פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



18
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
08/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 14
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שני, ד' בכסלו התשפ"ב (08 בנובמבר 2021), שעה 10:30

הצעה לסדר היום בנושא: "מאבק המטפלות והחינוך לגיל הרך"

חברי הוועדה: מיכל שיר סגמן – היו"ר
מופיד מרעי
עלי סלאלחה

אוריאל בוסו
קטי קטרין שטרית
נירה שפק
עאידה תומא סלימאן

חנן דגן - מנכ"ל, איגוד גני הילדים

ציפורת שימל - יועצת משפטית, אמונה

גלי עציון - מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, ארגון נעמ"ת

ליאור גבאי - מנכ"ל נאות מרגלית

קרן ברל כצנלסון - הגן הקיבוצי

ניצן כהנא - עו"ד

אמיר מדינה - מנהל אגף בכיר מעונות יום ומשפחתונים, משרד הכלכלה

אורנה פז - מנהלת אגף חינוך קדם יסודי, משרד החינוך

אביעד שוורץ - רפרנט תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

קרן אוחנה איוס - מנכ"לית, חיבה- איגוד הגנים הפרטיים

תמי סלע

תמי ברנע

מירב מקלר - חבר תרגומים


הצעה לסדר היום בנושא: "מאבק המטפלות והחינוך לגיל הרך", של ח"כ קטי קטרין שטרית, עאידה תומא סלימאן, איתמר בן גביר, ינון אזולאי (מס' 34).

בוקר טוב, אני רוצה לפתוח את הוועדה לזכויות הילד היום 8.11.2021, ד' בכסלו התשפ"ב, היום אנחנו דנים בהצעה לסדר יום בנושא: מאבק המטפלות והחינוך לגיל הרך של ח"כית קטי קטרין שטרית, ח"כ איתמר בן גביר, ח"כ ינון אזולאי וח"כ עאידה תומא סלימאן, בבקשה ח"כ שטרית אנחנו נפתח בך ולאחר מכן ח"כ תומא סלימאן.

תודה רבה גברתי יושבת הראש, אנחנו כולנו היינו עדים בתקופה האחרונה למשבר שהיה במעונות ואני חושבת שזה בעצם היה הקש ששבר את גב הגמל, אבל אני רוצה רגע לתת איזה שהיא סקירה כללית על מה אנחנו מדברים וזה קשור מאוד לנושא שלנו, מפני שכל מה שעד עכשיו החליטו פשוט מבחינת המעונות, מבחינת הגיל הרך, שום דבר מהדברים שהובטחו גם בעבר וגם בהווה, לא התקיימו.

ואני מדברת על כך שב-2018 עברו מס' חוקים שהיו מאוד משמעותיים, היתה איזה שהיא כוונה טובה, באמת לקחת את הנושא הזה של הגיל הרך ובאמת לפתח אותו ולהתייחס אליו בצורה מקצועית ויעילה יותר למען הדורות הבאים.

אז ככה, חוקקו מס' חוקים, החוק על פיקוח מעונות יום, חוק המועצה לגיל הרך, חוק המצלמות, תקנות של חוק הפיקוח, העברה של החינוך הרך לגיל החינוך והייתה איזה שהיא אופטימיות וככל שהאופטימיות היתה גבוהה, כך גם האכזבה.

מה שקרה זה שלאחר המחאה של המטפלות לחינוך לגיל הרך, האוצר ישב איתם והבטיח שיקצה להן 50 מיליון שקלים לארגונים ולמשפחתונים, והחישוב היה לפי 414 ₪ פר ראש, פר ילד. לכל ילד שנרשם למעון מאוגוסט 2021. לפי הרישומים כמובן של משרד הכלכלה ותיכף נחזור גם לנושא הזה של משרד הכלכלה כדי שתבינו את האבסורד. אבל בפועל, ההבטחה מצד אחד, קיום מצד שני, האוצר בעצם עד לרגע זה, לא העביר אפילו לא שקל אחד, לא לארגונים ולא למשפחתונים שהם בעצמם הבטיחו להפסיק את השביתה.

הלאה, שתיים, הוועדה הציבורית. יש שתי וועדות שמאוד מאוד קריטיות וחשובות לכל מה שקשור למעונות היום במדינת ישראל. אחת, זה הוועדה הציבורית לסל התשומות והשנייה, וועדת המחירים שבהם בעצם חופפות והן מגדירות את הקריטריונים למעונות לגיל הרך, איך מפעילים מעון, לוגיסטיקה, רישום, תקן וכו' וכו'.

הממשלה הבטיחה כמובן לשנות את סל התשומות כי זה לא שונה משנת 2012, ואני באה בביקורת גם לממשלות הקודמות, אף אחד לא חף פה ממה שנעשה, ובפועל, הוועדה האחראית על התשומות לא התכנסה עד ליום זה מ-2012, כך שיש בלבול עצום בעצם מה קורה עם כמות הילדים, אפילו מה צריך במעון. האם טיטולים, האם טיטולי בד, מה מאכילים, מה לא מאכילים, כל הדברים האל, אין שום קשר.

הפעלת מעון מבחינה לוגיסטית לא קיים מבחינת המדינה. ב-1.1.2022, החינוך לגיל הרך צריך לעבור ממשרד אחד למשרד שני; אבל לא, זה לא יקרה, מפני שתראי את האבסורד, משרד החינוך, שני אגפים בתוך משרד החינוך, יהיו אחראים על כל מה שקשור למעונות, אבל באיזה תחום? פיקוח ובינוי. זהו, בזה זה יסתיים תפקידו.

אבל המעונות, גני הרווחה, נשארים במשרד הרווחה והסבסוד והרישום יישארו במשרד הכלכלה. שוב אנחנו חוזרים למצב שבו שלושה משרדים מטפלים באותו ילד שמגיע למעון, מי מטפל? מי בעל הבית? למי פונים? עם מי מדברים? ואני אמרתי את זה, אפרופו בנושא אחר שאני מטפלת בו בבריאות הנפש, לא הגיוני שנושא מסוים יהיה מחולק לכל כל הרבה משרדים, כמה שזה מחולק למשרדים, כך זה מסורבל יותר ואני מתחילה לחשוב שאולי זה בכוונה, כדי להמשיך לעמעם את כל מה שקשור לטיפול באותם ילדים רכים, ואנחנו יודעים כמה זעקה.

מתי אנחנו מתעוררים? כשפתאום אנחנו רואים ילד שהוכה, או משהו כזה, אבל למה צריך להגיע למצב הזה, אם יהיה פיקוח כמו שצריך, אם יהיה בינוי כמו שצריך, אם תהיה משכורות נאותה למטפלים ולמטפלות, כי אנחנו יודעים טוב מאוד שבמידה והכל מאוגד במקום אחד, אז גם יש התייחסות רצינית לילד ולצרכים שלו. אז אני שואלת את עצמי, איפה הייעול אם זה מחולק לשלושה, איזו מן רפורמה זאת אם זה התחלק ל-3 משרדים, איפה תכנית העל שכולם דיברו עליה בקולי קולות, שוב הממשלה מבטיחה עולם ומלואו ובפועל לא קורה כלום, אלא להיפך.

הנושא האחרון והרביעי פה, אנחנו נמצאים בחודש נובמבר והמדינה לא נתנה עד לרגע זה מענה למה שקשור בדרגות ההורים. את יודעת מי מחליט מה דרגות ההורים? מטילים את זה על מנהלי המעון. תארי לעצמך שמגיעה אימא בוכייה ואומרת לה, בבקשה אני לא יכולה לשלם, את צריכה לעשות משהו עם זה, את חייבת לתת לי הנחה, והיא מוצאת את עצמה צריכה להתמודד מול אותם הורים, והיא לא יודעת מה לעשות.

הדרגות האלה צריכות להיות מוחלטות וניתנות ע"י המדינה, ולא להשאיר את זה לאותן מטפלות, ולכן התחושה הכללית של כל הארגונים, ואני אומרת לך באופן כללי, ואני דיברתי עם הרבה, שהממשלה מפקירה את המעונות ואת המשפחות, גם הנזקקות וגם אלה שלא וכנראה שלא עשו סוויץ' לתפקיד המעון.

המעון הוא המפגש הראשון של הילד עם מערכת החינוך, זה לא איזה שהוא סוג של בייביסיטר, יכול להיות שפעם בעבר ההתייחסות היתה שהמעונות מיועדים רק לילדים ממשפחות נזקקות, אבל היום, כשהמצב הוא כזה שהמצב הסוציואקונומי של אנשים עולה כתוצאה מכך ששני בני הזוג עובדים ושני בני הזוג צריכים מסגרות, ופתאום אנחנו מגיעים למצב שפתאום יש התייחסות מאוד מאוד קטנה ולא התפתחה, ואני מדברת איתך על עוול של שנים רבות, אז לכן אי אפשר לתת לא ליו"ר הרשתות ולא למנהלי המעונות, או מנהלות המעונות, אני כבר מתחילה לדבר כמו מרב מיכאלי, אז תבינו למה אני מתכוונת, הם מתחילים להבין שההבטחות מצד אחד, קיומם מצד שני.

