פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



15
ועדת החוץ והביטחון
15/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 44
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שני, י"א בכסלו התשפ"ב (15 בנובמבר 2021), שעה 11:00

צפיפות באוטובוסים של חיילים

חברי הוועדה: רם בן ברק – היו"ר
אמילי חיה מואטי
מיכל רוזין
יוסף שיין
נירה שפק

אופיר סופר

אלוף איציק תורג'מן - ראש אט"ל, משרד הביטחון

תא"ל פיני בן מויאל - רח"ט לוגיסטיקה, משרד הביטחון

תא"ל רונן כהן - קצין לוגיסטיקה ראשי אט"ל, משרד הביטחון

רס"ן שי דרורי - עוזר ראש אט"ל, משרד הביטחון

רס"ן אסתר כהן רינסקי - דוברת אט"ל, משרד הביטחון

ענבר אלון שוק - ס' רע"ן תקשורת, משרד הביטחון

עמיחי לוי - מנהל אגף בכיר רישוי, משרד התחבורה ונציגי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

נעה ליטמנוביץ - מנהלת אגף בכיר כלכלה - תח"צ, משרד התחבורה ונציגי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עידו בן יצחק

דפנה סידס כהן

איה לינצ'בסקי


צפיפות באוטובוסים של חיילים

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה, הדיון פתוח לפי סעיף 120ב(2) לתקנון הכנסת. זה דיון המשך לדיון שנערך לפני כחודשיים, בעיה שעלתה מהשטח של צפיפות בלתי נסבלת באוטובוסים, חוסר יכולת להגיע לבסיסים בזמן, מה שגורם לענישה, איחור ביציאה וכי שאיחור ביציאה אין הסעות וגרר שרשרת שלמה של דברים.

פעם אחרונה שהייתם הצגתם תוכנית מקיפה וגדולה להתמודדות עם הנושא. לצערנו ממשיכות להגיע תלונות של עומסים ואנשים שלא יכולים להגיע לבסיס בזמן. אני מבין גם שיש פינג פונג בין משרד התחבורה לצה"ל בנושאים מסוימים ואנחנו כאן כדי להעלות את הנושא שוב ולראות איך אפשר לפתור את הבעיה. אנחנו שולחים את הילדים שלנו לצבא, שם אתם הופכים אותם לגברים, אבל גם הגברים צריכים להגיע בביטחון לבסיס ומהבסיס בחזרה לביתם בסופי שבוע.

בוקר טוב, שמי איציק תורג'מן, ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל. הוועדה הקודמת הייתה כמעט לפני 4 חודשים, זה זמן תגובה טוב, בחודשיים אני לא יודע כמה אפשר לראות. כמו שפתחתי בוועדה הקודמת, גם עכשיו אני אומר שיש לי אחריות כוללת על הקיום של צה"ל, מעין חוזה לא פורמלי עם החברה הישראלית, עם ההורים של החיילים. יש לי אינטרס שהחיילים יהיו שבעים, בריאים, נוסעים בצורה מסודרת, חיים בסביבה טובה, לכן העיסוק שלנו הרבה יותר רחב.

אני אבקש להציג את הדברים, לא נחזור על מה שנאמר בוועדה הקודמת אלא בעיקר מה התפתח ומה נעשה. אני יכול לומר שמיד אחרי הוועדה האחרונה אנחנו עם הרבה תהליכי בקרה, קצינים, נגדים, מפקחים בתחנות המרכזיות במרחב ההסעה בשביל עצמנו, כדי שאנחנו נראה שאנחנו עושים את הדברים נכון. נציג את הדברים ואם תהיינה שאלות נשמח לענות.

שלום לכולם, אני מאוד שמח להיות פה. הנושא חשוב ויש לנו את האחריות עליו. הסוגיה המשמעותית ביותר זה שצה"ל לקח על עצמו להוביל מהפכה בעולם התחבורה הציבורית בשיתוף עם משרד התחבורה. כמו כל תהליך אסטרטגי שמובילים, השבוע אנחנו נפגשים ולדעתי שם נסכם את מרבית הדברים. אני אתן סקירה ואעדכן בדיוק במה התקדמנו מהפעם האחרונה שהיינו.

כדי להזכיר מה השיטה אליה אנחנו הולכים, הרעיון המסדר שלנו, חלקו כבר מיושם, הוא שליחידות לוחמות, יחידות הכשרה, תהיינה נקודות איסוף ישירות לבסיסים. קרי, דילוג על תחנות מרכזיות, לא נסיעה ברכבת. יחידות עורפיות יתבססו על תחבורה ציבורית באופן מלא. כל הנתונים האלה הם נתונים אמפיריים ואפשר להוכיח אותם באופן מדעי כמה ירדנו או כמה עלינו.

אם מסתכלים בהשוואה ל-2019, שזו נקודת הייחוס המשמעותית ביותר של צה"ל, לצורך העניין בתום עידן הקורונה היינו מפעילים בין 200 ל-300 אוטובוסים בימי ראשון. הקורונה לימדה אותנו טכנולוגית להפעיל מערך תחבורה ציבורית במסה. כבר היום אנחנו מעל 1,000 אוטובוסים בימי ראשון וחמישי, שצה"ל מנהג, כולל הזמנת מושב, של חיילים לוחמים מהבית לבסיס ומהבסיס לבית.

אתמול הייתי בתחנה מרכזית בבאר שבע, כמעט 4,5 שעות. זה לא שהכול מושלם, אבל כמעט לא ראיתי שם חיילים לוחמים, למעט חבר'ה של הכנות סגל שנדרשו להגיע יותר מוקדם. מרבית החיילים היו מיחידות עורפיות ונדבר מאוחר יותר על תחנה מרכזית באר שבע כמוקד. הגדילה היא גדילה אקספוננציאלית וכפועל יוצא של הדבר הזה אני יכול להוכיח באופן אמפירי שכמות הנוסעים ברכבת ובאוטובוס ירדה ביחס ל-2019 באופן משמעותי.

כדי לקבל אמת מידה, מהפעם האחרונה שנפגשנו ביולי ועד היום, נסעו בתחבורה ציבורית 4.8 מיליון חיילי צה"ל הלוך חזור. כשבודקים, כל הדבר הזה הוא תיקופים. משמע, כל פעם שחייל עולה לאוטובוס או לרכבת ומתקף את הנסיעה שלו, יש 4.8 מיליון תיקופים כאלה.

זה בנסיעות שהם שלכם או לא שלכם?

גם שלנו וגם של תחבורה ציבורית. כשהסתכלנו אל מספר החודשים האחרונים ולקחנו את כל הבעיות שהעלית, כל תמונה כזו שאתה רואה, כשאני מסתכל על כל האירועים שעלו, סך הכול יש לנו ששה אירועים, מתוכם ארבעה מתמקדים בתחנה מרכזית באר שבע והיו עוד שני אירועים חריגים אחד בשיזפון ועוד חייל שנכנס לתא מטען של אוטובוס. על כל אירוע כזה אני יכול לתת לכם חצי שעה של תחקיר. תחקרנו, בדקנו למה וניסינו להבין האם אפשר להקיש מהאירוע הזה ברמה המערכתית.

