכלל מערב פרוע. הן באמת יצור כלאיים שלא שייך לשום מקום - - -

את בעצמך אומרת שיש הבדלים בתוך הקבוצות, בגלל זה אני לא עשיתי דיון גורף. כי אני חושבת שיש - - -

נכון. אבל אני חושבת שחשוב להזכיר. אני בכוונה מזכירה את הפערים בקבוצות האלה, בשביל להגיד שצריך... זו לא סתם האמירה שמשרד החינוך צריך לקחת אחריות על כל העובדות האלה. מבחינת הנכונות וההבנה שהעובדות האלה הן עובדות חינוך, הן עובדות פדגוגיות שעובדות עם ילדים, אז צריך להיות גורם אחד שמתכלל. ולא יכול להיות שבצד אחד הם מתקצבים, ומצד שני הם אומרים אנחנו מוכנים לסייע. התקצוב הזה יש לו אחריות ויש לו גם אחריות של פיקוח על תנאים. ורק בשביל לסבר את אוזן מבחינת נתונים, כי הם נאמרו בדו"ח של הממ"מ, אנחנו פנינו בשאילתה, באמצעות ח"כ מוסי רז ושרת החינוך, וקיבלנו נתונים מבחינה מספרית. כיום מועסקות שישים וחמש אלף סייעות במערכת החינוך וזה כולל גם את הסייעות שמועסקות במוסדות המוכרים שאינם רשמיים.

למה זה חשוב? כי מוסדות מוכרים שאינם רשמיים גם מתוקצבים על ידי משרד החינוך והן סובלות, אולי אפילו יותר, מתנאי העסקה שלהן, כי אין אף אחד שמפקח שבאמת התנאים, שאמורים לחול בעצם בהתאם להסכמים הקיבוציים של המרכז השלטון המקומי, יחולו גם עליהן. הן סובלות אפילו מבעיות של חוסר בשכר מינימום ושכר נורא נורא נמוך ותנאים בעייתיים מאוד, וזה חל בעיקר במגזר החרדי ובמגזר הערבי. חשוב לשים את זה על השולחן כי הסייעות הן קבוצה אחת וגם הסייעות של הצהרונים וגם הסייעות של המשפחתונים, הן כולן קבוצה אחת חינוכית ועל משרד החינוך לקחת על זה אחריות ישירה.

דבר אחרון שאני רוצה להגיד בקשר להתאגדות המקצועית, זה שנכון שסייעות מאוגדות בהסתדרות המעו"ף, יחד עם זאת, הקריאה שלנו ושל הסייעות במשך שנים, וגם עכשיו, בקבוצות המאבק, יש קבוצה מאוד מאוד ערה של סייעות, זה להקים ארגון יציג בתוך הסתדרות המעו"ף. זה נכון, אף אחד לא חולק שההסכמים האלה הם תוצר מרובה שנים של הסתדרות המעו"ף ומרכז שלטון המקומי, אף אחד לא ייקח את זה, אבל צריך ארגון יציג בתוך ההסתדרות של סייעות בלבד, בדומה להסתדרות האחיות, הכבאים, המהנדסים, העובדים הסוציאליים. יש סקטור שהוא רווי ודורש מומחיות וצריך להסדיר את זה אחת ולתמיד.

תודה רבה. כשאמרתי שאין איגוד לזה בדיוק התכוונתי. זה לא מספיק שיש ארגון גדול שמיצג, צריך גם שתהיה התארגנות פנימית וייצוגית של העוסקות במקצוע ולא רק שמישהו לקח על עצמו לייצג אותן. תודה רבה. יש עוד הרבה דוברים. ח"כ לזימי, את רוצה להמשיך להקשיב או - - -

להקשיב, אני אדבר אחר כך.

יופי. עו"ד דיאנה מאלו"ט. בבקשה, גברתי.

