פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ישיבה משותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה והוועדה לביטחון הפנים
10/11/2021


מושב שני




פרוטוקול מס' 53
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
פרוטוקול מס' 22
מישיבת הוועדה לביטחון הפנים
יום רביעי, ו' בכסלו התשפ"ב (10 בנובמבר 2021), שעה 9:09

היערכות הרשויות המקומיות וגופי החירום וההצלה לחורף הקרוב

חברי הוועדה: ווליד טאהא – יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה
מירב בן ארי – יו"ר הוועדה לביטחון פנים
מאיר יצחק הלוי
יוראי להב הרצנו

אוסאמה סעדי

רב טפסר דדי שמחי - נציב כבאות והצלה, המשרד לביטחון הפנים

לי אור אבינועם - ע' נציב כבאות והצלה, המשרד לביטחון הפנים

טפסר רוני קדם - ראש אג"מ כבאות והצלה, המשרד לביטחון הפנים

שי לוי - רמ"ד תו"ל שדה ויער, המשרד לביטון הפנים

הרצל קבלו - ראש אגף חירום, המשרד לביטחון הפנים

עופר שושן - מנהל אגף חירום, משרד האנרגיה ומשאבי המים

עזריאל כהן - מנהל מוקד חירום סביבה, המשרד להגנת הסביבה

נורית יכימוביץ כהן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

זאב צוק רם - ראש אגף חירום, נגה - ניהול מערכת החשמל בע"מ

ניר סתיו - מנהל השירות, השירות המטאורולוגי הישראלי

יובל ארבל - רכז ים וקשרי ממשל, עמותת צלול

וחיד חשאן - מנהל תחום חירום וביטחון, מיעוטים, משרד הפנים

פיאנה קרנץ - רפרנטית תחום מים, מינהל התכנון

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל ביטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי

עמיחי דרורי - מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני, מרכז השלטון המקומי

חובב צברי - ראש מועצת קריית עקרון ויו"ר ועדת ביטחון, מרכז השלטון המקומי

דודו אלחיאני - עו"ד, מנכ"ל עיריית נהריה

גיא רשף - סמנכ"ל שירות הידרולוגי, הרשות הממשלתית למים ולביוב

עידו בן יצחק

לאה קריכלי – מנהלת ועדת הפנים

א.ב., חבר תרגומים


היערכות הרשויות המקומיות וגופי החירום וההצלה לחורף הקרוב

בוקר טוב לכולם, אנחנו מתחילים ישיבה משותפת של ועדת הפנים ביחד עם הוועדה לביטחון פנים. היום 10 בנובמבר 2021, ו' בכסלו תשפ"ב. הנושא: היערכות הרשויות המקומיות וגופי החירום וההצלה לחורף הקרוב. אנחנו ביקשנו לקיום דיון משותף. אני אגיד רק כמה מילים, וווליד כמובן, לגבי ההיערכות לאור המקרים שראינו בשנה שעברה, ואותן הצפות שבעצם גם הביאו למותם של אזרחים.

מעבר לאירועים של שנה שעברה ועם הפנים קדימה, אנחנו רואים גם שינויים וטלטלה רצינית מאוד במזג האוויר, מה שמביא לפגעים אמיתיים גם בתשתיות, גם בבתים, גם באנשים כמובן, ולכן בטח כמובן עם משבר האקלים שאנחנו יודעים את ההשלכות שלו, אנחנו הבאנו את הדיון הזה כדי לשמוע את השלטון המקומי ואת רשויות ההצלה, כיצד הן מוכנות.

אני חייבת להגיד לך משהו שאתמול בערב דיברנו. דיברתי עם חברה. אני ילידת נובמבר, יש לי יום הולדת ביום שבת. היא אמרה לי, את יודעת מירב, תמיד ביום הולדת שלך היה קר וגשם כי זה נובמבר, והשנה נראה לי שנלך לים, אז ברור לי שחלק מזה גם זה באמת שינויי האקלים, אבל מה שאני חוששת ממנו, שמתוך הקיץ הקיצוני נלך לחורף קיצוני, וזה כמובן יכול לטלטל וכמובן לפגוע פיזית בתושבים ובמבנים, לכן ביקשנו לקיים את הדיון החשוב הזה.

בוקר טוב מירב ובוקר טוב לכל המשתתפות והמשתתפים, לאה, מנהלת הוועדה וכולם. כן, לפי ניסיון העבר מתברר שאמנם אנחנו באזור שלא יודע הרבה גשמים, אבל כאשר זה קורה ויהיה לנו גשם וכאשר יורד גשם במינון יותר ממה שהתרגלנו אליו, אז התברר שאנחנו לא ערוכים אליו. ראינו את זה כמובן בתוך היישובים, בתוך הערים וגם בכלל בכבישים בין-עירוניים, הצפות. אנשים גם שילמו בחייהם. כאשר יורד גשם חזק, אז מתברר שגם ניקוזים הם לא ניקוזים. לא לגמרי ברור גם שרשור האחריות בין הגופים, איך מתנהל אירוע שהוא אירוע מעבר לאירוע הרגיל, של שיטפונות ושל סכנת חיים גם בתוך יישובים, וגם לעיתים רכבים שנקלעים והרבה מאוד מקרים שהיו לנו בעבר.

הדיון הזה הוא דיון מרכזי עבור השלטון המקומי. אני לא יודע מי איתנו מהשלטון המקומי. אני הייתי מצפה לייצוג ברמה גבוהה מאוד של השלטון המקומי, ואם הם שומעים אותי, אז הם מוזמנים לתת לאירוע הזה את הכבוד הראוי לו, כי זה הם, זה שלהם. בעיקר מי שמתמודד עם אירועי שיטפונות, הצפות בתוך היישובים זה השלטון המקומי. רוצים לשמוע מהם על ההיערכות שלהם, איך זה נעשה? האם זה נעשה בתאום עם גורם ממשלתי? איזה משרד? איך זה מתגלגל בין גוף לגוף, כבאות, הצלה, כל מיני נושאים שקשורים להם. הם גם לא שווים מבחינת היכולת להתמודד מול אירועים מבחינת היכולת הכלכלית להרים אירוע כזה, להיערך לאירוע כזה. האם נגיד הניקוזים שידענו שכבר לא עומדים בקצב גשם מעבר למה שרגילים אליו, אז מי אחראי, מי מממן? יש הרבה מאוד שאלות שלטעמי צריך לתת עליהן מענה, על כן השלטון המקומי הוא פקטור מאוד חשוב בעניין הזה.

קודם כל אנחנו מברכים את נציב כבאות והצלה, רב טפסר דדי שמחי שהתכונן כראוי לדיון הזה וגם הכין מצגת, אז נראה לי שנתחיל איתו.

אני חושב שנתחיל עם השלטון המקומי, כי דדי שמחי נכנס לאירוע שקורה בתוך יישוב. חובב, ראש מועצת קריית עקרון.

בוקר טוב, אני שמח להיות אתכם. אנחנו למעשה בשלטון המקומי מתארגנים לכל הנושא הזה של משבר האקלים, וכבר ב-21 בנובמבר יהיה מפגש בראשותי עם ועדת הביטחון. אני מנהל את ועדת הביטחון בשלטון המקומי. יש לנו בוועדה גם ראשי רשויות כמובן וגם קב"טים. בהזדמנות הזאת אני רוצה לומר שבכל הזדמנות הקב"טים ברשויות וגם עובדי הרשויות עושים עבודת קודש בכל הנושאים, גם בחירום וגם כמובן בשגרת חירום, והם מחוברים לכלל הגורמים שמשפיעים, כולל כיבוי והצלה כמו שהעליתם פה, כמובן עם משטרת ישראל שגם להם יש חלק בכל העניין, ומד"א וכל הגורמים האחרים שנותנים מענה לכל נושא החירום.

עכשיו ספציפית לגבי הנושא הזה. אנחנו בכל רשות ורשות נערכים מקדמת דנא לכל נושא של ניקוזים, אבל כמו שאתם יודעים, לא הכול תלוי ברשות המקומית. הרשות עושה את כל מה שהיא יכולה בחלק שלה, אבל לפעמים יש גורמים משפיעים כמו שאנחנו מכירים בנושא של נהריה, שגם אם נהריה תעשה כל מה שביכולתה לעשות, בסוף ההשפעות באות מגב ההר וזה משפיע עליהם בכל הנושא הזה של ניקוזים ובכלל, ולכן בעניינים האלה צריך בוודאי את הוועדות המצוינות שלכם וכמובן את משרדי הממשלה שיתנו מענה.

אנחנו כמובן מחוברים גם למשרד הפנים שהוא הרגולטור של השלטון המקומי. בדרך כלל יוצאים כל ההנחיות ממינהל הביטחון של המשרד הפנים, ואנחנו די מחוברים אליהם בכל הסוגיות האלה. כמובן מחוברים לפיקוד העורף במידה ויש מצבי קיצון, וגם הם נותנים את המענים שלהם כמה שניתן בכל הסיפור. אנחנו כרגע נערכים. אנחנו מבינים שכמו שאמרה היושב-ראש, ובהזדמנות הזאת אני רוצה לאחל לך יום הולדת שמח, ואני מקווה שנעבור את מזג האוויר הזה שהולך, בצורה יותר טובה משנה שעברה, כי בשנה שעברה איבדנו חיים.

אתה יכול להגיד מה בעצם השתנה בין שנה שעברה לשנה הזו? מה השתנה מבחינת התקציב שניתן לכם, אמצעים מיוחדים שעשיתם? מה ההבדל?

אני יכול לומר שיותר מדי לא השתנה בסוגיות האלה. הלכו והסתכלו על מקומות כמו נהריה לדוגמה, וניסו לתת שם איזשהו מענה כזה או אחר. אם תשאלו את ראש העיר של נהריה, הוא יגיד לכם שזה טיפה בים וזה לא מספיק, כי באמת לצערי גם מניסיון, אני בא מאיזשהו רקע צבאי של 28 שנים ועוד איזה שבע שנים ממשרד ממשלתי במשרד החינוך. לצערי הרב, אני אומר את זה בכאב, מדינת ישראל מגיבה לפעמים כי - - -

אז מה ההיערכות שאתם עשיתם? דיברת על ההיערכות. איזה היערכות? בשטח? כוח אדם?

כמו בכל שנה, אז פותחים את כל נושא הניקוזים, מטפלים בכל נושא הסוגיות שהיו לפני - - -

אתה אומר, הניקוזים הקיימים. נגיד, איפה שהיה בעיה, לא עבדו, לא הרחיבו, לא עשו התאמות.

ודאי שלא. כל ראש רשות, ואני אומר, יש 257 ראשי רשויות במדינת ישראל. אני בקדנציה השנייה שלי ואני יכול לומר שגם ראשי הרשויות נערכים לנושא של חירום וגם לנושא של כמובן מזג אוויר. עדיין הם עושים מה שביכולתם במסגרת הרשות המקומית עצמה. פותחים את הניקוזים, מטפלים, גוזמים. יש לנו את חברת החשמל שבדרך כלל עובדת איתנו בצמוד, ועושים את כל הגיזומים לפני כדי שלא יתמוטט לנו איזה עץ כזה או אחר, אבל כל זה נעשה במסגרת ארבע אמות של הרשות המקומית. כל מה שקשור מעבר לכל העניין, גם אם זה סוגיה של רשות הניקוז שצריכים להיכנס לעניין הזה במשנה תוקף, אני מקווה שהם יכנסו במשנה תוקף לכל העניין.

אנחנו מכירים את הנחיות של דדי שמחי, של הנציב, שאוסר לנו, לדוגמה, כל הנושא של במידה וזה נושא של קיץ, אז אוסר עלינו להבעיר כל מיני מדורות כאלה ואחרות לאור מזג אוויר קיצון, אבל בסופו של דבר הבעיה האמיתית זה באמת החורף שבסופו של דבר ברגע שיש כמות אדירה בפרק זמן קצר, אנחנו בבעיה קשה.

אוקיי. חבר הכנסת יוראי להב רוצה להפנות אליך שאלה. בבקשה.

הדברים שלך ברורים. האם זה מקובל עליך המצב? כי מה שאתה אומר, אנחנו מבינים שהולך לקרות אסון. במקום לנסות למנוע את האסון, אנחנו רוצים לראות איך אנחנו נערכים לטפל בו אחרי שהוא קורה. נתוני השירות המטאורולוגי מראים שבשנים הקרובות הולכים לפקוד אותנו יותר ויותר אירועים כאלה של גשם, אירועים חזקים יותר גם בעוצמה שלהם וגם בהיקף שלהם, והתוצאה היא שמעט מאוד ממי הגשמים הללו הולכים לחלחל, כלומר האסון הזה הולך רק ללכת ולגבור.

יש פתרונות הנדסיים מוכחים, כי זה לא בעיה רק של ישראל אלא גם בעולם, ויש מספיק ידע וכלים גם אצלנו וגם בעולם שיכולים לסייע לנו לנצל את הנגר העילי באמצעות המון צעדים גם בטווח המיידי וגם בטווח הארוך, אז אני תוהה לעצמי ואני שואל אותך האם אתה מבקש לבצע את אותם צעדים, ואם תרצה אני אוכל לפרט חלק מהצעדים שעושים בעולם כדי למנוע את האסון, ולא לטפל בו אחרי שהוא קורה. האם אתה מבקש לעשות את הצעדים האלה ואין לך תקציב או שאתה מגיע למשרד הפנים ואתה לא מקבל תשובות? האמירה של יש משבר אקלים, אז בואו נקנה בגדים יותר קצרים כי הולך להיות חם יותר, זה פחות הדרך להתמודד עם המשבר הזה שרק הולך להחריף. בשנים האחרונות מתו אנשים בישראל בגלל זה, אז בוא נמנע את המוות שלהם באמצעות מניעת האסון ולא באמצעות להציל אותם כשהאסון קורה.

