פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



19
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
08/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 14
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, כ"ו בחשון התשפ"ב (01 בנובמבר 2021), שעה 10:30

יישום החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם.

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר
גבי לסקי

אמילי חיה מואטי

הילה טנא-גלעד - ממונה - זכויות אדם, משרד המשפטים

אביבה רז שכטר - שליחה מיוחדת ליישום החלטה 1325, משרד החוץ

אורית קרמר - משפטנית בחירה באגף היועץ המשפטי, משרד החוץ

ענבר חן מאירי - יועצת בכירה, הרשות לקידום מעמד האישה

רונית טוכמן - נהגת עוזרת, הרשות לקידום מעמד האישה

אוה מדז'יבוז' - מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, הרשות לקידום מעמד האישה

אושרה פרידמן - סגנית מנהלת, הרשות לקידום מעמד האישה

נטע לוי - עו"ד, אית"ך- מעכי - משפטניות למען צדק חברתי

תניה מורקס - מנכ"לית, פורום דבורה - נשים במדיניות וביטחון לאומי

אילנה דבורצין - בצוות ועדות הכנסת, נשים עושות שלום

פסקל חן - רכזת שותפה של צוות 1325, נשים עושות שלום

חיה עבו - רכזת קשרי ממשל בנשים עושות שלום, נשים עושות שלום

גלי עציון - מנהלת מחלקת יעוץ וחקיקה, ארגון נעמ"ת

מאירה בסוק - יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת

הדס ארנון-שרעבי - מנהלת תחום הדרה, שדולת הנשים בישראל

נבילה אספניולי - מנכ"לית, מרכז אלטופולה

דלית אזולאי

אתי בן-שמחון


יישום החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם

שלום לכולן, אני מתכבדת לפתוח את הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום נתמקד ביישום החלטה 1325, של מועצת הביטחון של האו"ם על כל הנגזרות מזה מבחינת החלטת הממשלה בנושא.

אני רוצה להתחיל בהקדמה בנושא של ההחלטה הזו. ההחלטה הזו היא פרי עבודה של שנים רבות של ארגוני נשים ופעילות פמיניסטיות ברמה הבין-לאומית. נשים שחוו את החיים במצבים של קונפליקטים. הבינו שהשפעת כל קונפליקט, ובמיוחד קונפליקטים שהם ברמה של מלחמות, או מאבקים מזויינים משפיעים על חיי הנשים בצורה שונה מאשר על חיי הגברים באופן כללי. הנשים שחוו את הטראומה של לחיות במצב של קונפליקט מזויין, הבינו גם כן שהיכולת שלהן להשפיע על פתרון הקונפליקט היא מוגבלת, לצערנו הרב, בגלל המצב הקיים בעולם באופן כללי, ובמדינות שהחיים מקבלים פאן מיליטריסטי גברי שוביניסטי בהרבה מהמקרים יותר מאשר במקומות אחרים בעולם.

הפעילות הזו הגיעה עד כדי כך, שמועצת הביטחון של האו"ם הבינה את הצורך בקבלת החלטה מאוד ברורה שמדברת על שילוב וקידום נשים והטמעת חשיבה מגדרית בשלושה שלבים עיקריים של החיים של הנשים בפתרון סכסוך, או במצב של קונפליקט. השלב הראשון שהוא בעת הקונפליקט עצמו, בעת המלחמה, או המאבק המזויין, שבו נשים יכולות לקבל הגנה מיוחדת לא רק בעניין של אלימות מגדרית בתוך המשפחה, אלא גם כן מפניה של אלימות מגדרית מכוונת על ידי המעורבים בקונפליקט, אם זה צבא, אם זה לוחמים למיניהם.

השלב השני שבו גם כן שילוב נשים חשוב מאוד הוא בעת פתרון הסכסוך. כלומר, בשלבי המשא ומתן, בשלבי קביעת ההסכמים, ונשים חייבות להיות חלק מהתהליך הזה, כדי להביא את הפרספקטיבה המגדרית של איך פתרון יכול להשפיע על חיי נשים, ואיך אפשר להשיג פתרון שייטיב עם הנשים ולא יקשה עליהן יותר, דוגמה שאפשר תמיד להשתמש בה מהסכמי אוסלו והחלוקה שנעשתה לאזורי אל"ף, ואזורי בי"ת, ואיך זה השפיע על חיי נשים אפילו בעניינים של משמורת ילדים, והמעבר ממקום למקום כדי לראות את הילדים, אם הילדים במקרה נמצאים מסוים וההורים נמצאים באזור אחר או אחד מההורים.

השלב השלישי שמחייב החלטת האו"ם, מועצת הביטחון, זה שילוב נשים בשיקום לאחר מצב של קונפליקט. איך נשים יכולות להיות בבנייה מחודשת של חברה שוויונית, של חברה שעולה על דרכי השלום ופתרון סכסוכים בדרכי שלום. כבר עברו 21 שנים מאז ההחלטה הזו. ב-2014, מדינת ישראל קיבלה על עצמה, ממשלת ישראל דאז, קיבלה על עצמה החלטה, וההחלטה פירטה בצורה מאוד קונקרטית את השלבים שצריך לעבור כדי ליישם את ההחלטה הזו. כדאי להגיד שמדינת ישראל גם כן הייתה מהראשונות שאימצה את ההחלטה. וגם כן שהיא חוקקה חוק שהוא קשור להחלטה, החוק שקשור בייצוג נשים.

אבל לצערי הרב, מדינת ישראל קיבלה על עצמה לקחת רק את הצד של קידום ושילוב נשים, והטמעת חשיבה מגדרית כאילו, ולהתעלם מהנושא של הקומפלקס והשפעתו והגנה על נשים בזמן הקומפלקס, וגם כן, לצערי הרב, גם כן, לצערי הרב, גם על שילוב נשים בתהליך של פתרון. אבל פה אני לא אלאה הרבה על זה, כי תהליך לפתרון הסכסוך לא קיים, אז גם כן קשה להיאבק כדי שהנשים יהיו חלק ממנו.

אני חושבת שהגיע הזמן גם כן, ואני עקבתי אחרי הנושא הזה, בכנסת ה-20, כאשר ישבתי בראש הוועדה הזו, עקבתי מקרוב. אני יודעת שארגוני החברה האזרחית גם כן עוקבים אחרי הנושא הזה, אפילו פיתחו תוכניות בנושא, לפחות אני מכירה שתי תוכניות בנושא הזה, ואני יודעת שגם משרדי הממשלה עושים מי שיותר, מי שפחות עושים בנושא הזה. אבל ההחלטה היא בעצם אחריותה הישירה של הרשות לקידום מעמד האישה.

גם בנובמבר 2020, לכבוד 20 שנה להחלטת האו"ם, ניגשתי לשרה לשוויון חברתי, עם שאילתה, שהמשרד שלה אמון על הנושא, ושאילתה על ההתקדמות, ועל איך בעצם מתקדמים ביישום ההחלטה. בזמנו, השרה נתנה לי הבטחה מאוד ברורה של הקמת ועדה מיוחדת, כפי שההחלטה מ-2014, בעצם, קבעה וגם כן, דיווחה על כמה צעדים שהולכים להינקט. אני אשמח היום שגם נעבור על העשייה שנעשתה מאז, מ-2020 בנובמבר להיום, זה בדיוק כמעט שנה מלאה שאנחנו באות לבדוק מה קרה בשנה האחרונה, מה התקיים מההבטחות שנתנה השרה בזמנו בשאילתה. ונשמע גם כן סקירה כללית של המשרד לשוויון חברתי, והרשות לקידום מעמד האישה, בעצם הרשות, לא המשרד. אחר-כך נפנה למשרד החוץ, שאני מבינה, בשעה טובה יש מינוי של תקן מיוחד בתוך משרד החוץ, ונשמע מה אתם מתכננים ומה עשיתם עד עכשיו בנושא הזה.

בבקשה, חברת הכנסת גבי לסקי.

אשמח להתייחס. קודם כל, תודה כבוד היושבת ראש, על הדיון ולכל הנוכחות במקום. כשהייתי חברת מועצת העיר תל-אביב יפו, יו"ר הוועדה לקיום המגדרי, יחד עם תנועת "מעכי" שנוכחות פה. העברנו כעירייה ראשונה בעולם את הטמעת החלטה 1325 אל תוך העירייה, ואנחנו גם משמשות דוגמה למקומות אחרים בעולם בעניין הזה. אחד הדברים החשובים שאנחנו דיברנו שם, בהמשך לדבריך, כבוד היושבת ראש, הצורך להכניס להגדרה של ביטחון, הגדרה רחבה יותר ממה שאנחנו בדרך כלל מייחסים כביטחון, לא רק בזמן קונפליקט, ולא רק במשא ומתן מדיני, אלא שביטחון כשאנחנו מדברים בעיניים מגדריות, זה גם הביטחון שלנו במרחב הציבורי, הביטחון בבית, ביטחון כלכלי, פסיכולוגי, כל הדברים האלה, כך שגם לעיריות גם כשאנחנו לא עוסקים בשאלות של מלחמה ושלום, גם שם יש תפקיד מאוד חשוב ורציני למושג הביטחון, ולהחלטה 1325.

דבר שני, הנושא של הטמעת החשיבה המגדרית של ג'נדרמן מיינסטרימית, זה משהו שאנחנו צריכים להטמיע בכל תוכנית גם מבחינת התקציב, וגם מבחינת התכנון העירוני, התכנון התוכניות הממשלתיות, זה משהו שצריך להיות רציני. ודבר אחרון, חשוב כפי שאני חוויתי את זה בעיריית ירושלים, החשיבות לערב גם בכל ועדה את החברה האזרחית, את הנשים שעוסקות בזה ביום-יום, ואני מציעה שגם הוועדה הזאת שהוקמה בהמשך לדברים שלך, תאמץ את הגישה הזאת שיש להכניס את החברה האזרחית אל תוך הדיונים כי יש להם את הניסיון ואת הידע איך ליישם את ההחלטה הזאת באופן יום-יומי ותדיר. תודה רבה.

