פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
26/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 44
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ' בחשון התשפ"ב (26 באוקטובר 2021), שעה 13:00

פרק ד' (בינוי ושיכון) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: ווליד טאהא – היו"ר
זאב בנימין בגין
איתן גינזבורג
יוראי להב הרצנו
שירלי פינטו קדוש
שרון רופא אופיר

אורלי לוי אבקסיס
אוריאל בוסו
קרן ברק
איתמר בן גביר
יצחק פינדרוס

אביעד פרידמן - מנכ"ל משרד השיכון

ארז קמיניץ - המשנה ליועמ"ש

ישי פרלמן - עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

יעל לינדנברג - רכזת שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר

נור חאיך - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

תום פישר - רפרנט התחדשות עירונית ותכנון ובנייה, אשכול נדל"ן,, משרד המשפטים

דרור אהרוני - עו"ד לשכה משפטית, רשות מקרקעי ישראל

עינת גנון - סמנכלית, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית

איריס פרנקל כהן - יועמ"ש, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית

ניצן פלדמן - סמנכ"לית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

ישי איצקוביץ - יועץ משפטי חיצוני ממשרד אגמון, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

גלעד קרן, רעות בינג

לאה קריכלי

לאה קיקיון


פרק ד' (בינוי ושיכון) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אנחנו בשעה טובה מגיעים לשלב ההצבעות בנושא שכל כך היה חשוב, כל כך עניין חלקים רבים באוכלוסייה. היו פה דיונים מעניינים ביותר – נושא התחדשות עירונית, פרק ד' (בינוי ושיכון) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443. הכנה לקריאה שנייה ושלישית, הסתייגויות והצבעות. זה אומר שאני לא הולך לפתוח את הישיבה לדיונים וזכויות דיבור. אנחנו עשינו את זה, נתנו לזה שעות על גבי שעות ונתנו לדיון להיות רחב מאוד, שיתפנו את כל מי שהיה צריך להשתתף. אנחנו ניסינו להביא לניסוחים שיגשרו על הפערים שהיו בכמה מהסוגיות, והיו כאלה. השתדלנו לעשות טוב ככל האפשר ולהביא לכאן להצבעות. כמובן שיהיו סעיפים שעדיין יגידו עליהם שהם לא מדתיים, שהם פוגעניים, שהיה צריך לנהוג בהם אחרת – אבל זה מה שיצא בסוף.

אבל לפני שאתחיל עם צוות הייעוץ המשפטי אני רוצה לתת רשות דיבור באופן חריג לשני אנשים שיגידו בקיצור לגבי סוגיית ה-51, שהיא כמובן לא עולה, כדי לא לעורר סערות. אתן לאביעד פרידמן, מנכ"ל משרד השיכון ואחריו לארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה להגיד בקצרה את מה שסוכם בינינו בעניין הזה. בבקשה, אביעד.

אני אנצל את רשות הדיבור גם להגיד ליושב-ראש הועדה וגם לכולם: עבורנו במשרד השיכון וגם ברשות להתחדשות עירונית זה יום היסטורי וחשוב. אנחנו מאמינים ומקווים שבסוף התהליך הזה גובש פה חוק שהוא טוב ויגרום למספרים גדולים ולהגדלת יחידות הדיור, ויש בו בשורות היסטוריות לפריפריה, להתחדשות עירונית בפריפריה, אז אני רוצה להגיד לכולם תודה אחרי כל הוויכוחים, וכמובן גם להגיד תודה לקולגות שלנו במשרד האוצר ובמשרד המשפטים, באמת – אחרי הרבה מאוד זמן של עבודה אנחנו מתחייבים ומבטיחים שתבחנו אותנו ותראו את ההתקדמות ותראו כמה יחידות דיור יתווספו בשנים הקרובות בזכות הנקודה הזאת. אז קודם כל תודה, ותודה מיוחדת ליושב-ראש הוועדה על הנהגת האירוע.

בנושא המבנים המסוכנים והמבנים הנופלים – קיימנו אתמול דיון עם כבוד השר אלקין, עם היועץ המשפטי לממשלה ועם המשנה. הצגנו את כל הסוגיה שהיא באמת סוגיה מורכבת, ואני לוקח אחריות שכנראה לא הוכנה בצורה המספקת והחלטנו לקיים דיון מחודש בנפש חפצה, לבחון בהם את כל האפשרויות השונות, אף המרחיבות, כדי לתת מקום לפתרון בעיית המבנים כשחלק מתוך הפתרון הזה צריך לבוא גם, לטעמנו, בנושא של בחינת האחוזים וכמובן גם מבחינות אחרות. אבל כל הדיונים יבואו לשם, בוועדה, לדיון מקצועי, שם ייבחנו כל השיקולים, המדתיות, ואני מקווה ובטוח שנגיע להסכמות. זו הזדמנות טובה לאחל למשנה, שזה יומו האחרון בתפקיד שתהיה לו הצלחה רבה בתפקידו במקומות הבאים, שהוא יגיע לוועדה כמייצג של גורמים אחרים, ואז כמובן הוא יישמע, כרגיל, אחרת. אז תודה רבה למשנה. מקווה שדבריי תואמים את הסיכום.

צוהריים טובים. אני לחלוטין מסכים לדברים שהועלו על ידי מנכ"ל משרד השיכון בהמשך לישיבה הלילית שהתקיימה אמש. בהחלט, זו ההסכמה. יתקיימו דיונים מהותיים לגופו של עניין. יש מספר רעיונות כיצד להתמודד עם התופעה הזאת. צריך לבדוק לעומק את מהותו. כמובן, הממשלה תגיע לכנסת עם הצעה מגובשת, טובה ומוסכמת.

מה הרציונל לבטל את קרן ההתחדשות העירונית שאנחנו שמנו - - -

זה לא קשור, חברת הכנסת. מה שארז מדבר עליו – אין לו קשר לקרן הזאת.

אז אני מודה למנכ"ל המשרד ולשר, וגם לחבר הכנסת בגין שהעלה את הנושא אמש.

בהנחה שתסדרו בלעדיי בהמשך.

אני בטוח שנתייעץ.

אני אדאג שיסתדרו, חבר הכנסת בגין. אני אדאג שיסתדרו.

ובהזדמנות הזו, אדוני, אני רוצה להודות לך ולחברי הכנסת על הדיונים הפוריים בהצעת החוק החשובה הזאת. גם משרד המשפטים רואים בהצעה הצעה משמעותית וחשובה מאוד. התרומה שלנו להתחשבות העירונית שהיא כל כך הכרחית במדינה מצטופפת כמו המדינה שלנו, היא חשיבה חדשה על זכויות הקניין, על זכויות תכנוניות. אני חושב שהלכנו כברת דרך ארוכה מאוד בחשיבה הזאת על מנת לתמוך במאמץ - - -

וביטלתם זכויות של דיירים ותיקים פה. אנחנו עבדנו מאוד קשה בכנסות הקודמות כדי לשמור על אותם דיירים של דיור ציבורי בהתחדשות עירונית וכדומה. באתם ובאבכת חרב אחת והרסתם את כל העבודה שתגן על המסכנים של החברה.

חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.

זה אוכלוסיות גם שלך, ביפו ובעכו ובערים המעורבות.

אלא שאת עושה את זה בזמן הלא נכון. היו דיונים ומיצינו אותם.

הייתי פה - - -

בבקשה. עכשיו הדיון פה – אמרתי, על הסתייגויות והצבעות. אני נתתי באופן חריג זכות דיבור לאביעד ולארז.

אני רוצה להודות, ואני חושב שזו הצעת חוק חשובה מאוד, יש בה גם איזונים לגבי אוכלוסיות חלשות.

הם ממליצים פה על עסקת חבילה, להדיר את האוכלוסיות הוותיקות.

בכל מקרה, כמובן ככל שהכנסת לאורך השנים – כמו שאמר המנכ"ל, כמובן, תהיה בחינה שוטפת, אני בטוח שזה - - -

אני מקווה שתוסיפו כוח אדם לסיוע המשפטי כי יהיו פה הרבה שיצטרכו - - -

תודה רבה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

עוד הסתייגות שאני רוצה לתת בעל פה: להגדיל את הסיוע המשפטי ולתת זכות לדיירים נפגעים לסיוע משפטי.

אנחנו עכשיו חוזרים לדיון לשמו התכנסנו. אני רוצה לתת לצוות הייעוץ המשפטי של הוועדה בכל זאת לומר את ה - - -

היושב-ראש, אני חושב שצריך לברך את ארז קמיניץ באופן מיוחד, תסלח לי, לפני שהוא עוזב.

נכון. ארז מסיים את תפקידו, כבר הוכרז על המחליפה שלו, כרמית, אז אנחנו רוצים לאחל לך הצלחה.

- - -

ארז, תודה רבה על כל העבודה לאורך כל השנים. עשית עבודה מאומצת קשה ורבה בתחום האזרחי בכלל ותחום התכנון והבנייה בפרט. אני זוכר אותך כשהיית הסגן של שרית דנה, ואת המאבקים שהיו פה בתוך הוועדה כשאיריס הייתה יועצת משפטית בוועדה. תודה רבה לאורך כל הדרך על שליחותך הציבורית, הגם שהיו לפעמים חילוקי דעות.

ארז, אני רוצה להזכיר לך שאנחנו ישבנו יחד ובנינו את המתווה לפינוי של שוכרים שאינם זכאים של דיור ציבורי. לצערי הרב, אותו מתווה שקבענו איך אנחנו מפנים את אותן דירות, שישבנו על זה לא מעט זמן – גם בוועדות וגם אצלך במשרד, והיינו גם עם היועץ המשפטי של משרד השיכון, ועוד עם יועצים נוספים. אמרת שזה יהיה המתווה שישחרר לנו דירות לשוק החופשי. מאז ועד היום לא רק שלא הוצאתם לפועל את אותו מתווה, אתם שיניתם אותו הלכה למעשה. היום מה שקורה הוא ששר השיכון מפנה משפחות עם ילדים, נכים מדיור ציבורי, אבל לא מפנים את השוכרים המוסדיים. אני חושבת שלא רק שפספסנו - - -

אורלי אבל - - -

אני מברכת אותו על ההישג אז, ואני אומרת שאני מקווה מאוד שאתה תעביר למי שמחליפה אותך את החשיבות של העבודה שעשינו אז, כדי שהיא לא תרד לטמיון.

בכל זאת אני חוזר לצוות הייעוץ המשפטי של הוועדה – הם יקראו את השינויים הכלליים בתוך הנוסח שפורסם, והכל בסיכום.

דיברנו על הסעיפים שנוספו בדיון הקודם, וזו בעצם רק הקראת הנוסח. הסעיפים נמצאים אצלכם על המסך. בעמוד 7 הוספנו להגדרה "קשיש": "במקום 75 שנים” יבוא: 70” שנים" זה בעקבות ההערות כאן בוועדה על זה גם מי שהוא בן גיל 70 לגיל 75 יוכל ליהנות מהחלופות שהיזם מציע. בהקשר הזה זו הטבה שהוא חייב להציע.