אז תודה רבה על זכות הדיבור, גברתי היו"ר. אני משמשת בתפקיד ראש תחום חינוך באגף לקידום זכויות וקשרי ממשל באלו"ט. אנחנו כאן בעצם בכובע הסנגורי שלנו, כי אלו"ט היא לא רק עמותה מתפעלת אנחנו גם עמותה מסנגרת, עמותת טובים "האגודה הלאומית לילדים ובוגרים על הרצף האוטיסטי". היה לנו חשוב גם לדבר, לא רק להגיש נייר עמדה לוועדה, כדי כן לסנגר ספציפית את האוכלוסייה שאולי באמת פחות מדברים עליה, האוכלוסייה של ילדים ופעוטות עם מוגבלויות, שבין הם משולבים בחינוך הרגל ובין אם הם במסגרות החינוך המיוחד. אבל, אנחנו מכירים בזה, שכמובן, הבעיה צריכה לקבל פתרון כולל. ההסדרה של הנושא צריכה להיות כוללת, כמו שחברתי "מאיתך מעכי" הזכירה, שיש הרבה איגודים, איגודי הכבאים, האחיות, וכו' שיש להם איזה שהוא ייצוג כולל, אבל עדיין בתוכם יש כל מיני דיפרנציאליות בין סוגי התפקידים שכל אחד יכול לעשות, אז גם כן צריך להכיר בזה.

סייעות בחינוך המיוחד עושות תפקידים, שאולי, קצת שונים מסייעות בחינוך הרגיל. סייעות שילוב במיוחד עושות תפקידים שהם הרבה יותר.. בחו"ל אולי יקראו לזה "פארא-מקצועי" או "פארא-חינוכי". אני הערכתי את מה שיו"ר הסתדרות המעו"ף אמר "תומכות הוראה". זה בעצם שהן גם עושות עבודה חינוכית, עבודה מקצועית עם התלמידים. והקושי המרכזי באוכלוסיית התלמידים עם המוגבלויות זה נובע בעצם גם מזה שאין דיפרנציאליות כזאת, גם בהגדרות של תפקידי הסייעות, גם בדרישות סף שמבקשים הסייעות אבל גם בהכשרות.

לפני מספר שנים התקיימו שולחנות עגולים בנציבות זכויות לאנשים עם מוגבלויות. היה שם פורום מאוד רחב, מאוד מכובד והגיעו לשם להסכמות לגבי הכשרות, לקיחת אחריות של משרד החינוך ברמה המקצועית ויישום בשטח על ידי המרכז לשלטון המקומי. אבל בפועל מאז 2018 הדבר הזה לא יושם, ואנחנו פועלים יחד עם עוד הארגונים, יחד עם הנציגות לקיים שולחנות חדשים. אבל, אנחנו כן חושבים שצריך גם את הפתרונות קצרי הטווח, שדיברו כאן בוועדה, למשל עבודה מעודפת, בנות שירות וכו'. אבל זה נכון ,וחשוב מכך, לקדם פתרונות ארוכי טווח. כי, עד שלא תהיה איזו שהיא הסדרה של הדבר הזה, בין היתר גם הנושא של הכשרות, דיפרנציאליות בתנאי הסף, תיקון של דרישות התפקיד שמפורסמות במשרד הפנים, הכל צריך להיות בראייה הוליסטית, איזו שהיא תכנית חומש וזה צריך בראש ובראשונה להיעשות בהובלת משרד החינוך. אז אנחנו מאוד מקווים שזה יילקח בחשבון וייקחו אחריות על זה, כדי לטפל במחלה ולא רק לשים פלסטר.

אני חושבת שכמעט העלנו את כל הבעיות הקיימות בתחום הזה, אלא אם מישהו יגיד לי שלא נגענו באיזו שהיא נקודה. אני מבקשת באמת, אם לא נגענו בנקודה, כי אני ממש בלחץ של זמן, אני רוצה לשמוע מהמשרדים. בבקשה.

ששי שדה יו"ר אגף איגוד מקצועי בהסתדרות הלאומית. קודם כל, אני מברך על העבודה שנעשתה כאן, על הדיון ועל עבודות המחקר שנעשתה, כי הדבר הכי טוב שאני רואה שיוצא מזה, עוד לפני שמתחילים לעבוד, אנחנו שבאים מהשטח כל הזמן באים ונדרשים להוכיח.

אדוני, אני מבקשת תכנס לנושא, תעשה לי טובה. אני ממש בלחץ של זמן, ואתה רואה נכנסים חברי כנסת שאני חייבת גם לתת להם לדבר.