תודה רבה, חברת הכנסת גבי לסקי.

בבקשה, אוה.

קודם כל, אני רוצה להתחיל עם המסגרת. בממשלה הקודמת השרה שהייתה דאז, וגם השרה היום, התחייבה – אני נתתי לה את הגושפנקא להתחייב, שהתוכנית תוגש ביום האישה הבין-לאומי, דאז, שזה ה-8 במרץ, ובאמצע הממשלה התחלפה, היא התפטרה. אנחנו בקדנציה נוספת, לכן התאריך החדש הוא ה-8 במרץ הקרוב, בו אמורה להיות מוגשת התוכנית לממשלה, התוכנית המוצעת הממשלתית.

ועכשיו, זאת המסגרת שלנו. מחר מתכנסת הוועדה הבין-משרדית, שבה נציגים כל משרדי הממשלה שנקבעו בהחלטת הממשלה המקורית. בנוסף, ביקשו ומאוד שמחנו, גם המנכ"לית של משרד רוה"מ החלופי, הם לא הופיעו בהחלטת ממשלה המקורית, אבל כמובן בשמחה אנחנו נקבל אותם. אני יכולה להציג לכם את סדר היום, ואז נלך לפעולות, כדי שתראו את המסגרת של הפעילות של הוועדה. מחר מתכנסת הוועדה, אני מציגה את הפעילות. חלק שיהיו מחר בוועדה, אז אני אחזור על עצמי, כי חלק מהדברים אני אציג פה ועכשיו.

יש חברה אזרחית בוועדה?

בוודאי. לכן אני מקריאה את סדר-היום, כי אני חושבת שזה ייתן תמונה יותר טובה לכול. אחרי הסקירה שלי, אנחנו מתחילים עם הסקירה של הפעילות של החברה האזרחית. יציגו עו"ד נטע לוי, מעמותת "אית"ך מעכי" ותניה מרקוס, מנכ"לית פורום דבורה, וגם אמורה להציג נבילה אספניולי, הקואליציה האלטרנטיבית של 1325. לאחר מכן, החלק השני, אביבה רז שכטר, ממשרד החוץ, שליחה המיוחדת שלנו ליישום ההחלטה בראייה בין-לאומית. יש לנו את ההנחיות היועץ המשפטי על-ידי עו"ד הילה טנא ממשרד המשפטים. והתוכנית הלאומית למניעת אלימות על-ידי הגב' איריס פלורנטין ממשרד הרווחה. זה מה שמיועד מחר, שזה בעצם ההתכנסות הראשונה. משם אנחנו יוצאים לדרך כדי לבנות את התוכנית. כרגע אנחנו בונות ביחד את כל שלבי הדיונים של הוועדה. יהיו עוד שולחנות עגולים. יהיו עוד נציגים. הרי אי אפשר לתת לכולם לדבר כל הזמן. אז כרגע, מי שמוביל איתי מבחינת החברה האזרחית את התהליך, זה אית"ך מעכ"י, ופורום דבורה. כמובן שיינתן מקום ושולחן עגול לכל מי שמוצא לנכון לחברה האזרחית לבוא ולהשמיע ולתרום.

בעצם אתן לא יכולתן להתחיל עם הוועדה הזאת מאז מלפני שנה? למה זה לקח שנה שלמה?

כרגע מי שמוביל את התהליך ופורום, כמובן לכל מי שמוצא בחברה האזרחית לבוא ולהשמיע ולתרום.

בעצם אתם לא יכולתם מאז מלפני שנה, למה זה לקח שנה שלמה?

את הוועדה כן, הפעולות לא, זה ההבדל. אגיד לך למה הוועדה כן. כי בהחלטת הממשלה כתוב שזה צריך להיות בדרגת מנכ"ל או מישהו בכיר. כשממשלה מתחלפת, והמנכ"לים כל הזמן מתחלפות – תשמעי, בתקופה שבין שתי הקדנציות, איציק שמולי היה השר, לאחר מכן, היה מיכאל ביטון, זאת אומרת הייתה תחלופה מאוד גדולה בשנה הזאת.

כן, אבל זה לא שייך לשרים.

לא, זה כן שייך לשרים מבחינת היבט של רוח המפקד ולמשרד. כשבאים ואומרים – תמנו מישהו בכיר, והמנכ"לים בעצמם מתחלפים, והדרג המקצועי היה יותר קשה.

בו נזכור שההחלטה הזו מ-2014. מאז הייתה צריכה לקום ב-2014.

אוקיי. זה לא שייך לתקופתי, אז מהרגע שאני לצערי בתפקיד הזה, הממשלות מתחלפות, את צודקת, זה היה צריך להיות מוקם ב-2014, אבל לא נוכל לשנות את העבר, אז נתמקד בעתיד.

יחד עם זאת, למרות שזה לא נכנס למסגרת של התוכנית, הדברים נעשו. כן פעלנו כדי לפעול בשטח ליישום ההחלטה. הדבר הראשון, חשוב ומוביל, זה הנושא של המדריך להטמעת חשיבה מגדרית, שהוא התחיל בשנת 2015, כשאני נכנסתי בשנת 2018, ריעננו - היא הריענון של המדריך. ב-2020 הושלם במלואו. יש מדריך, נשמח להציג אותו בוועדה אם תרצי בהזדמנות, אם זה מעניין, והוא נכנס להטמעה בתוך משרדי הממשלה.

מה זאת אומרת?

כשיש כל מיני החלטת, כמו הדיון שלנו שיהיה בשבוע הבא, בעזרת השם, הנושא של תקציב מגדרי, יש החלטות, אבל הביצוע, המעקב והמשימות והיעדים לא בדיוק נאכפים. זאת אומרת, יש הבדל בין לקבל את ההחלטה לבין לבצע אותה בפועל.

אבל זה התקציב של הרשות. אבל היה תקציב עכשיו.

יפה. וזה מה שאנחנו הולכים לעשות. לא היה שלוש שנים תקציב, על מה את מדברת?

לפני שבוע היה תקציב מדינה.

בשנת 2020, היה תקציב, 2021, לא היה.

השאלה אם בחנתם אותו לפני שהתקציב עבר.

לא הבנתי. את מדברת על הניתוח של התקציב המגדרי?

זה בוודאי.

מה בוודאי? אנחנו ראינו מה קרה בתקציב הזה. הנסיגה שחלה בנושא של ניתוח מגדרי לתקציב, הפעם היא כמה צעדים אחורה.

אנחנו מדברים על שני דברים שונים. את מדברת על הטמעת חשיבה מגדרית?

לא. גם וגם. אני לקחתי את הדוגמה של יישום החלטות. כלומר, האחריות על יישום ההחלטות האלה על הרשות.

בוא נדייק את האחריות. האחריות של הרשות לקידום מעמד האישה, היא לאסוף את הניתוח התקציבי, היא לנתח. מי שמנתח את התקציב המגדרי - - -

לא, אין צורך. גם בתקציב האחרון אני יודעת מי האחראי. אתם יש לכם את האחריות כן ללמד אפילו, להסביר למשרדים, לתדרך אותם – לעשות.

נבנה מתווה לראשונה מאז שהתקבלה החלטה לניתוח התקציב.

זה שהיה באוקטובר, הוא כבר היה מוגש.

קודם כל אנחנו הלכנו אחורה. ביקשנו אחורה מ-2018, את כל הניתוחים התקציביים. פלוס בנינו לראשונה מתווה. אני מזכירה שלרשות אין לא תקנים, ולא שום כוח אדם ייעודי לדבר הזה. בכל העולם זה משרד האוצר עם תקציבנים שעושים את הניתוח הזה, זה לא בא מהשמיים.

אתם לא דרוש מכם לעשות ניתוח.

אמרת לפני רגע, שאנחנו צריכים להדריך, ומישהו צריך לעשות את זה, ועשינו את זה. לראשונה נעשה מתווה שנשלח לכל משרדי הממשלה, ובמעקב, והכול, מתווה מפורט. שלחתי לך באופן אישי.

אני יודעת. אבל קיבלתי אותו אחרי שכבר התקציב היה מונח, כולל הניתוח המגדרי לתקציב. הוא כבר היה מונח. התקציב היה בכנסת.

התקציב רק עכשיו אושר. הוא היה צריך להיות מנותח במקביל.

לא. כאשר מניחים את התקציב על שולחן הכנסת, הוא צריך להגיע עם ניתוח מגדרי. אחד הנספחים של כל משרד זה הניתוח המגדרי.

ולכן בנינו את המתווה.

אנחנו בעבר קיימנו דיונים בוועדה במקביל לדיוני התקציבים בוועדות האחרות. קיימנו דיון על הניתוח המגדרי לתקציב אחד אחד. השרים או המנכ"לים הגיעו והציגו את הניתוח, ונתנו להם הערות. אני יודעת שהרשות בשלב מסוים, לקחה את מרכז אדווה כדי שילווה את העשייה של הרשות, והם נתנו הכשרות למשרדים, איך עושים ניתוח מגדרי. אבל מה שאני אומרת, שהמתווה שהוא מבורך, אני הסתכלתי עליו, אבל הוא יצא באיחור. הוא היה צריך לצאת כאשר המשרדים הכינו את התקציב שלהם ואת הניתוח שלהם כדי שהשתמשו במתווה הזה בלעשות את הניתוח, להבין איך עושים. יש לנו בעיה, ברוב המשרדים, כמו שאמרת, התחלופה של המנכ"לים היא מהירה, ואז ראינו את זה בתוצאה של הניתוח המגדרי של התקציב, שהם לא עשו עבודה נכונה. התוצאות היו - להגיד לכם את האמת, אני לא קיימתי דיונים של המשרדים השונים, כי הרגשתי שזו בדיחה. הניתוח שקיבלתי לידיים שלי, לא היה ניתוח אמיתי, לא היה לי מה לעשות איתו, אז לא קיימתי דיונים של המשרדים.

