פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
16/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 12
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, י"ב בכסלו התשפ"ב (16 בנובמבר 2021), שעה 13:00

אתגרים בהעסקת עובדים זרים בענף החקלאות

חברי הוועדה: אבתיסאם מראענה – היו"ר
שרון רופא אופיר

מופיד מרעי
נירה שפק

ד"ר אסף לוי - סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רחל אוברמן - עו"ד מחלקת אמנות, משרד החוץ

ד"ר אליהו רוזנברג - מנהל המחלקה לבריאות העובד, משרד הבריאות

עינבל משש - מנהלת מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

משה נקש - רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

שושנה שטראוס - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

מיטל כהן שבתאי - מנהלת תחום חקלאות, רשות האוכלוסין, ההגירה, ומעברי הגבול

רן כהן - אינג', מנהל תחום בכיר בטיחות, משרד הכלכלה

מאיר דוד - מנהל מינהל הסדרה ואכיפה, משרד הכלכלה

ריקי קייט - מרכזת בכירה בטיחות וגהות בחקלאות, משרד הכלכלה

לינא סאלם - עו"ד, רפרנטית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

קרן חן - מתמחה, ייעוץ וחקיקה ציבורי חוקתי, משרד המשפטים

אילת לוין - עו"ד, ממונה בפועל, משרד המשפטים

דינה דומיניץ - עו"ד, מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

אלעד כהנא - עו"ד, "קו לעובד"

אורית רונן - עו"ד, מנהלת תחום חקלאות, "קו לעובד"

אביתר שמיר - רכז מיצוי זכויות, המרפאה הפתוחה של רל"א, רופאים לזכויות אדם

אילנה דרור - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

אנה מלר - חבר וע. לעוז בהתאחדות, התאחדות חקלאי ישראל

ישי פולק - עו"ד, מנכ"ל, התאחדות האיכרים

נועם בלום - מנהל מחקר, התאחדות החקלאים החדשה בישראל

דניאל אברהם - יו"ר, התאחדות החקלאים החדשה בישראל

דודי אלון - סגן ראש מועצה, מועצה אזורית אשכול

אורית אסטרחן - מנהלת עז ש. ג כח אדם בע"מ, לשכות פרטיות לתיווך כח אדם זר לחקלאות

יריב מילוא - חקלאי, חקלאים עצמאיים

גיא בן דור - בעל המשק החקלאי, חקלאים עצמאיים

טל שפירא - חקלאי מהערבה, איגוד הפועלים החקלאיים

שייקה שקד - חקלאי, בעל משק חממות, מושב נתיב העשרה

יעל אורבך - יועצת פרלמנטרית ליו"ר הוועדה

ד"ר אורן זק - סגן מנהל המחלקה לבריאות העובד, משרד הבריאות

ד"ר יהל קורלנדר - מרצה במכללה האקדמית תל חי, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמים

יגאל דנינו - עו"ד, יועץ משפטי, התאחדות חקלאי ישראל

יפתח בן דוד - חקלאי הערבה

נועה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

חיה הורביץ-בכר, חבר תרגומים



אתגרים בהעסקת עובדים זרים בענף החקלאות

צוהריים טובים, שלום לכולן ולכולם, תודה שבאתם. שמי אבתיסאם מראענה ואני יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדות ועובדים זרים. נמצאות כאן איתנו מיכל דיבנר כרמל, היא מנהלת הוועדה, אז מי שמתקשרת ומתקשר איתה, תדעו שזאת האישה. יושבת גם בצד השמאלי שלי עוה"ד של הוועדה נועה בן שבת. יעל אורבך יושבת שם, והיא היועצת הפרלמנטרית שלי, בדרך כלל אתם מתכתבות ומתכתבים איתה, אז קחו בחשבון שככה היא נראית, אישה מדהימה ומהממת.

אז קודם כל, אני פותחת בהתנצלות על זה שלקח לנו מספר חודשים לכנס ועדה בנושא של חקלאות באופן ספציפי, זה נושא כל כך חשוב, כל כך קריטי, כל כך מתבקש. היינו, ואנחנו עדיין, בעומסים מטורפים, במיוחד בכל מה שקשור בעובדות ובעובדים הזרים בתחום הסיעוד, אבל הנה, אנחנו פה, הגענו לכאן, ואנחנו מקיימות את הדיון הכל כך חשוב הזה.

כמו שאתן ואתם רואות ורואים, החדר של הוועדה צפוף ומלא היום, ובצדק, בסוגיה שיש לה שתי פנים, כשבעצם, יש לנו את העובדים והעובדות שמגיעות לארץ לעבוד בענף החקלאות, ויש לנו את החקלאים והחקלאיות, שיש להם את המשק שלהם ויש להם את החקלאות שכל כך חשובה לנו במדינת ישראל, ואנחנו רוצות לתת את המענה לשתי האוכלוסיות. שתי אוכלוסיות שמבקשות ורוצות להתקיים בכבוד, לחקלאים ולחקלאיות שיהיה את המענה, שיוכלו להתפרנס, שהמקום הזה יהיה טוב ומהמם.

אני לא יודעת איפה קראתי אתמול איזה משפט, אני חושבת שזה של פורר, הוא אמר שהחלום שלו זה להגיד לילדות ולילדים שלנו ללכת לעבוד בחקלאות.

זה לא יקרה.

לא יקרה, סבבה, אז אנחנו אופטימיות.

החלום להגיד או שילכו לעבוד?

החלום הוא שבעצם תהיה בעצם חקלאות, שזה תחום כזה טוב שיעבדו בזה. על הכיפק.

אז בואו נתחיל את הדיון שלנו, יש לנו הרבה דוברות ודוברים שנרשמו לדיון הזה, אני רוצה להגיד תודה לכל מי ששלח את החומרים המקדימים, ביקשנו כבר בשבוע שעבר שישלחו לנו גם נתונים, גם סיפורים, גם סקירות, גם דוחות על אותו נושא, אז תודה לכל מי ששלח. אני מצטערת שמשרדי ממשלה, רובם, לא שלחו, אני לא אנקוט בשמות כי זה לא המקום לכזה דבר, לפעמים עושים עבודה מצוינת אבל היום פחות.

אז אנחנו נתחיל את הדיון שלנו. אני אתן את הכבוד הראשון, כרגיל, לגב' עינבל משש, מרשות האוכלוסין. אנחנו לא קיבלנו מכם את המייל לגבי הנתונים שביקשנו, אבל אני מבינה שהייתה תקלה, ואנחנו נצלח אותה, אז אני מקשת שתתני לנו סקירה בבקשה, על תחום ענף החקלאות בישראל. במה אתם נתקלות ונתקלים? מהם הקשיים? מהי המכסה? כמה עובדות ועובדים נמצאים בארץ בענף החקלאות, אתגרים, בבקשה תאתגרי אותנו.

שלום, צוהריים טובים. אני אומר ואתנצל שבשל תקלה משרדית לא נשלח חומר מבעוד מועד, אנחנו פה כמובן להשלים ולענות על כל מה שיידרש.

לגבי ענף החקלאות, זה ענף שבו מועסקים גם עובדים זרים, גם פלסטינים, יש גם משתלמים, אולי שושנה אחר כך תשלים אותי בנושא משתלמים. בענף החקלאות יש מכסה, בהתאם להחלטת הממשלה, ממש לפני כחודשיים עלתה המכסה הממשלתית ל-30,200 עובדים זרים בענף. כיום, נמצאים בישראל למעלה מ-26,000 עובדים זרים.

כולל פלסטינים?

לא, לא כולל פלסטינים, תכף אני אומר את המכסה, אצל פלסטינים זה מחולק למכסה עונתית ולמכסה קבועה, 6,500 קבועים ו-11,500 עונתיים.

לגבי עובדים זרים השוהים במדינת ישראל בענף החקלאות, אז בשנה האחרונה, 2021, נכנסו לישראל למעלה מ-5,000 עובדים זרים חדשים לענף. כל העובדים, כמובן, מגיעים מתאילנד, כולם מגיעים באמצעות הסכמים בילטרליים.

בלבד?

כן, אך ורק מתאילנד, ואך ורק באמצעות הסכמים בילטרליים. היום אנחנו במצב שבו 100 אחוזים מהעובדים ששוהים במדינת ישראל בענף החקלאות הגיעו באמצעות ההסכמים הבילטרליים. כמובן שתקופת ההעסקה של עובד היא לפי הקבוע בחוק, 63 חודשים מקסימום.

ככלל, אני יכולה לומר שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא ופורה עם משרד החקלאות לנושא הקצאת ההיתרים לעובדים זרים עבור חקלאים. בענף הזה יש לשכות פרטיות שהתפקיד שלהם הוא, כמובן, לתווך ולטפל בנושא בינינו לבין החקלאים, ולתת מענה לפי הגדרת התפקיד שלהם. עבודת הלשכות מעוגנת, כמובן, בנוהל.

לגבי הקצאת ההיתרים, אני יכולה לומר שככלל, יש למעלה מ-6,000 חקלאים בעלי היתרים שמעסיקים עובדים זרים. את המפתחות לחלוקת ההיתרים והמלצה לחלוקת החקלאים, כלומר, כמה כל חקלאי מקבל, זאת בעצם עבודה של משרד החקלאות. נמצא פה ד"ר אסף לוי שיוכל להרחיב על המנגנון והמפקד שהם עושים כדי לדעת בעצם כמה עובדים צריך כל חקלאי.

היתרים לחקלאים ניתנים מידי שנה, וכל שנה ההיתר מוארך. כל שנה אנחנו מפרסמים, כבר עכשיו פרסמנו לשנת 2022 את הקצאת ההיתרים עבור החקלאים, כמה כל חקלאי מקבל, ובעצם, יש אפשרות, כמובן, למי שצריך עובד חדש, להזמין עובדים זרים מחו"ל, בכפוף, כמובן, לסך כל המכסה השנתית שיש בענף.

זהו, אם רוצים עוד השלמות, אני כמובן אשמח לענות בהמשך.

אוקי, תודה רבה עינבל. אני אתן זכות דיבור למשרד החקלאות, אני אבקש להציג את עצמכם ואת עצמכן בשביל הפרוטוקול, תודה.

תודה רבה, גברתי היו"ר. ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. אני אתחיל מהסוף, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד פורה והדוק, וזה הזמן להודות גם לכל החברים ברשות האוכלוסין וגם לחבריי החקלאים.

כמו שעינבל אמרה, לשמחתנו ולצערנו העובדים הזרים היו משאב במחסור, ונאלצנו כמשרד לנהל את המחסור. הביקוש לעובדים זרים בענף החקלאות, לפי המפקד הנורמטיבי, ותכף אני אפרט מה זה המפקד, עומד על כ-48,000 עובדים, כאשר המכסה לעובדים זרים עד לחוק ההסדרים האחרון, כפי שנקבע על ידי הממשלה, היה 25,200 עובדים. במסגרת חוק ההסדרים והרפורמה הגדולה בענף החקלאות, הממשלה הגדילה את המכסה בעוד 6,000 עובדים, כאשר, בהסכמה, זה לא ייכנס בפעם אחת, כי יש גם מגבלות בגיוס ובהגעה של העובדים.

לכן, בתודה רבה לרשות האוכלוסין, הגענו למספר של תוספת של 2,800 עובדים שתהיה כבר בשנת 2022. כפי שעינבל אמרה כבר, אנחנו הקצנו את זה, והחקלאים קיבלו את מרבית התוספת, נשארה עוד תוספת קטנה שאנחנו שומרים אותה לתיקון טעויות, וועדה רפואית או דברים כאלה, וחקלאים חדשים, כמובן. אנחנו, אחת לשלוש שנים - - -

אתה יכול לפרט שנייה מהי המכסה של תיקון טעויות? מה זה תיקון טעויות?

אנחנו לא חפים מטעויות, ובגלל שאנחנו עורכים מפקד, ואני אפרט תכף מה זה המפקד, אז יכולות להיות בעיות כמו שחקלאי לא דיווח נכון על השטחים שלו, או שאנחנו לא קלטנו נכון. אנחנו שומרים בסביבות הכמות המאוד קטנה, אפילו לא במאות, פחות ממאה עובדים, לתיקון טעויות, כי איפה שחוטבים עצים ניתזים שבבים ואנחנו לא חפים מטעויות. אם עושים טעויות צריך לתקן, ואני לא רוצה שחקלאי, בגלל טעות שלי או טעות שהיא בעיקר שלנו, יאלץ להיות בלי עובד, ואנחנו שומרים מכסה קטנה לתיקון טעויות.

כמה? מה המספר?

פחות מ-60, וה-60 האלה הם גם לתיקון טעויות וגם לחקלאים חדשים שנקלטים במהלך השנה. זאת לא כמות גדולה, אנחנו ממצים את מלוא המכסה, בטח כשהיא הייתה 25,200, ועכשיו אנחנו אפילו קצת יותר נדיבים אז היתרה יותר קטנה, כי עדיין יש לנו באוויר את המכסה הלא מנוצלת בין ה-28,000 ל-31,200. אז המצב עכשיו טיפה יותר טוב אבל הוא עדיין לא מושלם.

איך הוא יכול להיות מושלם?

שלא תהיה מכסה בכלל, שכל חקלאי יוכל להביא כמה עובדים שהוא רק צריך וכמה שהוא רק רוצה. אנחנו מאמינים שהכלכלה צריכה לעבוד. היום, להעסיק עובד זר, גם פלסטיני וגם עובד זר מתאילנד, במאמר מוסגר אנחנו גם פועלים ביחד בשיתוף פעולה עם משרד החוץ ועם רשות האוכלוסין לפתוח מדינה נוספת, יש מגעים לפתיחת מדינה נוספת, ולכן נקרא לזה עובדים זרים מתאילנד כרגע, אבל כשתהיה מדינה נוספת - - -

מי זאת המדינה הנוספת?

כרגע זה עדיין לא סגור אז אני לא - - -

וייטנאם. מתנהל משא ומתן עם וייטנאם, מותר לי להגיד כי זה מידע ששקוף לציבור אז אין לנו שום בעיה.

יופי, ובאיזה שלב המשא ומתן נמצא?

הוא בשלב מתקדם, רחל או שושנה, אתן רוצות רגע להתייחס?

שלום, רחל אוברמן ממשרד החוץ. אנחנו במגעים, אני לא יכולה להגיד שהמשא ומתן מתקדם, אבל אנחנו פועלים כדי לקדם אותו ואנחנו בכל זאת, יש עוד דרך.

אבל באיזה שלב הוא? אתם כבר בשלב טיוטת הסכמים בילטרליים?

יש חילופי טיוטות, אנחנו כבר עושים את זה תקופה ארוכה עם הרבה מדינות ואנחנו כבר מורגלים בהכנה של טיוטות וכולי, אז אנחנו במשא ומתן.

אוקי, בעבר בעצם היו לנו עובדים מוויטנאם בלי הסכמים בילטרליים, או לא?

לא.

אף פעם?

אף פעם.

אנחנו לא מכירות ומכירים את האוכלוסייה הזאת כעובדת בחקלאות?

משתלמים.

מאז שנחתם ההסכם עם תאילנד - - -

כן, אדוני, אני מקשיבה.

מאחר והמשאב, כל עוד הוא משאב במחסור ואנחנו נדרשים להמליץ לרשות האוכלוסין איך להקצות את ההיתרים, אנחנו עושים מפקד חקלאי נרחב אחת לשלוש שנים, שמעסיק אותנו כמעט שנה, בה כל חקלאי נדרש לדווח על השטחים וסוג הגידול. יש לנו יחידה במשרד החקלאות שנקראת 'שירות ההדרכה והמקצוע', ויש לנו תחשיב גידול כמעט, למרבית הגידולים, ואת מה שאין לו תחשיב אנחנו מצמידים לגידול דומה, ויש לנו את תשומת העבודה הנדרשת ויש לנו בעצם לכל גידול מקדם, ודרכו אנחנו מחשבים את הביקוש הנורמטיבי.

כפי שאמרתי בתחילת דבריי, הביקוש הנורמטיבי לפי המפקד האחרון בשנת 2019, הוא עומד על כ-48,000 עובדים, לא כולל ענף בעלי החיים שאותם אנחנו מגבילים באחד, ולכן הביקוש יכול להיות טיפה יותר, כי גם בענפי בעלי החיים יכול להיות שהביקוש יותר גדול. בשביל לסבר את האוזן ולדבר במספרים עגולים, נגיד שהביקוש הנורמטיבי יכול להיות על כ-50,000 עובדים.

מאחר והמכסה עד שנת 2022 הייתה 25,200 עובדים, נאלצנו לבצע כל מיני קיצוצים בין הנורמטיבי להקצאה בפועל, כאשר המדיניות של המשרד הייתה להקל יותר על החקלאים הקטנים שקשה להם יותר לגייס עובדים, ולכן מודל הקיצוץ היה פרוגרסיבי. ככל שהביקוש הנורמטיבי של חקלאי היה גדול יותר, הקיצוץ ברמה היה גדול יותר. מאפס עד שישה עובדים לא היה קיצוץ בכלל, רק הקיצוץ - - - אחר כך, ומודל שלם שמעסיק וכל הזמן אנחנו מטייבים. כמובן, אנחנו לא חפים מטעויות ולכן, אנחנו שומרים גם לתיקון טעויות.

בשנת 2019, לראשונה, העברנו את המפקד לשיטת ה-GIS, יש לנו מיפוי לכל השטחים החקלאיים ברמת ה-GIS והקולטור שלו, אנחנו יודעים את השטח שלו ואנחנו יודעים להכפיל. לקראת המפקד הבא, בעזרת השם, אנחנו עובדים על כך שההגשה תהיה אינטרנטית, אנחנו גם בעד ה-פייפרלס וגם שיהיה הרבה יותר נגיש, אנחנו לאט לאט מתקדמים. אנחנו מטפלים ב-6,000 בקשות, זה 6,000 חוברות, שצריך להיכנס עד לרמת השורה, אבל לאט לאט אנחנו מטייבים יותר ויותר.

אוקי, אני רק רוצה להבין את ה'לאט לאט' הזה, למה אתה מתכוון בזה?

קודם כל צריך להבין, שיש לנו מצד אחד את החקלאים ומצד אחר אותנו, כרגולטורים. לאט לאט זה פעם בשלוש שנים.

על כמה משקים אנחנו מדברות ומדברים?

משקים חקלאיים יש בערך, לפי המפקד האחרון של הלמ"ס, 16,000 חקלאים פעילים שמתפרנסים מחקלאות. אצלנו בעובדים הזרים, יש לנו בין 5,000 ל-6,000 בקשות שהם מגישים לנו את חוברות העובדים הזרים. אבל זה לא כל החקלאות, יש חקלאות שלמה שהיא ממוכנת, שהיא לא זכאית לכוח אדם בגלל המחסור. למשל, זיתים וגפן יין, שרוב העיבוד נעשה ממוכן במכשירים, אז הם לא זכאים. חיטה, תירסים, שהכל זה זריעה וקציר אוטומטי, הם לא זכאים לעובדים זרים. אז יש חקלאות, גם שטחים, שאנחנו לא מכירים אותם במפקד העובדים הזרים.

