פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת החוקה, חוק ומשפט
27/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 98
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, כ"א בחשון התשפ"ב (27 באוקטובר 2021), שעה 9:00

1. הצעת צו לצמצום השימוש במזומן (תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ב-2021
2. הצעת תקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי - צמצום השימוש במזומן), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
ענבר בזק
אוסאמה סעדי

אמיר אוחנה
מופיד מרעי
עלי סלאלחה
שמחה רוטמן

יובל צפריר - רפרנט מינהל, אגף התקציבים, משרד האוצר

אלישיב ממן - יועץ לסמנכ"ל שומה וביקורת, רשות המסים, משרד האוצר

גיא גולדמן - ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

נתנאל אשרי - רכז מינהל ומיסוי, אגף התקציבים, משרד האוצר

יפעת רווה - ראש אשכול דין פלילי, משרד המשפטים

גדליה הבר - לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד הכלכלה

אורי אלטלט - כלכלן, בנק ישראל

אילנית מדמוני - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

רונן ניסים - מחלקה משפטית, בנק ישראל

שי גל - ראש תחום כנסת וממשלה, ההסתדרות החדשה

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

סמדר לביא, חבר תרגומים




הצעת צו לצמצום השימוש במזומן (תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ב-2021

הצעת תקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי - צמצום השימוש במזומן), התשפ"ב-2021

בוקר טוב, מכובדיי. אנחנו בדיון נוסף בהצעת צו לצמצום השימוש במזומן (תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ב-2021 ובהצעת התקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי – צמצום השימוש במזומן), התשפ"ב-2021. נמצאים איתנו נציגי בנק ישראל, אורי אלטלט, אילנית מדמוני, רונן ניסים, בוקר טוב לכם. נמצאים איתנו אנשי משרד האוצר כמובן. מי יש איתנו ממשרד האוצר?

יובל צפריר.

אוי אני מודאג, כי לא היית אתמול בדיון, עכשיו אני אצטרך לחזור על כל הדברים הטובים שאמרתי על ההתנהלות שלכם.

הייתי בכל הדיונים.

היית, בסדר גמור. מי עוד איתנו?

נתנאל אשרי עוד כמה דקות נכנסים ונמצאים פה גם רשות המסים ממשרד האוצר.

טוב, חברים יקרים, נעשה את זה פשוט ויעיל. אודה ואומר שמבחינתי אישור הצו והתקנות בהליך הזה זה לא מהדברים שאני שמח עליהם, זה לא מביא אותי להתגאות בפרוצדורה. אני חושב שהסוגיה של החוק בכלל שנחקק מבחינתנו קצת בחופזה, במסגרת חוק ההסדרים, התשתית העובדתית שמונחת בפנינו בהקשר של הצו והתקנות בהסתמך על הניסיון של השנתיים האחרונות וגם מה שאני קצת מאתר כחוסר מחשבה עד הסוף על קבוצות מוחלשות באוכלוסייה שעלולות להיפגע מהצעד הזה, כל הדברים האלה גורמים לי תחושה לא נוחה עם אישור הצו והתקנות במקביל לחוק ההסדרים.

אני מאמין בכנות ובישירות ואני גם אומר שאני מתקשה קצת לראות את המסד העובדתי שעליו נשענת צביעת ההכנסות המאוד קונקרטית למסגרות תקציב המדינה בהקשר של החוק הזה. אני שם את הדברים על השולחן. אני קורא לאגף התקציבים במשרד האוצר קצת לחשוב יותר בקפידה, מכיוון שזה אגף רציני, מקצועי, מיומן, קצת לצמצם את השוליים האלה שבהם מוצמדים לדברי חקיקה מן הסוג הזה תגי מחיר בתחשיב הכנסות המדינה. זה לא בריא לתקציב, זה לא בריא לתהליך כאן של דיון בחוקים.

אחרי כל האמירות המיוסרות הללו אני אומר בצורה גם כנה שלצערי אני פועל פה מתוך תחושת מחויבות למהלך של העברת התקציב, אני עושה את זה בלב כבד והסיבה היחידה שאני מתקדם עם העניין, מעבר, עוד פעם, למחויבות שאני שם אותה, המחויבות לתהליך העברת התקציב, זה העובדה שהצו עתיד להיכנס באוגוסט. אם הצו היה נכנס בטווח זמן קרוב או של כמה חודשים אני הייתי מסרב לעניין. העובדה שהצו נכנס לתוקף ב-1 באוגוסט מאפשרת לוועדה הזו לעקוב אחרי העניין.

אני מודיע לפרוטוקול שבכוונתי לעקוב, ללא שום קשר לחובת הדיווח, לעקוב ברמה של דיוני מעקב אחת לשישה שבועות-שמונה שבועות על ההתקדמות שלכם בטיפול בחוק הזה לקראת הצו. אני אומר את זה לרשות המסים, אני אומר את זה למשרד האוצר, אני אומר את זה - - -

צריך להגן על הנושא החדש, אדוני היושב ראש?

כדאי.

דחו לנו את הישיבה.

דחו לכם את הישיבה, בסדר גמור.

'לכם', אתה צריך לבוא לשם.

יש לי נציגים נאמנים, במקרה הזה אפשר על ידי שליח. אז אני אומר שאני מתכוון שנקיים פה תהליך מעקב. אני אומר את הדברים במיוחד לבנק ישראל, ואני אומר מדוע. אני חושב שבניגוד לרשות המסים אתם עמדתם בחובת הדיווח לוועדה, אבל במידה מאוד מאוד רבה הנושא של העמדת יכולות לקבוצות מוחלשות להתמודד עם האתגר שהצו מציב בכל הנוגע להתנהלות הכלכלית זאת סוגיה שבעיקר עומדת לפתחו של בנק ישראל בכל מה שנוגע לנגישות הציבור הרחב, בדגש על קבוצות מוחלשות באוכלוסייה או - - -

שמעתי על המוחלשות אתמול כל הזמן - - -

אוי, אתה תשמע את צמד המילים קבוצות מוחלשות הרבה מעכשיו בדיוני הוועדה.

אחרי כל פעם שתגיד מוחלשות שלוש דקות הנמקה למה מוחלשות.

בסדר גמור. בכל מקרה הסוגיה הזאת של הנגשת השירותים הבנקאיים היא קריטית ואנחנו נצטרך לראות שבאמת ההוראות החשובות שלכם מתממשות במלואן בשטח ושיש מודעות לציבור לגבי זכויותיו. אנחנו נעקוב אחרי זה בחודשים הקרובים על מה אתם עושים בנושא הזה.