ואם אנחנו לא פה, שהוועדה הזו הרי יש לה את השם הכי מהמם שיכול להיות, זכויות הילד, אז אותו ילד פחות מגיל שנתיים, או קצת אחרי גיל שנתיים, שאין לו את האפשרות לדבר ולזעוק ולומר, חברים תתייחסו אלי בכבוד, אנחנו בוועדה הזו צריכים לעשות את זה, ויפה שעה אחת קודם. תודה.

תודה ח"כ שטרית. כל נושא הגיל הרך באופן כללי במדינת ישראל, אני מסכימה איתך, הוא רחוק מלהיות בסדר. הכל הרי התחיל מזה שבכלל בחנו איזה אימהות יוצאות לעבודה, אגב חלילה לא אבות יוצאים לעבודה, אבל זה אימהות יוצאות לעבודה ולפי זה בכלל ידעו איזה ילדים יש בתוך המעונות האלה.

ושוב, תפקידם התחיל מעצם העובדה שבוחנים אם האימא יוצאת לעבודה או לא, זה באמת קיבל תפיסה של בייביסיטר, כמו שאת אומרת, ולא הילד במרכז ולא הזכויות של אותו הילד, אלא יותר הזכויות של האימא שיצאה לעבודה וצריכה מקום לשים את הילד, ולכן כל התפיסה צריכה באמת להשתנות, אני מאוד מסכימה איתך. נושא מאוד מאוד חשוב.

ח"כ תומא סלימאן בבקשה.

תודה כבוד היו"ר, אני חושבת שאי אפשר לבוא בטענות ולהגיד שאנחנו רוצים לשפר את המעמד או התפיסה באופן הכללי לחינוך לגיל הרך, כאשר אנחנו ממשיכים להתנהל באותה צורה. אם לא יהיה שינוי אמתי בדרך שבה המדינה מתמודדת עם כל העניין של חינוך לגיל הרך, והוא אכן חינוך לגיל הרך, הוא לא איזה שהוא שמרטפייה, או איזה שהוא מקום שאפשר לדחוס את הילדים לתוכו, עד שאימא תסיים לעבוד, גם אימהות אני חושבת שלא עובדות מבינות היום שההתפתחות של הילדים שלהם היא קשורה בזה שהם יהיו במסגרות חינוכיות.

אבל לצערי הרב, המדינה עדיין לא הפנימה, למרות ההחלטה שנתקבלה, ואני חושבת צורת ההחלטה שנתקבלה בתחילת העבודה של הממשלה ועצם החלוקה שנעשתה באחריות על הגיל הרך, עדיין משדרת מסק שלא מפנימים את החשיבות ואת הצורך בלבנות מערך חינוכי שונה לגמרי ממה שקיים היום.

והחלוקה בין שלושת המשרדים היא עוד הוכיחה לכך. מה עוד שהמעבר הוא היה מעבר שהוא לא בנוי טוב. עד עצם הרגע הזה, אני עדיין מבררת יום יום מה עם מערכת ההרשמה, האם נפתחה מערכת ההרשמה, עדיין לא נפתחה מערכת ההרשמה, יש הורים שהתחילו כבר לסגת אחורה מהרשמת הילדים שלהם, כי הם לא יודעים איזה דרגה הם יקבלו, ואם הם יוכלו לעמוד בתשלומים שהם מחויבים בהם או לא.

לא יכול להיות שלוקחים מערכת שלמה של חינוך, מעבירים אותה משרד ולא מתכוננים למעבר הזה. פשוט מאוד. וכשאני שואלת מתי פותחים את מערכת ההרשמה, אומרים לי בשבועות הקרובים. כאילו לא בעוד שבוע, בשבועות הקרובים.

עכשיו, בעניין של גם המחאה שהתפרצה ואני יודעת ואנחנו עבדנו ביחד מאוד קשה כדי לנסות למצוא פתרון, אני חושבת שהתרומה שלך כיו"ר וההיענות המהירה כשפניתי אליך וכינסת פה את הישיבה של התחלת המו"מ, לצערי הרב, אנחנו לא עמדנו על הפתרון מקרוב כי בסופו של דבר, הארגונים סגרו את ההחלטה עם משרד האוצר ועם המשרדים ולצערי הרב הם עדיין הם עדיין סובלים מהעצם העובדה שלא מילאו אחרי המחויבויות, השרים והמשרדים. אבל אני חושבת שהגיע הזמן להסתכל ולראות ואני יש לי ביומיים הקרובים בעניין דיון בעניין הסייעות, שזה עוד מקצוע שלא מדברים עליו בתחום החינוך לגיל הרך.

תראו את האבסורד, שלושה משרדים, אבל גם יש שלושה דרגות של מטפלות בילדים. יש את המטפלות, יש את הסייעות שגם כן מתייחסים אליהם כאילו עובדות אחזקה ולא צוות חינוכי שמוטלת עליו גם מעורבות בחיים הרגשיים והחינוכיים של הילדים שלנו, והדרג השלישי זה מנהלות המשפחתונים שאף אחד לא רוצה להתעסק עם הבעיה שנקראת מנהלות משפחתונים, הדרג שמנוצל בצורה מחפירה ביותר.

מצד אחד המשרדים מחליטים לעודד תעסוקת נשים, ועל מי מטילים את זה? על מנהלות משפחתונים שבעצמן אין שום עידוד להן להתעסק בעיסוק הזה, חוץ מהאהבה שלהן למקצוע.

אני חושבת שהגיע הזמן לעשות סדר גם במצב של הסייעות, גם במצב של המטפלות אם רוצים להעביר את החינוך לגיל הרך לתפיסה אחרת, חלק מזה מי מועסק בתחום הזה, איך הם מועסקות בתחום הזה והאם הן רק מייצרות לעצמן תוך כדי המקצוע תסכול ועוד תסכול, וצריך לזכור רק דבר אחרון, אנחנו בשאיפה שכל ילד מגיל 3 יהיה במסגרת חינוכית, המדינה לא ערוכה לזה, והמדינה לא מראה סימנים שהיא ערוכה, היא אפילו את מי שנמצאים עכשיו אין לה לספק להם גם את המטפלות ואת המצבת של כוח, אישה או גבר, או אדם שצריך לעבוד.

אז אני חושבת שתיטיב היו"ר אם תחליט לקיים סדרה, סדרה בנויה מראש של דיונים שמחייבת לבדוק לעומק את כל הנושאים בקשורים בחינוך לגיל הרך, כולל היישום, חוק הפיקוח, הנכונות של משרד החינוך. אנחנו כבר לקראת סוף השנה, בתחילת השנה האם הם ערוכים. עדיין אין להם תכנית ברורה.

אני חושבת שהגיע הזמן באמת עד סוף השנה כאשר יתחולל השינוי הזה ומשרד החינוך ייקח על עצמו את האחריות, כדאי מאוד לקיים סדרת דיונים שתצא עם המלצות מחייבות למשרדים איך להתכונן לעניין הזה.

תודה רבה. ח"כ סלאלחה בבקשה.

אני חושב שעצם העובדה שקוראים להן סייעות, מטפלות אני חושב שהשם הוא לא נכון, צריך לקרוא לזה דברים אחרים שיקרינו לילד, יקרינו להורים. צריך להעלות את השכר ואם מעלים את השכר אז אנחנו קולטים כוח אדם מיומן יותר, ואני מכיר את הדברים האלה בכפר שסייעת, מה שאמרה עאידה, היא למעשה מנקה את המקום, ואנחנו לא רוצים שינקו את המקום, יש אחרים שינקו את המקום. אנחנו רוצים לעזור לילד לשפר את התנהגותו, לאהוב אותו, לקדם את הילד הזה, שאנחנו נכין אותו לשלב הבא.

זה בעיקר מה אנחנו צריכים. אנחנו צריכים גם להעלות את הדרישות מהסייעות, אני מתקשה להגיד להן סייעות, לא תעודת יב' ולא תעודת בגרות, אני רוצה שתהיה מוכשרת, אקדמאית, שיש לה תואר, יש לה הכשרה, יש לה מיומנויות ואז אנחנו נפיק את התועלת מכל הבנות האלו בעיקר שיכולים לעזור לה לבנות את בגיל הרך הזה בצורה טובה יותר לטובת כולנו, לטובת הכלכלה, הביטחון ומה שאתה רוצים.

תודה. תודה רבה ח"כ סלאלחה. בבקשה ח"כ שפק.

בוקר טוב, הגעתי לכאן כי חשוב לי להציף שני נושאים גם להתייחס למה שאמר ח"כ סלאלחה. אני לא בטוחה שכל מקצוע צריך אקדמיזציה.

הכשרה, פחות אקדמיזציה. הכשרה מינימלית ומסננת.

אני אומרת שאני בדיוק לזה מתכוונת, חייבים הכשרה. זה חייב להיות מקצוע, חייב להיות לזה פיקוח, חייבת להיות לזה הסדרה.

יש חוקים, רק לא מממשים אותם.

וצריך גם לבוא וללמוד אותם ולעשות אותם בסוף אנחנו מפקידים כולנו את הילדים שלנו, את דור העתיד בתקופה של לא שנה ולא שנתיים בידי מטפלות, גננות נקרא לזה, ככה אני רוצה שזה ייראה, וזה לא קורה.