אני מתחברת למה שאת אומרת. ואחרי שנשלח המתווה, כרגע הגישו כבר 70% מהמשרדים ניתוח מתוקן ומעמיק יותר. הגישו לנו, לרשות לקידום מעמד האישה.

אשמח לקבל את הניתוח, ולראות איך זה עזר להם. חבל שזה עכשיו לא מאושר.

אבל יש דיון על הנושא הזה בשבוע הבא, נגיע עם הנתונים, אין בעיה.

הדיון הזה היה צריך להתקיים לפני שאישרנו את התקציב. הדיליי הזה גורם לנו למצב שאנחנו עושים את זה בדיעבד. הכול נעשה בדיעבד.

אני מדברת על הטמעת חשיבה מגדרית – יש מדריך הטמעת חשיבה מגדרית מלא למשרדים הממשלתיים, הוא יתחיל בהטמעה. אני מניחה שאם התקציב יגיע, נוכל להתחיל עם חברה מקצועית מרכז "אדווה" או כל מי שיזכה במכרז, ונתחיל בהטמעת החשיבה המגדרית במשרדי הממשלה עצמם כבר לקראת סוף השנה הזאת. אז הנושא של הטעמת חשיבה מגדרית מתקדם. יצא בנושא הזה "קול קורא" לרשויות המקומיות שבו ניגשו 133 רשויות מקומיות, דרך היועצות לקידום מעמד האישה. גובשו שם 28 תוכניות. הצפי שבסוף השנה הזאת, או תחילת שנה הבאה יחד עם משרד הרווחה, יוצא "קול קורא" ליועצות לקידום מעמד האישה בנושא של אלימות, שזה ספציפית לנושא של אלימות.

הנושא של המאבק בתופעת הטרדות המיניות והמקום המוגן לנשים - יש לנו את הדיווחים וההכשרות לממונות למניעת הטרדה מינית בגופים האקדמיים, זה מה שיש לנו מבחינת הסמכויות של הרשות לקידום מעמד האישה.

אני רוצה שנתמקד בעניין של 1325, ולא במכלול הפעילות של הרשות. ני מבינה שלפי החלטת הממשלה, היו כמה פעילויות שקשורות לוועדה. אחד מהם ממרכיבי ההחלטה זה התאמת המבנה הארגוני של הרשות בראי המשימות החדשות. שינוי החוק, ואני יודעת שיצא תזכיר ממשלתי בנושא הזה. אבל נרצה לדעת איפה זה עומד, ומה הולך איתו. היה הטמעת החשיבה המגדרית. היה דיווח של משרדי ממשלה ביום האישה הבין-לאומי על אופן קידום. היו מרכיבים של ההחלטה הממשלתית.

הטמעת חשיבה מגדרית – נתתי את הסקירה. הנושא של שינוי שם ומבנה הרשות, כמו שאמרת, יצא תזכיר, זה אחרי הערות הציבור, זה נמצא אצל השרה.

יופי. כלומר, עדכנתם על כל ההצעות של הציבור בעניין הזה. יש גירסה מעודכנת עכשיו.

יש גירסה מעודכנת שהיא אצל השרה, היא עדיין לא קיבלה את האישור של השרה.

מה עם השאר? המבנה הארגוני?

המבנה הארגוני. יש שם התייחסות לנושא של המבנה הארגוני. אבל אני חייבת להגיד ביושר, ופה אני אשמח מאוד לעזרה לכל דבר, אין שם לא תוספת של תקציבים, לא תוספת של תקנים. לא תוספת של סמכויות.

מה מצב המצבת של התקנים בתוך הרשות?

כרגע שמונה.

אני חייבת להגיד, הבנתי שבהצעת החוק, ואני קראתי אותה, אתם שיניתם את העניין של ועדת ההיגוי.

אנחנו ריכזנו שתי ועדות. היו שם שתי ועדות, אחת של 35 משתתפים. היא מעולם לא התכנסה. ואני יודעת מניסיון בתפקידי הקודם כיושבת-ראש הרשות השנייה, שהייתה שם מועצה של 15 אנשים, כולל היו"ר, שזה מספר שיותר אפשר לעבוד איתו. המטרה היא לעבוד. הרי 35 איש, זה כמות שאני חושבת גם לא התכנסה בסופו של דבר. וגם היכולת לעבוד עם כמות כזאת גדולה, באמת להשפיע, להזיז מהלכים, לקבל החלטות, ולא להיכנס רק לפולמוסים, בעיניי, זו כמות מאוד גדולה. אז אנחנו ניסינו לגבש, לייעל ולהגדיר מאוד את המטרות ואת המשימות של הוועדה הזאת. לצמצם אותה למספר 17, אם אני לא טועה.

לפי תזכיר החוק זה חמישה.

לא, אין דברים כאלה. אין חמישה.

אני יודעת שצומצם המספר.

כן. עובדה שזה לא קרה. אני חושבת שנכון שזה כבר יקרה, ויהיה השפעה, ותהיה עבודה, וזה פשוט יהיה נכון יותר.

ואיך אנחנו יכולים לעזור לך פה?

את האמת, אני לא כל כך אוהבת את החוק, ולא את ההחלטה. לבוא ולהגיד שהרשות - יש טרנד עכשיו. מעבירים את כל העניין של זכויות נשים לנושא של שוויון מגדרי. אני חושבת שאנחנו עדיין בשלב שיש צורך שהנשים יהיה להן רשות שדואגת לקידום מעמדן. כי אני מכירה, מכניסים תחת כותרת של שוויון מגדרי כל מיני נושאים שמאבדים את העין הבוחנת של מצב הנשים. הרי מה זאת אומרת שוויון מגדרי? מה הבעיה שלנו בנושא שוויון מגדרי? שהנשים לא נמצאות בשוויון הזה. שהנשים הן במעמד נחות. אבל זאת הייתה החלטת ממשלה, זה כולל השינוי החקיקתי בנושא הזה. נצטרך להילחם כאשר החוק יגיע לכנסת.

גלי נפתרו כל הבעיות, נשאר לנו רק לשנות את השם...

אני חושבת שזאת תפיסה שהגיעה מהחלטת הממשלה. בעיניי, זו תפיסה שהיא תפיסה שמנסה לטשטש את המאבק האמיתי, ושל מי הוא המאבק. ואני מדברת עכשיו על החלטת ממשלה. אני לא מדברת על החלטת ממשלה שהרשות תשנה את שמה – זה נקוב בתוך החלטת הממשלה שמתייחסת ל-1325. אני מאוד שמחה שמתחילים ליישם החלטות. הייתי רוצה שדווקא לא יתחילו דווקא בסעיף הזה. הייתי מחכה עם הסעיף הזה, כמו שחיכינו עם סעיפים אחרים. כמו שהרבה סעיפים אחרים לא מולאו עד עכשיו.

לא. אנחנו נמשיך לעדכן. מחר יש את ירית הפתיחה שהיא חשובה ויש לנו שותפים.

ברוח השוויון המגדרי, מחר אתם מתחילים. אל תגידי "ירית", במיוחד כאשר מדובר על מדינות כאשר הן נמצאות בקומפלקס – אז בואי ונתרחק מיריות....

תודה רבה.

נשמע את עו"ד נטע הלוי "אית"ך מעכי". בבקשה, גברתי.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, ותודה אוה, אנחנו מברכות מאוד על הפתיחה הזו. אני אציין שגם אושרה פרידמן, קיימה איתנו שיחות ודיונים והתכתבויות על האינפוט שלנו ועל הרעיונות שלנו לקיום המהלך הזה. אנחנו מאוד שמחות ומברכות.

בעינינו הדבר המשמעותי להפוך את הוועדה הזו למשהו אפקטיבי, זה באמת לייצר מנגנון היוועצות מחייב ורחב עם ארגוני חברה אזרחית, וזה משהו שאנחנו אומרות לרשות, מאוד חשוב לי שזה יישב על השולחן העבודה, ועל שולחן הדיונים לקראת תחילת העבודה, מכיוון שבעצם זה התוכן של 1325, להביא את הזוויות האזרחיות – של מה זה ביטחון, והזווית הרחבה ככל הניתן. ולכן, צריך לשמוע. וכשפנו ל"אית"ך מעכי", שנכון, אנחנו מקדמות הרבה שנים את 1325, אבל ברור שגם "אית"ך מעכי" לא יכולה לשבת שם כנציגה של חברה אזרחית. ולכן, בדיונים שלי עם אושרה, באמת העלינו את הנושא של חשיבות של היוועצות נרחבת שתימשך גם אחרי 8 במרץ, זאת אומרת, גם אחרי שתוגש תוכנית פעולה. בעיניי, זה אחד הדברים החשובים בתוכנית פעולה ליישום 1325.

הדבר הנוסף שגם את דיברת עליו, גברתי היושבת-ראש, וגם חברת הכנסת לסקי, זה הנושא של ההגדרה של הביטחון, של הביטחון האנושי כאבן יסוד לתוכנית הפעולה, ולכל המהלך הזה, וזה בעיניי דבר שצריך ממש להיות הזרקור שלאורו הוועדה הזאת תעבוד. אני חושבת שזה מאוד חשוב שאת כיושבת ראש הוועדה הזאת שהייתה מעורבת גם במשכן, אבל גם מחוץ למשכן ב-1325, אם תוכלי ללוות, ושהוועדה תלווה את העבודה של הוועדה הבין-משרדית, תתעדכן, תיתן אינפוט, זה נראה לי מאוד משמעותי.

