פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



10
ועדת החינוך, התרבות והספורט
10/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 48
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, ו' בכסלו התשפ"ב (10 בנובמבר 2021), שעה 9:00

דיון מהיר בנושא פגיעה דרמטית בכ-78,000 תלמידים בחינוך היסודי מהאוכלוסיות החלשות ביותר

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
משה טור פז
עלי סלאלחה
מאיר פרוש

איתמר בן גביר
אורית מלכה סטרוק
שלמה קרעי

לירן שפיגל - עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי ראמ"ה, משרד החינוך

שמואל שטח - מנכ"ל נאמני תורה ועבודה

אתי דנן

הדר שקד כרמלי- חבר תרגומים














דיון מהיר בנושא פגיעה דרמטית בכ-78,000 תלמידים בחינוך היסודי מהאוכלוסיות החלשות ביותר, של ח"כ שלמה קרעי, יעקב אשר, איתמר בן גביר, אחמד טיבי (מס' 38).

אני שמחה לפתוח את ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת. אנחנו בפעם הקודמת לא הספקנו רק לסכם את אותו דיון חשוב על בתי הספר המוכשרים. אני רוצה לסכם את הדברים אבל מכיוון שהגיעו חברי הכנסת אנחנו אמנם נמצאים בסד זמנים מאוד מאוד קצר, אז אני מבקשת שאולי רק חברי הכנסת המציעים בעצם יוכלו לומר מילת סיכום משום שלא היה לנו זמן. אתה ניתן לך הזמן הקודם אז רק באמת ככה במשפט בשביל הפרוטוקול, ח"כ אימאן חטיב, בן גביר גם אתה ביקשת את ההצעה. אז שלושתם יסכמו.

אני מבין שאת בעיקר מסכמת את הדיון.

את הדיון שהיה לפני כן.

וייקבע דיון לפעם אחרת.

בדיוק.

טוב במשפט אחד אני אגיד. גברתי יו"ר, תודה על הנחישות שלך ועל זה שאת דואגת באמת שהדברים יהיו יתנהלו כמו שצריך בדיון הזה, דיון מעמיק. הנושא הזה הוא בנפשנו. לא יתכן שיהיה מצב שבו ילדים יהיו בתת-תנאים, בתת-תקצוב ויפגעו מבחינת שוויון ההזדמנויות שלהם בחינוך מבחינת התנאים שבהם הם לומדים בגלל שההורים שלהם בחרו להם דרך חינוך מסוימת. הזכרנו דבר אחד ואני רוצה שהוא גם יכנס לסיכום שלך אם תוכלי, את הנושא הזה של גני הילדים של החינוך המיוחד המוכר שאינו רשמי שהזכרנו את זה במשפט אחד אבל זה מאבק שאנחנו מנהלים פה כבר כמה שנים, הוא עוד לא הגיע לפתרון.. הוא הגיע לפתרון אבל הפתרון לא מיושם. פה זה הרבה יותר קל צריך להיות, רק לנהל מעקב שהדבר הזה קורה. החינוך המיוחד המוכר שאינו רשמי, גני הילדים היו צריכים להתחיל את השנה הזו עם תנאים שווים לגמרי לרשמי, ואיכשהו לא היו הדרכות, כן היו הדרכות... יש ויכוחים בין משרד החינוך לעמותות שמפעילות את אותם גני הילדים, ובינתיים זה מתגלגל ולא הגיע לפתרון אז אם את כבר עוקבת אחרי הנושא הזה אז אני חושב שזה לא פחות חשוב גם להכניס.

בסדר גמור, אני אתייחס לזה גם. חה"כ חטיב.