אני מגיעה מהמרחב הכפרי, אני רואה בקיבוצים, מה קורה במושבים, אני רואה איזה משכורות הן מקבלות, אני רואה את העבודה המשולבת שהיא יכולה מצד אחד לחנך וללמד על חג, לעשות טיול וללמד על איכות סביבה, מצד שני לנקות והכל באותו זמן, עם הרמות והורדות וצריך לעשות הסדרה בדבר הזה ושני הדברים שנעשו עד עכשיו גם מבחינת הפיקוח הפדגוגי וגם מבחינת ההעברה של זרוע העבודה למשרד הכלכלה, מבחינתי זה לא שלם אם לא נדע את כל הפאזל הזה ובאמת לעשות כפיים ולראות מה קורה עם זה.

, גברתי היו"ר, כשהמדינה רוצה לשפות, כשהמדינה רוצה לעודד מגזר מסוים או אנשים מסוימים, או נשים מסוימות להגיע למקום עבודה מסוים, היא יודעת לעשות את זה. יש מה שנקרא במשרד הכלכלה מסלולי תעסוקה. מסלולי תעסוקה בעצם באים לעודד מגזרים אות אנשים מסוימים שנמצאים מחוץ למעגל העבודה. איך עושים את זה? אם המשכורת הבסיסית לדוגמא היא 4000 או 5000, המדינה ידעה לתת ישירות לחשבונה האישי, ועשו את זה למגזר הערבי ולמגזר החרדי.

עשו את זה גם בוועדת כץ, אני מזכירה לך.

קחו את זה לכיוון ההייטק, קחו את זה לכיוונים האחרים, אם באמת ובתמים כי זה לא רק ענין של המטפלות שחסרות במעונות וכו', גם סייעות לבתי ספר, לגנים, לילדים עם צרכים מיוחדים חסרים במערכת ומקוששים את זה ומתחננים שיגיע מישהו שיטפל ויעזור ויסייע למי שמגיע לו מבחינת החוק, ולא ממתנים את התקנים, אז לכן אני אומרת, המדינה יודעת לעשות את זה, היא עשתה את זה, כדי להוציא אות אותם אנשים מהמעגל, כי עדיף לו ללכת לאבטלה ולקבל את אותו שכר ולא לעבוד קשה, ולהיות בבית ובמקום זה, כדי לעודד אותה להיכנס למעגל העבודה, המדינה ידעה לעשות את זה, היא יודעת לעשות את זה, המענק הזה הוא מענק ל-3 שנים לבעל חברה, לא אליו אישית, אלא למשכורות של אנשים, ויש להם מבקרים. משרדי רו"ח שמבקרים ורואים שהכסף אכן הולך למשורת, אז אישה או גבר שרוצה לצאת ורוצה להיות מטפל או מטפלת במעונות יום או בגני ילדים, יודעים לעשות את זה.

פשוט אם המשכורת היא בין 4000, 5000 המדינה מוסיפה עוד 2500. בשביל סכום כזה כן כדאי לצאת, אז אתם יכולים לראות את ההון האנושי מתפתח וגדל והולך ולומד ומשכיל וכו' וכו'. לכן אני אומרת, יש פתרונות, צריך רצון טוב כדי לממש את הרצונות.

גם אין הלימה בין המחקרים שמראים את ההשפעה החינוכית וההתפתחותית של גילאי לידה עד 3 שמראים עד כמה השנים הם חשובות וקריטיות ללימוד, לספיגה לכל כך הרבה דברים וכאילו פה עדיין מתייחסים לזה, אני מאוד מסכימה איתך הדברים מאוד חשובים.

כן, אני אסכם ששלושת הדברים שדיברתי עליהם, שהתחלתי לומר על הכפיים, זה באמת התייחסות אל יוקרת המקצוע ובסוף אנחנו יודעים שבזה זה מתחיל ובזה זה נגמר, וכל השאר הם נגזרים לזה ובשכר שהוא משקף את שני הדברים האלה, ואם לא נעשה עם זה סדר, לא נקדם, וצריך להתחיל את זה גם מוקדם, ואחד הדברים שאני מתכוונת לעשות ועל זה שמתי הצעת חוק זה להכניס את הנושא הזה גם כעבודה מועדפת מוכרת. לבוא לחיילות ולחיילים שסיימו.

זה עלה פה בוועדה מס' פעמים.

אני חושבת שזה תחום שאנחנו יודעים את זה, השילוב הזה מלמעלה למטה זה יכול לבוא ולעשות.

אני חושבת שכולם יכולים לעשות.

לק מהבעיות של עבודה מועדפת זה תחלופה מאוד מאוד גבוהה מצד אחד, מצד שני גם היום יש תחלופה מאוד מאוד גבוה.

כן, אבל זה לא יפתור את הבעיה בסקטורים אחרים. זה לא יפתור את הבעיה לא בסקטור הערבי ולא בסקטור החרדי.

אני מכלילה גם שירות לאומי בתוך זה.

שירות לאומי ושירות אזרחי.

אבל למה צריך לבנות על צוותים גם כן מתחלפים? יש מלא נשים שמשתוקקות לפתח מקצוע למה צריך - - -

זה לא במקום, זה בנוסף. זה בא ממקום שאנחנו יודעים כמו בחקלאות ובעוד מקומות שברגע שמסלילים וחושפים אנשים לתחום מסוים, הם מתאהבים ונשארים בו. מבחינתנו אסור לוותר על זה.

בבקשה ח"כ מופיד מרעי.

אני אקצר. אני חושב שהתמקדות בשלושה נושאים המטפלות בעצמן הכשרה שלהם, ההתמקצעות שלהן, לשים דגש בנושא וגם להתאים את השכר כמו שנאמר כאן. שאנחנו דואגים שיהיו מקצועניות ואני אומר את זה כראש רשות וראיתי אישית את כל הסייעות ובשיבוץ של הסייעות ובהכשרה שלהם.

הסייעות זה הנושא הראשון. הנושא השני זה השליטה בסייעות. פעם היו תחת העמותות, אחרי זה העבירו אותם לרשויות המקומיות, אפילו העובדות הן עובדות של הרשויות המקומיות, צריכה בסוף להתקבל החלטה סופית שאיפה המיקום שלהם שלא יתפזרו. זו נקודה שניה.

והנקודה השלישית זה הפיקוח. צריך לפקח על המטפלות, צריך לפקח על הסייעות, כל פעם אנחנו חוזרים לנושא של פיקוח הוא חייב להיות בילד אין בכל נושא שאנחנו מעלים המאבק צודק.

כמו שאמרתי, חוק הפיקוח צריך להגיע פה לוועדה, אני אשמח מכלל המשתתפים גם להגיע להביע את דעתם בכל מה שקשור לחוק הזה.

המאבק צודק. צריך לטפל בהם.

תודה. תודה רבה. אנחנו נעבור רגע למשרד החינוך. נתחיל במשרד החינוך אורנה פז, אח"כ משרד האוצר ולאחר מכן משרד הכלכלה. בבקשה אורנה פז, מנהלת אגף חינוך קדם יסודי.

שלום לכולם. טוב כמו שאתם יודעים אנחנו נערכים בימים אלו למעבר מעונות היום ב-1.1.22 אנחנו בונים תכנית אסטרטגית רחבה האחת היא תכנית אסטרטגית לטווח הקצר לקליטת המעונות בינואר, והתכנית השנייה היא ארוכת טווח שבה אנחנו בעצם בוחנים ולומדים את מכלול הנושאים, כולל הנושא של מטפלות, סייעות במעונות היום, כשתהיה לנו כמובן התמונה הגדולה והברורה והבהירה אנחנו נשקול את הצעדים ונראה איך אנחנו מתקדמים.

זה אמור להיכנס לתוקף ב- 1.1.

הם אמורים להיכנס לתוקף. אנחנו קולטים את כולם ב- 1.1.

אני חושבת שזה מאוד מסורבל כי אני קצת תמהה למה הדברים האלה כבר לא מוכנים, הרי ברגע שהוסכם מה שהוסכם, הייתם צריכים מיד לתת תשובות מאוד מקצועיות ומאוד ענייניות.

להערכתי, הדחייה והדחייה והדחייה, אנחנו לא נגיע למה שהבטחתם. חד משמעית.

אנחנו נלמד את כל הנושאים, זה נושאים רבים רבים שבאים לפתחנו, נצטרך ללמוד, להעמיק בהם ולתת להם תשובות.

אני מצטערת, היה לכם הרבה זמן ללמוד, ואני אומרת לך כאן, זה לא יקרה, אתם תמשיכו להגיד שאתם צריכים עוד הרבה זמן ללמוד, זה פשוט לא יקרה.

השאלה מה זאת אומרת אנחנו נלמד? בתחילת השנה אתם תהיו מופקדים על התהליך הזה, מה עבר הכנתם?

אז אמרתי, אנחנו הכנו 2 תכניות. התכנית הראשונה היא תכנית קצרת טווח, יש לנו יעדים, מטרות ותכנית פעולה מפורטת לקליטת מעונות היום, זה אירוע מאוד מאוד גדול כמו שאתם יודעים, ואנחנו נערכים לו בתשומת לב מרבית.

