פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכספים
26/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 140
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ' בחשון התשפ"ב (26 באוקטובר 2021), שעה 16:00

1. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א-2021
2. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"א-2021

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
מאיר יצחק-הלוי
עופר כסיף
נעמה לזימי
יעל רון בן משה
ג'ידא רינאוי-זועבי
נירה שפק

ינון אזולאי
חיים ביטון
מיכאל מרדכי ביטון
משה גפני
מיכל וולדיגר
אופיר כץ
מיכאל מלכיאלי
בצלאל סמוטריץ'
יצחק פינדרוס
מיכל רוזין
יובל שטייניץ
רם שפע

איתי טמקין - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

אמיר רשף - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

אסי מסינג - יועץ משפטי, משרד האוצר

אסתי פלדמן - הייעוץ המשפטי, משרד האוצר

יואב הכט - רפרנט מקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר

אסף וקסלר - אגף התקציבים, משרד האוצר

טל שחם - אגף התקציבים, משרד האוצר

תמר לוי בונה - אגף התקציבים, משרד החקלאות

טל ישראל - אגף התקציבים, משרד האוצר

יובל צפריר - אגף התקציבים, משרד האוצר

מוחמד ח'לאילה - אגף התקציבים, משרד האוצר

אלי מורגנשטרן - אגף התקציבים, משרד האוצר

ספיר איפרגן - אגף התקציבים, משרד האוצר

יפתח עשהאל - אגף התקציבים, משרד האוצר

שרית פלבר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עלי בינג - רכז רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

דניאל דדון - רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

גלעד קצב - אגף התקציבים, משרד האוצר

נעם דהן - רפרנטית תיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

נטע בר זיו - אחראית בית הנשיא

אייל לב ארי
שלומית ארליך
שיר שפר

טמיר כהן

סמדר לביא, חבר תרגומים



הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א-2021, מ/1441

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"א-2021, מ/1442

אנחנו עוברים לסעיף השני בסדר היום, בעצם סעיף שני ושלישי ביחד, אחד אחרי השני, זה הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021 וגם ל-2022.

מבחינת סדר הדיון, מה שאנחנו נעשה כרגע. אנחנו קודם כל נסיים הקראה והסבר על החלק המילולי, לאחר מכן נעבור לתוספות, שזה החלק המספרי, שם יש לנו דפי החלפה. בדפי ההחלפה, משרד האוצר, אני מבקש להדגיש, בכל מקום שיש בו שינויים וממה הם נובעים, אם זה מהסכם קואליציוני או מכל דבר אחר, כמובן להסביר את זה. אנחנו נצביע על החלק המספרי ולאחר מכן אנחנו נצביע על החלק המילולי. משרד האוצר, בבקשה.

מתי תיפתח המערכת שוב להסתייגויות?

המערכת תיפתח בקרוב, יש כרגע איזה שהיא תקלה טכנית שמטפלים בה, בכל מקרה היא תיפתח ויהיה לכם מספיק זמן כדי להגיש הסתייגויות על דפי ההחלפה.

ברבע שעה הקרובה אנחנו נפתח אותה, תוכלו להסתייג עד מחר בעשר בבוקר.

להסתייג ולהסתייג ולהסתייג.

רק על הסעיפים שחל בהם השינוי כמובן.

מה התכנון מבחינת הוועדה?

מבחינת הוועדה אנחנו מתחילים לדון כרגע כל עוד לא התחיל הדיון על חוק משאבי הטבע, לאחר מכן אני אצטרך לגשת ליו"ר הכנסת כדי להבין איך אנחנו ממשיכים את הדיון. בכל מקרה לא תישלל מכם זכות לדבר במליאה וכמובן לא תישלל מכם הזכות להצביע פה או שם.

אבל מה קורה בדיון על משאבי הטבע? בזמן הזה תהיה הפסקה פה?

אני עוד לא יודע, אני אעדכן אתכם.

למשל אני אמור לדבר שם משהו כמו רק ארבע שעות.

לא, כל אחד מכם מדבר חמש דקות.

לא, זה חמש דקות ואחר כך הולך וחוזר, כלומר אנחנו לא יכולים ברצף. מה שסוכם, מה שמיקי לוי לא היה מוכן, שאנחנו צריכים לשבת שם על כל ההסתייגויות שלנו, חמש דקות, נגיד אחר כך מישהו אחר חמש דקות ואני חוזר עוד פעם. אז זה לא נותן לי – ואתה יודע שכשאני מדבר לאומה, גם שומעים, לא צריך לספר לך.

נכון. אז אנחנו נדאג שלא תישלל מכם זכות, לא לדבר פה ולא לדבר שם.

ואתה מתכוון להמשיך פה בוועדה?

אני עוד לא יודע.

לא, נגיד אחרי המליאה?

אני עוד לא יודע, אופיר. אני אהיה הכי שקוף והכי פתוח איתכם, אני אעדכן אתכם ברגע שאני אדע.

לא, שנדע איך להיערך. אנחנו צריכים לדעת איך להיערך.

כן, גם אני צריך לדעת איך להיערך, אני עוד לא יודע. משרד האוצר, בבקשה, אנחנו מתחילים בהצעת התקציב 2021. אני מבקש הקראה והסבר על הסעיף.

אני אתחיל להקריא.
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א-2021

פרשנות

הגדרות
1.
(1) בחוק זה –
"חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;



"סעיף תקציב" – סעיף בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה הקובע את ההוצאות של משרד ממשלתי, של רשות ציבורית או של גוף ציבורי או של נושא בעל היקף או חשיבות המצדיקים את קביעתו בסעיף נפרד, המחולק לתחומי פעולה לפי הצורך;



"שנת הכספים 2021" – התקופה המתחילה ביום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) ומסתיימת ביום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021);



"תחום פעולה" – חלק של סעיף תקציב המוקצה לעניין מסוים המחולק לתכניות לפי הצורך;



"תכנית" – חלק של תחום פעולה המוקצה לעניין מסוים.

רגע, למה לא כתוב פה, כמו שתחום פעולה מחולק לתכניות, למה לא כתוב שתכניות מחולקות לתקנות לפי הצורך?

זו החלוקה שקיימת בתקציב שמוגש ברמת התכניות.

אבל כשתגיע נגיד להסכמים הקואליציוניים והנחיית היועץ דורשת שהם יפורטו ברמת תקנה, אתה תצטרך, אני כבר אומר לכם, שתכינו את זה להמשך היום, כי נכון לעכשיו בטבלה שיש כאן יש רק תחום פעילות, אין תקנות, והנחיית היועץ על כספים קואליציוניים דורשת פירוט ברמת תקנות, היא דורשת שזה יוצג ברמת תקנות וייכנס כבר לתוך התקנה הרלוונטית.

הנושאים מוצגים במסמך שהוגש מוקדם יותר היום, והתעדכן גם בשעות הצהריים, ברמת הפעילות ממש לפעילות ספציפית.

אז אני מפנה את אדוני להנחיית היועץ בעניין מימוש כספים קואליציוניים שדורשת שהם יופיעו ברמת תקנה ואנחנו צריכים לקבל מספר תקנה ושם תקנה בכל אחת מהטבלאות. אתה רק אומר שזה לא צריך להיות. אנחנו עכשיו בנוסח, אתה אומר שכיוון שהחוק לא יורד לרזולוציה הזאת, אתם לא מציגים את זה ברזולוציה הזאת, אז לכן אתה לא צריך את ההגדרה הזאת בחוק?

אני לא נכנס לשאלה הזו.

אייל, אם לפי הנחיית היועץ הכספים הקואליציוניים צריכים להיות מפורטים ברמת תקנה ולהיכנס לספר התקציב ברמת התקנה אז איך יכול להיות שאין לנו הגדרה של תקנה בחוק?

נמצא את זה בהנחיית היועץ, תן לי שנייה רק למצוא את זה.

עד שאתה תמצא אני אחזור כאן על מחאתי, על העובדה שאנחנו לא מקבלים כאן ברמת תקנות.

בחוק יש ברמת תכניות ושם זה מוגדר, זה מוגדר לנושאים ספציפיים בטבלה שפורטה.

תיכף אייל ימצא את זה בהנחיית היועץ.

מה שכתוב בהנחיית היועץ: הסכום הנדרש ליישום ההסכם הפוליטי התקציבי ישולב בחוק התקציב תחת המשרד הרלוונטי, יישום ההסכם ייעשה במסגרת התקנות התקציביות הקיימות תחת אותה תכנית. בכל מקרה במסגרת יישום ההסכמים לא יוקצו כספים לייעוד חדש.

בסדר, אז אתה רואה פה שאני צריך לקבל את זה במסגרת התקנות.

לא, כתוב 'במסגרת התקנות התקציביות הקיימות תחת אותה תכנית'.

אז אני צריך לקבל את התקנות הקיימות ולהבין איזה כסף הולך לאיזה תקנה תחת התכנית, לא מספיק לי להישאר ברזולוציה של תכנית, בטח בכסף קואליציוני. זה אגב קוהרנטי עם כל הנחיית היועץ שמדברת על שקיפות ברורה וקו רציף של איך הכסף הזה עובר מהרגע שהוא יוצא מהקופה הגדולה של האוצר עד למי שמקבל אותו בקצה.

כן, תקנות אתם גם מפרסמים אצלכם בנפרד?

זה היה, בשנים הקודמות ההסכמים הקואליציוניים פורטו ברמת תקנות.

החוק מגיע רק עד רמת תכנית והתקנות הן מהוות איזה שהיא חלוקה אדמיניסטרטיבית שדרכה אנחנו פועלים והן מפורסמות גם כן במהלך השנה, בסוף השנה.

אבל לא ענית לי על השאלה. אם הנחיית היועץ היא – חלק מהשקיפות של כסף קואליציוני זה להבין בדיוק לאן הוא הולך, עד כדי רזולוציה של תקנה, אז בדפי ההחלפה שנתתם כאן, שנוגעים ליישום ההסכמים הקואליציוניים, גם מה שאושר בממשלה ביום ראשון וגם מה שנסגר פה עם חברי הכנסת, צריך לקבל אותו ברמה של מספר תקנה, שם ומספר תקנה.

מכיוון שדפי ההחלפה נוגעים לנוסח של החוק הן מגיעות רק עד רמת תכנית ולכן שיקוף של ההשלכות - - -

אז מה אתה טוען, שהנחיית היועץ היא לא רלוונטית?

חלילה, מה שאני אומר זה שההשלכות של התוספות השונות שהתבצעו בין הגשת התקציב לבין עכשיו מובאות רק ברמת התכנית, כי זו הרמה שזה מופיע בחוק.

אבל אני אומר לך שזה לא היה ככה בעבר וזה לא תואם את הנחיית היועץ. אנחנו מנהלים דו שיח של חירשים, אני מבקש משהו ואתה אומר לי מה הבאתם. זה מה שהבאתם, זה לא עומד בהנחיות היועץ ולמיטב זיכרוני גם לא עומד במה שהיה מקובל פה בשנים קודמות.

לא, המסמך שהוגש תואם באופן מדויק למה שהוגש בשנים קודמות לוועדה, אפילו פירוט קצת יותר רחב. בזה אנחנו מיושרים ביחס לשנים קודמות. אני יכול להביא לך, אם אתה רוצה לראות את המסמכים מ-16', 17'.

תן את האחרון שאושר פה ב-19', אבל שוב, אני צודק, לדעתי, והייעוץ המשפטי מסכים איתי שמבחינת הנחיות היועץ על הכספים הקואליציוניים צריך לפרט אותן ברמת תקנות. גם אם זה לא נכנס לחוק ברמת תקנות, כי החוק עוצר ברמת תכנית, אבל אנחנו צריכים לקבל את זה ברמת תקנות.

אני אומר את המובן מאליו, אחרת זה חסר משמעות כי תכנית זה מושג מאוד גדול ובתוכה יש הרבה מאוד תקנות. יש לפעמים שתכנית היא מאוד ממוקדת ויש בה תקנה אחת או שתיים, זה מאוד ברור, אבל לפעמים תכנית היא דבר מאוד גדול, יש הרבה מאוד תקנות וכל תקנה הולכת למקום אחר ואם רוצים לנהל מעקב אז צריך לדעת באיזה תקנה זה נמצא.

אני רק רוצה לעדכן אתכם שמערכת ההסתייגויות נפתחה עכשיו והיא תישאר פתוחה עד מחר בעשר בבוקר לסעיפים שחל בהם השינוי.

אנחנו מאוד מודים לך, בשם הצוות, ההנהלה והעובדים.

זה באמת היה הרבה עבודה.

אסתי, אני מבקש שתתייחסי לסוגיה שמעלה בצלאל סמוטריץ'.

לחזור? כי נכנסת באמצע. לחזור על מה שהערתי?

תחזור.

שמעתי את הסוף, אני מניחה שהסוף הוא סיכום של הדברים.

אני אומר, הנחיית היועץ היא ברורה, וכחלק מהקוהרנטיות והרציונל של ההחלטה אז כסף קואליציוני צריך להיות מוצג לנו ברמת תקנה ולא רק ברמת תכנית.

הכסף הקואליציוני בהתאם להנחיית היועץ צריך להיות מוצג לכם ברמת הייעוד הספציפי, הייעוד הפרטני.

לא, אייל הקריא לפני שנכנסת.

הדברים האלה מונחים בפניכם, אבל יש לי הצעה אחרת, שנתקדם עם הקראת החלק המילולי וכשנגיע לשלב ההסכמים הקואליציוניים נעשה בהם דיון מעמיק ביחס לכל טענה שיש לך, גם כללית וגם פרטנית.

אבל אני העליתי את זה סביב הניסוח. אנחנו בסעיף (א), במונחים, אז יש כאן הגדרה של תחום פעולה שמחולק לתכניות, הגדרה של תכנית ואין התייחסות לעובדה שגם תכנית מחולקת לתקנות לפי הצורך כי החוק עוסק ברמה של –

נכון.

אם אני צודק שההסכמים הקואליציוניים צריכים להיכנס לתוך התקציב ברמה של תקנה, זה צריך להיות משוקף בחוק התקציב.

מדובר בשתי טענות שונות, יש האם אנחנו משקפים לוועדת הכספים של הכנסת ברמת התקנה ויש האם אנחנו מביאים לאישור הכנסת ולאישור ועדת הכספים את חוק התקציב ברמת התקנה. הדבר הזה, כידוע, לא קורה.

אייל, אולי תקרא שוב את הסעיף הרלוונטי בהנחיית היועץ?

אני קראתי שכתוב בסעיף 25, יישום ההסכם ייעשה במסגרת התקנות התקציביות הקיימות תחת אותה תכנית. ואז יש פה עוד המשכים שהם פחות רלוונטיים לאותו סעיף.

נכון, לא מדובר בטענה שאנחנו צריכים להציג או להביא לאישור את ההסכמים הקואליציוניים ברמת תקנה, אלא שהם יפורטו ברמת התקנה.

אז לפרט, כן, גם אם לא לאשר ודאי שאנחנו צריכים לקבל את זה - - -

לא, מה שאייל קרא עכשיו זה בוודאי לא רלוונטי לשאלת ההצגה לוועדת הכספים.

לא, הוא לא קרא את תחילת הסעיף. כל הרציונל של הכספים הקואליציוניים זה שהם צריכים להיות מאוד מדויקים, מאוד שקופים, מאוד ברורים, ולכן אומר היועץ, כן, זה נמצא בתקציב המשרד הרלוונטי וזה צריך להיות מופעל באמצעות התקנות שקיימות והדבר הזה צריך להיות משוקף.

הקפיצה שאתה עושה, 'ולכן זה צריך להיות משוקף' לא קבועה בשום מקום. היא במסגרת תקנות קיימות, כלומר לא לפתוח תקנות חדשות וייעודים לצורך יישום ההסכמים הפוליטיים, אבל השיקוף לא מופיע בהנחיית היועץ, כלומר שיקוף ברמת התקנה.

אז איך אנחנו נדע לאיזה תקנה זה הולך?

אנחנו משקפים לכם את הייעוד הפרטני שאליהם הכספים הולכים. אבל, שוב, אני רוצה לחזור למה שאמרתי קודם, הדבר הזה לא קשור בקשר ישיר, זה ניסיון לכרוך, ניסיון יפה, לכרוך לתוך הצעת החוק את הצורך בפירוט בתקנות, אבל הדבר הזה בוודאי לא מחויב, לא קורה, לא חלק מהחוק. אני מציעה שנקריא את החלק המילולי ונעסוק בהסכמים - - -

זה בדיוק מה שאנחנו עושים, אבל ברגע שחברי הכנסת שואלים שאלות אז הם צריכים לקבל גם תשובות.

אני מאוד בלחץ, אדוני היושב ראש, רק הצעה לסדר לפני שאנחנו מקבלים את ההסברים. אני בדקתי בחדר ואני רוצה שתדע שעברתי על המצע של יש עתיד בקשר לתקציב, אז הם כותבים במצע: מלחמה בשחיתות הציבורית, תקציביים ייעודיים שקופים במקום כספים קואליציוניים, כספי התקציב המוקצים למקבל באופן ישיר תמורת תמיכה פוליטית הם כר פורה להתנהלות מושחתת, חוסר השקיפות ושיקול דעת נרחב מגבירים את פוטנציאל השחיתות הטמון בהעברות תקציביות מסוג זה.

יאיר לפיד אומר, ולא לפני הרבה זמן, שהכסף הזה הוא של אנשים שעבדו ממש קשה, קמו מוקדם, הלכו לישון מאוחר, שילמו מסים, זה לא כסף של פוליטיקאים. הפוליטיקאים בכנסת מתבקשים להסיר את ידיהם מכספם של אזרחי ישראל. ואני היום בבוקר מקבל פה ערימה כזאת של כספים שחברי הכנסת, רק מהקואליציה, לא מהאופוזיציה, מחלקים. למשל יש כמה העברות לחתולי רחוב. לפחות אחד מחברי הקואליציה, שיעביר כסף לילדים חרדים במקום לקצץ להם.

אז זה מה שאומר יאיר לפיד, שזה כסף מושחת, מחלקים חברי הכנסת האחד לשני ונותנים כסף לחתולי רחוב ומקצצים לילדים חרדים. אני פשוט לא האמנתי למראה עיניי. אני מקווה שזה שקר, שהמצע הזה של יש עתיד שונה, בגלל שאם הוא נשאר אותו מצע אני לא מבין איך חברי יש עתיד מעבירים כסף כשראש המפלגה שלהם אומר שזה כסף מושחת. לא מבין.

תודה רבה, חבר הכנסת גפני. במקרה יש לי פה נציגה של יש עתיד שרוצה להגיב.

הוא לא היחיד שהתבטא נגד הכספים הקואליציוניים.

חבר הכנסת גפני, אני קודם כל רוצה לומר שהמצע של יש עתיד, אנחנו עומדים מאחוריו, זה אחד.

ולכן יש רק 18 שרים ואין נורבגים ואין קואליציוניים.

סמוטריץ', אני לא הפרעתי לך. אני רוצה לומר כמה דברים, אחת, אנחנו לא מתיימרים להביא בעצמנו, כל חבר כנסת, כולל אופוזיציה, כולל קואליציה, יכול לבוא ולקדם נושא שלו, לא בכיס האישי שלו ולא בכיס של אף אחד. יש משרדי ממשלה וכל אחד יכול לעשות עבודה עם משרדי הממשלה.

נגד זה דיבר יאיר לפיד.

רגע, אני לא סיימתי. אני למשל בחרתי - - -

בסדר, בסוף אני אהיה אשם, אני יודע.

אני בחרתי לטפל בנושא מרכזי החוסן, שזה נוגע מאוד באג'נדה שלי, במקום שאני באה ממנו. חבר הכנסת אלכס קושניר, שזה גם נושא שמדבר אליו, הצטרף אליי בנושא הזה וביחד הלכנו למשרד הרווחה וביחד אנחנו מנהלים את זה. כל דבר יוצא בתיאום עם המשרד - - -

את לא מחדשת כלום, ככה זה עבד. זה עבד ככה ויצאתם נגד זה.

נגד זה יצאתם.

לא, זה לא עבד ככה.

לא הלכו לבנק ולקחו כסף. זה בדיוק ככה עבדו כולם, הטענה היא שאתם יצאתם נגד איך שזה עבד עד עכשיו.

לא, אין כאן כספים של מישהו בכיס.

אבל זה מה שיאיר אמר.

תנו לה לענות, בבקשה.

אז קודם כל כל דבר כתוב וברור. אני רוצה לומר לכם, שלא רק זה שזה התפרסם ואני שנים בתור פעילת ציבור לא זכיתי לראות את השורות האלה, לא זכיתי לראות פרסום שלהם, לא ראיתי את המשרדים משותפים, אלא אברהם, דוד, שלומית ונחמה, בכוונה שמות לא רלוונטיים, באו לגזור קופונים. אני אומר לכם את מה שהפריע לי בתור פעילה ציבורית בעוטף, שכשהמפלגה שלי הייתה באופוזיציה היה ברור מאוד שרק מי שבקואליציה מקבל וזה לא המצב היום.

זה ממש לא נכון.

זה לא נכון.

אתם יכולים להגיד, אתם יכולים לצעוק עד מחר - - -

אבל זה לא נכון.

זה שאתם תגידו לא נכון זה לא יעשה את זה נכון או לא נכון.