וכמובן האוצר, אנחנו רואים אתכם כגורם הממשלתי האחראי במובן הזה של לוודא שאותן אוכלוסיות שנותרות לא נגישות, באמת עומדים לשירותם אותם שירותים שבנק ישראל כרגע לא אחראי עליהם, כמו בנק הדואר, ואנחנו נבצע פה את המהלך הנדרש. אני מבקש לשמוע קודם כל התייחסות שלכם באוצר על הבקשות שלנו מאתמול לגבי מה אנחנו צריכים לוודא, או הצעדים שאתם נקטתם וגם עדכון לגבי הנוסח החדש או המעודכן של התקנות.

אדוני היושב ראש, אני צריך לעלות לוועדת הכנסת, אני יכול הערת פתיחה קצרה וללכת?

כן, בבקשה.

אז א', בהקשר הזה אני חושב, בניגוד להקשרים אחרים, לרבות המילה מוחלשות, את הבעיות בחוק הזה אנחנו רואים די עין בעין אז אני מותיר את העניין בידיך האמונות, אם כי העייפות.

למה עייפות?

לא? בסדר גמור.

אין כמו הזכות לוותיקין.

ותיקין רפורמי זה ב-12 בצהריים, לא?

חסידי זה ב-12 בצהריים, רפורמי יכול להגיע עד שש-שבע בערב.

אתה מסכסך בתוך פלגים של יהדות התורה.

אצל החסידים יש מנהג קודם כל לקרוא תהלים, כפי שאתה יודע הרבה מאוד זמן, כולל על רצפת חדר הוועדה, רק אז מגיעים לשמה.

אז אני בטוח ואני כן מבקש מאוד שתפקח עין בזמן שאני בוועדת הכנסת, ובזמנים אחרים, על כך שלא תצא תקלה תחת ידנו בנושא הזה. יש גם חורים גדולים שדיברנו עליהם אתמול, גם היעדר אכיפה וגם אוכלוסיות שהדבר הזה פוגע ביכולת שלהם לנהל את עניינם, אני מבקש שתשמור עליהם.

אני אגיד במשפט, אתמול לא צפינו בתחקיר 'זמן אמת', כי היינו עסוקים פה בוועדה, אני מבקש, ואני גם אעביר לך על כך פנייה בכתב, שהוועדה תקיים בנושא הזה דיון בהקדם האפשרי. אני לא חושב, למען האמת, עם כל הדחיפות וכל הנושאים המאוד מאוד חשובים ובוערים שנמצאים על סדר יומה של הוועדה, הדברים שנחשפו אתמול בתחקיר 'זמן אמת' מטלטלים. אני קיבלתי מהבוקר בנסיעה לפה עשרות פניות, אני לא מגזים, אנשים שאמרו לי שלא ישנו בלילה מהדברים שהם ראו.

אני יודע שאתה לא ישנת בלילה מסיבות אחרות, אבל אני בטוח שתשלים את הצפייה בתחקיר בזמן הקרוב ואני מקווה, ואני בטוח, כי אני יודע שהנושא הזה יקר לליבך, שאנחנו נקיים על זה דיון באמת בהקדם האפשרי. הרבה מאוד נושאים שמונחים לפתחנו כאן חשובים פחות, גם בהיבטים של הגנת הפרטיות, גם בהיבטים של בקרה וביקורת על מערכת בתי המשפט ובמקרה הזה על נפגעות אונס ונפגעות תקיפה מינית שהפרטים שלהם יצאו לרשות הרבים מתוך גורמים בתוך המערכת. תודה, אדוני.

אז דבר ראשון תודה, אני בהחלט מתכוון שהוועדה תמשיך, כפי שאמרתי, לעקוב בעניין החשוב, השני. לצערי אני אכן לא ראיתי את התחקיר, אני אשלים את הדברים ואני מבקש ממך וגם מזמין אותך להוציא פנייה רשמית בהתאם לתקנון הכנסת בנושא הזה, בסדר?

בסדר גמור, תודה רבה.

תודה, בהצלחה בוועדת הכנסת. אם כן, נציגי משרד האוצר, התחילו אתם בהבהרות, בבקשה.

בוקר טוב. בהמשך לבקשות של הוועדה אתמול נדרשנו למספר נושאים. הנושא הראשון הוא המשכיות הקיום של הכרטיס הנטען, הוועדה קיבלה לידיה מכתב חתום על ידי מנכ"ל בנק הדואר שמצהיר על כוונתו להמשיך את הדבר הזה, כמו כן על מה שדיברנו גם אתמול, על ההעלאה של סכומי העסקה האפשריים מ-6,000 ל-11,000 שקלים.

בנוסף, בעקבות שיח עם משרד הכלכלה וזרוע העבודה בפרט, הובהר שהכרטיס הנטען של בנק הדואר מהווה אמצעי תָקֵף לתשלום שכר בהתאם לסעיף 6 לחוק הגנת השכר ומהבחינה הזאת אנחנו נענינו לבקשות הוועדה.

מעבר לזה התבקשנו לומר לפרוטוקול שאנחנו נמשיך לבחון את החוק ואת השלכותיו לאורך השנה הקרובה, נציג את תוצאות הבחינה לשר האוצר, במידת הצורך גם לוועדה. רשות המסים תציג את השינויים שאנחנו הגענו בהם להסכמות לגבי הקנס המנהלי.

תודה. אני רק אומר, עוד פעם, חברת הדואר או דואר ישראל, אמנם זו חברה ממשלתית, אבל זה תאגיד שפועל על פי שיקוליו, אני מברך על זה שיש את ההצהרה של מנהל בנק הדואר. אנחנו נצטרך לראות איך בסופו של דבר ברמה כזו או אחרת ישנה הבנה שהמהלך הזה תלוי בקיומו של אמצעי כדוגמת – אני לא יודע עוד, מכיוון שיש לנו חלון זמנים מאוד מצומצם, לצערי בגלל כריכת המהלך הזה למסגרת התקציב שכבר אמרתי את דעתי עליה, לא היה לנו את הפנאי לעסוק בעניין ברמה המשפטית, בטח לא בדיאלוג איתכם, אבל בסופו של דבר חייב להיות תנאי מתלה ברמה המחייבת, לא הדקלרטיבית, שאם המדינה לא יודעת להעמיד אמצעי, בוודאי בתחום שכר העבודה, שעומד לרשות גם האזרחים שאין להם חשבון בנק פעיל אז יש בעיה, אז לא ניתן להפעיל את המנגנונים של הצו.

לצערי זה לא עודכן בזמן העברת החוק. להערכתי אם זה לא היה עובר בחוק ההסדרים ב-2018 אלא בחקיקה רגילה היו מטפלים בזה קודמיי והוועדות הקודמות. בסד הזמנים אז כנראה לא היה ניתן לטפל בעניין הזה. אני אומר את זה גם לחבריי וחברותיי ממשרד המשפטים כי בסופו של דבר, אם אני מבין נכון ואם אני זוכר, התקנות שמובאות לנו הן תקנות של שר המשפטים. אז גם במובן הכללי של תפקידי משרד המשפטים, אבל גם יש לכם ממש מעורבות בחוק, הסוגיה הזו תיפתר עד יום תחילת הצו, זה ממש מתחייב. ואני אומר גם באופן כללי, הבחינה של עוד דברים שצריך לתקן בצו, הבינריות הזאת של או או.

