פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת החוקה, חוק ומשפט
27/10/2021



מושב שני



פרוטוקול מס' 99
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, כ"א בחשון התשפ"ב (27 באוקטובר 2021), שעה 10:00

הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד בפיקוח טכנולוגי) (תיקון מס' 3), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
זאב בנימין בגין – מ"מ היו"ר

שמחה רוטמן

ד"ר גדי פרישמן - המדען הראשי, המשרד לבטחון פנים

עמוס בן אברהם - ראש מנהלת אכיפת קורונה, לשכת השר, המשרד לבטחון פנים

שי מליחי - ק' אג"מ מנהלת אכיפת קורונה, המשרד לבטחון פנים

יעל אבידן - יועצת מנהל הקורונה, המשרד לבטחון פנים

אורי בוצומינסקי - יועמ"ש מנהלת אכיפה קורונה ארצית, המשרד לבטחון פנים

שרון רובנשטיין צמח - ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

דניאל בר - ראש אגף תקשורת, דוברות והסברה, המשרד לבטחון פנים

עמית יוסוב עמיר - הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

אילנה גנס - ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות

נועה ברודסקי לוי

נטלי שלף

סמדר לביא, חבר תרגומים



הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד בפיקוח טכנולוגי) (תיקון מס' 3), התשפ"ב-2021

ברוכים המתכנסים והמתכנסות. אנחנו בדיון בנושא הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(בידוד בפיקוח טכנולוגי)(תיקון מספר 3), התשפ"ב-2021.

מטעם המשרד לבטחון פנים נמצאים איתנו כאן עו"ד שרון רובינשטיין צמח ויעל אבידן, יועצת הפרויקטור. הפרויקטור, מר עמוס בן אברהם, ברוך הבא, ידידנו הוותיק עו"ד אורי וקצין האג"מ של מנהלת האכיפה, שלום לך, וגד פרישמן, המדען הראשי. דניאל בר מיד יצטרף וממשרד המשפטים עורך דין עמית יוסוב עמיר.

מכובדיי, אנחנו דנים בבקשת הממשלה להאריך את ההסמכה או את ההיתר להשתמש באמצעי פיקוח טכנולוגי על חבי בידוד, מערכת ההסכמון, כפי שאנחנו מכנים אותה. היינו מוטרדים מצורת הדיווח והמידע שנמסר לוועדה בפעם הקודמת, אנחנו על פניו במקום אחר היום בנתונים שמוצגים. אנחנו ממתינים לנציגת משרד הבריאות, אבל אנחנו לא נעכב ונתעכב, אז מי המציג מטעם משרד הבט"פ?

אני אגיד כמה מילים. קודם כל זה נושא שמאוד חשוב לנו ולדעתנו חשוב למדינה ואנחנו באים לכאן בעצם עם תיקון ושיפור של כל הנקודות שאז הפריעו לדון בזה כמו שהיה צריך. יש כאן את הנושא של המדען, הסטטיסטיקה והנתונים שיוצגו, יש את הנושא הטכנולוגי, יש פה נציג של משטרה, יש פה נציגים רבים של הייעוץ המשפטי שלנו ואנחנו נתחיל בנתונים שיציג אותם גדי.

תודה. בבקשה.

(מצגת). התבקשנו כאן להסתכל ולעקוב באופן שוטף על נתוני ההסכמון שמתקבלים מדי יום אצלנו ממשטרת ישראל ואני אנסה לתת כאן פרספקטיבה בהיבט הטכנולוגי בלבד והביצועים של המערכת. המערכת, כפי שהוגדרה, היא לייצר כלי נוסף לייעול האכיפה על חבי הבידוד במדינת ישראל, כך שהוא לא נותן מענה לכל נושאי האכיפה, אבל בנושא חבי הבידוד משטרת ישראל פיתחה פה כלי שייתן מענה ויאפשר לה לייצר בקרות ותעדופים נכונים לביצוע כלל משימות האכיפה.

הנחות היסוד שאנחנו שמנו לנושא הפעלת ההסכמון זה בראש ובראשונה שההסכמון הוא כלי טכנולוגי יחיד שיכול לאפשר אכיפה המונית. למעשה בלחיצת כפתור אנחנו שולחים לכלל חבי הבידוד, משתפים אותם בצורך לנושא אכיפה של חבי הבידוד. זו ההנחה הראשונה. ההנחה השנייה שסביבה אנחנו מפעילים את ההסכמון, שכמובן הדבר יתבצע בהסכמת המבודד, וגם כאן מבחינה טכנולוגית זה הכניס למערכת אתגרים לא מעטים.

הנושא הבא, שכפי שאמרתי בתחילת דבריי, הוא כלי משלים, ותיכף אני אתאר בהמשך ההצגה למה הכוונה כלי משלים. אוכלוסיית המפוקחים, כפי שהיא הוגדרה לנו, היא כלל אוכלוסיית חבי הבידוד כאשר בשבתות ובחגים המערכת לא תופעל.

אנחנו כמובן התחלנו את הפעילות בהסכמון, בחנו את הביצועים של ההסכמון, ראינו את כלל הנתונים מה-4 באוגוסט כאשר ב-19.9 התקבלה ההחלטה להרחיב את נושא הפיקוח לכלל המבודדים. אני מתקדם פה ולא מרחיב בנושא.

כשאני אומר מערכת משלימה היא משלימה בנושא חבי הבידוד לעניין הביקורים הפרונטליים של משטרת ישראל כשצריך לזכור שמספר הביקורים הפרונטליים זה נתון בכלל משימות המשטרה, הביקור הפרונטלי, גם פיקוח של חולים וגם פיקוח של מבודדים.

נקודה נוספת שצריך לציין לפני שאנחנו צוללים טיפה למספרים זה שהשימוש במערכת התחיל בתקופת החגים, דבר שהקשה מאוד להכניס את המערכת, להטמיע אותה ולייצר את המודעות הנכונה. בנוסף לזה היו עוד כל מיני גורמים סביבתיים שקצת השפיעו על קצב הכנסת המערכת.

