פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



28
ועדת החינוך, התרבות והספורט
10/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 49
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, ו' בכסלו התשפ"ב (10 בנובמבר 2021), שעה 9:30

תקצוב אולמות ספורט ומגרשי ספורט בבתי"ס

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
סימון דוידסון
אימאן ח'טיב יאסין
משה טור פז
אלון טל
עלי סלאלחה
מאיר פרוש

ולדימיר בליאק

דניאל ארץ קדושה - מנהל אגף בכיר, משרד התרבות והספורט

גיא דגן - מנהל תחום דעת וממונה על החינוך הגופני, משרד החינוך

אסף וינינגר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עלם איבראהים - ראש תחום חברה ערבית, מרכזי הטניס בישראל

מאיר אליהו - יו"ר ועדת מתקנים, איגוד מנהלי ספורט ברשויות

יואב הכט - רפרנט ספורט אגף תקציבים, משרד האוצר

אתי דנן

הדר שקד כרמלי – חבר תרגומים






תקצוב אולמות ספורט ומגרשי ספורט בבתי"ס

ברוכים הבאים לוועדת החינוך התרבות והספורט של כנסת ישראל. אנחנו נקיים דיון בעניין תקצוב אולמות ספורט ומגרשי ספורט בבתי-ספר. המטרה שלנו קודם כל היא לבוא לבחון וללמוד איך משתמשים בתקציב משרד הספורט כדי לבנות מגרשי ספורט, אולמות ספורט, מתקני כושר שהם בסופו של דבר הבסיס שאיתו מתחילים ילדי ישראל את החינוך התרבותי לתרבות ספורט. אנחנו נפתח קודם כל בהצגה של הממ"מ, הם הכינו לנו כאן מצגת מאוד יפה שתסביר כאן גם לחברי הכנסת המתחילים בעולם הספורט איך למעשה מתייחסים לזה ואיך מתקצבים. אנחנו מבינים בסופו של דבר, בית-ספר שיהיו בו מתקנים טובים, איכותיים, ילדי הספורט יכולים להגיע גם אחרי הצהריים גם לחוגים, הם גדלים עם אותה תרבות ספורט ויתחנכו לא רק לעסוק בספורט, אלא גם אחר-כך להיות צרכני ספורט ולצפות בו. אנחנו מבינים גם שיש מצוקה לא קטנה של מתקני ספורט ברמה גבוהה, אני לא יודעת עד כמה, או לפחות מפניות שהגיעו אליי ואנחנו נשמח לשמוע איפה זה עומד, איך משרד הספורט מתקצב את זה. אנחנו נתחיל בממ"מ, במצגת שהעבירו אלינו. אם אפשר להעלות את המצגת בבקשה.

תודה רבה גברת יושבת הראש. אני אציג כאן בקצרה כמה נתונים על תקצוב של מתקני ספורט ועל מתקנים שמשרתים בתי-ספר שזה נושא הדיון. נתחיל באיך נבנים מתקני ספורט בישראל. אז עד 2018 התקצוב ברובו התבצע באמצעות הרווחים של הטוטו ששימשו לבניית מתקנים באמצעות הקצבות של קרן המתקנים. בשנת 2019 בעקבות הרפורמה בתקצוב הספורט וניתוק זיקה בין כספי ההימורים לתקצוב למימון הספורט בישראל, חוק ההסדרים. תקציב הספורט כולו נקבע במסגרת תקציב משרד התרבות והספורט, והתקציב הזה כולל גם את התקציב שמיועד לבניה של מתקני ספורט.

בבתי-ספר.

בכלל הארץ. כולל - - -

זאת אומרת, שיהיה ברור, התקציב לבניית אולמות ספורט, מגרשי ספורט בבתי-הספר, לא מגיע ממשרד החינוך, הוא מגיע ממשרד התרבות והספורט.

כן, אגף מתקני ספורט.

זה נכון לגבי אולמות, לא לגבי המגרשים.

נכון, אבל גם כשמדברים על מגרשים, זה לא כולל הקירוי של המגרשים שגם הוא נעשה דרך משרד התרבות.

מי נותן את הסדרי עדיפות? משרד החינוך?

תכף נכנס לזה.

אז בגדול תקרה זה משרד הספורט, שמיים זה משרד החינוך.

רגע, השאלה פה אם אתם מקצים, אם משרד החינוך בעצם מקצה מגרש זה בעצם החול, או שהוא בונה נגיד את הדשא ואת הסלים שאמורים להיות שם, או את הקרקע.

את יכולה להסביר אחר-כך.

כל מה שקשור למגרשים עצמם, גיא יוכל להסביר מה משרד החינוך מתקצב ונותן. כל מה שקשור למתקנים שהם אולמות, מגרשי כדורגל, מתקנים שהם יותר משמעותיים אז זה נמצא תחת משרד התרבות והספורט, אגף מתקני ספורט במשרד הוא זה שאחראי והוא זה שנותן את התמיכות לצורך הדברים האלה. מעבר לזה יש עוד גופים ציבוריים שמשתתפים במימון של הקמת מתקני ספורט, זה מפעל הפיס, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה כמו משרד הנגב והגליל. הרבה פעמים היום זה נעשה בדרך של איגום משאבים, בהתממשקות עם תכנית המתקנים הלאומית שתכף אני אדבר עליה ושהיא הערוץ המרכזי שדרכו ובאמצעותו נבנים מתקנים בישראל. עכשיו שאלנו לגבי מה משרד החינוך עושה ואיפה המקום שלו בעניין הזה. אנחנו בדיון על מתקנים בבתי-ספר אז מסמך שאנחנו כתבנו ב-2010, ביקשנו ממשרד החינוך להתייחס לנושא של אולמות בבתי-ספר ואם הוא מתקצב, אז זו היתה תשובת המשרד - שהמשרד לא מתקצב בניה של אולמות מאחר שלא קיים מקור מימון לכך, אבל שבכל בניה של בית-ספר, בכל פרוגרמה משוריין שטח ומיקום להקמת אולם ספורט.

תגיד את זה שוב. את כל המשפט הזה. סליחה, המשפט האחרון. בכל פרוגרמה משוריין שטח לבניית אולם ספורט?

זו התשובה של המשרד.

המקום רק כאילו השטח.

אבל השטח כאילו הרבה פעמים זה לא שטח ציבורי, נכון?

אני לא יודע להגיד אם השטח ציבורי או לא ציבורי, אני יודע להגיד - - -

גיא, אתה תוכל לענות לנו על זה רק?

רשות מקומית מתחייבת בהגשת הפרוגרמה. כדי לאשר את הפרוגרמה אז בפרוגרמה יש הקמה של מגרשי ספורט לפי גודל בית-ספר, יש מפתח לעניין של מגרשים.

מה המפתח?

מפתח לבית-ספר קטן זה יכול להיות מגרש כדורסל, ואילו לבית-ספר גדול זה יהיה מגרש ספורט משולב או אפילו שניים משולבים בעל-יסודי - - -

מה מספר התלמידים לבית-ספר קטן?

נדמה לי חמישה מטרים לתלמיד. אם אני זוכר נכון את התקן של משרד החינוך.

יש מפתח מסודר לעניין הזה. יש פרוגרמה לפי גודל בית-ספר, מה הדרישות. אז הדרישה למגרש או מגרשי ספורט, הדרישה לישורת ריצה קצרה אם זה בית-ספר יסודי אז זה 60 מטר מרחק עם מרחק בלימה, ולעל יסודי זה 100 מטר עם בור קפיצה למרחק, ולסמן שטח פנוי לבניית אולם ספורט בעתיד כשיהיה תקציב. עכשיו בדרך-כלל שראש עיר מקבל תקציב לבנית אולם ספורט הוא ברוב המקרים בונה אותו בסמיכות לבית-ספר אבל זה - - -

רגע, אני אתייחס לזה לאיך זה עובד.

אז אתם לא דורשים ממנו שזה יהיה בשטח בית-הספר אלא מספיק שזה יהיה בשטח עירוני?

לא, זה או בשטח בית-הספר או צמוד לבית-הספר שזה יהיה חלק מהשטח.

מה המרחק המקסימלי שבו התלמידים צריכים לצעוד כדי להגיע?

שתהיה ממש גדר צמודה כדי לשמור על הבטיחות של התלמידים.

או-קיי. אבל אתם מאשרים כאלו שהם גם לא צמודים לגדר?

כמעט ולא, רק לפעמים יש מקרים. זה דיון נפרד בגלל השטח האורבני, התחדשות עירונית, אין איפה, אבל אנחנו יודעים שהיום בגלל כל ענייני הבטיחות זה לא מה שהיה פעם. ילדים לא הולכים וחוצים כבישים לאולמות, זה כמעט לא קורה.

או-קיי, בסדר גמור. תודה.

אני אגיד עוד משפט אחד גם במקומות שלפעמים יש קושי עושים את המגרשים על הגג או בשטחים מפולסים אם לדוגמה באזור כמו התחדשות עירונית אין מספיק שטח, אז לפעמים בחריגות מאשרים לפעמים שזה יהיה על הגג או בשטחים מפולסים.

גברתי יו"ר אני יצא לי לאשר בתי-ספר בהתחדשות עירונית, כלומר בעצם בתוך ערים קיימות ולא בניה חדשה, נגיד במזרח ירושלים זה דוגמה קלאסית, בהם אתה מקבל אישור מיוחד לבנות על גגות וגם אתה יורד מהתקן של משרד החינוך כי לפעמים זה או שאין בית-ספר, אז המשרד מאשר לך באופן חריג לבנות בית-ספר גם כשאתה לא עומד בתנאים שלו כי זה או זה או שלא יהיה בית-ספר זה קורה.

או-קיי, תודה.