אני רק אוסיף על דברי נתנאל, זה לא רק כרטיס שמונפק על ידי בנק הדואר, אלא גם כרטיס נטען שמופק על ידי בנק מפוקח על ידי בנק ישראל. כמו שסוכם אתמול עם האוצר ואחרי שיחה עם רשות הדואר הכרטיס מהווה תחליף לחשבון בנק, ניתן באמצעותו לבצע את כל הפעולות שניתן לבצע דרך חשבון בנק, העברות כספים, הוראות קבע וכו'. הכספים יופקדו לחשבון כרטיס על חשבון העובד והשליטה על הכרטיס והכספים יהיו זמינים רק לעובד בכל זמן נתון.

למעסיק אין גישה לכרטיס ולנתונים בו והוא אינו יכול לעשות בו פעולות. העמלות שייגבו בגין פעולות בכרטיס לא יעלו על העמלות בחשבון עובר ושב רגיל, ואין אפליה בין סוגי עובדים שיכולים להשתמש בכרטיס או יכולים לראות בכרטיס הנטען כחלופה להפקדה בחשבון בנק. לכן מבחינה פרשנית הסכמנו לבקשת האוצר שניתן לראות בהם כאמצעי להעברת שכר לפי סעיף 6 לחוק הגנת השכר.

זאת אומרת כל סוג של כרטיס מבחינתכם - - -

כל כרטיס נטען שמונפק על ידי בנק הדואר או בנק מפוקח על ידי בנק ישראל.

שזה, אני מבין, הסיפור בעיקר של בנק ירושלים של האופציה המסחרית שהם מציגים.

נכון.

בסדר. קודם כל תודה על ההבהרה, אני חושב שזו הבהרה חשובה, בכלל למעסיקים שיידעו, זה לא פותר לנו עדיין את הבעיה שגם בנק ישראל וגם בנק הדואר, בסופו של דבר זה יוזמות מסחריות של תאגידים בנקאיים שברצותם מפעילים וברצותם מבטלים את האופציה. זה, כפי שאמרתי, צריך לעמוד לנגד עינינו. בסדר גמור, אז, כאמור, אנחנו רושמים לפרוטוקול גם את ההתחייבות שלכם לבחון את הסוגיות.

אם בענייני פרוטוקול עסקינן, אז נגיד שוב שכל מה שאנחנו מדברים כרגע לא נוגע לתושבי האזור שלגביהם נביא - - -

אני חייב לומר, זו בעיניי דווקא הדוגמה לעבודה מדויקת לפתרון בעיה של קבוצה מוחלשת, אם בהוראת שעה שצריך לבחון אותה ואם בפתרון קבע. לצערי זה נעשה רק ביחס לאוכלוסייה אחת שהיא אוכלוסיית האזור ולא נעשה ביחס לאוכלוסיות אחרות, בין אם זה מבקשי מקלט ובין אם זה אנשים בטרום מצב של חדלות פירעון ואנשים שבוחרים לא לנהל חשבון בנק. עדיין אין חובה במדינת ישראל, לא חוקקתם חובה לנהל חשבון בנק, כל עוד לא עשיתם את זה אז יש אנשים שבוחרים לא לנהל חשבון בנק.

אני רק רוצה לומר, מבחינתי, אדוני היועץ המשפטי, אנחנו נפתח את הקלסרים שלנו מ-2018 ואת הפרוטוקולים ונשתדל להוציא למשרד האוצר רשימה מסודרת של דברים שעלו בדיונים ב-2018, שעלו גם בדיונים פה, ונבקש את התייחסות משרד האוצר לנושאים האלה, וכאמור, מנהלת הוועדה, אנחנו נקבע דיון מעקב ראשון לעוד חודשיים בנושא הזה.

אני גם מנצל את ההזדמנות כדי לומר שנמצא פה, למיטב הבנתי, רק נציג אחד של ארגון ציבורי או ארגון אזרחי. אני קורא לארגוני החברה האזרחית שעוסקים בליווי וסיוע בתחום מיצוי זכויות של קבוצות כאלה ואחרות באוכלוסייה לסייע לנו בדבר הזה וליידע אותנו על אתגרים במימוש החוק או במימוש הזכויות לנוכח החוק, ואנחנו גם נהיה פה פרואקטיביים, אנחנו נפנה לגופים שונים בחברה האזרחית בבקשה שיסייעו בידינו במעקב הזה. חבר הכנסת סעדי בוודאי יסייע בידינו במידע חשוב, הוא בעל ניסיון רב בנושא הזה.

אנחנו עוברים למשרדים המשפטים להתייחסות, אלה תקנות של משרד המשפטים, אז אנחנו נתחיל במשרד המשפטים ואז אם חבריי ברשות המסים ירצו להתייחס, בבקשה. עורכת הדין רווה, בוקר טוב, בבקשה.

בוקר טוב. אז אנחנו מדברים על תקנות עבירות מנהליות בנושא של שימוש הצמצום במזומן. כמה מילות הקדמה ליישור קו בנושא של עבירות מנהליות. מדובר בדרך של מתן דוחות, אנחנו עושים את זה בהרבה מאוד תחומים, הסדר מתן דוחות לאנשים במקום העמדה לדין. הסכומים, היה פה משא ומתן לעניין הסכומים והועבר נוסח שבו הורדו הסכומים.

אני מניחה שיהיו שאלות לוועדה, אבל מה שאני רוצה להתעכב זה בנושא של הוראת השעה בנושא השכר של העובדים בתקנה 4. לתקופה מסוימת - - -

זה בסעיף 2(ב), אני חושב, לא?

כן, סעיף 2(ב) זה לגבי העבירה החוזרת.

לא, סעיף 2(א)(4).

לא, רגע, 2(א)(4) זה לגבי מקבל תשלום במזומן, בין 6,000 ל-8,500 כשהשיעור המופחת הוא שיעור של 5%, 2(ב) זה נושא של עבירה חוזרת, שבה השתנה קצת הניסוח כדי שזה יהיה בתוך הגבול המרבי של הקנס, והוראת השעה היא בתקנה 4, שבה לא יוטל על הנקנס קנס אלא אם תומצא לנקנס התראה שמכילה את הפרטים שבסעיף 8(ב) לחוק, שזו תקופת ביניים לפני שזה ייקבע כהוראה קבועה.

אם אני מבין נכון, יש לנו מעין שני חריגים ששניהם נוגעים לסיטואציה של תשלום שכר באופן ממוקד.

נכון.

