פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



7
ועדת החוץ והביטחון
15/11/2021

הכנסת



הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני



פרוטוקול מס' 45
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שני, י"א בכסלו התשפ"ב (15 בנובמבר 2021), שעה 12:00

איכות המזון בצה"ל

חברי הוועדה: רם בן ברק – היו"ר
אמילי חיה מואטי
מיכל רוזין
נירה שפק
יוסף שיין

אופיר סופר

אלוף איציק תורגמן - ראש אט"ל, משרד הביטחון

תא"ל רונן כהן - קל"ר, משרד הביטחון

אל"מ נורית קדוש - רמ"ח השברה באט"ל, משרד הביטחון

רס"ן שי דרורי - עוזר ראש אט"ל, משרד הביטחון

אסתר כהן-רינסקי - דוברת אט"ל, משרד הביטחון

ענבר אלון - סגן רע"ן תקשורת, משרד הביטחון

עידו בן יצחק

דפנה סידס כהן

איה לינצ'בסקי



איכות המזון בצה"ל

אני פותח את הדיון על איכות המזון בצה"ל. לפי סעיף 120(ב)2 לתקנון הכנסת הישיבה פתוחה. התכנסנו בעקבות תחקיר שהיה בטלוויזיה בערוץ 12, כולם לשמחתי, הורים לילדים שמשרתים בצבא ואנחנו מכירים את הבעיה גם מקרוב, גם לגבי האיכות וגם, כמו בזמן הקורונה הבן שלי סיפר לי שנתקעים במקום ולא מקבלים אוכל, למזלו הוא חזק והוא שרד. גם חברת הכנסת רוזין תספר לכם עוד מעט שהבן שלה לפעמים נשאר רעב. אנחנו חושבים שהמזון חשוב, באיכות שלו ושאלנו כמה שאלות בבקשה לדיון ונשמח לשמוע את התגובה שלכם לשאלות ומה צה"ל עושה כדי לשמור על רמה כמות ואיכות של המזון.

צוהריים טובים, איציק תורג'מן, ראש אגף טכנולוגיה, לוגיסטיקה ורפואה של צה"ל. נמצא אתי רונן, קצין לוגיסטיקה ראשי ונורית קדוש, ראש מחלקת ההשברה שזה כל עולם הרכש של המזון. בדומה למה שנאמר בוועדה בנושא ההיסעים, אני רואה את זה כתהליך. נרצה להראות לכם את עולם המזון ואת האתגר שבו. כפי שאני פותח בכל ועדה, יש לי אחריות על קיום צה"ל הכולל את כל מה שנדרש למעטפת לחייל, מזון, רפואה, לבוש, היסעים ומגורים.

קצין הלוגיסטיקה הראשי אחראי על הסתכלות הכוללת של מערך המזון. הוא יציג בפניכם את האתגר ואת הדברים שנעשו ונעשים ונשמח לענות על שאלות.

שלום לכולם, שמי רונן, נמצא בתפקידי כשנתיים. העיסוק בתחום התזונה בשנים האחרונות צובר תאוצה בצה"ל. יש לי גם פרספקטיבה של אבא שהבת שלו השתחררה מהצבא לפני שנתיים ויש לי עוד שניים בדרך לגיוס, כך שהעניין הזה מעסיק אותי גם בבית. אתן סקירה איך חייל אוכל בצה"ל ביחידות השונות ולאחר מכן אמשיך לגבי מה אנחנו הולכים לעשות ומה כבר התחלנו לעשות בעניין.

לגבי האתגרים, יש מספר שיטות הזנה שתכף אפרט עליהם, יש מתח שתופס אותנו בעיקר בשנים האחרונות בין בריא לטעים. זה מתח שתופס אותנו גם בבית. מיכון מטבחי מתקדם שמאפשר לנו לעשות הרבה יותר ולהקל על צוותי המטבח. הכשרות מאוד מחמירה בצבא. אנחנו הולכים לכשרות קיצונית, למשל אנחנו לא יכולים לאפשר בישול חלבי כמעט באף מטבח בצה"ל רק בגלל הספק. הספק הזה שאולי נגעה מזלג בשרית בסיר חלבי מכניסה אותנו לאירוע גדול וזה מגביל אותנו ומצמצם משמעותית את האיכויות של ארוחת הבוקר והערב.

אתן סקירה גם על שרשרת תעשיית המזון שנשענת על התעשייה במדינת ישראל, התשתיות, האנשים, שזה אירוע ענק כי אנחנו בתחרות מול המשק האזרחי. במדינת ישראל חסרים אלפי טבחים ואנחנו "רבים" איפה הטבח הזה יהיה אם בצה"ל או באזרחות. בסוף יש את חוויית הסועד. למה אנחנו מגייסים את הנוער הזה. זה נוער איכותי, עם דרישות גדולות. בעבר נלחמנו בתחרות מול האוכל של אימא, היום אני מתמודד מול ג'פניקה, BBB, קלומפוס, כביש 90 ועם השירות של וולט. עם זה אני מקבל את החיילים האלה היום. לא רק עם אימא.

זה רק לגבי אלה שמשרתים בתל אביב

אימא ואבא. שניהם דואגים לילדים אותו דבר.

צודקת לגמרי. אנחנו מחזיקים 380 מטבחים בצה"ל, 78 מתוכם הם מטבחים מאוזרחים בשיטת קבלן. 100 מטבחים הם בקצה המבצעי בגדוד, פלוגה באימון. אנחנו מאכילים - - - איש ביום. מול מפגשים של בוקר, צוהריים וערב זה כ - - - מפגשים ביום. פוטנציאל של תלונה, הערה, חוסר שביעות רצון של - - - ביום. יש לי מוקד פניות ואני מקבל כ-15 פניות ביום.

הבא"חים זה קצה מבצעי?