אבל זה עובדתית לא נכון.

זה לא עובדתית לא נכון, מצטערת מאוד. ינון, אל תמשכו, הוא רצה לפנות אל האומה.

לא, תפני אל האומה. בוא נראה.

אני אומרת דבר כזה נורא פשוט, יש דברים חשובים, זה מחובר למשרדי ממשלה, בשקיפות, בטיפול וזה ממש לא בכיס האישי של מישהו. כמו שאמר הרב גפני, אני מתייחסת למה שאמר הרב גפני.

נירה, אני מסכים איתך, ואני רוצה להגיד לך משהו יותר מזה, 90% מהדברים שאני רואה פה זה דברים ראויים ואני בעד כספים שאחת כמוך, שבאה מהעוטף ורוצה לקדם את זה ושמה כסף על זה, להקים מרכזי חוסן, זה דבר מבורך, אני בעד. 90% מהדברים פה אני בעד, על ה-10% נדבר בהמשך, 90%, וחבר כנסת צריך לבוא עם האני מאמין שלו ולהשפיע גם מבחינה תקציבית, אני בעד, אבל אנחנו נגד צביעות. כשאתם הייתם במקום אחר תקפתם את הדבר הזה ועכשיו אתם רואים שזה דבר טוב, שזה נותן לחבר כנסת ליישם את האני מאמין שלו.

אני רוצה שנמשיך.

אלכס, אני מבינה שיש בעיות בין המספרים לתקנות פה?

רגע, אנחנו עוד לא הגענו לשם. כן, בבקשה, משרד האוצר.

רגע, מה סיכמנו, שיש עתיד צבועים?

לא סיכמנו.

לא, לא סיכמנו שיש עתיד הם צבועים.

אוה, הם לא צבועים. מעניין.

סיכמנו שיש עתיד וכל הקואליציה, וכחול לבן ואם תרצו להצטרף, נקבל אתכם בזרועות פתוחות, באים לעבוד למען בתיאום עם משרדי הממשלה.

לא רוצים להצטרף אליכם, לא. עם כל הכבוד, תדאגו לחתולי רחוב ותקצצו לילדים החרדים.

חבל שאתה משווה חתולי רחוב לילדים חרדים, אני לא הייתי עושה את זה.

חבל שאתם מעדיפים חתולי רחוב על ילדים חרדים.

משרד האוצר, אני מבקש להמשיך בהקראה.

הוא אמר שלפחות כמינימום תתייחסו לחרדים כחתולים, לפחות את זה, מינימום.

כן, לפחות זה. שהילדים החרדים יהיו כמו חתולים.

משרד האוצר, אני מבקש להמשיך בהקראה.

(2) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק יסודות התקציב.

התקציב לשנת הכספים 2021

תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2021
2.
(א) הממשלה רשאית להוציא בשנת התקציב 2021 סכום של 609,143,215,000 שקלים חדשים (להלן – תקציב ההוצאה לשנת 2021), המורכב מתקציב רגיל בסך 438,848,334,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 170,294,881,000 שקלים חדשים.

מה זה פיתוח וחשבון הון?

סעיפי פיתוח הם סעיפים שבמהותם הם הוצאה שהיא מיועדת להוצאות פיתוח, לדוגמה התשתיות.

תן דוגמה.

משרד התחבורה, יש לו למעשה שני תקציבים, סעיף 40 זה הסעיף של המשרד הרגיל, של העובדים במשרד וכו', וסעיף 79 זה סעיף שמיועד לפרויקטים, בין היתר לבנייה של כבישים, למחלפים וכדומה. סעיף 79 הוא כמובן סעיף פיתוח וסעיף ה-40, שהוא הסעיף של המשרד, הוא התקציב הרגיל.

(2) חלוקת תקציב ההוצאה לשנת 2021 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "הוצאה".

תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת הכספים 2021
3.
(א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2021 רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2021, כהוצאה מותנית בהכנסה כמשמעותה בסעיף 5(א) ו-(ב) לחוק יסודות התקציב (להלן – תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2021), סכום של 40,623,263,000 שקלים חדשים המורכב מתקציב רגיל בסך 31,120,741,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 9,502,522,000 שקלים חדשים.

תסבירו בבקשה.

אם אפשר מסעיף 2 להסביר, מה זה חשבון הון?

עכשיו אסף הסביר. חוק יסודות התקציב קובע את מבנה חוק תקציב שנתי, במבנה חוק תקציב שנתי קבוע שחוק תקציב שנתי יכלול את אלה, תקציב רגיל, תקציב פיתוח וחשבון הון, החזר חובות ותקציב המפעלים העסקיים, בהתאם לכך אנחנו מגישים כל שנה לאישור התקציב לכנסת.

סעיף (ג) לאותו סעיף קובע שבתקציב יצוינו סכומי ההוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב ומספרי כוח אדם. הסכומים והמספרים יחולקו לסעיפי תקציב, תחומי פעולה ותכניות. כך אנחנו מגישים - - -

לא, רק שאלנו מה זה חשבון הון. יש תקציב פיתוח.

פיתוח הבנו.

תקציב פיתוח וחשבון ההון.

מה זה המושג? תקציב פיתוח אני מבין.

תקציב הפיתוח, כאמור, זה סעיפי הפיתוח, חשבון ההון זה ההכנסות שמוגדרות כנגד תקציבי הפיתוח ותקציבי הפיתוח. זה חשבון ההון.

לא הבנתי. ההבדל בין תקציב פיתוח לתקציב רגיל שתקציב רגיל אמור להיות שוטף ותקציב פיתוח זה כאילו חד פעמי, עושים עכשיו פרויקט מסוים אז הוא נמצא בתקציב פיתוח. מה נמצא בתקציב רגיל ומה נמצא בתקציב פיתוח.

תקציבי פיתוח מכילים הוצאות שמוגדרות כהשקעה ותקציב שוטף מכיל - - -

לכן אמרתי, השקעה באופן טבעי זה גם חד פעמי, אתה בונה בניין, אתה סולל כביש, אתה עושה רכבת.

כן, אבל אם אתה בונה בניין מדי שנה אז - - -

הבנתי, אבל הבניין עצמו הוא חד פעמי שהוא משקיע עכשיו כהשקעה.

ככלל כן, זה ככלל ההבחנה, אבל זה לא שהתקציב הזה הוא חד פעמי, אלא זה יכול להיות פרויקט מתמשך, אלה פרויקטים שמתחדשים.

ברור, והתקציב השוטף הוא תקציב מתכלה, לשכר, לציוד מתכלה.

תקציב שוטף, עבור קניות, עבור שכר.

והוא לא כולל בינוי?

ככלל לא.

איפה נמצא נניח כיתות לימוד במשרד החינוך, זה יהיה בתקציב הפיתוח?

בתקציב הפיתוח.

הבנתי. אני חוזר למה זה חשבון הון. זה סתם אתם קוראים לזה ככה, אין לזה משמעות?

זה המינוח, תקציב הפיתוח וחשבון ההון, ככה זה מוגדר.

לא, אני מבין, אני רק שואל מה זה המושג חשבון הון, סתם מעניין אותי. תקציב פיתוח, הבנתי מצוין, למה קוראים לו תקציב פיתוח וחשבון הון?

ככה הוא מוגדר בחוק.

מה ההגדרה? אני מבין, תסבירו לנו. אם זה מיותר אפשר למחוק, חבל שהמחוקק ישחית מילותיו לריק.

ככה הוא הוגדר בחוק יסודות התקציב וככה אנחנו קוראים לו בחוק התקציב.

אתם לא יודעים להסביר את הרציונל של השם הזה? אנחנו מבינים את המונח תקציב פיתוח, מה זה המונח תקציב פיתוח וחשבון הון.

הוא נמצא באיזה חשבון מסוים?

אנחנו נעשה בדיקה זריזה ונשיב בהמשך. אני יכולה להמשיך לקרוא?

רגע, מעולם לא שאלו אתכם את השאלה הזו? זה מעניין.

לא, זה אופוזיציה לוחמת פה, זה לא סתם.

אבל כשהייתם קואליציה לא שאלתם?

סמכנו עליכם.

תקציב הפיתוח וחשבון ההון כולל גם למעשה את תשלומי החובות.

אוה.

אז בעצם תשלומי הריבית נכללים כאן?

אבל זה מוצג בנפרד, פיתוח בנפרד וחשבון הון בנפרד?

לא ריבית, ריבית זה חלק מהתקציב הרגיל.

טוב, תבדקו מה זה חשבון הון ותענו לנו.

החלוקה היא לשניים, התקציב השוטף כולל גם הוצאות הריבית, תקציב פיתוח וחשבון ההון, שזו הגדרה אחת, כולל את סעיפי הפיתוח ובין יתר סעיפי הפיתוח גם את סעיף הפיתוח שמכיל את החזרי החובות, כלומר את הקרן.

שהוא משוקף בתקציב בנפרד, בתקציב יהיה מה הפיתוח ומה ההחזר.

לא, תקציב הפיתוח וחשבון ההון הוא ביחד, יש סעיף נפרד של החזר חובות.

אבל אנחנו בתקציב נראה כמה אנחנו הולכים להחזיר בשנה הבאה על קרן החוב?

כן.

נכון. תקציב הפיתוח בשנת 2021 הוא כ-47 מיליארד ותקציב ההון הוא כ-123 מיליארד.

אז למה אתה לא מפרט את זה?

זה מפורט בחוברות עיקרי התקציב שהוגשו לכנסת, יש שם פירוט מלא.

לא יותר נכון לפרט פה? תקציב פיתוח בסך X, חשבון הון בסך.

ההגדרה בחוק קובעת ששני הסעיפים האלה מוצגים ביחד.

כן, אנחנו יכולים לתקן את החוק.

אנחנו בכל מקרה מציגים את הפירוט ברמה יותר מפורטת.

עוד שאלה אחת, היושב ראש. כתוב 'הממשלה רשאית להוציא', זאת אומרת שאנחנו קובעים תקרה, אבל היא לא חייבת להוציא? הרי התפיסה של תקציב, התקציב הוא תכנית העבודה של הממשלה והכנסת אמורה לאשר את התכנית, הממשלה לא עובדת בהתנדבות, והיא על פניו לא סוברנית להחליט פתאום שהיא מבטלת חלק מהדברים ולא מוציאה. ודאי שהכול תלוי מימוש ולפעמים זה עובר כעודפים לשנה הבאה, השאלה אם לא נכון להגדיר את זה 'הממשלה תוציא בשנת הכספים'.

היא לא רשאית, זאת אומרת הכנסת לא נותנת לממשלה עכשיו איזה מסגרת, זה המקסימום שלכם, תרצו תעשו, לא תרצו לא תעשו. אם הוחלט פה עכשיו שמעלים את הפנסיות התקציביות אז צריך לבצע את זה.

יש קושי בקביעה בחוק שהממשלה צריכה להוציא סכום מדויק של כסף עבור נושא כלשהו ועבור כלל הנושאים גם יחד, וגם אם יהיה צורך להגיד, לא הסכום המדויק הזה ברמת ה-1,000 שקל, עדיין יש קושי בהוצאת כסף מדויק ובהתכנסות - - -

אבל זה עבר תהליכים, זה עבר ממשלה, זו תכנית העבודה, הממשלה מחליטה עכשיו להוציא לתחום הרווחה X, היא יכולה מחר להחליט שלא בא לה להוציא?

חבר הכנסת סמוטריץ', אני אענה ברמה הכי פורמלית, חוק יסודות התקציב שקובע את הכללים שלפיהם נקבע חוק התקציב ההוצאה קובע בסעיף 3 כי הממשלה רשאית להוציא בשנת כספים פלונית את הסכום הנקוב כהוצאה בחוק התקציב השנתי לאותה שנה. כלומר חוק יסודות התקציב קובע שמדובר בתקרה.

אבל זה עושה לכם שכל?

הכנסת רשאית כמובן לתקן את אותו חוק בחוק יסודות התקציב ולקבוע כי מדובר בתקרה מחייבת. אנחנו היינו ממליצים שלא, אבל אני מניחה שאנחנו לא בדיון הזה.

אני לא בטוח שאני מסכים איתך, זה שחוק יסודות התקציב מנוסח ככה לא אומר שאת חוק התקציב אי אפשר לנסח טיפה אחרת.

אני אציין שיש פה הרבה סוגיות סביב התנהלות שוטפת של ביצוע תשלומים שהן סוגיות חשבונאיות, קצב הביצוע, יכולת של התממשות של פרויקטים, עמידה באבני דרך בפרויקטים וכדומה. עוד אני אוסיף שלפחות היסטורית המדינה כן מצליחה לבצע באזור ה-100% של התקציב, יש שנים של 99.5%, יש שנים של - - -

לכן אני שואל האם לא נכון יותר מוסדית, שהכנסת, באה הממשלה, מבקשת לאשר תכנית עבודה, תכנית העבודה מאושרת אז זו תכנית העבודה. זה לא שאם ממשלה לא הצליחה לממש אז מישהו הולך לכלא, אבל הרעיון הוא שזה תכנית עבודה, זה לא וולונטרי.

אני מבקש שתסבירו גם את סעיף 3.

סעיף 3 לחוק התקציב או לחוק יסודות התקציב?

מה שהקראת.

סעיף 5 בחוק יסודות התקציב קובע שנוסף על הסכומים שהממשלה רשאית להוציא היא גם רשאית להוציא את הסכום הנקוב כהוצאה מותנית בהכנסה שבחוק התקציב. לכן זה הסעיף שמתייחס, הוא בעצם היישום של אותו סעיף 5 שאומר כמה הממשלה רשאית להוציא כהוצאה מותנית בהכנסה. כלומר שזו הוצאה שכנגדה יש הכנסה.

איזה סוג של הכנסה?

אני יכול לתת כמה דוגמאות.

מה, אתה מהאופוזיציה?

אסור לי לשאול שאלות?

הוא לא רוצה שפעם הבאה כשהוא יהיה באופוזיציה נשאל אותו: לא שאלת את זה אף פעם?

זה רק לפי משרדים? כמה כל משרד מוציא ואז כמה הוא צריך להחזיר?

נכון. יש משרדים שנותנים שירותים לציבור ובגינם נגבית אגרה.

כמו דוחות?

דוחות לא, דוחות זה לא הוצאה מותנית בהכנסה. לדוגמה יש במשרד המשפטים את רשות התאגידים, היא נותנת שירות לתאגידים, היא גובה בגין זה אגרה, היא יכולה לממש את ההכנסות האלה עבור ההוצאות השוטפות שלה.

ואם היא גובה יותר? אתה מאשר פה עכשיו 31.120 מיליארד.

אין יכולת להגדיל את ההוצאה, אלא אם כן באישור בוועדת כספים.

אז לאן הולכת ההכנסה העודפת?

ההכנסה נכנסת להכנסות המדינה.

ואם היא גובה פחות?

אז היא לא יכולה להוציא.

זה מותנה בהכנסה, אופיר.

לא, אבל תראה איזה סכומים, אלה דברים שקובעים מלכתחילה מה הולכים לעשות עם זה. לא?

חוק יסודות התקציב קובע שהוצאה מותנית בהכנסה ניתן להוציא אותה בתנאי שהתקבלו התקבולים למימון ההוצאה. כלומר זה תנאי להוצאת ההוצאה.

אבל איך זה עובד? רק בסוף השנה יודעים כמה הכנסנו.

אבל איך יודעים כמה יהיה?

הרי בתחילת השנה עושים תכנית עבודה ובונים תקציב, רק בסוף השנה אני אדע אם גביתי מספיק אגרות כדי לממן את זה או לא.

אלה סכומים ענקיים, בטח עושים תכניות למימוש.

הפעילויות במשרדים במרבית המקרים למעשה מעורבות, גם מהוצאה רגילה וגם מהוצאה מותנית בהכנסה ולכן התכנון הוא בהתייחס על תחזית הכנסות ולאורך השנה מעדכנים את התכנון בהתאם להכנסות בפועל, כשבתחילת השנה באמת ניתן להשתמש בתקציבים השוטפים, התקציב הרגיל, ולאחר תחילת הגבייה מקצים גם התקציבים שהם בגין הכנסות.

אבל מראש אתה מקצה את ההוצאה שמותנית בהכנסה נגיד ל-100 מיליון.

בתכנון, לא בביצוע.

בתכנון, אין בעיה, מתי אתה יודע באמת כמה נכנס? אתה יודע שבכל חודש אמור להיכנס לך סכום X, אתה לא עושה את זה כל חודש, כל רבעון אתה יודע מה קורה, השאלה היא, הגיע סוף השנה ואתה רואה שהיה חסר לך והוצאת, מה קורה אז?

לא, אין לי יכולת להוציא לפני שאני מכניס, אז בסופו של דבר גם ההוצאות שלי הן הוצאות שוטפות שמתפרסות על פני השנה, באותה מידה כמו ההכנסות.

כלומר אין מצב שאני אוציא 101 ונכנס לי 100?

נכון.

ינון, אני אעזור. זה בדרך כלל מיועד לפרויקטים שבהם יש גמישות מספקת, גם בתקנות זה כתוב כהוצאה מותנית בהכנסה.

וכן יכול להיות שלמשל יהיה בהכנסות - - -

לא יכול להיות, אסור.

לא, הכנסה של 102 במקום 100?

כן, זה יכול להיות.

עודף, כי עודף אתה יכול להעביר לשנה הבאה.

ואת שני המיליון הנותרים האלה את מעבירה אותם לשנה הבאה?

יש לך אפשרות כזאת. סעיף 13 קובע, סכום עודף לעניין הוצאה מותנית בהכנסה, עודף התקבולים שנתקבלו למימון הוצאה להוצאה למעשה.

אז זה לא הולך לאוצר המדינה.

ניתן להשתמש בו.

לאותו מקום. כלומר ניתן להשתמש, בשנה הבאה יהיה 102 במקום 100 לצורך העניין?

כן.

הרשאה להתחייב לשנת הכספים 2021
4.
הממשלה רשאית להתחייב בשנת הכספים 2021, בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה ביחס לכל סעיף תקציב, תכנית ותחום פעולה, בטור שכותרתו "הרשאה להתחייב".

מה זה?

הרשאה להתחייב זה בעצם ההרשאה שניתנת לכל משרד ומשרד מעבר לתקציב ההוצאה בפועל שניתן לו, תקציב מזומן מה שנקרא, זה היכולת להתחייב התחייבויות בשנה הזאת. כלומר יש גג שהוא קבוע בחוק שהוא הגג של ההתחייבויות שלך לאותה השנה.

התחייבויות, נניח אני עושה כביש ואני אצטרך לשלם אותו ארבע שנים קדימה, אז חלק אני מוציא במזומן וחלק - - -

אז אתה מקבל אפשרות להתחייב בפרוסות.

ואז מה? נניח משהו שנתתי בהרשאה, נתתי ב-2022 הרשאה להתחייב ב-2023 אז ב-2023 זה יעבור פה לסעיף של התקציב השוטף או הפיתוח וב-2024 זה יהיה בהרשאה להתחייב.

ככל שהצפי של הגורמים המקצועיים הוא שתצטרך להוציא אותו במזומן.

אם נתתי הרשאה להתחייב, התחייבתי לקבלן, אני אצטרך להוציא.

ההרשאה להתחייב לא עוברת משנה לשנה, ההתחייבות עוברת.

לא, נניח שהמשרד התחייב.

אני אתן דוגמה ואולי זה יבהיר.

אבל, בצלאל, אתה מכיר את זה מהמשרד, מה זה הרשאה להתחייב.

תקשיב, מאחר שזה חוק כל כך חשוב אני חייב לוודא שאני מבין אותו כמו שצריך ושאין פה תקלות.

אני לא מכיר.

לדוגמה אם רוצים לצאת לפרויקט של סלילת כביש ועלותו 100 מיליון שקלים והפרויקט ייצא לדרך במהלך שנת 2022, אז משרד התחבורה יקבל 100 מיליון שקל בהרשאה לשנת 2022, אבל הביצוע של הפרויקט יתפרש על פני שלוש שנים, מ-22' עד 24', ולכן ההוצאות במזומן יתפרשו על פני שלוש שנים.

הם ישתקפו בתקציבים הבאים.

הם ישתקפו גם בשנת התקציב 2022, מה שייצא באותה שנה, ובתכנית הרב שנתית שאנחנו מגישים יחד עם התקציב ל-23' ו-24' ובמועד הגשת התקציב ל-23' כמובן שהם ישתקפו גם בתחזית ביצוע המזומן באותה שנה ועדכון לגבי התכניות לביצוע בשנים הבאות.

אתה יודע להגיד, נניח, כמה מתוך תקציב המזומן שיהיה בתקציב הזה מקורו בהרשאות להתחייב?

כן, זה נקרא עודף מחויב.

לא, זה לא עודף מחויב.

לא, עניתי על משהו אחר, לא על זה.

כשאתה מביא עכשיו את התקציב מזומן, את התקציב השוטף ותקציב הפיתוח וחשבון ההון, מה שקראתם, כמה מתוכו הוא לשלם את המזומן של הרשאות להתחייב שניתנו בעבר וכמה מתוכו זה עכשיו פרויקטים חדשים? זה הרי יהיה בעיקר בתקציבי פיתוח, אני מניח, פחות בתקציבים שוטפים.