אתה תענה לשאלות של יוראי או לטענות בהמשך. בינתיים אנחנו גם נרצה לשמוע את נציב כבאות והצלה, דדי שמחי. אני מבין שאתה גם עם מצגת. אתה תרצה שהחבר'ה כאן יעלו את המצגת שלך?

כן, יש לו מצגת וזה גם בטאבלט לחברי הכנסת.

אז נשמע את הסקירה של נציב כבאות והצלה דדי שמחי, בקשה.

(הצגת מצגת)

שלום לכולם, אני אתן פה סקירה של שש דקות, איך כבאות והצלה נערכת. האתגרים או האיומים בחורף זה האיומים הבאים: נושא של הצפות - כשמדברים על הצפות זה הצפות בשטחים אורבניים. חילוץ מנחלים זורמים - רק בשנים האחרונות נהרגו יותר מארבעה אנשים שטבעו בנחלים, גם מטיילים וגם חבר'ה שניסו לחצות אותם. שיטפונות, הפסקות חשמל. יש לנו יותר שריפות דירות בחורף כתוצאה מחימום באמצעים פחות מתאימים כמו תנורי ספירלה, ואפילו לפני שנתיים חיממו דירה באמצעות מים חמים שהרתיחו על פחמים, וכמובן אירועי שלג, שהאירוע הכי מוכר היה אי שם ב-2013, שגם בו פעלנו.

אם נתחבר למה שנאמר כאן, אז בשינוי האקלים אנחנו רואים פה את הווקטור שקורה. דרך אגב, יש פחות גשם במדינה אבל יש יותר מופעי גשם קצרים ועבים כמו שאומרים, כלומר אירועי קיצון. לדוגמה, האירוע המדובר לפני שנה וחצי שטבעו שני תושבי תל אביב באירוע המעלית. ירדו יותר מ-100 מילימטר בפחות מחצי שעה, שזה קורה פעם ב-100 שנה, אז בעצם יש יותר מופעי גשם מקובצים. המדינה משגשגת ופורחת, יש יותר משטחי בטון וכבישים. אין מספיק אדמה חשופה כדי לקלוט את המים, ואז יש נגר עילי שמציף את כל פתחי הניקוז של הרשויות המקומיות, וזה יוצר פוטנציאל לשיטפונות ולהצפות.

בהיבט הזה אני רוצה לומר למה שאתם אמרתם. היה גם דיון אצל מנכ"ל רוה"מ לפני לדעתי משהו כמו ארבעה שבועות, ועשו שני דברים במקביל: אחד, כדי לטפל בכל הנגר העילי הזה, גם בממשלה הקודמת החליטו להקים עוד מאגרי מים. לדוגמה בנהריה, כדי למנוע את ההצפה של הגעתון הקימו מאגר מים גדול מאוד באזור יחיעם, ומקימים עוד מאגרי מים כאלה במקומות נוספים.

הנקודה הנוספת, ופה צריך להיות דיון הרבה יותר מעמיק, לגבי הרגולציה של נושא הניקוז בשכונות חדשות. היום לדוגמה, אני רק נותן מספרים, הם לא מספרי אמת. אם לדוגמה הניקוז הוא בקוטר של 6–7 צול, אז אולי יש מקום להגדיל את הניקוז ל-10 צול.

מי מחליט, גורם תכנון מקומי או יש גורם תכנון ארצי שצריך להחליט?

מי שאמור להחליט זה גורם תכנון ארצי לגבי כולם. צריך לעשות פה עבודה שלמה אם זה רלוונטי בשביל אירוע פעם ב-50 שנה, לשנות פה את כל נושא הניקוז במדינה, אבל כמו שאמרת, אתה רוצה גם דברים ארוכי טווח, אז זו נקודה שצריך לחשוב עליה.

מה שקורה היום, מי מחליט?

הניקוז זה משרד הפנים, לא?

מי שמחליט זה הוועדה לתכנון ובנייה. לדעתי נמצאת במשרד הפנים, ורשות הניקוז שנמצאת במשרד החקלאות.

אפשר לראות פה, אפרופו, את שינויי האקלים. אפשר לראות פה את אירועי החורף בהשוואה לשנים קודמות. יש לנו עלייה כל הזמן באירועי החורף. ב-2021, בחורף הקודם טיפלנו בכמעט 33,000 אירועים. גם פה ניסיתי טיפה לפלח לכם בשקף הבא את השוני. יש לנו יותר שריפות במבנה, תאונות דרכים, גם מעליות וגם בסוף שיטפונות והצפות. רואים גם את התפתחות המגמה הזאת לאורך השנים.

יש לנו מפה שמנתחת על פי היסטוריה גזרתית אל כל אזורי הסיכון. אתם רואים פה לפי צבעים. הרי בסוף מה שמשתנה זה רק מזג האוויר. פני הקרקע, בגדול, לא משתנים. אנחנו יודעים איפה יש ערים כאלה ואחרות, ניקוזים כאלה ואחרים. יש פה מפת חום שאומרת להערכתנו איפה תהיינה הצפות. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא וטוב עם הרשויות המקומיות. מרכז הרשויות המקומיות הוציא מסמך מסודר לכל הרשויות, שאומר להם למה צריך להתכונן לקראת החורף, מניקוז הקולטנים, דרך גיזום עצים ודברים שכאלה.

אנחנו גם מתמקדים בנקודות המועדות לאורך ההיסטוריה. לדוגמה, נחל לכיש, נחל געתון, כמה שכונות בתל אביב, איילון ודברים כאלה שאנחנו מכירים, במשולש הרבה יישובים שאפשר לפתור אותם. אתם פה במחוז דן בשקף הבא. יש צמצום ממש לרמת הרחובות. אנחנו משתפים את זה עם כל הרשויות המקומיות כדי להתכונן ולנסות לייעל את המאמצים.

אלה עיקרי הלקחים שלנו משנים קודמות. לדוגמה, אני יכול לומר פה לוועדה שבעקבות האירוע בנדב 2 עם המעלית, אנחנו הכנסנו תקן. עשינו את כל הדרך דרך כל הוועדות, והיום למעליות שיורדות לקומה של 1-, בתקן הולך להיכנס חיישן שאם זה נוגע במים, המעלית נעצרת. זה הולך להיכנס בחודשים הקרובים, בינתיים למעליות חדשות ואחרי זה גם למעליות - - -

במעליות חדשות היום כבר יש את זה? בבניינים חדשים?

התקן נכנס ואנחנו רוצים להתחיל להחיל את זה אחורה על מעליות יותר ישנות.

אני רוצה לדבר על המענה, המענה המבצעי. במענה המקדים, קודם כל זה היערכות מקדימה מול הרשויות המקומיות, משטרת ישראל, צה"ל ורשות הניקוז. סך הכול אני יכול לומר לכם שבאמת יש סנכרון טוב מאוד. אנחנו עושים סיורים באזורים המועדים לשיטפונות. אנחנו את המפה שלנו מציפים לכולם. זה גם מופיע באינטרנט. אנחנו עושים הסברה בקהילה בכל השפות, להגיד לאנשים שגם כל אחד יוודא שכל פתחי הניקוז אצלו מוכנים והעצים גזומים וכל מה שצריך להיות, וכמובן פותחים את כל קולטי הנגר.

בהיבט המבצעי יש לנו פקודה שנקראת "קשת כחולה", היערכות הכבאות לחורף. אנחנו בימים גשומים עושים ריכוז מאמץ ומחזיקים יותר סד"כ. יש לנו יחידות חילוץ מיוחדות, היל"מ שלנו, שפרוסות ברחבי המדינה. אנחנו מאמנים גם את המתנדבים להתמודד עם הדבר הזה. אנחנו רכשנו השנה סירות חדשות כדי לטפל בדבר הזה. יש לנו היום כמעט 24 סירות לטובת חילוצים, ואם יהיה לנו חסר, אנחנו בשיתוף פעולה עם חיל הים. יש לנו משאבות מים לניקוז, רכבי טפרה מיוחדים. סך הכול אנחנו מוכנים. בשקף האחרון אפשר לראות את נושא ההסברה.

איך רואים את ההסברה הזאת?

רואים את כל מה שעשינו בנושא ההסברה, גם בנושא הגשם לגבי החורף, גם לגבי הניקוזים, גם לגבי הגיזומים. בזמן גשם אנחנו גם מוציאים הנחיות, לא לחצות נחלים ולא לחצות שלוליות. כשאנחנו יודעים שיש אזור שהולך להיות מזג אוויר קיצון, אז אנחנו גם סוגרים חלק מהחניונים התת קרקעיים כדי שלא יהיו לנו הצפות ולא יוצפו חניונים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות והמשטרה. זוהי היערכות כבאות והצלה לישראל. תודה.

אתה יכול לדבר על שיתוף הפעולה שלך עם השלטון המקומי, איך זה עובד? ישבתם ביחד, התכוננתם?

עם חובב שאני מכיר אותו יותר מ-25 שנים אנחנו עובדים בצורה משותפת. גם עם חובב וגם עם וג'ימה וגם עם יושב-ראש השלטון המקומי, חיים ביבס. אנחנו עובדים גם בקיץ גם בחורף. אנחנו עושים ישיבות מתואמות. לדוגמה, הם חברים בפורום הלאומי למניעת שריפות. אנחנו לפני כל חורף עושים הערכת מצב משותפת. יש קשר רציף ושוטף איתם. גם באירועים עצמם כשאנחנו פותחים חפ"קים באירוע שכזה, אז מגיע נציג הרשות המקומית כדי לטפל בכל הדברים האלה.

אם שואלים אותי מניסיון של חמש שנים, אז צריך להשקיע באמת במתן מענה עתידי בנושא רגולציה לתכנון, ולראות עלות מול תועלת לכל נושא שינוי הניקוז לאור השינוי המטורף לחיוב שיש במדינה בנושא הנגר העילי, ו-ב', לייצר עוד כשירויות לכבאות והצלה לישראל כדי להתמודד עם הדברים. אנחנו רואים מה קורה בכל העולם. ראינו רק לאחרונה את השיטפונות בניו יורק שהציפו אפילו את הסאבוויי. אנחנו גם נערכים לקראת מה שקורה בישראל, גם הרכבת הקלה בתל אביב וגם המטרו שהולך להיבנות, שאז זה ייצר לנו יותר אתגר בנושא שיטפונות שיש לך מקומות תת קרקעיים. אנחנו מתארגנים גם לזה.

דדי, במכות קור בתקופות קור, אז אנשים משתמשים בהרבה אמצעי חימום, לפעמים שימוש שלא בדרך הנכונה ואז גם לצערנו פורצות שריפות בבתים. אני יודע מתוך ידיעה עמוקה בנושא, ואני עוקב ומטפל בו, שפריסת נקודות לתחנות כיבוי בחברה הערבית היא פריסה לוקה בחסר. אתה יכול לומר שעכשיו יש יותר תקציבים, יש יותר אפשרויות? אתה יכול לומר שבתקופה הקרובה אנחנו נראה שינוי בפריסת נקודות ותחנות כיבוי גם בחברה הערבית?

בשנים האחרונות יש שינוי מהותי. אנחנו גם הצלחנו לשמחתי להוריד את כמות ההרוגים כתוצאה משריפות בחברה הערבית, בסדר גודל של כמעט 70%. רק אתמול היה בכבאות כנס של ראשי הרשויות הערביות. היו 16 ראשי רשויות יחד עם מודאר מוועדת המעקב. דיברנו על כל הנושא הזה. אנחנו משקיעים המון בהסברה בחברה הערבית. לשמחתי המשרד לפריפריה יחד כמובן עם המשרד שלי, המשרד לבט"פ, אישרו סדר גודל של כמעט 80 מיליון שקלים לקידום תחנות כיבוי בחברה הערבית. אנחנו עכשיו בונים שתי תחנות, אחת בעראבה ואחת בעילוט. כבר התחילו לבנות אותן. בשנתיים האחרונות גייסנו סדר גודל של כמעט 100 לוחמי אש מהחברה הערבית, והיד עוד נטויה, כולל בגיוס הקרוב.

אני רוצה לומר שני דברים לגבי מה שאמרת. הדבר הראשון, בדרך כשמחייגים לכבאות והצלה לישראל, ההרוג הראשון והשני כבר מתים. דרך אגב, זה לא נתון רק שלנו, זה נתון בכל העולם. הכבאות מגיעה בדרך כלל כדי לחלץ את מי שעוד לכוד וכדי למנוע את התפשטות האש, כלומר אם רוצים לצמצם את כמות ההרוגים, השיטה הכי טובה זה בהסברה ובמניעה. בהיבט הזה אנחנו עושים עבודה מאוד מעמיקה בנושא הסברה, כולל בנושא רגולציה. לדוגמה, אני פועל כדי להוציא את תנור הסלילים, להפוך אותו ללא תקני ושהוא ייאסר לשיווק במדינת ישראל, כי כל שנה נהרגים לנו לפחות שני אנשים כתוצאה מתנור ספירלה.