החריג הראשון, הוא לא הוראת שעה, הוא שבכל עבירה בסכום של עד 8,500 ₪ אם מדובר בשכר עבודה העיצום הכספי למקבל השכר יהיה בשיעור נמוך של 5%.

לא העיצום הכספי.

סליחה, הקנס המנהלי. כן, ברור, אני מבין בעצם שזה 5% על הפער בין ה-6,000 לבין הסכום שהוא מקבל, לא על כלל הסכום, נכון?

כן, למה שהתקבל במזומן.

מה שהיה במזומן, סכום ההפרה.

כן, סכום ההפרה.

לא, זה לא מה שנאמר לנו. סליחה, נאמר לנו שזה על כל הסכום, לא על הדלתא בין 6,000 ל-8,500.

מדובר על הקנס, לא על המגבלה. כרגע היושב ראש מדבר ממה נגזר הקנס. הקנס הוא פונקציה של סכום ההפרה. אם היה קצת כסף במזומן, אם היה סכום מועט, אז הקנס ייגזר ממנו, ואם היה סכום גדול הקנס ייגזר ממנו. אם הייתה הפרה קטנה, אז הקנס יהיה נמוך יותר, אם הייתה הפרה משמעותית יותר הקנס יהיה גבוה יותר.

אבל לגבי החריג הזה, אנחנו מתמקדים בחריג הזה, החוק בנוי, אם אני מבין נכון, שהקנס נגזר מהפער בין הסכום המותר לבין העסקה בפועל, נכון?

אני אומר שוב, יש שתי שאלות שנשאלות. יש שאלה אם הייתה בכלל הפרה או לא הייתה הפרה. אם הייתה הפרה אז סכום המזומן שלגביו – כמו שאתה אמרת, הפער.

הפער, ממנו נגזר העיצום הכספי וגם הקנס.

נכון.

זה דבר חשוב, עד 6,000 שקל מותר לקבל משכורת במזומן גם כשהצו ייכנס. אדם קיבל 7,000 שקל במזומן הקנס של ה-5% הוא על הדלתא של ה-1,000, הוא לא על כל ה-6,000, נכון?

נכון.

בסדר גמור. אז החריג הראשון שהוא לא תלוי בהוראת שעה. אני רואה סימני שאלה בעיני נציגי רשות המסים האחרים?

לא, זה בסדר גמור.

איפה כתוב, אדוני היושב ראש, שזה בדלתא?

זה נגזר, אני מבין, מאיך שמוגדר הקנס המנהלי בחוק, לא?

זה מכל הסכום. רגע, למען יישור הקו - - -

לא, זה לא נכון. מה שנאמר הוא לא מדויק.

לפי הנוסח הזה זה מהסכום.

זה מה שאנחנו מנסים להבין.

אני אתן שתי דוגמאות כי יש שוני בין שכר העבודה לבין דברים אחרים. שכר עבודה, לאחר שהצו ייכנס לתוקף אז אם נגיד השכר היה 7,000 שקלים זה יהיה 5% מכל ה-7,000 שקלים. אם מדובר נגיד על עסקה, לא על שכר עבודה, והעסקה תהיה 7,000 שקלים, מכיוון שבעסקה מותר לשלם 10% במזומן, זאת אומרת 700 שקלים מותר לשלם במזומן, אז הקנס יהיה מה-6,300, מהסכום של ה-7,000 של העסקה פחות הסכום שמותר לשלם במזומן. זאת אומרת הקנס הוא מהסכום שאסור היה לך לשלם אותו במזומן.

הבנתי.

אם זה לא מספיק ברור אז אנחנו צריכים להבהיר את זה.

זה נובע מההגדרה המוזרה קצת בחוק שתשלום המזומן הוא למעט ה-10%.

נכון, אבל מבחינתנו זה ברור וזה –

אז זו דוגמה מצוינת נוספת לאיך חוק שבסופו של דבר צריך להיות מאוד ברור לכל מעסיק, מסתבר שגם פה אנחנו צריכים לעשות עליו סימפוזיון, והדבר השני שמתברר, שבצד ההחרגות הטובות של שכר העבודה, גם פה וגם בהוראת השעה, מסתבר שדווקא יש לנו בהגדרת החוק חיסרון בעניין שכר העבודה.

זה לא חיסרון, זה מכוון, זאת אומרת כאילו ההקלה שהוועדה בזמנו עשתה שיהיה אפשר לשלם 10%, אני אזכיר שהנוסח המקורי של הצעת החוק המקורית אמרה שאם העסקה עולה מעל סכום מסוים אסור לשלם אפילו שקל אחד במזומן. הוועדה במהלך הדיונים שינתה את זה ואמרה שבדברים מסוימים היא כן מאפשרת לשלם עד 10% במזומן ולגבי שכר עבודה היא לא נתנה את ההקלה הזו. השוני פה הוא מכוון.

ברור, אבל מה הרציונל? דווקא במקום של שכר עבודה שבו יכול להיות מצב שאדם אפילו זקוק שחלק ממשכורתו תהיה במזומן כי הוא צריך איזה שהוא צורך דחוף במזומן ולא פגיעה בתנאים סוציאליים, זה רק 10%. אז דווקא את המנגנון הזה של ה-10% שאפשר אותו במתנה, בהלוואה ובעסקה, דווקא בשכר עבודה זה הוחרג.

אני רוצה להבהיר, היושב ראש, הקנס תמיד ייגזר, בהמשך למה שאמרתי קודם, מהסכום שאסור היה לשלם במזומן.

הבנתי, מהסכום שהיה אסור.

נכון, וזה שונה בשכר עבודה מאשר בעסקאות רגילות.

הנוסח כאן לא ברור, צריך להבהיר את זה.

אם נתתם את הדוגמה של עד 8,500, הסכום שהיה אסור לשלם כשכר עבודה הוא כל ה-8,500, לא היה אפשר לשלם 6,000 במזומן ו-2,500 בצורה אחרת?

לא, לפי הניסוח של החוק לא.

לא, כי מהרגע שאתה עולה מעל הרף כל הסכום בשכר עבודה הוא אסור.

הבנתי, בשעה שאם אני קונה מקרר ב-7,000 שקל אז 700 שקל מתוכם אני יכול.

נכון, ואז בעצם הסכום האסור הוא 6,300.

זו הקביעה של החוק.

זה נובע מההגדרות של החוק, מה מוגדר כתשלום במזומן.

שאני אסביר למה הסכום מופחת?

של ה-5%?

כן, או שזה מובן מאליו?