אפשר לבדוק את הנושא הזה, מרבית תקציבי הפיתוח הם תקציבים שהם בגין הרשאות עבר. כמובן בגין העובדה שלא היה תקציב מאושר הרבה שנים יחסית אז יש פגיעה ביכולת לבצע התקשרויות חדשות לכן הרשאות עבר למעשה לא יצאו בשנתיים האחרונות בהיקף משמעותי ולכן בתקציב הספציפי הקרוב, 2022-2021, אפשר להניח שיש רכיב יותר גדול של פרויקטים חדשים.

איך אתה מתייחס לשכר של עובדי מדינה? קלטתי היום עובד, בהתאם לשיאי כוח האדם שמאושרים כאן בחוק, העובד הזה הולך לקבל עכשיו משכורת עד גיל פרישה, זה נמצא בהרשאה להתחייב?

לא.

למה?

אתה לא מתחייב מראש על השכר שלו.

קלטתי אותו היום לעבודה בתקן, הוא יקבל גם בשנה הבאה משכורת, גם בעוד שנתיים, גם עוד שלוש.

לא, זה נמצא בתקציב, אבל אתה לא מתחייב, אתה לא מוציא התחייבות עבורו לשכר של שנה הבאה. אתה כולל את זה בתכנית העבודה שלך, אתה בונה על זה, אתה לוקח את זה בחשבון, אבל אתה בוודאי לא מוציא על זה, זאת לא הרשאה להתחייב.

לא, יש בכל משרד משהו שנקרא שיא כוח אדם, וזה בעצם התקציב, ויש בסיס התקציב.

על זה אנחנו מסתכלים כל שנה בפני עצמו.

כן, המשרדים פועלים, לפעמים יש תוספות, לפעמים יש הורדות, אבל זה לא קשור להרשאה להתחייב.

ההרשאה ניתנת כנגד ממש חוזה. כלומר בגין אותה סלילת כביש - - -

כן, נחתם חוזה עם הקבלן.

בדיוק.

רק שאלה, לגבי ההרשאה להתחייב שאמרת, אמרת שהרבה שנים לא היה פה תקציב, שנה וחצי שלא היה תקציב, אבל בשנים האלה כן היו במשרדים מסוימים הרשאות להתחייב.

ההרשאות שיצאו הם בגין התחייבויות שהממשלה התחילה, כלומר לדוגמה הממשלה יצאה במכרז ועד שהמכרז הבשיל לחתימה לקח מעט זמן ולכן בגין זה ניתנה הרשאה, כי זה משהו שהממשלה כבר - - -

כלומר זה משהו שהממשלה לצורך העניין התחייבה ב-2019.

יכול להיות.

לא הייתה הרשאה שהתחייבו ב-20' וגם ב-21'?

לא, ההרשאה לא יצאה ב-19', אבל התחילו התהליכים בגין הפרויקט - - -

השאלה שינון שואל זה האם היו הרשאות חדשות להתחייב בשנים ללא תקציב, נכון?

כן, ב-20', 21'.

ייתכן שהיו.

איך אתה נותן הרשאה להתחייב כאשר אין לך תקציב? הרי הרשאה להתחייב נמצאת רק כאשר יש לי, איך נתת הרשאה להתחייב כשאין לך תקציב?

לא, אז יש פרויקטים שבגינם יש יכולת לתת הרשאה להתחייב. שוב, יש התקשרויות ארוכות טווח והן מחייבות את הממשלה, הן כחלק מעבודת הממשלה השוטפת.

אבל לא פרויקטים חדשים. אם אתה מדבר איתי על סלילת כביש, לצורך העניין, זה לא התחייבת משהו חדש בשנת 20'. אם התחייבת ב-19' זה מובן לי, אבל כשהתחייבת בשנת 20' או ב-21' כשאתה עדיין בלי תקציב ואנחנו יודעים איך חולק התקציב, אז אני נמצא בבעיה.

יש נושאים שהבשילו במהלך שנת 20' - - -

אני רק רוצה להגיד, מבחינת החקיקה, התיקון החדש האחרון לחוק יסוד: משק המדינה מאפשר למדינה להתחייב בהרשאה להתחייב באיזה שהיא מסגרת מסוימת.

על כל דבר? כי הוא אמר מכרזים שיצאו ב-19', אני מבין, זה מובן לי.

מוגבל לסעיף 3ב(ב), אבל אז השאלה היא לא האם ניתן ככלל לתת הרשאה להתחייב אלא לאיזה פרויקטים.

לאיזה פרויקט למשל? תני לי דוגמה שכן היה אפשרי.

האמירה הייתה שבאופן יחסי השנה יהיה פחות ביצוע בגין הרשאות עבר בגלל שבשנים האחרונות התנהלנו בתקציב המשכי שמגביל בסך הכול את היכולת של הממשלה להתחייב ולצאת להתקשרויות חדשות. צריך להגיד שזה לא נוגע לפעילות ספציפית כזאת או אחרת, בהתאם לסעיף 3ב יש מגבלה על סך ההוצאה וסך היכולת להתחייב.

זה ועדות החריגים שהגיעו ההרשאות האלה. כל דבר הגיע לוועדת חריגים.

כל הוצאה מעבר לזה כן. אני רוצה שנתקדם.

למה אין פה בסעיף 4 את הסכום? הרי ביחס לשוטף יש סכום, ביחס להוצאה מותנית הכנסה - - -

לא, כתוב לך בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה.

אז אני אומר עוד פעם, סעיף 2 וסעיף 3 מנוסחים עם הסכום פה והפניה לפירוט בתוספת, סעיף 5, שתיכף נקרא, שיאי כוח אדם, גם כתוב כאן את הטוטאל ומפנים לפירוט בתוספת, גם פה צריך שתהיה סימטריה, הממשלה רשאית להתחייב - - -

מה שאנחנו מפרטים זה את תקציב המזומן. אנחנו לא מפרטים, לא את ההרשאה להתחייב, לא את שיא כוח האדם.

אתם כן מפרטים, ב-5 כתוב פה 94,190 משרות.

הם כן מפורטים בחוברת ש - - -

אז אני שואל למה אתה לא עושה סימטריה. למה בסעיף 2 כתבת את הסכום הכולל והפנית אותי לתוספת לפירוט, כך עשית גם בסעיף 3, כך אתה עושה גם בסעיף 5, תעשה אותו דבר בסעיף 4. הממשלה רשאית להתחייב בשנת הכספים – בהרשאה להתחייב בסכום של עד, ואחר כך תעשה סעיף קטן (ב), חלוקת תקציב ההוצאה בהרשאות להתחייב – ותפנה אותי לתוספת.

רכיב ההרשאה הוא רכיב שלמעשה הוא לא מוגבל בתקרה כמו שמוגבלים התקציב הרגיל או הכמויות בשיא כוח אדם.

אבל אתה כותב כאן שכן, בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה. אז תיקח את כל התוספת, תסכום אותה ותכניס לטוטאל בסעיף.

שוב, כמסגרת, תקציב המדינה הרגיל הוא מוגבל, אבל בתקציבי הרשאה, ולעתים אתם רואים את זה בוועדה פה כשאנחנו באים בפניות, יש פרויקטים שמבשילים במהלך שנה ודברים שמתקדמים לאורך השנה ולכן - - -

אז למה אתה כותב בגבולות הסכומים הנקובים? הרי בתוספת אתה כן מגביל את עצמך, בתוספת הראשונה אתה כן מגביל את עצמך בתקרה, אז תיקח את סך כל התקרות, תסכום אותם למטה ותשים את הסכום למעלה, בדיוק כמו בסעיפים 2, 3 ו-5. שים לב, סעיפים 2, 3 ו-5 בנויים מסעיף קטן (א) ו-(ב), (א) נותן את התקרה, (ב) שולח אותי לתוספת לפירוט, למה 4 לא בנוי ככה?

הם לא מתייחסים אליהם כגג כולל, כלומר המזומן הוא כגג כולל, אבל ההרשאה להתחייב היא פר סעיף ופר - - -

אבל גם פה זה פר סעיף.

הם לא מעבירים הרשאות להתחייב מסעיף אחד לסעיף אחר.

אבל לפי מה שכתוב כאן בחוק אתם לא יכולים לעשות את זה גם בהוצאה מותנית הכנסה, כי אתה כותב סך הכול ואז אתה כותב בסעיף קטן (ב): חלוקת תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה בשנת 2021 לסעיפי התקציב, לתחומי פעולה ולתכניות תהיה כמפורט בתוספת הראשונה. אי אפשר אחר כך לשחק עם זה.

יכול להיות שהסיבה היא בגלל שהסכומים ההם מפורטים לסוגים שונים וההרשאה להתחייב היא רק מסוג אחד ולכן לא היה צורך ל - - -

לא, אבל בשיאי כוח אדם זה גם לא מחולק.

לא, שיא כוח אדם הוא גם פיקס ולא מחולק, אתה צודק.

תראה את סעיף 5.

אני רואה.

זה ממש בולט לעין, הא-סימטריה.

אני ממשיכה, סעיף 5.

רגע, מה אומר היועץ המשפטי? על פניו אני צודק, לא? זו לא הערה מהותית, אבל כדאי לתקן את זה, שהכול יהיה בנוי אותו דבר.

זה נשמע כמו משהו שצריך לבדוק אותו.

שלומית, מה אומרת?

זו החלטה שלהם.

מה זה החלטה שלהם? אנחנו מחוקקים, לא הם.

נראה על פניו שיש פה איזה שהוא - - -

לא, לא.

אז תסבירי, אסתי.

אז אני אומרת, אמרתי, אנחנו לא מתייחסים להרשאה להתחייב כסך כולל שמחלקים אותו כמו המזומן שאת יכולה אחר כך, בהליכים כאן, להעביר אותם מסעיף לסעיף. כאן הרשאה להתחייב היא לא גג שלם של הרשאה להתחייב שמפורט בתקציב המדינה, אלא הרשאה להתחייב פר פרויקט, פר סעיף, פר צורך ולכן אנחנו לא מתייחסים אליו כגג כולל, אלא אחר כך בפירוט אתה תראה מה ההרשאה להתחייב שניתנה בכל פרויקט ופרויקט. זה שונה מתקציב מזומן שבו אומרים שתקציב המזומן הכולל הוא כך והפירוט הוא כך.

יש משמעות לגג ויש משמעות לפירוט. כאן יש משמעות רק לפירוט, כי אין גג. זה לא שאם נתתי פחות הרשאה להתחייב במקום אחד אני אעביר את זה - - -

אבל גם במזומן את לא יכולה לעשות את זה, את יכולה מכוח חוק יסודות התקציב.

אני יכולה בהליכים.

ההבדל הוא שבהרשאות להתחייב אתה לא יכול לעשות העברות כאן בוועדת הכספים. הרשאה להתחייב ניתנת ספציפית לכל פרויקט ופרויקט, לכן לא נכון לסכום את זה בסעיף כאן. הם מפנים לתוספת כדי שאנחנו נבדוק בכל תכנית ותכנית כמה ניתנה הרשאה להתחייב.

זה לא שאם נתתי יותר לכביש ונשאר לי אני אעביר אותו לבניין.

כי זה הרי פר פרויקט שעליו כבר המדינה מחויבת.

לא, היא עוד לא מחויבת.

היא כבר כן. היא תהיה מחויבת.

לא, היא תתחייב לפי החוק הזה.

היא עשויה להיות מחויבת ואז יש לי התחייבויות, הרשאה להתחייב, ואז אני שמה מזומן לפי קצב הביצוע שאני קובעת.

זה היא עשויה.

בסדר, אם זה הרשאה חדשה או אם זה הרשאה ישנה. אם זו הרשאה ישנה כבר יש מחויבות, אם לא, אז במהלך שנת התקציב הזאת תיווצר מחויבות.

שיא כוח אדם לשנת הכספים 2021
5.
(א) הממשלה רשאית בשנת הכספים 2021 למלא משרות עד לשיא כוח אדם של 94,190 משרות.

כמה זה עכשיו?

כמה גידול זה?

לא, כמה מאויש.

כמה יש מאושר וכמה מאויש. כמה מאושר כרגע וכמה מאויש.

לפי 2019 זה היה 93,065.

1,125 משרות חדשות. אלכס, למה בכלל מעניין אותנו שיאי כוח אדם ולא מה העלות של זה בסוף? אגב, שיאי כוח האדם, בכסף הם נמצאים בתוך המזומן, נכון?

נכון.

בתוך התקציב השוטף.

יש לך בעצם מגבלה כפולה.

אז למה מעניין אותנו לקבוע שיא כוח אדם? נתת למשרד X כסף לכוח אדם, שיעשה עם זה מה שהוא רוצה.

זה לך לנציבות שירות המדינה, דבר איתם.

לא, אבל משרות בחוק התקציב?

חוק יסודות התקציב קובע שתהיה מגבלה לשיא כוח אדם. המגבלה בחוק יסודות התקציב היא מגבלה כפולה, גם תקנים וגם תקציב.

אגב, יש בזה מגבלה כספית?

לא, זה לפי תקנים.

זו המגבלה של תקציב המדינה מבחינה כספית, התקנים יכולים לנוע.

כלומר יכולים לשחק עם התקנים.

כן, אבל אתה לא יכול להוציא יותר ממה שאתה יכול להוציא - - -

אם יש לך דרגה 42 ל-1,000 משרות את יכולה לעשות במקום זה דרגה 38 2,000 משרות, לצורך העניין.

ככל שזה מתחת לגג המזומן שניתן לך ומתחת לגג שיא כוח האדם שנקבע.



(ב) חלוקת שיא כוח האדם האמור בסעיף קטן (א) לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "שיא כוח אדם" ובטור שכותרתו "משרות עב"צ (עבודה בלתי צמיתה)".

מפעלים עסקיים – תקציב הרשאה להתחייב, שיא כוח אדם ותחזית תקבולים לשנת הכספים 2021
6.
(א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2021 ועל תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2021, רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2021 במסגרת תקציב מפעלים עסקיים סכום של 30,485,722,000 שקלים חדשים; חלוקת הסכום האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת השנייה, בטור שכותרתו "הוצאה".

מה זה וגם למה זה לא עובר לסעיף קטן (ב), כמו שעשיתם בכל הסעיפים הקודמים?

לא הבנתי את השאלה. אלה המפעלים העסקיים.

לא, אני מתחיל ממשהו טכני. שוב, סתם אסתטיקה. בכל הסעיפים הקודמים נתת את הכלל ואז את חלוקת הסכום האמור לסעיפי התקציב הורדת לסעיף קטן (ב).

אתה מדבר על סעיף 5 או על סעיף 6?

הוא אומר למה שינית את צורת הניסוח של התקציב?

למה שלא תהיה אסתטיקת חוק? כל הסעיפים, סעיף 2, סעיף 3 וסעיף 5, 4 לא, הבנתי, לא חילקתם לשניים, סעיף 2, 3 ו-5 בנויים מסכום כולל ואז סעיף קטן (ב) מפנה אותי לפירוט בתוספת. אז גם פה, כשיש (א) זה כל הפסקה הראשונה, המשפט האחרון 'חלוקת הסכום האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות תהיה כמפורט בתוספת השנייה, בטור שכותרתו הוצאה', אמור ללכת לסעיף קטן (ב).

כי יש לי סעיפי (ב), (ג) ו-(ד), אני כבר בסעיף שנראה אחרת.

אז יהיה לך (ב), (ג), (ד), (ה).

הצורה של סעיף 6 הוא כבר אחר מהפירוט של הסעיפים הקודמים. כלומר זה כבר לא (א) (ב), (א) (ב), אנחנו כבר בסעיף שאנחנו ב-(א), (ב), (ג), (ד).

בסדר, עדיין זה היה צריך לעבור ל-(ב), אבל לא נריב על זה. מה זה מפעלים עסקיים?

אתם רוצים לפרט על מפעלים עסקיים? מפעלים עסקיים הם - - -

רק שאלה עוד לפני כן, הסכום הזה, ה-30 מיליארד, הוא בתוך ה-609 מיליארד של סעיף (א)? יש 609.

נכון, וכן תקציב הוצאה של מפעלים עסקיים.

609 ועוד יש לנו הרשאה להתחייב, עוד 40.600 זה הוצאה מותנית הכנסה ועל זה on top גם את המפעלים. מה זה מפעלים עסקיים?

מפעלים עסקיים זה גופים עצמאיים שמתנהלים עם תקציב משלהם שעומד לגמרי לעצמו והוא משוקף בתקציב המדינה.

מה הדוגמה?

מה למשל?

נמל חדרה, רשות מקרקעי ישראל, בתי חולים ממשלתיים, חלקם. גופים שיש להם גם צד הכנסות וגם צד הוצאות, הם מאוזנים, הצעת התקציב שלהם תמיד מאוזנת, אם יש להם עודפים בסוף השנה הם מעבירים אותם.

או שכן או שלא, אתה מנהל איתם משא ומתן.

או שכן או שלא, אבל בסוף זה שורה של גופים שיש להם גם הכנסות משלהם, הם מגישים הצעת תקציב מאוזנת, היא מופיעה כחלק מהצעת התקציב, כל שינוי תקציבי גם דורש העברות כאן בוועדת כספים. הם לא חלק ממגבלת ההוצאה.

זו הנקודה. במנגנון זה עובד כמו הוצאה מותנית הכנסה, כי יש להם תקציב מאוזן, אתה שם את זה כסעיף עצמאי כי זה מחוץ למגבלת ההוצאה. המותנה הכנסה הוא בתוך מגבלת ההוצאה?

לא.

זאת אומרת סעיף (א) זה מגבלת ההוצאה, מותנה הכנסה, כמה שתכניס תוכל להוציא, אבל אתה קובע לו תקרה, לא משנה, דיברנו קודם על אם יש לו יותר, ועל זה מפעלים עסקיים?

אם יש לו יותר זה עובר להכנסות המדינה, אם הוא גבה יותר הכנסות, אלא אם כן העליתם לו פה בוועדת הכספים לתקרת ההוצאה המותנית בהכנסה.

אבל איך זה עובד טכנית? נניח דירקטוריון נמל אשדוד, אז הוא בונה לעצמו תקציב - - -

נמל אשדוד ספציפית הוא לא חלק מהמפעלים העסקיים, נמל אשדוד הוא חברה ממשלתית. חברות ממשלתיות הן לא חלק.

תן דוגמה, נתת דוגמה לנמל.

יש לכם את כל הרשימה, רשות מקרקעי ישראל, נמל חדרה, בתי חולים.

אז איך הפרוצדורה עוברת? הוא יושב בונה תקציב לעצמו, מאשר אותו בדירקטוריון, במועצה, מביא את זה אליך ואתה מכניס את זה לתקציב?

לא כמות שהוא, לא כמו מבקר מדינה וכנסת שאין לי שיקול דעת, פה כמובן זה גם עובר בקרה של משרד האוצר, גם שר האוצר צריך לאשר את התקציב לפני שהוא מכניס אותו פה לתקציב המדינה. תקינה נוספת כחלק מהצעת התקציב אצל הגופים האלה צריכה את אישור הכנסת.

אבל אנחנו לא בתקינה פה.

וכדי לאזן את התקציבים של המפעלים העסקיים האלה, לא כולם רווחיים, יש כאלה שהם הפסדיים, הכסף הזה נמצא בהוצאה הכוללת?

אם מפעל כזה הוא הפסדי או שהוא לוקח תעריפים, לצורך העניין ממשרד ממשלתי ממגבלת ההוצאה, אז מגבלת ההוצאה מעבירה כסף למפעל העסקי, אבל זה רק לפעילות שהמפעל העסקי שירת לצורך העניין משרד ממשלתי שנמצא בתוך מגבלת ההוצאה.

זאת אומרת אם אנחנו לוקחים לדוגמה בית חולים ממשלתי, איך זה עובד שם?

אז בתי חולים ממשלתיים יש את סעיף 24, סעיף משרד הבריאות, חלק מההוצאות מסעיף 24 מממנות את המפעל העסקי של בתי החולים שנמצאים כחלק מהמפעלים העסקיים.

זאת אומרת כדי לאזן את הפעילות של בית חולים ממשלתי אתה לוקח את ההכנסות של בית החולים, מוסיף לזה מתוך תקרת ההוצאה את הכספים מאותו סעיף שעכשיו נקבת בו וכך אתה מאזן את ההוצאות וההכנסות שלו.

זה לא כדי לאזן אותו, חלק מהתעריפים של משרד הבריאות עוברים אליו.

אבל אז בעצם אותו שקל, שהיושב ראש דיבר עליו, מופיע לנו פעמיים? זאת אומרת הוא יופיע פעם אחת במזומן בסעיף 24, כמה שעובר לבית החולים, והוא יופיע גם פה בסעיף 6, כי בסוף הוא חלק מהתקציב הכולל.

אם אתה מסתכל זה ככה, בנטו הוא מופיע פעם אחת כהוצאה, בסעיף המפעל העסקי הוא מופיע גם בהכנסה וגם בהוצאה. אז בנטו יש לך הוצאה פעם אחת בסעיף 24.

אז כשאתה אומר שסעיף המפעלים העסקיים זה 30,485,722,000 שקל זה לא כולל הכספים שיגיעו מתוך תקרת ההוצאה?

כולל, כולל.

אז המשמעות היא שהשקל הזה נמצא פעמיים. חלק מהכסף שנמצא נניח בסעיף 24, ואני רואה אותו כהוצאה בתוך תקציב המזומן השוטף שלי אני גם רואה אותו בתוך התקציב של המפעל העסקי.