בוקר טוב לכולם. אני גם מברכת באמת על הנחישות לסיים את הסוגיה הזאת ואני מקווה שבקרוב באמת אנחנו נצליח לראות שכל הילדים שלנו בכל מקום, בכל מסגרת כלשהי זוכים לאותו תקצוב, לאותו תוכן של לימודים. והעיקרון של חלוקת המשאבים יהיה עיקרון שווה לכולם ואחיד, ובעצם לא נפלה ילדים בגלל שהם שייכים למקום זה או לזרם זה או זרם אחר. אז העיקרון של חינוך שווה לכולם זה הוא שצריך לכוון את כולנו. מדובר כאן בעשרות אלפי תלמידים שבעצם יש להם זכות בסיסית כמו כולם. אז נשמח שהסוגיה הזאת תבוא על פתרונה כבר בשנה הזאת.

תודה רבה. תודה, חה"כ בן גביר.

מצטרף לדברי חבריי וכמובן מודה לך על הדיון ועל הנחישות על מה שהיה כאן בדיון הקודם. הדברים עלו והיו מאוד ברורים ומאוד מפורשים, כמו שאת לא נתת להם באמת להתחמק, הדברים כאן צפו על פני השטח. יש כאן במדינת ישראל הפליה. הפליה בוטה, הפליה קשה והפליה שפוגעת בעשרות אלפי תלמידים ובמאות אלפי משפחות. ובנושא הזה אני באמת, שלחת אותם לעשות שיעורי בית, אני מקווה שהלו"ז יהיה לו"ז מאוד מצומצם, כי כל רגע שאנחנו כרגע מדברים כאן ויושבים, בזמן הזה מפלים ילדים. בזמן הזה מקפחים ילדים כפי שבית המשפט העליון אמר לא פעם ולא פעמיים "ההפליה היא אם כל חטאת, אין לך..." זה השופט ברק ציטט פעם "... אין לך גורם הרסני יותר מאשר בניה ובנותיה של החברה הישראלית שמרגישים תחושה של קיפוח...", קיפוח זו אחת התחושות הכי קשות שיכולות להיות. ואני מאמין ובטוח שגברתי תקצוב כאן לו"ז צפוף כדי שהדברים האלה יפתרו בהקדם.

תודה רבה. חה"כ פרוש גם אתה היית מחברי הכנסת המציעים.

אני מתנצל אם אני לא בקיא בכל מה שהתקדמנו עד עכשיו, הייתי בדיון הראשון שהיה, ומברכים אותך אז אני הייתי רוצה גם להצטרף לברכות, אני צריך לדעת מה הם הסיכויים עד עכשיו? זאת אומרת המשרד שמע, השמענו טענות ואז צריכים לתת לנו איזושהי תמונה.

אז בגלל שלא הספקנו לסכם את הדיון הקודם, מה שאנחנו עושים כרגע זה ממש מילות סיכום, משום שלא ניתן לכל חברי הכנסת לומר את מילות הסיכום. אני מסכמת את הדיון ואז אנחנו שולחים אותם למעשה עם משימות על מנת לחזור אלינו לדיון המשך עם התשובות שאותן לא קיבלנו.

אז גם על הדברים הספציפיים שאת התעקשת לדעת עדיין לא החזירו לנו?

כי לא סיכמתי את הדיון. נגמר לנו הזמן.

השאלה אם המשרד קלט את כל השאלות?

אז אני אחזור על רובן, מה שזכור לי למרות שעבר מעט זמן. אני אתן גם לחברי הכנסת שטרחו ובאמת הגיעו, אבל באמת ככה בקצרה מילת סיכום.

כולנו תומכים בזה. המשך של דיאלוג רב שנים שלי.

כן, תודה. חה"כ משה טור פז.

כן, אני רוצה לומר כאן, אני חושב שהדרישה העקרונית ש- 78,000 תלמידים יתוקצבו בצורה ראויה, היא בקשה מוצדקת, היא דרישה ראויה. בעיני הדיון כאן וזו גם הסיבה בעיני שהנושא תקוע כל-כך הרבה שנים, היא בגלל שהתיקון כאן הוא תיקון רחב יותר שנובע בעצם ממערכת היחסים בין הרשמי למוכר שאינו רשמי, שהיא מערכת יחסים שלא מגזרית אלא היא בירוקרטית אבל היא בסוף פוגשת את התחרות בתחום החינוך בתוך העולם הפנים מגזרי, כל מגזר כשלעצמו. ולכן היום יחסי הרשמי והמוכר שאינו רשמי הם לא יחסים שווים וזה הולך לשני הצדדים, יש מקומות מסוימים שיש יתרון למוכשר ויש מקומות אחרים שבהם לרשמי יש יתרון.