מה שהבנו מהאירועים האלה, מוקד הבעיה שלנו כרגע, לא תראה תמונות לא מתל אביב, לא מחיפה ולא מקרית שמונה, בעיקר מבאר שבע. לקחנו את התחנה המרכזית בבאר שבע ורצינו להבין איך אנחנו מסדרים את האירוע הזה. בתמונה התחתונה אפשר לראות חיילים שעומדים בתור לאוטובוס, אני יליד ערד, מכיר את התחנה לפני ששיפצו אותה. בעבר היו בה מעין מסלולים שמתעלים את הנוסעים לתוך האוטובוס, היום אין. כשאתה פותח את הדלת נוצרת סיטואציה שכל הנוסעים שממתינים לאוטובוס יוצאים במכה אחת החוצה ועומדים על הרציף. איך שלא מסדרים את זה, זה לא נראה טוב.

היום, על כל רציף כזה יש סדרן צה"לי, צה"ל השתלט על תחנה מרכזית באר שבע. התפקיד של הסדרן מאוד פשוט, חיילים מגיעים ממלאים אוטובוס עם 50 איש והסדרנים עושים הערכה גסה בראש של כמות האנשים שלא מתכנסים לכמות האוטובוס. אנחנו מחזיקים גיבוי בתוך התחנה המרכזית, אתמול ישבתי עם מנהל התחנה להגדיל את כמות האוטובוסים שאנחנו מחזיקים בתחנה. הרי אני לא יודע להגיד כמה אנשים יגיעו בזמן נתון, ככלל אני לא רוצה שיגיעו, אבל נניח, יש אוטובוס 338 שנוסע לערד או לתל ערד וכמות החיילים שממתינה בתחנה כי הם תוזמנו מהרכבת לא מתכנסת לאוטובוס שנמצא בתחנה. לנו יש בין 10 ל-20 אוטובוסים של צה"ל שחונים בתוך התחנה, יש יכולת לסדרן באותה נקודת זמן להחליט שהאוטובוס הזה נוסע עכשיו לערד ובכך להוריד את הלחץ. הדבר הזה, עיקרו לייצר לחייל תחושה שהוא לא צריך לריב על המקום שלו באוטובוס.

מרחב באר שבע הוא מרחב מאתגר. ביום ראשון כולנו חווים את מדינת ישראל כרצופת פקקים. אנחנו מספקים שירותי היסעים לחיילים מהצפון ישירות לבסיסים. אבל אותם חיילים עומדים בפקקים שכולנו עומדים בהם ביום ראשון והחיילים באופן גורף, כשמגיעים לדרום, מעדיפים לנסוע ברכבת כי הרכבת היא ללא פקקים. בעבר ניסינו למנוע מהחיילים לנסוע ברכבת בשעות השיא, בין 06:00 ל-09:00 בבוקר. בג"ץ קבע שההנחיה הזו היא לא חוקית.

בסיעור המוחות שעשינו, אמרנו, נוציא את החיילים מתחנה מרכזית באר שבע, נלך למרחבים חלופיים כמו הסינמה סיטי ויס פלנט. הסיפור הוא שאני צריך לנייד משם היקפים גדולים מאוד של חיילים. אני מזמין אתכם לבוא לתחנה מרכזית באר שבע ביום ראשון, כרגע, נכון לאתמול, התחנה ממושטרת בימי ראשון על ידי צבא הגנה לישראל. נגדים שעומדים בתוך הרציפים ומוודאים שבחיבור בין התחנה לאוטובוס לא נוצר פקק.

יש גם מרכיב של אבטחה?

לא אבטחה, סדרנות.

גם המילה "משטור" וגם המילה "השתלטות" הן לא נכונות. אנחנו עושים עבודה משותפת עם הנהלת התחנה. אנחנו לא אוכפים את עצמנו על תחנה אזרחית במדינת ישראל, תחנה באחריות וסמכות של משרד התחבורה. בשיתוף פעולה שלנו עם משרד התחבורה ועם עם הנהלת התחנה, שמנו את הנגדים האלה. הנגדים לא אוכפים כלום על אזרחים. ההסתכלות שלהם היא על סדר וארגון של החיילים. התמונה של חיילים עומדים בתור אלה תמונות שנמשיך לפגוש. עומדים בתור כמו כל אזרח.

האוטובוס לערד הוא אוטובוס אזרחי. כשאתם מוסיפים אוטובוס?

כשהנגד רואה עומס של חיילים הוא מבקש את אישור התחנה וברגע שהאוטובוס האזרחי יוצא, נכנס לרציף אוטובוס צבאי שמחכה מחוץ לתחנה ומתוזמן על ידי הנגדים.

עליו יכולים לעלות גם אזרחים?

ממש לא. רק חיילים.

זאת אומרת שאם אזרח רצה לנסוע לערד ואין לו מקום כי עלו 49 חיילים.

הוא יקבל עדיפות כי יש לנו יכולת להפעיל עתודה.

אני לא מעלה אזרחים לאוטובוסים האלה, יש שם מפקד נסיעה והיא הופכת להיות נסיעה צבאית לכל דבר ועניין. יש מפקד בסיס שנמצא על האוטובוס, הוא בודק שאלה חיילים לאותו קו ואז יוצאים. ככה פתרנו בסוף את העומסים הגדולים שאתם רואים. המיקוד הוא באר שבע בגלל היקף ההכשרות, בסיסי חיל האוויר ובסיסי אמ"ן בדרום.

יש לנו שני רציפים בתוך תחנה מרכזית באר שבע שאנחנו מפעילים, של קריית ההדרכה. מסתכלים על זה בראייה של לקוח. חייל מגיע, איך אני לא מעביר אותו לתחנה אחרת. במקביל יש גם בטרנר וגם סביב העיר הרבה מוקדים שחיילים מגיעים ועובדים במודל של מהעיר ישירות ליחידה בהיקפים מאוד גדולים.

אנחנו רוצים למנוע הגעה של חיילים לתחנה המרכזית בבאר שבע אם לא נדרש. חיילים יגיעו למוקדי האיסוף, אלה מרחבים עם אבטחה צבאית, יש קצין, יש חוליית אבטחה, גידור, שוטרים צבאיים שעושים סדר. המטרה שלנו שכולם יגיעו למרחבים הללו, החיילים הלוחמים וההכשרות כי הם הולכים כדבוקה שלמה לבסיסים. חיילים עורפיים או חייל לוחם שפספס את ההסעה, היה בהפניה ורוצה להגיע יותר מאוחר, יוכל להמשיך להגיע כרגיל.

אני רואה שהעליתם הרבה היסעים בתקופת הקורונה, זה משהו שמתוכנן להמשיך?

טרום הקורונה ב-2019, היה סדר גודל של 300-350 אוטובוסים בשבוע שמסיעים חיילים. הקפיצה בקורונה צבועה בצהוב, בוועדה הקודמת הצגתי שתחבורה ציבורית הפסיקה את ההיקף הגדול שלה, ובתוך האוטובוסים היה מותר לנסוע רק 50%. זאת אומרת שהיינו צריכים לפתוח מערך היסעים מוחלט. היום, אחרי הקורונה, אנחנו בסדר גודל של כ-1,000 אוטובוסים שנוסעים היום לצורך הסעות חיילים.

אני אומר שוב, אני יכול גם להגדיל ב-2,000, אבל אם אני מגדיל ב-2,000 אני פוגע במשק של מדינת ישראל. אני פוגע בתדירות של אגד כי אני יכול לקבל את זה בכסף, כמו כל אחד ואני חושב שזה לא נכון. העסק הזה מתואם עם משרד התחבורה.