השקף הזה מציג את אחוז ההסכמה לאכיפה הטכנולוגית. מכיוון שאנחנו מדברים בהסכמון נשלחת הודעה ראשונה לאזרח ובה הוא מתבקש להסכים לעצם ביצוע הפיקוח הטכנולוגי. הנתונים כאן מראים שבתחילת הדרך ההיענות לבקשה הראשונה הייתה בין 10% ל-15% וכאשר עברנו כברת דרך, ייעלנו את המערכות והוספנו שלוש קריאות במהלך היום הראשון לקבלת ההסכמה, ההסכמה עלתה והיום אנחנו נמצאים בסדר גודל של בין 20% ל-25% הסכמה להשתתפות באכיפה טכנולוגית. למעשה הגענו בחודש האחרון למעל ל-35,000 מבודדים שהסכימו לבקשת המערכת להשתתפות.

אני רוצה לשאול לגבי השקף הזה, אם אפשר, אדוני. קודם כל כמובן יש פה זינוק מרשים, זאת אומרת יש פה יותר מהכפלה של שיעור ההסכמה, השאלה, מכיוון שאנחנו רואים פה איזה שהוא פלאטו בעניין הזה, האם לתחושתכם אנחנו קרובים למיצוי הפוטנציאל של הכלי שכשלעצמו בוא נאמר את האמת הוא לא מאוד מרשים. הקפיצה מרשימה מהשלב הראשון לשני, אני מבין את החשיבות של הכלי כגורם שמסנן, הוא מפחית את ה – לא חשבנו שהכלי הזה –

אני חושב שאני מנסה לתת פה הסבר לשאלה שלך מיד בשקפים הבאים, ואם לא, אז אני אנסה להתייחס בסוף. צריך להבין שיש לנו עוד שלב בשלב של המערכת, של הפיקוח, לא שלב ההסכמה, אלא שלב תיעוד המיקום.

ברור, אבל הוא פועל רק מקרב אלה שנתנו את ההסכמה הראשונית.

כן, ירדנו באוכלוסיית הפוטנציאל שמאפשרת לנו עכשיו פיקוח לאור הצורך לקבל הסכמה, אבל תיכף נדבר איך אפשר אולי עוד להעלות את ההסכמה.

השקף הבא מציין למעשה מתוך אלה שהסכימו כמה חזרו ונתנו לי כבר את המיקום באמצעות הג'י פי אס, ציינו במערכת שהם נמצאים בכתובת כזו וכזו, משווים את הכתובת שהוא לחץ ממנה אל הכתובת שנמצאת במערכת שקיבלנו בשלב ההסכמה ורואים אם הוא נמצא או לא נמצא במקום. כאן אנחנו רואים שאנחנו מגיעים לאחוזים של 65%-60% מהאוכלוסייה.

אני כבר הולך לשקף הבא כשאני מנסה להסביר את הרציונל של המספרים, כי אני מבין לחלוטין שאתה טוען שהמספר הוא מספר קטן.

אני לא טוען, אני רק רוצה שנדייק. אנחנו נמצאים במצב שבו שמינית מחבי הבידוד, בגדול, משתפים פעולה עם הכלי בצורה המהותית שלו.

נכון, מה זאת השמינית הזו? מבחינת מכפיל הכוח באכיפה, זאת השאלה שאנחנו שאלנו את עצמנו.

נכון, זה הדבר המרכזי שצריך לעניין את כולנו.

והוא מופיע לנו כאן. אנחנו רואים שמשטרת ישראל עושה סדר גודל של 4,000 ביקורים ביום שמחולקים פחות או יותר שווה בין חולים לבין מבודדים, שהיא הולכת ודופקת בדלת. זה פחות או יותר היכולת. אנחנו באמצעות הטכנולוגיה יצרנו משהו שקראנו לו ביקור וירטואלי או ביקור דיגיטלי והוא נותן לנו מסך האכיפה, מוסיף לנו, 41% מסך כלל הנאכפים נמצאים באכיפה הדיגיטלית.

איך זה מסתדר עם המספרים שראינו קודם?

אם אני הולך למספרים האבסולוטיים, יש פה סדר גודל של 7,000-6,000 אזרחים. מקודם היינו במקום של הסכמות. אני לא מגיע לכלל אלו שהסכימו, אני מגיע רק לנתח מסוים, בגלל מגבלת כוח האדם.

זה אין לי בעיה, אבל איך הוא מייעל ב-41%? כבוד היושב ראש, בחישוב מהיר, למרות הלילה הארוך, יוצא ש-15%-12% הם באמת אקטיביים.

המשטרה מציגה פה נתון אחר או ניתוח אחר, המשטרה אומרת שיש לה כוח אדם ויכולת ל-4,000 ביקורים יומיים, היא מדי יום מקבלת עוד כבין 2,000 ל-3,000 אישורי איכון כתוצאה מהמערכת הזאת, כל אישור איכון מבחינתה משול לביקור של ניידת, ולכן על ה-4,000 ביקורים בפועל יש תוספת של בעוד בערך כ-2,000, לכן הם מגדילים ב-50% את הביקורות בפועל. ה-12.5% זה אחוז ההיענות, אבל הם בעצם מגדילים. המשמעות של הכלי הזה בנתונים של היום, זה נתון שאני לא מקל בו ראש, שאתם מגדילים באמת בין 40% ל-50% את מספר הביקורים.

אם מסתכלים בחדא מחתא על הביקורים הפיזיים והביקורים הווירטואליים, אז עברנו מ-4,000 ביקורים ביום ל-6,000 ביקורים ביום ביחד ואני לא מקל בזה ראש. אני חושב שגם אתם תסכימו שזה כלי חשוב, אבל הוא עדיין לא game changer באכיפת הבידודים.

ומה מעלים הביקורים מבחינת הציות?

רוב רובם של הביקורים הם ביקורים כשהאנשים נמצאים בבתיהם, יש לנו 12% היענות שההיענות הייתה מחוץ לטווח המותר, כי המערכת מסמנת רדיוס של 250 מטר סביב הנקודה שבה האזרח צריך להימצא, ובמידה שהוא נמצא מחוץ לרדיוס היא מייצרת התראה שלילית, זאת אומרת הוא ענה, יש הסכמה, מבחינת המערכת יש אינטראקציה בין האזרח למערכת הדיגיטלית, אבל הוא היה מחוץ למקום שהוא היה צריך להיות. זה 12% מ-35%, זה בערך סדר גודל של 300-200 איש שנמצאו מחוץ לרדיוס המותר.