נמשיך והדרך כמו שאמרנו שבה היום נבנים מתקני ספורט בישראל זה בעיקר דרך הערוץ של תכנית המתקנים הלאומית שבה נקבעים סדרי העדיפויות של מה ייבנה, כמה ייבנה. אנחנו רואים בשנת 2010 נקבעה תכנית המתקנים 2020, באותה תקופה זה היה בטוטו, הטוטו הוא זה שבנה את תכנית המתקנים הזו בהתאם למיפוי שהוא עשה. בשנת 2016 נקבעה תכנית המתקנים 2027 על-ידי המועצה הלאומית לספורט באותו זמן, והיום אנחנו יודעים שמשרד התרבות והספורט עומד לפרסם תכנית מתקנים חדשה- מתקנים 2030, אני מניח שדניאל יתייחס לזה בהרחבה בהמשך. נמשיך, בתרשים הזה אפשר לראות את ההוצאה בפועל על תשתיות ספורט בעשור האחרון, אפשר לראות עד 2018 את ההוצאה באמצעות קרן המתקנים של הטוטו ובשתי השנים האחרונות באמצעות משרד התרבות והספורט. אפשר לראות שבשנה האחרונה הסכום היה גבוה ביותר 362,000,000.

השאלה איך אנחנו משווים את זה לעומת כמות הבניה של בתי-הספר, כלומר כמה בתי-ספר נבנו - - -

תכף נראה את הפער בין מספר בתי הספר למספר האולמות שיש לנו. לגבי 2021 אני יודע שאפילו הסכום גבוה יותר מ-2020, גם לזה דניאל ודאי יתייחס. אז נמשיך. כאן אפשר לראות בתרשים הזה את ההוצאה לפי הגוף שמקבל את התמיכה, אנחנו יכולים לראות ש-93% מהסכום הזה שניתן ב-2020 הועבר כתמיכה ברשויות המקומיות

כמה הסכום?

הסכום היה בתרשים הקודם 362,000,000 הוא בעצם ה-100% שלנו ו- 93% מתוכו עברו כתמיכה לרשויות המקומיות. 83% מכספי התמיכות לרשויות המקומיות ניתנו בתקנת "אשכול אימון נוער" בעיקר שימשו לבניה של אולמות ספורט ומגרשי כדורגל, יתר התמיכות לרשויות המקומיות ניתנו בתקנות "אשכול תחרותי", "אשכול קהילתי" לצורך מתקנים מסוגים אחרים.

מה מהכסף הזה מומש?

תכף אני אכנס למימוש ואני אראה מה בדיוק נבנה. הכסף הזה הוא מימוש, זה כסף מזומן שיצא לצורך בניה, כלומר זה לא הרשאה להתחייב בעתיד, זה כסף מזומן.

או-קיי.

אז איזה מתקנים בונים בשנים האחרונות אז כאן אנחנו רואים בטבלה הקצבות שאושרו בשנים 2016-2019 אנחנו רואים שהוקמו או נמצאים בהקמה 462 מתקנים, זו החלוקה שלהם 165 אולמות ספורט, אחר-כך 138 מגרשים עם דשא סינטטי וכך הלאה. אפשר לראות בעמודות הבאות שלמעלה ממחצית מהמתקנים כבר הוקמו והיתר נמצאים עדיין בהקמה.

אפשר לדעת מבחינת חלוקה איפה זה ממוקם?

אנחנו יכולים לדעת מבחינת חלוקה, אנחנו קיבלנו את הנתונים רק אתמול בערב אז זה המקסימום שהצלחנו, אבל יש לנו את זה בחלוקה לפי רשויות מקומיות, אז לשאלתך אנחנו יכולים לראות בדיוק איפה המתקנים האלה ממוקמים.

אז בטבלה הזו אנחנו יכולים לראות את מיפוי מתקני הספורט בישראל, זה מתבסס על מיפוי שמנוהל על-ידי משרד התרבות והספורט באמצעות דיווחים שמתקבלים במשרד על-ידי מנהלי מחלקות הספורט ברשויות המקומיות, כל מנהל מחלקה מנהל למשרד הספורט דיווח על מצב מתקני הספורט ברשות.

למה אתה מתכוון כשאתה אומר מצב?

איזה מתקנים ישנם, האם תקינים, גודל, כל הנתונים, מקורה.

יש למשרד תקציב לשיפוץ?

בניה חדשה כוללת גם תקציב לשיפוץ של מתקנים. מה שאנחנו יכולים לראות כאן- מצב המתקנים אז אם נסתכל על השורה הראשונה על אולמות ספורט, אנחנו יכולים לראות שבכל המדינה יש 1,800 אולמות ספורט מתוכם כ-1,400 משרתים בתי-ספר. בהמשך אפשר לראות את הפירוט לגבי יתר המתקנים, אני אוסיף בשקופית ארבעה.

וזה מה? יש לנו מעל ל- 5,000 מוסדות, נכון?

רגע אני אציג את החלוקה של אולמות הספורט. כאן יש לנו את החלוקה של האולמות קודם כל לפי גדלים ואיזה זירות קיימות בהם, ואיזה ענפי ספורט כדור הם יכולים לשרת, ומה שאנחנו רואים אם אנחנו מעמידים את הנתונים האלה למול מספר בתי-הספר אז דיברנו - - -

שניה, אני רוצה לחזור לגרף הקודם. בריכות שחיה כתוב פה 577 וכ-480 ללא מלונות.

אבל הבריכות שחיה שדניאל מראה פה זה הבריכות העגולות במלונות.

אם רוצים להכנס לבריכות השחיה אז יש טבלה בהמשך.

רגע, רגע, שניה, אני רוצה להבין, המלונות משרד הספורט מסבסד בריכות במלונות?

לא, לא חושב שזו הכוונה, זה מיפוי של כל מה שקיים במדינה. בין שהוא ציבורי ובין שהוא פרטי.

רגע, אז בתוך ה-480 זה גם בריכות בצימרים?

בצימרים אני לא חושב.

בתי מלון הכל.

הכל זה בתי מלון? מה נחשב עוד כבריכה פרטית שנחשבת פה שהיא לא מלון?

קאנטרי. בריכה פרטית..

כמה קאנטרים שהם בריכות פרטיות שהן לא במימון של משרד התרבות והספורט?

אנחנו מקבלים את המיפוי של מה שנמצא בתחומי הרשות המקומית לגופים ציבוריים. הכוונה היא כל מה שהרשות המקומית יכולה לדווח שקיים בתחום שלה, כי אנחנו עושים גם נושאים שהם לא רק מערכת חינוך, אנחנו מטפלים בכל מה שקיים שבספורט. לכן גם בריכות למשל באילת, הרשות המקומית סימנה גם את הבריכות במלונות, אנחנו מצמצמים אותן, כמובן שלא תומכים בהן. אבל אנחנו יודעים בדיוק מה משרת לפי המיפוי איפה נמצא המתקן. דוגמה נוספת בריכות שנמצאות בבתי לוחם, בריכות שנמצאות באוניברסיטאות, כל אלה נמצאים במיפוי.

בריכות שנמצאות בבתי אבות?

לא.

או-קיי.

תוכלו גם להגיד לנו בסיכום הזה גם לפי מקומות? כאילו בחברה הערבית?

אנחנו נוכל, במסמך שכבר כתבנו.

אז בעצם זה כולל את הקאנטרי? זה בעצם הגוף הפרטי היחיד הנוסף?

יש לנו מ- 2017 מערכת מיפוי ממוחשבת שמנהלי המחלקות ברשויות מחוברים למערכת המנהלים והם אלה שמדווחים על כל מתקן שמוקם או שיש גם מתקנים לצערנו שנהרסים. הם מדווחים על המצב, יש לנו המון פרמטרים אם זה מקורה, מחומם, מואר, נגיש לנכים. כל הפרמטרים נמצאים ומנהלי המחלקות אמורים למלא את הנתונים.

מה המצב בחברה הערבית?

אני בעל-פה לא יכול לתת, אבל יש את הנתון הזה. יש קובץ שמפורסם לציבור.

אתה בטוח שזה - - -

מה? הבריכות?

יש אצלך מישהו במשרד שיכול לברר לנו?

איזה נתון אתם רוצים?

כמה בריכות במגזר הערבי?

אני אדאג שיהיה.

צריך אבל לקחת בחשבון שהמיפוי הזה הוא אמנם מכיל הרבה מאוד אבל הוא לא מדויק.

רגע אני רוצה להגיד לכם, בגלל שאני קצת מבין בבריכות. קצת הרבה. אז קודם כל החסך בבריכות במדינת ישראל, אנחנו בתחום הזה יותר גרועים מצ'צ'ניה. יותר גרועים מעולם שלישי. מספר הבריכות שחסרות לפעילות, את מדברת על פעילות לחוגים ובתי-ספר שילדים יוכלו להתאמן, נכון? לא רק ילדים, בן-אדם יכול לבוא ולהתאמן בבריכה, שזה 25 מטר מינימום, לא 18, לא 20 ולא 15. החסך הוא אדיר! במיוחד בחברה הערבית. מתוך 76 אגודות שחיה באיגוד השחייה, יש היום בחברה הערבית ארבע אגודות קהילות ששתיים מתוכן הן בשלב סגירה כי הם מתאמנים בבריכות פרטיות שפשוט זרקו אותם מהבריכה. אז כשאנחנו מדברים על בריכות, חשוב מאוד גברתי היו"ר להבין שהמצוקה לא שהיא קשה, היא על סף הבושה במדינת ישראל.

את זה אני חוויתי על בשרי, אני אספר לכם בהזדמנות זו. אימא שלי החליטה שהיא רוצה שאני אלך לחוג שחיה צורנית, ריקוד בשחייה בכפר סבא ולא היה. איפה התאמנו? התאמנו בבריכה של בית האבות "בית בכפר" של כפר סבא. בשעות מסוימות הכניסו אותנו והיה אסור להתאמן עם מוזיקה כדי לא להפריע לאותו ציבור מבוגר. אבל פשוט לא היה מקום שהסכים לקבל את החוג.

מתי זה היה? לפני כמה שנים?