אני חושב שמערכת החינוך בישראל היה עדיף לו הייתה מנוהלת כולה כמוכר שאינו רשמי, עם תקצוב אחיד, אבל כמוכר שאינו רשמי, זה הרבה יותר נכון זה שוק חופשי, תחרותי, זה לא היה מוריד מאחריות המדינה אלא זה היה מביא לכך שבתוך כל מקום היו הרבה מהעיוותים היום שנובעים משוק שהוא כאמור לא מאוזן בירוקרטית, היו נפתרים. לכן העבודה שיידרש פה לעשות משרד החינוך היא הרבה יותר גדולה. היא לא להעלות סעיף תקציבי וזהו, יכול להיות שלחלק מהאנשים זה מה שהם רוצים אולי גם זה חלק מהסיבה לפניה הזו, אבל בעיני יש פה דיון הרבה יותר רחב. כאמור אני הולך הרבה יותר קדימה וסבור שבכלל התיקון צריך להיות לטובת המוכר שאינו רשמי, אבל זה דורש כל מיני תיקונים באיך המדינה מנהלת את החינוך שלה ולא תיקון נקודתי. אני אומר כאן שהסוגיה הזו לא נפרדת מסוגיה אחרת שהובאה לוועדה וגם קיבלנו פניה אליה של בתי ספר קטנים. כי בסופו של דבר בתי ספר קטנים הם היום פגיעה משמעותית באיכות החינוך שילדים מקבלים, הם מגדילים את עלויות החינוך גם של ההורים שמשלמים תשלומי הורים מופרזים, וגם של המדינה. וזה גם כן דיון שכרוך ישירות בדיון הזה. תודה רבה.

תודה רבה. חה"כ סטרוק.

אני רוצה רק לשאול, מאיפה המספר הזה 78,000 תלמידים במוכשר?

הממ"מ.

לא זה מהתקציב זה מופיע בתקציב.

אני חושב שמדובר על כפל כפליים.

מדובר רק על המוכר שאינו רשמי מחוץ לרשתות החינוך החרדיות.

נכון. החינוך העצמאי וממ"ד החינוך התורני יש לו מעמד בפני עצמו.

עדיין אני חושב שזה יותר.

זה הנתונים שהממ"מ הביא. בבקשה חה"כ סטרוק.

טוב אז קודם כל אני גם כן מאוד מודה לך שרן על הניהול של הדיון הזה בצורה רצינית וראויה. אני יודעת שיש לך המון נושאים על הראש בוועדה ואני מאוד מבקשת שהנושא הזה לא יזנח משום שבעצם עיניהם של תלמידים והוריהם נשואות אלייך וכל יום שהנושא הזה לא מטופל, ואני יודעת שהוא לא התחיל בקדנציה שלך, אבל כל יום שהוא לא מטופל זה עוול, זה סבל לילדים, זה סבל למשפחות, זה סבל גם למורים שצריכים ללמד בתנאים שאינם ראויים ואני מבקשת שהסבל הזה יהיה לנגד עינייך בקביעת סדר עדיפויות שלך בוועדה וגם בשיח שלך מול הגורמים הממשלתיים שבאמת יביאו תשובות ויאפשרו סוף-סוף שוויון זכויות אלמנטרי לילדים האלה.

תודה. תודה רבה על הדברים. חה"כ עלי סלאלחה.

