פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכספים
24/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 136
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, י"ח בחשון התשפ"ב (24 באוקטובר 2021), שעה 18:25

פרק ז' (שכירות מוסדית), למעט סעיף 46 (חוק התכנון והבנייה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ניר אורבך
נירה שפק

ינון אזולאי
יואב גלנט
בצלאל סמוטריץ'

אביעד פרידמן - מנכ"ל משרד השיכון והבינוי

שלמה אטיאס - מנהל רשות ההשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

משה חנוכה - עו"ד, עוזר למנהל רשות ההשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

סיון סיגטי - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

מיכאל אסולין - מנהל תחום בכיר, עידוד השקעות הון, רשות המיסים, משרד האוצר

רואי זרנצנסקי - מנהל תחום בכיר מקצועית, מיסוי מקרקעין, רשות המיסים, משרד האוצר

ישי פרלמן - עו"ד, ייעוץ משפטי, רשות המסים, משרד האוצר

יעל לינדנברג - רכזת שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

יפתח עשהאל - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

נדב דישון - עו"ד, רפרנט חברות ממשלתיות, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אלעד סלומיאנסקי - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, כלכלי, משרד המשפטים

אוראל יפרח - סמנכ"ל כספים, החברה הממשלתית דירה להשכיר

דב צור - יועץ להתאחדות בוני הארץ

שלומית ארליך

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים




פרק ז' (שכירות מוסדית), למעט סעיף 46 (חוק התכנון והבנייה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443

אני מחדש את הדיון של ועדת הכספים. אנחנו נעבור עכשיו על השינויים בנוסח וגם נסביר אותם. אחר כך נתקדם להצבעה על ההסתייגויות ועל החוק עצמו.

יש לכם את נוסח עליו עשינו את התיקונים שהתבקשנו בוועדה לעשות והם ממורקרים בצהוב. ישי, אתה רוצה לעבור על התיקונים?

כן.

התיקון הראשון הוא בעמוד 2 בהגדרה של בניין לשכירות מוסדית. במקור נאמר ש"הדירות לשכירות מוסדית הושכרו בהשכרה לטווח ארוך". בפסקה (2) כתבנו "המינהלה שוכנעה כי בהתאם לתכנית שהוגשה לפי סעיף 2(3), הדירות יושכרו בהשכרה לטווח ארוך". זה כדי שנוכל אחר כך, בהמשך, לפצל את התנאים.

חשוב להתחיל ולומר שיחסית יש הרבה תיקונים אבל כולם נובעים כי החוק יחסית מסובך ופשוט מטמיעים את מה שדיברנו עליו בבוקר. חלק מההגדרה של דירה לשכירות מוסדית היה שהדירות הושכרו בפועל ל-15 שנים לפחות. לפי הצעת הוועדה, הצעה שדיברנו עליה בבוקר, יהיו מקרים בהם אנשים יקבלו הטבות למרות שהדירות לא הושכרו למשך 15 שנים מלאות. אמרנו שאם יש שתי מכירות, אז הראשון יהיה זכאי להטבות, וזה יצר בלגן. תיקנו את זה כאן כך שמראש התכנית צריכה להיות תכנית להשכרה של 15 שנים. אחר כך נראה איך זה מגיע בהמשך אבל בהגדרה עצמה, זה לא חלק מההגדרה.

עמוד 3, פסקה (4). (3ג). נכנסה הסיפה שאומרת: "ובלבד שחברה ממשלתית לדיור להשכרה נתנה בתום כל שנת מס אישור כי הדירות שימשו להשכרה לטווח ארוך בשנת המס שחלפה".

גם זה בעקבות בקשת הוועדה. יש כאן את הנוסח שהחברה הממשלתית דיור להשכרה מאשרים בסוף כל שנה שהדירות באמת הושכרו לטווח ארוך לפי הגדרת השכרה לטווח ארוך עליה דיברנו בבוקר.

אני מבקש להוסיף שהדירות שימשו להשכרה לטווח ארוך לפי כל התנאים. אם כבר הולכים כל שנה לחברה הממשלתית דיור להשכרה ומביאים את האישור, בואו לפחות נוודא שזה לא רק על עצם ההשכרה אלא גם על עמידה בכל התנאים – שלא מעלים את המחירים וכולי. החברה תוציא אחת לשנה.

כאן יש התנגדות למשרד המשפטים ואולי שווה לשמוע אותם.