התכנית ארוכת הטווח שתיקח יותר זמן, היא ללמוד באמת את כל הנושאים, כולל הנושא הזה שהיום על סדר היום, ואנחנו בהחלט רואים חשיבות גדולה למעמד ותפקיד המטפלות והסייעות, ואנחנו ניתן תשובות ברגע שנלמד לעומק את כל הנושא הזה.

אתם תוכלו להציג לנו בוועדה את התכנית?

ברגע שהיא תהיה מוכנה, אנחנו בהחלט נציג לכם.

מתי היא צפויה להיות מוכנה? אנחנו כבר בשעת השין.

אמרתם כבר שיש לכם תכנית. כרגע אמרת שיש לכם תכנית לטווח הקצר. מה קרה, פתאום אי אפשר? היא מוכנה או לא? יש תכנית או אין תכנית, אפילו לטווח הקצר.

ח"כ בוסו אתה הרגע נכנסת, אני אתן לך את זכות הדיבור.

יש תכנית, יש מובילי משימות, יש משימות לכל אחד ואחד מנושאי התפקידים במשרד. יש מובילי נושאים לבינוי, ללשכה המשפטית, לפדגוגיה, להכשרות.

אז את יכולה לפרוס לנו את זה בישיבה הבאה, לבוא ולהראות לנו איזה תכנית יש לכם?

סליחה, ח"כ סלימאן את צודקת, אני רק מחזקת. אורנה, משרד החינוך התחייב להעביר למשרדי הממשלה תכנית מפורטת, וגם לוועדה פה עד ה- 31.10. זאת היתה התחייבות המשרד להגיש תכנית מפורטת ומלאה, אנחנו ב-8.11 אוטוטו זה צריך לחול. מדובר פה במערכת ענקית שאתם צריכים ללמוד להחיל והיא קורית עכשיו, היא לא קורית בעוד חצי שנה. התכנית של ה- 31.10.

התכנית הזו מוכנה והיא מחכה לאישור ממשלה.

התכנית הוגשה לממשלה?

אני רוצה לשאול שאלה נוספת, את אומרת אפילו אם התכנית, ברמת תכנית אב, אפילו בשיחה עם אגף מעונות יום, עד עכשיו לא ישבתם עם המפעילים, הם מבוהלים, יהיה כאוס מוחלט בנושא הזה.

יש מעסיקים שמחזיקים מאות אלפי ילדים, הם לא יודעים איך יהיה הפיקוח, איך יהיה הרישום, איך המערכת מתקיימות. זה א' ב' לדבר איתם לגבי ההעברה.

את אומרת יש לנו תכנית, איך יכולה להיות תכנית אפילו ברמה הראשונית, קודם כל תשבו איתם.

יכול להיות שיש להם הערות, יכול להיות שיש להם הסתייגויות.

סליחה ח"כ, תנו להם גם להשיב.

התכנית נבנית וחשוב לי לציין שהתכנית נבנית בשיתוף פעולה מלא עם אגף מעונות היום.

עוד פעם את ממשיכה לפקידות, אנחנו מדברים על מי שאמור להסכים.

אגף מעונות יום לא מכיר, הוא לגמרי מבוהל. הוא הרי פועל בצורה הדוקה עם המפעילים, עם כל הרשתות המפעילות.

גם השרה נפגשה עם המפעילים.

יש פה מפעילים, אפשר לשאול אותם.

אורנה, התשובות שלכם לא מספקות ואם אלה התשובות של משרד החינוך אנחנו נמצאים בבעיה מאוד גדולה, כי את אומרת שזה נעשה בשיתוף פעולה, המפעילים פה לא יודעים על מה מדובר בכלל, היתה אמורה להיות תכנית סדורה, את אומרת שעדיין עובדים על זה.

אנחנו מדברים על משהו שאמור לעבור בעוד חודש, כרגע עם איך שזה נשמע מהכיסא שלי, אתם לא מוכנים ויש סיבה כנראה גם למפעילים וגם להורים לחשוש. אלא אם כן, את יכולה להרגיע באיזה שהוא אופן גם את המפעילים וגם את ההורים ולומר לי שיש משהו מוכן שאם אני עכשיו מכנסת כבר בשבוע הבא, דיון על נושא המעבר, מיוחד רק על זה שאת יכולה להציג לי תכנית מלאה.

אני אורנה פז:

שוב אומרת, יש תכנית מלאה שמחכה לאישור הממשלה. ברגע שהיא תהיה אני אוכל להציג אותה.

בלי לשבת עם המפעילים. אני מבולבלת, יצאתי מבולבלת מיכל, אני לא יודעת מה איתך אבל אני יצאתי מבולבלת. בהתחלה היא אמרה שאנחנו לומדים את הנושא, אח"כ היא אמרה שזה כבר הוגש, אח"כ היא אמרה שגם ישבו עם המפעילים כשהמפעילים פה מציינים שאף אחד לא ישב איתם, אך אחד לא דיבר איתם.

היתה נציגות שישבה עם השרה.

יושבים פה כולם אבל אף אחד מהם לא אומר שישבו איתו, לא אומר. אני לא יודעת אם את אומרת דברים מוסמכים.

היתה נציגות המפעילים, אני ישבתי עם השרה ונציגות המפעילים.

נציגות המפעילים יושבים פה כרגע בוועדה והם לא יודעים על מה את מדברת.

אגב, יש מושג של מפעילים של מעונות פרטיים ולא גופים פרטיים והמסובסדים. ויצ"ו, נעמ"ת, אמונה, נאות מרגלית וכו' וכו' לא ארגון אימא או משהו כזה. זאת השאלה, מה זה ישבו איתם, נמצאים פה מפעילים ולא מכירים את זה.

לא ישבנו עם הארגונים הגדולים.

אז עם מי ישבת?

סליחה, גם צריך לזכור שרוב ילדי ישראל לידה עד 3, 75% יושבים בפרטיים ולא בארגונים הגדולים, זה גם צריך לזכור. בסוף מדובר על 25% מול 75%. זה בסדר, זה לא מושלם אבל זה עדיין קורה.

משרד החינוך יעבוד מול המפוקחים שאז גם כן העבודה נעשית מסודרת, לא הפרטיים שאנחנו לפעמים לא יודעים מי ומה.

תודה רבה. בוא רגע נשאל את משרד הכלכלה, זרוע העבודה. אמיר מדינה, נשמח שתשפוך לנו קצת אור על הדברים הקשים שנאמרו פה היום והלא מספקים.

שלום, בוקר טוב. אני אשתדל כמיטב יכולתי. אני אתחיל קודם כל במענה לשאלה הראשונה שנשאלה בנושא סבסוד. חשוב להגיד ששינוי של מערכות בקבועי זמן שנגזרו עלינו זה אירוע. זה אירוע וזה אתגר ועדיין פעלנו בשני מישורים: במישור הראשון, העמדנו קודם כל תקציב מקדמות, הצלחנו לאשר תקציב מקדמות לכל מעון יום שמבקש כדי להפיג את החשש מול ההורים.

שתבינו שמבחינת האגף שבד"כ פועל בוודאות מלאה מול ההורים ויודע בדיוק כל הורה איזה דרגה יש לו ולמה הוא זכאי, אנחנו פעלנו פה בחוסר וודאות אחד גדול והצלחנו לשכנע את החשב הכללי לתת מקדמות בגובה של 70% לכל המעונות ככה שבצד של ההורים יכולה להיות רגיעה מסויימת, אמנם לא מלאה, וזה אמנם לא הדרגה שרצינו לתת, אבל בנסיבות שנוצרו זה היה המקסימום שיכולנו לתת. אז מקדמות נתנו, זה אחד, ואני מאמין שלא נעבור את החודש הזה והמערכת כבר תהיה באוויר, כולל הסימולטור שעושה תחשיבים לכל הורה, מה הדרגה שלו, ואנחנו מול הזכיין פועלים בעצימות גבוהה כדי שהתהליך כולו לא ייקח יותר מחודשיים-שלושה שלוקח בד"כ, למרות שנעשו שינויים מהותיים במבחנים, ואנחנו נדרשים לבדוק הפעם את שני ההורים וכהנה וכהנה, ובשורה התחתונה אני מאמין שעד סוף השנה ואיפה שהוא בתחילת ינואר אנחנו נהיה ברמת וודאות מול ההורים, כל הורה איזה דרגה יש לו ולבצע את ההשלמות של התקצוב בהתאם. זה לגבי הנושא הזה.

לגבי המעבר, אני רוצה רגע ככה ברשותכם לקרר טיפה. התהליך הזה, ואני מסתכל כמנהל אגף מעונות יום, ואני עכשיו מדבר מדם ליבי. התהליך הזה זה תהליך הכי חשוב והכי משמעותי שיצא לי לבצע וללוות. בשעה טובה, אגף מעונות יום מפסיק להסתכל על הורים ביציאה לעבודה וחוזר או מגיע בפעם הראשונה למקום הטבעי שהיה צריך להיות מלכתחילה, למשרד החינוך.