כן. יש 775 נגדי תזונה שהם אחראים על האכלת כלל הסד"כ. הם אנשי המקצוע ואני גם אומר מה עובר נגד כזה בהכשרה. יש עלייה משמעותית באוכלוסיות מגוונות כמו טבעונים צמחונים, זה מגדיל את ההוצאה.

קורונה - בקורונה רוב הסד"כ הלוחם של צה"ל לא יצא הביתה. זה העמיס את סופי השבוע והחגים, יצאנו במבצע וגייסנו 160 שפים מהאזרחות כדי לחזק את הטבחים ביחידות. היה מצב של ווין-ווין, אפשרנו תעסוקה לאנשים שהיו חסרי תעסוקה וחיזקנו את היחידות. העסקנו אותם במשך 180 יום כדי לתת מענה בקורונה.

צה"ל לא מטבח מלונאי אלא מטבח מוסדי בהגדרה שלו. במטבח מלונאי אני יכול להחזיק 100 איש שיאכילו 1,000, במטבח מוסדי אני יכול להחזיק 100 איש שיאכילו 10,000 וגם 20,000. במטבח מלונאי המנה היא אישית ובמטבח מוסדי המנה היא כללית. היקפי הבישול הם שונים, התפריט שונה והיחס למנה שונה לגמרי. מה גם שכוח האדם שמבשל אותו הוא אחר בין מטבח מוסדי למלונאי. במלונאי כל עובדי המטבח מוסמכים.

תשווה לקיבוץ לא לבית מלון, גם שם הכמויות גדולות. גם שם הטבחים לא מוכשרים לזה, הכמויות גדולות, תשווה לזה.

קיבוץ זה מטבח מוסדי ולא מלונאי. כשאני מדבר על מטבח מוסדי אלה ספקי המזון הגדולים במדינת ישראל וכמובן הקיבוצים שמחזיקים חדרי אוכל גדולים. לגבי שיטות הזנה לחייל, יש מספר אופציות שנפתחות בשנים האחרונות להזנת חייל כשחדר האוכל זו השיטה הקונבנציונאלית. חלק מהחיילים מקבלים דמי כלכלה, תלוי במשימה שלהם, יש כאלה שמקבלים את זה בגין נהיגה, חיילים שכל הזמן בכבישים ומזינים להם כרטיסים. יש כרטיס מגנטי שמאפשר לחיילים לקנות גם בתחנות וגם כרטיסים ליחידה לקניה ברשתות אזרחיות. אנחנו מאפשרים לכל מנהלי המטבח כרטיסי רכש, לפרודוקטים מסוימים. כל מגוון שיטות ההסעדה נפתחו בצה"ל, אפשר להזמין היום מגשי פיצה, קייטרינג לאירועים, אפשר להזמין פוד טראק עם המבורגרים לאירוע ספציפי בין אם זו פעילות נקודתית או אירוע חגיגי. אפשר להזמין גם מנות מיוחדות. במתקנים אזרחיים השיטה מופעלת כולה על ידי הזכיין.

אפשר לראות תפריט לדוגמה ללוחם, המתח הוא בין בריא לטעים. התפריט בנוי מארוחת הבוקר עד ארוחת הערב, כולל ארוחות ביניים. ככה אנחנו מתמחרים את לוח המזון של החייל, לאור זה אנחנו משלמים את התקציב ליחידה. כאשר נתנו דגש בשנה האחרונה על חיזוק החלבון לאורך כל היום. מנת הבשר עלתה ל-150% אבל בבוקר ובערב הוספנו פרודוקטים כדי לחזק את החלבון, זה חלק מהעניין של חיזוק החייל בפעילות שלו, בדגש על הלוחם. יש לזה תרגום ישיר לצריכה קלורית הנדרשת אל מול הפעילות של החייל, תזונאים עושים את זה. כמה צורך חייל בפעילות נייחת, בינונית וכו', לאור זה מה אני אמור לתת לו בחלבון ברמה היומית.

צרכים ייחודיים – אפשר לראות את הכמויות למשק המזון לטבעונים, יש תפריטים שנכנסים ב-2022. אנחנו מאפשרים את כל הדברים להזמנה, פריטים מאוד יקרים. מנהל מטבח היחידה מגוון בין הפריטים האלה לבין הדברים שהוא עושה לבד, יש יותר טובים, יש פחות טובים. לא נסיים את השיח שלי, לפחות בזה, שאני שבע רצון באופן מלא מהשירות.

אתם אחראים גם לגדנ"ע?

לא, הגדנ"ע לא שלי. אפשר לתת דוגמה לסרטון הסברה לחיילים. איך משווקים את זה. החיילת בסרטון היא אנג'ל ברנס, כוכבת רשת ידועה, היא זו שמנגישה את המידע ישירות לחיילים, הנוער מכיר אותה.

לגבי שרשרת אספקת המזון, אנחנו נשענים על התעשייה במדינת ישראל ואנחנו רוכשים את אותו מזון שכל התעשייה רוכשת. יש לנו ביקורות במפעלים, יש במרכז האספקה מעבדה כימית שלנו בפיקוד סגן אלוף עם כימאי מזון. כל פריט שנכנס לצבא עובר בקרה, בקרת קמחים, בקרת סוכרים ועוד. הרבנות הצבאית נותנת לזה הכשר. יש מפרטים לכל פריטי המזון שיוצאים במכרז לספקים, דרך מנה"ר.