25 שנה.

זה לא השתנה.

לא השתנה כלום. ממש עצוב.

אני הפעם הראשונה שנכנסתי לבריכה, זה היה כשהייתי סטודנט באוניברסיטה העברית. לקחו אותנו לעשות קורס התעמלות. לא היה לי את האומץ להכנס לזה. אבל אני רוצה להגיד לכם עכשיו בכפר בית ג'ן אין בריכה. מישהו, סליחה, מישהו הקים בריכה אבל מחוץ לתוכנית המתאר. סגרו לו את זה. קנסו אותו ב- 350,000 שקלים. והקנס אם הוא לא יהרוס עוד 100,000 שקלים, נתנו לו שלוש שנים. ורק לאחרונה נתנו לו לפתוח את זה. 15 שנים אם לא יותר, הבריכה הייתה סגורה. ובית ג'ן זה כפר של 13,000 תושבים, יש יותר מ- 5,000 ילדים, יש מבוגרים ואף אחד לא יכול לעשות את זה. אני הייתי נוסע לכפר ורדים בשביל לעשות שחיה. אז אני לא מבין, באמת אני לא מבין למה לא נותנים. אני יודע למה בבית ג'ן שמורת טבע ו.. ו.. ו.., אבל הבן-אדם הוא קודם וצריכים לקחת את הצרכים של החברה ושל בני-האדם אנחנו גם לא פוגעים לא בשמורה ולא בחיות ולא בכל הזוחלים שיש שם. אנחנו חיים בתוך השמורה יחד עם מה שיש שם. אם אני לוקח דליה ועוספיה- אין בריכה. אם אני לוקח את ירכא גם אין.

האמת שיש פרוייקט בצפון שניגשו אליו חבר'ה מאגודת השחיה בסכנין שהם רוצים להקים פרוייקט רציני לכל הצפון, משהו ממש רציני. יכול להיות שאנחנו צריכים לקחת את זה כוועדה כסוג של משימה.

אני אוכל שתי דקות לפני שאתה ממשיך, אני אגיד לך למה..

סימון, א' כל לחברה הדרוזית יש דתיות ויש דתיים שהם לא יצאו החוצה בשביל לעשות את זה. אז גם צריכים לקחת את זה בחשבון. אני חושב שאפשר לעשות קאנטרי כמו בכפר ורדים, בין ארבעה חמישה כפרים - - -

כן אבל מנהל הספורט לא מממן קאנטרי. זה לא התפקיד - - -

בגלל זה השאלה גם כמה קאנטרי נכללים.

המצוקות של החברה שלנו. גם באיסלאם זה אותו דבר.

אני אוכל שתי דקות?

אז שניה, רגע רגע ניתן להם שניה להשיב.

אולי הם ישיבו על כל השאלות בפעם אחת.

את רוצה לומר משהו?

דניאל, אולי אני אגיד משהו? אתה מכיר את הדעות שלי אבל קודם כל הדיון הזה מאוד חשוב.

יש לי שקופית אחת.

עוד שקופית אחת? בסדר.

למה אתה הולך?

לא, לא. אבל כדי שלא ניצור, ככה - - -

נסחפנו לדיון על בריכות שחיה, אתה רואה מה אתה עושה לנו סימון.

בסוף לא ישאר לך חומר לדון בועדה.

ישאר, עוד לא התחלתי עם גיא.

לעניין בתי-הספר והפער לעומת כמות הספורט, אז כמו שאנחנו רואים יש כ-1,400 שמשרתים בתי-ספר יכול להיות שהם משרתים יותר מבית-ספר אחד, גם זו אפשרות.. גם אם ניקח בחשבון אפילו שכל אולמות הספורט משרתים בתי ספר, עדיין אנחנו מדברים על פער גדול מאוד, אנחנו רואים יש 5,400 בתי ספר במערכת החינוך, 3,700 מהם הם בתי-ספר ממלכתיים מסוגים שונים ממלכתי דתי, ממלכתי חרדי, ממלכתי רגיל. זאת אומרת יכולים לדבר על לפחות פער של 2,000 אולמות ספורט, ואם אני משווה את זה ושאלת איך התקדמנו במהלך השנים, אם אני משווה את זה למסמך שכתבנו ב- 2010 לא השתנה הרבה, הפער גדל.

אנחנו במצב יותר גרוע.

זאת אומרת שבמדינת ישראל חסרים 2,000 אולמות.. יותר מ-2,000. אתה יכול לתת לנו חלוקה גם מגזרית? אזורים? צפון? פריפריה? מרכז?

יש לך גם אולמות וגם מגרשים בחברה הערבית.

נכון, יש לי את זה לא כאן לפני.

אז אני פשוט צללתי לחומר. החוסר בחברה הערבית הרבה יותר גדול. יש פערים בחברה הערבית הרבה יותר בחסך של האולמות. אבל אני רוצה להגיד כמה נקודות.

אני רק רוצה להגיד תודה רבה לממ"מ שהביא זאת בפנינו.

סימון, יש לי את החלוקה אם אתם רוצים. הבריכות. אז ככה בלמ"ס 1-4 יש 10 ברשויות הערבית, שתיים ברשויות מעורבות, שתיים בדרוזיות, ו-72 ביהודיות.

1-4?

1-4 זה כולל את כולם יש עד 10.

אבל כמה בערביות זה כולל ב- 1-4?

יש 10 רשויות ערביות. 10 בריכות.

כן, כל החברה הערבית.

יש בזה קאנטרי?

קאנטרי משרת גם רשות מקומית, זה תושבים. אנחנו לא יכולים שלעירייה תהיה. רשויות בורחות מבריכה.

במספרים שאמרו קודם, הרוב היה קאנטרי.

חה"כ סימון דוידסון בבקשה.

אני צריכה לצאת בגלל זה חשוב לי לדבר. האמת הנושא של מתקני ספורט בחברה הערבית הוא על הפנים. אתה אמרת מילה יותר קשה- זה מביש. באמת זה מביש. את מדברת על לפני 25 שנים. אני אגיד לך איפה שיעור הספורט שלנו היה כשהייתי בתיכון- בתוך היער. רצנו בתוך היער זה מה שהיה לנו, אפילו לא היתה לנו חצר בתוך בית-הספר וזה עדיין לא הרבה שנים אחורה. המצב לא כל-כך.

באיזה ישוב?

אני מעראבה במקור. אנחנו רצנו שם על הכביש שעוקף בית נטופה, הררית, יודפת, עשינו את העקיפה הזאת זה היה שיעור הספורט שלנו בתוך עצי הזית. אז המצב לא כל-כך השתנה, אני כמנהלת מתנ"ס 20 שנה, נכון שיש ביפיע אולם ספורט, אבל עדיין לא יכולנו לעשות את כל מה שצריך מבחינת תחומי ספורט באותו אולם. לא רק זה, שמונה שנים מתוך זה עשינו מנהלה בתוך האולם, שם למטה למתנ"ס. זה היה המבנה של המתנ"ס. אז אם אתם רוצים סיפורים אז סיפורים על אמת, אני יכולה להביא מפה עד הודעה חדשה. אני רוצה להתייחס קצת לנושא של שחיה, לא רק בגלל שיש לי בן שהוא שחיין שנמצא בנבחרת ושאנחנו כל יום יש לנו - - -

אבל תגידי לאן את נוסעת.

בדיוק, הוא נוסע לנהלל. צריך להקפיץ אותו, הולך לאוטובוס. סיים י"ב, הוא רוצה לעבוד, אין לו אפשרות לעבוד כי יש לו עוד שעתיים לפחות בנסיעה הזאת שלוקחת 10 דקות רבע שעה במקסימום הוא יכול להיות שם, אבל כדי לחכות לאוטובוס, כדי, כדי, כדי, לא משנה. אני רוצה לדבר על האפשרות לחיים. אתם יודעים, תסתכלו תבדקו כמה ילדים ואנשים בתוך החברה הערבית טובעים! כל שנה.

נכון.

אני חושבת כבוד היו"ר שזה מחייב לא רק אמירה, זה מחייב עשייה במקום הזה. למה הם טובעים? כי פשוט ישנם אנשים שפעם ראשונה בחיים שלהם הם נכנסים לשחות במקום שהוא לא מקום, כי הם לא יודעים לשחות.

בטבריה בעיקר.

בטבריה זה סיפור גדול, אלים עם כל מה שיש שם. אישית אני יכולה להביא סיפור מזעזע של שלושה נערים שלפני מספר שנים, מהישוב שלי מעראבה, הלכו לעשות תיאוריה בטבריה, סיימו, חגגו את הניצחון שלהם, נכנסו לכינרת- לא יצאו. שלושה ימים חיפשו אותם ובסוף מצאו אותם חלקי בני אדם. אז זה מזעזע, זה אומר, אני מדברת על החיים לא מדברת על פריבילגיה, ליהנות משחייה. אני כאישה דתית, גם עם כאבי גב שהרופאים אומרים לי כאילו הכי טוב זה שחייה. אבל איפה שאני אלך לשחות? אין לי יום שאני יכולה לשחות במקום אפילו בציבורי. אני גרה במרחק של חמש דקות מבריכת השחייה בנצרת. הבריכה היחידה שמשרתת יותר מ-100,000 אנשים באזור. אומרים שיום רביעי בבוקר אפשר שהנשים יגיעו. אז אני צריכה לא ללכת לעבודה ביום רביעי בבוקר כדי לבוא לשעת שחייה. אני חושבת שזה בושה. מה שקורה בתוך המדינה, איך שמתייחסים לחברה הערבית גם בנושא הזה. שלא יגידו לי שזה כאילו משהו לא מהותי, לא בסיסי. זכותי וזכות הבן שלי שיהיה לו אפשרות גם לשחות, גם לשחק, גם לנפוש, גם לנשום. ואני לא מדברת על הבן שלי באופן אישי.

מדליית זהב ראשונה קיבלה מדינת ישראל מהשחיין איהד שלבי משפרעם.