לא, אני חושב שזה מובן מאליו. מה שפחות מובן מאליו זה שאנחנו רואים בחוק דברים שלי על פניו, לא הייתי בדיון ב-2018, אולי אם נקרא את הפרוטוקולים יהיו שם רציונלים טובים, אבל נשמע שהולכים לטובת עושה העסקה של קניית המקרר ולא לטובת האדם שמצפה פעם בחודש לשכרו ואולי נמצא במצב שבו חלק משכרו – אנחנו יודעים את היתרונות בתשלום שכר באמצעי מסודר וכו', לא כל דבר הוא תשלום בשחור וכו', אבל הוא בא למעסיקו ואומר שהוא מבקש ש-1,000 שקל משכרו עדיין יגיע במזומן. אם אתם חיים עם 10% עם כל דבר אחר למה לא בשכר עבודה? אני בכלל גם שואל, עוד פעם, אם אנחנו חיים בשלום עם שימוש במזומן עד רמה של 6,000 שקל.

אתה מדבר על החוק עצמו.

בחוק עצמו. אם אנחנו חיים בשלום מבחינה נורמטיבית ומבחינה של תכליות החקיקה עם מצב שבו במשק משתמשים במזומן במהלכים עד 6,000 שקל, מדוע החוק לא נבנה מלכתחילה במצב – אני מבין את האינסנטיב שלנו לגרום שתשלומי שכר ודברים אחרים לא יהיו במזומן, אבל אמרנו אמירה, אמרנו שעד 6,000 זה בסדר, אז מה בכלל הרציונל עם ה-10%? למה אנחנו לא באים ואומרים בכל עסקה, כל עוד הדברים לגיטימיים, מדווחים, אין פה מעקפים, הכול כפי שצריך, מה התכלית שאומרת שעד 6,000 אתה יכול להוציא את המזומן וב-6,001 אתה לא יכול להוציא את המזומן. זה לא דוחף בעלי עסקים בעצם לעשות פה חצי מהעסקה בשחור, בהפוך על הפוך ממה שאמרנו?

טוב, אבל עוד פעם, אני לא קראתי את הפרוטוקולים, אנחנו נעמיק בחוק הזה בשבועות הקרובים ובחודשים הקרובים, לא יודע, אולי יהיו פה גם הצעות חוק פרטיות לתיקון החוק הזה. אני יוצא מנקודת הנחה שיש דברים שאני לא מבין כי לא הייתי בדיון ואין לנו את הזמן, אבל אני מתקשה להבין את הרציונל. אני גם מתקשה להבין את המבנה הנורמטיבי, פה אני אומר את זה במיוחד לחבריי במשרד המשפטים, אם אתה אומר שעסקאות מזומן עד 6,000 הן לגיטימיות, אז למה ב-6,001 אתה אומר שכל ה-6,001 לא לגיטימיים?

עכשיו אתה מדבר על החוק עצמו.

נכון, אבל אני מתקשה להבין את המסד הנורמטיבי, או שזה לגיטימי להשתמש במזומן עד 6,000 שקל או לא.

אנחנו באנו לדבר על הצווים עם חוק נתון.

ברור, אני אומר עוד פעם, אנחנו נגמור את חוק ההסדרים ואלעזר יעשה לי סמינריון מקוצר ברציונלים של כולנו, ברציונלים של החוק.

אדוני היושב ראש, ברשותך, אתמול העליתי את הנושא הזה של החברה הערבית, יושבים כאן שני חבריי, יש לנו בעיה בחברה הערבית וצריך להתמודד עם זה. גם עם השיעורים שהורדתם מ-15% ל-10% או מ-20% ל-15% או מ-30% ל-25%, מישהו שנתן שיק ב-50,000 שקל הוא ישלם על זה קנס 7,500 שקל? או בעסקת מזומן? אתם הולכים לגמור את החברה הערבית, אני לא רוצה לדבר על שאר המגזרים.

פה, חברי הכנסת סלאלחה ומרעי, כאשר אין לנו פתרונות משירותים בנקאיים אז אתם מאלצים את האנשים – אתם יודעים מה? זה לא בא להתמודד עם התופעה ולצמצם ולמגר את התופעה של השוק השחור או אפור, לא משנה, זה יעודד את האנשים כי אין שום אלטרנטיבה ואנשים יילכו על כל העניין הזה ואז הם יתחילו לא לשלם 2,000 שקל במזומן, 10%, אולי יש להם 2,000 שקל, אז הם יילכו לשלם את הכול, ואז גם הסוחר וגם המוכר, כולם, הקונה והמוכר, יתחילו לעשות קומבינות על מנת לעקוף את החוק הזה. אם אין אלטרנטיבות, והנה שני חבריי יושבים פה, זה לא ייושם, לא יהיה בתוקף.

אמרנו את הנתונים אתמול, ל-17% מהחברה הערבית אין חשבונות בנק, איך הם ישלמו? תגידו, איך הם ישלמו? לא 10% ולא 20%, אין. צריך למצוא להם פתרונות. ל-50% מהם אין כרטיסי אשראי, איך ישלמו? אז עושים חוק. עושים חוק, בסדר, ובסוף אומרים שאנשים עוברים על החוק ומתחמקים מהחוק. אני לא קיבלתי שום תשובה, מאתמול עד עכשיו.

לא, אז אני רוצה לומר בצורה ברורה, אני חושב שקיבלנו תשובות לגבי דברים שביקשנו כצעדים ראשונים. את הסיפור הזה של המגזר הערבי והנגישות לשירותים בנקאיים אנחנו - - -

זה חלק מהתכנית של המאבק בפשיעה ומיגור האלימות בפשיעה הערבית, אבל קודם כל תיתנו את הפתרונות, אחרי זה נעשה את האכיפה ואת הענישה.

אני אומר עוד פעם, אני חושב שלדיון מהותי אנחנו צריכים להתכונן יותר, גם אתם וגם אנחנו. אני מתכוון בדיון המעקב הראשון על החוק, ברשותך ובעזרתך גם, חבר הכנסת סעדי, אני חושב שאנחנו נגדיר מראש שהסוגיה הזו של נגישות הציבור הערבי לשירותים בנקאיים ולשירותים חליפיים תעסיק אותנו בצורה מסודרת. אני אומר כבר לבנק ישראל, התראה מראש, חודשיים, אנחנו נבקש לקבל נתונים על פריסת השירותים הבנקאיים ברשויות המקומיות הערביות, הדרוזיות, בישראל, מספר סניפי בנקים והכול.

רק לשם המחשה ודוגמה לך, אדוני.

יש עיר דרוזית ראשונה בישראל, יהיה מעניין לבדוק כמה סניפים של בנקים יש במראר.

אני רק אתן נתון. אנחנו סיירנו בנגב בשבוע שעבר, אדוני היושב ראש, אתה יודע שבכל הערים והיישובים בנגב, חוץ מרהט, העיר הגדולה שם, אבל ביישובים מוכרים, אני לא מדבר על יישובים לא מוכרים ששם בוודאי שאין שירותים בנקאיים, בערערה בנגב, בכסייפה, בחורה, בלקייה, בתל שבע, אין אפילו בנק אחד. אין בנק אחד. אז מה אתם רוצים מהם?