בפסקה 5 במקום "מחצית" כתבנו "שליש ההפרש”.

בעמוד 13 הוספנו את המילים "ושישה חודשים" שהושמטו בנוסח הקודם.

בעמוד 15 הוספנו את סעיף קטן (א1) – "הסיפה, החל במילים "ויגיש לה" תימחק. זה בעצם סעיף שמתייחס לקרן שבהצעת החוק הממשלתית שכחו לתקן. כיוון שכל הסעיפים שמתייחסים לקרן נמחקים אז גם הסעיף הזה נמחק.

התיקון הבא הוא בסעיף 29. זה התיקון לסעיף של הקרן. אני קוראת:
2. שבעים מיליון שקלים חדשים מתוך הכספים שהועברו או שהיה צריך להעבירם עד ליום התחילה לקרן להתחדשות עירונית כמשמעותה בסעיף 2ד' לחוק רשות מקרקעי ישראל בהתאם להוראות סעיף 2ג(ב) לחוק האמור כנוסחם טרם יום התחילה של פרק זה, ייועדו לתמיכה במיזמי פינוי בינוי בגליל ובנגב, והיתרה תיועד לתקצוב הסכמי מסגרת בין מדינת ישראל לבין רשויות מקומיות". כל היתר הוא כמו שהיה בהצעה המקורית. ויש כאן תיקון בהפניה להחלטת הממשלה, 1 באוגוסט, 2021: "בסעיף זה – אלו ההגדרות:

"גליל" – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הגליל, תשנ"ג-1993
"נגב" – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, תשנ"ב-1991

(4) שר הבינוי והשיכון ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת עד ליום 30 באפריל בכל שנה על השימוש בכספים כאמור בפסקה (2) בשנה החולפת.

רגע, אין כאן שום דבר שהוא שינוי מהותי?

בקרן – יש בעצם 70 מיליון שקלים שיועברו למיזמי פינוי בינוי בפריפריה.

לא, בשינויים שקראת בנוסח.

זה מה שסוכם בדיון הקודם.

אני רק רוצה להעיר משהו לוועדה. תראו, חלק מהתנאים שלנו - - -

עם כל הכבוד, אנחנו לא מעלים נושאים חדשים. היא רק מחדדת דברים שסוכמו, על כן אני לא פותח את זה לדיון.

לא, לא הבנת אותי נכון – חלק מהאנשים עובדים בצורה מסוימת כדי שגם ייכנס להם לראש ויסתדר לפי הספריות הנכונות, שנוכל לשלוף. אני, כשאני עובדת, כמו באקדמיה – אני כותבת לי הערות ביניים על הדף, אני יודעת לסמן לי. אני מודה שהרבה יותר נוח לי לעבוד עם דפים מודפסים. לכן אני חושבת שאולי מן העניין שנקבל גם דפים מודפסים של אותם שינויים, וכדומה, כדי שאם יש לנו הערות נכתוב לעצמנו לפני שנטריד אתכם על כל דבר קטן.

אבל פורסם נוסח, פשוט לא הדפסת אותו.

כשאנחנו נמצאים כאן בוועדה, היה נהוג וגם היום - - -

זו מדיניות של הכנסת, כנסת ירוקה.

אז אנחנו יכולים לבקש? כי אני לא יכולה לכתוב הערות ביניים על המסך. אני מבקשת אם יש אפשרות לקבל נוסח מודפס עם השינויים החדשים.

לכן אנחנו שולחים לחברי הכנסת.

בכל אופן – מה שעכשיו רעות בינג קוראת פורסם, זה לא משהו חדש. אפילו התיקונים. כל אחד מאתנו יכול היה לפתוח את הקבוצה ולראות את זה גם באתר הוועדה.

זה בסדר שפורסם, גם החוק עצמו פורסם, אז זה לא יהיה לנו מול העיניים? זה להקל עלינו את העבודה.

אז שיהיה לך בטאבלט מול העיניים.

אז אני ממשיכה. בעמוד 20 הוספנו במקום "יחידה נפרדת לצורך עסקי" – "כיחידה עצמאית נפרדת", ובעמוד 21 נוספו שני הסעיפים שעליהם דיברת בדיון הקודם. אני לא ארחיב, אני רק מקריאה:

"זכות בדירת מגורים חילופית כדירת מגורים
49כז1 על אף האמור בחוק זה, נמכרה יחידת מגורים במכירה לפי סעיף 49כב, יראו זכות ליחידת מגורים חלופית שהתקבלה תמורת יחידת המגורים הנמכרת כדירת מגורים כהגדרתה בסעיף 9(ג) לעניין מס רכישה, או כדירת מגורים לעניין מס שבח, לפי העניין."

"(7א) אחרי סעיף 49לו יבוא:
"זכות בדירת מגורים חילופית כדירת מגורים
49לו1 על אף האמור בחוק זה, נמכרה זכות במקרקעין שהיא יחידת מגורים במכירה לפי סעיף 49לג1, יראו זכות ליחידת מגורים שהתקבלה תמורת יחידת המגורים הנמכרת, כדירת מגורים כהגדרתה בסעיף 9(ג) לעניין מס רכישה, או כדירת מגורים לעניין מס שבח, לפי העניין".

הדבר האחרון שהוא לא נמצא מולכם, אבל זה ממש ממש רק תיקון של נוסח ולא של מהות: בעמוד 6 – הוראות המעבר שנוגעות להיטל השבחה. בדיון הקודם הערנו שהן לא כתובות בצורה מספיק ברורה ולכן יש כאן נוסח אחר. אני רק קוראת אותו – זה רק שינוי של נוסח, לא של מהות:

"(ג) הוראות סעיף 3א לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה כנוסחו בסעיף 20(6)(א) לחוק זה, יחולו גם על תכנית לפינוי ובינוי כהגדרתה בסעיף קטן (ה) של סעיף 3א האמור (בסעיף זה – תכנית), שאושרה לפני המועד הקובע כהגדרתו באותו סעיף קטן (בסעיף זה – המועד הקובע); או שהוגשה לפני מועד הקביעה כמשמעותו בסעיף 3א(ב)(1) לתוספת השלישית לחוק האמור (בסעיף זה – מועד הקביעה) והכל בכפוף להוראות אלה:
(1) ניתן צו לגבי התכנית לפי סעיף 19(ב)(2) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה כנוסחו טרם יום הפרסום – יחול האמור בצו.
(2) לא ניתן צו לגבי התכנית כאמור בפסקה (1) יחולו הוראות אלה:
(1) קבעה הרשות המקומית חלוקה לאזורים כאמור בסעיף 3א(ב)(1) לתוספת השלישית בחוק התכנון והבנייה כנוסחו בחוק זה – תחול קביעתה לגבי התכנית. ואולם, רשאית הרשות המקומית בעת הקביעה כאמור לקבוע כי מקרקעין למגורים בתחום תכנית שאושרה לפני יום הפרסום תחול חובת תשלום היטל ששיעורו מחצית או רבע השבחה, ובלבד ששיעור ההיטל שתקבע כאמור לא יפחת משיעור ההיטל שנקבע לאזור שבתחומו חלה התכנית.
(2) לא קבעה הרשות המקומית חלוקה לאזורים כאמור, רשאית הרשות המקומית עד למועד הקובע לקבוע לגבי מקרקעין בתחום תכנית שאושרה לפני יום הפרסום כי תחול חובת תשלום היטל ששיעורו מחצית מהיטל ההשבחה.
(3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) מומשו זכויות במקרקעין שחלה עליהם תכנית או ששולם היטל בשל תכנית לפני המועד הקובע או מועד הקביעה, לפי המוקדם, יחולו לעניין אותו מימוש או אותו התשלום כאמור הוראות התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה כנוסחה ערב יום הפרסום.

אלו התיקונים שערכנו בנוסח.

צריך לומר שכל אלה פורסמו.

למעט הסעיף האחרון שהוא שוב - - -

אתמול דיבר על זה תומר, שרק הניסוח לא היה ברור. אין פה שינויים.

נכון. רק התבקשו לעשות ניסוח ש - - -

רבותיי, עוברים להסתייגויות ולהצבעות. אני רוצה להתחיל בהסתייגויות ששלחה סיעת ש"ס, מיכאל מלכיאלי. אוריאל בוסו נמצא כאן כדי להציג את ההסתייגויות – 10 הסתייגויות לפרק ד' בינוי ושיכון והסתייגות אחת שלא תעלה להצבעה בכלל, כי הוועדה קבעה שהנושא כולו ייעשה בצורה אחרת – אביעד וארז בדיוק דיברו על אותה נקודה.

אבל הסתייגות - צריך להעלות אותה. אפשר להצביע נגד.

ההסתייגות חורגת מהנושאים שעליהם דובר בהצעת החוק הזו. היא לחוק אחר לגמרי, בנושא אחר, ולכן - - -

על כן גם היא לא עלתה לדיון בוועדה, כי אמרנו שצריך להביא אותה בצורה מסודרת יותר, היא מחייבת דיון מעמיק יותר. אנחנו לא מצביעים עליה ולא מעלים אותה כהסתייגות.

- - -

חבר הכנסת בוסו יסביר, ואף אחד לא צריך להסביר את זה במקומו. הוא יקבל עכשיו זכות דיבור. אנחנו נצביע על ההסתייגויות בבת אחת.

כמה זמן אתה נותן לכל הסתייגות?

לתשומת ליבה של היועצת המשפטית של הוועדה - - -

ההסתייגויות יקבלו את זמן הדיבור במליאה לפי מספר ההסתייגויות. כרגע, בהצבעות – אני הולך לוועדות אחרות ואתם - - - גם ככה.

הסתייגויות פה אפשר לנמק, והשאלה שלי היא כזו: מאחר שלכל סעיף שאתם החלטתם נושא שווה סעיף או תת סעיף, למרות שיש לנו מחלוקת על זה – על זה אנחנו נדבר בהמשך, אני רוצה להסב את תשומת לבכם כי אנחנו כמציעים או מסתייגים יכולים לבקש דיון סיעתי, בין סעיף לסעיף או בין סעיף קטן לסעיף קטן אחר אנחנו נבקש הסתייגות סיעתית. ברגע שאתם הופכים את זה למין סעיף סל אתם בעצם גוזרים עלינו אי יכולת להשתמש בתקנון - - -

זה לא כלל של קואליציה ואופוזיציה. אני דיברתי עם חבר הכנסת אוריאל בוסו והוא הסכים לזה. כשנגיע אליך, תרצי לעשות את זה – אז נסתדר מולך בעניין הזה. אבל בינתיים, מול סיעת ש"ס אנחנו עושים את זה בצורה שסיכמנו. אני נותן לו זכות דיבור, שהוא ימצה, ואחרי זה מצביעים על ההסתייגויות שלהם בחבילה אחת. בבקשה, אוריאל בוסו.

רגע, רגע. יש עוד שאלה.

זה לא קשור אליך, אתה לא צריך לשאול. זה לא נוגע אליך.

אתה שומע מה אתה אומר?

כן, אני שומע טוב מאוד.