דבר שני, אני רוצה לציין פה יוזמות יפות של רשויות מקומיות, לדוגמה בגוש עציון. הם באו לכל המבוגרים והקשישים, הרשות המקומית, ופשוט עשו להם המרה. הם לקחו מהם תנורי ספירלה ונתנו להם רדיאטורים או מכשירי חימום בטוחים. אני אומר פה לחובב ולכולם, זה יכול להיות רעיון יפה מאוד שבאים לקשישים שכאלה. הרשות המקומית מכירה אותם בצורה הכי טובה בכל הרשימות שיש להם, ונותנים להם רדיאטור או אמצעי חימום שהוא בטוח, ולוקחים את הספירלה ואת הפטנטים האחרים.

אני מוצא הזדמנות לברר מול דדי סוגיה שעלתה בתקופה האחרונה, אם אנחנו מדברים על לוחמי אש, אז אני מבין שיש התקוממות של לוחמי אש שרוצים לגלח להם את הזקן, יהודים, ערבים, לא משנה. מה אתה יודע לומר לנו על הסוגיה?

אנחנו לא מגלחים לאף אחד זקן. כבאות והצלה לישראל בעד גידול זקנים, וכל מי שרוצה לגדל זקן, שיגדל זקן. זו זכותו וכבודו לעשות מה הוא רוצה, אבל מה, יש הוראת בטיחות עולמית שהפס שבו מסכת החמצן של הלוחמים חייב להיות מגולח משיער פנים, אז אני, אין לי שום בעיה. כל מי שרוצה לגדל זקן, שיגדל זקן, שפם, מה שהוא רוצה. אני בטוח שתסכים איתי שצריך לעמוד בהוראות הבטיחות, כי חיי אדם קודמים לכול. אני צודק?

ברור.

יפה מאוד, אז נא לגלח בפס האטימה.

יש טענה אחרת. אני ראיתי טענה אחרת, שכאילו בבדיקות התגלה שלמרות הזקן עם עומדים בכל תנאי הדרישות.

אדוני היושב-ראש, אחד, הדבר הזה הגיע לבית משפט.

נכון.

ובית משפט קבע ששיער פנים בקו איטום המסכה מסכן את חיי הכבאים, פוגע באטימות המסכה, מסכן את חייהם ואין זו סכנה בעלמא. זה כתב בית המשפט. אני עדיין מציית לבית המשפט בדבר הזה. דבר שני, התקנים הבין-לאומיים, התקן האמריקאי, התקן האירופאי וגם התקנים של יחידות תבונה במשרד הביטחון אומרים את הדבר הזה, ולכן בכל המדינות המתוקנות חייבים לגלח את פס האטימה. נותנים לי כל מיני דוגמאות של מדינות שמותר לגדל זקן. אני מוכן לעשות איתך פה הסכם. את אותם תקנים שיש להם בנושא זקנים אני רוצה, אבל את כל החבילה של התקנים, כולל מה קורה למי שלא עושה משהו. בוא ניקח את כל החבילה. בוא ניקח את התקנים של ערב הסעודית. אני הולך על כל התקנים, אבל הכול, עסקת חבילה. התקן של זקן, התקן של מי שאומר זה, מי שכל הדברים הנוספים.

פנו אליי גם יהודים, אז הדוגמה של ערב הסעודית, אני לא יודע אם היא מתאימה.

לא, לא כי שמו תמונה של בחור משם. אני רוצה לומר בתור נציב הכבאות. המשימה שלי, החובה שלי החוקית והמוסרית זה קודם כל לדאוג לבריאות ובטיחות לוחמי האש.

לחיים שלהם.

זו המשימה. דרך אגב, אני יכול לומר לך שגם יש לי פסק של הראשון לציון שאומר, אם זה פיקוח נפש, צריך להתגלח. זה הכול.

אוקיי.

מאיר יצחק הלוי, חבר הכנסת.

אני קודם כל שמח על הדיון. מתוך ההיכרות רבת השנים שלי, מה שברור בראייה לאחור, שאסונות הטבע רק הולכים ומחמירים כתוצאה מהרבה מאוד שינויים שאנחנו כולנו עדים להם, והנגרמת מכך שכמות האנשים שנהרגים, נפצעים, היא הולכת וגדלה משנה לשנה. אני חייב להגיד, אין שום דבר מפתיע אם מתארגנים באופן מסודר ונכון.

שמעתי פה את החברים, כולל ידידי ורעי הטוב, חובב. אני חושב שצריך להוריד את זה לרמה של פק"ל מחייב. זה לא יכול להיות שאלה של רצון טוב של ראש רשות של אזור, של חבורת אנשים. זה חייב להיות פק"ל מחייב, אני אסביר את עצמי, שאומר שחייבים להיערך לאסונות, ובתוכם גם לאסונות חורף. זה לא מחוות, ג'סטות שראש רשות אחראי אומר, אני אעשה. זה חייב להיות חלק מפקודה שהוא מחויב לה. כאשר אנחנו נמצאים לאורך השנה, צריך כמו שדובר פה, לנקות את הוואדיות כדי לטפל באותה תופעה של נגר, כי היא מייצרת הצפה, אנחנו מכירים את זה. אני מכיר את זה כראש עירייה. אם לא עבדת נכון לאורך כל השנה ולא טיפלת כחלק מפק"ל כדי למנוע את האסון, אז זה יבוא לך, לכן צריך להיות גורם מפקח גם ברמת הרשות המקומית וגם ברמה אחרת.

שאלת לגבי הניקוז. סוגיה מורכבת. ממליץ לכם לקיים דיון בפני עצמו בנושא זה. בכלל, אני רוצה שתדעו שנגר לים, יש ויכוח בין משרד הבריאות למשרד להגנת הסביבה להיכן מפנים למשל ביוב. יש ויכוח שעד היום לא נפתר. עד היום יש כאלו שאומרים לים ויש כאלו שבשום פנים ואופן לא לים. יש כאן דיונים ארוכים.

הדבר השני, למשל גיזום. תאמינו לי, אני מכיר את הסוגיה. הגענו לבית משפט בעניין הזה. מורכב. נושא של גיזום למשל, ברור לנו לגמרי שבתקופות חורף עצים שהם עצים שלא טופלו בצורה ראויה, מהווים סכנה, סכנה שגובה חיים, אבל זו פעולה שצריכה להיות חלק מרוטינה של רשות מקומית שיודעת בכל נקודת זמן לטפל בדברים הללו. לא צריך לחכות לאירוע אלא צריך לטפל לאורך כל השנה כדי לצמצם נזקים בבוא אותה תופעת טבע, שזה שיטפונות וגשמים, וכן הלאה. זה הדבר השני.

הדבר השלישי זה נושא של פק"ל מחייב ברמה הרשותית. אצלי היה מטה שבמטה הזה ישבו כל הגורמים, החל מכיבוי אש, דרך מד"א, דרך הצבא ודרך קבלנים פרטיים שהיינו צריכים לגייס את הכלים שלהם, והיה כאן מנגנון שלם שידע להיערך לתקופה של אם והיה ויש אסונות טבע. האמירה המרכזית שלי, חבריי יושבי-הראש, הדבר המרכזי, זה צריך להיות פק"ל מחייב. זה לא משהו שהוא יכול להיות נתון לרצונה הטוב של הרשות, ואני אומר את זה פה לחובב, ואני חושב שצריך להכניס את זה גם לרמה של נהלים שלנו, יכול להיות שאפילו מעבר לזה כדי לא להשאיר חיים של אנשים תלויים באיכות מנהיג כזה או אחר, מקומי. אסור שזה יקרה. עד לכאן.

תודה רבה. נציגת הממ"מ, בקשה.

בוקר טוב, אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. יש לי שאלה שנוגעת לכל הארגונים שמחזיקים מוקדי חירום, בעקבות דיווחים שהיו בשנים הקודמות על קריסת מוקדי חירום, גם הצד הטכנולוגי וגם בהיבט של זמני המתנה. אם זה כיבוי והצלה, אם זה משטרה, מד"א, אם יש כאן נציג. איך מתכוונים לחזק את מוקדי החירום כדי שבאמת קריאות החירום יגיעו בזמן שמתאים לקריאת חירום, אם זה כוח אדם, אם זה בצד הטכנולוגי שלא יקרוס?

מוקדי חירום בתוך הערים, את מתכוונת.

גם מוקדים עירוניים. כרגע התכוונתי לדיווחים שהיו על קריסות של מוקדי מד"א.

גם מוקד עירוני 106.

גם מוקדים עירוניים 106, גם מוקדים של ארגוני החירום שקרסו, זמני המתנה של עשרות דקות בזמן שמדובר על חירום. זה באמת שאלה שהיא חוצת ארגונים וצריך לתת עליה את הדעת.

בחורף לפני שנתיים, באמת מערכת המוקד שלנו, לא רק שלנו, של עוד ארגונים, קרסה. אני יכול לומר לך שמאז, אנחנו לפני משהו כמו שמונה חודשים קנינו מערכת שליטה ובקרה חדשה, את מערכת "לפיד". אנחנו בעצם רכשנו את מערכת השליטה ובקרה של מד"א שהיא מערכת מצוינת, והיום בעצם גם מד"א וגם כבאות והצלה לישראל עובדים על אותה מערכת. אם היה פה דיונים גם בבית הזה על לעשות 911, אז היום כמעט יש שני שליש 911 כי אנחנו עובדים ביחד. אנחנו במקום אחר לחלוטין היום, עם מערכת מתקדמת מהטובות בעולם בהיבט הזה, ואנחנו מתואמים גם יחד עם מד"א. לגבי שאר הארגונים, אני פחות בקיא.

כן, ושלטון מקומי צריך לענות על 106.

אני רוצה להתייחס בשני נושאים.

מה התפקיד שלך?

אני היום ראש אגף החירום בחברה חדשה, דרך אגב, שהתחילה לפעול מה-1 בנובמבר, חברה שהחליפה את חברת חשמל בניהול משק החשמל של מדינת ישראל, נקראת נגה, ניהול המערכת. מה-1 בנובמבר אנחנו קיבלנו את האחריות לנהל את משק החשמל במדינה. מלבד לנהל את משק החשמל בהיבט המסחרי וכו', כמובן גם לנהל את כל נושא ההיערכות לחירום והביטחון של מערכת החשמל. באירוע מהסוג הזה שאנחנו מדברים עליו, אז כמובן שלמערכת החשמל יש תפקיד חשוב מאוד. אחד, קודם כל לשמור על המערכת עצמה במזג אוויר סוער, גם ברוחות חזקות וגם בשלגים במידה ויש. ב', לסייע לאותם יישובים מבודדים שבכל מקרה עקב מזג אוויר, הרוחות או השלגים קרעו כבלי חשמל, וכן הלאה.

לטובת העניין הזה אני יכול לציין כאן בפני הפורום שב-19 באוקטובר ביצענו תרגיל גדול, תרגיל מערכתי שבעצם מציין ומציג את כל ההיערכות של חברת חשמל ושל משק החשמל לקראת החורף. אגב, אנחנו עושים שני תרגילים כאלה במשך שנה, אחד לקראת חורף ואחד לקראת קיץ, ואנחנו עושים תהליך יחד עם משרד האנרגיה, בטח עופר יגיד אחר כך כמה מילים מטעמו. אנחנו עושים בדיקה באמת רצינית מאוד בכל מרכיבי משק החשמל, ומכינים את הציודים שבאמצעותם אנחנו נוכל לסייע לאוכלוסייה ביישובים מבודדים, כמו דיזל גנרטורים, וכן הלאה, על מנת שתהיה אספקת חשמל סדירה כיוון שלפעמים שוכחים את אותם אנשים שצריכים חימום בבית. יש הרבה מאוד אנשים שיש להם מערכות נשימה בבית, לעזור לנשימה, שמחוברים למערכת החשמל, ועוד כהנה וכהנה.

מה אתה רואה את ההבדל בין שנה שעברה לשנה הזאת, עכשיו שקיבלתם את הניהול של חברת החשמל?

אני רוצה להגיד בהיבט של משרד האנרגיה, משק האנרגיה וחברת חשמל בכלל, והיום גם נגה. התהליך נעשה תהליך סדור, כל שנה עם הכנות מדוקדקות לספק חשמל, לספק אנרגיה לכלל אזרחי מדינת ישראל, כך שמבחינה זאת אנחנו נערכים ומתכוננים.

בעברי כראש רשות החירום הלאומית וכסגן ראש המל"ל, אני רוצה כמה דברים להעיר במסגרת הזאת של הוועדה. אחד, למדנו מהלקחים שהיו ב-2013 עם השלגים, עם החסימות לירושלים וכו'. המשרד לביטחון פנים מוביל תהליך למזג אוויר קיצוני. ב-29 בנובמבר הוא מקיים קבוצת פקודות עם כל הגורמים וכל האזרחים. מכין את המשימות, כל אחד את האחריות וכל אחד מי עוזר למי ומתי, וכן הלאה, אבל אני רוצה לציין את אחד הדברים החשובים שהיו הפערים המרכזיים.