אנחנו מחוברים לחמ"ל הורים. מאוד רגישים לתמונות שעולות. כשמסתכלים על 6 התקלות שראינו מול יחס הנסיעות, זה אפילו לא 0.01. יחד עם זאת, תחקרנו, למדנו והבנו שתחנה מרכזית באר שבע היא המוקד. עליה אני לא אוסיף מעבר למה שאמר ראש אט"ל.

מה עשינו מהוועדה הקודמת – הקמנו מרכז שליטה בתחנה מרכזית באר שבע, הצבנו סדרנים מטעם צה"ל שמסייעים במעבר מהתחנה ויודעים לווסת או לתגבר אוטובוסים. חברת הכנסת שפק הייתה שם ביום ראשון.

זו הייתה הביקורת הגלויה, היו עוד כמה סמויות.

יש את חיל האוויר, שהוא מוקד מאוד משמעותי בבאר שבע, חצרים, נבטים ורמון, הוצאנו את חצרים ונבטים מהתחנה המרכזית, רמון עתיד לצאת בשבועות הקרובים. זה אמור להוריד עומס מאוד משמעותי מהתחנה המרכזית בבאר שבע.

הוספנו אוטובוסים ונתנו דירקטיבה לבחור שמנהל את האוטובוסים בתוך התחנה על פי עומסים, לתגבר בזמן אמת מול עומסים שנוצרים בתחנה. ביחס לשאלה לגבי היקף האוטובוסים, הגדלנו באופן משמעותי את היקף האוטובוסים שאנחנו מפעילים.

אני רוצה לסכם עד כאן מה קרה בוועדה הקודמת, מה הוצג ומה התפתח עד אז. הגישה שלנו היא יחידות סגורות, כבר לא קראנו להם לוחמות כי ראיתם שראינו את ההיקפים של חיל האוויר, אפשר לראות את זה לפי המדים בתמונות. לקחנו את היחידות שנקראות יחידות סגורות והעברנו אותם למתכונת של שאט"ל בו מזמינים מקום. לא צריך להגיע לתחנה מרכזית אלא לבוא לחניונים חיצוניים לתחנה מרכזית.

חשוב לי להגיד כמה דברים ואני מחלקת את דברי לשניים, אחד לצה"ל ואחד למשרד התחבורה. אני מקבלת המון פניות בנושא. עיקר הפניות הן לנושא האפליקציה ובעיקר מיחידות סגורות של הורים וחיילים שטוענים שנרשמו, אבל יש תרבות של לא להירשם ומה שיוצא הוא שהמסודרים שנרשמים לא עולים. יש משהו שאני מבקשת שלא יהיה, שיקול דעת מפקדים. המפקד אומר, תעשו הגרלה, בן אדם אומר למה? אני הייתי אחראי, נרשמתי, אני צריך להגיע מרמת הגולן לדרום ובהגרלה אני לא יוצא כי חבר אחר לא נרשם. אני חושבת שצריך להוציא את זה משיקול דעת מפקדים.

צריך גם להרחיב את השימוש באפליקציה. ראיתי בבאר שבע שיש עומס מיותר של אנשים שמשקיעים כסף ומשאבים כדי לעלות ליד הבית. לבן שלי יש אפליקציה, הוא לוחץ, אני מוציאה אותו מכפר עזה לכביש והוא מגיע לרמת הגולן עם האוטובוס. התרבות הזאת לא מושרשת.

נושא שני הוא באר שבע. ראיתי את העבודה של צה"ל ואת שני האוטובוסים שעומדים ומחכים, זו באמת עבודה מסודרת אבל היא מכפרת על משהו שלא מקובל עלי כחברת כנסת. לא יכול להיות שהחברות האזרחיות לא עומדות בזמנים. בשעה שהייתי שם, היו ששה איחורים. אני עומדת ליד האחראי שאומר, יש איחור, מצטברים חיילים, תכניסו אוטובוס של הצבא ותוציאו אותם כי רבע שעה זה גג איחור.

חיפשתי את משרד התחבורה בפעמים שעשיתי ביקורת ולא מצאתי את האכיפה שלהם. בעיני זה גם בזבוז כספי ציבור. אם יוצא אוטובוס במקום הסעה של חברה שמסובסדת, זו תקלה. ראיתי כאלה לא פעם ולא פעמיים, יש לי הרבה פניות בנושא ואשמח שמשרד התחבורה יתייחס לנושא.

הדבר השלישי שהוא לא המהות אבל בוודאי חלק מזה, יש שלט שאומר הדלתות יפתחו כשהאוטובוס יגיע. הדלתות לא פתוחות, החיילים עומדים בחוץ כי הם רוצים להיות ראשונים בגלל העומס. אין ציליות, עוברים בין הרציפים ממקום למקום ואני רואה את הנגדים והקצינים לא מסוגלים לרדוף אחריהם ולאכוף.

יש כאן בעיה למשרד התחבורה, אין מגנים כשהחיילים והאזרחים יוצאים החוצה ודבר שני, הדלתות לא נעולות וזו סכנת חיים. ימי ראשון וחמישי זה מטורף שם ועדיין אין מענה לחיילים בשישי. שישי ומוצאי שבת הרכבות לא פועלות, השאטלים של משרד התחבורה לא עומדים בעומס והורים כותבים לי שהם מסיעים את הילדים שלהם ולא לכל הורה יש את היכולת הכסף והזמן לאסוף את הילד שלהם, במיוחד לפריפריה, ששם אין אוטובוסים. מי שמגיע ב-13:30 לתל אביב כבר לא יכול להגיע לעוטף עזה, לאשכול ולשאר הנגב. לבסוף, כל הכבוד על העבודה, התקדמות מטורפת.

אנחנו עושים את זה בשביל החיילים. בסוף יש לנו אחריות כלפיהם ונעשה הכול כדי שלחיילים יהיה איך לנסוע. יש גרפים מדויקים של כמות, אנחנו יודעים היום בדיוק כמה עולים כי מזמינים באפליקציה או שאנחנו יודעים כמה אוטובוסים נוסעים מלאים, או דרך "זוזו". גם רב-קו לקח שנים להטמיע אנחנו רק חודשיים ב"זוזו" ועוד 4 חודשים יהיה יותר טוב.

ימי ראשון וחמישי הם הפיקים הגבוהים מאוד בהיקפים שלהם ולשם אנחנו מוכוונים. במהלך השבוע ראינו שההיקפים קטנים וזה מסתדר. יחידה שרוצה לנסוע ליום כיף אנחנו דואגים לה, לא נוסעים בתחבורה ציבורית. הייתי רח"ט מבצעים של צה"ל, שחרורים בסוף שבוע או במוצאי שבת בדרך כלל מאושרים, אני לא תמים ויודע שיש מפקדים שעושים, אבל אלה היקפים מאוד קטנים. ביום שישי, בעיקר בהכשרות, אלה הסעות שלנו. בתחבורה ציבורית ההיקפים קטנים.

זו החברה שלנו, אנחנו משרתים את המדינה ויודעים להתאים את עצמנו. אני אבא לילדים בצבא ולא מתאים להם לנסוע באוטובוס ב-08:00, הם רוצים ב-09:00 כי זה נותן להם יותר זמן ואז הורים מסיעים. הורים לא מסיעים כי אין ברירה, אני אומר לכם את זה. כמו שאני אבא לילדים וארצה לקחת את הילדים שלי, בגלל זה הורים מסיעים, זה לא שאין פתרון.