אבל אני התייחסתי עכשיו ליישום שלכם, בתוצאות של 4,00 הביקורים הפיזיים, אנשים נמצאים בבית, לא נמצאים בבית?

רובם נמצאים בבית, אולי המשטרה תוכל להרחיב יותר. לגבי התוצאה בכלל בביקורים שלנו בבתים של חבי בידוד יש ציות, אני לא רוצה להגיד מוחלט, אבל רובם המכריע של האזרחים מצייתים לחובת הבידוד והביקורים.

כולם ישראלים? לא, כי זה לא יאומן שישראלים מצייתים להנחיות.

אני אדגיש ואומר שרוב קנסות חובת הבידוד שלנו הם דווקא במרחב הציבורי, כשבבדיקה אקראית או בבדיקה אחרת של שוטר עולה שבן אדם חב בבידוד אזי ניתן לו קנס.

כן, אבל על הכשל התפקודי, לא כשל מבחינת כישלון, אלא על האתגר התפקודי פה כבר עלינו. יש לצוות של שני שוטרים מסורים רשימה ארוכה של כתובות, הם באו, הם דפקו, לא ענו להם, אז הם לאו דווקא יושבים, אני מניח, ומחכים עד שמפר הבידוד יחזור. כלומר יש לנו פה איזה שהוא דבר שאנחנו כבר דיברנו עליו בפעמים הקודמות שמטבע הדברים כשאדם מפר בידוד אז אי אפשר לתת לו את הקנס אלא אם יש בן אדם אחר בבית ואז אתה מקסימום יכול לומר שתחזור אליו בהמשך היום ותבדוק.

דרך אגב, אני רק אומר פה, יכול להיות שאחד הדברים שחייבים לקרות זה שכל פעם שאדם מפר בידוד ולא עונים בבית אז תישלח הודעה קולית לטלפון שלו שאומרת: ביקרנו אצלך בבית, לא היית, ראה בזה התראה, אתה מבחינתנו מפר בידוד, נחזור אליך. כי אני חושב שפשוט ברוב המקרים אתם לא יכולים לעשות שום דבר.

אז אני אומר, קודם כל השוטרים ממצים את הכלים שיש ברשותם לאתר את חב הבידוד. בהנחה שהם לא מצליחים לאתר אותו, במקרים שבהם הם סוברים שיש מקום לתת קנס נותנים קנס גם אם הוא לא נמצא בבית.

בסדר גמור.

יש איזה שהוא פער בלתי מוסבר שאנחנו מדברים עליו כל פעם מחדש בין הנתונים שהמשטרה מציגה, שהיא אומרת שכל פעם שכן חבי בידוד נמצאים במקום הבידוד, לבין הנתונים שמשרד הבריאות, באותו מסמך שנשלח אלינו כל פעם, כותב. משרד הבריאות אומר שמבחינת איך שהם בודקים את הדברים, שזה האם בן אדם שחב בידוד עושה גם את הבדיקה של ה-PCR השנייה לקיצור בידוד, אז הנתונים שלהם הם מאוד נמוכים והם מסיקים מזה שמרבית האנשים לא שומרים על חובת הבידוד.

זה שני דברים שונים.

לא, אבל יש פה הלימה בין הדברים. כולנו יוצאים מנקודת הנחה שאנשים שיש להם אפשרות לקצר את הבידוד לשבעה ימים על פני 14 לא נשארים, למעט מקרים מיוחדים, מרצונם בבידוד של 14 ימים, אז אנחנו מניחים שחלק גדול מהאנשים אחרי שבעה ימים יסיימו את הבידוד. אם הם עשו עוד בדיקת PCR אז אנחנו יודעים מי הם, אבל אם יש קבוצה גדולה, אם יש דלתא גדולה, שלא מגיעה לעשות את ה-PCR – זה דבר שאנחנו כל הזמן מזכירים, אנחנו רואים שהוא עוד לא מתפצח. לא יודע, יכול להיות שצריך לבדוק.

אני רק אומר למִנהלת האכיפה, דווקא עכשיו כשהמספרים יורדים ויותר קל להשתמש בכלי של הביקורים מבחינת שיעור, כשיש לך 150,000 מבודדים אז 4,000 ביקורים זה חשוב, אבל קשה לבנות מזה תיאוריות, אבל אם מספרי המבודדים יירדו, בטח אחרי הפעלת מודל כיתה ירוקה, כדאי להחליט על איזה שהוא שבוע שמתמקדים באוכלוסייה הזאת, מתמקדים באוכלוסייה שעברו שבעה ימים מהבידוד ולראות מה קורה שם בין היום השביעי ליום ה-14.

משרד הבריאות גם יודע לתת לכם את השמות של האנשים שהגיעו לבדיקת PCR שנייה, אז אתם גם תוכלו להוציא אותם על פניו ממאגר המבודדים. פה אנחנו לא עסוקים בלתת לכם הוראות ביצוע, אנחנו רק אומרים שיש פה איזה שהוא חור במבט הכללי. אז נשמח למחשבה שלכם בעניין הזה.

השקף הבא מציג למעשה את אותה תפיסה, אבל פה גם הכנסנו את כל אלה שהיה להם מגע דיגיטלי כלשהו, גם את ההסכמה וגם את ה - - -

זאת אומרת אותם 50% שהסכימו, אבל לא דגמו את עצמם.

כן, אז זה מראה, עוד פעם, איזה שהיא תפיסה של יכולת הגדלת האוכלוסייה. השקף האחרון מסכם את מה שאני אמרתי, שם לנו מול העיניים את הצעדים שאנחנו יכולים להציג. אני אולי אוסיף שאנחנו בימים האלה, אין לנו תוצאות סופיות פה או חלוטות, גם עשינו מחקר אל מול הציבור שהיה בבידוד ושאלנו האם הוא הכיר את ההסכמון ומה עמדותיו לגבי ההסכמון. אני מקווה שננתח את הנתונים בימים הקרובים.