מה סדר ההסתייגויות? אני רוצה לדעת.

בבקשה, בוסו.

הכול בסדר אתך? אני שואל אותך על זמנים.

זכות הדיבור היא שלך, בוסו.

הוא לא נורמלי. שואלים אותך על זמנים, אתה לא רוצה להגיד זמנים?

אתה לא אומר משפטים לא ראויים ליושב-ראש, כי תמצא את עצמך בחוץ.

אבל אני שואל אותך שאלה, תתייחס אלי כמו אל בן אדם.

אני לא אתן לך את התענוג לטרפד את הדיון. אז תפסיק להתערב בדברים שלא נוגעים לך.

- - - שמעת מה שאלתי?

אני לא רוצה לשמוע מה שאלת, גם. בבקשה, בוסו.

פשוט לא נורמלי. אני לא מבין את זה. מה זה הדבר הזה?

אני רוצה בשם סיעת ש"ס – חבר הכנסת מלכיאלי הגיש הסתייגויות. מבלי להיכנס לפרטי ההסתייגויות אני רק אומר בשתי מילים בנושא החוק שמונח כאן לפניכם: כמי שהיה למעלה מעשור חבר ועדה מחוזית והרבה יותר מעשור יושב-ראש ועדה מקומית ומכיר את נושא התכנון והבנייה לפני ולפנים, אין ספק שמדובר למעשה לכאורה בחוק שעושה פה תיקון אמיתי והיסטורי לכל נושא הפינוי בינוי. כמי שלוקח אחורה בפרספקטיבה מול משרד השיכון והאגף להתחדשות עירונית אפשר לספור כמעט על שתי ידיים עד לפני תקופה לא ארוכה – את כל הפינוי בינוי שהיו במדינת ישראל כאפשרויות לביצוע. זה דבר שהיה קשה, מהרבה סיבות – משפטיות, תכנוניות, עד שהגיעו אחר כך המנופים של תמ"א 38 על תיקוניו, אחר כך – 1,2, ו-3, ואז זה התחיל לזוז קצת. כרגע מדובר למעשה לכאורה בתיקון שיאפשר לקדם את ההליך הזה. המקרה שקרה בחולון זה עוד אבל דרך שמחייב את כולנו למחשבה ולתיקון אמיתי כי כרגע אני שומע בכל מיני רשויות שמפנים דיירים ואחרי יומיים מחזירים אותם, עוד פעם מפנים – ההיסטריה לא מוסיפה, בטח לא לבריאות של הדיירים במקומות הוותיקים, ובטח גם לרשויות, שאף אחת כרגע לא רוצה לקחת אחריות. לכן אני אומר שהחוק הזה הוא למעשה חוק חשוב, היסטורי, שיכול לקדם.

בד בבד צריך גם לזכור שבחוקים הללו מדובר בסוף באנשים מוחלשים, אנשים שלא תמיד - - -

איזה הסתייגות הורדתם?

את הדף שהוגש בנפרד.

מה שכתוב שזה של מלכיאלי?

יש דף אחד עם שורה אחת ודף נוסף עם 10 הסתייגויות. אז אני אומר – צריך לזכור שבסוף, במתחמים הללו נמצאים אנשים מוחלשים, אנשים שלא תמיד יודעים לזעוק. צריך להיזהר שלא יבוא החוק וידרוס את האנשים שיעמדו מול טייקונים, וכשאני אומר טייקונים זה גם רשויות התכנון או רשויות משפטיות וגם יזמים. זה הדבר הכי חשוב שצריך לתת לכל חבר ועדה ולצוות המשפטי – בד בבד עם התכנון לאפשר שגם כאשר המתחמים האלה יתקדמו זה לא יהיה תוך רמיסה של האנשים שנמצאים במתחמים הללו. חוץ מכך שעשיתם תיקון מסוים לגבי יזמים שקונים דירות בפרויקטים האלה, אבל זה מינורי על יד מי שבאמת נמצא בסוף במתחמים הללו. אני גם יודע את זה שיש מתחמים שהם בבעלות ממשלתית – ההתייחסות היא אחרת, גם של הרשויות התכנון וגם של הרשויות המשפטיות. אלה הנקודות שצריך להסתכל עליהן בחוק. אלה הנקודות שצריך להסתכל עליהן בחוק. יש כאן מספר הסתייגויות שהוגשו על-ידי סיעת ש"ס. מבחינתי אפשר להצביע עליהן כיחידה אחת.

תודה רבה לך. נימקת בשם סיעת ש"ס.

אחרי שראיתי, אני שמח שהורדת את ההסתייגות הזאת.

בכל זאת, לגבי חבר הכנסת אוריאל בוסו – אני מעלה להצבעה את ההסתייגויות שהגישה סיעת ש"ס ונומקו על ידי חבר הכנסת בוסו, בחבילה אחת, כהסכמתו. מ-1 עד 10. מי בעד ההסתייגויות של סיעת ש"ס ונומקו על ידי חבר הכנסת אריאל בוסו?

הצבעה

בעד – אין
נגד – 3
נמנעים – אין
הסתייגויות סיעת ש"ס לא התקבלו.

ההסתייגויות לא התקבלו.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני יודעת שנוכחותי פה גורמת לא שקט, אז אני רוצה לפתור אתכם מהעול הזה.

לא, הכול בסדר. את דווקא עושה אקשן, אבל אני אגיד משהו אחר: כל חברי האופוזיציה שהגיעו אלי היום, כולם ללא יוצא מן הכלל רצו לדבר ראשונים. אז אם הייתי מסתדר טכנית לתת לכולכם לדבר ראשונים – הייתי נותן, אבל טכנית אי אפשר לעשות את זה.

אני נעלבתי עכשיו ממך, כי אני חבר אופוזיציה ולא ניגשתי אליך. החלטת שאני לא באופוזיציה?

- - -

למען הדיוק: בתחילה ביקשנו לא לדבר ראשונים כי אנחנו במקביל בכמה ועדות ויש לנו הרבה הסתייגויות מהותיות שאנחנו צריכים לנמק אותן, ואני אספר לך מה קרה בוועדה של יוליה מלינובסקי, ועדת הכשרות. איחור של דקה של חבר כנסת, והיא פסלה את כל ההסתייגויות של כל הסיעה, לא נתנה להם לנמק. אחר כך, בהתערבות של שגית אפיק היועצת המשפטית של הכנסת ניתנה הזכות של להגיש הסתייגויות, שזה הזוי. ולכן אנחנו לא רוצים ליצור מצב שבו מישהו יתפוס אותנו על השנייה. אז אנחנו מנסים לג'נגל בתוך המערכת הדי מוזרה, שהיא חדשה לנו. לכן אמרתי – אעשה את זה בקצרה.

יש הסתייגות אחת נוספת שהגשתי עכשיו. הגשתי כ-9 הסתייגויות.

עקרונית אנחנו נותנים זמן להגשת הסתייגויות.

הגשנו.

לגבי מה שהגשת בעל פה - - -

מותר לי.

היא הגישה בעל פה כי הורידו עכשיו את הזכות.

אם היועץ המשפטי יאשר גם אני אאשר – הכול בסדר.

אבל זה בעקבות השינויים שעשיתם.

אז ההחלטה היא שלי – בסדר. אני רוצה לדעת על מה ההסתייגות. את רוצה לנמק את כל ההסתייגויות בפעם אחת?

בגלל שאנחנו צריכים להיות בוועדות נוספות אנחנו נעשה את זה כפי שעשה חבר הכנסת בוסו.

וגם להצביע בבת אחת על כולן?

לא, אני מעדיפה שיצביעו על כל אחת כי יכול להיות שחלק מהסעיפים פה ידברו אל חברי הקואליציה כי באמת אלה הסתייגויות ענייניות. עדיף להצביע על כל הסתייגות, כי יכול להיות שתהיה לנו הזדמנות לתת באמת סעד לאנשים ותיקים שחלילה וחס עלולים למצוא את עצמם מחוץ להתחדשות העירונית רק בגלל שאין להם כסף.

אז חברת הכנסת אורלי לוי תדבר על כל ההסתייגויות בפתיח ואחרי זה נצביע על כל סעיף בנפרד.

אז ככה – ראשית, הסתייגות מס' 1 שלי היא מחיקת סעיפים 28 ו-29. ולחלופין, אם זה לא יתקבל אז אני רוצה להוסיף סעיף 29(2)(א): להוסיף 100 מיליון שקלים חדשים מהכספים שהועברו או שהיה צריך להעבירם עד ליום התחילה לקרן להתחדשות עירונית כמשמעותה בסעיף 2ד' לחוק רשות מקרקעי ישראל כמשמעותה בסעיף 2(ד) לחוק בהתאם להוראות סעיף 2ג(ב) לחוק האמור, כנוסחם טרם יום התחילה של פרק זה, ייועדו בתמיכה למיזמי פינוי ובינוי שיכללו בנייה והקצאת דירות לטובת מאגר הדיור הציבורי.

תראה, לאורך השנים המלאי של הדיור הציבורי הלך והצטמצם. התור של הזכאים לדיור ציבורי הלך וגדל. מאחר ולא נעשה פה – ויש פה את מי שהיה גם היועץ המשפטי של משרד השיכון – לא נעשתה באמת לצערי הרב עבודה מספיק לאורך השנים, פרט לתקופתו של יואב גלנט, אולי – במלאי נוסף של דיור ציבורי, אז אנחנו מוצאים שהמדינה גם מוציאה כספים מיותרים בהשתתפות בשכר דירה בשוק החופשי, ב-2.2 מיליארד שקלים לשנה. תחשבו, אם היה מדובר ב-20 מיליארד שקל ב-10 שנים היינו פותרים את כל בעיית הדיור הציבורי. בסוף התקופה של עשור המדינה תיתן 22 מיליארד שקל לבעלי הדירות. מרכז אדווה הוכיח שעשירונים 10-9 הם הנהנים העיקריים מהכסף של ההשתתפות בשכר דירה של זכאים של דיור ציבורי, הם הנהנים, ולכן הם הופכים להיות המשקיעים של דירות שהם אפילו לא במינימום של האבזור או של ההכנה שלהם לאכלוס של משפחות עם ילדים. כשאנחנו מסתכלים על הדבר הזה, אני מבקשת – כי ברוב המקרים של התחדשות עירונית לוקחים את המבנים הישנים, ואז אומרים – אם זה מטעמים של ביטחון, חיזוק מבנים וגם פני העיר, שאנחנו ממש בעד זה – למען הספר ספק, וגם תוספת של דירות כדי לפתור את בעיית הדיור, אז יש באמת אינטרסים שהולכים יד ביד, וכולנו בעד. הבעיה היחידה היא שבדרך כלל המבנים האלה המאוד מאוד ישנים, מי שמאכלסים אותם הם אוכלוסיות מוחלשות. בחלקם הגדול מדובר בדיור ציבורי שאם פעם היה דיור ציבורי של 4 קומות אז היום רוצים להוריד את המבנים האלה ולהפוך אותם למגדלים רבי קומות, שלצערי הרב בחלק מהמקרים האוכלוסיות האלה לא יכולות לעצמן אפילו לשלם את דמי הוועד החודשי כי לפעמים זה יותר ממה שהם משלמים עבור הזכות לדירה בדיור ציבורי, אם יש להם את כל ההנחות. לא ייתכן שאנחנו נשים עכשיו 70 מיליון שקל ונגיד שפתרנו את הבעיה. אני מבקשת להוסיף בסעיף הזה 100 מיליון שקלים הקצאה לדיור הציבורי.