אני ניסיתי כשהייתה תכנית של אתגרים כשהייתי מנהלת מתנ"ס דבר ראשון לנסות להכניס את הנושא של שחייה לתוך התכנית, עשינו את זה פעם אחת ואחר-כך אמרו לא, אסור שחייה כי זה יקר.

תודה רבה, את צודקת. מאה אחוז. חה"כ סימון דוידסון.

תודה. טוב, דניאל ומנהל הספורט מכיר אותי הרבה שנים. אחד המצוקות, לא אחד המצוקות, המצוקה הכי גדולה במדינת ישראל, מדבר לא רק על ספורט, ספורט בריאות הצלת חיים. זה נושא של מתקני ספורט, לא רק בריכות, הבריכות זה הדבר הכי קשה אבל לא רק בריכות. למה לא מדברים על ה- ₪1,300,000,000, שהיה בקרן המתקנים בשנת 2016 שעבר למשרד האוצר, שאיתם היו צריכים לבנות מתקנים לילדי ישראל.

אמרנו מאה פעם, זה לא נתון נכון.

1.1?

לא זה לא משנה כמה, אבל זה לא נתון נכון.

מעל מיליארד!

מאחר וזה לא היה נושא הדיון..

בסדר, זה חשוב לי להגיד את זה. קודם כל חשוב להבין שהעתיד של הספורט הישראלי וילדי מדינת ישראל קשור קשר ישיר למה שקורה בבתי-הספר. ככל שיהיו יותר מתקנים ראויים בבתי-הספר ואני לא מדבר רק אולם, ולא על בור קפיצה, אני מדבר שבשנת 2021 אנחנו צריכים להיות יותר קרובים למה שנעשה בעולם. ואני לא מדבר רק על ארצות הברית, אני מדבר גם על צ'ילה ועל פארגוואי ועל מדינות עולם שלישי. אין בעולם דבר כזה לבנות בית-ספר בלי מתקן. למה חושבים על ספריה? למה חושבים על מעבדות? למה חושבים על כל מיני חדרי ספח? ואין מחשבה של משרד החינוך איך בונים בית-ספר יחד עם המתקני ספורט, בתכנית מתקן מסודרת של מדינת ישראל. איפה תהיה בריכה? כן! גם בבית-ספר צריכה להיות בריכה.

כשמשרד החינוך מחליט לבנות בית-ספר - - -

למה בארצות הברית בונים את הבריכה יחד עם הבית-ספר ובכל מיני מדינות אחרות עושים את זה? אני לא מדבר על אוסטרליה ועל מדינות מתקדמות באירופה. ולמה במדינת ישראל לא? כי אין מחשבה כזאת, אין רצון כזה, אין חשיבה, אין הבנה כמה הספורט חשוב לעתיד ילדינו לא רק מבחינה בריאותית. למה שרן היתה צריכה לנסוע לא יודע לאן, ולשחות בשמונה בערב שחיה אומנותית במדינת ישראל? אנחנו מדינה מודרנית. והיום זה יותר גרוע, בלוד, יושב פה מנהל מחלקת הספורט של לוד, כשאני הייתי שחיין בשנות השבעים, היתה אגודה בלוד. אני זוכר שניצח אותי אפילו באליפות ישראל שחיין מלוד. כבר שלושים שנה אין שם אגודה. שלושים שנה!

אמרו שיש רק שתי בריכות בערים מעורבות.

עכשיו אנחנו מקימים שלוש בריכות אז תהיה גם אגודה.

מדינת ישראל, גבירתי יו"ר, אני חוזר על הנתון הזה, אני אמרתי לך אותו. אנחנו הנמוכים בעולם מבחינת הספורטאים הרשומים באיגודי הספורט. במדינת ישראל רשומים באיגודי הספורט 130,000 ספורטאים זה 1.23 מאוכלוסיית ישראל. בחברה הערבית 0.6 לעומת מדינות בעולם שזה מ-12% עד 28% רשומים באיגודים. בדנמרק מעל 1,000,000 רשומים באיגודי הספורט, מדינה של 5,500,000 תושבים. למה זה ככה? ולמה אין מספיק ספורטאים? כי אין מתקנים! אין איפה להתאמן! ואני לא מדבר רק על שחיה, אני מדבר בכלל על הספורט הישראלי, אין איפה להתאמן. ואני אומר את זה כבר מהיום הראשון שנכנסתי כיו"ר איגוד השחיה, ודניאל יודע את זה, בצעקות, בצרחות, בפלקטים, בהפגנות ואף אחד לא מקשיב לי. אז אני אגיד לך משהו, בגלל זה אני פה, בגלל זה אני בכנסת ישראל. כי בזכות אנשים כמו שרן וכמו חברי הכנסת, וכמו כל כנסת ישראל, שהיום אחרי חמישה חודשים ארבעה חודשים שאני פה יש קונצנזוס לספורט הישראלי. כולם רוצים ספורט. חרדים, וערבים, וחילונים, ודתיים, ויהודים ולא משנה, כולם. כולם רוצים שהילדים שלנו יעסקו בספורט ולא ייסעו שעה להתאמן. זה לא נורמלי, לא נורמלי הדבר הזה.

בייחוד בתקופת הקורונה שאנחנו רואים מה ההשלכות הקשות.

יפה. כשמדברים איתנו על קייטנות קיץ, איפה הם עושים זה בייביסיטר זה לא קייטנות קיץ. אני אתן לכם עוד נתון ובזה אני אסיים. גברתי יו"ר מדינת ישראל אנחנו מספר אחד באירופה, את יודעת במה? בהשמנה של ילדים. 12.6 אחוזים מילדי מדינת ישראל מוגדרים כשמנים ואנחנו בעולם מספר שתיים אחרי ארצות הברית. אלופי אירופה, שניים בעולם. למה זה? זה מתחיל ממתקנים, ממשיך בשיעורי חינוך גופני בבית-ספר, שא' זה לא מספיק, וב' אנחנו נתחיל בדיון על מה שקורה בשיעורי חינוך גופני בבית-ספר, בגלגול הקודם שלי בחיים, עשר שנים הייתי מורה לחינוך גופני, אני יודע מה זה, אני יודע איך זה מתנהל, ואני יודע כמה טוב אפשר לעשות את זה. אבל אנחנו פה דנים בנושא מסוים אחד - המתקנים. ואני אומר לכם ואני מקווה שיו"ר אני בטוח שהיא איתי בנושא הזה, הדיון הזה הוא דיון ראשוני, אנחנו נציק למשרד החינוך ולמשרד האוצר ואנחנו נעלה את זה, ואנחנו נתקוף את זה מכל הזוויות, כי מגיע לילדי מדינת ישראל ולהורים שיהיו מתקנים ראויים לעשות פעילות ספורטיבית. בבית-ספר, אחרי בית-ספר, בפעילות הקיץ, מקצועני או לא מקצועני, ושילדים לא יצטרכו לנסוע שעה וחצי כדי לעשות ספורט שבסוף הספורט הוא רק שעה.

אז בואו נהיה על זה, אני מקווה שדניאל, אני בטוח שאתה איתי בנושא הזה, אבל צריך להיות יצירתיים. בונים בעולם יותר זול, יש בניה קלה, אפשר לפתוח את הראש, לקחתי את החבר'ה שלך לחו"ל לראות את זה, אנחנו למדנו מזה אז בוא ניישם, בוא נהיה לא מה שעשו לפני שלושים שנה, בוא נעשה מה שעושים היום בעולם. היום בעולם בונים יותר זול, יותר מהר וגם לגובה. תודה רבה.

העניין זה מדיניות והחלטה. לא משהו אחר.

אנחנו צריכים להמשיך ללחוץ על זה. לא פגישה - - -

תודה. תודה רבה. אני אשלב שניה דובר ח"כ משום שיש לנו לא מעט דוברים שביקשו לדבר, אני קודם כל רוצה להעלות את משרד האוצר, נמצאים בזום, שביקשו להגיב לחלק מהנתונים שאותם הממ"מ הציג. יואב הכט איתנו.

כן, שלום.

שלום יואב.

שומעים אותי?

כן.

מעולה. אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שעלו תוך כדי הדיון, והדברים שדניאל אמר, כמובן הם לא שהם לא נכונים אבל צריך לזכור שהשאלות שהועלו ביחס לבתי-הספר הן לא במסגרת תכנית מתקנים. ומשרד התרבות והספורט הוא לא זה שאחראי על תקצוב שלהם, אלא בתי-הספר ומשרד החינוך. זו נקודה אחת שרציתי לתקן משהו שנאמר.

אבל משרד החינוך טוען בפנינו שהוא לא מתקצב אותם.

אני עוד לא קיבלתי רשות דיבור.

כחלק מבינוי בתי-הספר שזה נמצא באחריות משרד החינוך, הוא זה שמתקצב אותם, גם מתקני הספורט הם באחריות משרד החינוך. אני לא חושב שהיתה מחלוקת בנוגע לזה. מה שנטען אם הבנתי נכון על-ידי מי שהציג את הסקירה, הוא שכאשר מגיעים בוחנים את הצרכים השונים של הרשויות, שהם מאחריות תכנית המתקנים ובאחריות משרד התרבות והספורט, אז בוחנים את הצרכים ובין היתר בתי-ספר שלא מימשו את האחריות שלהם, או לא קיימים בהם מתקנים מסיבות שונות, אז לוקחים את זה בחשבון, כמובן שהמטרה של משרד התרבות והספורט היא להעמיד את המתקנים לרשות הציבור איפה שצריך אותם, אבל אני חושב שבין זה לבין להגיד שזה באחריות משרד התרבות והספורט לתקצב את המתקנים בבתי-הספר זה מאוד רחוק וככל שזה מה שנאמר צריך לתקן את זה, זה לא נכון.

אני רוצה רגע להגיב ברשותך. אני חושב - - -

בבקשה גיא, אני אתן לך באמת את זמן הדיבור שלך כמשרד החינוך.