בסדר. בכל זאת, זה מראה את הנתונים וזה חשוב מאוד, כי ככה זה שם על השולחן את מה שצריך לתקן. אנחנו חושבים... אני לא אחזור על הדברים שנאמרו פה, אלו דברים חשובים ובעיות שבאמת צריך לטפל בהן, אבל אנחנו סבורים שבשביל לעשות עבודה מקיפה... היום יש עבודה שנעשית במשרד החינוך ובוועדת החינוך ומנסים לעשות שינויים בלוח החופשות, ואני חושב שנכון לשלב את הכל ביחד. אמרה את זה עידית קודם לפני, אבל אני חושב שנכון יהיה להקים משרד ממשלתי שיטפל בגיל הרך ובהורות ולשלב את הכל ביחד תחת גני ילדים ומעונות יום ושם לקבוע בדיוק את שעות העבודה. הכל תחת העסקה ישירה, וכל תחת קבלנים וקבלני משנה.

ואנחנו רואים את כל הקטסטרופה שנהיית, עקב התנאים שהיום עובדות הסייעות, בין אם זה שיש לך חלק מהצוות בגן עובד על ידי משרד החינוך ויש גם שלטון המקומי. זה מייצר מרמור, זה מייצר מעמדות, וזה שהן גם עובדות.. והחלק הפדגוגי, יש להן תפקיד. החלק הפדגוגי בגן זה דבר שהוא חשוב מאוד כאן, גם לטובת השכר, כי השכר שלהן היום הוא שכר שמביא לידי ביטוי עובדת ניקיון, ולא באמת עובדת פדגוגית. זה ממש בקצרה, יש לי המון בנושא.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע מהממונה על תנאי שכר במרכז השלטון המקומי, עו"ד אירית היא בזום.

אז קודם כל בוקר טוב ליו"ר הועדה, בוקר טוב. נעים מאוד, שמי עו"ד אירית ורונין, ממונה על תנאי השירות במרכז שלטון מרכזי, מרכז שלטון המקומי, נציגת מעסקים. קודם כל, גברתי, אנחנו רוצים לברך אותך על הדיון הסופר חשוב הזה. ללא ספק, הנושא של סייעות זה בעצם הבטן הרכה של גם שלטון המקומי, גם ההסתדרות. גיל בר טל יו"ר ההסתדרות דייק בזה שהוא אמר שאנחנו בעצם שותפים בכל הנושא של בעייתיות של העסקת סייעות. אנחנו פועלים יד ביד בקידום נושא הסייעות יחדיו, גם מול משרד החינוך, גם מול משרד האוצר.

אנחנו הקמנו לפני הקורונה בעצם שולחן עגול, לטובת קידום הסוגיה. אנחנו חזרנו עכשיו לשולחן העגול ואנחנו פועלים עם שיתוף הפעולה גם עם משרד האוצר. יו"ר מרכז שלטון מקומי, חיים ביבס, הוציא שלושה מכתבים, גם למשרד האוצר, גם לשר האוצר, גם לשר החינוך, בנושא של קושי בהעסקת הסייעות, בשימור הסייעות, בגיוס הסייעות, גם בהכרת עבודת הסייעות כעבודה מועדפת, גם בנושא תקצוב, גם בנושא השכר והשימור. אני מציינת שוב, זו באמת הבטן הרכה של גם השלטון המקומי. אני חייבת לומר שבתקופת הקורנה כאשר המדינה הוציאה עובדים לחל"ת, זה ללא ספק, גם פגע בנושא של שימור סייעות והחזרת הסייעות.

גם כשאתם מוציאים אותן לחל"ת בחודשי הקיץ זה פוגע בהן.

לא, לא, זה לא קורה בשלטון המקומי.

לא? זה לא פוגע?

הצהרונים מוציאים אותם.

סייעות בגני ילדים מועסקות שניים עשר חודשים לפי הסכמים קיבוציים.

גם בצהרונים או רק בגננות? גם בצהרונים אתם מחזיקים אותן בקיץ?

אני מדברת על סייעות בגני ילדים שמועסקות לפי הסכמים קיבוציים.

לא, אבל הדיון גם על הצהרונים. השאלה אם על הצהרונים אתם כן מוציאים אותן לחל"ת בחודשי הקיץ?

הצהרונים שהם בעצם מתנהלים במסגרת יום לימודים ארוך, מדובר בצהרונים שהם לרוב מופעלים על ידי רשות מקומית. בעצם סייעת ממשיכה את עבודתה של הבוקר...

