פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



54
ועדת הכלכלה
09/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 87
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ה' בכסלו התשפ"ב (09 בנובמבר 2021), שעה 10:30

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: רון כץ – מ"מ היו"ר
איתן גינזבורג
לימור מגן תלם

ולדימיר בליאק

ליאת בלום - ראש מחלקת ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

רועי ברית - ראש מחלקה בכיר ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

איה בן פורת - ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

מירה סולומון - ראש מנהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

שמוליק סיידון - מנהל אגף רגולציה, בזק

איילת כהן מעגן - עו"ד, בזק

אהרון פלקסר - רכז טלוויזיה קהילתית, האגודה הישראלית לתקשורת

איתי עצמון

עידית חנוכה

ענת נחום – חבר תרגומים









הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), התשפ"א-2021, מ/1404

שלום לכולם, אנחנו מתחילים בדיון. היום נעסוק בהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), התשפ"א 2021. מי הצוות שמציג?

אני אציג. להסביר קצת על הרפורמה או שאפשר מאיפה שהפסקנו?

רק לפני זה אני אסביר לך איך אנחנו עובדים פה בוועדה. אנחנו נרוץ על הסעיפים, אם למישהו תהיה איזו שהן הערות או איזה שהוא משהו שהוא ירצה להגיד תרימו יד, אנחנו נאפשר וננסה לייעל את הנושא. איתי בבקשה.

כמובן שצריך יהיה להסביר כל סעיף.

אוקיי, אז איפה שזה סעיפים קטנים אני ארוץ ואיפה שלא אני אסביר ממש כל סעיף קטן, בסדר?

כן ומקסימום אנחנו נקטע אותך. אני אסביר רק שהוועדה בפעם האחרונה דנה בהצעת החוק ביום ה-9 באוגוסט ואישרה חלק מהסעיפים. אנחנו הגענו לתיקון סעיף 4, זה סעיף 6 להצעת החוק והפיסקה שבעצם בה עצרנו היא פסקה 6 אם אני לא טועה, זה עמוד 10 בנוסח שהופץ לחברי הוועדה.

אני רק לפני שאת מתחילה אומר לכם שבשעה 11:00 אנחנו נצטרך לעשות הפסקה של 20-25 דקות ואז נשוב.

בסדר. אז אנחנו נתחיל, רועי אתה יכול להקריא? 4/ד'/2.

כן בטח. שמי רועי ברית, מהמחלקה המשפטית במשרד התקשורת. אנחנו נמצאים בתוך פסקה 7.

רועי ברוך הבא.

וגם לפני שאתה מקריא, רק תגיד פחות או יותר במה עוסק הסעיף, בגדול.

אז אני אסביר את הסעיף רגע ואז הוא יקריא, בסדר?

כן.

הסעיף עוסק בסמכויות של השר לקבוע הוראות לבעלי רישיונות. אנחנו עדיין במסגרת סעיף 4 שעוסק בבעלי רישיון. הוא בעצם קובע את זה בשלושה עניינים – הראשון זה הגבלות ותנאים לעניין אחזקה והעברות אמצעי השליטה. השני זה מערכת חשבונאית נפרדת מכל מיני שירותים שונים ושלוש זה תאגידים נפרדים כאשר בעל הרישיון נותן שירותים שונים. הנוסח פה משתנה מהסיבה שאנחנו בעצם מכניסים את המושג "ספק מורשה", שזה משהו חדש ולכן אנחנו צריכים להתאים את הנוסח. יש כאן שני שינויים קטנים מהותיים שהם לא רק ענייני תוכן ואחד זה שמוקד שידור זה בעצם משהו שכבר לא יהיה תחת חובת רישוי, לכן כשאנחנו קובעים הגבלות לעניין הפרדה חשבונאית אנחנו רוצים שלשר תהיה סמכות לקבוע גם לעניין מוקד השידור. עד עכשיו מוקד שידור היה ברישיון ואפשר היה לעשות את זה תחת הרישיון של מי שמפעיל את מוקד השידור. עכשיו הוא כבר לא תחת חובת הרישוי, במסגרת צמצום הרגולציה ולכן אנחנו רוצים שכן הוא יהיה תחת האפשרות שלנו לקבוע אם בעל רישיון שכן כלול באסדרה יפעיל מוקד שידור והסעיף השלישי זה באמת האבחנה בין בעל רישיון לספק מורשה, כשאנחנו דורשים מהם הפרדה מבנית לגופים נפרדים. נגיד לשירותים סיטונאים וקמעוניים, אז אנחנו רוצים שזה יהיה גם ביחס לספק מורשה. כרגע הנוסח הוא בעל רישיון לבעל רישיון אחר, אנחנו מתקנים אותו לבין בעל רישיון לספק מורשה.

לספק מורה, אני רק מזכיר שזה גם בעל רישיון.

נכון, גם בעל רישיון הפועל מכוח היתר, כן. תודה.

טוב. אז אנחנו נמצאים בסעיף 6 להצעת החוק, שמתקן את סעיף 4 לחוק התקשורת והגענו עד לפסקה 7. אני מקריא:

1. בפסקה 1, אחרי "או בבעל רישיון", יבוא "בזק".
1. בפסקה 2, במקום הסיפא מהמילים "נתן השר רישיון למוקד שידור", יבוא, "בעל רישיון בזק המפעיל מוקד שידור יקיים מערכת חשבונאית נפרדת כאמור בפסקה זו".
1. בפסקה 3, אחרי "בין בעל רישיון", יבוא "בזק" ובמקום "מתן שירותים לבעל רישיון", יבוא "מתן שירותים לספק מורשה".

אני מקריא מהנוסח המשולב, הוא נמצא בפני הוועדה?

לא לא, אין צורך. אנחנו נסיר - - -.

הנוסח שהופץ הוא לא נוסח משולב, הוא של הצעת החוק.

אני הקראתי כבר את נוסח הצעת החוק בעקבות ההערות שהגיעו מהייעוץ המשפטי כאן של הוועדה.

בסדר גמור, כן.

אנחנו ממשיכים לפסקה קטנה 8, שבעצם עוסקת במצבים שבהם השר מחליט על הליך מכרזי לצורך הענקת רישיון. יש פה שינוי שהוא רק נוסחי, במקום "מכרז" זה ישונה למילים "בהליך תחרותי". שינוי טכני.

אני אקריא את הסיפא הקטן:

בסעיף 8, בסעיף קטן ד'/3 במקום "בדרך של מכרז", יבוא "בהליך תחרותי", במקום "בעל רישיון, יבוא "בעל רישיון הבזק ובמקום "המתמודדים במכרז", יבוא "המשתתפים בהליך התחרותי".

אני אקריא כבר את הסעיף הקטן הבא?

כן, כן.

אחרי סעיף קטן ד'/3, יבוא הסעיף הבא: ד'/4. הוראות ההיתר הכללי החלות על מי שרשום במרשם יחולו גם על בעל רישיון בזק בשינויים המחויבים ויראו אותם כתנאים ברישיון, אלא אם כן נקבע אחרת ברישיון או בתקנות לפי חוק זה.

אני אסביר את זה בקצרה. זה בעצם החלה של הוראות ההיתר גם על מי שיספק שירותי בזק מכוח רישיון. ההיתר הוא המחנה המשותף הנמוך ביותר שיחול עלך כל ספקי התקשורת והוא יחול גם על מי שבעצם יידרש לקבלת רישיון למתן השירות שהוא מספק.

כן. רק הערה יותר סמנטית, ההיתר הכללי, להבדיל מהמשמעות הפשוטה של המונח, מדובר למעשה בתקנות שיתקין שר התקשורת. אנחנו נבחן אם אין צורך לתקן כאן את המונח ולכתוב שמדובר בהוראות תקנות ההיתר הכללי. כלומר, מדובר בתקנות שמתקין שר התקשורת שיחולו גם על מי שרשום במרשם וגם על בעלי הרישיונות. כלומר על הקבוצה המצומצמת של השירותים שעדיין יהיו חייבים ברישיון אחרי שהתיקון לחוק הזה ייכנס לתוקף.

אני מקריא את סעיף קטן 10, בסעיף קטן ו':
1. בפסקה 1, במקום המילה "כללי", יבוא "בזק".
1. פסקה 2 תימחק.

סעיף קטן ו' מסדיר בעצם את הסמכות של השר להעניק חסינויות וסמכויות, כשיש שם החרגה בפסקה 2 לגבי בעלי רישיונות מיוחדים. במסגרת האסדרה החדשה אין לנו בעלי רישיונות מיוחדים ולכן אנחנו מוחקים את זה. אני רק אגיד שבהמשך אנחנו נראה שבעצם הסמכות הזאתי נתונה גם למי שפועל מכוח היתר כללי, זאת אומרת שגם לו יוכל השר להעניק סמכויות וחסינויות, סמכויות לכניסה למקרקעים, חסינויות מנזק עקיף שנגרם בעקבות אי אספקת שירות בזק.

יש למישהו הערות? בבקשה, רק תציגי את עצמך.

שמי מירה סלומון ממרכז השלטון המקומי. אנחנו רצינו לדעת איך האסדרה הזו של התנאים וההתמודדות עם מכרזים והחובה להקים תאגידים בצורה נפרדת, איך זה פוגש את הרשויות המקומיות לו יבחרו או יבקשו לתת שירותים בתחומן. איך ההסדר הזה בעצם יחול כשמדובר ברשויות מקומיות?

אז אני אסביר. יש כמה הסדרים, אוקיי? יש הסדרים שקבועים בתקנות ויש הסדרים שהם פרטניים. מה שמיוחד ברישיון זה שהוא פרטני לספק מסויים ולכן אם באמת תהיה רשות מקומית שנחשוב שכדאי וצריך, משיקולים שלטובת הציבור, להכניס איזו שהיא הסתייגות או איזו שהיא הוראה לגבי איזו שהיא הפרדה מבנית או חשבונאית – תלוי במה שהשר יצא לנכון, אז נעשה את זה במסגרת הרישיון. נכון לעכשיו.

יש לנו מחלוקת כמו שאתם יודעים. אנחנו לא חושבים שזה להיעשות במסגרת הרישיון, זה צריך להיעשות בתקנות של ההיתר, אבל לזה אנחנו נגיע. קודם כל רצינו להבין את המבנה שדיברתם עליו.

אז המבנה שמדובר כאן, מדובר על בעלי רישיון, אוקיי? זה תחת הרישיון ורוב האסדרות האלה נעשות ברישיון. בגלל זה הסברתי שסעיף 4 עדיין עוסק בבעלי רישיונות.

אנחנו נשמע את העמדה של השלטון המקומי שהיא מוכרת לגבי תשתיות גם. אנחנו נגיע לזה ואנחנו נדבר על זה ונראה איך אנחנו פותרים את הסוגייה הזו.

פשוט רצינו להבין את ההפרדה התאגידית. האם בהנחה שהוועדה לא תקבל את עמדתינו, אנחנו מקווים שהיא תקבל וזה יגיע למסלול של היתר. אבל בהנחה שהועדה לא תקבל את עמדתנו, האם מצופה שהרשויות המקומיות יקימו תאגידים במיוחד לצורך ההכנסה של הסיבים או שהרשויות יכולות להחליט לעשות את זה בעצמן. זאת אומרת, זה כל מה שרציתי להבין בהקשר לסעיף הספציפי הזה.

אני רוצה כן להבהיר שרישיון הוא פרטני לספק תקשורת מסויים. זאת אומרת, זה ממש לא מן הנמנע שכן יידרש לרשות מקומית מסוימת לקבוע איזו שהיא הפרדה מבנית, כי נחשוב שצריך להפריד אותה מהחברה או לא וכן נחשוב אחרת לגבי רשות מקומית אחרת. אבל ואני מסייגת פה בכוכבית, יכול להיות גם שנחשוב אחרת. יכול להיות גם שנחשוב שלא צריך בכלל הפרדה כזאתי לאף רשות. כמו שאמרתי, עוד כשהגענו לוויכוחים בנושא סעיף 2, הדבר הזה צריך להיבחן וצריך להיבחן לעומק. אבל הסמכות להענקת הרישיון היא של השר וככל שהוא יקבע וימצא לנכון לתת הוראה כזאת, היא תהיה ברישיון, אם היא פרטנית.

כמו שאמרנו, יש לנו מחלוקת בעניין.

כן, כן. המחלוקת מובנת ואנחנו נרד אחרי זה לרזולוציות בנושא הזה.

תודה.

בואו נמשיך.

אני אתן הסבר קצר לגבי סעיף 7 להצעת החוק, שמתקן את סעיף 4/א' לחוק התקשורת. סעיף 4/א' לחוק התקשורת היום עניינו הסמכה של מעבדות לצורך מתן אישורי suv לציוד קצה. ציוד קצה, למעשה כבר שינינו את ההגדרה בסעיף 1 לחוק התקשורת, ציוד קצה לפי התיקון המוצע הוא בעצם ציוד שמתחבר לרשת של ספק מורשה. אני אתן דוגמאות שמוכרות כטריוויאליות , לדוגמא מודם, פקס, מכשיר טלפון קווי, אבל גם מכשיר טלפון סלולרי. אלו דוגמאות לציוד קצה. עכשיו אנחנו רוצים לעשות התאמה בעצם של האסדרה בנושא, להקל ברישוי וגם להתאים את זה לאסדרה שנעשתה בשנים האחרונות של מכשירים אלחוטיים לפי פקודת הטלגרף האלחוטי, כי הרבה פעמים ציוד קצה, כהגדרתו בחוק התקשורת הוא גם מכשיר אלחוטי שמשמעותו, כמשמעותו בפקודת הטלגרפים האלחוטיים.

בעצם מה שכרגע מוצע, זה שאישור הסוג יידרש רק לצורך סחר בציוד קצה. זאת אומרת, אנחנו מאחדים את האסדרה בנושא לפעילות של סחר. מי שרוצה לסחור, לייבא לישראל או למכור ציוד קצה, הוא יצטרך לקבל אישור סוג. זו תהיה ברירת המחדל וכבר היום שר התקשורת מוסמך לקבוע בצו פטור לשורה ארוכה של סוגים של ציוד קצה והדבר הזה יוותר על קנו.

כמה שהפטור הזה יהיה יותר רחב, כך יוטב למדינת ישראל.

אז אני אקריא את סעיף 7 להצעת החוק:

1/א'. על אף האמור בפסקה 1, על העיסוק וסחר בציוד קצה רט"ן, שחלות עליו הוראות סעיף 5 לפקודה לא יחולו הוראות סעיף זה ולא יחולו הוראות לפי סעיף 53/א'.

אז המשפט האחרון זה התוספת, "ההוראות לפי סעיף 53/א'" זו התוספת, זה הנוסח שלא נמצא בפני הוועדה.

מבחינה מהותית מה המשמעות?

כן מה המשמעות של התוספת?

אז הסבר קצר. כמו שאמרתי, אנחנו מייחדים בעצם את האסדרה בנושא. הצורך או הדרישה בעצם לקבל אישור סוג היא רק למי שעוסק בסדר בציוד קצה – זה לגבי פסקה 1.

לגבי פסקה 1/א' המוצעת, היום מכשירי טלפון סלולריים יש צו ייעודי שמסדיר בעצם את הייבוא שלהם לישראל ואת המכירה שלהם בישראל. זה צו שהיום הוא ניתן גם מכוח חוק התקשורת ומכוח פקודת הטלגרף האלחוטי, על מנת למנוע כפל בסמכויות ולהקל גם בשינויים העתידיים באסדרה. אנחנו בעצם רוצים להחריג ציוד קצה רט"ן מהאסדרה לפי חוק התקשורת ולהסתכל על זה כאל מכשיר אלחוטי כמשמעותו בפקודת הטלגרף האלחוטי וזו המשמעות של התיקון שאנחנו מציעים. בעצם, ציוד קצה רט"ן – שזה המכשיר הזה, הוא רק ייחשב למכשיר אלחוטי ותחול לגביו האסדרה שקיימת לגבי מכשירים אלחוטיים.

שהיא בעצם אסדרה קלה יותר?

כן. זה בעצם פטור מ - - - ופטור מחובת קבלת רישיון.

טוב.

אני אשלים את הדברים. הייתה הערה שלנו בייעוץ המשפטי של הוועדה שעסקה בהיבט אחר קצת שנוגע לכפל מקורות הסמכות שמכוחם נקבעו הצווים לגבי ציוד קצה. התעוררה בעיה אחת או יותר מבחינת פרשנות הוראות פקודת הטלגרף האלחוטי והוראות חוק התקשורת שבעצם חלו במקביל לגבי הצווים האלה. למשל לגבי אצילת סמכויות, יש הוראות לגבי אצילת סמכות מנכ"ל משרד התקשורת לפקודת הטלגרף ובחוק התקשורת ואני אומר את זה בזהירות. אז כדי שיהיה בכל זאת קו הפרדה ברור בין שני מקורות הסמכות.