התהליך הזה לא עושים אותו ביום ואפשר להגיד הכל, אני יכול להגיד לכם מאחורי הקלעים, אנחנו לא ישנים כבר כמה שבועות ומשרד החינוך עושה עבודה פנומנלית, אין לי מילה אחרת לתאר את זה, והניסיון לקלוט אותנו מהשלב של לשבת ולזהות את החסמים וצווארי הבקבוק ואת המורכבות של האגף, אגף מעונות יום זה אגף מאוד מורכב, הפעילות שלו היא פעילות מורכבת, אנחנו עושים כל כך הרבה דברים במקביל. אמרתי את זה בכל דיון ואני לא מצטדק, אני פשוט מציין עובדה, אנחנו מעט אנשים שעושים פעילות מורכבת ומסובכת.

המעבר למשרד החינוך יקרה בע"ה וכשהוא יקרה הוא לא יהיה חלק, יהיו מהמורות ויהיו דברים שלא יעבדו כמו שרצינו ב- day one וייקח חודש, חודשיים, שלושה חודשים עד שזה יעבוד כמו שצריך, אבל עצם האמירה שאנחנו אומרים למשרד החינוך, ואנחנו משנים את ההסתכלות מהבסיס ומשאירים במשרד הכלכלה את הדבר שהם צריכים לעסוק בו, והם עוסקים בו בצורה מקצועית כמו שעסקו בו עד היום.

העובדה הזאתי צריכה להניח את הדעת כולכם. נכון יהיו מהמורות, נכון זה לא חלק, זה קשה, יש עוד הרבה נושאים ברמה האסטרטגית שעוד לא כיסינו אותם. יש שאלות מהותיות. נגיד משפחתונים, זה שאלה מהותית, איך זה יתנהג בעוד שנתיים שלוש, זה מכוח החוק הישן, זה מכוח החוק החדש, אבל זה לא אומר שאנחנו לא דנים בסוגיות.

אבל אמיר, אני מבינה את מה שאתה אומר וללא ספק אף אחד לא חשב שזה יקרה בקסם וביום אחד ב- 1.1 הכל יעבוד ויתקתק כאילו זה עובד כבר 10 שנים. אנחנו יודעים שהצורה החלקה אמורה להיכנס התוקף רק בעוד שנה ושנתיים, אבל, עדיין יש פה ילדים, עדיין יש כאן הורים, יש כאן מפעילים, יש כאן גננות, יש כאן סייעות. איך זה הולך להראות בעוד חודש וחצי, איך זה הולך להראות עכשיו, להורים לילדים שעכשיו אמורים, אתה יודע, אי אפשר להגיד להם עוד שנתיים. עוד שנתיים בשבילם זה לא רלבנטי.

גברתי יו"ר, אני חושבת שהגישה היא לא נכונה ואני אסביר למה היא לא נכונה ואני רוצה שהוא יתייחס לזה. אנחנו מדברים על דברים שהוחלטו ב- 2018. יש תחושה כאילו רק אתמול זה הוחלט, ורק אתמול צריך להתחיל ועם כל הכבוד לך אדוני היקר, אתה מנסה להגיד כמה שזה קשה וצריך לקחת לך חודש, חודשיים, שלושה, ויושבים פה מפעילים, מה להם אתה אומר שיחכו ויחכו ויחכו, ההורים יחכו ויחכו ויחכו, ואתם תשבו בנחת על כוס התה כי יש הרבה זמן והכל בסדר וככה מתנהלת המדינה, אז אני נורא מצטערת, אני חושבת שזה לא בסדר.

אי אפשר להגיד באמת על אמיר מדינה, אנחנו מכירים אותו גם בנושא הזה.

אנחנו פה לא מחלקים ציונים לגופו של אדם, אנחנו מדברים לגופו של עניין. גופו של עניין, יש פה עניין שדחו ודחו ויש זמן ויש זה ויש פה ויש שם ולא עשו שום תהליך, אני אומרת לך ברגע שלא יושבים עם המפעילים שהם בעצם בעלי הבית, שהם בעצם אלה שצריכים לבוא ולהגיד מה צריך להיות, איך צריך להיות, עם כל הכבוד לידע וליכולות הבלתי נלאים של כל מנהלי האגפים למיניהם בכל המשרדים, הם אלה שבסופו של דבר נפגשים עם הילדים, הם אלה שצריכים להגיד אמירה ואיתם לא מדברים, אבל כשהם הפגינו וכשהם שבתו אז כולם מיד נכנסו ללחץ, אחרי שכבר הכריזו שאין שביתה ואין הפגנה ואין כלום, פתאום הכל חזר בחזרה להיות על מי מנוחות וצריך לבדוק, וחודש חודשיים שלושה ארבעה.

תודה ח"כ שטרית, אני רוצה עוד לשמוע, אין לנו זמן.

גברתי היו"ר, אני רוצה רק עוד מילה אם אפשר כדי לדייק. על נושא המעבר אני חושב, אני רואה פה גם את הפרוייקטורית שמלווה את הפרויקט היא תיטב לדייק לכם בדקויות יותר גבוהות, בדיוק באיזה שלב אנחנו נמצאים.

על נושא השביתה ואני ברשותכם אני מוחה, אף אחד לא שותה פה כוס תה ואנחנו לא נחים, אנחנו באמת עובדים מסביב לשעון כי התכלית פה גדולה מכולן, ואני אומר את זה עם סימן קריאה. אין פה אף אחד שנח, זה פשוט מגה תהליך וקבועי הזמן שנקבעו לנו בחודשים היו צריכים אולי להיות יותר ארוכים, אבל אנחנו מגיבים למה שניתן לנו ולא מתלוננים ולא מתבכיינים ועושים את העבודה, זה אחד

שתיים, אני חושב שהשגנו הישג מדהים בתום השביתה. הצלחנו גם, ראיתי קודם את אביעד מהאוצר. שתי הפעולות שגברתי ח"כ שטרית מנית בהתחלה, גם את הסכום של 414 שקל שזה פלסטר קטן, אבל גם ובעיקר והכי חשוב, זה פתיחה של המחיר ועדכון תעריף, הסתכלות נכונה על תכליות ואם משהו יביא מזור, אני אומר את כבר 4 שנים, אמרתי את זה בכל וועדה שהשתתפתי בה, אם משהו יביא מזור לתחום הזה, במיוחד למעונות המפוקחים זה העובדה שאנחנו נפתח את התעריף ונתקן אותו מהבסיס.

אם היום יושבים פה, אני רואה פה את מרסל ונציגי מעונות יום הם יגידו לכם שה־Break even point שלהם בכל מעון זה הילד האחרון בכל כיתה, הילד האחרון בכל כיתה מחייב אותם להעמיס כיתות בילדים ולהעמיס את המטפלות בעבודה קשה, אם אנחנו נשאר במצב הזה אנחנו לא נצא בחיים.

הפריצה שהיא קרתה במקרה הזה בחלק משמעותי זה היה עצם זה שהם בכלל יצאו לשביתה, אני אומר את זה בקול, יצאו לשביתה, המסקנות של השביתה הזאת היא בדיקת תעריף מפוקח. בדיקת תעריף מפוקח זה אומר שאם מסתכלים גם על המטפלת, גם על מס' הילדים וגם על ההכנסה בצד ההורים, על ההוצאה בצד ההורים ואם המחיר, שוב, במעונות הפרטיים הוא X ע"פ רוב זה מתנהג במגזרים שונים אחרת, ע"פ רוב במגזר המסובסד הוא נמוך יותר, בעצם התיקון אמור להביא מזור להוצאה המשמעותית של כל מעון יום, וזה עוד פעם הנציגים של ה ארגונים יוכלו להגיד את זה טוב ממני, להביא מזור להוצאה המשמעותית של כל מעון שזה שכר העובדים.

אם שכר העובד יעלה נוכל להביא הון אנושי יותר איכותי, ואם נביא הון אנושי יותר איכותי נוכל להוציא ילד אחד או שניים, או ילד אחד פר מטפלת והאקלים במעון יהיה שונה והכדור שלג הזה יתגלגל לכיוון שכולנו מייחלים כבר שנים.

המעבר הזה למשרד החינוך זה בדיוק שכולכם רוצים, ואני בטוח שכל אחד בליבו, גם מי שעכשיו עוד לא רואה את זה, אתם תראו את זה בעוד מס' חודשים, שהשיח ברמת הרשות המקומית לא יהיה, סליחה אם אני עכשיו פוגע, אני מתנצל מראש, אבל לא יהיה שיח של נציג הרווחה ברשות המקומית, אלא הוא יהיה שיח של נציג החינוך ברשות המקומית. זה כשלעצמו זה כבר שינוי. אני יכול להגיד את זה כמנהל אגף מעונות יום ברשויות ששם אנחנו רואים את מנהלת החינוך מטפלת במעונות היום, ההתייחסות היא אחרת, מבלי לפגוע חלילה באף אחד. ההתייחסות היא לילד, ולא לילד רווחה אלא בכובע של החינוך, ולשם כולנו שואפים.

תודה רבה אמיר. ח"כ סלימאן בקצרה.

עם כל הכבוד, אנחנו ראינו שהעברת רק מערכת ההרשמה של משרד הכלכלה למשרד הכלכלה לוקחת כמה זמן כבר? כמה זמן? אפילו אם התחלתם בספטמבר, זה לוקח יותר מדי זמן, אז אנחנו מדברים על המערכת כולה, לא על מערכת הרשמה, אלא על תכנית שלמה.