אני ארבע שנים בתפקיד אבל ה'לאט לאט' מתכוון לקפיצות של שלוש שנים, של כל מפקד, כך יש לנו זמן גם לתת לציבור שאנחנו משרתים ונותנים לו שירות, להתאקלם, גם הם לא צריכים ביום אחד לעשות את כל המהפכות. במפקד אחד הכנסנו את המערכת של ה-GIS, ובמפקד הבא אנחנו נכניס את המערכת הממוחשבת של ההגשה ולא בחוברת נייר. ב-2019 ההגשה הייתה בחוברת נייר, ועכשיו אנחנו רוצים להגיש את זה בקובץ אינטרנטי, כדי להקל על הגישה.

אוקי, אני לא הבנתי, אדוני, מה זה ה-GIS?

GIS זה מערכת גיאוגרפית, יש שכבות בהרבה תחומים שאנחנו מתעסקים בהם, גם באזרחי וגם בממשלתי, שזה שכבות שכבות לפי תחומי עניין, גם בצינורות מים, צינורות גז, חשמל, שטחים חקלאיים. יש שכבות של הרבה דברים והשכבה שלנו זאת השכבה החקלאית, היא פתוחה לכולם באינטרנט, כל אחד יכול להיכנס ולראות את השכבות השונות שמעניינות אותו לפי תחומי העניין.

איך אתה קושר את זה לעובדים הזרים?

מאחר ובמפקד השכבה החקלאית ממופת, יש לנו שכבה מפורטת לפי שטח ולפי סוג גידול, ולכן באופן ממוחשב אני יכול לעשות בדיקה ולעשות התאמות, לבדוק שכל בן אדם כשהוא מדווח על השטח שלו הוא צריך לדווח את זה ב-GIS, ואנחנו כמשרד מרוויחים הרבה מידע, שאם חס וחלילה יש לי כרגע בעיה באגס, אני יודע לפנות לאגס.

אני מבין שזה כלי שליטה שלכם בעובדים?

לא בעובדים.

אז במה?

לא בעובדים, לפי זה אני מקצה.

רגע אדוני, שנייה, אני אעשה סדר. אני בדיוק הולכת להציג לך אותו, זה חה"כ מופיד מרעי.

אני לא מכיר, נעים מאוד.

ויושבת איתנו חה"כ שרון רופא אופיר, איך את מרגישה?

יותר טוב, תודה.

יופי, תודה שאת איתנו. אני אתן את זכות הדיבור לחברי וחברות הכנסת שמצטרפות ומצטרפים לדיון, אני אתן למשרדי הממשלה רק להציג את הנתונים, תהיה לנו תמונה כוללת ואני בהחלט אתן לכם את זכות הדיבור, אז אני מודה לכם.

ד"ר אסף לוי, סיימת?

אם יש עוד שאלות, בשמחה בהמשך.

על הכיפק. השאלה האחרונה, היא לא השאלה האחרונה היא שאלת ביניים לכבודך, אתה יכול להגיד לי מהי הפריסה האזורית, זה מוגדר מבחינה גיאוגרפית? יש תיעדוף?

כן, קודם כל הפריסה הגיאוגרפית בחקלאות מדינת ישראל היא מאילת, יש לנו גם באילת שטחים חקלאיים לגידול אצות וחקלאות ימית, ועד מטולה קריית שמונה. העדיפות שלנו היא כן לתת העדפה בקיצוץ, אנחנו מקצצים פחות באזורי הספר, איפה שיש פחות ריכוז אוכלוסייה שיכולים להשיג עובדים שאינם עובדים זרים. אנחנו עושים מדד גיאוגרפי, ככל שהמרחק מריכוזי אוכלוסייה גדול יותר, אז אנחנו מקצצים פחות, אבל החקלאות היא בכל הארץ, גם במרכז, הירוק שאנחנו רואים בעיניים כשאנחנו מטיילים זה בעיקר החקלאות.

אוקי, אני אתן לחברי מאיר דוד לדבר, מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה בזרוע העבודה במשרד הכלכלה. אני רוצה להודות לך ולמשרדך על הדו"ח ששלחתם אתמול ב-1:00 לפנות בוקר, אני קיבלתי ב-1:00, אבל קראתי, תודה, כל מידע שמתקבל הוא נפלא. אני אשמח שתציג לנו בקווים ברורים, כללים, את הנתונים שנתבקשת להביא, לפי השאלות תציג לנו את התשובות, בבקשה.

בסדר גמור. צוהריים טובים, למי שלא מכיר, מאיר דוד, ראש מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה בזרוע העבודה, שהיא עכשיו נמצאת במשרד הכלכלה.

אז ראשית אני אומר שהמשרד שלנו מטפל בנושא של העובדים הזרים בכמה היבטים, גם במישור של הסברה וגם של אכיפה, באמצעות הממונה על זכויות העובדים הזרים בעבודה, והיא כרגע לא נמצאת פה אז אני גם מייצג אותה, ובאמצעות מינהל ההסדרה והאכיפה.

אני אתן סקירה קצרה ואז אני אעבור על השאלות שנתבקשנו. בסך הכל, הממונה על זכויות העובדים הזרים בעבודה קיבלה במהלך השנה האחרונה כ-50 פניות מקרב עובדים זרים בחקלאות, מתוכם רק חמישה, למשל, הגיעו מקרב הפלסטינים. זה רק מראה שלגבי הפלסטינים, במקום שאין איתו הסכמים בילטרליים ואין יידוע של זכויות אז הם פחות פונים, ובמקום שיש אז יש יותר פניות. למרות זאת, אנחנו עדיין חושבים, וגם שירי מציינת את זה, שכל הנושא הזה של היידוע, והידע של העובדים בתחום הזכויות שלהם הוא די נמוך ובעיקר בענף החקלאות.

ממה זה נובע?

זה נובע מכמה דברים. א', השפות, את יודעת, כשזאת שפה אחרת זה מאוד קשה. גם כשאתה מפרסם את המידע באתר, לא תמיד העובדים ניגשים אליו ויודעים לקבל אותו, למרות שלפני שהם באים לארץ הם כן מקבלים זכותון והם מקבלים כתובות לאן לפנות, לא תמיד הם שומרים את זה אצלם ולא תמיד הם משתמשים בזה.

ב', הבידוד החברתי, הם נמצאים במקומות מרוחקים, בכל מיני מושבים, הם פזורים בכל רחבי הארץ, אין להם יותר מידי נגישות לאינטרנט או בכלל למרכזים שבהם ניתן לקבל - - -

תאמיני לי שהם יודעים הכל.

יכול להיות, אני אומר, בסדר - - -

לא, לא להתפרץ באמצע דיון, אדוני.

אני לא מתפרץ, רק מה שהוא אומר זה לא נכון.

לא, שניה, הכללים בוועדה, ספציפית פה, אני לא יודעת מה קורה בחוץ, הם שאנחנו מכבדות אחת את השנייה, מכבדים, לכל אחד יש זכות דיבור, הוא יציג ואחר כך אני אגש אליך ואתן לך זכות דיבור. נא לשמור על סדר ועל כבוד הדדי.

אני מכבד.

ולכן, כדי להגביר את הנושא של פעילות ההסברה, שירי ערכה כנס וירטואלי לכל הלשכות בשיתוף רשות האוכלוסין וההגירה, כדי להדגיש להם, קודם כל ללשכות, את החובות של המעסיקים בנושא של זכויות עובדים, ובעיקר בדגש על סיום ההעסקה, כל הנושא של גמר החשבון והפנסיה, שאין פיקדון, ונושא ההפרשים שמגיע לעובדים.

עכשיו שירי סיימה להכין מסמך ולתרגם אותו גם לערבית וגם לתאי על כל הנושא של ביצוע הלכת בקירוב, זה כל מה שמגיע לעובדים בסיום ההעסקה, כתחליף לפנסיה, וזה בקרוב יופץ, גם לעובדים וגם למעסיקים וגם ללשכות הפרטיות, כדי שיהיה ברור לכולם ולעובד מה מגיע לו בתום ההעסקה שלו, זה אחד הכשלים הגדולים ביותר.

למה אתם עושים את זה רק עכשיו?

אני לא יודע להגיד למה היא עושה את זה רק עכשיו, אבל זאת פעולה שנעשית.

כמה שנים יש לנו בעצם העסקה של עובדים זרים בארץ בחקלאות?

מ-1993.

המון שנים, שוב פעם, זה לא שלא נעשה אף פעם, אבל עכשיו היא מרכזת את הנושא הספציפי הזה של הלכת בקירוב בנושא הפנסיה עד שיעודכנו התקנות, אני מקווה שבקרוב יעודכנו התקנות ואז זה כבר לא יידרש.

נעשה גם ביולי כנס בעלי עניין בכל הנושא של העסקת עובדים זרים שחיבר גם את החברה האזרחית וגם גורמים בתוך הממשלה, ודן בסוגיות מרכזיות הרלוונטיות לחקלאות. שם עלה דבר מאוד מעניין גם, כל הנושא של ההגנה על עובדות בחקלאות, וההפרדה הנדרשת במגורים בין נשים לגברים, וגם איגרת בנושא הזה צפויה להתפרסם בקרוב, בנושא מניעת הטרדה מינית.

מה אתם בעצם מגלים שם? אמנם אנחנו דנו בסיפור של הטרדה מינית.

אין להן את הפרטיות, לנשים שם, כמו שמגיע לכל אישה את המינימום הנדרש, וצריך לעשות הפרדה מוחלטת כדי, א', לאפשר להן באמת תנאים נאותים, ו-ב', למנוע את האפשרות שחלילה יהיו הטרדות בתוך מקום העבודה. זה בנושא של הסברה והדגשים ששירי ביקשה לציין.

בנושא האכיפה, דיברו איתי על האתגרים, מהם האתגרים, אז דיברנו על מיעוט הידע, על הפגיעה בזכות לגמר חשבון, וזאת הנקודה העיקרית ששם לא תמיד משולמים כל הזכויות, והעובדים כבר עוזבים את הארץ אז אנחנו לא מספיקים להגיע אליהם כדי למצות את הזכויות שלהם.

אני רוצה לתת דוגמה חיה מהבוקר. ביום ראשון קיבלנו איזושהי פנייה על 16 עובדים שאמורים לעזוב את הארץ במושב שדה נגב, ביצעו איתם גמר חשבון והם לא קיבלו את הזכויות שלהם. התארגנו די מהר לשלוח היום צוות לשם, עם צוות מתורגמנים שגם זה קושי לא קטן, הגענו למקום והעובדים לא רצו לשתף פעולה, כי אתמול בערב ישב איתם החקלאי והוא הבטיח להם עוד 2,000 שקלים תוספת לכל עובד, והם לא מוכנים שאנחנו נטפל במקרה זה.

זה גם מתסכל אותנו, כי אנחנו מהר מאוד נערכנו. עכשיו, יכול להיות שהם ישלמו להם חלק ולא את הכל, אבל אנחנו לא יכולים לדעת אם הם לא ישתפו אותנו במה שהם קיבלו ובמה הם לא קיבלו בסוף, והם בתוקף סירבו לשתף פעולה, כדי לקבל ממנו משהו. אז אנחנו לקחנו את הפרטים שלהם, את הטלפונים, ואמרנו להם שאנחנו ניצור איתם קשר אחרי שהם כבר יצאו מהארץ, כשהם ירגישו יותר נוח, כדי לוודא שבסופו של דבר הם קיבלו את מה שמגיע להם.

ומה בעצם נוהל האכיפה שלכם כלפי אותו מעסיק, ברגע שמתקבלת כזאת תלונה?

ברגע שמעסיק לא שילם את הפנסיה, אז יש עבורו סנקציות. אם זאת הפעם הראשונה שהוא לא שילם פנסיה, הוא יקבל התראה, ובפעם השנייה שהוא לא ישלם פנסיה הוא יקבל עיצום כספי. בפעם השלישית זה גם יכול להגיע לכתב אישום.

אז זה עוד אחד מהאתגרים הגדולים, שיתוף הפעולה של העובדים עם רשות האכיפה. אני ציפיתי שהיום אנחנו נצליח לאסוף את המידע ונוכל מיד לסייע להם, עוד לפני שהם יעזבו את הארץ, אבל זה יקרה כנראה קצת אחרי שהם יעזבו, כי הם נורא פחדו לדבר, כי הם רצו את הכסף, הם רצו את מה שהובטח להם כנראה בימים האחרונים.

אני אעבור על זה ואני אענה על השאלות. בנושא האכיפה בכלל, אנחנו נתבקשנו להביא נתונים לגבי תוכניות ותלונות, אז קיבלנו בשש השנים האחרונות, מ-2015, בערך 700 תלונות.

על מה בעצם? איפה ההפרה שם?

בעיקר זה שעות העבודה, שהשכר משולם פחות משעות העבודה שהם עבדו בפועל. עכשיו, יש פה כמה פערים שיכולים להיות. א', העובדים עובדים בשטחים ובשדות מאוד מרוחקים, הם לא מנהלים תמיד את הרישום שלהם או שהרישום שלהם לא מדויק, והמעסיקים לא מנהלים או מנהלים רישום אחר.

ב', זמני ההפסקות, הרי בחקלאות לא עובדים רצוף מ-6:00 בבוקר עד 18:00 בערב באופן רציף. יש הפסקות באמצע, יש שעות חום שאי אפשר לעבוד בהם, ומכיוון שאין רישום ואין פיקוח על שעות ההפסקה, אז אי אפשר לזהות מהן שעות העבודה ומהן שעות ההפסקה, ומהן השעות שצריך תשלום ומהן השעות שלא צריך תשלום. זה אחד הפערים והרבה תלונות מגיעות אלינו על הנושאים האלה.

על מי מוטלת האחריות לגבי זה?

החובה לנהל היא תמיד על המעסיק. הוא צריך להוכיח מהן שעות העבודה, הוא צריך להוכיח מתי ההפסקה, מתי העובדים עבדו או לא עבדו, זאת לא החובה של העובדים. אנחנו הרבה פעמים ממליצים לעובדים כן לרשום בעצמם, כי הרבה פעמים הם רושמים וכשהם רושמים את השעות אפשר אחר כך לעשות התאמה והשוואה בנושא.

אמרנו שקיבלנו 700 תלונות, עשינו ביקורות, בדקנו בערך 1,700 מעסיקים בשש השנים, כי אנחנו עשינו גם ביקורות יזומות שלנו, וגם בחלק מהמקרים אנחנו עושים ביקורות חוזרות, איפה שראינו שדברים לא תוקנו או לא טופלו, אנחנו משתדלים להגיע גם לעשות ביקורת חוזרת.

איתרנו עיצומים כספיים במעל 15,000,000 שקלים על הפרות, שחלקן זה על הפרות בנושא של הפנסיה, שזה גמר החשבון שלא בוצע הפרשה בקירוב.

לאיפה הכסף הזה הולך?

הכסף הזה הולך לקופת המדינה, הוא לא מגיע לעובדים. מה שאנחנו עושים היום, זה שאנחנו יצרנו מנגנון - - -

קופת המדינה, אתה מתכוון לאוצר?

לאוצר, לא אלינו, אנחנו לא ראינו מזה שקל.

מה שאנחנו עושים עשיו, זה שאנחנו יצרנו עכשיו מנגנון, אם אני בא למעסיק ואני מגלה שהוא הפר, אני נותן לו הזדמנות לתקן. אני באמת קורא מפה גם למעסיקים, חבר'ה, קורים מקרים ויש טעויות, אבל אנחנו קוראים להם לתקן. מה זה לתקן? א', לעשות בדיקה לגבי כלל העובדים, איפה היו ההפרות, ו-ב', להשלים את הכספים אחורה. במקומות שבאמת מתוקנים, ויש מקומות שמתוקנים, אנחנו מקלים עם המעסיק הזה בסנקציה.

יש לי נתון כללי, לא רק על החקלאות אבל בכלל. השנה החזרנו 10,000,000 שקלים לעובדים, בכלל, באופן כללי בנושא של שכר, ו- 6,000,000 שקלים מתוך זה הם בנושא הפנסיה, שחלקם זה גם חקלאים. זה לא רק חקלאים, זה בכל המשק.

איך התהליך הזה בעצם קורה בין העובד לבינכם? מי מייצג אותם, זה ארגונים אזרחיים?

בדרך כלל רוב הפניות מגיעות מ"קו לעובד" או שפונים מ"הקו החם". יש את מרכז הפניות של רשות האוכלוסין והעובד פונה אליהם, כי הוא מקבל את הפרטים שלהם כשהוא נכנס לארץ והוא מכיר את הקו, אז הוא פונה אליהם ואז אנחנו מקבלים את הפנייה מהקו החם, יוצרים איתו קשר באמצעות מתורגמן, שזה עוד אחד מהאתגרים שלנו, אין מספיק מתורגמנים בשפות שונות. לגבי המשתלמים, קשה לנו להשיג מתורגמנים בשפה הוויטנאמית, או בפיליפינית, לא תמיד יש מספיק מתורגמנים זמינים, בתאי, דווקא, יש מספיק מתורגמנים. אנחנו יוצרים קשר עם העובד, מקבלים ממנו את המידע והפנייה, ואת שאר הפעילות אנחנו עושים מול המעסיק, הענישה והחקירה היא מול המעסיק.

נשאלתי פה לגבי הפיקדון, אז למי שלא יודע, בעבר תקנות הפיקדון אושרו וברגע האחרון נמשכה ההסכמה של האוצר. זה הובא שוב פעם לשרת הכלכלה והיא מתכוונת ממש בקרוב להעביר לשר האוצר את הבקשה להסכמה, ולהתייעצות עם שרת הפנים, ולהביא את זה כמה שיותר מהר לוועדה, כי אנחנו חושבים במשרד שזה נכון שיהיו תקנות פיקדון לעובדים בחקלאות, כדי שמידי חודש בחודשו יובטחו להם הכספים שמגיעים להם בנושא הפיקדון.

נפלא, ברגע שיש הפרות זכויות עובדים, בעצם אתם מעבירים את השמות של המעסיקים לרשות האוכלוסין?

כן, נכון, אחת לשלושה חודשים, כל רבעון שאנחנו מסיימים הליך מול מעסיק, אנחנו מרכזים את הכל ואנחנו מעבירים באופן מרוכז לרשות האוכלוסין את כל השמות של המעסיקים עם ההפרות שאנחנו מצאנו אצל כל המעסיקים.

המידע עובר לרשות האוכלוסין?

המידע עובר באופן שוטף בכל רבעון, אנחנו מעבירים להם את זה בצורה מסודרת.

אוקי, מצוין. אנחנו נעבור כרגע - - -

אפשר לשאול אותו שאלה קטנה?

לא, יש לנו פה סדר. אנחנו נשאל אחר כך, לא פותחים ופותחות פה דיאלוג. אנחנו נעבור כרגע. שמענו את משרדי הממשלה, שמענו על הפרות זכויות, על מכסות ממשרד החקלאות. אני אתן לאבשלום אבו וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, להציג את עמדתם. הוא נמצא בזום?