אני רוצה לציין שיש שני דברים – אני מנסה לחשוב על דוגמאות קונקרטיות שבעיניי חשוב שיובאו בתהליך הזה. אחד נוגע לכנסת, וזה הנושא של ייצוג נשים בכל המפלגות. אם אנחנו מדברות ב-1325, על ייצוג נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה במוקדי קבלת החלטות, אז אנחנו כולנו יודעות כאן שיש מפלגות בכנסת ישראל שאין בהם בכלל נשים, וזה משהו שהוא קריטי, בשביל לעשות את הצעד הבא, בשביל להביא את מגוון הקולות ומגוון הזוויות.

הנושא הבא, שגם עומד לפתחה של הכנסת בזמן הקרוב, זה הנושא של הנשק ורישיונות כלי הירייה, שבעצם, בקרוב יתחיל הליך חקיקה של עיגון התבחינים לקבלת רישיון לנשק.

גם כן היינו מעורבות מאוד בנושא הזה, ופנינו לשרים למיניהם ולדורותיהם.

בעצם יתחיל הליך של חקיקה, ובעיניי הוועדה, הוועדה הבין-משרדית, זה בהחלט נושא שצריך לעמוד על שולחנה. הנושא הזה של נשק, של מה המשמעות של כלי ירייה במרחב הפרטי, במרחב הציבורי. וזה בעינינו חלק מהרעיון של לראות את הביטחון ממגוון זוויות, ומזווית אזרחית ומגדרית.

חשוב מאוד גם לערב גם כן את הקואליציה של נשים נגד נשק.

אני אציין, שהארגון של – "האקדח על שולחן המטבח", בעצם הליך החקיקה הזו הוא בעקבות העתירה ש"אית"ך מעכי" והאגודה לזכויות האזרח מייצגות את האזרח על שולחן המטבח בנושא הזה. אנחנו מאוד מקוות שבאמת, גם חברות הכנסת, אגב, גם הקבינט, הקבינט לשוויון מגדרי שהקימה השרה מרב מיכאלי שגם מדברת על - - -

הקימה הממשלה.

בסמכויות הקבינט יש 1325, ויש גם את הנושא של צמצום תפוצת כלי הירייה במרחב הפרטי והציבורי. אני רק אומר, שאלת את מנהלת הרשות לגבי דברים משמעותיים שקרו השנה. אני אומר עוד דבר משמעותי, שמבחינתנו כחברה אזרחית, כארגון חברה אזרחית שעוסק בנושא הזה, אז אנחנו לפני כשנה וחצי הקמנו ועדה משותפת של נשים ישראליות ופלשתיניות שמקדמות את 1325. במסגרת הוועדה הזאת, הוצאנו גם בעקבות אירועי מאי האחרון, קריאה משותפת של נשים ישראליות ופלסטיניות לקידום משא ומתן לפתרון ארוך טווח שיושתת על החלטה 1325. זה מאוד חשוב שגם יישב הנושא של הקונפליקט ולא יוסט הצידה בעבודה של הוועדה, זה לא פשוט, זה מורכב. זה ברור שלממשלה לא יהיה קל לעכל את זה, אבל זה חלק מ-1325, וזה חלק הכרחי וחיוני. מבחינתנו זה דבר מאוד קריטי. אני חושבת שמעקב אחר העבודה הזאת, אני יודעת שמבחינת אושרה, אנחנו בהחלט בשיתוף פעולה. אנחנו מקוות שזה יהיה תהליך משמעותי ואפקטיבי. תודה רבה.

תודה רבה.

הגב' אביבה רז, שליחה מיוחדת ליישום החלטת 1325. משרד החוץ.

תודה רבה על ההזמנה, ואני שמחה מאוד להיות כאן. המינוי שלי שנעשה לפני כמעט שנה, הוא חלק מתפיסת העולם של משרד החוץ שמתייחס לאג'נדה הגלובלית בנושאי ליבה שמעניינים את הזירה הבינלאומית המולטילטראלית, כאשר שוויון מגדרי הוא אחד הנושאים הבולטים שבהם. למעשה, גם לפני המינוי, נעשו דברים רבים במהלך השנים, וגם מאז שנת אלפיים, אז מועצת הביטחון החליטה על החלטה 1325, שבמהלכן כדוגמה העבודה שלנו עם ועדת האמנה שעוסקת באפליה נגד נשים CEDAW האחרונה שבהן אני השתתפתי כשגרירת ישראל למוסדות האו"ם בג'נבה, חזרתי לפני שנה. בעצם הציפה והעלתה את ההישגים ואת הדברים שעדיין צריכים להיעשות מבחינתה של מדינת ישראל. אני כאן אזכיר בסוגריים את נושא אמנת איסטנבול, שאנחנו מאוד מקווים להצטרף אליה, ונעשית כאן עבודה מאומצת בשיתוף פעולה טוב מאוד בין משרד החוץ למשרד המשפטים, ומשרדים אחרים.

אני חייבת להגיד שקיבלתי איתות מאוד חיובי לאחר הפניות שלי לשני המשרדים. אנחנו מקיימים ב-23 אירוע, שהשתתפו בו גם שר החוץ, וגם שר המשפטים, וגם שר העבודה והרווחה, בנושא של אמנת איסטנבול ונביא חדשות מאוד טובות, אני מקווה.

כולנו מקווים. ואני מניחה שגם עו"ד טנא גלעד, שנמצאת פה אולי תתייחס לדברים. אבל זה בהחלט צעד חשוב מאוד שחשוב היה להזכיר.

השנה הזו בכלל הייתה שנה קשה, לא רק מאחר ואנחנו עדיין בשנת קורונה, אבל שנה ללא תקציב. אני חושבת כשמדברים על אג'נדות ועל רעיונות יפים מאוד ללא תקציבים, ואומרים – אי אפשר בעצם לפעול. האופן שבו אני ראיתי את התפקיד שקיבלתי אותו וקראתי היטב את ההחלטה, וכפי שהזכרתי, בנויה על ארבע רגליים, לא רק השתתפות והעצמת נשים בנושא קבלת החלטות, ובנושא שלום וביטחון, אלא גם הגנה ומניעה, וכמובן, שיקום וסיוע. לכן חשבתי שבאמת העובדה שמדינת ישראל 21 שנים אחרי קבלת ההחלטה, אין לה עדיין תוכנית פעולה לאומית, זה דבר שהוא בעוכרינו, וזה למעשה צריכה להיות העדיפות הראשונה שלנו, כשאנחנו מסתכלים על הזירה הבינלאומית, למעלה מ-90 מדינות כבר הגישו תוכניות פעולה לאומיות, חלקן אפילו סידרה שנייה ושלישית. נכון הוזכר כאן, שיש כבר טיוטה מ-2014. החברה האזרחית הייתה פעילה מאוד. ואני רוצה פשוט לחזור ולומר, שהשתתפות החברה האזרחית היא בעצם קרדינלית בנושא הזה, והיא צריכה להימשך לכל אורך הדרך וגם אחרי.

מה בסמכות שלך בתפקיד הזה שאת נמצאת בו, ואיך חלוקת העבודה בינך לבין הרשות שהיא לפי החלטת הממשלה אמונה על כתיבת התוכנית, על הטמעה מגדרית? הממשלה הפקידה את זה בידיים של הרשות, אמנם לצערי, חלק גדול מההחלטות לא יושם, וחלק יושם בדיליי גדול. אבל מה החלוקה כך שנדע למי לפנות במה?

אני מודה לך על השאלה. לצערי, אני לא אוכל לענות לך בצורה חותכת, כיוון שבמהלך השנה הזו, התחלנו באמת בעבודה עם משרד המשפטים, והמשרד לשוויון חברתי, ועם הרצון להגיע לרגע שבו נשב כולנו במסגרת בין-משרדית ועם החברה האזרחית, וזה קורה למעשה, זה מתחיל מחר. אבל היינו מספר חודשים של עשייה בכיוון הזה. אני חושבת שהעובדה שזה כן קורה, חלק מזה הוא תודות לעובדה שבאמת חשבנו שללא הגעה למצב הזה של בניית תוכנית פעולה, גם לא נוכל לחלק פה סמכויות ולהבין מי עושה מה. מאחר וזה תפקיד חדש, אז יש לי את הזכות.

בעצם, את תהיי אחראית על הדיווח למוסדות הבינלאומיים בנושא.

אני חושבת שמעבר לדיווח, אני רואה את התפקיד הזה גם כתפקיד אקטיבי. כשאני אומרת אקטיבי, אני רוצה לראות את משרד החוץ בונה גם מדיניות חוץ פמיניסטית. אגב, יש מספר מדינות שכבר נושאות דגל בנושא הזה, כמו למשל, שוודיה או גם מקסיקו, וקנדה. יש פורום בינלאומי של שליחות מיוחדות ל-1325, ואני משתתפת בו. שוב אני אומרת, נכנסתי לשנה קשה, שבה בגלל הקורונה היה פחות קשר, למרות שדברים נעשו דרך הזום. אבל יש כאן עניין רב במעורבות של נשים בקבלת החלטות באזורי סכסוך, הנושא של אפגניסטן עלה חזק על הפרק.

רק אצלנו לא קורה כלום...

אבל בהעדר תהליך מדיני קורים דברים בשטח.

למשל, אם יש לנו שנה של הסכמי אברהם, אני חושבת שאפשר בהחלט - - -

למה, זה פתר את הסכסוך הסכמי אברהם? היינו בסכסוך עם בחריין ולא ידעתי?