כשהמערכת המטאורולוגית של מדינת ישראל, רשות המטאורולוגיה מתחילה לתת את ההתראות, אז חייבים הכוחות המבצעיים, לצורך העניין משטרה, צבא כשהוא בא לעזור, כב"ה, מד"א. הם יודעים לגמרי לא רע את העבודה והם עושים את העבודה בסדר גמור, אבל חייבת להיות, מניסיוני, היערכות נפרדת בתוך הרשויות המקומיות על מנת לסייע לאוכלוסייה. כשאני אומר לסייע לאוכלוסייה, זה לדעת אם יש הצפות, לאן מפנים אנשים, ולהכין כבר את המקומות. להכין חימום מתאים, להכין מערכות מזון, כי אנשים יכולים לשבת שם שלושה-ארבעה ימים ואף אחד לא מגיע לבקר אותם בבתים, וכן הלאה. זה דבר שצריך לטעמי, מניסיון העבר, ונתנו מענה כי חטפנו כאן ביקורת לא קטנה בעבר כשזה היה ב-2013. אני חושב שתיקנו את הדברים אבל בהחלט רשויות מקומיות כפי שאמר ראש עיריית אילת לשעבר, לפעול על פי פק"לים קבועים, על פי נהלים קבועים, על פי סדר.

אני יכול להגיד לכם שכשהיה האירוע ב-2013 וגם לאחר מכן, באנו לרשויות מקומיות כראש רשות חירום לאומית. לצורך העניין, כמעט ולא עניין אף אחד ברשות, אני מתכוון. לא נערכו ברמה רשותית לתת מענה לאנשים זקנים, אנשים חולים, לדוגמה, איך להסיע אנשים לבית חולים כשיש שלג בירושלים, וכן הלאה, לכן אני חושב שמהמקום הזה כוועדה מדינתית צריכה לצאת קריאה לאותם מקומות להתארגן, וכמובן צריך לעשות את הביקורות המתאימות וכו'.

בשורה תחתונה, מערכת החשמל והאנרגיה במדינת ישראל כבר נערכו ומוכנים לכל אירוע של מזג אוויר סוער. עד כאן.

תודה רבה.

משרד האנרגיה, בקשה.

אני מנהל אגף חירום במשרד האנרגיה. המשרד למעשה סיים את ההיערכות שלו לחורף, כאשר הסיום היה באמצעות תרגיל שהיה ב-19 באוקטובר. מבחינתנו ההיערכות לחורף זה היכולת לספק את החשמל לאוכלוסיית מדינת ישראל במצבי חירום כאשר יש מזג אוויר קיצוני, בשני היבטים, פעם אחת כאשר הביקוש עולה. כאשר כולנו רוצים להדליק את המזגנים ואת התנורים כדי לחמם את הבית, אז הביקוש עולה לשיאים וצריך לראות שחברת חשמל והיצרנים הפרטיים מסוגלים לספק את החשמל. זה אתגר משמעותי.

הדבר השני, רשת החשמל למעשה חשופה לפגעי מזג אוויר, לשלגים שיכולים להקריס עצים על רשת ההולכה או רוחות שיכולים פשוט לקרוע את הרשת ואז אנחנו צריכים להתמודד ולתקן את הרשת מהר ככל האפשר. אם רק ניקח את האירוע בדצמבר 2013, צריך לזכור שבמשך כארבעה ימים כ-60,000 תושבים באזור ירושלים רבתי היו מנותקים מאספקת החשמל עד שחברת חשמל הצליחה לחבר את הלקוח האחרון לרשת. מדצמבר 2013 אנחנו נמצאים בתהליך של הפקת לקחים מתמשך על מנת להיות מסוגלים להחזיר את החשמל במהירות האפשרית.

הדוגמה הטובה ביותר, וזה עלה פה מספר פעמים, סוגיית כריתת העצים. אנחנו לא אוהבים לכרות את העצים, אבל בכל מקום שהעצים מסכנים את רשת החשמל, אנחנו כורתים וגוזמים. אפילו דיון אתמול שהיה עם רשות הטבע והגנים, בשיתוף פעולה איתם וביחד עם קק"ל, איפה שיש איום אנחנו מסירים אותו. צריך להבין שיש פה גם אחריות לשלטון המקומי והם נמצאים איתנו כאן. בסוף האחריות של הרשות המקומית, לכרות ולגזום את העצים שמסכנים את רשת ההולכה והחלוקה בשטחם, כי צריך להבין, ברגע שיש גשם או שלג, המערכת - - -

השלטון המקומי אמור לגזום ואתם הרגולטור שמפקח על זה?

חברת חשמל פועלת בשיתוף פעולה מלא עם כל הרשויות המקומיות והם עושים את כל ההכנות שלהם לחורף. דרך אגב, בדיון שהיה שבוע שעבר הם ציינו שלמעשה הפעילות הסתיימה, אין פערים וכרגע אנחנו מוכנים לחורף. מי שכורת את העצים זה למעשה קבלנים שמעסיקה חברת חשמל, אבל בסוף צריך להבין שתמיד יש נקודות חיכוך כאלה, כי בסוף כולם רוצים שיהיה ירוק ויהיה צל וכו', אבל בסוף ברגע כשיש את האיום, אנחנו יודעים לטפל בו.

אוקיי. אנחנו רוצים לשמוע את מנכ"ל עיריית נהריה. הבנו שהוא בזום והוא מוכן, אז נראה אם הוא שומע אותנו.

בוקר טוב לכולם, אני מבקש אם אפשר לשתף את המצגת שהכנו, ממש כמה דברים קטנים על מנת להראות לכם את ההיערכות ואת המוכנות של הרשות.

אני לא יודעת אם שמעת, אבל כאן מוטרדים מנהריה ומהגעתון.

גם אנחנו.

אוקיי, רק תגיד שם ותפקיד לפרוטוקול.

אני מנכ"ל עיריית נהריה. כמו שאמרתם, וגם שמעתי את הפתיח שהתייחס חובב - - - נהריה, אז באמת אני חייב לציין שיש איתנו כאן - - - גם חברים שותפים - - -

יש לך בעיה, דודי, במיקרופון. אנחנו לא שומעים אותך. אנחנו רואים את המצגת. אולי רגע תנתק את המצגת ותדבר איתנו. אולי זה מה שמשבש לך. אתה יכול רגע לנסות לדבר בלי המצגת?

המצגת היא מאצלנו, היא לא קשורה.

לא, זה לא קשור כבר. יש בעיה לרמקול שלו.

אתה רוצה אולי להחליף מחשב?

כן.

אז תחליף ואנחנו בינתיים נשמע מישהו אחר, ונעלה אותך.

אנחנו נעבור בינתיים להרצל קבלו, ראש אגף חירום במשרד לביטחון הפנים.

בוקר טוב לכולם, אני ראש אגף חירום במשרד לביטחון פנים. בהתייחס לדברים שנאמרו על ידי הפורום המכובד ובהשלמה, כל סוגיית מזג אוויר קיצון מנוהלת ומוגדרת באחריות המשרד לביטחון פנים. בחורף זה כמובן שיטפונות והצפות ושלגים, וכן הלאה, ומן הסתם במוכנות גם לשריפות כשזה על פני כל השנה ולא כפי שחושבים לעיתים, רק בקיץ. בהתייחס למה שאנחנו מדברים, אז ראשית, יש תוכניות לאומיות - - -

אני רוצה להבין את ההגדרה. מה זה אומר לגבי רשות מקומית?

אני אנסה להסביר, ברשותך. התכלול של המענה ברמה הלאומית, כלומר יש עכשיו אירוע, מי שמנהל אותו זה המשרד לביטחון פנים, השר לביטחון פנים. יש המון גורמים שמתחברים לכל אירוע כזה. ראשית המגיבים הראשונים כפי שהוצג פה על ידי גם נציב כבאות, משטרה, מד"א, וכן הלאה שהם הגופים שעוסקים שהצלת חיים, מגיבים ראשונים, ויש סיוע של כל מעטפת משרדי הממשלה וגופים נוספים שהם מסייעים לכוחות שמבצעים את הטיפול באירוע אד הוק. זה מבחינת אירוע.

מבחינת בניין הכוח או מבחינת התכנון וההפעלה, וכן הלאה, אז את התוכנית המשרד לביטחון פנים מתכלל כפי שאמרתי, ויש מספר מופעים שקורים לפני כל תחילת עונה כזאת. אם נדבר על העונה הזו, תחילת הכוננות כפי שהגדירו אותה, זה 1 בדצמבר. אנחנו כפי שהוצג פה על ידי ווה (זאב צוק רם), ב-29 בנובמבר כמדי שנה אבל בשנה הזאת ב-20 בחודש, אנחנו נקיים סוג של השתלמות שהיא כללית כדי לעשות סוג של הורדת פקודה בשפה הצבאית או הצגת התוכנית והתייחסות של כל הגורמים השותפים, גם המגיבים וגם משרדי הממשלה, כל אחד וההיענות שלו והמוכנות שלו, האם יש פערים. לא מחכים לרגע האחרון אבל אם יש, אז גם שם הם יוצגו, וזה קורה לפני כל תחילת עונה. לפני כל אירוע כפי שנאמר פה גם כן, אני אשלים, יש את הערכות מזג אוויר של השירות המטאורולוגי וההידרולוגי שנותנים לנו צפי לאירוע כזה או אחר. בדרך כלל יש זמן התראה וכאן מתבצעות למעשה שתי - - - -, פעם אחת על ידי משטרת ישראל והגורמים המגיבים בהיבט של המוכנות האופרטיבית לכל אירוע אד הוק, אם הוא מוגדר באזור גיאוגרפי או בכמה אזורים אם צריך, ופעם שנייה על ידינו מבחינת המוכנות של כל משרדי הממשלה, ודורכים את המערכת כדי להיות מוכנים לקראת ההפעלה במידה ונצטרך. אלה שני הדברים שקורים לקראת כל עונה.

עשיתם היערכות במשרד ביחד עם הגופים הרלוונטיים לקראת החורף?

זה מה שהצגתי, שאנחנו ב-29 בחודש עושים כנס שהוא מסכם - - -

את כל מה שעשיתם עד עכשיו. אגב, דווקא הייתי לומדת פה ממשק האנרגיה, לעשות בסוף אוקטובר ולא בסוף נובמבר, כי נראה לי שבסוף נובמבר יכול להיות שיהיה כבר אירוע בשבוע הבא. חלילה, אני לא רוצה, כמו שאומרים, "לפתוח עין", אבל אירוע כזה של סיכום של החורף, נראה לי צריך להיות בסוף אוקטובר.

למעשה אנחנו מבינים שעונות המעבר הופכים להיות יותר ויותר - - -

הרבה יותר דרמטיות.

בדיוק.

זה כהערת אגב. אוקיי, 29 בנובמבר. אני רק מקווה שזה לא קצת מאוחר.

זה אירוע שמרכז את המוכנות אבל הפעולות מתבצעות כמו שהוצג פה על ידי גופים, על ידי כולם.

שאתה המתכלל של זה במשרד?

מבחינת ניהול אירוע לאומי, מתכלל המשרד לביטחון פנים, השר לביטחון פנים ואנחנו בתוכו, תלוי בהקשר של איזה אירוע ובאיזה היקפים ובאיזה חפ"קים ובמוקדי שליטה נפתחים. יש כזה מוקד שנפתח במשרד לביטחון פנים, במוקד ההפעלה, שמרכז את הסיוע לכוחות הפועלים או האופרטיביים.

אתם נכנסים לתמונה רק כאשר יש אירוע שמצריך טיפול.

שיש סוג של מודיעין לצורך הנושא, מהשירות המטאורולוגי או ההידרולוגי ואז אנחנו דורכים את המערכת כפי שאמרתי, גם ברמה האופרטיבית וגם ברמה - - -

בשוטף אתם בדאון.

אנחנו לא בדאון. יש הרבה תחומי עיסוק. כל אירוע, אתה מתעסק איתו אד הוק.

לא, לצורך העניין גורמים אחרים הם אלה שנערכים, מטפלים. אתם נכנסים לתמונה כשיש אירוע שמצריך טיפול.

לא, לא, זה ברמה האופרטיבית אבל ברמה של בניין הכוח כפי שאנחנו קוראים לו, אנחנו אחראים על תוכנית אב הלאומית. היא באחריותנו, אצלי במקרה גם באגף, ואנחנו מעדכנים אותה לאור כל אירוע שקורה. זה עבודת מטה, אבל את הכוחות הפועלים אנחנו לא מחליפים. יושבים פה גם הנציג וגם כוחות נוספים שהם מתפעלים את האירוע.

הזכיר קודם הנציב את הנושא של ועדת מנכ"לים שכינס מנכ"ל רוה"מ לפני כשלושה-ארבעה שבועות בנושא היערכות לשיטפונות. הוצגה שם איזושהי תוכנית. אני אומר לדעתי האישית ברמה האישית, כך אני מתרשם, אין באמת אבא לכל האירוע הזה, אבא אחד שמתכלל. כל אחד יודע בגזרתו, אבל בעת קרות אירוע באמת השר לביטחון פנים לוקח ניהול ומנהל את האירוע אד הוק, אבל בכללי מבחינת המוכנות, להערכתי האישית אין ממש אבא שנותן את כל - - - . זה לא אומר שהפעולות לא מתבצעות, אבל העבודה שנעשתה, ואני חבר בוועדות האלו, הוקמו לאור כינוס ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל רוה"מ, נקבעו שלוש ועדות משנה, אחת מהן היא באחריות המשרד לביטחון פנים ואנחנו כבר פועלים בתחום ההצלה, והתחום המקצועי כמובן באמצעות גורמי המקצוע. אנחנו עושים את עבודת המטה ויש עוד שתי ועדות שמתייחסות לתכנון, - - - וכן הלאה.