ישבה מולנו פה, בדיון הקודם, נציגת משרד החינוך והבנו שאפילו התווספו תקנים לעבודה שלה, של המחלקה שלהם, כדי להתכונן לקבלה. אני חושבת שמאוד טוב ומאוד יפה לדבר על כמה זה ייטיב, אבל בלי לראות הוכחות שיש תכנית בכלל, שהתכנית הזו ברת ביצוע.

אנחנו נבקש לבוא לפה ולהציג לנו את התכנית.

אני חושבת שזה חייב להיות ושלא יגידו לנו שהתכנית רק אחרי אישורה בממשלה, אם יהיה לנו גם את האפשרות להשפיע שהתכנית הזו תצא כמו שצריך ויתקיים עליה דיון ציבורי, ממילא משרד החינוך לא מקיים דיון ציבורי על איך הוא מתכנן לפעול, אז לפחות שנעשה את זה פה בכנסת. לקיים את הדיון אם יש מה לשפר, לשפר ולדחוף את זה קדימה.

תודה. תודה רבה. אני רוצה לעבור למשרד האוצר, לאביעד שוורץ ולאחר מכן הארגונים.

שלום. אז כמו שנאמר פה בוועדה, אני רוצה לחדד מה שקרה מול ארגוני מעונות היום שגם נמצאים ומכירים, אנחנו לגמרי נעמוד בכל מה שנאמר בהסכם מול הארגונים, מה שנדון במהלך השביתה וגם אתם הייתן מעורבות פה.

עד מתי? יש צפי למתי?

אמרנו להם גם מראש, לארגונים שנמצאים, שזה יקרה לאחר אישור התקציב שקרה, כמו שאתם יודעים, רק ביום חמישי בלילה האחרון. התקציב נכנס למערכות ולכן הנושא הזה יעבור בזמן הקרוב למשרד הכלכלה, על מנת שיוציא אותו וכמו שהחלטנו זה יקרה עוד השנה, בשנת 2021 ולא יחכה לשנה הבאה, וזה נאמר מראש.

כלומר אם אנחנו בשמיני בנובמבר, זה יקרה עד דצמבר, בחודשיים הקרובים הכסף אמור לעבור.

נכון, זה מה שנאמר להם מראש שזה יקרה במהלך השנה.

זה לא מה שנאמר.

עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

בינתיים לא יהיו מעונות ולא יהיו מטפלות?

אמרו להם אחרי התקציב, התקציב עבר לפני יומיים.

זה נאמר מראש.

ועדת התשומות מ-2012 לא התכנסה. מתי היא תתכנס? אפשר לקבל תשובה על כך?

כן, עכשיו לגבי הוועדה, ועדת המחירים לא מתכנסת כל שנה, מה קרה זה תהליך של עדכון של התשומות ובשנים בין לבין בעצם נעשה תהליך עדכון אוטומטי שבעצם קרה גם בשנים האחרונות, כאשר רוב הגידול של תעריף מעונות היום, אם תסתכלו ב- 2012 על התעריף ועל התעריף היום, אז התעריף עלה בעיקר עקב עלויות השכר והחישוב הוא הגורם העיקרי שמעלה את העלויות הוא גורם השכר שאמור בעצם להגיע בעיקר מהמטפלות, זו הסיבה לעלות ואנחנו עכשיו נשלח מכתב משר האוצר ושרת הכלכלה לוועדת המחירים להתחיל באמת את התהליך הזה, שגם בו נאמר שהמטרה היא שבשנת הלימודים הבאה כבר יהיה תעריף עדכני, אחרי כל הבירורים, אחרי כל העבודה שתעשה בחודשים הקרובים, כדי שבשנת הלימודים הבאה כבר נהיה עם תעריף חדש. כמו שאמיר מדינה הציג זה באמת שינוי משמעותי.

אני מבינה אביעד. מה שטוב אנחנו יודעים, אבל אנחנו גם מגלים לאט לאט שמה שלא עובד, הוא לא פחות גדול ולא פחות משמעותי. אז סליחה שאני לא נותנת לך לברוח לאזור הנוח של מה שכן עובד, כי כולנו התכנסנו כאן למה שלא עובד. האם תוכל למסור לוועדה לוחות זמנים מסודרים?

וועדת המחירים היא וועדה סטטוטורית עצמאית, אנחנו לא אמרנו את זה. אנחנו פונים לוועדה, יש תהליך עכשיו שגם בשיתוף משרד הכלכלה בעצם זה לעשות איזה שהוא תהליך.

את כיו"ר יכולה לפנות לוועדה ולבקש.

למי כפופה הוועדה, הרי זה האוצר. היא כפופה אליכם.

זו ועדה משותפת למשרד האוצר ומשרד הכלכלה.

מה זה משנה? אז תחליטו שאתם מכנסים אותה.

הוועדה לא כפופה לשרים, יש לה סמכות עצמאית בכוונה, כי היא וועדה מקצועית היא לא וועדה של השר.

אז מה לעשות, להוציא פניה רשמית של כל חברי הוועדה.

הוועדה גם רוצה את העדכון מחיר הזה, היא חושבת שזה נכון לעשות את זה כמו שציינתם, שעברו יותר מדי שנים מאז הפעם האחרונה וגם שנעשה. התהליך הזה דורש איזה שהוא תהליך עבודה יחד עם רו"ח, איסוף עוד נתונים ממגוון המעונות ייקבע מתי באמת לעשות, לקבל מידע על כמה שיותר גופים שונים במערכת כדי להצליח להבין את המאפיינים של המערכת הזאת ולקבוע את המחיר העדכני בהתאם לתשומות העדכניות.

מי יו"ר הוועדה?

יו"ר הועדה זה יובל טלר.

מאיפה הוא? מאיזה משרד הוא?

ממשרד האוצר.

אביעד, אנחנו מבקשים ואנחנו נבקש גם בסיכום לוחות זמנים ברורים ומדויקים לתהליך הזה, אנחנו גם נדרוש את זה מהוועדה עצמה, אבל משרד האוצר לא יכול להתנער מאחריות כשהעומד בראש הוועדה הזו הוא נציג משאד האוצר, זה סוג של בריחה מאחריות וזה גם חוסר שקיפות ואנחנו עוסקים פה בשקיפות, עם כל הכבוד למשרדי הממשלה, זה התפקיד של הכנסת ואנחנו לא נרפה מזה.

אני רוצה לעבור עכשיו לארגונים. בבקשה עו"ד גלי עציון ארגון נעמ"ת. בקצרה. יש לנו 7-10 דקות לסיום.

רוב הדברים הם בעיני נאמרו, אני רשמתי לעצמי את מה שהיה כתוב מאחורי הרפרנטית של משרד החינוך. השקעה בגיל הרך הינה רווח משמעותי לעתידה של המדינה.

אני חושבת שהיית יכולה לסיים בזה, אני כמובן אקח עוד כמה מילים, אבל אני חושבת שפה זה מתחיל ופה זה מסתיים. משום מה במדינת ישראל יש איזה שהיא תחושה שילדים נולדים בגיל 3 אבל הם לא נולדים בגיל 3. לאורך כל הדרך, גם בקורונה, ראינו איך מעונות היום הם איזה שהוא ילד חורג של המערכת, ואנחנו גם רואים את זה עכשיו.

מה שחשוב לחדד מאוד בכל השיח הזה, זה את העובדה שאנחנו רגע לפני התהום. זאת גם היתה הסיבה שהיתה השביתה, והיא היתה באמת שת"פ בין גם המפעילים וגם מהשטח. פשוט אין עובדות, הן לא יכולות לעמוד בעבודה הזאת, לא בתנאי שכר האלה.

אנחנו יכולים לדבר גבוהה גבוהה על פדגוגיה ועל הכשרות, אין את מי להכשיר. הדלת המסתובבת בתחום הזה היא נוראית. שוב, בסופו של יום, ואני באמת חוזרת לעניין, מה שמשקיעים בהתחלה, יש על זה מחקרים, חוסכים בהמשך. כלומר, מדינת ישראל צריכה לחשוב מבחינה גלובלית וגדולה.

אני חושבת שמה שאנחנו צריכים וצריכות מהוועדה הזאת זה אחד, באמת שהיא תהיה עם יד על הדופק כל הזמן בנושא וועדת התשומות, ועדת המחירים וזה לא רק להעלות את המחיר, מאז 2012 לא פתחו את הסל הזה, לא בחנו אותו, לא עשו בדיקה מדוקדקת של המצב, וזה מה שנדרש היום.

ויש החלטת בג"צ בעניין. הם מחויבים והיו צריכים כבר להחזיר תשובה בעניין. יש החלטת בג"צ שם צריכים לפתוח.

וגם ב- 2017 היתה כמעט שביתה, היתה חצי שביתה בדרך ובעקבות זאת צריכה שתשב וועדה ותדון. היא קמה שנה באיחור, שם היו דווקא לוחות זמנים, היא קמה שנה באיחור, המסקנות שלה לא פורסמו מעולם ובשורה התחתונה, זה אולי סטטוטורית שלא נותנת דין וחשבון לממשלה, היא בוודאי חייבת דין וחשבון לכנסת וזה בעצם מה אנחנו מבקשים מהכנסת. שזה מה שתעשה, שתעקוב ותהיה עם יד על הדופק על הזמן ולא תיתן כמו שאמרת כבוד היו"ר, ללכת לאזורי הנוחות, ואנחנו פשוט, באמת, התחום הזה הוא רגע לפני תהום ואני רוצה להגיד משהו על הארגונים המפוקחים.