אתה יכול להסתכל על זה גם בצורה הזאת, אבל אל תשכח שיש גם סעיף הכנסה, כלומר המפעל הזה בסוף הוא מאוזן, הוא מאוזן כי הוא קיבל כסף.

אבל אנחנו לא בהכנסות פה, אנחנו בהוצאות. לכן שאלתי קודם, האם זה 609 ועוד הוצאות מותנות הכנסה ועל זה עוד on top מפעלים עסקיים. זה לא מדויק ככה, כי חלק מה-30 מיליארד של המפעלים העסקיים בא לי מתוך סעיף (א).

נכון, חלק מזה הוא ככה.

אתה יודע לתת לנו את ההתפלגות, מתוך ה-30 מיליארד הזה, כמה זה הוא on top וכמה הוא מתוך ה - - -

אפשר. רוב הסעיפים הם לא כאלה. לצורך העניין רשות מקרקעי ישראל, שזה הסכום הכי גדול מתוך ה-30 מיליארד היא כולה מהכנסות עצמיות שלה, אז נראה לי שרק המפעלים העסקיים ואולי הלפ"ם שכתובים בצורה הזאת, אבל נביא לך פירוט של זה, אין בעיה.

הכול חייב להיות במפעלים העסקיים, נכון? גם נניח ההסכם שוהם 3, כל ההסכמים האלה של צה"ל דרומה וכו', נמצאים בתוך התקציב של המפעלים העסקיים או שהם חוץ תקציביים?

לא, בשוהם 3 מה שקרה זה שרשות מקרקעי ישראל העבירה כסף, שם מהמפעל העסקי הועבר כסף למגבלת ההוצאה. כלומר הייתה תנועה הפוכה.

אבל זה משוקף לי פה? בתוך התקציב של רשות מקרקעי ישראל יש גם את הכספים שהיא מקבלת ממה שהיא תשווק, נניח בשדה דב?

נכון.

אז איפה אני אראה את מה שהיא מקבלת על השיווקים ואיפה אני אראה את מה שהיא מוציאה כשהיא מעבירה למשרד הביטחון?

יש לך תחזית תקבולים, בהמשך בסעיף קטן (ד) יהיה לך תחזית תקבולים של אותם מפעלים עסקיים.

כן, אני רוצה שנתקדם.

אבל איפה אני רואה את העברת הכסף למגבלת ההוצאה?

יש שם פירוט של התכניות של למה הכסף הולך ברשות מקרקעי ישראל.

לא, נניח בסעיף של משרד הביטחון, אני אראה את זה בהוצאה מותנית הכנסה?

זה יופיע בסעיף 51 בתקציב, רואים שם הוצאה מותנית בהכנסה.

הבנתי, זה יוגדר הוצאה מותנית הכנסה.

כן, ברור.

האם זה שונה מחוקי תקציב שהיו בעבר?

לא, הם כבר אמרו, זה אפילו אותה טבלה.

בצלאל, כשהיית חבר ועדה לא ענו לך על השאלות האלה בעבר?

לא.

לא שאלת את השאלות האלה כשהיית בעבר? אני זוכרת שלא שאלת.

יש לקואליציה בעיה עם זה שהאופוזיציה שואלת שאלות?

לא, לא, לא. רק רציתי לשאול את בצלאל סמוטריץ', אחרי שנים - - -

מיכל רוזין, אלה שאלות חשובות וענייניות ואין עם זה שום בעיה.

אני לא אמרתי שלא, טוב שהוא נזכר.

אני מבקש שנמשיך, חברים.

(2) נוסף על ההרשאה להתחייב, כאמור בסעיף 4, רשאית הממשלה בשנת הכספים 2021 להתחייב במסגרת תקציב מפעלים עסקיים, בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת השנייה ביחס לכל סעיף תקציב, תחום פעולה ותכניות, בטור שכותרתו "הרשאה להתחייב".

רגע, אבל לא הבנתי, למה זה הממשלה?

(3) נוסף על מספר המשרות שהממשלה רשאית למלא בשנת הכספים 2021 לפי סעיף 5(א), רשאית הממשלה בשנת הכספים 2021 למלא משרות במפעלים עסקיים עד לשיא כוח אדם של 36,406 משרות; חלוקת שיא כוח האדם האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות תהיה כמפורט בתוספת השנייה, בטור שכותרתו "שיא כוח אדם" ובטור שכותרתו "משרות עב"צ (עבודה בלתי צמיתה)".

ה-36 האלה זה בתוך ה-90,000 שאמרנו מקודם?

לא, זה נוסף על המשרות.

נוסף, כתוב, מילה ראשונה, 'נוסף'.

רגע, אבל כמה היה בשנה שעברה?

אני רק אסיים את סעיף קטן (ד) ונמשיך להסביר.



(4) תחזית התקבולים לכיסוי תקציב המפעלים העסקיים בשנת הכספים 2021 היא כמפורט בתוספת השנייה.

לכאורה צריכה להיות הלימה בין תחזית התקבולים לבין הסכום של ה-30 מיליארד שנמצא בסעיף קטן (א)?

כן.

אם אנחנו רוצים שהם יהיו מאוזנים.

יש פירוט של זה בעמוד 375, אם אני זוכר נכון, להצעה.

735.

לא, אני צודק, איתי, ברציונל צריכה להיות הלימה בין הסכום שכתוב בסעיף קטן (א), ה-30 מיליארד של המפעלים העסקיים, לבין הסכום של תחזית התקבולים.

נכון, של ההוצאה. זה אמור להיות אחד לאחד, תסתכל בפירוט בתוך חוק התקציב בהמשך, סך הכול ההכנסות זה 30 מיליארד וסך הכול הוצאות 30 מיליארד.

פרק ג': הוראות שונות

תחולת חוק יסודות התקציב
7.
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, וכל שינוי בסכומים הנקובים בחוק זה ובאופן חלוקתם ייעשה בהתאם להוראות החוק האמור.

תחילה
8.
תחילתו של חוק זה ביום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021).

מה המשמעות של זה שאנחנו עכשיו בנובמבר נאשר חוק עם תחולה רטרואקטיבית?

במובן זה שזה לא שהממשלה יכולה להוציא עכשיו עוד 400 מיליארד שקלים. אנחנו בעצם כללנו את ההוצאות עד היום ועוד הוצאות נוספות, אבל בעצם חוק התקציב הזה הוא חוק שלם, מלא, לשנה שלמה, לא עבור החודשיים שנותרו עד סוף השנה.

והוא משקף את מה שעד היום יצא בהתאם לתקציב ההמשכי, על כל תנאיו.

נכון.

פרסום
9.
חוק זה יפורסם ברשומות בתוך שלושה חודשים מיום קבלתו.

למה כל כך הרבה?

מה שהבנו, שהוא לא בדיוק משקף, יש פה תוספת גדולה על ההמשכי.

הוא לכל הפחות משקף ועוד בנוסף. כלומר אנחנו לא מביאים חוק תקציב שמשנה סדרי עדיפויות ובעצם משנה דברים שנעשו אחורה, אבל יש כאן תוספת ניכרת על התקציב ההמשכי.

בדיוק, כלומר אי אפשר כבר להגיד שזה תקציב המשכי לפי הכללים של תקציב המשכי, כי לקחתם את ההמשכי, בעצם הוספתם לו תוספת ניכרת שבעצם פורצת את כל הכללים של מה שמקובל המשכי.

נכון, התקציב הזה הוא תקציב רגיל לכל דבר ועניין, הוא לא תקציב לפי חוק יסוד: משק המדינה.

בסדר, אני אומר שהמילה המשכי, הרי כשעושים תקציב - - -

לא, עד היום היה המשכי.

כשאין תקציב אז יש איזה תקציב המשכי שבנוי לפי כללים מסוימים.

המסגרת שאושרה פה בוועדה לפני כמה חודשים לתקציב ההמשכי הייתה 420 מיליארד שקל, התקציב שיאושר פה לכל שנת 21' יעמוד על 432.3 או 432.5 מיליארד שקל.

זה לא תוספת ענקית, אבל זה בפירוש תוספת, אמנם זה על הבסיס של ההמשכי, אבל הופכת את זה לתקציב חדש כי חרגתם מהכללים של ההמשכי.

לא, לא, לא, לא חרגנו מהכללים של ההמשכי, מה פתאום?

החריגה היא לא ענקית, אבל ההמשכי היה 420, לפי הכללים של המשכי, הרי יש כללים לתקציב המשכי, ואתם באתם ואמרתם - - -

אם התקציב לא יאושר בקריאה שנייה ושלישית המשרדים יתנהלו עד לסוף השנה עם מסגרת של מזומן והתחייבויות של 420 מיליארד שקל. זה המצב.

נכון, ברור.

אז אין פה חריגה, אף אחד לא חרג.

לא, לא אמרתי חריגה בלשון גנאי או באיזה שהיא האשמה, לא הבנת אותי נכון, לא אמרתם חרגתם ואתם לא בסדר, אמרתי שמהמתכונת של המשכי חרגתם, כלומר התקציב הזה הוא מבוסס על ההמשכי אבל הוא כבר לא המשכי. זה תקציב חדש והוא לא עומד בכללים של ההמשכי.

אז לא חרגנו, חבר הכנסת שטייניץ.

במובן הזה יצאנו מהמסגרת. החריגה, אני מתכוון יצאנו מהמסגרת של ההמשכי, גם אם זה מבוסס על ההמשכי זה כבר לא המשכי.

כי זה תקציב אחר, הוא לא המשכי, זה תקציב רגיל.

כן, כאילו נוצר רושם שזה המשכי. להמשכי יש כללים ברורים.

איתי, המשרדים יספיקו בחודשיים לממש את הפער של ה-18 מיליארד.

12.

18, מ-420 ל-438.

432.

438,848,334,000.

לא, התקציב הזה שאתה רואה כתקציב רגיל הוא למעשה תקציב שהוא אינו תקציב פיתוח בחשבון ההון, הוא כולל בתוכו גם את הוצאות הקורונה שאושרו, אותם 68 מיליארד שדיברנו עליהם כאן אתמול. תקציב רגיל, כלומר תקציב שהממשלה תוכל להוציא, הוא 432, לצדו יש את אותן הוצאות קורונה.

אז למה אתם לא כותבים את זה בנפרד? לפי מה אתם מחליטים מה אתם מפרטים ומה אתם לא מפרטים?

חלק מהוצאות הקורונה הן גם מחולקות להוצאות רגילות והוצאות פיתוח, לכן זה הניואנס פה.

אז למה אתם לא כותבים את זה? למה אתם לא כותבים, יש טוטאל 609, איך זה מתחלק? תעשה 432, 6 ו-170.

בספרים שיש לכם של הצעת חוק התקציב יש לכם דף ריכוז, הדף הראשון הוא דף ריכוז, שבדיוק מפרט את החישוב שעכשיו אתה תיארת פה, ממש שורה אחרי שורה, את החישוב שתיארת כאן, ניתן לראות אותו בספרים שמונחים בפניכם.

לפי מה אתם מחליטים מה מפרטים פה, מה יורד למטה ל – שאלתי כבר שלוש שאלות כאלה.

זה נוסח חוק שרץ איתנו שנים.

זה שטעיתם שנים מותר לתקן.

ובנוסף בשנים האחרונות, בגלל שעלו שאלות כאלה - - -


(היו"ר ולדימיר בליאק)

יש יועצת משפטית חדשה לוועדה, זו הזדמנות טובה, שנה ראשונה שהיא עושה תקציב.

לרענן.

עוד לא.

לא, לא, עזוב רגע רשמית מכרזים, אבל חדשה בתפקיד, בפועל, היועצת המשפטית לוועדה בפועל. תעשי לא עם הראש, שהפרוטוקול ירשום את זה, זה בסדר, אני אמרתי. הזדמנות טובה, אם יש פה דברים מעוותים שסתם כתובים באמת ברמת כיתה א' אז אפשר לסדר אותם.

הבאנו לכם בחוברות שמציגות את התקציב, החוברת של המספרים, העמוד הראשון הוא עמוד ריכוז שמציג גג לכל משרד וגם מציג את החישוב של מגבלת ההוצאה, את הוצאות הקורונה וכמה יש בתקציב הכללי, כולל החזר החובות.

הבנתי, מצוין. לשם שינוי לא טענתי שאתם מסתירים, זה יבוא אחר כך. יש לי שאלה, למה מפורסם ברשומות תוך שלושה חודשים? חוקים בדרך כלל תוך 14 יום מפורסמים ברשומות, מה זה?

יש פה כמה אלמנטים שצריך להביא בחשבון. אחת, את העניין שמדובר בחוק שצריך לסדר אותו יחד עם דפי החלפה ויש עליו עבודה ניכרת, וגם יש - - -

אבל העבודה הניכרת זה לפני שאתם מעלים אותו למליאה.

רגע, רגע. ויש היבטים נוספים, כמו למשל סעיף מבקר המדינה שצריך לאשר בוועדת הכספים את תקציב המבקר וזה משתלב רק לאחר מכן בתוך חוק התקציב שאנחנו מפרסמים.

זה תמיד שלושה חודשים?

כן.

המבקר, מתי מגיע?

בדרך כלל זה מגיע - - -

לפני ההצבעה.

אבל הטוטאל של המבקר כן נמצא פה בתוך ה-432.

תקציב המבקר לשנת 21' כבר אושר בוועדה והוא נכלל בתקציב הזה. בתקציב 22' הוא לא - - -

נו, אז מה הבעיה? אנחנו ב-21' עכשיו, אז אם אפשר לפרסם אותו תוך 14 יום נפרסם אותו תוך 14 יום.

טוב, אנחנו עוד נחזור לזה.

לא כל יום מביאים תקציב בנובמבר. שאלנו למה צריך שלושה חודשים לפרסום ברשומות. תקציב המבקר כבר אושר.

אנחנו לא מפרסמים את החוק ברשומות, זה הלשכה המשפטית של הכנסת.

אם אני מבין נכון, את כל עבודת הסידור והארגון והנוסח וכו' אתם צריכים לעשות לפני שאתם מעלים למליאה, הרי אנחנו לא נצביע על חוק מסוים ואחר כך תתקנו אותו בחדרי חדרים. אז לכאורה החוק מוכן, כשהוא עובר קריאה שנייה ושלישית הוא מוכן, למה שהוא לא יפורסם תוך 14 יום?

יש לו משמעויות גם מבחינת הרשומות. זה חוק שהעבודה עליו היא מאוד מאוד דרמטית, גם אחרי שהוא עובר במליאה עוד צריך לסדר אותו, להביא אותו להכנה לפני הפרסום ברשומות וזה לוקח זמן.

אנחנו עוד נחזור לשאלה הזאת, בצלאל. אנחנו סיימנו עם ההקראה של החלק המילולי של תקציב 21', אני רוצה - - -

למה, את התוספות לא צריך להקריא?

לא, אני רוצה כרגע לעבור להקראה של החלק המילולי של תקציב 22' ולאחר מכן אנחנו נמשיך.

עכשיו, איך אתה רוצה שנעשה את זה, לשאול שוב את כל השאלות לפי סעיף גם לזה?

אז אני חושב שחבל לשאול כי כבר קיבלת תשובות.

הוא קיבל תשובות על 2021.

זה נקרא שאלת קיטבג.

מיכל, את לא מגיעה לפה בדרך כלל, יש פה דינמיקה, נו באמת.

אבל נראה שאתה מאוד אוהב את הדינמיקה אצלנו.

אני פה שש שנים. אני לומד להתרגל להפרשי הדינמיקה בין גפני לאלכס.

אני מתחילה.
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"א-2021

פרשנות

הגדרות
1.
(1) בחוק זה –
"חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;



"סעיף תקציב" – סעיף בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה הקובע את ההוצאות של משרד ממשלתי, של רשות ציבורית או של גוף ציבורי או של נושא בעל היקף או חשיבות המצדיקים את קביעתו בסעיף נפרד, המחולק לתחומי פעולה לפי הצורך;



"שנת הכספים 2022" – התקופה המתחילה ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) ומסתיימת ביום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022);

אנחנו לא מאשרים תקציב דו שנתי, אנחנו מאשרים באותו יום, באותה הצבעה כמעט, שני תקציבים.

אמת, מדובר בשני תקציבים נפרדים.



"תחום פעולה" – חלק של סעיף תקציב המוקצה לעניין מסוים המחולק לתכניות לפי הצורך;



"תכנית" – חלק של תחום פעולה המוקצה לעניין מסוים.



(2) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק יסודות התקציב.

התקציב לשנת הכספים 2022

אני רק אציין שבעקבות התיקון שהתקבל כאן אתמול לגבי חוק יסודות התקציב והסכום החד פעמי, סעיף 2 מתוקן, אני חושבת שהוא בפניכם.

לא, צריך להגיד את הסכום, אסתי. תגידי את הסכום שאתם מבקשים לתקן.

בסדר. אני אקרא את הסכום לאחר תיקונו, שלומית?

הסכום היום הוא 562,934,898,000 ובמקום 562 אתם מבקשים להביא 572.

נכון.

מה רשום פה? זה לא מה שהם רוצים?

פה כתוב 562.

בכחול רשום 562 והם רוצים להביא 572, להעלות בעשרה מיליארד שקלים, שזה בעצם משקף את התיקון שהם הביאו לנו בחוק המסגרות בתוך - - -

אז זה נושא חדש.

למה אתה אומר את זה עכשיו, יא ליצן? חכה לפני שהם ירצו להצביע ואז תגיד. זה מה שקורה למי שלא נמצא בתפקיד שנים.

תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2022
2.
(א) הממשלה רשאית להוציא בשנת התקציב 2021 סכום של 572, 934,898,000 שקלים חדשים (להלן – תקציב ההוצאה לשנת 2022), המורכב מתקציב רגיל בסך - - -

אבל למה הגדלתם?

פה יש התאמה בסכום, במקום 391, 401.

למה הגדלתם בעשרה מיליארד?

אני רק אסיים ואני אסביר. תודה.



401,153,202,000 שקלים - - -

102.

איפה את קוראת, איזה סעיף?

סעיף קטן (א).

המורכב מתקציב רגיל בסך, במקום 391 בא 401,153,102,000.

למה?

שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 171,781,796,000 שקלים חדשים.

למה?

היא תסביר, חבר הכנסת גפני, תן לה לסיים להקריא.

להקריא זה לא הדבר הכי חשוב.

אנחנו הצענו, הדבר נעשה בעקבות דיון ארוך אתמול בוועדת הכספים, לעשות תיקון בחוק המסגרות כך שייווסף לסכום ההוצאה המותר בשנת הכספים 2022 2.3% המהווים עשרה מיליארד תוספת חד פעמית לצורך התמודדות עם המשבר שנוצר עקב נגיף הקורונה.

לרזרבה.

זה הולך לרזרבה הכללית.

כל העברה מתוך אותה רזרבה תהיה תלויה, בין היתר, באישור ועדת הכספים ובין היתר איזה שהוא מנגנון - - -

מאיפה מגיע הכסף הקואליציוני, מעשרה המיליארד האלה?

אלה עשרה מיליארד לצורך התמודדות עם משבר הקורונה.

אני שואל מאיפה בא הכסף הקואליציוני, מה שראיתי עכשיו?

זה כסף להוצאה, הכסף הקואליציוני קבוע בסעיפים אחרים.

אני אתרגם את השאלה של חבר הכנסת גפני.

מה, היא לא הבינה?

תן לי לעזור לך. ההסכמים הקואליציוניים נועדו לשמור בין היתר על היציבות של הקואליציה. טמקין, תקשיב טוב, חבל שלא שאלתי אותה אתמול, מזל שגפני עורר אותי לעניין. הרי אם ההסכמים הקואליציוניים יופרו היציבות של הקואליציה תתערער, עכשיו ברור שאי אפשר לטפל טוב במשבר הקורונה כשאין ממשלה יציבה, אז האם אתם יכולים להגדיר גם את ההסכמים הקואליציוניים כצורך של התמודדות עם משבר הקורונה כי בלי זה היציבות של הקואליציה לא תהיה ואז גם אי אפשר להתמודד עם הקורונה נכון.

היא תהיה, תהיה.

התשובה היא לא.

מה לא?

אי אפשר לממן מהכסף שיהיה ברזרבה הכללית לצורך התמודדות עם משבר הקורונה הסכמים קואליציוניים.

שאלתי שאלה, לא מה ששאל בצלאל.

הוא שאל ועניתי.

בסדר, אבל אני שאלתי, אתם לא מתחשבים בי. שאלתי מאיפה מממנים את הכסף הקואליציוני שהונח פה? למשל חתולי הרחוב, מאיפה הכסף?

אני אענה.

יאיר לפיד חפר בין יצהר לאיתמר ומצא שם כסף.

מאיפה הכסף? תעשה לי טובה, אל תעזור לו.

חבר הכנסת גפני, אתה רוצה לשאול או לקבל גם תשובה?

לשאול, לשאול, לשאול. אתה לא מגן עליי.

שאלת, תן לענות.

בבקשה.

לא, אבל הוא לא רוצה שיענו לו, הוא רוצה רק לשאול.

נירה, נעשית דוברת של גפני?

תמיד.

לא, אין לו דוברות.

איך אתה יודע? ואם הוא פנה אליי?