אני מקווה שהדבר הזה כפי שנאמר פה, אנחנו מתעסקים עם בזה המון, אבל אני רוצה להאמין שבאמת יהיה לזה באמת אימפקט לאירוע הזה, כי כל אחד בגזרתו מתכונן הכי טוב. להבנתי צריך לחבר קצת יותר - - -

האבא צריך להיות אדם או מוסד, גוף?

כמובן גוף.

הרי אתה אומר שזה ביטחון פנים, אנרגיה ופנים, נכון?

לא, זה עוד.

איזה עוד משרדים רלוונטיים?

חקלאות, פנים.

אוקיי. יש כאן נציג של רח"ל? זה תפקיד של רח"ל.

רח"ל אחראית בהקשר הזה.

היא מופקדת על זה?

כן. הם גם עלו אצלי בדיון כבר כמה פעמים.

הם לא מנהלים אירוע. הם אחראים על הרציפות וההמשכיות בתפקוד המשק. זה רק נישה בתוך כל האירוע.

כמו שהמל"ל הוא מתכלל של גורמים אחרים.

אתם גם אחראים בקטע של היערכות שזה לא יקרה, או שרק נכנסים לטפל באירוע?

לא, לא. ודאי שאנחנו נערכים. זה מה שהצגתי שאנחנו עושים - - - לפני כל תחילת עונה.

מה שנאמר מהשלטון המקומי, לא הרבה דברים נעשים, אז נגיד שיטפונות שהיו ברמהX בנהריה, אם תהיה אותה כמות של גשם, נראה אותו דבר, אז לא נעשה כלום. איך נערכים? צריך להיערך ברמת העבודה בשטח.

אני לא יכול להשיב לך בשם אחרים, כי זה לא מתפקידי.

אוקיי. בקשה, עידו.

אני מהייעוץ המשפטי של הוועדה לביטחון פנים. ניהול האירוע כפי שהוצג כאן, יש את גופי ההצלה שמטפלים. מי שבדרך כלל מנהל האירוע זה המשטרה, ויש את כבאות ומד"א וכל הגופים בתחומם. השאלה היא מי הגורם שאחראי לתת את ההנחיות של ההיערכות של הגופים השונים, וזה אמור למיטב הבנתי להיות רח"ל.

אני לא חושב כי רח"ל מתעסקת ברציפות ומוכנות של המשק בשעת חירום.

אוקיי. נמצא איתנו בזום נציג משרד הפנים, ואחיד חשאן, מנהל תחום חירום וביטחון, חברה ערבית. הם כתבו מיעוטים. אני מגנה את השימוש במושג הזה. מגנה אותו בתוקף ומבקש ממך גם אתה לא להשתמש בו. בקשה.

שלום לכם, אני מנהל תחום חירום וביטחון, חברה ערבית. אנחנו במינהל החירום במשרד הפנים מפיצים חידודים ודגשים לרשויות המקומיות באופן עונתי לקראת הקיץ, לקראת החורף, ובדגשים האלה אנחנו מעדכנים את הרשויות לרענן נהלי חירום, למפות נקודות תורפה, אם זה מערכות ניקוז, גיזום עצים וכמובן הסברה לאוכלוסייה, תגבור מוקדי 106, כמובן מיפוי אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים וכמובן ביצוע תיאומים לקראת האירועים מול המשטרה, מול פיקוד העורף, מול כב"ה וגורמים נוספים. גם לרענן את כל הנושא של מתנדבים, וכמובן דרוכים אחרי התחזיות.

בעת אירוע כמובן יש הנחיות להיערכות לפתיחת מרכזי הפעלה, ונקודות חמות במיוחד בחורף, אם יש בעיה מסוימת, לפתוח נקודה חמה ולפרסם לאוכלוסייה שבמקום כזה וכזה יש איזושהי נקודה חמה שנותנת מענה למי שלא יכול להגיע לבית או מי שיש לו צרכים כאלה ואחרים. אחרי האירוע, אם יש אירוע, אז אנחנו מלווים במיפוי נזקים עד חזרה לשגרה.

אוקיי, תודה רבה וחיד.

ווליד, אפשר?

אוסאמה, אני אתן אחרי דודו אלחיאני, מנכ"ל עיריית נהריה, כי הוזכרה פה הרבה מאוד פעמים ורוצים לבדוק מולו אם יהיה אותה כמות של גשם מה שהיה בשנה שעברה, האם גם השנה נצטרך לטרקטורים ושופלים כדי לעזור. מנהריה, דודו.

(הצגת מצגת)
שלום לכולם, תודה רבה ותודה רבה לכל חברי הוועדה שבאמת מתעניינים בנהריה. זה מחמם את הלב. באמת נהריה השנה נערכה בצורה יוצאת דופן, וזה הודות לא רק לרשות, זה גם הודות לחברים שמלווים אותנו. חלקם פה איתנו בזום. ראיתי פה את מנכ"לית רשות הניקוז, את אורלי, וראיתי כאן את בני יעקב ממשרד החקלאות. כאן זה גם המקום להודות גם להם כי הם גם חלק מזה.

אני אפרט בקצרה את הפעולות המרכזיות שעשינו בנהריה. הדבר הראשון, אפשר לראות, העמקנו את שטחי ההצפה שהקמנו בשיתוף עם רשות הניקוז. יש שם חץ קטן, אפשר ללחוץ עליו ולראות את התמונות. למעשה ביססנו את ההגנות על נהריה, והכוונה היא לעצור את המים שמגיעים מגב ההר כמו שכולם מכירים, כי נהריה למעשה נשטפה. נהריה לא הוצפה. היא קיבלה שיטפון ממזרח למערב והיום ביססנו את ההגנות האלה. מה הכוונה ביססנו אותן? הגדלנו את שטחי ההצפה. אחד, בכביש 89 החדש, מי שמכיר, הקמנו שם שטח הצפה שהיה בשנה שעברה 60,000 קוב ל-130,000 קוב השנה, כך שכל המים שמגיעים באגן ניקוז הזה ממזרח למערב, לנהריה, כל המים יקלטו ויהיו שם ולא יכנסו לתוך העיר נהריה. בכך למעשה הניקוזים שיעבדו והמים שיהיו בתוך העיר נהריה, זה יהיה על בסיס מה שיורד באזור שמעל נהריה עצמה, ולא מגיע ממזרח. זה אחד הדברים הגדולים שעשינו בהגנה על נהריה.

בצד של נחל הגעתון, הנחל שאתם מכירים ושעלה בינואר 2020 על גדותיו, עשינו מספר פעולות: אחד, העמקנו ופתחנו את מאגר יחיעם, והמאגר הזה עובד והיום הוא יודע לקלוט 300,000 קוב מים, כאשר בעתיד הוא אמור להגיע עד למיליון קוב מים. מעבר לזה, ופה חשוב להתייחס והייתי שמח גם אחר כך אם אפשר לתת לאורלי לדבר על הנושא של המאגרים. יש החלטת ממשלה שמדברת בעד עצמה והיא אומרת שנהריה חייבת לקבל את כל ההגנות המרביות. להגנות האלה חסרים עוד שני דברים: זה סכר אושרת ומאגר בקיבוץ עברון שאמור למעשה לתת לנו עוד אינדיקציות אחרונות לפני שהמים מגיעים לתוך העיר נהריה, להיקלט במאגרים האלה ולמעשה למנוע מהעיר נהריה להישטף בפעם הבאה. גם לזה יש פה תמונות. אם רוצים לראות, אז למעשה בהגנות סביב נהריה ביססנו את זה בשטחי הצפה ובמאגרים שיודעים לקלוט מים שמגיעים ממזרח.

הדבר הכי חשוב שעשינו בתוך העיר נהריה, וזה דבר שאני אומר פה לוועדה ואני ממליץ פה לחברים, ראשי הרשויות, המנכ"לים שיש כאן. אנחנו נערכנו עם מכונה שנקראת סופר קומבי. מי שיודע מה זה, זה כמו ביוביות מאוד גדולות עם לחצי מים מאוד גדולים, ושטפנו, ניקינו את כל רשת הניקוז של העיר נהריה. כמובן לא את כל הספקנו, אבל כן נגענו במקומות הבעייתיים שאנחנו צופים איתם קשיים אל מול פערי העבר שהיו לנו. אנחנו מצאנו שם עיר שלמה מתחת לאדמה בניקוזים האלה, ניקוזים שסתומים מבוץ ומאבנים ומפחי אשפה גדולים שנכנסו לתוך מיני תאי ביקורת כאלה ואחרים, צמיגים של מכוניות, בטון, שלצערי קבלנים שבונים ברשות כנראה שפכו את משאית הבטון שלהם בניקוז, והבטון הזה התקשה ונעצר שם. נכנסנו, שברנו את הדברים, העמקנו, נתנו את כל האפשרויות על מנת שהמים יוכלו באמת לזרום כמה שיותר חופשי, ואצלנו כל הניקוזים מגיעים או לנחל הגעתון או לנחל סער ומשם לים. פתחנו את כל המעברים האלה, באמת לאפשר את הזרימה החלקה של המים על מנת להימנע מהיווצרות של אגני ניקוז גדולים בתוך הרשות ברחובות המרכזיים.

כמובן שבטח כמו כל רשות אחרת, עשינו סקר עצים לדקלים. מי שמכיר את אירוע טבריה, אני לא צריך להרחיב עליו, זה אירוע שיכול לקרות בכל רשות, אז סקר לכל העצים. הצטיידנו בהמון משאבות חדשות, משאבות שיודעות לקחת מים, אם זה ממקלטים שיוצפו, אם זה מבתים שיוצפו. קנינו גנרטורים חדשים. נערכנו לחירום. גם המוקד 106 שלנו תוגבר.

אחד מהלקחים שעלו בדוח מבקר המדינה, ואני אומר לכם פה שדוח מבקר המדינה, אנחנו הלכנו אחריו סעיף אחרי סעיף על מנת לתקן את הליקויים שעלו כתוצאה מ-2020. רכשנו גנרטור לבניין העירייה, למוקד העירוני. אנחנו יודעים היום להיות זמינים 24/7 לטובת התושבים. אנחנו יודעים להעתיק את עצמנו אם צריך, למרכז הפעלה רשותי ממוגן עם כל הציוד הנוסף שיש, במידה וחס וחלילה אנחנו ניכנס פה לאירוע ארוך יותר.

ביצענו פינויים של גני ילדים, של בתי ספר. ערכנו תרגילים לסגירת הצירים הרוחביים בכל העיר נהריה. מי שמכיר את נחל הגעתון שחוצה את כל העיר, יש לנו שערים בצדדים של הנחל על מנת שבמידה ויש צורך והנחל עדיין יעלה על גדותיו, אנחנו יודעים לסגור את מרחב הגעתון ולהימנע מאנשים שיכנסו לתוך המרחב הזה ולהוות סכנה.

מעבר לכל הפעולות האלה, עשינו פעולה אחת מרכזית שהיא בעצם, סגרנו את ההכנות שלנו לחורף ביחד עם כל גורמי הרשות וההצלה. אנחנו הרשות, הזמנו את כל גורמי הרשות וההצלה, מכב"ה, החברים שלנו כאן, ומד"א ואיחוד הצלה ורשות הניקוז ומשרד הבינוי והשיכון והחקלאות, וכולם. ישבנו יחד באולם, שלוש שעות במידעטק, והצגנו שם את כל הפעולות. כל גורם עלה, הציג את הפעולות שלו לחורף. יצרנו סדר פעולות משותף. יצרנו ממש שיח משותף בין האנשים על מנת שאם יש לנו מקרים כאלה ואחרים, אנחנו יודעים לעבוד ולרדת לתדר קשר של כל אחד ואחד על מנת באמת להיות מוכן וערוך.

הקצאנו לכב"ה שני מקומות בעיר, אחד צפוני, אחד דרומי, שהוא יודע להיערך בו בחירום. כב"ה יודע לשבת כאן אצלנו ולתת לנו את כל מעטפת ההצלה. כאן אני רוצה באמת גם להודות לנציב כבאות אש. אנחנו בשיתוף פעולה מצוין. גם לגבי כב"ה אני רוצה להגיד, הם יודעים בכניסה להיערכות לחורף לתת את כל המשאבים לטובת נהריה, אם זה על ידי יחידת להבה והיחידות המיוחדות שיש. אנחנו ערוכים לכל אירוע חירום שיהיה. בעצם בסיכום הזה יצרנו שיתוף פעולה בין כל גורמי ההצלה, וככה אנחנו מוכנים במקסימום שאפשר, אלא אם כן אנחנו נצפה פה לדברים שלא היו בשנים הקודמות.

תסגרו את המצגת רגע, רק שנראה אותך, נדבר איתך, כי גם ככה קשה לראות מה כתוב, אבל הקשבנו. רק כדי שהוועדה ומי שצופה יבין, זאת אומרת שבמקרה של הצפה עוד פעם של הגעתון, היום אתה יכול להגיד לתושבים של נהריה ולמי שצופה, שהם במקום אחר משנה שעברה בגלל ההיערכות שלכם? והאם יש משהו שחסר לכם, שאנחנו כוועדה יכולים לסייע כדי לא לסכן את תושבי נהריה כשהגעתון יוצף?

