פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל
23/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 13
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל
יום שלישי, י"ט בכסלו התשפ"ב (23 בנובמבר 2021), שעה 10:00

יצוא קנאביס לצרכים רפואיים - פתיחת השוק במסגרת תכנית ההתייעלות הכלכלית לתקציב המדינה 2021 - בהשתתפות מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשיה, ד"ר רון מלכא

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר

מגר' יובל לנדשפט - מנהל היק"ר, משרד הבריאות

שרונה עבר הדני - יועצת משפטית, משרד הבריאות

חגי ברוש - ראש תחום בכיר טיפול ושיקום, הרשות הלאומית למאבק בסמים ואלכוהול, המשרד לבטחון פנים

מיכל נידם וקסמן - מנהלת אגף כלי סיוע לתעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה

רפ"ק ענת חן מיכאלי - ראש תחום קנאביס רפואי ארצי, משטרת ישראל

יעל שכטר-סיטמן - ראש תחום בריאות ואנרגיה, התאחדות התעשיינים

ד"ר דדי סגל - מנכ"ל פאנקסיה, חוות לגידול קנאביס ומגדלים בעלי רישיון יצוא

רן גורליק - מנכ"ל קרונוס ישראל, חוות לגידול קנאביס ומגדלים בעלי רישיון יצוא, התאחדות התעשיינים

דור שניידר - סגן יו"ר מועצת התלמידים הארצית, מוזמנים נוספים

ענת מססה קינן - עוזרת היועץ המשפטי, המשרד לבטחון פנים

תומר מצא - ראש יחידת כלבנים, רשות המסים, משרד האוצר

ירון כהן - ממונה בכיר, חוקיות הייצוא - המכס, משרד האוצר

ח"כ לשעבר יפעת קריב - סמנכ"ל תיקון עולם, חוות לגידול קנאביס ומגדלים בעלי רישיון ייצוא

יוגב שריד - מנכ"ל "שיח מדיקל", מגדלי קנאביס רפואי ויזמים, חוות לגידול קנאביס ומגדלים בעלי רישיון ייצוא

אריאל לאון גרופר - עו"ד, יו"ר הועדה לענייני קנאביס (מחוז ת"א), לשכת עורכי הדין

תמר בן שימול - מתנדבת, אלי"ס (אמהות למען ילדים בסיכון), מוזמנים נוספים

רותם צור, חבר תרגומים


יצוא קנאביס לצרכים רפואיים - פתיחת השוק במסגרת תכנית ההתייעלות הכלכלית לתקציב המדינה 2021 - בהשתתפות מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשיה, ד"ר רון מלכא

בוקר טוב. שלום לכולם. ברוכים הבאים גם לכל מי שאיתנו בזום. תודה רבה למי שמכבד אותנו בנוכחותו וגם למי שבזום, אנחנו מתחילים באיחור קליל, נאלצתי להיות בוועדת הכנסת, אבל הנה אנחנו פה. אנחנו בעצם אחרי תקופה ארוכה שרצינו לדון בסוגיית ייצוא הקנאביס אחרי כמה דיונים שעשינו פה בהקשרים רחבים יותר של הקנאביס, היום התכנסנו כדי לדון בסוגיית הייצוא, שכמובן משליכה על הרבה מאד דברים. וכמו שאני אומר בכל הזדמנות שקשורה לדיונים על הקנאביס, זה הכל נוגע בהכל. ההפרדות שאנחנו עושים בדיונים או בחקיקות או בדיווחים התקשורתיים, הן במובן מסוים בעיניי גובלות, כי כל הסוגיות נוגעות אחת בשנייה. זה נכון גם על האופן שבו משרדי הממשלה צריכים לגעת בדברים, וזה נכון גם עלינו כמחוקקים.

יצא לי השבוע, ואני שמח על כך, כי כך דיונים בכנסת אמורים להתנהל, שלקראת הדיון שוחחתי כמעט עם כל המשרדים הרלוונטיים וגם עם כל הגופים בשטח, התעשיינים, כל מי שהנושא נוגע לו, ואני שמח על כך מאד. יש פערים גדולים בין מה שאני שומע מנציגי הממשלה לבין השטח, זה בסדר, זה תפקידה של הכנסת, לנסות לעמוד על הפערים האלה ולראות לרגע איפה האמת, היא תמיד אמורפית וזה בסדר, אבל אנחנו צריכים לגלות אותה כי בסופו של דבר המטרה, ודאי כרגע, בהיבט של המטופלים והמטופלות, יש לנו 100 אלף אזרחים שצריכים לקבל מאיתנו כנציגי הציבור שירות טוב יותר, מחיר טוב יותר, זנים טובים יותר, שירות טוב יותר.

אבל בשביל זה גם המגדלים וגם המשווקים צריכים שיהיו להם תנאים טובים יותר, אמצעים טובים יותר, רגולציה מותאמת יותר, הכל בא ביחד. והדבר הזה כרגע, יש עבודה גדולה במשרד הבריאות כבר הרבה שנים, יש אנשים שעושים עבודת קודש כדי לגרום לזה לקרות, ועדיין אנחנו צריכים לשפר את המציאות, אני חושב שעל זה כולנו צריכים להסכים. ועוד בכלל לא התחלתי לדבר על כל מה שקשור לייצוא ולמתח הגדול שיש בין מה שקורה לישראל לבין מה שקורה באירופה, ובעקבות זאת גם היתה החלטת ממשלה שהוצמדה להחלטות שהיו בליל התקציב בסופו של דבר, בקריאה הראשונה. זה לא משהו שהגיע לפה, הרבה שאלו אותי זה לא היה חלק מחוק ההסדרים, אלא החלטת ממשלה במסגרת הסמכות של הממשלה לקבל החלטות שלא היו קשורות לחוק ההסדרים, אבל כמובן יש לזה משמעויות אחרות שהיום אנחנו נדון בהן.

רצינו שמנכ"ל משרד הכלכלה יהיה פה, אני מבין שנבצר ממנו, גם זה קורה. אבל אנחנו שמחים שאת פה, ונציגים נוספים של המשרד - מיכל נידם וקסמן, מנהלת אגף סיוע לתעשייה, בבקשה, יש לכם גם מצגת. אני רק אגיד לפני שאני נותן לך את זכות הדיבור, אנחנו ננסה לעשות איזון בין מי שפה לבין מי שבזום, כדי שלא יהיו קודם כל המשרדים ואז כל הציבור, אלא מן פינג-פונג שכזה. בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היו"ר. בוקר טוב לכולם. שמי מיכל נידם וקסמן, מנהלת אגף כלי סיוע לתעשייה במשרד הכלכלה. היום אנחנו נתמקד בנושא ייצוא קנאביס רפואי, משהו שאנחנו מתעסקים בו כבר לא מעט שנים ומקדמים אותו. אז נדבר על סדר היום.

אז אנחנו נדבר בעצם קודם כל על החשיבות והפוטנציאל הכלכלי של תעשיית הקנאביס הרפואי בישראל, פעילות משרד הכלכלה והתעשייה במסגרת הקידום והייצוא, וחסמים שעדיין קיימים כיום בפני תעשיית הקנאביס הרפואי.

אז קודם כל ישראל, זה אנחנו יודעים, היא מהמדינות המובילות בייצור, מחקר ופיתוח כבר מאז שנות השישים, יעיד פה יובל לנדשפט. בעצם פרופ' משולם בשנות השישים שפיתח את התחום הזה, ואנחנו מהמובילים בעולם בכל מה שקשור לקנאביס רפואי. היום תעשיית הקנאביס המקומית צומחת בכ- 30% מדי שנה, עם היקף מכירות שנתי של למעלה מ- 700 מיליון ש"ח ל- 2020, לפי נתוני אגף התקציבים באוצר.

הפוטנציאל הכלכלי, ופה אנחנו מאד שמרנים, של התעשייה בישראל מוערך בלמעלה מ-2 מיליארד דולר בשנה. וכבר היום פוטנציאל הייצור של תעשיית הקנאביס גדולה משמעותית, אנחנו מדברים על בין 200 ל- 250 אחוז יותר מהצריכה המקומית. במסגרת הפעילות שלנו, של משרד הכלכלה והתעשייה בתחום הקנאביס הרפואי, אנחנו מרכזים ומנהלים את הוועדה הבין משרדית לייצוא קנאביס רפואי. משתתפים בוועדה נציגי המשרדים: בריאות, אוצר, בטחון פנים, משפטים וחקלאות, וכן נציגים מטעם המשטרה.

בעצם מטרת הוועדה היא להציף בפני חברי הוועדה את כל החסמים שקיימים כיום בשוק, לתת סטטוס מצב ולתת גם המלצות לוועדה איפה אנחנו יכולים לקדם את הייצוא. כמובן שאנחנו ניזונים מהפידבק והשיח השוטף שאנחנו מנהלים עם חברות הקנאביס הרפואי - התעשייה. הובלנו יחד עם שותפינו, המשרדים השונים – משרד האוצר, הבריאות וכל יתר המשרדים תיקון בהחלטת ממשלה 4490, במסגרת חוק ההסדרים. תכף אני גם אתמקד בזה וארחיב על הנושא כי זה חשוב. ואנחנו מנהלים בתוך מנהל סחר חוץ, יחד עם משרד הבריאות, מגעים בילטרליים עם מדינות אירופאיות לצורך קידום הכרה בתקינה הישראלית הקיימת כיום.

את יכולה להגיד כמה מילים על השיח הזה? עם מי?

ודאי. אנחנו התחלנו בשיח עם הגרמנים. הגרמנים הוגדרו על ידי הרבה מאד חברות כשוק יעד מרכזי לכל נושא הקנאביס הרפואי, ולכן התחלנו שיח עם הרגולטור הגרמני שהראה נכונות להגיע לישראל עם משלחת של כל הגורמים הרלוונטיים עבור התעשייה, ולמעשה לבחון: לראות את המפעלים, להגיע אליהם ולראות את אופן הייצוא ולעשות מה שנקרא משלחת Joint inspection יחד עם משרד הבריאות, ולראות איך אפשר יהיה לקדם את ההכרה בתקן או לעשות את התיקונים הנדרשים בשביל שהתקן יהיה מוכר בגרמניה. ואנחנו מניחים שאם הוא יהיה מוכר בגרמניה, אז יהיה הרבה יותר קל לחברות אחר כך בכל יתר השווקים האירופאיים.

קצת על תיקון החלטת הממשלה מאוגוסט 2021 במסגרת חוק ההסדרים - - -

רגע, סליחה שאני קוטע אותך, אבל זה יקרה עוד הרבה. יש גם שיח עם שאר המדינות? או שאתם רוצים רגע להתבסס על הגרמנים ורק אחר כך לפנות לשאר? כי הרי אנחנו יודעים שאפשר לדבר עם עוד במקביל.

אז פנינו לעוד במקביל, ואנחנו בוחנים את השטח. הפוטנציאל הכי גדול כרגע זה הגורם הגרמני שמתקדם, אבל בהחלט פנינו גם לצרפתים, פנינו לאנגלים, להולנדים, היה שיח עם כמה מדינות אחרות, ואנחנו בודקים את האפשרות איתם, אבל גרמניה סומנה כשוק יעד מרכזי באירופה, ואנחנו כאמור מאמינים שאם בגרמניה נצליח לקבל את ההכרה, זה כבר יפרוץ דרך.

בסוף אנחנו פועלים על פי תקן אחיד לאירופה: EU GMP - European Union GMP, ואם החברות תקבלנה אותו מהגורם הגרמני אז כנראה שגם יתר המדינות יכירו בו. אז בתיקון החלטת ממשלה 4490, השינויים המשמעותיים שעשינו למעשה, בנוסף לצורך העניין מה שהיה ניתן לייצא עד עכשיו שהם מוצרים שמאושרים למפעלים בישראל, שזה בעצם תפרחות ושמנים, ניתן כעת לייצא גם חומרי גלם של קנאביס רפואי, תפרחות בצובר ושמנים מהולים ולא מהולים, זה שינוי מאד משמעותי. תיקון משמעותי עבור החברות. חומר צמחי הניתן לריווי, זה בעיקר משמעותי עבור חברות הזרעים אבל גם כאן יש לנו פוטנציאל כלכלי לא מבוטל, ומוצרים שעדיין לא אושרו לשיווק למטופלים בישראל, בכפוף לתנאים שהוגדרו בהחלטת הממשלה.

אני מתלבט אם לפתוח את זה עכשיו או לא, אבל מה הם המוצרים? למה הם לא אושרו? אפשר לדבר על זה אחר כך אם את רוצה, אבל זה כמובן נושא כבד, וגם משרד הבריאות כמובן יתייחס לזה.

בסדר גמור. אבל שוב אני אומרת, התיקון הזה רלוונטי בעיקר למי שכבר יכול לייצא, ופה אני מגיעה לחסמים שזה השקף הבא. כרגע, נכון להיום, במידה ויש בישראל תקן שהוא ייחודי לקנאביס אבל הוא עדיין לא מוכר על ידי רוב מדינות העולם, ה- .IMC GMP החברות לא יכולות לייצא, זה בעצם חסם מרכזי. דיברתי קצת על הפעילות שלנו אל מול הרגולטורים, אבל אין ספק שכל התיקון שעשינו, הוא משמעותי למי שכבר יש לו את התקן האירופאי ויוכל לייצא.

אנחנו שומעים לגבי הרגולציה, הרגולציה לא פשוטה בתחום הזה, לגבי אישור עובדים, בדיקות מרובות, ועוד כמה נושאים שעלו מקרב החברות בהקשר של הרגולציה. עוד נושא שעומד על הפרק הוא החרגת מוצרי קנאביס שיש להם אחוז THC, שזה החומר הממכר, הנמוך מ- 0.2% מפקודת הסמים המסוכנים.

מאיפה ה- 0.2 מגיע?

זה משהו מתוך הרמות המקובלות בעולם. בהרבה מאד מדינות, גם באירופה וארה"ב, אומרים שמוחרג ה- ,CBD אבל בעצם מוחרג האחוז הזה של THC מפקודת הסמים המסוכנים. ואנחנו מאמינים שיש פה פוטנציאל לתעשייה שמבוססת על ה- CBD, שהוא לא החומר הממכר בקנאביס הרפואי, גם לתעשיית המזון, תוספי מזון - - -

אבל רק את צריכה להגיד, נראה לי שלא כולם יודעים את זה, ה- CBD נמצא בכל מקום כמעט, בכל תעשייה, בצורה מאד מאד רחבה והוא עדיין בעצם לא מוחרג מפקודת הסמים המסוכנים, וזה משהו שכולנו מבינים שהוא - - -

ה- CBD הוא לא סם מסוכן.