אמרתי קודם, משרד החינוך בפרוגרמה של בניית בית-ספר מתקצב את מגרשי הספורט, מגרש ומגרשים, הסברתי את זה בהתאם לגודל בית-ספר, הוא מתקצב את מתקני אתלטיקה כמו מסלול לריצה קצרה ובור קפיצה למרחק, והוא דורש בפרוגרמה שהוא מאשר להקמת בית-ספר מגרש פנוי לבניית אולם ספורט בעתיד, כי את האולם משרד החינוך לא מתקצב, את שאר הדברים הוא כן מתקצב וזה מה שאמרתי.

אז רגע, את מגרש הכדורסל כולל הסלים והכל?

את מגרש הכדורסל כולל הסלים, אם זה מגרש ספורט משולב אז את שני מגרשי כדורסל לרוחב.
כדוריד לאורך.

את הקירוי של המגרשים הוא לא - - -

תלוי. אם בית-ספר מאוד גדול - - -

או-קיי, אני רוצה אז להבין, אם אתם מתקצבים את כל המגרשים, ואתם מתקצבים את זה בבניה, וזה מתוכנן בבניה של בתי-ספר, איך הגענו למצב שיש לנו חוסר של 2,000 מגרשים?

אולמות.

2,000 אולמות. כלומר בכל בתי-הספר יש מגרש? אז בכמה מבתי-הספר חסרים מגרשים?

אני חושב שהמצב הוא יותר טוב.

יותר טוב מ-2,000 זה נהדר, השאלה כמה חוסר.

אנחנו יודעים כמה מגרשים ישנם, כמה מהם משרתים בתי-ספר, אפשר - - -

כן, אם אפשר בבקשה להוציא את הנתון.

אני אגיד רגע לגבי מגרשים. אני לעיתים רחוקות מאוד מגיע לבית-ספר שאין מגרש, זה בתי-ספר מאוד ותיקים.

הגעת לבית ג'ן?

אני אומר שהשאלה אם זה בית-ספר חדש או ישן?

אין מגרש משולב בבית ג'ן?

לבית-הספר שאני ניהלתי 1,300 תלמידים, חטיבה וחטיבה עליונה שיחקו בחצר הפנימית של בית-הספר.

השאלה מתי בית-הספר נבנה, אני אומר בשנים רבות...

אני נכנסתי שמה או נכנסנו לשמה ב- 1991.

אני לא יודע להגיד לך אחורה בשנים ההם שאתה מדבר עליהם שהבתי-הספר נבנו. אני אומר לך שכבר הרבה מאוד שנים משרד החינוך לא מאשר אף תכנית של בנית בית-ספר בלי מגרשי ספורט.

אני לא רוצה לבכות על חלב שנשפך. אני רוצה עכשיו שיהיה לי חלב...

אז שניה עוד מעט יתנו לנו את הנתון של כמה מגרשים בעצם חסרים.

יש לנו פשוט בעיה עם הנתון הזה בגלל המיפוי, אז חלק גדול במגרשים אמורים הרי לסמן אם משרת בית-ספר או לא משרת בית-ספר, אז לגבי המגרשים הרבה מהמשבצות הן ריקות אז אנחנו לא יודעים אם כן או לא, אז מהבחינה הזאת אנחנו לא ממש יודעים לומר. גיא אולי - - -

אני רוצה לקבל את רשות הדיבור.

כן, בבקשה.

כי קודם כשהתייחסתי, וזו היתה התייחסות ספציפית לנקודה.

אולי אני רק דקה רוצה להתייחס. אני רוצה להעלות את הסוגיה המגדרית. בתור אבא לשלוש בנות, אפילו נתחיל עם הבגרות, הדרישות המצחיקות שבנים צריכים לרוץ ולעשות ספורט אמיתי, ובנות צריכות לרקוד ולעשות כל מיני...

זה לא נכון. זה לא הדרישות.

טוב, אני יודע שהבנות שלי ששיחקו בנבחרת כדורגל, נעלבו מהציפיות במסגרת הבגרות. אבל לא זאת השאלה, המבחן אין מי שחושב על זה שיש תמהיל שונה קצת לנשים ולהבטיח במיוחד מה שאני שמעתי יש ציבור דתי של נשים. ודבר שאני סתם רוצה לחזק את ידך סימון, אנחנו הולכים לקראת שינוי אקלים, אנשים ירצו להיכנס למים בטמפרטורה גבוהה, ואני מתייחס באמת בקשר להזנחה בציבור הערבי, הכמיהה להגיע לטבול בכנרת רק תלך ותגדל ככל שהטמפרטורה תעלה, אנחנו חייבים להיערך, ואחד הדברים בספורט זה הגדלת יכולת.

תודה. תודה.

דניאל ארץ קדושה, משרד התרבות והספורט. אז רציתי להגיב גם למה שח"כ דוידסון אמר, לתקן ואחר-כך להתייחס לנושא של היום. כשהטוטו חדל מלתקצב את המתקני הספורט ואת הספורט, הסכום שהועבר זה לא הסכום שנקבת, כי זה היה סכום ההתחייבויות. הטוטו הרי התחייב שנים קדימה ולכן ההתחייבויות שלו היו בערך כמיליארד וחצי, הסכום שהוא העביר לאוצר היה בערך שני שליש מהסכום הזה. אני אומר את זה על סמך זה. לכן הוא הכניס את המדינה לחובות, לא לזכויות.

אבל זה מאות מיליונים.

בחובות. המדינה היתה אמורה לממן את הפער שבין ההתחייבויות העתידיות שלו. עכשיו לכן אני מתקן, זה לא כסף, כולם מדקלמים "האוצר לקח כסף", האוצר לא לקח שום דבר הוא דווקא, ואני לא איש האוצר, אני איש משרד התרבות והספורט, והאוצר כל הזמן שבר את הראש איך הוא מממן את הפערים בין ההתחייבויות העתידיות שהיו בהרשאות לבין זה. אז לכן צריך לתקן פעם אחת את האגדה הזאת, והאוצר יודע בטח בוודאי ובוודאות להציג את הנתונים, הם כאלה. עכשיו הנושא היום זה הנושא של הפערים באולמות ספורט בבתי-ספר מוסדות חינוך זה היה הנושא, כל שאר הדברים.

לכן לגבי האולמות אני רוצה לומר בדיוק מה שאמר יואב מאגף התקציבים, משרד התרבות והספורט לא מתקצב באופן מודע אולמות ספורט בבתי-ספר. מי שעושה את זה, מי שמכוונת איפה יוקמו האולמות זאת הרשות המקומית, כשהיא מקבלת הרשאה היא מחליטה איפה. לשמחתנו אנחנו מעודדים אותם להצמיד אותם, להכניס אותם לתוך מוסד חינוך, אבל זאת לא האג'נדה של משרד הספורט זאת צריכה להיות אג'נדה של סדר יום של משרד החינוך. משרד החינוך, ואני אומר בתור אחד שעבר 20 שנה במשרד החינוך, הייתי גם מפקח חינוך גופני, הייתי גם בהנהלת מחוז. משרד החינוך לאורך כל השנים מהקמת המדינה, הנושא הזה של אולמות ספורט לא היה בכלל בחזקה שלו, כבר הוא לא טיפל בזה. מי שבנה בנה, מי שלא לא, הוא לא ראה בזה משהו שהוא כמו שהוא ראה בחדר מורים או בספריה בבית-ספר או חדר מעבדה, ולהגיד שמשרד התרבות והספורט יבנה אולם ספורט לבית-ספר זה בערך כמו להגיד למשרד המדע לבנות את החדר מעבדות, ולהסתדרות המורים לבנות את חדרי המורים. משרד החינוך אחראי על התכנון המושלם של בית-הספר ובתוכו גם את החלל לפעילות גופנית כולל מתקני חצר. ועוד תיקון אחד מנסיון אני יודע, משרד החינוך לא מכוון כסף למתקני חצר, הוא מכיס את זה בפרוגרמה הכללית ב-15 אחוז האחרונים שלו. כלומר הוא לא בא ואומר תבנו, זה, כן לא, נוריד לכם כסף, זה בפרוגרמה הכללית שלו.

מה זאת אומרת?

לא, זה לא נכון, זה לא נכון דניאל. בתקצוב של בית-הספר הוא מתקצב את הפרוגרמה בפרוגרמה הוא מחייב את מגרש הספורט ואת המתקנים שאמרתי. זה נכון שבמידה והוא לא יבנה, הוא גורע את ה-15 אחוז האחרונים.

זה לא קורה בפועל. מנסיוני אומר, אין מתקני אתלטיקה, ואין בורות קפיצה למרחק, ואין שום דבר ממה שהיה בעבר, ואני כילד היה לנו בשנות ה-60, סוף שנות ה-50 תחילת שנות ה-60 בבית-הספר שלי היה בור קפיצה למרחק כדבר מובנה, מתח, מסלול ריצה, נכון היה מיקור קר לא היה אספלט.

אני חושב שאתה לא חי את השטח.

אני לא חי את השטח? טוב.

אני משתתף בוועדת הספורט גם בחברה הערבית, שזה פעם שניה שאני לא רואה אף נציג מהחברה הערבית ואני חושב שזה חשוב. אני חושב שגם זה ח"כ, אני חושב שאתם - - -

עלם, אני מבקשת שניה להמתין ולא להתפרץ, ניתן לו שניה להשלים.

אז לגבי הדברים האלה אני חושב שהשינוי שצריך לעשות זה שינוי בתוך לכיוון משרד החינוך שיקח אחריות על הנושא הזה, כי הפערים - - -

אין לנו פה נציגים ממשרד החינוך? לא הגיעו?

מה זה? הנה, גיא.

גיא פה, נציג משרד החינוך.

הוא המפמ"ר.