אנחנו יודעים מה זה צהרונים, אפשר לענות על השאלה? הסייעות בצהרונים אתן מוציאים אותן? אנחנו יודעים מה זה סייעות צהרונים, לא צריך להסביר, יודעים בדיוק מה התפקיד שלהן. שאלה מאוד ספציפית - אתם מוציאים אותן לחל"ת בחודשי הקיץ כן או לא?

עובדות צהרון שהן עובדות בעצם, סייעות שממשיכות מהבוקר לא מוצאות לחל"ת. אני לא יכולה, גברתי, להגיד חד משמעית לגבי על מאתיים שישים סייעות.

לא, אבל השאלה על הסייעות בצהרונים שהן לא בבוקר, בוא נמקד אותן. את יודעת, צריך כנראה, לפעמים לתת עם הכפית עד הפה. אז השאלה היא סייעות שבצהרונים שלא בבוקר, האם אתם מוציאים אותן או לא מוציאים אותן לחל"ת?

אנחנו בצהרונים מסיימים בשלושים ואחד ליוני את העבודה. כן מוציאים אותנו לחל"ת.

שמענו את זה. בואו תנו לנו לשמוע תשובה.

אז אני שוב אומרת, עבודת סייעת שבעצם היא מועסקת על ידי הרשות המקומית, שמתחילה בבוקר, חד משמעית היא לא מוצאת לחל"ת.

וזאת שלא מתחילה בבוקר?

אז יכול להיות שיש רשויות שמוציאות, מאחר ו...

אתם לא יודעים את זה?

אנחנו לא יודעים לומר על כל המאתיים שישים רשויות מה כל רשות מקומית עושה. אני יכולה להגיד ש...

אבל את מודעת לזה שיש כאלה רשויות, ברובן כן. לא, את לא עונה על השאלה ואת מתחמקת מהשאלה. שואלת היו"ר אם את מודעת? אם את נציגה של השלטון המקומי, את צריכה לדעת. ואם אין לך שליטה בשלטון המקומי, כלומר, יש לך בעיה מערכתית שאת לא שולטת על המקום שאת נמצאת פה.

אדוני, אני מסבירה,

אין מה להסביר, השאלה הייתה כן או לא ואת לוקחת את הכן ומורחת את זה ללא... מחזירה את זה לכן ולא יודעת מה לכן ומה לא, אז את מורחת אותנו בתשובות. התשובה היא שאתם מוציאים ואתם זורקים אותן ללכת לחתום אבטלה בתקופה הזאת בניגוד לרצונן. וגם יש שאלה על הסייעות הרפואיות מה את עושה איתן? מה עושים עם הסייעות הרפואיות שגם הן נמצאות בחל"ת?

סליחה, סייעות רפואיות מועסקות מ- 2015 לפי שניים עשר חודשי שכר. הן מקבלות שניים עשר חודשי שכר, זה הסכם שנחתם ב-2015, שהן מקבלות שכר שניים עשר חודשים. אז, אדוני, אם אתה לא יודע, בבקשה.

קודם כל, אני יודע. תקשיבי לי טוב, אירית, קודם כל תפעילי את המצלמה, אנחנו לא מדברים איתך בשיחת טלפון. זה שאת יושבת לי שם ואת חושבת שהכיסא שלך בטוח ואת יכולה לדבר איך שאת רוצה, אז את טועה. קודם כל, תפסיקו להתעלל באותן אלה שבצהרונים לזרוק אותן ואחר כך להגיד לנו כן לא, לא כן. אז קודם כל, תהיה פה דוברת אמת ותהיה חותכת במה שאת נמצאת פה ותגידי את האמת, אתם זורקים אותן לאבטלה, קודם.

אני מבקשת, עוד התפרצות, לאורחים לא מותר להתפרץ לתוך דיון. חה"כ למרות שמגיע לו כל הכבוד ו"שאפו" על ה- - -

אני למדתי ממך, את יודעת, ממזמן אנחנו עובדים ביחד בעניין הזה.

אני יודעת, אבל אני מבקשת, אירית, אני מבינה, קודם כל, שאת לא נותנת את התשובות המלאות. אני מבינה ברגע שאת מדגישה שחלק מהסייעות לא מפוטרות כי יש להן חוזה עבודה שהוא לשניים עשר חודשים ואת לא עונה על האחרים, אז האחרות בעצם כן מפוטרות?

מי זה האחרות, גברתי?