אני יודע, לכן אני מסביר שרוב הציבור לא מבין את ההקשר וההבדל בין ה- THC וההשפעות הפסיכו-אקטיביות שלו לשאר החומרים, ויש בלבול הרבה פעמים.

אנחנו יודעים להעריך לפי Deloitte מ-2020 שהפוטנציאל של תעשיית ה- CBD עומד על 300 עד 475 מיליון דולר תוך 5 שנים, אם אנחנו נפתח את התעשייה הזו. אני כן אומרת שגם שרת הכלכלה וגם מנכ"ל משרד הכלכלה רתומים לגמרי לקידום הנושא הזה ואנחנו גם עובדים מול השותפים שלנו כדי לנסות באמת לפתור את כל הנושאים. תודה.

אמנם עצרתי לשאול הרבה שאלות, אבל חשוב לעצור ולהגיד שבהחלט שרת הכלכלה והמנכ"ל רתומים מאד ולמעשה הובילו שינוי משמעותי, צריך להגיד. נכון, עוד יש כברת דרך אבל יש פה שינוי גישה משמעותי שכבר מזמן אני חושב שהיינו צריכים להיות בו. הבנה של הצורך, גם בהיבטים הכלכליים אבל גם זה מייצר פתרונות או שיפור מציאות, גם בהיבטים שלא קשורים רק לכסף. אז בהקשר הזה יישר כוח, תמסרי להם ממני.

מה שנעשה עכשיו, לפני שנשמע את שאר המשרדים, נעבור רגע לזום. אני מבין שיש גם מצגת של התאחדות התעשיינים. יעל שכטר, בבקשה.

תודה רבה. אני יעל, אני מנהלת את תחום הקנאביס הרפואי בהתאחדות התעשיינים. המון תודה אדוני היו"ר על ההזדמנות, אנחנו באמת מודים לך על הרצון הטוב לפתור את הסוגיות של הקנאביס, ואנחנו מקווים לדיון המשך כדי שנוכל להביא את התובנות לשולחן. אז אנחנו הכנו מצגת כדי להראות את החסמים בעניין הייצוא, שבעצם אם הם ייעלמו זה יפתח את השוק לייצוא, יסייע לתעשייה, לכלכלה. נציגי התעשייה שנמצאים כאן יוכלו כמובן להשלים אם אני אחסיר משהו, אז בואו רגע נעבור לשקף 5 כי אני לא רוצה להלאות אתכם בדברים, וננסה להיות ממוקדים.

אז בעוד שהתקינה עבור הקנאביס מחמירה כמו עבור תרופות, אין לקנאביס הגדרה של תרופה בישראל, אלא פשוט סם מסוכן. בעצם בתעשיית התרופות יש הרבה מאד תרופות מסוכנות - יש תרופות פסיכיאטריות, תרופות אופיאטיות, אבל הקנאביס עצמו הוא תרופה ממקור צמחי וכך הוא גם צריך להיות מוגדר, כמו שבעצם נעשה באירופה. זה הבסיס הראשון לכל הבעיות - למה יש לקנאביס תקינה כמו של תרופה, אבל הוא לא מוכר כתרופה?

בואו נעבור לשקף 7 שיבהיר את הבסיס השני לכל הבעיות, זה בעצם התקן הישראלי הייחודי, שדרך אגב הוא עשה מהפכה מאד גדולה בישראל. בזכות יובל מהיק"ר מאה אלף מטופלים זכו לקנאביס רפואי שסייע להם, אז באמת מגיע שאפו גדול ליובל על זה. אבל בנושא של התעשייה אנחנו הולכים אחורה, זה יוצר בעצם חסם לצמיחה של התעשייה. התקינה הישראלית לא מוכרת בשום מקום בעולם ולכן הייצוא בעצם לא מתאפשר. כמובן חשוב להזכיר את תקן ה- GMP לתרופות בישראל, של אגף הרוקחות, שהוא כן מוכר באירופה בגלל ההכרה ההדדית, אך לא מוכר בקנאביס וזה היה פותר את הסוגייה הזאת לחלוטין.

מה שקורה עכשיו זה שבעצם החברות מנסות להביא את המדינות הזרות לביקורת במפעלים כדי לקבל EU GMP. זה תהליך מסורבל בפני עצמו וגם ממש לא הגיוני. איפה נשמע מצב כזה, שמפעל ישראלי צריך ללכת למדינה זרה כדי לקבל את האפשרות לשווק בחו"ל?

זאת מציאות שקורית עכשיו?

כן, כי אין להם שום דרך לייצא. אין להם אישור EU GMP ה- IMC GMP לא מוכר בחו"ל, זו הדרך היחידה שלהם לאפשר ייצוא – להביא ביקורת זרה למפעל שלהם. ובהזדמנות זו אני רוצה אגב לציין לטובה את משרד הכלכלה ואת מיכל בפרט שפועלים רבות, עובדים מאד קשה ומנסים לסייע בנושא הייצוא. היוזמה של משרד הכלכלה ליזום שיח עם מדינות ספציפיות כמו גרמניה היא נהדרת ומבורכת, אבל יש כמה דברים נוספים שבאמת צריך לבדוק. גם קודם כל לאפשר את אימוץ התקן האירופאי של הרבל מדיסיין עבור הרגולציה בישראל, וכך בעצם לסלול את הדרך להכרה הדדית מהירה יותר, וגם מהצד השני לפעול מול כל מדינות אירופה שבהן קיימת רגולציה על קנאביס, לא רק גרמניה, כדי שיהיה הסכם מול האיחוד האירופי, יש מדינות רבות: אנגליה, איטליה, פולין, דנמרק, שוויץ, צ'כיה, פורטוגל, צרפת. אז באמת, הרעיון של מיכל ממשרד הכלכלה הוא נהדר, אבל הוא לא מספיק.

אנחנו - וגם כתבתי לכם את זה - כל חברות הפורום לרשות הממשלה במשרד הכלכלה והתעשייה בפרט, כמובן נשמח להעמיד אנשי מקצוע מתחום בקרת האיכות של המפעלים כדי לפתור את הנושא הזה ולשמש ככוח עזר בתהליך הזה מול המדינות הזרות, וכמה שיותר מהר לפתור את החסם הזה כי אלו שני הדברים שהכי עומדים אצלנו בדרך. הנושא שהקנאביס לא מוכר כתרופה למרות התקינה המחמירה, והתקינה הייחודית הישראלית.

בואו נעבור לשקף 8 בבקשה. נגיד והחברות הישראליות כן קיבלו את התקן האירופאי, עדיין החברה לא יכולה להכניס למפעל שלה בעצם את התרופות שלא עברו הקרנה, כי זה מה שמשרד הבריאות דורש. אבל אירופה לא מרשה הקרנות, אז בעצם יש איזשהו פער שוב פעם בין התקינה האירופאית לתקינה הישראלית.

את יכולה להרחיב על זה במשפט כדי שגם מי שלא מאד בקיא, כמו מי שיושב פה, יבין רגע את ההיבט למה - - -

כן, בגלל זה גם כתבנו את זה כדי שתוכלו לראות. בעצם הדרישה הייחודית בישראל אוסרת הכנסת מוצר עם ערכי מיקרו ביולוגי של מעל 20 אלף למיל. אבל התקן האירופאי שונה, בתקן האירופאי רמת המיקרו המאושרת היא עד 500 אלף, לעומת 20 אלף. אירופה לא מאשרת הקרנות במצב הזה. אז בעצם בעוד שהתקינה הישראלית מחייבת הקרנות, אירופה לא תקבל אליה מוצרים שעברו הקרנות. וזה הפער בין התקינה הישראלית לאירופאית וגם זה מהווה חסם. אז מה שאנחנו מבקשים זה שתפרחות שהופכות לשמנים לא יעברו את התהליך של ההקרנות. גם בגלל כל התהליך שהן עוברות במפעל אין באמת את הצורך הזה, זה מייתר את ההקרנות.

בואו נעבור לשקף 9. החלטת ממשלה 4490, שכאמור במשרד הכלכלה עבדו עליה מאד קשה ואנחנו מאד מודים להם על כך. אבל עדיין יש מגבלה של למכור לחו"ל מוצרים שאינם מאושרים בישראל. אנחנו מדברים אגב גם על מוצרים שכן מאושרים בישראל, אבל החברה רוצה לייצא אותם בכמויות שונות. לדוגמא, שמן שמאושר בישראל לשיווק בחמישה מיל, לא יאושר לייצוא בעשרה מיל, למרות שזה מה שמדינת היעד מבקשת, ולמרות שמדובר באותו שמן, רק בכמות שונה.

מה שבעצם מבקשים בהחלטת הממשלה הזו זה אישור נפרד מהרגולטור הזר שהוא מודע לכך שהמוצר אינו מאושר בישראל. איפה נשמע כזה דבר? באיזו תעשייה מבקשים אישור כזה מהרגולטור? זה פוגע ביכולת לייצא, זה ממש אצבע בעין לתעשייה. ושוב, זה לא קיים בשום תעשייה אחרת. ואם כבר אנחנו מדברים על זה, למה יש בכלל הגבלה על צורות מתן?

יעל, סליחה שאני קוטע אותך, כיוון שאת בזום. מיכל רוצה להתייחס רגע, אז נאפשר לה, אם יש אי דיוקים.

בואי נדייק, אין דרישה כחלק מהחלטת הממשלה להציג אישור מהרגולטור, כבר החלטנו את זה, ואגב אני חייבת לציין פה גם את משרד האוצר השותפים, שבולטים בכל השיח הזה שהיה. החברה צריכה לצרף הצהרה בלבד, וגם על זה בדיונים פנימיים שקיימנו יחד עם היק"ר גם על זה כנראה לא תהיה דרישה, שהמוצר עדיין לא מאושר לשיווק בישראל, זה הכל, ולא אישור מהרגולטור הזר. זו לא דרישה - - -

אבל כן אתם מבקשים שיבהירו להם, ש"רק שתדעו, המוצר לא מאושר בישראל". זה מייצר להם נורות אדומות.

אז מה המשמעות? איך הם מגיבים לזה? האם זה חסם או לא?

זה לא קיים.

ברור שזה מהווה חסם. זה עושה להם נורה אדומה של "רגע, למה אתם אומרים לנו את זה? למה בעצם זה לא מאושר בישראל?" ואי אפשר להבהיר להם שיש איזושהי ביורוקרטיה ייחודית, שגם אם זה בכמות שונה לדוגמא, עדיין אין אישור.

תכף נשמע התייחסות רחבה לנושא ממשרד הבריאות.

ובטח גם התעשייה תוכל להרחיב מהנסיון האישי שלה.

אם יורשה לי, סעיף 9 - - -

רק רגע יעל. כן, מה שמך?

שמי שרונה עבר הדני, יועצת משפטית במשרד הבריאות. שוב, קפצת לנושא של תוויות שונות, זה משהו שהחלטת הממשלה לגמרי ברורה עליה – "על אף האמור בסעיף 4, יותר לבעל רשיון העיסוק שהתקיימו בו התנאים... לקבל היתר ייצוא מבלי שיידרש להגיש למנהל את המסמכים, אם מוצרי הקנאביס המיועדים לייצוא עומדים בתקני האיכות ובסטנדרטים אשר התווה משרד הבריאות לשיווק מוצרי קנאביס למטופלים בישראל". כתוב במפורש שאם זה רק בכמות שונה אז אין צורך להפריד את מסלולי הייצור.

הבהרה חשובה, אבל אם אני מבין את מה שיעל אומרת, היא אומרת "אוקיי אני מבינה", הם כנראה גם יודעים לקרוא את סעיף 9, אבל הם אומרים – אם אני צריך להסביר שהרגולטור לא אישר לי באופן פוזיטיבי, אז נראה לי שהדעת נותנת על זה שמי שרואה את זה, זה מעורר אצלו סימן שאלה. זה בסדר, נראה לי שאפשר להבין את זה.

אנחנו מסכימים שהנושא של התקינה זה חסם.

הדיוק חשוב. תודה. יעל, תמשיכי בבקשה.

דבר נוסף שאם כבר אנחנו מדברים על זה, למה יש הגבלה בצורות מתן? למה אין פתיליות, משחות, קפסולות. למה לא לתת לתעשייה להתקדם למוצרים חדשניים וטובים יותר? אנחנו מדברים פה בעצם על טובת המטופלים, למה החסם הזה קיים?

כמובן נשמע אחר כך תשובות.

דבר נוסף זה שמשרד הבריאות מבקש הפרדה מלאה בקווי הייצור בין ייצוא לייצור מקומי. החברות האלה השקיעו מיליוני שקלים במפעלים, בתשתיות, בחדרים נקיים, אבל היק"ר דורש חדרים נפרדים גם לייצור המקומי ולייצוא. למה בעצם? בתרופות זה לא קורה. התקן לא פחות מחמיר. בתקינה האירופאית אין כזה דבר. אז למה, בשביל מה העול הזה? למה זה מחייב חדרים נפרדים? שוב, זה לא מובן לנו כל הדברים האלה.

בואו נעבור לשקף 10. נתחיל מזה שאנחנו לגמרי בעד ייבוא. אנחנו בעד שוק חופשי, אנחנו מעודדים את זה, אבל תנו מכסות. תנו הסכמים בינלאומיים, תנו הסכמי סחר. באיזו עוד תעשייה בארץ אין מדדים בין מדינות? איך זה הגיוני לאפשר ייבוא כשלא מתקיים ייצוא? מה עם מקומות העבודה? מה עם פיתוח התעשייה המקומית? זה דגל אדום בשביל ישראל לאפשר ייבוא בלי לעודד את התעשייה שלה. רק כדי לחדד, שוק הקנאביס צורך 40 טון בשנה. מעל 16 טון מיובא ויש יכולת ייצור בארץ של מעל 100 טון. תעשו את החישוב כמה השמדות של תוצרת מקומית יש. כמה השמדות הולכות לפח. זה באמת לא הגיוני.

שקף 11. צורות מתן, באמת הזכרתי כבר, זה אבסורד. החסם הזה לא הגיוני. צריך לאשר מיידית צורות מתן נוספות, אנחנו מדברים כאן באמת על טובת המטופלים, אז החסם הזה לא ברור. אגב, זה הזמן להזכיר את נושא המו"פ שזה עתיד הכלכלה, החוזק של התעשייה, פיתוחים חדשים לבריאות המטופלים, החברות משוועות לזה. הן מתקשות מאד לקבל אישורים למו"פ מהיק"ר, המו"פ תקוע לחלוטין. אין נהלים ברורים, אין שקיפות בוועדה, אין זמנים שהיא אמורה להתכנס כדי לאשר בקשות. בשלב הנוכחי פשוט לא מתקיים מו"פ.