אז אתה מחיל?

אז לכן חשבנו כן, שנכון יהיה להבחין ולהפריד ובהזדמנות זו לעשות סדר מבחינת הסמכות לקבוע את הצווים.

מצויין.

טוב אני אקרא את סעיף קטן ב': 1/ב'. במקום הרישא על המילים "..ציוד קצה שטרם ניתן לגביו אישור סוג..", יבוא "אדם המבקש לעסוק בסחר בציוד קצה שטרם ניתן לגביו אישור סוג".

כאמור, זה מסדיר את החובה או הדרישה שאדם שמבקש לעסוק בסחר בציוד קצה יידרש לקבל אישור סוג ממשרד התקשורת, אלא אם כן נקבע פטור לכך.

מה קורה היום?

היום החובה חלה רק על ציוד שמתחבר לרשת בזק ציבורי, כלומר לבעל רישיון כללי לפי חוק התקשורת. בפועל מרבית הסוגים של הציוד הם פטורים היום מאישור סחר.

אז בעצם אנחנו, התיקון הזה מה? איך הוא משנה את המציאות הקיימת היום?

הוא מרחיב את ההגדרה של ציוד קצה גם ביחס למכשירים שמתחברים לרשתות התקשורת של ספקים מורשים באשר הם ולא רק בעלי רישיון כללי לפי חוק התקשורת וזה מצמצם את הדרישה רק ביחס למי שעוסק בסחר כמו שאמרתי. היום, מה שקורה בחוק התקשורת הוא שבעצם כל אדם, לפני שהוא מחבר את מכשיר הטלפון או את ציוד הקצה לרשת, הוא צריך לוודא שיש אישור סוג מתאים, אז עכשיו אנחנו בעצם באים ומחילים מחדש את האסדרה, מאחדים אותה רק לסוחרים. ההנחה היא שהסוחרים יביאו ציוד שהוא תקין ואז אפשר לחבר אותו לכל רשת בלי צורך באישור - - -.

אוקיי.

פסקה 3 להבנתי נמחקת? אנחנו לא מביאים אותה. סליחה, אני אקריא את הנוסח המתוקן:

בסעיף קטן ד'/3, במקום א. הרישא, עד המילים "..אינו טעון אישור סוג.." תסומן כפסקה א'/1.

לא במקום, זה הרישא עד המילים "אינו טעון אישור סוג" תסומן כפסקה א'/1.

ב. הסיפא החל במילים "..השר רשאי לקבוע..", תסומן כפסקה 2 ובה במקום "..לסוגים מסוימים נוספים של ציוד קצה..", יבוא "לסוגי ציוד קצה כפי שיקבע, שאינם מהסוג האמור בפסקה אחת".
ג. אחרי פסקה 2 יבוא "השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת דיווח ושמירת מסמכים שתחול על מי שעוסק בסחר בציוד קצה, כאמור בפסקאות 1 ו-2".

אני אתן הסבר קצר, כמו שאמרתי הדרישה היא כרגע לפי' ההצעה זה שכל עוסק בסחר
יצטרך לקבל אישור סוג לכל דגם של ציוד קצה שהוא שוכר בו, אבל החוק מסמיך את שר התקשורת עוד היום לקבוע בעצם פטור לסוגים מסוימים של מכשירים. אנחנו מרחיבים פה את הסמכות של השר לקבוע פטור כאמור ומסמיכים אותו גם לקבוע חובות דיווח או שמירת מסמכים, זאת למקרה שנצטרך לעשות אכיפה או בירור כל שהוא וגם זה בעצם מקביל לתיקונים שנעשו בעבר בפקודת הטלגרף האלחוטי ביחס למכשירים אלחוטיים.

אוקיי.

התיקום שנערך כאן הוא תיקון מבני שנועד בעצם להבחין בין ציוד קצה שהוא ציוד רט"ן לבין סוגים נוספים של ציוד קצה ואילו הוראות יחולו על איזה סוג ציוד.

עושים סדר.

כן. זאת המשמעות בעצם של תיקוני הנוסח שאתם רואים כאן שמסומנים ב"עקוב אחר שינויים".

4. בסעיף קטן ד'/4 המילים "הכללי של משרד התקשורת" יימחקו.

נדמה לי שהתיקון הזה הוא בגלל שינוי או הוספת הגדרה של המנהל הכללי של משרד התקשורת בסעיף אחד.

אוקיי. אני ממשיכה לסעיף 8. קודם כל, הסעיף הזה בעצם מסדיר את הרישום במרשם, בסדר? אני רוצה רגע להסביר שברירת המחדש באסדרה החדשה תהיה רישום במרשם. כמו שאמרתי, זה המחנה המשותף הנמוך ביותר ולכן עכל ספק יפעל לפי התקנות האלה, תקנות ההיתר. אנחנו רוצים שזה כן ינוהל בתוך איזה שהוא מרשם שינהל מנהל המשרד וכל המרשם הזה יהיה בעצם שקוף לציבור, אוקיי? כדי שכל ספק שרוצה יוכל להיכנס ולראות איזה ספקים נוספים יש, כמובן בכפוף לחופש המידה וכו''', אם יש הסתייגויות. אז אני אקריא סעיף, סעיף וזה בעצם סעיף ארוך שמסדיר את כל הפעילויות עם המרשם.

רק שאלה מקדימה לפני כן, אז בעצם כלומר המרשם יכלול את אותם נותני שירותי בזק שיחולו עליהם תקנות ההיתר ובעלי הרישיונות לא נכללים במרשם כי בעצם המרשם נועד יותר לצרכים של המשרד או שיש לו גם איזה שהוא.

קבלני הרישיונות לא ייכללו במרשם, אבל כן תהיה הפנייה.

לא, הם לא ייכללו במרשם אבל יש איזה שהוא פרסום על מי הם בעלי הרישיונות?

קודם כל באתר כבר היום יש פרסום ובתוך הרישיונות שלהם תהיה הפנייה לתקנות. זאת אומרת, ההוראות שנכתבו במסגרת ההיתר יחייבו אותם בתור בסיס, לפני השלמה על ידי ההוראות ברישיון.

שזה בעצם הסעיף או אחד הסעיפים הקודמים שעליהם דנו.

נכון, נכון בדיוק.

8/א'. במקום סעיף 4/א'/1 לחוק העיקרי יבוא, "המרשם וההיתר הכללי 4/א'/1/א'. המנהל
מנהל מרשם של נותני שירותי בזק החייבים ברישום לפי סעיף 2/א'. המרשם יהיה
פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

סעיף ב' נמחק אז עברנו ל-ב/1,

הוא בעצם עבר למקום אחר.

כן, כן, למרות שאפשר לשנות פה את המספור.

שזה בעצם יהיה ב'?

כן אבל נעשה את זה את זה אחר כך.

8/ב'/1. לא יגיש אדם בקשה לרישום במרשם, אלא אם כן מתקיימים בו כל התנאים האמורים
בפסקאות 1-3לסעיף ג' ובהתאם להוראות, ככל שנקבעו, לפי סעיף קטן ד'/1.

תיכף נבין מה זה ההוראות האלה, כשנמשיך להקריא.

אז שינית את המספור לעומת הנוסח שהיה בהתחלה.

נכון, אצלכם מופיע ב ו-ו', אני שיניתי ל-ד'/1, בהתאם למספור החדש.

מופיע לנו ד' ו-ב', אבל בסדר.

אז זה צריך להיות ג' ו-ד'/1, זה המתוקן, בסדר?

הגיש אדם בקשה, לפי סעיף קטן ב'/1, ירשום אותו המנהל במרשם בתוך 10 ימים עבודה ובתנאי שמתקיימים בו התנאים שלהלן, אלא אם כן סבר שאין לרשמו משיקולים שבטובת הציבור, כאמור בסעיף 4/ב'/1/א' ורשאי הוא לדרוש מהמבקש לצורך זה מידע ומסמכים נוספים.
1. הוא אינו קטין או פסול דין.
2. הוא אזרח ישראלי, תושב ישראל, תאגיד שהתאגד ונרשם בישראל או תאגיד
שהתאגד מחוץ לישראל ונרשם כחברת חוץ, לפי סעיף 346 לחוק החברות.
3. לא מתקיים בו תנאי מהתנאים המנויים בסעיף 6/א'/4 או 5.

מה זה התנאים האלה?

התנאים האלה אלו אותם התנאים שבהם מבקש אינו מצוי בחדלות פירעון אם הוא יחיד ואינו בהליכי פירוד או כינוס נכסים. יש לנו נוסח מדויק יותר לזה, אז אם אתם רוצים אפשר להקריא גם אותו. אנחנו במקום להפנות לסעיף 6, אנחנו נכתוב את התנאים האלה כאן ואז, בסעיף 6 נפנה לסעיף הזה, שזה יותר נכון.

את יכולה להגיד רק את במהות על מה מדובר?

כן. במהות אמרנו שלא יכול להירשם מי שהוכרז כפושט רגל או נמצא באיזה שהם הליכי פירוק או מי שהוכרז כיחיד חדל פירעון. אולי אני אקריא לפרוטוקול את הנוסח המתוקן. סעיף 3 יהיה: "הוא אינו מצוי בהליכי חדלות פירעון, כהגדרתם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח 2018 או בהליכי פשיטת רגל לפי הליכי פשיטת רגל בנוסח החדש תש"מ 1980" ולגבי תאגיד "היה ספק מורשה תאגיד, הוא לא החליט על פירוקו מרצון וביהמ"ש מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו". בסדר? שני הסעיפים האלה בעצם ייכנסו במקום פסקה שלוש.

ברשותכם יש לנו התייחסות בזום. אהרון פלקסר מהטלוויזיה הקהילתית נמצא איתנו.

כן אני נמצא איתכם ואני האמת - - -

אהרון אני רק אחדד אותך, אני רציתי לשמוע אותך לפני שאנחנו עושים הפסקה. אם יש לך הערה ספציפית לגבי הסעיף הזה.

זהו, שזה לא בדיוק. אני כאן כדי לוודא שמשרד התקשורת לא רוצה להפסיק תמיכות בעבודות שקשורות לטלוויזיה הקהילתית.

אז לא, זה לא הנושא של הדיון כרגע. אתה מוזמן להמשיך לעקוב אחרי הדיון ואם יהיו לך שאלות ספציפיות לגבי סעיפים שאנחנו דנים בהם, אני אשמח להשיב לך את זכות הדיבור.

אוקיי, תודה.

תודה רבה. בואו נמשיך.

אני רק יבהיר לגבי סעיף ג', הרעיון הוא שזה יהיה רישום בתוך עשרה ימי עבודה, רישום מהיר לאחר שאנחנו מוצאים שמתקיימים התנאים וזאת בשונה מרישיון, שבו אנחנו בודקים הרבה בדיקות מעמיקות לפני מתן הרישיון. כל האסדרה החדשה מתבססת על הסרת חסמים, כמה שיותר מהר להירשם, להתחיל לספק והפיקוח יהיה בדיעבד.

מצויין.

מה זה שיקולים שבטובת הציבור?

זה חריג, היה ובאמת נמצא שיש איזה שיקול שאנחנו לא חשבנו עליו. זה די סעיף סל, שמשאיר לנו שיקול דעת למקרה קיצון שלא חשבנו עליו, שזה לא נופל בגדר התנאים האלה ועדיין אנחנו חושבים שצריך לא לרשום אותו.

זאת אומרת שיכול להיות שעדיין מתקיימים בו אותם התנאים שעכשיו הבאת, אבל יש בעצם שיקולים נוספים שבשליהם אתם תסרבו לרישום.

נכון. זה צריך להיות מאוד מאוד חריג כמובן, אבל כן, השארנו סעיף סל מהחשש שהתנאים האלה יתקיימו אבל עדיין יהיה איזה משהו שנחשוב שבגללו.

למשל, כמו מה?

אין לי רעיון לזה, אבל זה יכול להיות אולי מישהו שאנחנו יודעים שעשה איזו שהיא עבירת הונאה מאוד גדולה, למרות שמרשם פלילי זו עילה לביטול, זו לא עילה לכניסה. אבל אם אנחנו כבר בשלב הזה נדע שהוא עשה איזו שהיא פגיעה צרכנית גדולה או משהו יכול להיות שזה יגיע עד כדי כך.

ישנם שיקולים ביטחוניים גם בהקשר הזה?

יש שיקול ביטחוני, שמתואם עם גורמי הביטחון. כל ספק ייבדק, הם גם הסכימו לזה שהם יעמדו בלוחות הזמנים האלה, זו איזו שהיא בדיקה ראשונית כדי שהם יוכלו להרים לנו דגל אדום במידה ויש איזה שהוא חשש.

אבל בעצם מה שאני מנסה להבין הוא מקור הסמכות לבדיקה כזאתי. כי אם יש כאן בעצם תנאים מקדמיים שאותם אתם תבדקו, אבל נערכת עוד איזו שהיא בדיקה.

זה יהיה במסגרת טובת הציבור.

אבל איך תדעו?

איך נדע מה?

איך תדעו שיש טעמים כאלה, שיש טעמים שבטובת הציבור שבעצם בשלהם ראוי לא לרשום.

אם מערכת הביטחון תודיע. מערכת הביטחון אמורה להיות מסונכרנת למרשם, היא רואה את הספק והיה והיא מוצאת שיש איזו שהיא בעיה ביטחונית היא מודיעה לנו, מרימה לנו דגל אדום ומבחינתנו, במסגרת טובת הציבור אנחנו נעצור את הרישום. זאת אומרת, מניין הימים ייפסק ואנחנו נבדוק את זה יותר לעומק.

איתי מודאג בצדק לגבי הפיקוח על המנגנון העמום הזה, איך בסופו של דבר אנחנו, מה האינדיקציה בסופו של דבר – שלנו, לדעת מהי טובת הציבור בנושא הזה? כלומר, הם אומרים, אתם מקבלים את המידע ושם זה.

תראו, אנחנו לא רוצינו לצמצם את טובת הציבור רק לשיקולים ביטחוניים. כי אם רצינו לאפשר גם שיקולים אחרים, צריך לזכור שגם היום שיקולים שבטובת הציבור זה אחד התנאים למתן רישיון, זה משהו שמאוד מאוד קשה להגדיר אותו, אין איזה מסמך שהגדרנו אנחנו כל פעם בוחנים מחדש בקשה. אין ספק שעניין ביטחוני ייכנס בטובת הציבור, הוא צריך לעלות לכדי משהו שמעורר פגיעה בטובת הציבור והוא ייכנס במסגרת הסל של טובת הציבור.

אני אחדד רק את השאלה, אני שואל יותר רק לגבי מקור הסמכות. כלומר, האם זה ברור מההוראה הזו שעכשיו הקראת, שבאמת יש סמכות לערוך את אותה הבדיקה המקדמית כי היא לא מעוגנת באיזה שהם תנאים מקדמיים. כלומר אלו בעצם תנאים לסירוב לרישוי.

נכון.

השאלה שלי היא שאני פשוט תוהה אם לא נכון היה לנסח את זה פוזיטיבית.

אנחנו בכוונה רצינו להשאיר את טובת הציבור כמשהו חריג מאוד. זאת אומרת, זה היה אלא אם כן - - - כי אני לא אבדוק עכשיו. אני רוצה רגע להסביר, המרשם הוא משהו אוטומטי והמטרה של זה היא שזה יעבוד מהר, זה יסונכרן עם ההערכות ויכול להיות שחלקן. את רוב התנאים האלה יבדקו בכלל מה ההערכות, אוקיי? כי היום אם אתה מתחבר למרשם האוכלוסין אתה יכול מהר מאוד לדעת אם זה אזרח ואתה יכול מהר מאוד לדעת את הגיל. אז יש כאן לא מעט תנאים שאנחנו בכלל לא נצטרך להידרש לבדיקה, אלא נאפיין מערכת שתאפשר לנו להוציא מיד דגל אדום כשאחד מהתנאים לא מתקיימים ולכן הרעיון היה שזה לא יהיה כמו ברישיון שמגיעה בקשה ואנחנו מתחילים.

אנחנו מבינים אבל כן כדאי לחשוב גם על הצד החיובי של הנושא הזה וכן אולי כדאי לנסות לחשוב מה הקריטריונים. לא חייב עכשיו לגבי.