ברכש, אספקה, כל מה שנכנס לצה"ל נבדק באופן שוטף, מדגמי, עם הוראות איך מקבלים את המזון, קירור, אחסנה יבשה וכן הלאה. יש ביקורות טיב שקורות תוך כדי. יש הוראות שהצבא הוציא ביחס לאיך משנעים את המזון, איך מאחסנים אותו וכן הלאה. האחסנה והשינוע קורה במרכז האספקה, במספר הבסיסים בצפון, בדרום ובמרכז. יש לנו יכולת בין רכש ישירות למטבחים, שיווק ישיר בעיקר של מוצרי חלב. היינו רוצים להגדיל את זה, לחסוך את התחנה באמצע באחסנה בבסיסי צה"ל. אנחנו בשיח עם המשווקים הגדולים, מסתבר שאנחנו לא כל כך אטרקטיביים בהיקפים. אנחנו לא אטרקטיביים ביחס לשוק במדינת ישראל. לכן כרגע השיווק הישיר עוסק בעיקר בירקות ומוצרי חלב.

לגבי העיבוד והבישול, מה שקורה ביחידה קורה על ידי אנשי מקצוע עם חניכה ובקרה. יש לנו צוות בקרה שכולל גם צוות מקצועי, גם בריאות הצבא וגם רבנות. יש הוראות ספציפיות שעוסקות בעניין וחלקן נמצאות בתיקוף. יש הכשרות מרמת חייל חובה עד הנגד. לגבי הכשרות החייל החובה אני לא שבע רצון מההכשרות, אראה עוד מעט מה אנחנו עושים עם משרד העבודה בעניין. סקר שביעות רצון קורה כל הזמן, אנחנו מקבלים באופן עיתי את הדו"ח הזה. בקריית ההדרכה זה סקר שביעות שנעשה על ידי חברה אזרחית, היתר קורה על ידי יחידות חיצוניות שלנו.

מספרים – מה קורה בחודש ממוצע בצה"ל. אפשר לראות את הכמויות 770 טון בשר ועופות ועוד 40 טון של תחליפי בשר. 35 יחידות שעוברות ביקורת במהלך החודש, 7 הכשרות חדשות שנפתחות בכל חודש בצה"ל. 2.3 מיליון ביצים צה"ל רוכש ומספק ליחידות בחודש ממוצע.

שיטות הזנה – נתון מעניין כדי להסביר ולמקד את מרחב הבעיה שאנחנו עוסקים בה כרגע. 300 מטבחים צבאיים באופן מלא, זה אומר שהאנשים שלנו הם אנשי צבא שמפעילים את המטבח, הפרודוקטים נקנים דרך הצבא, התשתיות של הצבא והמיכון של הצבא. השיטה השנייה נקראת מיקור חוץ חלקי , זה אומר כוח האדם הוא קבלני, יש 60 מטבחים כאלה, מנהל המטבח צבאי והפרודוקטים של הצבא. השיטה השלישית זה מיקור חוץ מלא, יש 15 מטבחים כאלה, שלמעט התשתית והמיכון הכול קורה על ידי הספק האזרחי. הוא רוכש את הפרודוקטים, הוא מביא את האנשים. הוא רוכש את הפרודוקטים על פי כללים שכתובים לו בחוזה. אין לי נגיעה במזון שרוכש הספק באופן מלא. אני עושה בקרה מדגמית. אני לא נוגע בזה כמו שאני נוגע בשרשרת האספקה שלי.

BFI אירוע סינגולרי שקורה בקריית ההדרכה, בו יש זכיין שקיבל את המכרז על קריית ההדרכה, מפעיל ספק משנה, במקרה הזה, מי שרוכש את המזון למטבח זה הספק עצמו, הכול שלו באופן מלא.

שם היה התחקיר?

כן. זו הסתכלות על צה"ל דרומה, אירוע סינגולרי שאנחנו שואלים את עצמנו האם זו השיטה הנכונה גם ליתר היחידות שיורדות דרומה? בקריית ההדרכה יש בממוצע 8,000 איש ביום, זה אירוע ענק. אני עוסק אופן אישי בסיפור של מטבח קריית ההדרכה, גם כי אני מפקד על קריית ההדרכה, אבל כיוון שהאירוע הוא אירוע מורכב בין מנהלת משרד הביטחון, זכיין, לצה"ל, זה אירוע סינגולרי שמעסיק אותנו.

תחקרתם את האירוע הזה?

תחקרנו אותו שנה שעברה. לגבי קריית ההדרכה, בשנה שעברה בערב פסח הייתה ביקורת פתע של הרמטכ"ל על סוגיית המזון. הוא נכנס למטבח, לחדרי האוכל, פתחנו ארבעה צוותי שיפור עם משרד הביטחון והזכיין עצמו. הוספנו מנה עיקרית לצוהרים. המקום היחידי בצה"ל שמאפשר לחייל לקחת פעמיים מנת בשר זו קריית ההדרכה. מאז שהפעלתי את זה, מתוך 8,000 איש בממוצע רק 1,000 ביום השתמשו בזה. זה לא אטרקטיבי בעיני החיילים כמו שחשבנו שיהיה.

אתה מכיר את זה שבקריית ההדרכה היו תלונות על תולעים באוכל בחודש האחרון?

מכיר.

אז למה שירצו לבוא אם הם רואים תולעים באוכל, גם אם אתה מציע להם פעמיים מנה?

מכיר את האירוע הבודד של החיל עם מנת השניצל. הוספנו מנה עיקרית בקריית ההדרכה, שינינו את כל התפריט. החוזה על קריית ההדרכה נכתב ב-2012, כך גם התפריט. ה- PFI נכתב ל-21 שנה קדימה.

איך זה שאתה בוחר זכיין והזכיין בוחר זכיין משנה? הרי אתה מבין שאם סגרת מחיר לזכיין הזה זכיין המשנה צריך להרוויח. זאת אומרת שזה יהיה פחות טוב. משהו כאן לא מסתדר לי. זה כמו שאשכיר את הדירה שלי והדייר שמשכיר ישכיר לדייר משנה.