אבל הוועדה מתכנסת?

לא ידוע מתי, אנחנו לא יודעים מתי, פעם בכמה זמן? אין שום דבר ברור. ולא מתקיים מו"פ, שיהיה ברור. אין מו"פ.

מתי פעם אחרונה שהוועדה התכנסה?

לדעתי אולי באוגוסט. לפי מה שאני יודעת, החברות יכולות להגיד אחרת.

תכף נשמע גם ממשרד הבריאות. מראש, אני מבין שיש פערים באופן שבו מתייחסים למו"פ, אבל בשביל זה התכנסנו.

זה באמת מצב שחייבים לשפר במיידי. שקף 12. זה נוהל תוספת שנדרש אישור, זו בעיה סופר קשה, נדרש אישור גם מהיק"ר וגם מהמשטרה כדי לאשר עובדים. אנחנו מדברים על כל עובד בתעשיית הקנאביס. יש עיכובים אינסופיים, החברות מתקשות להשיג עובדים לאור העיכובים האלה, שאגב ככל הנראה נוצרים ממחסור בכח אדם ביק"ר, אנחנו מבינים את זה, אבל זה חייב להיפתר. רק אתמול הגיעה אליי זעקה קשה של חברת קנאביס שממתינה לאישור של עשרות עובדים. אנחנו חייבים לשנות את הנוהל, אנחנו מבקשים שאישורים יינתנו מהמשטרה בלבד, אין צורך בכל הסאגה הזאת.

בתקופת הקורונה היתה איזושהי הקלה, שהקב"ט של החברה יכל לאשר את העובדים מול המשטרה. זה סייע רבות, זה פתר את כל העניין הזה. חייבים למצוא פתרון. גם עובדים זרים אגב, העובדים הזרים חסומים כרגע לקנאביס, זה יכול למלא את המחסור.

זה סוגייה שאני מרגיש, ונראה לי שיש גם נכונות גדולה במשרדים, שחייבת להשתפר, זו מציאות לא הגיונית. למי אתם שולחים את העובד שלכם? אתם עובדים מול שני הגורמים בנפרד?

זה צריך לעבור את המשטרה ולאחר מכן את היק"ר.

אני יודע את זה, אני שואל אם אתם כתעשיינים עובדים בנפרד, או שאתם מעבירים למשטרה והמשטרה מעבירה למשרד הבריאות?

מעבירים ליק"ר, המשטרה לא רוצה לקבל. אם הם יעבירו ישירות למשטרה, והמשטרה תיתן אישור ישירות, ואז העובדים יאושרו, מצוין.

זו היתה רק שאלת הבהרה, אני מבטיח לכם, גם נציגי הבט"פ והמשטרה וגם משרד הבריאות, אתם תתייחסו לזה.

לא, סליחה, זה לא מגיע פיזית למשטרה. העוסקים שולחים ליק"ר, ליק"ר יש את הכספת, זו מערכת ממוחשבת שהוא מזין את פרטי הנבדקים, ואז יוצא פלט ממוחשב.

אתם לא הצגתם את שמכם, אז אני רגע עוצר, נמשיך, נהיה מסודרים. יעל בבקשה תמשיכי

שקף 13, זה נושא סופר חשוב. אין בכלל רשימה, לא יצאה מהיק"ר רשימה של סוגי חומרי ההדברה. אנחנו מדברים אגב על חומרי הדברה ביולוגיים ואורגניים, לא איזה משהו מפחיד. החברות לא יודעות להתנהל, הרשימה מ- 2019, מאז נכנסו המון חומרי הדברה ואין רשימה עדכנית. זה פוגע אנושות בגידול התוצרת. יש רשימות של סוגי חומרי הדברה קיימים לדוגמא של האיחוד האירופי, למה לא לאמץ אץ זה? למה להיות ייחודיים בזה? בואו נאמץ את הרשימה הקיימת, ונפתור לכולם את כל הבעיות. משרד החקלאות אגב, העביר את הרשימה למשרד הבריאות כבר לפני יותר מחצי שנה, אין לנו מושג למה זה מתעכב.

נעבור לשקף האחרון. דבר ראשון, כבוד היו"ר, אנחנו מודים לך באמת ולכל העוסקים במלאכה, אין לנו ספק שמתן האפשרות לייצא באופן מיידי תשיג בעצם את כל המטרות החשובות שלנו, גם מבחינת המטופלים, גם מבחינת המשק, גם מבחינת הכלכלה, גם מבחינת התעשייה. פשוט תעזרו לנו לפתור את זה. תנו לתעשייה לצמוח. תודה.

קודם כל תודה רבה על המצגת שאמנם איננה מאד קצרה, אבל בסך הכל עשית את זה באופן תמציתי. השקף האחרון הוא סיכום של הנקודות? אני מנסה להבין מה אני רואה.

לא, השקף האחרון זה מה שיסייע בעצם לפתור את כל החסמים האלה. מה זה ייתן כל הייצוא. זה די ברור, אבל עדיין.

בסדר, בסדר גמור.

ואנחנו כמובן נשמח לסייע בכל מה שצריך, ואנחנו מודים על שיתוף הפעולה הזה, והתעשייה תתן כל מה שצריך כדי לפתור את הסוגייה. תודה לך.

אנחנו שמחים גם על שיתוף הפעולה, ותמיד מזכירים שהתעשייה יש לה חלק מאד חשוב, אבל היא חלק ממארג הרבה יותר רחב, וזה דברים שאנחנו צריכים לקחת בחשבון.

ואנחנו מודים לך במיוחד כי אנחנו ממש מכירים את הרצון הטוב שלך לסגור את הסיפור, אז תודה.

אוקיי, אז נסיים פה את התודות האלה.

אנחנו נעבור למשרד הבריאות. יובל לנדשפט, שמחים שהגעת, אני מניח שיש לך הרבה נקודות להתייחס אליהן, אז בבקשה. אני גם אשאל תוך כדי שאלות ותתייחס, ואחרי זה גם המשטרה כמובן תתייחס. בבקשה, יובל.

אם יהיה את המצגת אני אשמח לענות על מספר נקודות שעלו שאני חושב שיעל אולי לא הבינה, אבל נתחיל בנקודות הקלות.

האם מותר לייצר אותם 5 CCו-10 CC לפי החלטת הממשלה? רק בהחלטת הממשלה, מה כתוב, "יובהר שאינם עוברים את האיחוד שאינם עומדים ב ייעשה בהפרדה מלאה", בהמשך כתוב גם למה. הפרדה זו תיעשה על מנת למנוע אילוח צולב בין מוצרי הקנאביס וחומרי הגלם השונים. לישראל. אם מישהו רוצה לייצר אפילו אם הוא לא אישר בעיקר אבל כתוב – "אם המוצר איננו עומד בתקני האיכות אך ורק מאחר שהמוצר נארז בכמות שונה מהכמות המותרת לשיווק בישראל, לא תידרש הפרדה כאמור". אז זו נקודה אחת שלה.

אני יכול לעבור על המצגת ולהאיר מספר נקודות, או שנעשה את זה בסוף שנראה שהתייחסתי לכל התלונות.

שנית, מותר היום לייצא בישראל, על פי החלטת ממשלה המאפשרת לייצא מישראל כל דבר. רק בתנאי שאם הוא מיוצר בישראל, נעשה תחת נהלי הייצוא הקפדניים מאד, נהלי הייצוא מגבילים, בגלל שקנאביס מוגדר כסם מסוכן, זה לא אנחנו, זה החוק, זה לא היק"ר. מקווה שיודעים. את החוק כתבה פקודת הסמים. וניתן לייצא את הקנאביס ממדינת ישראל בכפוף לצו מצרפי ולנהלי הייצור כפי שקבעה מדינת ישראל והאמנה הבינלאומית שגם היא קיימת וישראל חתומה עליה. וניתן לייצא בוודאי מה שמיוצר בישראל, ניתן לייצא בוודאי גם מה שמיוצר ולא מאושר בישראל.

עכשיו אני אסביר מה צריך לעשות כדי להיות מאושר בישראל, אבל נלך עוד צעד אחד אחורה כי נגעה בזה גם יעל. לו תכשירי הקנאביס שלא באמת מוגדרים כתכשיר, היו נבדקים על ידי המכון לתקינה של חומרים לרפואה במשרד הבריאות כמו כל התכשירים, מקבלים את הרישוי מהם כמו כל התרופות הישראליות נקרא להם. המכון גם, היות וישראל בנוסף לכך היא לא מדינה באירופה, לכן אנחנו לא חברים באיחוד האירופי, ולכן ההכרה בתקן שלנו דורשת שהוא יחסה תחת מה שנקרא הסכם ACAA, שהמכון הוא בגובה תקינה תחת הסכם ACAA.

זאת אומרת שאם תכשירי הקנאביס יוכרו כתכשירים ניתן יהיה להחילם תחת הסכם ACAA, אלא שכדי להחיל משהו כתכשיר יש דרך שספק גדול היה בזמנו למכון ולמשרד הבריאות והספק מתקיים, האם ניתן להכיר במוצרי הקנאביס כתכשיר?

אם יורשה לי גם נקודה חשובה במצגת, הם דיברו על השקף הזה שמוצרי קנאביס שלא תכשיר- - -

היא התייחסה לסוגייה הזו.

זו נקודה מאד חשובה כי כמו שאתה אומר הרבה דברים קשורים אחד לשני, אז כאן הרבה דברים מתחילים מהסיווג הזה. בארץ ובעולם מוצרי הקנאביס אינם מוכרים כתכשיר. תכשיר זה המונח המשפטי, ומה שהציבור קורא לו תרופה. כדי שמוצר יקבל את ההכרה כתכשיר, הוא צריך לעבור סדרת בדיקות קליניות שהן משמעותיות הרבה יותר מכל המו"פ שקיים בנושא קנאביס. להוכיח בטיחות ויעילות, ולהירשם. אתם יכולים להירשם אצלנו ישירות, כרגיל - - -

כדי שמוצר יירשם כתכשיר הוא צריך לעבור ניסויים קליניים מקיפים שאף מוצר קנאביס לא עבר, להוכיח בטיחות ויעילות ולהירשם כתכשיר. יצוין שיש כמה מוצרים שאכן נרשמו כתכשירים אבל הם לא המוצרים עליהם אנחנו מדברים. אלה תרופות לכל דבר, הן עברו את כל הניסויים הקליניים ונרשמו. ולכן הרגולציה שלהן, מה שנקרא, נכנסת לתרופות.

הרישום כתרופה, ואם אתם חושבים שהרגולציה של מוצרי הקנאביס היא קשה, הרגולציה של תרופות קשה לא פחות, ואפילו יותר מחמירה. הנהלים והתקנים לייצוא תרופות, בארץ ובעולם, הם נהלים מאד מחמירים. אם ניקח כדוגמא, אני לא רוצה פשוט לעשות פרסומת לאף מוצר, תרופה X שנרשמה כתרופה, היא בכלל יוצאת מהסיפור. אם היא מיוצרת בארץ היא מיוצרת בהתאם לתקנות הרוקחים - תנאי ייצור נאותים לתכשירים, היא רשומה בארץ כתרופה, והסכם ACAA שהוזכר כאן חל עליה.

ולכן תרופות שמיוצרות בארץ, שכאמור, גם עברו את הניסויים הקליניים, גם נרשמו כתרופה, וגם מיוצרים לפי התקינה, הסכם ACAA חל עליהן. ואכן אותן אפשר לייצר באירופה במסגרת הסכם ACAA בלי צורך בטובות מיוחדות. מוצרי הקנאביס, וזו נקודה שאי אפשר להתחמק ממנה, אמנם משמשים ברפואה ומשרד הבריאות עשה את קפיצת הדרך המחשבתית, כנראה מהראשונים בעולם, שאפשר את השימוש בהם למרות שהם לא רשומים כתרופות, הם לא עברו את התהליך, אין את המחקר הקליני התומך, בשום מדינה בעולם הם לא רשומים כתכשיר, ובכל זאת הוא אישר.

מאחר שהם לא תכשירים, הם לא תרופות, הסכם ACAA לא חל. וזה כנראה בסופו של דבר אחד החסמים הגדולים, ולכן המאמץ המשמעותי שמשרד הכלכלה משקיע, לאפשר מסלול של הכרה הדדית בייצור של המוצר הזה שאינו תרופה, כי להסכם ACAA הוא לא יכול להיכנס כי זה לא תרופה. כדי להכניס משהו להסכם ACAA, רק על קצה המזלג, אנחנו צריכים לאמץ את התקן האירופאי, הוא צריך להיות אירופאי, לא של מדינה מסוימת, אלא פאן אירופאי, ולאמץ אותו לחקיקה הפנימית שלנו. כלומר לא להלאים, אלא זה צריך להיות - - -

קיים תקן כזה?

לתרופות. לגבי קנאביס, נלך צעד אחורה - כמה תרופות מתכשירי קנאביס רשומים בעולם כולו?

מעטים.

שלושה: סטיבקס, אפידיולקס, ואולי עוד אחד, דרונבינול שנרשם מזמן, רק אין לו מכירות. זה כל העולם. רק צריך להסביר עוד משהו – שבתחילת הדרך אכן חשבנו שהמכון לביקורת ותקינה יעשה את הביקורים במפעלים, והוא זה שירשה אותם, מתוך כוונה להסתופף תחת מטריית ה – ACAA.

רק שברגע שזה לא תכשיר, גם אם המכון יבצע את הבקרה, מאחר ולא מדובר בתכשיר, זה לא מתכנס להסכם ACAA.

אני רק אשלים. התחלנו לקיים דיונים ארוכים. היק"ר בהתחלה ואחר כך משרד הכלכלה. איך אפשר כן להסתופף תחת ACAA. ולומר, אגב, ש- EU GMP הוא לתרופות, זה גם לא נכון. EU GMP הוא לחומרי גלם בלבד. כל מי שרוצה יכול להחילו. יש הבדל בין תרופות לבין - - -

אבל זה עדיין דורש את המפקח המוסמך. ההסכם הוא הכרה הדדית במפקחים, ואנחנו כרגע לא מוכרים.