אני יכול לציין שמהנתונים הראשונים, והלא סופיים, אפשר לומר שמעל 50% מהמשיבים מסכימים להשתתף בנושא של ההסכמון. מצד שני אני יכול לומר שאחוז מאוד גדול, 70%, למרות הקמפיינים וההסברה שהתבצעה, לא שמעו על מערכת ההסכמון לפני קבלת האס.אמ.אס הראשון וייתכן שאם היו שומעים על ההסכמון לפני קבלת האס.אמ.אס, יש לנו אינדיקציות כאן, האחוז הזה היה גדל.

כמה הודעות נשלחות לאדם? זה היה שינוי שהוכנס מהפעם הקודמת, כמה הודעות אדם מקבל? אני נכנסתי עכשיו לבידוד, אתם יודעים את מספר הטלפון שלי.

לצורך ההסכמה אדם מקבל שלוש פעמים ביום, במרווחים של כמה שעות.

אבל רק ביום הראשון.

ביום הראשון. אם אני מכיר את הנתון, הייתה הגדלה גם ביום הראשון והשני.

אנחנו עשינו שני שיפורים, הראשון הביא את הקפיצה שראינו, שזה הודעת הסכמה של שש שעות ושתי תזכורות, שמאפשרות לו להגיב, ובעקבות המלצה של יושב ראש הוועדה אנחנו העלינו פיתוח חדש של יומיים נוספים שבהם הבן אדם מקבל את הודעת ההסכמה של השש שעות. הנתונים מראים שאלה שלא הסכימו ביום הראשון, מתי מעט מביניהם - - -

עומדים במריים. טוב. בסדר גמור, אבל הנתון הזה של ה-70% שלא שמעו על ההסכמון.

זה מזוהה אצלנו כפוטנציאל גדילה, אנחנו חושבים שאם נצליח להגיע גם יותר עמוק וגם יותר רחב, זאת אומרת גם יותר אנשים ישמעו וגם אנחנו נביא איזה שהם אמצעי שכנוע יותר טובים, אנחנו יכולים לגדול פה מהאנשים שלא שמעו כלום ובכל זאת אלה הנתונים שיש לנו. אנחנו יכולים לדאוג שיותר ישמעו ויכולים לנסות, ואנחנו נכנסים לתהליך הכי מעמיק שאנחנו יכולים למצוא את השיחה הזאת שאנחנו עושים עם הבן אדם או את הנימוקים שאנחנו מציעים למה טוב לשתף פעולה הכי מתוחכמים ומתאימים שאנשים, אחרי שהם ישמעו את הקמפיין שלנו, הם ייטו יותר להצטרף.

זה שורש הבעיה שלנו, אחוז ההסכמה הוא הבעיה שמעכבת לנו את הדבר הזה. זה טבעי, לא אמרתי פה שום דבר חכם, הבעיה היא שאנחנו צריכים למצוא איך לעשות את זה.

כן, ברור. עוד שאלה אחת, אנחנו תיכף נחתור לסיום. בגלל נושא החזרה למערכת החינוך חלק גדול מאוד מחבי הבידוד היו בעצם קטינים והיו ילדים, למי נשלחה ההודעה? מה הפרמטר, מעל גיל 18?

מעל גיל 18, אזרחים ישראלים.

אבל אם אפשר להתייחס, אתם התייחסתם, גם במה ששלחתם לוועדה, לאיזה שהיא בעיה שגיליתם באוכלוסייה של קטינים מעל גיל 14, בעצם לפי החוק את ההסכמון אפשר להפעיל רק מעל גיל 14 ומי שהוא קטין ומעל גיל 14 ההסכמה נדרשת גם ממנו וגם מההורה או האפוטרופוס שלו. עכשיו, במה שהם שלחו לוועדה הם ציינו שהתגלתה איזה שהיא בעיה בפן הטכנולוגי של קבוצת האוכלוסייה הזו, אז אם אפשר להתייחס לזה, וגם מבחינה מספרית, כמו שהיו"ר ביקש, כמה הדבר הזה מצמצם עוד יותר את האוכלוסייה שאפשר להפעיל עליה את הפיקוח. אני לא יודעת מי יכול להתייחס לזה.

יש קושי טכנולוגי לקבל הסכמה גם של הקטין וגם של ההורה או האפוטרופוס, זה משהו שנבחן, זה תנאי משפטי בסיסי ולכן בשלב הזה לא נמצא הפתרון הטכנולוגי, עדיין מנסים, כדי לקבל הסכמה אמינה של שניהם.

בשולי הדברים אני רק אזכיר שבין 14 ל-18, בדיקה שערכנו אמנם לא היום, זה לא היה רוב חברי הבידוד, זה היה משהו כמו בזמנו 8,000-7,000 כשהיו הרבה יותר חבי בידוד. אז שווה לבדוק את זה, אבל המשוכה פה היא גם משפטית וגם טכנולוגית.

בהשוואה לנוסח הקודם של ההכרזה, כשההכרזה הייתה על חוזרים מחו"ל, כשאנשים חזרו ממדינות מסוימות היה טופס דיווח ובעצם ההסכמה ניתנה במסגרת טופס דיווח שמילא אותו אחד ההורים ואז קיבלנו את ההסכמה של ההורה ואת ההסכמה של הקטין באמצעות לחיצה על הקישור בטלפון. היום, ברגע שמדובר לא רק בחוזרים מחו"ל אלא בכלל חבי הבידוד, אין לנו את האפשרות לקבל את ההסכמה של ההורה שקיבלנו אותה בזמנו בטופס הדיווח של משרד הבריאות.

זה בעצם הקושי שיש לנו. שרון יכולה להרחיב על התיקון שאנחנו מנסים להעביר במסגרת התיקון של החוק הקרוב.

כן, אני אמשיך את דבריו של אורי, שלשום פורסם תזכיר חוק הסמכויות הגדול ובתוכו ביקשנו ואכן הוסף בסעיף הרלוונטי שלגבי קטינים תידרש רק הסכמת הקטין בלבד.

אז אני מודיע מראש שאני לא בטוח שהוועדה הזו תסמוך את ידה.

לא, כנראה שלא.

כנראה שלא. תראו, בסוף מה שיקרה פה, אתם יודעים, חבר הכנסת בגין ואני לא ממצים את כל דעות חברי הוועדה מהקואליציה, בוא נגדיר את זה כך, כשעיינתי בתזכיר זה אחד הדברים שצדו את עיניי והכאיבו להן.

