פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
16/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 56
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, י"ב בכסלו התשפ"ב (16 בנובמבר 2021), שעה 12:30

סקירת השרה להגנת הסביבה על פעילות משרדה

חברי הוועדה: ווליד טאהא – היו"ר
יוראי להב הרצנו
שרון רופא אופיר
מוסי רז

משה אבוטבול
גילה גמליאל
גבי לסקי
ג'ידא רינאוי זועבי
עמיחי שיקלי

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג
רותם שמאי - מנהלת תחום אסטרטגיה וחדשנות, המשרד להגנת הסביבה

יובל לסטר - סמנכ"ל, המשרד להגנת הסביבה

אלעד עמיחי - סמנכ"ל בכיר למנהל ושלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה

גלית כהן - מנכ"לית, המשרד להגנת הסביבה

תמר נאוה רביב - אגף משאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה

ליטל שוורץ - דוברת השרה, המשרד להגנת הסביבה

סתיו גילוץ - רמ"ט מנכ"לית, המשרד להגנת הסביבה

אלישבע גלעד - המשרד להגנת הסביבה

גיתית פוקס - המשרד להגנת הסביבה

יואב לינדמן - עמית ממשק. מנהל הפיתוח, משרד הפנים

ד"ר אלהאם שחברי - עמיתת ממשק, משרד המדע, התרבות וספורט

ד"ר עודד הס - עמית ממשק, המשרד לשוויון חברתי

חן לב ארי - יועץ יו"ר הוועדה

נועה סגל - מנהלת מחלקת קיימות וסביבה, מועצה אזורית מנשה

ד"ר שי בנימין - מחזיק תיק איכות הסביבה במועצה, מועצה מקומית מבשרת ציון

שרית אסרף לוי - חברת מועצה מחזיקת תיק ויו"ר ועדת איכות הסביבה, עיריית רמת גן

זיו דשא - ראש מועצה, מועצה מקומית זכרון יעקב

טליה מבור - מנהלת האגף לאיכות סביבה וקיימות, מועצה מקומית זכרון יעקב

עידן אורון - איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

אנדריי סוסליקוב - ראש תחום הגנת הסביבה, התאחדות התעשיינים

דן אלון - סמנכ"ל שמירת טבע, החברה להגנת הטבע

איריס האן - מנכ"לית, החברה להגנת הטבע

גיתית ויסבלום - קשרי ממשל, החברה להגנת הטבע

טלי אור - הירוקים של יש עתיד

שיר בר נח - הירוקים של יש עתיד

טל מילס - מנכ"לית, מועצה הישראלית לבניה ירוקה

יניב בלייכר - יו"ר, אזרחים למען אוויר נקי

נועם ביבי - חבר ועד מנהל, אזרחים למען אוויר נקי

יוני ספיר - יו"ר העמותה, עמותת שומרי הבית

ליבי לשם - מנהלת פיתוח משאבים, עמותת צלול

דניאל מורגנשטרן - חבר ועד מנהל, הפורום הישראלי לעירוניות

אריה רוזנבלום - מנכ"ל אקואושן, ארגונים סביבתיים

מיכל לוריא - מנהלת המחלקה החופית, עמותת אקואושן

רני איידלר - מנכ"ל תאגדי תמיר, תאגיד מחזור

גור בומש - פעיל בתחום קשרי ממשל, ארגון נוער למען אקלים

נטע משולם - פעילה, ארגון נוער למען אקלים

ניר קפלן - עמית ממשק, האגודה לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

ד"ר עזריקם עמרם - עמית ממשק, האגודה לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

רם נעמן - עמית ממשק, האגודה לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

עשהאל גרינפלד - עמית ממשק, האגודה לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

ג'מילה הרדל ואקים - עו"ד, מנהלת, אזרחים למען הסביבה

ג'והיינה בדר נמארנה - עו"ס, מרכזת תחום קהילה, אזרחים למען הסביבה

גדעון ברומברג - מנכ"ל, עמותת אקופיס

אייל גארי - רכז סביבה, עמותת שומרי הגולן

מירי ישראלי - צוות קשרי ממשל, הורים למען האקלים

דפנה אבירם - מנהלת מרכז, המכון הישראלי לדמוקרטיה

ירון קדושים - מרכז מטה, פתח תקווה חרדים לסביבה

ברי דוידסון - התנועה לבריאות הציבור

יניר דודזאדה - מוביל היער הנדיב

הילה גולדנברג - מנהלת שיתופי פעולה The Good Food Institute - GFI

אסנת בנימין - יו"ר, צבא הגנה לעצים

אורי אנג'ל - סטודנט, בר קיימא

ניקול בכר - יו"ר, שומרי הגולן

רן חורי - פעיל חברתי

שי רילוב - מנכ"ל, עמותת רובין פוד

ניקולאי שרי - סמנכ"ל פיתוח, עמותת רובין פוד

עינת צוקרמן טל - אנשי הים התיכון

מיקי חיימוביץ - ח"כ לשעבר ופעילת סביבה

תומר רוזנר

לאה קריכלי

חיה הורביץ-בכר, חבר תרגומים



סקירת השרה להגנת הסביבה על פעילות משרדה

צוהריים טובים לכולם, משתתפות ומשתתפים. רציתי לומר חברות וחברי הכנסת, אבל אני רואה רק חברי כנסת, כנראה שחברות כנסת יצטרפו בהמשך.

אנחנו מארחים היום את השרה תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה. הנושא הזה סופר חשוב, סביבה, הגנת הסביבה, המאמצים שהממשלה, השרה, המדינה עושה לטובת הסביבה ולהגנתה. אנחנו נתחיל בסקירה שתתן השרה להגנת הסביבה בעניין, אז אהלן וסהלן, תמר, ניתן לך את הבמה, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היו"ר. אמנם כבר הייתי בוועדה עד היום, אבל זאת הזדמנות, באופן רשמי, לפתוח את היחסים החשובים בין המשרד להגנת הסביבה לבין ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשותך, ואין יום יותר מתאים מאשר ביום הזה, יום הסביבה, כאשר הכנסת באמת לובשת חג. כל שנה זה יום באמת מאוד מרגש, ואפשר לראות כאן את נציגי התנועה הסביבתית שמארגנים את היום הזה, שדוחפים בכל הוועדות ובהמשך גם בשדולה ובמליאה, וזה באמת יום שבו הכנסת מצדיעה לסביבה, לארגוני הסביבה, לתנועה הסביבתית, וזה כבוד גדול בשבילי, בפעם הראשונה בקדנציה, להציג כאן באופן סדור ורציני.

הכבוד הוא לנו גם. אני רק אומר, כבוד השרה, שוועדת הפנים והגנת הסביבה אכן מגויסת לחלוטין לכל הפרויקטים, הנושאים, המיזמים, המאמצים, לטובת הסביבה והגנתה, ויש לך בית, את יכולה לסמוך על כך.

אז אמרתי שזה באופן רשמי, כי צריך להבין שהיחסים בין יו"ר הוועדה לביני הם באמת על בסיס לא רק יום-יומי אלא כמה פעמים ביום.

וגם בלילה הודעות.

נכון, וגם בלילה, על שלל נושאים, אז לכן אמרתי שזה באופן רשמי, כי היחסים הם באמת חשובים וקרובים, ויש לנו הרבה נושאים משותפים.

אדוני היו"ר, השבועות האחרונים הראו לנו עד כמה הנושא הסביבתי, ובראשו ההתמודדות עם משבר האקלים, נמצאים על סדר היום העולמי וגם הישראלי.

העולם הגיע לוועידת האקלים בגלזגו וגם יצא ממנה, על אף האכזבה המסוימת שיש לה מקום, ובכל זאת, היא לא שינתה את תחושת הדחיפות והתחושה של גודלו של המשבר העומד על הפרק, ועד כמה אנחנו לא יכולים, פשוט אין לנו את האפשרות, להתנהג כאילו "עסקים כרגיל", לחשוב שאנחנו יכולים לעצום עיניים ולדחות את ההתמודדות הזו לדורות הבאים אחרינו. קודם כל, כי הפעולות שאנחנו עושים עכשיו ידונו את גורלם של הדורות הבאים, יכול להיות ממש לקטסטרופה. אבל גם מהסיבה שזה כבר לא הדורות הבאים, משבר האקלים נמצא כאן ועכשיו.

בואו רק נצא החוצה ונראה את נובמבר החם והיבש הזה, שצפוי רק להתגבר, גלי החום צפויים להתגבר במיוחד באזור שלנו, כשמקורות המים שלנו צפויים להתייבש עוד יותר, דבר שגם יביא מחלות, ובאמת, מאיזה היבט שלא נסתכל, בריאותי, כלכלי, חברתי, כי יש כאן היבט משמעותי של אי-שוויון ושל צדק.

משבר האקלים תופס אותנו מכל כיוון, ולכן הוא מצריך מאיתנו לפעול עכשיו, ולפעול מהר. בעולם כבר הבינו, וההכרה בעוצמתו ובדחיפותו של משבר האקלים, תופסת אותנו בנקודה שבה העולם נמצא בהתאוששות ממשבר הקורונה. משבר הקורונה מזמן לנו גם הזדמנות, בגלל שהצורך להשקעות כלכליות ובעצם לצאת מהמשבר הזה בצורה שתביא לצמיחה כלכלית צודקת וירוקה ובריאה, הזדמנות מאוד גדולה, הזדמנות כלכלית, הזדמנות חברתית, הזדמנות לאומית.

בעצם אנחנו עומדים בפני נקודה של בחירה, האם אנחנו ניגרר ונחכה לאסונות האקלים שיבואו ונתמודד איתם אחרי שיהיה מאוחר מידי, ואחרי שהאסון כבר יבוא ונעמוד בפני אסון לאומי ואולי בין-לאומי, או שאנחנו נוביל באומץ, נוביל את החברה שלנו, החברה האנושית בכללותה ובתוכה את החברה הישראלית, לעולם החדש הזה שמשבר האקלים מעצב, מתוך עמדה של הובלה ושל בחירה איך להתמודד, איך לספק לציבור את ההגנות הדרושות, ואיך לעצב מחדש את המערכות הכלכליות, האנרגטיות, התחבורתיות, את הערים, את האופן שבו אנחנו אוכלים, את מערכות המזון שלנו, וכולי. כי באמת, משבר האקלים משפיע על כל אחד ואחד מהם, בתקופה מאוד קצרה.

(באמצעות מצגת)

מטרת הדיון הזה היא להציג את פעילות המשרד ואת נושאי המיקוד של המשרד, תוך התמקדות בשניים מהם באופן מאוד מפורט. אני גם אשתדל שזה יהיה כמה שיותר קצר, כדי להשאיר עוד זמן לדיון.

אלה הם נושאי המיקוד של המשרד להגנת הסביבה לקדנציה הקרובה, או לשנה הקרובה לפחות בתור התחלה. אנחנו הגשנו, אם עקבתם, כל הממשלה בעצם הגישה חוברת שמהווה את תוכנית העבודה של כלל משרדי הממשלה על נושאי המיקוד שלהם, ואלה הם נושאי המיקוד של המשרד להגנת הסביבה, אתם רואים אותם כאן לפניכם.

זה מאבק במשבר האקלים, זה שימור ושיקום המערכות הטבעיות, ואני בכוונה מחברת את שני הנושאים האלה מכיוון שמשבר האקלים הוא לא פחות ממשבר אקולוגי ומשבר של מגוון ביולוגי, והשימור והשיקום של המערכות הטבעיות הוא חלק בלתי נפרד מההתמודדות שלנו עם משבר האקלים, גם בהיבט של מיתון המשבר, וגם בהיבט של ההיערכות אליו, ושל ההסתגלות אליו. המערכות הטבעיות הן אלה שמספקות לנו את שירותי המערכת, את השטחים הפתוחים, הן אלה שסופחות פחמן והן אלה ששומרות על המגוון הביולוגי של החי והצומח. זה כמו מערכות הגוף שלנו שמספקות לנו את האפשרות לחיות.

כאשר אנחנו הצגנו לראש הממשלה את נושא האקלים לפני מספר חודשים, הזמנו את פרופ' קולין-פרייס, ראש בית הספר פורטר לסביבה באוניברסיטת תל אביב, והוא אמר לראש הממשלה “The earth has a fever”, לכדור הארץ יש חום, וכמו בחום הגוף שלנו, אם חום הגוף הרגיל שלנו הוא 37 מעלות, תחשבו מה קורה לגוף כשהוא מתחמם במעלה אחת ל-38 מעלות, מה קורה למערכות הפנימיות, איך אנחנו מרגישים, איך אנחנו בקושי מתפקדים. שתי מעלות יותר, ב-39 מעלות זה כבר חום קשה, וב-40 מעלות אנחנו כבר מובהלים לבית חולים והמערכות הפנימיות שלנו סובלות ולא יכולות לספק לנו את השירות החיוני לחיים. אותו הדבר כשמדובר על המערכות של כדור הארץ, וזאת ההשוואה.

תחשבו על זה תמיד כשמדברים על התחממות של מעלה או מעלה וחצי, זה בעצם מה שהעולם מנסה למנוע, תחשבו על חום הגוף שלנו, מה המשמעות של מעלה וחצי ותבינו למה זה דבר שהוא דרמטי.

נושאי מיקוד נוספים הם מהפיכת המחזור ומעבר לכלכלה מעגלית, זה תחום שישראל נמצאת בו בפיגור מאוד משמעותי יחסית לעולם, וגם בזה הוועדה ביקשה שנתמקד היום.

אני רק אסקור או אזכיר שני תחומים נוספים, ואם יהיה לנו זמן נגיע אליהם, שיפור מצב הסביבה בחברה הערבית, אדוני היו"ר, כחלק משינוי הכיוון הדרמטי שכל הממשלה עושה, לתיקון העוול ארוך השנים הזה בחברה הערבית. המשרד להגנת הסביבה נכנס בשותפות כמובן עם כלל משרדי הממשלה ששותפים בתוכנית שזכתה לשם החיבה 923, אבל היום אנחנו כבר קוראים לה בשם הרשמי, החלטה 550, יש לה מספר, היא עברה, והמשרד להגנת הסביבה שותף לה בהיקף של 550,000,000 שקלים, יותר מחצי מיליארד שקלים לשיפור מצב הסביבה בחברה הערבית, עם התמקדות בתחומי הפסולת ושינויי האקלים, שהם הבעיה.