טוב אני מצטרף למה שאמרה חה"כ אימאן חטיב. היא תמצתה את זה נדמה לי בצורה הטובה ביותר. ילד זה ילד, הוא לא אשם שהוא נמצא בזרם זה או זרם אחר, מדינת ישראל אחראית וצריכה להיות אחראית לכל ילדי ישראל שיקבלו את כל מה שמגיע להם ללא הבדל ולכן אני חושב שכל המוסדות שקמו במדינת ישראל, בחינוך או באחרים, מדינת ישראל נתנה להם את הגושפנקא ואם הם קיימים, אז הם צריכים לקבל בדיוק מה שמקבל כל ילד אחר. ואני אומר גם אנחנו צריכים להשוות את החברה הערבית, החברה הדרוזית ושכולנו נקבל אותו הדבר בכל תחומי החיים. תודה.

תודה רבה לך חה"כ עלי סלאלחה. או-קיי ואני רוצה לסכם את הדיון.

יהיה מקום לדוברים?

לא אנחנו מסכמים פשוט את הדיון היום. אני אומר ככה, קודם כל אנחנו, הועדה קובעת כי יש להגדיר קודם כל קריטריונים פדגוגיים מדידים שיקבעו את גובה התקצוב למוסד מוכשר, תקצוב על בסיס מצב סוציו-אקונומי בלבד אינו מבטיח חינוך איכותי בצורה שוויונית. עלה פה העניין שבאמת משרד החינוך מתקצב אך ורק לפי מצב סוציו-אקונומי, כלומר לפי זה הוא קובע את גובה התקצוב שלהם.

זה מה שהם אמרו.

זה מה שהם אמרו. ולכן המדד הזה מבחינתנו הוא לא מקובל. אנחנו לא חושבים שהוא באמת מודד את יכולת החינוך, איכות המוסד, או השיקולים שבהם המשרד צריך בצם לבוא ולתקצב את אותו המוסד. ולכן דבר ראשון שאנחנו באמת מבקשים ואומרים גם למשרד החינוך, הוא שצריך לקבוע מדדים פדגוגיים. ממש ככה, כדי שנוכל לקבוע את זה על-פי איכות החינוך שנמצא שם, בין אם יחליטו לעשות מבחנים וכו'. משרדי הממשלה או משרד החינוך אמר כי הממשלה הצהירה שהיא מתעדפת את המוכשר שנמצא באותן רשתות רשמיות, מוכרות, שתי רשתות החינוך החרדיות, יותר מאשר את הרשתות האחרות. הועדה מבקשת קודם כל ממשרד החינוך לשקול מחדש את עניין התעדוף הזה. אנחנו מבקשים לדווח לנו מדוע היום משרד החינוך מסבסד באופן מלא רק שתי רשתות חינוך ומפלה לרעה את האחרות. כי הממשלה התחלפה, התעדופים התחלפו, השתנו, ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מייצרים מצב שוויוני יותר, הוגן יותר, שבו אנחנו מאפשרים גם לבתי הספר המוכשרים לפרוח. בסופו של דבר אנחנו רוצים לאפשר מקסימום בחירה להורים איך לחנך את הילדים שלהם.

ולהרוג את החינוך הציבורי.

לא. ממש לא להרוג אותו. בדיוק ההפך.

אתם שולחים את הילדים האתיופים לבית ספר?

סליחה, קודם כל אני מבקשת לא להתפרץ בוועדת החינוך בכל זאת.

מה יש לך בעיה עם ילדים אתיופים? מה זה האמירה הגזענית הזאת?

אתה יש לך בעיה כי הילדים שלך לא לומדים שם.