קודם כל בתזכיר החוק אחד התיקונים מדבר על אפשרות של הממשלה להחריג את אותם קטינים מעל גיל 14 מההכרזה.

לא, לא הקל על כאב העיניים.

אבל גם צריך לזכור שברגע שיש את פרויקט כיתה ירוקה ואותם קטינים למעשה יכולים לצאת ממקום הבידוד כדי להגיע למוסד החינוך, אז יכול בהחלט להיות מצב שהם יקבלו מסרון והם יהיו במוסד החינוך ולא בביתם.

זה ברור, השאלה איך מגיעים למצב שבו תלמיד שיוצא לכיתה ירוקה לא מוגדר כחייב בידוד. הרי אין מה להעמיס, לא על מערכת הביקורים, אם מדינת ישראל חיה בשלום עם זה שאותו תלמיד שבכיתתו התגלה מאומת יוצא כל בוקר לבית ספר אז כדאי לא להשקיע שם את משאבי האכיפה, לא בפועל ולא הטכנולוגיים. בסדר, זה ניהול הסיכונים שמערכת הבריאות חיה איתו בשלום, אז כדאי קצת לדייק בנתונים האלה.

בשלב הזה הם כן מופיעים במערכות של משרד הבריאות כחבי בידוד וכך הם מועברים גם למשטרה.

אני חייבת לציין שבגיל 14 יש הרבה מחוסנים.

ברור. בסדר, כל המערכת דינמית, בוא נראה, חיסונים.

היושב ראש, דבר אחרון שביקשת זה להתייחס להסברה.

נכון. אני רק רוצה לפני זה לומר שאנחנו נעשה עוד כמה שניות הפסקה מתודית של דקה, אל תצאו מהחדר, אנחנו יוצאים להפסקה בדיון הזה, עושים הצבעה על רביזיות על תקנות וצו ומיד מחדשים. אנחנו יוצאים להפסקה של כמה דקות.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:28 ונתחדשה בשעה 10:31.)

אנחנו מחדשים את הדיון. אכן ביקשנו בדיון הקודם גם לקבל סקירה קצרה לגבי היקפי ההשקעה בקמפיינים התקשורתיים, עברנו על המצגת, אתם מוזמנים להציג, אני גם אשמח להבין מה התכנית הלאה, דווקא על רקע הדעיכה של הגל.

בוקר טוב. (מצגת). כשאנחנו קיבלנו את המשימה הזאת עמד לנגד עינינו הצורך להביא לציבור, לחשוף אותו למערכת ההסכמון, שיש מערכת כזו. אני אתן רקע, הציבור עייף מכל הנהלים שמשתנים וכן הלאה, ההסכמון בא דווקא לרענן ולשדרג את הממשק מול מערכת האכיפה וכשאתה יוצא לציבור עם הקמפיין אתה רוצה גם לחשוף את הציבור למערכת הזאת, להסביר בצורה מיטבית את הצורך בשימוש בה.

כחלק מהמאבק הלאומי בנגיף הקורונה אנחנו הדגשנו לאורך הדרך כי המשטרה היא חלק בעצירה של התפשטות נגיף הקורונה. אנחנו לא משרד הבריאות שמובילים, אלא אנחנו בעצם תומכים במאמץ הלאומי למניעת התפשטות הנגיף.

המסרים היו כך, אישור ההסכמון ימנע בעצם מחבי הבידוד הגעה פיזית של שוטר למקום הבידוד. אם אדם נמצא בביתו והוא מאשר את ההסכמון הוא מונע את זה שדופק לו בדלת שוטר לבוש מדים, אי נעימות מול הילדים וכן הלאה.

המשטרה משתמשת גם באכיפה טכנולוגית, אבל גם משתמשת באכיפה פיזית וניטור המיקום יהיה רק בעת לחיצה על הקישור והניטור ייפסק. היה חשש של הציבור שיעקבו אחריו באופן כזה או אחר לאחר מכן ואנחנו נטרלנו את זה בקמפיין, אתם תראו את זה בהמשך.

אז הלכנו הרבה לרשתות החברתיות, קידום ממומן גם בעברית וגם בערבית. היה תשדיר ברדיו שרץ בגלי צה"ל, בכאן רשת ב', בכל תחנות הרדיו האזוריות. פרסום באנרים באתרי החדשות המובילים, גם ב-YNET, וואלה וכן הלאה, אבל גם בכיכר השבת והמגזר הערבי, 'פאנט' וכן הלאה. פרסום מודעות בעיתונים המגזריים, בפרינט, לקחנו בחשבון שהמגזר החרדי, לצורך העניין, לא נמצא ברשתות החברתיות, לא מכיר ולא גולש בפייסבוק. שוב, הכול באופן כללי, לכן פרסמנו בעיתונים כמו 'יתד נאמן', 'המבשר' וכן הלאה.

באתר המשרד הבאנו מידע מפורט יותר. כלומר הקמפיין באופן טבעי הוא קצר, מתומצת, ממוקד, באתר המשרד היה מידע ואנחנו עוד מעט נראה את הנתונים בהמשך ונבין שמי שהיה לו צורך בהבנה של המידע נכנס לאתר וקרא את המידע הזה באופן מפורט. הכותרת היא, אנחנו הוצאנו הודעה לעיתונות.

אנחנו הצענו את מנכ"ל המשרד, מר תומר לוטן, לריאיונות, הוא התראיין בכל הערוצים, גם ברדיו וגם בטלוויזיה, קרוב לוודאי שגם שמעתם אותו לאחרונה. הוא הפנים של המשרד גם בנושא הקורונה, לא רק, אבל גם בנושא הקורונה והוא הסביר לעומק את הנושא.

הנתונים הם כאלה, הקמפיין הניב בסך הכול למעלה מ-28 מיליון חשיפות, כ-70,000 הקלקות. שוב, זה לאורך זמן. הקמפיין הניב תוצאות טובות. מה שאני כותב כאן זה לפ"מ, לשכת הפרסום הממשלתית, אני רק מעביר לכם. המדיות, מבחינתן הם עמדו ביעדיהם. אחוזי הקלקה גבוהים בכל המדיות, כלומר היה עניין בקרב קהל היעד. אני מדבר עכשיו על הקמפיין השני, הלכנו על קמפיין שני, ובהמשך עשינו עצירה באמצע. הקמפיין הניב למעלה מ-35 מיליון חשיפות וכ-100,000 כניסות לאתר.