אני רואה פה גם את חברתי ג'ידא רינאוי זועבי וכמובן אתה, אדוני היו"ר. בכל מקום שסיירתי ובכל מקום שהלכתי מתחילת הקדנציה בחברה הערבית אמרו לי שבעיה מספר אחת היא פשע ואלימות, ובעיה מספר שתיים היא הפסולת והסביבה.

נכון.

וזה המנדט שלנו, ולכן החלטנו להיכנס כאן בצורה מאוד משמעותית.

הדבר האחרון, הוא שיפור הסטנדרטים הסביבתיים והתאמתם לסטנדרטים בינלאומיים, גם כאן, מדינת ישראל חברה ב-OECD, יש לנו כמה מחויבויות לעולם כדי להתאים את עצמנו, אם יהיה לנו זמן, נפרט, אבל אם לא, נשמור את זה לפעם אחרת.

אם יש סטטוסים של העמידה ביעדים מול ה-OECD זה יהיה מדהים.

אתה צודק.

בשקף הבא, משבר האקלים הוא הנושא הראשון, ובאמת ציינתי בתחילת הדברים שזה אולי האתגר הגדול ביותר שעומד בפני האנושות, אי פעם בתולדותיה.

ממש ערב ועידת האקלים, מדינת ישראל הצטרפה למדינות רבות ברחבי העולם והתחייבה לאפס פליטות נטו עד 2050. זאת הייתה הכרזה דרמטית והיסטורית של ראש הממשלה, שבאמת מהווה איזושהי נקודת ציון במאבק של ישראל במשבר האקלים, וזה צעד מאוד משמעותי, שאנחנו צריכים א' לעגן אותו, לא רק בהחלטת ממשלה אלא בחוק, ו-ב', אנחנו צריכים להציג את מפת הדרכים כדי ליישם אותו.

אנחנו, המשרד להגנת הסביבה, הצגנו בממשלה את תוכנית היישום הלאומית שקרויה "תוכנית 100 הצעדים" שמתווה את הדרך לישראל לעמוד ביעדי ההפחתה האלה. זה כולל החלטות ממשלה שכבר קיבלנו, כמו החלטה על התייעלות אנרגטית בהובלת משרד האנרגיה, כמו החלטה על תחבורה נקייה בהובלת משרד התחבורה, החלטה על חדשנות אקלימית בהובלת משרד ראש הממשלה.

אני באמת חייבת לציין כבר בשלב הזה את השותפות המאוד עמוקה עם כלל משרדי הממשלה בממשלה הזו, כמובן, אולי מטבע הדברים, אנחנו המשרד שהכי מבין ונמצא בקשר עם האו"ם ודוחף גם את האחרים, אבל יש כאן שותפות באמת יוצאת דופן של כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים ובכלל של כלל הממשלה ובהובלת ראש הממשלה וחשוב לציין את זה.

עם זאת, חשוב לי לומר שאכן את היעדים האלה צריך לעדכן, גם לעדכן את היעד שלנו ל-2030, שבשלב הזה הוא עדיין צנוע. אנחנו אכן התחייבנו ליעד שאפתני ל-2050, אבל השארנו יעד צנוע ל-2030 וגם אותו צריך לעדכן, ואת שני היעדים האלה צריך לעגן בחקיקה, בחקיקה של חוק אקלים שאפתני ומשמעותי.

צעדים נוספים שנמצאים בתוכנית היישום הלאומית הזו, הן מס פחמן, שקידמנו ביחד עם משרד האוצר, בצו של שר האוצר, שיגיע בשבועיים הקרובים לוועדת הכספים. זהו אחד הכלים הכלכליים היעילים ביותר להפחתת פליטת גזי חממה. צווי המיסוי פורסמו לפני כחודש וצפויים, כאמור, להגיע בקרוב לאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובכך לקדם את ישראל צעד משמעותי נוסף לעבר כלכלה מתקדמת ודלת פחמן.

יש סיכוי להרחבה קטנטנה על מס פחמן?

כן, אתה יודע שפחמן דו חמצני זה גז חממה מאוד נפוץ שנפלט בעיקר כתוצאה מתעשייה, מייצור חשמל, גם מתחבורה, למרות שפליטת הפחמן מתחבורה היא ממוסה באמצעות המיסים על הדלק. כאן, מדובר בתיקון לצו שמטיל מס על הבלו, שבעצם מתחיל להפנים את העלות החיצונית של פליטת הפחמן. כלומר, הוא בעצם בא ואומר, שהמס שנקבע היום על דלקים שפולטים פחמן לא משקף את העלות האמיתית של פליטת הפחמן לציבור, במובן פליטות גזי חממה, במובן של ההתחממות הגלובלית, ובמובן של שינויי האקלים.

לכן, המס הזה מכיל בהדרגה, החל משנת 2023 ועד לשנת 2028, מיסוי הדרגתי על הרכיבים השונים של הדלקים שפולטים פחמן, ואגב, שוב אני אומרת, זאת רק ההתחלה. הגענו פה גם להרבה פשרות, גם שימתנו את עליית מחירי החשמל, גם שישקיעו בחזרה בתעשייה ויסייעו לה. יש למעלה מ-400,000,000 שקלים בהחלטות הממשלה שיושקעו בחזרה ב'התיירקות' ובהתייעלות ובמעבר של התעשייה לתעשייה יותר נקייה ויותר מקיימת.

כאן חשוב לי לומר עוד דבר, היום ההתמודדות עם משבר האקלים בעולם היא במידה מסוימת אירוע סביבתי, אירוע סביבתי חשוב, והיא במידה רבה מאוד אירוע כלכלי, אירוע ששווקי העולם וכלכלות העולם מסתכלות ומתכווננות איך לבצע את המעבר הזה לכלכלה דלה ומאופסת פחמן בצורה שרואה במשבר הזה הזדמנות לנצל השקעות אדירות שנמצאות היום בעולם באנרגיות מתחדשות, לפתח מקומות תעסוקה נקיים ובריאים, ולא מקומות תעסוקה מזהמים שפוגעים בבריאות העובדים.

כלכלות ומדינות משקיעות סכומים דרמטיים, מיליונים ומיליארדים וטריליונים, ראו את התוכנית הכלכלית של ארה"ב ושל אירופה, בהטבות מס לתעשיות ירוקות וביציאה מהשקעות בדלקים הפוסיליים ובתעשיות מזהמות, בעידוד תחבורה ציבורית, תחבורה ירוקה, השקעה בסקטור הפיננסי שמסתובבים בו מיליארדים של השקעות שמחפשות לאן לתעל את עצמן. במובן הזה, וזה פוקוס שראש הממשלה שם עליו דגש מאוד גדול, יש הזדמנות לישראל, כאומת הסטארט-אפ וכמדינה שמובילה בחדשנות טכנולוגית, לקחת מובילות גם בחדשנות האקלימית.

יש כבר היום תחומים שלמים, תחום טכנולוגיית האקלים והסביבה, שישראל היא כבר מובילה עולמית בהן, לדוגמה, עולם המזון, החלבון האלטרנטיבי, המים, החקלאות, ובהחלט יש לנו כאן הזדמנויות להוביל גם בטכנולוגיות ותעשיות נוספות.

צעדים נוספים שביצענו זה מדריך ממשלתי להיערכות לשינויי אקלים בשלטון המקומי, ראיתי את הנציגים מהשלטון המקומי, ויש בהחלט לא מעט ערים בשלטון המקומי בעצמו שבעצם מכין תוכניות היערכות.

כמובן יש גם בזום הרבה משתתפים מהשלטון המקומי.

אוקי, אז אני יכולה לומר פה, שעד סוף 2021 צפויה להסתיים הכנה של תוכניות לרשויות בהן גרה שליש מאוכלוסיית המדינה, אז גם שם אנחנו בהחלט נכנסים לעניינים.

יש לנו עבודה בהטמעת סיכונים בשיקולי סביבה, ואולי יובל לסטר, סמנכ"ל אסטרטגיה תכנון ומדיניות במשרד להגנת הסביבה, יתייחס לכך עוד מעט, בהטמעת שיקולי סביבה בסקטור הפיננסי. יש לנו עבודה מאוד משמעותית עם מובילי הסקטור הפיננסי, בנק ישראל, רשות ההשקעות, רשות ההון, של באמת להפנים את הסיכונים הסביבתיים בהשקעות בסקטור הפיננסי, ואולי יובל, אני רוצה טיפה להתקדם - - -

אם תוכלי, השרה, בבקשה להתייחס בכמה מילים למדריך שהגשתם לרשויות המקומיות, זאת אומרת שהוא מתייחס לשלטון המקומי? זה מעניין אותנו.

בטח, יש פה גם נציגים של השלטון המקומי ושל הרשויות המקומיות, אני פשוט רוצה לקצר בסקירה ולהשאיר זמן לדיון, אבל בהחלט נתייחס.

אז באמת תוכנית היישום כוללת מספר צעדים, או מספר היבטים. קודם כל, היא לוקחת את שני התחומים העיקריים בתחום ההתמודדות עם משבר האקלים, וזה הפחתה או מיתון, מה שנקרא מיטיגציה, כלומר, הפחתת פליטת גזי החממה. הדבר השני זה ההיערכות, כלומר אדפטציה, כלומר, איך אנחנו מסתגלים לשינויי האקלים שיבואו, והם יבואו. גם אם אנחנו נפסיק היום, באופן מוחלט היום ברגע זה, נוריד את השאלטר מכל העולם ונפסיק בכלל לפלוט גזי חממה, עדיין גזי החממה שכבר נפלטו נמצאים באטמוספירה עשרות שנים, וימשיכו לחמם את כדור הארץ, וישנו את מזג האוויר, ישנו את האקלים, וישנו את הסביבות הטבעיות שלנו ויחייבו אותנו להיערך לכך.

לכן, נתחיל מהמיטיגציה, מהפחתת גזי החממה. ציינתי כבר ששני הסקטורים החשובים ביותר בתחום הזה הם אנרגיה ותחבורה. בשני התחומים האלה העברנו שתי החלטות ממשלה, אחת להתייעלות אנרגטית, והשנייה היא המעבר לתחבורה ירוקה, ממש שבוע לפני הנסיעה לגלזגו, ויש לנו פעילות נמרצת מאוד, כמובן בהובלת המשרדים המקצועיים הרלוונטיים בתחומי המעבר לאנרגיות מתחדשות. החלטה דרמטית מאוד בתחום התחבורה, שתוביל לכך שהחל משנת 2026 כל אוטובוס ציבורי חדש שיעלה על הכביש במדינת ישראל יהיה אוטובוס חשמלי, והחל משנת 2030 כל מכונית פרטית חדשה שתעלה על הכביש במדינת ישראל תהיה מכונית חשמלית.

זאת דרמה שכרוכה בתכנון, כרוכה בפריסת עמודי טעינה, כרוכה בקידום נת"צים, כי אנחנו רוצים באמת לעודד מאוד את התחבורה הציבורית על חשבון התחבורה הפרטית. אנחנו כולנו עדים לפקקי התנועה ולמשבר התנועתי, שהוא גם משבר התניידותי, הוא משבר עירוני, הוא משבר זיהומי, הוא משבר אקלימי, והוא משבר שעולה בחיי אדם בתאונות הדרכים. כלומר, מכל הסיבות האלה, תחבורה מקיימת זה מרכיב חשוב.

זה מחובר לקרקע המציאות שעד 2030 רק רכבים חשמליים?

לא, החל משנת 2030 כל רכב חדש שיעלה על הכביש יהיה חשמלי בלבד, כלומר, יש פה איזשהו phase out במהלך השנים, עד שכל רכב כזה יהיה חדש.

יש לנו עוד היבטים של הפחתת פליטות בתחום תכנון הערים, בתחום התעשייה, ובתחום הפסולת, שפולט 77 אחוזים מפליטות המתאן, שזה גז חממה עוצמתי ומסוכן. 77 אחוזים מהפליטות בישראל נפלטות מהטמנת פסולת, ונגיע לזה עוד רגע בנושא המיקוד השני, מחזור הפסולת וכלכלה מעגלית, אבל זה דבר מאוד חשוב.

בתחום ההיערכות לשינויי האקלים, הזכרתי קודם את הנושא של המערכות הטבעיות ושימור המערכות הטבעיות, ואני רוצה לומר שתחום ההיערכות גם הוא כולל הרבה מאוד היבטים שמפורטים כאן, בתחום המזון, מערכות הבריאות, החינוך.

אני רוצה לציין כאן את החיבור שעשינו לראשונה כאן ביום הסביבה בוועדה של רם שפע, היה דיון שהוקדש לתוכניות בתחום החינוך, ובמיוחד בחינוך הבלתי פורמלי. אנחנו התחלנו תוכנית בשווי של 15,000,000 שקלים עם מועצת תנועות הנוער שכבר התחילו, וכל אחת מתנועות הנוער בישראל עושה פעילות בתחום האקלים. בכך, בנוסף לפעילות שכבר קיימת עם משרד החינוך, אנחנו בעצם מכסים את כל תחום החינוך בישראל, פורמלי ובלתי פורמלי, שתהיה בו נגיעה לתחום האקלים, גם בידע וגם באורחות חיים, הכשרות, רכזי קיימות וכולי.

בשקף הבא נתמקד בתחום שימוש המערכות הטבעיות, ופה אני רוצה גם להזכיר כמה נושאים. דיברתי קודם על החשיבות של המערכות לחיינו, הן בעצם אלה שמספקות לנו את שירותי המערכת, ולפי דו"ח מצב הטבע העולמי, משבר האקלים ומשבר המגוון הביולוגי הם משברים שקשורים אחד לשני, משפיעים אחד על השני, וגם בנפרד וגם ביחד הם בעצם מייצרים סיכון מאוד משמעותי לכל נקודה, לכל שטח, לכל מרחב על פני כדור הארץ, אין שטח שחסין מהם.