מתפקידנו כדיפלומטים ודיפלומטיות, להגיע לפתרון הסכסוך, בהחלט, אני חושבת שזה חלק ממשימה לא רק של משרד החוץ, אלא של כולנו. אבל אני אומרת, נוכח המצב כרגע, אני כן חושבת שחשוב לנו למנף את הסכמי אברהם שהם היום חלק מאוד נכבד מהאג'נדה של משרד החוץ, גם באופן שתהיה פה הטמעה מגדרית שנשים יהיו חלק אינטגרלי מייצוב ההסכמים האלה, ומימושם. ואני נותנת כדוגמה למשל, את העובדה שאנחנו רוצים להכניס את העובדה שנשים במדינת ישראל הן בחזית החדשנות, עם אימפקט חברתי לטובת מיזמים שיאפשרו עבודה משותפת אזורית עם נשות האזור לקידום אג'נדות גלובליות, אם זה בנושא אקלים, נושאים שהאזור סובל מהם, ונשים שיהיו חלק מהחדשנות שמובילה גם לקבלת החלטות - - -

זה בדיוק כמו כל הסכם שיתוף פעולה עם מדינות אירופאיות. לצערי הרב, אני לא מסכימה באמת לשווק את זה כניסיון לשילוב נשים בפתרון הסכסוך, כי ההסכמים האלה לא שייכים לסכסוך. זה כמו שיתוף פעולה עם נורבגיה במקרה הזה, כדי לקדם עניינים מסחריים ועניינים אחרים. אנחנו מדברים על 1325.

נכון. אנחנו מדברים באמת על עשייה מדינית ש-1325 היא בהחלט פונה אליה. יש לנו הרבה מאוד אפשרויות, ואני חושבת שאנחנו לא עושים מספיק. העובדה שבמל"ל הוקמה ועדה להטמעה מגדרית היא חשובה. אבל שוב, גישה שלי, שהטמעה מגדרית היא לא שנשים יישבו בין עצמן, זה צריך להיות בין שני המינים, ואנשים צריכים להבין כדי שנגיע ונתקדם – זה צריך להיות עבודה משותפת. אני אזכיר שדו"ח הפורום הכלכלי העולמי, אומר - שלפני הקורונה, על-פי הניתוח שלהם, ייקחו כמעט מאה שנה, עשרה עשורים, מה שנקרא, כדי להגיע לשוויון מגדרי. התקופה של הקורונה השיגה אותנו אחורה בכמעט 40 שנה. אני חושבת שאנחנו בעמדת פתיחה קשה. ואם אני מתייחסת למדינת ישראל, אני חושבת שלמדינת ישראל יש הרבה מאוד מה להציג בפורמים הבינלאומיים.

אני רק אזכיר, שבמהלך השנה הזו, שתי מדינות הובילו אג'נדה מגדרית, שהיא פולו-אף לבייג'ין 95, נתנה בעצם את פלטפורמת הפעולה הרחבה ביותר בנושא שוויון מגדרי, והובילה להחלטת מועצת הביטחון, זה נקרא generation equality forum, אני לא יודעת עד כמה אתם מעורים בזה, אבל הפורום הזה הקים שש קואליציות פעולה. U and Weamen הוא בעצם ארגון גג, שמארח את כל הפורום הזה. למדינת ישראל אפילו הוצע להשתתף באחת הקואליציה הזו שעוסקת בחדשנות וטכנולוגיה לטובת שוויון מגדרי, ללא תקציבים, וללא בעצם עוד מבנה. אנחנו לא נכנסנו לשם. השאיפה שלי לא רק להיות שם, אלא גם להוביל אותנו גם להשתתף בקומפקט אני מקווה שעוסק בשוויון מגדרי, וכמובן בכמה שיותר פורומים בינלאומיים, אם זה מלטראלי, או בילטראלי, שעשינו בחלקם במהלך השנה האחרונה, אני אזכיר את נאט"ו – שניים, שלושה דיונים כבר שהיו. והרבה מאוד אירועי צד שאנחנו משתתפים בהם.

מה עם נאט"ו?

נאט"ו, יש להם שליחה מיוחדת בנושא שוויון מגדרי. אנחנו קיימנו איתה דיאלוג, שהתייחס גם לנושאי צבא, גם לנושאי סחר בבני אדם, בדגש על נשים ונערות. אלה נושאים שמעניינים מאוד את נאט"ו. יש פורום של ארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה, שגם לו יש תוכנית פעולה, וגם פה אנחנו מנסים לראות איך אנחנו יכולים להשתלב.

אולי באמת צריך לחזור לדיון יותר מעמיק מה זו גישה פמיניסטית, ומה זו גישה שאומרת ייצוג הנשים בהעמדת קבלת החלטות. האם זה לספור כמה נשים נמצאות? או באמת להגיע עם גישה אחרת - שבמקום להשתלב במוסדות שמייצרות את הקונפליקטים ואת הבעיות שהנשים סובלות מהן, אלא לפתור את הבעיות. אני יודעת שזה קשה מאוד כאשר מייצגים מדינה בקשרי חוץ שלה, ויהיה קשה גם כן, כאשר לא מסונכרנת הגופים השונים, בממשלה לא מסונכרנים על הגישה שאומרת שצריך ליישם 1325. למשל, איך אפשר להסביר החלטת משרד אחר באותה ממשלה להוציא מחוץ לחוק ארגון שפועל למען זכויות וקידום זכויות נשים פלסטיניות. זה, אני בטוחה שמאתגר מאוד. איך להסביר שממלה שרוצה לשילוב נשים והעצמת נשים, גם כן מוציאה ארגון שהוא להעצמת נשים מחוץ לחוק.

זה רק מעיד גם כן על הטמעת חשיבה מגדרית שצריך לעשות, בגלל המשרדים, ולא רק מקום אחד. אבל לצערי הרב, כאשר אנחנו מדברים על 1325, בואו, תעשו טובה, יש CEDAW לזכויות נשים, יש איסטנבול לנושא אלימות מגדרית. יש 1325, למצב נשים באזורי קונפליקטים. אי אפשר להחביא אותו, הוא ניצב כמו פיל בתוך החדר הזה. אי אפשר להתעלם ממנו כאשר מדברים על 1325. מילא CEDAW נשים אותו הצידה, למרות שאני לא מאמינה שאפשר לשים אותו הצידה. כאשר מדברים על נושאים אחרים, על אמנת איסטנבול, מילא. אבל 1325, בא לענות על מצב הנשים באזורי קונפליקטים - מה הסבל המיוחד שהן עוברות כאשר הן נמצאות באזורי קונפליקטים.

אין לי ויכוח. אני רק רוצה לסיים ולומר, כעובדי מדינה וציבור - - -

יש לי ויכוח כאשר מנסים לראות בנאט"ו אחד מהגורמים לפתור את הבעיות.

לא אמרתי שכך אני רואה את נאט"ו כמי שיביא לנו את הישועה. אמרתי שכמדיניות חוץ, אנחנו פועלים בכל הזירות, ורוצים להיות חלק מהזירה הבינלאומית ומקהילת העמים והאומות, וזה תפקידנו. תפקידנו גם לפתור את הבעיות והמשברים שלנו, אבל כמובן שקטונתי.

יש לי חלום, שתפקידנו בין האומות יהיה להביא ראייה אחרת, פמיניסטית, שחותרת לשלום, שחותרת לפיוס. זה החלום שלי, מה לעשות, בינתיים אני לא שר חוץ. תודה לך.

בבקשה, נבילה אספניולי, את איתנו בזום. בבקשה.

צהריים טובים לכולם, אני מצטרפת אלייך לחלום, כבוד היושב-ראש, בעניין של מה תפקידנו. אני רוצה להוסיף למה שנאמר גם מנטע, וגם ממי שאת אמרת. אני רוצה לקרוא לילד בשמו – כל עוד שהכיבוש נמשך, והסכסוך, נמשך – אנחנו במצב של סכסוך מתמשך. סכסוך מתמשך גם אם אין תהליך מדיני, יש בהתייחסות ב-1325, למצב של סכסוך מתמשך, ומה תפקידנו בתוך הסכסוך המתמשך. תפקידנו גם להגן על הנשים, גם להעצים את הנשים. גם לעקוב אחר מצבן של הנשים במרחבים השונים, במרחבי המחייה השונים.

מאוד חשוב להזכיר ולדבר על הביטחון של הנשים. כולל ביטחון כלכלי, כולל ביטחון בתוך הבית. וזה אומר כשאנחנו עוקבות אחר מצבן של הנשים והסקר שאת ערכת בזמנו לפני שלוש שנים על עניין של ביטחון הנשים, מראה כמה שהנשים בישראל מאויימות, ומרגישות בחוסר ביטחון, במיוחד נשים ערביות שנמצאות בשיא של חוסר הביטחון גם האנושי, גם הכלכלי וגם ביטחון בבית, כאשר הבתים שלהן נהרסים, כאשר הנשק משתולל בתוך הכפרים הערבים. כל הדברים האלה קשורים למצב המתמשך של הכיבוש. יש קשר ישיר בין מה שקורה במדינה, לבין המדיניות של הממשלה. את הזכרת רק את הדוגמה האחרונה של הגבלות לחברה האזרחית הפלסטינית שבחלק גדול מהם פועל על זכויות האדם, זכויות נשים. זה דבר חשוב מאוד לדבר עליו. לדבר על מה זה ביטחון בשבילנו. מפני שאנחנו נוכל לדעת אם הסכמי אברהם נופלים תחת 1325, או לא נופלים תחת 1325. צריך גם להגדיר מה זה הסכסוך, איזה סכסוך אנחנו מדברים. אנחנו במדינה מדברים על סכסוך כתוצאה מכיבוש, ותוצאה מהמשך אפלייה נגד הפלסטינים בתוך המדינה, ונגד הזכות להגדרה עצמית של הפלסטינים במדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. זה דברים שמאוד חשוב לי לדבר עליהם, ומאוד חשוב להתייחס אליהם גם בהגדרות, וגם כדי שהתוכניות תוכלנה להיות גם תוכניות מותאמות ומדברות לנשים בשטח. אנחנו מדברים על נשים בעוני. אנחנו מדברות על נשים בחוסר תעסוקה. אנחנו מדברות על הפגיעה בנשים אחרי הקורונה. עצם שסדר העדיפות המדינה בתוך המדינה, וסדר העדיפות התקציבי, לא מותנע לסגירת הפערים האלה, וממשיך את הפער הקיים בתוך המדינה, וגם אחד האתגרים שצריכים להתייחס עליהם, ולשאול את עצמנו גם בתוכנית של הפעולה של 1325, מה צריך לעשות. כפי שציינת בהתחלה, אנחנו לא רק מדברים על אלימות בתוך המשפחה. אנחנו מדברות על חוסר הביטחון הכללי, האנושי, שמאוד חשוב להתייחס אליו.