הקמפיין עלה במגוון האתרים המובילים במגזר הכללי, הערבי, הדתי הלאומי והחרדי, גם בפייסבוק ובגוגל כאשר עלות הכניסה לדף, כלומר מיצוי התועלת שלנו של התקציב היה גבוה. גוגל Ads זה מודעות בגוגל, הקמפיין הביא ל-11.4 מיליון חשיפות, שוב, זה בכמה חודשים.

מה המשמעות של 35 מיליון?

בסך הכול 35 מיליון איש הקליקו.

אבל אין פה 35 מיליון, זאת אומרת שאנשים נכנסו שלוש פעמים, למה?

נכון, אולי יותר משלוש פעמים.

לא, אבל למה? הוא קורא.

לא, חשיפה זה לא נמדד כמו הקלקה. חשיפה זה רק כשהוא רואה את הבאנר בלי ללחוץ, הקלקה זה כשהוא לוחץ על הבאנר, זה ההבדל במספרים. זאת אומרת אתה יכול לרענן את העמוד שאתה נמצא בו באינטרנט וזה יופיע לך כמה פעמים וזה מספר החשיפות.

אז חשיפות לא אומר שהם ראו ולא אומר שהם הקליקו.

לא, הם ראו, אבל הם לא לחצו לקרוא את כל המידע.

מה זה נקרא ראו? אני רואה לעתים קרובות מסך, מסך מופיע מול עיניי ואני לא רואה אותו, זה קורה לנו. מסך, נו, תעבור, כמו שאומרים: תמשיך, תמשיך. אני לא רואה אותו.

אני אנסה להשיב. כשאנחנו נכנסים לעמוד כמו YNET וכשיש מוצר מסוים, לצורך העניין דווקא חברה עסקית שמציגה את המוצר שלה, אתה עובר עם העיניים על המוצר, גם בתת מודע זה נכנס, יש על זה מחקרים. התעניינת לחצת קליק, לא התעניינת לא נכנסת, בסדר, אבל הייתה חשיפה של המוצר.

אבל יש הבדל גדול בין - - -

אתה שואל עד כמה זה אפקטיבי.

אדוני, חבר הכנסת בגין, אני מפקיד בידיך לכמה דקות את ניהול הישיבה.

(היו"ר זאב בנימין בגין)

בבקשה.

הקמפיין בסך הכול הגיע לשלושה מיליון חשיפות ו-15,000 הקלקות בסך הכול, חשיפות משמעותיות, לא רק חשיפות של לראות את העמוד. כאן המספרים יותר מסתדרים, נכון? אני שואל אם המספרים כאן יותר מסתדרים עם המספר הגדול שראינו לפני.

הם מסתדרים עם המספר, אבל אני לא יודע איך הם מסתדרים עם מטרת הקמפיין.

אני אנסה להשיב על השאלה. כאן אפשר לראות שהיה פרסום באתרי החדשות, גם בערבית וגם בעברית. לא סתם שמנו גם כיכר השבת, המגזר החרדי, המגזר הערבי, ומאקו שהוא נחשב לאתר מיינסטרים.

תביא את הקודם רגע, אני בכל זאת אעיר על התוכן. למה מצד ימין 'הישמעו להוראות, מנעו הדבקות', למה לא הפוך? 'מנעו הדבקות', אתה פונה לאזרח הטוב ו'שמעו להוראות' זה – שמעו להוראות זה תמיד טוב, או לא, אני לא יודע איזה הוראות, אבל בקמפיין, מבחינת ההיגיון של הקמפיין.

שאלה טובה.

מה לעשות, היושב ראש יצא, אני מציק לכם.

שאלה טובה, חבר הכנסת בגין. יכול להיות שבקמפיין הבא נחליף את הסדר.

אבל ברור, משטרה זה הוראות, אבל אנחנו פונים לאזרח הטוב ולרצונו הטוב של האזרח, 'מנעו הדבקות', מנעו מחלה.

כן. השלב הבא של הקמפיין, זו הייתה שאלה של חבר הכנסת קריב, הוא קצת יותר מורכב. אנחנו רוצים שהאזרח יאשר את דו השיח מול השוטר שנמצא במוקד בווידאו. אם נצטרך לעשות את זה אנחנו נעשה זאת בהמשך, אולי באמצע חודש נובמבר-תחילת דצמבר, אם וכאשר זה יעלה, אבל אני חושב שהאתגר העיקרי שלנו הוא בעצם, כפי שציינתי בתחילת הדברים, הציבור עייף, הציבור מבחינתו כשהוא שמע את ראש הממשלה אומר שאנחנו בסוף הגל הרביעי הוא כבר רוצה לחזור לחיי השגרה ומבחינתו זה עוד פרסומת על ההסכמון. לכן האתגר שלנו בהמשך של הקמפיין הוא להגיד לציבור שאנחנו ממשיכים לחיות לצד הקורונה, ההסכמון הוא דווקא חלק מחיי השגרה שלנו.

קושי.

כן, יש קושי ולכן עושים קמפיין. עד כאן.

תודה. ברשותכם, אני אחזור לחלק הקודם של הדיון, כי עליו לא דיברנו. שלום, אילנה.

בוקר טוב לוועדה.

התקדמתם בעניין ההוא שדיברנו, עם הגברת? אני מנצל את ההזדמנות, את לא יודעת, טוב, לא חשוב.

אני בכל זאת חוזר לשאלה קודמת, אם אתם יכולים לומר משהו על הפילוח של ההיענות להסכמון בקרב קבוצות שונות באוכלוסייה. על זה לא דיברנו. זה עוד לא אלייך, אילנה.

תיארתי לעצמי.

מבחינת הנתונים, כפי שהם כרגע נאספים וקיימים לא, אבל בסקר שציינתי אותו אנחנו ננסה לתת מענה גם לנושא של הפילוח. צריך לזכור, אלה נתונים קשיחים ואלה נתוני סקר עם כל המשמעויות של סקר.