מבקשת להוסיף עוד 30 על ה-70.

לא. אני מבקשת להוסיף 100 מיליון שקלים.

עכשיו – הוספת סעיף 20(2)(ב): 50 מיליון שקלים חדשים מתוך הכספים שהועברו או שהיה צריך להעבירם עד ליום התחילה לקרן להתחדשות עירונית כמשמעותה בסעיף 2ד לחוק רשות מקרקעי ישראל בהתאם לסעיף 2ג(ב) לחוק האמור, כנוסחם טרם יום התחילה של פרק זה, ייועדו לסיוע במימון תחזוקה לטווח ארוך בשל רכוש משותף במתחמי ההתחדשות עירונית.

יש פה מי שעזר לנו אז לנסח את זה. אז הוא היה היועץ המשפטי של משרד השיכון, אלעזר. הוא עשה עבודה מצוינת, ואנחנו בוועדה הצלחנו להביא הרבה מאוד סעדים לאותן אוכלוסיות מוחלשות. עכשיו הסעיף הזה מדבר על כך שהכסף הזה בעצם, כמו שהיא הרציונל שלנו בהקמת הקרן, שישמש את אותם דיירים לשלם את השכר החודשי – האור בחדר המדרגות, הגינון. כי אם אין להם את הכסף הזה הם מודרים, אם הם ירצו בכך או לא ירצו בכך. לכן אני מבקשת, כדי שאנחנו לא נהיה אלה שעושים טרנספר במשמעות החברתית של המילה. אנחנו בעצם מוציאים אותם ממרכז הערים וזורקים אותם אני לא יודעת לאן. ופה, בסעיף הזה אני באה לבקש שלפחות תהיה להם היכולת להישאר בקהילה שלהם, להישאר בסביבה שלהם ועדיין ליהנות גם, כי אנחנו לוקחים להם זכויות. אז לפחות להבטיח שהם יוכלו לשלם את דמי הוועד ולא להיזרק החוצה או לצבור חובות שהם לא יוכלו לעמוד בהם. אני חושבת שזה מאוד הגיוני. לכן אני מבקשת מחברי הכנסת מתוך הקואליציה – תסתכלו על האנשים האלה. תדעו במה אנחנו מדברים. אני מבקשת את התמיכה שלכם לפחות בסעיף הזה כי אחרת אתם עושים טרנספר, ואתם עושים טרנספר לאוכלוסיות מוחלשות, בדרך כלל אלה אוכלוסיות או של נכים או של קשישים שנשארו בדירות האלה.

אני פונה אליך, אדוני בערים המעורבות – קח את יפו, את עכו, את לוד. המבנים שיכנסו שם להתחדשות עירונית יש בהם אוכלוסייה מעורבת, אני יודעת. סבא וסבתא שלי מלוד, יש לי משפחה בעכו. וכשאנחנו מדברים על הדבר הזה, אז כל האוכלוסייה תיפגע, והאוכלוסייה דווקא שחיה בשלום במקומות האלה, הוותיקה, אלו שלאורך השנים מסתדרים, ואנחנו לא מדברים על צעירים חמומים וכאלה. מה שיקרה – אנחנו נדיר אותם מהמקומות האלה, את המבוגרים של החברה הערבית, את המבוגרים של הפריפריה החברתית במדינת ישראל, ואנחנו אומרים להם – לא יהיה לכם כסף לשלם על האור בחדר המדרגות, אין לכם זכות לחיות בבניין שלכם. זה כמו כפר שלם בסוף, רק בסיטואציה אחרת. אנחנו אומרים להם עכשיו: האדמה, הקרקע שאתם חיים בה שווה יותר מכם. הערך הכלכלי שווה יותר מהערך האנושי. ואנחנו יוצרים פה איזושהי תופעה שבעיניי היא פשע חברתי. לכן אני מבקשת מכם להקשיב לתוכן. אני לא באתי להקניט. לכן אני חושבת שעל כל סעיף כדאי להצביע בנפרד, כי אולי בחלק מהדברים אני אצליח לשכנע.

סעיף 4 – הסתייגות 4: בסעיף 1 תימחק הגדרת המונח "דירת תמורה" ובמקומה יבוא: "התמורה המרבית" – מירב הזכויות במקרקעין שניתן לקבל בעסקת פינוי בינוי שנעשתה מרצון בין מוכר לבין קונה אך לא פחות מ "דירת התמורה", כהגדרתה בסעיף 17 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. אני אקרא עוד שתי הסתייגויות ואסביר אותן כי הן ביחד: "אחרי סעיף 2(ב)(19 יבוא סעיף 2(ב)(1א): "התמורה שהוצעה לבעל דירה או חוכר לדורות פוגעת בזכויותיו היחסיות במקרקעין או שאינה מקנה לו לפי חלקו את התמורה המירבית. והסתייגות נוספת: "בסעיף 2(ב)(6) בכל מקרה שנאמר "דירת התמורה" או "דירת תמורה" יבוא המילים: "התמורה המרבית" ו "תמורה מרבית". ולמה זה? התיקון המוצע נועד למנוע פגיעה חמורה ובלתי נחוצה בזכויות הקניין של בעלי הזכויות במתחמי פינוי בינוי וזאת במיוחד לאור ההצעה להגדיל את כוחו של הרוב לכפות הסדרים כאלה על המיעוט. זכויות הקניין של בעלי דירות וחוכרים לדורות, לרבות חוכרים של מקרקעי ישראל שהבעלות בדירותיהם עברה או מיועדת להעברה אליהם, בין אם נרשמה במרשם המקרקעין ובין אם טרם נרשמה, נגזרות מחלקם היחסי במקרקעין. כאשר נעשית עסקת פינוי בינוי, יש מקום לדאוג לכך שכל בעל זכות במקרקעין ערב העסקה יקבל בעקבותיה את החלק היחסי בדירות התמורה שייבנו על הפרויקט. מטרת התיקון המוצע למנוע מרוב מיוחס של בעלי המקרקעין להפעיל את מנגנוני החוק במקרה שבו התנגדות המיעוט נובעת מקיפוח יחסי שלו. כמו כן נועד התיקון לחייב שמאי מקרקעין הדנים בשומת דירות התמורה לצורך קביעת כדאיות העסקה לקחת בחשבון את מלוא התמורות שבעלי הזכויות במקרקעין יכולים לקבל בעסקה בשוק החופשי בהתאם לחלקם היחסי ולא להסתפק בהנחה המינימליסטית של תמורה "סבירה", ושוב – אנחנו מדברים על אוכלוסיות מוחלשות. החזקים תמיד טובים במיצוי זכויות, תמיד יכולים לשכור את עורכי הדין ורואי החשבון. יש להם את היכולות להגן על הזכויות שלהם, להגן על הנכסים שלהם ועל הקרקע להם. פה אני מדברת על אוכלוסייה שהיא אדישה לא מבחירה, אלא מתוך חוסר יכולת לשכור את השירותים של אלה שיגנו על הזכויות שלה. לכן אני רוצה להבטיח שדווקא האוכלוסייה הזו תקבל הסכום המרבי – אין לה אפשרות אחרת למקסם, כי רוב הבנייה בעצם נעשית על הזכויות שלהם במקרקעין. בזמן שהם יושבים בדירה הזאת יש להם זכות על המקרקעין האלו. וברגע שאנחנו אומרים – אנחנו נגזול את זה מכם, אנחנו עושים עוול גדול, אנחנו מונעים מהם את היכולת כמו שכל אחד נורמטיבי בעולם חומרני רוצה למקסם את הזכויות שלו. אז פה אני אומרת: כשאין לך עורך-דין, כשאין לך את הזכויות שלך, כדאי שאנחנו כמחוקקים נראה דווקא את מקרי הקיצון האלה ונדע לתת גם להם באיזה אופן את הסעד המתבקש.

הסתייגות 7 – בסעיף 1(ב) להוסיף סעיף (4): לאחר המילים "בעלי דירות" יבואו המילים "המתגוררים במתחם 3 שנים לפחות". ולמה אני אומרת את זה, אדוני היושב-ראש? יש היום המון כרישי נדל"ן, יזמי נדל"ן, יש המון כאלה שמזהים עסקאות. זאת אומרת, הם יודעים שעכשיו במיוחד – ואני בעד שכל המבנים יעברו בדיקה ונדע מה קורה, אבל יש עכשיו מין גל כזה שצריך להיות ערניים אליו שכל מבנה שיש בו סדק כזה או אחר, וכשראש העיר רוצה להיפטר מבעייתיים כאלה שלא ממש נכנסים לפינוי בינוי, הוא יכול להביא איזה מהנדס שיגיד - - -

לא ראש העיר – אחד התורמים שלו בפריימריז.

אבל צריך לשים לב שזה סותר את ההסתייגות של ש"ס.

אמרתי שטוב שהוצאת את זה. זה אחד - - - זה כמו בחוק הכשרות ולהב 443, אחד הפשעים הכי גדולים שנעשים. המשטרה – מה זה מעניין אותה.

אדוני היושב-ראש והיועצת המשפטית. מה שיכול לקרות ובעצם קורה גם היום - אנשים אומרים: זה מועמד לפינוי בינוי, אני אקנה פה דירה או שתיים להשקעה, אפילו דירה אחת ואחת במקום אחר. האנשים האלה לא מתגוררים בבניין. הם רואים בדבר הזה עסק כלכלי נטו. לכן אני באה ואומרת שצריך לדרוש שלפחות מעמדם של האנשים שחיים בבניין הזה, שזה מרכז החיים שלהם, הבית שלהם במובן המעשי של המילה, לא ייספרו באותה מידה כמו המשקיעים שאפילו לא גרים באותו בניין. לא מעניין אותם מה קורה שם, לא מעניין אותם חיי הקהילה שם. הם רואים בזה עסק כלכלי נטו. עיני לא צרה בהם, כמובן, אבל אני רוצה שנתייחס באופן שונה לאלה שגרים בתוך הבניין, לאלה שגרים שם לפחות שלוש שנים. האינטרס שלהם שונה מהאינטרס של המשקיעים. ופה אני באה ומבקשת מכם לשים לב לשוני כשאנחנו משנים את זה.

יש את אלה שקנו את הדירה להשקעה – יש להם עניין לעשות את זה כמה שיותר מהר, כי כמה שיותר מהר הם ממקסמים את הרווח, והם רואים את שורת הרווח בצורה הרבה יותר מהריה. אז אנחנו רוצים להוסיף את ההפרדה בין דיירים ותיקים ובין משקיעים, גם אם זה דירות בודדות.

מה זה הצלצול?

אולי מזכירים לך שבשעה 14:00 היית צריכה ללכת לוועדה אחרת. אז גלשת בכמה דקות כבר.