אני רק רוצה לומר. אין מניעה היום שיבואו בקרים, בין אם מישראל - המכון לביקורת ותקינה של חומרי רפואה באגף הרוקחות, בין אם מאירופה, וייתנו תקן EU GMP למפעלים. אין מניעה. אלא שתקן ה- EU GMP ניתן לחומרי גלם, או ל- API – Active Potent Ingredient זאת אומרת לא למוצר הסופי. והיום למעשה ניתן לייצא חומרי גלם לחו"ל. לאור החלטה 224, ניתן לייצא הכל מכל. גם חומרי גלם, גם בצובר, גם תפרחות, גם תכשירים גם הכל. כך שהחסם הזה הוא למעשה חסם שלא קיים.

הוא חסם שקיים.

הוא חסם שקיים במה? לא בחומרי גלם. כשאנחנו רוצים לייצא החוצה תכשיר, שהוא תרופה, שהוא כבר ארוז בתצורתו הסופית המנופקת. דבר שגם לגרמנים אין תקן עבורו, וגם באירופה אין תקן שמסביר איך מתקן ה- GMP הרגיל, והבנו את הסיבוכיות שלו, כי GMP רגיל זה לעבור את התהליך השלם, את ה-"full monty" של בטיחות ויעילות.

והגרמנים בשיחות, זה גם מיכל אמרה, שמחו. והיינו שנינו בשיחות עם הגרמנים, אנחנו מכירים, יש לנו הרבה זמן של ביחד. והגרמנים אמרו - נשמח לראות את תקן ה- IMC GMP, כיוון שהוא ספציפי כבר לתכשיר סופי שמופק מקנאביס.

זה לא תכשיר.

לא תכשיר, סליחה. אלה מילים של אגף הרוקחות. מוצר סופי שמופק מקנאביס ולא חומר גלם לתעשייה. הנושא הזה הוא בעבודה. משרד החקלאות מעורב. משרד המשפטים גם היה איתנו בשיחות עם הגרמנים ועם האירופאים. משרד הכלכלה מוביל את זה, וגם אנחנו שותפים בעניין, עם כל הדברים האלה. הלוואי והחסם הזה יירד, אני מניח שכל משרדי הפעולה רוצים לא פחות מהתעשייה הישראלית לקדם את זה החוצה, כי אנחנו מבינים את הפוטנציאל במוצר סופי. לשווק החוצה מוצר סופי, שם הפוטנציאל הגדול. כי היום חומרי גלם, על פי החלטה 224, ניתן לייצא.

אני אלך ברשותכם עוד אחורה, להחלטה 4490. זה חלק מהדברים שיעל אמרה. אפילו אלך יותר אחורה, להחלטה 1587 שייצרה את המדיקליזציה שקורית פה בישראל. שכולם אומרים שקורה פה אירוע בישראל שלא קורה כמעט באף מדינה בעולם, בואו נודה. האירוע הזה של קנאביס רפואי, שמגודל ומיוצר ברמה גבוהה מאד, מנופק למטופלים, לבתי מרקחת, רופאים שהוכשרו בבתי הספר לרפואה ומנפקים להם את הרשיון. אין את זה. מצד שני אנחנו כמשרד בריאות, כמו שאנחנו לא חושבים שניתן לאשר שימוש בתרופה בתור תשתית מדעית מתאימה לבטיחות ויעילות, צריך לזכור, כך גם לגבי קנאביס.

ועכשיו כשאני מחבר אותם, כשהתחילה החלטה 1587, ליצירת המדיקליזציה, ואותם כללי איכות נדרשים. דרך אגב שכולם חלק. אמרה ההחלטה – "ייצוא לא". הממשלה אמרה. אנחנו הרי פקידי ממשלה, עושים מה שהיא אומרת. ואמרה ההחלטה – לא. יבחנו את נושא הייצוא. התכנסה באמת ועדה, בחנה את נושא הייצוא, ולאחר מכן הוחלט שהייצוא יהיה רק של מוצרי קנאביס מוגמרים כמו שהולך בגלל שיקולים רבים שעלו על שולחן הממשלה דאז, כשהיא קיבלה את החלטה 4490 לאפשר, בהתחלה רק לפתוח את הייצוא. ובעקבותיהם דרך אגב היא החליטה לפתוח את הייצוא רק למוצרי קנאביס מוגמרים. לא לזרעי מכלוא, לא לחומרי גלם, חומרי גלם בצובר, זרעים, ייחורים.

למעשה, כל דבר שמופק מקנאביס, בין אם הוא תחת התקינה הישראלית ובין אם לאו, דבר שהוא מאד מאד תקדימי, למעשה יצרנים יכולים על פי החלטת ממשלה 224 לייצר משהו שלא הוכחו בו בטיחות ויעילות, כי אנחנו אחראים כמשרד הבריאות על בריאות הציבור, ולא הוכחה לא בטיחותו ולא יעילותו של המוצר או מוצרים אחרים, לייצר אותו ולשווקו לחו"ל למעשה בלי שום בדיקות, תחת ההחלטה 224 שפתחה את האפשרות הזו. דרך אגב, אמרנו כולל אם זה לא המוצר ואפילו אם זה אותו המוצר רק ארוז אחרת, לכן הוא נקרא מוצר אחר, אז כאן לא צריך הפרדות. וגם פתרנו את זה בכלל לפני החלטת הממשלה.

אני רוצה רגע שנחתור לסיום הסשן הזה, כי אני מניח שמה שיקרה זה שנחזור ליעל ואני שומע שגם יפעת קריב רוצה להתייחס, ואז הם יחזרו, אז אני אומר - בואו נייצר את הפינג-פונג הזה.

אז אולי באמת נסכם נושא אחד. אז הסוגייה הראשונה – מוצרי הקנאביס הם לא תכשירים. כל עוד לא יירשמו, הסכם ACAA לא יכול לחול עליהם, ולכן משרד הכלכלה עושה את המשימה הברוכה והחשובה שהם עושים – לנסות לייצר הכרה הדדית ייחודית לנושא הזה. אבל הסכם ACAA – צר לנו.

אני מבין. רגע לפני שנחזור אליה ונתייחס ספציפית לנושא הזה שהוא בליבת העניין, אני רוצה גם להתייחס לסוגייה - - -

והנובע מזה, הסאבטקסט שחוזר מכל הכיוונים, בסופו של דבר אירופה ככל הנראה, במיוחד אם המטרה היא פארמה – כלומר בתחום הבריאות, לא מחפשת מוצר לא מפוקח. היא מחפשת מוצר עם תנאי איכות ומפוקח, והקושי האמיתי זה הכרה בפיקוח שלנו, לא בתקנים שלנו.

מה קורה עכשיו, רגע נצא מישראל, בין איטליה לצרפת, להולנד לגרמניה?

הם בתוך האיחוד האירופי, זה different game.

בסדר, אבל מבחינתך מחר בבוקר למה שלא ניכנס גם למשחק הזה בדיוק באותה מידה?

כי אנחנו לא חלק מהאיחוד האירופאי. בין מדינות אירופה - ומשרד הכלכלה יוכל לדייק אותי - אבל בינן לבין עצמן יש את ההסדרים של האיחוד האירופי.

אנחנו יכולים בהרבה הקשרים, ואנחנו עושים את זה, להיכנס להסדרים של האיחוד האירופי.

בשביל זה צריך להיכנס, אבל כרגע אנחנו לא. יש לנו את הסכם ACAA - - -

אבל אתם בעמדה שלכם כמשרד הבריאות, אם אנחנו כמחוקקים ננסה למצוא את הדרך, ותכף משרד הכלכלה יתייחס, ננסה לייצר מציאות כזו, מה העמדה שלכם?

אנחנו חותרים לזה גם.

השאלה אם החתירה הזו היא הדרך. אני לא בטוח.

זה מה שמשרד הכלכלה רוצה בסופו של דבר.

אני מבין, אני רק לא בטוח שזו הדרך היחידה לעשות את זה. יכול להיות שאפשר - - -

יש לך עמדה בעניין הזה, כלומר יש דרך אחרת לעשות את זה?

קודם כל, אנחנו ביצענו מספר בדיקות, גם מול האיחוד האירופי וגם מול כל מדינה בנפרד, וכמובן שנבחר בדרך הכי טובה והכי נכונה.

בסדר גמור. יש לנו עוד הרבה סוגיות, אבל זאת סוגיית הליבה אז אני רוצה להתייחס אליה. יפעת קריב מ'תיקון עולם'. חברת הכנסת לשעבר, יש לציין.

אני ממש ממש מבקשת לברך את הדיון הזה. דיון כל כך חשוב לתעשייה, כי מעבר להרבה מאד דיונים שבאמת חשובים שמתקיימים בפן של המטופלים, כולנו נמצאים במצב שהייצוא זה הנושא הכי חשוב לנו, אז אני רוצה לברך באמת אותך, להגיד תודה למשרד הבריאות ולמשרד הכלכלה.

אני אהיה לא ארוכה כי יש פה גם את גדי מ'פאנקסיה' ואת יוגב מ'שיח', ועוד כמה שרוצים לדבר, אבל אני אגיד כמה משפטים חשובים. ראשית, חשוב לציין, ישראל היא יבואנית הקנאביס הרפואי מספר אחד בעולם. איך זה שכל כך קל לנו לייבא וכל כך קשה לנו לייצא? 50 אחוז מהתוצרת שנמכרת היום בישראל בשוק החוקי היא תוצרת מיובאת, חמישים אחוז. כעשרים טון. אז זה אומר שכל שאר המדינות נורא קל להן לייצא. למה קל לייצא בקנדה? למה קל לייצא בפורטוגל? למה קל לייצא באפריקה? ולמה כל כך קשה לייצא בישראל? זאת השאלה שלי. איך זה יכול להיות שהרגולטור הישראלי מעמיס כל כך הרבה מלל וכל כך הרבה "צריך את זה, וצריך את זה, וצריך את זה", אבל בשאר מדינות העולם פשוט מייצאים.

ישראל מאבדת את היתרון היחסי שלה. בכל יום שאנחנו לא מייצאים, יש פגיעה אדירה בתעשייה הישראלית. כל המדינות מעודדות ייצוא. בקנדה הממשלה כל היום חושבת איך לעודד ייצוא, למה? זה מכניס מקומות עבודה, זה מייצר מסים, בטח בעידן של קורונה בעולם. בישראל רק מסבירים לנו כמה זה קשה, כמה צריך עוד אישור ועוד אישור ועוד אישור. כל המפעלים פה מאד מאד מתקדמים. יש פה תעשייה שממש מתקדמת, לכלל המפעלים בישראל. אנחנו מרגישים שקושרים לנו את הידיים והרגליים בפן של הייצוא. אנחנו בשלים לייצא. אנחנו לא מצליחים לייצא. כיום בישראל, נכון להיום בבוקר, אין ייצוא מסחרי ממדינת ישראל. קילוגרמים בודדים. אם יובאו לישראל כעשרים טון, יוצאו מישראל בערך 250 קילוגרם. אלה המספרים.

תנו לנו פתרונות. כל החסמים שיעל שכטר העלתה בשם התאחדות התעשיינים, אלה חסמים שניתן לפתור אותם לאלתר. הם לא דורשים הרבה דיונים, הם לא דורשים הרבה שנים של עבודה. אפשר להחליט שעוד השנה הזאת, עד סוף דצמבר, פותרים לפחות 50% מהם. אני רוצה להגיד באמת, אני לא רוצה לחזור על דברים שאמרו, אבל גם נושא ההקרנות וגם נושא חומרי ההדברה, וגם ההכרה בקנאביס כתרופה הם דברים פשוטים. בואו נקיים עליהם דיון, אני מבקשת ממך.

את יכולה להתייחס לנושא של הכרת הקנאביס כתרופה?

גדי מפאנקסיה יסביר לכם בדיוק איך זה מוגדר היום בגרמניה וב- EU GMP. זה נקרא Herbal Medicine, יש לזה הכרה. בישראל זה נמצא כסמים מסוכנים, בדיוק כמו ה- CBD, שכולנו יודעים שהוא "סופר-פוד", והוא עדיין יושב בתוך התקן של הסמים המסוכנים. יש היום בתוך התרופות בישראל הרבה מאד תרופות שהן סוג של סמים מסוכנים. מורפיום, אופיאטיות, פסיכיאטריות שהזכירו כאן. אנחנו יודעים להתמודד איתן. למה פתאום בקנאביס, שהוא מוכר כתרופה, לא יודעים להתמודד בישראל? צריך לאמץ את תעשיית הפארמה, צריך לאמץ דברים שכבר קיימים פה. זה יכול להיות הרבה יותר פשוט.

אז אני באמת מבקשת שהנושא של ההקרנות, של ההכרה, לעשות לזה אם אפשר לוחות זמנים, שלא ניפגש פה עוד חצי שנה או עוד שנה. אם אפשר לקבוע כבר דיון המשך עוד חודש, לראות איך מתקדמים. הייצוא חשוב לכלל מדינת ישראל. ומשפט אחרון, חשוב לי תמיד להתייחס למטופלים ולתת את זכות הדיבור גם לאחרים – אם יהיה ייצוא משמעותי ממדינת ישראל, המסים והכסף שייכנסו למדינה יוכלו בהחלט ללכת חלקם למימון ציבורי לתרופות למטופלים, וכמובן לטובת המו"פ.

אז אלה באמת המטרות העיקריות – להקל על המטופל הישראלי, ולייצא את כל הידע הטכנולוגי והקליני שיש למדינה החוצה. כל המפעלים בארץ מוכנים ובשלים. הידע כאן. משפט אחרון – אנחנו נאלצים היום כולנו לעבוד בחו"ל, וזה פשוט חבל לתעשייה הישראלית. כאב גדול. תודה רבה.

תודה רבה יפעת.

אני מודה שאני לא מצליח לרדת לסוף דעתו של הפער הזה בין מה שיפעת אומרת על זה שבכל העולם זה קל וההגדרה כצמח, לבין מה שאתם מתארים.

אני אסביר. העולם גדול. ונהלי הייבוא, היא מדברת על הייבוא, למה בכל העולם זה קל? והתשובה היא – נהלי הייבוא בישראל דורשים ממי שרוצה לייבא שהמוצר המיובא יהיה שקול באיכותו לזה הנדרש בישראל. שקול. לא יותר, גם לא פחות, אני אומר ליפעת. בתחילת הדרך, אמנם ניתנו הקלות רבות, ליצרנים בישראל. זה היה בתחילת היציאה למדיקליזציה, עת ממש פרוץ הקורונה, ומנכ"ל משרד הבריאות עשה שקלול הסיכונים והאיזונים כיוון שהתבטא פה חוסר, היתה עלייה גדולה במספר המטופלים ולא מספיק ייצור מקומי, ואז החליט מנכ"ל משרד הבריאות להוריד את דרישות האיכות מתוצרת ישראל לתקופה מסוימת תוך כדי לקיחת סיכון כי אמרתי הרי הנהלים כדי לקבוע איכות מסוימת, זה אז היה. אבל כבר לא עוד, למעלה משנתיים. קנאביס והבאתי לכאן גם את נוהל הייבוא.