אנחנו לא עוסקים בחוזים. בסוף יש לי אחריות, אני עושה את הפיקוח, את הביקורות, אני מחייב מפקדים לאכול בחדר האוכל. אנחנו לא עוסקים בהסכם החוזי, זו בדיוק ההפרדה בינינו לבין משרד הביטחון.

יש פה בעיה מובנית. מישהו זכה במכרז, שיפעיל את זה, שלא ייתן למישהו אחר. אחרת אתה מרדד את זה כולם רוצים להרוויח ובסוף אתה מקבל חרא של אוכל.

הזכיין הוא זכיין של תפעול כלל הקריה. הוא לא מפעיל את המוסכים, יש זכיין להפעלת המוסכים ואחזקת הרכבים, יש זכיין למזון, יש זכיין על ציוד מולטימדיה. הוא לא מביא טבחים ופותח מטבח, הוא מביא חברת הסעדה.

הוא מפעיל 5 קבלני משנה אבל כמו שאמר ראש אט"ל, זה לא נושא השיח, אבל זה המכרז, ככה הוא זכה במכרז.

זה מנוהל במנהלת מעבר דרומה, לא במנה"ר. כמו שנאמר, הזכיין שזכה במכרז הגדול מנהל את כל קריית ההדרכה. זה הרבה דברים מעבר.

זו תקלה. עשיתם טעות, תתקנו אותה. ההדרכה היא לא של זכיין, היא של הצבא. מה פתאום שמישהו אחר ינהל אותה? מה פתאום שמשרד הביטחון או הצבא ייקח מישהו ויגיד לו שהוא אחראי על הכול והוא ייקח מישהו שיהיה אחראי על זה ומישהו שיהיה אחראי על זה. הצבא חייב להישאר אחראי על הכול. אני חושב שעשיתם כאן טעות. בסוף, בבסיס הכי חדיש בצה"ל, הכי מודרני, מסתובבות חולדות במטבח. מילא היית אומר לי בסיס ברמת הגולן שבנו אותו הסורים לפני 100 שנה וצה"ל משתמש בו היום ויש חולדות בביוב, אני יוכל להבין, אי אפשר להילחם בזה. אבל בבסיסי שסיימו לבנות אותו לפני כמה שנים? הכי מודרני, שם יש חולדות? מישהו כאן חוסך וחוסך כל היום כדי להרוויח יותר כסף. למה הצבא יפריט את הבסיסים? אני לא מצליח להבין את ההיגיון של זה. להפריט את ההסעדה מילא, אבל להישאר אחראי כללי.

זו לא החלטה של צה"ל.

אז משרד הביטחון.

יש החלטות שהן החלטות ממשלה.

כמו שהיה רעיון לעשות בית סוהר פרטי. המדינה תיתן למישהו לנהל את בתי הסוהר.

אף אחד לא אמר שזה לא יקרה.

מקווים שזה לא יקרה.

אני אומר שחס וחלילה, זה לא יקרה. אנחנו לא ניתן לזה לקרות מפני שהמדינה אחראית על האנשים שהיא כולאת, היא לא נותנת למישהו אחר להיות אחראי עליהם. צה"ל צריך להיות אחראי על המזון שמסופק בעיר הבה"דים ולא לתת למישהו אחר להיות אחראי על זה ולהסתפק בביקורות. בעיני זה לא תקין. אני חושב שלשם הגענו וכדאי שידונו בזה.

אני אמשיך, לגבי תחום בטיחות, לא אעבור על הוראות ונהלים. לגבי בטיחות במזון אפשר לראות לאורך השנים את המגמה של התפרצויות תחלואה, תחלואות מעיים בעיקר ואנחנו בירידה משנה לשנה. יש רק 6 אירועים ב-2021, כל האירועים מתוחקרים. הוקם בית הספר לבריאות הצבא בבה"ד 10 השנה שמעצים את העניין הזה. יצאו נהלים מתוקפים לנושא הזה. לא אומר שעדיין אין לנו בעיות, אפרופו תשתיות ישנות ומטבחים ישנים בבסיסים, אנחנו רחוקים מאוד מהמקום שהיינו רוצים להיות בו.

לגבי ביקורות, אפשר לראות את היקף הביקורות רק השנה, עד רבעון ג'. יש צוותי ביקורות שזה כל תפקידם. יש צוות ביקורות חילי שמורכב מאנשי מקצוע, כולל שפים במילואים, הם רצים בין כל יחידות צה"ל. יש צוותי ביקורת של חיל הרפואה שעושה ביקורת בריאות בכלל יחידות צה"ל ויש צוותי ביקורת של הרבנות שעושה ביקורות כשרות בכל יחידות צה"ל. בסך הכול היקף הביקורות גדול. מהביקורות האלה אנחנו למדים על מגמות ועל יחידות עם אירועים סינגולריים ועושים טיפול מעמיק בכל יחידה כזאת. יש תמיד יחידות במיקוד.

אני מציע שנתקדם במצגת.

אני מתנצלת אבל ב-13:00 אני חייבת ללכת.

אומר מה עשינו ומה עוד יש לנו לעשות. בתהליכי האבחון עשינו תהליך גדול מאוד ויצאו שתי תוכניות: מהפיכה במטבח ורפורמת משק המזון. רפורמת משק המזון מדברת על שינוי השיטה בה אנחנו רוכשים מזון ואיך אנחנו מתמחרים את לוחות המזון. נורית הובילה את התוכנית הזאת.

התוכנית השנייה היא תוכנית מהפכה במטבח, שעוסקת בפתרון בטווח המידי, ממוקד לקצה המבצעי, בעיקר הגדודים והחטיבות ובסיסי ההכשרה הגדולים. בדרך היה פורום מובילי דעה, היה תחקיר של ערוץ 12 שהאיץ חלק מהתהליכים שהתחלנו. את התוכנית הזאת אישר סגן הרמטכ"ל אישית, היא כבר התחילה לפעול. עשינו ביקורת בזק בראשות האלוף, ראש אט"ל, של 50 יחידות, ביקורת פתע מעכשיו לעכשיו באוגוסט 21 וקיימנו את פנימיית המזון.