בשישי נסעתי להביא את הבן שלי, הוא יצא מעין פורן בהסעה ונתקע בתל אביב בגלל הסעות שיצאו מעט יותר מאוחר. אין הסעות לעוטף והייתי צריכה לבוא במיוחד להביא אותו.

זה לא בסדר. גם בימי שישי ובטח בשעון חורף, אנחנו לא מאשרים את זה. יש לנו קציני הובלות בכל המערכים בשטח כדי לא ליצור מצב שמפקד מחליט שהוא עושה מסדר מאוחר. יש תקלות במערכת שמסיעה 150,000 איש בשבוע הלוך חזור. יש מערכת בקרה מאוד גדולה.

התמונה כמו שפיני הראה קודם, שקצינים ונגדים מוצאים את עצמם ביום ראשון עומדים כסדרנים כשזה לא התפקיד שלהם. יש נגד בימ"ח, נגד בלוגיסטיקה, נגד בחימוש, כל זה כי החלטנו שעושים סדר וארגון. זה לא מבצע זו הטכניקה. הרכבנו מרכז שליטה בתחנה מרכזית באר שבע בתיאום עם התחנה, כדי לתזמן את האוטובוסים ולראות את העומסים.

אני לא מתבייש להגיד שחייל יכול לעמוד חצי שעה כי הוא פספס את האוטובוס ויחכה עוד חצי שעה אבל לא ייסע בתא המטען. יש גם אחריות אישית של חייל. לא כל כך מהר מענישים את החיילים, יש מענה רחב, משופר והכול בשיתוף פעולה עם משרד התחבורה. לא היה לנו הרבה שנים שיתוף פעולה כזה של שיח. אנחנו קודם כל מדברים, לוחצים ידיים, לא הכול אנחנו מסכימים וזה בסדר, ככה זה עם שני ארגונים. ביום רביעי הקרוב אנחנו נפגשים על הרחבת המענה ושיתוף הפעולה. אני רוצה שתראו מה הכוונה של שאט"ל ב"זוזו" שזו חדשנות בצה"ל. אמנם היא כבר חיה במערכת האזרחית אבל זה אצלנו.

החלק הימני מראה את האפליקציה שמאפשרת הזמנת מושב ללוחמים, יחידות הכשרה. כל יחידות סיירים, שיזפון, שיבטה, קריית הדרכה, יחידות 35, אוגדה 162 כולה. היחידות האלה מוטמעות, 95% מהם יציאה, עכשיו משלבים את החזרה מהבית משמע, אין מה להגיע לתחנה מרכזית. אתמול פגשתי לוחם מהנח"ל, משרת בבא"ח נח"ל, גר בבנימינה. שאלתי איך הגיע היום ענה ברכבת כי הייתה לו הכנת סגל ובדרך כלל הוא מגיע בשאט"ל וזה עובד מעולה. אז אנחנו אוחזים הטמעה ב- 80% מהלוחמים. כרגע נכנסים לחיל האוויר, האוגדה הסדירה השנייה ויתר יחידות הערבה. מיד אני אראה איך שאט"ל מוטמע בצה"ל.

החלק השמאלי זו אפליקציה לתשלומים בתחבורה ציבורית, זה חלק מההסכם שלנו עם משרד התחבורה. היא מאפשרת לנו למדוד בדיוק את היקף הנסיעות של חיילי צה"ל בתחבורה ציבורית. לשם ההקבלה, יש 4 חברות אזרחיות במשק שעושות את זה. הקמנו אפליקציה עצמאית. היקף ההטמעה בצה"ל גדול יותר באחוזים מאשר כל ארבעת החברות האלה יחד.

למה אמרתם קודם שאם יהיו עוד 1,000 אוטובוסים זה יקריס את המשק? מאיזו בחינה?

ראינו בקורונה שכשאתה מזמין יש היקפים מסוימים שאתה מבין שיש עוד משימות במדינת ישראל, יש בתי ספר, חוגים, עובדים. בסוף היקף יכולת ההשתלטות שלך על כמות החברות ותקלות שקורות, זה לא בלתי נדלה. אי אפשר להזמין את כל האוטובוסים במשק וצה"ל הוא הראשון. יש מערכת משולבת.

אז זה פוגע בהיסעים אחרים לא בקווי השירות.

לא בקווי שירות. אני לא מזמין קווי שירות, אני מזמין חברה, לוקח את ההובלות שלה. זה גם עניין כלכלי, אני לא אעלה אוטובוסים עם 10 חיילים. אני לא אזמין מוניות. אני גוף שיש לו אחריות על תקציב הביטחון, אני נותן דין וחשבון לרמטכ"ל על זה. תסתכלו על ההיקף, מ-400 למעל 1,000 אוטובוסים זו עליה מאוד גדולה. כשבאנו למבצע הראשון בבאר שבע הגענו עם כ-20 אוטובוסים והשתמשנו בחמישה. אני יודע שאפשר לבוא ולהגיד שצריך להגדיל את הכמות, אבל זה פתרון שנותן לי את השקט ואני לא צריך את משרד התחבורה לזה.

חתמנו עם משרד התחבורה על הסכם שמאפשר לנו להיות מפעיל חמישי. האפליקציה הזו עוברת מחיוב גלובלי שהיינו משלמים למשרד התחבורה, לחיוב פר שימוש. הכסף שנחסך בפלח השמאלי הולך כולו להסעת לוחמים בפלח הימני. לכן לנו יש אינטרס שכמות המשתמשים ב"זוזו" תעלה על מנת לאפשר או להגדיל את היקף הנוסעים בשאט"ל. אגב, כדירקטיבה של ראש אט"ל ורמטכ"ל הגדלנו את כמות הנוסעים בשאט"ל ללא קשר להטמעת "זוזו".

אופי הפעילות משפיע על זה שלוחם לפעמים במוצאי שבת עדיין לא יודע מתי הוא צריך להיות ואיפה?

אני מעריך שלא.

כל חיי גדלתי עם רוח הלחימה לתפקיד הזה. למפקדים יש אחריות לוודא שהחייל שלהם יוצא ולדעת לאן הוא חוזר. אני לא יודע לענות בשם המפקדים.

שאלתי אם יכול להיות שהאפליקציה וצורת העבודה הזאת משפיעה על זה?

הוא מזין את זה באופן עצמאי על המידע שקיים אצלו.

אין יחידה שמזינה בעצמה?

לא. אני רוצה אחריות אישית גם של החיל. אני מקבל את ההערה של חברת הכנסת שפק, זה לא יקרה. חיל שהזמין באפליקציה – זכה. הוא הזמין, הוא היה אחראי, הוא יעלה ראשון. זו בעיה שלנו.

עדכון על נסיעה הוא שמי. כשהיינו בוועדה הקודמת היקף הלוחמים שהסענו בימי ראשון בהזמנת מושב היה כ-9,000, הכפלנו את הכמות מאז הייתה הוועדה הקודמת, היום אנחנו עומדים על כמעט 17,000 והמספרים האלה רק יעלו. היקף האוטובוסים הוא ביחס ישר לכמות ההזמנות. הרעיון המסדר הוא פרסונליזציה, שלאדם תהיה הוודאות. בדיוק כמו שאתה מגיע לשדה התעופה ואתה יודע שיש לך טיסה ואין מה לריב על המקום. או שאומרים לך, אם הצלחת להיכנס, תיכנס ואם לא, לא וזה שינוי תרבותי ממעלה שניה.