רגע, אבל מעבר לייבוא, אני מבין את מה שאתה מסביר, מה צריך לקרות מחר בבוקר כדי שזה ישתנה?

אי אפשר לחסום ייבוא. היום החוק לא מאפשר להגביל ייבוא.

החוק מאפשר ועוד איך להגביל ייבוא. אני יכול לתת לך את כל הדוגמאות החקלאיות בישראל על הגבלה במכסות. אני מכיר את זה קצת מהרפורמה בחקלאות ממש בחודשים האחרונים. אז יש מלא דרכים לעשות את זה. אני לא אומר שמחר בבוקר להגביל את כל הייבוא זה דבר נכון, אבל ודאי לייצר הגבלות.

גם באיחוד האירופי, אפרופו, אנשים אומרים כל הזמן סיסמאות "זה אירופה, שוק חופשי", וודאי בהקשר של חקלאות, לא קשור רק לקנאביס. יש הסכמים הדדיים באיחוד האירופי על הרבה מאד הגבלות כדי לשמור על חקלאות. אז בהקשר הזה, גם בדבר הזה יש לנו את כל הכלים המשפטים והרגולטוריים לעשות את זה. צריך להחליט אם רוצים, אבל יש את הכלים.

אפשר לייצר את זה, זה דורש היפרדות חקיקתית.

אין בעיה, אנחנו פה בכנסת.

אפשר, אבל זה עניין של מדיניות, אם מדינת ישראל רוצה לחסום את הייבוא.

לא צריך לחסום, קודם כל אפשר לייצר הסדרים והגבלות.

אבל השאלה למה כל כך קל לייבא וכל כך קשה לייצא?

כי משרד הבריאות, מדינת ישראל קבעה מה התנאים כדי לייבא לתוכה, וכל מי שעומד בתנאים האלה עושה את זה.

את זה אני מבין, אני שואל יותר על מה שהמשרד קבע ביחס לייצוא. שם הפער הגדול כרגע, בואי נתמקד בו. אם יהיה יותר ייצוא, נראה לי שיהיה פחות צורך להגביל ייבוא.

בסופו של דבר הקושי העיקרי של הייצוא ואני חושבת שזה עובר כחוט השני, הוא העובדה שהגורם המייבא רוצה תקן כלשהו, שהתקן, אני מזכירה, זה הגורם המפקח המוסמך.

אני מבין, אבל אפשר לשנות את התקן. אתם לא צריכים להסביר לי מה המצב, אני שואל אתכם מה צריך - - -

אבל זה לא משנה את התקן, אנחנו עדיין לא מוגדרים כגורם מפקח מוסמך לדבר הזה, ועל זה בדיוק משרד הכלכלה עובד.

משרד הכלכלה, אם אני מבין, מייצר קשר עם הגרמנים. אחלה זה נחמד, זה יכול לקחת זמן, הם מדינה אחת. אם יש לנו אפשרות באמצעות חקיקה או באמצעות תקנות של משרד הבריאות לשנות את זה, אני רוצה לשמוע. האם זה אפשרי?

שום דבר. זה חוזר לזה. תקן יש לו שני חלקים. יש לו את ההוראות שלו, אבל בהקשר שבו אנחנו מדברים יש גם את הגורם המפקח המוסמך.

אני מבין, אבל אתם משרד הבריאות. אתם יכולים לשנות את זה.

אבל אנחנו לא גורם, מבחינת אירופה אנחנו לא יכולים לכפות עליהם להכיר בנו כגורם מפקח מוסמך לעניינם.

אתם יכולים להגדיר שאנחנו נהיה חלק מהתקן האירופי?

אם אירופה לא מכירה בזה - - -

לא, זה לא מה ששאלתי. שאלתי אם אתם יכולים להגדיר את זה. אחרי זה נראה מה האירופאים אומרים. האם זה אפשרי?

לא, שוב, אנחנו לא יכולים להגיד לאירופה: "אנחנו המפקח שלכם".

אני שואל שאלה די פשוטה. האם אתם יכולים, ככל שאמרתם שאתם חושבים שזה נכון, להחליט שפה בישראל התקינה שהאירופאים משתמשים בה היא מה שחלה פה. אחרי זה נראה אם הם מאמצים את זה, אם הם מכירים בזה. אבל בואו נתחיל בלהגיד את זה, האם אתם יכולים לעשות את זה? טכנית, האם משרד הבריאות יכול?

לצורך העניין, אם התקינה כאן היתה גרועה יותר מהתקינה האירופאית - - -

אני ממש באמת שואל שאלות פשוטות. האם למשרד הבריאות יש אפשרות להגדיר שהתקן האירופי יהיה מה שחל גם פה.

איזה תקן אירופי?

כל מה שקשור לייצוא ולהסכמים שיש ביניהם.

אני אסביר.

מה התשובה אבל?

סליחה, חבר הכנסת. כל מי שרוצה לייצא, לא צריך אפילו את התקן הישראלי. הוא יכול לייצר תחת ה- EU, ולייצאו. הוא יכול לייצר אפילו בלי שום תקן, בלי תקן EU GMP. הוא יכול לייצר מוצר לא מפוקח לחלוטין ולייצא אותו. את זה קבעה החלטה 442. שנית, מי שרוצה להחיל על עצמו תקן EU GMP יכול. לנו, ליק"ר, או למשרד, אין יכולת להכניס תחת מטריית ה- EUGMP, נקרא לה מטריית ה- ACAA. נשמח מאד אם נקבל חוקית את היכולת.

לא הבנתי, חייבים לעשות תיקון חקיקה, או שלמשרד יש את היכולת? זה מה שאני שואל, אני שואל שאלה משפטית חוקתית.

שוב, אנחנו אומרים את אותו דבר וזו באמת נקודה שקשה - - -

לפני החלטת הממשלה האחרונה, אנשים היו חייבים לפעול רק לפי הנהלים של משרד הבריאות. עכשיו, לצורך העניין, יכולים לייצר ויש מפעל שיאמץ איזה תקן שהוא רוצה. מותר לו. איזה תקן שהוא רוצה ובוא שנייה נשים בצד את הנושא של הפרדת פסי הייצור. נניח שאפילו באותו מפעל ייעשה שני פסי ייצור אחד ליד השני או אחד מעל השני.

ויותר מכך, לא ייצר עבור ישראל אלא רק לייצוא.

יקים מפעל שמיועד רק למוצרי ייצוא, אז ככה הנושא של ההפרדה הופך לפשוט. עדיין, מבחינת האירופאים, זה לא מספיק כי אין את הגורם המפקח. הגורם המפקח המוכר על ידם. לנושא הזה אנחנו לא מוכרים, נשמח שהאירופאים יכירו בנו.

היק"ר, משרד הבריאות, המכון לביקורת ותקינה שהוא הגורם המוסמך. נשמח אם היק"ר יוכר על ידי האירופאים גם התחלנו בנושא הזה עם הגרמנים משרד הכלכלה. הם לפי מה שהתרשמנו בשיחה מאד מאד שמחו יותר מזה כי לגבי המוצרים המוגמרים יש לנו אפילו ידע שהם רוצים אותו, כי אצלם זה מגיע חומרי גלם כהכנות רוקחיות, לא כמוצרים מוגמרים לתעשייה. זה נושא קצת סבוך, אני הבנתי שסיבכתי קצת. אבל מאד מאד נשמח.

אוקיי, אני אעצור את הנושא הזה פה. אני אגיד מה אני מבין כרגע, או מה אני חושב שאני מבין, ויהיה לזה המשך. אנחנו רוצים להגיע למטרה וכרגע אנחנו הולכים "ככה". זה מה שאני מבין. יסלחו לי משרד הכלכלה, נראה לי שהתהליך שאתם עושים אפשר לתמצת אותו דרמטית אם תתקבל פה ההחלטה שהיא גם על ידי משרד הבריאות, וגם מקבלי ההחלטות, אני לא שם את זה אצלכם.

לשנות את התקן פה. האם אחר כך האירופאים יקבלו את זה, או לא? סוגריים, כנראה שכן, אבל אולי לא. אבל בואו נתחיל בזה שהאפשרות הזו קיימת. לא יודע אם מחר אבל בתקופה הקרובה, עכשיו גם צריך להגיד אני יודע שהמשרד עובד על זה ובנכונות אמיתית לעשות שם שינוי, אבל בואו רק נציג את המציאות כהוויתה. אז זה לגבי הנושא הזה. אני יורד ממנו כרגע.

בנושא הייבוא. צריך להגיד את זה, אני רק אתקן רגע את יפעת בנושא הכמויות. זה לא עשרים טון מול מאתיים קילו. המספרים קצת שונים. יש לי פה את המספרים, הצגנו את זה גם במצגת. אני רוצה להיות מדויק. בשנת 2021 יובאו כ- 15 טון, כמעט 16, ויוצאו כמעט 700 טון ובימים האחרונים נתייחס גם לייצוא של עוד כמעט 900 קילו.

אבל יש פער גדול, אין ספק.

אבל זה עדיין 18 לאחד. למה? תנאי האיכות הנדרשים ממוצר מיובא, ברור לכולנו, ואני חושב שעל כך אין חולקים, שאנחנו לא נרצה שאזרחי מדינת ישראל - כמשרד הבריאות זו אחריותנו - לוודא שיקבלו מוצר שאיננו נחות באיכותו ממוצר שמיוצר בישראל. ולכן כללי האיכות למוצרים מיובאים דורשים שקילות לפחות של הקיים. יש בקנדה מספר מפעלים ששקולים. יש ככל שאנחנו יודעים במקומות שייבאו.

ואנחנו מקבלים את הפיקוח שלהם.

ואנחנו מקבלים? לא, הפיקוח נעשה על ידי חברות ההתעדה, שהן חברות בינלאומיות. אבל המוצרים הם שקולים. זה לא כמו שיפעת, או לפחות אני הבנתי, אולי בטעות, מדבריה של יפעת, שכל שטות שמיוצרת בעולם גם אם היא לא איכותית נקלטת בשמחה בישראל, בעוד שבישראל דורשים מי יודע מה כלפי הייצוא.

סוגייה שהועלתה קודם ולא הבהרנו אותה והיא מאד חשובה, הנושא של אישור העסקה של עובדים ועובדות שרוצים לעבוד, ואני במקרה מכיר את זה מחבריי הקרובים, שעזבו את התחום כי פשוט לא הצליחו. אני אשמח שנציגת המשטרה תציג את עצמה ותתייחס לזה, ואחרי זה נבין איפה הפער, כי זה באמת דבר שאפשר לשנות אותו מחר בבוקר, אני מניח.

נעים מאד, ענת חן מיכאלי, אני ראש תחום קנאביס רפואי במשטרה. לעניין הנושא של בדיקות העובדים, אז כמו שאמרתי קודם. על פי חוק, בסעיף 25 ג' בפקודת הסמים המסוכנים מוגדר שמשטרת ישראל היא גורם ממליץ למשרד הבריאות, למנהל היק"ר לעניין בדיקות עובדים. המשמעות היא שבעצם משטרת ישראל לא מבצעת פיזית את הבדיקות, אלא משרד הבריאות מעצם היותו משרד ממשלתי, ולפי חוק המרשם הפלילי שזכאי לקבל מידע, הוא בעצם מחזיק כספת, וכל רשימות העובדים מגיעות אליו ואז הוא מזין אותם.

כמובן שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם היק"ר, יד ביד, מבחינתנו אין איזשהו פער.

תסבירי רגע את התהליך. משה רוצה לעבוד בחוות דני, מה קורה?

אז שוב פעם, כמו שאמרתי, הבדיקות נעשות ביק"ר עצמו. הבדיקות לא מגיעות פיזית למשטרה. היק"ר, היחידה, האורחים של יובל, מזינים קובץ אקסל לתוך המחשב ואז המחשב, אחרי אמור להיות 24-48 שעות להחזיר תשובה האם מאושר/לא מאושר, וברגע שיש שאלות נוספות, רק אז היק"ר יפנה למשטרה כדי לקבל איזושהי התייחסות. אני ממליצה שיובל יסביר בדיוק מה הסיבות, מה החסמים האובייקטיביים מבחינתם בכל הנושא הזה, אבל אנחנו כמשטרה לא מבצעים את הבדיקות הפיזיות. העיכוב הוא לא פיזי אצלנו. לעניין ההצהרה שעלתה פה שהבדיקות יהיו ישירות מול המשטרה, זו סוגייה של תיקון חקיקה. החוק מבהיר באופן מפורש - משטרת ישראל היא גורם ממליץ. משטרת ישראל לא בודקת.

מה קורה בשאר התחומים? בתחום חיים אחר, רוצים לעבוד איפשהו, משטרת ישראל בודקת?

אין הרבה תחומים. התחום העיקרי שבו משטרת ישראל מבצעת בדיקות הוא ברישוי עסקים. ההליך ברישוי עסקים, כאשר עוסק רוצה לקבל רישיון מהרשות המקומית, חלק מתנאי המשטרה בהליך קבלת האישור מהמשטרה זה בדיקות, והבדיקות אכן מבוצעות ברמת התחנות.

והם לוקחים 48 שעות?

כמה זמן זה לוקח, נורא קשה לבוא ולקבוע, אבל זה לוקח בממוצע של כמה ימים.

תהליך של ימים. כי יש פה משהו חריג, צריך להגיד.

אלא אם כן יש חריגים לפה או לפה. אבל שוב, יובל יידע להסביר, ולדעתי הדברים מאד אובייקטיביים, למה העיכוב הזה.

מר לנדשפט, אם אתה רוצה אתה יכול להתייחס. בבקשה.

קליטה מהירה של עובדים חיונית. אין ספק לאף אחד. ואמרה ענת, זה גם חלק מפקודת הסמים, פרק ג' שנחקק לפני כשנתיים וחצי-שלוש, שמחייב כל עוסק בתחום, בין אם במגע עם הסם ובין אם בלי מגע עם הסם, קנאביס, חייב ברשיון. ועל מנת לקבל את הרשיון, הוא צריך לקבל אישור לעיסוקו לאחר קבלת המלצת משטרת ישראל. ואז העוסקים פונים אלינו ליק"ר, שהיק"ר למעשה בשלב הזה הוא רק גורם מתווך, מגישים לנו את אותה טבלה שנקראת כספת, דרכנו מועבר למשטרה.