איך אפשר? אם היו לנו נורבגים היינו שולחים אותם ואז הם היו עושים את ה - - -

אתם התחלתם עם הנורבגים, ואחרים לקחו את הפטנט.

תקשיב, יש היגיון – ואני הולכת עם ההיגיון הזה, דרך אגב, שכשאתה בממשלה של 61 וכל קול יכול להפיל את הקואליציה, אז 4 נורבגים זה הגיוני, כי זה משמר לך את רשת הביטחון. אז אתה מחליט – אולי שר החוץ, שר האוצר, ואולי עוד שר – יהיו להם נורבגים, כדי שהמדינה תתפקד, כדי ששר החוץ יוכל לנסוע בלי לסכן את הממשלה כולה. ואני רוצה לציין שהליכוד השתמש בנורבגים. אבל להפוך את זה לעשרות נורבגים וגם הנורבגים לא מגיעים לעבודה?

רק צריך לציין שאנחנו לא השתמשנו בזה.

נכון, ואני רוצה לציין שהליכוד השתמש רק בנורבגי אחד.

- - -

אני מסכימה עם ההיגיון של 4 נורבגים כדי לשמר את הקואליציה ולא עשרות נורבגים שבסוף עושים שביתה איטלקית. אולי היינו צריכים לקרוא להם איטלקים אז זה היה יותר מובן. אתמול ב-01:30 בלילה – אנחנו היחידים, מהאופוזיציה.

גם אני. נורבגית.

היית במליאה? אם היית ב 01:30 במליאה היית יודעת - - -

יחד איתך במליאה, ורק אז נסעתי למלון.

ראית מה היה עם החבר שלך?

ראיתי.

אוקיי, אני לא ראיתי אותך שם, אבל יכול להיות שהיית בהפסקה.

- - -

(באמצעות שפת הסימנים)

בכל מקרה, אורלי – רק שתדעי שבימים שיש מליאה בשעה 14:00 יש צלצול, אם תגיעי לוועדות אולי תשמעי אותו.

יא חצופה קטנה. אם את אומרת את זה בשקט, זה כאילו את לא אומרת? אני פה 13 שנה.

(באמצעות שפת הסימנים)

לא אמרתי את זה בשקט בכלל, אמרתי את דעתי. מצלצלים פה ב 14:00 - - -

את עדיין חצופה ואת מציפה את כל מה שרע בדבר הזה. למה? 13 שנה אני פה. אין ח"כ בכנסת יותר מעוטר ממני: הפרלמנטרית המצטיינת של המכון הישראלי לדמוקרטיה - -

מעולה, אז תגיעו גם בכנסת הזאת לוועדות, כאופוזיציה. תשרתו את העם ותעבדו.

- - אבירת איכות השלטון של המוסד - - - אני רוצה לומר לכם, רבותיי. המצטיינת של הפרלמנטריה, אבירת איכות השלטון ואות אומץ, בנוסף לכל הפרסים האחרים שאנחנו מדברים בהם באמצעי תקשורת כאלה ואחרים. אתם מנסים ליצור עכשיו איזושהי מנטרה כאילו אני לא עובדת. כשאת תעשי עשירית ממה שאני עשיתי את יכולה לזעוק את הדברים, לצעוק אותם, להביא אותם - - -

לא מזלזלת בעשייה שאת עשית, אני אומרת שכרגע האופוזיציה לא מגיעה לוועדות. כל מה שעשית – עשית, אבל - - -

אני פה שלושה שבועות, פעם ראשונה אני רואה אותך פה.

אני הייתי בוועדות אחרות: ועדת העבודה והרווחה, ועדת החינוך. אולי לא הגעתי לכאן פנימה אבל הייתי בוועדות אחרות. אבל אתם לא הייתם אפילו בוועדות אחרות, אז אל תשוו בינינו.

13 שנה אני ישנה פה, הילדים שלי בבית - - -

חברים, אנחנו פה מנמקים הסתייגויות. אם את מחשבת את זה מהזמן של ההסתייגויות – אין לי בעיה, אורלי. אבל אם לא – בבקשה לחזור להסתייגויות.

אתה צריך לשמור גם על כבודם של חברי הכנסת. מגיעים פה נורבגים שלא היו יום אחד בכנסת, באים בטענות למצטיינים של הכנסת, ואני אומרת את זה בצנעה גדולה כי יש לי את כל - - -

- - -

היא נורבגית. היא לא נבחרה - - -

לא נחלק ציונים לאף אחד - - -

אני לא נבחרתי? את רוצה להגיד לי שאני לא נבחרתי? אני לא הבאתי קולות להצביע?

בואי נבחן את הרשימה שלך, את לא נבחרת. עובדתית.

אני הבאתי הרבה יותר קולות, אני גם באה לוועדות ולעבוד.

- - -

אתה תגן על זכותי לדבר - - -

חברת הכנסת שירלי פינטו - - -

קודם כל מגיע לחברת הכנסת אורלי לוי מדליה, היא השיגה את המטרה, המסר עבר.

נחזיר את הדיון להסתייגויות.

כל שבוע יש דף מסרים. המסר המרכזי השבוע - - -

- - -

הוא הנושא הנורבגי והנורבגיות.

שרון, תתביישי לך.

אני אתבייש? את התחלת עם זה.

אני מדברת על העבודה בכנסת. אם אתה לא תשמור על זכותי לדבר, תעצור את השעון.

אני נתתי לך אפילו מעבר לזכות שנותן כל יו"ר ועדה לחברי הכנסת. את מדברת כבר רבע שעה. את מדברת אפילו יותר מרבע שעה. אז בואי, תמשיכי את ההסתייגות האחרונה שלך וגם זו שרצית לומר בעל פה, בבקשה.

אני רוצה לומר את ההסתייגות הכי חשובה פה, אוקיי? יש פה חברי כנסת שהם נושאי כלים, כי הם יודעים שיש להם חרב על הצוואר. הם יכולים לשנות פה סדרי עולם. האצבע שלהם יכולה להכריע. היא יכולה להכריע אם יהיה דיור ציבורי או לא. הם יכולים להכריע אם אנחנו נכריז מה הם שוחקים כדי לדעת שאותן עבודות ניקיון בקניונים לא יצטרכו להאריך להן את גיל הפנסיה רק כדי לקבל קצבת זקנה. אותם אנשים לא מגיעים לוועדות. אני מגיעה יותר מכל שר אחר שהיה. אתם לא תבואו להטיף.

העברת את המסר, העברת את המסר. אף אחד לא עונה לה. העברת את המסר, חוזרים להסתייגויות.

לא - - - בשום דבר ממה שעשית, אבל אני אומרת - - -

את לא עונה לה, ואנחנו חוזרים להסתייגויות.

והמנטרה הזו והבון טון שנהיה לכם - - - תלמדו את ספר החוקים של הכנסת.

חברת הכנסת, אמרת את מה שרצית לומר לחברת הכנסת שירלי פינטו. אנחנו חוזרים להסתייגויות שלך.

אני נזהרת בכבודכם, פשוט נזהרת בכבודכם. אתה כמי שיודע פה בכנסת מי שעובד ומי לא עובד, גם אתה ראוי לשמור על כבודי.

בסדר, זה ויכוח לא ענייני בינתיים. לצורך העניין אנחנו בהסתייגויות לחוק התחדשות עירונית.

מה שאני שכחתי או מה שאני - - -גם בעוד 20 שנה לא תעשו. את הילדים הקטנים שלי בבית – אני לא רואה אותם, לא יום ולא לילה. פעמיים דחיתי את יום ההולדת של הילד הקטן שלי. אתם תלמדו אותי מה זו עבודה בכנסת. חוצפנית. אתה יודע מה הבעיה עם טירונים? טירונים באים רעבים. הם גם לא מבינים כלום איך השיטה עובדת וגם - - -

דיברנו על הסתייגויות, ואת רק ממשיכה וממשיכה וממשיכה.

את לא בזכות דיבור.

שירלי, בבקשה. אני לא מאפשר לאף אחד לענות לה. אף אחד לא עונה. ואני עכשיו מחשב את הדברים שלך כנימוק של ההסתייגות.

אז אמרנו שאנחנו מבקשים להסתכל באופן שונה על הסרבנים – בין אם הם משקיעים ובין אם - - - ואם את תקשיבי לתוכן אולי תביני שאנחנו מדברים על להגן על אוכלוסיות מוחלשות. אז אולי תראי לנכון להגן גם על אוכלוסיות מוחלשות.

חברת הכנסת מנמקת את ההסתייגות שלה. אף אחד לא עונה לה.

אני רוצה למחוק את סעיף 2(ב)(1) ובמקומו יבוא: אם קבע שמאי פינוי ובינו כי התמורה לבעלי הדירות בעסקאות פינוי ובינוי המוצעת נקבעה בהתאם לעקרונות שוויוניים וכדאיות כלכלית עבורם וכי תחשיב העליות הנוספות בדירה המוצעת, גם הארוכות טווח, ובפרט עלייה בארנונה, הוצאות ניהול ותחזוקת הדירה והשטחים והנכסים המשותפים – אפשריים לאור אמצעי המחייה של הדייר חזקה כי העסקה בעלת כדאיות כלכלית. דברי ההסבר- כדי לשמור על האיזון ולוודא שדיירים יוכלו לעמוד בהישארותם בדירה שלהם יש להרחיב את ההגדרה כך שתכלול בחינה כלכלית גם ליכולת של הדייר להתמודד עם העלויות הנוספות שפרויקט ההתחדשות הזו יביא עליו.

עכשיו ביקשת להוסיף הסתייגות בעל פה, אז תקראי את הנוסח שלה.

אז אני אגיד אותה וינסחו אותה הנסחים. אני מבקשת ככה – שהזכות של הדייר, ואנחנו מדברים על הדיירים הוותיקים, אלה שמתגוררים, לא אלה שהם בעלי אינטרס כלכלי, שיהיה להם את זכות הייצוג המשפטי של הסיוע המשפטי כדי לעמוד מול כל הטייקונים האלה ומול כל בעלי האינטרסים האלה כדי שהאינטרס של היחיד בתוך כל המערכת הגדולה הזאת לא ייפגע.

שהמדינה תשלם להם כאשר תובעים אותם למשפט.

אני מבקשת שיעמידו להם סיוע משפטי.

שהמדינה תסייע להם משפטית.

דרך אגב, עושים את זה גם בדיור הציבורי, באוכלוסיות מסוימות. ובנוסף – סעיף גישור. אני גם אוסיף אותו בעל-פה.

אבל דיברת על הוספת סעיף אחד בעל פה, ואישרתי אותה.

או לחילופין.

אז לא, אני לא מאשר את השנייה.

בסדר, גם מקובל.

אז אנחנו נחזור לבחירתך – אם את רוצה להצביע על ההסתייגויות כפי שהן או בחבילה אחת.

הייתי מציע לפי סעיף, כי אם יש פה רגישות, אולי מישהו יתמוך באיזה סעיף.