יש 4 חברות אזרחיות מפעילות, צה"ל בנה אפליקציה עצמאית, הלכנו לקמפיין מאוד משמעותי שעכשיו אנחנו יוצאים אתו, לכל חייל בצה"ל יש חוגר שהוא בגדול רב-קו שאינו נגמר כי עד עכשיו שילמנו באופן גלובלי. חייל מעביר את החוגר שלו בתחילת הנסיעה וגם אם ירד אחרי תחנה אחת, זה מחייב אותו עד הסוף. הלכנו למודל עם משרד התחבורה וזה מאושר על ידם, שהאפליקציה מאכנת באופן אוטומטי את מקום העלייה, החייל סורק את הברקוד שנמצא בתוך האוטובוס ורק רושם היכן הוא יורד. בהתאם לזה החיובים עוברים למשרד התחבורה ואלינו. התהליך הזה מאפשר לנו לייצר חסכונות מאוד משמעותיים ולתגבר באופן מאוד משמעותי את ההיסע ללוחמים ויחידות הכשרה.

ברמה הרעיונית אני יכול לשרוף את כל החוגרים, אבל יש לנו חרדים שאין להם טלפונים, אותם אנחנו רוצים למפות ולהשאיר להם את היכולת להשתמש בתהליך הזה של החוגר. דבר שני, לכל חייל, גם שעובר לאפליקציה, אני רוצה לייצר רשת ביטחון של כסף שטעון לו בתוך החוגר למקרה שאין קליטה, נשבר הטלפון, אין סוללה וכו'.

שלחייל יהיה פתרון חירום לעצמו בשווי של 100 שקלים או 10 נסיעות.

זה עכשיו בבניה. לאחר מכן הוא פשוט יצמיד את החוגר לטלפון הנייד או למוקד שהוא מוקד מאויש 24 שעות ומיד יטענו לו את הכסף הזה בחזרה. אנחנו נמצאים בתהליך עם אחת החברות שתאפשר לנו לעשות את התהליך שדיברתי עליו עכשיו. אנחנו מעריכים שבערך עוד 4 חודשים מהיום נגיע להיקפים המלאים של המעבר לאפליקציה. היום, ביחס לאזרחות, היקף ההטמעה יותר גדול מארבעת החברות האלה יחד. אנחנו הולכים על זה בכל הכוח. באזרחות יחסי ההטמעה של האפליקציות האלה באחוזים מאוד נמוכים.

מבחינת משרד התחבורה, אנחנו בשיתוף פעולה מלא אתם. נחתם הסכם על האפליקציה שראיתם אותה כרגע, היא פועלת, הרצנו פיילוט על אלף חיילים לראות שאין באגים כי נעבור למאסות. מדברים על היקף משתמשים אדיר בשבוע. הועברה טיוטה בין משרד התחבורה למשרד הביטחון, זה עלה בתקשורת, ביום רביעי הקרוב אנחנו נפגשים, משרד התחבורה, משרד הביטחון ואנחנו, אנחנו די סגורים על האבנים הגדולות, זה יאפשר לנו לצאת לדרך. ברגע שנחתום על ההסכם הכולל, ההסכם הכולל הוא שינוי אסטרטגי ממעלה שניה שיאפשר את המהפכה הזאת עד הקצה שלה. בינתיים, ללא קשר להסכם, אנחנו מתגברים את היקפי ההיסעים שאנחנו נותנים, הראיתי בשקפים הקודמים.

מבחינת תובנות ודברים להמשך, הבנו שבאר שבע מהווה מוקד, בעיקר בהיבט הסדר והארגון שלה. אין בעיית אוטובוסים בבאר שבע. אנחנו מנתחים את באר שבע כמוקד, מנסים לייצר אטרקטיביות למשרת.

מתגברים את מערך ההיסעים עבור הלוחמים, יש פה תהליך הטמעה משמעותי. יש תהליך הרשמה שקורה בתוך היחידה. קצין שעובד על רשת שחורה, שהיא לא רשת צבאית, הוא צריך לנטר, הוא צריך להזמין אוטובוסים, הוא צריך להחזיר ללקוח משוב שלחייל יש מקום שמור ולכן אנחנו בונים את זה באופן מדורג, להטמיע את כל הצבא, זו חתיכת אירוע. גם פה אנחנו מעריכים שזה ייקח 5 חודשים.

הסכם מול משרד התחבורה והטמעה מלאה זה עד חציון 2022. אני מעריך שעם משרד התחבורה נסיים את ההסכם תוך חודש. ככלל, אנחנו רוצים לשנות וללכת לשאט"ל. שאט"ל כתרבות בראייה ארוכת הטווח שלה אמורה להיות רשת של רשתות. ברמה הרעיונית, חיילים שגרים בחיפה ומשרתים באותו מרחב גיאוגרפי בערבה, עד 3 נקודות: שיזפון, עובדה וסיירים, יוכלו כולם, חיל האוויר, שיזפון וסיירים לעלות על אותו אוטובוס. תהיה נקודת עצירה בדרך להתרעננות, נדאג להם לאוכל ומשם יגיעו לאותו מרחב ב-3 עצירות. החוויה שלהם תהיה חוויה הרבה יותר משמעותית ואותו דבר ביציאה הביתה. לשם אנחנו הולכים ואני מעריך שנגיע לזה בחודשים הקרובים.

כמו שאמר ראש אט"ל, אנחנו עובדים בשביל החיילים. אנחנו מבינים שיש פה אירוע משמעותי ביותר. יש פה אסטרטגיה ברורה, יש שיתוף פעולה מלא עם משרד התחבורה, ייקח קצת זמן אבל ננצח את האירוע הזה והוא ייפתר.

הרבה שנים עברו מאז אני הייתי בצבא. אצלנו רק התחילו לאסור על עליה על טרמפים. לפעמים אני אומרת שזה פלא שיצאתי בשלום מהצבא. אני רוצה להתחיל עם הדבר האחרון שאמרת, אני שואלת, איך לא עשיתם את זה עד עכשיו? אני אשמח לשמוע מה העלות הכוללת היום שמשרד הביטחון משלם על ההסעות. לעניין השאטלים, כאימא לחייל קרבי בזמן הקורונה השאטלים עבדו, בצורה שללקק את האצבעות. היו שאטלים מסודרים לקרביים, כולם מגיעים לאותו מקום, יש כמה יחידות שנמצאות באותו מרחב, יצאו שאטלים מסודרים. החיילים לא צריכים להיות במלחמת עולם להיכנס ועם התיקים והצפיפות. מבחינת עלויות למה זה לא קרה עד היום והאם זה משתלם? אלא אם תגיד לי שזה הבדל של מיליארדים וזה לא משתלם.

דבר שני, האם אתם מודעים לכך שתקופה מאוד ארוכה אין רכבות ביום שישי? דבר נוסף, אתמול היינו במשרד הביטחון, דובר על המעבר לנגב וזה נושא שאני אדון בו בוועדת המשנה שלי. אני מבינה שאחרי דיונים רבים שהיו פה, גם בכנסת העשרים, למרות הדיונים וההתעקשות של חברי הכנסת, הולכים להיות מוקמים בסיסים גדולים מאוד, ללא שום גישה לרכבת. שוב צריך להמציא מהרכבת רכבת קלה, שאטלים, אוטובוסים וכו'. כמו שאני לא מבינה איך בנו את מודיעין שהייתה עיר חדשה מאפס ולא חשבו על רכבת תחתית. זה פשוט לא חשיבה לטווח ארוך.