לגבי הפעולות עצמן, רפורמת משק המזון - יצא לוח מזון שמותאם לפילבוקסים, בעיקר באיו"ש. מעבר מלוח מזון לתפריט משנה בעצם את כל שיטת חישוב עלויות המזון ואיך אנחנו מתרגמים את זה לרכש ביחידות צה"ל. הגדרנו את מנת החלבון ממנה של 100 גרם ל-150 גרם לחייל, זה רק לארוחת הצוהריים, לא כולל בוקר וערב בתוספות. התחלנו להפיץ ליחידות פוד טראק, בעיקר ליחידות לוחמות והכשרה כדי לאפשר להם גיוון נוסף במזון, אפרופו מה שאמרתי בפתיח על התחרות שיש לי עם הנוער ואיך שהוא מתגייס היום, ושיווק ישיר של מוצרי חלב.

רכשנו מוצרי חשמל למטבחים קטנים, לאפשר להם בישול במוצב. לגבי לוחמות, אמ"ט לוחמות יצר לוח חדש, לוח סיגל, לוח מזון שהוא ייעודי ללוחמות, מותאם לצרכים שלהם. תיקוף ההכשרות שלנו, אמ"ט כוח אדם חובה שתכף אראה.

מהפכה במטבח – מה התוכנית ומה קורה היום בפועל. עברנו מלוח לתפריט. ב-2022 זה יקבל ווליום של כוח אדם. אנחנו לקראת סגירה סופית של נגד לכל מוצב. היום ב-40 מוצבים של צה"ל מי שמבשל זה טבח חייל חובה. תחשבו על סיטואציה שכל אחד מאתנו מארח בשבת 100 איש, זה אירוע שלא נתפס במספרים. התוכנית אושרה על ידי סגן הרמטכ"ל והיא אמורה להתממש בינואר 2022.

אם היו לי חיילים שעושים תורנות מטבח הייתי מבשלת גם ל-200 איש. הבעיה זה לא הבישול, אלא מי מנקה, קוצץ, עושה.

גם הבישול עצמו. אנחנו הולכים למהלך של נגד לכל מוצב. תוכניות תמרוץ ותגמול להשאיר את האנשים האלה אתנו גם בראי של התפתחות קדימה לתפקידים של מנהלי מטבח ומנהלי מטבח ענק.

הכשרות – אנחנו מכשירים את הנגדים שלנו במכללת רימונים, מגיעים עד לסוג 5 שף. נגד מגיע לתעודת שף. כשהוא מתחיל תפקיד מנהל מטבח גדוד הוא כבר עם תעודת שף, מתחיל עם סוג 1 ומתפתח אתו.

הרחבנו את מאגר צוותי המילואים כתוצאה מהקורונה. יש לנו קרוב ל-200 אנשי מילואים שהם שפים ויכולים לחזק יחידות בפעילות השוטפת. מערכת מנ"ה 2, מערכת ניהול המטבח, מערכת חדשה שאמורה להיכנס ב-2022. היום קיימת מערכת מנ"ה, המערכת החדשה אמורה להקל על שיטת הניהול והזמנת המזון של נגדי המטבח.

הגדרנו תו תקן למוצב, זה אומר מה המיכון המטבחי שיש שם, איזה שיפוץ יעבור חדר האוכל במסגרת פרויקט מגש של כסף ומה כוח האדם שאמור להיות שם. בקרה למיקור חוץ ודברתי על שרשרת האספקה.

אנחנו חייבים לעצור פה. 40 דקות של מצגת, אנחנו חייבים לעצור, לאפשר שאלות ואז תענו על השאלות. הכול זה יופי, אבל בסוף זה יפה מלמעלה ולא מגיע לשטח. לנו יש טענות על מה שקורה בשטח. אז להמשיך להציג לנו כמה הכול נפלא ונהדר וכשנגיע לעשר הדקות האחרונות של השאלות לא תספיקו לענות, זו לא הדרך. אני מתנצלת אבל הבטן שלי מתהפכת מהנושא, תרתי משמע.

גילוי נאות, החיילים שלי כבר לא בצבא ולכן אני מרגישה חופשי לדבר, הם שניהם היו לוחמים מחילות שונים, כך שראיתי דברים שונים. יותר מזה, אני בגיל שכל החברים שלי עם ילדים בצבא, מכירה את הגיל הזה רוחבית.

אני רוצה לומר כמה דברים, אין לי ספק שכל מה שאתה מראה הוא נכון. אין לי ספק גם שאין באמת מחסור במזון בצבא, או לפחות בפרודוקטים. אבל בסוף החיילים רעבים. אם החייל שלי יורד 5 קילו בחודשיים וחיילות אומרות איזה כיף, ירדתי 5 קילו, אבל זה לא המצב, בטח לא ללוחם. אם הוא מעדיף את הירידה לשטח כי אז מקבלים מנות קרב ויהיה לוף בקופסה כי בבסיסי אין מה לאכול, זה אומר דרשני.

אני שמה רגע את הקורונה בצד כי זה היה מחדל שאדבר עליו כי צריך ללמוד ממנו הלאה, לא לעולם חוסן ואנחנו לא יודעים מה יקרה עם הקורונה. יש הגבלות כמו להגיד ללוחם בצוהריים תאכל שניצל אחד, זה לא מספיק. הבנתי עכשיו את הבעיה עם ארוחת הערב והכשרות, אבל להגיד לו שבארוחת ערב הוא יקבל ביצה קוטג' ופתיתים, זו לא ארוחת ערב ללוחם. זה אפילו לא משביע אותי. אני צריכה להיות בכנסת עד 02:00 לפנות בוקר, לא ישביע אותי לאכול בארוחת הערב ביצים ביצה וקוטג'. זה גם לא בריא יותר מידי.