סליחה, נמצא כאן עו"ד יגאל דנינו, היועץ המשפטי של התאחדות חקלאי ישראל, אני אדבר במקום אבשלום אבו וילן, ברשותך.

בבקשה.

אנחנו רואים כבעיה המרכזית בתחום שאנחנו מדברים עליו, את נושא המכסה. אמר כאן ד"ר אסף לוי, ואנחנו מסכימים איתו, שהביקוש היום לעובדים זרים בחקלאות הוא בסביבות ה-50,000, בעוד שהמכסה בפועל הייתה עד עכשיו מחצית מזה, כ-25,000, וב-2022 היא אמורה לעלות בעוד כ-3,000, אבל זה לא מספיק, זה ממש לא מספיק. הבעיה הזאת, היא בעיית היסוד של ענף העובדים הזרים בחקלאות, וממנה צומחות כל הבעיות האחרות.

בעיה ראשונה, היא שבהיעדר עובדים, החקלאות לא מספיקה לייצר את התוצרת שהיא יכולה לספק. חקלאי שצריך עשרה עובדים במשק, אבל מקבל ארבעה או חמישה כי זאת הנוסחה שעובדים לפיה, אז הוא יגדל 50 אחוזים מהתפוקה שהיא יכול. זה כמובן משפיע על החקלאי, ועל מדינת ישראל, על יוקר המחייה.

בעיה שנייה, היא פגיעה בעובדים. העובדים שכן נמצאים בארץ, עובדים קשה מאוד. הם עובדים שישה ימים בשבוע, עובדים שעות נוספות, והם מגיעים למצבים של תשישות גופנים, ואם אותו חקלאי היה מקבל כמה עובדים שהוא צריך, אז אותם עובדים היו עובדים יום עבודה של שמונה שעות ונחים לקראת יום העבודה הבא, והיו נמנעות כל מיני תופעות כמו שתייה וסמים, של אנשים שנמצאים באמת במצב של עבודה קשה.

כמה זה רווח?

זה רווח.

כן? אתם נתקלים בזה יותר ויותר, בסוגיה של שימוש בסמים ושתייה?

כן, בוודאי, אפילו תופעה של סחר בסמים בקרב העובדים הזרים. לצערנו יש עובדים שבורחים מהעיסוק החקלאי שלהם, ועוסקים בסחר בסמים, הם מרוויחים הרבה יותר כסף, והעובדים, חלקם, מתפתים לעניין הזה. זאת תופעה שהיא ידועה בכל המשקים.

צריך להבין, שבשונה מהחקלאות המתועשת, הממוכנת, המשק המשפחתי בנוי ומבוסס על ידיים עובדות, אין דרך אחרת לגדל עגבניות או פלפלים, עדיין לא המציאו דרך אחרת חוץ מאשר ידיים עובדות. לכן, הבקשה שלנו, הדרישה שלנו, היא פשוט לבטל את המכסה. להשאיר את הרגולציה על עובדים זרים, אפילו להחמיר את הרגולציה, להחמיר את האכיפה, אבל חקלאי שצריך עשרה עובדים, לתת לו עשרה עובדים ולא מחצית מזה. כך ייפתרו הרבה בעיות, גם עם העובדים וגם עם החקלאים, ואיתם גם מדינת ישראל.

דבר נוסף, זאת פתיחה של מדינה נוספת. דיברו כאן על וייטנאם, ואנחנו מברכים על זה ואנחנו מבקשים את זה כבר הרבה זמן אבל זה תקוע. תאילנד כבר לא מספקת את העובדים הזרים שנדרשים לחקלאות, מגיעים לכאן עובדים עירוניים, נהגי מוניות וכולי, שלא מתאימים לעבודה הזאת. הפתיחה למדינות נוספות תגוון את העובדים שנמצאים כאן, ותעלה את האיכות של העובדים. זאת אומרת, יגיעו לכאן עובדים שמתאימים לעבודה בחקלאות.

קחו לדוגמה נהג מונית ששמע שבישראל מרוויחים הרבה מאוד כסף בחקלאות, מבחינתו. הוא מגיע לעבוד כאן, ואחרי חודשיים שלושה הוא מבין שהוא לא מתאים, אז הוא לא חוזר לתאילנד, הוא ממשיך לעבוד, אבל בתנאים מאוד קשים, גם לחקלאים וגם עבורו.

נושא אחרון, ברשותך, נושא העלויות של ההעסקה. האגרות שהחקלאים משלמים על עובדים זרים הן גבוהות מאוד, זה יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים למשק המשפחתי לשנה, והמדינה חייבת לבוא לקראת החקלאים בעניין הזה. לא ייתכן שבגלל שמדינת ישראל, או שעובדים ישראלים לא מגיעים לעבוד בחקלאות, אז החקלאים נאלצים לשלם אגרות למדינת ישראל בסכומים גבוהים מאוד. צריך גם בזה לטפל, וזה דחוף.

תודה רבה, אני רוצה לעבור לעו"ד ישי פולק, מנכ"ל התאחדות האיכרים, בבקשה, תיגש למיקרופון בבקשה תציג את עצמך בשביל הפרוטוקול.

עו"ד ישי פולק, מנכ"ל התאחדות האיכרים בישראל. אני אנסה לא לחזור על מה שאמרו בנושא המכסות.

דבר נוסף שיש, זה הנושא של בחירת זהות העובד. בחירת זהות העובד חשובה כמו שזה עובד בבניין וכמו שזה עובד במקומות אחרים, מבחינת הנושא של האיתור, באמת של הקטע של המקצוענות שלו, ואת הדבר הזה אפשר לעשות אך ורק במדינות היעד. יש מנגנונים שעבדו בעבר, באמצע הם הופסקו והועברו ל- IOM, אנחנו נכשלנו בנושא הזה וזה לא עבד יותר, וכתוצאה מזה אנחנו מקבלים פה גם סוחרי סמים, גם נהגי מוניות וגם שאר סוגים של עובדים.

לא הבנתי, סליחה, למה נכשלתם?

זה נכשל כי ברגע שהפסיקו את היכולת למיין את העובדים במדינות המקור שלהם, לאנשים שמחזיקים במקצוע של חקלאות.

<< יור > >

בגלל ההסכם הבילטרלי?

כן, בגלל ההסכמים.

בגלל מערכות של ביטול של תצורת העבודה, ומי שלמעשה מנהל את זה, כי זה עבר לניהול של ארגון עולמי לאספקת עובדים, שכשל, לא עשה את העבודה שלו, וכתוצאה מזה, היום אנחנו נמצאים בחסר של יכולת לזהות את העובד. לכן, הדבר הזה צריך להיפתר.

דרך אגב, בכל העולם, בכל מדינות המחקר שעשינו בנושא הזה, ככה זה עובד, כולל בענפי הבניין בישראל. אצלנו, בחקלאות בישראל, יש פה תקלה.

רגע, אבל זה לא חלק מההסכם הבילטרלי, שיהיה איזשהו מנגנון של מיון של העובדים?

התשובה היא כן, אלא שהיות והעבירו את זה אז ל-TIC ול-IOM, הנושא הזה למעשה בוטל, והתחילו להגיע לפה כל מיני גורמים שמעולם לא מוינו, ונכון לכרגע, אחרי שה-IOM הפסיק לעבוד קרתה התקלה.

אין פיקוח.

אוקיי, רגע שנייה, ניתן הבהרה, תציגי את עצמך בבקשה בשביל הפרוטוקול.

שמי עו"ד שושנה שטראוס, מרשות האוכלוסין וההגירה. אני יכולה להבהיר, גם מהעיסוק היום-יומי, וגם כי אני נמצאת בתחום הזה הרבה שנים. בעבר, לפני ההסכם הבילטרלי עם תאילנד הגיעו עובדים שנדרשו לשלם סכומי עמלות מאוד גבוהים, אפילו ראינו שהמתווכים הציעו לחקלאים שירצו להזמין עוד נסיעה לתאילנד, הם היו משלמים לחקלאים כדי שיזמינו.

גם אותן תלונות היו בעבר, סמים, עובדים עצלנים, ועובדים שנוטשים, כל זה נטען גם לפני ההסכם הבילטרלי. ההסכם הבילטרלי מביא עובדים, וגם אבו וילן בעצמו ביקר ופיקח על זה, שמביאים עובדים מאזורים חקלאיים עם ניסיון בחקלאות, אותם סוג עובדים שהובאו בעבר, אבל הם לא נדרשים לשלם סכומים בלתי חוקיים, הם מקבלים יידוע והסכם עבודה חוקי, והכל באופן מאוד גלוי.

אוקיי, אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הסוגייה הזאת.

כדאי להמשיך לעקוב אחרי זה, כי למעשה, יש פה מצב רצוי לעומת מצב מצוי, ואם יש גורמים שביצעו עבירות על החוק אז כמובן שצריך למצות איתם דין מסוים, אבל מבחינת התוצאה הסופית, לחקלאי הישראלי אין אפשרות לקבל עובד שהוא יודע מה הזהות המקצועית שלו. התוצאה היא, שאנחנו מקבלים סרח עודף שקשה לנו מאוד להכשיר אותם וקשה להם לעבוד. הדבר הזה מייצר גם ברחנים בסוף הדרך, ואלה תוצאות בלתי רצויות שאנחנו לא יודעים להתמודד איתם.

מה שחשוב בנושא הזה, הוא שבסופו של דבר הגמישות, גם בתוך הארץ, להעסיק עובדים זרים ברמת היכולת והזיהוי של התקלה, אנחנו בבעיה. המערכת של רשות האוכלוסין קובעת, בנוסף לאגרות ובנוסף לכל הדברים האלה, גם איזשהו מנגנון, שאם יש לך ברחן ואתה לא יודע לזהות את נקודת היעד שלו, והוא לא נרשם אצל מעסיק אחר, התוצאה המיידית של הדבר הזה, זה שלמעשה הוויזה שלו ננעלת לשלוש שנים.

התוצאה של הדבר זה, מעבר לרציונל ההגיוני שהמדינה רוצה לוודא שהוא לא ברח בגלל כל מיני סיבות בינו לבין המעסיק, שזאת אמירה מסוג אחד, בסופו של דבר, חוסר הגמישות מייצר מצב שבו הוא רשום במכסה של מישהו, הוא ברח כי מישהו אחר הציע לו יותר כסף או לעבוד בצורה לא חוקית, כי הם רוצים לעבוד, שיהיה ברור, הם באים לפה לעבוד, הם רוצים לעבוד פה 24/7 כל החודש, כל השנה, זה מה שהם רוצים. לנו יש את החוקים שלנו שלא מאפשרים לנו להעסיק אותם בתצורות האלה, ואז אם מישהו נותן להם לעבוד בצורה הזאת ומוכן לשלם להם, הם גם בורחים. אז, המשמעות היא שלמעשה בנישה הזאת יש תקלה ואיזשהו ניגוד עניינים מסוים, בין רשות האוכלוסין והמערכת שאמורה לבקר את הדבר הזה, לביננו, בתור החקלאים, בהקשרים הללו, אבל זאת בעיה שצריכה גם כן לעבוד.

אני רוצה רגע להסביר, ברשותך, את הנושא של האגרות. בתכלס אין בעיה עם אגרות, אגרות זה דבר חשוב ואני לא שולל את האגרות לגמרי, אבל אגרת בקשה, למשל, אם אני כחקלאי מבקש עובד זר לחמש שנים, למה אני צריך לשלם אגרת בקשה כל שנה? אם אני מבקש אותו לחמש שנים אז תני לי אותו לחמש שנים.

אין לי שום בעיה עם אגרת ההיתר, ההיתר או הרישיון שלו, כל שנה הוא מקבל רישיון, עליי, קונה, אבל אגרת הבקשה, שזה המרכיב היקר בסיפור של האגרות - - -

כמה זה?

1,200 שקלים.

במצטבר זה יכול להגיע עד 150.

הדבר הזה הוא הזוי, מכיוון שאם אני מבקש ואני מקבל היתר להעסקה של חמש שנים, איזה היגיון יש להגיש בקשה כל שנה ולשלם את הסכום הזה?

גם אם זה אותו עובד?

זה אותו עובד, זה לא גם אם זה אותו עובד, זה אותו עובד, והתוצאה של הדבר הזה הוא שזה למעשה מס סמוי, והגיע הזמן לעשות סדר בנושא הזה. אין לי שום בעיה עם הרישיונות, שום בעיה עם ההיתרים, אבל בקשה אחת לחמש שנים וזה אמור להספיק בנושא הזה.

הנושא האחרון, זה בסופו של דבר מרכיב הפנסיה במשחק הזה. נכון שאנחנו מדברים על מצב הפיקדון ועל הדרישה להפקיד פיקדון בתחום החקלאות, שעומד להיכנס ב-1.1.2022, ולמעשה, פה זה כבר מאחורינו. הרציונל וההיסטוריה של הנושא הזה היה ההתאמה בין הסכום המותר בניכוי, לבין חובת פיקדון מסוים. הסכום המותר בניכוי נקבע בזמנו, בעבודה שאנחנו עושים עבור המדינה דרך אגב, הגיע ל-1,200 שקלים, בין 754 ל-1,200 שקלים, כאשר הממוצע היה 1,054.

בישיבה שנעשתה בין משרד הכלכלה דאז לבין משרד החקלאות ועוד מספר גורמים, משרד האוצר ומשרד המשפטים, ובגלל דרישה שזה יהיה רוחבי בכל הארץ ולא בנושא של הוכחת מעסיק, נקבע סכום של 754 שקלים. בפועל, כשזה הגיע לדיונים, הסכום הזה קוצץ ל-530 שקלים פלוס מינוס, והייתה אמירה שזה יבוא כנגד פיקדון של הזכויות, כאשר כל רציונל הפיקדון זה למעשה לתת כלי לרשות האוכלוסין לשמש כאמצעי להוציא את העובדים הזרים האלה מישראל. זאת אומרת, שיהיה להם תמריץ לצאת מישראל ולא להישאר בישראל, מכיוון שאז, בשדה התעופה, הם יקבלו את כספי הפיקדון.

יש עם זה בעיות, לא מעט בעיות, אבל בסופו של דבר, הבעיה העיקרית היא שחלק ממרכיב הפיקדון הזה הוא למעשה מרכיב פנסיוני, שלמעשה לא עובד ברציונל כנגד עובד זר. זאת אומרת, אני לא מדבר על פיצויים, שזה משהו אחר לגמרי, אני מדבר על מרכיב הפנסיה. לכן, בנישה הזאת אני לא אתחיל פה להלאות את כולם בניואנסים הקטנים של הרגולציה, הפנסיה צריכה לקבל פה תפיסה אחרת לגבי העובדים הזרים, בטח ובטח ביחד לפיקדון.

מה זאת תפיסה אחרת? אתה רוצה לבטל אותה בעצם?

בסופו של דבר כשאנחנו מדברים על הפנסיה, שמייצרת מצב של אי תלות חברתית כדי לא לשבת כנטל על מדינה, וכאשר את מדברת על פנסיה, אז למעשה העובד הזה לעולם לא ישתמש בזה לטובת פנסיה, כי אין פה פנסיה. עוד פעם, אצלו במדינה אין פנסיה, ומצד שני, כשאנחנו מדברים על הרציונל שלא ייפול נטל על המדינה, אז הוא לא ייפול כנטל שלנו.

אוקיי, בסדר.

בסוגייה הזאת של הפיקדון אני מבקשת להתייחס רגע, ואני אתייחס יותר בהרחבה כשיגיעו התקנות, אם יגיעו.

נכון, אנחנו נדרוש את זה בסיכום.

אבל זה נושא הרבה יותר פשוט ממה שמנסים להציג פה, ומנסים ככה לטעון כנגד כל התפיסה הפנסיונית, יש פה עניין של זכויות ושוויון זכויות בעצם גם לעובדים ישראלים וגם לעובדים זרים.

אין שום בעיה עם עובדים ישראלים.

להיפך, יש בעיה, הם מקבלים תנאים פחות טובים. התאילנדים מקבלים תנאים טובים יותר.

אני מסכים איתך, גברתי.

אבל מה ששכחת להזכיר, זה שבזמנו הבטחת ניכוי ההוצאות כן אושרה לכם, למרות שהדברים האלה היו אמורים להידון ביחד והיו אמורים להיות קשורים זה בזה, אבל את הפיקדון לא אפשרתם להעביר, זה דבר ששכחת להזכיר.

אני לא אמרתי מראש שהדבר הזה קשור היה אחד בשני, הפיקדון לעומת הסכום המותר בניכוי, כאשר הסכום המותר בניכוי היה מדובר על 754 שקלים, ובעקבות ויכוח הורידו אותו ל-530 שקלים, וכתוצאה מזה היה את העניין עם הפיקדון בנושא של הפנסיה, אבל אכן, את צודקת שהיה מדובר רק על הפנסיה.

הם היו יחד כתחום אחד, והועבר רק הנושא של הניכויים והנושא של הפיקדון משום מה לא הועבר עד היום.

תודה, אני רוצה לתת זכות דיבור לחה"כ מופיד מרעי, בבקשה.

תודה, גברתי היו"ר. אין ספק שמדינת ישראל היא אטרקטיבית לעובדים זרים. עובד זר שמגיע היום לארץ מקבל כמעט 2,000 דולר פחות או יותר, ומקבל שכר של שנה בכווית או במדינה אחרת.

אני מכיר את הנושא מקרוב, אני מכיר את הבעייתיות גם עם המושבים ועם הקיבוצים, פחות בקיבוצים אבל כן במושבים בערבה, בעוטף עזה, במצריים, תכף נשמע פה את האנשים שהגיעו, וגם את המורכבות למרות שגם אני באופן אישי העסקתי סייעת לאמא שלי, כך שאני מכיר את הנתונים מקרוב.

אז אנחנו אטרקטיביים, אבל האטרקטיביות שלנו גורמת בסופו של דבר גם לבעיות בשטח עצמו. כלומר, אנחנו רוצים עובדים זרים כדי לחזק את החקלאות שלנו, אבל בסופו של דבר נסגרים משקים חקלאיים כי העובדים הזרים לא נותנים גם את המענה, הם הפכו להיות נטל. למה הם הפכו להיות נטל? כי יש להם תנאים מצוינים, אין להם בעיה.

דובר פה על שתי בעיות מרכזיות. אחת, זה באמת האגרות, כשהאגרות בסוף גם מוסיפות נטל על החקלאים. ממילא הוא בקושי מתפרנס, בקושי מייצר את החקלאות שלו, והרבה מאוד חקלאים, כפי שגם יעידו כאן, סוגרים את המשקים החקלאיים שלהם כתוצאה מזה שדבר ראשון, הם לא מקבלים את כל המכסות, ותכף גם נדבר על הנקודה השנייה, והיא, שגם לא מספקים להם את העבודה.

אני רואה שחלק מהמשקים, כמו עין יהב וצופר ובעוד מושבים, פתאום המשקים מתחילים להצטמצם, במקום לגדל ארבע חממות פתאום שתי חממות, ולמה? כי יש בעיה בהקצאה של העובדים הזרים, ואנחנו מוסיפים להם את העומס של האגרות.