בסדר, אוקיי, אבל אתם בדרך. משרד הבריאות, כן.

אני אתייחס ממש בקצרה, בסך הכול אנחנו לא רואים איזה שהם שינויים דרמטיים באחוז היענות לביצוע הבדיקות לקיצור בידוד. ראינו עלייה מסוימת בחודשיים האחרונים. אם עד לפני חודשיים, כשנכנס לתוקף קיצור הבידוד הרשמי לשבעה ימים, ירידה מעשרה ימים שהיה נהוג קודם לכן, ראינו עלייה מסוימת, בערך מ-20% אנשים שביצעו בדיקה שנייה לקיצור בידוד לסדר גודל של 35% ו-40% ואפילו בחודש מסוים ראינו קצת יותר, אבל סך הכול אם מסתכלים על נתונים ממוצעים זה נע סביב 40%-35% אנשים שעושים בדיקה נוספת במסגרת קיצור בידוד.

שוב צריך להגיד שבפועל כמות הבדיקות לקיצור בידוד היא אפילו יותר קטנה, כי חלק מהאנשים עושים בדיקה נוספת ככל הנראה בגלל פיתוח תסמינים ומסיבות אחרות ולאו דווקא לצרכי קיצור בידוד, שגם את זה אנחנו רואים.

חשוב לציין בהקשר להערה שיו"ר הוועדה אמר קודם, על החשיבות לנסות ולדגום יותר את האנשים שנמצאים בין היום השביעי ליום ה-14 באכיפה פיזית כאשר משטרת ישראל מגיעה לביקורים פיזיים לאכיפה של בידוד. מי שבעצם כן כבר עשה בדיקה לקיצור בידוד חובת הבידוד מוסרת ממנו ולכן הם אוטומטית יורדים מהרשימות, כך שאין צורך לעשות איזה שהיא בדיקה יזומה. כל מי שעשה בדיקה לקיצור בידוד ויצא בה שלילי אוטומטית הם יורדים מרשימות הפוטנציאל לבידוד ולאכיפה. כך שזה משהו שהוא כבר היום מוסדר באופן אוטומטי.

יש לכם הסבר לעלייה במספרים או באחוז של אלה שעושים את הבדיקה אחרי היום השביעי-שמיני?

מהניתוחים שלנו אנחנו רואים שיותר ילדים עושים בדיקה לקיצור בידוד, אנחנו רואים פחות היענות לביצוע בדיקות קיצור בידוד באוכלוסייה יותר מבוגרת, במיוחד במבוגרים צעירים. אין איזה שהוא הבדל דרמטי במגמות בין חבי בידוד שהם חוזרי חו"ל לבין כל יתר האוכלוסיות, בעצם כל מי שיש עליו חובת בידוד. אנחנו מנתחים את הנתונים גם בנפרד, אין הבדלים משמעותיים, רואים יותר היענות בקבוצת הילדים ופחות בקבוצת המבוגרים.

אנחנו עומדים עכשיו בפני גל חדש של כניסות ארצה, אתם נשארים בנוהל הזה?

אין ספק שמתווה התיירות העומד בפתחנו הוא אירוע מאתגר. אנחנו מדברים על כניסה של זרים, חלקם זה מתווה של תיירות פרטנית שצפוי להתחיל כבר בתחילת נובמבר, ותיירות קבוצות שצפוי להתחיל מהשבוע השני של נובמבר. אירוע לא פשוט, מבחינתנו אנחנו נערכים אליו גם מבחינת מחשוב, גם מבחינת אכיפה בתיאום עם מִנהלת האכיפה על כל מה שקשור לאכיפה של מתווה תיירים. כל הזמן המציאות מאתגרת אותנו ומייצרת לנו עיסוקים חדשים. גם כשיש ירידה בגל התחלואה בתוך מדינת ישראל נוספים לנו אתגרים חדשים.

נובמבר זה עוד מעט, אני מזכיר.

בוודאי, בשבוע הבא.

כאן יש שאלות? בסדר, תודה, אילנה. חסכנו לך עוד פעם נסיעה. תודה רבה. טוב, עוד הערות? השלמות? חבר הכנסת רוטמן, ברוך הבא.

אתה מנהל את הישיבה? אני רואה אותך יושב על כיסא הכבוד.

כן, הסברתי קודם מן הכתובים למה לא, אבל הסיבה היא גם טכנית. אני מציע בכל זאת שנמתין כמה דקות, אנחנו מדברים, אתה מכיר את הנושא, על אכיפה טכנולוגית.

תקנות הקורונה. לפי הכותרת פה אנחנו בתקנות קורונה, זה נכון?

הכרזה על בידוד ופיקוח טכנולוגי.

היו שאלות שעלו בדיון הקודם לגבי המשמעות של מיקוד האכיפה, אם אפשר להסביר איך זה בא לידי ביטוי, אם אתם מודדים את זה אולי לראות באמת אם מישהו שלא הסכים להסכמון, איך נעשה מיקוד האכיפה עליו? ולגבי מתוך אלה שכן הסכימו אז אלה שלא לחצו על הכפתור או שלחצו והאיכון היה לא בבית המגורים, איך נעשה בפועל מיקוד האכיפה?

אני אתייחס. משטרת ישראל בנתה, לא מעכשיו, מערכת של מיקוד אכיפה לשוטרים מכיוון שמגלים או מגיעים לכמות חבי בידוד גדולה שאנחנו לא יכולים להגיע לכולם. הם מדורגים מ-1 עד 5, כש-1 זה חב בידוד בעדיפות נמוכה מאוד לביקור ו-5 זה חב בידוד בעדיפות גבוהה מאוד לביקור כאשר מאחורי חמש הרמות האלה יש בינה עסקית שאנחנו מעדכנים אותה מעת לעת.

אגב, לא ציינתי קודם, זה נדחף לטאבלטים של השוטרים, שוטר בבוקר נכנס למודול מסוים, יש לו שם את התעדוף וככה אנחנו מוודאים שאלפי הביקורים הבודדים שאנחנו יכולים לעשות, השוטרים מגיעים לאיפה שיש לנו יותר סיכון או איפה שיש לנו יותר סיכוי להפרה. אלה שני הפרמטרים המרכזיים.