אני ביקשתי לא להתפרץ. אני קודם כל אומר ככה, יכול להיות שיש מקומות שבהם אותם מוסדות במוכשר הם באיכות ירודה ולא טובה. ולכן המדד לא אמור להיות סוציו-אקונומי, הוא צריך להיות מדד פדגוגי. אם אותם ילדים מקבלים חינוך איכותי וטוב, וההורים בוחרים לשלוח אותם לאותו מוסד חינוך, כן הם צריכים לקבל תקצוב לא פחות משתי המוסדות הרשמיים, וההפך, זה רק ישפר את החינוך הציבורי. למה? כי זה מייצר תחרות, וכאשר הם ייצרו חינוך איכותי יותר וטוב יותר, שיתחרה בחינוך הציבורי, ככה תהיה שאיפה גם לחינוך הציבורי לשפר את אותם מוסדות, למנהלים תהיה מוטיבציה לשפר אותו. אז זו קביעה שלנו כחברי הכנסת בועדה. ועם כל הכבוד אני מבקשת לא להתפרץ, זה סיכום הדברים. יהיה דיון נוסף, אני אתן לכולם את זכות הדיבור, אני יודעת שזה דיון מאוד טעון, יש פה המון דברים והיסטוריה וכו', אבל בסופו של דבר מתוך הדיון אלה דברים שיצאו, מתוך בקשותיהן של חברי הכנסת.

עכשיו, קודם כל הועדה תקיים דיון המשך על המוסדות המוכרים שאינם רשמיים בעוד כחודשיים. אנחנו מבקשים שמשרד החינוך יערך בהתאם עם תשובות כמו שצריך לקראת הדיון. אני מבקשת שבישיבת הממשלה הבאה ידונו בעניין ההצהרה של תעדוף רשמי של שתי הרשתות המוכרות לעומת כל הרשתות האחרות כל המוסדות האחרים של המוכרים שאינם רשמיים. יש ממשלה חדשה והיא צריכה לבחון את הנושא הזה לעומק. אני לא מצפה לקבל תשובה מיידית, אבל צריך להעלות את זה על סדר יומה, והיא צריכה לבוא ולקבוע מדיניות, על-פי דעת ועדת החינוך, מדיניות חדשה. ככה, הועדה מבקשת ממשרד החינוך לתת הארכה להגשת מסמכים לבתי הספר הכנסייתיים על מנת לסייע להם, וקובעת כי יש למנות רכז או מפקח מחוז במשרד החינוך על בתי הספר הכנסייתיים. לא יכול להיות שלכל מחוז לכל מגזר יש מפקח במשרד החינוך, מישהו שאחרי על בתי הספר ורק על בתי הספר הכנסייתיים אין. אז זו גם דרישה של הועדה.

מה עם בתי ספר אחרים?

יש להם מרכז. יש גם לדרוזים וגם למוסלמים, לערבים. יש ממש מחוז שלם.

לבתי ספר המוכשרים?

כן. זה לא מוכשרים. לבתי ספר הנוצריים אין בתי ספר רגילים. זה רק בתי ספר מוכשרים, ולכן אין להם מפקח. בכל בתי הספר האחרים מכל המגזרים השונים, יש רכזים במשרד החינוך שאליהם אפשר לפנות ספציפית לאותו מגזר. עכשיו בין אם זה מוכשרים, בין אם זה ציבוריים רגילים, אבל להם אין ולכן זה חובה לעשות את זה. אני לא יודעת למה התעכבו עם זה עד עכשיו. אז זו גם כן דרישה של הועדה. לעניין גני הילדים, הועדה מבקשת בכתב ממשרד החינוך מענה מדוע טרם הועבר התקציב כפי שנאמר או כפי שהובטח לגני הילדים המוכשרים? אנחנו מבקשים את זה גם כן בכתב בתוך שלושה שבועות גג, תשובה עניינית לעניין הזה כדי שנוכל גם לטפל בזה אישית.

החינוך המיוחד. גני הילדים של החינוך המיוחד במוכר שאינו רשמי. שיתנו נתונים גברתי היו"ר.

או-קיי. אני רשמי לי בועדה הקודמת מספר דברים, אני אנסה שחזר את זה משום שנדרשו לנו המון נתונים שלא קיבלנו. אז קודם כל אנחנו רוצים להבין מה היקף השעות של המוסדות במוכשרים שאותם הם מתקצבים, ומה עלות השעה? כי בסוף זה מתרכז לשם. אנחנו רוצים השוואה בין לקחת מבית ספר רגיל, ממשלתי, ציבורי, ומספר בתי ספר מוכשרים ניקח מהמגזר הערבי, מהמגזר החרדי ומהמגזר החילוני, נקרא לזה בתי הספר הייחודיים.