קריטריונים לטובת הציבור?

על מה, כשאומרים לטובת הציבור מה שזה אומר, זה מאוד רחב.

נכון.

אבל צריכים לנסות לתחום אותו לאיזו שהיא, כי כשאנחנו משאירים משהו כל כך עמום, בייחוד בצד השלילי של הנושא, זה קצת לא, זה מרגיש לא נוח.

אבל כאן אנחנו לא חוקרים את טובת הציבור, זה מנוסח ב"אלא אם כן מצא", זה צריך להיות משהו חריג שהגיע אלינו.

אז זהו, כשאומרים משהו חריג זה קצת לא, זה רחב. אבל בסדר, אני מבין את הסיטואציה פה, זו סיטואציה - - -

אני חושב שזאת תשתית שקבועה בלא מעט דברי חקיקה.

גם חקיקה וגם עובדים לפיה, זאת אומרת.

כן, הסיטואציה ברורה אבל.

בטח בהתחשב בכך שמדובר בתשתית חיונית בסופו של דבר, אבל אני לא חושב. אני חושב שיש מקום לזה, אני פשוט רציתי לוודא יותר את מקור הסמכות הפורמאלי לערוך את הבדיקה הזאת.

של טובת הציבור?

כן.

אז הסמכות נמצאת כאן, שאתה יכול לא לרשום אותו אם זה עולה בפגיעה של טובת הציבור.

אני אנצל את השיח לתת לכם להמשיך לדבר ואנחנו נצא להפסקה. הוועדה תחזור בשעה 11:30 שלא נאחר. תודה רבה.


(הישיבה נפסקה בשעה 11:00 ונתחדשה בשעה 11:34.)

אני מתכבד לחדש את ישיבת וועדת הכלכלה. אנחנו אחרי שהסתיים הדיון על סעיף 7 אני אעלה אותו להצבעה, מי שבעד הסעיף ירים את ידו.

איזה סעיף?

סעיף 7, הסעיף בו נעצר הדיון .

סעיף 7 כן.

יודע מה, אני מציע שנחכה לרון כץ. בואו נמשיך.

אז בעצם הוועדה הייתה באמצע הדיון בסעיף 4/א'/1 המוצע, שעניינו המרשם וההיתר הכלל ואנחנו עסקנו בעצם.

אני אמליץ לרון אם הוא רוצה בסוף הדיון שנצביע לאישור על כל הסעיפים שיאושרו, לא עכשיו כי זה לא ראוי. כן, אז בואו 4/א'/1?

כן, אני רק אזכיר איפה היינו, סעיף 4/א'/1, שעניינו המרשם וההיתר הכללי שעוסק בין היתר בתנאים לרישום ואנחנו דנו בשאלה האם יש לעגן במפורש את הבחינה של שיקולים שבטובת הציבור במסגרת הרישום. כלומר שזו לא תהיה עילה לסירוב, אלא, כפי ששמענו כאן, אכן אמור להתבצע איזה שהוא תהליך בעניין בחינת הבקשה, שבין היתר מעבירים את הפרטים של מי שמבקש רישום גם מגורמים ביטחוניים, כדי שיבדקו האם יש טעמים מיוחדים שבשלהם אין לרשום את אותו גוף הנרשם.

רק אני אגיד לצופים ולפרוטוקול, מי שיצפה בזה וישאל אותי או יתהה איך אני פתאום מנהל את הדיון הזה ומה אני מבין בחוק הזה וכולי. אז בכל זאת יש לי נגיעה מסוימת לחוק הזה, כמי שהיה שר התקשורת והביא אותו בקריאה ראשונה, אז אני מכיר את החוק, מבין ויודע מה כתוב בו. שלא יחשבו שאני באתי פה רק לזה ושלא יגידו פה שאני דן במשהו שאני לא - - - לגמרי. אז זהו, גילוי נאות והפגת חששות. כן, בבקשה.

אני רק אעיר בתשובה להערה של איתי, אנחנו נצטרך למצוא איזה שהוא נוסח, כדי לראות באמת איך אנחנו עושים את השקילה הזאת של שיקולים שבטובת הציבור, מכיוון שהדברים גם ייעשו דרך מערכות ממוחשבות אז אני צריכה לראות איך אני מוצאת נוסח רך, נתאם אותו בהמשך. אני ממשיכה לסעיף.

בינתיים בשלב זה אנחנו, הוועדה לא תצביע על זה.

אז רק על ג', אפשר להשאיר אותו בחוץ.

אוקי.

אני ממשיכה לסעיף ד'.

כן, אני אקריא את סעיף קטן ד' המוצע: ד. מצא המנהל כי מתקיימות נסיבות שבשלהן אין לרשום את המבקש, כאמור בסעיף קטן ג', יודיע על כך למבקש בכתב בתוך התקופה האמורה באותו סעיף קטן, בצירוף נימוקים וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך לאחר מתן הודעה כאמור.

אז זה בהמשך לג', אם אנחנו מוצאים שלא מתקיימות הנסיבות, אז אנחנו כמובן עוצרים את הרישום במרשם ומאפשרים לו לטעון את טענותיו בנושא.

ד'/1. השר רשאי לקבוע הוראות לגבי אופן ניהול המרשם והוראות לעניין הגשת הבקשה לרישום במרשם, הפרטים שיכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.

אז השר ייקבע הוראות לעניין אופן ניהול המרשם, לעניין הגשת בקשה לרישום.

הוא רשאי לקבוע, לא בכוח רק אם יהיה צורך.

כן, הוא רשאי לצורך ההוצאה של האסדרה הזאתי לפועל הוא יצטרך לקבוע וההיתר הכללי יכלול הוראות שנוגעות לכל מי שרשום במרשם. אוקיי? אנחנו לא עושים אבחנות. כל ספק, מכוח הרישום במרשם יהיה מחויב לאותן תקנות היתר.

ה.ה.ה.
ה. השר רשאי לקבוע בתקנות תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מי שרשום במרשם ובכלל כך הוראות בעניינים שהשר מוסמך להתקין תקנות בעניינם – בחוק זה ההיתר הכללי ובכלל זה, ההוראות בעניינים האמורים בסעיף 4/ד'2. בהיתר הכללי רשאי השר לקבוע הוראות שיחולו לגבי כל הרשומים במרשם או לגבי חלק מהם, בהתאם לסוגי השירותים ומאפייניהם. לקביעת ההיתר הכללי לפי סעיף קטן זה יביא השר בחשבון, בין השאר את השיקולים הפורטים בסעיף קטן 4/ב' בשינויים המחויבים.

זה ברור, אני יכולה אולי רק לחדד. סעיף 4/ב' זה השיקולים שבמתן רישיון לטובת הציבור, תחרות, מדיניות הממשלה בחוק הבזק.

ועוד חידוד, בעקבות ההערה שלנו. אנחנו הבנו גם מכם בשיחות מקדימות שההיתר הכללי, יכול שיכלול התייחסות גם לנושאים אחרים שמוסדרים בחוק מכוח סעיפים אחרים ולכן חשבנו שיהיה נכון להוסיף את התוספת ובכלל זה הוראות בעניינים שהשר מוסמך להתקין תקנון בעניינם לפי חוק זה, זאת כמובן ככל שהם רלוונטיים למי שרשום במרשם ומי שיחולו עליו תקנות ההיתר הכללי וגם כאן, אני מציע שבמקום ההיתר הכללי, לשנות ל- "תקנות ההיתר הכללי", זה השינוי שדיברנו עליו קודם לכן, כך שיהיה מובן שלא מדובר על היתר במשמעות הפשוטה של מסמך שניתן לגורם ספציפי אלא על הוראות כלליות שיחולו על כל מי שרשום במרשם.

מקובל עלינו התיקון.

ו. הזכויות המוקנות למי שרשום במרשם מכוח הרישום במרשם ומכוח ההיתר הכללי אינן ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול.

סעיף דומה לסעיף שקיים היום ברישיונות, הזכות להירשם במרשם והזכויות הנובעות לכך הן אישיות והן לא ניתנות להעברה.

ז. על היתר כללי ועל מי שרשום במרשם, יחולו הוראות סעיף 4/ו' בשינויים המחויבים.

4/ו' זה הענקת סמכויות וחסינויות. כמו שאמרתי כשדיברנו על זה מקודם, גם לספקים מורשים השר יהיה רשאי להעניק סמכות או חסינות. סמכות מכניסה למקרקעין וחסינות מנזק עקיף.

ולעומת הנוסח שפורסם ברשומות, אנחנו הצענו למחוק התייחסות לסעיפים שלהבנתנו לא היו רלוונטיים למי שרשום במרשם ולכן בעצם מה שנותר כאן זה רק סעיף 4/ו'.

זה מקובל עליכם?

כן, כן.

הלאה.

ח. השר רשאי לתת הוראת מנהל למי שרשום במרשם בעניינים שבסמכותו לקבוע לפי סעיף קטן ה' בהיתר הכללי. מצא כי מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מתן הוראה פרטנית לאותו האדם הרשום במרשם ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו. תן השר הוראה כאמור, יפרסם אותה לציבור באתר האינטרנט של משרד התקשורת ויציין זאת במרשם ובלבד שלא יציין פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9/א' לחוק חופש המידע תשנ"ח, 1998 ורשאי הוא שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9/ב' לחוק האמור. הוראת מנהל שניתנה לפי סעיף זה, יראו אותה לגבי בעל ההיתר הכללי שלו ניתנה ההוראה, כהוראה בהיתר הכללי.

שאלות?

קודם כל הסבר בבקשה.

הוראת מנהל פרטנית זה למי שרשום במרשם, אם יש איזו שהיא סיבה לתת לו הוראה ספציפית. לא רישיון, אלא הוראה ממוקדת בנושא מסויים בנושא מסויים אז היא תינתן, היא כמובן תיכלל בתוך המרשם ובתוך המאגר, כדי שאפשר יהיה לראות בכפוף לחוק חופש המידע כמו שכתוב בסעיף.

ולמה צריך להגיד שהוראה כזאת פרטנית רואים אותה כהוראה שנקבעה בתקנות ההיתר? כלומר, זו הוראה פרטנית שהיא מחייבת מטבע הדברים למי שניתנה לו ההוראה.

אז ההיתר הוא בעצם תקנות והוראת מנהל צריך שיבינו, שאותו הספק יבין שחלה עליו ההוראה הזאת כחלק מההיתר. הוא לא יכול להגיש ש"בגלל שהיא פרטנית או בגלל שהיא ניתנה רק לי אז היא לא", כי אנחנו בסופו של דבר כל האסדרה הזאת מתבססת על המרשם והיה חשוב.

אבל זאת המשמעות, יש פה משהו שהוא, אני לא לחלוטין מבין את ההוראה הזאתי כאן בסיפא של סעיף קטן ח', כי הרי זאת המשמעות – המשמעות היא של הוראה פרטנית היא שהיא, בנוסף להוראות הכלליות צריך יהיה וצריך לחדד איזו שהיא נקודה מול אותו הספק באופן ספציפי.

נכון.

ואז אתם אומרים "..הוראת מנהל שניתנה לפי סעיף קטן זה יראו אותה לגבי בעל ההיתר..", זה לא בעל ההיתר, זה בעצם מי שרשום במרשם, כי אין היתר. אין היתר במשמעות של מסמך מסויים.

הפועל מכוח ההיתר.

כן. רואים אותה כהוראה בתקנות, אז אני לא יודע כי התקנות חלות על כולם, אבל ההוראה היא ספציפית.

כן אבל מבחינתו, מבחינת הספק, ההוראה הזאת צריכה להיות באותו מדרג נורמטיבי כמו בתקנות. הוא צריך להבין שבגלל שזו הוראת מנהל זה לא משהו שהוא פחות מבחינה נורמטיבית.

ולצורך האכיפה?

גם, גם כן.

אוקיי. עוד חידוד קטן, אני רגע חוזר לסעיף קטן ז'. למעשה צריך לתקן "שם על מי שרשום במרשם יחולו הוראות סעיף 4/ו' בשינויים המחויבים" וזה לא על תקנות ההיתר. בעקבות השינויים שעשינו ומחיקת הסעיפים.

רגע איתי, איפה?

זה צריך להיות "על מי שרשום במרשם, יחולו הוראות סעיף 4/ו' בשינויים".

נכון, נכון. מקובל.

יש עוד משהו? טוב נתקדם לביטול סעיף 4/א'/2, 9.

9. סעיף 4/א'/2 לחוק העיקרי בטל.

סעיף 4/א'/2 עוסק במעמד של בעל רישיון לאחר שניתן לו היתר או פטור, זה סוג של הוראות מעבר. כל הוראות המעבר לגבי האסדרה הזו ייקבעו בסעיף נפרד בסוף ולכן כרגע הוא מיותר.

אוקיי, הלאה.

10. תיקון סעיף 4/ג' בסעיף 4/ג' לחוק העיקרי:
1. במקום כותרת השוליים יבוא "אגרות לרישיונות ולרישום במרשם".
2. בסעיף קטן א', במקום פסקה 1 יבוא "1. אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון או לרישום במרשם או בקשה לחידושם".
2/ב'. במקום פסקה 3 יבוא "דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות אופן עדכון סכומיהן בהתאם, בהתאם לשינוי במדד המחיר לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכן תשלום של הפרשי הצמדה, ריבית פיגורים והוצאות גבייה על אגרה שלא שולמה במועדה.
3. בסעיף קטן ב' או לפיו, יבוא "או לפי ההיתר הכללי, לפי העניין".

זה באמת הסעיף שמסדיר את האגרות לבעלי רישיון. הסעיף שמסדיר את האגרות לבעלי היתר כללי – לא באסדרה החדשה אלא בחקיקה הקיימת, מוגדר בסעיף אחר וכאן בעצם מוצע לאחד את זה ולהחיל את זה גם על ספק מורשה, היינו להכיל בסעיף 4/ג' גם את נושא האגרות ואת הסמכות של השר לקבוע אגרות ודרכי תשלומים גם על מי שפועל מכוח היתר.

אני רוצה רגע לשאול לגבי התיקון שלכם בסעיף קטן ב', אנחנו גם דיברנו על זה אתמול בישיבה הפנימית שערכנו. אם אני משלב את התיקון, בחוק העיקרי היום כתוב בסעיף קטן ב' כתוב "..בתקנות כאמור בסעיף קטן א', רשאי השר לקבוע כי יראו כל תשלום ששולם כתנאי למתן רישיון או לפיו או לפי ההיתר הכללי, לפי העניין לפני תחילתן של התקנות האמורות כאגרה שנקבעה בהן..". עכשיו לא כל כך הבנתי למה הסעיף הזה רלוונטי לתקנות שנוגעות לאגרות לרישום במרשם?

כי השר רשאי לקבוע שהאגרות הן כתנאי לרישיון. אנחנו רוצים שזה יכול להיות גם תנאי לרישום במרשם. זאת אומרת, שנקבע את התקנות.

לא, אבל מחקתם בנוסח שהופץ לדיון, זה נמחק הקטע הזה.

"..או לפי ההיתר הכללי, לפי העניין..", אם ההיתר הכללי יקבע את זה כתנאי.

אבל כתנאי למה? ההיתר הכללי הוא תקנות.

אני קוראת מהנוסח המשולב. "..בתקנות כאמור בסעיף קטן א', רשאי השר לקבוע כי יראו כל תשלום ששולם כתנאי למתן רישיון או לפיו, או.."

זה פשוט לא מסתדר.

זה צריך להיות כתנאי לרישום במרשם.

כן.

או לפי ההיתר הכללי. צריך להחזיר את - - -.

"לפי ההיתר הכללי" – אני לא מבין מה זה אומר.

שבהיתר הכללי בתקנות ייקבע שזה תנאי למתן הרישום. לפי ההיתר הכללי זה לפי מה שייקבע, ההוראה שתיקבע בתוך התקנות.

לא, אבל ההוראה אומרת שרואים כל תשלום ששולם כבר לפני תחילתן של התקנות, כאגרה שנתקבע בהן. אל איזה תשלום יכול להיות משולם לרישום במרשם לפני שבכלל יש תקנות היתר כללי? זה מה ששאלנו אתכם אתמול בישיבה.

כן זה סוג של הוראת מעבר. אולי מדובר כאן על אגרות ששולמו במסגרת ההיתר הכללי שניתן היום לפי החוק.

אז זה לא, זה בכל מקרה לא בצורה הזאת צריך לתקן את זה. כלומר, את מדברת על היתר כללי – לא על תקנות ההיתר הכללי אלא על ההיתר הכללי שקיים היום.