איתי, בבקשה.

אני מחלק את התשובה לשניים, חבר הכנסת גפני. יש את ההסכמים הקואליציוניים שעוגנו בהחלטת ממשלה ביום ראשון, חלקם כבר עוגנו בעת אישור התקציב בממשלה.

אגב, כל ההסכמים שאנחנו רואים זה מופיע בדף הזה שקיבלנו?

יש שני מקומות שההסכמים הקואליציוניים עוגנו בהם, האחד זה בדף שאתם רואים מול עיניכם ואחד בשתי החלטות ממשלה שעברו, אחת ב-1 באוגוסט ואחת לפני יומיים.

למשל את ההסכם עם רע"מ לא ראיתי, איפה הוא נמצא?

רע"מ, אני חושב שאתמול היועץ המשפטי של האוצר התייחס לזה, עברה החלטת ממשלה גם כן שמעגנת את כל הכספים שיהיו בתקציב עד שנת 2026 בתוך החלטת הממשלה, אפשר לראות את כל הכספים שעוגנו בתוך החלטת הממשלה של החברה הערבית.

וזה נכנס בדפי ההחלפה?

לא, זה לא נכנס לדפי ההחלפה. מה שנכנס בדפי ההחלפה זה מה שאתם - - -

אני רק רוצה שתזכור כל הזמן שמי ששאל את השאלה זה אני ולכן כל מה שמנסים לבלבל אותך, אתה הרי לא מתבלבל, זה ידוע. שאלתי שאלה, אתה מתחיל לענות לי, בתחילה עובדי עבודה זרה, כמו שאומרים בהגדה של פסח, באוגוסט הייתה החלטת ממשלה. אני שואל שאלה, חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי הגיש בקשה, הוא קיבל כסף להסיע את הנוסעים מאילת שמגיעים לשדה התעופה, שיוכלו לנסוע לתל אביב.

חשוב מאוד. מטרה חשובה מאוד.

מה השאלה?

למשל. זה דבר שאני תומך בו מאוד, אני חושב שנעשה עוול כלפי תושבי אילת שסגרו את שדה דב, אני חושב שזאת הייתה שגיאה, אני מקבל את זה, אבל אם זה מה שצריך להיות זה צריך להיות בתוך תקציב המשרד. למה מאיר יצחק הלוי צריך להביא את זה בכספים קואליציוניים ומאיפה אתם מביאים את זה? מאיפה שאתם מביאים את זה תשימו בתוך המשרד

זה אף פעם לא קרה אצלך, נכון, חבר הכנסת גפני?

קרה מאה פעמים.

אני חושב שבאגף התקציבים הבינו את השאלה ועכשיו אתה תיתן להם לענות.

למה, אתה בלחץ מזה?

לא. אני נראה לכם בלחץ?

לא, אם אצלי היה לא בסדר גם עכשיו צריך שיהיה לא בסדר?

אתה שאלת שאלה, נכון?

שאלתי שאלה, אני רוצה תשובה.

לא, הוא טוען שהוא בא ועונה לאחרים והוא רוצה שהוא יענה דווקא לו והוא צודק.

זה שחידדת את השאלה יגרום לי להאריך את התשובה שלי עוד יותר כי הוספת פה עוד שאלה, אבל אני אענה על הכול. קודם כל התקציב שמונח בפניכם תמיד הוא בהתאם לסדרי העדיפויות הממשלתיים שנקבעים על ידי המשרד הרלוונטי ומשרד האוצר. בסוף אם משרד התחבורה, שהוא הגיש את הצעת התקציב יחד עם משרד האוצר, החליט לא לכלול הוצאה מסוימת, לצורך העניין ההוצאה שדיברנו עליה פה לפני רגע.

לא, הבאתי דוגמה, אבל אני יכול להביא דוגמאות אחרות.

בסדר, אני ממשיך עם אותה דוגמה. באפשרותם של חברי הכנסת במהלך הדיון כאן בכנסת לבקש לערוך שינויים בהצעת התקציב, השינויים האלה צריכים להיות מובאים לפניכם כאן במסגרת אותם הסכמים, זה חלק מהליך אישור התקציב, זה נראה לי שכולנו נסכים שכך צריך להיות מאושר תקציב, לוועדה יש אפשרות לשנות את הצעת התקציב שהממשלה מגישה.

לגבי נושא של מקורות ושימושים, שאתה מתייחס, מאיפה הכסף. פה אני אחלק את התשובה לשניים. אחת, כל הסיכומים שנקבעו בממשלה הם סיכומים שהיו ידועים בעת אישור מסגרות התקציב בממשלה ולכן כשאישרנו את אותו תקציב של 452 מיליארד, לצורך העניין, לשנת 2022, כבר שמרנו את המקורות לדבר הזה, זה היה חלק ממחויבויות הממשלה שגדלו בגין אותם הסכמים קואליציוניים.

מה שקורה כאן בכנסת, ההסכמים התוספתיים שנוספים כאן בכנסת, לממשלה אין מקור כשהיא יוצאת לדרך והיא צריכה להתאים בגינם את התקציב. בשלב הזה, לשמחתנו, את שנת 21' לכל הפחות, כרגע את שנת 22' עשינו בצורה הזאת, הוצאות הריבית יותר נמוכות מההוצאות שהנחנו כאן לפני ארבעה חודשים, בין היתר שיחה שניהלנו פה אתמול על גובה הגירעון שיהיה בסוף השנה, ולכן בדפי ההחלפה שאתם רואים פה אתם רואים מצד אחד תוספת למקומות שההסכמים האלה באים למלא ומצד שני אנחנו מפחיתים פה את תקציב הריבית כדי לאזן את המעבר הזה. עשינו ככה גם ב-21' וגם ב-22'.

אנחנו מאמינים שבהיקפים האלה, עם ההפחתות הצפויות בריבית נדע לעמוד בשלב הזה. ככל שהממשלה לא תדע לעמוד והיא תצטרך לממש מחויבויות בהמשך היא תצטרך להתאים את סדר העדיפויות תוך כדי שנה. אבל נכון לשלב הזה אנחנו יודעים לממן את זה עם ההפחתה הצפויה בתקציב הריבית.

שהיא תוצר של מה?

אם לא היה הפחתה בריבית?

בשנים קודמות, לצורך העניין, הממשלה חזרה בסוף הליך התקציב ואישרה תמיד קיצוץ רוחבי, רגע לפני אישור התקציב אושר עוד קיצוץ רוחבי לשנת התקציב עצמה, שהיא מאושרת, כדי לממן את אותם סיכומים. זה מה שקרה לנו בתקציבים האחרונים שאושרו כאן.

והתוספת, מה שיש בדפים שחילקו לנו, מה שעדיין אין אישור של היועץ המשפטי, מה עם זה? לזה גם יש כסף?

איזה דברים?

זה מה שהוא ענה עכשיו, חבר הכנסת גפני.

הבדיקה היא לגבי הוצאת הכספים.

זה בדיוק מה שהוא ענה עכשיו.

לא, הוא לא ענה על זה. אלו סכומים שנמצאים בבדיקה, עליהם אנחנו מדברים.

כל דבר שיש לגביו בדיקה אני שומר לו - - -

איתי, שנייה. אתה מבין ואתה מכיר, אבל יש פה חברים חדשים שלא כל כך מבינים ומכירים.

אז אני אסביר שוב פעם.

לא, אל תגיד שוב פעם, אני רק אסביר את השאלה. היו דברים שאנחנו הבאנו לכם, שאמרנו שהחברים בוועדה חושבים שצריך להוסיף את זה גם בתקציב ואמרתם שאם אין אישור של היועץ המשפטי לממשלה, שעוד אין את האישור שלו, לא מכניסים את זה אפילו בדפים.

זה עדיין נכון.

אני ביקשתי להכניס את זה בדפים, אתם אמרתם ש - - -

לא, אני אחדד.

אל תחדד, תשמע קודם. לא נעים לך לשמוע, ריבונו של עולם? אמרתם לי, באוזניי שמעתי מכם, שדברים שאין אישור של היועץ המשפטי לממשלה מתעלמים מזה, עדיין לא כותבים את זה. פה כתבו גם דברים כאלה שהיועץ המשפטי עדיין בבדיקה.

נכון. בשלב הזה הכסף לא מתוקצב.

אבל הוא כתוב. אני ביקשתי מכם לכתוב.

אבל זה מה שהם באו לשנות, אתה לא מבין?

זה מה שנקרא ממשלת הריפוי?

הריפוי, העיסוי, השינוי.

כן, לא נתתם לי לכתוב. אמנם לא ביקשתי בשביל חתולי רחוב, אבל בסדר. מה התשובה?

אין כרגע אישורים משפטיים לגבי ההוצאות האלה, זה מצוין בדף שמובא בפניכם ולכן בדפי ההחלפה הכסף כרגע מוכנס לסעיפי הרזרבה של אותם סעיפים, לא לסעיפים עצמם. לצורך העניין אם חבר כנסת מסוים, הסיכום איתו נגע לכסף בתקציב החינוך, בתקנה מסוימת בתקציב החינוך, הכסף לא מגיע לתקנה כרגע במשרד החינוך, הוא מגיע לתכנית הרזרבה של משרד החינוך. לאחר אישור משפטי אנחנו נבוא לכאן להעברה תקציבית בוועדת הכספים ונעביר את הכסף מהרזרבה לייעוד הספציפי.

תודה. אדוני היושב ראש, אני רק רוצה להגיד לך, אני כבר לא מתרגז על שום דבר, אבל שתדע שאת מה שאיתי אמר עכשיו אני ביקשתי בתקציב הקודם שאישרנו כאן, היו חברים שאמרו שיש סעיפים - - -

שזה היה מזמן.

בסוף 2020. על כל פנים אני ביקשתי את אותם סעיפים שלא מאושרים על ידי היועץ המשפטי לממשלה, להכניס את זה בדפים ולהביא את זה לאישור אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה יאשר את זה. אגף התקציבים לא הסכים. עכשיו הוא כן הסכים. כנראה שהייתה רוח ממרום שאמרה להם שצריך עכשיו כן להכניס את זה, אז לא הכנסתם.

אולי זה היה יועץ משפטי אחר.

יש כמה הבדלים בין מה שהיה פעם לבין מה שיש היום.

אגב, רק להשלים את התמונה, אין בזה היגיון. ההיגיון אומר שזה צריך לעבור כבר עכשיו לאותה תקנה ולא לחזור אלינו אחר כך וחוות הדעת המשפטית אמורה לעכב את המימוש בפועל. אין שום היגיון.

הם לא סבורים כך.

זה לא הם, זה היועץ המשפטי לממשלה והיה לי איתו על זה ויכוח גדול. אין שום היגיון שהכסף יישב באיזה רזרבה ויצטרך לבוא לפה אחר כך עוד הפעם וימרחו את הח"כ הזה עוד פעם בזפת ובנוצות. זה מוגדר, ייתן הנחיה היועץ המשפטי לממשלה, אל תוציאו את הכסף ואל תפעילו אותו.

כמו שאמרת, זו שאלה ליועץ המשפטי לממשלה.


(היו"ר אלכס קושניר)

אבל אנחנו כנסת, אנחנו לא עובדים אצלו. אלכס, אנחנו לא עובדים אצל היועץ המשפטי לממשלה, אפשר להכניס את ה - - -

אפשר לתת לי תקציר של האירוע?

אני לא שאלתי את מה שבצלאל שאל.

גם לי מותר לשאול פה.

לא, אני שאלתי מה ההבדל, למה לי אמרו לא והפעם כן רשמו.

אני חייב להגיד, חבר הכנסת גפני, אני מוציא את תקציב 2019, שלא הוצגו בפני הכנסת סיכומים תקציביים, הכול עוגן בהחלטת ממשלה. בסיכומים של שנות התקציב 15' ו-16' ו-17' ו-18' הנוהל היה יותר מקל מהנוהל שאתם רואים לפניכם היום. בסיכומים של השנים האלה הכסף חולק לשניים, רוב הכסף כבר חיכה בתקנות עצמן, בפרקטיקה שעכשיו מציע חבר הכנסת סמוטריץ', ואחר כך חיכה לאישור של יועץ משפטי. רק תקנות שהוגדרו כנהנה בודד, רק הן היו בפרקטיקה שמתוארת פה, אבל כל הכסף - - -

לא, אבל, איתי, השאלה שנשאלת פה, האם הכספים האלה שייקח להן בתוך ההעברות לפחות חודש, האם הם ימומשו עד סוף 21'?

לא, חד משמעית לא. אל תפנטזו.

אני רוצה רגע להוסיף.

אבל תן לי, רם, לחזור לאלכס.

בוא נישאר בסעיף הזה.

חבר'ה, לא כולם ביחד. רם, בבקשה.

מכיוון שגם אני עסקתי בשאלה הזאת במהלך היום וגם בדקתי משפטית את השאלה האם ההסכמים שעוגנו בהחלטות הממשלה צריכים להגיע לפה ובאיזה אופן. גם אני הבנתי שגם בשנים הקודמות, בתקציבים הקודמים, זה היה הנוהל. גם אני חושב שצריך לבדוק את הנוהג הזה, נראה לי שדברים שמוסכמים בממשלה צריכים גם להגיע לפה. זה נשמע מהותית נכון, אבל זאת לא שאלה - - -

אבל השאלה שלי הייתה אחרת.

תנו לרם לסיים ואז יובל שטייניץ.

בעניין הזה, ומכיוון שהיו הרבה מאוד סעיפים גם בהחלטת הממשלה שעברה ביום ראשון שהיו חשובים גם לנו, סיעות הקואליציה, גם לי אישית בחלק מהסעיפים, גם אני אשמח לנסות להבין איך אנחנו יודעים שההחלטות שהוחלטו שם, ומכיוון שחלקן קשורות להוצאות שצריכות להיות ב-21' ויש לנו 45 יום מרגע אישור התקציב, אנחנו נגיע למצב שאנחנו מעמידים בסכנה את חלק מהסיכומים האלה. איך אנחנו מוודאים?

לא מעמידים בסכנה, זה לא יעבור ב-2021.

מכיוון שאני אופטימי מראש אז אני אומר שזה מעמיד בסכנה.

הוגשו נושאים חדשים או לא הוגשו נושאים חדשים?

לא, בסעיפים האלה לא.

שני נושאים חדשים.

שני נושאים חדשים על מה?

אחד, על עשרה המיליארד תוספת.

אני מחכה לתשובה של טמקין.

שנייה, משהו טכני, נעמה.

הגיש חבר הכנסת אופיר כץ, והצטרף אליו חבר הכנסת ינון אזולאי, טענת נושא חדש לגבי הסכומים בסעיף 2(א) ששונו.

אוקיי, זה מופיע כנושא חדש אחד או שניים? מבחינת ההצבעות בוועדת הכנסת.

אחד.

אני מבקשת רק אם אפשר לסיים את ההקראה ואז נחזור לשאלות?

לא, שנייה, אסתי. רם, סיימת?

כן, אבל - - -

יש פה סבב של חברי כנסת שרוצים לשאול שאלות.

רם, יש נושאים שעברו בממשלה ולא נכנסים לתוך התקציב?

הם נכנסים לתקציב, אבל כמו שטמקין הסביר.

מה פתאום? רק מה שאין לו אישור יועץ משפטי.

לא.

בטח שכן.

ו-45 יום לייעוץ משפטי? אז ברור שאין - - -

רק מה שאין חוות דעת משפטית.

מה שיש לו חוות דעת משפטית נכנס בהצעת התקציב.

יפה, ומה שאין לו הולך לרזרבה.

ומה שלא לא ממומש. איך, איתי?

אתה מבלבל בין ההחלטה של אוגוסט ל - - -

אני לא מבלבל את ההחלטה של אוגוסט.

לענות?

לא, קודם כל שאלה של יובל שטייניץ ואחר כך.

חלפו כבר שמונה שנים מאז שכיהנתי כשר אוצר, אז אני לא כל כך זוכר, אבל אני רוצה לשאול שאלת הבהרה כזו. אתם מדברים על כספים שחברי כנסת ביקשו למטרות מסוימות. למיטב ידיעתי יש בכנסת כ-120 חברי כנסת, האם 120 חברי כנסת קיבלו את הזכות להקציב כספים למטרות ציבוריות חשובות שנראות להם או כמה חברי כנסת קיבלו זכות כזו ואיך מחליטים איזה חברי כנסת מקבלים את הזכות הזו להקציב כספים מתקציב המדינה ואיזה לא?

כשמדובר במפלגות זה מאוד ברור, יש מפלגות קואליציה וההסכמים הקואליציוניים הם של מפלגות הקואליציה, אבל כשמדובר בחברי כנסת, לכאורה על פניו צריכה להיות שוויוניות, ואם לחברי כנסת יש את הזכות להפנות כספים למטרות ציבוריות ראויות, אבל שכל אחד מהם מציע או רואה לנכון, לכאורה הזכות הזאת לא יכולה להפלות בין חבר כנסת אחד לאחר, בין חבר כנסת למשל ממפלגות הקואליציה למפלגות האופוזיציה.

אז קודם כל יש לי שאלה אינפורמטיבית, כמה חברי כנסת הפעם יש להם הקצבות כאלה או סכומים כאלה בתקציב, ושנית האם יש איזה קריטריונים שקובעים האם זה כל חברי כנסת או שקובעים איזה חברי כנסת כן ואיזה חברי כנסת לא, ואם המצב הוא, ואני לא אומר שזה לא היה בעבר, אבל אני שואל שאלה עקרונית, אם המצב הוא שיש סכומים שמוקצבים, לא רק למפלגות לפי הסכמים קואליציוניים, אלא לחברי כנסת, האם לא ראוי ונכון, בשם ערך השוויוניות במעמדם של 120 חברי כנסת, שאו שזה יבוטל או שזה יוקצב בצורה שוויונית או לפי קריטריונים שוויוניים ויהיה פתוח לכל חבר כנסת וחבר כנסת. אז יש פה גם שאלה אינפורמטיבית וגם שאלה עקרונית.

אני אענה ברמה המקצועית.

רגע, עוד שאלות לאגף התקציבים?

זו שאלה פגז, שאלה ממש רצינית. שאלה, האם בדפי ההחלפה נכנסו הסכומים האלה, הכספים האלה?

כן.

התשובה היא כן. רם, רצית לשאול משהו?

בהמשך לשאלה שלי, רק כדי להבין, זה מתכתב גם עם השאלות שחלקם העלו, שבעצם איפה אנחנו יכולים לראות – אני מוסיף עוד קומה לשאלה, אותם סכומים שפורטו בהסכמים הקואליציוניים, אם אני מבין נכון בתוך דפי ההחלפה הם בתכנית תקציבית 45.05.02, זה מה שהצלחתי לברר, אבל אני מנסה להבין באיזה תכנית תקציבית הם מופיעים עכשיו, כמו שהוא אמר שהם בתוך רזרבות. איפה זה מופיע עד לשלב שנגיע לפה שוב.

אז כמו שאיתי ציין, התקציבים, מה שאין בגינו חוות דעת משפטית, הם נמצאים בתכניות הרזרבה בכל סעיף. כלומר תקציבים שמיועדים למשרד החינוך ואין בגינם חוות דעת משפטית הם בתוך תכנית הרזרבה במשרד החינוך.

כמו שאיתי ציין אתמול ביחס לפניות עודפים, גם ביחס לפניות תקציביות נוספות אנחנו נפנה לוועדה בהקדם האפשרי מיד לאחר אישור התקציב ואנחנו נבקש כבר כאן מהוועדה לקיים דיונים כמה שניתן בהקדם כדי לבצע את אותן העברות תקציביות.

מבחינת הפרוצדורה בחוות הדעת המשפטיות, כבר החלה העבודה עליהן במשרדים, להערכתנו בימים הקרובים הם כבר ייצאו מהמשרדים, יעברו את כל התהליך הנדרש ואנחנו נוכל להקצות את הכספים כאן בוועדה מיד לאחר אישור התקציב.

והחשש שהעלינו פה לגבי ה-45 יום, שהם מתנגשים עם סוף שנת התקציב?

אנחנו סבורים שבמרבית המקרים, אם לא בכולם, למשרדים יש יכולת לבצע את ההתקשרויות הנדרשות, לבצע את המימוש שלהן.

אפשר לדעת, אדוני היושב ראש, שאלה אינפורמטיבית.

לא, אני קיבלתי עכשיו אישור.

רק אחרי זה שאלה אינפורמטיבית.

קודם כל העצה שאני אתן לחבריי פה מהקואליציה היא לדרוש התחייבות עכשיו. אתה שומע, רם? העצה שאני נותן לך מניסיון העבר זה לדרוש התחייבות כאן מאגף התקציבים. אני נותן לך עצה טובה, זה לא קורה הרבה.

תאמין לי שאני מקשיב גם לך תוך כדי.

זה לדרוש התחייבות של אגף התקציבים שמה שלא ימומש מהכספים הקואליציוניים ב-2021 יעבור אוטומטית ללא קיצוץ כעודפים ל-2022. זה נכון בוודאי בהינתן שיש בסך הכול 45 יום, חבל שתאמרו לא אמת, רוב המשרדים, כל דבר שהוא יחסית חדש, גם אם הוא בתקנה קיימת, ואני מניח שחברי כנסת שהיו הרבה זמן באופוזיציה ונכנסו לקואליציה, יש להם סדר עדיפות משלהם, כל מה שהוא לא ברוטינה של עבודת המשרדים אין כמעט סיכוי בעולם שהמשרדים יצליחו לממש אותו ולהוציא התחייבויות תוך 45 יום, בטח מה שעדיין אין לגביו חוות דעת משפטית.