הבעיה השנייה, והיא הנקודה היותר קשה לחקלאים, היא הבריחה של העובדים. כלומר, חקלאי מקבל מכסה של חמישה עובדים, מגיע עובד למושב, יובל כדוגמה, העובד הזה לא נראית לו העבודה אז הוא מתקשר אל החבר שלו מתל אביב והוא אומר לו ששם התנאים יותר טובים. אין פה מנגנון שבסופו של דבר יפקח על זה שהעובדים האלה באים לייעוד שלהם.

נכון, נאמר כאן שצריך לוודא שהעובד - - -

יודע לאן הוא בא?

הוא גם מקצועי, זה מה שהוא הולך להגיד.

כמו שלוקחים סייעת לקשיש או קשישה - - -

גם שם יש בעיות.

כן, גם שם יש בעיות, אבל לוקחים את העובד המקצועי ומביאים אותו כדי להתמקצע, ולכן גם מונעים את הבריחה.

אני חושב שצריך ליצור מנגנון, ודיברתם פה על קרן פנסיה או לא קרן פנסיה, חברים לדעתי, כל עובד צריך שיהיה לו זכויות, אין ספק, אנחנו בני אדם, אנחנו לא נקפח אף עובד לא משנה עכשיו מאיפה הוא הגיע, מתאילנד או וייטנאם, אבל, צריך למצוא את הנוסחה המתאימה להפרדה בין העובדים הישראליים לבין העובד הזר הזמני, הוא זמני, ולקבוע במנגנון הזה את הפרמטרי שבאמת מתאימים לעובדים הזרים.

מה שקורה לעובד הזר היום, זה שלפני שהוא יוצא והוא מגיע לשדה התעופה, הוא תובע את המעסיק שלו, ההוא צריך לשלם הון תועפות, והעובד עולה על המטוס ויוצא, אבל הוא מקבל את הכסף שלו. לכן, יש פה איזה משהו שהוא אפור, אסור שהיה אפור, וטוב שתעשו ותעשי בוועדה הזאת, באמת, לשים את הדברים על דיוקם, גם בנושא האבחנה בין העובדים, חייב להיות מנגנון פיקוח, וכמובן, אפשר להוריד את האגרות האלה, זה נטל.

תודה, רשמנו לעצמנו.

אי אפשר, זה לא בסמכות הוועדה הזאת.

אני אמרתי לדון, הוועדה צריכה להמליץ.

תודה. חה"כ שרון רופא אופיר, את רוצה לדבר?

כן, אני אשמח גברתי, תודה גברתי היו"ר. קודם כל, חייבת להיאמר פה איזושהי אמירה, שעובדים זרים לא הגיעו לכאן סתם, הם הגיעו לכאן כי אנחנו במרוצת השנים הפכנו להיות מפונקים יותר, וגם חקלאים פחות. יש היום בערך 8,000 חקלאים במדינת ישראל? זאת תעודת עניות לנו, לנו כמדינה, אולי אפילו פחות מ-8,000.

לא, לא, אנחנו מדברות על כמה? על 16,000 הצגת אדוני?

5,000 מעסיקי עובדים זרים, זה מה שיש וזה פחות, כי אברהם דני, בתור דוגמא, נרשם בתור שלושה משקים.

אני מדברת על 8,000 משפחות, אז יש בערך 8,000 חקלאים במדינת ישראל, וחקלאות, בעיניי על פי התפיסה שלי, זה ערש הציונות, ובלי חקלאות אין ציונות, בלי חקלאות אין מדינת ישראל, בואו נקרא לילד בשמו. זאת אומרת, שאם אנחנו לא ננהל היום את התהליכים, נוביל את עצמנו בסוף למקום שבו אולי, לצערי, נאלץ אפילו לסגור פה את הבסטה, וסליחה על נבואת הזעם.

הרבה מאוד שנים החקלאים, אני לא יודעת אם ישנם פה, אני מניחה שישנם פה חקלאים בדיון הזה?

יש, יש.

אבל אני חושבת שהרבה מאוד שנים, ואני אומרת את זה בעצב, לא היה לכם ייצוג. אני לא מדברת על האיגודים הנהדרים שלכם, אני מדברת על ייצוג פה, בבית הזה, לא היה מי שידבר בשמכם, הנושא לא היה בליבת הקונצנזוס. זה שאנחנו מנהלות פה היום כזה דיון, זה שאפו ענק.

ציונות.

זאת ציונות, ואת יודעת מה, את אומרת את זה בחיוך ואני יודעת מאיזה מקום את אומרת את זה, זה בסדר.

ברור, אנחנו הולכות כתף לכתף.

זה שאפו ענק כי אנחנו צריכות לנהל את הדיון הזה, ואני אגיד פה איזו מילה לזכותו של השר שעומד היום בראש משרד החקלאות. הגיע לכאן שר, עודד פורר, שעצר את כדור השלג הזה, ובא ואמר "רגע, עד כאן".

אני אגיד מה מטריד אותי, ואני מתחברת לדברים שאמרו נציגי איגוד האיכרים ואיגוד החקלאים קודם לכן, גם בהקשר של המכסות וגם בהקשר של תנאי ההעסקה. ממשלות ישראל לדורותיהן שפכו את התינוק עם המים, ומרוב רצון להיטיב את התנאים עם העובדים הזרים, שכחנו שיש פה גם חקלאים שצריכים לדאוג להם מבחינת תנאים, ושכחנו שאולי גם אפשר להחזיר רגע את החלוציות ואת הציונות בחזרה לשדה ולפלחה ולחממה.

על מה אני מדברת? אם היום אני חקלאית ואני מעסיקה עובד תאילנדי, ומנגד כן מגיע אליי בחור צעיר שרוצה לעבוד בחקלאות. התנאים של העובד התאילנדי, שבאו נסכים כולנו, הוא לא ציוני והוא לא מגיע מפה ממניעים ציוניים, הוא מגיע לפה ממניעים של פרנסה. אז התנאים של העובד הישראלי גרועים בהרבה מהתנאים של העובד התאילנדי, וזה משהו שאנחנו צריכים לשים אותו על השולחן. העובד התאילנדי יקבל מגורים והעובד התאילנדי יקבל מזון, בעוד שהעובד הישראלי יאלץ ללכת ולהשכיר דירה בערך בסדר גודל של 1,500 עד 2,000 שקלים. אתם החקלאים צריכים לדאוג לחקלאים הזרים לדיור, נכון? לעובד הישראלי, לא.

כשאנחנו מדברים על פנסיה, העובד הישראלי מפריש ממשכורתו פנסיה, בעוד שהעובד התאילנדי, לא. עכשיו, בא המחוקק ואמר, 500 שקלים. אותו חקלאי שרוצה לשמור על העובד התאילנדי ולא רוצה שהוא יברח לו מחר בבוקר, כי יש פה תופעה של ברחנות, הוא יגיד "יאללה, בואו נעלים עין, אני לא מסתכל, אני אוותר על ה-500 שקלים, אני אקח רק 200". ישאל העובד התאילנדי את החבר שלו במשק ממול כמה החקלאי שלו לוקח ממנו, הוא יגיד שאצלו הוא לוקח 100, אז הוא יגיד שאצלו התנאים טובים יותר ויברח למשק ממול.

אני מיד מסיימת. לכן, מה שאנחנו צריכים וצריכות לפקח עליו, זה על כל הנושא של תנאי ההעסקה, גם לטוב וגם לרע, משני הצדדים, כי יש שני צדדים למטבע. אני יודעת שבמשרד החקלאות הקימו צוות שבוחן את תנאי ההעסקה של התאילנדי.

הדבר הנוסף שאנחנו צריכים לדאוג לו, ואני אשמח לראות את זה פה בדיונים נוספים, ואני גם הולכת לקיים בדצמבר כנס גדול של ארוני החקלאים ושל חקלאים צעירים בכלל, אני רוצה לראות חקלאות מתחדשת, ולראות עוד ועוד צעירים שחוזרים חזרה למקומות שאנחנו זקוקים להם.

תודה, חה"כ שרון רופא אופיר. אני מסכימה איתך, קודם כל אני לא רואה סתירה בין עובדים זרים שמגיעים לכאן, מהגרי עבודה שבאים מסיבה אחת והיא לעבוד, לבין לעודד את הידיים הפועלות בתוך מדינת ישראל. אין סתירה, יש כאלה ויש כאלה ואם הם יעבדו ביחד זה יהיה מושלם.

לכן בירכתי על הדיון הזה, כדי שאנחנו נייצר פה איזשהו איזון.

על הכיפק, אני מחזקת את זה.

אגב, האם אפשר שאלה לנציג משרד החקלאות, אולי אפשר לייצר איזושהי מפה של מכסות, ואני אגיד למה אני מתכוונת. חברי, חה"כ מופיד מרעי, הזכיר את המשקים שנסגרו בערבה, שם, בחממות, העבודה קשה בהרבה. האם אפשר לייצר איזושהי מפת מכסות, כך שהם יקבלו יותר עובדים. האם נציג משרד החקלאות איתי? שהם יקבלו יותר עובדים ומשקים אחרים שצריכים - - -

ניתן העדפה.

אוקי, מצוין.

תודה. חה"כ נירה שפק, יו"ר שדולת החקלאות בכנסת, את רוצה להגיד דברים?

כן, קודם כל אני שמחה על הדיון הזה, דיון בנושא העובדים הזרים הוא נושא שלא רק נידון פה, הוא נידון בכמה מקומות במקביל, וכל הקטע זה השילוב והסנכרון של כל הדבר הזה. חה"כ רם בן ברק ואני הם יושבי ראש משותפים לשדולה החקלאית בכנסת, ויש נציגות כמעט בכל המפלגות. אני אומר כמה דברים בהקשר הזה.

גילוי נאות, אני חברת קיבוץ כפר עזה בעוטף עזה, ממשפחה של חקלאים ואני מכירה את הנושא הזה גם מקרוב.

הדבר הראשון שאני רוצה לדבר עליו, זה התנאים. התנאים זה לא רק התנאים לעובדים הזרים אלא התנאים בכלל. אני לא יודעת לכמה מכם יצא להגיע, יושב פה שייקה לידי מנתיב העשרה, הגעתי גם אליו. אני בעברי אל"מ במילואים מפקדת גזרת אוגדת עזה. הגעתי, ונפגעו לנו ונהרגו לנו עובדים זרים, והתפקיד שלנו הוא קודם כל לתת להם את התנאים המלאים בביטחון שלהם, מרמת המרחב המוגן. ממש לאחרונה הייתי במושב אשכול, שם לצערנו היה עוד אירוע טראגי שהיה לנו וראינו את מה שקורה שם, ולכן, קשה יותר להביא עובדים חקלאיים לאזורים של עדיפות לאומית ובטח צמודי גזרה חמה.

יש להעלות את הנושא הזה לסדר היום ולתת לו מענה בנפרד, ואת זה אני אומרת לא רק למשרד החקלאות אלא גם למשרד הפנים, רשות האוכלוסין, משרד הכלכלה, לכל הגורמים כי זה רוחבי. חשוב הנושא של הכפיים, כמו שאני אוהבת להגיד.

הדבר השני, זה נושא ההתאמה שדובר כאן רבות. זאת אומרת, זה לא הגיוני שאם אני רוצה לקחת בעל מקצוע, אני מקבל אנשים שהם לא רלוונטיים. אני נוגעת בחקלאות ואני מגיעה ואני רואה מי מגיע. מכיוון שאין אכיפה ובקרה מסודרת, יוצא שמגיעים אנשים מהמרחב הכי קרוב. זה אומר, שאם עכשיו יש לי חברה בתאילנד שהיא בעיר, אז הכי קל לבוא ולקחת מאלה ומגיעים אנשים שאין כל קשר בינם לבין החקלאות, לא בדיוק מגיעים מהכפרים שנגעו בחקלאות וידעו מה זה חקלאות, והם לא מוכנים לתנאים ואז אנחנו עוסקים במרדף אחרי עובדים זרים שנבהלו והלכו.

המכסה שמורה, אז עד שאתה לא תופס את הבן אדם הוא בעיה שלך. חלקם אפילו לא מגיעים לחקלאי, עוד לפני שהם מגיעים אליו והוא ראה את פניהם הוא כבר מחפש אותם, וזה אבסורד שבזה צריך להתעסק, וזה חסם וכשל שחייבים לטפל בו. אז זה אחד הדברים ואנחנו נטפל בו, ואני חושבת שגם פה צריך להגדיר כמה נושאים, ואבתיסאם, אני אשמח לעשות כמה נושאים, אחד זה החסם הזה.

אני לא אכנס לכל הנושא של ההיטלים, כי יאמר לזכותו של שר החקלאות, עודד פורר, שישבתי איתו בפגישות קבועות, הוא עושה עבודה בנושא הזה. עצם העובדה שעכשיו נפתחו עוד מכסות לעובדים זרים, זה לא מספיק, אבל אנחנו נעשה עוד. עודד מתעסק בהיטלים, שרת הפנים, איילת שקד, דיברה על נושא ההיטלים כשהיא באה להציג בוועדת הכספים, אני חברה בוועדת הכספים, והיא אמרה שהיא מחויבת לזה, ובסוף, יש כאן גם כנסת וגם ממשלה, או קואליציה בממשלה, ובקטע הזה זה באמת הכנסת, כי אנחנו מכל הקצוות מבינים את הנושא הזה. צריכים לבוא ולראות איך מקלים ואיך מוצאים את נקודת האיזון ולא פוגעים בתנאים.

אני רוצה לומר עוד שני דברים.

אחד, הוא שהיום זה יום האקלים ואיכות הסביבה, ואנחנו לא מבינים את חומרת העניין כנראה, בעיניי. אני באה מעוד דיונים עכשיו בוועדת החוץ והביטחון על הנושא הזה, ואנחנו נגיע למצב שאנחנו נצטרך לחזור למשקים הקטנים, כי יהיה מאבק על הכל, מהגלובלי והגדול, ואם אני מכניסה את הקטע שלי כוועדת חוץ וביטחון, המלאים שלנו והיכולת שלנו ייפגעו, אתם זוכרים מה קרה בפנדמיה כשפתאום נעצרו ומאיפה מביאים את זה. איך אנחנו בונים את עצמנו לאכול את התוצרת פה, ופחות לייבא ופחות מוצרי מדף, ואת כל הנושא הזה צריך לתכלל ביחד.

ורק הנושא האחרון, סליחה, זה נושא שממש חשוב לי לפתוח אותו, לעובדים זרים פלסטינים. אנחנו באים ואומרים, וזה לא רק בחקלאות, ההנהון משמאלי מוכר. חבר'ה, אם נחשוב רגע מעבר לגבולות של עובדים זרים בחקלאות, זאת תפיסתי, שבאה ואומרת שככל שנייצר עבודה, שותפות, אכפתיות, יש למה לעבד. אנחנו בעוטף עזה זוכרים את התקופה שאצלנו במפעלים עבדו עובדים פלסטינים, בחקלאות עבדו עובדים פלסטינים.

איך היה?

היה מצוין.

יופי, אני שמחה לשמוע.

ולכן, צריך להכניס את זה ולעשות עבודה עם משרד הביטחון ועם כולם, איך פותחים גם את הדבר הזה, כי כולם אומרים עובדים זרים ומדברים על תאילנד ו-וייטנאם, סליחה יש לנו כאן עובדים מעבר וזה win win.

אוקיי, אז בעצם אנחנו דיברנו על 25,000 עובדים זרים שהם מתאילנד, ומהי בעצם המכסה של עובדים פלסטינים שעובדים בחקלאות?

סביב ה-5,000.

אין הרבה הבדל, יש 6,500 קבועים ועוד כ-11,000 עונתיים, והמכסה לא מהווה חסם. מה שמהווה חסם הוא האזור הגיאוגרפי. הרבה מהחקלאות שצריכה הרבה עבודה נמצאים בפריפריה ולא במקום שקרוב למעבר. וגברתי חברת הכנסת דיברה על כך שיש לנו הרבה עובדים פלסטינים, אם יורשה לי לנחש, דיברת על העובדים מעזה שכרגע מדברים עליהם ומנסים לפתוח את זה.

לא רק, אבל הדגש עכשיו הוא על עזה.

אנחנו כמשרד בעד, תומכים, וככל שהחקלאות והחקלאים ירצו ויהיה ביקוש, אני מאמין שהממשלה תגדיל את המכסה לפלסטינים. כיום, המכסה לא מהווה חסם.

אני רוצה רק להגיד, שיש היום חקלאים, כולל בעוטף, שמדברים בצד השני עם הסבא והאבא שעבדו אצלם, ואומרים, איזה עצוב זה שהדור הזה המתפרע לא מכיר את מה שהיה לנו כאן, וזה כלי חשוב גם מבחינת חוסן מדינת ישראל.

תודה. אני נותנת ליועצת המשפטית לשאול שאלה.

רציתי לשאול, את דיברת על המפקד ועל מספר העובדים הדרושים לפי המפקד, האם אתה מדבר על כך שהמפקד מתייחס רק לעובדים הזרים? גם לעובדים הפלסטינים? גם לעובדים הישראלים? למי הוא מתייחס המפקד הזה? המספר של ה-48,000?

המפקד הוא לעבודה שכירה בניקוי עבודה עצמית של החקלאי.

אז זה כל העובדים השכירים, זה יכול להיות עובדים ישראלים, זה יכול להיות עובדים פלסטינים וזה יכול להיות זרים.

סליחה שלא הייתי קודם, הוצגה טבלה של כמה מאיזה ארץ מוצא?

יש לנו רק תאילנד לפי הסכם בילטרלי, ויש לנו פלסטינים.

כמה?

25,000, המכסה עד חוק ההסדרים האחרון עמדה על 25,200, לאחר חוק ההסדרים המכסה הקבועה על ידי הממשלה היא 31,200, אבל הוסכם שבגלל מגבלות זה יגיע בפעימות.

כמה בפועל היום?

ל-2022 28,000 פלוס 700 לעוטף עזה.

כמה קיימים עכשיו בשטח?

26,000

התוספת על הנייר התקבלה בסוף אוגוסט, לוקח זמן להגיע.

רשות האוכלוסין יודעת לענות כמה בפועל?

26,000

26,000 בפועל?

כן.

חברות וחברים, אנחנו התחלנו את הדיון ואתם לא הייתם פה, אז אם חסר לכם חומרים נא ללכת וללמוד לצפות בוועדה שלנו המוקלטת ולקבל נתונים.

אני פשוט רוצה לתת לכל מי שנרשמה ונרשם את זכות הדיבור. אני רוצה ללכת כרגע ל"קו לעובד" ולשמוע סקירה מעוה"ד אורית רונן, איפה את יושבת?