כן.

היום יש היתר כללי למתן שירותי גישה לאינטרנט ויש הגדרות שמסדירות את תשלום האגרה לרישום ההיתר הכללי.

אבל עכשיו קבענו. זאת אומרת, בסעיף שכרגע דנו בו הגדרנו שבחוק זה ההיתר הכללי זה תקנות ההיתר הכללי האלה. אז בכל מקרה, התיקון שאתם מדברים עליו – אם זאת הכוונה, הוא לא צריך להיכתב ככה. אז אני מציע בינתיים להשאיר את זה שתבדקו ותעבירו אלינו נוסח מתוקן.

טוב.

אנחנו נבדוק את זה.

נעבור לסעיף 4/ג'/1.

11. תיקון סעיף 4/ג'/1. בסעיף 4/ג'/1 לחוק העיקרי, במקום "לדרוש מבעל רישיון או ממי שפועל מטעמו", יבוא "לדרוש מספק מורשה וממי שפועל מטעמו". אחרי "בביצוע שידורים" יבוא "או ממי שמכווין פעולתה של רשת בזק" ובמקום הסיפא מהמילים בסעיף זה, יבוא בסעיף זה "ספק מורשה, לרבות בעל רישיון לשידורים ומי שעוסק בסחר בציוד קצה".

אז זאת התאמה לאסדרה החדשה. דרישות המידע יכולות, סעיף 4/ג'/1 בעצם מסמיך את השר לדרוש מידה ואנחנו רוצים שזה יחול גם על ספק מורשה. אני אסביר למה הוספנו כאן את "מי שמכווין פעולתה של רשת בזק", מכיוון שבאסדרה החדשה יש הרבה שירותים שיוצאים מתוך האסדרה, שלגביהם נרצה מידע כדי להשתמש בסמכות שיש לשר להכליל בתוספת הראשונה שירות בזק שלא היה כשירות בזק ולכן, כדי לדעת את זה אם באמת יש כאן סיבה לאסדר את אותו השירות, אנחנו נצטרך לבקש מידע גם לגבי מי שמכווין פעולה, שבעיקרון הוא – מבחינת המדרג של ההיתר קרוב לאסדרה. ככל שאתה מכווין פעולה אז הסיכוי שאתה תתכנס לאסדרה הוא יותר גבוה ולכן הרחבנו קצת את דרישת המידע כדי שאפשר יהיה לדרוש ולבחון גם את הצורך בהכנסת שירות חדש כשירות בזק.

אני מזכיר אבל שההגדרה של הכוונת פעולה לא אושרה והיא מצויה עדיין בליבון גם פנים ממשלתי וגם מולנו ויכול להיות שהיא בכלל לא תהיה בסוף ובטח שיכול להיות שלא בנוסח הזה בכל מקרה. יכול להיות שלא נדבר על הכוונת פעולה, אלא נגדיר באופן מהותי על מי יחול ההסדר החדש ועל מי לא. אז השאלה היא אם לא נכון בינתיים להשאיר את זה לבדיקה נוספת ולהתאים את הנוסח לנוסח החדש שיוצע בהקשר הזה. ההערה הזאת כמובן - - -.

אז בואו נחכה עם זה. בואו נראה את ההתאמות בסעיף הקודם ואז נבוא עם זה הלאה.

אני רק מבקש להוסיף שהסעיף הזה גם מרחיב את הסמכות של השר לדרוש מידע גם ביחס למי שעוסק בסחר בציוד קצה, שהיום אין לו את הסמכות הזו.

טוב. בכל מקרה הוא מצריך עיון. תעבור לסעיף 12.

תיקון סעיף 4/ד': 12. בסעיף 4/ד' לחוק העיקרי.
1/א'. בפסקה 1 ברישא, אחרי "שירות בזק", יבוא "או שירות הנלווה לו הניתן בידי ספק מורשה במפורט בצו.
1/ב'. בפסקה 2 המילה "בזק" תימחק.
2. בסעיף קטן ה', אחרי "מהארכיון", יבוא "או מההיתר הכללי, לפי העניין".
3/א'. בסעיף קטן ו' במקום ההגדה "פירוק מרצון", יבוא "פירוק מרצון כמשמעותו בחלק שמיני א' לחוק החברות.
3/ב'. בהגדרה "הסדר", בסופה יבוא "וכן הסדר חוב", כהגדרתו בסעיף 318 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לשנת תש"ה 2018.

4/ד' עוסק בסמכות, שהיא בעצם סמכות לתת צו חיוני. הוא עוסק בסמכות ראש הממשלה, שר הביטחון ושר התקשורת לקבוע בצו כי השירות הוא שירות חיוני ולקבוע הוראות לעניין השירות. אנחנו מתאימים את זה לאסדרה החדשה ומרחיבים את זה גם לעניין ספק מורשה. חשוב להגיד שבגלל שיש שירותים שיצאו מהאסדרה, אז הוספנו גם את השירות הנלווה - שזה יכול להיות התקנה, תחזוקה, שירותים שהיום לא מצויים באסדרה, אבל שכן יהיה צורך לקבוע בצו שהם שירות חיוני.

13. תיקון סעיף 4/ה' בסעיף 4/ה' לחוק העיקרי.
1. בסעיף קטן א', אחרי "לפי הרישיון" יבוא "ההיתר הכללי לפי העניין".
2. בסעיף קטן ד', במקום "או הגבלתו" יבוא "התלייתו, הגבלתו, או בשל ביטול או התליית הרישום במרשם, או הגבלת מתן שירותי בזק – לפי העניין".
3. בסעיף קטן ו', אחרי "על פי רישיונו" יבוא "ההיתר הכללי לפי העניין.

גם כאן מוצע לתקן את סעיף 4/ה', העוסק במתן שירות חיוני שנקבע לפי סעיף 4/ד' ולהתאימו לאסדרה החדשה. אלו מינוחים שגם 4/ה' יחול גם על ספקים מורשים. זה אותו הסבר לעניין השירות הנלווה.

כלומר, התיקון הוא בעצם התאמות יותר טכניות של המינוח.

זו התאמה טכנית של המינוחים, כן.

14. תיקון סעיף 4/ו' בסעיף 4/ו' לחוק העיקרי.
1. בסעיף קטן א', במקום "רשימת שירותי בזק בסיסיים", יבוא "רשימה של שירותי בזק ושל שירותים נלווים להם, שהם שירותים בסיסיים.
2. בסעיף קטן ב'/1, אחרי "על פי רישיוני", יבוא "ההיתר הכללי – לפי העניין".
3. סעיף קטן ד' בטל.
4. בסעיף קטן ה', אחרי "לפי רישיונו", יבוא "או ההיתר הכללי – לפי העניין".

סעיף 4/ו' קובע שהשר רשאי לקבוע מהם שירותים בסיסיים, אשר ראוי שינתנו לכלל הציבור. זה סעיף שלא נעשה בו עד היום שימוש, ההתאמה כאן – כמו שאמרנו קודם, היא התאמה טכנית לאסדרה החדשה עם המונחים החדשים "ספק מורשה".

15. תיקון סעיף 4/ז' בסעיף 4/ז' לחוק העיקרי. במקום "בעל רישיון או בעל רישיון לשידורים", יבוא "ספק מורשה או בעל רישיון לשידורים" ובמקום "מבעל רישיון אחר", יבוא "מספק מורשה אחר".

4/ז' קובע הגבלות לעניין התניית שירות בשירות, אוקיי? סעיף שקיים היום בחוק לגבי בעלי רישיונות – אותו הדבר, התאמה להגדרה החדשה.

16. תיקון סעיף 4/ח' בסעיף 4/ח' לחוק העיקרי.
1/א'. בסעיף קטן א', במקום ההגדרה "בעל רישיון" יבוא "ספק מורשה, לרבות בעל רישיון לשידורי לווין – כהגדרתו בסעיף 6/מ'/ג'".
1/ב'. בהגדרה טיול פנימי, במקום "מרשת הגישה", יבוא "מרשת הבזק".

גם כאן, סעיף 4/ח' עוסק באזהרה של טיול פנימי.

מה זה "טיול פנימי"?

טיול פנימי זה אותו החלק של הרשת שנמצא בחצרים של הלקוח, אוקיי? אז מדובר כאן בתיקון טכני של התאמת המושגים שזה יחול גם על ספק מורשה.

מה זה התיקון בהגדרה "טיול פנימי"?

מכיוון ששינינו את ההגדרה גם של רשת בזק וגם של רשת גישה, מה שהיה בהגדרות. אז גם ההגדרה כאן הייתה צריכה, זו התאמה טכנית להגדרות הקיימות ולהגדרה של רשת בזק היום באסדרה החדשה.

אוקיי, הלאה.

אני אמשיך בהקראת תיקון הסעיף:

2. בסעיף קטן ב', במקום "מבעל רישיון", יבוא "מספק מורשה" ובמקום "בעל רישיון" יבוא "ספק מורשה.
3. בסעיף קטן ג', במקום "בעל רישיון אחר" יבוא "ספק מורשה אחר" ובמקום "שהרוכש שילם לבעל הרישיון" יבוא "שהרוכש שילם לספק המורשה".
4. בסעיף קטן ד', במקום "בעל רישיון אחר" יבוא "ספק מורשה אחר" ובמקום "בעל הרישיון האחר" יבוא "הספק המורשה האחר" ובמקום "לבעל הרישיון" יבוא "לספק המורשה".

כנ"ל, ההגדרה החדשה היא התאמה לספק המורשה אחר, טיול פנימי בתוך החצרים.

הלאה, סעיף הבא.

17. תיקון סעיף 4/ט' לסעיף 4/ט' לחוק העיקרי.
1. בסעיף קטן א', במקום ההגדרה "ספק גישה לאינטרנט", יבוא "ספק של האינטרנט, ספק מורשה המספק גישה לאינטרנט".
2. בסעיף קטן ד', במקום "בתקנות או ברישיון" יבוא "בתקנות, ברישיון או בהיתר הכללי, לפי העניין".

אבל ההיתר הכללי הוא גם תקנות.

נכון.

יכול להיות שנצטרך בכלל לוותר על - - -

נכון. אנחנו חוזרים לעניין השם, אם זה יהיה תקנות ההיתר הכללי או.

זה יהיה תקנות ההיתר הכללי, אבל אני תוהה פשוט לגבי התיקון בסעיף קטן ד', האם יש את הצורך. בעצם נכתב גם היום "בתקנות או ברישיון" ואמרנו שבאותן תקנות ההיתר הכללי, השר יהיה רשאי לקבוע גם הוראות בנושאים שמוסדרים בסעיפים אחרים. כלומר, במקורות סמכות אחרים שיש לו לפי החוק את התקנות.

מקובל עלינו למחוק. זה סוכם וזה מקובל.

אז אפשר למחוק.

זה יהיה כתוב בתקנות?

כן.

רגע, מה נמחק?

פסקה 2 - - - ד', שזה בעצם התיקון הוא במקום "בתקנות או ברישיון" ורצו לשנות ל"בתקנות או ברישיון או בהיתר הכללי", אבל אין צורך. בעצם התיקון לסעיף 4/ט' הוא גם כן תיקון טכני נכון?

נכון הוא בעצם לא נדרש בתקנות ההיתר. לא, הסברתי לה סליחה איתי מה שאלת?

אני שואל, התיקון בסעיף 4/ט' הוא גם תיקון טכני.

כן. זה סעיף שעוסק בחובת ספק גישה ליידע את המינויים שלו בדבר אתרים ותכנים פוגעניים ולאפשר להם שירותי סינון. לגמרי התאמה טכנית, לא נכנס למהות הסעיף.

אוקיי, הלאה.

18. תיקון סעיף 5 בסעיף 5 לחוק העיקרי.
1/א'. בסעיף קטן א', ההגדרה "בעל רישיון" תימחק.
1/ב'. במקום ההגדרה "בעל רישיון אחר", יבוא "ספק מורשה אחר", לעניין סעיפים קטנים ו' ו-ז "לרבות בעל רישיון לשידורי לווין כהגדרתו בסעיף 6/מ'/ג/".
1/ג'. בהגדרה "קישור גומלין" בכל מקום המילה "ציבורית" תימחק.
1/ד'. בהגדרה "שימוש", במקום פסקה 1 יבוא"
1. מתן גישה אל רשת בזק, לרבות מתקן בזק, של ספק מורשה אחר ואפשרות השימוש בהן.
2. בסעיף קטן ב'/1 ברישא, המילה "הציבורית" תימחק ואחרי "שיעשה בה רישיון", יבוא "בהיתר הכללי".
3. בסעיף קטן ד', המילה "הציבורית" תימחק.
4. בסעיף קטן ה', במקום "בהתאם לתנאים שנקבעו ברישיונו לעניין זה", יבוא "בהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה ברישיונו או בהיתר הכלל,
לפי העניין".

אני שניה עוצרת את רועי, כי גם כאן 1-4 הס סעיפים טכניים של התאמת ההגדרות, בסדר?

אולי כדאי להגיד במה עוסק הסעיף?

סעיף 5 סליחה, נכון. סעיף 5 עוסק בקשרי גומלין, שזה בעצם אומר שהחיבור של רשת בזק אחת לרשת בזק אחרת. זה מחיל את זה גם על שימוש, במצב שבו ספק אחד רוצה להשתמש ברשת אחרת של לבעל רישיון אחר או ספק מורשה אחר ולכן אנחנו צריכים כאן לעשות את ההתאמות לספק מורשה, כי עכשיו רשת לא חייבת להיות של בעל רישיון, היא יכולה להיות גם של הפועל מכוח היתר כללי.

כלומר בפועל? מה קורה? נגיד עכשיו, אחרי שאנחנו, אחרי שעברנו את הסעיף הזה, מה קורה בפועל בשטח?

זה אומר שבעל רישיון או הפועל מכוח היתר כללי יוכל להתחבר והשר יכול להטיל עליו חובה לאפשר שימוש גם לספק מורשה אחר.

בתשתיות?

כן. תיכף נגיע ל-5/י', שזה התשתיות הפאסיביות, שם יש שינוי מהותי. אני עצרתי כאן כי זה ממש טכני.

כן. מעולה.

אם אפשר רק לוודא, זה אומר שהם מחוייבים להניח ציוד אוניברסלי, או שזה אומר שאני מניח את הציוד שבו אני משתמש, אבל אני חייב לאפשר למישהו אחר לעשות שימוש בציוד שלי לפי הכללים שלי? זאת אומרת, אתם מבינים את ההבדל בשאלה?

לא, לא ממש.

יש, אני רגע אקח את זה לעולם שאנחנו ואני אישית מכירה. לצידי יושב מנהל מערכות המידע שלנו והוא בטח ידע לדבר יותר טכנולוגית. אבל העולם שאני אישית מכירה. יש אייפון פלאפון ויש סמסונג פלאפון והמטענים שלהם הם לא בהכרח אותם המטענים והציוד החלופי שלהם הוא לא בהכרח אותו הציוד, אז לקבוע חובה שאייפון יתן לסמסונג לעשות שימוש בתשתיות שלו ולהיפך, כשכל אחד מהם יש לו ציוד משלו, שהוא ייחודי לו, זה דבר אחד. להכריח את שניהם לעשות שימוש בציוד שהוא גנרי או אוניברסלי זה דבר אחר. אז מה שאני שואלת.

אבל אין פה כוונה להכריח, יש פה כוונה לאפשר. נכון? אם אני מבין את השאלה.

הסעיף הזה, עניינו שימוש ברשת של גורם אחר ולא בציוד עצמו, זאת אומרת שאנחנו לא מדברים על המכשירים הטלפוניים וכדומה, אנחנו מדברים על שימוש ברשת של בעל רישיון אחר – חברת בזק וכדומה, אנחנו לא מדברים על המכשירים בהם הם נעזרים.

בעצם הסעיף הזה מסדיר את כל השוק הסיטונאי, אוקיי? החובה של כל מי שפרש לאפשר לגורמים אחרים להתחבר. אנחנו יודעים שיש קושי אמיתי לשחקנים להיכנס, כי לפרוס רשת זה אירוע מורכב. זה בעצם סעיף שמסדיר, סעיף 5 מסדיר את השוק הסיטונאי, כשסעי 5/י' שתיכף נדבר עליו בנפרד, מסדיר את התשתיות הפאסיביות. זאת אומרת זה חידוד נוסף.

כלומר, עכשיו כל ספק יוכל בעצם להשתמש בתשתיות הקיימות. זה מה שזה אומר.

ככל שהשר יקבע את ההוראה.

אבל זו הוראה שהיא, עד כה התיקונים שהוקראו הם תיקונים טכניים להוראות שכבר היום קיימות בחוק.