אנחנו מכירים את העומס על היועצים המשפטיים של המשרדים השונים, בהתחלה הכול היה במשרד האוצר, עכשיו זה עבר ליועצים המשפטיים של המשרדים, היועצים המשפטיים של המשרדים יהיו בעומס מטורף עכשיו לממש תקציבים שוטפים מתוך תקציב המדינה, שגדל ב-12 מיליארד, כמו שאמרנו ביחס למה שהם תכננו בתקציב ההמשכי, הם תמיד, אתם שומעים, חבריי לקואליציה? ישימו בסוף התור את חוות הדעת שמעניינות אתכם כדי לשחרר את הכספים הקואליציוניים כי זה פחות מעניין אותם, אותם מעניין תחומי העיסוק והליבה של המשרדים שלהם. לכן אתם צריכים לקבל כאן התחייבות, אחרת אין משמעות להסכמים הקואליציוניים שחתמתם עליהם. זאת נקודה ראשונה.

נקודה שנייה, והיא כבר נוגעת לך, אדוני היושב ראש. אני אגיד משפט הקדמה שנכון גם להערה הקודמת, אני כידוע מסתכל על כספים קואליציוניים כדבר לגיטימי לחלוטין, בסוף חברי כנסת ומפלגות באו לשנות סדר יום, לממש סדר יום, ותקציב הוא כלי מרכזי לממש סדר יום במדינה דמוקרטית מתוקנת. לכן זה דבר הכי לגיטימי בעולם, לכל חבר כנסת יש את האג'נדה, אני לא מזלזל באף אג'נדה של אף אחד, ובשונה מחבריי, גם לא במי שחתולי רחוב חשובים לה. בעיניי, אם זה מה שחשוב לה, בשביל זה היא באה לכנסת, זה לגיטימי לחלוטין.

יש משהו מאוד לא יעיל שגם אין בו היגיון בהתנהלות הנוכחית שאומרת שכל זמן שעדיין לא התקבלה חוות דעת משפטית, זה עוד לא אומר שיש קושי משפטי, זה רק אומר שטכנית עוד לא הגיעו לזה, הולך לרזרבה וחוזר להעמיס אחר כך עליך ועלינו ועל סדר היום של הוועדה לפנייה תקציבית נוספת אחרי שזה שוחרר. הדבר הנכון היה שהכול ייכנס עכשיו לתקנות היעד והנחיית היועץ אוסרת להשתמש בכספים. קרי, היועץ המשפטי של המשרד הרלוונטי לא יוכל לאשר לחשב או לתקציבן או למי שבמשרד אמור להוציא את הכסף מהתקנה, הוא לא יאשר לו להוציא אותו ללא שתתקבל חוות דעת משפטית.

אין משמעות לשאלה אם הכסף הזה יושב ברזרבה או בתקנה פרט לעובדה שהוא צריך להגיע שוב לכאן לוועדה. לי כאופוזיציה זה נהדר, זו עוד הזדמנות לעשות עליהם סיבוב ולצחוק על חתולי הרחוב, הכול טוב, אבל אין בזה שום היגיון, אין בזה היגיון תקציבי, אין בזה היגיון משפטי, אין בזה היגיון פרלמנטרי, זה טמטום. אני אגיד שוב, זה טמטום, ועם כל הכבוד אני אומר חד משמעית, הנחיית היועץ מופנית לממשלה, היועץ המשפטי לממשלה לא מחליט על הכנסת.

לכן אני חושב שאתה צריך לתבוע שהדברים הללו ייכנסו עכשיו לתקנות, ועוד פעם, ככל שהיועץ מנחה את הממשלה אחר כך לא להפעיל את הכסף, זאת סמכותו. הוא לא מוסמך להנחות את ועדת הכספים איך לסדר את ספר התקציב, האם לשים את הדרישות של חבר הכנסת רם שפע בתקנת רזרבה או בתקנת היעד. זו פשוט עבודה כפולה וזה מאוד יקשה על המימוש.

תודה רבה.

ביקשתי רק שאלה אינפורמטיבית. יש פה העברה של משרד התרבות והספורט, שני מיליון שקל בכל שנה, לתמיכה ברבנים, כי רבנים שנמצאים במגרשי הכדורגל, מה המשמעות שלה?

אני לא עוקב אחרי –

אתה הולך לאשר את זה.

אין לי track location של הרבנים בישראל.

מה זה, מינהל התרבות, משרד התרבות והספורט, שני מיליון שקל כל שנה לתמיכה ברבנים.

אתה תתנגד לזה?

אני לא מתנגד לכלום, אני רק רוצה לדעת.

תבוא אליי אני אסביר לך.

למה לא עונים לי?

שנייה, חבר הכנסת גפני. אני רוצה להעלות את משרד המשפטים שנמצא בזום.

יש איזה סיבה שלא עונים לי?

אגב, על השאלה שלי גם לא ענו.

קודם כל משרד המשפטים, תקבלו את כל התשובות.

אדוני היושב ראש, טמקין בדיוק התחיל לענות לשאלה שלי כשקראו לו לטלפון. אני עדיין מצפה לתשובה.

חבר הכנסת שטייניץ, אין בעיה, הם לא הולכים מפה, תאמין לי. הם הולכים אני מפסיק דיון.

לא, אתה הורית לו לענות לי ואז הוא נאלץ לצאת. הוא התחיל בתשובה.

אנחנו נחזור לזה, אני רוצה קודם כל לשמוע את התשובה. משרד המשפטים.

שלום. ראשית הייתי רוצה להתייחס לדברים של חבר הכנסת סמוטריץ'. גם הנחיית היועץ לא חושבת שכספים פוליטיים הם דבר פסול, זו אמירה שפותחת את ההנחיה, אלא רק משום שאלה כספים שמוקצים בדרך אחרת מהדרך שבה בדרך כלל מתארגן תקציב המדינה אנחנו קבענו איזה שהיא פרוצדורה ליישום שלהם. אין פה שום אמירה שנוגעת ללגיטימיות של הכספים הללו, אלא רק הפרוצדורה שבה הם צריכים לעבור.

אנחנו מבינים את החשש שיכול להיות עיכוב בקבלת חוות דעת משפטיות. ההנחיה תוקנה בשנת 2018 ולפי מסקנות שהיו לנו מתקציבים קודמים, בעיקר תקציב 2015-16 ו-17'-18', ובין היתר בגלל החשש מעיכוב במימוש וביישום ההסכמים האלה אנחנו תחמנו את פרק הזמן העומד בפני היועצים המשפטיים להעביר חוות דעת, זה היה אגב שיחות עם חבר הכנסת סמוטריץ', אני לא יודעת אם הוא זוכר, ולכן 45 יום הם איזה שהיא תקופה מקסימלית שנתנו כדי להעביר חוות דעת כדי לנסות להבטיח שהכספים יעברו בזמן.

אבל מה היתרון בזה שהתקציב יהיה עכשיו עד שתתקבל חוות דעת ברזרבה ולא בתקנת היעד עם הנחיה שלכם שאי אפשר להוציא אותו מתקנת היעד? למה צריך להטריד את ועדת הכספים עוד פעם עם הסיפור הזה? אני מבין את הרעיון, בלי חוות הדעת אי אפשר להוציא את הכסף, מה אכפת לך אם הכסף יושב ברזרבה או יושב בתקנה? אף אחד לא יפעיל אותו בניגוד לחוות דעת היועץ.

בצלאל, השאלה שלך ברורה.

אגב, 45 יום זה כבר סוף שנה, אז הכספים לא ימומשו.

בסדר, זה ברור, דיברנו על זה.

אז אני אגיד שמשרד האוצר, אנחנו כבר פנינו ליועצים המשפטיים ואנחנו כן פועלים על מנת שחוות הדעת, לכאן או לכאן, אגב אם יש קושי או אין קושי, יגיעו בהקדם, היועצים המשפטיים מודאגים מלוחות הזמנים, זה רק חשוב לומר את זה, פנו אליהם מבעוד מועד.

לגבי ההנחיה, זה מה שההנחיה היום קובעת, היא קובעת שהכסף יישאר ברזרבה. הנימוקים בזמנו לתיקון היו - - -

אבל את לא יכולה להנחות אותנו כוועדת כספים, עם כל הכבוד, את יכולה להנחות את הממשלה. אם אנחנו עכשיו בוועדה נחליט לשים את זה בתקנות אנחנו לא עוברים על הנחיית היועץ כי היא לא מנחה את הכנסת, יש פה לשכת יועץ משפטי של הכנסת.

אנחנו לא מנחים את הכנסת, ההנחיה עוסקת במישור הזה בעולם התקנות. אתם מאשרים כרגע את חוק התקציב ברמת התכנית והכסף יושב בתכנית הרלוונטית, הוא רק צריך לעבור לתקנה המתאימה.

אז אמרתי, אנחנו רוצים שהוא יהיה כבר בתכנית הרלוונטית ולא ברזרבה.

יתקנו אותי אגף התקציבים אם אני טועה, אבל במובן הזה אתם עדיין, הרי מה שוועדת הכספים מאשרת והכנסת מאשרת את חוק התקציב אתם מאשרים את הכסף הזה מהמקום שממנו הוא אמור לצאת, רק לא בתקנה הרלוונטית שהיא לא מאושרת ממילא בוועדת הכספים. אנחנו לא מנחים - - -

לא, זה לא נכון.

אם אפשר לסיים, בבקשה.

אבל זה לא נכון. מה שאת אומרת עכשיו הוא לא נכון עובדתית מכיוון שהעובדה היא שכשתתקבל חוות הדעת התקציב הזה יצטרך לבוא שוב במסגרת פנייה תקציבית לוועדה כדי לעבור מהרזרבה שבה הוא נמצא עכשיו, לפי שיטתכם, אל התכנית הרלוונטית, ואת זה אנחנו רוצים למנוע.

שרית, אני רוצה להבין. ההנחיה לשמור את הכסף ברזרבה זו הנחיה של היועץ או החלטה של אגף התקציבים?

זו מעוגן בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבים. זה לא איזה שהיא הוראה שבעל פה. זו הנחיה כתובה שמנחה את הממשלה - - -

אתה מוכן לשאול למה?

אני מוכן לשאול למה.

אנחנו מקבלים פה הכול כמו תורה מסיני, אתם אדוקים בדת יותר מאיתנו.

בצלאל, בכל מקרה אני לא מתכוון לפעול בניגוד לחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה.

גם אם אין בה היגיון? זה בסדר, אתם דתיים, אתם חרדים למופת.

אפשר לפעול כדי לשנות אותה, אבל בטוח לא עכשיו. שרית, אני כן רוצה להבין את ההיגיון, למה ברזרבה.

ההיגיון היה להבטיח שהכספים הללו לא ייצאו ולא ייושמו בדרך כזו או אחרת מבלי שהם עברו את הבדיקה שכל פעילות אחרת בממשלה עובדת.

רק שהפרוטוקול ירשום את הפרצוף המופתע של טמקין.

אם אני יכולה לסיים ולומר, אנחנו כמובן פתוחים להערות ולביקורת ואפשר כמובן לקיים על זה שיח.

אני רוצה לשאול אותך שאלה, אם סמוטריץ' יאפשר גם למישהו אחר לשאול.

קיבלת.

מה עמדת משרד המשפטים, אני שאלתי גם את עמדת משרד האוצר, אני העליתי כאן את הסוגיה שהיא סוגיה עקרונית. כשמדובר על הסכמים קואליציוניים, זה בין מפלגות, זה לגיטימי, מפלגות באות עם אג'נדה, מתכנסות עם אג'נדה וברור שמפלגות הקואליציה הן קובעות ולא מפלגות האופוזיציה. כשמדובר בחברי כנסת, לכאורה על פניו אין שום סיבה להפלות בחלוקה התקציבית, גם אם זה תקציב של הממשלה, בין 120 חברי הכנסת.

אז אם ניתנת האופציה או האפשרות לחברי כנסת מסוימים לקבל תקציבים למטרות ייעודיות, חשובות ככל שיהיו, ברגע שזה חברי כנסת וזה מדיניות פרטית, לגיטימית אבל פרטית, או סדר עדיפויות פרטי של חבר כנסת כחבר כנסת אין סיבה עקרונית להפלות בין קואליציה לאופוזיציה או בין מפלגה א' למפלגה ב'. מדובר פה בחברי כנסת, לא במפלגות, וכחברי כנסת הם כולם שווים. שווים מבחינת המעמד שלהם.

לכן השאלה שלי האם לא נכון או לבטל את הכספים הללו, או אם מחליטים שיש בהם טעם, כמו שטוען ידידי חבר הכנסת סמוטריץ', להחליט פעם אחת ולתמיד שכל חברי הכנסת יש להם זכות שווה ולא ייתכן שתהיה כאן אפליה בין חברי כנסת מקואליציה ואופוזיציה, כשלא מדובר בנושא של מדיניות ממשלתית שנקבעת על ידי הקואליציה, אלא בנושא של מדיניות פרטית, לגיטימית, אם אנחנו מקבלים את השיטה הזאת של כל חבר כנסת וחבר כנסת?

וגם בתוך הקואליציה, איך יכול להיות שמיכל רוזין מקבלת מעט וניר אורבך הרבה ורם שפע בינוני?

נכון, אז מעניין אותי לשמוע, א', מה עמדת משרד המשפטים לגבי הסוגיה העקרונית שהצגתי, האם לא צריכים להיות קריטריונים גם שוויוניים וגם אחרים שקובעים מי כן ומי לא, ומי בסכום כזה ומי בסכום כזה כדי שלא ייצא מצב שבגלל החלטת הממשלה, ואני אומר שזה גם היה כנראה בממשלות קודמות, יש בעצם אפליה ומעמדו של חבר הכנסת א' שונה ממעמדו של חבר הכנסת ב' או ג'. כשמדובר במדיניות של חברי כנסת אין קואליציה וזה לא קשור ישירות - - -

יובל, אתה הבהרת את הנקודה שלך בצורה מסוימת.

אוה, אני אוהבת את ההיתממות. אתה חדש בפוליטיקה. יולי אדלשטיין 37 מיליון שקלים, בצלאל סמוטריץ' 10.2 מיליון שקלים.

מיכל, זאת שאלה מצוינת.

לא אמרתי שאני מתנגד, שאלתי רק מה הקריטריונים ומה העיקרון שצריך להנחות.

משרד המשפטים, שרית פלבר, בבקשה, תשובה. אני מבקש לא להפריע לה, גם ככה קשה לי בזום.

קצת קשה להשיב על השאלה של חבר הכנסת שטייניץ משום שהסכמים פוליטיים הם לא הסכם עם הממשלה, הם הסכמים פוליטיים, הם הסכמים בין גורמים פוליטיים ואם אנחנו המיישמים שלהם שאפשר ליישם אותם.

לא שאלתי על הסכמים, עם חברי כנסת בודדים אין הסכמים קואליציוניים.

משרד האוצר עושה הסכם עם חבר כנסת.

לא, אני לא מוכן לזה.

ההסכם הפוליטי, וזה גם עולה מהפסיקה, זה עולה מההנחיות שלנו, נכרת בין גורמים פוליטיים, בין מפלגות הקואליציה, בין חבר כנסת, למפלגות וחברי הקואליציה, ההסכמים האלה מגיעים אלינו כממשלה ואנחנו נדרשים ליישם אותם. כלומר הממשלה לא כורתת את ההסכמים האלה.

בין מי למי נחתם ההסכם?

חבר הכנסת סמוטריץ', אתה לא יכול כל הזמן להיכנס לדברים שלה.

אני שואל, בין מי למי נחתם ההסכם עם הח"כים?

כל גורם פוליטי.

לא, הח"כים, מול מי הם חתומים על הסכם?

אני מבקש רגע תשומת לב.

אנחנו מקפידים כממשלה - - -

אם זה הסכמים פוליטיים צריך להניח אותם על שולחן הכנסת. אין פה הסכם פוליטי. אני רק רואה שורה סכום, שורה סכום, מה ההסכם? מה נתן בתמורה חבר הכנסת?

חבר הכנסת סמוטריץ', אני נתתי לכם לשאול את השאלות, קיבלתם תשובות, אני מבין שאתם לא רוצים לקבל אותן, אבל מה שמדהים אותי זה שבמשך כל כך הרבה שנים עשיתם את זה - -

שאלה טובה.

- - ולא שאלתם את השאלות האלה.

אבל יובל עורר אותי לשאלה.

אז קיבלתם תשובות, התשובות האלה מספקות אותי כיו"ר ועדה, אנחנו מתקדמים.

לא, אם זה הסכם אז בין מי למי הוא חתום?

איתי, אני מבקש תשובה לשאלות שנשאלו פה מחברי הכנסת.

אני אענה. אחת, לשאלה הראשונה של חבר הכנסת שטייניץ, קל לענות עליה, כמה חברי כנסת קיבלו, זה מופיע במסמך ברמת שמות, כל אחד יכול - - -

מה הם נתנו בתמורה?

חברים, נשאלו פה שאלות של כמה חברי כנסת ואם אתם מכבדים אחד את השני אז תנו למשרד האוצר לענות לכל חברי הכנסת ולא לקטוע אותו בכל משפט.

לגבי שאלת ההשפעה, בסוף מדובר בהצעת חוק, תקציב המדינה הוא הצעת חוק, גם בהצעת חוק רגילה ההשפעה של חברי הכנסת היא לא זהה לגבי נוסח החוק הסופי שיוצא כאן מהוועדה, יש חברי כנסת שמשפיעים יותר ויש חברי כנסת שמשפיעים פחות, אני מאוד מתקשה לראות דרך לעשות את זה בצורה קריטריונלית. בסוף התקציב הוא עובר את הוועדה כאן ואתם קובעים מי משפיע עליו יותר ומי משפיע עליו פחות.

זה ברור, אבל זה לא עונה על השאלה העקרונית, גם משרד המשפטים לא ענה. יש הבדל גדול, יש הבדל ענק, בין באמת הסכמים פוליטיים שהם בין מפלגות, אני לא מכיר הסכם פוליטי בין חבר כנסת לבין שר האוצר או ראש הממשלה, אני לא מאמין שיש חבר כנסת - - -

אף אחד במפלגה שלך לא עשה את זה במשך כל כך הרבה שנים.

אבל, יובל, זה אותו דבר, כי מה זה אומר? אם אנחנו כמפלגה - - -

זה פשוט דבר כל כך חדש שרק עכשיו נדרשתם לכל השאלות האלה.

אני ציינתי בפתח דבריי שזה לא דבר חדש, אבל גם אם זה לא דבר חדש, מותר להעלות שאלה עקרונית ומותר גם לתקן דברים, אפילו אם הם היו עשר ו-20 שנה.

ממשלת שינוי.

אז אנחנו נתקן את מה שאנחנו חושבים לתקן.

גם כשמגיעה הצעת חוק רגילה שאינה הצעת חוק התקציב לעתים חבר הכנסת סמוטריץ' משפיע על נוסחה הסופי של הצעת החוק יותר מחבר הכנסת שפע ולכן אני - - -

לא, זה אף פעם לא קורה.

אני אמרתי לעתים.

כי חבר הכנסת שפע משפיע תמיד יותר מכולם.

בחרתי דוגמה לא טובה, אני מתנצל.

לא, הוא פרטנר לקואליציה, אז אני מרים לו.

חבר הכנסת X משפיע יותר מחבר הכנסת Y, אני לא אפול פה בדוגמאות.

אבל, איתי, מה ההסכם? יש הסכם פוליטי מול הח"כים? מה תוכנו של ההסכם? מי הצדדים בו ומה תוכנו.

ההסכמים הם בין שר האוצר לחברי הכנסת השונים או לסיעות השונות.

מה טיבו של ההסכם? להסכם צריך להיות תוכן, צד פלוני מתחייב ל-X, צד אלמוני מתחייב ל-Y, יש הסכם.

מה שמופיע כאן זה בעצם מצד אחד מה חברי הכנסת ביקשו באותה מסגרת הסכם, מצד שני - - -

מה הם נותנים בחלקם בהסכם?

מה האוצר אישר?

ההסכם מדבר על תמיכה באישור התקציב כאן בוועדה ואחר כך - - -

זה לא שוחד? אם אתה נותן כסף בתמורה להצבעה זה לא שוחד?

זה צריך לשאול את - - -

נגיד יו"ר ועדת הכנסת מקבל הרבה כסף כי אחרת הוא יתקע לכם את חוק ההסדרים? כאילו מה טיבו של ההסכם ולמה הוא לא שוחד?

בצלאל, חבר הכנסת סמוטריץ', אני לא מוכן לנהל דיון בספירלה, לא מוכן. אנחנו דיברנו על זה מספיק, קיבלתם תשובות, התשובות לא מספקות אתכם? זה גם לגיטימי. אתם רוצים לשנות את זה? אתם יכולים לשנות את זה. לא עכשיו, כשתהיו בממשלה. אנחנו כרגע פועלים בדרך הזו, זו דרך שנהוגה במשך הרבה מאוד שנים, אני לא מבין את ההתפעלות שלכם מהדרך הזו. אגב, אנחנו עושים את זה מאוד מאוד שקוף ומאוד מאוד ברור, .