והפערים רק גדלים ובאמת צריך להציף את זה פעם אחת. אנחנו כמשרד חשבנו שיש חשיבות לאולמות ספורט בבתי-ספר, אנחנו ביקשנו לקיים שולחן עגול עם משרד החינוך, עם נגב גליל, עם משרד השיכון. אנחנו כרגע פועלים בכיוון הזה כדי שיהי שולחן כזה, אני מקווה מאוד שהאוצר יצטרף אלינו. וכדי שנסתכל...

ומבחינת התכנית שלכם של המתקנים של 2030, איפה זה עומד?

תכנית 2030 כרגע אנחנו מקדמים אותה. היא לא הוכנה סופית, אבל ככל שיוקמו במסגרתה, ויוקמו, אולמות ספורט, כמובן שההרשאה הולכת לרשויות המקומיות - - -

מה אתה יכול כן לספר לנו על התכנית הזו? כלומר מתי?

אני לא יכול לספר עליה, היא כרגע בטיוטות בשלבים די ראשונים, אני לא יכול להגיד משהו עליה.

משהו להערות חברי הכנסת?

על טיוטה כרגע חבר'ה זה כרגע הולך לכיוון - - -

מה המטרה?

המטרה היא להקים מתקנים לעשר השנים הבאות.

מתקנים או אולמות?

בהם גם אולמות.

או-קיי. מה זה הגדרות וקריטריונים לאיך? כמה לתקצב? איפה?

יש שם עקרונות שכרגע הם בטיוטות ואני לא יכול להתייחס אליהם.

מתי זה יפורסם לציבור?

מקווים שבתחילת 2022.

בתחילת 2022.

השולחן שאתם אומרים - - -

רגע אני מבקשת, משה טור פז טרם דיבר והוא ביקש את זכות הדיבור מזמן.

טוב שלום לכולם, בוקר טוב. הדיון הזה בדרך-כלל מגיע באיזשהו שלב לדיון תקציבי. עלות הקמת משאבי ספורט, אל מול תקציב משרד האוצר ומה שיושב בתרבות, בספורט ובחינוך. זה חלק חשוב אבל בעיני לא מספיק. קודם כל, אני רוצה לדבר שניה על איכות המתקנים, כשאנחנו היינו ילדים, אני מדבר כאן על עצמי, אז היה תקן שכבר לא קיים במשרד החינוך של מה שנקרא "אולמות ספורט קטנים". תכנסו לבתי-ספר ישנים עוד תמצאו אותם, ואז היה אולם שהוא לא אולם תקני, 20 על 10, ששימש לא רע את אותם הצרכים של אותם זמנים בשנות, אני גדלתי בשנות ה-70-80 בחיפה ובירושלים, אבל היתה לי הזכות ללמוד באירופה שנה אחת, ואז ראיתי מה זה מתקני ספורט בסטנדרט עולמי שעליהם דיבר ח"כ דוידסון. אתה לומד בבית-ספר שיש לו אולם ספורט, יש לו מגרש כדורגל תיקני ועוד מספר מתקנים שהוא חולק עם רשויות נוספות. אני חושב שכשאנחנו עוסקים במתקני הספורט, הטבלה שהוצגה לנו קודם היא רפרנס, היא נקודת ייחוס. אנחנו חייבים לעסוק בקריאות ספורט, במתקני ספורט רבי תכלית. כמי שעבד ברשות המקומית הגדולה בישראל – בירושלים, רק עירוב שימושים, אין דבר כזה אולם בית-ספר שלא פתוח לציבור ולהיפך, ואני חושב שיש מקום למעורבות גדולה יותר בתקצוב משרדי הממשלה את הקמת מתקני הספורט, כך שבאמת יהיו מסביב לשעון לאורך היממה ולאורך השבוע ושלא ישמשו חלקית.

אני יכול לספר כאן שלפעמים מאבקים עירוניים מביאים לכך שמתקן משמש רק אגודות ספורט או רק בתי-ספר כי לא מצליחים להגיע לעמק השווה. אבל בעיני, גברתי אנחנו ניהלנו כאן בתחילת היום דיון נוסף שלכאורה לא קשור על מוסדות המוכר שאינו רשמי בישראל ועל תקצובם, אבל האמת היא שזה קשור אחד לאחד, כי הנתון שראינו כאן קודם של 1,370 אולמות בית ספריים וציינת את זה קודם, אני רוצה שניה להרחיב על זה. כל נושא בינוי וארגון בתי-הספר בישראל קשור ישירות לדיון הזה, כי אם אישרת הקמת בית-ספר קטן ל-50 תלמידים ולא משנה באיזה מגזר אי שם באיזה מקום בארץ, ברור שלא יהיה לו אולם ספורט. לעומת זאת כשאתה מקים קריות חינוך של יסודי ועל-יסודי צמודים, ולפעמים שלושה ארבעה בתי-ספר צמודים, ואתה בונה לידם מתקן אחד איכותי של ספורט אתה משיג WIN-WIN בהמון מובנים. אנחנו בדרך עוד נדבר על תקצוב בתי-הספר אבל הנה הדיון הזה מתחבר ישירות לקמפוס של ארבעה בתי-ספר שלומדים בו 2,500 תלמידים יש היגיון לבנות מגרש ספורט תקני, אולם ספורט תקני, ועוד ועוד.

בריכה. תגיד בריכה, אל תתבייש.

ובריכה. אבל מה שקורה שמדינת ישראל, משרד החינוך היום מאשר לכל 30 מורים להקים בית-ספר לפי דתם ותפיסתם או אפילו תת תפיסתם, ואז יש לך סמל מוסד שלומדים בו ויש כאלה מאות בישראל, פחות מ-100 תלמידים, ואנחנו נדון על זה שהם לא מקבלים שירותים פדגוגים כראוי, אבל ברור שלא יהיו להם שירותים ספורטיביים ראויים אי אפשר לכל 100 תלמידים בישראל להקים אולם ספורט. כלומר הדיון הזה והדיון הקודם של המוכר שאינו רשמי הם קשורים אחד לשני לחלוטין.

גם בחמ"ד.

נכון, עכשיו מטבע הדברים איפה זה קרה בעיקר? בחמ"ד ובחינוך החרדי. אז הנה מה אנחנו פוגשים - - -

אז אם ככה צריכים התפלגות.

אמת, אמת. ולכן ההתפלגות - - -

לראות איפה ומה החוסר בכל מגזר. כלומר גם התפלגות פריפריאלית אבל גם מגזרית.

עכשיו אני אתן דוגמה הפוכה כדי שבכל זאת יהיה לנו רפרנס חיובי. בשכונת ארמון הנציב בירושלים, ממש מהלך של עשר דקות נסיעה מכאן, הוקמו בשנים האחרונות שני בתי-ספר. בית-ספר תיכון יהודי בצד היהודי של ארמון הנציב ובית-ספר ערבי בצד של מזרח ירושלים. בעבודה יוצאת דופן הוקם שם גם קמפוס עם בריכת שחיה ומתקני ספורט. הקמפוס הזה משרת גם את התיכון היהודי בצד של ארמון הנציב, וגם את התיכון הערבי בצד השני מעבר לכביש, שכונות צור-בכר וג'בל מוכאבר. וזו דוגמא מה המדינה יודעת לעשות כשהיא מחברת, כשהיא מתכננת מראש ומחברת את תכנון הספורט שלה לתכנון החינוך שלה, ואפילו מצב שיהודים וערבים מתאמנים באותם מתקנים. כלומר, הסיפור הזה קשור ישירות למבנה ארגון תקינה והקצאת סמלי מוסד של משרד החינוך. אם אנחנו לא רוצים להיות במצב שרק 25 אחוז מסמלי המוסד בישראל יש להם מתקן בפורט צמוד, אנחנו צריכים לדרוש ריביזיה בתכנון לא רק של אולמות הספורט ומתקני הספורט, אלא של מתקני המוסדות החינוכיים, כי שוב בית-ספר של מאה תלמידים אין הצדקה וגם אין יכולת - - -

לא, הם אמרו שיש סוג של מרחב לכל תלמיד, כלומר הם כן מודדים את זה לפי תלמיד.

כן, אבל שוב אנחנו יכולים לבנות אולם ספורט רב תכליתי. ומגרש פתוח לידו אם יש לנו פה קמפוס עם 1,200 תלמידים, אבל אם יש לנו 100 ילדים, אז מה ניתן להם? עשירית מגרש? זה לא מספיק. זו בדיוק הטענה.

אז קודם כל גיא, אני אשמח גם שתשיב לחלק מהשאלות של חברי הכנסת פה לעניין. וגם לעניין התקצוב עצמו, כלומר מתי אתם מתקצבים, האם זה בתחילת הבניה, האם הם בונים את זה ביחד או האם הם בעצם בונים מתקנים רק לאחר שנבנה בית-ספר, כלומר מה באמת קורה שם?

אני אשיב, אם אני מתחיל ככה בצורה מסודרת, אז קודם כל אני רוצה להגיד שאני נורא שמח על כל מה שנאמר פה, אני מסכים עם הדברים שנאמרו פה כי ברור לכולם שכמפמ"ר חינוך גופני הייתי רוצה שיהיו התנאים הטובים ביותר והתנאים העתידיים הטובים ביותר, ברור שזה גם יגביר את הבריאות וגם יגביר את הספורט התחרותי וכל השאר של בני הנוער ומעבר לכך. אבל כדי להסביר בדיוק עוד פעם על מה מדובר, אני אומר שוב, כל בית-ספר במדינת ישראל שמתכננים אותו המשרד לא מאשר את התקצוב שלו אם בפרוגרמה שמגישים למשרד הדברים האלה לא מופיעים, ואם יש קשיים כאלה ואחרים זה הולך לדיון, כמו - - -

ומתי מעבירים את הכסף?