דבר אחרון שאני רוצה להגיד והטענה היא לא לכם, יש נוהג בכנסת שכקובעים דיון פתאום משרדי הממשלה מזדרזים. מיולי שהראיתם, הבנתי שרק בסוף השבוע האחרון הגיעו פעם ראשונה הערות למשרד התחבורה ממשרד הביטחון. עד אז, מיולי, לא הגיעו ההערות. עכשיו פתאום יש פגישה ביום רביעי. השיטה הזאת לחכות שאנחנו נקבע דיון ואז יתחילו המערכות לעבוד, זו שיטה טובה, אנחנו יודעים לעשות אותה, אבל היא לא השיטה הנכונה לרשות המבצעת.

אני לא נציג משרד הביטחון, יש פה את נציג מנה"ר, אני נציג המערכת הביטחונית. אנחנו עובדים קבוע עם משרד התחבורה, באופן שוטף ויומיומי. יש מפגשים, שיחות והסדרות. לא התכוננתי לוועדה, הייתה גם ביקורת מפתיעה של הוועדה ולא הכנו שום דבר לפני. שיתוף הפעולה הוא טוב ואמרתי כבר שלא הכול מסכימים, ככה זה בטנגו. אנחנו עובדים יפה והריקוד מצליח לנו לא רע.

אני לא רוצה לדבר למה אין רכבת בשישי ולמה אין אוטובוסים בשבת, זה לא תפקידנו. אנחנו צריכים לראות מה אפשר לעשות מול זה. בקורונה מצאנו את עצמנו ללא תחבורה. יצרנו מפעיל חמישי ללא היתר. ביום אחד, היה יום חמישי, שיש החלטה שהיקף הנסיעה הוא 50% ובאוטובוסים עוד 50%, אמרנו שככה אי אפשר להביא את החיילים. בנינו מערכת מסודרת עם היקפים ענקיים של אוטובוסים. אנחנו לא הולכים להחליף את מערכות ההובלה במדינת ישראל ואת החברות הקיימות. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מסודר ואני חושב שהוא גם נותן מענה.

אז מה המשמעות של שאט"ל?

שאט"ל הוא בימים ראשון וחמישי ליחידות הלוחמות.

על זה אני מדברת. זה מה שהיה גם בקורונה.

בקורונה, גם בגלל שהייתה מורכבות, קבעתי שמורידים חיילים 500 מטר מהבית. הייתה גם טענה מה נעשה ב-500 מטרים האחרונים.

אצלנו היה 100 מטרים, זה היה מדהים.

אני קבעתי שב- 500 מטרים מהבית מורידים חיילים. היתרון של השאט"ל הוא הדאטה. אני יודע כמה אוטובוסים אני צריך. חייל שלא יזמין, ימצא את עצמו מחכה. תמיד יהיו אוטובוסים, יש גמישות, לפעמים אוטובוס נתקע, אז אני לא מעניש את הנהג או את החייל.

אתה מדבר על שאטלים נפרדים לחיילים הקרביים, זה לא קשור לאוטובוסים של תחבורה ציבורית שצריך להירשם.

בשאט"ל אתה מזמין מקום. יש חייל עם הפניה שלא חוזר עם היחידה אז מורידים אותו מהרשימה. אנחנו ממשיכים עם זה לא רק ליחידותה קרביות, קראנו לזה יחידות סגורות, הגענו לתחנה בבאר שבע ומצאנו שרמון, עובדה, חיילים של חיל אוויר, שהם לא תמיד יחידה לוחמת אבל יחידה סגורה בהיקף גדול, גם מוציאים אותה. לקחנו גם את חצרים, מצפה רמון, משאבי שדה, נבטים, הוצאנו אותה לשאט"ל גם שלא יגיעו לתחנה מרכזית כי יש יתרון להביא אותם בצורה אחודה ומרוכזת. תגיע לתחנת ריכוז מסודרת ששם רואה אותך מפקד ויודע שהגעת, הכול על בסיס השאט"ל. עדיין לתחנה המרכזית יגיעו חיילים, חיילים עם הפניות, מאחרים ועוד.

איך זה מבחינת עלויות?

בזמן קורונה סגרו לנו את התחבורה הציבורית וצה"ל פיתח יכולת. לפני זה צה"ל לא ידע לעשות את זה, גם לא התיימר להחליף את התחבורה הציבורית. על פי דירקטיבה של ראש אט"ל אמרנו שנרחיב את זה, זה עבד מצוין וגם הלוחמים אמרו שזה עובד טוב. כשסגרו את התחבורה הציבורית התשלומים שלי למשרד התחבורה הפסיקו. אז לא הייתה לי בעיה להסיט את אותם משאבים שהיו הולכים לתחבורה ציבורית באופן מאסיבי ולקחת ללוחמים. היום אני משלם גם וגם.

זוזו מאפשרת הוזלת העלויות בתחבורה הציבורית והסטה של אותם משאבים. זה אותו כסף, רק במקום שאני משלם אותו למשרד התחבורה, משרד התחבורה בהתאמה אתי, לוקח את הכסף ומגדילים. אפשר לראות את הגדילה, עדיין אנחנו לא במקום שאנחנו רוצים לראות. זה 50% ואנחנו רוצים להגיע ל-100%, שחייל לוחם בדיוק במודל שדברת עליו, יוכל להבטיח את המקום שלו בלי להילחם מהמקום הכי קרוב לבית שלו ולא להיגרר עם התיקים. שתהיה לו חוויית נסיעה. יתר החיילים, שיסעו בתחבורה ציבורית.

אתה כן רואה התייעלות כלכלית.

ברגע שיש חייל שיורד ואני משלם פר נסיעה מדויקת, יש חיסכון. אני אתגבר את שאט"ל הלוחמים, אם לא נצטרך, זה כסף שנשאר למערכת. כל כסף שאפשר הולך למזון וציוד.

לא אמרנו שצריך לקחת.

זו החשיבה הכלכלית.

במודל הזה, אם מישהו החליט לקחת את הבן שלו לבסיס, בעצם הרווחת.

תבינו שהורים נאלצים לקחת לבסיס, אנחנו לוקחים לשיזפון, זה לא נורמלי.

שאט"ל במצב הסופי שלו עולה 150 מיליון שקל בשנה. 150 מיליון שקל האלה אמורים להיחסך מתוך ההסכם שלנו עם משרד התחבורה, זה ההסכם שעשינו. לכן, כשנשלים את התהליך, זה מה שיביא את הבשורה ברמה האסטרטגית וזו הסיבה שזה הבשיל בשנתיים האחרונות.

רצית לדבר על בסיסים עתידיים.