אני מאוד רוצה לפני המקרים האלה, גם לדבר גם לדבר על הכיבוש - על הפיל שנמצא בחדר, ולא מדברים עליו. לדבר על הכיבוש והשפעותיו עלינו. וגם לדבר על הביטחון האנושי. גם לדבר על איך במצב של חוסר התקדמות מדינית, מה התפקיד שלנו בקידום השלום ועשייה של השלום בתוך הציבור של הנשים במדינה. מה צריך לעשות כדי לאפשר ולפתח תשתית שתוכל להרים את הפתרון, ותוכל לקדם את הפתרון לקראת הפתרון, מאחר ואנחנו נמצאות בסכסוך מתמשך. אז המושג סכסוך מתמשך כאן הוא מפתח בביטחון - - -

תודה רבה, נבילה.

אם אנחנו מדברים על ביטחון, וביטחון אנושי, גם כן, צריך לציין את מצבן של הנשים הערביות לאור התפתחות או הידרדרות המצב של פשיעה בתוך החברה. אנחנו יודעים על הקשר של הנשק הבלתי חוקי, המסתובב או נמצא בהרבה מהבתים – המושג "אקדח על שולחן המטבח", לצערי, הפך למציאות ריאלית להרבה נשים בתוך הבתים שלהן. גם שינויים בדפוסי האלימות נגד הנשים שבהם אנחנו רואים את הפשע המאורגן נכנס לתוך המרחב הזה, ומבצע גם רציחות וגם איומים, וגם הפחדות על נשים. משתמשים בהן, במקום לבצע, מה שנקרא, אלימות מגדרית במשפחה. יש עכשיו שכירי חרב שעושים זאת.

מדובר ב-56% מהנשים שנרצחו בשנת 2020, נתפסו עם נשק. אנחנו היום מוציאות קמפיין ב-1325 וקואליציית נשים נגד נשק, קמפיין נגד הנושא של הנשק. מדברים על החשיבות של העניין הזה, ואני חושבת שכן, חשוב שיהיה הדיון על חשיבותם במסגרת 1325 ובהקשר לסכסוך המתמשך ומה שקורה בחצר האחורית שלנו של המדינה.

תודה רבה, נבילה.

עו"ד הדס ארנון-שרעבי, משדולת הנשים. אחריה, תניה מפורום "דבורה".

תודה רבה. אני רוצה להתייחס להחלטה 1325, באמת, במישור רחב יותר של הדרה והעדר ייצוג נשים הולם במוקדי קבלת החלטות. אז החלטה 1325, באמת מהווה ביטוי לתופעה כוללת של הדרת נשים מהשתתפות, וקבלת החלטות במרחב הציבורי. ולכן, לדעתנו, כל דיון ביישום ההחלטה, חייב להיות שלוב בשיח הרחב יותר של העדר ייצוג הולם והדרה של נשים. האיום על השתתפות של נשים במוקדי קבלת ההחלטות, משתקף היום כמעט בכל מרחב ציבורי – בזירת הצבא, המשטרה, המשפט, הכנסת ועוד. גם כיום אחוז הייצוג הנשי במשרות מפתח הוא מועט, ואנחנו לא רואות מאמץ אמיתי לשנות את המצב הזה. לדוגמה בצבא. רק לאחרונה מונו 28 קצינים בתפקידי פיקוד בכירים, ומתוכם רק שתי קצינות למשרות מפתח. עוד דבר, לצד הצורך ביצירת עוד סעיפי חקיקה שיבטיחו השתתפות שוויונית של נשים, יש לדרוש גם את יישום החקיקה הכבר קיימת שנועדה לדאוג לייצוג הולם של נשים.

לדוגמה, אתמול אושר ועדת האיתור לבחירת היועצת המשפטית הבאה לממשלה, או היועץ המשפטי הבא. על הוועדה ליישם את סעיף 6(ג) לחוק שיווי זכויות האישה, ולנקוט בפעולות אקטיביות לאיתור מועמדות ראויות לתפקיד, ולמנות לראשונה בכל שנותיה של מדינת ישראל, אישה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה. הדרת נשים מהמרחב הציבורי, אחד מהאיומים הגדולים על שוויונן ורווחתן של נשים בחברה הישראלית כיום. אנו מבקשות מהוועדה, להמשיך ולהידרש לתופעת ההדרה במדינה להיבטיה השונים, להעלות אותה על סדר-היום, ולהציג פתרונות אפשריים לה. תודה.

תודה רבה, ליושבת-ראש הוועדה ולמשתתפות. בשנה האחרונה ציינו 20 שנה להחלטה 1325. מאז אוקטובר שעבר, אז באמת ננקטו כמה צעדים קטנים קדימה. דיברנו על מינוי של שליחה מיוחדת לנושא 1325, יש מחר דיון, לא אחזור כמובן. והוועדה המייעצת למל"ג על הנושא של הטמעת חשיבה מגדרית בעת גיבוש המלצות למדיניות לאומית ומצב חירום. אני רק אדגיש, שדווקא בוועדה הזאת שאנחנו לוקחות בה חלק, יש נשים וגברים, וייצוג של אנשים ממגוון קבוצות אוכלוסייה – דווקא זה כיוון חיובי אחד.

אני אגיד שאנחנו ארגון חברה אזרחית, אנחנו עמותה מפלגתית "פורום דבורה". בכל פגישה שאנחנו נמצאות בה עם מקבלות ומקבלי החלטות, אנחנו דואגות לקדם גם יישום וגם קריאה לתוכנית לאומית. בפועל, אנחנו עוסקות ביישום של 1325, בעיקר ייצוג שוויוני לנשים סביב שולחן קבלת ההחלטות.

לצערי, אנחנו עוסקות בספירת הנשים, אנחנו לא שם עדיין, באיזה מצב שאני לא יכולה להגיד כמו שבדיוק דובר כשאנחנו מדברות על רשימה של מינויים, אין מה לעשות, אני עדיין סופרת הנשים כי הן עדיין מספר מאוד מועט. יש כיוון חיובי בהקשר של מנכ"ליות משרדי ממשלה. השנה יש 10 מנכ"ליות בפעם ראשונה מתוך 30, אנחנו לא שם עדיין. 17% ראשות נציגויות במשרד החוץ. וקצינה אחת מתוך 34 בפורום מנכ"ל.

אפשר לדבר עד כמה הצבא צריך להיות מרכיב מרכזי במוקדי קבלת החלטות, אבל זה המצב כרגע. וכשאין נשים בצבא ואין - - - קבלת החלטות הבכיר ביותר, אז אנחנו לא נמצאות שם כדי לקחת חלק, ולעצב את ההחלטות שמשפיעות על כולנו. יש גם מהלכים חיוביים של משרדי הממשלה, כולל מהלך מבורך של שר החוץ לבחינת חסמים העומדים בפני נשים, ואת קידום התפקידים של ראשות הנציבויות, ואני מקווה שאנחנו נראה פרות לזה, ובשנים הקרובות אולי יותר נשים בעמדות בכירות במשרד החוץ.

אני לא שמעתי טוב אם ראש הרשות לקידום מעמד האישה, דיברה על מאגר שלה לתפקידים בכירים. אבל יש במאגר הקיים הזה, בפועל, אנחנו מיישמות את זה, ושולחות קורות חיים של נשים מקצועיות לתפקידים שנפתחו במשרדי הממשלה. אני מקווה לחבור למאגר. הבנתי שהן מעלות שלב במאגר הזה, מפתחות אותו. אני חושבת שזה דבר חיובי. אנחנו עובדות על כך שכל האפשרויות יהיו פתוחות בפני נשים וגברים בתחומי הביטחון ומדיניות על בסיס מקצועי ולא מגדרי, כדי לקחת חלק בקבלת החלטות לאומיות.

אני רוצה לדבר על "שומר החומות" והעימותים הפנים מדינתיים במאי. אנחנו קראנו לחברות כנסת ממפלגות שונות לצאת בקריאה משותפת להפסקת האלימות והסתה, מתוך מחשבה שיש לנשים שהן בעמדות בכירות אמירה ויכולת להשפיע באופן חיובי על החוסן הלאומי של כולנו, לא משנה מאיזו מפלגה ומה הדעות הפוליטיות, אבל לאחד כוחות בקריאה משותפת. זה לא קרה בפועל. אני חושבת שזה דבר מאוד חשוב. אנחנו עסקנו בקידום בתופעות שידברו בנושאים ביטחוניים ומדיניים בהקשרים שונים – חוסן לאומי, עורף, אזרחים, גיאו-פוליטיקה, וכו'. אני חושבת כשיש יותר אנשים במיוחד מאוכלוסיות שונות גם בתקשורת וגם בפאנלים מקצועיים, אז זה יעודד נשים צעירות יותר להיכנס לתחומים האלה.