כן, אני זוכר את חגיגות הכספומט הראשון ברהט.

נכון, שאני עשיתי.

כמה ירו בבנקים עכשיו בחודשים האלה?

גם יורים אצלכם.

באמת?

לא יורים במגזר היהודי?

חבר הכנסת סלאלחה.

חברים, יש בנק בבית ג'אן, אבל הבנק הזה הוריד את ימי העבודה שלו לפחות מחצי.

נכון, משאירים שלוחות.

זו בעיה אחת. שתיים, 20% או 30% מהאוכלוסייה הערבית לא יודעת באמת להתעסק עם השינויים הדיגיטליים והאלקטרוניים שנכנסו. האנשים האלה הם זקנים, אנשים שלא מבינים את הסיפור הזה ולכן צריכים למצוא להם פתרון. 30% מהאוכלוסייה לא יודעים להסתדר עם זה, מה יעשו? הילדים שלהם לא יכולים לעזור להם וגם אסור שיעזרו להם, אז צריכים למצוא פתרון הולם לאוכלוסייה הערבית. לא רק לאוכלוסייה הערבית, אני חושב גם לכל האוכלוסיות המוחלשות והחלשות במדינת ישראל.

ברור, אנחנו נעסוק, כאמור, בעניין הזה.

נקרא לזה האוכלוסיות האנלוגיות. יש אוכלוסיות דיגיטליות ויש אוכלוסיות אנלוגיות, זה מה שאתה אומר.

נכון, בדיוק.

כן, בבקשה, חבר הכנסת מרעי, ואז נמשיך עם עורכת הדין רווה בהצעת התקנות ואנחנו ניגשים להצבעה.

אדוני היושב ראש, בהמשך למה שנאמר כאן, אני חושב שהבעיה היא דווקא עם האוכלוסיות המבוגרות יותר שלא יודעות ומפחדות או חוששות להתעסק עם שירותי בנקאות. יש כאלה עדיין שמדברים בלירות, אתם זוכרים שפעם הייתה הלירה הישראלית? יש עדיין זקנות שמדברות בלירות.

מדברות במיליונים.

אתה מרשה לי להגיד משהו? זה לא בלירות, זה בשמות של התמונות: כמה זה עולה? גולדה.

כן, גולדה או בן גוריון. אבל אני חושב שזו נקודה שאנחנו צריכים לתת לה מענה איך אנחנו בסוף מנגישים את השירות הבנקאי בצורה מאוד מאוד פשוטה, לפשט את העניין, לא לסבך אותו, לאוכלוסייה הזאת. זו יכולה להיות האוכלוסייה הערבית, הקשישים, ואתה יודע מה? אפילו עולים חדשים. בדיוק דיברתי בדיון על בטיחות בדרכים שפעם הייתי מנהל אגף מגזרים ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אז אתה צריך להתאים כל נוהל, או כל תקנה או כל הנחיה למגוון הרחב של הציבור שיש לנו. יש לנו חברות, אני לא רוצה להגיד מגזרים, שונות, תתאימו את הנוהל לכל חברה וחברה.

תודה רבה. עורכת הדין רווה, נסיים את ההתייחסות, עוד הערה אחת של פורום העצמאים של ההסתדרות ואנחנו ניגשים להצבעות. בבקשה.

אז הסעיף הראשון קובע שעבירה על הוראה מההוראות שמפורטות בסעיפים 20 ו-21 לחוק השימוש במזומן, מדובר על סעיפים שאוסרים באיסורים על מי שאינו עוסק לפעול בניגוד להגבלות על שימוש במזומן ובשיקים ואיסור על קבלת סכום מזומן על ידי עורך דין או רואה חשבון במסגרת מתן שירות עסקי ללקוח.

אם התשלום במזומן אז התשלום בשיק או שיק מוסב הוא עד 25,000 שקלים חדשים, יש פה מדרג, השיעור הוא עד 10%, אם התשלום בשיק או בשיק המוסב הוא בין 25,000 ל-50,000 שקלים זה שיעור של 15% ומעל 50,000 שקלים חדשים זה בשיעור של 25%. פרט לחריג שדיברנו עליו בנושא של שכר עבודה.

סעיף קטן (ב) מדבר על התשלום לגבי עבירה חוזרת כשההתחלה לגבי הנושא של שכר עבודה זה ביום תחילת הצו לצמצום השימוש במזומן, זאת אומרת באוגוסט 2022.

רק לחדד לגבי הנושא של עבירה מנהלית חוזרת, חשוב לחדד בנוסח, בצורה מוסכמת שינינו פה את הניסוח שהקנס המנהלי יהיה סכום השווה לקנס המנהלי הראשון, זאת אומרת שזה לא כפל הקנס. מכיוון שיש פה מדרגות שונות יכול להיות מצב שבו בן אדם עבר את אותה עבירה אבל במדרגה אחרת, הכוונה היא לדוגמה שאם פעם אדם עבר עבירה במדרג של 10% ועכשיו של 15% אז זה לא יהיה כפל, 20 או 30, אלא זה יהיה 25, השילוב של שתי העבירות.

נכון, ההערה של הייעוץ המשפטי מוסכמת מבחינתנו.

נקודה נוספת, הערה גם ניסוחית, שאמרתי לגיא, בסעיף 2(א)(4) ההפניה לסעיף 20(5) לחוק היא הפניה לא מדויקת כי החוק מוגדר פה בהתחלה כחוק העבירות המנהליות וההפניה לסעיף 20(5) היא לחוק המזומן.

נכון.

הערה מרשות המסים לדברים שנאמרו על ידי עו"ד רווה? ישנה התייחסות? תודה. שי גל מפורום העצמאים של ההסתדרות, בבקשה, רק בקצרה, כי שמענו אתמול את נציגת הפורום.

בסדר גמור, אדוני. אתם רצים רצים לאשר את זה, אבל עברו רק שנתיים מהתיקון הקודם שהורידו את זה ועכשיו אתם רוצים להוריד את זה שוב. בשנתיים האלה היה את משבר הקורונה, עסקים נפגעו, אין שום הצדקה מבחינת הנתונים, גם הנתונים שהוצגו, לעשות את התיקון הזה למרות שאתם רוצים להראות שהגבייה ממסים גדלה.

מי שהולך להיפגע מזה למעשה זה השכבות המוחלשות, זה מגזרים שחלק מהם שקופים לממשלה הזאת, כמו המגזר החרדי והמגזר הערבי, ששם מרבים להשתמש במזומן, כמו ששמענו פה את החברים אומרים. אתם מתייחסים לאנשים כפושעים עוד לפני שהם בכלל פשעו: אתה מעלים מס כמעט בטוח, אז בוא נגביל אותך להשתמש במזומן. אין שום הצדקה לזה.