תוך כמה זמן?

מועבר מהר מאד. כי הם לוקחים ופשוט מדביקים את זה.

אם הטבלה נעשתה כמו שצריך, אין בעיה.

לא, גם לפעמים כשהיא נעשית לא כמו שצריך, שזה "שמחה גדולה". תכף אני אגע בסיפור כזה.

יש הרבה עוסקים בזום שרוצים לדבר, אני רוצה להגיע גם אליהם.

מגישים טבלה, את אותה טבלת כספת, ולמעשה בשלב הזה זה קופי פייסט לתוך טבלאות הכספת של המשטרה, אין גישה לעוסקים, הם לא יכולים. קופי פייסט וכו', ונשלח למשטרה. חלק גדול, לצערנו גדול מאד מהתשובות הגיעו בחזרה בגלל טעויות שהעוסק כתב שם.

זה טכני, זה לא אמור להיות חצי שנה.

הכל זה בנוסף. והיה לנו אפילו מקרה שבה הגיעה עורכת דין של עוסק, אמרה שהיא בעצמה עשתה את הטבלה והיא לא מבינה איך - - -

רגע יובל, סליחה אני קוטע אותך. אנשים במשק צריכים אישור מהמשטרה, בהקשר הזה קנאביס, לא הצלחתי להבין ממה שהקראת למה זה מגיע אליכם. אולי אני מפספס אבל בחוק זה לא מה שכתוב, כתוב שצריך אישור. למה אי אפשר שמחר בבוקר ישלחו כל העוסקים למשרד לבטחון פנים, יקבלו אישור ויחזרו.

כי בחוק רשום המלצת משטרה. לא רשום דעת משטרה, זה המלצה רשומה.

אם כתוב המלצה, שאתם צריכים להמליץ, לא כתוב שמישהו אחר צריך לאשר.

מה אתם בודקים? קטונתי, אני לא מבין. מה אתם בודקים? משה בא לעבוד, מה בודקים עליו שמותר לו לעבוד עם קנאביס? כשהלכתי להיות מורה, הייתי צריך להוציא אישור מהמשטרה שאני יכול להיות מורה.

ברשותך אני אסביר את זה, אני אעשה את זה הרבה יותר בקצרה, ואתן את הפתרון שהוא די עלה פה אבל הוא תלוי בחקיקה, אתה הצעת אותו, אני אחזור עליו פשוט בקול רם ובמדוייק. אנחנו יכולים לתת רשיון רק לאחר שקיבלנו את המלצת המשטרה. לא ניתן לתת המלצה למשטרה אם הפרטים מועברים לא נכון, זה מתחיל פינג-פונג מתוך אותן טבלאות כספת. שלישית, השיטה, שבה היק"ר מקבל מהמשטרה דרך אגב לא לאחר יום יומיים - אנחנו מקבלים את זה די במקטעים, הממוצע הוא כ- 17 יום, אבל זה לא נורא, כולנו נחתום עליו מחר.

גם אותו ובסלמי, אבל גם הדבקת הסלמי הזה, שמגיע סלט של סלמי של עוסקים שונים, כך זה מגיע מהכספת המשטרתית, ניתן להתגבר עליו באמצעים טכנולוגיים, פנינו ליחידת המחשב לפתור את זה. אבל אליה וקוץ בה, עדיין לא פתרנו את אותם שמות שגויים, שמלכתחילה ניתנים שגויים, אבל בואו נתעלם גם מזה, כי למעשה נתת איזשהו פתרון, ואני אחזור עליו בקול רם.

שאלת גם מה המשטרה בודקת. המשטרה נותנת המלצה, וזה היה בדיונים, לא רק לאור ר"פ (רישום פלילי), אלא גם לאור חוו"ד, מידעים או דברים אחרים שיש לאגף המודיעין, אנחנו לא יודעים. אנחנו מקבלים המלצה די מזוקקת, וניתן לערור אליה. שבמקרה ומגישים ערר, אנחנו מקבלים פרפראזה רחבה יותר. היה כבר המקרה הזה, היות וחוזקה של המלצת המשטרה שאימצנו במקרה אחד נידון גם בבית המשפט, ויותר מפעם אחת, וגם בדלתיים סגורות באותה הפרפראזה, ובית המשפט דחה את בקשות התובעים. נקודת המוצא היא שהמשטרה יודעת על מה היא מדברת, במקרה שהיא דוחה. אבל ההמלצה שלה נדרשת.

קל מאד, לשיטתך, לפתור את זה לו הפנו העוסקים אל המשטרה, המשטרה תאשר למי מהעובדים, או לא תאשר, זה הכל. ובבקשת הרשיון הם יציגו לנו את אישור המשטרה, יש אישור משטרה. בדיוק כמו היום ה- GSP, Good Security Practice, אותו אישור אבטחה, שענת ממונה על אותם שוטרים במחוזות שנותנים. מגיעים העוסקים, פונים ליק"ר, אנחנו מפנים למשטרה, אבל המשטרה היא זו שמנפיקה את האישור של ה- GSP. אבל זה לא החוק היום. אינני יודע מה עמדת המשטרה, האם היא ערוכה לכך. אינני יודע מהי עמדת המשרד לבטחון פנים לגבי כך. אם אתה שואל מה עמדתנו כיק"ר, נראה לנו מאד מאד הגיוני, אני שומע גם פה מהעוסקים שזה נשמע הגיוני, אבל לא התקיים דיון בין משרדי. אינני מייצג את המשרד, רק את היק"ר.

אז איזה יופי, הנה הוא מתקיים. כנראה לא נחליט פה את הכל, אבל יכול להיות שנפרוץ דרך להחלטה אחת.

כמו שאמרתי כדי שזה יתבצע נדרש תיקון חקיקה, זה לא עניין של החלטה או הוראה פנימית.

למה?

כי החוק קובע.

החוק קובע שאתם ממליצים, והם צריכים לאשר. אתם יכולים להמליץ אנחנו חוסכים את השלב הראשון. יש שלושה שלבים. שלב ראשון מגיע ליק"ר, שלב שני מגיע אליכם, שלב שלישי חוזר אליהם, ככל שאני מבין. אני לא רוצה לפתור את זה עכשיו, אני רוצה להבין. אם אפשר למנוע את השלב הראשון שבו זה מגיע אליהם, זה יגיע אליכם, תהיה המלצה חיובית, ככל שלא אז ברור שצריך לטפל בזה, אבל ככל שהיא חיובית, זה חוזר לאותו אחד שפנה אליכם והוא נדרש כמובן, וטוב שכך, להציג למשרד כדי לקבל אישור.

אז זה לא עובד ככה. כי אני לא יכולה - - -

אני מבין, זה ברור לי.

זה היה ככה בקורונה.

זה לא היה ככה בקורונה, בוא נדייק. זה ממש לא היה ככה.

לא אם יש משהו לא חוקתי, אנחנו כמובן לא נמליץ עליו.

בקורונה היק"ר אמר ונתן אישור להעסיק את העובדים, עוד טרם התקבל אישור היק"ר להעסיק אותם. זה מה שהיה בקורונה. בקורונה לא נאמר שהם פונים למשטרה ואז המשטרה מאשרת. אז אם כבר מדייקים, לדייק מה היתה הוראת השעה. זו לא היתה הוראת השעה.

אני מוכרח לומר שענת צודקת, במהלך משבר הקורונה ובצוק העיתים, ומתוך כוונה למנוע פגיעה קשה באספקת מוצרי הקנאביס למטופלים, קיבלנו בהתייעצות הוראת שעה מוגברת, מאד מאד קשה לקבלה, ולאחר מכן היא הופסקה. אין חולק שאין הצדקה היום לחרוג מהקבוע בפקודה ובנהלים. ולשם כך, ענת צודקת, צריך תיקוני חקיקה של הפקודה.

יש כאן כמה סוגיות. קודם כל גם בפקודת הסמים המסוכנים מוגדר מפורשות, משטרת ישראל היא גורם ממליץ ליק"ר לעניין אישורי העובדים, לעניין בדיקות מסוכנות, ר"פ, מידע מודיעיני וכו'. אז גם פה צריך תיקון חקיקה. מעבר לזה, לתת לעוסקים - עם כל הכבוד משטרת ישראל לא נותנת מידע פלילי, ובטח ובטח לא למעסיקים על אנשים אחרים. חשוב לבוא ולומר שיש פה עניין של המרשם הפלילי ואיסור מסירת מידע, אז אני לא יכולה לתת לעוסק באופן ישיר, ולבוא ולהגיד לו זה מאושר או זה לא מאושר לאור מידע פלילי. משרד הבריאות מקבל ממני, כי משרד הבריאות הוא גוף מאושר לפי חוק המרשם הפלילי.

בגלל זה אני אומרת, בכל הדברים האלה פשוט נדרשים תיקוני חקיקה, ואנחנו נידרש לעשות עבודה עם משרד הבריאות, משרד הבט"פ ובתוך המשטרה כמובן אח"מ (מודיעין), לשקול את כל המשמעויות. שוב פעם, אני מניחה שצריך למצוא איזשהו פתרון ביניים כי כולנו פה עם הפנים לעוסקים.

חשוב אולי להדגיש כאן משהו שקצת נבלע במלל. שבנושא הזה כן זיהינו חסם. שהטבלאות עוברות משויכות לעוסקים, ואחר כך חוזרות אלינו מבולגנות ואז יש לנו פרק זמן נוסף שבו אנחנו צריכים לפרק את התשובות שחוזרות ולשייך אותם לעוסקים מסוימים. זיהינו את החסם הזה, שבאמת גורם לתוספת זמן, ובתהליכי פיתוח מחשובי, שאנחנו מקווים שיסתיים במהרה בימינו, פתרון שיפתור את זה וכנראה יקצר את פרק הזמן הזה שבאמת הוא מיותר. אנחנו זיהינו את החסם הזה, מנסים לתפעל אותו.

אני שמח, אכן חסם שנשמע אבסורדי.

זה מה שקורה עם מחשבים, הם עושים מה שאומרים להם לעשות. אם לא אמרת להם בדיוק, הם לא יעשו משהו ליד. אז כרגע מנסים לגרום להם לעשות משהו ליד.

אוקיי, אנחנו לא ניכנס לעניין הזה, אני לא בטוח שהבעיה פה היא מחשובית.

זה לא הכל, אבל אני אומרת שחלק, זה חסם שזיהינו אותו, שהוא מעכב, זה העובדה שכמו שיובל תיאר – להעביר את זה למשטרה זה העתק-הדבק, "נו פרובלם". מצאנו שכשהתשובות חוזרות והן לא משוייכות, זה יוצר פער זמנים, שלא לומר בזבוז זמן של עובדים. ועל זה אנחנו עובדים לתקן מחשובית, ואנחנו מקווים שבמהרה בימינו זה יתוקן, וודאי ישפר את התהליך.

אוקיי. ענת מססה מהלשכה המשפטית של המשרד לבטחון פנים מבקשת לדבר. בבקשה.

תודה רבה. קודם כל לגבי הסוגייה של העובדים, הסוגייה הזאת מוכרת לנו. גם בסיור שערכנו הצוות שקיים במשרד, וגם מפנייה של העוסקים אלינו, ואכן בדקנו אותה. שני דברים: האחד, על פי החוק, היק"ר הוא הרגולטור ולכן הוא זה שמוסמך לתת את ההיתר, ולכן המשטרה נותנת רק המלצה מול הרגולטור. על אף שבחוק ניתן למשטרה פרק זמן של כארבעה חודשים לתת את ההמלצה, בגלל סוגיות שיכולות להיות יותר בעייתיות של תאגידים זרים וכיו"ב, בפועל, לאחר בירור שערכנו, ככלל, ההמלצות ניתנות תוך ימים בודדים מהיק"ר, למעט חריגים שצריכים בירור יותר מעמיק. ממה שאנחנו הבנו, באמת כמו ששרונה אמרה מדובר שם על איזשהו חסם מחשובי שיכול לפתור את הנושא הזה, לא ידוע לנו על משהו אחר.

ענת, השאלה שלי, אני חייב להגיד שיש דברים שלפעמים אתם מעכבים, נראה לי שגם משרד הבריאות אומר שכרגע הסוגייה לא מתעכבת אצלכם. מה שחשוב לי להבין, כי הנציגה ענת דיברה פה על הצורך בשינוי חקיקה, עד כה לא זיהיתי שום צורך בשינוי חקיקה ונראה לי שאת הכל אפשר לשנות גם בלי. נכון? אין פה פער חקיקתי?

אני חושבת שמכיוון שהחסם הוא לא אצלנו, אין צורך בשינוי חקיקה. צריך לייעל את התהליך.

אבל הפקודה אומרת – "המנהל יפנה למשטרה".

אז סליחה אם הובנתי לא נכון. מה ששרונה וענת אמרו, ודאי שאם יש חסם וככל שאפשר למצוא פתרונות טכנולוגיים כדי לייעל את התהליך.

ברור שאת לא שואפת לחקיקה מיותרת.

אבל אמרתי, כדי שזה יפנה למשטרה ישירות, צריך שינוי חקיקה.

בנושא הזה אנחנו כמובן נוציא את זה בסיכום הדיון. אנחנו נייצר ביניכן ממשק ישיר, בין משרד הבריאות לנציגי הבט"פ. אני ואביגיל מהצוות שלי נוודא את זה. נראה לי שהנכונות שלכם כמשרד הבריאות, אני יודע שגם לשכת השר מעורבת בזה וזה חשוב גם לה, אנחנו יכולים לפחות בדבר הזה לתת עוד בשורה, נראה לי אפשרי תוך ימים בודדים למצוא פתרון טוב יותר. מעולה, נראה לי שכולם ישמחו אז אנחנו לא צריכים למצוא בעיות איפה שאין. תודה לך.

ד"ר דדי סגל ביקש את זכות הדיבור.