דבר אחרון. יש הדרה כפולה שאנחנו רואות גם בשנה האחרונה, גם כשהן משתתפות, אז אין עליהן דיווח, למשל בהסכמי הנורמליזציה היו לא מעט נשים שלקחו חלק גם בכתיבה של ההסכמים עצמם ממשרד החוץ, וגם נסעו להשתתף בדיונים עצמם. לצערי בתמונות הרשמיות שיצאו, אין אף תמונה של אישה. גם הנשים הבכירות ביותר, מנכ"ליות של משרדים לא הופיעו בתמונות, והתמונות היחידות שאני מצאתי היו מ"על ערבייה" בטוייטר. זה גם משהו שצריך לקחת בחשבון. אני חושבת שזה מאוד חבל, כי יש נשים שלוקחות חלק במוקדים האלה גם במשא ומתן מדיני, וחבל להוציא אותן מהתמונה.

דובר על זה שיש לא מעט החלטות ממשלה שעוסקות בפועל ביישום 1325. אני ספרתי חמש החלטות ממשלה. ואני חושבת, ואגיד את זה מחר בדיון שלנו, הדבר העקרוני ביותר זה לא ליצור עוד החלטה, אלא ליצור מנגנונים של הטמעה, יעדים מדידים, מנגנוני דיווח ויישום. תודה רבה.

תודה רבה.

אנחנו בתנועת "נשים עושות שלום", שמטרתה, סיום הסכסוך הישראלי פלסטיני, באמצעות הסכם מדיני מכבד, לא אלים, ומוסכם על שני הצדדים. יודעות שהמטרה הזאת לא תושג ללא נשים סביב שולחן הדיונים וקבלת ההחלטות בנושא שלום וביטחון. וזה הפן שמבחינתנו הכי חשוב כרגע ב-1325. ולכן, אנחנו חושבות שחייבים לגבש, לתקצב תוכנית פעולה ליישום מיידי של החלטה 1325. עברנו כבר כל כך הרבה שנים מאז שזה הוחלט, מאז שנחקק החוק בישראל, באמת, הגיע העת.

חשוב לדעת האם וכמה נשים יושבות סביב השולחן בגוף שמגיש הערכות מצב, לגבש הצעות למדיניות ארוכת טווח, ונראה כגוף המשמעותי ביותר שמייעץ לקבינט ולממשלה הנותן ביטחון לאומי. פה אני חושבת שהמשמעות של ביטחון, יכולה לקבל את כל המשמעויות שדוברו פה עד עכשיו. במטה לביטחון לאומי, צריך לדאוג לכל הביטחון של נשים וגברים, וכל מה שדיברנו. האם יש נשים בתפקידים בכירים – אני בטוחה שיש, אבל בכל מיני ועדות שהן הציעו, הנשים היו תחקירניות. אז המצב הזה הוא בלתי נסבל. וכמו שנאמר פה כבר קודם, יש מספיק רשימות, ושלא יגידו לנו שלא מצאו נשים לשים בוועדות האלה. אנחנו חושבת שצריך להתחיל להשפיע גם מלמעלה.

זאת אומרת, יהיו שם יותר נשים. אפשר יהיה לשנות את הגוף הזה גם מבפנים. אנחנו מאוד חושבות שהוא צריך להגיש הערכות מצב, וגם לחפש חלופות מדיניות שיביאו ביטחון לכל היושבות והיושבים בסכסוך המתמשך והנורא הזה. ולנשים יש השפעה מאוד גדולה. אז כרגע צריך בעינינו לא להתחיל בכל מיני תוכניות חינוכיות ובאגפים שוליים במשרדים מלמעלה, אנחנו רואים כשיש שרות – יש מנכ"ליות. אז בכל הגופים של ביטחון, ובעיניי, בגוף הזה שהוא מאוד משמעותי. ראינו בתקופה של הקורונה איזה כוח יש למל"ל. בואו נשים שם נשים ונשנה את המצב של הביטחון של כולנו.

תודה רבה.

בבקשה, חברת הכנסת אמילי חיה מואטי.

לפני שאני חוזרת לוועדת חוץ וביטחון, יש לי כמה דברים אופטימיים לספר לכן. דבר ראשון, אני רוצה לציין את חברותיי אושרה פרידמן, חיה עבו, ותניה מורקס, חברות כנסת, יושבת-ראש הוועדה, תודה שכולכן כאן. סליחה שלא יכולתי להיות לפני כן.

חוק חלופות מדיניות של נשים עושות שלום, נמצא כבר על שולחן הכנסת. אני מאוד מקווה שבקרוב הוא יהפוך להיות חוק בספר החוקים הישראלי. אנחנו עובדות מאוד קשה יחד. ואני רואה בנשים עושות שלום אוטוריטה לכל דבר ועניין. התכוונתי להביא את אותם דברים לפורום "דבורה", בראשות תניה מורקס, שכל שאלה, כל עניין שעולה, כל תמיכה שחברת כנסת מין השורה יכולה לקבל בענייני ביטחון ומדיניות הם לחלוטין כתובת.

הדברים האופטימיים הנוספים שאני רוצה להגיד, כשבקבינט המדיני ביטחוני יש 40% מספר חסר תקדים. יש מחשבה מוטעית שאולי המעורבות שלנו, מרכך במשהו את התפיסה הכללית. אז קודם כל, יש אפשרות, ואני גאה בה. אני חושבת שאנחנו צריכות לדבר יותר על מדיניות ועל שלום, ולא רק התחמשות ולחימה. זאת אומרת, צבא הגנה לישראל, ולהפוך כל להסדר מדיני עם הפלסטינים בכל זמן, זה קריטי להמשך קיומה של מדינת ישראל. זה קריטי ותודה לנשים הנפלאות ותודה לכולן, נציגות וליושבת שכינסה את הדיון הכול כך חשוב הזה.

אני חייבת להגיד את הקולות של הנשים שנמצאות בעמדות כל כך חשובות ובכירות. אני כנראה אף פעם לא אשב בוועדת חוץ וביטחון. אבל אני הייתי רוצה לשמוע גם מכן עמדות ברורות מדברים שקורים, לא רק מה רוצים שיקרה. אלא מה קורה עכשיו, ואיך זה משפיע על חיי הנשים ביום יום.

העמדה שלי לגבי הסכסוך הישראלי פלסטיני היא מאוד ברורה, גם החזון שלי מאוד ברור ברמה של מפות, ואני אשמח לפרוס את זה בפניך.

לא. זה לא עניין של מפות וזה לא עניין של חזון. אמרתי, חזון אני מכירה. השאלה מה קורה ביום יום בשטח שנותן לנשים לאבד למשל את ביטחונן. את הרגשת הביטחון הקיימת. את השפעת ההחלטות גם כן שמתקבלות בממשלה על חיי הנשים גם בישראל. אני חושבת שזאת זווית שרק אתן כנשים שנמצאות במקומות האלה, בצמתים האלה – אנחנו לא מדברים על לעדן, אני רוצה שתשנו.

אני מבקשת להתנצל על נקודות העיוורון שישנן גם אצלי בנושאים האלה. תודה.

נשמח שנשוחח על הזה. ולהעביר לך הרבה מהחומרים שקיימים אצלי בנושא הזה.

תודה רבה חברת הכנסת אמילי, גם על הדברים, וגם על הנכונות בלשמוע ולשוחח על הנושא.

תודה רבה. החלטה 1325, מכילה בתוכה מספר יעדים. לתפיסתי, ההתכנסות של הוועדה הבין-משרדית, נועדה בעצם לקחת את כל היעדים האלה ולבחון מה כבר נעשה, צריך להיעשות בתוכנית שהיא גם מדידה עם יעדים שכוללים גם מי השותפים – החברה האזרחית, משרדי הממשלה ועוד גופים גם ברמה הבין-לאומית, יחד עם שותפים רבים, כדי לייצר באמת תוכנית שתהווה לנו גאווה, לא רק גאווה של עשינו את זה, אלא הלכה למעשה שאפשר גם לפרוט אותה ולמדוד אותה.

אני רוצה להתייחס לעניין הוועדה בהמשך לדברים של יקירתי תניה. סביר להניח שאת כנראה לא מכירה את המאגר מבפנים ומבחוץ, ואני אשמח לעשות את זה. במאגר ישנם למעלה מ-2,000 נשים. כל המכרזים שמגיעים ממשרדי הממשלה, נציבות שרות המדינה, או כל משרד כזה או אחר, אני יכולה לציין פה את משרד המשפטים שעושה עבודה נאמנה ומעביר אלינו את כל ועדות האיתור והפניות. אנחנו מפיצים לכל נשות המאגר בהתאם לתנאי הסף שהם נרשמו. יתרה מזאת, אני בעד שיפיצו גם מחוץ לטובת העניין, כדי שכמה שיותר נשים התברגו, זו לא נחלת ההפצה רק שלנו. ההיפך – אם את מפיצה, ואת מגייסת, זו אותה מידה שאנחנו מגייסים. אני רק אתן דוגמה לוועדה המייעצת של המל"ל. כשהיה איתה קריאה להקים ועדה מייעצת ליציאה ממשבר הקורונה, ובהמשך, לקיים ועדה שתתמודד עם משברים בשעות חירום – נעשתה פנייה גם למאגר לטובת העניין, ואנחנו הנפקנו להם רשומה, באותה מידה גם הפנינו דמויות שונות שהן לדעתנו חשובות וחיוניות, גם אם הן לא כלולות בתוך מאגר נשים, מבחינתי זו התגייסות של כולנו להקים סל של נשים מומחיות, מקצועיות, ברות דעת, שיכולות לעשות את השינוי המהותי הזה. ולכן, אני רואה בתהליך הזה, משהו שהוא משותף לכולם ולא ב"הפרד ומשול", אני הכי בעד לעשות את זה ביחד. ואני חושבת שבאספקט הזה, אנחנו נמצאים בתהליך של הטמעת המאגר. יש משרדים שעושים בזה שימוש כמעט קבוע לצורך העניין, ויש משרדים שאנחנו עוברים איתם תהליך.