היה דו"ח לאחרונה שאומר ש-85 אחוזים מאזרחי העולם כבר היום מרגישים את ההשפעות של משבר האקלים. הבאתי כאן כמה דוגמאות, ניקח כדוגמה את ההגנה על הסביבה הימית כסביבה טבעית. אני חושבת שכולם עקבו אחרי המאבק שלנו בשינוע נפט בים בכלל ובמפרץ אילת בפרט, וההתנגדות שלנו להסכם שחתמה עליו קצא"א שבעצם בפוטנציאל להגדיל את הסיכון הזה, להגדיל את הסיכון שיכול להיות בלתי הפיך לשונית האלמוגים באילת, לעיר אילת, למפרץ אילת, למערכות הטבעיות באילת, ולא רק שם אלא גם בים התיכון.

אז אנחנו לא מכבר, לפני כשבוע שבועיים, פרסמנו את האימוץ שלנו של מדיניות אפס סיכונים, או יותר נכון תוספת אפס סיכונים, במפרץ אילת. אנחנו עובדים ונמצאת כאן חה"כ גילה גמליאל, השרה לשעבר, שבתקופתה פקדה אותנו אחת מתקריות הזיהום החמורות בים התיכון, שהמשרד כינה בשם 'זפת בסערה'. כולכם זוכרים את ההתגייסות האזרחית, כולל של הרבה מהיושבים כאן, לניקוי הים והחופים, והאירוע הזה הדגים את החשיבות שיש בהיערכות ובמוכנות של מדינת ישראל לתקריות זיהום ים וחופים, ושמן ודלקים.

כאן בכוונתנו להעביר חוק, את חוק התלמ"ת, חוק המוכנות והתגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, שבאמת יכין את ההיערכות, גם של המדינה וגם של הרשויות השונות, לרבות הרשויות המקומיות, לאירועים דומים.

שיטה נוספת לשמירה על המרחב הימי, היא הכרזה על שמורות ימיות. היום רק כשלושה אחוזים מהשטח הימי במדינת ישראל הוא מוגן, ובהחלט יש לנו כוונה להרחיב את השמירה הזו. בישראל, שהיא מדינה קטנה וצפופה עם לחצי פיתוח מאוד גדולים, גם בגלל גידול האוכלוסייה וגם בגלל שאנחנו מדינה מפותחת, ברמה כלכלית גבוהה ועם צמיחה גבוהה, אובדן השטחים הפתוחים זו סכנה אמיתית ומשמעותית, והוא הגבוה ביותר מזה 20 שנה, והוא גם מדרדר, בתורו, את המגוון הביולוגי ואת המערכות הטבעיות, ולכן אנחנו נצרכים לתוכנית לאומית לשמירה על המגוון הביולוגי.

בנוסף, הצטרפנו לשתי יוזמות בין-לאומיות להגנה על 30 אחוזים מהמערכות האקולוגיות היבשתיות והימיות הגלובליות עד 2030. באוקטובר האחרון פורסם דו"ח לאומי ראשון מסוגו, על ההערכה הלאומית של שירותי המערכת האקולוגית. זה דו"ח שלקח שמונה שנים לעבוד עליו, בשיתוף 200 חוקרים, והוא מציג בצורה מבהילה גם את התלות של האדם במערכות האקולוגיות וגם את העובדה שהמערכות האקולוגיות בישראל מתדרדרות כתוצאה מפעילות האדם, ובראשם, אגב, הצמצום והקיטוע של שטחים פתוחים, בגלל הבנייה הנרחבת. אז זו מחויבות משמעותית שלנו.

אני רק אזכיר עוד בהקשר הזה את נושא הנחלים ומוקדי המים, ואת החובה שלנו לשמור עליהם ולשקם אותם. בכוונתנו למנף ולקדם בתקופה הקרובה את שיקום הנחלים, בין היתר גם בחברה הערבית וגם במרחבים המשותפים לחברה הערבית והיהודית ששם נמצאים הרבה מהשטחים הפתוחים והנחלים בהרבה מהאזורים בארץ.

יש דוגמאות לאיך ישמרו על השטחים הפתוחים? איך ישמרו על הנחלים?

אני מציע, חה"כ שיקלי, תקשיב מה אני הולך לומר, אנחנו נתן לשרה להשלים את הסקירה שלה, אתה תרשום הערות, וכשאני אתן לך זכות דיבור אתה תעלה את כל מה שאתה רוצה.

אין בעיה.

אני אגיד רק, לשאלתך חה"כ שיקלי, בהחלט חלק מהשמירה על השטחים הפתוחים, לדוגמה, זה להימנע מבינוי עליהם ולעבור להתחדשות עירונית ולציפוף הערים הקיימות. יש לנו תוכנית ויש לנו כבר עבודה עם מינהל התכנון, לדוגמה, מסדרונות אקולוגיים, כדי לשמור על כך שגם כאשר כן בונים, ישמרו על מסדרונות אקולוגיים שיהיו מוגנים מבניה, כדי שיוכלו לשמש למעבר של צמחים ובעלי חיים.

יש לנו כוונה להוציא 'קול קורא' לשיקום נחלים, יש הרבה נחלים שבגלל שאיבה ובגלל שפיכת פסולת בעצם הפכו להיות גם מקום שהוא ממש מפגע סביבתי, אבל הם גם לא ממלאים את התפקיד שלהם, את התפקיד הטבעי והאקולוגי שלהם, לדוגמה בניקוז שמבוסס על מערכות טבעיות ויכול להגן עלינו מפני אסונות כמו שיטפונות.

לכן, שיקום נחלים זה דבר שמצריך השקעה של כסף, יש פה נושא של סמכויות אכיפה ביחד עם רשויות הניקוז. יש לנו ממש תוכנית לכל אחד מהדברים האלה, באמת, זו סקירה אז הדברים הם רבים, אבל במה שתרצו נוכל גם להתמקד וגם להעמיק בישיבות הבאות.

כנ"ל הנושא של הגנה על בעלי חיים. הארכנו את הוראת השעה של החוק להגנה על חיות הבר, יש לנו כוונה לקדם רפורמה משמעותית בתחום הציד. יושב כאן חה"כ מוסי רז, שהגיש הצעת חוק שאנחנו מתכוונים לקדם ביחד בתחום מניעת הרעלות.

אני חושב שגם רוב חברי הכנסת שיושבים פה חתומים, לא כולם.

מצוין, ובכלל להציג ביחד עם רשות הטבע והגנים תוכנית למניעת הרעלות, תוכנית שכוללת גם שינויי חקיקה אבל גם מרכיבים נוספים.

אני רוצה להזכיר כאן, גם בהקשר של שריפות וגם בהקשר של נזקי האקלים שהולכים לבוא, החלטת ממשלה שקיבלנו בעקבות השריפה בהרי ירושלים, על שיקום השטח, לרבות מוכנות לשריפות עתידיות, אבל גם את הכוונה שלנו לקדם גן לאומי סובב ירושלים, את 'גן לאומי הרי ירושלים' כדי להגן על השטח הטבעי והחשוב הזה והערכי הזה, מפני תוכניות בנייה, מפני לחצי פיתוח, וגם להגן עליו מפני נזקי משברי האקלים כמו שריפות ודברים מן הסוג הזה, שצפויים רק להתגבר בשנים הקרובות.

בשקף הבא אני עוברת לנושא מהפיכת המחזור, במעבר לכלכלה מעגלית. חברות וחברים, מדינת ישראל מפגרת הרחק הרחק מאחור בטיפול שלנו בפסולת. אנחנו היום מטמינים 80 אחוזים מפסולת שלנו, ואסטרטגיית הפסולת מיועדת להפוך את הפירמידה, ובתוך עשור להגיע למצב שאנחנו נעבור להפחתה, הפרדה במקור, מיון ומחזור, ונגיע למצב של הטמנה של רק 20 אחוזים מהפסולת.

אין לי מילים לתאר לכם מה גודל המהפכה שטמונה כאן ושעומדת בפתחנו, כמדינה. א' מהבחינה שאנחנו בפיגור משמעותי באמת, של עשורים, אחרי מדינות מפותחות ומתקדמות בעולם. ב' מבחינת גזי החממה שאותה הפסולת פולטת, ואמרתי קודם, 77 אחוזים מפליטות גז המתאן מגיע ממטמנות של פסולת, מסקטור הפסולת, והפיכה כזאת, רק הפחתה מ-80 אחוזי הטמנה ל-20 אחוזי הטמנה יחסוך לנו, כמה פליטה מגזי חממה?

92 אחוזים ב-2050, ו-47 אחוזים ב-2030.

47 אחוזים ב-2030 מסקטור הפסולת, זה היעד הסקטוריאלי של הפסולת, ו-92 אחוזים ב-2050, כלומר, זאת דרמה מבחינת פליטת מתאן.

זו דרמה גם מבחינת מה ששאלת, חה"כ שיקלי, השטחים הפתוחים ומשבר ההטמנה. תבינו, הטמנת פסולת זה בעצם לקחת את אורח החיים שלנו, את הייצור שלנו, את המוצרים שאנחנו צורכים, את האופן בו אנחנו אוכלים, את הבגדים שאנחנו לובשים, כל הדברים האלה משתמשים בהם ומטמינים אותם באדמה שכדור הארץ נותן לנו לשימושים אחרים לחלוטין. כדור הארץ נתן לנו את האדמה הזו לא בשביל להטמין את הפסולת שלנו, הוא נתן לנו אותה בשביל לייצר משאבי טבע, בשביל ליהנות ממנה, בשביל לחיות איתה בשלום, לא בשביל לטמון בה את הפסולת שלנו ושהיא תפלוט גזי חממה ותטנף את החיים שלנו ואת כדור הארץ.

לכן, לעבור לעולם כזה של הפרדה במקור, מחזור, והטמנה מועטה, בעצם יעביר אותנו מעולם כזה של כלכלה לינארית, שבו אנחנו קונים, משתמשים, זורקים, מטמינים, וסופגים את זה אחר כך בתור פסולת וגזי חממה, לעולם שבו אנחנו סוגרים את המעגל של הכלכלה המעגלית, אנחנו צורכים פחות, אחר כך אנחנו משתמשים במה שאנחנו צורכים בשימוש חוזר, ומה שאנחנו לא יכולים להשתמש בו בשימוש חוזר אנחנו ממחזרים, ורק את השאריות של השאריות אנחנו מטמינים, וגם את זה, בצורה נכונה.

זה יצריך מאיתנו צעדים, זה יצריך מאיתנו לחוקק חוק מסגרת, שבאמת ייתן מסגרת חוקית לכל הדבר הזה ויאפשר לנו גם לחייב צעדים וגם לאכוף אותם, יש תוכנית שהוקמה במשרד שבאמת מראה כמה מתקנים אנחנו נצטרך, איזה מתקנים, איפה, מה יהיה התפקיד שלהם, באמת אחרי ניתוח ותוכנית מאוד רצינית.

אני לא אפרט פה, אבל תבינו, המהפכה הזו גם תיכנס לכל בית, היא תיכנס אלינו לבתים כי היא תצריך מאיתנו גם הפרדה במקור, היא תצריך מאיתנו להפריד קודם כל את הפסולת האורגנית, שהיא אולי הפשע הכי גדול שאנחנו עושים כלפי עצמנו, שאנחנו לא מפרידים את הפסולת האורגנית ומטפלים בה בצורה שהיא קודם כל תוכל לחזור כמעגל, לחזור כקומפוסט, כי היום היא הגורם שפולט גזי חממה ויש לו שימוש שלא משומש. אבל יותר מזה, הפסולת האורגנית היא זו שמלכלכת את החומרים שראויים למחזור בתוך הפח, כמו פלסטיק, כמו זכוכית, כמו ניילון, כמו מתכת, כמו כל הדברים האלה. לכן, הפרדה במקור היא ראשית המהפכה והצעד הראשון שיאפשר לנו גם להתקדם במעלה השרשרת הזו.

בימים אלה באמת יש לנו עבודה על כל השרשרת עם רשויות מקומיות שייקחו על עצמן באופן וולונטרי, עוד לפני שיש לנו חוק ולפני שאנחנו מחייבים. יש יותר מרשות אחת, ויותר משתיים, ויותר משלוש בארץ שרוצות ומעוניינות לקחת על עצמן להתחיל ולהטמיע הפרדה במקור אצלן ברשות, וגם להתקדם ולגשת לקולות קוראים בסיוע ובתמיכה של המשרד להגנת הסביבה להקמת המתקנים, מתקני המיון, מתקני המחזור, כדי באמת להמשיך ולהסתובב סביב אותו מעגל.

אני רוצה לומר כאן, אם יש איתנו ראשי רשויות או נציגים של השלטון המקומי - - -

מה העניינים?

אה זיו, מה קורה? המון המון אומרים לנו, אנחנו שומעים מרשויות מקומיות, "אנחנו משלמים היטל הטמנה אבל שומרים אותו בקרן הניקיון, איפה הכסף?".

אנחנו כבר לא מטמינים.

יפה, אז בדיוק, המטרה היא להשתמש בכסף שנמצא בקרן הניקיון כדי להחזיר אותו בחזרה לציבור דרך הרשויות המקומיות, בפיתוח אותם מתקני פסולת מתקדמים, ולגרום לכך שההטמנה תרד דרמטית ואיתה גם היטל ההטמנה. כלומר, זאת קרן שמטרתה להתרוקן כדי לספק את הפתרונות לפסולת, ואז להגיע לשיעור הטמנה, ולכן גם היטל התמנה, מאוד מצומצם.

אני רוצה בהקשר הזה לציין עוד נושא אחד, והוא נושא הגמילה מהפלסטיק. אנחנו עוברים ימים סוערים גם סביב הכניסה לתוקף של חוק הפיקדון, וגם סביב הכניסה לתוקף של המיסוי על הכלים החד-פעמיים. אני רוצה להתייחס כאן בצורה ישירה לזה שאומרים לנו, כולל גם מהחדר הזה, אני חייבת לומר את זה ביושר, אמרים לנו מה אתם הולכים לדבר הקל הזה, לקשית, לכוס, לצלחת, לחד-פעמי, אתם מתחילים מהציבור ולא מחילים מדיניות, ולא על מזהמים, מתחילים מהקל, וה-greenwash, וכל הדברים האלה.