נכון.

5. בסעיף קטן ו' המילים "ביצוע פעולות בזק או" יימחקו.
6. בסעיף קטן ז', במקום "בעל רישיון אחר" יבוא "ספק מורשה.
7. בסעיף קטן ח', במקום "היה ביצוע פעולות בזק, מתן שירותי בזק או ביצוע שידורים בידי בעל רישיון, יבוא "היה מתן שירותי בזק או ביצוע שידורים בידי ספק מורשה" ובמקום "בידי בעלי רישיונות שונים", יבוא "בידי ספקים מורשים שונים".
8. בסעיף קטן ט', במקום "בתקנות וברישיון" יבוא "בתקנות, ברישיון ובהיתר הכללי" ובכל מקום המילה "הציבורי" תימחק.
9. בסעיף קטן י'.

רגע, חכה רגע עם י'.

רק בואו נסיים את ההקראה ואז בסוף שאלות, יש לנו גם שאלות בזום.

סעיפים קטנים 5 ו- 7 נובעים מביטול חובת הרישוי על פעולת בזק, אוקיי? זה לא רק טכני. במסגרת האסדרה החדשה אין יותר חובת רישוי לביצוע פעולות בזק ולכן אוטומטית זה צריך להיות מושמט.

סעיפים קטנים 6 ו-8 הם טכניים כמו שהצגתי לגבי סעיפים 1-4.

ונדמה לי שבסעיף 8 זו ההערה של הייעוץ המשפטי, כי קודם - - - גם פה. - - - תקנות זה בהיתר כללי.

כן.

כן.

9. בסעיף קטן י':
א. בפסקה 1, במקום "מפעיל פנים ארצי יתן מפעיל פנים אחרי ארצי אחר", יבוא "ספק מורשה יתן לספק המורשה האחר". במקום "של המפעלי פנים ארצי האחר או להקים במתקני הבזק של המפעלי הארצי האחר", יבוא "של הספק המורשה האחר או להקים במתקני הבזק של הספק המורשה האחר" ובמקום "ביצוע כל פעולת בזק ומתן כל שירות בזק על פי תנאי רישיונו של המפעיל הפנים ארצי האחר", יבוא "מתן כל שירות בזק על פי תנאי רישיונו של הספק המורשה האחר או ההיתר הכללי, לפי העניין".
ב. בפסקה 2, במקום הסיפא במילים "בידי מפעיל פנים ארצי שאינו", יבוא "ספק מורשה".
ג. פסקאות 3 ו-4 יימחקו.
ד. בפסקה 5, במקום "של מפעיל פנים ארצי", יבוא "של ספק מורשה".
ה'/1. בפסקה 6 ברישא, במקום "של מפעיל פנים ארצי", יבוא "של ספק מורשה".
ה'/2. בפסקת משנה ב', במקום "המפעיל הפנים ארצי", יבוא "הספק המורשה".
ו'. בפסקה 7, ההגדרות "בעל רישיון מערכת התשתית", "מפעיל פנים ארצי" ו- "תשתית פאסיבית" יימחקו.

אז גם כאן, ההתאמות הן ברובן טכניות, אבל מתוך התיקונים הטכניים, יש כאן עניין מהותי אחד שכן צריך לשים אליו לב והוא שעניים בעלי רישיונות מיוחדים, עד היום ולפי החקיקה הקיימת היום, לא רשאים להתחבר לתשתית פאסיבית. אנחנו מצאנו את זה כחסם מאוד מאוד גדול, עבדנו במקביל להסדרה החדשה על אפשרויות להתקין תקנות ולשנות את תיקי השירות באופן כזה שזה כן יאפשר, כי יש בעלי רישיונות מיוחדים שכן, צריכים את התשתית הפאסיבית אחרת הם לא יכולים לפרוס, הם לא יכולים להיכנס.

כמו מי?

יש לזה דוגמאות נגיד במרחב הכפרי, תשתיות פס רחב. זה בדרך כלל במקומות שהתשתית הפאסיבית של בזק זו התשתית היחידה שקיימת ורוצה להיכנס שחקן קטן, הוא לא יכול לפרוס אם לא יתנו לו להתחבר לתשתית של בזק – אז הוא בעצם לא יוכל לעשות את זה ולכן יש פה שינוי מהותי שאנחנו מכניסים עכשיו את מי שהיו בעלי רישיונות מיוחדים לתוך העולם הזה של חיבור לתשתית פאסיבית.

אוקיי. יש לנו בקשה לרשות דיבור משמוליק סיידון, מנהל אגף רגולציה בבזק, הוא נמצא איתנו בזום.

אהלן, שלום לכולם. נמצאת איתי גם איילת מהלשכה המשפטית אצלינו ואנחנו בדיוק רוצים לדבר על הסעיף הזה, שזה הוצג בהתחלה. אני חוזר לסעיף, אנחנו נדבר על המהות ואז גם על התיקון הטכני. המהות שגם היום יש עשרות בעלי רישיונות שיכולים לעשות שימוש בתשתית בזק, הכוונה בפאסיבית והתיקון עכשיו הופך את זה, שגם מישהו שיכול לקבל היתר, שהבנו וראינו שכאילו תהליך ההיתר זה תהליך מאוד מאוד פשוט. זה איזה שהוא רישום ובדיקה קטנה וההיתר בעצם מתקבל. אז ככה אנחנו בעצם נגיע למצב שעשרות, אם לא מאות, כל מיני בעלי היתרים כאלה קטנים שלא נבדקו, יעשו שימוש באיזו שהיא תשתית שהיא מוגדרת כתשתית לאומית כתשתית שיש לה רקע בטחוני ואנחנו מבקשים ששימוש בתשתית החברה יהיה לא לבעלי היתרים, אלא שזה יצטרך להיות מישהו שהוא בעל רישיון, שזו דרגה אחת מעל ואני אומר, כבר היום יש עשרות רבות של חברות שעומדות בסף הזה.

אני רוצה גם להוסיף, כשנדון בעצם קודם מי יכול לקבל היתר, אבל מי יצטרך לקבל רישיון, בדיונים הקודמים נאמר שבעצם כבל תת ימי, או כל מיני כאלה שנופלים בחריגים צריכים רישיון ולא היתר, משום שמדובר בתשתית אסטרטגית. עכשיו, מי שיתן שירות על גבי תשתית אסטרטגית צריך רישיון, אבל מי שיוכל להיכנס לתוך התשתית – זה לא רק איזה שהוא שימוש תאורתי, זה לא שימוש בשירות – זו ממש כניסה לתשתיות שלנו, ביצוע עבודות בעצמך בתשתיות שלנו ובתשתית האסטרטגית.

אז את בעצם דואגת מבחינת הנזק?

אני דואגת מבחינת הנזק והחוסר שליטה שיכול להיות כאן. כי כבר היום, כאשר בעלי רישיונות מסודרים – חברות שכולנו מכירים, נכנסים לתשתיות שלנו אנחנו חווים סיטואציות חוזרות ונשנות של אי דיווח ואז זה יוצר מצב שלא יודעים מה קורה בתשתית וכשאלו יהיו מאוד בעלי היתרים, שרק בדיעבד בכלל, ושגם אין אמצעי אכיפה.

אז בואי נשמע רגע את משרד התקשורת, האם הם חשבו על מנגנון להסדיר את הנושא. לגבי עניין הנזק אני מבין את הדאגה יש לכם, חשבתם על מנגנון?

כן יש לנו מנגנון, גם בעניין הנזק וגם בעניין השיקול הבטחוני שככה עולה פה בין השורות.

לא השיקול הבטחוני זה פחות עניין של בזק.

אנחנו נסדיר את הנושא הזה, אנחנו נמצא לזה אכסנייה. לכל מי שיבקש – הוא גם יעבור את הבדיקות שצריך וגם יחויב בהוראות. אני עוד לא רוצה להגיד אם זה יהיה בתקנות או אם זה יהיה בהוראות מנהל, אנחנו נראה איך זה נעשה וכמה גורמים כאלה יש. אבל זה ברור שמי שמתחבר בתשתית של בזק יהיה מחויב בסט הוראות מאוד מפורט של מה מותר ומה אסור באופן כזה שימנע את החשש.

מצויין.

אני, חשוב לי פה להדגיש. גם היום יש סט הוראות אבל אכיפה והיכולת של באמת לאכוף את זה שבתשתית נכנס רק מי שמותר לו, זה מאוד מאוד קשה.

קיבלנו את ההערה וזו נקודה חשובה ואנחנו נוודא שגם מנגנון האכיפה זה מנגנון שאנחנו נכיר.

אני רוצה רק לחדד. האסדרה החדשה נותנת דגש מאוד גדול לאכיפה בדיעבד. בגלל שחסם הכניסה הוא נורא נמוך ונכנסים הרבה שחקנים, האכיפה בדיעבד תהיה אכיפה הרבה יותר משמעותית ממה שיש היום כי אנחנו לא בודקים אותם מראש, אלא בודקים אותם אחרי ולכן, דווקא נאי חושבת שבמקרה הזה ההסדרה החדשה תשרת את אותה הבעיה שאתם מציפים פה.

מצויין, תודה רבה. בואו נמשיך.

19. תיקון סעיף 5/א' לסעיף 5/א' לחוק העיקרי.
1. בסעיף קטן א', אחרי ההגדרה "ניידות מספרים" יבוא "ספק מורשה הנותן שירות טלפוני" .
2. בסעיף קטן ד', במקום "ברישיון שניתן לפי חוק זה", יבוא "ברישיון או בהיתר הכלל, לפי העניין".
3. סעיף קטן ה' בטל.

סעיף 5/א' עוסק בכל מה שנוגע לתוכנית מספור. מוצע כמובן לתקן את זה בכל המישור של ההגדרות, כדי שזה יחול על כל ספק שירות שמספק שירותי טלפוניה. זה טכני ונובע מעצם האסדרה החדשה.

20. תיקון סעיף 5/ב' לחוק העיקרי בסעיף קטן ו'.
1. ההגדרה "בעל רישיון" תימחק.
2. בהגדרה "מסרון" המילה "ציבורי" תימחק.
3. אחרי ההגדרה "מסרון" יבוא "ספק מורשה", "ספק מורשה המספק שירות טלפוניה באמצעות רשת בזק המאפשרת לספק שירות מסרונים".

גם כאן, בהמשך לביטול האבחנה בין סוגי הרישיונות, צריך להתאים את זה לאסדרה החדשה. צריך לשים לב ששירות מסרון הוא לא שירות בזק, אוקיי? אבל עדיין, ספקים מורשים יצטרכו להפעיל את השירות הזה.

21. ביטול סעיף 5/ג', סעיף 5/ג' לחוק העיקרי בטל.

סעיף 5/ג' הוא בעצם הוראת שעה שניתנה על מנת לאפשר שירותי נדידה, בתקופה שבה היו חברות עם חובות כיסוי, אבל ללא פריסה. היא כבר לא רלוונטית היום, היום יש הסכמי שיתוף בין החברות והנושא הזה מקבל פתרון בהסדרים אחרים ולכן מבחינתנו זו הוראה שצריך למחוק.

אז רגע לפני שאנחנו נעבור לסעיף 6, אנחנו נצביע על הסעיפים שדיברנו עליהם, בשביל להיות תכליתיים ולהתקדם הלאה. למישהו יש הערות?

אני אגיד משהו על הסעיפים שבהם הוועדה דנה היום, למעט אלו שאנחנו משאירים לבחינה בהמשך.

בסעיף 6 להצעת החוק, מפסקה 7 ועד הסוף ולאחר מכן סעיף 7 להצעת החוק.

בסעיף 8 להצעת החוק אתם מתבקשים להצביע עליו, למעט סעיף קטן ג' - עניין התנאים לרישום. סעיף זה עוסק בהחלפת סעיף 4/א'/1 – המרשם וההיתר הכללי ובסעיף קטן ג' העלינו את השאלה לעניין שיקולים שבטובת הציבור והבחינה של השיקולים האלה בעת הרישום.

אני שואל שוב, אני פשוט עובר עכשיו על הסעיפים שהוועדה דנה בהם כדי לראות על מה אפשר בעצם להצביע. אז שאלתי לגבי הצעת החוק, החלפת סעיף 4/א'/1, האם אתם מבקשים להצביע עליו או שאתם רוצים בכל זאת לבחון את.

סעיף 8 איזו פסקה איתי?

סעיף קטן ג' בסעיף 4/א'/1 – המרשם וההיתר הכללי.

זה הסיפא עם טובת הציבור.

זה הנושא של טובת הציבור?

כן.

אז לא, אנחנו נעשה נוסח חדש. לא נצביע עליו.

אז לבינתיים זה רק סעיף 8?

כן.

כל סעיף 8?

לא. אפשר להשאיר רק את ג'. אפשר להצביע על תתי הסעיפים האחרים, יש לנו רק את העניין של טובת הציבור.

כן, כן אין בעיה.

בסדר. סעיף 9 להצעת החוק, סעיף 10, סעיף 11 לדעתי לא וגם פסקה 3 בסעיף 10, זה שני סעיפים שביקשתם לבחון שוב בעקבות ההערות שנשמעו כאן ולאחר מכן, סעיפים 12-21 למעשה כל הסעיפים האלה אם אינני טועה, ניתן להצביע עליהם.

למישהו יש הערות?
הצבעה
אושר

אושר פה אחד, בואו נתקדם.

22. תיקון סעיף 6 בסעיף 6 לחוק העיקרי:
1. במקום כותרת השוליים יבוא "ביטול, הגבלה או התלייה".
2. האמור בו יסומן א' ובו:
א. ברישא, המילים "בכל עת" ימחקו. אחרי "לבטל רישיון ולהגבילו או להתלותו", יבוא "או לבטל אל להתלות רישום במרשם או להגביל מתן שירותי בזק על ידי מי שרשום במרשם" ואחרי "להתלותו", יבוא "עד למילוי תנאים שיורה עליהם".
ב. בפסקה 1, בסופה יבוא "הרישום במרשם, לפי העניין".
ג. אחרי פסקה 1, יבוא:
1/א'. "הרישיון ניתן, או הרישום במרשם נעשה, לפי העניין, על יסוד מידע כוזב, מטעה חלקי או שגוי".
1/ב'. "חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון או אחת העילות לסירוב לרישום במרשם המנייה בסעיף 4/1/ג', לפי העניין.
1/ג'. "הספק המורשה באם הוא תאגיד, תאגיד, נושא משרה בו, או בעל השפעה ניכרת בו, או מחזיק בו נבדק בתאגיד או הורשע בעבירה שמפאת מהותה חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות ספק מורשה, או שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור, לעניין זה השפעה ניכרת, כהגדרתה בסעיף 14/א'.
ד. בפסקה 2, אחרי "הפר" יבוא "הוראה מהותית מההוראות לפי חוק זה" או, בסופה יבוא "או ההיתר הכללי, לפי העניין".
ה. בספקה 2/א', במקום "לפי סעיף 11/ב', 13 או 13/א'", יבוא "לפי סעיפים 11ב', 11/א', 13, 13/א' ו-13/ב' " ובסופו יבוא "או לא שילם אגרה שנתית שנקבעה לפי סעיף 4/ג'/א'/2".
ו. בפסקה 2/ב', במקום "הפר תנאי מתנאי הרישיון", יבוא "הפר הוראה ההוראות לפי חוק זה, שאינה הוראה מהותית או תנאי מתנאי הרישיון או ההיתר הכללי, לפי העניין.
ז. פסקה 3 תימחק.
ח. במקום פסקה 4 יבוא "4. היה הספק המורשה יחיד ותלוי ועומד לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח 2018".
ט. במקום פסקה 5 יבוא "5. היה הספק המורשה תאגיד והוא החליט על פירוקו מרצון, או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו.

אני עוצר אותך כאן, לגבי פסקאות משנה ח' ו-ט', אנחנו השתדלנו בתיקון סעיף 4/א'/1, אמרנו שנקבע שם במפורש את התנאים לעניין הליכי חדלות פירעון - - -

אז אפשר לעשות נוסח, מה שנתתי לכם בתחילת הדיון, שבפסקה 4 יהיה להתקיים בספק המורשה תנאי מהתנאים המנויים ב-4/א'/1, ג, 3 ו-4. זה בעצם נותן לנו את המענה לפסקה ח' ולפסקה ט', פסקה 5 מתייתרת. ט' בהצעת החוק במקום פסקה 5, פסקה 5 תימחק.

ותאמרי במהות על מה מדובר?