היי, נעים מאוד, אני רכזת החקלאות ב"קו לעובד" ואנחנו מטפלים מידי שנה במאות ואפילו אלפי פניות שונות ומגוונות מעובדי חקלאות, בין אם תאילנדים ובין אם פלסטינים. מהניסיון שלנו, כי אנחנו מטפלים בעובדים זרים גם בענפים אחרים, המצב של עובדי החקלאות בארץ, הם מהעובדים המוחלשים ביותר, בין אם זה בגלל הנתונים שאין לנו בעצם שליטה עליהם, הם מגיעים לכאן והם לא דוברים את השפה, בדרך כלל הם דוברים תאית בלבד ואפילו לא אנגלית אז קשה לתקשר איתם, מטבע הדברים הם מושמים במשקים מבודדים ומרוחקים בפריפריה, ויש גם הבדלים תרבותיים.

כל אלה ביחד מביאים לזה שהקושי לתקשר איתם, פלוס הקושי שלהם לתקשר איתנו, לדעת את הזכויות שלהם ולהתלונן על הזכויות שלהם, מביא למצב שיש גם הרבה מאוד הפרות. הם עובדים בתנאים הכי קשים, בחוץ, בשמש, בשדות, וחווים גם מגוון הפרות רחב, בין אם זה הפרות של חוקי העבודה, של דיני המגן בעבודה שמופרים לא בבודדים, אנחנו שומעים על הפרות ממש רבות של אי תשלום שכר מינימום בהתאם לחוק, של שעות עבודה רבות ואי תשלום שכר עבור שעות נוספות, של אי מתן מנוחה שבועית, הרבה מאוד מהעובדים מדווחים לנו שהם עובדים שבעה ימים בשבוע ואין להם מנוחה, וגם אם הם לא עובדים שבעה ימים מלאים, בטח ובטח אין להם את המנוחה הנדרשת של 36 שעות ברצף.

בנוסף, הם לא מקבלים תשלום עבור ימי חופש ועבור ימי חג, בהתאם לחוק. וכמובן, יש את העניין הזה של הפנסיה, שהם לא מקבלים תשלום, וזה תמיד משהו שהם באמת שנייה לפני שעוזבים את הארץ, נדרשים לעניין הזה של אי תשלום פנסיה, ובגלל זה אנחנו חושבים שבמקרה הזה של עובדי החקלאות, הפרשה של כספי הפנסיה והפיצויים לפיקדון הוא דבר מבורך ואנחנו מקווים שזה ייושם כמה שיותר מהר בהקשר שלהם, שזה יבטיח את הזכויות שלהם.

עוד תופעה שלצערי הרב היא נרחבת ואנחנו נתקלים בה, היא תיעוד לא נכון של שעות העבודה שלהם, אי מתן תלושים. הם בעצמם גם לא יודעים לקרוא עברית ולא תמיד הם מקבלים את התלושים, וגם אם הם מקבלים את התלושים אין להם שום יכולת לקרוא אותם ולראות מה קורה שם.

תופעה חמורה נוספת שקיימת, והיא קיימת אצל העובדים הפלסטינים באופן מובנה, זאת צורת ההעסקה שלהם, יש להם כבילה מלאה למעסיק. כלומר, כשהעובד הפלסטיני בא לעבוד, יש לו היתר למעסיק ספציפי. אצל העובדים התאילנדים, לשמחתנו, אין כיום כבילה, אבל הרבה פעמים המציאות היא שיש כבילה בפועל, בגלל שגם אם העובד מבקש לעבור, אם הוא בכלל יודע שיש לו זכות לעבור, כי הרבה פעמים זה בכלל עניין של ידע והוא לא מודע לזה שיש לו זכות לבקש לעבור מעסיק, וגם אם הם יודעים שיש להם זכות לבקש לעבור, לא תמיד אפשר למצוא לו מעסיק אחר. הרבה פעמים אפילו בגלל שאין היתר פנוי אצל חקלאי אחר. כלומר, קשה למצוא חקלאי אחר שיש לו מכסה להיתרים.

גם איך הוא ידע שיש חקלאי אחר שמחפש?

העובד בהקשר הזה תלוי לחלוטין בלשכה הפרטית.

אני מבינה, אני עוצרת אותך כאן.

אני רק רוצה רגע להזכיר משהו, אנחנו חושבים שהדרך הנכונה לטפל בכל ההפרות האלה זה בעזרת אכיפה, ולצערנו הרבה אנחנו לא רואים אכיפה מספקת, בטח לא אכיפה שתואמת את כמות הדיווחים שאנחנו מקבלים מהשטח.

בנושא הזה של האכיפה יש את זרוע העבודה שאחראי על האכיפה בנושא של דיני עבודה, כמו ששמענו קודם, ויש גם את מינהל הבטיחות שאחראי על תחום הבטיחות בעבודה, וגם שם יש לצערנו הרב הרבה הפרות בטיחות ואין הדרכות מספקות לעובדים בשפה מובנת להם, ובגלל זה זהו תחום שמועד לפורענות. יש גם זרוע נוספת, רשות האוכלוסין, שהיא גם כן ממונה על האכיפה, ואנחנו בעצם רואים שאין מספיק אכיפה יזומה, לא של זרוע העבודה ולא מצד רשות האוכלוסין.

לחכות לתלונות, אכיפה שמבוססת רק על תלונות מצד העובדים זה נושא שהוא בעייתי, בטח ובטח במקרה הזה של העובדים התאילנדים, באמת בגלל חוסר הנגישות השפתית שלהם, חוסר היכולת שלהם הרבה פעמים לבוא להתלונן, לדעת למי להתלונן, וגם יש חשש מאוד גדול בקרב העובדים להתלונן, ובגלל זה צריך הרבה יותר אכיפה יזומה.

כן, דיברו על זה. תודה רבה. נציג משרד הבריאות נמצא איתנו? שלום לך, תציג את עצמך בבקשה ואנחנו נמשיך.

שמי ד"ר אלי רוזנברג, אני מנהל המחלקה לבריאות העובד, אני מומחה לבריאות הציבור. מי שריכז את הנתונים אצלנו, המומחיות שלי היא בריאות הציבור אבל יש רופא תעסוקתי במחלקה, ד"ר אורן זק והוא מחובר בזום, ואני אשמח אם אפשר לשמוע אותו.

ד"ר אורן זק נמצא איתנו בזום? בינתיים עד שיעלה ד"ר אורן זק לזום, אני רוצה לשאול שאלה. אתם שלחתם לנו היום בבוקר דו"ח וקיבלנו כל מיני נתונים על מוות של עובדים תאילנדים, ואני חייבת להגיד שהנתונים היו מאוד מאוד קשים, אני אשמח אם יש לך את המסמך ושאני לא מתקילה אותך, אני מקווה שיש לך אותו.

כן, ד"ר זק פה והוא יוכל.

ד"ר זק? תוכל להציג לנו את הנתונים והמספרים של מוות טבעי, התאבדויות, וסוגיות ממש קשות? אז אנחנו איתך.

כן היי, שלום גברתי. אז מה שלמעשה שלחנו לכם בנתונים, אלה שקיבלנו מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית מהשנים 2015 עד פחות או יותר התקופה הנוכחית, ולמעשה אפשר לראות שסדר גודל של כשני שליש, סדר גודל של כמעט 90 מקרים, זה מוות שקוראים לו מוות טבעי, ועוד איזה משהו כמו שליש, 44 מקרים של טראומה ו/או התאבדות.

למעשה, כשמסתכלים על סדר גודל התמותה השנתית ביחס לאוכלוסייה, זה סדר גודל של 1:1,000 פחות או יותר. אם אנחנו מדברים על העובדים הזרים התאילנדים, אלה הם היחידים שהצלחנו לפחות לאסוף בהקשר הזה, השיעור הוא יחסית לא נמוך, בטח ביחס לקבוצת הגיל אבל זה משהו שצריך לתחקר אותו. אני רק אגיד שלגבי המוות הטבעי, אין לנו פילוח של נסיבות התמותה, כלומר, האם מדובר פה על דברים שנידונו גם בעבר, הפרעות קצב או מחלות לבביות כאלה ואחרות שאולי יכולות להיות מאפיינות מבחינה גנטית לאוכלוסייה. אז ככה שפילוח פנימי של הדבר הזה לא מצוי בידינו.

למה? ביקשתם? רציתם? אתם בתקווה שתקבלו כזה פילוח? ומה זה מוות טבעי, הרי זאת אוכלוסייה לא מבוגרת.

אז זאת אוכלוסייה באמת לא מבוגרת, וכמו שאמרתי, על פניו, נתוני התמותה לא נראים נמוכים. בשביל לתחקר מוות בגיל כזה צריך לעשות כמובן נתיחה. אני לא יודע להגיד מה המדיניות היום, בהקשר של האם זה מבוצע, האם זה מקבל את האישור של המשפחה או לא, אני רק יכול להציג את הנתונים שכרגע הגיעו לידינו, בסדר? אבל זאת שאלה שצריך רגע להעמיק בה, בהקשר הזה של לנסות לפלח את הדבר הזה.

אני רוצה גם להתייחס לשאלה שלכם לגבי בעיות מרכזיות. אנחנו לפחות מזהים, ואחת הבעיות הבולטות ביחד לעובדים הזרים זה באמת הנושא של רגולציה חסרה ומתכללת בתחום של הבריאות התעסוקתית, שזה משלב הבדיקות והמיון להקמה לעבודה, ועד השלב של בדיקות פיקוח תקופתיות. זה לא סוד, כמובן, ענף החקלאות טומן בחובו הרבה מאוד גורמי סיכון, מכמובן חשיפה לחומרי הדברה שונים, עבודה בגובה, תנאי מזג אוויר קיצוניים וקרינה סולרית, שעות עבודה, וכן הלאה.

למעשה, למעט עבודה בגובה בחומרי הדברה של זרחנים אורגנים וקרבומטיים, אין החדרה בתקנות לצורך ביצוע של בדיקות תקופתיות לעוסקים בענף הזה, ואנחנו באמת חושבים שיש מקום לחדד גם את התקינה, ואת הדבר הזה כמובן צריך לעגן בחקיקה, בדגש על תקנות הבטיחות בעבודה, שמסדירות היום, כמו שאמרתי, רק את העיסוק עם חומרי הדברה. כמובן שחלק מהנושא הזה של הפיקוח והאכיפה כולל גם את הנושא של ההדרכות וההכשרות, ולוודא שאנחנו בעצם מנגישים לעובדים האלה את כל המידע לגבי הזכויות שלהם בהקשר של הבטיחות בעבודה והפיקוח הבריאותי.

נשאלנו גם לגבי הנושא של כמה מקרים זוהו לגבי העובדים מתאילנד שנחשפו לחומרי הדברה או ריסוס וחשיפה ממושכת לשמש, אז לצערי אין היום במדינת ישראל נתונים שמגיעים באופן מסודר בעניין הזה. יש לנו רשם מחלות תעסוקתיות, שעיקר הדיווחים לשם מגיעים משירותי הבריאות בעבודה של קופות החולים. הדיווחים מאוד מאוד דלים, ואם מסתכלים על הנתונים, הדו"ח האחרון שמופיע שם הוא למעשה מצביע על 27 מקרי תחלואה תעסוקתית מענף החקלאות, ייעור ודייג, אבל בלי שום פילוח, ואין לנו שום יכולת לראות. יש לנו מקרה אחד שאנחנו מכירים שהיה בשנת 2010 בהקשר של תחלואת חשיפה לחומרי הדברה, אבל הנתונים האלה הם נתונים חסרים, ויש מקום, כמובן, לקיים את זה באופן משמעותי.

תודה, ד"ר זק.

יש הצעה שיטתית שהיא נוגעת לא רק לעובדים הזרים, דיברנו קודם על העובדים הישראלים, אז זה נוגע בכלל לעובדים במשק. בחלק מקופות החולים יש שדה שנקרא 'שדה משלח יד', לצערנו, הוא לא קיים בכל הקופות והוא לא ממולא בצורה שיטתית, מסיבות שונות. אני חושב שלו הייתה את ההנחיה והציפייה, שגם יוצאת מהכנסת, למסד את הנושא הזה, שלוקח בעצם דקות כדי שזה יהיה ממוסד.

יש לנו רשימה מוכנה של הלמ"ס שהגיע מה- International Labor Organization, וכבר בדקנו עם הקופות, חלק מהקופות מצדדות וחלק אומרות שיהיה קושי, אבל תמיד יש קושי לאמץ משהו חדש. לו היה סיווג, של עובד זר ותחלואה כזאת, יכולנו לעשות אפידמיולוגיה ולענות על כל מה שצריך בלי להתערב, אז אני שוטח גם את הנושא הזה בפנייך.

תודה רבה. הדיון הזה על בריאות בהקשר לעובדים זרים זה נושא שאנחנו בהחלט מקדישות לו בשבוע הבא דיון נרחב, בנושא הזה ספציפית.

אני רוצה לעבור לסגן ראש מועצת אשכול, דודי אלון, אתה נמצא איתנו? תודה על הסבלנות.

אז קודם כל, זה באמת דיון מאוד חשוב, על כל ההיבטים שלו וכל הזוויות, גם אלה שנוחות יותר או נוחות פחות לצדדים. גילוי נאות, אני באתי ממושב יתד, אני גר שם, ממשפחה חקלאית, מגדלים עגבניות, שזה גידולים אינטנסיביים, יש לנו לפחות 15 עובדים זרים שגרים אצלנו במשק. אני יכול להגיד, שככל שהשנים עוברות רמת החיים שלהם עולה מאוד, אם זה מזגנים בחדרים ודברים שלא היו פעם.

גם העלויות שהחקלאי נדרש להם היום, אני עכשיו בכובע של המועצה, אז זה ארנונה והיטל ביוב, וכל כך הרבה הוצאות שאם יש משהו שכן אפשר לעשות והוא לא מצריך כל כך הרבה רגולציה, זה להגדיר את הסכום החודשי ההגיוני פר אדם שמקבל את כל התשתיות כדי לעבוד ולנוח, וזה הרבה מעבר, לפחות פי שלושה ממה שהיום ניתן בכלל להוריד להם בשכר, וזה יכול להוות איזון מאוד מהיר ומאוד צודק, גם בדבר הזה.

אני יכול להגיד, שבנושא של המכסות, אני לא אחזור על כל מה שאמרו כאן בנושא הפנסיות והמכסות, הכל נכון וצריך לטפל בכל מה שנאמר כאן.

מהו האתגר הכי גדול בעצם במועצה?

האתגר הכי גדול עבורנו בעוטף עזה, אפרופו מה שנירה סיפרה, אני ב'שומר חומות' עם קסדה ושכפ"ץ רצתי ליישוב שבו באמת היה האירוע וככל שאנחנו יודעים, אפילו הבאנו צוות התערבות חוסן בתאית כדי לשבת עם כל העובדים ולתת להם את כל מה שאנחנו נותנים גם לתושבים הרגילים של המועצה.

אנחנו רואים בעובדים הזרים חלק מהתושבים וככה מתייחסים אליהם גם, החקלאים מתייחסים בצורה מאוד טובה, תמיד יש את הקיצון, אתם יודעים כמו בכל מקום, אבל הם צריכים את העובדים והעובדים צריכים את החקלאים, ואני גם משווע לפתיחת הגבול. אני לא כזה צעיר, אני זוכר את התקופה שהיינו עובדים כתף אל כתף עם השכנים שלנו מרפיח, וזה בהחלט דבר שצריך לשאוף אליו בחזרה.

אז אני אגיד שהאתגר הכי מרכזי הוא בעצם העייפות, היעדר כוח האדם, שבעצם מייצר את כל התופעות שנמצאות בשוליים, של הסמים, של ההתשה, של השעות הנוספות וכל מה שמשתמע מזה, וצריך, א' לפתוח את זה בצורה ברורה, ו-ב' והכי חשוב, לשמור את האיזון של המעסיק.

אני באתי מהעולם העסקי, הייתי שם המון שנים והעסקתי עובדים. יש בישראל נטייה לכך שהעובדים הם מה שנקרא הדבר הכי קדוש ולא נוגעים בהם, ותמיד כשהולכים לבית הדין לעבודה עו"ד תמיד ייעץ לי להגיע להסדר לפני כי בבית המשפט אני תמיד אפסיד כמעסיק, ואין איזון בצד הזה, וצריך שעובד שמגיע, ידע שאם הוא משתמש בסמים או שהוא לא עובד כמו שצריך, הוא יכול ללכת הביתה בסוף השנה ולא לעבור לאן שהוא רוצה ולהסתובב בארץ ולהמשיך ליהנות בזמן שהחקלאי ללא כוח אדם.

אלה הדברים המרכזיים, ואני אשמח שהחקלאים ידברו.

בהחלט. אני רוצה לעבור לטל שפירא, חקלאי, בבקשה.

שלום, אני טל שפירא, אני מצופר ואני מייצג פה את חקלאי הערבה. יש פה חקלאים מכמהין, יש פה חקלאים מעוטף עזה, ואתם צריכים להבין, אנחנו באנו לפה ומה שמניע אותי אלה שני דברים. אחד, שהמושבים הולכים ונסגרים. נסגרים, זה אומר שאף אחד לא משכיר את המשקים. אנחנו בצופר 100 משפחות, נשארו 25 חקלאים פעילים. בעין יהב, 150 משפחות, המושב הכי ותיק בערבה, נשארו 20 ירקנים.

אנחנו ביטחון המזון למדינה. אם אתם רוצים שיהיו פה ירקות ופירות ותוצרת ישראל, אתם חייבים לשמור עלינו. אז מה שמניע אותי זה, אחד, שהמשקים שלנו נסגרים ושאין אופק ואין שום עתיד, ושתיים, דיברת על זה בהתחלה, יש לי בן שהוא בקבע בצבא, שנתיים, וכשהוא בא ושואל אותי בשביל מה אני רוצה שהוא יחזור לפה, אז אני יושב עם עצמי וחושב, ואני אומר לו שימשיך בצבא כי אין לו מה לחזור לפה.

כל אחד שיושב פה בשולחן הזה, וגם שר החקלאות, לא היה נותן לבן שלו לחזור לחקלאות במצב הקיים. זה מצב שאנחנו רק מגדלים הפסדים, ועכשיו אני אסביר לך על מה אני מדבר.

הדרישות שלנו הן כאלה, אני חקלאי פעיל, אני 30 שנה מצופר, לא מהיום, ואני לא בא לפה בשם ארגון חקלאים, יש לנו יותר מידי ארגונים ויותר מידי הנהגה, ואחרי 30 שנה הגענו למצב שמשקים נסגרים. בסוף יישארו רק עסקנים ופוליטיקאים ולא יישאר לכם חקלאי אחד פה במדינה, לשם אנחנו הולכים.

הדרישות שלנו הן ברורות מאוד. אנחנו רוצים להגיע להסכם העסקה הוגן, גם לחקלאי וגם לעובד, אני לא נגד העובד, אני בעד העובדים. אנחנו דורשים להפריד את הסכם ההעסקה של העובד הזר מהעובד הישראלי, ולמה? כי העובד הזר בא לפה לתקופה מסוימת, הוא לא משתקע פה, הוא בא לפה גג לחמש שנים והוא חוזר לארצו. פנסיה, לא מגיע לו כי הוא לא נשאר פה עד לגיל פנסיה, על מה מגיע לו פנסיה אני לא מבין, זה דבר בסיסי, אם בתאילנד אין לו פנסיה אין שום סיבה שפה תהיה לו פנסיה, זה קודם כל.