מערכת ההסכמון נכנסת לתוך הבינה העסקית הזאת באופן שאם מישהו נותן הסכמתו ומשתף את המיקום שלו והכול תקין ביום אחר כך הוא יורד בתעדוף לאכיפה. במידה שהוא אינו משתף פעולה, או משתף מיקום חוץ הוא עולה בהתאם לרמות שקבענו וככה אנחנו יודעים להגיע.

כמובן שיש עוד דברים, יש את מבודדי האנטיגן, אנשים שעשו בדיקה ולא הגיעו אחר כך, גם הם מתועדפים לרמה 5 וכו'. ככה אנחנו מתעדפים בצורה טכנולוגית, וזה חי, הדבר הזה, כלומר היום שיתפת בהסכמון מחר אנחנו לא נתעדף אותך, יום אחר כך לא שיתפת אתה שוב עולה בתעדוף כשהמטרה כמובן לייעל ככל שניתן את כוחות האכיפה.

ומבחינת היעדים שאתם מציבים לעצמכם, אתם יכולים להציג מה היעד ומה מידת העמידה בו?

יעד זה דבר מורכב, להסביר יעד בחבי בידוד.

האם יש יעד? האם אתם אומרים שהיעד שלכם הוא להגיע ל-X אחוזים מתוך דרגה 5 שלנו והאם עומדים בזה?

דרגה 5 זה לא אנחנו קובעים ומציבים לנו. לדוגמה יכולים להגדיר את כל השבים מחו"ל, אם באותו המועד יש לי 40,000 שבים מחו"ל אז אני אגיע לאחוזים יחסית מעטים לאורך תקופת הבידוד שלהם, ואם באותה תקופה מתועדפים ברמה 5 יהיו 5,000 אז אני אגיע כמעט לכולם. אני לא יכול להציב יעד מראש, אני כן יכול להגיד למשרד הבריאות ולמשרד לבט"פ שיגידו לי איפה הם רואים את הסיכון ואני אתעדף אותו.

זאת אומרת יש לכם יכולת מסוימת והיא כל פעם ביחס למספר המבודדים.

היכולת נעה בין 3,000 ל-4,000.

(היו"ר גלעד קריב)

כן, הערת סיום. תודה לחברי חבר הכנסת בגין, ואנחנו ניגשים להצבעה.

רק לגבי היעדים בכל זאת. למעשה היעד שלנו הוא יעד של מיצוי. אנחנו דורשים מעצמנו למצות כל גישה למבודד שזה יהיה המבודד שהכי נכון לגשת אליו. אנחנו גם נרצה כמותית שכל מספר הבדיקות, וזה אולי כן שי ואנשיו יכולים להגיד, כמה ביקורים ניתן לעשות ביום, אנחנו מחייבים שזה יהיה על פי סדר העדיפות הנכון, שהוא מאוד דינמי ומשתנה, זה יכול להשתנות אפילו במהלך היום, ואנחנו רוצים שהבן אדם שהולך יילך למקום שהכי נכון ללכת אליו. זאת כרגע הדרישה שלנו ואנחנו חותרים כל הזמן למצוא איזה שהם רעיונות איך להגיע ליותר אנשים ואיך על כל פעם שמגיעים באמת להשלים.

תודה. אנחנו ניגשים להקראה ולהצבעה.

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(בידוד בפיקוח טכנולוגי)(תיקון מס' 3), התשפ"ב–2021



בתוקף סמכותה של הממשלה לפי סעיף 22יח לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן – החוק), ולאחר ששוכנעה הממשלה כי יש סיכון מהפרת חובת הבידוד וכי הפרת חובת הבידוד עלולה להביא להחמרה ברמת התחלואה במדינה, על סמך חוות דעת אפידמיולוגית מטעם משרד הבריאות, ולאחר שבחנה הממשלה דרכי פעולה חלופיות ושקלה את הצורך בהכרזה מול מידת הפגיעה בזכויות של חבי הבידוד, ומצאו שמכלול אמצעי הפיקוח הטכנולוגיים הזמינים בתקופת ההכרזה מתאים לכלל האוכלוסייה, ובאישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, מכריזה הממשלה לאמור:

תיקון
תקנה 4
1.
בתקנה 4 בהכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם שנכנס לישראל), התשפ"א–2021, במקום "כ"א בחשון התשפ"ב (27 באוקטובר 2021)" יבוא "כ' בכסלו התשפ"ב (24 בנובמבר 2021)".

תחילה
1.
תחילתן של הכרזה זו ביום כ"ב בחשבון התשפ"ב (28 באוקטובר 2021).

מי בעד אישור ההכרזה? ההכרזה אושרה.

מי נגד.

לא, חבר הכנסת רוטמן לא יכול להצביע, אז זה אושר פה אחד.

הצבעה
אושר.

מעניין, בוא נפתח את זה שנייה, למה חבר הכנסת רוטמן לא יכול להצביע?

מיד נעסוק במידותיך הסגוליות. ההכרזה אושרה. ב-11 וחצי אנחנו נעשה הצבעת רביזיה על העניין, תודה, מכובדיי.

בעניין הזה? מי הגיש רביזיה?

אפשר להגיש רביזיה על זה.

בסדר גמור, ליתר ביטחון. מה אכפת לנו? אנחנו ממילא בתוך דיון, אין צורך בנוכחות החברים היקרים ברביזיה.

אתה כבר צופה מה תהיה תוצאת ההצבעה, אדוני היושב ראש?

תודה, הצבענו כבר, אם לא שמת לב.

לא, על הרביזיה.

לא, את נוכחותם אנחנו לא צריכים.

לא, הם פה כי הם בלחץ מה תצביע, אתה כבר יודע מה תצביע.

יש לי איתם את דרכי הקומוניקציה, יש להם פיקוח טכנולוגי עליי.

כל זמן שהם פה, אדוני היושב ראש, רציתי לבקש לבדוק אפשרות לעשות גם פיקוח אלקטרוני על האופוזיציה, במסגרת צעדי הדיכוי.

חברים, לא צריך להתייחס לכל הערה. חבר הכנסת רוטמן ידוע באיכותו הצינית.

תודה, מכובדיי, הדיון נעול.


הישיבה ננעלה בשעה 10:54.