יש בעייתיות עם האוכל הבריא, אבל חלק גדול מהעניין זה חוסר התנהלות על גבול חוסר מנהל תקין. אם המחסנים מלאים אוכל, אבל זה לא מגיע ליחידה, יש פה בעיה. לאן הולך האוכל הזה? הרי אותו רס"ר נגד שאחראי על האוכל צריך להוציא את האוכל. מה יעזור לו שבמחסן יהיו לו טונה, לחם ופסטות? יש פער בין המחסנים שמלאים אוכל וראיתי את זה בעיניים שלי, לעומת מה שמגיע לשטח. בעיני יש פה בעיתיות במנהל תקין.

אם חיילים בספינות, שמבשלים לבד את האוכל שלהם, לא מגיע להם מספיק מזון, אם חיילים קרביים בשטח צריכים להזמין לשבטה מבאר שבע משלוחים, שרק המשלוח עולה 300 שקלים, ואם המפקדים שלהם שרואים שהם רעבים אוספים כסף מהחיילים כדי לעשות ערבי יחידה כדי שיהיה להם מה לאכול, יש פה בעיה. כל התוכניות האלה נפלאות, אם זה לא יורד בסופו של דבר לחייל בשטח, אנחנו בבעיה קשה מאוד.

יש גם הבדלים, זה ידוע עוד מהימים שאני הייתי חיילת, אם אתה אוכל בבסיסי חיל אוויר, או בבסיס חיל הים או אוכל בחיל היבשה עם הלוחמים הירוקים, יש הבדל שמים וארץ. למה זה? למה בחיל האוויר בקורס טיס יש אוכל יחסית משובח לעומת תותחן בשטח שאוכל אוכל, סליחה, לא ראוי למאכל. למה יש את הפער הזה? אני שואלת אמיתי. יש הבדל בטבחים? הבדל ברכש?

לגבי הקורונה, בזמן שבבני ברק חיילים של צה"ל חילקו, וטוב שכך, קרטונים עם מזון לאנשים, בצה"ל היה מחדל קולוסאלי בכל מה שקשור למזון. מטבחים לא היו פתוחים. חיילים אכלו בשטח ולא היה מספיק אוכל תשובה לשטח. המטבחים היו סגורים, הם אכלו בחוץ כי אסור היה לאכול בפנים.

מי שהכניסו לבידוד, שכחו להביא לו מזון. אני יכולה להביא אסמכתאות לכל מה שאני אומרת. אם הכניסו לבידוד לסוף שבוע, שכחו אותם וחיילים לא קבלו אוכל. אני מזכירה שזו תקופה שאסור היה להורים לנסוע לחיילים, אסור היה לנו להביא אוכל בגלל קורונה ולא היה אוכל, עד שלא זעקנו, התקשורת לא התעניינה, לא הביאו להם ובסוף אני לא רוצה להגיד לכם מה הביאו להם.

יותר מזה, חיילים שהיו בשטח מראשון עד רביעי, הגיעו יום רביעי לבסיס בערב, אומר להם רס"ר המטבח, לא הודיעו לי שאתם באים, לא בניתי עליכם, המטבח סגור אין לי אוכל בשבילכם. אלה סיפורים אמיתיים שקרו ושמעתי לא מהחייל שלי, אלא מהרבה מקומות. היו סיפורים קשים בתקופת הקורונה. אני שמה את זה בצד כי צריך להיערך לזה כי זה יכול לקרות שוב. אני מדברת על השגרה ובשגרה אנחנו שומעים שוב ושוב שחיילים רעבים.

אתה יכול להגיד שחיילים מפונקים, נכון, אולי החיילים מפונקים יותר ממה שאנחנו היינו, לא בטוח, זה סוג של נוסטלגיה שאנחנו משכנעים את עצמנו, שאנחנו היינו פחות מפונקים.

ברור שהינו פחות מפונקים.

גם אתי בקורס קצינות היו מפונקות שלא נכנסו לחדר האוכל ואכלו כל הזמן בשקם. אנחנו מכירים גם את הסיפור עם השקם ועם הטוסטים. אני לא בטוחה שהם יותר מפונקים. אני רואה את הקרביים ואני חושבת שהם לא יותר מפונקים.

אני אומרת חד משמעית, לא יכול להיות שחיילים בכלל ובטח ובטח קרביים מסתובבים רעבים. ההוכחה לזה היא שהם יורדים במשקל. אם היית אומר שהם רעבים כי הם מפונקים ולא רוצים לאכול, אבל יורדים במשקל באופן כזה שפוגע בכשירות של החיילים לבצע את הפעילות שלהם, אז זו כבר בעיה לא של ההורה שמרגיש שהילד שלו מסכן אלא זו בעיה של הצבא.

שני דברים, אנחנו ממשיכים לקבל תלונות. עיר הבה"דים מקבלת הרבה תלונות של הורים וחיילים. זה לא היה חייל אחד עם תולעים, אני ממשיכה לקבל את זה גם בשבוע האחרון ואני ממליצה לבדוק את זה. תולעים, ג'וקים וחולדות, זה דבר אחד. רמת האוכל ואיכות האוכל. אני מכירה את איכות המזון, להבדיל ממה שאמרה חברתי מיכל רוזין אני יודעת שזו לא איזו החלטה, אלא מדובר על בריאות יושבים על זה ובודקים איזה לוח מזון מתאים לכל כשירות. אבל אני חושבת שיש יש בעיה של מפקדים בשטח. אם אני מגיעה למילואים באוגדת עזה, אחרי שאני בניתי את הבסיס ומגלה שחדר אוכל בכירים מגודר סגור ואטום ולא יושבים עם החיילים, אם המפקדים יושבים אתם, הם רואים. כי חייל שיוצא רעב, המפקדים צריכים לראות את זה. חייל שמבקש שני שניצלים ואומרים לו שיש רק אחד, ראיתי את זה, אז זה לא בסדר. כולל במילואים האחרונים שהייתי, ביקשו עוד ואומרים שיש רק אחד ואי אפשר עוד. זה לא תקין ולא צריך להיות.