אז בפנינו 9 סעיפים – 8 ועוד אחד בעל פה. אנחנו עושים את זה לפי סעיף או לפי הסתייגות?

לפי הסתייגות.

אז חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על ההסתייגויות שנימקה חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. שלחת את זה בשם סיעת הליכוד?

בשם כל חברי סיעת הליכוד.

שלחה חתימות, כן. אז הסתייגות מס' 1 – מי בעד? מי נגד?

הצבעה

הסתייגות מס' 1 לא התקבלה.

הסתייגות מס' 1 לא התקבלה.

הסתייגות מס' 2. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

הסתייגות מס' 2 לא התקבלה.

הסתייגות מס' 2 לא התקבלה.

הסתייגות מס' 3 – מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – אין
נגד – 5
נמנעים - אין

הסתייגות מס' 3 לא עברה.

הסתייגות מס' 4 – מי בעד ההסתייגות?

הצבעה

בעד – אין
נגד – 4
נמנעים – אין
הסתייגות מס' 4 לא עברה.

הסתייגות מס' 4 לא עברה.

הסתייגות מס' 5. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

הסתייגות מס' 5 לא התקבלה.

הסתייגות מס' 5 לא עברה.

מי בעד הסתייגות מס' 6?

הצבעה

הסתייגות מס' 6 לא התקבלה.

הסתייגות מס' 6 לא התקבלה.

מי בעד הסתייגות מס' 7? מי נגד?

הצבעה

הסתייגות מס' 7 לא התקבלה.

הסתייגות מס' 7 לא התקבלה.

מי בעד הסתייגות מס' 8?

הצבעה

הסתייגות מס' 8 לא התקבלה.

הסתייגות מס' 8 לא התקבלה.

הסתייגות מס' 9 – הסתייגות בעל פה. מי בעד ההסתייגות?

הצבעה

הסתייגות מס' 9 לא התקבלה.

הסתייגות מס' 9 לא עברה וכן כל ההסתייגויות שנימקה חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.

אנחנו עכשיו חוזרים להסתייגות שהגיש חבר הכנסת איתמר בן גביר וכל סיעת הציונות הדתית. יש לנו פה 5 הסתייגויות. אתה תרצה לנמק כל סעיף בנפרד?

נעשה את כולן יחד.

כמה זמן אתה רוצה?

10 דקות. אפילו פחות. קודם כל הערה – המחלוקת בינינו היא גדולה, כמו שאמרתי כאן בנאום הפתיחה כשנכנסת להיות יושב-ראש ועדה. אבל אתה בתור יושב-ראש ועדה צריך להיות ממלכתי ולהתנהג עם כולם גם בצורה ממלכתית. וכשאני שואל, כי אתה יודע שאני צריך לצאת לשבעה, לניחום אבלים – אני בסך הכול שואל שאלה, השאלה שאני שואל כאן היא: מה לוח הזמנים כאן? מתי קוראים את הסתייגות שלי? ואני חושב שלא היה קורה כלום אם היית עונה לי תשובה.

אל"ף, אני לא יודע.

אמרתי את זה למנהלת הוועדה.

על הנסיבות אני לא יודע.

אז בסדר. אני אומר – אני בסך הכול רציתי לדעת לוחות זמנים.

אני לא ידעתי את לוחות הזמנים שלך. לי יש את לוחות הזמנים שלי.

אבל לא באתי להכתיב לך לוח זמנים.

בסדר, אני לא ידעתי. לא ידעתי על מה דיברת.

אני חשבתי שאתה פשוט לא רוצה לשמוע. בסך הכול רציתי לדעת מתי אני. אני חושב שזה סופר לגיטימי, ואני חושב שאתה כיושב-ראש ועדה מחויב להתנהל בצורה ממלכתית.

עכשיו אני רוצה לדבר על ההסתייגויות שלי, ואגיד משהו כללי כי אני לא רוצה להאריך כאן. ההסתייגויות שלי נובעות כולן מדאגה בסופו של דבר לאזרח הקטן, ויש בינינו פערים, ממש תהום אידיאולוגית, אבל לפחות בשם מי שכאן מדבר, וגם אתה, אדוני, יושב-ראש הוועדה – אתם טוענים: אנחנו עוזרים לאזרח הקטן, אנחנו פועלים לטובת האזרח הקטן. אז ההסתייגויות שלי נוגעות בדיוק בנושא הזה של האזרח הקטן ובדיוק איך לעזור לו איך לעמוד מול אותה רשות עירונית או הטייקונים, או כל מיני בעלי אינטרסים כאלה ואחרים.

אני קודם כל מפנה לסעיף 20(6)(א)(1) ו -21(ב)(ג)(2) שעוסקים בהיטלי השבחה. אני מבקש שבמקום "מחצית" לתקן את זה ל "בשיעור של 45%". בדברי ההסבר כתבתי: המטרה בשני התיקונים ששיעור ההיטל המרבי שאפשר יהיה להטיל על הציבור בגין השבחת הקרקע לא יעלה על 45% במקום 50%. צריך להגן על הציבור ככל הניתן בכל תהליכי ההתקשרות בין העירייה והיזמים לבעלי הדירות. בשיח האינטרסים בהתחדשות העירונית יש לאזן בין הצורך בכדאיות ליזמים, רצון העיריות בפיתוח וחידוש העיר לבין ההגנה על בעלי הדירות. וזה נושא מאוד מאוד חשוב. אני מבין שיש כאן את האינטרסים של היזמים ואת האינטרסים של העירייה והרצון לעשות מכל העניין הזה גם עסק כלכלי כי אחרת אף אחד לא יבוא לזה. אבל מצד שני צריך להגן גם על האוכלוסייה החלשה. ואתם מתיימרים, כביכול, אדוני – לפחות לפי מצע הבחירות, דיברתם כל הזמן על להגן על האוכלוסיות החלשות. אני מדבר כאן על כל מיני חברים בקואליציה. אז תתכבדו. תתכבדו ותגנו על האזרח.

אותו הדבר בסעיף 20 (6)(א)(2) במקום "חמש שנים" יבוא – "שבע שנים". ועוד פעם, דברי ההסבר: על מנת ליצור ודאות גבוהה יותר בקרב בעלי הדירות מוצע להגדיל את משך הזמן בו לא ניתן לשנות את שיעור ההיטל. גם כאן המטרה היא הגנה על הצד של בעלי הדירות בחוזה, שמלכתחילה נמצאים במקום חלש יותר בפערי מידע מול היזמים.

עכשיו אני עובר לסעיף 22 (6)(א), ששם, בסעיף הזה עמוד 12 אתם כותבים שהיזם או מי מטעמו ניצל לצורך החתימה את מוגבלותו הרפואית, הנפשית, השכלית של בעל הדירה, כשהיזם או מי מטעמו ידע או היה עליו לדעת על קיומה של מוגבלות כאמור. זה סעיף ראוי, זה סעיף חשוב, אבל למה שלא נרחיב אותו? הרי בדיני חוזים לא מתעסקים רק בשלב הסופי. בדיני חוזים, גם בחוק של תרופות ופיצוי על כל מיני חוזים יש גם את השלב של המשא ומתן, וגם בשלב הזה מאוד מאוד מאוד חשוב שתהיה הגנה כנגד ניצול של מוגבלות רפואית או מוגבלות נפשית, או מוגבלות שכלית. הרי יכול להיות לצורך הדוגמה שמנהלים איזשהו משא ומתן ומנצלים תוך כדי המשא ומתן את המוגבלות הרפואית והנפשית או השכלית של בעל הדירה, ואז בסופו של יום החתימה נעשית בצורה שמבחינה משפטית אין כאן ניצול. אז למה כל המשא ומתן לא יהיה גם הוא מוגן? ולכן אנחנו כותבים בדברי ההסבר שאנחנו רוצים לתקן את זה. קודם כל, במקום "לצורך חתימה" יבוא: "לאורך המשא ומתן", ובדברי ההסבר אנחנו כותבים: "ניצול" – כאמור בסעיף...." זה יכול להתקיים לאורך כל שלבי המשא ומתן, לא רק לצורך החתימה. ברצוננו למנוע ניצול זה. התיקון בא למנוע מצב בו היזם פועל בחוסר תום לב ורק לקראת החתימה פועל בהוגנות, ואז בעל הדירה הוא כבר לקוח שבוי. לפי הסעיף המוצע בוועדה – יכול לזכות בהגנה כי הוא לא פעל בעת החתימה בניצול. בואו נגן על מי שרוצים לנצל אותו. חברת הכנסת פינטו, אני פונה גם אליך. את באמת יש לך זכויות ואני יודע כמה את רוצה ורוצה ומעניין אותך להגן על האוכלוסיות האלה. בואי נגן עליהם, בואי נרחיב את ההגנה. זה מה שהבטחתם לבוחר.

והדבר הנוסף שרציתי לתקן – סעיף 22 (6)(א)(2) ו- 22 (6)(א)(4) – לאחר "בעל הדירה" יבוא: "מי מטעמו". ישנה הרחבה מצד היזם ל "מי מטעמו", ואנחנו רוצים להרחיב את הנושא הזה של בעל הדירה, עוד פעם – כדי למנוע את מרחב האפשרויות להטעייה, ובכך להגן על בעלי הדירות. כל התיקונים שאני הצעתי כאן – המטרה שלהם היא להגן על החלש. כל התיקונים שהצעתי כאן, המטרה שלהם להגן על הזכויות של מי שעומד מול עירייה, מול קבלנים, מול יזמים, מול טייקונים – מול אנשים חזקים מאוד מאוד מאוד. כשמדברים על הגנה על חלשים זה לא רק לדבר, אלא גם לעשות. אני מצפה מכם שתקבלו את ההסתייגויות שלי, שתצביעו בעדן. ומי שלא מצביע בעד ההסתייגויות האלה, המשמעות היא שהוא לא באמת רוצה לדאוג לחלשים. גם ככה יש כאן בעיות לא פשוטות בחוק הזה. לא כאן המקום לעמוד על כולן, אבל יש כאן בעיות. מצד שני, כל הנושא הזה של פינוי בינוי הוא דבר חשוב, דבר שמפתח את המדינה, דבר שתורם, אבל לא תוך כדי שדורסים אנשים חלשים.

תודה רבה. אתה מעוניין להצביע על כל סעיף בנפרד?

כן. להצביע בנפרד.

תודה רבה. אז אנחנו מתחילים בהצבעות על ההסתייגויות של חבר הכנסת איתן בן גביר.

הסתייגות מס' 1 של חבר הכנסת בן גביר. מי בעד?
הצבעה

בעד – אין
נגד – 4
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

מי בעד הסתייגות מס' 2? מי נגד?

הצבעה

בעד – אין
נגד – 3
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

מי בעד הסתייגות מס' 3?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מי בעד הסתייגות מס' 4?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מי בעד הסתייגת מס' 5? מי נגד?

הצבעה

בעד – אין
נגד – 4
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה.

אז יש לנו בתוך ההסתייגויות של בן גביר 3 רביזיות, וגם רביזיה אחת של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. אנחנו נעשה את הרביזיות אחרי שניתן לחבר הכנסת פינדרוס לנמק, או שנעשה את הרביזיות עכשיו?