אנחנו עושים שימוש במאגר. יש משרדים שעושים בזה שימוש מאוד אינטנסיבי בהתאם לכל מכרז, או כנס או אירוע, או פאנל שמעוניינים לעשות. ויש משרדים שאנחנו עושים עליהם ריצ'ינג אאוט, וזה גם מתפקידנו לצורך העניין, כי אתה לא באמת חושב מי לא נמצא מולי במשקפיים שאני מרכיב, והתפקיד שלנו – לעזור להן להרכיב את המשקפיים האלה, שיראו לא רק את ההיבט המגדרי, גם את ההיבט של הרב מגזרי באוכלוסיות השונות שיש בחברה הישראלית כדי לא באמת להישאר אטום ולהיות רק חד-ממדי.

תודה רבה.

עו"ד הילה טנא-גלעד. בבקשה.

תודה. רק להשלים. אני ממחלקת ייעוץ וחקיקה, משפט בינלאומי. אנחנו בעצם אמונים על בין היתר על מערך דיווחים לאמנות זכויות האדם, כולל CEDAW בזווית הזאת באמת אנחנו הרבה ב-1325. כידוע, ועדת האו"ם לביעור כל צורות האפליה נגד נשים בשיח שוטף עמנו. גם בהופעה שהיינו ב-2017, זכיתי שאביבה תהיה לצידי כיו"רית משותפת של המשלחת, אז באמת הנושא הזה עלה. והוועדה באמת גם בהמלצות שלה, הפנתה אלינו שורת שאלות לגבי 1325, היישום, הצמתים, בדגש על היבטים שנוגעים גם להטמעה, גם להטמעה בתוך הממשלה, גם להטמעה ספציפית בצו, כמו שגם ציינה מטעם פורום "דבורה", ובאמת, גם בהמלצה כללית של האמנה שעוסקת ספציפית ב-1325, יש שורה של סוגיות שאנחנו לוקחים איתנו לכמה וכמה היבטים. התחום הזה במשרד מובל בעצם בשני ראשים – גם על-ידי בהיבטים הבין-לאומיים, וגם המחלקה החוקתית שלנו, עו"ד ליאת בן-מאיר, שנמצאת עמנו כאן בזום, ובאמת, בראייה שלנו זה קשור גם להיבטי שוויון, שבו ליאת מחר תציג בפורום שיש לנו בוועדה את העמדה של היועץ, את ההנחיות של היועץ, ואת ההיבטים של החקיקה הרלבנטית. ואני אציג בהיבטים של המשפט הבין-לאומי.

בהקשר הזה, כרגע אנחנו מאומצות, כמו שגברתי יודעת, על כל נושא של מהלך ההצטרפות לאמנת איסטנבול, שאני שמחה להגיד שאנחנו באמת מצליחים לקדם אותו משמעותית. ואני מקווה שנוכל להתכנס בתקופה הקרובה מאוד, בשיתוף שורה ארוכה של משרדי ממשלה שמסייעים לנו רבות – משרד החוץ, משרד הרווחה, הבט"פ, חלקם כמובן יהיו בדיון הקרוב גברתי מובילה.

אנחנו בתקופה האחרונה, יחד עם משרד החוץ, והרשות מקדמים את הנושא של 1325. אני מאוד שמחה שאנחנו מתכנסים מחר לדיון הראשוני. אני מאוד מקווה שזה התכנס לתוכנית מגובשת בנושא הזה, ברוח של ההחלטה, ואנחנו כאמור שמחות ללוות את העניין. תודה.

אני אשמח אם אפשר להעביר לנו את השאלות שנשאלתן, או בקשת ההבהרות.

במהלך ההופעה עצמה, יש בעצם פינג-פונג של שאלות ותשובות עם חברות הוועדה, כשבסופו של דבר יש מסקנות. בשמחה.

לא עכשיו. אנחנו נשמח לקבל את זה.

תודה רבה לכולכן. אני מודה על דיון חשוב זה. אני חושבת שהיה ברור מתחילת דרכי בוועדה הזו, שהנושא הוא נושא חשוב לי וקרוב לליבי, ואני רואה בו אחד ההישגים הגדולים של התנועה הפמיניסטית הבין-לאומית. אנחנו לא התייחסנו להחלטת מועצת האו"ם שבעצם מלווה את ההחלטה הזו שקשורה לפגיעות מיניות בצל קונפליקטים, שהיא גם כן החלטה מאוד חשובה, ואולי כדאי מאוד שפעם נקדיש דיון לזה. אני יודעת שהרבה אנשים חושבים שאין דבר כזה אצלנו, אבל זה לא נכון. אנחנו רק גילינו לאחרונה, אפילו הייתה החלטת בית-משפט בנושא הזה נגד מי שניצל את מעמדו כדי לתקוף מיניות נשים פלסטיניות.

אבל בכל זאת, נבילה אמרה דבר שהוא נכון בעיניי, שאי-אפשר להתייחס ל-1325, ולהתעלם מהפיל שעומד באמצע החדר, שזה עניין הסכסוך. הרי 1325, זאת המטרה העיקרית שלו. זה לבחון איך נשים יכולות לשנות את המציאות הקשה שלהן כנשים שנמצאות בתוך קונפליקט, וקונפליקט מזוין, כדי ליצור ממנו תהליך של שיקום חברה ושל שוויון מגדרי, ואז מדברים על מעורבות שלהם.

כל עוד הסכסוך נמשך – כל המאמצים שלנו יישארו סוג של להסתובב בתוך מעגל סגור שלא נדע לצאת ממנו. אנחנו חייבות שאחד מהתרומות העיקריות שלנו כנשים, כאשר מגיעות למעמד קבלת ההחלטות, הוא לתרום בכיוון של מדיניות ופוליטיקה אחרת שפותרת סכסוכים בצורה אחרת, ובונה חברה שמטיבה עם מצב הנשים ועם ביטחונן האנושי. המושג ביטחון אנושי, הוא הרבה יותר רחב מאשר רק העניין של ביטחון לאומי. אני מאוד מקווה שנגיע לימים האלה.

אבל מצד שני, אני חייבת להגיד, שהוועדה, ואני מודאגות מאוד מהעיכובים המאוד ברורים בביצוע החלטת הממשלה. החלטות הממשלה היו מאוד מפורטות, מאוד ברורות. יכול להיות שהייתי רוצה שיהיו יותר רחבות, אבל אפילו את המועט שמתקבל, לצערנו הרב, לא יושם. אנחנו עדיין מדשדשות מאחורה. ואפילו חלק מהצעדים שעשינו אותם, כמו בנושא של תקצוב מגדרי, או ניתוח בתקציב הזה, נסוגנו רבות בתקציב הזה. הניתוח שנעשה, אני מאוד חוששת שהוא נעשה לצאת מדי חובה, מעיד על חוסר הבנה וחוסר חשיבות. אני מאוד מודאגת מזה שדווקא המתווה יצא אחרי שכבר הוגש התקציב. ואני קוראת לרשות באמת להתחיל לעבוד מהיום. נשארה לנו שנה אחת להתחיל לעבוד עם הצוותים על ההכשרות גם כן בנושא הטמעה מגדרית. אני חייבת להזכיר, שבתשובתה של השרה לשאילתה שהגשתי, נאמר לי בצורה הכי ברורה, שהמדריך להטמעה מגדרית, ואנחנו מדברים על נובמבר שנה שעברה, לפני שנה, המדריך הושלם ונמצא בשלבי עריכה. הדברים לוקחים יותר מדי זמן. ואני מאמינה שאף פעם אין חלל ריק. אנחנו לא עושות ומתקדמות - יש נסיגה אחורה. ואנחנו רואות את זה בהרבה מישורים. חייבים לזרז את התהליכים.

אני מברכת מאוד שסוף סוף הוועדה הבין-משרדית קמה, והיא מתאספת מחר. אנחנו נלווה את העשייה של הוועדה הבין-משרדית, ואני אשמח מדי פעם להזמין אתכן כדי לקבל דיווחים איך זה מתקדם, כדי שלא נגיע ב-8 למרץ הבא, ונגיד – לא הספקנו. מצד שני, אני רוצה להדגיש את החשיבות של נציגות מארגוני החברה האזרחית בחברות מתמדת, וליווי מתמיד לוועדה הבין-משרדית. לא יכול להיות שהוועדה שתדון בעניין ההחלטה שמדברת על ייצוג נשים, תרחיק מתוכה נציגות של ארגונים שעוסקים בנושאים האלה יומם ולילה. עם כל הכבוד, למנכ"לים של משרדי הממשלה, הם לא עוסקים ומבינים בזה יותר מארגוני השטח. והאמירה של ארגוני השטח, היא אמירה מאוד חשובה, ומאוד צריכה להישמע בתוך הוועדה.

אני חושבת גם שמגוון של ארגוני השטח - לא ייתכן שארגוני חברה אזרחית שמייצגים חלקים שונים, או קובצות שונות בתוך החברה הישראלית, לא יישבו סביב השולחן. אני חושבת שלפחות הרשות תיתן דוגמה בוועדה שלה של מה זה נקרא שילוב נשים בהעמדת בקבלת החלטות, מתוך הייצוג שיהיה בתוך הוועדה הזאת.

אני מאוד מודה לכולכן. אנחנו כנראה נקיים דיון על הנושא של הנשק, והשפעתו על ביטחונן והרגשת ביטחונן של הנשים, אם זה באופן כללי במדינה, או בעניין התבחינים, או אם זה בעניין החברה הערבית פנימה. נשמח אם תשתתפו. תודה לכולן.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:40.