קודם כל תודה רבה. הדיון הזה הוא סופר חשוב. אני רוצה להתחיל בלהגיד קודם כל שאנחנו כבר בשלב אחד קדימה מאיפה שהיינו לפני אוגוסט. היום אפשר לייצא. ופנקסיה כבר ייצאה שני משלוחים של מוצרים מתקדמים שאינם רשויים בישראל. מוצר מוביל טכנולוגית בעולם, שבגלל שהוא לא רשום במדינת ישראל אבל כן רשום בגרמניה לא יכולנו לייצא אותו, עד השינוי המאד מבורך שעשו החברים כאן ממשרד הכלכלה, משרד הבריאות וכל מי שעזר לדבר הזה, וזה מהלך סופר חשוב שאפשר את זה, ולא היה יכול לקרות לפני זה. אני חושב שמדינת ישראל צריכה להתמקד בלייצא מוצרים מתקדמים כמו משאפים וטבליות ולאו דווקא, או במקביל לפחות, לייצוא של פרחים, וזה שהשתנתה התקנה עזר מאד בדבר הזה.

אחרי שאמרתי את זה, צריך לשים לב שיש עוד חסמים. העובדה שהתקן בישראל באמת לא תואם לתקן באירופה מקשה על התעשייה. פנאקסיה למזלה ולשמחתה הצליחה להביא רשות בריאות אירופאית כדי להסמיך אותה, אבל כל החברים האחרים כאן מהתעשייה מתקשים בזה, יש קורונה, זה מורכב, והדבר הזה מאד מאד חשוב וגם פה המהלך הזה של השוואת התקנים בעיניי הוא מאד מאד חשוב. נקודה נוספת שחייבים לשים אותה פה, העובדה שאין אפשרות או שמאד קשה לעשות רישוי למוצרים מתקדמים בישראל, מונעת למעשה מהתעשייה פה להיות בחזית העולמית כמו שהיא היתה יכולה להיות.

אנחנו רשמנו את המוצר בגרמניה, את אותו משאף קנאביס מאד מתקדם. אבל אם למשל היינו רוצים לייצא את זה לברזיל אנחנו לא יכולים, כי ברזיל דורשת אישור במדינת המקור. והעובדה שמאד קשה לקבל אישור למוצר הזה פה בישראל מונעת מאיתנו לייצא לברזיל, וזה מאד חבל. הדבר הזה גם היה משפר את היכולת של המטופלים במדינת ישראל לקבל מוצרים מתקדמים יותר. אני חושב שאין ספק שמשאף קנאביס עדיף על עישון קנאביס, ושימוש בטבליות קנאביס עדיפות על שימוש בשמנים. ואם היה איזשהו נוהל או הגדרה שקופה, ברורה ופשוטה לאיך התעשייה פה יכולה להביא מוצרים כאלה גם בשוק הישראלי, זה היה עוזר קודם כל למטופלים במדינת ישראל, ושנית גם לתעשייה לייצא יותר. זה הכל, תודה רבה.

יישר כח. התרשמתי מהתמציתיות. אריאל גרופר ביקש את זכות הדיבור, בבקשה. אני אשתדל עכשיו לתת לכמה שיותר מכם. אריאל, בבקשה.

אני אעשה את זה קצר. אני אלך קדימה, לגבי הייצוא - לפי מה שהכניסו בהחלטה בחוק ההסדרים, לא יודע איך זה מוגדר, רשום שם שיהיה אפשר ייצוא של מוצרי קנאביס, ודיברנו על זה, שאינם מאושרים בישראל. השאלה שלי אם זה רק למוצרים שחוסים תחת קטגוריית הרפואי, או גם ל- recreational. נתנו כדוגמא את גרמניה, גרמניה הולכת לכיוון של לגליזציה, השאלה אם נוכל לייצא אליהם מוצרים המוגדרים מוצרי פנאי, או שההחלטה אומרת - רק מוצרים שחוסים תחת הקטגוריה של הרפואי?

אני מניח שמשרד הבריאות שמעו את השאלה, תכף שרונה או יובל יתייחסו.

ושאלה נוספת – לגבי ייצוא, היום אם אני רוצה לייצא לאירופה אני צריך EU GMP, אבל אם אני רוצה לייצא לקנדה אני לא צריך לעמוד בתקן הזה, אבל אין לי אפשרות לייצא לקנדה. ראשית, כי מסחרית זה לא נכון, אבל הדבר השני הוא שקנדה לא תיתן לי לייצא אליה. בפועל, היא סוגרת את השערים שלה ומפרה את הסכמי הסחר הבינ"ל, ומאידך אנחנו כמדינת ישראל מאפשרים לה כניסה חופשית של חומר. אז מה העמדה של מדינת ישראל על זה? זה גם משהו שהייתי שמח לדעת.

בסדר גמור. תודה רבה לך. מי עוד ביקש את זכות הדיבור?

בבקשה, יוגב.

תודה רבה. שלום לכולם, יוגב שריג, חברת 'שיח מדיקל'. 'שיח מדיקל' ששונה אולי מחלק גדול מהחברים פה - אנחנו לא מפעל, אנחנו גם מגדלים, גם משווקים, גם מייצאים. אני לא אחזור על מה שאמרו, חלק גדול ממה שאמרו אני מכיר גם ברמה האישית למרות שאין לנו מפעל, אבל חשוב לי לחדד פה נקודה על הפרקטיקה שקיימת היום ולא רק להסתכל על העתיד. עד היום אנחנו כבר ביצענו מספר משלוחי ייצוא, כולל משלוח נוסף שיש לנו בשבועיים הקרובים, ואני חייב להגיד שאמנם יש נוהל רשום בנושא הייצוא, אבל הפרקטיקה לא תמיד עובדת. זאת אומרת, אין באמת אנשי מקצוע שאני עובד מולם בשוטף בנושא הייצוא. בכל משלוח אני צריך להגיע בסופו של דבר עד ראש היק"ר או סגנו, והם עצמם באים לעשות את הביקורת ולשחרר את המשלוח. כל הדבר הזה יוצר אצלנו חוסר בהירות מתי יהיה הייצוא, איך, למה. בסוף אנחנו חברות עסקיות.

אגיד את זה ככה, המתחרים שלנו, וזה בעיקר הקנדים, מציפים את המדינות הרלוונטיות שהיום אנחנו מייצאים אליהם, וכל ייצוא שמתעכב או נדחה פשוט יוצר אצלנו איזשהו חוסר אמינות ומוריד את האטרקטיביות שלנו בייצוא. מה שאנחנו בסך הכל רוצים זה יותר בהירות. אני יכול להגיד שהבנתי גם מהתקשורת וגם מהחלטות קודמות, שהיו אמורים להיות פקחי ייצוא ייעודיים, ברגע שיהיו פקחי ייצוא ייעודיים זה יקל על כולנו לסגור את התהליך הזה, לעשות את זה מהר, לעשות את זה וודאי וברור. ואני חושב שזה יהיה הפתרון הכי מהיר, הכי קל אגב, לא צריך שום החלטות בשביל זה, זה אולי תקן או שניים שכבר היו אמורים להגיע, וזה יקצר את המעגל ויוכל להמשיך את הייצוא או לחזק את הייצוא שקיים כבר היום, עד כמה שאני יודע היום זה לא קיים.

ואני כן אגיד, למרות שלא דובר פה בדיון על הייצוא, אבל כן דיברו על העובדים, אז חשוב כן להגיד את זה על הנושא של העובדים שהנושא הזה קריטי לתפעול היומיומי. אני חושב שאנשים לא מספיק מבינים שעובדים, בטח עובדי החקלאות, זה עובדים שאם אני לא נותן להם תשובה תוך יומיים-שלושה-ארבעה הם הולכים לעבוד במקום אחר, ואם הם לא פה אז הם הולכים למסעדה או הולכים לתחנת הדלק, זה לא עובדי מקצוע, זה לא עובדים שיהיו פה עכשיו שנים איתנו. לא לקבל את האישורים האלה עוצר אותנו. אגב אני חושב שיותר מזה, אם אנחנו גם נייצר את הפתרון של העובדים מהר יותר זה ייעל את התהליך של כולנו, דבר שבסופו של יום גם יוריד את המחיר למטופלים בישראל.

משפט לסיכום בבקשה.

אז אמרתי, אם עניין העובדים ייפתר אני חושב שזה יוריד מחירים, ואגב לגבי מה שענת אמרה אני חושב, ותקנו אותי אם לא, שומרים עם נשק בחוות שלנו שצריכים לקבל אישור, מקבלים אותו דרך חברות השמירה, לא דרך רגולטור אחר בצורה כזו או אחרת, תוך ימים ספורים. אז יכול להיות שזה יכול להיות הפתרון, מבחינתי שזה יהיה דרך חברות השמירה ולא דרך היק"ר אם אפשר לעשות רגולציה כזו או אחרת.

אבל פה החקיקה מגדירה את זה אחרת. אבל אני מסכים שגם הנקודה של האבטחה, כיוון שביקרתי בלא מעט מקומות, היא גם סוגייה שעולה בכל מקום, מאתגרת מאד את היצרנים.

אני נותן לעוד כמה אנשים את זכות הדיבור, תרשמו את הסוגיות המשמעותיות כשהן יעלו ואז כל אחד מהמשרדים יוכל להתייחס ולסכם, כי מכיוון שצריך להכין את החדר לדיון נוסף, אנחנו טיפה מזדרזים. הבטחתי אז אני עומד בזה, תמר בן שימול, בבקשה, תציגי רק את עצמך ואת התפקיד.

בוקר טוב. קוראים לי תמר בן שימול, אני מתנדבת בעמותת אלי"ס. איתי נמצאת יו"ר העמותה, אירנה לוית. אנו מבינות כי את חוק הלגליזציה לא נוכל למנוע מלעבור, על אף כל הנתונים השליליים שבידינו כאנשי מקצוע. למרות כל היתרונות, לקנאביס ישנן תופעות לוואי חמורות, מכיוון שהקנאביס מפחית את העירנות ויכול לגרום למצבי סיכון אצל המשתמשים וסביבתם, אנו ממליצות על מספר הגבלות, בדומה למה שקיים כבר בחוק לגבי אלכוהול.

תמר, אני לא רוצה לקטוע אותך, אני מבין שאת מקריאה משהו, זה לא בדיוק הדיון, אם כי זו מסקנה טובה. אז אם ממש במשפט את יכולה להגיד, אין צורך להקריא את זה. יהיו לנו פה דיונים כלליים על אסדרת שוק הקנאביס, אבל זה לא כרגע. אנחנו עסוקים ספציפית בקנאביס הרפואי.

אז אני אתן כמה מילים קטנות שכן קשורות, בעיקר על מה שכבר ציינו משרד הבריאות. אז ככה, זאת בעוד אין לציבור הרחב ובפרט לבני הנוער מידע על סכנות הסמים, והקנאביס בפרט, ולכן אנחנו מסכימים עם משרד הבריאות, שצריך שיהיו על תוויות הקנאביס הסברים על כל ההשפעות השליליות.

אני מודה לך, אבל אני בכל זאת קוטע מכיוון שספציפית זה לא הדיון, אבל אני מבטיח לך שיהיו לנו דיונים שקשורים לאסדרת שוק הקנאביס, מה שמכונה לגליזציה, וגם בהיבטים מאד משמעותיים של בני הנוער, בשל הצורך המאד משמעותי שלנו להמשיך לעקוב אחרי ההתמכרויות של בני הנוער, יש מציאות מאד לא טובה, אבל זה פשוט לא הדיון עכשיו, אז אני מודה לך, היית נחושה נתתי לך את זכות הדיבור, אבל אנחנו מתקדמים.

נציגי משרד האוצר, יש פה כמה, אני לא יודע מי מכם רוצה לדבר. ירון כהן ותומר מצא, מי מכם שיותר רלוונטי לשלב הזה של הדיון. ירון נראה לי שאתה.

תומר ביקש קודם אז אני אתן לו את זכות הדיבור.

ממש בקצרה תומר.

ברשותכם, אני אעשה את זה מאד בקצרה, אני מבין את הצורך בפתיחת השוק, בהתייעלות כלכלית. אנחנו הרי כל הזמן מסתכלים קדימה על כל נושא ההתייעלות. אני מדבר מתוך התפקיד שלי כרגע, והתפקיד שלי הוא ממונה יחידת הכלבנים ברשות המסים. אנחנו מתעסקים ביום יום באכיפה, ביומיומית, בכל נושא הברחות הסמים לישראל. כדי ליצור את הנושא הזה של הייצוא אנחנו צריכים לעשות אותו באופן מסודר, ליצור הפרדה לוגיסטית, כדי שנוכל להפעיל בצורה הטובה ביותר את הכלבים, שהם היום האמצעי החשוב ביותר, אני חושב, בנושא של תפיסות הסמים. כלומר אנחנו צריכים לחדד את כל הנושא הזה של ההפרדה הלוגיסטית בין הייצוא לייבוא ובין כל הנושא הזה של הכלבים, בעצם לא נתחיל להתעסק בכל מיני סימונים שאנחנו נקרא להם סימוני שווא, אבל הם למעשה לא סימוני שווא אלא סימונים של ייצוא קנאביס לחו"ל, ולא ייבוא, ולא בעצם הברחות סמים לישראל.

בסדר גמור, טוב שהדגשת. בבקשה ירון כהן, משרד האוצר.

תודה רבה לך אדוני היו"ר, ברשותך אני אשאר עם מצלמה כבויה. אני אחזק את מה שאמר תומר, ורק אומר שאנחנו כמכס לא רשות מוסמכת, אנחנו מוציאים לפועל את החלטת הרשויות המוסמכות. נכון להיום אכן יש נוהל שכתב היק"ר, ואנחנו במחלקת הייצוא בהנהלת המכס כתבנו נוהל משלנו בנוגע לייצוא שלמעשה משלב יד ביד את הנוהל של משרד הבריאות ושלנו. אני כן רוצה להגיד שבסופו של דבר אכן מתבצעים היום משלוחי ייצוא, אנחנו עושים את המקסימום מבחינתנו כדי לעכב את זה כמה שפחות.

אנחנו כן הכנסנו את הנושא של מוצרי הקנאביס, את כולם - נכון להיום כל המוצרים שאנחנו מכירים - לתוך צו ייבוא חופשי, מה שאומר שכל ייצוא כזה אמור להיות מלווה ברשיון מטעם הרשות המוסמכת, דהיינו היק"ר. ואנחנו גם עומדים על כך כרגע, שזה גם בהחלטה משותפת עם היק"ר, שכל ייצוא כרגע למעשה מקבל פרטנית אישור של היק"ר שניתן לייצא אותו. כשאנחנו למעשה מבקשים לראות גם רשיון ייצוא וגם אישור מהמדינה המייבאת שאכן היא מתכוננת ומאשרת לקבל לתחומה את המוצר.

אני כן הייתי רוצה להגיד שבמידה ובסופו של דבר - - -

משפט לסיכום בבקשה.