אני מבקש לתת לאגף התקציבים לענות לשאלות שנשאלו גם על ידי חברי כנסת אחרים ולא לקטוע אותם. נשאלו פה שאלות על ידי חבר הכנסת רם שפע, על ידי חברת הכנסת נעמה לזימי ואני מבקש שמשרד האוצר יענה על השאלות האלה. בבקשה.

אני אנסה. אני אתן דוגמה, הפרקטיקה בסוף - - -

לא, לא, אני לא מוכן.

לא, איתי, אתה בכוונה עושה את זה?

מה?

לא, באמת, תענה כבר על השאלה הבסיסית, חוות דעת משפטית 45 יום, האם הכסף הזה, יקבלו אותו עד סוף 2021?

הוא עונה ללזימי עכשיו, מה אתם רוצים?

אין בעיה, אני אענה קודם לך.

אני גם העברתי כסף ואני לא העברתי ביקורת.

חבר הכנסת גפני, אני מבקש ממך להפסיק.

אתה רוצה שאני אחזור על מה שאתה אמרת?

אני מבקש ממך להפסיק. בבקשה.

אני אענה קודם לשאלה של חברת הכנסת לזימי, היא צעקה עליי ואני לא רוצה לקבל פה צעקות.

רק שתדעו ששנינו הבטחנו שאחרי התקציב נלך להופעה של עופר לוי.

נכון. אני הרבה שנים פה, כזה עוד לא קרה לי כאן.

חבר הכנסת גפני, אני רוצה לשאול אותך שאלה, אתה מכבד את חברת הכנסת נעמה לזימי?

בטח.

אז בבקשה תן לה הזדמנות לקבל תשובה.

בטח, רק שיענו גם לי.

רק לעניין ה-45 ימים, אני מתנצל שאני נכנסתי רק עכשיו. בהתחשב בעובדה שהנחיית היועץ כמובן מתייחסת למצב רגיל שבו תקציב עובר במועדו בסוף השנה ולכן 45 הימים בהינתן העובדה הזו. אנחנו כמובן נפנה לכל היועצים המשפטיים ונסב את תשומת ליבם ליתן את חוות הדעת כמה שיותר מוקדם על מנת שאפשר יהיה לבצע את זה.

לא, זו לא תשובה מספקת. אז השאלה הייתה האם יכול להיות מצב שהכסף הזה לא ימומש עד סוף 2021?

ברור.

ברור. אז איך אנחנו מטפלים בזה פה? בוא תשים את הדברים כמו שהם, כי זאת בעיה.

אני אענה. בסוף המנגנון של כסף שלא מנוצל בשנה מסוימת הוא לעבור לשנה אחר כך בהעברת עודפים בוועדת הכספים של הכנסת.

ביוני.

בדרך 80% מהעודפים עוברים פה ברבעון הראשון של השנה.

בסדר, ביוני. זה מסע ייסורים.

בקיצור הלך הכסף.

גפני אמר ביוני, גפני קובע? לא.

אני לא קובע, אני רק עם ניסיון.

הוא לא קובע, אבל היא מאמינה לו.

במידה שהכסף לא ימומש עד סוף שנת 2021, כפי שאמר איתי טמקין, הוא יעבור לוועדה ויעבור כעודף מחויב בשנה הבאה ברבעון הראשון של שנת 2022. אני צודק?

לא, אני אחדד, אני לא רוצה להטעות.

אגף התקציבים מוכן להתחייב על זה?

תן לו לחדד.

אני לא רוצה להטעות את חברי הוועדה, אני רוצה לתת את הדברים כהווייתם. קודם כל חשוב לזכור דבר אחד, משפט מקדים, מהרגע שהכספים נכנסים לתקציב המדינה הקשר בין כורת ההסכם לבין הכסף, ואסי יכול להרחיב על זה פה תיכף, מתנתק. כלומר הכסף הוא ככל כסף בתקציב המדינה. לכן בכל משרד ממשלתי, בפנייה אחת במרץ ובפנייה אחת באזור השלמה בין יוני לאוגוסט, אם אני מסתכל על שנים קודמות, 80% ברבעון הראשון ו-20% השלמה באזור יוני-אוגוסט, אנחנו מעבירים את העודפים משנה 21' לשנת 22'. זה המצב.

זו בעיה ממש.

זה המצב.

אני אשאל אותך שאלה, אם ככה, לפי מה שאתה אומר, למה אתה נותן ישר את הכסף ב-2022? הרי ב-2021 אתה לא יכול לממש אותו, אנחנו יודעים את זה, אז שים להם אותו ישר ב-2022.

כי מסגרות התקציב לא יכולות להכיל את זה.

הגדלת אתמול מסגרות, היית מצמצם את 2021 ומגדיל את 2022. בגלל שזו שנה מיוחדת.

אז הייתי מגדיל את הגירעון ב-2022 מעבר למה שהממשלה רצתה.

לא, אבל היית מעמיד אותו ב-2021 וב-2023 היית מוריד אותו בדרגה אחת יותר.

זה לפרוץ את המסגרת התקציבית של 2022. זה מעשה שאנחנו לא ממליצים עליו.

לא, אבל זה מה שאתה עושה בעברה. זה כאילו לשחק עם המספר, מראש אתה אומר להם שמה שעכשיו אתם מיועדים אתם לא תקבלו אותו.

ממש ככה, זה מה שאנחנו שמענו פה עכשיו.

ועוד דבר שאתם אומרים, שב-2022, נעמה, תקשיבי טוב, ואני יודע את זה גם מניסיון וזה נכון לעשות את זה, שהכסף שעובר מגיע למשרד ואין לך שום פיקוח עליו.

אני מבינה את זה.

כלומר אם לקחו אותו, לצורך העניין, נעמה, הרב גפני, נתת דוגמה של החתולים, של סירוס חתולים, יכול להיות שזה יהיה לעידוד ילודה של חתולים. זה יכול להיות בדיוק הפוך.

נכון.

לא יודע לגבי החתולים, אני רוצה לדעת לגבי שני מיליון שקל לרבנים בתרבות וספורט, לקבל תשובה.

מאחר שאני צריך ללכת, לצערי, אני רק רוצה להעיר הערת אגב. צדק היושב ראש שזה נוהג של שנים, לא נוהג חדש, אני אמרתי את זה גם מראש, אבל אני חוזר, צדק היושב ראש בהערה הזאת. כחבר כנסת וכשר אוצר לשעבר זה נראה לי נוהל פגום שהגיע הזמן לשקול לבטל אותו.

איזה נוהל?

הנוהל שמעבר להסכמים הקואליציוניים יש גם הקצאת כספים לחברי כנסת על פי העדיפות שלהם.

בממשלה הבאה אתם תשנו.

זה לא דומה לחקיקה, כי חקיקה בסוף כל הכנסת מחליטה.

איזה נוהל? הנוהל של אי-סימטריה?

הנוהל שבו מעבר לכספים הקואליציוניים יש כספים לפי סדרי עדיפויות של חברי כנסת.

גם פה כל הכנסת, אגב, מצביעה.

הנוהל הזה קיים שנים, ללא ספק, ולדעתי הוא נוהל פגום שהגיע הזמן לשקול לבטל אותו. הוא לא שוויוני.

דווקא עכשיו.

אני מסכימה איתך, אנחנו נעשה את זה, אבל בארבעה חודשים אי אפשר לעשות הכול.

תודה רבה. אני רוצה שנתקדם בהקראה של הנוסח, בבקשה.

לא קיבלתי תשובה לגבי הסעיפים האלה עם הסכומים של חברי הכנסת. אנחנו מדברים על זה? פותחים את זה?

אמרתי את זה בתחילת הדיון.

אז לא שמעתי.

ביקשתי ממשרד האוצר, כשאנחנו מגיעים לדפי ההחלפה, הרי כל ההסכמים הקואליציוניים וכל ההסכמים שמונחים לפתחנו יש להם ביטוי בתוך החוק, בתוך דפי ההחלפה, ושם ביקשתי ממשרד האוצר במיוחד לשים דגש לדבר הזה. אנחנו כרגע נמצאים בחלק המילולי של החוק, נסיים את ההקראה שלו ואחר כך נדון בזה.

למה אני לא מקבל תשובה על הרבנים?

כי זו שאלה ספציפית, כשנגיע לסעיף הזה.

לא, זה בתוך המערכת כולה פה.

כן, אבל אנחנו עוד לא שם, אנחנו בחלק המילולי, אני מזכיר לך.

אבל דיברנו על הנושא של ההסכמים הקואליציוניים.

כן, אתם דיברתם, אני חשבתי שצריך לדבר על זה במקום אחר, אבל אתם פתחתם את זה. אנחנו עוד נחזור לזה, אני מבטיח לך. הרי אנחנו נדבר על זה עוד כל כך הרבה פה.

קצרה, תשובה קצרה.

אני לא יודע, אין לי תשובה.

אין אף אחד שיודע לתת תשובה?

לא בחדר הזה כנראה. בבקשה, חבר הכנסת טיבי.

תודה רבה. אני לא רוצה לקלקל לשורה הזאת של האופוזיציה, הכספים וההסכמים הפוליטיים קיימים כבר שנים רבות, עברו בוועדה הזאת, הם מתקיימים בין אגף התקציבים במשרד האוצר לחברי הכנסת, גם אתם העברתם. החידוש כאן שאתם יכולים לומר שבזמנו יאיר לפיד יצא נגד הדברים האלה.

בדיוק, על זה אנחנו מדברים. לא אמרנו מעבר לזה.

זה רק החידוש היחידי.

יש כאן צדיק באופוזיציה שאומר אמת.

אין כאן שום דבר חדש.

זה בדיוק מה שאמרתי, אני לא יודע אם היית פה. בדיוק מה שאמרתי לחברת הכנסת שפק.

אבל שטייניץ מיתמם.

לא, הוא אמר, לא נכון.

אמרתי לה גם שאני בעד 90% ממה שהעברתם פה, אבל אני נגד הצביעות שפעם אמרתם שזה דבר רע ועכשיו זה דבר הכי טוב.

לא, אופיר, נורא חשוב לי להבהיר. אי אפשר בכמה דקות או בכמה חודשים לתקן הכול. כן, בכוונה שלנו זה לשנות את התפיסה - - -

אבל איך הגיע עכשיו כסף כזה?

לא, אתה לא מבין מה אני אומרת, אני עונה למה שאופיר אמר. בטח שאנחנו נתקן את זה והשיטה תשתנה, בוודאי שכן.

אני לא השלמתי את המשפט שלי, ההבדל היחידי שהפעם נדמה לי שהסכומים גדולים יותר, זה הכול.

תגיד לי, זה שאתה יושב ליד אימאן, אתה מקבל בגשר גם את הכסף? אתה מתחלק? תגיד, זה הסכם פוליטי שאנחנו רוצים לראות שיהיה מונח על השולחן.

בסופו של יום זה יגיע לייעודו, לחברה שלנו.

אז את מסכימה שאחמד טיבי שותף לזה שהוא עשה? והוא תמיד עשה.

בחיאת אבוק, ינון, תחפש משהו אחר.

חבר הכנסת אחמד טיבי, יש לך מה להוסיף?

אמרתי את המשפט האחרון.

תודה רבה, אני רוצה להמשיך בהקראה, בבקשה.

(2) חלוקת תקציב ההוצאה לשנת 2021 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "הוצאה".

תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת הכספים 2022
3.
(א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2022 רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2022, כהוצאה מותנית בהכנסה כמשמעותה בסעיף 5(א) ו-(ב) לחוק יסודות התקציב (להלן – תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2021), סכום של 41,326,562,000 שקלים חדשים - - -

אסתי, אם את יכולה לעצור את הדיון. זה סעיפי ההסתייגויות שלנו. בשם כל החברים, אוהבים אותך, אנחנו נישאר פה הרבה זמן.

זה כל הסיעות?

יש עוד של אופיר כץ, שאנחנו מצטרפים, של יהדות התורה.

האם בסוף תצביע בעד התקציב?

אני רוצה להודות לכם מקרב לב על העבודה המאומצת של הגשת ההסתייגויות. תודה רבה באמת. זה 22,100 הסתייגויות.

זה ל-2021 ו-2022, בנפרד כל אחד.

אני ממשיכה לקרוא.



המורכב מתקציב רגיל בסך 31,381,916,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 9,502,522,000 שקלים חדשים.

לא בטוח כל מה שאת מקריאה, בגלל שיכול להיות שההסתייגויות של ינון יעברו.

זה בסוף. אני אקריא ואז ההסתייגויות.



(2) חלוקת תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2022 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "הוצאה מותנית בהכנסה".

הרשאה להתחייב לשנת הכספים 2022
4.
הממשלה רשאית להתחייב בשנת הכספים 2022, בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה ביחס לכל סעיף תקציב, תכנית ותחום פעולה, בטור שכותרתו "הרשאה להתחייב".

שיא כוח אדם לשנת הכספים 2022
5.
(א) הממשלה רשאית בשנת הכספים 2022 למלא משרות עד לשיא כוח אדם של 91,070 משרות.



(ב) חלוקת שיא כוח האדם האמור בסעיף קטן (א) לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "שיא כוח אדם" ובטור שכותרתו "משרות עב"צ (עבודה בלתי צמיתה)".

מפעלים עסקיים – תקציב הרשאה להתחייב, שיא כוח אדם ותחזית תקבולים לשנת הכספים 2022
6.
(א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2022 ועל תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2022, רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2022 במסגרת תקציב מפעלים עסקיים סכום של 26,828,235,000 שקלים חדשים; חלוקת הסכום האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת השנייה, בטור שכותרתו "הוצאה".

למה ארבעה מיליארד שקל פחות במפעלים עסקיים בין 21' ל-22'?

אני מניחה שזה קשור לתחזית התקבולים. מה המקור לפער בין ההוצאה של מפעלים עסקיים בין 21' ל-22'?

יש למפעלים התפתחות תקציבית.

אז הפוך, פה אתה יורד בארבעה מיליארד, לכן אני לא מבין.

בשנת 2021 ברשות מקרקעי ישראל הייתה פעילות ענפה, בין היתר בשדה דב, שהובילה להכנסות גבוהות ולכן בשנת 2022, יש פרויקטים אחרים, תהליכים אחרים, והתחזית היא בהתאם לנתונים האלה.

אני רק אומר לפרוטוקול, בהקשר למשבר הדיור, זה אומר שהיקף השיווקים של רמ"י, בהינתן שרמ"י היא החלק הארי בסעיף של המפעלים העסקיים, זה אומר שהיקף השיווקים לדיור בשנת 2022 צפוי להיות נמוך.

לא, זה לא מדויק מה שאתה אומר כי הייתה לך הכנסה חד פעמית של שדה דב.

לא, שדה דב זה שיווקים, זה לא הכנסה חד פעמית.

זה צפוי להיות נמוך כלכלית, לא בהכרח מבחינה כמותית. כלומר ההכנסות בשדה דב, שזה אזור ביקוש מאוד מאוד מרכזי, הן היו מאוד גבוהות וחריגות באמת ויכול להיות שהיקף השיווקים אמנם יגדל, אבל ההכנסות בגינן יקטנו בגלל שהן יהיו פחות באזורי הביקוש כמו שדה דב.

הבהרה חשובה.

(2) נוסף על ההרשאה להתחייב, כאמור בסעיף 4, רשאית הממשלה בשנת הכספים 2022 להתחייב במסגרת תקציב מפעלים עסקיים, בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת השנייה ביחס לכל סעיף תקציב, תחום פעולה ותכניות, בטור שכותרתו "הרשאה להתחייב".



(3) נוסף על מספר המשרות שהממשלה רשאית למלא בשנת הכספים 2022 לפי סעיף 5(א), רשאית הממשלה בשנת הכספים 2022 למלא משרות במפעלים עסקיים עד לשיא כוח אדם של 36,403 משרות; - - -

למה יש לכם ירידה במשרות מ-2021?

כשבממשלה יש עלייה של 1,000 משרות.

אני רק אסיים את הסעיף.



חלוקת שיא כוח האדם האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות תהיה כמפורט בתוספת השנייה, בטור שכותרתו "שיא כוח אדם" ובטור שכותרתו "משרות עב"צ (עבודה בלתי צמיתה).

למה יש ירידה במשרות?

שוב, כשבממשלה יש עלייה במשרות.

מדובר על התכנון שהממשלה מתכננת בנושא הזה, בהתאם לצרכים שאופיינו על ידי הממשלה.

זה מזערי, ההפרש זה כולה שלוש משרות הבדל, השאלה אם זה לא טעות או שאתם יודעים שאתם הולכים לקראת פחות שלוש משרות?

שוב, זה כנראה לא באמת מהותי בהיקפים האלה, אבל זה התכנון שעל פיו נבנה התקציב, הוא נגזר מלמטה למעלה ולא מלמעלה למטה בהקשר הזה.

(4) תחזית התקבולים לכיסוי תקציב המפעלים העסקיים בשנת הכספים 2022 היא כמפורט בתוספת השנייה.

הוראות שונות

תחולת חוק יסודות התקציב
7.
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, וכל שינוי בסכומים הנקובים בחוק זה ובאופן חלוקתם ייעשה בהתאם להוראות החוק האמור.

תחילה
8.
תחילתו של חוק זה ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022).

פרסום
9.
חוק זה יפורסם ברשומות בתוך שלושה חודשים מיום קבלתו.

תודה רבה. אנחנו עוברים לחלק התקציבי של תקציב 2021. אני שוב פעם חוזר על בקשתי מאגף התקציבים, כל פעם שיש השפעה או שינוי מתקציב שהגשתם בכחול לבין מה שקיים היום, כלומר דפי ההחלפה, אתם תצטרכו להסביר למה ומאיזה סיבות אתם משנים את זה.

נעמה לזימי, את רוצה להגיד משהו לפרוטוקול? זה הזמן.

אני גם רוצה להגיד משהו לפרוטוקול.

אחרי נעמה.

בסעיף 2, במפעלי תרבות של תנועת תרבות אני רוצה לשנות, אני אגיד מיד את השם.

איפה את מדברת, בכספים הקואליציוניים?

לא הבנתי, אבל את בהסכם עם שר האוצר, את צריכה לדבר עם שר האוצר לראות אם הוא מוכן לשנות את ההסכם.

מפעלי תרבות כמנוע צמיחה בנגב ובגליל.

היושב ראש, אני חושב שנכון שנעשה את זה במועד ההקראה.

אין בעיה, בסדר גמור.

כי יש שם טעות סופר.

אני מבקש אישור משר האוצר שמדובר בתיקון טעות סופר ולא תיקון מהותי שמשנה את טיבו של ההסכם שנכרת.

חבר הכנסת גפני, רצית להגיד משהו לפרוטוקול.

כן. אני ניהלתי דיונים עם אגף התקציבים והיו דברים שנוגעים לציבור החרדי שהם ביקשו ממני שלא להכניס את זה לבסיס התקציב, אלא שיוסיפו את זה בתוספות שמביאים לוועדת הכספים. זה דברים בסיסיים, של ילדים חרדים, של תלמידים ותלמידות ודברים מהסוג הזה. האם מביאים לכאן תקציב ובתקציב אומר אגף התקציבים, מה שמופיע בבסיס התקציב נמצא ומה שלא מופיע בבסיס התקציב לא נמצא. זאת אומרת בעצם עבדו עליי, מה שניסיתי להכניס בתוך בסיס התקציב נמצא ומה שהסכמתי למה שהם אומרים, שהם משאירים את זה בחוץ, עכשיו זה מתנקם בילדים החרדים, זה מתנקם בתלמידות החרדיות.

אני רוצה להגיד לכם שהתקציב שמונח פה לפנינו פוגע באופן דרמטי, באופן חד משמעי. למשל, אפילו בתרבות החרדית הסעיף ריק, אין שם שקל. יש כמובן בכל הסעיפים האחרים, בתרבויות השונות שמופיעות בתקציב הזה, תרבות חרדית אין בכלל, בתקציב של תלמודי התורה יש פגיעה מאוד קשה בתקציב שלהם, אותו דבר בתקציב של הסמינרים לבנות, אותו דבר בכל הדברים האחרים, גם בתקציב לישיבות יש פגיעה, יש קיצוץ של למעלה מ-50 מיליון שקל וזה לא כולל את הגידול הטבעי. אני רואה שיש הודעות כאילו שסיעת ימינה דאגה שלא יהיה קיצוץ, יש קיצוץ.

האזרח החרדי, הילד החרדי, הילדה החרדית, יוצאים מהתקציב הזה נפגעים כמו שאני לא מכיר אי פעם בעבר. הכול נובע מזה שאגף התקציבים שיקר אותי, הוא אמר שזה לא משנה, ככה לא יהיה תקציב גבוה, לא צריך שזה יהיה בבסיס התקציב. אני, אגב, למדתי לקח, לא יודע מה שיהיה איתנו, אני לא יודע איך הגלגל יסתובב, יותר זה לא יהיה, לא ישקרו אותנו, אבל עכשיו אני מבקש ממך, אדוני היושב ראש, למצוא לעניין הזה פתרון. יש מערכות שלמות בציבור החרדי שלא יוכלו לתפקד.