אז אני אגיד באמת בקצרה, מירב. כן, אני יכול להגיד לתושבים שהם יכולים להיות בטוחים הרבה יותר היום. אני יכול להגיד שהיום המים מהרגע הראשון יכנסו למאגרים האלה, ובכך למעשה ימנעו מהגעה לנהריה, והנחל, אני מניח שהוא לא יעלה על גדותיו שוב.

לגבי הצרכים של הרשות, הם צרכים נוספים, ויכולה להרחיב על זה גם רשות הניקוז. אנחנו צריכים לממש את החלטת הממשלה לסיום כל נושא המאגרים, אם זה בעברון ואם זה באושרת ואם זה המאגר ביחיעם. אלה הדברים הבסיסיים שהוועדה חייבת לקחת על עצמה, לבדוק את החלטת הממשלה שהייתה עוד מ-2010 ולא מומשה, ואנחנו חייבים להביא את זה לידי ביטוי, כי מה שעשינו, אני לא אגיד פלסטר, אבל עשינו באמת מהלך גדול אבל הוא לא שלם. הוא לא מספיק. חסר לנו את שאר המאגרים. חסר לנו את סכר אושרת. אורלי מרשות הניקוז נמצאת וחשוב לשמוע אותה. גם שטח ההצפה שעשינו בכביש 89 החדש הוא לא לתמיד. אנחנו עכשיו בונים מובל מאוד גדול שמרכז את כל המים, אבל שטח ההצפה הזה הוא זמני.

אוקיי, דודו אלחיאני, מנכ"ל עיריית נהריה. אתה אופטימי יותר השנה.

זה בזכות העבודה שהם עושים בנהריה. הם עושים שם עבודה טובה מאוד.

תודה רבה לך. אנחנו ניתן לחבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה.

תודה, גבירתי היושבת-ראש, אדוני היושב-ראש. בדרך כלל הישיבות האלה הן מלא חברי כנסת וראשי שלטון מקומי, אבל כנראה שהנושא היום הוא לא כל כך חשוב, ואני אומר את זה בסרקזם, כי חשבתי שיהיו כאן הרבה ראשי רשויות מקומיות.

זה נתתי הערה בתחילת הדיון.

קלעתי לדעת גדולים. אני הייתי בוועדות אחרות, אז אני לא הייתי בתחילת הדיון.

כן, אמרתי שהיינו מצפים לראות נציגות מהדרג הגבוה ביותר של השלטון המקומי בנושא כזה.

גם ראשי מועצות וראשי עיריות.

כן, שלטון מקומי.

הזכרת את נהריה. עם כל הכבוד לנהריה ואנחנו באמת ראינו וחווינו ועזרנו, כל הכפרים מסביב נרתמו לעזור לנהריה בשעת ההצפה, אבל אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, למשל קלנסווה. כל שנה יש את ההצפות שם בכביש הראשי, ולא רק יום אחד. כל גשם קצת חזק, נסגרת קלנסווה. טייבה, טירה. יש גם הרבה רשויות אחרות, שכונות שלמות, בתים שלמים כל שנה מוצפים. מועדים לפורענות, מועדים להצפות, ומה עושים? לא עושים כלום. אז אני אומר, לפחות שיבואו ויגידו מה צריך, מה חסר. צריך תקציב.

השאלה, אוסאמה, מי יבוא?

יבוא ראש המועצה, ראש העירייה.

אה, יבואו לוועדה. חשבתי מישהו יבוא לקלנסווה כדי להגיד מה צריך לעשות.

קודם כל ראש המועצה וראש העירייה צריך לבוא ולהגיד, יש לי בעיה. של - - -

יש שם את הבעיה של נחל אלכסנדר שכל שנה עולה על גדותיו ומציף את היישוב, ובאמת זה סוגיה שחוזרת על עצמה ולא מוצאים לה פתרון.

כן, אבל הוא צריך לבוא ולהקים קול צעקה. לא יעלה על הדעת שכל שנה לא רק תושבי קלנסווה אלא תושבי כל האזור, כי ברגע שאתה חוסם את הכביש, אז זה חוסם לכל האזורים, וזה חבל מאוד. אני יודע שיש רשויות חלשות ואין להן אפילו לנקות את תעלות הניקוז. באמת המצב הוא קשה מאוד בכל היישובים הערביים.

דבר שני, יש לנו בעיה עם החשמל. יש בעיה של ניתוקים.

שהחוק שלי יפתור.

לא יפתור. זה יוסיף מבחינת הצריכה.

למה הוא לא יפתור? עכשיו יש בעיה כי כולם לוקחים אחד מהשני.

או גונבים גם.

לא גונבים.

גם גונבים חשמל. תאמין לי, ראיתי.

כאשר מסדירים את זה בחוק, אז כל אחד מתחבר לבד.

לא כולם מתחברים. אתה מזכיר לי שיש הרבה חיבור פיראטי מהשכן, אז גם יש חיבור מחברת חשמל בלי שכן.

זה בכל המגזרים.

תבוא איתי, אני אראה לך.

אם יודעים על זה, אז את עוברת עבירה פלילית. צריך להגיד למשטרה.

נכון, זה גניבה.

נכון. בוא נתקדם, עזוב. אנחנו צריכים לתת חשמל בצורה מסודרת.

כל שנה יש את אותן בעיות שיש הפסקות לשעות ארוכות ואז אנשים בלי הסקה, בלי שום דבר. איפה חברת החשמל? איך היא נערכת?

אתה באת אחרי שהוא דיבר. הוא דיבר מאוד יפה. גם יש כאן חברה חדשה, נקראת נגה. הוא כבר דיבר ונתן לנו הסבר. האמת שדווקא ראינו גם בחשמל וגם באנרגיה, ייאמר לזכותם, היערכות מקצועית.

אני מעלה את הבעיה. אם הם כאן ודיברו, אז זה בסדר.

אני גם בחלק מהיישובים ראיתי את העבודה המשותפת של חברת החשמל עם הרשות המקומית בגיזום עצים מעל קווי מתח. יש כאלה שאין להם כסף אפילו לעשות את זה, על כן רצינו את השלטון המקומי ומשרד הפנים לא רק כדי לשמוע סיסמאות כלליות. מה עושים עם רשויות חלשות שאין להן כסף לעשות את זה? אין להן כסף לנקות את הניקוז. אין להן כסף לגזום את העצים. ממש ככה. קבלן לא מסכים לבוא כי לא משלמים לו.

לכן אני אמרתי, קודם כל ראשי מועצות שיבואו ויזעקו, אין לנו אפילו את הכסף הקטן הזה. תנו לנו את הכסף הזה. אני לא בא אליהם בטענות, כי חלק מהם, אפילו אין להם את התקציב הפשוט ביותר לעשות את הדברים המינימליים, אבל הם צריכים לבוא ביום כזה.

מי צריך לעזור להם, משרד הפנים, משרד האוצר?

גם משרד הפנים וגם משרד האוצר. זה חיי אדם. בסוף כשיש אסון, אומרים, וואלה.

נקודה שלישית, אני רוצה שדדי שמחי והאנשים שלו יישארו מובטלים, שלא יעבדו, אבל בשביל זה צריך הסברה. כל חורף אנחנו מאבדים המון ילדים בשריפות תנורים, חשמל.

אבל הבעיה של דדי שמחי או גם שלנו?

אבל הוא צריך לעשות הסברה וגם אנחנו צריכים לעשות הסברה.

הוא צריך לעשות הסברה או אנחנו גם?

גם אנחנו בשיתוף פעולה איתו.

אני כמובן לא מתריס. אתה יודע מה, כל אחד מסביר לעצמו. כל אחד יודע כיצד הוא נמנע מלסכן את החיים של הבית - - -

אני מקווה שאתמול דיברתם עם ראשי הרשויות שהיו אצלכם - - -

כן, אתמול היו אצלו 16 ראשי רשויות.

אני יודע שהיו. גלאי עשן.

אתה יודע שלפני שבאת הוא אמר שנגיד בגוש עציון היה מבצע של הרשות המקומית, של ראש הרשות, להחליף לכל האנשים המבוגרים את תנורי הספירלה לרדיאטורים ומפזרי חום, אז מה שווליד אמר ובצדק, שגם לראשי הרשויות יש אחריות לבוא ולהוציא את הספירלה הזה שזה ממש אסון.

זה העניין של ההסברה. המפגש הזה גם של הוועדה שלך והביקור, ובעקבות זה אני הגשתי הצעת חוק, דדי, שבבנייה חדשה לחייב להתקין גלאי עשן בכל בניין. אנחנו משקיעים מיליונים בבנייה. בעשרות שקלים אתה יכול לחסוך חיי אדם.

אדוני חבר הכנסת, אז כנראה אני קלעתי לדעת גדולים כי כבר הוצאנו תקנה כזאת. היא אושרה בכל המקומות ומהיום כשבונים בתים חדשים, חייבים להתקין גלאי עשן בכל חדר. זה כבר עובד.

יופי.

אני רוצה לשחרר את נציב הכבאות, דדי שמחי. הוא צריך ללכת.

אני משאיר אתכם פה עם ראש אג"מ, טפסר רוני קדם.

כן, יש לנו אלוף פה של הכבאות. תודה רבה, דדי. אוקיי, בואו נשמע גם את המשרד להגנת הסביבה שגם הוא חלק מהאירוע. בקשה, שם ותפקיד.

בוקר טוב, אני מנהל מוקד החירום של המשרד להגנת הסביבה. אנחנו ערוכים לסייע למגיבים הראשונים בהיערכות באירועי קיצון. יש לנו מוקד שפועל 24/7, מערך כוננים ארצי.

מה זה המוקד 24/7? למי הוא מיועד, לאזרחים, לגופים?

הוא מיועד גם לאזרחים. מדווחים לנו על מפגעים, על כל מיני דברים כאלה, וגם לגופי שת"פ, משטרה, כיבוי אש.

מה המספר?

6911*, פעיל כל הזמן, גם ברגע זה.

אני לא ידעתי בכלל שיש מוקד למשרד להגנת הסביבה. מה מדווחים במוקד?

החל מדיווחים על זיהומי אוויר וזיהומי נחלים, חומרים מסוכנים.

איזה היערכות עשיתם במשרד לחורף, ומול מי אתם עובדים או שכל אחד עובד לעצמו?

אנחנו בקשר ישיר עם כיבוי והצלה ורשויות מקומיות. יחידות סביבתיות יש לנו בחלק מהרשויות המקומיות, שאנחנו עובדים איתם. מסמך שהוצאנו, הכנה משרדית, החל ממוקד חירום פעיל 24, כולל מגבלות כוח אדם - - -, ועד הכנת אגפים מקצועיים כמו אגף חומ"ס, אגף נחלים וכו' להתמודד עם אירועי קיצון.

אוקיי. תגיד, אתה הבנת מי אחראי על רשות הניקוז?

אני יצאתי עם תובנה שאין לנו גוף שמתכלל את כל הנושא הזה. אנחנו לא יודעים מי נגד מי, מי צריך להיכנס מתי. זה לא לגמרי מוסדר.

מערכת הניקוז העירונית על ידי הרשות המקומית.

מי האדון?

אני רכז ים וקשרי ממשל בעמותת צלול.

יובל ארבל, עמותת צלול, בקשה.

קודם כל תודה רבה על הדיון החשוב הזה ועל הזמן שנתתם לי. דיברו פה הרבה על היערכות, מה לעשות ברגע שכבר קורה האסון, כשקורית שריפה.

לא איך מונעים אותו.

בנושא של שריפות דווקא דיברו יותר, משרד האנרגיה, למנוע שריפות. בנושא של הצפות לא דיברנו מספיק. מדברים על ניקוי של התיעול. זה נכון, זה פק"ל חשוב אבל זה לא מספיק. אירועי הקיצון הולכים ומתגברים. טמפרטורת הים השנה היא שתי מעלות מעל הממוצע. זה אומר שכשתבוא חזית קרה, אז הגשם יהיה הרבה יותר עוצמתי ויירד הרבה יותר גשם. אני מצטט דווקא מסמך של כבאות, מסמך טוב מאוד. אני חושב שכדאי שכולם יקראו אותו, לכן אנחנו צפויים גם בנובמבר וגם בדצמבר לאירועי גשם הרבה יותר קיצוניים וצריך להיערך לזה ברמת התכנון מראש, איך אנחנו בונים את הערים שלנו, איך אנחנו בונים את החניות שלנו ואת הכבישים. אנחנו צריכים שהמשטחים יהיו הרבה יותר מחלחלים. זה אפשרי.

לא יכול להיות, אני תושב חיפה, שאני רואה איך ליד הבית שלי מחליפים כיכרות שהיו אבנים משתלבות, ברפאת. עשו ההיפך. עכשיו אחרי שכולם יודעים, אחרי שכולם נכנסים לזה וההיערכות למשבר האקלים וכו', הולכים ועושים ההיפך. לא יכול להיות שבבנימינה מתכננים שכונה חדשה וכביש חדש עד שולי נחל תנינים, שזה נחל גדול שגורם להצפות, על פשט ההצפה שלו. מה זה פשט הצפה? זה מונח קצת מקצועי, אני אסביר. זה האזור הטבעי בנחל שבו כאשר יש גאות, כשיש שיטפון, המים עולים מעל הגדות ומציפים. אם יש שם בית, בגלל שלא היה תוכנית אז בנו שם או בגלל שעשו תוכנית לא טובה וזה קורה, אז הוא מוצף, וזה קורה בבנימינה כמעט כל שנה שנייה, והצפות קרו גם במקומות אחרים. נתתי את זה רק כדוגמה, או במקום אחר, בהרצליה שמתכננים להם עכשיו שכונות חדשות כאשר אנחנו יודעים שיש 20% חיבורי כלאיים בין ביוב לניקוז, ואני אסביר מה הכוונה.