לכל הסעיף הזה.

כן. לכל העניין הזה.

נולדה איזושהי מניעה משפטית חדשה מהבוקר עד עכשיו?

לא אמרנו מניעה.

השקיתם טוב וזה צמח לאט.

מתחילים לאט. זה לעניין החברה הממשלתית.

רפרנט חברות ממשלתיות, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. שמענו הבוקר על ההצעה הזו ומאז אנחנו בדיונים. לא הספקנו להגיע למסקנה סופית אבל בהחלט אנחנו חושבים שיש כאן קושי משמעותי. אני אומר את הדברים על דעת מאיר לוין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. יש כאן קושי משמעותי בהענקת סמכו ת רגולטורית לחברה ממשלתית. זה לא דבר אנחנו עושים ככלל. זה מעלה הרבה קשיים כמו למשל מכוח מה תוכל החברה הממשלתית לקבל את המידע הרלוונטי, חלקו פרטי ועניינו בחברות פרטיות, חלקן אולי מתחרות שלה, לצורך העברתו לרשות המסים.

עולה כאן שאלה גם מה באמת הצורך. רשות המסים בעוד אירועים מפקחת על נישומים ולמה כאן אנחנו צריכים עוד איזשהו מתווך מהשוק הפרטי. אנחנו רואים אותו בשוק הפרטי.

אולי נסביר לך מה עלה כאן בשלושה דיונים.

בבקשה.

אני רוצה להסביר מה עלה כאן בדיונים האחרונים סביב העניין הזה. אני שומע מה אתה אומר אבל אני רוצה להשמיע את הצד השני ואז תגיד מה הפתרון. לנו פחות חשוב הפיקוח אל מול רשות המסים.
כדי שהיזם יקבל את ההטבות, אנחנו לא צריכים שהוא יביא כל שנה חתימה מרשות המסים. כמו שאתה אומר, הוא יכול להתנהל ישירות מול רשות המסים, היא תבדוק שמגיע לו והוא יקבל.

מה אותנו הטריד זה מי הכתובת של הדייר. הרי בסוף המדינה כאן נותנת הטבות להשכרה ארוכת טווח בתנאים שאנחנו מגדירים עכשיו בחוק של מחירים לחמש שנים, של העלאה פעם בחמש שנים שחייבת להיות סטנדרטית אל מול השוק. כאן אנחנו מחפשים כתובת אליה יוכל לפנות דייר שנניח עכשיו העלו לו את שכר הדירה בצורה שרירותית והוא מבקש להתלונן. אי אפשר לשלוח אותו לרשות המסים כי היא לא מבינה בזה והיא לא תתעסק עכשיו בהליכה לשמאים ולמתווכים כדי לבדוק מה שכר הדירה הממוצע.

או שרוצים לפנות אותו.

אני אומר שוב שדווקא מה שכתוב כאן אולי פחות חשוב לנו. אני לא צריך שהיזם לרשות המסים בהתנהלות שבין היזם לרשות המסים, רשות המסים תסתדר, היזם יסתדר, היזם הוא איש גדול, יש לו רואה חשבון והם לעבוד ביחד. אנחנו לא מוכנים לשלוח את האזרח הקטן.

אבל אין מניעה לא צריך לכתוב בחוק אלא אפשר להסדיר את זה ביחסים בין המדינה לחברה בהסכם זרוע ביצוע שבוודאי יהיה כי לדעתי זו חברה שהיא מהווה זרוע ביצוע, דירה להשכיר. אפשר ביחסים בינה לבין החברה להסדיר את זה שהיא תתייעץ אתה מעת לעת.

מי יתייעץ?

המדינה. רשות המסים.

אז אתה לא פותר את הבעיה.

תן לי לחדד את הסיפור. סליחה. אנחנו מנסים לוודא שלדייר שנמצא בשכירות ארוכת טווח יש כתובת שיודעת להגן עליו מפני היזם שפתאום הופך להיות אגרסיבי ומעלה מחירים ולא עומד בתנאים שכתובים בחוק. אנחנו לא רוצים לשלוח אותו לרשות המסים כי רשות המסים לא מטפלת בזה.

המטרה היא לא לשלול את ההטבה.