גברתי, נשאלת, ניתנה לך את האפשרות לענות גם על הרפואיות, על אלה שלא מתחילות הבוקר.

עניתי על הרפואיות, אמרתי שהרפואיות, לפי ההסכם בקיבוצי שלהן, מועסקות שניים עשר חודשים, הן מקבלות שניים עשר חודשי שכר.

אני מבינה עכשיו למה מרכז השלטון המקומי לא מקים מהומה על התנאים של עובדות שלו, שנקראות הסייעות, ולא בא בטענות לממשלה.

גברתי, אני שוב ציינתי אנחנו זו "הבטן הרכה" גם של מרכז שלטון המקומי. אם יש מנהיג שימנע ממנו זה הסייעות ואנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה. גיל בר טל, יו"ר ההסתדרות, ציין את זה במפורש. אנחנו גם הקמנו שולחן עגול, גם חיים ביבס יו"ר מרכז שלטון מקומי - - -

מה זאת אומרת שולחן עגול? אני לא מבינה. אני מבינה מאבקים שמאיימים להשבית עבודה. אני מבינה שזורקים את המפתחות בחזרה לאוצר ואומרים לו "בוא תנהל אתה את המעונות". לא שולחן עגול ומתדיינים ומתדיינים ושנתיים ושלוש, זה לא נראה, בעיניי, לנהל מאבק אמיתי.

גברתי, אנחנו כמרכז השלטון המקומי, רשויות מקומיות מעסיקים את העובדים לפי הסכמים קיבוציים, זה לא שוק פרטי שכל אחד יכול לתת מה שהוא רוצה, זה תלוי תקציב של משרד החינוך בסופו של דבר.

אוקיי. תודה רבה. כן, חה"כ ינון אזולאי בבקשה.

קודם כל, גברתי היו"ר, אני חייב להגיד שאת לא מרפה מהנושא של מעונות הגנים. אני יודע עוד שגם בתקופה שלפני שנתיים ושלוש שהיית במקום הזה, באמת אני חייב לפרגן ולהגיד, העבודה שאת עושה לא מרפה מזה ויישר כח על זה. אבל, זה לא סתם נמצא במעמד האישה. אנחנו יודעים שרוב הסייעות והגננות אלו נשים, יש להן את הגישה הטובה. וכשאנחנו באים ומדברים על אותן נשים, אלו אותן נשים שבעצם מחזיקות לנו את הילדים.

אנחנו עכשיו בוועדת הכלכלה יש סיפור על יוקר המחיה, כולם זועקים על יוקר המחיה, אבל אני לא שומע את הזעקה כשהמשכורות לא עולות. אני לא שומע את הזעקה של אותן גננות, פשוט יש שיטה – עושים דור א' דור ב'. כשאנחנו הולכים לדור א', אתה חושב כבר שזה התחיל במצילים אולי. את יודעת, חושבים שזה מצילים שעובדים בקיץ ובחורף ושמים אותם דור א', דור ב'. וכשאני מסתכל אני אומר שם זה שורש הבעיה. למה לקחת את הסייעות האלה כבנות ערובה?

עכשיו מספרת "בגלי צה"ל" בדרך, אני שומע אצל רזי ברקאי, אחת גננת קוראים לה ש'. הוא שואל אותה למה את לא אומרת את השם שלך המלא? היא אומרת אני חוששת, אני חוששת. מה קרה, ממה היא חוששת? מה מתעסקים איתה בבריוניות? אני לא מבין את הדבר הזה. ולכן, אני בא ואומר, והיא מספרת שיש לה סייעת, שהסייעת שלה החליפו בגלל שהיא לא רוצה להתחסן, אז החליפו אותה בסדר, אוקיי זה חשבון שעושים טוב או לא טוב. אני בעד שכולם יתחסנו, ואני אומר צריך לעשות הכל שהתחסנו וגם לפעמים לתת את "המקל", אבל מצד שני, יש לה סייעת שהיא פחות, שהיום היא בלי ניסיון בלי כלום. הודיעו לה פתאום מחר את סייעת, היא לא מסתדרת.