בדרך-כלל בונים את מתקני הספורט כדי שלא ייהרס. הרי בדרך-כלל בונים בית-ספר בשניים או שלושה שלבים, אז ברוב המקרים אלא אם כן זה כן מתאפשר, בונים את מתקני הספורט לקראת הסוף כי עדיין המשאיות שם עוברות, ובטון ולא רוצים לבנות את זה בהתחלה. זה נכון שבדרך-כלל בית-ספר מתחיל להבנות - - -

אבל לאישור למתקנים עצמו כלומר ההתחייבות לתקציב?

אין חלוקה, מאשרים א הפרוגרמה את התקצוב של בית-הספר כשבתוכו יש את התכנית גם של מתקני הספורט. וכמו שאמרתי קודם, לא מתקצבים אולם ספורט, רק צריכים לשריין שטח לבניה בעתיד. אני מסכים עם זה...

אז תגיד לי, כמה בתי-ספר בצורה חריגה אישרתם בנגיד שנתיים האחרונות להיבנות ללא אותם מתקנים?

לא אישרנו לשום בית-ספר להיבנות ללא מתקנים. אישרנו לפעמים החרגות של גודל מגרש, מגרש על הגג, מגרש בשטח מפולס, מגרש צמוד. אבל עוד פעם, לפעמים בהתחדשות עירונית בעיר מאוד אורבנית - - -

אני לא מדברת על בניה של מגרש בגג או בכל מקום, אלא ספציפית על בתי-ספר שנבנו ללא אותם מגרשים ומתקנים.

אין דבר כזה. לא אישרנו שום בית-ספר כזה, גם כשיש חריג זה מגיע ההחרגה היא בצורך של לעשות את זה במקום, על גג, אבל אין דבר כזה כי בסופו של דבר כל תלמידי בית-הספר לומדים שעתיים חינוך גופני, יש מורים מבית-הספר הם צריכים שיהיה להם איפה לעבוד, להגיד שלעבוד במגרשי חוץ בכל תנאי מזג אויר זה דבר אידיאלי? לא. אבל נכון לרגע זה, משרד החינוך כשהוא בונה בית-ספר הוא מקפיד על העניין הזה של המגרש ומתקני אתלטיקה קלה בסיסיים, והוא לא מתקצב בניית אולם הספורט. עכשיו נכון מה שדני אמר קודם, משרד החינוך הוא לא חלק מהתחום שעוסק בסדרי עדיפויות במה שקשור למתקנים, דרך-אגב יש בקשה כזאת של השרה להכיל נציג משרד החינוך בפורום שקובע סדרי עדיפויות, וזה נכון שמי שבסופו של דבר מקבל את ההחלטות זה בדרך-כלל ראש הרשות או הרשות המקומית, כי היא מבינה שלבנות אולם ספורט שהוא לא קשור לבית-הספר אז בבוקר האולם ריק כי יש איגום משאבים וזה נבנה בצמוד לבית-הספר חוץ מבדרך-כלל היכלי ספורט גדולים שהם בדרך-כלל של קבוצות הכדורסל וכאלה שמתאמנים זרים בוקר, אחר הצהרים ויש שם מספר רמות של מקומות ישיבה.

עכשיו באמת זה נכון שכשהמדינה היתה בחיתוליה, כל בית-ספר נבנה היה בתוך חלל בית-הספר, חלל קראו לזה אולם ספורט, זה היה סוג של אולם ספורט, לפעמים עשה רעש קצת, אבל היה סוג של אולם ספורט 20 על 10, זה לא אולם ספורט תיקני, זה היה שטח שאפשר היה לקיים שם את שיעורי החינוך הגופני, הטקסים הבית-ספריים, מכירים את זה מהעבר. היום בעצם אין שום מענה חוץ מהחלטת ראש רשות, דרך-אגב לא תמיד זה מכספי המדינה, הרבה פעמים זה מכספי פיתוח של שכונה חדשה, אז בדרך-כלל ראשי רשויות מקצים גם לעניין הזה. כלומר לא כל אולמות הספורט זה מכספי המדינה, יש גם מכספים פנימיים. לדוגמה ציין פה מאיר שבלוד הולכים לבנות עכשיו בריכות שחיה, אז גם פה אני מניח שהרשות המקומית מכספי פיתוח של שכונה ודברים נוספים.

הסכמי גג.

הסכמי גג. יפה. אבל אני יותר ממסכים עם כולם שכל בית-ספר שנבנה המעבדת חינוך גופני זה אולם ספורט. זה צריך להיבנות יחד עם בית-הספר.

או-קיי, תודה. אני באמת שניה אתן את זכות הדיבור למאיר אליהו, אני מבינה שאתה יו"ר ועדת המתקנים?

כן. באיגוד מנהלי הספורט ברשויות המקומיות, ואני בהחלט רוצה להציג את הצד של הרשויות המקומיות. בסופו של דבר כל מה שנאמר כאן נופל לפתחה של הרשות המקומית, זה לא משנה מי מתקצב את זה משרד החינוך או משרד הספורט, בסוף הרשות המקומית היא זו שמקימה וזו שמתפעלת. קיים חוסר עצום במתקני ספורט זה ידוע, אבל הבעיה מאחר והנושא הוא מתקנים במוסדות חינוך, עד היום פועלים שני המשרדים, משרד החינוך בנפרד ומשרד התרבות והספורט שמתקצב את המתקנים בנפרד, ולדעתי פה מתחילה הבעיה. נבנים בתי-ספר כאשר הבינוי של מתקני הספורט זה סוג של פריבילגיה.

ילד חורג.

בדיוק. נשאר תקציב או אין תקציב, נשאר מקום אז דוחפים מגרש.

אבל איך אתה מסביר את זה אל מול העדכונים של משרד החינוך? שבהם הם אומרים כל בית-ספר שנבנה יש לו תקציב מאושר למתקני ספורט. מגרש כדורסל, כדורגל.

כן, אבל זה לא נגמר במגרשי ספורט. מה זה מגרש ספורט? מקימים מגרש חיצוני, אני יכול להגיד לך שאותו מגרש חיצוני מקימים אותו ללא תאורה אחר הצהריים, ואז מה קורה? היום בשעה 16:30 כבר חשכה, המגרש הזה כבר לא שמיש. אז אנחנו מבינים שאותו ילד שלומד בבית-ספר רוצה אחר הצהריים להגיע לחוגים, או להגיע סתם לשחק קצת עם ההורים, הוא לא יכול כבר לשחק כי הקימו את המגרש ללא תאורה. גם כשנבנים אולמות ספורט, נבנים לא תקניים ונגע בזה חבר הכנסת והוא צודק ב-100 אחוז. יש פה ראיה מאוד מצומצמת, חייבת להיות פה ראיה מערכתית ושילוב של שני המשרדים, גם של משרד הספורט וגם של משרד החינוך, להתחיל לתקצב פה מתקנים בבתי-ספר. אני יכול להגיד לכם שהבעיה הולכת ומחמירה כי לרשויות אין קרקע פנויה היום. אתם צריכים להבין, יש רשויות שרוצים להקים אולמות ספורט, רוצים להקים אצטדיונים, רוצים להקים מתקנים, אין קרקע פנויה. יש לי שכונות בלוד שאני רוצה להקים שם אולם ספורט, אין לי איפה לבנות. לכן, המשמעות של להקים אולם היום, מתקן ספורט בתוך בתי-הספר או צמוד בתי-ספר היא קריטית, היא קריטית לרשות, היא קריטית לבתי-הספר, תראו בסופו של דבר הכל מתחיל ונגמר בבתי-הספר. הספורט אם אנחנו רוצים באמת להעצים ולעצב את הספורטאי זה מתחיל בבית-ספר ככל שיהיו מתקנים ראויים ומתאימים אז יגדלו פה ספורטאים. האולמות ספורט שלא נבנים כאן הם לא רק נוגעים לפעילות העממית של הבתי-ספר, היא קריטית גם לפעילות התחרותית. אז זה כן מתקצב משרד הספורט, ושוב גם בכל רשות, אני לא יודע אם אתם יודעים, יש איזושהי הקצאה של מספר אולמות שהיא יכולה לבנות במהלך תקופה. אז ללוד יש למשל הראשה של שלושה אולמות, בנינו מתוכה שניים, נשאר אחד. יש רשויות שאין להן, והרשויות החלשות שאין להן, אז ברור לכם - - -

אבל מאיר, זה נשמע לפי הדברים שלך חשוב שיבינו, הרשאה זה לא אומר שהרשות מקבלת 100 אחוז מהתקציב של הבניה. יש פה מאצ'ינג ולפי הדרגת למ"ס, ויש מלא עיריות שאין להן את הכסף למאצ'ינג אפילו.

אז מה קורה? הפערים בין הרשויות החזקות לבין הרשויות החלשות הולכים וגדלים.

נכון.

רעננה, לא צריכים את הטוטו ולא צריכים משרד החינוך הם מסוגלים לבנות...

גם תל-אביב לא.

והרצליה ובכל - - -

גם בית ג'ן לא צריכה.

יכול להיות, לא מכיר. אבל ברור לנו שרשויות חלשות, הם אם הן לא יקבלו תקציבים גדולים אז הן לא יוכלו להקים את המתקני ספורט. תזכרו שבסופו של דבר זה גם נופל, על הרשות נופלת האחזקה של המתקן. זה תקנים, זה כח-אדם, זו אופרציה שלמה. אז מפה אנחנו מבינים שהבינוי במוסדות חינוך, לאור העובדה שקרקע פנויה זמינה היום לרשויות המקומיות כמעט ואין, צריך לקחת את זה בחשבון זה הופך להיות קריטי. טוב אני לא רוצה לחזור על דברים שכבר נאמרו - - -

לגבי הנושא של האחזקה, הייתי מבקש מאסף הממ"מ, לקבל נתונים אם אפשר לקבל אותם, דרך משרד הספורט, כמה אולמות יש במדינת ישראל, אולמות או מתקני ספורט שהם הקימו אותם והם לא פעילים בגלל רמת התחזוקה הירודה או אין כסף לשפת אותם ולהפוך אותם לפעילים.