במקביל, כשאני נכנסת לקבוצות של הורים לחיילים וחיילות בפייסבוק, גם מאוד אהבתי לראות את האפליקציה שנקראת פניות הורים וחיילים, מקלידים לאפליקציה את הבעיה ומקבלים תשובה. השאלה כמה מכירים את האפליקציה הזאת. אני מכירה אותה כי אני במודעות. שווה לשווק את האפליקציה. גם ההורים כותבים בקבוצה שהמענה הוא מידי שזה יפה מאוד.

דבר אחרון בהקשר הזה, יש בעיה ביציאה לשטח. מפעילות האמר מתלוננות שאין להם מספיק אוכל. אני אספר שהבן האמצעי שלי כבר השתחרר אבל הקטן חייל. אחד הדברים שאני זוכרת מהחייל האמצעי שלי שהיה באגוז כשעזרתי לו לארוז שאלתי איך יהיה השבוע הבא, הוא ענה שהולך להיות שבוע חרא כי זה הטבח שלא משקיע בהם. חוזרים מתרגיל או ממבצע ויש טבח אחד שמשקיע ועושה פריסות וטבח שני שם את המים ואפילו לא מחמם והלחם זרוק בשקית עם גבינה ישנה.

לכן עיקר הבעיה כאן היא לא בתפיסה אלא בביקורות. לדעתי הביקורות צריכות להיעשות מבחוץ, סליחה יקירי מהצבא. לדעתי משרד הבריאות או גוף חיצוני אחר יבוא ויעשה בדיקות באופן סדור ולא רק הצבא יבקר את עצמו. לא שאני חושבת שאתם לא מבקרים, אבל זו המנטליות, כמפקדת יחידה ידעתי מתי באים לעשות לי ביקורת פתע. כשיבוא גוף מבחוץ אני מקווה שזה לא יקרה. האפליקציה מאוד חשובה וכדאי שתראו גם את הדוחות המ.מ.מ. שפורסמו, 82% מהחיילים קונים אוכל בכספם, 55% אומרים שהאוכל לא טעים, 19% לא שבעים ו-18% אומרים שהאוכל לא נקי. 18% זה הרבה. חייבים לתת מענה לבדיקה הזאת.

אני מרגיש קצת לא בנוח שהבן שלי לא מספר לי שום דבר. נראה לי שיותר נכון להציג לנו סקרי שביעות רצון שאני מניח שהצבא בודק את עצמו. כוועדה זה הרבה יותר מקצועי להתרשם מנתונים כאלה. המצגת יפה אבל הרי בסוף זה צבא, אם אתה לא מדבר עם מפקדים, חופר עם חיילים, זו הדרך שלנו להתרשם. זה נכון לגבי זה, גם לגבי רפואה ואולי גם לגבי תחומים אחרים.

אין ספק שיש דברים שהם כנראה בתרבות הארגונית, זה שאתה מגיע למפקדה ורואה שהאוכל שם דליקטס ואתה כלוחם אוכל פחות טוב זה יוצר תסכול. אני לא מחדש פה כמו שאני לא מחדש שארוחת שבת בבוקר כנראה דפוקה גם היום, כמו שהייתה דפוקה לפני 20 שנה. את זה דווקא הבן שלי כן סיפר לי. זו נקודה שאם מישהו יצליח לשנות את זה, שיחק אותה.

לדעתי, מלבד ההיבט הבריאותי, זו אמירה ערכית. אנחנו צריכים לוודא שללוחמים מגיע יותר, זה משהו שחייב להיות ברור. כשאנחנו מדברים על מוטיבציה, על חשיבות השירות הקרבי עם כל המציאות המורכבת, צריכה להיות אמירה ערכית שאנחנו ללוחמים נותנים יותר.

אני די ותיק בוועדות פה, יש לי קילומטראז' גם כמזכיר צבאי ואני רוצה לומר לכם שזה עולם מורכב מאוד. כמעט לא היינו צריכים לעשות הכנה, אני עוסק במזון כל שבוע. רק אני. יש לי שני חיילים בצבא ואני שומע את כל הסיפורים, יום שבת על המרפסת אני שומע את הדברים, גם על כמות הטחינה. אני עושה הפרדה, אני מתייחס בכובד ראש לכל האירועים. אני מנטר את הרשת, אין היום תמונה, הערה או פוסט שעולה וזה לא מגיע אלי, כי אנחנו רוצים לדעת את זה. פתחנו מוקד פניות לחיילים, אנחנו נשתפר, נהפוך את זה לווטסאפ ואז יהיה לנו יותר קל. אני רוצה לומר שכל פניה נסגר מעגל עם מנהל המטבח. אם זה חיל שלא קיבל אוכל, צליאק וכו'. יש כ-15 פניות ביום. אמרו לי שאנחנו מיושנים, שזה בטלפון וצריך להתקשר, חיילים לא אוהבים להתקשר אלא אוהבים לשלוח הודעה. אני רוצה לעשות הפרדה בין האירועים הפרטניים, חייל רעב זה מונח שלא נתפס בעיני.