לוקחים את הסייעת, עושים אותה עובדת ניקיון, עושים אותה איש תחזוקה, עושים אותה גננת, עושים אתה מחליפה, מטפלת, הכל הכל עושים אותה. חבר'ה, צריך לדעת, אתם רוצים שהן יהיו הכל, תוסיפו להן כסף. הן לא צריכות להיות הכל, הן צריכות להיות עם הילדים שלנו, וצריך להוסיף עוד סייעת וצריך לעשות הכל, כי זה דור העתיד. וכשאתם מדברים על יוקר המחיה, לפני שרצים על יוקר המחיה, שזה חשוב מאוד, תתחילו להעלות את המשכורות, קודם כל, לאותן אלה שנמצאות במקום הזה, שמטפלות בילדים שלנו, בדור העתיד ששם גם הכלכלה של מדינת ישראל.

תודה רבה, חה"כ אזולאי. אני יודעת שיש לי שותפים טובים במאבק הזה ואנחנו נמשיך את זה. עשינו את זה ביחד אז ואנחנו נמשיך. ואני רואה שהצטרפה עוד שותפה, אני מאוד מקווה, שכן גם תצליח לעזור. כן, חה"כ נעמה. בבקשה.

טוב, קודם כל, אני מברכת על הדיון הזה, העניין הזה חשוב. אני מצטרפת לינון גם, הסיפור של דור א' דור ב', בהרבה מקומות זה גם מגיע גם לדור ג', חייב לחלוף מהעולם. זאת שחיקת שכר מכוונת, זאת אומרת המדינה יצרה מצבים של שחיקת הסכמי השכר, שבסופו של דבר מתגלגלים אל הציבור היום. ברשויות המקומיות היום לא ניתן למצוא פסיכולוגיות, יועצות חינוכיות, קלינאיות תקשורת, סייעות נשחקות ועוזבות. באמת, המדינה במו ידה מייצרת מצב שאין סייעות, בטח לא בחינוך המיוחד, בטח לא טיפוליות, מצב שהוא באמת קשה.

אליי מגיעות הרבה פניות דווקא כי הייתי חברת מועצת העיר חיפה, אז מגיעות אליי פניות של חיפאים, גם כחברת מועצה וגם היום בכנסת. שוקת שבורה של מצב מתגלגל של שנים, שנים של ממש. אני לא יודעת איך מצפים בעבודה כל כך שוחקת שמשהיא תישאר בשכר כל כך נמוך עם תנאים כל כך בעיתיים. צריך גם לומר, שהיעדר העסקה ישירה תחת גופים חלופיים, מייצרים לא רק את שחיקת השכר, שחיקת התנאים, מייצרים גם עוולות.

כשאני שומעת מסייעות שהן לא מוזמנות אפילו להרמת כוסית בחג או לא מקבלות אפילו את היחס הכי אלמנטרי. הן שמטפלות בחינוך מיוחד, בילדים שלנו, ביקר לנו מכל, הופכות להיות לא רק דור ב', אלא סוג ב', וזה דבר שפשוט חייב לחלוף מהעולם. השלטון המקומי צריך לקחת אחריות ולהעביר את כל אחריות הסייעות אל הרשויות.

הרבה ראשי ערים שמעוניינים בזה נופלים בזה בגלל עניין של תקצוב. אז יש פה מדינה, שלטון מקומי יחדיו, אי אפשר לחמוק מזה. דור א' חייב לחזור להיות אחיד, העסקה ישירה, כוללת. וזו אמירה, מעבר לאמירה של אחריות, זה הילדים שלנו. אם אנחנו לא מבינות את זה ואנחנו נותנים ל-"outsourcing" להביא את מי שאחריות עלינו בנקודות הכי רגישות, נתייחס לאמירה הזו כחברה. אז יש לך בוודאי שותפה פה וגם לך ינון, לכל הדבר הזה. ואני מאוד מקווה, מאוד מקווה שנצליח להביא בשורות טובות.

אני גם כן מאוד מקווה. אני רוצה לשמוע, לפני שאנחנו מסיימות את הדיון הזה... נשארו לנו בדיוק תשעה דקות. אני נותנת שש דקות לשני נציגי המשרדים ושתי דקות לסיכום, ואני אקפיד על הזמן. אורנה פז מנהלת אגף חינוך קדם יסודי, משרד החינוך. אני מאוד מבקשת שתתייחסי האם יש לכם בשורה בעניין הזה, בהכנות לשנה הבאה.