ברגע שאנחנו ניצור הסכם שאפשר להפריד בין עובד ישראלי לעובד זר, נוכל להתחיל לטפל בכל הבעיות, כי הבעיות פה זה גם שינויי חקיקה וגם תקנות שהתווספו במשך השנים. כשאני באתי ב-1993, בתלוש המשכורת היו רק שעות, שעות נוספות, וביטוח רפואי, ולאט לאט הוסיפו והוסיפו כל מיני מטלות בשביל לחסל אותנו. באה אורה נמיר ז"ל בישיבת ממשלה וקבעה שהם צריכים להקשות על החקלאים, והתחילו להוסיף.

היום יש צו הרחבה בחקלאות, אני לא יודע אם פה במשרדי הממשלה יש את צו ההרחבה הזה, שזה 730 שקלים בחודש. יש שם דברים שבתאילנד הוא יכול רק לחלום עליהם, וקודם כל את זה אנחנו דורשים לבטל. עכשיו, שתבינו, אני לא נגד השעות, אני לא מדבר איתך על שכר שעה, אני מדבר על כל מה שמעבר למשכורת.

היום, שתדעו לכם, אין שום גידול במדינת ישראל שמסוגל לשלם את הסכם ההעסקה הזה, בגלל זה רודפים אותנו מ"קו לעובד" ועורכי דין, ומה שעושים לנו זאת רדיפה יום-יומית. החקלאי צריך לקום ולהתעסק בגידול, הוא לא עבריין, אנחנו משלמים לפי החוק, ובגלל זה מאות משקים נסגרו, כי הם לא מסוגלים לשלם את זה. היום, העלות של תאילנדי היא 8,000-9,000 שקלים עם הכל, אז שתבינו.

לסכם בבקשה.

רגע שנייה, אני אעשה את זה קצר. דבר שני, ביטול האגרות. היום, גברתי תראי, אני משלם על אגרה של חידוש ויזה 1200 שקלים למשרד הפנים על המדבקה בדרכון, זה דף שאני יכול להשאיר לך אותו פה, ועוד 175 שקלים אגרת רישיון, זה דף של משרד הפנים, לא שלי. חוץ מזה, אני משלם למשרד העבודה לפי ההקצאה שלי שהיא שש ויזות, ואני משלם למשרד העבודה עוד 600 שקלים על כל עובד, זאת אומרת, עוד 3,000 שקלים רק על המכתב, מכתב אישור. מכתב ממשרד העבודה עולה לי 600 שקלים לכל עובד. זאת אומרת, אם היו לו עשרה עובדים, הייתי משלם על המכתב הזה 6,000 שקלים, והייתי משלם למשרד הפנים עוד 12,000 שקלים.

עכשיו, שתביני, זה כל שנה מחדש. כל שנה מחדש העלות הזאת היא 2,100 שקלים עבור חידוש מדבקה. כשבזמנו, לפני בערך עשר שנים ירדתי למשרד הפנים באילת עם חמישה דרכונים שלי, ושילמתי 50 שקלים על מדבקה בדרכון. היום עשו מזה 2,100 שקלים על המדבקה בדרכון כל שנה מחדש, על מה? זאת גניבה לאור יום הדבר הזה, תכפילי את זה במספר העובדים.

אוקי, טל רגע.

דבר שלישי, העוול הכי גדול, זה התיקון של עלות אחזקת עובד. עלות אחזקת עובד זה אומר, החדר, מכונת הכביסה, המזגן, כל מה שמתקלקל אני צריך להחליף לו. לפני חודש היה לעובד שלי כאבים בצוהריים, לקחתי אותו לבית החולים סורוקה, הבאתי לו אמבולנס מדימונה בדרך, אני גר בצופר שזה שעה וחצי מאילת ושעה וחצי מבאר שבע, נשארתי איתו עד 02:00 בלילה עד שאשפזו אותו, ב-06:00 בבוקר לקחו אותו לניתוח אפנדיציט, וביום שישי חזרתי להחזיר אותו אחרי שלושה ימים. עובד אחר, לקחתי אותו בדחיפות לרופא שיניים בבאר שבע כדי שיעשו טיפול בשיניים כי אין רופא שיניים בערבה. את העלויות האלה החקלאי לא מקבל, את כל הבזבוז של היום והדלק והנסיעות, וזה בתוך עלויות אחזקת עובד.

המדינה מאשרת לנו, בגלל שהוא תאילנדי היה 230, באה איילת שקד והעלתה לנו את זה ל-530, עשתה לנו טובה. העלות האמיתית היא 1,500 שקלים לפחות. יש עבודה שנעשתה ב-2012 על ידי חברת פרטו, חברת כלכלנים לא טל שפירא אלא כלכלן מומחה שלקח אותו דובי אמיתי מהתאחדות האיכרים, והעבודה הזאת מ-2012 אומרת שהעלות היא 1,250 שקלים זה עלות העובד.

יש עבודה נוספת של סופר, שלקחה אותו התאחדות חקלאי ישראל לפני שנה, הוא היה יועץ בכיר בכלכלה, והעבודה הזאת אומרת שהעלות היא 1,400 שקלים, נכון לעכשיו. המדינה מאשרת לנו 530 שקלים. אם לגברתי או לכל חבר כנסת אחר יש יחידת דיור, אז אם את מחזיקה שם תאילנדי את יכולה לנכות לו 530 שקלים, אבל אם את מחזיקה עובד ישראלי בחקלאות, את יכולה לנכות לו בין 1,500 ל-2,500 שקלים, כי זה מה שמקובל.

הבת שלי לומדת בבאר שבע, היא משלמת מה שמקובל במגורים, אז היא משכירה דירה עם שני שותפים ב-3,300 שקלים. אני חושב שזה לא העסק של המדינה, היא לא צריכה להתערב בזה בכלל. אני בניתי את יחידת הדיור הזאת ונהוג לקחת את מה שמקובל באותו אזור, זה קודם כל.

תודה, טל.

רגע, דבר אחרון.

טל, תקשיב שניה, רגע אדוני, תן לי להסדיר את השיחה. אדוני, תעזוב את המיקרופון, זה עושה רעש, ותנשום. אני רוצה שתישמע, תשתה קצת מים, הכל בסדר, עזוב את המיקרופון ואני מקשיבה. נקודה אחרונה בשביל לתת לעמיתך להגיד את הדברים שלהם, לאט לאט, אני רוצה שהקול שלך בהקלטה יהיה מצוין.

תודה. קודם כל, כל הכבוד לך על הוועדה, זאת ועדה מאוד חשובה, כך אני חשוב. הפתרון לבעיה של העובדים קשור לחמישה משרדים, למשרד המשפטים, למשרד הכלכלה, למשרד החקלאות, למשרד האוצר, ולמשרד החוץ.

אני אתן לך דוגמה קטנה, במשרד החוץ לקחו את המשתלמים ושינו רק את המינוח מ'משתלמים' ל'פועלים', ונתנו להם את כל הזכויות, ולא רק זה, אלא גם החריגו אותם. משתלם, שתביני, זה ילד בן 20 מכל מיני מדינות, שבא לפה לארץ לעשרה חודשים, והוא מקבל פנסיה ופיצויים, לישראלי לא מגיע פנסיה ופיצויים אחרי עשרה חודשים. הלך משרד החקלאות, הוציא את זה ממשרד החוץ, ושינה את ההגדרה מ'משתלמים' שזה סטודנטים בעברית, ל'פועלים'. ברגע שההגדרה השתנתה, מגיע לו צו לעובד ופנסיה ופיצויים והכל.

אני רוצה שבסוף נצא מפה עם ועדה בין-משרדית שתטפל בהכל, לנו החקלאים אין לנו "קו לעובד", אין לנו מי שדואג לנו, רודפים אותנו כבר שנים ולא נשארו חקלאים. אתם רוצים שנהיה פה ונייצר את המזון או שאתם רוצים לייבא מטורקיה, תראו מה עשה עכשיו הטורקי הזה.

טוב, טל.

התפקיד שלכם הוא ליצור פה אופק לחקלאים, שתבינו, אין שום גידול שמסוגל לשלם את הסכם ההעסקה הזה, חובה ליצור הסכם העסקה חדש שגם יהיה טוב לעובד וגם יהיה טוב לחקלאי, אי אפשר רק לדפוק את החקלאי.

תודה רבה, טל, שמעתי אותך.

זהו, תכניסו את זה טוב טוב ל-D.N.A אחרת לא יישארו חקלאים פה במדינה, ואנחנו אולי 3,000 לא 8,000, שתדעי.

משהו אחרון אמרון, זהו, רק דקה.

לא, אני לא מסכימה.

כשאת פותחת את המקרר, 90 אחוזים ממה שאתם מכניסים לפה, תחשבו רגע, זה בא מהחקלאות, אז תדעו את זה טוב, כל יום שאתם אוכלים משהו, 95 אחוזים ממה שאתם אוכלים בא מהחקלאות, מישהו גידל את זה.

תודה. תודה לחקלאים ולחקלאיות על כל מה שנמצא במקרר ומה שעוד יגיע למקרר.

כן, את צריכה לדעת מאיפה זה הגיע, זה לא הגיע מרמי לוי.

בסדר, אדוני, אני מפרגנת לך, חוץ מזה אתה חושב - - -

לא, בסדר, אבל אתם חייבים להבין שיש צד שני שגומרים אותו, הורגים אותו, תבינו את זה, זה הכל.

מבינים, די.

בסדר, הבנתי, אנחנו עוד ניפגש הרבה, טל, אז תשאיר עוד דברים למפגשים הבאים.

יש לי לב חזק, תאמיני לי הכל בסדר.

אוקיי, אני רוצה לעבור ולתת זכות דיבור ליפתח בן דוד, חקלאי בערבה, שתיים וחצי דקות, בבקשה, כי אנחנו חייבות להתקדם.

שתיים וחצי דקות זה מספיק, היות ודיברו על רוב הדברים. אני חקלאי בערבה ב-50 השנה האחרונות, משנץ 1972, ולמרבה הצער, מה שנוצר הוא שאנחנו נהיינו נטל על המדינה, זאת ההגדרה.

ישנם שלושה דברים שהעליתי אצלכם. דבר ראשון, הוא עניין האגרות, שלפי מה שאני מבין הוא באחריות של ועדת הפנים, היה דיון בשנת 2016 אבל עד היום לא קרה כלום עם הדבר הזה, למרות שהובטחה תשובה שבועיים מרפרנט החקלאות באגף התקציבים בשנה ההיא, ולא קרה מזה כלום.

דבר שני, זה מה שנאמר על המשתלמים, שהפכו אותם לעובדים. דבר שלישי הוא הקיזוז של המגורים וההוצאות הנלוות, נעשתה עבודה, ועשינו עבודה כפי שאמר טל בעזרתו של בועז סופר שעבד באוצר. דבר רביעי, היה דיון לפני כשבועיים-שלושה בנושא של ההטרדות המיניות, ואני לא כל כך מבין איך זה הגיע למספרים האלה, אז אני מבקש שיהיה דיון נוסף ויסבירו כי בעבודה שהוזמנה מחברת מדגם התקבלו נתונים אחרים לחלוטין. תודה רבה.

תודה רבה, אני רוצה לתת לאורית אסטרחן את רשות הדיבור, תודה על הסבלנות, שלוש דקות בשבילך.

אני אורית אסטרחן, אני שותפה בחברת כוח אדם לעובדים זרים בחקלאות, ואני עובדת עם עובדים זרים כבר מעל 20 שנה. לפני הכל אני רוצה לציין ולדבר על הדברים שכתבתי, על הנושא של המוות של העובדים הזרים, כי תמיד זה משתמע מכל השיחות והדיונים על הנושא הזה, שכאילו החקלאי אשם באיזושהי צורה בזה שהתאילנדים מתים במשק.

חס וחלילה, לא יצא מפה אפילו שום סימן של האשמה, זאת סוגיה שצריך להציף אותה.

אני יודעת, לא יצא, אבל מה שקורה הוא שהתאילנדים בכל העולם, כולל בתאילנד, יש להם איזשהו סינדרום של מוות בשינה.

באמת?

כן, אם תפתחו גוגל ותבדקו מה קורה עם תאילנדים בכל מיני מדינות, ולא רק בישראל, הרבה מאוד מתים בשינה.

אדוני הרופא רוזנברג, אתה מכיר את הסינדרום הזה?

כן, זה נקרא תסמונת בורגדה, זאת הפרעת קצב.

והיא ייחודית לעובדים התאילנדים?

אזור דרום מזרח אסיה, וככל שאני יודע היום, ואפשר לתקן אותי ברשות האוכלוסין או משרד החוץ, יש בדיקות א.ק.ג במיון לפני שהם באים, אז זה לא אמור להיות מאפיין היום. יכולים להיות מקרים שבהם זה לא מופיע בבדיקה בודדת ואז זה כן מופיע כאן, אבל זאת התופעה, זוהי התסמונת.

לתאילנדים עצמם יש איזושהי אמונה, הם מאמינים שיש רוח רפאים בדמות של אישה, שלוקחת את הלבבות של האנשים הצעירים. הם מתים בין הגילאים 40-20, זה מאוד עצוב וזה מאוד קשה גם לנו.

לא הבנתי מה הקשר לאמונה.

הם מאמינים שרוח רפאים בדמות של אישה, אני מאז שאני עובדת עם תאילנדים מעולם לא נפטרה לי תאילנדית מהדבר הזה, רק גברים.

רק גברים? נפטרים מוות טבעי או התאבדויות?

רק גברים, אני מדברת כרגע על מוות בשינה.

בשינה? הבנתי.

לפי מה שאמר לי הקונסול בשבוע שעבר, מתחילת השנה הזו מתו מהדבר הזה 30 תאילנדים בישראל, חוץ מ-11 התאבדויות שהיו פה מתחילת השנה.

מזה אני אעבור לנושא הבא, והוא הנושא של ההתאבדויות והבעיות הנפשיות. בסביבות 80 אחוזים מהתאילנדים בישראל היום משתמשים וסוחרים בקריסטל מת'. המצב הוא קטסטרופה, אני כל היום עוברת מתאילנדי לתאילנדי שלא קם לעבודה כי הוא לוקח סמים והוא מסומם.

כמה את מייצגת? כמה נמצאים אצלך בלשכה?

אני מטפלת בסביבות 1,600-1,500 עובדים.

ואת רוצה להגיד לי ש-80 אחוזים מהם?

חד משמעית.

באמת?

הם אומרים לי, אני יושבת בשימוע עם עובד והעובד אומר לי "כן, אני לוקח סמים", אני יושבת בשימוע עם עובד והוא אומר לי "כן, אני מוכר סמים".

זה ממש לא הנתונים שאנחנו יודעים עליהם.

אוקי.

אני מזמינה אותך להצטרף אליי, אני מזמינה כל אחד מכם לבוא, אני כל היום באוטו, אני עושה 7,000 קילומטרים בחודש. אני לא עובדת מהמשרד, אני עוברת תאילנדי תאילנדי, אני יושבת איתם, אני מנהלת שיחות איתם, עם ההורים שלהם בתאילנד, אני מנסה לעזור להם, אני תמיד מציעה לעובד להפסיק.

יש לי אפילו חקלאי שנסעתי איתו חמש פעמים לפסיכיאטר בבאר שבע עם התאילנדי כדי לתרגם, כדי לשקם אותו מהסמים. החקלאים אוהבים מאוד את העובדים שלהם, צריכים אותם, ודואגים להם, בצורה שאף אחד פה לא מתאר לעצמו. נוסעים איתם לטיפולים רפואיים, דואגים לקחת עוד עובד שישב ליד התאילנדי ויהיה איתו.

אף אחד במדינה לא מתייחס לעלות הכספית הזאת, כמובן, לכל הדבר הזה יש הוצאות. יש אנשים שהם באים והם לבד, הם בלי משפחה ואין מי שידאג להם, הם חסרי שפה ואין אופציה אחרת.

כן, לגמרי. אז את אומרת שהרבה מהנטל נופל על החקלאים?

כל הנטל הוא על החקלאי.

הוא כמו הבן שלך התאילנדי.

אני מבינה.

אנחנו, כחברות כוח אדם, אני חושבת שזה הדבר הכי בסיסי, שאנחנו נקבל היתר להעסקת מתורגמן. אני מחזיקה מתורגמנית שעובדת איתי הרבה שנים, היא כבר בת 59 והיא אוטוטו יוצאת לפנסיה, ואני בחרדות מהעניין הזה. אני רוצה לחפש לי מישהו שמתאים, לא דווקא מכל המתורגמנים שמסתובבים פה בארץ ורק עסוקים בכל מיני פויילשטיקים, כל מיני דברים לא טובים, ואני חושבת שבלי מתורגמן ראוי - - -

את מחויבת בתור לשכה במתורגמן?

חייבת, כן.

את מחויבת, נכון, אבל למה את אומרת היתר? הרי את מחויבת.

אני רוצה שיהיה לכל לשכה היתר להעסקת עובד זר, שאני יכולה להביא מתאילנד מתורגמן, שהוא לא עבד כאן בקטיף עגבניות והתחתן פה עם ישראלית, אוקיי? אני רוצה מישהו שאני יכולה להביא שבאמת יכול לעשות איתי את העבודה הזאת עם העובדים, בצורה ראויה. אני חושבת שזה הדבר הכי בסיסי שיהיה לי מתורגמן נורמלי, לתת שירות לעובדים שלי.

הבנתי, אוקיי, אני מודה לך אורית.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור לאביתר שמיר, מרופאים לזכויות אדם.

אהלן, שלום ותודה על ההזמנה. יש לי הרבה מה לומר על בריאות של עובדים זרים, של מהגרי עבודה ועובדי חקלאות, מפאת קוצר הזמן אני אקצר את זה, וחלק מהדברים גם נאמרו.

בהמשך לדברים של אורית מ"קו לעובד", העבודה בענף החקלאות שופע בסכנות בטיחותיות רבות, אחת מהן כבר דוברה פה, השימוש בחומרי הדברה, אז אני לא אחזור על זה, ואני שמח שבמשרד הבריאות מודעים לבעיה הזאת, אבל הבעיה היא שזה נמשך פשוט המון שנים. כלומר, זה לא דבר חדש, התקנות הן מיושנות, דו"ח מבקר המדינה, אני אזכיר את הדו"ח משנת 2016, דו"ח 67ב', הוא עסק בזה ומבקר בחריפות את הדברים שקיימים בשטח, את היעדר ההדרכות המקצועיות שהעובדים האלה לא עוברים, וגם את היעדר המיגון של העובדים.