זה לא מהות הוועדה, הרמטכ"ל קבע כמה תנאים להקמת הבסיסים, יש ועדה שלמה שעוסקת בזה מטעם משרד הביטחון איפה תהיה תחנת רכבת, איפה תהיינה תחנות ההורדה. אנחנו רוצים להוריד את צה"ל לנגב, לקחת את צה"ל לנגב בהיקפים מאוד גדולים. אחד הדברים שמניעים את האנשים זו התחבורה. לא לעמוד בפקקים של הבוקר ושתהיה לה נגישות וירידה קלה. הרמטכ"ל שם את זה כתנאים לפרויקט. זה מאוד מתקדם, זה שיח בין משרד הביטחון למשרד התחבורה.

זה מאוד בעייתי התכנון הסופי.

חשוב לי להדגיש שהקשר שלנו עם משרד התחבורה הוא רציף נון סטופ. הטיוטה הזו שמדברים על דיוקים אחרונים, כתבנו אותה בעשרות מפגשים, בהגעה פיזית שלי למשרד התחבורה מספר פעמים, הם היו אצלנו, יש פה עבודה משותפת. המחויבות שלנו היא כלפי החיילים שלנו. הייתי אתמול בתחנה מרכזית בבאר שבע ואני לא רוצה שאף אמא תיקח את הילד שלה ביום ראשון ואני לא רוצה שחיל יתגלגל או ייסחב או יאבק על המקום שלו באוטובוס. יש פה אסטרטגיה משותפת, שיתוף פעולה מצוין, לדעתי אנחנו בישורת האחרונה.

שמי נעה ליטמנוביץ, ראש אגף בכיר כלכלה ברשות לתחבורה ציבורית. אני רוצה להצטרף לדברים של הצבא, יש שיתוף פעולה מדהים ובעיקר מקום בו שני גופים מצאו ווין ווין אמיתי ובזכות זה קורה שיתוף הפעולה. יש בזה תרומה מאוד גדולה לחיילים ומבחינתנו גם משהו שחשוב לנושא התחבורה הציבורית ולכן שיתוף הפעולה המיטבי הזה קורה. ההסכם מתקדם ואנחנו נרצה לחתום עליו כדי לאפשר את שחרור המשאבים לטובת הצבא וגם כדי שנוכל להגדיר טוב מה היעדים מבחינתנו ואיך נראית תמונת הצלחה של מבצע כזה. אנחנו עובדים ביחד גם בעולמות התפעול וגם בעבודה על ההסכם. כמובן יש עוד מחלוקות וככה זה תמיד במשא ומתן.

כדי לחדד את הסיפור הכלכלי שעולה, חשוב להדגיש שכשהצבא אומר שנוצר לו חיסכון, זה אומר שאלו משאבים שמשרד התחבורה מעמיד לטובת הדבר הזה. כשהם אומרים שרואים ירידה של 150 מיליון שקלים בתשלום שנשלם למשרד התחבורה זה אומר שאנחנו במסגרת הסיכום התקציבי העמדנו לטובת הדבר הזה 100 מיליון שקלים לבסיס כדי לאפשר את זה מתוך אמונה שזה המקום הכי טוב שאנחנו יכולים לשים בו את הכסף ושהפיקים האלה שאנחנו רואים בראשון וחמישי פוגעים בצורה קשה בתחבורה הציבורית ורק שיתוף הפעולה הזה יש לו את האופציה לייצר את ההצלחה ואנחנו כבר רואים את זה בשטח. אנחנו מאוד מעריכים את זה שהצבא המשיך את זה ושיהיו שלבים נוספים ונראה תמונה גדולה יותר.

המיקוד של באר שבע הוא מיקוד מאוד חשוב. המיקוד הנוסף היה מאוד משמעותי מבחינתנו, המיקוד של הרכבת. ברכבת לא ניתן בטווח הקרוב להרחיב את ההיצע. הרכבות נוסעות בבסיס שלהם ומה שמתמלא אפשר לתגבר באמצעי תחבורה חלופיים אבל לא בעוד רכבות. כמו שאנחנו רואים את המיקוד המשמעותי על באר שבע, אנחנו מדברים על זה בתוך ההסכם וגם המיקוד של חיל האוויר הוא כדי להתמקד בעולם הרכבת שם, ככל שאנחנו יוצאים מהקורונה הולכים ורואים - - -

מקבלים צפי על כמות חיילים ביום ראשון ברכבת?

יש לנו נתונים מדויקים לפי הזמנות.

אנחנו בעיקר מציבים במשותף יעדים על איך התמונה הזאת צריכה להיראות בצורה המיטבית. אגב הסיפור של היעילות הכלכלית, איזה היסעים אנחנו מייצרים כדי שהחיילים שמייצרים תפוסה בקווים הכי עמוסים בשעות השיא, הם בדיוק החיילים שיגיעו להיסעים שהצבא מעמיד. כאן זה המקום בו האינטגרציה בינינו תעבוד בצורה הכי משמעותית, בדיוק כדי לוודא שאין אוטובוסים מלאים לצורך העניין בקווי שירות או ברכבות בהם אין לנו עומסים. כמו שנאמר, זה לא מחליף את התחבורה הציבורית. בכל מקום שיש תחבורה ציבורית טובה, מתפקדת ושיכולה לעמוד לשירות החיילים, זאת הדרך הכי יעילה להפעיל את זה, כאן אנחנו מוצאים את המקום היעיל. מבחינתנו לוחות הזמנים שהוצגו מצוינים לטובת סיום ההסכם, אנחנו גם רוצים לראות את הדבר הזה מתאפשר בינואר 2022, כשכבר כולנו יודעים באיזה מגרש אנחנו משחקים.

עמיחי לוי, מנהל אגף ההפעלה והרישוי ברשות לתחבורה ציבורית, אוסיף כמה מילים על באר שבע. באר שבע מבחינתנו מוקד כבר שנים, נערכנו באופן הדרגתי במשך השנים למתוח את היכולות שלנו לקצה בימי ראשון וחמישי. אנחנו מפעילים את מירב היכולות שלנו פלוס הפעלת קבלני משנה שתומכים בחברות הסדירות והתדירויות בקווים לבסיסים הם לא חצי שעה ביום ראשון בבוקר, זה יכול להיות גם 5 ו-10 דקות. הרבה פעמים נוצר מצב שחיילים מחכים כי הגיעה רכבת והורידה 500 חיילים ונדרשת סבלנות כי מיד אחרי האוטובוס שכרגע ברציף ייכנס עוד אחד ואנחנו יודעים שחיילים לחוצים ואין להם תמיד את הסבלנות הזו. לכן אנחנו שמחים על מעורבות הצבא שעוזר לנו עם הסדרנות והנגדים.

הצבא מייצר שונות מאוד גדולה בין שבוע לשבוע. מספיק שיש תרגיל גדול בצאלים, זה משתנה. אנחנו עובדים במחזוריות קבועה ולכן שיתוף הפעולה הזה עוזר לנו לתת מענה לשונות הזאת. אם חייל הגיע לבאר שבע והיה יכול להשתמש בשאט"ל, כנראה משהו לא עבד מספיק טוב. אנחנו רוצים שחיילים לא יצטרכו להגיע לבאר שבע. ההוכחה הטובה היא עיר הבה"דים שמ-2015 עובד מערך של היסעים מכל הארץ לעיר הבה"דים וכמות החיילים שמגיעים לבאר שבע זה בדרך כלל תושבי הדרום. חיל תושב חיפה או כפר סבא, יש לו היסעים ישירים לעיר הבה"דים וזה עובד.