אני רק רוצה להוסיף על הרב גפני. המפתיע פה שדווקא בתקציב בפעם הזו מפלגתו של ראש הממשלה הצליחה להכניס 153 מיליון, שהיה כל פעם באותם סיכומים כמונו, לבסיס התקציב, פתאום זה נהיה כשר. אני גם הייתי באותה עמדה, גם כמנכ"ל רשת החינוך התורנית, החברים פה, חלקם היו איתנו בדיונים, והם אמרו לנו: לא צריך, עזבו, כמו שאמר הרב גפני, אבל אצלם הם סידרו הכול, הכול סודר, יש 153 מיליון חדשים שנכנסו בבסיס התקציב. אני לא רוצה לתהות על האישורים המשפטיים של העניין הזה, אבל זה דבר שמקומם ביותר.

תודה רבה. ינון אזולאי.

אני כמובן מחזק את דבריהם של חבריי, אני מצטרף יותר נכון, על העוול הגדול שנעשה בתקציב הזה. אני באמת שואל את היועץ המשפטי, אסי, איפה אתה בתמונה? כשמדובר פה בילדים חרדים פתאום אין שוויון, פתאום לא אכפת לנו, פתאום הכול בסדר? איפה הגידול הטבעי במגזר החרדי בנושא של כספי הישיבות? למה שם פתאום אנחנו לא רואים את זה? אתמול שאלתי, לא קיבלתי תשובה.

כשאני מסתכל על הדברים האלה, אני אומר שאתה פוגע פה, אתם ואתה כיועץ משפטי, בעצם אתה שומר הסף של המשרד, אני יודע כמה היית נלחם איתנו על כל פיפס וכל דבר בכל תקציב שהיינו רוצים והייתי מצפה ממך, בהגינות, בתור אחד שאומר שהוא אדם ישר דרך, אתה תמיד אומר שהאמת נר לרגליך ואתה לא עושה שום איפה ואיפה, למה פה הפגיעה בציבור החרדי, הפגיעה בילדים זועקת לשמים ואתה לא מוחה ולא עושה שום דבר? למה אין את הגידול הטבעי בתקציב הישיבות?

הרי תמיד נלחמת כיועץ משפטי וכן חבריך באוצר ובכל מקום נלחמו שכספי הישיבות לא ייכנסו לספר התקציב ולבסיס התקציב, ולכן אני שואל אתכם, למה פה אתה פתאום רואה שאי אפשר להכניס מה שימינה רוצים וכשאנחנו ביקשנו אי אפשר? הילדים שלנו נפגעים, הילדים שלנו, אין לכם חשבון איתם, יש לכם חשבון איתנו, תבואו תילחמו בנו, לא דרך הילדים שלנו. זו הזעקה וזה הכאב שלי.

תודה רבה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'.

אני רוצה, ברשותך היושב ראש, לחזור לשאלה ששאלתי אתמול וביקשת שנדון בה היום, לא סביב המסגרות אלא סביב התקציב. דובר כאן הרבה בימים האחרונים ובטח בשעות האחרונות על ההבדל בין כספים מקצועיים לכספים פוליטיים, כספים שנמצאים בתוך המשרדים שמוגדרים כסף מקצועי לבין כסף שמקורו בהסכם פוליטי בעל משמעות תקציבית שחלות עליו כל הנחיות היועץ האמורות.

שאלתי אתמול על בסיס מה אתם מסווגים מה נחשב כסף פוליטי ומה נחשב כסף מקצועי. שתי דוגמאות. תקציב הישיבות נמצא בתוך משרד החינוך, יש אגף מיוחד, אגף הישיבות במשרד החינוך, מתחלק לפי קריטריונים ברורים, שוויוניים, שיטות ניקוד, משום מה זה לא מוגדר כסף מקצועי, שוב, הגם שהוא מוטמע בתוך פעילות המשרד הרלוונטית, פעילותו החינוכית, מטרתו. הוא מוגדר כסף קואליציוני וחלות עליו הנחיות היועץ, כך גם תקציבי החמ"ד, כך גם תקציבי המוכש"ר.

לעומת זאת תקציבים שהועברו בהחלטת הממשלה ביום ראשון, תכנית החומש למגזר הערבי, שאין חולק על כך שמקורם בהסכמים פוליטיים, הרי כולנו מכירים הסכם פוליטי, הסכם קואליציוני שנחתם בין רע"מ לבין הממשלה הזו, בתוכו נמצאים כל סעיפי התקציב האלה. יש את תכנית החומש ויש את המאבק באלימות ויש ויש ויש. לפי מה אתם מחליטים מה מסווג ככסף מקצועי, ואז הוא כמובן חופשי הרבה יותר בהפעלה שלו, ומה מסווג כסף קואליציוני שחלות עליו הנחיות היועץ?

אני אוסיף ואשאל בהמשך לזה, שאלתי קודם האם החלטת הממשלה שהתקבלה ביום ראשון משתקפת כאן בדפי ההחלפה, תשובתו של איתי טמקין הייתה שלילית, כיוון שזה כבר היה, כך הוא אמר קודם, אם הבנתי נכון, שזה כבר הגיע בקריאה הראשונה. אז אני לא כל כך מצליח להבין איך זה היה בקריאה הראשונה בלי החלטת ממשלה שיישמה את זה. ואם יש החלטת ממשלה, אני מבין שהיו משאים ומתנים והיו מאבקים והיו ויכוחים ובסוף בכל סעיף מהסעיפים של התכנית הזו הגיעו להסכמות מסוימות, לפי מה שפורסם לפחות, הוסיפו כסף ממשרד האוצר למשרד הפנים כדי שמענקי האיזון לא ייפגעו ותהיה תקנה חדשה.

זה נפקא מינה גדולה, מכיוון שנניח כסף קואליציוני, אסור שיהיה בתקנה חדשה. כך כותב היועץ בהנחייתו. אז אתם החלטתם לא להגדיר את ה-200 מיליון שקל שעבאס רוצה להעביר לחברים שלו – שוב, זה כסף שמקורו בהסכם פוליטי, על כך אין ויכוח, זה כסף שמועבר לקבוצת אוכלוסייה מאוד מאובחנת שהיא בעלת זיקה למפלגה הפוליטית שמולה נחתם ההסכם הפוליטי שבו נקבעו הסכומים האלה, על כך אין ויכוח, אז אם זה כסף פוליטי הוא לא יכול לעבור לתקנה שאיננה קיימת כשנחתם ההסכם הפוליטי, ואם הוא לא כסף פוליטי אז למה תקציב הישיבות הוא כן כסף פוליטי? יש כאן בעיניי אנומליה.

עכשיו אם אתם עושים ככה עם האצבע ובודקים את הרוח או מה שמתחשק לכם אתם – איפה שאתם רוצים להכביד תקראו לזה כסף קואליציוני ותשימו משקולות, איפה שאתם חפצים ביקרו של, לא חשוב עכשיו, של הציבור, של הפוליטיקאי, או של מי שדאג לכסף הזה, אז אתם נותנים לו מסלול מהיר וזה לא מוגדר כסף פוליטי ואפשר לשחק איתו איך שרוצים והוא גם לא משוקף כאן בסופו של דבר ככסף פוליטי לפי חלק מאותן הנחיות יועץ.

שאלתי את היועץ המשפטי של משרד האוצר. היושב ראש, אתה מרשה לו להשיב? אתה מסכם, היו"ר? אתה כותב כאילו את השאלות והתשובות.

כן. בבקשה.

עלו פה מספר הערות שונות. הערה ראשונה לשאלה של מה מוסכם כתוספת בהסכם פוליטי תקציבי או בהסכם קואליציוני וביחס לאופן שבו מתוקצב קודם לכן המשרד הספציפי. זו שאלה שכמובן צריכה להידון בשאלת התקציב עצמו והיא לא קשורה עכשיו לשאלה של התקציב. אם יש טענה שהתקציב היום לא כולל מטעמים שונים תקצוב לאוכלוסיות שונות, הגם שנדרש - - -

לא, אני שאלתי איפה אנחנו יכולים לראות - - -

לא, אני אומר להערה של חבר הכנסת ינון אזולאי. זה היה הערה ראשונה לשאלה של מה היחס ומה היכולת עכשיו בכלל להידרש לנושא הזה. אלה מסוג הטענות שצריכות להידון באופן שבו המשרד מיישם את תקציבו, מה הוא מוציא אותו, אנחנו לא עוסקים בזה בשאלה הזו כרגע, לא בציבור כזה או לא בציבור אחר.

לא, אבל השאלה למה זה הגיע לפה בלי זה.

אנחנו לא מחליפים את משרדי הממשלה כרגע.

לא, אני מבין אותך, אבל השאלה שלי הייתה איך אתה, כשאני מדבר עליך זה כיועץ משפטי, כיועץ משפטי, אם תשאל פה כל אחד, תיקח אותו לחדר בשקט, כל חברי הקואליציה, תשאל אותם והם יגידו לך שיש פה עוול. לכן כשאני אומר שיש פה פגיעה מצד אחד בעולם הישיבות, מצד שני בתרבות התורה, אז יש פה ילדים ואברכים וגם בתקציב הישיבות זה פחות מגיל 18. אז בוא נגיד על הגדולים, אתה מתעלל בהם בצורה כזאת, לך תעבוד, לא תלך לעבוד, אבל אלה שהם פחות מגיל 18, אתה לוקח אותם, לא מעלה להם בצורה הכי פשוטה, גם את החלק שבבסיס אתה לא מעלה על פי הגידול באוכלוסייה, מה הם שונים מכל תקציב המדינה? אני שואל את הדבר הפשוט הזה, שאלתי גם אתמול ואני שואל גם היום, אני שואל למה שם פתאום אתה לא מוצא את הדרך איך לעשות שוויון.

קודם כל לא כל כך הבנתי לאיזה עניין אתה מתייחס בדיוק בתקציב, איזה סוגיה עצמה. יש תמיכות שונות במשרד החינוך בהקשרים שונים, גם של לימודים בכולל וגם דברים אחרים, וכמובן המפתחות של העדכון, בהתאם גם לעובדה שמדובר בסובסידיה, הם לא מובנים מאליהם דווקא לגידול באוכלוסייה.

הם לא גדלים, הם רק יורדים.

לא, גם כך לא היה נהוג שנים.

עזוב מה לא היה נהוג, זה בגלל שאתם התעקשתם לא לעשות את זה.

אנחנו בדיון לטעמי שלא אמור להיות כאן.

זה אמור להיות כי אתמול אמרו לי שהיום.

לא, מסגרת גובה התקציב עצמו.

אבל אתמול אמרו שזה לא, היום אמרו לנו לדבר היום.

השאלה של מנגנון העדכון ומנגנון התמיכות לא נקבעת כאן, היא לא נקבעת גם בספר התקציב, היא נקבעת ביישום עצמו של התקציבים במשרד החינוך, למיטב ידיעתי התקציב של משרד החינוך מונה מיליארדים רבים. הסיכומים שעוסקים כרגע הם עוסקים מדי שנה - - -

הרי כל דבר עובר את הלשכה המשפטית שלך. זו לא תשובה, זה התחמקות.

לא, זה לא התחמקות.

זו התחמקות. אתה בעצמך היית פה בפעם שעברה בתקציב ההמשכי ואמרת שכל מה שעובר צריך אישור של האוצר ועל זה נלחמנו. על כל תקציב שהיה אמרת בסופו של דבר זה תקציב שצריך לעבור פה לאישור. אז אתה יודע מה זה עובר, זה לא היה עובר דרכך אם זה לא טוב. אם הייתי מכניס במשרד החינוך איזה משהו שלא מוצא חן בעיניך היית אומר שמשפטית זה לא עובר, וזה בסדר.

אם כל סוגיית התמיכות של מדינת ישראל הייתה עוברת אותי לא היה זמן - - -

אותך זה משרד האוצר. אנחנו יודעים איך זה הולך.

לא, הלשכה המשפטית באוצר. לכן אני אומר שוב פעם, זה דיון שצריך להתבצע מול המשרד וממש אין פה כרגע את הפרטים שאפשר בכלל לקיים אותו.

דנתם על זה?

דרך אגב, זה נכון לכל הסעיפים, לאו דווקא לסעיף שאתה העלית. אני בוודאי לא אוכל לתת כרגע התייחסות לאף אחד מהסעיפים שמופיעים כאן, גם במסמך הזה שמונח בפניכם - - -

אז מה עשינו בזה? למה אנחנו פה?

אני אסביר. וגם בתוספות שהוחלט עליהן בהחלטות הממשלה שהתקבלו ביום ראשון האחרון וב-1 באוגוסט. הנחיית היועץ קובעת שתנאי למעשה להוצאת כל הכספים הללו הוא בדיקה משפטית ומקצועית של המשרד הרלוונטי שאליו עובר הכסף כי זה תנאי ליישום של אותה הגדלה. הבדיקות הללו יתבצעו, הנחיית היועץ גם קובעת 45 ימים. אני גם הערתי קודם לכן שאנחנו ננסה, בהינתן העובדה שמדובר כרגע בסוף השנה כמובן להאיץ את הבדיקות כדי שלא יהיו עד סוף 45 ימים. כמובן איפה שיהיו בעיות אז הכספים לא יועברו וזה לא מונע את כל הבדיקה ואת כל הדברים האחרים שצריכים להיבדק בכפוף לכל דין.

אז למה אנחנו יושבים על המספרים אם אתה אומר שאנחנו לא יכולים לשאול אותך עליהם?

זה המסגרת כמובן כרגע.

אני לא צריך את המסגרת, אני צריך לדעת על כל סעיף.

כמובן המסגרת הזאת צריכה להיות מוצעת בהתאם למקובל ובכפוף לכל דין, למשפט המנהלי. זו הערה ראשונה.

אנחנו מרגישים אחרת. אנחנו מרגישים שכאשר דברים נוגעים לזה שמשרד האוצר לא כל כך מעוניין בזה, אז זה הופך להיות פוליטי, להסכם קואליציוני?

זה עובדות.

אנחנו מרגישים כך, יש לנו גם הוכחות. ודבר שכן רוצים להעביר אז מעבירים, מעבירים הרבה יותר בקלות. יש לי שתי שאלות ספציפיות, האחת זה משרד הרווחה, יש שם תקציב של פנימיות, הוא לא הסכם קואליציוני.

חבר הכנסת גפני, אנחנו נגיע לדף הרלוונטי ותהיה לך הזדמנות לשאול כל שאלה שאתה רוצה.

אשר להערה של חבר הכנסת סמוטריץ'.

כן, זו השאלה המרכזית.

אני עוד לא השלמתי. התייחסת באופן ספציפי להחלטת החומש.

לא, קודם כל שאלתי מה הקריטריונים, האם אפשר לקבל מסמך לפי מה אתה מסווג. יש שני סכומים, שניהם מקורם בהסכם פוליטי, שניהם מגיעים לקבוצת אוכלוסייה מאובחנת, בשניהם כנראה לאוכלוסייה הזאת יש זיקה פוליטית למפלגה, מה אתה מחליט שנוח לך לקרוא לו מקצועי ואז לא חלות עליו הנחיות היועץ, ומה אתה מחליט שאתה קורא לו קואליציוני ואתה מחיל עליו את ההנחיות.

קודם כל כמו שהבהרתי כבר מספר רב של פעמים ואני אחזור, אמרתי את זה גם אתמול, אמרתי את זה גם בדיונים המקבילים שהיו בשנים הקודמות בהקשר הזה וגם הנחיית היועץ קובעת את זה, עצם הקצאת הכספים בהסכמים פוליטיים תקציביים ובהסכמים קואליציוניים היא אינה דבר שהוא אסור.

לא אמרתי, רק שאלתי איך אתה מסווג.

רגע, שנייה, הוא עניין של סדרי עדיפויות. לצורך הקביעה של סדרי העדיפויות יש גם תהליך שהוא כולל תהליך מקצועי שהמשמעות שלו גם לצקת תוכן מקצועי לאותם תקציבים. איפה שנעשתה עבודת מטה מקצועית שתומכת בהגדלת הכספים והיא באה לפני החלטת הממשלה בהקשר הזה של עדיפות לאומית, או בהקשרים אחרים באופן שבו הממשלה מתנהלת אז כמובן שאפשר להגיד שיש פה, הגם שמקורה של תוספת הכסף היא בסופו של דבר בסיכום קואליציוני או בסיכום פוליטי תקציבי, שהושלמה הבדיקה המקצועית והיא כסף שאפשר ליישם אותו.

זה בסדר, אבל זה נחשב כסף קואליציוני?

זה עדיין - - -

כסף קואליציוני? יופי, אז למה בנספח להחלטת הממשלה שעברה ביום ראשון יש נספח קואליציוני של שני מיליארד ולא של 32 מיליארד או 34.5 מיליארד? אם הכסף של רע"מ הוא כסף קואליציוני - - -

בהחלטת עדיפות החומש צוין במפורש, וזה גם מצוין כאן במסגרת הנייר הזה שמונח בפניכם, שגם ב-1 באוגוסט 2021 וגם – זה בטעות פה, זה צריך להיות ב-24 באוקטובר, התקבלה החלטת ממשלה לפיתוח הכלכלי. צוין במפורש באותה החלטה שכל משרד יפעל בתחום עיסוקו על פי השיקולים המקצועיים בכפוף לכל דין ובחלקים הרלוונטיים בכפוף להנחיית היועץ.

אז מה החלקים הרלוונטיים?

שם, איפה שנעשתה עבודת מטה קודם לכן מקצועית שנתמכה, יש חוות דעת משפטית - - -

אני לא מבין. אסי, נו באמת, אני כל כך ברור שזה מביך אותי שאתה עונה כמו שאתה עונה. אז אני אסביר לך. שוב, הכסף הקואליציוני הוא לגיטימי וצריך ליישם אותו וזה בסדר גמור, אבל הוא צריך להיות מיושם לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

מה ההנחיות אומרות?

ההנחיות אומרות החלטת הממשלה ואישור ועדת הכספים וההנחיות אומרות - - -

קודם כל שיקוף. שתיים, עבודת בדיקה.

נכון, ושאין נהנה יחיד וכו'. אז למה אתה קורא בחלקים הרלוונטיים? הכול צריך לעבוד על פי הנחיית היועץ.

החלקים שטרם עברו בדיקה מקצועית ומשפטית.

לא, הכול צריך לעבוד על פי הנחיית היועץ. ביחס לחלק מהתקציבים הנחיית היועץ התקיימה וביחס לחלק אחר לא.

בצלאל, בצלאל.

לא, אתה לא יכול לא לתת לי - - -

קודם כל אני נותן לך.

אבל באמת באמת שהוא לא עונה.

אתה מעלה סוגיה שהיא סוגיה מורכבת, אסי עונה לך, אתה לא מקבל את התשובה שלו. אתה שואל אותו את אותה שאלה עוד פעם והוא עונה לך את אותה תשובה.

לא, הוא לא עונה לי.

לפינג פונג הזה אין תכלית.

אבל הוא לא עונה. תשמע, זה נורא נחמד, אם אתה רוצה שאני אשאל, הוא יגיד, אני אשאל בחיטים והוא יענה לי בשעורים.

לא, בצלאל, אתה לא יכול להגיד את זה.

לא, אני רק אומר, אבל באמת אני רוצה שאתה תקבל תשובה, עזוב אני.

אז אני אחדד שוב.

תן לי לשאול שאלה. יושב ראש המפלגה שלך עשה צעד חשוב מאוד ודרש להעלות את הבטחת ההכנסה למבוגרים, לקשישים.

לאזרחים ותיקים.

זו הייתה דרישה פוליטית שלו, נכון?

זה עבר בחקיקה.

אז זו אולי לא דוגמה טובה. תן לי דוגמה אחרת שאתם דרשתם – בני גנץ, גם זה יעבור חקיקה. זה טבעי, כל מפלגה באה עם אג'נדה ודורשת תקציב. אני רוצה להבין, הרי לא יעלה על הדעת להגיד, נניח שהעלאת הבטחת הכנסה לא הייתה בחוק אלא בתוך התקציבים, מישהו היה קורא לזה כסף קואליציוני? היו מתחילים לשחק עם זה משחקים של הנחיות היועץ? מה קובע? הרי בסוף אלה כספים שמקורם בהסכם פוליטי, בהסכם הקואליציוני בין המפלגות יש דרישה של מפלגה, משרד האוצר יודע להגיד מה החשיפה התקציבית שלה, נותן לזה תג מחיר ועל זה מבוסס ההסכם הקואליציוני. למה הם מחליטים - - -

כל מה שאני אומר, זה גם כל מה שהנחיית היועץ אומרת, ראשית הדברים נעשים על ידי קבלת החלטת ממשלה והדברים משוקפים. כל הדוגמאות שמנית, כולל העלאה של הבטחת הכנסה, עברו החלטת ממשלה, הדברים ברורים וידועים. שום דבר לא נסתר מעיניי ועובר בקרה.

יפה, הם צריכים לבוא לפה. למה זה לא בא לפה? למה ההסכמים עם הח"כים, יש לי פה שורה שורה שורה שורה, הנספח הקואליציוני של החלטת הממשלה מה-24 באוקטובר, יש לי אותו שורה שורה שורה שורה, את רע"מ אין לי, אני צריך לחפש אותו.

השורות נמצאות בתוך ההחלטה עצמה, מבחינת התקציבים שמוקצים לכל משרד יש שמה בצורה מפורטת, זו החלטה שהרבה יותר מפורטת מהה