במהות זה מפנה לתנאי הסף של חדלות פירעון ופשיטת רגל כתנאי למתן רישום במרשם.

נכון, אבל.

אמרנו שנעשה את זה לוגי, שבסעיף 4 נרשום את התנאים במהות שלהם, אוקיי? ובסעיף 6 נפנה לסעיף 4.

סעיף 6 עניינו בביטול רישיון, הגבלתו או התלייתו.

כן.

כן, כן, זה הגיוני גם.

י. פסקה 6 תימחק.
י"א. בפסקה 7, בסופה יבוא "או הרישום במרשם, לפי העניין".
3. אחרי סעיף קטן א', יבוא:
ב. יבואו לבטל, להתלות רישום במרשם או להגביל מתן שירותי בזק על ידי מי שרשום במרשם לפי סעיף קטן א', רשאי השר להביא בחשבון את המאפיינים הייחודיים לרישום במרשם ובכלל זה את ההקלות בהליך הרישום ובתנאים המקדמיים לרישום, לעומת ההליך והתנאים למתן רישיון".
ג. ביטל השר את רישיון או רישום במרשם לפי סעיף זה, לא יתן רישיון או ירשום במרשם את מי שבוטל רישיונו או רישומו כאמור, אלא לאחר שחלפה שנה ממועד הביטול. נוסף על האמור, רשאי השר, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת רישיון או לרשום במרשם גם תאגיד בשליטתו של מי שבוטל רישיונו או רישומו כאמור, תאגיד השולט בו או תאגיד הנשלט בידי מי ששולט בו, אלא לאחר שחלפה התקופה האמור אם מצא השר כי יהיה בכך - - - לעקוף את החלטת הביטול.

תסבירו את הסעיף הזה?

בעצם אנחנו מתייחסים כאן לזה שמי שנרשם עשה איזו שהיא עבירה או הפר את אחת מההוראות ואנחנו ביטלנו לו את המרשם ואז הוא נרשם שוב. מכיוון שהמנגנון הוא מאוד אוטומטי, אז היה כאן חשש שהוא פשוט יירשם שוב ובעצם יעקוף את אותו הביטול שעשינו ובעצם יירשם שוב ולכן החלטנו שבמשך שנה מי שנרשם, מי שמחזיק בו, בעל שליטה או בעל השפעה ניכרת, לא יוכל להירשם מחדש. כמובן שאפשרנו כאן סמכות, אלא אם כן יוחלט אחרת.

לא. בסדר גמור, רק איפה אנחנו רואים שזה שנה?

מתחת.

אה, שנה. כן במקום שנתיים שנה אוקיי.

בדיוק, שורה שלישית.

כן, אוקיי.

ד. השר רשאי להורות למי שרישיונו או פעילותו מכוח רישום המרשם בוטלו, הותלו או הוגבלו לפי סעיף זה, לפעול להסדרת סיום מתן שירותי בזק לפי הרישיון או לצמצומם והכל לפי העניין, באופן ובמועד שהורה. בהוראות לפי סעיף קטן זה, רשאי המנהל, בין השאר, לדרוש מספק מורשה כאמור:
1. להעביר לו את רשימת מנוייו ואת פרטיהם.
2. להודיע למנוייו על סיום או צמצום מתן שירותי הבזק של הספק המורשה, לפי העניין.
3. לפעול כדי לאפשר לספק מורשה אחר אחד או יותר או להקל עליו לספק שירות למנוייו לאחר סיום מתן השירותים על ידו.

כן, זו הוראה שנוספה בעקבות הערה שלנו בייעוץ המשפטי, שחשבנו שנכון לקבוע הוראה מפורשת שתאפשר למעשה לרגולטור לפקח גם על מי שרישיונו בוטל כבר. כלומר, שהרישיון שלו כבר לא בתוקף.

כן זה הגיוני.

כן, הוא בעצם יוצא מההסדרה וצריך הסמכה.

נכון, לקחנו בעצם מודלים מקובלים מחוקים עדכניים שעוסקים במטריות של רישוי.

נכון, זה הגיוני.

יש לי הערה קטנה לגבי סעיף 6/א', ברישא כתוב שהשר, בחוק היום, השר רשאי בכל עת לבטל רישיון, להגביל או להתלות את הרישיון בכל אחד מהמקרים הבאים ובלבד שנתן לבעל הרישיון – מש שכתוב היום "הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו". הנוסח הזה הוא ארכאי ולא מקובל היום בחקיקה עדכנית ואני מציע למחוק את המילה "סבירה". כלומר, נותנים הזדמנות להשמיע טענות, אז זכות טיעון.

מקובל. אני רק רוצה לתקן. בסעיף אה, בפסקה ג', מכיוון שחדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון או אחת העילות לסירוב לרישום במרשם, אז בעצם פסקאות 5 ו-6 מתייתרות. ההפניה שלנו בסעיפים קטנים.

לא, לא הבנתי. עוד פעם?

איפה?

אני מדברת עכשיו על פסקה ח' ועל פסקה ט', שמפנות לאותו התנאי שהגדרנו ב-4/א'/1/ג' ולכן זה מיותר.

מה מיותר?

שאתה לא צריך לחזור על זה שחדל להתקיים, כי זה יהיה תנאי בתוך 4/א'/1. בסדר? סעיף ג', כאילו מייתר את ח' ו-ט'. לא כאילו, מייתר. כי משהכנסנו את התנאים לחדלות פירעון ופשיטת רגל לסעיף 4/א'/1.

לא אבל יש עוד תנאים, את מדברת עכשיו על.

כן אבל ג' מדבר על "חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן רישיון או אחת העילות לסירוב לרישום במרשם המנויה ב-4/א'/1/ג' וזה יהיה מנוי ב-4/א'/1/ג'. בסדר?

אבל את עדיין צריכה את התנאי שמדבר על העילה של "חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן רישיון. מה את רוצה למחוק את כל הפיסקה?

לא, לא. אני אומרת, שאחד מהתנאים האלה אם הוא לא מתקיים, אז העילה לסירוב תנבע מסעיף קטן ג'. אני לא צריכה את הפיסקה.

בואי נבדוק את זה, אני לא משוכנע שאת צודקת. בואי נבדוק את, זה ברמת המהות אין משמעות לתיקון, זה תיקון לנוסח נכון?

כן אנחנו גם סיכמנו מקודם ש-5 מיותר ונשלח אותם ל-4/א'/1.

אתם רוצים לבדוק את זה? איתי אתה רוצה דקה לבדוק את זה?

אני רק אוסיף דקה משהו קטן בסעיף קטן ד' שהקראתי, נדמה לי שנשמטו פה כמה מילים וזה צריך להיות ככה:
ד'. לפעול להגדרת סיום מתן שירותי בזק לפי הרישיון, או מכוח הרישום במרשם או לצמצומם.

זה בסעיף קטן ד', כי אנחנו מדברים על סיטואציה שבה השר - - - בעצם לבטל רישיון או פעילות מכוח רישום ואז זה נוגע לאסדרת סיום מתן שירותי הרישיון, גם לפי .

אנחנו כמובן, אנחנו נתאים את הנוסח כמובן למהות. אבל מדובר אכן גם במי שפועל מכוח המרשם.

23. תיקון סעיף 6/א' לחוק העיקרי:
1. בהגדרה "הפקה מקומית עצמית", המילים "כמשמעותה" בסעיף 6/יב'/1 יימחקו.
2. אחרי ההגדרה "זמן שידור בסיסי" יבוא "חברות אחיות, חברות אשר בעל השפעה ניכרת באחת מהן הוא גם בעל השפעה ניכרת בשנייה. לעניין זה השפעה ניכרת, כהגדרתה בסעיף 14/א'.
3. ההגדרה "מינוי" תימחק.

אז יש פה רק תיקונים טכניים. ההגדרה "מינוי" עברה לראשית הפרק ו"הפקה מקומית עצמית", זה שוב תיקונים טכניים.

יש כאן גם תיקונים בנושא השידורים. המהות שלהם היא טכנית?

כן. כי זה נובע, היו הוראות מעבר מזיכיונות לרישיונות, אז זה תיקון שצריך על הדרך להעביר אותו גם לנוסח החדש וגם לזה שכבר עברנו לרישיונות, למעט סעיף אחד שלדעתי תיכף נגיע אליו, שזה 6/י"ב/5, ששם כן החילו את מה שהיה על בעלי הזיכיונות לרישיונות ולכן כאן יש משמעות. כל השאר הם לגמרי טכניים.

24. תיקון סעיף 6/ז' בסעיף 6/ז' לחוק העיקרי, סעיף קטן ב' בטל.

זה הסעיף שקובע חובת רישוי פרטנית למוקד שידור, לבעל רישיון שידורים. אמרנו מוקד שידור ולא נכנס יותר לאסדרה.

25. סעיף 6/ח', בסעיף 6/ח' לחוק העיקרי, בסעיף קטן ז', המילים "הכללי של משרד
התקשורת" יימחקו.

זה טכני. יש הגדרה "המנהל או המנהל הכללי של משרד התקשורת".

25/א'. תיקון סעיף 6/ט', בסעיף 6/ט' לחוק העיקרי, בסעיף קטן א', בפסקה 9 אחרי "בעלי רישיונות", יבוא לשידורים או ספקים מורשים.

גם כאן זה טכני, זו בעצם הרחבה בהתאם לאסדרה החדשה. זו סמכות של השר להוראות ורישיון כללי לכבלים, הוראות בדבר חובות בעלי הרישיון וגם ספקים מורשים, מכאן זה נובע.

רגע אחד, סליחה רגע שאני עוצר אותך. בעצם אני רק אזכיר שלפי החוק ההגדרה של בעל רישיון לשידור היא נפרדת, כלומר היא לא קשורה בדיני ספק מורשה.

נכון, נכון היא גם מוחרגת מההחלה האוטומטית שעשינו בתחילת ההצעה ולכן, יש הרי החלה שאומרת בכל מקום שבו יבוא בעל רישיון יהיה ספק מורשה, אז כל הפרק של שידורים למעשה הם מוחרגים. לדעתי זה ב'/1 ו-ב'/2 והם שניהם מוחרגים. איה שכן מדובר על בעל רישיון טלקום אנחנו במפורש כתבנו, כי זה לא יוחלף אוטומטית יחד עם שאר התיבה של בעל רישיון.

אז תסבירו עוד פעם את התיקון בסעיף 6/ט', כי בסעיף 6/ט', היום הוא מתייחס לקביעת תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים ולביצוע שידורים.

כן, אבל מדובר על הוראות שהוא יכול לקבוע בנוגע לבעל רישיון טלקום ולכן זה גם צריך לחול על ספק מורשה. אתה רוצה שאני אקריא את הנוסח המשולב רגע איתי?

כן, כן.

אין צורך להקריא, תגידי פשוט במהות במה עוסק הסעיף וספציפית איפה תיקנתם ולמה זה רלוונטי לספק מורשה.

אני שניה אקריא את סעיף 6/ט': "השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לקבוע תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים, לביצוע שידורים לרבות אלה". ואז בפסקה 9: "חובותיו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים כלפי מנוייו וכלפי בעלי רישיונות לשידורים". לפני כן היה "וכלפי בעלי רישיונות אחרים".

כלומר בעלי רישיונות בכלל.

בדיוק, גם טלקום, כן ולכן אנחנו הוספנו "שידורים וספקים מורשים.

זאת אומרת, גם זה תיקון טכני בעצם.

כן. התאמה להסדרה החדשה.

26. תיקון סעיף 6/יא'/1, בסעיף 6/יא'/1 לחוק העיקרי, במקום "לבעל הרישיון לעניין פעולות בזק", יבוא "לספק מורשה לעניין פעולות בזק".

גם כאן, זו הכוונה לבעל רישיון טלקום ולכן הרחבנו לספק מורשה.

27. ביטול סעיפים 6/י"ב/1 עד 6/י"ב/4, סעיפים 6/י"ב/1 עד 6/י"ב/4 לחוק העיקרי בטלים.

מה שהסברתי מקודם, זה בוטל בגלל המעבר מזיכיונות לרישיונות בכבלים.

28. תיקון סעיף 6/י"ב/5, בסעיף 6/י"ב/5 לחוק העיקרי, אחרי זיכיונות יבוא "כמשמעותן בפרק ב'/1 כנוסחו ערב תחילתו של תיקון 25.

זה לגמרי טכני, זה חל גם על רישיונות. מכיוון שבהתחלה בוטלה ההגדרה לזיכיון, אז צריך להסביר שזה בעצם חל על אותם בעלי זיכיון עד לתיקון החוק שבו עברנו לרישיונות לשידורים.

29. ביטול סעיפים 6/י"ב/6 עד 6/י"ב/8, סעיפים 6/י"ב/6 עד 6/י"ב/8 לחוק העיקרי בטלים.

כנ"ל, בוטל במעבר מזיכיונות לרישיונות.

כלומר למעשה זה כבר, זה תיקון שהוא כבר לא רלוונטי יותר.

נכון.

30. תיקון סעיף 6/כ'/2, סעיף 6/כ'/2/ג' לחוק העיקרי, בפסקה 5/ג'/2, במקום "לבעל רישיון כללי לפי חוק זה", יבוא "בספק מורשה לפי חוק זה".

גם כאן הכוונה פה, בחוק הקיים היום לרישיון טלקום ואנחנו הרחבנו אותו לספק מורשה בניגוד לרישיון לשידורים שמופיע בפרקים האלה.

30/א'. תיקון סעיף 6/ל"ד/1, בסעיף 6/ל"ד/1 לחוק העיקרי, בסעיף קטן ז' בפסקה 10, אחרי "בעל רישיון" יבוא "לשידורים".

זה טכני, ההבהרה היא שזה מדובר על בעל רישיון לשידורים ולא בבעל רישיון.

אני מציע שתגידי לגבי כל הסעיפים במה עוסק הסעיף ואם.

6/ל"ד/1, הוא סעיף שעוסק בערוצים ייעודיים, אוקיי? למרות שהם עברו לפיקוח של הרשות השנייה נשאר הסעיף הזה כדי לאפשר להם להישאר וגם כאן יש את אותה התאמה טכנית.

אוקיי, בואו נמשיך.

31. תיקון סעיף 6/ל"ז, בסעיף 6/ל"ז לחוק העיקרי.
1. סעיף קטן ד' בטל.
2. בסעיף קטן ה', במקום "ביצע את אחת הפעולות המנויות בסעיף 6/ז'/א' או ב', בלי שקיבלת רישיון מתאים לכך", יבוא "שידר שידורי כבלים בלי שקיבל רישיון מתאים לכן ובניגוד לסעיף 6/ז'/א'.
3. בסעיף קטן ז', המילים "או המסייע להתקנה או להפעלה של מוקד שידור" יימחקו ובמקום הסיפא מהמילים "שקלים חדשים", יבוא "שקלים חדשים, להלן שידורים אסורים".
4. בסעיף קטן ח':
א. בפסקה 3, המילים "או למוקד שידור אסור" יימחקו.
ב. פסקה 5 תימחק.
ג. בפסקה 6, במקום "למוקד שידור אסור על הפעלתה לקיום", יבוא "לקיום".
ד. בפסקה 7, המילים "הבעלים או המחזיק של מוקד שידור אסור" ימחקו.
ה. פסקאות 8-10 יימחקו.
4. סעיף קטן י"א בטל.

כל סעיף 6/ל"ז עוסק בעצם בעבירות עונשין, למוקד שידור אסור. מכיוון שמוקד שידור הוא יותר כבר לא תחת חובת ההסדרה, כי זה לא, חובת בזק לא נכנסת להגדרה, אז אין בזה צורך ולכן התיקונים האלה.

אנחנו רגע עושים עצירה לטובת הזום. יוגב עזרא, מעמותת אל ספאם נמצא איתנו.

כן.

בבקשה יוגב.

יש לנו הערה לגבי תיקון 58, אז אני ביקשתי לתת לנו את רשות הדיבור כשידברו על תיקון 58.

לא זה עוד לא, אנחנו עוד לא שם. אבל אנחנו.

כן, אבל בגלל שאנחנו לא יכולים לדעת מתי אתם תגיעו לזה אז אנחנו כבר יום ראשון.

אז תישאר איתנו.

אם לא היום, אז אני מבקש רשות דיבר על הסעיף הזה, אם לא נגיע אליו היום אז בישיבה הבאה.

בסדר גמור אז תעקוב אחרינו שאם נגיע, שתזכיר לחבר'ה של הזום שאני אדע להעלות אותך. תודה רבה. בואו נמשיך.