ציונות הדתית.

והציונות הדתית, ולעשות השוואה. לקחת שם, קודם כל לעשות חלוקה לבתי ספר יסודיים, חטיבות ותיכונים בנפרד. ולקחת שם מורה מכל בית ספר באותו ותק, אז קודם כל נתחיל עם מורה מתחיל, נגיד שנה של ותק, כלומר שזה מורה מתחיל, שיהיה שווה בשווה, או-קיי? ואז מורה ותיק, בואו נקרא לזה נגיד 15 שנה במערכת, ומורה.. כלומר לעשות את זה בשלוש דרגות- צעיר, בינוני ולקראת הפנסיה. ולתת לנו תשובות בקשר לעלות השעה, כמה יוצא השכר השעתי שלו בבית ספר כזה ובבית ספר אחר, וכמובן החלוקה של יסודי, חטיבה ותיכון.

אבל יש מרכיבים אחרים.

אני רוצה השוואה, להבין כמה המורים מרוויחים.

יש מרכיבים אחרים שמשפיעים על השכר של המורה או המנהל. לדוגמה השתלמויות, דרגת תואר שני, תואר שלישי - - -

כן אבל אנחנו רוצים להשוות באותה רמת השכלה ובאותה רמת ותק. לנו נאמר שאלה שני המדדים העיקריים לתקצוב, משום שהם לא כלולים בתוך ההסכמים אז אני רוצה לקבל את ההשוואה מול בעיניים כדי להבין באמת כמה מגיע פה וכמה מגיע שם, רק אז נוכל להגיע לתחשיב האמיתי של כמה משרד החינוך משלם למוכשרים וכמה משרד החינוך. כלומר מה ההבדלים.

עוד משהו כבוד היו"ד בקשר לשעות, אני חושבת שזה לא רק העלות של השעה, אלא כמה שעות מקבל למשל תלמיד או כיתה באותו בית ספר.

אז אמרתי, ביקשתי את היקף השעות. כמה בתי הספר מקבלים.

גברתי אני חושב שצריך כאן את המכלול, הרי יש לנו את התקציב שנמצא בתקציב המדינה.

לא, זה יש לנו וזה פורסם עם הממ"מ.

לא אבל אנחנו רוצים שיציגו לנו. אם תלמיד במוכר שאינו רשמי או ברשמי ברשתות המוכרות, מקבל 15,000 ₪ בשנה.

אבל את זה הם הציגו הממ"מ, יש לנו את הנתונים האלה. הבעיה היא...

יש לנו נתונים מה הפער? שמסבירים את כל הפער בין 15,000 ל- 5,000? את השליש הזה מתוך המאה אחוז?

אז משרד החינוך אמר שזה פערים בגלל ההסכמים שהמורים נמצאים בהם. יש לנו תשובות על זה אבל אנחנו לא מבינים מה ההבדלים בשכר.

הפער הוא לא רק בהבדלי שכר, הפער נובע מעוד כמה דברים.

ברור, אבל הפער העיקרי נמצא בעניין השכר. זה הפער העיקרי ופה אנחנו רוצים להבין את זה.

שיציגו לנו הסבר לכל הפער.

הם הציגו את זה בועדה, הממ"מ גם הציג את זה. נשב על זה אחרי זה, אני אראה לכם, הממ"מ הביא את זה בטבלה. הם הסבירו איפה זה נמצא, והנקודה היתה באמת בפערי שכר. אם זה הערה קטנטנה או שאלה כי אני מסכמת.