קודם כל אני רוצה לומר שאנחנו בהחלט מתחילים מהגדולים, ראינו כאן מס פחמן, ראינו כאן השקעה של מיליארדים בתחבורה ציבורית, בתשתיות, בתשתיות פסולת, בדברים שמתמודדים איתם שהמדינה לוקחת על עצמה כמדיניות להתמודד עם המזהמים הגדולים, עם הפולטים הגדולים, עם עצמה כגורם השקעה ציבורית, ובתוך זה, תחום הפסולת הוא לא דבר שולי וקטן.

פסולת הפלסטיק החד-פעמי מייצרת 79 אחוזים מהפסולת במרחב הציבורי, ו-90 אחוזים מהפסולת בים ובחופים. מתוך זה, 35 אחוזים מקורם בכלי פלסטיק לאוכל, כן, באותה צלחת וכוס ובוחשן קפה ומזלג וכפית. מה שאנחנו עושים 'קנה בכסף, השתמש פעם אחת, וזרוק' מייצר כמויות פסולת בלתי נתפסות ומזיקות מאוד, לבריאות, לסביבה, למרחב הציבורי שכולנו נהנים ממנו, ולכן, ההתמודדות היא עם גמילה, ואנחנו משתמשים במילה 'גמילה' מכיוון שמדינת ישראל מכורה לפלסטיק.

בישראל, השימוש בכלים חד-פעמיים גבוה פי חמישה מהאיחוד האירופי, ורוב השימוש נמצא במגזר הביתי, בניגוד לאירופה ששם זה במגזר המוסדי, כך שיש לנו כאן בהחלט הרגל שהשתרש, שמשפיע ושהוא דרמטי מבחינת הפסולת שמיוצרת, וכאן זה חד משמעית אלמנט של הפחתה, כי מטרת המס על החד-פעמי, הוא שלא ישלמו אותו. אנחנו לא רוצים שהציבור יקנה כלים חד-פעמיים, וגם לא שימחזר אותם, כי נורא קשה למחזר אותם, זה מחזור מאוד גרוע, וגם מחזור הוא רק השלב השלישי אחרי reduce, להפחית, reuse, להשתמש שוב ושוב כמו בכלים רב פעמיים, לא חשוב מאיזה חומר הם עשויים, ורק בסוף recycle, למחזר, אלה שם שלושת ה-Rs של הפסולת.

ולכן, חשוב לי מאוד, א', לשים את זה בקונטקסט של צעדים גדולים כקטנים, למרות שהם לא קטנים, ו-ב', להבין שלא מדובר כאן באירוע קטן, מדובר כאן באירוע מאוד משמעותי, שכן, הוא מצריך שינוי התנהגות, גם הגמילה מהשימוש בחד-פעמי, גם חוק הפיקדון, וגם ההפרדה במקור שנגיע אליה, משמעותן שינויי התנהגות ושינויי הרגלים לנו, לציבור הישראלי, למשפחות שלנו, לבתים שלנו, לילדים שלנו, אבל אין דבר יותר נכון ויותר צודק מזה, לכן אנחנו נחושים לקדם את זה ולעשות את זה.

אלה היו שני נושאי המיקוד שנתבקשנו על ידי הוועדה להתמקד בהם, נושא האקלים ונושא הפסולת וכלכלה מעגלית.

רק בקצרה עכשיו נסקור, כפי שהזכרתי בהתחלה, את שיפור מצב הסביבה בחברה הערבית. אמרתי 550,000,000 שקלים שיוקדשו במיוחד להתמקדות בתחום הפסולת, אבל גם לתחומים נוספים של קיימות ושינויי אקלים. יש פה קצת מהדברים שהתוכנית תכלול, אחרי שהתוכנית עברה בממשלה לפני שבועיים, אנחנו בימים אלה נכנסים להליך מזורז של 120 יום של שיתוף ציבור, יחד עם מנהיגים מקומיים, עם קהילות, עם מובילי דעת קהל, כדי באמת לעשות את מה שצריך ולא את מה שנדמה לנו שאנחנו רוצים.

גם כאן יש דרמה מאוד גדולה, בגלל כמות הפסולת, בגלל ההשלכה של כמויות פסולת רבות שיש במגזר הערבי. אני רק אגיד שיש קשר, ערמות פסולת כאן, לא רק, אבל הרבה מאוד, בגלל שהן מושלכות במרחב הציבורי, אדוני היו"ר, הן גם נשרפות, ואז הן מייצרות גם זיהום אוויר. בדו"ח המפלט האחרון, דו"ח הפליטות לסביבה, גילינו ששריפות הפסולת הפכו להיות ממש מכת מדינה, מכת מדינה מבחינת זיהום האוויר שהן מייצרות. לכן, יש כאן איזשהו מהלך של התמודדות עם הפסולת שמביאה אותנו לאיזשהו מהלך של מניעה במקור, דיברנו קודם על הפרדה במקור, כאן יש מניעה במקור, של הגורם לשריפה, ובמקום ללכת ולכבות שריפה אחרי שהיא כבר נדלקה, תרתי משמע, לטפל במקור הפסולת איפה שהיא נוצרת.

אני לא אתעכב על זה מפאת קוצר הזמן, אבל בהחלט יש לנו פה שיפור של הסטנדרטים הסביבתיים, כך שיתאימו לסטנדרטים הבין-לאומיים. יש לנו כאן חובות כמו לדוגמה, חוק רישוי כימיקלים, שישראל התחייבה לחוקק אותו כשהיא נכנסה ל-OECD בשנת 2010, ועדיין לא עשינו אותו. ישנם חובות נוספים, כמו הרישוי המשולב בתעשייה ודברים אחרים, וגם חוקים שעוד יגיעו לפה, אם תרצו נרחיב עליהם בהזדמנות אחרת, אני חושבת שלא כדאי להרחיב עכשיו מפאת קוצר הזמן.

בשקף הבא, אני רוצה לציין את הנושא של צמצום זיהום אוויר מהתעשייה הפטרו-כימית במפרץ חיפה. אני רוצה לומר, שאמרתי בהתחלה שאנחנו נמצאים בעידן של שינויי אקלים, ומעבר משימוש בדלקים פוסיליים להפחתת פליטות ובעיקר לאנרגיות מתחדשות, וזאת מהות העידן הזה שאנחנו נמצאים בו, בהיבט של הפחתה.

זה אומר שהתעשייה הפטרו-כימית במפרץ חיפה, שלא צריך להכביר מילים ויושבים כאן הרבה שהיו שותפים במאבקים שם, בסופו של דבר היא תעשייה פטרו-כימית, פוסילית, תעשיית דלקים של זיקוק נפט שהעולם מסתכל על ה-phase out של התעשיות האלה, ולכן, זה ישב לנו בדיוק על דו"ח ועדת מנכלים שכבר התכנס בממשלה הקודמת, בהובלת המועצה הלאומית לכלכלה, וגיבש תוכנית לפינוי התעשייה ממפרץ חיפה בגלל - - -

זה מטעם המשרד להגנת הסביבה, לא המועצה הלאומית.

המשרד להגנת הסביבה, יחד עם משרדים אחרים, בהחלט.

זה היה המשרד להגנת הסביבה יחד עם ראש הממשלה לשעבר, ואז המועצה העבירה את זה לוועדת הכספים שהחליטה - - - וכבר עברו חמישה חודשים ונשמח לדעת מה נעשה.

אוקי, מצוין, אז הנה אני אומרת שהתוכנית הזו, והרעיון הזה של פינוי התעשייה ממפרץ חיפה משתלב לנו, לא רק במובן של פינוי התעשייה הזו מהמקום הזה בגלל הזיהום, בגלל הפצע העירוני שזה מהווה, אלא גם כשאנחנו מסתכלים אל מול משבר האקלים ואל מול הצורך שלנו בכלל לצאת מהשקעות בתעשיות האלה ובדלקים האלה, ולעבור לעולם נקי ולעולם של אנרגיות מתחדשות.

לכן, אני רוצה רק לציין כמה נקודות בהקשר הזה, אחת, תוכנית לאומית לצמצום ומניעת זיהום אוויר בהתאם לחוק אוויר נקי, שזה חוק באחריות המשרד להגנת הסביבה. עד היום, בגלל היעדר תקציב מדינה, התוכנית הזו לא אושרה בממשלה במועד שנדרש לפי חוק, כבר לפני שנתיים, אבל אנחנו בהחלט בקרוב נביא את התוכנית הזו לאישור. אנחנו נעדכן את ערכי איכות האוויר, בחודש האחרון פרסמנו להערות הציבור טיוטת תקנות אוויר נקי, בהתאם לערכי יעד שפרסם רק לאחרונה ארגון הבריאות העולמי, ואנחנו נאמץ את הערכים המעודכנים האלה. זה צעד חשוב בשיפור איכות האוויר בישראל.

ושתיים, כאמור, מפרץ חיפה, בעצם העולם החדש מעביר אותנו מעולם של דלקים פוסיליים וזיקוק נפט, לעולם של אנרגיות מתחדשות. כשאנחנו מסתכלים על זניחת התעשייה המזהמת, אז השנים הקרובות הן השנים הקריטיות לביצוע השינוי הזה, ולכן, אני פניתי לראש הממשלה וביקשתי ממנו להביא, כהחלטת ממשלה, את אימוץ המלצות ועדת המנכלים לפינוי התעשייה הפטרו-כימית המזהמת במפרץ חיפה, ולהתחיל בתוכנית היישום.

לסיכום, אלה רק חלק מפעולות המשרד בחודשים האחרונים. כמו שאתם רואים, אנחנו בתקופת עשייה מאוד מאומצת, ואנחנו מקדמים שלל של נושאים בתקופה מאוד קצרה. אנחנו נשמח מאוד לשיתוף פעולה, גם של הוועדה, כפי כבר התחלנו, וגם של התנועה הסביבתית שנמצאת כאן, אנחנו כבר עובדים בשיתוף פעולה מצטיין יחד עם משרדי הממשלה האחרים.

בסופו של דבר, אני רוצה לומר, ברמה האישית, שאני ביקשתי ואפילו נלחמתי לכהן במשרד הזה, כי הרגשתי שזה המקום שממנו אני אוכל כל יום בבוקר לקום ולענות לעצמי על השאלה 'מה עשיתי היום בשביל עתיד הילדים שלי, והילדים שלהם, והילדים של כולנו בכדור הארץ?' ואני ממש גאה על הזכות שנפלה בחלקי לענות בעשייה כזאת כל בוקר על השאלה הכל כך חשובה הזאת. תודה.

תודה רבה, כבוד השרה תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה. את תפיסת העולם שלך כולם מכירים, ובאמת הגעת למקום הנכון שאת יודעת לתרום בו רבות. סקרת את כל הנושאים, יש לנו גם פה הרבה מאוד אנשים שכמובן מעוניינים לדבר, אני רוצה לתת ליובל אולי להשלים, אתה תציג שם ותפקיד, ותשלים אם אתה תרצה בכמה דקות תמונה בנושאים שאתה מעוניין, או שהכול בסדר?

לא, בוא נתקדם בדיון ואחרי זה אולי נענה, כי צריך לתת מקום לציבור הרב שיש פה.

אוקי, בסדר.

ווליד, מתי תכבד גם אותנו ונאמר כמה מילים? בהמשך?

בוודאי, איזו שאלה. אתה גם חבר הכנסת היחיד שנשאר, כי חברי הכנסת מדלגים בין הוועדות וגם בין המזנונים, אז לך תחפש אותם, אנחנו נתן עכשיו זכות דיבור לחה"כ משה אבוטבול, בבקשה.

קודם כל, בלי ספק יש לנו יום מאוד חשוב ויום חגיגי, כל הנושא הזה שצריך כל אחד לתת את חלקו ואת העשייה שלו, יש היום גם נאומים מיוחדים בכנסת לציון היום החשוב הזה של איכות הסביבה, אני גם בין הנואמים ברשימת הנואמים שם, אבל שם זה נאום בפני עצמו על נושא מאוד מרגש, של למה יכולה להוביל איכות הסביבה כשלוקחים את זה לכיוונים חיוביים. זה דבר מאוד מרתק שקרה, דבר מאוד חדשני, אבל בוא נשאיר את זה לאחרי הצוהריים לנאום שם במליאת הכנסת.

אני הייתי רוצה לדבר, ברשותך השרה, על הנושא שבאמת כבר במשך שנים דיברנו על זה, אבל אני הבנתי שלקחתם את הנושא הזה של אובדן מזון גם כצעד התייעלות. אם תוכלי, ברשותך, להתייחס לנושא הזה.

אנחנו יודעים, שמחד, ישנן רבבות רבבות של משפחות שלא מצליחות לקיים את עצמן מבחינה כלכלית, ועוד בקדנציה הקודמת הספיק מי שהיה שר הפנים, הרב אריה דרעי, לעשות את המיזם של הביטחון התזונתי הזה, לחלק להם שוברים באלפי שקלים, הם קיבלו גם 7000-8000 אלף שקלים כעזרה. היום, אנחנו מבינים, לצערנו, שהנושא הזה מבוטל, אבל ישנם ארגונים נפלאים שאני גם בעצמי הייתי בתוכם, ואני מציע לכל אחד שנמצא פה מהנוכחים, אם הוא רוצה להזיל דמעה ולראות את עם ישראל היפה, עם ישראל המוצלח, שיבוא לאותם מקומות.

אני הייתי ב'לקט ישראל', ורואים שם איך שאנשים מעבירים לשם קונטיינרים במשאיות של מזון, שבסופו של דבר עובר למשפחות נזקקות, משפחות ברוכות ילדים, אני לא אומר 'מרובות ילדים', אצלנו זה 'ברוכות ילדים' כי כל ילד הוא ברכה.