בעולם הפמיניסטי אומרים האישי הוא פוליטי והפוליטי הוא אישי. הבאתי את הדוגמאות כדי להבהיר את המצב. אני לא חושבת שלהגיד שזו דוגמה פרטנית זה לא - - -

עוד לא אמרתי כלום. אני יכול לתת לך עוד מאה דוגמאות אחרות על כל דבר. כשמאכילים - - - איש ביום, מספיק 10 חיילים שלא אכלו טוב או שהם רעבים וזה עושה את זה. מבחינתי זה לא מקובל שחיילים רעבים. העולם הזה מורכב. בעולם הפרודוקטים, אני מסכים אתך, אין חוסר בצה"ל. אני קונה יותר טוב ממה שמגיע היום לבתי מלון. עולם כוח האדם מורכב מאוד.

אני רוצה להתחבר פה לאמירה של היושב-ראש מיקור חוץ זו שיטה. גם אם עכשיו נבטל את כל מיקור החוץ, הסיכוי להביא כוח אדם איכותי בעולם המטבח במדינת ישראל שואף לאפס, הוא לא קיים. כשצה"ל ירד לנגב זה יהיה אירוע מאתגר, לא רק בהסעות.

גם בעידן כל תוכניות המסטר שף?

חד משמעית. 8200, שאנחנו יודעים כמה הם חשובים, אנשים במרכז עברו לקייטרינג ולהשיג חברה רצינית במרכז שיכולה להכיל את כל האנשים זה מאוד מורכב. שלוש פעמים החלפנו חברה, כולל ביטול של חברה. כל עניין כוח האדם מאוד מורכב. הנגד במוצב הוא קריטי. רק עכשיו ביקרתי בצוללות ובסטילים, אוכלים מעולה שם. הערה, היום בחיל האוויר אוכלים פחות טוב. באמירה מוחלטת של שביעות הרצון שלהם הם אוכלים פחות טוב.

בצוללת זה מטבח בגודל תא, יש טבח אחד שמבשל, מנקה ומסדר את הכול וזה מעולה. ניסינו להראות את התהליך הכולל ומה אנחנו עושים, אין לי בעיה להגיע ולהראות את הסקרים, אנחנו פתוחים לזה בצורה מלאה.

הרכב התפריט מוכוון על ידי דיאטנית. היא אומרת לנו איך מה וכמה. החלטה לעלות ב-30% את היקף החלבון היא לא במנת הבשר, היא גם במנת הבשר, אבל לאורך כל היום מעדני החלבון זה לא רק בפרסומות, זה מה שיש היום בשטח, זה הולך ללוחמים. הלוחמים מקבלים בדיפרנציאליות, התפריט שנראה פה הוא תפריט לחימה ותפריט העורפיים נראה אחר לגמרי. הוא הרבה יותר נמוך, יותר קטן ופחות ארוחות.

התכוונתי גם לאלמנטים מפנקים לא רק לבריאותיים.

גם למפנקים. מילקי הולך רק ללחימה, לא תמצא אותו בבסיס חיל האוויר ולא בקריה, כי זו החלטה. מול הכסף הכולל, מה שיש לי, וצה"ל משקיע הרבה כסף, בסוף אני עושה את זה ברכש, איזה מוצרים מגיעים. מעדני החלבון לא מגיעים לקריה, הם הולכים לשטח.

הקורונה הייתה אירוע מאוד משמעותי. עיקר ההדבקה בקורונה היה בתוך חדר האוכל. זו הייתה פקודה שלי לצאת החוצה. לא אוכלים בחדרי האוכל.

אפשר לשלוח לנו את לוחות המזון?

בטח. אנסה לסכם, המצב הוא לא טוב מאוד, אבל גם לא רע. אנחנו משקיעים זמן רב, משאבים רבים, זה עולה על שולחנו של המטה הכללי כל פעם מחדש. אם יש לי שקל אחד לאט"ל, אני שם במזון כדי לשפר את השטח ואת הקצה. הפודטראקים זה מה שהם רוצים. אגב, אנחנו מביאים היום מנות המבורגרים לשטח עם פודטראק, הדיאטנית רוצה להרוג אותי, אומרת שזה לא מקובל, באותו יום יש שביעות רצון 100. צריך לדעת לאזן בין הדברים.

אני לא אומר שפעם היינו חברה דומה במרכיבים אחרים, יש פה קשב רב, יש עיסוק רב, יש כוח אדם שאני מקווה שנגיע לנגד בכל מטבח וזה יראה אחרת. חייל בן 19 שנפל מלחימה וירד להיות טבח, ככה יראה המזון. שם אני מצפה מהמפקד לשבת לו על הראש. זה כולל אישור של הרמטכ"ל שיהיה נגד בכל מטבח קצה כדי שזה יראה אחרת.

זה אתגר מאוד גדול, אם תרצו נבוא להראות, זה לא במרחק של חודשיים, תביאו אותנו בעוד חצי שנה ונראה איפה זה התפתח ולאן זה הגיע. יש המון רצון טוב ועם זאת מורכבות מאוד גדולה. מתוך - - - , אם כמה מספר אנשים אוכלים לא טוב, זה עושה לנו נזק ורעש, אני לא מקבל עכברים במטבח ולא ציפורים וזה קורה. תודה רבה.

תודה רבה שבאתם. אין לי שום ספק שצה"ל רוצה שהחיילים שלו יהיו בריאים ושבעים מבחינת המזון, אבל המציאות בשטח כרגע כנראה דרושה שיפור. אני משוכנע ביכולות של צה"ל לעשות את השיפור הזה. אנחנו כחברי כנסת מן הסתם מקבלים את הפניות האלה, זה הטריגר לדיון יחד עם התחקיר שהיה בערוץ 12. הבקשה שלנו מכם שתידרשו לעניין הזה, בסוף כולם רוצים את החיילים שלנו בריאים ושבעים, בעיקר את הלוחמים אבל לא רק, יש גם חיילים אחרים שצריכים להיות בריאים ושבעים. מקווה שזה ישתפר. נעקוב אחרי זה. תודה רבה לכם שבאתם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.