32. תיקון סעיף 6/מ'/ד', בסעיף 6/מ'/ד' לחוק העיקרי סעיף קטן ד' בטל.

זה סעיף שעוסק במתקן בזק לשידור לווייני ולכן, משבוטלה חובת הרישוי על מתקנים ועל ביצוע פעולות בזק, הסעיף הזה מיותר.

33. תיקון סעיף 6/מ'/ח', בסעיף 6/מ'/ח' א'/1 לחוק העיקרי, במקום "בעל הרישיון למתן שירותי בזק, יבוא "ספק מורשה".

אם זה טכני את יכולה להגיד טכני.

טכני.

בוא נמשיך.

33/א'. תיקון סעיף 6/מ'/ט', בסעיף 6/מ'/ט' לחוק העיקרי. בסעיף קטן א', בפסקה 3 אחרי המילים "לרבות התקשרויות", יבוא "עם ספקים מורשים"

גם טכני.

34. תיקון סעיף 6/ס'/א' בסעיף 6/ס'/א' לחוק העיקרי. בסעיף 6/ס'/א'/1 לחוק העיקרי, במקום ברישא עד המילים "לעניין סעיף זה" יבוא במקום "ספק מורשה", יבוא "בעל רישיון לשידורי לווין לעניין סעיף זה".

זה מתייחס להגדרת ספק מורשה שבסעיפי סמכויות המקרקעין, זה מחיל אותם בעצם על בעל רישיון לשידורי לווין שמתקין צלחת לקליטה.

35. תיקון כותרת פרק ד', כותרת פרק ד' לחוק העיקרי, במקום "פעולות בזק ומתן", יבוא "מתן".

אז זה גם טכני מכיוון שאין יותר אסדרה לפעולות בזק.

36. תיקון סעיף 11 בסעיף 11 לחוק העיקרי:
1. בסעיף קטן א', במקום "יבצע פעולות בזק וייתן", יבוא "יתן" ואחרי "הרישיון שהוענק לו" יבוא "או ההיתר הכללי, לפי העניין".
2. בסעיף קטן ב', במקום "בעל רישיון פועל" יבוא "ספק מורשה פעול", במקום "לבעל הרישיון" יבוא "לספק המורשה" ובמקום בסעיף קטן זה "בעל רישיון", יבוא בסעיף קטן זה "ספק מורשה".

א' עוסק במתן שירות בזק באורך תקין וסדיר, אז יש כאן התאמה טכנית שהיא בעצם של המושגים. ו-ב' עוסק בסמכות השר לתת הוראות במקרה והוא רואה שיש ספק שפועל באופן העלול לגרום לפגיעה בתחרות במתן שירותי בזק וגם כאן, זו התאמה טכנית.

הקראת את תיקון כותרת פרק ד'?

כן.

כן.

37. תיקון סעיף 12.

למה? מה יש בו?

סעיף 12 נוגע בין היתר בביטול פיקוח פרלמנטרי של וועדת הכלכלה לגבי נושאים שונים שהשר מוסמך להתקין תקנות לגביהם. אגב, בין היתר את התקנות שדנו בהם היום לגבי טלפונים ציבוריים - - -

זה עוד לא מוסכם?

יש לנו עוד דין ודברים עם משרד התקשורת בעניין הזה.

אולי נפתור את הסוגייה הזאתי לגבי הסעיף, מה בעצם אנחנו לא מסכימים? לגבי סעיף 37 או 12?

יש נוסח שהתחלנו לשוחח עליו אתמול. בסעיף א' היה מתן שירותי בזק.

את רוצה להקריא כרגע ולהגיד מה פחות או יותר מה השינויים?

לא. אני חושבת שאנחנו נסכם נוסח קודם, חבל.

אנחנו פשוט זה דיון שני שאנחנו לא מחליטים על נוסח לגבי הפיקוח של הוועדה, אז בוא נסגור את העניין. אני מבין שיש פה איזה שהוא קושי עם הפיקוח, אנחנו טובים בלהתקין תקנות אבל אנחנו לא טובים בלפקח עליהן. אז בואו נפתור את הסוגייה הזאת, את רואה שאנחנו משתפים פעולה ואנחנו רוצים לבוא לקראת משרד התקשורת.

הנוסח לא מולי האמת, הנוסח החדש המוצע הוא לא מולי אבל אני אסביר רגע את הקושי שהעלה איתי אתמול.

בסעיף הראשון בנוסח בעצם מדובר על מתן שירותי בזק ואיתי טען שזה משהו מאוד רחב ואם אנחנו לא רוצים אישור וועדה, אז צריך איכשהוא להדק את הנוסח כי זה מאוד.

או להשאיר את זה באותו הנוסח עם אישור הוועדה, זה פותר את הבעיה.

אנחנו מעדיפים שלא.

ברור. אני זוכר את זה כבר מפעם קודם ואני חושב שזה לגיטימי שזה יישאר באישור וועדה. יש לך הערות בנושא הזה?

אני אחזור קצת על דברים שאמרתי בדיון הקודם שהיה באוגוסט ואיך אני חושב שלגבי נושאים מהותיים, נושאים שמשליכים על זכויות יסוד, נושאים שיש לגביהם עניין ציבורי, שלמשל נוגעים לסוגיות צרכניות – ראוי שיהיה פיקוח פרלמנטרי. לא לגבי כל סוגיה וסוגיה.

אתה יודע שאתה אומר את אותן מילים איתי? כרגע אתה אומר את אותן המילים, שתדע זה יפה.

ולכן אני בעניין הזה כן הייתי שותף לעמדת משרד התקשורת לגבי התקנות לפי סעיף 12/ב', יש שם שורה של הוראות שאני אכן לא משוכנע שחייבים פיקוח פרלמנטרי לגבי כל אחד ואחד מן הנושאים. בעקבות אבל הליבון הפנימי שהיה לנו בחודשים האחרונים לגבי אותם סעיפי ההסמכה, אני ניסיתי להבין בעצם מה עומד מאחורי ההסמכות. כלומר האם יש היום תקנות כאלה, מה השימוש שייעשה בהמשך בהסמכות האלה והאם נכון לחדד את ההסמכה כדי שנבין גם על מה אנחנו מוותרים מבחינת פיקוח פרלמנטרי ובסוגיה הזאתי עוד לא הגענו לנוסח סגור ומוסכם, מכיוון שלמשל אני אתן רק דוגמא – אם יש הסמכה להתקין תקנות לגבי מתן שירותי בזק, זאת הסמכה מאוד מאוד רחבה. אז אם היום היא באישור וועדה ועכשיו אנחנו מחליטים, הוועדה מחליטה לבטל את הפיקוח הפרלמנטרי, אנחנו רוצים להבין מה בא בגדר אותה תיבה.

לא, אני רוצה ללכת אפילו צעד אחורה. אני לא מבין מה הבעיה, למה אתם מבקשים בעצם מהוועדה לוותר בעצם על הפיקוח הפרלמנטרי שלנו? מה עומד מאחורי הבקשה?

התקנות האלו, לפחות לפי הנוסח שיש כרגע, הן ברובן תקנות מאוד מקצועיות. זאת אומרת, אנחנו רוצים להשאיר אותן בסמכות השר. לגבי 12/א' - - -.

זה לא מוריד מסמכות השר הפיקוח של הוועדה, בגלל זה אני לא מבין מה אנחנו כבר פעם שניה.

לא, יש טיעון אחד מהותי ועקרוני לגבי האם באמת זה צריך להגיע לוועדה ומה הערך המוסף של זה.

אפשר לסגור את הכנסת גם. אני גם חושב שהיא מיותרת.

אז אני אגיד שסעיף 12/א', שזו החרגה מאוניברסליות. אנחנו כן הבנו שיש פה חשיבות לוועדת הכלכלה. אבל 12/ב', אנחנו ננסה להדק אותו כמה שיותר באופן כזה ואנחנו מתעקשים להשאיר אותו ללא אישור הוועדה ונראה לי שגם די הסכמנו על זה. זאת אומרת, הקושי נבע מהמילה מתן, שהיא מאוד רחבה ואיתי ביקש להדק אותה. אבל אני חושבת שמשרד התקשורת יעדיף להישאר ללא אישור הוועדה ולהדק את הנוסח לאותם דברים שבאמת אנחנו רוצים שיישארו בסמכות, בעיקר כי הם דברים מאוד מקצועיים, לדוגמא – הסעיף הראשון נותן לנו מענה לתצ"גים, שזה משהו שאנחנו, או לרציפות תפקודית או לסייבר או לנושאים שהם באמת מאוד מקצועיים.

לא, אבל את חוזרת שוב ושוב על נושאים מקצועיים. השאלה היא לא, כל הנושאים הם מקצועיים כאן, כן? כל התקנות האלה מגבשים אותן אנשי מקצוע והן על סמך בסיס מקצועי. הוועדה דנה הרי בעשרות נושאים שהם נושאים מקצועיים, השאלה היא האם יש איזו שהיא סיבה מיוחדת, כפי שאמרתי קודם לכן – להביא את התקנות לאישור הוועדה – כן או לא. אני באמת חשבתי שלמשל אני אתן דוגמא – חובות דיווח של בעלי רישיונות למשרד, אלו תקנות שהוועדה אישרה לפני שנה ואני ממש לא משוכנע שזה נושא שחייב להגיע לכאן לאישור וועדה.

מה בסעיף 12/ב' משכנע אותך שצריך להגיע לאישור וועדה? איזה כאילו אינטרס? אני אומרת "מקצועי" במובן הזה שאני לא רואה ערך מוסף באישור הוועדה.

ההערה שנתתי עכשיו היא הערה כללית.

אני רואה שהצלחת לעשות עבודה גם על איתי, הוא מסמן לי לתת לכם רגע לעבוד. אני לא רוצה להפריע לכם, אז אנחנו באמת נשאיר את זה בצורך עיון. אבל, אני חושב שזה צריך להגיע לוועדת הכלכלה אז תראו איך אתם פוטרים את הבעיה הזאת, אלא אם כן זה משהו באמת שהופך להיות מאוד מקצועי ואז אתם מצמצמים את זה. או לא בעל משמעות ציבורית, אבל כל מה שקשור למשמעויות ציבוריות הוועדה הזאתי, זו החובה שלנו לדון בזה ואני מבטיח לך שזה יהיה מהר, קל וטוב כמו תמיד.

אז למען השקיפות, אני רק אגיד שהיו פה חמישה או שישה סעיפים, מחקנו את רובם, הבנו את הקושי, אנחנו מנסים להדק אותם.

לא, אבל אתם מחקתם אותם כי אני שאלתי אתכם מה הצורך בהסמכה הזאת ומחקתם אותם בכלל, זאת אומרת שלא תהיה בכלל הסמכה לא קשור לאישור הוועדה.

נכון. אני אומרת שאין לנו בעיה לוותר גם על הנוסח הרחב שהיה לפני כן, אנחנו מוחקים אותם כי אנחנו חושבים שצריך להדק אותם לאותם נושאים שנראה לי שדי הסכמנו שהם לא - - -

אנחנו נשאיר את זה שאתם תזקקו את הנושא אבל צריך לפתור אותו וצריך להחליט. או שרוצים להיות מאוד צרים וטכניים או שזה חוזר לוועדה, אחד מהשניים. תחליטו ונתקדם.

אנחנו ננסה להישאר עם הצרים והטכניים.

אני רק אגיד רגע סליחה, מה שסימנתי זה כמובן לא ליושב ראש הוועדה, מה שסימנתי הוא לך שאני עונה פשוט לשאלה של יושב ראש הוועדה מה בעצם גדר המחלוקת לגבי אישור הוועדה ואני אגיד כאן, שלגבי הנושאים שמוסדרים היום בסעיף 12, אני מודה שלהבנתי כן? ההצעה שלי לוועדה היא לא בהכרח להתעקש על אישור וועדה בנושאים האלה. לגבי הנושאים שדנו בהם בתחילת הדיונים בהצעת החוק – איפה בעצם עובר קו הגבול בין רישוי להיתר או פטורים מרישיון והיתר, אלה נושאים שבהחלט צריכים להגיע לאישור וועדה ולפיקוח פרלמנטרי. העמדה שלי בעניין הזה היא חד משמעית וזה גם מה שמקובל בתחומים אחרים שנדונים כאן ואמרתי את זה באריכות בישיבה האחרונה ואני חוזר כעת על הדברים. אז זה בעצם סידר לנו את הנושא.

כן, כן על זה אני חושב שאנחנו כולנו נסכים.

אנחנו ננסה להסכים לפני שנחזור לוועדה.

בסדר גמור, בואו נמשיך. רגע סעיף 31 או 13 אתם מדלגים?

כן.

אנחנו מדלגים לסעיף 41.

למה אנחנו מדלגים על 38?

38 זה בעצם תיקון לסעיף 13. יש כאן עניין שאנחנו עדיים ממתינים לאישור של רפרנטים ביטחוניים ממשרד המשפטים. זה קצת קשור, לא קצת, זה קשור לנושא של הכוונת פעולה והגדרה. עדי את רוצה להגיד משהו בנושא?

היי, אני עדי ליברוס ממשרד המשפטים. זה קשור קצת לחוסר ההסכמה לגבי הגדרת הכוונת פעולה.

לא רק איתנו, אגב.

היו"ר רון כץ: יש איזה, אתם רואים צפי לפתרון לדבר הזה?

הקושי לא נעוץ כרגע בהכרח. אני אולי אגיד שתי מילים, משרד התקשורת תתקנו אותי אם צריך. בעצם, הכוונת פעולה ואני מניחה שדיברתם על זה בדיונים הקודמים, היא אותה שארית של פתח לפעילות שעשויה להיות כפופה להסדרה וכתוצאה מכך, יש רלוונטיות להוראות שנוגעות לגופי הביטחון, לאפשרות שלהם לקבל מידע או לתת הוראות לאותם גופים שיכנסו דרך החלון הזה, אם יכנס, להסדרה של משרד התקשורת ומכיוון שנכון להרגע, מטבע הדברים ההרחבה של ההגדרה יוצרת בעיה מהזווית של הרחבת הגופים של גופי הביטחון. יוכלו לתת להם הוראות פוגעניות או לקבל מהם מידע ומתעוררת לה שאלה של פגיעה זכויות וזו הזווית שיותר מטרידה את משרד המשפטים.

אוקיי. טוב, אבל צריך לנעול את העניין.

אז אני רק רוצה לחדד שמכיוון שההגדרה של הכוונת פעולה עדיין לא סגורה, להבנתי גם מבחינת משרד התקשורת נכון לרגע זה, אז זה נושא שצריך קודם כל להיות מלובן ברמה של משרד התקשורת והשרשרת היא אחר כך המשרד המשפטים, אנחנו כמובן ערים לזמנים. אבל כרגע זה לא ממתין אצלינו.

הכוונת פעולה זו הגדרה שתפתור לנו לא מעט סעיפים ואנחנו רוצים ממש לבדוק.

אבל צריך להעמיק בזה כי זה בעצם נושא.

נכון, נכון הוא גם שזור בכל החוק. אני מסכימה איתך כן.

אז אנחנו מדלגים לסעיף 39?

אנחנו דילגנו גם על סעיף 39 ועל סעיף 40.

כלומר אתם רוצים לדלג בעצם ולהגיע לסעיף 41 להצעת החוק, שעניינו ביטול סעיף - - -.

טוב, אז סעיף 41 קראתי אותו, את רוצה להסביר?

אנחנו עוברים לסעיף 42 איתי?

כן.

איה בן פורת מהלשכה המשפטית במשרד התקשורת. אני ממשיכה בסעיף 42 להצעת החוק.

אז 41 בעצם בוטל? אתם מבקשים גם לדלג עליו?

כן. אנחנו לא נצביע עליו, אנחנו רוצים לעבור לסעיף הסיבים, הייתה פה טעות.

בסדר גמור.

איה בן פורת: 42. תיקון סעיף 14/א' בסעיף 14/א' לחוק העיקרי:
1. בהגדרה "אזורי הפריסה של החברה" במקום "ברישיון החברה", יבוא "בהיתר הכללי".
2. אחרי ההגדרה "השפעה ניכרת" יבוא "ספק שירותי בזק נייחים, ספק מורשה שבמועד הקובע היה בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים שלפיו חלה עליו באותו מועד החובה לבצע פעולת בזק ולתת שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות ושחלות עליו הוראות 64/א'/ב'/3".

להמשיך איתי? אתה רוצה שנעצור ונדבר?

לא בוא נמשיך את הסעיף ואז נדבר עליו.