תודה רבה, גברתי היו"ר. אני מודה לך על הדיון הזה. אנחנו במשרד החינוך מאוד מאוד מעריכים וחושבים שהסייעות הן חלק אינטגרלי מצוות ההוראה של הגנים. יש לי בשורה, דיברנו ביום שני פה על המעבר של המעונות ואנחנו רואים ברצף החינוכי מלידה עד שש בשורה למדינת ישראל. ואנחנו התחלנו במהלך של לבנות הכשרה, יחד עם השלטון המקומי, כבר נפגשנו מספר פעמים. אנחנו הולכים לגרוף את כל ההכשרה הזו של לידה עד שש בחבילה אחת. למנות מנהלת גיל רך ללידה עד שש, הכשרה, כמו שאמרתי, יחד עם השלטון המקומי בלעזור בכל הנושא של מילוי מקום ומחסור של סייעות.

איך תעזרו בעניין של מחסור של סייעות? והדבר השני הוא, אני מבינה שאתם נכנסים לעניין של הכשרות, דבר שלא עשיתם בעבר וזה טוב. יש לנו מה להעיר על עניין ההכשרות, אבל איך תעזרו בעניין של המחסור ומה אתם הולכים לעשות בעניין? הרי, זה היה באחריות שלכם להעביר את התקציבים שמהם משלמים את המשכורות של ה- - -

אז על התקציבים אולי אני אתן לדודי לדבר. דודי נמצא פה ממשרד החינוך, מהתקציבים.

שלום לכולם בוקר טוב. בהמשך למה שאמרה אורנה, אני רוצה לחדד. אני לא רוצה לחזור על קלישאות וזה, אבל חשוב באמת לחדד ולהבהיר את זה, גם הדוברים שדיברו קודם לכן התייחסו לכך. כל נושא תנאי העסקה, היקף השכר, תנאי העבודה של הסייעות, משרד החינוך כמובן נותן מבחינתו את הדגשים שלו, אבל זה נושא שבעצם נמצא במשא ומתן ישיר ובאחריות של משרד האוצר ומרכז השלטון המקומי אל מול הסתדרות המעו"ף. אני יודע שמתקיימים דיונים אינטנסיביים בנושא הזה.

מה זאת אומרת אתה יודע? אתה לא חלק מהדיונים האלה, משרד החינוך לא חלק מהדיונים האלה?

חד וחלק אנחנו לא חלק מהדיונים האלה. משרד החינוך נותן את ה"input" המקצועי שלו, אבל מי שמעסיק את הסייעות זה השלטון המקומי. מי שקובע את תנאי העסקה שלהם זה משרד האוצר יחד עם מרכז השלטון המקומי. הן לא עובדות של משרד החינוך. הן חשובות לנו, הן יקרות לנו, אנחנו מאמינים שצריך לטפח, להעצים, להכשיר אותן, אורנה התייחסה לכך קודם,

אתם לא חושבים גם שהם צריכים לקבל את הגמול?

אנחנו באמת עובדים יחד עם השלטון המקומי יש לנו עמדה רחבה בנושא הזה, אבל תנאי העסקה של הסייעות, עם כל הרצון הטוב, לא נמצאות בגבולות הגזרה של משרד החינוך.

אני לא מבינה, איך יכול להיות? אם הן יקרות לכם ואתם מוקירים את העבודה שלהן ואתם מבינים כמה הן חשובות למערכת, אתם לא מתערבים מה הטיפול שהם קבלים?

אנחנו נותנים את הדגשים שלנו ואת המלצות המדיניות שלנו גם מול הממונה על השכר במשרד האוצר והשלטון המקומי. אנחנו שותפים לשיח, אבל בדיוק כמו שגם הפסיכולוגים יקרים לליבנו וגם הספרנים וגם הלבורנטים, אנחנו לא מעסיקים אותם באופן ישיר ולא אחראים על תנאי העסקה שלהם.