כלומר, אנחנו יודעים על עובדים, לפי הנתונים שלנו רק שליש מהעובדים מקבלים מהמעסיקים שלהם את אמצעי המיגון כשהם נאלצים לעבוד עם חומרי הדברה. אני לא אחזור על זה, זה פיקוח ואכיפה, רואים את זה בכל רובד בנושא הזה ובכלל בהעסקת עובדים ומהגרי עבודה, אבל בואו רגע נראה מה קורה עם עובד שזקוק לטיפול רפואי, מה קורה, האם זה קשור לשימוש בחומרי הדברה, או לא, או סתם בן אדם שחולה. אנחנו יודעים שהם לא יודעים בכלל מה זה כרטיס ביטוח, מה זה כרטיס מגנטי, אין להם, ל-50 אחוזים מהאנשים - - -

זה לא נכון, יש להם, אל תדבר שטויות.

זה סתם, לכולם יש כרטיס מגנטי, אתה סתם מדבר.

איך שהוא נכנס לארץ הוא מקבל את הכרטיס של קופת חולים, זה לא נכון מה שהוא אומר.

רגע, לא להפריע.

אבל זה לא נכון, תתקני אותו.

לא, סליחה.

לכולם יש כרטיס קופת חולים.

אבל הוא מדבר שטויות.

לא לא, שפירא.

גם אם יש להם את הכרטיס, הם לא יודעים מה זה.

זה לא נכון.

הוא יודע טוב מאוד, יש שם סמל של קופת חולים.

הוא לא יודע לקרוא מה לאומית ומה זה כללית.

לא, אתה לא צודק. באמת, האינטרס שלי הוא שהעובד שלי יהיה חולה? אני לא מבין איפה אתם חיים.

אין לאומית, רק כללית.

אביתר, רגע, שניה. סליחה, אנחנו לקראת סוף הדיון, דווקא ניהלנו דיון סופר יפה ומקצועי ומכבד. אדון שפירא, אנחנו הקשבנו לך מצוין, תן לו לסיים את דבריו, אף אחד פה לא חורץ את דינו של אף אחד.

לא, רק שידייק בדברים.

לא, אתה מכבד אותו, חובה.

אני מכבד אותו.

בבקשה.

הם לא יודעים לאיזו קופה הם שייכים, הם לא יודעים מהם תנאי הפוליסה ולאיזה שירותים הם זכאים להם בכלל, והם בטח ובטח לא יכולים לקבוע לעצמם תור בטלפון לרופא, אני מניח שאתה יודע את זה כי אתה בטח מסיע אותם לרופא וקובע להם תור, כי אין מה לעשות, כי הם קשורים אליך קשרים עבותים, כי הם תלויים בך בכל שלב מהרגע שאתה מעסיק אותם, מהרגע שאתה מחתים אותם על הצהרת בריאות, מהרגע שאתה קובע להם תור בטלפון לרופא לבדיקה, אתה מסיע אותם למרפאה ואתה גם צריך, בלית ברירה אולי, לתרגם להם מה הרופא אומר, נכון?

אוקי.

אתה מנותק, זה לא נכון.

אדוני, למה אתה מתפרץ? אם אתה רוצה להגיד משהו, תרים אצבע יפה, אני מסתכל עליך ואני אתן לזה זכות דיבור, לא להפריע. גם אתה, אדוני.

בסך הכל, מה שאביתר אומר, הוא שהרבה מהנטל נופל עליכם, זה מה ששפירא אמר. אני רק מתרגמת את אביתר מעברית לעברית, ואומרת לך, שהוא בסך הכל אומר שעליכם יש נטל מאוד כבד, אתה לוקח אותו לבדיקות, רופא שיניים, בטן, ניתוחים, ואתה צריך גם לתרגם. עכשיו, הוא אומר שיש בזכותון, הוא לא יודע מה הזכויות שלו, ואם הוא היה יודע זה היה מקל עליך בתור חקלאי, זה הכל. בבקשה.

סוגיית התרגום היא בעייתית מאוד, גם בהקשר של סודיות רפואית וצנעת הפרט. המעסיק לא צריך לדעת ולא צריך לשבת עם החולה, יש פגיעה חמורה בחוק זכויות החולה, אתם לא מודעים לה כי אתם עושים את זה בלית ברירה הרבה פעמים, אבל חשוב להגיד את זה.

בכלל, היעדר נגישות שפתית, הם לא דוברים אנגלית ובטח לא עברית. גם בן אדם שכבר הצליח להגיע לקופת חולים או לבית חולים ולקבל שירותים, אין לו שום סיכוי בעולם להבין מה הרופא אומר לו, הוא לא יכול, הוא לא מתקשר, הוא לא יודע את השפה.

אנחנו בקשר עם רופאים, עם רופאות, עם עובדים סוציאליים בבתי החולים, הם מתוסכלים, הם חסרי אונים, הם לא יודעים מה לעשות עם האנשים האלה. אני אתן לכם דוגמה, בן אדם שהשתחרר מאשפוז אחרי שהוא נכווה בכל חלקי גופו כי פרצה שריפה במגורים שלו. הוא שוחרר הביתה, ובהמלצות השחרור שלו כתוב שהוא צריך להחליף תחבושות לחץ כל כמה ימים, הוא צריך פיזיותרפיה, והוא צריך ריפוי בעיסוק. הוא לא עשה שום דבר מהדברים האלה, ולמה הוא לא עשה את זה? כי אין לו מושג, אף אחד לא מתווך לו את המידע הזה, אף אחד לא מתרגם אותו, אף אחד לא יושב איתו.

המעסיק שלו צריך. אנחנו דואגים לו.

לא לא, אין לנו זמן לפתוח סוגריים, בואו ניתן לאביתר לסיים.

עוד דוגמה אחת, ברשותכם. יש עכשיו עובד שמאושפז כבר כמה חודשים באחד מבתי החולים בארץ, הוא מאובחן עם לוקמיה חריפה, אנחנו בקשר עם הרופאים והעובדים הסוציאליים שלו, הם מסורים והם מלווים אותו בצורה כל כך מסורה, הם לא יודעים מה לעשות, מה הם צריכים לעשות כשהם צריכים לבשר לו שהוא צריך לעבור השתלת מח עצם בגוגל טרנסלייט? זה בלתי אפשרי.

אני אגיד יותר מזה, הם עכשיו צריכים להגיד לו שבעצם, הביטוח הרפואי שרכשו עבורו, לא יממן לא את ההשתלה הזאת. זאת כבר בעיה שקשורה בכלל לכל הפוליסות של הביטוח הפרטיות האלה, שמוגדרות על ידי צו עובדים זרים, זה לא קשור רק לעובדי החקלאות.

עוד נושא אחד קטן, זה יהיה קצר. בריאות הנפש, הזכרתם גם את זה, מהנתונים שלנו, כמעט 50 אחוזים מהעובדים מעידים על עצמם כסובלים מאיזושהי מצוקה נפשית. אני לא צריך להגיד לכם, מדובר בעבודה פיזית קשה, בתנאים קשים ולאורך שעות ממושכות, בלי הפסקה כמעט, הם נדרשים לעמוד בלחץ להספקים גבוהים, במיוחד בעונות מסוימות. מהחומרים שמישהו שלח פה כבר ראיתי שהם עובדים בתנאים של טמפרטורה של 55 מעלות, אין לי מה לומר על זה.

במשק 'צברי', מי הנציג שלהם פה? הם שלחו לנו דו"ח חשוב מאוד, אבל אני אתן לך זכות דיבור אדוני, בסדר?

לכל הדברים האלה יש השפעה ישירה על הבריאות הנפשית של העובדים האלה, לצד הפגיעה הפיזית. התופעה שאנחנו רואים מזה היא תופעה קשה של אובדנות. בנתונים שעכשיו משרד הבריאות שלח, שבעה או 11 התאבדויות מהשנה האחרונה, זה חסר תקדים, אנחנו לא ידענו על זה בכלל.

האמת היא שהמספרים פה לא מוסדרים, אני מקבלת מצד אחד מספר אחד ממשרד הבריאות, משרד הכלכלה לא שלחו, יש פה מספרים בסוגייה הזאת, 30 אמרה לי עכשיו אסטרחן, נכון? רק בשנה האחרונה.

כן, רק השנה.

אז אני לא מבינה מי אחראי על כל המספרים האלה ולפי מה, אבל אנחנו נמשיך לעקוב.

עוד משפט אחד, השימוש הנרחב בסמים זאת תופעה מוכרת, היה על זה כבר לפני עשר שנים פה דיון. אף אחד לא מתכחש לזה, זה קיים, אני לא יודע באיזה סדר גודל, אבל צריך לשאול למה, למה אנשים מביאים את עצמם לקחת סמים ממריצים, אולי אולי כי הם נדרשים לעבוד בתנאים בלתי אפשריים לאורך שעות ארוכות בתנאים קשים.

אוקיי, תודה. איך קוראים לך, ומה שלומך?

שייקה שקד מנתיב העשרה, אני בסדר, טעון שיפור.

יופי, יש לך זכות דיבור, בבקשה שלוש דקות ושתי שניות, בשבילך.

אני אשתדל לא לחזור על דברים שנאמרו, כדי למקד את העניין, כי בסך הכל זה שאנשים מקבלים זכות דיבור, זה לא אומר שמותר להם להגיד מה שהם רוצים ובחוסר אחריות אפילו, הייתי אומר.

פה מותר להגיד הכל, כל עוד ששומרים על הכבוד שלך הכל בסדר. אני רוצה להגיד לך שקיבלתי את הדו"ח שלך ששלחת.

בסדר גמור. א', תודה רבה על הוועדה הזאת, חבל שהיא לא קמה הרבה שנים קודם.

לא היינו בשלטון.

הייתה את הוועדה הזאת גם לפני 20 שנה, שייקה, הייתה ועדה כל הזמן רק לא הגענו רחוק.

אני הייתי קורא לוועדה הזאת לעובדים זרים 'הצלת המשק המשפחתי בחקלאות', זאת הנקודה, אנשים לא מבינים את המשמעות שלה, וזה ביטחון המזון של מדינת ישראל, נקודה. משפיעים על זה המון דברים, מדינת ישראל הייתה שופעת מצפון עד דרום, לכל מועצה אזורית היה בית אריזה לייצוא, להדרים, לפרחים, לירקות, באזור הדרום כל שנה השמידו עשרות טונות של עגבניות וירקות וקיבלו פיצויים מהמדינה של בין 50 אגורות ל-70 אגורות. פתאום יש חוסר, אף אחד לא שואל את עצמו למה יש חוסר היום, הרי השמדנו עד לפני עשר שנים כמויות מטורפות.

הסיבות הן פשוטות מאוד, היינו 30,000 חקלאים, זה הולך ומצטמצם ל-8,000 חקלאים, וזה הולך להימחק, כי היום המצב הוא שאין היתכנות כלכלית לחלוטין, ואני אומר את זה באחריות מלאה. אני בקיא בכל המספרים, של העובדים, של כמה עולה דונם, כמה עולה מים, כמה עולה בטורקיה וכמה עולה בישראל. המספרים הם ברורים לגמרי, ואני אומר לך, באחריות, עזבי מקרים חריגים כי אני לא יכול להיות ערב ל-25,000 עובדים, העובדים שלנו מטופלים ברמה מאוד גבוהה ומסורה, לכל אחד יש ביטוח רפואי, העובד שלי יכול לקבל רופא אליו לחדר, וכשאני מזמין אליו רופא אני מתאם עם המתורגמנית בטלפון להיות בכוננות, שברגע שיגיע הרופא שיוכל לתקשר. הכל נופל עלינו.

אני לא אדבר על עצמי, אבל הייתי במשך חצי שנה כל שבוע לוקח את העובד שלי לבדיקה והולך לרופא ולבדיקות דם כל שבוע בגלל סיבות כאלה ואחרות. אחת הבעיות המרכזיות שיש לנו, היא שהרבה עובדים מגיעים לפה עם הצהרת בריאות מסוימת מתאילנד, עם חתימה של רופא שחלק גדול ממנו משלם כסף והרופא חותם לו.

אתה מאשר אדוני, ממשרד הבריאות?

בזמנו, אני חושב שזה היה ביוזמת משרד הכלכלה, הייתה ועדה שקמה בעקבות בקשה של משרד ראש הממשלה לזרז תהליכים בקליטת מהגרי עבודה ועובדים זרים, ובאמת גיבשנו על סמך מסמכים בין-לאומיים מקנדה, ארה"ב ניו זילנד וכולי, מנחה שהוא מקיף יותר. לצערי, הפעילות של הוועדה הופסקה כי הדחיפה הזאת ממשרד ראש הממשלה דעכה, ונשמח לחדש את הפעילות הבין-משרדית כדי להוציא את המנחה הזה.

אוקי, אדוני מנתיב העשרה, לסיים.

אני משתדל, אני שלחתי לכם שני עמודים יפים, תקראו אותם בזמנכם החופשי.

קראתי אותם, אתה רוצה לעשות לי מבחן?

אני יכול לומר כך, לכל עובד, בניגוד למה שנאמר פה, יש לו עורך דין בכיס, יש לו את "קו לעובד", יש לו את השגרירות, ויש לו עוד טלפונים, לכל התאילנדים יש, הם יודעים בדיוק למי לפנות.

ולך את מי יש?

אין לו כלום.

אין קו לחקלאי.

לי אישית? אני מתפלל לאלוהים שלא יתבעו אותי, ועד היום ברוך השם לא הייתי צריך את זה, הם מקבלים תנאי בית הבראה. אני מזמין כל אחד, כולל "קו לעובד", היה אצלי השגריר התאילנדי, היה האחראי מטעם הקונסול לעבודה, היה השגריר מטעם השר בתאילנד אצלי, כולל משרד החוץ התאילנדי, ולכולם יש רק במה להתפאר, וכשהייתה להם איזו בחורה שברחה, התקשרו אליי מהשגרירות וביקשו שאשמור להם עליה.

המגורים אצלי זה סדר גודל של מעל 200 מטרים מרובעים, ארבע מקלחות, שלושה תאי שירותים, שכל אחד מאיתנו פה יכול להיכנס ולהרגיש בנוח שם.

מדהים.

אז זה לא נכון להשמיץ את כל החקלאים.

מי השמיץ פה?

יש פה אווירה של השמצה.

רגע, אדוני, שנייה, אבל אדוני אני רוצה לעשות סדר. היחסים שלנו הם ארוכי טווח, אתה רוצה בהם?

בוודאי.

יופי, אני גם, אז אני מסדירה את זה. למה הגישה הזאת שיש פה שאנחנו נגד, אני לא רואה פה נגד, אני רואה פה כמה קולות שצריך קודם כל ללמוד אותם, להבין אותם, להקשיב להם, אין פה אחד נגד השני, למה אתה בגישה שאתה הקורבן?

אבל הבסיס הוא - - -

אין בסיס, שום בסיס.

הבסיס הוא שממוצע החקלאים במדינת ישראל היום הוא מעל 67, וזה אומר שלא יהיה דור המשך בעוד חמש שנים.

אבל אדוני, אתה מפנה שאלות כאלה גורליות וגדולות, שהן לא בדיוק בתחום ההתמחות והסמכויות של הוועדה.

אבל הן אלה שקשורות, זה מתחיל בעובדים זרים, יוקר המחייה והיתכנות כלכלית, זה קשור אחד בשני. לי ולמעל 90 אחוזים מהחקלאים במדינת ישראל, אין פנסיה, אז למה אני צריך לשלם פנסיה? מה הוא היה לוחם בגולני, בצנחנים? למה צנחן וגולני וטייס שיבוא לעבוד אצלי זה יותר זול? כל ילד של כל אחד שנמצא פה שהולך לעבוד, הוא משלם שכירות מלאה.

בסדר, אז אנחנו נסיים ככה ונסכם, עובדתית טייסים וגולני ואני ואתה לא עובדים בחקלאות כרגע, אז בסדר, הסוגייה הזאת הובהרה לגבי הפנסיה, הבנתי אותה, אני רוצה להמשיך הלאה. יש לך נקודה אחרונה?

כן, חגי ישראל, בחירות, למה אני צריך בפסח לשלם לו אקסטרה? למה בבחירות אני צריך לשלם לו 200 אחוזים? אמנם שמעתי שזה עלה עכשיו. כשאני מדבר על חגי ישראל זה כל חגי ישראל. למה לו יש תנאים שהם מצד אחד שכר מינימום, כביכול כחוק, ובשכר מינימום כל אחד משלם את כל שכר הדירה שלו, ביטוח בריאות, מישהו מכיר מישהו במדינת ישראל שלא משלם ביטוח בריאות? למה אני צריך לשלם ביטוח בריאות?

אוקיי, תודה, אתה רוצה שהוא יהיה בריא.

אז שהוא ישלם.

בסדר גמור, בשבוע הבא יש לנו דיון על הבריאות, ואנחנו נדון בסוגיה הזאת בהרחבה.

הבעיה היא שרודפים אותנו, האווירה הכללית היא שרודפים אותנו, את צריכה להבין את זה.

אדוני, אני מאוד מקווה שאף אחד לא רודף אותך, ואם כן אז תבוא ואני אעזור לך.

אז אני אומר לך שכן, האווירה הכללית של החקלאים היא שרודפים אותנו וצריך להבהיר את זה.

בסדר.

היה פה נציג של הכלכלה שאמר משפט שקומם אותי, סליחה. מעסיק שהגיע להסדרה/פשרה עם העובד שלו, מה לא בסדר בזה? הוא אומר לא, שיתלונן ולא יסכים, למה?

בסדר, אני לא אחראית על אף אחד.

זה מה שהוא אמר.

אוקי, אנחנו ניתן לאדוני שם לדבר, בקצרה ממש ממש, אנחנו חייבות לסיים אחרת יגרשו אותנו מהחדר הזה.

שמי דניאל אברהם, אני מזכיר איגוד מגדלי הפרחים. אני מסתובב בכנסת משנת 1993, ולהגיד לך את האמת, אני שומע מכל חברי הכנסת ללא יוצא מן הכלל, כמה חשובה להם החקלאות, במשך עשרות שנים, כמה הם אוהבים את החקלאות, אבל כשאני מסתכל על היום, אני שואל לאן הגענו?

בענף הפרחים בחקלאות, היינו 5,000 חקלאים כשהתחלתי בתפקיד, היום יש בקושי 280. מי שחיסל אותם זה ממשלת ישראל. זה לא רק בענף הפרחים אלא בכל החקלאות כולה. הטילו עלינו מיסים, הטילו עלינו אגרות, ודרך אגב, כל מי שאני שומע פה, תהיי רגע פה במקומי, אני נכנס לחרדה. תשמעי, איך אני אעמוד בהתחייבות הזאת ובהתחייבות הזאת, כל כך הרבה התחייבויות, בריאות, כלכלה, משפטי, זה דבר מטריף וזה לא יעלה על הדעת.

אני אתן לך דוגמה, למה אני צריך לשלם צו הרחבה שעולה לי לשנה על כל עובד 7,500 שקלים. למה אני צריך לשלם? למה לא להחריג אותם? זה הדבר הכי קל שניתן לעשות אותו, בהחלטה פשוטה אפשר לשנות את המצב.