אני רוצה רק לסיכום, פשוט אולי בהיסטוריה רוצים להבין. אני חושב שאנחנו צריכים לבקש שכל המוכשר יהיה כמו שתי הרשתות אם מישהו מדבר ככה, ולא למה שלשתי הרשתות יש, ואני רוצה להסביר במילה אחת. אחרי הקמת המדינה היה לנו את חוק חינוך חובה.

רגע לא. אבל אמרנו את זה. אמרנו את הדברים, אני פשוט חייבת אנחנו כבר חורגים מהזמן ואני חייבת שזה יהיה קצר וממוקד.

התשובה של המדינה לחינוך היתה ארבעה זרמים, ביטלו את זה לממלכתי ונתנו פתרון למוכר שאינו רשמי, שזה בעצם נותן את השירות למדינה למגזר החרדי, זה מה שהיה אז. לזה הצטרפו עוד ועוד ועוד, אנחנו צריכים לבקש שהעוד ועוד ועוד האלו יקבלו כמו שתי הרשתות האלה, אבל לא ששתי הרשתות האלה צריכים לרדת...

הבקשה שלנו לא היתה להפסיק לסבסד את שתי הרשתות. זה לא נאמר.

לא, הדגשתי. יש ממשלה חדשה, רוצים לדעת. זה לא קשור לממשלות זה קשור להתחייבות של המדינה לתת חינוך.

לא, אבל הם אמרו שזו היתה דירקטיבה של הממשלה. הם לא רצו את בתי הספר המוכשרים.

כן אבל השאלה היא למה הם לא רצו את המוכשרים, לא למה הם רצו לתת להם.

כן, אבל בגלל זה אנחנו מבקשים הצהרה אחרת, ממשלה חדשה, הבקשה של הועדה היא דרישה חדשה, תעדוף שונה. או-קיי, אז אמרנו ככה- אנחנו מבקשים לדעת כמה שעות נוספות שנתיות ניתנות למוכשר, שזה גם נתון שלא ניתן לנו, שכר המורים- אמרתי, או-קיי זה התוכניות והקולות הקוראים.

למה רק למוכשר ולא נדע מה מוסיפים למחוזות?

שניה. בעיקרון אנחנו חוזרים חזרה לדיון... בדיון נאמר יש קולות קוראים ממשרד החינוך שמגיעים לכלל בתי הספר, כל בית ספר יכול לבוא ולהגיד לקולות הקוראים הללו. המוכשרים לא מקבלים את אותם קולות קוראים.

למנהל המחוז יש אפשרות לתת שעות. מה זה השעות האלו? אני רוצה לדעת מה יש למחוזות.

נכון, שעות נוספות. פרוש בבקשה אני לא אספיק, לא אצליח לסכם את הדברים האלה, אני חורגת כבר בעשר דקות.

בשלוף אפשר לקבל את הנתונים האלה.

אני אם יהיו דברים נוספים שנבקש, אני אבקש. שניה, תנו לי לסכם את זה רגע. ככה, אז מבחינת תוכניות וקולות קוראים, אני רוצה לדעת כמה קולות קוראים נענו לאותם בתי ספר מוכשרים. מה מיועד אליהם ולתת לנו סוג של השוואה, כמה קולות קוראים נענים בבית ספר ממוצע שהוא מתוקצב על-ידי המדינה שהוא בעצם מוכר.

את מתכוונת תכניות של משרד החינוך?

כן, כן, כן, קולות קוראים. של תכניות לא יודעת, רובוטיקה פתאום מגיע, טבע, ביולוגיה, כל מיני דברים כאלה, משום שכן עלה העניין שהם לא מקבלים תקציב גם לקולות קוראים, הם לא יכולים להירשם לקולות קוראים, ולכן אני רוצה לדעת כמה מהתקציב של הקולות הקוראים מגיע לבתי הספר המוכשרים.

אלה הדברים שאנחנו מבקשים לדיון הבא, במידה ויהיו עוד אני כמובן אגדיר את זה ואעביר לכם. הגדרתי לו"ז תוך חודשיים אנחנו נקיים דיון המשך עם הנתונים ועם הדברים שביקשנו. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:42.