יש גם דוגמאות של אנשים, של ילד שקיבל כסף בבר מצווה ורוצה לקנות מחשב, רוצה לשלם במזומן, הוא לא רוצה שהסכום הזה ייבלע במינוס של ההורים שלו. או אנשים שרוצים להתחתן ולשלם את הפדיון של השיקים במזומן ושזה לא ייבלע במינוס.

תרשה לי שנייה. יש שני צדדים, יש את המשלם ויש את המקבל, אתה מדבר עכשיו על המשלמים, אבל אתה בעצם מייצג את המקבלים, אתה אומר שפוגעים בבתי העסקים, שזה טיעון יפה.

אמיר, שניהם נפגעים. זה מה שאנחנו אומרים, שניהם נפגעים.

אבל אני רוצה לשמוע דווקא מהצד של בעלי העסק, כי אף אחד לא אומר שהם פשעו, נכון?

השר לשעבר אוחנה, מי שירצה לרמות את רשויות המסים, לעשות הון שחור, הוא ימצא את הדרך בכל מקרה, אנחנו לא צריכים את זה, בטח אחרי שלא עבר די זמן כדי לבחון את השינוי שכבר נעשה. בשנה וחצי מתוך השנתיים האלה אנחנו לא במשק רגיל.

אם אפשר, באמת מה התזזיתיות הזאת? למה אנחנו באים עכשיו כל כך מעט זמן אחרי השינוי?

את הדיון הזה אנחנו קיימנו אתמול. דרך אגב על פי החוק המקורי זה היה יכול להיות אחרי שנה, להיפך, הייתה פה דחייה.

רק שקרה משהו באמצע, נכון?

בסדר. דרך אגב, הקרה משהו באמצע עובד לשני הכיוונים, כי ראינו גם את הקפיצה הדרמטית בכמות המזומן בידי הציבור. זאת אומרת יש פה איזה שהיא מורכבות שאנחנו מודעים לה, זו תכלית מורכבת לחוק הזה.

אבל עסקאות המזומן האלה הן לא בהכרח העלמות מס.

לא, אף אחד גם לא טען את זה. זאת לא הייתה הטענה אתמול. לא בטוח שאני רוצה להיות בפוזיציה שפה אני מגן בנחרצות על החוק הזה, אבל בסדר.

אני אומר בואו לא נרוץ לאשר אותו, בואו נמתין עם זה.

העמדה ברורה, אנחנו הסברנו מה אנחנו מתכוונים, לפחות הקואליציה, לעשות איזה שהוא פתרון ביניים של אישור הצו, מכיוון שהוא נכנס רק באוגוסט, לניצול כמעט השנה שיש לנו לבחינה קפדנית של העניין ונעשה את זה כאן בוועדה. תודה. הערה אחרונה ואני ניגש להקראות.

לעניין השאלה של אדוני לגבי תשלום חלק מהשכר במזומן וחלק בהעברה בנקאית, אז לעמדתנו, לעמדת זרוע העבודה, בשכר לא מדובר בעסקה רגילה אלא באמצעי מחיה של העובד ותשלום במזומן מאפיין כלכלה לא פורמלית, בדרך כלל הוא מאפיין עובדים מוחלשים שהם פגיעים ולכן לעמדתנו יש יתרונות רבים בכך שמלוא השכר יועבר בדרך שאפשר לעקוב אחריה וכך גם אפשר לעקוב ביתר קלות אחרי העברת הזכויות של העובד.

אני מקבל ברמה העקרונית את הגישה הזו, עדיין לא בטוח שבמקום שבו יש את ההחרגה של 10% נכון היה דווקא לפטור את שכר העבודה ממנה. העמדה העקרונית היא נכונה, אבל אנחנו יודעים גם על קבוצות עובדים מוחלשות, לצערנו המציאות החברתית בישראל היא שעבודה לא מחלצת בהכרח מעוני, היא בוודאי עוזרת להרבה אנשים להיחלץ מעוני, אבל במדינת ישראל הגענו למצב העגום שבו העובדה שאתה עובד, אפילו יש מצבים שאתה עובד ובן או בת זוגך עובדים ואתה עדיין לכוד במציאות של עוני. בסדר, גם על העניין הזה אולי היה ראוי לדון, אבל אני אומר עוד פעם, אני אקרא את הפרוטוקולים של הדיונים ב-2018, נלמד את הנושא בצורה יותר טובה ונקיים דיון יותר עמוק בנושא הזה.

אני מבקש להגיע להקראה של הצו, אדוני היועץ המשפטי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, רק הערה אחת. בהקשר למה שאמר החבר שם, למשל אני אתן דוגמה, הוא נתן דוגמה של בר מצווה, אבל אצלנו למשל יש את החתונות וגם בחברה היהודית וכולם משלמים שם במזומן ואז בעל החתונה, החתן, יש לו 100,000 שקל, 150,000 שקל, יש לו 200,000 שקל, יש כאלה שיש להם חצי מיליון שקל בחתונות הגדולות והוא מתחיל לשלם. אני הייתי מבין אם היו שואלים אותו מאיפה מקור הכסף, תוכיח וזה וזה. עכשיו, אם הוא ייקח את ה-100,000 שקל ויש לו הגבלה בחשבון ויש לו בעיות בחשבון, מה הוא יעשה עם זה?

זה מה שאמרתי.

אני אומר עוד פעם, מצד אחד אני לא מציע להתעלם מהתכליות המוצדקות של החוק. התכלית המרכזית של החוק זה לא המאבק בהעלמות מס, התכלית שלו היא אחרת, היא יותר רחבה, ישראל לא חריגה כאן בעולם בצמצום של השימוש במזומן, התחושה שמשותפת לכולנו היא שהפתרונות או שהדיוק של החוק הם לא מיטביים. אני אמרתי בפתיחת הדיון, שי, אני חושב שעוד לא היית פה, שאם היה מדובר במשהו שנכנס לתוקף בעוד חודש היינו מאוד מאוד מתקשים להיענות לבקשה. כיוון שזה נכנס ב-1 באוגוסט ואנחנו יודעים שאנחנו נמשיך לעסוק בעניין הזה אז מתוך מחויבות למהלך של הקואליציה אנחנו כקואליציה נתמוך בצו אבל אנחנו לא נוותר על הנושא.

אני ארצה רק לבקש משהו קטן, שיירשם בפרוטוקול, בהחלטה שלך בסיכום שלכל הפחות ייכתב שתילקח בחשבון הפגיעה בעצמאים.

חד משמעית, גם הדברים עלו אתמול. עלתה אתמול נקודה חשובה שהמזומן בסופו של דבר הרבה פעמים הוא מזומן לגיטימי, הוא צינור חמצן של האשראי בהינתן מצוקת האשראי שקיימת היום לעסקים קטנים. כל הדברים האלה, נצטרך לדון בהם, אי אפשר לבקש צמצום במזומן אם אי אפשר להראות שיש אשראי במדינת ישראל.