- - -

הגענו להסתייגויות של חבר הכנסת פינדרוס וקבוצת יהדות התורה. יש לנו 29 הסתייגויות. אתן לך לנמק את ההסתייגויות. אם תרצה לעשות את זה בנפרד - - -

תלוי. יש חלקים שארצה בנפרד.

אני רוצה להקדים ולומר – יש כאן חלק מההסתייגויות שחופפות להסתייגויות שקיבלנו מאנשים שנמצאים בשטח ועוסקים בעניין הזה, והם לא מייצגים גוף מסוים אינטרסנטי בעניין. לכן אני מתפלא על הוועדה שהיא לא קיבלה והפנימה את הסוגיות האלה. מה שהוגש על ידי היחידה לשיתוף הציבור – מעורבות אזרחית בעירית ירושלים, מה שהוגש על ידי יובלים – אלה שני גופים שעוסקים בעניין הזה והם מכירים מקרוב, צר לי לומר – יותר מארז קמיניץ או מאנשי משרד השיכון שעוסקים בזה פחות שנים ממה שהאנשים האלה עוסקים בזה ומכירים את הבעייתיות, והגישו הסתייגות עניינית. אני לתומי חשבתי, מכיוון שהתחלנו שבוע חדש וסיימנו את פרשת וירא, וסיימנו עם מהפכת סדום והשופט העליון של סדום שניצול – מי שלא זוכר, לוט הפך להיות שופט עליון בסדום מהר מאוד. זה מזכיר לי דברים. הוא הצטרף לכוחות הטובים, מהר מאוד עשו אותו לשופט עליון שם והצליחו להוציא אותו משם.

אני מתחיל עם ההסתייגות הראשונה. בעצם הציג אותה פרופ' חיים זנדברג כאן, כשהופיעו פה מהמכון לרפורמות מבניות. ההסתייגות באופן מהותי אומרת כדלקמן: יש אזרחים בישראל שיש להם זכויות, ואנחנו במסגרת החוק הזה באים ומוציאים מהידיים שלהם את הזכויות. אני אולי אפילו ארחיב ואומר, אם מדברים אתי על כדאיות כלכלית ושהיזמים רוצים – אז אני אספר לאנשי האוצר ומשרד השיכון שהיום יש שוק חדש במדינת ישראל. יש מאעכר שבא ומארגן דיירים. המאעכר מוכר את ההסכם שהוא הגיע אליו עם הדיירים ליזם, ואני יודע על מקרה אחד לפחות שהמחירון של המאעכר על על 30 דירות – לפנות ולהפוך אותן ל-140 דירות, המחיר שהוא אמור לקבל מהיזם הוא 25 מיליון שקל. וכאן שואלים: הרי אותם 25 מיליון שקל היו יכולים ללכת לדיירים. זאת אומרת, אם אנחנו היינו מגנים על הדיירים אותם 25 מיליון שקל – עזבו כבר תיאוריה, בסדר? פרופ' זנדברג דיבר מהאקדמיה על תיאוריה. יש זכויות, יש דירות – יש לי דירה אחת, אתה הופך ל-100, תן לי 10%, תן לי 20% - עזבו את זה, אני מדבר אתכם פרקטיקה, מהשטח. אם המחיר היום להגיע להסכמה הוא 20 מיליון שקל, למה ה-20 מיליון שקל האלה לא ילכו לדיירים? זאת אומרת שלכל דייר – 700 אלף שקל, תבינו. לקחו לו בעצם מהפה את הזכויות. כשאתה מוריד לו את הזכויות, מוריד לו את ההסכמה, אתה מוריד לו מהבנייה הבלתי חוקית, אתה מכריח אותו בעצם עם אקדח ברקה – וכאן נכנס גם הסיפור של ההסתייגות של ש"ס עם מהנדס העיר. אתה בא עם אקדח ברקה לאותו מסכן ואומר לו: יש לך שתי אופציות – או שתעוף מהדירה, או שנעיף אותך מהדירה. אין אופציה שלישית. וניתן לך, כפי שאמרתי, לפי תיקון 21,אתה תיתן לו במקרה הטוב 12 מ'. במקרה הרע גם זה לא, כי הוא סגר מסתור כביסה, אני מזכיר לכם. זאת אומרת, הוא יוצא בלי כלום עם אקדח ברקה. מי מגן על אותו חלש? עורך דין אין לו, הוא לא יכול לשכור עורך דין. מאעכר שירוץ בשבילו לעירייה – אין לו, בסוף אתה מביא אותו לשופט, אם הוא לא אמר את המילה הנכונה בבית המשפט, הרי זה סרט נע, אז הוא יוצא בלי המכנסיים. על מה ולמה? מה הפשע שהוא עשה?

לכן אני מבקש להציע הסתייגות שהתמורה שהוצעה לבעל הדירה או חוכר לדורות שפוגעת בזכויותיו היחסיות במקרקעין או שאינה מקנה לו לפי חלקו את התמורה המרבית, אז "דירת התמורה" – במקום זה יבוא "התמורה המרבית", ולא "דירת התמורה" – "מרב הזכויות במקרקעין שניתן לקבל בעסקת פינוי בינוי שנעשתה ברצון בין מוכר לקונה, ולא פחות מדירת התמורה כהגדרתה בסעיף 17 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. ובסעיף 2(ב)(6) – בכל מקום שנאמר "דירת התמורה" או "דירת תמורה" יבואו המילים: "התמורה המרבית" ו- "תמורה מרבית", בהתאמה. אנחנו צריכים להגן על החלש. זה התפקיד שלנו, תפקיד של מנהיגי ציבור. משה רבנו כידוע במדרש נבחר להיות מנהיגם של עם ישראל כשהוא רדף אחרי כבשה שהייתה צמאה. תפקידנו להגן על החלש מגזל הרבים. והמהירות הזאת שהולכים בה פה היא לא נכונה, כפי שאמרתי. היא לא נכונה מוסרית, היא לא נכונה אתית, והיא גם לא נכונה פרקטית. אומרים לכם את זה כל אלה שנמצאים בשטח, חוץ מהיזמים. אני מסכים שהתאחדות הקבלנים לא אוהבת את מה שאני אומר עכשיו. אבל חוץ מהיזמים, כל מי שתשאל אותו, שנמצא בשטח באופן אובייקטיבי יגיד לך שהדבר הזה הוא לא נכון בלי ההסתייגות שהאדם החלש יקבל את התמורה המרבית. אני רוצה על זה שיצביעו בנפרד.

עכשיו אנחנו בסעיף 2: המילים "בעל דעה מייעצת" ימחקו ובמקומם יבוא "כמשקיף".
בסעיף 6: בהגדרת אזור במקום "30" יבוא "10" תיקון חוק פינוי ובינוי. הגדרת "רוב מיוחס" תימחק. אני עוד פעם חוזר ואומר: הדרישה הזאת, אחרי שכבר – אני מזכיר לכם – אנחנו נמצאים במצב שסיימו תכנון, זאת אומרת – יש ודאות, ועדיין היזם לא מצליח לשכנע את אותם שליש שנשארו, זה אומר שיש פה בעייתיות. והבעייתיות, עוד פעם לסבר את האוזן כמו שאמרתי בוועדה הקודמת: יכול להיות ש 30-20% מהדירות הן בכלל של יזמים נדל"ניים, יכול להיות ש 30-20% זה בעלים אחד, ולכן עצם זה שהוא לא מצליח להתרומם מעל ה-35% זה אומר דרשני, ולכן אני מציע להוריד את הסעיף הזה, הגדרת "רוב מיוחס".

סעיף 2 ישונה: "הסכימו כלל בעלי הדירות במקבץ לפינוי ובינוי לכרות עסקת פינוי בינוי ומצא בית המשפט כי בעל דירה באות מקבץ שחזר בו מהסיכום ומסרב סירוב בלתי סביר להעביר את זכויותיו לשם ביצוע העסקה או מתנה א הסכמתו לכך בתנאים בלתי סבירים". אני יכול לקבל בדיעבד שאם הגעת לבית המשפט והוא רואה שהחזרה שלך היא בלתי סבירה – אני יכול לקבל את זה. אבל לא מעבר לזה, לקחת לבן אדם – להיכנס לו לכיס ולקחת ממנו את הנכסים והכסף שלו זה נראה לי גזל לאור יום.

סעיף 22(1)- למחוק אותו, ובמקומו: אחרי "בעלי הדירות" יבוא: "ובתנאי שבבעלותם דירה אחת בלבד במקבץ".

זה לחילופין? חבר הכנסת פינדרוס,

כדי להימנע מאותה מציאות שבה נכנס יזם, קנה 20-10 דירות במתחם והוא הופך להיות בעל שליטה של 40-30%, הוא בעצם לא צריך את אותם דיירים שנמצאים במקום, אלה שחיים שם 40-30 שנה. הוא פשוט מתעלם מהם. אותו הדבר אחרי במילים "בעלי הדירות" יבוא "ובתנאי שמגוררים בדירתם שבמקבץ למעלה מארבע שנים".

סעיף 22(1)(ב)(1) – אחרי המילים "שני שלישים" יבוא: "ובלבד שבבעלותם דירה אחת בלבד במקבץ". אני רוצה להתייחס כפי שהיה עד היום שאם למישהו יש מקבץ דירות הוא הופך להיות אחד, ולא הופך להיות באופן יחסי לכולם. אותו הדבר בסעיף 9. במקום "שלוש חמישיות" יבוא: "ארבע חמישיות". אותו הדבר במקום "למעלה ממחצית" יבוא "ארבע חמישיות" – באותו היגיון.

זה לחלופין? זה הכל לחלופין?

במקום "70" יבוא "65". גם אדם בן 65, ואנחנו עוד מעט נגיע לזה – בהגדרה של "חולה" כתבו "חולה נוטה למות". מאיפה הוציאו את המושג הזה "חולה נוטה למות"? תהרגו אותי, אני לא מצליח להבין את זה.

יש חוק כזה. יש חולה נוטה למות.

אם יש אדם שהוא חולה כרוני ועוד לא - - -

יש הגדרה כזאת, יש הגדרה כזאת. יש הדרה של "חולה הנוטה למות".

אני אומר הפוך – מאיפה הוציאו את ההיגיון שלא מפנים בן אדם? אם אדם הוא חולה כרוני והוא נמצא בדירה, למה הוא צריך להגיע למצב שהוא חולה נוטה למות בהגדרה בחוק? זו בדיוק השאלה. על זה בוכה הנביא. אני יודע מה זה "אדם נוטה למות". לא צריך להגיע לחקיקה כדי להבין מה זה, אבל איך הגעתם מפה לחולה הנוטה למות? אם אדם בגיל 60 והוא חולה כרוני – חייבים לפנות אותו?

עוד דבר אחד – בסעיף 22(2) – את זה לא הצלחתי להבין. השר שמבין בעניין הזה, ובדיוק דיברתי פה עם החברים, העברתם את זה ברישוי עסקים – השר שמבין בעניין הזה ואמור להיות אמון עליו הוא שר הפנים, לא שר המשפטים. למה שר המשפטים?