כשיש מרזב או ניקוז ממספר בניינים שהוא הולך אל הביוב, וזה קורה, ובערים רבות קרוב ל-20% מהחיבורים הם כאלו. מישהו בא, איזה חאפר, רצו לחסוך לעצמם את התיעול של הניקוז והכניסו אותו לתוך בור הביוב, ואז מערכת הביוב גואה. מתקן טיהור שפכים לא יכול לטפל בזה. כל שנה מט"ש שורק של ירושלים מזרים שפכים לנחל שורק. זה זורם בנחל שורק שהוא אזור הזנה של אקוויפר מאוד חשוב של מי התהום שלנו, וזורם לים ומזהם את הים. כל שנה תאגיד מי אביבים מזרים שפכים לים בגלל שבאירועי גשם קיצון מגיעים יותר מדי מי נגר ובעצם הם גורמים להצפות, ואי אפשר לתת שהביוב יזרום ברחובות, זה ברור, אז לכן מזרימים את זה לים. הים מוכרח להיות משאב חשוב לנו גם בחורף. יש מספיק אנשים ששוחים וגולשים.

מה אתה מציע?

מה שאני אומר זה ככה, קודם כל צריך לדאוג לכך שבמעלה האגן לפני שמגיעים לערים, כמה שיותר השהייה, אם זה מאגרים, אם זה פשטי הצפה, דברים שנעשו, שלמדנו מנהריה צריך לעשות גם ברחובות, גם בכל מקום שזה קורה. גם בדרום, גם במקומות שכביכול זה לא הזנה של מי תהום אפשר להימנע מפשטי הצפות אם אנחנו שומרים על אזורים מחלחלים, בונים נקודות החדרה ויש מתקנים. יש מסמך מאוד טוב של רשות המים, שאני מציע לכל הרשויות המקומיות לקרוא אותו, לאמץ אותו, ומינהל התכנון, לאשר אותו כי הוא מסמך הנחיות מחייב. חבל שזה עדיין לא כך.

אפשר גם באמצעים כלכליים. אם למשל כשבונים בניין חדש, מצמצמים את כמות הנגר שיוצא מתוך הבניין, על ידי זה ששומרים חצר ומאפשרים חידור בתוך החצר, אז אפשר לתת להם הנחה באגרת התיעול. לעומת זאת, בניין שתופס את כל החצר ולוקח את שטח החצר, אפשר לתת להם אגרה כפולה, זאת אומרת, אתה עושה פה סבסוד צולב. מי שגורם בעצם לרשות המקומית להשקיע ביותר בתעלות ניקוז יותר גדולות על מנת שלא יהיו הצפות, צריך לשלם את זה. מי שמפחית את העלות הזאת, מקבל הנחה. להשתמש בכלי הכלכלי הזה.

לא הצעת את זה למישהו?

אנחנו הצענו את זה בעבר.

דרך אגב, הוא לא יודע למי להציע כי אין גוף שהוא יודע להציע לו. כל הנושא הזה, אין גוף שמתכלל אותו. אף אחד לא יודע מי נגד מי. הרושם שלי הוא שהשלטון המקומי לא נתן מספיק יחס לאירוע הזה. כנראה שזה פחות מעניין. אני אומר את זה מתוך צער, כי זה היה צריך לעניין אותם הרבה יותר. זה לא רק נושא של נהריה וקלנסווה ועוד ישובים שהוצפו.

לא, ממש לא. זה של כולם.

בדיוק. זה היערכות המדינה. מה זה היערכות הערים? זה היערכות המדינה למקרי קיצון של שיטפונות וחורף. ההיערכות צריכה להיעשות לפי משהו מיידי שצריך לערוך בשטח, לפי תכנון בינוני ורחוק. אין לא את זה ולא את זה ולא את זה, אלא אם כן נעשה בשטחיות. המון גורמים אבל לא מסודרים במסגרת תכלול אחד. איך אמרתם? הרבה שחקנים, הרבה בלגאן.

אני רוצה רק לחדד. אני ראש אג"מ, כב"ה.

כן.

דיברתם פה על כל הסכנות כתוצאה משינויי האקלים, על התכנון הנדרש, אבל כן הייתי לדבר על ההיערכות. כשאני מדבר על היערכות, נציב הכבאות העלה את הנקודה, זמן התגובה של כב"ה או של כל גוף חירום. זמן התגובה שלנו הוא חשוב ביותר להגעה למקום האירוע, ופה אני מדבר על מערכות התראה בזמן אמת. אני חושב שהמערכות האלה מאוד חשובות. לעולם השריפות אנחנו כן מקדמים מערכות בזמן אמת, שאנחנו נוכל כן להגיב בצורה מהירה יותר, אבל גם לנושא השיטפונות אנחנו כבר תקופה ארוכה עם השירות ההידרולוגי שיושב במטאורולוגיה, מנסים לקדם את הנושא הזה בכדי שאנחנו נוכל לתת שירות יותר טוב בזמן אמת, הנושא הזה תקוע. כשאני שומע שהנושא הזה תקוע בגלל תקציב, אני חושב שפה כן יש לכם את האפשרות, לוועדה הזאת, לקדם - - -

תחדד לי את זה עוד פעם. אתה אומר שמה תקוע מבחינת תקציב?

אם אנחנו רוצים לקדם את פרויקט מערכת התראה בזמן אמת, שפה יושב גם כן ניר, אז הוא יחדד גם כן יותר.

איפה היא צריכה להיות ממוקמת?

כן, לא הבנתי. אתה אומר שאין תקציב.

אנחנו מקבלים מהשירות המטאורולוגי את כל השירות של נושא - - -

אתם מקבלים או קונים?

לא, לא, מקבלים.

מה התפקיד שלך?

אני מנהל השירות המטאורולוגי.

אנחנו מקבלים את כל האינדקסים מהשירות, ועל פי האינדקסים האלה אנחנו למעשה מתכללים את כל ההיערכות ואת כל התגובה, לכן אני בא ואני אומר כל הזמן - - -

מי מקבל?

הוא מקבל מהשירות המטאורולוגי.

אני יודע למה אני שואל. אתם ככבאות או נגיד המל"ל, הוא טען שהוא מתכלל את זה.

גם אנחנו מקבלים.

כולם מקבלים.

אתה עובד מול כל גופי הביטחון וההצלה?

אנחנו עובדים מול כולם, כאשר יש לנו גם נהלי קיץ שהפוקוס שלהם על נושא של שריפות ואז כמובן העבודה האינטנסיבית היא מול כב"ה, וגם בתקופת החורף בנושא של שיטפונות, שם אנחנו לא עובדים לבד אלא עם השירות ההידרולוגי. יחד איתם הקמנו לפני כשנתיים מרכז חיזוי שיטפונות שלמעשה מאיישים אותו גם חזאים שלנו וגם חזאים של השירות ההידרולוגי. ביחד אנחנו נותנים מענה לגופי החירום וההצלה.

אתם חזיתם את מה שהיה?

מה שהיה מתי, בנהריה?

שנה שעברה, נגיד.

כן.

נהריה היה אירוע חריג, אבל היו שיטפונות בהרבה מקומות בארץ.

רוב האירועים נחזו טוב מראש. היו נקודתית כמה אירועים שהיה קשה לחזות אותם. אחד מהדברים, זה מופיע גם בדוח מבקר המדינה בנושא של הצפות ושיטפונות. יש טיפול די מסודר בכל הנושא של חיזוי שיטפונות והצפות בנחלים. הנושא של חיזוי של שיטפונות והצפות בתוך העיר, בגלל הטופוגרפיה העירונית, מערכות ניקוז, וכן הלאה, זה נושא אחר לגמרי שכרגע - - -

השאלה הבאה ללא קשר לתחזית. האם המידע שאתם נותנים לגופים שמנית, אתם נותנים גם לשלטון המקומי?

כן.

כדי שהם ייערכו. אתם נותנים?

כן. אגפי החירום מקבלים מאיתנו. יש זרימה מסודרת של מידע, וכן הלאה. מה שרוני דיבר מקודם זה הנושא של תקצוב אותו מרכז חיזוי שיטפונות. אני חושב שנמצא איתנו גיא רשף, מנהל השירות ההידרולוגי, בזום, אז אולי הוא יוכל להרחיב, אבל כעיקרון הנושא הזה נמצא על - - -

יש מרכז חיזוי שיטפונות?

יש מרכז חיזוי שיטפונות.

אוקיי, אז התקציב שחסר הוא למה?

האם נמצא איתנו בזום מנהל השירות ההידרולוגי?

נמצא איתנו ממרכז חיזוי שיטפונות?

נמצא.

יופי, אז בוא תגיד מה האירוע הזה, כי זה מעניין אותנו איפה חסר תקציב.

תודה על זכות הדיבור. שלום לניר ולכל המכובדים. אנחנו ביחד עם השירות המטאורולוגי נותנים בשנתיים האחרונות תחזית התראת שיטפונות לכל גופי החירום, אבל השלטון המקומי הוא כרגע לקוח משני שלנו.

למה?

נותנים תחזית בעיקר לשטחים הפתוחים, לנחלים, לשטחי הצפה בשטחים הפתוחים. מרכז החיזוי לא בנוי לתת תחזיות בשטחים העירוניים, וזה פער שאנחנו מודעים אליו.

לא בנוי טכנולוגית?

הוא לא בנוי כרגע מבחינת כוח האדם והתקציב. זה פער שהעלינו אותו למשרד האוצר. העברנו לו הצעה מינימליסטית להקמה של מרכז חיזוי שייתן מענה גם להצפות בשטחים העירוניים. דובר על תקציב שוטף של 2 מיליון שקל, שלושה תקנים.

תקציב של 2 מיליון שקל בשנה?

כן, 2 מיליון שקל בשנה.

תסביר לנו את האירוע. אתה אומר שבגלל 2 מיליון שקל מרכז חיזוי שיטפונות לא יכול לדווח לראשי ראשויות ושלטון מקומי? זה מה שאתה אומר?

אני אומר שמרכז חיזוי שיטפונות הוא כרגע זמני. יש בו כוח אדם זמני שיכול לעזור מחר בבוקר, וכל השירותים שאנחנו נותנים עכשיו גם ייפסקו מחר בבוקר.

מרכז חיזוי שיטפונות, לאיזה משרד הוא כפוף, חקלאות, פנים?

יש פה שני גופים. השירות ההידרולוגי שהוא חלק מרשות המים, שזה משרד האנרגיה, ויש את השירות המטאורולוגי - - -

רשות המים עכשיו משרד האנרגיה, אבל תלוי באיזה תקופה אתה מדבר, כי זה לפי הצורך עובד.

כן, אין שר המים. אתה מכיר את האירוע הזה, ממשרד האנרגיה?

אנחנו מבינים שבמסגרת ועדת המנכ"לים סוכם שיוקם מרכז חיזוי בשירות המטאורולוגי, והוא תוקצב ואין פער. אם אני מבין, הפער שהוא מדבר עליו זה פער מאוד נקודתי לגבי חיזוי שיטפונות בתוך - - -

הוא אמר, חיזוי בתוך הערים, שזה 2 מיליון שקל בשנה.

יש פה פער - - -

זה לא מדויק. בהחלטת הממשלה אין התייחסות למרכז חיזוי. עכשיו רח"ל מקדמת הצעת מחליטים וכרגע הנושא תקוע על אותם שלושה תקנים וה-2 מיליון בשוטף ועוד תקציב להקמה. משרד האוצר מכיר את זה כבר כמה חודשים, ולצערי אני אומר שבחורף הבא גם מרכז החיזוי הנוכחי כנראה לא יפעל אם לא יתנו מענה לדרישות שלנו שהן דרישות באמת מינימליסטיות להקמת מרכז חיזוי לאומי, יציב במדינת ישראל.

חשוב רק להגיד, יש פה את עולם התכנון שזה עולם בפני עצמו, שיושבים פה מכובדים שיכולים לקדם את כל הנושא הזה.

יש לנו פה ממינהל התכנון, אז שיגידו גם הם.

הם בזום.

מבחינת היערכות כשאני מדבר בזמן אמת, אני מדבר תוך 20 דקות, תוך רבע שעה, כרגע בנקודה הזאת הולך להיות לנו אירוע ואני ככב"ה יודע להיערך. הרי כל האירועים שלי הם בזמן אמת.

אתה בנוי כך, אבל לא כל הגורמים בנויים כך.

כן, אבל הכול תלוי בי. בסופו של דבר אני זה שנותן את המענה הראשוני. אמר נציב הכבאות, בסופו של דבר שאנחנו באים ומוציאים מתים משריפה בדירה, כי זמן התגובה שלי מקרות האירוע עד שאני מקבל את הקריאה הראשונה, אם כבר עברו בין שבע לעשר דקות, זה מאוחר. תיקחו את זמן התגובה שלי, הגעה למקום האירוע בין עשר דקות ל-15 דקות, אתם מבינים שזה אבוד. אני כבר מוציא גופות ואני אמור רק לכבות את השריפה. אנחנו רוצים להגיע לפני בכדי לתת את הפתרונות, ובגלל זה אנחנו מדברים תמיד על זמן אמת. פה חשוב לקדם את זה.