אבל היום, עם המצב שהוא כביכול בגלל שכל הנושא הזה של איכות הסביבה היה שנים שדיברו לאבד את המזון הזה, לזרוק אותו, להשמיד אותו, כל דבר כדי לשמור על רמת המחירים, הייתי רוצה באמת לדעת האם המשרד של גברתי השרה תקצב את הנושא הזה של הצלת המזון?, זה דבר אחד, וגם כן, זה הרי גם כן יכול לגרום לפחות פליטות וכל הנושא הזה, האם יש לך תוכניות?, ואני בטוח שגם על זה חשבת, כי אני פה במצגת שלך פחות ראיתי מיקוד לנושא הזה, יכול להיות שאולי יש לך עוד דברים צדדיים, והייתי מאוד שמח לדעת את המדיניות של השרה, ואיך אנחנו מצד אחד שומרים על איכות הסביבה, שזה ערך עליון, אבל לא פחות, מטפלים באותן רבבות רבבות משפחות מכל המגזרים.

אגב, 'לקט ישראל' שולח גם כן ליישובים ערביים ויישובים חרדיים ובכל מקום הוא עובד עם מחלקות הרווחה. כשעוד הייתי ראש עיריית בית שמש לפני עשר שנים, כבר אז הם היו שולחים קונטיינרים של אוכל לכל מיני ארגונים שמחלקים לפני שבת, אז חשוב שהשרה גם כן תיתן מיקוד בנושא, אני אעריך את זה מאוד.

בשמחה רבה, כאמור, יש באמת המון נושאים, התמקדתי בהצגה במה שנתבקשתי על ידי הוועדה. אני רוצה לומר לך שאתה מתפרץ לדלת פתוחה, הצגת את זה כאילו מצד אחד צריך לדאוג לסביבה ומצד שני לדאוג למשפחות.

אפשר לעשות את זה בד בבד.

זה אותו דבר, לא בד בבד.

אז איך את מכילה את זה? תספרי לנו קצת.

אני אענה. המשרד להגנת הסביבה הוביל בשנה האחרונה תוכנית, שגם הוגשה לאו"ם, בתחום באופן כולל מערכות המזון, כי כשהאו"ם שם את ה-NDC שהם היעדים והתחומים שבהם משבר האקלים בא לידי ביטוי ומה צריך לעשות כדי להתגונן מפניו, נושא מערכות המזון הוא נושא דרמטי, החל מהאופן שבו אנחנו מייצרים את המזון, לא יודעת אם הזכרתי פה, זה עובר דרך תעשיית המזון מהחי שאחראית על 20 אחוזים מהפליטות העולמיות - -

כל שרשרת המזון

דרך ייצור מזון אחר, כמו אורז שפולט גזי חממה ואחרים, דרך האופן שבו אנחנו צורכים את המזון הזה, משנעים אותו, דואגים שהמזון יגדל ויהיה עונתי ולא יהיה בזבזני במשאבים, איך אנחנו מעבירים את המזון הזה ברחבי העולם, ואיך אנחנו דואגים לצדק חברתי בהקשר הזה, כי אתה יודע, חצי מהעולם מתפקע משפע ומשליך לפח, לא רק מזון, אלא בגדים ואופנה ורהיטים ומה שלא תרצה, בזמן שהחצי השני, וזה לא רק חצי-חצי, אלא זה לפעמים 'כיסים' בתוך אותה מדינה או בתוך אותו אזור גיאוגרפי שהוא רעב והוא עני.

לכן השפע הזה, מעבר לזה שהוא מושלך לפח, ודיברנו על זה שהוא מייצר פסולת ופולט גזי חממה, הוא אפילו לא מאכיל את כל בני האדם שעל העולם, למרות שבצד אחד מיוצר שפע כמעט בלתי נתפס. כל הדברים האלה הם בעיה, אני לא רוצה להגיד סביבתית, אלא הם בעיה של קיימות, איך אנחנו חיים בשלום ובאופן מקיים ובר-קיימא, עם עצמנו, אחד עם השני בחברה האנושית, עם בעלי החיים, עם כדור הארץ, עם המערכות הטבעיות.

לכן בהחלט, בנושא של הצלת מזון קודם כל יש לנו את הנושא של הפחתה, איך אנחנו בכלל לא מגיעים למצב שיש לנו כזה שפע שהולך ונזרק לפח, אבל בוודאי ובוודאי שאם זה קרה, גם הנושא של הצלה לאחר מכן הוא מרכיב בזה.

אגב, אני חייבת לומר, שהמשרד להגנת הסביבה לקח על עצמו פה משימה עם התוכנית הזאת שהיא כמעט לא בתחום הסמכויות שלו, כי רוב הסמכויות בנושא הזה נמצאים במשרדים אחרים, ואנחנו עובדים איתם, הם היו חלק משולחנות עגולים. המדענית הראשית שלנו, פרופ' נגה קרונפלד שור הובילה את התוכנית הזאת, חלק מהיושבים כאן השתתפו בה, בשותפות עם משרדי ממשלה אחרים. שוב, לנו אין כמעט סמכויות בתחום הזה, אבל לקחנו את זה על עצמנו כי מדובר בסוגיה שהיא באמת, אני לא רוצה להגיד שהיא סביבתית כי זאת סוגיה קיומית.

גברתי זכתה להיות פעם ב'לקט ישראל' או במשהו דומה?

בוודאי, אני מכירה את זה, גם ב'לקט ישראל', גם בארגונים וחברות אחרות בתחום הזה של שינוע חברתי. בוודאי, אני מכירה את זה היטב, אני חושבת שהנושא של הפחתה, גידול המזון בצורה המקיימת, ובסוף, גם מעבר צודק וצדק חברתי, ואיך אנחנו מגיעים למצב שבו אנחנו מפתחים בצורה בת-קיימא וצודקת, לא שפע מיותר אלא שפע טוב שתורם לאיכות החיים של כולם ולא משאיר אף אחד מאחור.

לחזק את החלש, על אף שזה עדיין לא מוטמע בתוך התוכנית, אבל זה מונח אצלכם?

אז קודם כל, כל הנושא של מניעת בזבוז מזון זה חלק אינטגרלי מהאסטרטגיה שלנו לפסולת ולמעבר לכלכלה מעגלית. יש שם שורה ארוכה של צעדים שאנחנו כבר התחלנו להטמיע אותם. אנחנו עובדים עם 'לקט ישראל' מספר שנים, פרסמנו דו"ח בשנה שעברה וגם מתכוונים בחודשים הקרובים לפרסם עוד דו"ח שמצביע על כך שאובדן מזון בישראל מוביל לנזקים של 3.2 מיליארד שקלים מידי שנה, שישה אחוזים מפליטות גזי החממה זה כתוצאה מאובדן מזון. בתוך הדוחות האלה אנחנו גם זיהינו את כל כלי המדיניות שצריך לבצע על מנת לצמצם את בזבוז המזון בישראל.

כמו שהשרה אמרה, מרבית הסמכויות נמצאות במשרדים אחרים, אבל בתחום שלנו, תחום ניהול הפסולת, אנחנו נעשה את כל הדברים שנדרשים כדי לצמצם את אובדן המזון בישראל.

תודה רבה לך, זה מה שציפיתי לשמוע. אני מודה לכם.

תודה רבה לך, חה"כ משה אבוטבול. אנחנו נתן זכות דיבור לזיו דשא, ראש מועצת זכרון יעקב. בבקשה, זיו.

תודה על הדברים, אני מברך על היום הזה גם בשם השלטון המקומי. מעבר לתפקידי כראש המועצה המקומית זכרון יעקב, אני גם יו"ר הוועדה להגנת הסביבה של המרכז לשלטון מקומי.

אני הגעתי היום ברכבת מזכרון, זאת הדרך המהירה והנוחה.

עושה את זה הלכה למעשה.

ולמה להגיע ברכבת? כי אני חושב שאנחנו באמת צריכים להתחיל לשנות תפיסה. דיברת, השרה, על הרבה מאוד נושאים שאני מזדהה עם כולם, לגבי איך עושים אותם אנחנו עוד מתדיינים, אבל אחד הדברים שהיו חסרים לי ביעדים זה תחום החינוך, וצריך להכניס אותו לדעתי. בחינוך ובקהילה צריך להשקיע יותר משאבים, נכון שבקרן ניקיון שאני חבר בה אנחנו הולכים לשם, אבל זה לא המקור היחידי ואני אגע בזה.

אני רוצה להגיד משהו על תחום החינוך, יש לנו את היחידה לחינוך, טליה מבור תרימי את היד, מזכרון יעקב. יש לי ארבעה ילדים שיהיו בריאים וכולם, גם הגדולים שכבר היום בצבא וגם הקטנים שהיום בכיתה ז' ו-ח' הולכים לבית ספר עם קופסת אוכל בלי שקיות ניילון. למה אני אומר את זה? לא כדי להגיד שהם עושים את זה, אלא כדי להגיד שכדי שהחינוך הסביבתי יעמוד בכל מה שאנחנו רוצים כאן, גם אם נחתום על הסכמים ונעשה חוזים ונעשה הכול, אבל בסוף החינוך הוא בקהילה ומשם יבואו הרבה מאוד דברים, אם זה הפחתת צריכה או שימוש בתחבורה ציבורית.

אני חושב שדבר נוסף שצריך להגיד, ואמרתי את זה קודם בדיון בוועדת החינוך של הכנסת, המנהלים והמנהלות של היחידות הסביבתיות, אני לא יודע אם יש את זה בכל הרשויות, אבל זה תפקיד שמחייב, כמו שיש מחלקת רווחה ושירותים חברתיים, מחלקת חינוך זה תפקיד שחייב להיות בכל רשות ורשות, אם היא קטנה אז אולי בשותפות אבל חייב שיהיה את התפקיד הזה.

הנושא של הקצאת משאבים מדינתיים וסדרי עדיפויות, ודיברנו על זה גם בגלזגו, הנושא של השקעה באנרגיה חלופית ובהתייעלות אנרגטית ועם כל הדברים, ודיברנו על מתקני קצה, זה באמת חלק מהיעדים שצריך כדי לעמוד בדברים האלה.

שני דברים אחרונים, דיברנו על משבר הדיור, אנחנו בהחלט שותפים בשלטון המקומי, מצד שני, אם נבנה רק יחידות דיור, נשמור על משאב הקרקע, אני מבין את זה, אבל לא ניתן פתרונות תשתיתיים בתחום התחבורה, בתחום החינוך, אז נקבל יישובים וערים צפופים ללא איכות חיים, ואז זה משפיע לרעה על איכות הסביבה. אני אומר, היום אין פתרונות תשתיתיים להקמת הערים והשכונות האלה, ואני אומר את זה עובדתית, לא אכנס לזה כרגע אבל אני כן חושב שהמשרד צריך להירתם לעניין הזה.

הדבר השני, שאמרתי לכל אורך הדברים, הציבור והקהילה הם שחקן מרכזי, ואנחנו אמנם נעשה הסכמים וחוזים וחוקים, אך ככל שנרתום את הציבור שלנו ביישובים ובכלל בחברה הישראלית, יהודים וערבים, חרדיים וחילוניים, מכל המגזרים, אני חושב שככה אנחנו נוכל לעמוד ביעדים האלה, כי אנחנו נשפיע דבר ראשון על איכות החיים שלנו, על הסביבה שלנו, ואני חושב שהיום אני רואה בהחלט בפעילות גם של המשרד וגם של משרדים אחרים הבנה של הנושא הזה, הפניית משאבים, תשומת לב מקצועית, ואני מברך על זה.

כמו שאמרתי, מבחינתנו בשלטון המקומי, ככל שיעבדו איתנו בשיתוף פעולה וישתפו אותנו בתהליכים, תמצאו שותף ושחקן מרכזי שבסוף גם מבצע דברים בשטח. אני מברך על היום הזה ואני חושב שצריך להכניס את הדברים לשגרת החיים ולא ליום מיוחד, תודה.

תודה רבה, זיו דשא, ראש מועצת זכרון יעקב.

דניאל מורגנשטרן, יועץ סביבתי, מומחה למחזור, בבקשה תציג את עצמך עוד פעם לפרוטוקול ותדבר בבקשה.

אדוני היו"ר, גברתי השרה, אני שמעתי גם את הסקירה המקיפה מאוד על ועידת גלזגו שנתת קודם באולם למטה, ואני מאוד מודאג, משום שאת ציינת עכשיו שאחד הגורמים היותר חמורים, גם בזיהום האוויר וגם בפסולת, היא העובדה שהיא הולכת ומכסה אותנו.

קראתי רק השבוע שהמשרד מנסה ליזום חקיקה חדשה ולאפשר תוכניות שתאפשרנה להרים את ההרים של אפעה וגני הדס וחגל, אותן מטמנות גדולות שהן שלוש המטמנות הגדולות בארץ. יכול להיות שנגיע לרמה של מגדל בבל ויקרה לנו מה שהקב"ה עשה למגדל בבל. הדרך היא שונה לחלוטין, ואני תמה שעד היום מומחי המשרד לא הלכו בה.

אני עוסק בנושא 46 שנים, הייתי איש תמ"א 16, הראשון שעסק בנושא מחזור, לא הבנתי מה זה מחזור, אז היה 1976, שמישהו ייזכר איפה הוא היה אז. המסקנה היא אחת, אין דרך אחרת להתמודד עם נושא הפסולת אלא לצמצם אותה, וכל הדרכים שננקטו עד היום לא מצמצמות את הפסולת. הרעיון של חוק היטל ההטמנה שחוקק השר שהיה אז לאיכות הסביבה, גדעון עזרא ז"ל, היה טוב. הוא היה להטיל היטל על ההטמנה, על ההשפעה פר יחידה, אבל החוק מטיל אותו על הרשות המקומית, ומסתבר שלרשות המקומית אין דרך להעביר את ההיטל הזה אל האזרח, אל משק הבית, אל יצרן ההשפעה. זהו כשל נוראי.