אם רוצים ללכת לכיוון של ייצוא יותר משמעותי, צריך לקחת בחשבון - כמו שהדגיש את זה תומר - את הנושא הלוגיסטי. צריך לקחת בחשבון את העובדה שמשלוחי קנאביס צריכים להיות מבודדים וסטריליים משאר הטובין המיוצאים, כדי לא להכתים את המשלוחים. ולכן זה צריך להילקח בחשבון יחד עם מסופי המטען.

בסדר גמור, תודה רבה.

נשאלו פה כמה שאלות בדקות האחרונות. כל אחד מכם – כלכלה, משטרה ומשרד הבריאות יכולים להתייחס אם יש לכם נקודות לסיכום, ואז אני אסכם את הדיון. משרד הבריאות, תתחילו. יובל או שרונה, נשאלו פה שאלות. עוה"ד גרופר שאל שאלות שאמנם אני יודע את התשובות, אבל אתם מוזמנים להתייחס.

אני אתייחס למה שאפשר, וגם למשהו שיוגב מחברת 'שיח שריד' אמר עוד קודם, לגבי הנושא הזה, אבל גם אתייחס למה שאמרו ירון ותומר. זה לא דבר של מה בכך, רק להבין. הייצוא. ואני באמת חייב להגיד תודה למכס, ולחברים, ובכלל המשרד לבטחון פנים. ייצוא של סם ממדינה כשהוא כפוף לאמנות בינלאומיות זה לא משהו של מה בכך, ויש גם נוהל שעובד טוב. ועובד, ועובד טוב ואומרים – ."The proof is in the pudding" עד היום עוד לא נעצר משלוח ייצוא אחד. דרך אגב, גם בכפוף לכך שצריך לקבל - - -

אבל זה בגלל שאין הרבה משלוחים כאלה. גם בגלל שאין הרבה משלוחים כאלה.

יש המון, אם אתה שואל את מי שעושה אותם בסוף כמעט בעצמו או עם הסגן שלו בגלל שלא הגיעו הפקחים, כמו שיוגב אמר. אבל אני רק אקריא מהחלטת הממשלה, שהייצוא צריך להתחיל - והממשלה היא הבוס שלנו - בתוך שישה חודשים מיום הקבלה בפועל של המשאבים וביצוע ההחלטה. אנחנו יודעים מה אומרת המילה "בפועל". אך עד כה הסברתי לכם מי באמת עשה את הייצוא, את הכל, והמשאבים - איך אומרים הגשש - מבוששים. מי בושש למי אני עוד לא יודע, אבל אנחנו עדיין במאמץ משרדי, אני מניח, גדול מאד, להעביר ליק"ר את המשאבים הנדרשים לביצוע ההחלטה.

אבל יחד עם זאת, הנה גם יוגב אמר, בשבוע שבועיים הקרובים, רק היום בבוקר במקרה ניהלנו שיחה, במקרה איתו, על איזשהו משלוח גדול מאד שצריך לצאת לאוסטרליה. זאת אומרת שקנאביס מיוצא מישראל. הנושא של המדינות שרוצות את התקינה כן כחסם או לא כחסם, בסופו של דבר, עובדה, הבאתי לכאן את טבלת הייצוא, כולל המדינות שנאמרו פה, גרמניה, מדינות באירופה, אנגליה וכל המדינות האלה, והנה וטוב להן עם המוצרים מישראל ונחמד להן, וגם קל ואין משלוח אחד שנעצר. אז איפשהו בשורה התחתונה, זה לא שלא ניתן להסיר חסמים.

מה שאמרה תמר בן שימול, אין ספק שאלה נושאים מאד מאד חשובים, אני חושב אולי שמא היא לא שמעה, אבל אני בטוח, רם, שזה יהיה בוועדה. היא באמת אמרה דברים חשובים וחשוב מאד לערב את הנוער בכל הפעולות, כי זה העתיד שלנו.

חד משמעית, אנחנו שם לגמרי. פשוט עצרתי אותה לא בגלל שזה לא חשוב, אלא בגלל שזה לא הדיון.

נכון. והנקודה הממש ממש מסכמת, היא שיש פה באמת עתיד גדול לקנאביס שמיוצא מישראל. אני חושב גם אישית, שיש עתיד גדול מאד לקנאביס הרפואי, בין אם ידור בכפיפה אחת צד לצד עם לגליזציה, עם קנאביס לשימוש פנאי, אם וככל שיהיה בישראל, בין אם לאו, או אפילו גם לא בכפיפה אחת. ואני חושב גם שדבר אחד ברור - לא ניתן לוותר על איכות. תפקידנו כמשרד הבריאות להבטיח את בריאות הציבור, ולהבטיח שלא יגיעו מוצרים לא ראויים למטופלים בישראל. אני חושב גם שהחלטת המשרד, המעוניין כמובן להיטיב עם המטופלים ולתת קנאביס למטופלים, זה לא אומר שבכל מקום ייתנו כל מה שרוצה לכל מי שרוצה ובכל כמות, אלא שמדיקליזציה, זה דרך רופאים והכל. כך גם לעניין הייצוא, וניתן לייצא – ניתן לייצא לכל העולם, וניתן לייצא גם מוצרים שהם אפילו לא בפיקוח של היק"ר, שמיוצרים תחת תקינה אחרת במפעלים בישראל, והולכים למקומות אחרים, בלי שצריך בכלל - - -

כי החלטת הממשלה שהתקבלה, 224, מאפשרת ייצוא בכפוף לכך שיהיו - כפי שאמרו במכס ואצלנו - הידיים העובדות, כדי לשחרר אותן במסופים ובמכסים לכל מדינות העולם.

תודה רבה. רני אם אתה רוצה להגיד משהו, אז תבוא תשב ונשמע אותך. תציג את עצמך רק לפרוטוקול + תפקיד.

רן גורליק, מנכ"ל קרונוס ישראל. שאלה. דבר אחד שהחליק פה מתחת לרדאר, כי הוא לא ממש - --

נושא המו"פ. יש לנו קושי מאד גדול לקבל תאריכים של ועדות מו"פ, וועדות מו"פ זה הבסיס שלנו להתפתחות וללכת קדימה ולהגיש מוצרים חדשים ומחקרים חדשים, שאני חושב שזה אחד מהיתרונות הכי גדולים של התעשייה שלנו, ובסך הכל מאד מאד קשה. אנחנו לא יכולים לדעת מתי יש ועדות מו"פ, כי לועדות מו"פ צריך להתארגן, להתכונן, להכין דו"חות, מסמכים, הצעות. לא עובד, לא עובד מספיק טוב.

למה בעצם אי אפשר לפרסם מתי יש דיונים? מה הבעיה? בגלל שזה התנדבות?

לא רק. אני אסביר, ואני לרשותכם. בשבועיים הקרובים יש שני מועדים צפויים מראש, שבהם די ינוקה השולחן. אבל זה לא העניין, נכון? העניין הוא באמת להבין כדי לדעת לפעול להבא, לא בפעם אחת. מתקיים מו"פ בישראל כמו שלא מתקיים בשום מקום בעולם. צריך לשים את הדברים על השולחן. אותן שתי תרופות שאנחנו מכירים שרשומות בעולם, אחת מהן, האפידיולקס, המו"פ שלה קרה כאן בישראל, כי פשוט אפשר.

שנית, ועדת המו"פ מתכנסת אחת לרבעון, על פי מועדים קבועים מראש. אלא שלאחרונה בשל הקורונה, בשל שיו"ר הוועדה פרופ' משולם, אנחנו מכירים כולם את קולו, ושלושה מדענים ראשיים שהם חברים בוועדה, המדען הראשי של משרד הבריאות ומטעמו, המדען של משרד החקלאות והמדען הראשי, משרד המדען הראשי וכמובן גם רשות החדשנות ועוד רבים וטובים אחרים, אלא שבשל הקורונה וצוק העיתים, חלקם או רובם לא יכלו, ומועדי הישיבה אכן נדחו לאחרונה. לכן מתקיימות ממש בשבועיים הקרובים שתי ישיבות. ברור שלהכין חומר לישיבה אחת, כמו שאמרת, של כולם, הצוות של מחלקת מו"פ עובדות על זה למעלה מחודשים רבים כדי להכין את זה, אתם יודעים איזה תיקים נדרשים במו"פ? כי מו"פ זה מו"פ. אני מניח שבתוך חודש השולחן יהיה נקי, אלא אם כן יהיו בקשות שהוגשו עד לתום אותם ---

אז בוא נעשה שני דברים, תכף גם נדבר על דיון ההמשך. קודם כל מצוין, אם בשבועיים הקרובים יש שני מועדים אז מעולה, בוא ננקה שולחן בהקשר הזה. אבל נראה לי, שכמו אינספור דברים אחרים שקרו בממשלה בעת הקורונה, אני לא חושב שהקורונה בהקשר הזה, וגם לא צוק העיתים, גורם לזה שועדה לא אמורה להתכנס. זה לא טיעון בהקשר הזה, אני בטוח שאתה מבין את זה ושחשוב לייצר שם תדירות הרבה יותר גבוהה, בטח אם הם צריכים להתכונן, נשמע לי כמו משהו שאמור פשוט להיות נוהל שקורה .ongoing

לגבי ה- CBD, כיוון שזה לא במשפט, אז גם את זה אנחנו נעשה בדיון הבא. תודה רבה יובל ושרונה, מוערך מאד - גם הנוכחות שלכם, גם התשובות. אמנם את חלקם אנחנו רוצים לשפר, אבל זה שאתם פה זה מאד משמעותי. בבקשה, המשרד לבטחון פנים, נציגת המשטרה, ענת.

תמיד אפשר לשפר.

בדצמבר 2018 בעצם התקבל החוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים, משטרת ישראל קיבלה לידיה את כל נושא סמכויות הפיקוח, הבקרה ונאבטחה, לכל העוסקים בקנאביס לצרכים רפואיים ומחקר. אני חייבת לבוא ולהגיד שאנחנו קיבלנו את הסמכויות קודם כל מתוך הבנה של התחום ולמידה של התחום. וכדי לא ליצור מעמסה ברגולציה, אנחנו אימצנו בעצם את דרישות האבטחה שהיו נהוגות עוד לפני שמשטרת ישראל בכלל נכנסה לתחום הזה. ככה שלא באנו והעמסנו, ולא באנו באיזשהן דרישות חדשות, שהעסקים לא ידעו ולא הכירו. ונהפוך הוא, אנחנו עוד קיימנו פורומים עם מנהלי אבטחה ובעלי עסקים, עשינו טיוב של תפיסת האבטחה, באנו לקראת העוסקים, רידדנו הרבה פעמים בדרישות שלנו, עשינו מנגנון "הצגה", שלדעתי לא קיים כמעט בשום מקום חוץ מברישוי עסקים, שבו נתנו לעוסקים להציע לנו חלופות לדרישות שלנו כמשטרה.

אז לבוא ולהגיד שפתאום יש איזושהי רגולציה שמעמיסה באמצעי אבטחה, אז פשוט היום יש אמא ואבא שמפקחים, כי לפני זה היה אדם אחד מתוך היק"ר משרד הבריאות, שהיה אחראי על תחום האבטחה, ועם כל הכבוד אדם אחד לא יכול לבצע את המשימה הזו בצורה הכי טובה, עם כל ההערכה, שלא יישמע כאילו אני לא מעריכה.

אנחנו מסכימים מאד. היום הפתרונות זמינים יותר, ובחלקם גם מקצועיים.

ואנחנו נמצאים, אנחנו פשוט מבצעים פיקוח ובקרה. אז פשוט נוצר מצב שמזה שהיה מערב פרוע שכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה בתחום האבטחה, היום יש מי שמפקח על זה, ויש גם מי שאוכף את זה. אבל כן ייאמר שעם כל זאת, בהמשך להחלטת ממשלה לאשר את הייצוא היה גם כן הסכם עם האוצר, שבו ממשלת ישראל היתה אמורה על כל גדילה של מעל חמישים עסקים שיעסקו בייצוא לקבל עוד תקינה ומשאבים, שלא קיבלנו אותם. היום אנחנו עומדים כבר על קרוב ל- 400 עסקים, שמתוכם 180 עוסקים במישרין או בעקיפין, אמורים לעסוק בייצוא.

ככה שמשטרת ישראל לא יכולה לבצע פיקוח ובקרה באופן הולם, כמובן, הן גם פגיעה ביכולת השירות שלנו לאותם עוסקים, שלא נדבר על קרקע פורייה לעבריינות וזליגה. אז כן התקבלה החלטה על ידי פיקוד המשטרה לאחר דיון ראש אג"מ, שבשלב זה, עד שיושלמו האמצעים והתקנים שאנחנו אמורים לקבל, אנחנו לא נטפל בבקשות חדשות, למעט חידושי נסיונות ועסקים שכבר היו בתהליך. תודה.

תודה רבה. מיכל אני מבין שאמרת את כל הדברים שלך בהתחלה. אז קודם כל, אני גם מאד שמח על הדיון הזה, אני חושב שהוא היה משמעותי ונתן לכל מי שעוסק בתחום הזה תמונת מצב הרבה יותר בהירה מה קורה, וגם בשיח שבין המשרדים זה מאד משמעותי. אז אני מודה לכם, גם משרד הכלכלה, גם נציגים של בטחון פנים, נציגי המשטרה, גם לכם משרד הבריאות. באמת צריך להגיד, יש התקדמות משמעותית. אנחנו עוד לא במציאות מיטבית, אבל יש התקדמות משמעותית, והעגלה הזאת מתקדמת לכיוונים נכונים.

כפי שאני נוהג תמיד וגם הפעם, אנחנו נפרסם ממש בימים הקרובים דיון המשך, לבדוק את כל הסוגיות, לראות שהתקדמנו גם בהקשר של ההעסקה, גם בשאלות ה- CBD או ה- THC, כי ה- 0.2, אפשר גם על זה קצת לדבר, גם בהקשרים של הייצוא, של תקן אירופי, יש המון סוגיות שעוד לא התעמקנו בהן אבל אנחנו לקראתם, אז "עליי" מה שנקרא, זה יקרה, וגם אנחנו ניצור איתכם קשר בעניין של ההעסקה, נדבר על זה אחר כך. אני ממש מודה לכולם, ממש בעוד כמה דקות אנחנו עוברים פה לדיון אחר לחלוטין, תודה רבה לכל מי שהגיע, לכל מי שהיה בזום, אני סוגר את הישיבה, יום טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 12:26.