חברת הכנסת שפק יצאה אבל אנחנו חייבים לה תשובה לגבי הפיקוח שלנו על החברות. אנחנו נמצאים בכל מקום עם כל אוטובוס שמאחר בעזרת הפיקוח האלקטרוני שלנו. יש לנו פיקוח אלקטרוני 100% על 100,000 נסיעות אוטובוס ביום במדינת ישראל וכל נסיעה שמאחרת שווה קנס לחברה. החברות מתאמצות מאוד לעמוד בזמנים ואנחנו רואים את השיפור לאורך השנים.

אני רוצה לומר שזה מאוד מרשים מה שקורה פה. קודם כל מרשים שיושב פה פיקוד כל כך בכיר ומתעסק בסוגיה שלכאורה היא לא בליבת הלחימה, בסוף זה טיפול באנשים ובכוח אדם. כשאני חושב על הדברים, אמרה את זה גם חברת הכנסת רוזין, שבסוף הקורונה הייתה טריגר ויפה שלמדנו לעשות מהלימון לימונדה.

אני רוצה להציע לך היושב-ראש, עוד שירות משמעותי שצריך לעבור שדרוג. אני אומר את זה בלי לדעת באמת כרגע מה קורה בצבא. יש לי בן לוחם ואני מכיר את זה קצת דרכו וגם מהתקופה שאני הייתי חייל. אני מדבר על שירותי הרפואה, בדגש על רפואה ללוחמים. לוחם שרוצה לראות רופא עור, מפסיד את השבוע ולא שווה לצאת בשביל זה. לקחנו את הטכנולוגיה ונראה לי שצריך להתחיל לאתגר עם זה.

אנחנו כבר על זה. יש היום הזמנת הורים באפליקציה.

אני מתכוון יותר מזה, אולי קביעת סדרי עדיפויות.

זו לא מטרת הוועדה, אני מוכן לבוא גם לנושא הזה. יש עדיפות ללוחמים בתורים ואני מפקח על זה בהיקפים. אם חיל הזמין משיזפון תור לצפת, הוא בחר את זה, המפקדים יפקחו על זה כדי שלא יבזבז את הזמן, גם בזה אנחנו עוד לא פיקס. הטמענו את זה בחצי השנה האחרונה, הולכים לכיוון המרפאה הדיגיטלית כי גילינו שהרבה חיילים בקורונה לא צריכים להגיע פיזית לרופא. כמו הטייטו בקופות החולים, חיל יעלה מול רופא או אחות, תהיה מפראה וירטואלית. נתחיל את הפיילוט ב-1 לינואר, הוא הצליח במבצע שהיה בצפון בפעם האחרונה ואני מקווה שנתקדם עם זה.

אם הרפואה תיראה כך זו ברכה. נתתי דוגמה ממה שיש לי בית וכחבר כנסת קבלתי פניה מישהו שהבן שלו משרת ביחידה מובחרת בשריון וצריך לעבור ניתוח ברצועה וזה נדחה כבר כמה חודשים. בסוף צריכים שללוחמים שלנו יהיה תעדוף ושהם לא יצטרכו לחכות.

גילוי נאות, יש לי רופאה גדודית.

הבת של רם רופאה מצטיינת אצלנו. לצערנו משתחררת בקרוב.

נתבקשתי לשאול שאלה, לפני חודשיים התקיים דיון ובו הצהירו על קידום המהלך של חתימה על חוזה של משרד התחבורה ומשרד הביטחון שכללה הצעה של 100 מיליון באמצעותם הצבא יעשה לעצמו שירותי היסעים כפתרון לעומס בימי ראשון וחמישי. עברו חודשיים מאז שהעבירו את טיוטת החוזה למשרד הביטחון. בשבוע שעבר בלשכה של השרה מירב מיכאלי קבלו הערות ובשטח המצב רק החמיר, יודעים מה קורה עם זה?

איך את יודעת שהמצב החמיר? אני מכבד את הפורום, הגעת לקראת הסוף, הצגנו את כל האירוע - - -

סליחה, הגעתי לקראת הסוף כי לחברי הכנסת יש דיונים מקבילים בוועדות נוספות.

חד משמעית. אבל אני אומר שהצגנו את הדברים, אי אפשר לומר שהמצב ממשיך בשטח להיות רע כי זה לא נכון. זה חד משמעית לא נכון.

קבלנו את זה ממשרד התחבורה.

עם משרד התחבורה זה הסכם שאנחנו עובדים עליו. אנחנו נפגשים ביום רביעי הקרוב על זה. זה עובד בצורה טובה, להסכמים לוקח זמן אבל זה לא משפיע על השטח. השטח מגיב כפי שהצגנו ואני מזמין כל אחד מהוועדה לאחד מימי ראשון בהפתעה. כמו שעשתה חברת הכנסת שפק שהגיעה עם האנשים שלה וראתה. אנחנו ערים לביקורת וצומחים ממנה.

אני משערת שהכוונה של חברת הכנסת מואטי, שהמצב בכבישים הולך ומחמיר. אז באמת חוזרים לראות תמונות כאלה. צריך להגיד שהצבא מאוד מגויס לדבר הזה וצריך להגיד שבחלוקה כאן שמשרד הביטחון הרבה יותר אמון על הצד ההסכמי ולכן הדברים צריכים להיות מכוונים אליו.

יש תחושה שבוועדות מגיע הדרג הפוליטי ומטיח דברים, זאת לא הייתה הכוונה. אני לא שם בשום צורה. אני חושבת שהעבודה שלנו משותפת, זה לא היה משהו שהטחתי בך ואתה צריך הגנה.

אבל להקריא מהדף שהמצב מורע.

זה מה שאומרים לי במשרד התחבורה.

אז אני לא מקבל את זה, מותר לי. הצגתי את זה ואני מוכן להשקיע את הזמן כדי להראות לך בשטח. באמת אכפת לי מהחיילים שיסעו כמו שצריך, יאכלו כמו שצריך ויקבלו רפואה כמו שצריך.

אני רוצה לסכם את הדיון. הערה נוספת שהעלתה חברתה כנסת שפק לגבי הדלתות, מישהו צריך לתת על זה את הדעת.

בעבר באמת היו מובילי תור מברזל, הורידו אותם מסיבות של בטיחות. אפשר לפתוח על זה דיון.

אירוע חירום של פיגוע, אנשים נלכדו בתוך המסלולים הללו ולכן החליטו להוריד אותם.

אבל אני מבין שעכשיו פותחים את הדלתות לפני הזמן ואז הם מצטופפים.

הדלתות פתוחות כל הזמן, גם מסיבות של בטיחות. בירושלים זה שונה בגלל זיהום אוויר, אבל בתחנה מרכזית פתוחה כמו בבאר שבע הדלתות פתוחות.

אני רוצה לסכם את הדיון, תודה רבה שבאתם ובטח כמו שאמר חבר הכנסת סופר, בדרג הכי גבוה שאפשר אני רק יכול להעריך את זה כי זה מראה את המחויבות האמיתית שלכם לעניין. וגם על הפעולות שאתם נוקטים והתוכנית שנראית ראויה ותביא לפתרון. לא נמנע אף פעם ממקרים יקרו פה ושם ויעלו סרטון וכולנו נזדעזע, היום הרשתות מעצימות, אבל נראה לי שהכיוון מאוד נכון ואני רוצה להודות לכם על העבודה המצוינת וגם על השיפור בתוצאה, תמשיכו כך. תודה לכולם הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:03.