הארגונים המפוקחים זה גופים שהתחילו את זה באמת עם חשיבה, חלקם לפחות, שהם קידום שוויון מגדרי אבל מזמן כבר עברו לנושא של הבנה של חינוך כולל חינוך לשוויון מגדרי, בגיל צעיר והכנה של הילדים באמת מגיל כמעט לידה להיות אזרחים במדינת ישראל, וצריך להבין את זה. הארגונים האלה גם לקחו על עצמם את הרגולציה הרבה לפני שהיה חוק הפיקוח, באופן וולונטרי, לקחו על עצמם לקחת מחירים שהם בעצם מחירים זולים יותר, כי היום אחד הנטלים הכבדים ביותר על משפחה בישראל, ולא משפחה נזקקת, החינוך הוא פריבילגיה למשפחות נזקקות, אחד הנטלים הגבוהים ביותר זה החינוך.

ואגב, זה כן מתחבר למעמד האישה, כי מי שבד"כ מוותרת בנסיבות כאלה זה האישה, אז לא גמרנו עם הנושא השוויון המגדרי, אבל בהחלט הפכנו את זה, הפכנו והגדלנו את היקף היריעה.

ובהקשר הזה אני אומרת, זה שלא ישבו עם הארגונים האלה, ואותי לימדו שכשיש גלגל לא צריך להמציא אותו, הארגונים האלה יש להם מסה אדירה של ניסיון. צריך לשבת אתנו, צריך להקשיב מה שיש לנו לומר לפני שעושים את המעבר הזה, וכולנו בעד המעבר הזה, אבל לא בצורה של קרעים וטלאים ממקום למקום. שהפיקוח על זה נשאר במשרד הזה, הדבר הזה חונה שם. זה מתכון לאסון. אז זה שלושת הדברים שאנחנו מבקשים.

תודה, תודה רבה. יש מין תחושה כזאת שהסייעות, הגננות, המטפלות עוברות ממצב של עשירים לעשירים יותר. זה כאילו איזה תוספת שכר מטורפת עכשיו שהולכת לשנות את חייהן והן הולכות לנוח בביתם רגל על רגל בוילה בסביון, ולא כך הדבר.

בסוף כל התפיסה במדינת ישראל לגבי חינוך ולגבי גננות ומטפלות ומורים ומורות ובכלל, ברגע שהתפיסה תשתנה, אני שמחה גם לומר שהשרה שאשא- ביטון גם מאוד תומכת בזה, צריכה להיות לא פחות ממנתח, לא פחות מאשר אדם שנמצא היום במשרה בכירה בתוך משק העבודה, זה הילדים שלנו, אין דבר שהוא חשוב יותר מאשר שהאדם שמטפל בהם יקבל שכר טוב ולא רק כי הוא עובד קשה, אלא גם, כפי שכבר הוזכר כאן, היוקרה של המקצוע וזה חלק לא מבוטל ממה שהילדים שלנו, של כולנו, בסופו של יום גם יקבלו בפועל, כי אדם שהולך כברירת מחדל, אני אלך להיות סייעת, אני אלך להיות גננת, טוב אז אני אקבל 5000-6000 שקלים בחודש, אז אח"כ אני אעבור אולי לעבודה אחרת.

אלה שנמצאים שם מתוך מסירות באמת אמתית ומכל הלב ומסתכלים בסוף על שולחן האוכל שלהם ורואים שאין להם מספיק, והם לא יוכלו להחזיק את העבודה הזו לאורך זמן, או שנגמר להם הכוח כי שוחקים אותם עד דק, זה משהו שבסוף פוגע בילדים שלנו וזה שינוי התפיסה.

ובסוף, אם אתם שואלים אותי, אני חושבת שמקצוע של סייעת, גננת, מורה, כל אחד ממקצועות שעוטפים את הילדים שלנו מלידה ועד סוף תיכון, צריכים להשתכר גבוה, הם צריכים להיות בין המשכורות הגבוהות במשק, ולא מהנמוכות במשק וביום שבו הם יתחילו להתחרות, לא פחות מהייטק, או רופא, אנחנו נדע שהחינוך בישראל נמצא במקום שהוא טוב ושהוא בריא, כיאה למדינה מתוקנת שמבינה שהילד נמצא במרכז, והוא העתיד של מדינת ישראל.

ליאור גבאי, מנכ"ל נאות מרגלית. קודם כל אני מאוד מתחבר לחזון שהיו"ר אמרה, אני רק רוצה לציין שכרגע יש אמנם התחייבות של האוצר לפתוח את סל התשומות מ-2012 לא נפתח ובו באמת לדון בדבר שהוא הכי מהותי שזה שכר מטפלות, אבל אני רוצה לדבר על דבר אחד, יש כרגע דיון מהותי שמדברים עליו של מעבר למשרד החינוך בינואר, ומכיוון שעדיין לא התקיים שום שיח עם אף גורם מקצועי ואנחנו באמת באמת מכירים את התחום הזה, אני חושב שאנחנו עומדים לפני תהום בסיפור הזה של המעבר כי לא יודעים איך יהיה הפיקוח, מי יהיה, איך יספקו את האישורים.

אתה צודק, אנחנו מבקשים פה בוועדה שיציגו לנו כבר קרוב.

אבל לוחות הזמנים כל כך צפופים, אני מבקש שהוועדה תקבל החלטה שבה תגיד שכל עוד שלא יוצג מהותי אתנו ביחד עם כל גורמי המקצוע בכדי לדעת באמת מחר, ב- 1 לחודש. הרי ב-1 לחודש נצטרך לפתוח מעון באופקים, אז האם מי ייתן את הרישוי, מי ידאג לפיקוח על הילדים. כל הדברים האלה שאף אחד לא נותן עליהם מענה וגם גורמי המקצוע במשרד העבודה והרווחה שעובדים באמת קשה לא יודעים לתת מענה על זה. לא יכול להיות ב-1 בינואר אנחנו נהיה בפני עובדה מוגמרת, גם ככה התהום בתחום הזה הוא קשה ואני מבקש באמת לקבל החלטה על העניין.

תודה רבה. ציפורת שימל, יועצת משפטית של אמונה, בבקשה.

אני לא אחזור כאן על דברים שנאמרו ע"י חברי, כן אבל קודם כל ראשית, בשם כלל הגופים, ולפני שנתחיל קודם כל להודות ליו"ר הוועדה שבאמת ככה היתה אתנו במאבק לאורך כל הדרך הזו, וכמובן חברות הכנסת שהיו והרגשנו את זה באופן מאוד מאוד משמעותי, הייתם אתנו שם וזה היה מאוד מאוד חשוב, ולא היינו מגיעים להבנות שהגענו אליהם.

אנחנו שנים רבות מתריעים על הנושא שהענף הזה נמצא בקריסה. אותי לימדו שכשמסכלים על העתיד, ואנחנו עכשיו פנינו לעתיד, לומדים מטעויות העבר. ואנחנו בתחושה שמלווה אותנו כארגונים מפעילים, התחושה הזו שאנחנו סוג של ארגונים שקופים בעיני קובעי המדיניות, חוזרת ונמשכת שוב ושוב ושוב, אם זה בנושא של השכר, כמו שדובר כאן, אם זה בנושא של מתווה הקורונה שב-1.9 כולם קיבלו מתווה למעט גילאי לידה עד 3, כי הילד נולד בגיל 3, ואם זה עכשיו כאשר דובר על נושא של הכיתה הירוקה והגנים הירוקים, אבל אנחנו היינו צריכים לפנות ולבקש שגם עלינו יחול איזה שהוא מתווה ירוק כזה או אחר.
אף אחד לא חשב בכלל עלינו והנה שוב, אנחנו חוזרים שוב ושוב ולא לומדים מטעויות העבר, ולא מקיימים אתנו שום שולחו עגול. אנחנו מבקשים את קיום של איזה שהוא שולחנות עגולים שבהם בעלי הידע והניסיון הרב, יש פה ארגונים עם עשרות רבות של שנים, של ניסיון בתחום הזה. קודם כל יישמעו האנשים בשטח, עם כל הכבוד לקובעי המדיניות.

תודה רבה, אנחנו חוזרים כאן על דברים שנאמרו ואנחנו צריכים לסכם את הדיון.

אני רק רוצה עוד לבקש משהו אחד מאוד מאוד חשוב שלא נאמר לגבי סל התשומות. מעבר לעובדה שמבחינתי באנו כאן לשמוע מתי ייפתח הסל ומתי תקבע וועדת המחירים ותשב, ועדיין לא שמענו על זה תאריך. נקודה מאוד מאוד חשובה היא התוכן והמהות של הפתיחה, כיוון שהפתיחה צריכה להיות כזו שהיא תהיה משמעותית, שהיא תהיה כזו שאכן המטפלות תרגשנה שנעשה פה דבר משמעותי עבורן, כפי שאכן התחייבו גם מבחינת קובעי המדיניות.