גם חוק האריזות שיזם גלעד ארדן הוא כשל, והזהרנו אותו, אמרנו לו שיראה איך בגרמניה במשך שמונה שנים היה חוק אריזות משנת 1991 עד שנת 1998 והוא נכשל, משום שהוא לא נפתח לתחרות. הוא לא שמע לנו, נתן את החוק בידי המונופול 'תמיר' של התאחדות התעשיינים.

מה שדרוש לעשות היום הוא דבר אחד, וגברתי השרה, אני מקווה שתאמצי את זה, כי אם לא אנחנו נגיע למגדל בבל של אשפה. משק סגור לאשפה ותיאגוד של עשר רשויות אזוריות, לדוגמת גוש איגוד הערים דן לאיכות הסביבה, או לתברואה, כאשר האגרה שתוטל תכסה את כל העלויות החיצוניות, וזה לא ארבע אגורות לקילומטר הובלה, זה הרבה הרבה יותר, כי ארבע האגורות האלה הן פחות משמונה שקלים להובלה של 186 קילומטר, מחירייה לאפעה.

סליחה, אני פעם הייתי הרגולטור של ענף המשאיות לפני 40 שנה, אני קצת מבין במשאיות והובלה. מה שצריך לעשות זה לבטל את היטל ההטמנה, טוטאלית, להוציא את רכיב התברואה בארנונה הכללית, לבטל את חוק האריזות, או לפתוח אותו, וכל השלושה האלה זה חקיקה ראשית של כנסת ישראל, כאן זה המקום לעשות את זה, יחד עם אימוץ חוק הטמנה, או חוק טיפול באשפה, שיאפשר להטיל אגרת אשפה על כל משק בית ועל כל יצרן אשפה, פר משקל ו/או נפח.

עוד תנאי אחד, שכולם יפרידו את האשפה לשני זרמים, בהתחלה בהתנדבות, רטוב ויבש, והיבש יהיה נורא יקר, אז אנחנו נאפשר ליצור את מה שנקרא בשפה העממית 'מרכזי מחזור'. אלה לא מרכזי מחזור, אלה מרכזי איסוף מופרדים, ושם אתה תלך ותוביל ותפריד כמו השוויצרי והשבדי, והגרמני והאוסטרי, ובריטיש קולומביה היפה בקנדה, אתה תפריד הכול בהתנדבות, כי אם לא תפריד בהתנדבות אתה תצטרך לשלם אגרה גבוהה.

עוד תנאי אחד, התנאי הוא לסגור את כל פחי האשפה וכל מכלי האצירה של מדינת ישראל במכסים, לכל אחד יהיה כרטיס חכם, והפתיחה תפתח לו נפח מסוים של אצירה, וברגע שהנפח הזה ייסגר, יצרן האשפה יחויב, והוא יחויב בו במקום כי המערכות היום יודעות לעשות את זה. זה נעשה כבר 20 שנה במדינות אירופה, במזרח הרחוק ובצפון אמריקה, למה שזה לא יעשה אצלנו? הם הרבה פחות חכמים מאשר אנחנו, אנחנו הסטארט-אפ ניישן, הרביעית או החמישית בעולם, בשבוע שעבר היו כאן מומחי תחבורה, 69 חברות סטארט-אפ ישראליות הציגו בפניהם.

המשפט האחרון שלי, אדוני היו"ר, אתה הקשבת בקשב רב, באשפה אנחנו בזנב של ה-OECD, בושה וחרפה.

ולא רק באשפה, יש עוד קריטריונים שבהם אנחנו בזנב.

אם לא נשנה את ההתנהגות, יגרשו אותנו משם, יגרשו אותנו מה-OECD.

גברתי, אני מקווה שתאמצי את זה, זאת חקיקה ראשית של כנסת ישראל, אני אעזור לך מניסיוני במשך 46 שנים. תודה רבה.

הוא פתר אותנו מהבעיה, תמר, כי את נורבגית. את רוצה לענות?

רק להגיד שהרבה מהעקרונות שציינת הם אכן העקרונות שאסטרטגיית הפסולת בעצם הולכת לפיהם. זה באמת קודם כל הפרדה במקום, וזה בהחלט הפחתת הטמנה שזה ה-נושא.

אני רוצה להגיד לך שלדעתי, באחד השבועות הראשונים שלי במשרד באמת הוצג לי מה שאתה מתאר כמשבר ההטמנה, שהולך ומסתיים, ואני אמרתי לאנשי המשרד וסיכמנו ביחד שלא יעלה על הדעת שביד אחד נקדם את ההטמנה כי הולך להיגמר המקום, אבל נמשיך להסתמך על 80 אחוזי הטמנה, ולכן אנחנו חייבים ביד השנייה באופן אגרסיבי מאוד, להתקדם באסטרטגיית ההפרדה והמחזור, ואנחנו אכן עושים את זה, כולל המובן הזה שציינת של מה שנקרה pay as you throw, כלומר, תשלום עבור מה שאתה משליך ומה שאתה טומן. אנחנו נתחיל בפיילוט באחת הערים ונתחיל להכניס את זה.

המטרה שלנו היא בהחלט, אני אקרא לזה כתוצאה מלקחי העבר, במיוחד באקלים הפוליטי והפרלמנטרי בישראל, לא לחכות שקודם תהיה חקיקה שלמה ומושלמת והכול יעמוד על מקומו בשלום וכל המתקנים יעמדו עטופים בסרט ורק אז להכניס את זה לפעולה, זה לא יקרה בחיים.

לכן, כפי ציינתי בהתחלה, אנחנו הולכים ומאתרים מרחבים וערים ומועצות ואשכולות. דיברת על איגודים, אז אנחנו בהחלט רואים באשכולות איזשהו כוח, גם כלכלי, ליזום ולהקים מתקנים אזוריים שיתנו למרחבים. יש לנו כבר איתורים של כל כמה וכמה מקומות כאלה ברחבי הארץ, שבהם הרשויות מוכנות ורוצות ללכת איתנו, כי הן רוצות והתושבים רוצים להיות מתקדמים ולהוביל בתחום הפסולת, ואנחנו נתחיל ונייצר מקומות כאלה, שיתחילו כמו שאמרת, באופן וולונטרי, עד שתיכנס החקיקה המחייבת לתוקף.

עמק חפר היא הראשונה.

לכן, באמת הרבה מהדברים שציינת הם עולים בקנה אחד עם העקרונות והאסטרטגיה, וככל שיש דברים נוספים, אנחנו גם נשמח לשמוע וללמוד ולהשתפר תוך כדי הדרך.

תודה רבה לדניאל, ותודה גם לשרה.

דן אלון, סמנכ"ל החברה להגנת הטבע, בבקשה.

שלום, תודה רבה. תודה לך היו"ר, תודה לך השרה על סקירה מאוד מעניינת.

אני לא כמו דניאל, אין לי 46 שנים, אני קצת יותר צעיר, אני רק 26 שנים בחברה להגנת הטבע, ולא מצאתי את עצמי הרבה פעמים מברך. אז היום אני פה, בין השאר, כדי לברך, כי אני חושב שהסקירה שהצגת כאן מבטאת סדר יום אמיץ, מיוחד, כמי שבא מהחברה להגנת הטבע, סדר יום שאני חושב שאנחנו מוליכים הרבה מאוד שנים, הנושא של שימור שטחים פתוחים, הנושא של שימור הים שהוזנח במשך כל כך הרבה שנים וזקוק לנו היום מאוד, ואנחנו יכולים להמשיך לדבר על פליטות, אבל אם לא נשמור על הים אז מה יהיה? ואם לא נשמור על השטחים הפתוחים

אם לא נשמור על הים אז הוא יתחיל לפלוט במקום לספוח.

בדיוק.

יש תוכניות מיוחדות מול הערים והרשויות של החוף?

גם, כן.

אני חושב שסדר היום החשוב היום הוא קודם כל להקים שמורות ימיות, חלק כבר הוקמו, והמשרד הציב כאן יעד שאפתני, אבל כמו שאני רואה, המשרד מאוד בכיוון, ואני באמת מאוד מברך על הדבר הזה.

אני רוצה להגיד כאן עוד משהו, הייתי קודם בוועדת הכלכלה ושם דובר על הנושא של אנרגיות מתחדשות, וזה עלה גם כאן. אני אמרתי שם, ואמרו גם אחרים, נושא משק נטול פחמן, דיברתם על דל או מאופס, הוא נושא מאוד חשוב, אסור לו בשום פנים ואופן שיבוא על חשבון שטחים פתוחים, ואנחנו כולנו חייבים לעשות את המאמץ הענק לייצר את אותן אנרגיות קודם כל במקומות שבהם אפשר מחר בבוקר להקים 30 ו-40 אחוזים, ואני חושב שהמשרד תומך בזה, וזה חשוב ואנחנו כמובן נעזור מאוד בדבר הזה.

עשינו עבודה, גם אתם עשיתם עבודות, הראנו כולנו שאפשר להגיע, נדמה לי ל-40 או 50 אחוזים, יכול להיות שיש מחלוקת ואולי זה 30 אחוזים. נדמה לי שאפשר להביא את ישראל ל-30 אחוזים פחות מהיעדים אם נלך לכיוון הזה, וזה חשוב מאוד.

אני רוצה לדבר על נושא מגוון המינים. קודם כל, אני רוצה לברך אותך, אני הרבה שנים פה ויושבת כאן גם העוזרת שלך שפעם ישבה לידי, וביחד קידמנו את הנושא הזה של חוק הצייד, הנושא של הטיפול בחוק הגנת חיות הבר בישראל, חוק ארכאי שלא מתאים לתקופה שבה אנחנו חיים. אז קודם כל אני רוצה להודות לך. אני רוצה גם להודות לחברת הכנסת גמליאל שכבר הלכה, שהוציאה את התקנה הראשונה בנושא הדרורים והשלווים ואת הארכת את זה עכשיו בשלוש שנים, ואני בטוח שלא נסיים בשלוש שנים. אני יודע שגם את היית רוצה שזה יהיה יותר מזה, ואני חושב שזה חשוב מאוד.

ממש לפני שבועות בודדים כולנו נתקלנו בבעיה האחרת של החוק הזה, וזה נושא הרעלים. איבדנו חמישה אחוזים מהנשרים שלנו ביום אחד, בגלל מישהו שזרק רעל, בטעות או לא בטעות, כנראה לא בטעות - - -

כן, יש פה נושא שצריך להתעמק בו ולדון בו, הגיעו אליי פניות גם מהצד השני. יש שם את המפעלים הראויים שצריכים לשים על השולחן ולהבין מה זה הדבר הזה, מתוקף איזה חוק זה עובד. יש הרבה דברים לא ברורים. אני ארצה, כבוד השרה, להיכנס לעומק העניין, להסדיר את זה טוב, יש גם ציידים שמוחים שזורקים אותם החוצה בעניין הזה, יש הרבה דברים שצריך להסדיר.

בסדר גמור, מפעלים ראויים קשורים בציד, למי שלא יודע.

מתוקף איזה חוק הם עובדים?

חוק כלי הירייה.

המפעלים הראויים?

מפעל ראוי זה מושג מחוק כלי הירייה.

כלומר, משכירים נשק מכל הבא ליד והולכים לירות?

מפעל ראוי היה כלי שהמשרד - - -

טוב, אנחנו נקיים על זה דיון.

אני רוצה להגיד עוד משהו, דיברנו על הים ואי אפשר שלא לדבר על קצא"א, כמובן, ואני יודע את עמדתך האמיצה, ולא רק העמדה אלא גם ההחלטות. אנחנו מברכים, אבל חשוב שבאולם הזה יאמר, שההסכם של קצא"א, ואני חושב שלא צריך להאריך, אסור לו שיקרה, אסור שיתקיים, ואנחנו צריכים לעשות כל מאמץ בחדר הזה ובחדרים אחרים, כדי למנוע את הדבר הזה.

אני רוצה להגיד עוד מילה אחת בנושא הפסולת. יש נושא אחד שלא עלה כאן לדעתי בנושא הפסולת, וזה הנושא של פסולת בנייה בשטחים פתוחים. זו רעה חולה, מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שהשטחים הפתוחים שלנו נראים כמו מזבלה, כי יש אנשים שהחליטו להשליך את פסולת הבנייה שלהם בשטחים הפתוחים כי שם זה הכי זול.

נכון.

בזה אנחנו חייבים לטפל מחר בבוקר, וכפי שאמרתי, יפה שעה אחת קודם. אז שוב, תודה רבה.

תודה רבה, דן אלון. בכנסת אנחנו לא רגילים לחכות למחיאות כפיים, לכן אני מתפרץ אליכם ללא כוונה. אנחנו נמשיך את הדיון, גם מולכם וגם מול השרה. נגעת בסוגייה מאוד חשובה שגם אותה צריך להסדיר.

אני רוצה לתת זכות דיבור ליניב בלייכר, יו"ר פורום אזרחים למען אוויר נקי, בוא תעזור לנו לנשום אוויר נקי.

צוהריים טובים, אני רוצה לברך על הדיון, ואין ספק שנעשית עבודה במשרד שאנחנו לא ראינו בשנים האחרונות. מה שחסר לי בסקירה, גברתי השרה, זה שני נושאים.

אחד, הוא נושא האכיפה הסביבתית. לא ראינו פה יעדים, לא מבחינת היקף האכיפה ולא מבחינת כוח אדם, ואני אשמח לדעת מה המשרד עושה בנושא הזה. הנושא השני הוא זיהום אוויר חוצה גבולות, שריפות פסולת. שני הנושאים האלה, גם זיהום אוויר משריפות פסולת וגם אכיפה ספציפית נגד שריפות פסולת, אבל בכלל.

אוקי, אז לנושא השריפות התייחסתי קצת, אני אפרט. קודם כל, כמו שאמרתי, נושא שריפות הפסולת הפך במדינת ישראל למכת מדינה, ממש ככה. אני אומרת את זה, זה גם הפך למכת מדינה בהיבט של זיהום אוויר, לפי הנתונים שלנו, וגם בהיבט של מטרדים לתושבים. אני חייבת לומר לך, אין יום, אין שבוע שאני לא מקבלת תלונות ופניות מתושבים, באמת ממקומות רבים מאוד ברחבי הארץ בנושא הזה.