אני רק חייבת לסגור את הנקודה הזאת כדי שיהיה ברור. כרגע מרכז חיזוי שיטפונות מתעסק רק בשטחים פתוחים ולא בשטחים עירוניים. הדרך שיהיה בעצם מרכז חיזוי טוב, יציב, שמתעסק גם בפתוחים וגם ברשויות, זה באמת אותה תוספת של 2 מיליון שקל, שרק כדי להבין, מרכז החיזוי כפוף לרשות המים שכפופה למשרד האנרגיה? אנחנו רוצים לדעת למי לפנות בבקשה.

אני אמשיך רק את השאלה. אותה שאלה של מירב, למה חשוב יותר לקבל תחזית בשטחים פתוחים ולא בערים?

זה לא עניין של חשוב יותר, זה עניין של מומחיות. המודלים ההידרולוגים, וכן הלאה שנבנות לנחל, זה מתודולוגיה אחת. לבנות לעיר זה מתודולוגיה אחרת, ואת המתודולוגיה הזאת צריך לפתח משום שעד עכשיו הפוקוס היה על השטחים הפתוחים. בשביל לפתח צריך אנשים שיישבו ויכנסו למודלים ויפתחו אותם ויתנו את המענה בזמן אמת, וכן הלאה.

אז למי לפנות בבקשה לעזור לכם? מי הכתובת? מי המשרד?

מי תיקצב בשטחים הפתוחים?

זאת פעולה שכרגע מתבצעת על ידי השירות המטאורולוגי והשירות ההידרולוגי. זה שני משרדי ממשלה שונים. מי שמנסה כרגע לקדם הצעת מחליטים בספור הזה, זה רשות חירום לאומית שרוצה לתת מענה גם לצרכים של השירות ההידרולוגי וגם המטאורולוגי. הדבר שכרגע, כמה שאני מבין ואפשר לשאול אם יש פה נציג רח"ל, יש פה בעיה תקציבית שלא נפתרה.

טוב, אנחנו נתכנס לאירוע הזה.

מי איתנו ממינהל התכנון?

פיאנה, נכון?

שלום, אני בשמחה ארצה להתייחס גם לנקודות שהעלה הנציג של עמותת צלול, מאחר וכל הנושאים - - - כן מטופלים במינהל התכנון.

תתייחסי לסוגיה בכלל, לסוגיית התכנון בערים, בנחלים, לא רק מה שאמר נציג עמותת צלול.

נכון. הוא התייחס לכמה נקודות. אני אתייחס בצורה יותר נרחבת. מינהל התכנון מטפל בנושא של ניהול הנגר העירוני גם בתחומי הערים וגם מחוץ לערים, בשטחים הפתוחים. אנחנו קידמנו מסמך מדיניות לניהול נגר עירוני, שהוא באמת מציג את תפיסת המדיניות שהעיקר שלה זה לקיחת אחריות של כל תוכנית חדשה לנגר שהיא תייצר, זאת אומרת שתוכניות חדשות יצטרכו לכלול בתוכן אמצעים לניהול נגר. אם פעם היה את הנושא של השארת 15% מחלחל, אז במסגרת המסמך והתיקון בתמ"א 1 שאנחנו מקדמים, כהשלמה לו, אז יהיה יעד כמותי. כל תוכנית תצטרך לחשב יעד כמותי לניהול הנגר, והיא תצטרך להציג את האמצעים שהיא תעמוד בהם, זאת אומרת כל הנושא של חניות מחלחלות. זה הכול אמצעים שונים לניהול נגר, כשאנחנו מעודדים בתוכניות כן לכלול אותם.

מעבר לזה, מחוץ לערים אנחנו מקדמים תוכנית מתאר ארצית חדשה לאגני ביסוס לתפיסת כל השיטפונות. כמו שהציגו בנושא של נהריה, עוד אתרים כאלה בכל הארץ. יש גם תמ"א שהיא יותר מתקדמת, תמ"א ברמה מפורטת באגן הירקון והאיילון, שגם שם אתרי ויסות ופתרונות נוספים לניהול הנגר באגן.

אני לא מבינה מה את מדברת. תסבירי לי במילים פשוטות מה השתנה משנה שעברה להשנה.

זה הכול ברמה של תכנון ארוך טווח.

אוקיי, ותכנון ארוך טווח? כשמדבר כאן הנציג של עמותת צלול שיש עיר שנבנית על נחל?

מהבחינה של עיר שנבנית על נחל, מוסדות התכנון צריכים לקחת בחשבון - - -

אבל את לא מינהל התכנון?

אני מינהל התכנון אבל אני לא מוסדות התכנון. בסופו של דבר מי שמאשר את התוכניות האלה זה ועדות מחוזיות, זה מועצה ארצית, זה ועדות מקומיות. הם צריכים לקחת בחשבון שאם הם מקבלים תוכנית שנמצאת על פשט הצפה, הם צריכים שיהיו לה הגנות. הם צריכים לחשוב אם הם בכלל מאשרים את התוכניות האלה. אנחנו לא יכולים להגיד להם אל תתכננו שם בכלל. אנחנו מציגים את העובדה. כל פשטי ההצפה האלה נמצאים בתמ"א 1. הם מוצגים. יש את זה גם לרשויות הניקוז. המידע קיים. אם רשות מקומית או ועדה מקומית בוחרת לאשר תוכנית על פשט הצפה, הם צריכים לקחת בחשבון שהיא חייבת הגנות על המבנים האלה. או שיגביהו אותם או שיכללו אמצעים נוספים כדי שלא יקרו מקרים כאלה כמו שהיה. אנחנו לא יכולים להגיד להם, אל תיבנו שם. אנחנו יכולים להגיד להם, יש שם פשט הצפה, קחו את זה בחשבון.

אוקיי. לא כל כך הבנתי את זה אבל בסדר. אנחנו ממש צריכים להתכנס לסיכום.

עמיחי דרור ממרכז השלטון המקומי ביקש, אבל לא נותר לו הרבה זמן. חייבים לסיים.

תודה רבה, אני אנסה לעשות את זה זריז. אנחנו במרכז השלטון המקומי, אני אתייחס מעבר למה שכבר התייחס ראש מועצה מקומית קריית עקרון לגבי הטיפול בעת החירום. אנחנו מתעסקים באופן אינטנסיבי על מנת להסדיר את התשתיות על מנת שאירועי ההצפה לא יקרו. צריך לזכור, אירועי ההצפה נגרמים בגלל שתשתיות הניקוז והתיעול למעשה ניבנו לפני עשרות שנים ולא יכולים להכיל את הכמויות של הנגר שקיימות היום בגלל אירועי מזג אוויר קיצוניים ובגלל פיתוח נרחב בתוך תחומי הערים. לאור זאת אנחנו כבר משנת 2016 ו-2017 פנינו מספר פעמים על מנת להציף את הפערים התקציביים שחסרים בתחום התיעול העירוני, גם ליו"ר ועדת הכלכלה דאז. לצערנו הקריאה שלנו לא התקבלה.

עוד באמצע שנת 2020 היה שיח משותף של השלטון המקומי, משרד האוצר ומשרד החקלאות על מנת לתקצב את הפערים בתחום. לצערנו משרד האוצר, הושם דגש גדול רק על הסרת חסמי דיור ופיתוח ולכן רוצה לתקצב את הטיפול בתשתיות רק מחוץ לתחומי הערים ולא בתוך תחומי הערים.

דבר נוסף, אנחנו עכשיו מרכזים יחד עם מינהל התכנון ומשרד הפנים עוד ניסיון על מנת להסדיר את הסדרת מקורות המימון התקציביים. משרד הפנים, אגף תקציבים שלו כבר הכיר בצורך שבאמת קיימים חוסרים משמעותיים בתקצוב של התיעול העירוני ועכשיו הנושא מונח לפתחם של הלשכה המשפטית ושל הנהלת משרד הפנים על מנת להסדיר את העניין שיהיו מקורות מימון כדי להסדיר את נושא התיעול.

דבר נוסף שאני אגיד, בשבועות האחרונות התחילה פעילות של ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל רוה"מ יחד עם צוותי משנה שמטפלים בשלושת הסוגיות, אחת, המימון וכל ההתייחסות המבנית לסוגיית הטיפול בתיעול. שניים, נושא של תכונן סביבה ופרויקטים גדולים, ושלוש, הנושא של ההיערכות לחירום, ככה שהוועדה הזו התחילה את דיוניה לפני מספר שבועות ואנחנו כמובן חברים בה, ככה שהנושא הזה סופר מונח לפתחנו. אנחנו על זה ומנסים לעשות כל מה שניתן כדי להסדיר מקורות תקציביים לרשויות כדי שהבעיה הזאת תיפתר מהשורש ולא רק בעת הצפה.

נקודה אחרונה, אני יודע שבמסגרת החלטה 550 שהיא ההחלטה הממשיכה של החלטה 922 יש תקציבים של מאות מיליונים עבור תשתיות ביישובים ערביים הן אצל משרד הבינוי/שיכון ורמ"י והן על ידי משרד החקלאות. הגיעה לנו גם פנייה בנושא מראש עיריית סח'נין ואנחנו פנינו לשרים הרלוונטיים, הן לשר האוצר, הן לשר הבינוי והשיכון, שרת הפנים ושר החקלאות על מנת שיתקפו את התקציבים שקיימים במסגרת ההחלטה הזו, כמה שיותר מהר. הדבר יפה לא רק לסח'נין אלא לכל יישובי המגזר הערבי שכמובן כלולים בהחלטה. עד כאן.

תודה. טוב, אנחנו חייבים לסכם כי יש לנו שתי דקות. קודם כל בהמשך למה שראינו גם בדוח מ-2013, אנחנו רואים שהיו כבר אז מסקנות של חברי הוועדה, שהממצא הבולט והמרכזי זה היעדרו של גורם מתכלל ומתאם שבידו הסמכות להנחות ולהורות לראשי הרשויות. גם כאן, שוב פעם, בוועדה ב-2021 הבנו שיש בעיה עם גורם מתכלל ולכן אני מציעה לפנות לראש הממשלה בעניין. שהוועדה תוציא קריאה לראש הממשלה להקים אותו גורם מתכלל, בהמשך אגב לאותן מסקנות מהסופה של 2013 שהוזכרה כאן מספר פעמים. יש גופים שלקחו לעצמם והסיקו מסקנות ובאמת עשו עבודה טובה כמו ששמענו מחברת החשמל, אבל מה שאנחנו מודאגים זה מההתנהלות של משרדי הממשלה. חלק מהמשרדים עובדים באמת טוב, ראינו. חלק, אפשר לעשות עבודה יותר טובה, אבל אני לא רואה שיח משותף, והוא כבר הודגש כאן לפני תשע שנים ועדיין אנחנו צריכים כאן לתקן את האירוע.

דבר שני, אנחנו ניכנס לעניין של מרכז חיזוי שיטפונות. זה מעניין אותנו. אנחנו נעשה עבודה. נבדוק על ה-2 מיליון שקל, למה אי אפשר להרים את האירוע הזה וליצור מרכז חיזוי שיטפונות לשטחים עירוניים. נכון שבשטחים הפתוחים יש שיטפונות, אבל הנזק לבני האדם הוא בעיקר בתוך הערים. כמובן אותו אסון בנחל צפית שקרה בגלל שיטפון, זה באמת אסון נורא אבל הוא נדיר. רוב הבעיות שלנו בשיטפונות הם בתוך שטחים עירוניים. מה שאמרנו בתחילת הדברים שלנו, גם פוגע בתושבים אבל גם גורם להרס עצום של מבנים, של בתים, של אנשים שאין להם לאן לחזור אחרי שיטפון, ואין סיבה, בטח בסכום כזה נמוך, שמשרדי הממשלה לא יתנו לנו פתרון, ואם לא, אנחנו נוודא שיש פתרון לאירוע הזה כדי שהכבאות יוכלו לעבוד ולקבל מידע בזמן ולא לבוא כשיש כבר גופות, בטח לא במקרה של שיטפון שאפשר לחזות אותו ואפשר לדעת אותו מראש. אני חושבת שאלו שני הדברים העיקריים שצריכים לצאת מהדיון.

אני חייבת הערה אחת. היה צריך להיות פה מנכ"ל השלטון המקומי. אגב, אני חושבת שהחבר'ה שם עושים עבודה טובה וראוי לציין אותם, גם את נהריה במיוחד, שנערכת, אבל אני חושבת שבאירוע כזה שאנחנו הולכים, ואנחנו יודעים שיש לנו אסון של אקלים, של מזג אוויר מטורף שהולך להיות כאן, צריך היה לבוא ולשמוע. אני לא חלילה פוסלת את אותם אנשים שהגיעו ודיברו לעניין, אבל אני חושבת שבאירוע כזה חשוב שבו שתי ועדות מתכנסות יחד, גם לרשויות הצלה וגם לרשויות מקומיות, היינו צריכים לראות כאן יותר נוכחות, ושוב פעם, לא פוגע בעבודה החשובה שנעשית בתוך השלטון המקומי. כן הייתי חושבת שצריך לעשות חד משמעית גוף מתכלל שירכז את כל עבודת הממשלה.

תודה רבה מירב, תודה רבה לאה, תודה רבה לכולם.

הישיבה נעולה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:01.