תודה. ח"כ בוסו ממש בקצרה כי אנחנו סוגרים את הדיון.

דווקא לסוף הדברים שציפורת אמרה. קודם כל אני מודה לך על הדיון החשוב שנעשה כאן, לח"כ שטרית וח"כ סלימאן ואגב היא יוזמת בוועדה אצלה לגבי שכרם של הסייעות והמטפלות, אבל אני אומר, אנחנו כבר נמצאים כאן במקום שמכיל את הדיון בנושא העברה ודיברו כאן על מעמדם של המטפלות והמטפלות במשפחתונים וסייעות והמטפלות במעונות, שהמעמד שלהם חייב להיות כחלק מהמעבר וגם כן כשפותחים את הסל.

צריך לדעת אלו בסופו של דבר הגננות לכל דבר, הפדגוגיות שמטפלות בילדים ונתקלנו בזה הרי בקורונה, הן לא עצמאיות ולא שכירות, והדברים האלה צפו והיה צריך ללכת לוועדת הכספים עוד פעם, ומה עושים בבידודים הן מוכות פעם אחר פעם. גם בגובה השכר וגם אח"כ בזכויות שלהן. אם לא ננצל את המעבר למשרד החינוך לנסות לקבע את המעמד הזה ולהתחיל להסדיר, אני יודע גם את ההתנגדות של האוצר למעמדם כשכירים, אבל אני מצריך להסדיר שיהיה להם מעמד, האמת היא שהתפלאתי כשנחשפתי לזה, ואנחנו יודעים שיש עובדים במדינת ישראל שהם נמצאים במשהו שהוא כל כך חשוב, פדגוגי, חינוכי ואין להם מעמד, תלושים. לא עצמאיים, לא שכירים, לא שום דבר, כאילו עובד זר שנמצא ותיקח אותו על בסיס שעתי ואז אתה נתקל בהכל, ואח"כ אתה רוצה הוא יהיה הכי מסור לילד שלך, והוא נמצא משעה 7.00 עד 16.00 ואתה צריך לקבל את הילד חינני, והבן אדם חוזר הביתה שאין לו מה לאכול בבית, זה הדבר הכי גרוע, ואני חושב שביחד עם הוועדות הנוספות לטפל ולהסדיר את הנושא הזה גם כן.

תודה רבה ח"כ בוסו. ממש משפטים אחרונים. הנהגת הורים, קרן אוחנה, הנהגת גנים פרטיים, לאחר מכן קרן ברל כצנלסון ואנחנו סוגרים את הדיון.

שלום כבוד יו"ר, תודה על רשות הדיבור. אני רק רוצה שמישהו יניח על השולחן גם את הגנים הפרטיים. לצערנו אנחנו לא שותפים לשיח התקציבי, וועדת תשומות, מחירים וכו' אנחנו נשארנו בחוץ לכן העז שתכנס אצלנו תהיה הרבה יותר גדולה ורועשת, כי אנחנו לא יכולים באמצע שנה להשית תשלומים ועלויות על הורים ולכן חשוב לנו שהמעבר לא יטמון בחובו הוצאות נוספות ושהדברים באמת ייעשו אתנו, בישיבה אתנו, במחשבה משותפת איך אפשר לא להעמיס עוד על ההורים שלא מצליחים להיכנס דרך הועדות למעונות מפוקחים, או לחילופין, בוחרים את המגזר הפרטי מכיוון שאנחנו גם ככה אחרי שנתיים מאוד מאוד קשות, קורונה, חוק הפיקוח, חוק המצלמות והוצאות שמושתות עלינו.

קיבלתם הרבה מאוד הקלות אם אני לא טועה.

אנחנו לא קיבלנו הקלות, פרט לקורסים.

תודה רבה. קרן ברל כצנלסון.

אני רוצה להתייחס ולא לדבר רק על הפיקוח. כשמדברים על מעונות יום מדברים על פיקוח, חוק המצלמות. חשוב מאוד גם איך מכשירים וגם איך מדריכים את הצוותים ואיך מחזיקים את זה לאורך השנה. זאת אומרת, הצוותים החינוכיים שעובדים 9 שעות עם הילדים, גם אם יעברו קורס מטפלות סוג 1 זה לא מספיק. הן צריכות גם להיות מוחזקות לאורך השנה וצריך יהיה להיות מי שיסייע להם, ולזה צריך תקציבים.

וכשחוק הפיקוח נותנים 4 שעות הדרכה למעון זה לא נותן שום דבר כי ההדרכה היא גם המפגשים עם ההורים אחר כך, גם למנהלת, גם לצוותים ואז נראה פחות מקומות של צוותים שלא יודעים לתת מענה וגם את זה צריך לתקצב, וצריך לראות איך גם את לזה מתייחסים ולא שוכחים, כי העלאת שכר זה חשוב אבל גם הדרכה.

איך לא שמים בכל פעם פלסטר, אלא איך מתייחסים אל המערכת כולה כמערכת.

זה לא רק המטפלת והשכר שהיא לוקחת הביתה, אלא גם המסביב.

אין רלבנטיות לאיזה משרד זה ילך, יש רלבנטיות האם המדינה באמת תכניס את היד לכיס ותשקיע בגיל הרך או לא.

זה מתחיל מהבנה ומגישה. תודה. בבקשה עו"ד ניצן כהנא.

גברתי בדיוק הרימה כי רציתי לדבר על הפלסטרים, על חוק הפיקוח והמצלמות.

אנחנו מדינת פלסטרים, אין כאן דיון אחד שאין פלסטרים.

לכן הדיון הזה הוא כה חשוב וכה חשוב להמשיך אותו כי בסוף היתה פה הזדמנות, קידמנו את חוק הפיקוח בכובע הקודם שלי ענת דייגי ומור דקל, חשבנו שיאמצו את מסקנות ועדת רוזנטל באמת תקינת כוח האדם, על גודל הקבוצה, על גודל המסגרות. כל הדברים האלה לא קרו כי אמרו לנו שהתפזרה הכנסת, אין תקציב.

הנה בא תקציב חדש, הדברים לא קרו. אנחנו רוצים להוציא מפה קריאה באמת לא לעסוק רק בקצה ובכמה מפקחים יש, אלא לחזור לבסיס ולהבין שבלי תנאי העסקה נורמליים, הן לא יישארו כשזה השכר שלהן והשחיקה הקשה והמשימה הבלתי אפשרית הזאת, ובלי תנאי העסקה נורמליים, אנחנו לצערי שוב ושוב מצטרך לדבר על ענישה ועל הקצה ולא על איך מייצרים מסגרות חינוכיות טובות לילדים בישראל.

תודה רבה, לחברי הכנסת להצעה לסדר הכל כך חשובה הזו, אני רוצה לסכם את הוועדה ואנחנו נעשה על כל הנושאים האלה כאן מעקב. להלן מסקנות הוועדה: הוועדה קובעת כי טיפול וחינוך איכותיים לפעוטות בגיל הרך חיוניים להתפתחות הנאותה של הפעוטות. הוועדה קובעת כי קיומו של צוות איכותי בעל השכלה מתאימה הוא תנאי הכרחי לקבלת חינוך וטיפול אמתי.

למשרד האוצר, הוועדה רושמת לפניה את דברי נציג משרד האוצר שהמשרד יעביר עד סוף 2021 את הסכומים שהובטחו למעונות בעקבות שביתת המעונות בחודש שעבר. הוועדה דורשת לקיים דיון דחוף בוועדת המחירים לצורך בחינת המחירים ועדכון התעריפים בתחום. הוועדה מבקשת לקבל לשולחנה את לוח הזמנים לכינוס הוועדה, כבר בשבוע הבא.

הוועדה קובעת שכדי לשנות את המצב הקיים, למנוע עזיבת עובדים ולשפר את איכות העובדים בתחום, יש לשפר את תנאי ההעסקה של העובדים ולשפר את שכרם.

למשרד הכלכלה ולמשרד החינוך, הוועדה קוראת להעביר את כל תחום הטיפול והחינוך בגיל הרך למשרד החינוך כולל תחום הסבסוד, הוועדה קוראת לקיום הכשרות מקצועיות של העוסקים בתחום.

הוועדה קוראת לבחון העסקת בנות שירות לאומי בתחום הזה.

למשרד הכלכלה, הוועדה קוראת למשרד הכלכלה לפרסם בהקדם האפשרי את מדרגות הסבסוד ולפתוח בהקדם את המערכת הממוחשבת להגשת בקשות סבסוד של ההורים.

למשרד החינוך, הוועדה מודאגת מדברי נציגת משרד החינוך שהמשרד עדיין לא מכיר לעומק את כל הסוגיות הקשורות לגיל הרך, למרות שהתחום אמור לעבור לאחריות המשרד כבר בינואר הקרוב. הוועדה קוראת למשרד לקיים בדחיפות שיח עם הארגונים המפעילים את המעונות וכן עם מפעילי המעונות הפרטיים המפוקחים.

הוועדה תמשיך לדון בסוגיות שונות הקשורות לחינוך וטיפול בפעוטות, לרבות כמובן גם כל תחום המעבר.

תודה רבה לכל המשתתפים.


הישיבה ננעלה בשעה 11:45.