לנושא הזה יש שני כיוונים, אחד, שהוא בעצם אולי דרך המלך, והוא מה שקראתי לו קודם 'מניעה במקור', זה בעצם למנוע את ההשלכה של הפסולת בשטחים הפתוחים כדי שאז לא יהיה מה לשרוף.

להביא לביטול הסיבה.

בדיוק. הרי מדובר בהשלכה, צוין כאן הנושא של פסולת בניין, שהוא אחד מתיקוני החקיקה הראשונים שאנחנו הולכים להביא, בתחום פסולת הבניין. במקום ללכת ולטפל בקבלנים, בין אם כאלה או אחרים, מורשים או לא, אבל מבצעים את הפעולה הלא חוקית של שפיכה בשטח הפתוח, במקום לטפל בפסולת הבניין בתחנת מעבר, וכולל התשלום שזה גובה.

ושוב, תשלום של כאלה סכומים, זה נכון להיטל ההטמנה, זה נכון לפסולת בניין, הוא בא לממן את העלות של מה שזה עולה אחר כך לציבור כשזה מושלך בשטח הפתוח. ואז זה נשרף, ואז אנחנו מקבלים את אותם מפגעים. כאמור, זה נוגע לפסולת בניין, לפסולת ביתית, תעשייתית, גושית, מה שנקרא לכל מיני דברים שאין מה לעשות איתם ואין לאן לפנות אותם, אז הם מושלכים במרחב הציבורי ואחר כך באמת הופכים למפגעים.

אני חייבת להגיד לכם שרק היום קיבלתי תמונה מהשר לביטחון פנים של אתר פסולת לא חוקי, עצום בגודלו, באחד האזורים בארץ, וסיכמנו לשבת יחד ולטפל בנושא.

מבחינת טיפול, לנו יש את הטיפול שלנו ובאמת אמרתי, יש לנו למעלה מחצי מיליארד שקלים בתוכנית לחברה הערבית, כשהרוב מושקע בה בתחום הפסולת, בתחום אספקת הפתרונות, ממש תוכנית מפורטת, ועד היום כבר ישבנו עם לא מעט רשויות מקומיות ומרחבים מקומיים, עם חברי כנסת, ובאמת עם הרבה מהציבור ומהחברה הערבית, כדי לתכנן את התוכנית כך שהיא תותאם לצרכים של מניעת השלכת הפסולת במרחב הציבורי והטיפול בפסולת.

יש רשויות שממש צריכות שאנחנו נפרוט להם פחים, כי אין מספיק פחים ירוקים, ויש רשויות שצריכות להתקדם ולהקים מתקנים מתקדמים יותר כדי באמת לטפל בתחום הזה. אגב, יש רשויות שכבר מתקדמות מאוד ולקחו על עצמן הרבה מהדבר הזה, אבל יש להן מפגעי עבר. אני אתן דוגמה מצטיינת, שוחחנו בשבוע שעבר עם עיריית רהט. עיריית רהט התקינה צ'יפים על משאיות שבונות ושופכות פסולת ברהט, וכל משאית אם היא שופכת במקום לא מורשה, יש לה צ'יפ ויש מיד אכיפה. ראש עיריית רהט אומר לי שהיא הפחיתה באופן דרמטי, אבל אז באו ואמרו לנו שעדיין נמצאת פסולת שנשפכה בעבר. אז ברגע שנפנה את המפגע אז מכאן והלאה העיר או העירייה מתקדמת בעצמה, ובאמת יש לנו הרבה מאוד דוגמאות כאלה של דברים שצריך לעשות.

אחרי שאמרתי את זה, אתה צודק, שיש פה גם היבט של אכיפה. אין מה לעשות, בלי אכיפה לא יהיה שוט.

אז מה המשרד עושה בכיוון הזה של האכיפה?

אז פה בהחלט יש לנו תשומת לב מאוד רצינית על הנושא הזה, גם דרך מבצעי אכיפה ממוקדים, גם שיתופי פעולה עם זרועות אכיפה אחרות, כי יש פה היבטים של אכיפה שהם לא רק האכיפה הסביבתית, אלא לפעמים הם נוגעים להיבטים נוספים של עבריינות שהיא לא רק אותו אירוע אלא זה קשור לעבירות נוספות, וגם אכיפה משולבת שתוכל לקחת את כל הדברים האלה בחשבון, תהיה גם יותר אפקטיבית, כי היא באמת נוגעת בשורש הבעיה.

אני כן רוצה לציין, שאנחנו עושים את כל זה בכוח אדם ובמשאבים שהם מאוד מאוד צנועים, אני אומרת את זה בלשון המעטה, יחסית לצרכים.

אלעד, אתה רוצה להוסיף משהו?

כן, אני אציג עוד דבר שאנחנו עושים, והשרה הזכירה את זה, זה מתן כוח ואמצעים לפעילות המקומית.

איך עושים את זה? באמצעות תקציבים?

באמצעות תקציבים ובאמצעות אמצעים. אחת, קודם כל היוזמה הייתה שלהם, אי אפשר לקחת להם את זה, אבל כשהם באו עם היוזמה יחד עם אשכול נגב מערבי, שמאגד כמה רשויות מקומיות באזור, אנחנו שילבנו את התקציבים למצלמות, לצ'יפים, להסברה, למערכות מידע, וגם לרכבים וכוח אדם, וכך נוצר שם כוח מקומי שעושה שינוי מקומי באזור.

זה השינוי, אני חושב, הכי גדול, האשכולות, התפקוד האזורי שמנהיגות מקומית לוקחת בעלות על השטח שלה עצמה, לנו יש את האמצעים לתת להם, אבל היכולת שלנו עם 35-50 פקחים על כל הארץ, זה בוודאי קשה, אבל ברגע שיש יוזמה מקומית ואנחנו משלבים את זה ביחד עם אמצעים אז אפשר לראות את זה.

לא רק זה, גם באים אליהם ולומדים, וזה עובר כמו תורה מאשכול לאשכול, מאזור לאזור, ואני חושב שזה גם מפתח מאוד גדול להצלחה, ההתארגנויות המקומיות האזוריות, זה איגום משאבים וזה מכפיל כוח.

עוד דבר אחד, מעבר ליחידת השריפות שהקמנו כבר לפני שנתיים, יש לנו במשרד להגנת הסביבה יחידת רחפנים שרוצים להרחיב אותה ולהכניס אותה לפעילות מבצעית כדי לשפר את האכיפה במובן הזה.

אני רק רוצה לומר שצעדים אכיפתיים הם תמיד מבורכים, אנחנו לא רוצים לראות את זה, אבל הם לא מחליפים את הצעדים שקודמים להם, שזה לבוא במגע עם הרשויות המקומיות.

גברתי השרה, אני מכיר רשויות מקומיות שפשוט אין להן את הכסף להתמודד עם זה, ואם אין להם את הכסף להתמודד עם זה אז אפשר להביא להם מסוקים, לא רק רחפנים ועדיין התופעה לא תבוטל. צריך לטפל בה ביסוד, בשורש, ואת צודקת והזכרת את זה גם, להעלים את המניעים של השריפות.

הרי אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאף אחד לא רוצה ללכת ולשרוף, לזהם את האוויר ואת הסביבה.

כן, וגם הסברה, ואחרי כל זה גם אכיפה. מי שלא רוצה לציית אחרי כל זה, ישלם. כמובן שתוך כדי צריך גם לעשות אכיפה, כי אי אפשר לפרוץ את הדבר הזה.

שי רילוב, מנכ"ל העמותה למען מניעת בזבוז מזון. אבוטבול, יש לך קולגה, אז אחרי זה תעשו סלמאת.

קודם כל אני חייב להגיד שאני ממש התפלאתי ונהניתי לשמוע מכמה זוויות הנושא הזה כבר עלה על הפרק בישיבה היום. ללא ספק, הנושא הזה נוגע בכל כך הרבה זוויות של מה שאנחנו מדברים עליו כדי למנוע שינוי אקלים. פליטות המתאן שדיברנו עליהם והיעדים השאפתניים שם. מה שנמצא במטמנות ופולט את המתאן, מה זה אם לא מזון מבוזבז?

בישראל, אתם יודעים מהדו"ח שאתם יצרתם יחד עם 'לקט ישראל', מעל 20 מיליארד שקלים של מזון מתבזבז כל שנה במדינה הקטנטנה שלנו.

איך אתה פועל כדי למנוע בזבוז מזון?

אז קודם כל שווה להסתכל על איפה בשרשרת נמצא אותו בזבוז מזון.

איפה מבזבזים?

מעל 40 אחוזים, הנתח הכי גדול לאורך השרשרת, הוא אצל הצרכנים, אצל משקי הבית. וזה קשור אולי לאיך שאנחנו קונים, מאחסנים, מגישים, מבשלים.

יש רמות שונות של בזבזנות אצל הצרכנים בחברות השונות?

מדובר בנושא של מודעות, של הבנה, של היכרות עם זה שבכלל יש כאן בעיה.

אתה לא רוצה להשיב את הכוונה? איפה הכי מבזבזים?

איך זה מתפלג בין מגזרים שונים, מקומות שונים בארץ, מעמדות שונים?

לצערנו, אין לנו באמת מספיק נתונים בנושא של בזבוז מזון כדי לרדת לעומק העניין. הדוחות של 'לקט' לדוגמא, הם עושים עבודה מצוינת כדי להבליט את הנושא, אבל יש לנו עוד הרבה צורך בידע כדי למקד את המאמצים שלנו.

אבל חלק מאוד משמעותי, וזה מה שעמותת 'רובין פוד' באה לעשות, זה לשים את הנושא הזה על השולחן תרתי משמע, על הצלחת, להנגיש את הנושא ולהראות שלא רק יש כאן בעיה, תופעה עצומה בממדים שלה ובהשפעה שלה, כלכלית וגם חברתית כמו שאמר חה"כ אבוטבול, וגם סביבתית, והפתרון יכול להיות כייפי, יכול להיות נגיש, יכול להיות טעים, להנות יותר ולבזבז פחות.

אם אתם לא מכירים, אז אנחנו הפעלנו גם את המסעדה החברתית הראשונה שבאה להנגיש את הנושא, ולהראות בהקניית כלים, אחרי שאנשים נחשפים לבעיה של הנושא, איך הם יכולים בתוך החיים שלהם למנוע בזבוז מזון, ומעבר למטרה הנעלה, החברתית והסביבתית, גם לבזבז הרבה פחות כסף. כמובן, זה חוסך במקביל גם לרשויות וגם למדינה כולה.

אם אתה מונע בזבוז מזון, מן הסתם מנעת בזבוז כסף, זה אחד קשור לשני.

אכן כן, ממש לאורך כל השרשרת. לכן, אנחנו רוצים לראות באמת אימוץ גם ברמה של רשויות ואשכולות וגם ברמה של הממשלה, ודיברנו על זה קודם בוועדת החינוך. הכול מתחיל בבריאות וממשיך לשינוי ההרגלים, ויש לנו כלים כדי ליישם את זה מדוגמאות מרחבי העולם, ולשם אנחנו עוד צריכים לכוון. תודה.

תודה רבה לך.

אנחנו עוברים לגור בומש, נציג מחאת הנוער למען האקלים. כן, גור.

שמי גור בומש, אני מרמת ישי ואני נציג מתנועת הנוער למען האקלים. לפני יומיים היה לי יום הולדת והפכתי לבן 15. במקום להנות עם חברים שלי ולחגוג כמו שצריך אני ביליתי ארבע שעות בהכנה ליום הזה, שבו אני בכלל אמור להיות בבית ספר.

למה פספסתי את יום ההולדת שלי? כי אני מפחד. איך אני יכול לחגוג כשאין לי עתיד? איך אני אמור ללכת לבית הספר כשאני יודע שכל זה חסר משמעות. נהדר שאני לומד איך להתמודד כלכלית ועל קשרים דיפלומטיים בין מדינות, ועל החורש הים-תיכוני. אבל, כשהכלכלה תקרוס ומדינות יקיימו מלחמות על מים, והחורש הים-תיכוני יעלה באש, זה כבר לא כזה נהדר.

בעולם נורמטיבי לא הייתי צריך להתחנן בוועדה כדי שייקחו את העתיד שלי בחשבון. נראה לכם הגיוני שזה מה שנער בן 15 אמור לעשות? על מי אני צריך לסמוך כדי שידאג לי ושידאג לעתיד שלי? אני בכלל צריך לשבת בכיתה וללמוד. אני לא פה כי אני מתעניין וכי בא לי לשמוע מה קורה, אני פה כדי לדרוש את הזכות הבסיסית שלי ושל כל בני הנוער על הכדור הזה, חלקם שלכם, הזכות לחיים.

כשאתם מעדיפים אינטרסים וקיום פוליטי על פני העתיד של העם שלכם ושל הילדים שלכם, אני פשוט לא מבין מה עובר לכם בראש. אתם לא רואים את הדיסוננס הזה? אתם מתעלמים? אתם משקרים? או שאתם פשוט עיוורים? אני מתבייש.

השרה זנדברג, אמנם את בין היחידות במקום הזה שלוקחים את הנושא ברצינות, והצגת את זה יפה מאוד, אבל גם את נוטה להישען על הציבור. ביקשת שתפעילו עלינו לחץ, אנחנו צריכים תמיכה. במצעד האקלים צעדו למעלה מ-10,000 איש, אנחנו מפגינים כל שישי תחת השמש. אני פה מתחנן מולכם במקום ללמוד. הנה התמיכה שלכם, הנה הלחץ שלכם, הגיע הזמן להתחיל לפעול.

מתי סוף סוף יהיה חוק אקלים? כשכל הכרמל יעלה באש והמונים יגוועו ברעב כי התפוקה החקלאית תצנח? ומתי תעגנו בחוק את העצירה של ההתקדמות והקידום ההרסני של פרויקטים פוסיליים? ואם אתם באמת רציניים, אולי באמת כדאי להתחיל ולעמוד ביעדי ביניים כמו שראש הממשלה הצהיר לא מזמן. אנחנו לא מסתפקים בהצהרות, הן נחמדות ויפות לתקשורת, אבל ההיסטוריה לא תסלח לכם כשהחברה שאנחנו מכירים היום פשוט תחדל להתקיים.