דבר נוסף, כשמדברים על הפיקדון, מה זה פיקדון? זה פנסיה, מדברים על פנסיה למעשה, אבל מה הבלוף פה? זה בלוף גדול ואני אגיד לך גם למה. בפיקדון ניתן לחלט כספים מהעובד אם הוא לא עזב בזמן, זאת אומרת, שלא מדובר רק על פנסיה, למה לא מדובר על פנסיה, כי פנסיה לא ניתן לחלט. לדוגמה, נשיא המדינה לשעבר, כשהוא נכנס לבית הסוהר לקחו לו את הכל, עיתון, גרביים, כל מה שהיה לו לקחו, אבל פנסיה לא יכלו לקחת. אז אם זה פנסיה, אז זה פנסיה עד הסוף.

דבר נוסף, הוא בא לעבוד לתקופה קצובה מראש, לחמש שנים, אז לא מגיע לו פיצויים וגם לא פנסיה, אני לא מבין למה צריך לשלם לו, כשהוא מגיע לתאילנד מה הוא קונה עם הפנסיה? הוא קונה טויוטה. עכשיו, אם את מדברת על פנסיה - - -

אבל אדוני, אני חייבת לעצור אותך.

לא, רק שניה, תני לי להגיד את הדברים שלי.

אבל אני רוצה להגיד לך.

למה הוא לא מפקיד את זה בקרנות הפנסיה, וכשהוא עוזב את המדינה וירצה לקחת את הכסף שישלם 35 אחוזים מס וייקח את זה, למה לא?

אדוני, הסוגייה של הפנסיה עלתה, אנחנו מיצינו את הסוגייה הזאת ואנחנו נמשיך לדון בסוגייה הזאת.

אני יכול להגיד לך רק דבר אחד, גברתי.

בבקשה.

תשמעי, החקלאים לא יכולים לעמוד בנטל הזה.

הבנתי, תודה.

הגיל הממוצע שלנו עומד על 70, אין דור המשך ולא יהיה דור המשך, אתם מחסלים את החקלאות, פירות וירקות יעלו לך - - -

אנחנו?

הממשלות, זה לא את, סליחה, לא התכוונתי אלייך. הממשלות במשך עשרות שנים גרמו לכך שפירות וירקות יהיו לעשירים בלבד.

אני אגיד לך מילה אחרונה, אני אומר את זה בשמי אבל אני חושב שאני מבטא את הרגשתם של כל החקלאים. זאת לא המדינה שאהבנו אותה.

תודה, אני כל כך מצטערת לשמוע את מה שאתה אומר. באמת, כי במיוחד בדור שלך אתה צריך להסתכל על מה שבנית, על המדינה הזאת שאתה מטפח ואתה חלק ממנה ואתה רוצה להיות ולגדל את הילדים שלך ואת הנכדים שלך, ואתה אומר את המשפט הזה. אני רוצה לחזק אותך ולהגיד לך - - -

אני לא חווה הרבה מהמשפט הזה.

אני לא מבקשת ממך, זכותך להגיד ואני אומרת לך שעצוב שככה אתה מרגיש. אני מקווה שהמצב לא אבוד, ושיש לנו עוד תקוות.

אדוני, בבקשה, יש לך דקה אחת רק על נושאים שלא דוברו, ותתייחס לסוגיה של הפלסטינים שדיברתם על צברי כשהם באו והלכו.

רק על נושאים שלא דוברו, אני אתייחס בקצרה לשלושה דברים. שמי נועם בלום, אני הבעלים של חוות צברי אורלי מרמת הנגב, שהוקמה בשנת 1992, פרוגרמה שאושרה על ידי משרד החקלאות ושר החקלאות, ואני אומר בעדינות ולא אכנס לפרטים, כל מה שקשור בהתנהלות המדינה מול המפעל הפרטי שלי, שהוא לא קיבוצי ולא מושבי, אלא יוזמה פרטית של חוקר חקלאי שעולמו חקלאות, שפיתח זני צבר חדשים, הכי טובים בעולם.

אני מסכימה, כי אכלתי אותם, יש להם צבעים, נכון?

כן, אמת, ובעצם, מה שקורה הוא, שכל מה שקשור ברגולציה, וזאת לא התקפה אישית על פקיד כזה או אחר, הוא עקום. כרגע, כשאנחנו עוסקים בפועלים זרים, במפעל הגדול שלי, שיש בו כ-200 קילומטרים של שורות צבר ולכל שורה יש שני צדדים, זאת אומרת, 400 קילומטרים של צבר צריך לדלל, וצריך לקטוף. 400 קילומטרים בקו אווירי זה בערך המרחק מאילת לתל אביב. נדמיין לעצמנו שאת הפרי צריך לקטוף מ-400 קילומטרים.

לצורך הסיפור הזה, אנחנו זקוקים בתקופת שיא הקטיף, שמתחילה ביולי ומסתיימת באמצע אוקטובר, לסדר גודל של כ-60-50 פועלי קטיף. אנחנו מעסיקים את הפועלים כמה שהם רוצים לעבוד, הם עובדים בקבלנות, אנחנו לא אומרים להם לעבוד שמונה שעות או 12 שעות, אנחנו אומרים להם לעבוד כמה שהם רוצים, הם סופרים את הארגזים והם יקבלו את הכסף. הם מקבלים שכר נטו, כי אותם לא מעניין הברוטו, שמתקרב ל-10,000 שקלים לחודש, בין 8,000 ל-10,000 שקלים. עלות הברוטו של העסקת עובד בתקופת הקטיף מגיעה למשהו כמו 17,000 שקלים, עלות שכר שלנו.

עכשיו, אני פונה למשרד החקלאות ולרשות האוכלוסין ואומר להם, רבותיי, אני מבקש עוד תגבור. ביקר אצלי שלמה מור יוסף, מי שהיה מנהל רשות האוכלוסין, עם הצוות של הנהלת רשות האוכלוסין. בהמון כבוד קיבלנו אותם, הם באו, הם ראו, הם שמעו, הם האזינו, והם קיבלו החלטה עקרונית לבדוק איך לעשות שנקבל פועלים זמניים לתקופת שיא העבודה, כי בחקלאות יש 'פיקים', חקלאות זה לא מצב שבו המערכת עובדת בשגרה. לצערנו, זה כשל.

המערכת שלי, המפעל שלי, כי זה מפעל ולא משק חקלאי, הוא מפעל טכנולוגי מתקדם. יש לי ארבעה פרויקטים של מו"פ. כששר החקלאות מדבר היום על חקלאות עתידית, אני עוסק בזה. שני הבנים לי עובדים איתי, רועי נמצא איתי פה, שחר כרגע לא יכול היה להגיע וביקשתי מרועי לבוא כדי ללמוד איך מדינת ישראל רואה את החקלאות.

רועי, אני מקווה שתצא מכאן מחוזק ועם תקוות.

אבל, עם כל התקווה הגדולה, כשיש לי היום ביטוח של מכונת קטיף, שמטרתה לייעל את הקטיף ולהוזיל את הקטיף ולהקטין את מספר העובדים, אז לפתח מכונה שמוגנת בפטנט, דרך אגב, עולה הון תועפות של כסף, המדינה לא נתנה אגורה אחת.

אני לא אחראית על זה.

יש לי פרויקט שלמעשה אמור לחסוך בחקלאות הגדולה שני שלישים מכמויות המים שצורכת החקלאות, לא רק ברמה הישראלית אלא ברמה הגלובלית.

כן, אבל אדוני, אתה שם לב שאני פשוט לא קשורה לסיפור הזה, אני לא אחראית על זה.

כן, אבל מה אני בעצם מנסה לומר, יש לי כאן שולחן עם שלוש רגליים. לכאורה, עם הרגליים תהיינה שוות, השולחן יחזיק מעמד והשולחן יהיה יציב. מים, ברגולציה של המדינה, אדמה, ברגולציה של המדינה, פועלים וכוח אדם זר כי ישראלים לא עובדים בתחומים האלה, זאת הרגל הרופפת שלצערי היא קצרה, וכל מה שעומד על השולחן, מחליק ונופל.

אנחנו השנה הפסדנו כחצי מכמות היבול, כי לא הצלחנו לקטוף, וקטפנו פרי, כמו שאנחנו קוראים לו, 'בשל יתר'.

אדוני, אני חייבת לסיים.

את ביקשת לענות על שאלה, התייחסת לנושא הפועלים הפלסטינים, ואני רוצה לומר שאין לי שום דעה קדומה נגד שום בן אדם, הפועלים הפלסטינים בעיקרון רצויים אצלי, מנכ"ל חברת הניהול שלי הוא בדואי, הוא בשבילי בן וילדיו הם נכדיי. אנחנו מעסיקים אנשים שבאים לעבוד, ולא באים לעבודה.

אבל זה לא צלח בגלל התנאים?

הפועלים הפלסטינים, מהניסיון שלנו, לא רוצים לעבוד בתנאים הקשים של חום נורא, קוצים, זיעה, תנאים קשים מאוד, ולכן הם עוזבים את המקום תוך שעה-שעה וחצי.

תודה אדוני, אני רוצה לעבור לזום לשיחה אחרונה מהקהל מבין האנשים שנמצאות ונמצאים כאן. ד"ר יהל קורלנדר?

כן, ד"ר יהל קורלנדר, מעל עשור חוקרת הגירת עבודה לחקלאות. קודם כל, אני רק קצת זועמת, לא באמת, על זה שהאקדמיה קיבלה ממש רק את המקום האחרון. אנחנו, חוקרי האקדמיה, לא תלויים, חפים מאינטרסים לפחות בהקשרים האלה, ומנסים ככל יכולתנו להרגיז את כולם, זאת אומרת, לראות את התמונה המלאה ביותר.

אני אגיד בעצם שלושה דברים מאוד גדולים שלא נאמרו פה מספיק. סליחה, לפני זה רציתי להגיד, סקטור החקלאות הוא סקטור מוכה וחבול כמו כל העצמאיים בישראל, ויותר. גם אני בת מושב, גם לי יש הורים חקלאיים, כן, הסיטואציה היא איומה ונוראה, אבל לא לגלגל את זה על העובדים הזרים. זו לא כל הבעיה של סקטור החקלאות, יש פה הרבה בעיות אחרות, אבל זאת ועדת עובדים זרים אז בואו נדבר על זה.

הדבר הראשון הוא האכיפה. כן, יש אחלה חקלאים, אבל יש גם הפרה מקצה לקצה של שכר, של מגורים, של ימי חופש, של הרבה מאוד היבטים. בבקשה, אכיפה, אין אכיפה. תתנו פה מספיק נתונים לגבי ההקשר הזה, כל הקורונה היה שקט דממה, וגם כשאין, מדובר על מספר מאוד קטן של אנשים שיורדים לשטח. גם כשהם יורדים לשטח, הם יורדים ללא תרגום, בואו נדבר על זה.

מתורגמנים הם בעצם נקודה רגישה וחלשה במערך ההגירה בישראל בכלל. אין עליהם פיקוח, הם כרגע בחיוב רק של הלשכות הפרטיות, גם בבניין וגם בחקלאות, וזה לא יכול להיות, כי הלשכה, גם הטובה והמיטיבה ביותר, יש לה אינטרסים סותרים, היא מקבלת תשלום גם מהחקלאים.

יש לנו הסכם בילטרלי, יש לנו פה מוקד, המוקד הזה הוא רק מוקד של תלונות, הוא לא מוקד שמספק תרגום. אני גרה בבית הלל, בירושלים, יש אמצעים טכנולוגיים, בבקשה, אנחנו חייבים שירותי תרגום בלתי תלויים ששייכים למדינה, כדי לסייע עם הבריאות. יש לנו תאילנדים בבתי החולים שלא מקבלים תרגום, יש לנו תאילנדים בבתי הסוהר שלא מקבלים תרגום, בבתי המשפט שם יש חובה אז קצת מנסים, אבל אי אפשר להמשיך להסתמך רק על המתורגמנים של הלשכות, גם הלשכות, כמו שאמרה אורית, נמצאים בבעיה של האיוש הזה.

חוץ מזה, אני חוזרת לנושא של האכיפה. נושא הסמים הוא באמת נושא מאוד מורכב, הוא כמובן בעיניי קשור קשר ישיר גם לתנאים, גם ללחץ הנפשי. אפרופו תרגום, אפשר לעשות 'ערן' לתאילנדים, אפשר שזה יהיה מוקד שנמצא בתאילנד, מה קרה? אפשר שזה יהיה בוואטסאפ, יש טכנולוגיה, יש אמצעים, אפשר לעשות את זה ואי אפשר להפקיר. בהקשר הזה אני רוצה להגיד, המשטרה הפקירה את נושא הסמים, הפקירה, אין אכיפה, אין שום התייחסות.

משפט אחרון, סטודנטים לחקלאות, נאמר רק במילה אחת לגבי השינוי של משרד החקלאות, השינוי בעיניי ראוי אבל יש על זה ויכוחים, אבל חוץ מזה, מדובר על מסלול עוקף בילטרלי. יש עלייה של 230 אחוזים מאז ההסכם הבילטרלי, עלייה של מספר המשתלמים, מספר הסטודנטים, זה עם כבילה, זה עם תשלום דמי תיווך, ואי אפשר להתעלם מזה.

גם לגבי הפלסטינים, לא לשכוח את הסחר בהיתרים, אני בטוחה שגב' היו"ר תכנס ישיבה גם על הסטודנטים בנפרד, בוודאי על הפלסטינים, ולבריאות בשבוע הבא אני בוודאי אגיע. תודה.

תודה, ד"ר יהל. אני מבקשת ממך שבפעם הבאה פשוט תגיעי פיזית, אין מה לעשות, זום זה לא נגדך בגלל האקדמיה, אלא זה מה שקרה, אז קבלי את התנצלותי ואנחנו תמיד נהנות לקרוא את כל מה שאת שולחת לנו, אנחנו לומדות מזה וזה מאוד חשוב, וזה גם מאזן את הכל, זה לא הופך אותי לבן אדם שהוא נגד החקלאים.

אם מגדלים אצלי סמים, מה אני עושה?

שאלה מצוינת, אנחנו נדבר על זה.

פניתי למשטרה וכלום, מגדלים עכשיו, פיזית.

זה הגידול הכי רווחי.

אז אנחנו נדון בזה, אנחנו נקדיש לדבר הזה ישיבה, ואנחנו נדבר על זה.

גברתי, עינבל משש, את רצית להתייחס לשתי נקודות, בבקשה, קצר ואנחנו מסיימים.

כן, ממש קצר, אז קודם כל בהחלט אני באופן אישי רוצה להודות על הדיון החשוב הזה, הוא מעלה על סדר היום את כל האתגרים שאנחנו מתמודדים איתם ביום-יום שלנו, כפי שגברתי היו"ר וודאי מבינה, יש לכל הנושא הזה של עובדים זרים והעסקת עובדים זרים פנים לכאן ולכאן, ויש מורכבויות רבות. אנחנו מתמודדים עם זה יום יום בעשייה שלנו. יושבת פה מיטל כהן שבתאי, שהיא מנהלת תחום חקלאות אצלנו ומתעסקת בזה באופן שוטף ויומי, נמצא פה גם משה נקש, מנהל אגף היתרים, שהם עמלים מידי יום ונמצאים בקשר ישיר ושוטף גם עם החקלאים. התפיסה שלנו היא לעבוד בשיתוף פעולה, גם עם החקלאים וגם עם ההתאחדויות השונות.

אני יכולה רק להשלים בבקשה משפט אחד לגבי הליך הגיוס? אז קודם כל, חשוב לי טיפה לדקדק בעניין של הליך הגיוס. בהליך הגיוס אנחנו מפרסמים כמובן הודעה בכל המחוזות בתאילנד שאנחנו הולכים להליך של גיוס של עובדים, העובדים האלה עוברים גם בדיקות רפואיות בבתי חולים שאושרו על ידי שגרירות ישראל בתאילנד, אם צריך לחדד את הדברים אז כמובן שנעשה אותם. הם עוברים מיון לפי איזשהם קריטריונים שקבענו בהסכם, של גיל וגובה, עיוורון צבעים, יש בקשות לרישיון נהיגה, יש בקשות דווקא של צמחים כמו רגישות לצמחים, אלרגיות, בעלי חיים וכדומה, הדברים האלה גם נבדקים. כל עובד עובר ראיון אישי, חשוב לומר, לפני שהוא מגיע.

חשוב לומר, ככלל, כל עובד זר, לפני שהוא מגיע למדינת ישראל, נדרש להציג היעדר רישום פלילי. עובד זר שיש לו רישום פלילי, לא יכול להגיע למדינת ישראל והדברים האלה נבדקים.

לגבי הטענות לשימוש בסמים, שוב פעם, הן עולות מידי פעם בשיח שלי עם החקלאים, ההתאחדויות והלשכות, אני חוזרת ואומרת, הפתרון הוא להגיש תלונות במשטרת ישראל, אני מזמינה כמובן לקיים דיון בנושא הזה ביחד עם משטרת ישראל ולשמוע על הדברים האלה.

לגבי מרכז הפניות שלנו, יש מרכז פניות שמופעל כמובן על ידי עמותת סימי, שיש בו מענה בשפה התאית לעובדים הזרים. בסך הכל, גברתי בוודאי מתרשמת מהאתגרים, אנחנו כמובן נמשיך בעשייה למען החקלאות, ולמען החקלאים, צריך להגיד, חקלאות זה ציונות כפי שאמרתם פה, אבל גם אין חקלאות בלי עובדים זרים אז גם מילה טובה בנושא הזה. תודה.

תודה רבה, אני רוצה להודות לכם, אנחנו חייבות וחייבים לסיים. אני מתנצלת בפני מי שנכח ורצה לומר כמה מילים ולא יכולתי לתת לו את האפשרות. זהו רק תחילתו של דיון בנושא של חקלאות, בשבוע הבא יש לנו דיון על הבריאות.

יש לי סיכום שהכנתי מראש, ואני בדרך כלל מסכמת ופונה לכל משרדי הממשלה ומבקשת מהם שיכינו דברים עבורנו, אבל הפעם אני לא אעשה את זה כי עלו פה נושאים מאוד גדולים, רוחביים, קשים, נטל מאוד כבד שנופל גם על המעסיקים, ומצד שני יש את כל הסוגייה של העובדים הזרים, עם מה הם מתמודדים, הנושא של הסמים, ההתאבדויות, הבריאות, הפנסיה שעלה כנטל על המעסיקים. אלה סוגיות מאוד רחבות שאני אשמח לתת לנושאים האלה לשקוע ולהתייחס אליהם בכובד ראש.

אנחנו נמשיך להיות בקשר, תהיו איתנו בקשר וגם תשלחו לנו תמיד חומרים, תפנו אלינו אם אתן רוצות ורוצים להיפגש בזום או פגישה אישית, אתם תמיד כולכם מוזמנות ומוזמנים. אני רוצה להגיד תודה, הדלת של הלשכה שלי פתוחה, ואני רוצה להגיד לכם לא לאבד תקווה, אנחנו נצלח את המשבר הזה ביחד, תזכרו שהייתה קורונה והיה קשה לכולנו, וגם להם, לעובדות ולעובדים הזרים, אז תודה רבה ולהתראות, המשך יום נעים.

הישיבה ננעלה בשעה 15:18.