איה בן פורת: 3. ההגדרה "הרישיון מפ"א כללי" תימחק.
4. בהגדרה "רשת גישה מתכתית, במקום "רשת כבלים מתכתית, שבעל רישיון מפ"א כללי", יבוא "רשת בזק שהיא רשת כבלים מתכתית של ספק שירותי בזק נייחים".
5. בהגדרה "רשת מתקדמת", במקום "רשת המבוססת", יבוא "רשת בזק המבוססת" ובמקום "רשת שוות ערך", יבוא "רשת בזק שוות ערך.
6. במקום ההגדרה "שירות וזיקה לתשתית", יבוא "שירות וזיקה לתשתית, שירות בזק, למעט שירות כאמור בסעיף 2/ב'/1/ג' ושירות שלצורך נתינתו מוכוונת פעולתה של רשת בזק הפועלת באמצעות לוויין ולרבות שירות אחר הניתן בהתאם לרישיון כאמור בסעיף 2/ב'/1/א'.

ואני ממשיכה להקריא את שתי האופציות הכתובות כאן.

ובלבד שהוא לא שירות שהוא לפי פסקה 1 לשירות האמור, הניתן לבעלי רישיונות לפי סעיף זה בלבד או ובלבד שאינו שירות הניתן לפי מדיניות שיתוף ברשת גישה רחבת פס של בעל רישיון כללי למתן שירותי רט"ן שפרסם שר התקשורת ביום ה-15 במאי לשנת 2014 ופורסמה באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
7. במקום ההגדרה "שירות גישה לאינטרנט", יבוא "שירות גישה לאינטרנט, שירות גישה לאינטרנט בין שהוא ניתן בתמורה ובין שהוא ניתן שלא בתמורה".

עכשיו בואי נדבר רגע על הסעיפים.

אולי תתני גם איזה שהוא פתיח על התיקון עכשיו.

אז אני אתן רגע כמה מילות רקע על פרק ד'/1 לחוק התקשורת. פרק ד'/1 מכיל את המתווה הרגולטורי לפריסת רשת מתקדמת בכל הארץ וכשאנחנו אומרים רשת מתקדמת כיום, אנחנו מדברים על סיבים ובעתיד יכול להיות שתהיה טכנולוגיה אחרת. הרעיון שלו הוא ביטול חובת האוניברסליות של בזק והוט וסיבים, כאשר בזק בחרה את האזורים שבה היא רוצה לפרוס רשת מתקדמת ובשאר האזורים משרד התקשורת יעשה מכרזים שגם מחד, יחלקו מענקים לזוכים במכרזים וגם יקבעו להם חובות פריסה. שככה כמו פאזל של כל המדינה, יהיה פאזל של רשת סיבים אוניברסלית בכל המדינה לאט לאט. בתוך הפרק הזה קבוע גם מנגנון המימון של המכרזים האלה, מוקמת באמצעות החוק תקופת תמרוץ, אשר נגבים לתוכה כספים מהכנסות או מגופים חייבים בשוק התקשורת בישראל ומהכסף הזה ממומנים המענקים שיוענקו במכרזים. זה בגדול, אני יכולה להיכנס.

לא, זה מצויין ובזה כן אנחנו נרצה לדעת מה קורה עם זה בעוד נגיד תקופה של שנה. לדעת, לגבי הסעיף, זה סעיף 14/א'/ב'.

אני חושב שיש בתיקון של חוק התקשורת ויש שם חובות דיווח לוועדת הכלכלה.

בנושא הזה גם?

יש ואנחנו נגיע לזה.

מעולה. כי זה נושא סופר קריטי.

בסדר. יש שם איזה תיקון קטן שאנחנו מבקשים לערוך גם בסעיף הזה, אז אני מבטיחה שאנחנו נדבר גם עליו.

בעניין חובת הפיקוח?

זה לגבי חובת הדיווח, התיקון?

איה בן פורת: כן.

עדיף שלא תעלו אותו. בואו נתקדם.

איה בן פורת: אני אסביר ואולי.

אולי. בואו נמשיך.

אז פסקה אחת, בהגדרה "אזורי הפריסה של החברה", היא בעצם מגדירה את האזור שבזק בחרה והיא מתחייבת לפרוס בו סיבים אופטיים בתוך שש שנים.

שש שנים זה זמן סביר?

איה בן פורת: זה מה שנקבע פה.

אוקיי.

כן זה מה שנקבע אז בזמנו בתיקון החוק.

אנחנו באנו עם מצע של חמש נדמה לי, נכון איתי? ואז הוועדה בדיון בוועדה זה שונה לשש שנים. זה היה חלק מדיון כולל פה עם כמה חברי כנסת למיטב זכרוני. אז כרגע קבועים אזורי הפריסה של בזק ברישיון שלה. היא כבר בחרה את האזורים האלה, הם קבועים כבר ברישיון שלה ואנחנו צריכים לשנות את ההגדרה הזאת בגלל שינוי האסדרה הכולל.

אבל למה בעצם? יכול להיות שלא צריך, אם זה משהו שכבר נעשה וזה אזורים שהם כבר קבועים והיא בחרה אותם והם מעוגנים אחר כך ברישיון של בזק, אז בעצם לשם מה נדרש התיקון הזה? אני לא בטוח שזה הכרחי.

איה בן פורת: אני מקבלת את ההערה ואנחנו יכולים לשנות את הנוסח כך שהחובות פריסה והאזורים של בזק יהיו קבועים ברישיון של בזק.

אז בעצם לא צריך את התיקון.

איה בן פורת: נכון.

כן, זה גם עושה שכל.

זאת אומרת כל פסקה אחת אפשר לוותר עליה. אוקיי.

איה בן פורת: עכשיו אני אתן הסבר על פסקאות שתיים ושלוש. פסקה 3 מוחקת את ההגדרה רישיון מפ"א כללי ובעצם בפסקה 2, מכניסה הגדרה שמחליפה אותה בגלל שלא יהיה יותר רישיון מפ"א כללי אז ההגדרה הקיימת נמחקת וההגדרה החדשה שנכנסה לכאן היא בעצם מתארת את אותם גופים שנכללו בהגדרה הזאת קודם, שכיום זה בזק והוט בלבד ואלה גופים שבמועד הקובע שבו נכנס התיקון לחוק, היה עליהם רישיון מפ"א כללי והייתה להם חובת אוניברסליות. זאת אומרת שמשעה שהם נתנו שירות אחד כלשהו, הם היו צריכים לתת אותו בכל המדינה בתוך זמן מסויים שקבוע להם ברישיון והתיקון הזה שבעצם משאירה את אותה ההגדרה במהות אבל משתמשת במונחים החדשים של האסדרה החדשה.

וגם התיקון בפסקה 4 הוא בעצם בהגדרה "רשת גישה מתכתית" הוא גם כן תיקון לטובת המהלך.

איה בן פורת: נכון, גם בארבע וגם בחמש, אלו שתי פסקאות שהן בעצם התאמה טכנית לשינוי האסדרה.

עכשיו התיקון שלכם בהגדרה לשירות בזיקה לתשתית מחייב הסבר, בפרט לגבי האופציות שאנחנו צריכים לבחור. אני לא כל כך הבנתי.

איה בן פורת: אז אני אסביר בסדר. שירות וזיקה לתשתית בתוך פרק ד'/1, הוא רכיב משמעות בקביעת החובה של גוף מסויים לשלם לתקופת התימרוץ. קודם כל, זה, נשים את הדברים בקונטקסט – זה ההקשר, של תשלום לקופה. כיום, קבועים חמישה שירותים שהם שירותי בזק בחוק ובהגדרה הזאת, שהם נחשבים שירות בזיקה לתשתית שהסעיף המהותי קובע שאם בעל רישיון נותן, לפחות 50% מההכנסות שלו הן נובעות משירות של זיקה בתשתית או ממקבץ של שירות בזיקה לתשתית עם משהו אחר, אז הוא עובר את הרף שאומר שהוא צריך לשלם לקופה. אוקיי? זה הקונטקסט.

ההגדרה בלי ההערת שינויים, זאת אומרת רק החלק הראשון של ההגדרה בעצם הוא, שוב, התאמה טכנית לנוסח שקיים היום, משהו שמחליף את הנוסח היום בגלל שינויי האסדרה. יש כאן את כל השירותים שנכנסו קודם, זאת אומרת כל שירותי המפ"א שניתנים היום ברישיונות, כל שירותי הרט"ן, כל השירותים שניתנים ברישיון.

מה שאנחנו מחריגים מפה, שכרגע בנוסח של היום לא מוחרג במפורש, אבל הוא לא נכלל בהגדרות ולכן צריך להחריג אותו במפורש לשני בעלי רישיון שהם בעלי רישיון כברל תת ימי ורישיון למתן שירותי לווין, שלפי עמדת משרד התקשורת הזיקה ופוטנציאל ההנאה שלהם מרשת גישה מתקדמת הוא יחסית נמוך. הם נותנים שירותים או בינלאומיים או שלא קשורים לרשת הסיבים ולכן הם מוחרגים גם היום וגם ימשיכו להיות מוחרגים מהתשלום לקופה, אוקיי?

זה לגבי ההחלפה והרישא של ההגדרה.

אבל אני מציע לא להשתמש בתיבה שלצורך נתינתו מוכוונת פעולתה. מכיוון שאנחנו, כאמור יש לנו עדיין קושי עם ההגדרה של הכוונת פעולה.

אני מקבלת את ההערה, אני מציעה להפנות שם לפסקה בסעיף שתיים, שמדברת על שירות לווייני. פשוט להפנות למספר.

אוקיי אז לקראת הדיון הבא פשוט תעבירו נוסח מתוקן.

איה בן פורת: בדיוק, אנחנו נעביר שם, נחליף את זה למספר הפסקה.

לגבי הסיפא של ההגדרה שירות בזיקה לתשתית, זה תיקון חדש שביקשנו בגלל שכיום אנחנו נמצאים בשלהי המאמצים המאוד קשים לגבות כספים לקופת התמרוץ. התקנו את תיקון 74, בו נכנס פרק ד'/1 לחוק בדצמבר האחרון ומאז דצמבר אנחנו בעצם פועלים כדי גם לכתוב מכרז ולפרסם אותו - מכרז קופת התמרוץ הראשון, שפורסם באוקטובר וגם להתחיל לגבות כספים לקופת התמרוץ. גבייה כמו גבייה זה סיפור מאוד מאוד קשה, זו הפעם הראשונה שאנחנו עושים את זה ולכן הטיעונים שנשמעים כלפינו והקשיים שאנחנו מוצאים ביישום של הסעיף הזה כפי שהוא כתוב היום, הם לא פשוטים. הוצאנו כבר הודעות חיוב לפי החוק ליותר מ-90% מהגופים החייבים, אבל יש לנו שם, עלו לנו קשיים בניסוח של החוק. הקושי הספציפי שאנחנו מבקשים לפתור כאן, זה להחריג מחובת התשלום לקופת התמרוץ שני תאגידים, כיום נכללים בקבוצה הזאת שני תאגידים בלבד. התאגידים האלה הם תאגידי שיתוף שנותנים למפעילי רט"ן שירותי תשתית רט"ן. עכשיו אני רוצה להגיד רגע מילה על שני התאגידים האלה, באיזו שהיא פינה של פינה, קיימים מתוך המאות רישיונות שיש לנו, יש לנו רק שני תאגידים כאלו והם לא הובאו בחשבון כשחשבנו על תיקון ההגדרה בהקשר של שינוי האסדרה וגילינו את זה עכשיו. תאגידי השיתוף האלה הם יציר רגולציה. יש מפעילי רט"ן, הם משתמשים בתדרים והם אמורים שכל אחד מהם תהיה לו רק עצמאית, אבל בסביבות שנת 2014 המשרד, בשל היותו של תדרים משאב מוגבל, הוציא מדיניות שהוא אפשר להם לשתף ברמות מסוימות תדרים. אבל כדי למנוע את הפגיעה בתחרות שיכולה להיות מהשיתופים האלה, הוא קבע במדיניות שלו שלצורך השיתוף הם צריכים ליצור תאגידים שהם יהיו הבעלים היחידים שלהם ואף אחד אחר לא יכול להחזיק בהם וכל המהות של התאגידים האלה זה להקים ולהפעיל את הרשתות, לעשות שימוש בתדרים של מפעילי הרט"ן שבעלים בו ובעצם, תאגיד השיתוף בעצם מהווה כלי רגולטורי להפריד את הפעילות של מפעילי הרט"ן כדי שהם לא ישתפו יותר מידי פעולה ויפגעו בתחרות. אז גם הוא מונע פגיעה בתחרות, מונע העברת מידע סודי מסחרי – יש שם הוראות מאוד רחבות ובעצם התאגידי שיתוף האלה הם בעצם כל ההכנסות שהם מקבלים זה ממפעילי רט"ן, זאת אומרת הכנסות שממילא משולם עליהם תשלום חובה על הקופה.

יש לך התייחסות לזה איתי? זה לא בנוסח, זה לא סגור הנושא הזה?

אני מבין שלא, אני מבין שהנוסח עוד לא סגור בנושא הזה?

איה בן פורת: אנחנו רוצים להציע נוסח יותר מהודק, אבל זו הכוונה שלנו.

אנחנו, אני חושב שאת צודקת. זה לא, זה רק צריך לסגור פה תיקוני נוסח ולקדם את זה.

אז לישיבה הבאה אני אבקש שבאמת תביאו תיקון נוסח בעניין.

איה בן פורת: בסדר גמור.

אבל זה מקובל ולגיטימי.

איה בן פורת: בסדר, תודה. אני ממשיכה.

בואו נעשה הצבעה בינתיים על כל מה שעשינו, כי בשעה 13:00 אנחנו צריכים לסיים, התקדמנו יפה.

אז הסעיף האחרון שלדעתי הצבענו עליו היה סעיף 21. אז למעשה הוועדה יכולה להצביע על סעיפים 22,23,24,25, למעשה עד הסעיף האחרון שדנו בו לא כולל, נכון?

מה מספר הסעיף?

כל הסעיפים שדנו, הסעיף שעכשיו אנחנו עוסקים בו הוא סעיף 42 ועליו אנחנו לא נצביע בעצם כי אין נוסח.

הסעיף של הסיבים?

כן.

כן אז כל השאר אפשר.

אבל אלו למעשה כל הסעיפים חוץ מאלה שידלגנו עליהם, נכון?

בסעיף 22 לתיקון, בתיקון לסעיף 6, לגבי מחיקה של סעיף קטן ח' ו-ט', אמרנו שנבדוק את זה?

כן, אבל זה ממש נוסחי. כן תסתכלו רגע, זה מפנה בסעיף 1/ב' לסעיף 4/א'/1/ג', שאלו התנאים של הרישום במרשם שזה בדיוק זה, זה חדלות פירעון ופשיטת רגל, פשוט שתי הפסקאות מיותרות.

פסקאות ח' ו-ט' מיותרות.

כן בדיוק, אז לדעתי אפשר פשוט להוריד.

אפשר להוריד את זה אם זה מוסכם.

בסדר? תודה.

אז עד 36 כולל?

עד?

עד סעיף 36 לתיקון, כולל. בסעיף 37 התחלנו לדלג בעצם.

נכון, נכון. כל התיקונים, שרובם היו התאמות טכניות לאסדרה החדשה, כפי שהקראנו אותם כולל התיקונים שנעשו תוך כדי, הוועדה יכולה לאשר.

כן, עד סעיף 36.

יש למישהו משהו להוסיף בנושא?
הצבעה
אושר

בזה אנחנו נסיים את הדיון הזה. אני כן אבקש מכם לעשות הידוק לכל הנושא של הפיקוח של הוועדה. עכשיו ברצינות, זה נושא שאנחנו, כל החוק הזה הוא חוק שהוא מאוד חשוב גם ברמה הציבורית וגם ברמה של הוועדה. אני חושב שזו פריצת דרך משמעותית שמשרד התקשורת עושה. אנחנו רוצים להיות חלק, אנחנו רוצים לעזור וללוות. אין לנו שום כוונה להקשות בנושא הזה, להיפך - הרוח פה בוועדה הזאת היא להקל ולפתוח ולאפשר כמה שיות רואני חושב שעשיתם דבר חשוב מאוד וזו תחילתה של דרך והוועדה כן יכולה לסייע גם בנושא הזה. כמו שאתם רואים עכשיו, כשצריך אותנו אנחנו יודעים לעשות את זה. קחו את זה בצורך עיון ותראו איך אתם חוזרים בנפש חפצה בנושא הזה. אני רוצה להודות ליועמ"ש של הוועדה ולצוות ואנחנו נמשיך בדיון הבא. אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.