חד משמעית, ואני שמח על מה שאתה אומר, על הדברים האלה.

כן, אני חייב לומר שאתמול בהצגה, ובזה אני מסיים, ברשותכם, כי אנחנו חייבים לגשת להקראה ולהצבעה, אני חייב לומר שהיה קצת מוזר שאתמול במצגות, לא של בנק ישראל ולא של משרד האוצר, לא קיבלנו סקירה על היקפי האשראי שמועמדים במשק הישראלי. אני לא נכנס לשאלה אם יש בעיה או אין בעיה, אני מניח שיש בעיה, לא קיבלנו על זה נתונים, אבל איך אפשר להציג נתונים שקשורים במזומן ובמהלכים לצמצום שימוש במזומן אם לא יודעים בצדם גם להראות שאין מצוקת אשראי כללית במשק הישראלי? אני לא מדבר על עסקים בקשיים וכו'. במקום שיש מצוקת אשראי בנקאי אז קצת קשה לעשות צעדים לצמצום תקיף יותר של המזומן.

אנחנו ניגשים להקראה, אדוני היועץ המשפטי, נתחיל בצו.

צו לצמצום השימוש במזומן (תיקון התוספת השנייה לחוק), התשפ"ב-2021




תיקון התוספת הראשונה לחוק
1.
בתוספת הראשונה לחוק –
1. במקום "11,000 שקלים חדשים" יבוא "6,000 שקלים חדשים";
1. במקום "50,000 שקלים חדשים" יבוא "15,000 שקלים חדשים, למעט לעניין סכום שמשלם אדם שאינו עוסק בעד רכישת כלי רכב שיוותר 50,000 שקלים חדשים".

תחילה
1.
תחילתו של צו זה ביום ד' באב התשפ"ב (1 באוגוסט 2022).

מי בעד? מי נגד? הצו אושר.

הצבעה
בעד – 4
נגד – 2
נמנעים - אין
אושר.

אני אומר לפרוטוקול שאני עושה את זה, אני לא אומר בלב כבד, אבל בלב דואג ואנחנו נטפל בדאגה הזאת ואנחנו רשמנו לפנינו את הדברים שנאמרו על ידי משרד האוצר לבדיקת העניינים.

אנחנו עוברים להקראת התקנות, בבקשה, אדוני היועץ המשפטי.

תקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי – צמצום השימוש במזומן), התשפ"ב-2021




עבירות מנהליות
1.
עבירה על הוראה מההוראות המפורטות בסעיפים 20 ו-21 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018, היא עבירה מנהלית.

קנס מנהלי
1.
1. לעבירה מנהלית כאמור בתקנה 1 יהיה קנס מנהלי קצוב בשיעור כמפורט להלן מהתשלום בשיק, מהתשלום במזומן או מהשיק המוסב, והכל לפי העניין, ובלבד שגובה הקנס המנהלי לא יעלה על פי 20 מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:



1. אם התשלום במזומן, התשלום בשיק או השיק המוסב, הוא עד 25,000 שקלים חדשים – שיעור של 10%;
1. אם התשלום במזומן, התשלום בשיק או השיק המוסב הוא מ-25,000 ועד 50,000 שקלים חדשים – שיעור של 15%;



1. אם התשלום במזומן, התשלום בשיק או השיק המוסב הוא 50,000 שקלים חדשים ומעלה - שיעור של 25%;



1. על אף האמור בפסקה (1), לגבי מקבל תשלום במזומן כשכר עבודה בסכום שבין 6,000 שקלים חדשים ל-8,500 שקלים חדשים, לפי סעיף 20(5) לחוק המזומן – שיעור של 5%.



1. בעבירה מנהלית חוזרת ייווסף על הקנס המנהלי הקצוב הקבוע לאותה עבירה סכום השווה לקנס המנהלי הראשון; לעניין זה "עבירה מנהלית חוזרת" – עבירה על הוראה מההוראות המפורטות בסעיפים 20 או 21 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018, כאמור בתקנה 1, בתוך שנתיים מיום שעבר לפני כן אותה עבירה (בתקנת משנה זו – העבירה הקודמת) והתקיים לגבי העבירה הקודמת האמור בפסקה (1) או בפסקה (2) להגדרה "עבירה מנהלית חוזרת" שבסעיף 2(ג) לחוק.

תחילה
1.
תחילתה של תקנה 2(א)(4) ביום תחילתו של הצו לצמצום השימוש במזומן (תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ב- 2021.

הוראת שעה
1.
על אף האמור בתקנות אלה, בתקופה של שנתיים ממועד תחילתה של תקנה 2(א)(4) יראו כאילו בתקנה 2, אחרי תקנת משנה (א) בא:



"(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), בשל עבירה כאמור בתקנה 2(א)(4) שבוצעה בפעם הראשונה (להלן – העבירה הראשונה) לא יוטל על הנקנס קנס, אלא תומצא לנקנס התראה המכילה את הפרטים כאמור בסעיף 8(ב) לחוק, לפיה אם יעבור עבירה זו פעם נוספת יוטל עליו קנס בשל אותה עבירה; ביצע הנקנס עבירה כאמור בתקנה 2(א)(4) פעם נוספת, יוטל עליו קנס מנהלי לפי תקנות אלה, ובלבד שהומצאה לו התראה כאמור לגבי העבירה הראשונה."

מי בעד? מי נגד? התקנות אושרו.

הצבעה
בעד – 4
נגד – 1
נמנעים - אין
אושר.

אני קובע בשעה 10 וחצי רביזיה על הצו ועל התקנות, זה יהיה במהלך דיון אחר של הוועדה, אנחנו נעשה הפסקה ונצביע על הרביזיה.

חבריי וחברותיי, תודה, יש לכולנו משימות ואני בטוח שתעמדו בהן.


(הישיבה נפסקה בשעה 08:53 ונתחדשה בשעה 10:28.)


אני פותח את הדיון ברביזיה על אישור תקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי – צמצום השימוש במזומן), התשפ"ב-2021 ובקשת הרביזיה לצמצום השימוש במזומן (תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ב-2021. מי בעד הרביזיה להצעה הראשונה? מי נגד? הרביזיה לתקנות נדחתה.

הצבעה
לא אושר.

מי בעד הרביזיה על הצו? מי נגד? הרביזיה נדחתה.

הצבעה
לא אושר.

תודה למשתתפים בדיון הרביזיה. חבר'ה, פספסתם את התענוג העילאי של ליטול חלק בדיוני הרביזיה. אל תדאג, מכיוון שאני הולך לעשות כל שמונה שבועות דיון בנושא הזה אז יהיו לכם אין ספור הזדמנויות לפגוש בי בסוגיית השימוש במזומן. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:31.