יש לנו את זה. כתוב פה כמה לא שמישים.

יש לנו דבר כזה?

כן, כן הנה בטבלה השניה לדעתי.

כמה יש לנו? הרבה?

אני יכול להגיד לך מהזכרון. מתוך כ-9,000 מתקני ספורט בישראל, כ-300 לא תקינים.

אפשר לשאול שאלה? כשאני עליתי ארצה בשנות ה-80 היה מיזם שעולה מדרום אפריקה, מגרשי טניס בישראל. האם מישהו מנסה באופן מאורגן לגייס את התורמים הפילנתרופים?

אני מתנצלת אנחנו צריכים לסיים, אני רוצה לתת אולי באמת לעלם, נציג מהמגזר הערבי משום שבאמת לא היו לנו דוברים מהמגזר, אם אתה רוצה ממש ככה בשתי דקות סיכום?

קודם כל תודה על ההזדמנות שנתת לי, אני מעריך מאוד מה שאומרים ח"כ וגם החבר'ה שפה ממשרד החינוך, משרד הספורט. אבל אני חושב שצריך לחיות את השטח, ואם אנחנו עושים מחקרים לעומק, ואני מעודד את מה שהוא אומר שהרשויות המוניציפליות אין להן שום פתרון. אני אתן דוגמה פשוטה, יש לאיזה ישוב נקרא ג'דידה מכר, לא נדבר על סאג'ור שאני בן של סאג'ור. ג'דידה מכר, שם יש תכנית של קרית ספורט פשוט "קול קורא" לאולם כדורסל, "קול קורא" למגרש כדורגל, "קול קורא" למירוץ ההיקפי הזה. פשוט חסר אונים, יש פה מתוך התכנית הזאת של 30,000,000 יש לנו רק 3,000,000 ש"ח. עכשיו הוא אומר, אני שומע אותו גם, תקשיבו אני מחכה ל"קולות קוראים" עד שיגיע ה"קול הקורא" השני מסתיים ה"קול הקורא" הראשון. ככה קורה בטייבה שפתאום משרד הספורט החליט שהתקציב עבר התאריך שלו פג תוקף, אז ביטלו לו את התקציב והוא היה באמצע הבניה, ועוד אינספור דוגמאות.

אני שיחקתי כדורסל בילדותי, הייתי משחק ברחוב. הלכתי ונרשמתי בכרמיאל כי אבא שלי יכול היה לרשום אותי שם. היינו משחקים ברחוב כדורגל, עד היום בסאג'ור אין מענה לילדים. עכשיו בוא נחשוב לרגע, שאם אנחנו מתחילים את הספורט על-פי מחקרים אירופאים, מתחילים את הספורט מגיל 0, מגיל הרך ומתחילים לעלות בסולם הדרגות בסולם המדרגות עם הספורט ואורח חיים בריא, אני חושב שגם האלימות נמנעת דרך הדבר הזה. ואם אני מדבר על נושא של הטניס, תודה שהזכרת, אני מנהל תחום מרכזי הטניס, מנהל תחום החברה הערבית מרכזי הטניס בישראל. יש למרכז טניס 17 מתקנים בארץ, אף פעם לא בא מישהו והתעניין במרכזי הטניס חוץ מיו"ר הועדה. למה? כי היא בסופו של דבר אנחנו חושפים אותה ל-63 תכניות קהילה שלא נתמכים על-ידי תקציב מהמדינה.

רק לסיכום, מילת סיכום כי אנחנו צריכים לסיים.

או-קיי. מה שאני חושב שאנחנו צריכים לבחון את השטח. ותודה רבה שאתה אומר את האמת, אני מאוד מעריך את זה, נשטח זועק למתקני ספורט. תודה.

אני מתנצלת אנחנו חייבים לנעול משום שהמליאה נפתחת, אבל אני חייבת לסכם בכמה מילים. הדיון הזה מאוד חשוב, אנחנו נקיים פה דיון המשך אני רוצה לסכם את זה בדברים האלה, קודם כל תודה רבה לכל מי שהגיע, אנחנו יודעים שבסופו של דבר גם הנציגים של הממשלה יש להם מטרה אחת וזה לדאוג לספורט בישראל. אנחנו פה כוועדה, תאמינו לי אנחנו רוצים לעזור לכם. אנחנו באמת רוצים לעזור לכם למצוא את הדרך הכי טובה למען אזרחי ישראל, ותאמינו לי גם מלחמות שצריך לעשות על תקציבים אנחנו גם יכולים לעשות אותן. אנחנו צריכים להבין לעומק איפה אנחנו נתקלים בבעיות, ואיפה הדברים לא עובדים כשורה.

אז ככה קודם כל הועדה קובעת כי יש לתעדף בתקציב בקריטריונים לרשויות שהתחייבו לבנות אולמות בבתי-ספר. כלומר כשאתם מתעדפים לאיזה רשות להעביר את התקציבים לבניית אולמות, אנחנו מבקשים שתתעדפו את אותן רשויות שהתחייבו לבנות את אותם אולמות בבתי-הספר משום שיש לנו מחסור של 2,000. הוועדה מבקשת מכם תכנית לוועדה הבאה איך אנחנו מצמצמים את הפערים האלו ב- 2,000 בתי-הספר. אם תביאו לי רשימה של בתי-הספר קטנים כפי שאמר ח"כ משה טורפז, שכל 2,000 בתי-הספר הם בתי-ספר קטנים, אני אגיד לך אתם יודעים מה 100 תלמידים בסדר, תבנו לה עירוני וכו'. אתם חייבים להביא לנו תכנית איך אתם רוצים לצמצם ולהתחיל באמת ממצב של 2,000 אולמות שחסרים, לצמצם את הפער הזה. אנחנו רוצים לראות את זה. הוועדה מבקשת שלקראת פרסום הטיוטה לתקציב מתקנים 2030 המשרד יגיע לוועדה על-מנת להציג בפני חברי הכנסת את התכנית. על-מנת שנוכל להעיר גם הערות על הטיוטה. אני מבקשת מיו"ר ועדת המשנה לתקציב הספורט, ח"כ סימון דוידסון, אני רוצה להטיל עליך עוד משימה, לגבש רשימת צרכים למתקני ספורט ומתקנים עירוניים, כלומר גם בבתי-הספר וגם למתקנים העירוניים. אם משרד החינוך צריך לתקצב גם תאורה. אני לא יודעת אנחנו לא מכירים את זה.

יש בקרן המתקנים גם תאורה. באגף המתקנים.

אני רוצה, אבל באגף המתקנים אבל לא משרד החינוך לא מתקצב את זה ואז הם באים ואומרים שיש מגרשים. אז אני רוצה להבין מה הם הצרכים של המגרשים, של הבריכות. איך אנחנו אחר-כך פה, קודם כל אני מבקשת להוסיף עוד באמת חודש לעבודת הוועדה לועדת המשנה, אני מניחה שנשאיר אותה כבר פתוחה עד לסוף המושב, כי אני רוצה שתגבש לנו למליאה את העמדה מה בית-בספר צריך. מה הוא צריך, מה המצב האולטימטיבי שכל בית-ספר צריך שיהיה בו, או-קיי? ואז אנחנו נמצא את הדרך איך להעביר את זה בין משרד התרבות למשרד החינוך, המלצות, דרישות, קריטריונים, כדי להגיד להם חבר'ה אתם חייבים לתקצב את זה. זה המינימום, זה רף המינימום. אני מבקשת שתקיימו דיונים עם הגורמים המקצועיים, עם מחלקות החינוך העירוניות כדי להבין מה הם הצרכים בשטח, להעביר את זה אלינו וביחד נגבש את העמדה מה להעביר למשרד הספורט ומשרד החינוך כדי שנוכל לבנות מתקנים טובים, איכותיים כדי שלא נצא מידי חובה.

אני רוצה לבקש לעשות דיון בנושא הזה לחברה הדרוזית. דיון מיוחד.

אז אנחנו נדון בזה בדיון ההמשך, אתה צודק ח"כ עלי סלאלחה, אנחנו נדון בזה בדיון ההמשך. קודם כל מה שאנחנו מבקשים לדיון ההמשך, הוועדה מבקשת מהממ"מ אנחנו רוצים השוואה רשותית על-פי רשויות מקומיות של כמה מתקנים יש, כמה מגרשים, אילו מתקנים וכמה מתקנים גם לא שמישים על-פי השוואה, ניתן לכם רשימה של ערים בניהן תל-אביב, מודיעין, חיפה, באר-שבע, נוף-הגליל, כרמיאל, טבריה, ירושלים, אילת, ירוחם, אשקלון, בקעת הירדן, דרום השרון, שפרעם, סחנין, טייבה, כפר-סבא, בית-ג'ן, אם יש עוד ערים שאתם חושבים שלצורך השוואה כדי שנבין בין ערים גדולות, הפערים, בין התקצובים, ההשלמות בערים האלה - - -

דליית אל כרמל, עוספיא.

אז דליית אל כרמל ועוספיא. אם יש עוד רשויות שאתם חושבים שחשוב.

מע'אר.

אז להעביר אלינו כדי שנעביר לממ"מ, כדי שנוכל לפתוח את הדיון הבא בהשוואה. איזה רשויות לא מצליחות להחזיק את המתקנים, איפה יש פערים בין הרשות שלא מסוגלת לתת את המאצ'ינג ובגלל זה היא גם לא מבקשת כי היא גם לא מסוגלת לעמוד בזה, מה הכמות ואיכות המתקנים שיש בערים במרכז ובין ערי הפריפריה, או רשויות חזקות לרשויות חלשות. אלה הדברים שאנחנו מבקשים לדיון הבא. הדיון הבא אנחנו נקיים אותו לאחר שיו"ר ועדת המשנה יסיים את הדיונים הספציפיים בוועדה הזו ואנחנו נקבע אותו ביחד בשיתוף פעולה. תודה רבה לכל מי שהגיע, אני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05.