כי מדובר בסוגיה משפטית.

אבל פה מדובר שיבוא להכרעה על התנגדות תכנונית.

לא, לא. זו סוגיה מהותית של זכות הקניין.

דרך אגב, אני ראיתי בסוגיה המהותית את עמדת משרד המשפטים.

על כן הוויכוח איזה שר.

זה די הפחיד אותי פה, העמדה של משרד המשפטים על זכות הפגיעה, אני חייב לומר. אני התפלאתי על ארז ועל העמדה הזאת. מאד מאד התפלאתי. אמרתי שוב שאני מצטער שהאנשים האלה לא ירדו אתי פעם אחת לשבת שעתיים בתל אביב או בירושלים בתכנון ובנייה ולראות מה עוברים אותם מסכנים, איזה גיהינום הם עוברים, מול עורכי דין שגובים בין 5,000 ל-10,000 דולר לשעה, שיושבים מולך משופשפים, מקבלים מספיק כסף בשביל לחסל אותה באותה ועדה. אני מציע להם לבוא לראות את זה פעם ואז לדבר שאין בו בעיה של זכות קניין כי יש פה צורך.

סעיף 22(4)- למחוק.
סעיף 22(4) – תיקון סעיף 2(ב)(א1)(2) במקום "מחצית מכלל בעלי הדירות בבית המשותף" להשאיר את זה שוב, על ה- 2/3 שקיים היום – יבוא: "שני שליש מכלל בעלי הדירות בבית המשותף המתגוררים במתחם חמש שנים לפחות ובתנאי שיש להם דירה אחת".

בסעיף 22(4) – תיקון סעיף 2 – במקום מחצית יבוא: שני שליש".
בסעיף 22(4) – תיקון סעיף 2(ג) במקום "75" יבוא "70". כמו שהורדנו את זה קודם. אני מציע לכם לשקול את זה. אני יודע שאני לא בקואליציה.
בסעיף 22(4) - תיקון סעיף 2(ג) במקום המילים "הנוטה למות כהגדרתו בחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005" במקומם יבוא: "כרוני בהתאם לחוזר סמנכ"ל לפיקוח על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים". המילים "הנוטה למות כהגדרתו בחוק החולה למות, התשס"ו-2005 יימחקו, ובמקומם יבוא: "הוא נוטל תרופה אחת לפחות על פי מרשם רופא.." – לא משנה, צריך למצוא ניסוח. לא אכפת לי שהניסוח יהיה בהתאם לחוזר סמנכ"ל לפיקוח על קופות החולים על חולה כרוני.
בסעיף 4- במקום "שלושים" יבוא "עשרים וחמישה".
בסעיף 22(5) – תיקון סעיף 4 במקום הנוסח המוצע יבוא: "לצורך חישוב הרוב המיוחס מבין בעלי הדירות המסכים לעסקת פינוי בינוי בבית משותף שבו שש דירות או יותר, ייחשבו הדירות של מי שבבעלותו יותר מעשרים אחוזים מהדירות בבית המשותף כדירה אחת בלבד". לא עושה שכל שהגיע יזם ורכש דירות כמו שאמרתי קודם – ולא אחזור על זה. במקום "מי שבבעלותו יותר משלושים אחוזים מהדירות" יבוא: "יותר מעשרים אחוזים".
בסעיף 22(6) תיקון סעיף 5ב – יש פה דבר אחד שהוא לא נכון. הרי אני מזכיר לכם – בפינוי בינוי איך זה מתחיל? מגיע יזם, מתחיל תכנון. במסגרת התכניות הוא עובר ועדה מקומית ולפעמים גם ועדה מחוזית. עושים לו תיקונים. לצורך העניין אמרו לו שהוא יקבל דירה כזאת. השתנו התוכניות לגמרי, הוא קיבל משהו אחר. אתם צריכים להכניס סעיף בחוק שהוא לפחות – אתם הופכים אותו לדייר סרבן – לפחות שהוא ראה את התוכנית, שהוא מכיר את התוכנית. הרי לפני התכנון אני מבין שהוא לא מכיר. הוא חתם בלאנקו ואמר ליזם – רוץ קדימה. אחר כך אתם חייבים להכניס סעיף שהוא רואה את התוכנית. "היזם לא הציג לבעל הדירה תכנית מפורטת ככל הניתן לגבי דירתו העתידית במתחם, כולל גבוה ומספר הקומה בו תהיה דירתו העתידית".
בסעיף 29(2) אני מבין שהורדתם בכלל את כל הסעיף הזה. הורדתם? הסעיף של ה-70 מיליון.

לא, הוא נשאר.

הוא רק שונה.

אז אני מציע שיעלה במקום 70 -100. כשאתם כותבים "הנגב והגליל" לכתוב כמו שמוגדר היום בחוק – "פריפריה נגב וגליל". כי אז אתה מתחיל לדון לפי חוק הנגב והגליל, צריך להכניס – פריפריה נגב וגליל. אם אתה נכנס לשכונת יד אליהו בתל אביב בסוף אתה גם תצטרך את הכסף הזה, לא יעזור כלום. זה נכון שאם נכנסת למרכז תל אביב – לא, אבל יש פה משהו לא הגיוני. השארתם נגב וגליל – זה בסדר, אבל צריך להכניס את המילה "פריפריה", ואני אשמח לקבל התייחסות לעניין הזה. אני חושב שזה לא הוגן. עוד פעם – אני חוזר ליובלים, אני חוזר ליד אליהו, אני חוזר לכפר שלם, לכל המקומות האלה. אתם בעצם מדירים את כל אותן אוכלוסיות שעומדות באמת מול טייקונים מטורפים. מדובר במאות מיליונים, כמו שהגדרתי קודם. אם על 30 דירות באיזשהו מקום משלמים מעבר לתכנון, רק למאעכר 20 מיליון שקלים אתם מבינים לבד שכשעומדים מול מאעכרים זה לא הגיוני.

הייתה הערה לגבי פריפריה נגב וגליל – אנחנו רצינו נגב וגליל והיה ויכוח על זה והנוסח האחרון הוא נוסח שהוסכם בסוף.

הוסכם על מה? מה אתה עושה עם אנשי כפר שלם? מה אתה עושה עם אנשי יובלים? מה אתה עושה עם אנשי יד אליהו? מה אתה עושה עם כל המקומות האלה, אתה משאיר אותם מחוץ לדבר הזה?

למה מחוץ?

כי רק נגב וגליל.

לא, לא. על זה דנו בוועדה ומיצינו. הערה אחרונה שלך, חבר הכנסת פינדרוס.

יש עוד דבר אחד, שאני חייב לומר – ירקתי הרבה דם בירושלים על הפשע הזה. ההכרזה על סעיף 78-77 או על סעיף 14 על ידי הוועדה המחוזית פוגעת נורא נורא באנשים האלה. מאוד מאוד פוגעת. כשאתה נותן אפשרות ליזם להגיש לבד בקשה כזאת, וזה בעצם מה שהחוק בא להגיד – חייב להיות לפחות בהסכמה ראשונית של 30% מהדיירים בשטח. הוא לא יכול להיות מנותק. תבינו, אתם עם אקדח ברקה מול התושבים. הדבר הזה לא יכול להיות.

אני אסכם שוב. החוק הזה לדעתי הוא חוק גזל, הוא חוק שאתה גונב. הוא פוגע בזכויות הקניין, בזכויות היסוד של אנשים, הוא פוגע מהותית – סליחה, הרבה יותר מאשר לפגוע באיזה רבי רפורמי שרוצה להתפלל בכותל, שעל זה כל הממשלה נעמדת על הרגליים האחוריות ובזה יש לה זמן לדון. אתה פוגע פה באנשים חלשים, באנשים מסכנים, כמו שאמר הייעוץ המשפטי לכנסת מהרגע הראשון. יש פה בעיות חוקתיות קשות מאוד. אני לא מקבל את הכיסוי של משרד המשפטים. אני חושב שזה לא נכון. כמי שראה והסתכל בעיניים לאותם אנשים מסכנים – יש פה פשע. לוקחים להם זכויות קיימות, מוקנות להם, שלהם, מגרשים אותם בכוח בלי לתת להם שום דבר, בלי לתת להם שום זכויות והם יוצאים במקרים רבים עם אפס, בעיקר אחרי התיקון ב-21. לכן אני מבקש מחברי הוועדה לקבל את ההסתייגות שלי. אני רק רוצה להוסיף עוד משהו אחד: עיריית ירושלים, היחידה לשיתוף ציבור ומעורבות אזרחית – ואני מבקש מכם לשקול את זה, זה נכון שזה אחרי התאריך אז לא יכולתי לרשום על שמי את ההסתייגות הזאת והם לא חברי כנסת אז הם לא יכלו להגיש הסתייגויות, וגם יובלים – גם אחרי שאתם עושים חוקים כאלה חייב להיות איזשהו הליך של גישור מול הדיירים שמעורבים בזה גורמי הרווחה. את הדבר הזה חסמתם. לא יהיה שום הליך של גישור, שום הליך של התדיינות – שום דבר. פשוט אומרים להם – קחו בעיטה ועופו לנו מהעיניים. מישהו צריך להגן על החלשים האלה. תודה.

תודה רבה, חבר הכנסת יצחק פינדרוס. ביקשת בתחילת דבריך שנצביע בנפרד על הסתייגות מס' 1.

1, 4,21 ו-22, והסתייגות 28 ו-29. כל אחד מהם בנפרד.

מי בעד הסתייגות מס' 1? מי נגד?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

לא התקבלה. בקשה לריביזיה.

מי בעד הסתייגות 2 ו-3 ביחד?

הצבעה

בעד – אין
נגד – 4
נמנע – אין
ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגויות לא התקבלו. גם כאן בקשה לרביזיה.

מי בעד הסתייגות מס' 4?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה. בקשה לרביזיה.

הסתייגות מס' 5 ועד הסתייגות מס' 20, כולל. מי בעד?

הצבעה

ההסתייגויות לא התקבלו.

ההסתייגויות לא התקבלו.

מי בעד הסתייגויות מס' 21 ו-22.

הצבעה

בעד – אין
נגד – 3
נמנעים – אין
ההסתייגויות לא התקבלו.

ההסתייגויות לא התקבלו.

מי בעד הסתייגויות מס' 23 ועד 27, כולל?




הצבעה

בעד – אין
נגד – 4
נמנעים – אין
ההסתייגויות לא התקבלו.

ההסתייגויות לא התקבלו.

מי בעד הסתייגות 28?

הצבעה

בעד – אין
נגד – 3
נמנעים – אין
ההסתייגויות לא התקבלו.

ההסתייגות לא התקבלה.

מי בעד הסתייגות מס' 29?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה, רביזיה גם על 29.

היות ויש לנו רביזיות גם על הסתייגויות קודמות, גם של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס ופינדרוס ובן גביר, אנחנו נחזור להצביע על הרביזיות שהוגשו על ההסתייגויות כדי לסיים את הפרק הזה. אני מודה לכם, ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:48.