להגיד לכם את האמת? אני נדהמת. הייתה החלטה שעשינו עליה הרבה חגיגות על העברת הסמכויות, על זה שהמדינה לוקחת אחריות על החינוך לגיל הרך. אני מגלה יום אחרי יום שזה בלוף אחד גדול, כי באמת כאשר מעבירים ולוקחים אחריות זה אומר להשקיע, זה אומר לתקצב, זה אומר לשנות את הסטנדרטים המקצועיים. אני לא מבינה למה בכלל, סליחה, אתה עכשיו אמרת לי שאתה לא אחראי על הנושא הזה, אז תודה רבה. אני מבקשת ממך, אין לך מה לתת לי תשובות ברגע שאתה אומר שאתה לא אחראי ואתה אפילו לא חלק מהמשא ומתן. כלומר, משרד החינוך ניער את ידיו ואחר כך אומרים לי שאנחנו יש לנו תכנית להשלים את החסר, איך תשלימו את החסר אם הבעיה העיקרית היא המשכורת? תודה רבה לך. לסגור מיקרופון. תודה רבה.

או שלוקחים אחריות או שלא לוקחים אחריות, אין מצב של ביניים. אי אפשר להתהדר בזה שקיבלנו החלטה היסטורית ושרים אומרים שזה לא באחריות שלהם. ברגע שלוקחים אחריות על החינוך נכנסים לכל פינה ומתקנים כל עוול ועושים את המקסימום כדי לתקן את המצב. לא יכול להיות שאומרים דברים בסיסמאות ויש תוכן שלא קיים, לא יכול להיות. אנחנו סובלים כבר בחודשים האחרונים, אתם יודעים.

ובינתיים סייעות מתפטרות ואין - - -

מה שהביא המעבר הזה בעניין האחריות של החינוך, רק ששלושה משרדים יכולים להתנער מאחריות. כל אחד זורק על השני. כל אחד אומר "זה לא באחריות שלי, זה באחריות של משרד אחר", אז זה אומר שרק נתנו לעצמם פטור ואנחנו לא נקבל את זה ואני לא אסכים לזה. ואני אומרת עכשיו שאנחנו נבקש, ואני אפנה לשרת החינוך שתקבל על עצמה את האחריות. כן, את אחרית על החינוך של הילדים שלנו עם כל מה שמשתמע מזה - להכשיר, לפקח, לתקצב ולתמוך, זה מה שנקרא להיות אחראי על החינוך. ואני פונה לשרה, באמת, אני יודעת שחינוך הילדים במדינה חשוב לך ואני יודעת את זה טוב מאוד, אל תתני יד להתנערות מהאחריות הזו. אני יודעת שאת מוכנה לקבל על עצמך אחריות ולעמוד לפעמים נגד הזרם, אז אני באמת פונה ומבקשת שתעשי את זה.

הדבר השני, אני אזמן לפגישת עבודה פנימית, לא ישיבת ועדה, פגישת עבודה, נציגים של השלטון המקומי, נציגים של האוצר, נציגים של משרד החינוך והסתדרות המעו"ף ואנחנו ננסה לסייע בדחיפת התחלת משא ומתן רציני לשינוי תנאי העסקה של הסייעות, לשינוי גם כן ההסדרה של המקצוע הזה, שזה כולל גם כן שעות עבודה וכולל גם הסכמים שמתייחסים לסייעות שמפוטרות ואין להן הסכם עבודה קיבוצי. ואני חושב שהגיע הזמן גם להוריד את התקינה, זה נושא שחייבים לדבר עליו גם כן בתכנית שמכינים אותה.

אחת הבעיות העיקריות בתחום הזה שנגלתה לפני עינינו זה הנושא שהסייעות נמצאות בכל מיני חלוקה מאוד מוזרה, הגיע הזמן. נכון שיש להתייחס להכשרות דיפרנציאליות לפי עבודה עם ילדים וצורך מיוחד של קבוצות מסוימות והכשרות אולי יותר מיוחדות, אבל המקצוע כמקצוע צריך להיות מקצוע אחיד. כמו שיש מורה או מורה ויש התמחויות גם כן צריך להיות אצל סייעות, והגיע הזמן לעשות את זה והגיע הזמן גם כן להעסקה ישירה. להתייחס אליהן כעובדות חינוך ולהעסקה ישירה. אני יודעת שזה לא יתהפך מחר בבוקר, אבל זו אחת הדרישות שלנו. אנחנו נזמן את הפגישה נתחיל את העבודה ונראה איך נתקדם ואני שמחה שיש לי שותפים למאבק הזה. אני מתנצלת שהייתי צריכה להיות כל כך קשוחה בזמני דיבור, אבל הנה תראו, בדיוק עכשיו אחת עשרה מסיימים ואני נועלת את הישיבה. תודה רבה.



הישיבה ננעלה בשעה 11:00.