יפה מאוד.

הפעם לקחתי פסק זמן כדי לאפשר להם למחוא לך כפיים ולא עשיתי את זה בתמימות, עשיתי את זה בכוונה. את רוצה להגיב, השרה תמר?

אני רוצה להודות לך, גור. יש לי ילדה בת 15 ועוד ילדה אחת כמעט בת שנתיים, ובאמת אני חושבת שכל אחד מאלה שיושבים כאן יכול לחשוב, לא רק על הילדים שלנו, אלא גם על עצמנו, כי פעם היינו אומרים על משבר האקלים שזה מה שאנחנו משאירים לכם, היום אנחנו כבר, עם האש בכרמל ובהרי יהודה, השרב, השינויים בים, ביבשה, כבר מלחכים גם בשולי החליפות שלנו.

אז אני רוצה באמת להודות לך על המחויבות שלך ועל הפעילות שלך, ואני רוצה להבטיח לך שאנחנו נעשה הכול כדי להתחיל ולבלום את הקטסטרופה כבר עכשיו, וכדי שהעולם שאנחנו נשאיר לכם יהיה הרבה יותר בריא, נקי וטוב לחיות בו.

תודה רבה, גור בומש, נציג מחאת הנוער למען האקלים. תודה כבוד השרה.

אנחנו רוצים לתת זכות דיבור לירון קדושים, פעיל סביבתי נגד כריתת עצים. ירון פה? טוב, אסנת בנימין, עצים למען האקלים. זה אותו דבר? שניכם עצים.

זה לא כל כך אותו הדבר, אנחנו עובדים בשני כובעים, אנחנו חברים טובים.

אבל שניכם למען עצים, לא?

לא למען עצים, למען הציבור ולמען האקלים. אני אציג משהו שונה.

שמי אוסי בנימין, אני עובדת תחת כמה כובעים בנושא של העצים. הנושא שכרגע התחלנו לקדם זה 'עצים למען האקלים' בהנחה שבעצם הסתיימה ועידת גלזגו, אז אנחנו יודעים שב-2030 אמורים להפסיק לכרות יערות, ואם אמורים להפסיק לכרות יערות אז אנחנו חייבים להתחיל להוריד את הדרישה לעץ, לכל דבר שעשוי מעץ, ולמצוא את הפתרונות. כרגע אנחנו בעצם מקימים צוותים ייעודיים, אחד שמתכוון להוריד את הנושא של קאמינים, ואחד שמנסה לעבוד יותר על אריזות. זאת אומרת, ממש לנסות לפרק את זה כך שכל קבוצה קטנה תלמד את הנושא שלה, וננסה להתחיל להוריד את הדרישה של השוק לעץ, כדי בעצם שב-2030 אפשר יהיה להפסיק.

אבל הנושא הגדול שאני רוצה לדבר עליו, זה שאי אפשר לדבר על משבר אקלים בלי לדבר על העצים, וצריך לדעת שקורה כאן משהו, שאני בטוחה שאתם לא מודעים אליו כי הוא קורה מתחת לרדאר. כרגע אנחנו במצב שבשלוש שנים האחרונות נכרתו מיליון עצים. לא היה דבר כזה בעולם. בכל שנה אנחנו היינו במקסימום 120,000-140,000 שזה גם היה הרבה, וזה כולל מטעים. בשנתיים של ארבע מערכות בחירות - - -

הם נכרתו למטרות של ייצור או משהו אחר?

ממש לא, אני אסביר את זה. אלה ממש מניפולציות, ואתה ממש יכול לראות שזה סחר בעץ. ממש רואים את זה. זאת אומרת, עשו מניפולציות על החוק, קיצרו תהליכים, יש כמה מניפולציות על החוק, וממש חיכיתי שתקום ממשלת השינוי כדי שנגיע למצב שקרה כאן משהו. זאת אומרת, יש חוק מאוד טוב, שיודע לשלב פיתוח ועצים, הוא יודע לעשות את הדרך, ואם הדרך נעשית נכון אז אתה שומר גם על הפיתוח וגם על העצים וגם על העצים.

קורה כאן משהו שבעצם בשנה הראשונה שבה זה היה, ב-2019, היינו ב-200,000 עצים, ומשרד החקלאות המשיך לטעון שאנחנו ב-40,000 עצים. בשנה שעברה הצלחתי להוכיח ולהעמיד את פקיד היערות על העובדה שאנחנו ב-280,000 עצים. השנה, באמצע השנה, היינו ב-300,000.

המניפולציות הן מאוד גדולות, אם אני אגיד לכם שכולנו בתחבורה ירוקה, נכון? אז קמו כאן פרויקטים לתחבורה, אבל מה שקורה לנו בגלל כריתת העצים, זה שאין לנו תחבורה ציבורית. זאת עובדה. מה שקורה למשל, אחת הדוגמאות היא חוק התכנון והבנייה, שמוליך אותנו בשלבים יחד עם העצים. יש את השלב שמגישים את הסתר עצים, יש שלב שמוסד התכנון בעצם ממטב, רואה את ערכיות העצים, ממטב את התכנון ביחד עם העצים, ובסופו של דבר יהיה פרויקט לצד עצים לשימור. התהליך הזה הכרחי שהוא יהיה לפני התכנון.

ואז בעצם התלבשו על כל הפרויקטים של התחבורה, כולל נת"ע. נת"ע למשל מסתירה את התוכניות מהציבור. אנחנו במצב בו כל הכבישים חסומים, ונת"ע לא מתקדמת, היא עובדת שעה בשבוע, והדבר הראשון שהיא עושה זה כריתת העצים. אנחנו מדברים על זה שבכל 100 מטרים הם כורתים מאות עצים, את העצים הכי גדולים שלא יגדלו כאן בחזרה, הם לא יגדלו יותר בארץ. אלה עצים חד פעמיים, שבעצם גדלו כאן מכיוון שהקרקע לא הייתה מזוהמת, הייתה הרבה אדמה לשורשים שלהם.

היום אנחנו כבר יודעים שאחרי 15 שנה העצים האלה מפסיקים לגדול, הם לא ימתנו את החום העירוני, ובעצם אנחנו מייצרים מצב שאנחנו יוצרים שיטפונות, גם אם לא יהיה משבר אקלים אנחנו מצופפים את העיר אבל היא מאבדת את העצים הגדולים שלה.

מה שאנחנו רואים עם נת"ע זה שהיה חוקר, נגיד חוקר בשלב - - - אז הוא עצר את זה בכל שלב שהוא יכל, והוא אמר למשל, שלא תפקידה של נת"ע לעשות שבילי אופניים. זאת התוכנית, זה המקום, וכל דבר אחר הוא בעצם עירוני, הוא שקוף, כולל שבילי אופניים, שכולנו בעדם. מה שהם עשו בשלב הזה, למשל עם שבילי אופניים, הם הצמידו אותם על העצים, למרות שהתוכנית גמורה.

דיבר כאן הבחור על מזון. אני הגשתי הצעה לרם בן ברק שהוא עשה את הצעת החוק של חוק החקלאות, שחייבים לייער ולנטוע עצים מסביב לכל החלקות החקלאיות כדי שהאדמה תישאר פורייה. עכשיו זה לא קורה, אין לנו שום דבר כזה, אין ייעור, הכול מת. וחייבים לשלב את זה, תמר.

אסנת, תודה רבה, אנחנו נשחרר את השרה, יש לה גם התחייבות בשדולה. תודה רבה כבוד השרה, תמר זנדברג, על הסקירה ועל ההשתתפות, ואנחנו ניתן זכות דיבור לדובר האחרון, ירון קדושים, פעיל סביבתי נגד כריתת עצים, בבקשה.

שלום, שמי ירון קדושים מפתח תקווה. עשיתי שמיניות באוויר כדי להגיע לפה.

למה, היה לך קשה?

לא, כי תכף תראה, אני עוסק כרגע באיזשהו מאבק מאוד גדול שתופס לי כמעט כל דקה פנויה. אני חבר מטה המאבק על הבנייה בסירקין כבר עשר שנים, ובשלוש שנים האחרונות על מתווה כביש 40 החדש לפתח תקווה.

אני לא אדבר ארוכות כי יש הרבה מה לדבר, אבל אני אגיד בתמצית. זה נחמד לראות שהמדינה מדברת על שמירת העתיד, על האקלים, אבל היד השנייה של המדינה, מוסדות התכנון, פוגעים בכל רגע נתון בסביבה שלנו.

במחנה סירקין ייכרתו כ-6,000 עצים שניטעו על ידי הבריטים, את זה כולם יודעים כבר, זה לא סוד, זאת תוכנית שאושרה למרות שייתכן שניתן לדחות חלק ממנה ולא לקיים את כולה גם אם היא אושרה על כל ה-13,000 דירות, לא חייבים כרגע לבנות על השטח של העצים.

בימים אלה ממש מקדמים מתווה שנקרא 'כביש 40 החדש' שיש בו מכלול שלם של בעיות מאוד קשות. הבעיה האחת שמתאימה כאן לוועדה, זה כריתה של 1,500 עצים בוגרים על המתווה של הכביש, יחד עם 'חורשת דדו' שזו חורשה בת 70 שנה, יחד עם פארק יחיד בכל אזור הצד המזרחי של פתח תקווה, 'פארק השופר' או 'הפארק הרומנטי' כפי שהוא נקרא. יש דרכים לקיים את מתווה הכביש הזה בעוקף פתח תקווה כמו שהוא נולד בהתחלה.

הכביש הזה גם פוגע בסביבה, הכביש הזה גם פוגע בתושבים כי הוא סוגר שלושה צמתים מאוד מרכזיים בעיר, שמנתקים שש שכונות בעיר פתח תקווה מציר תנועה ראשי. הופכים את הכביש הזה מכביש מקומי לכביש ארצי על מנת לייצר ציר תנועה לשכונה עתידית שעדיין לא קמה, לשכונה שתקום בעתיד שהיא כרגע רק על שולחן התכנון, רק כרגע יצאו מכרזים על 2,500 דירות, אפשר לתכנן את זה אחרת ולשמור כרגע. יש לנו הצעות, הגשנו חלופות, היינו בהתנגדויות עכשיו, לפני שבועיים. אני מדבר פה על שש שכונות מתחתיי, אני מרכז את המאבק ומתחתיי יש שישה מטות מאבק בשש שכונות.

אתה עושה את זה בעיקר בעיר פתח תקווה או שאתה עושה את זה גם לטובת עצים במקומות אחרים?

אני פעיל, אני מכיר את אסנת, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה ב'הצילו את העצים'.

מה ההבדל ביניכם במטרה הסופית?

אין הבדל, כולנו רוצים דבר אחד.

אני יכולה להגיד שנתיבי איילון מחקו את הוראות החוק מנהלי התכנון שלהם, פשוט מחקו. פקיד היערות יודע את זה, הם לא עובדים לפי הוראות החוק. הם ביטלו את הגנת העצים.

אני אסיים בזה שכולנו רוצים דבר אחד. אנחנו רוצים שמחר, לא רק נלך לעבודה אלא נוכל גם לחזור מהעבודה לאיזשהו פארק שנצא עם הילדים. תהיה לנו מערכת של חיים, העצים גם תורמים לסביבה, לאקלים, לטמפרטורות, זה דבר ידוע. מעבר לחיים של עבודה ותנועה בכבישים יש גם חיים של פנאי, ולחיות. כולנו רוצים דבר אחד, הבעיה היא שמוסדות התכנון יושבים שלוש שנים, מתכננים תוכנים, עבדו עליה, השקיעו המון כסף ומשאבים, וכשאתה מגיע לסוף אומרים לך בוא תשנה, אבל אף אחד לא ישנה בגלל שגילית בעיות.

אנחנו מדברים על שלושה צמתים שנסגרים, אנחנו מדברים פה על 1,500 עצים, וזה כרגע על הליך תכנון. זאת אומרת, אנחנו ממתינים להחלטת חוקר שתינתן בשבועיים שלושה הקרובים. אנחנו מבקשים מכם באמת להירתם לטובת תושבי פתח תקווה ולטובת העצים שמשרתים את כולם, זאת החורשה היחידה באזור השרון. תחשבו על 6,000 עצים שיורדים בגלל תוכנית בנייה, 1,500 עצים שיורדים בגלל כביש.

מי מקדם את התוכנית, העירייה?

זה מינהל התכנון בשיתוף העירייה. העירייה שותפה והעירייה היום מבינה את הטעות.

העירייה לא יודעת שזה חשוב לה?

אדוני, אני אשתדל לא לדבר על עיריית פתח תקווה, מסיבות מובנות, אבל קשה לבוא לעירייה שאתה מציע לה פרויקט תשתית של מיליארדים ולהגיד לה בואי תקשיבי לתושבים שלך. הם מסתכלים הרי על ההכנסות, על ההתפתחות של העיר, ופחות על טובת התושבים של העיר, אלא אם כן יש לחצים פוליטיים. זה המצב נכון לעכשיו. זאת מציאות שבה ראשי רשויות הם לא הגוף שאמור לשמור על הסביבה. אנחנו רואים את זה בכל מקום. תודה לכם.

אני רוצה להודות לך, ירון קדושים, מעניין מאוד. יש כמובן עוד הרבה מאוד מקומות שכורתים בהם עצים לטובת כבישים וכניסות וזה קורה כל יום.

יש מקומות שאין ברירה, אבל אצלנו הגשנו חלופה.

לא, אבל לא מתנגדים לדבר כזה, בדרך כלל כשהתוכנית בסדר אז אף אחד לא מתנגד, כולנו רוצים רכבת קלה אבל הם מנצלים את זה כדי לכרות עצים.

כשאין ברירה, אין ברירה. אבל יש ברירה.

תודה רבה, אני רוצה להודות לכם, אני רוצה להודות לכל המשתתפות, לכל המשתתפים, ללאה מצוות הוועדה וגם נודה לשרה שיצאה, תמר זנדברג, על הדיון המעניין.

תודה רבה לכולכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:26.