הגוף שמבין בזה ואחראי ועוסק בזה ביום יום, זאת חברת דירה להשכיר. אם אתה אומר לי שאפשר להסדיר את זה לא במסגרת החקיקה אלא במסגרת אחרת אבל שבסופו של דבר השוכר ידע לפנות לחברה הזאת כדי שתגן עליו, בסדר, אני לא חייב שזה יהיה בחוק אבל אני חייב שזה יהיה. או אני חייב איזושהי כתובת אחרת רלוונטית שזאת לא רשות המסים ולא מינהלת השקעות במשרד הכלכלה אלא גוף אחר כלשהו שידע לתת פתרון לאזרח.

לא מצאנו כאן. ברשותך, אני רוצה לחדד בעוד משפט. אולי בגלל זה, זה חייב להיות בחוק, דווקא בגלל הדברים שאמרת. הרי בסוף כשיבוא הדייר הפרטי ונניח יגיש תלונה לחברה, החברה תצטרך לפנות ליזם ולקבל מידע שהוא מידע פרטי, עסקי. אם לא ניתן לה סמכות בחוק, יהיה אחר כך עוד הרבה יותר קשה להסמיך אותה במסגרת איזשהו הסכם כזה.

אבל זאת חברה ממשלתית ואנחנו רואים אותה כגוף עסקי. האם הייתם נותנים לגוף עסקי אחר להיות מוקד?

כיוון שהיא לא מקבלת הטבות מס, היא לא מתחרה על המגרש הזה. זו הייתה עמדת משרד המשפטים בבוקר, שאי אפשר שבכובע אחד היא תפקח ובכובע השני היא תתחרה ביזם. היא לא מתחרה בו.

איזה אמצעי פיקוח יש לנו, למדינה, לפקח על זה שמה שהחברה הממשלתית תגיד לנו הוא אכן נכון?

לא, אתה לא צריך להגיד. אם היזם ירגיש שהוא נפגע, הוא ילך לרשות המסים. אמרתי, היזם יודע להתנהל מול רשות המסים. הוא איש חזק, יש לו כסף, יש לו עורכי דין, הוא עובד עם רשות המסים כל הזמן. נניח שהיזם ירצה להשיג על ההחלטה של החברה הממשלתית דירה להשכיר, אז הוא ידע ללכת לרשות המסים. ברור שלרשות המסים היא הסמכות העליונה. ביום יום אתה לא יכול לשלוח את הדייר הקטן להתמודד עם רשות המסים.

זה בסדר, אבל להבנתי הנוסח כאן עוסק מתי רשאי היזם, הקבלן, לקבל.

לכן אמרתי שזה הכי פחות חשוב לנו. אני מסכים. הניסוח כאן לא משקף את מה שעלה בדיון בדיונים.

אם כן, אנחנו מסכימים.

מה שעלה בדיונים זה שהחברה הממשלתית תהיה כתובת אליה יכולים לפנות. ממילא זה מחייב לתת לה איזשהו סטנדינג שאם היא פונה לרשות המסים ואומרת לרשות המסים – הרי אין לה סנקציות, היא לא יכולה להכריח את היזם, הסנקציה היא שהיא הולכת לרשות המסים – שלא ייתנו לו כרגע את הטבת המס כי הוא לא עומד בתנאים.

אגב, זה בדיוק מה שקורה היום בפקודת מס הכנסה בקרנות ה-ריט.

זאת דוגמה שרציתי לשאול לגביה.

זה הפיקוח שהחברה עושה. אני רוצה לחדד כמה דברים. אחד, כמו שאמרתי, זה נמצא כבר בקרנות ה-ריט והדבר הזה עובד בצורה טובה ואנחנו מבצעים שם את הפיקוח לטובת רשות המסים. שנית, צריך לזכור שבפעילות הזאת דירה להשכיר היא לא גוף שימנע אקטיבית את הטבות המס אלא היא הגוף שירים דגל וילך לרשות המסים ויאמר לרשות שהם לא עומדים ב- 1, 2, 3, 4 ועכשיו תעשי מה שאתה חושבת. את רוצה, תמנעי את ההטבות, את רוצה, אל תמנעי את ההטבות. כלומר, הסמכות לא עוברת לחברה. מה שעובר לחברה זה אך ורק יכולת הפיקוח והבקרה עבור רשות המסים ועבור יתר גורמי הממשלה. הדבר הזה קיים בעוד כמה מקרים. קיים גם במעונות סטודנטים והקצאת מעונות סטודנטים, קיים גם בקרקעות חומות בהתאם לחוק התכנון והבנייה וגם בחוק ה-ריטים. לכן אני לא מבין מה הקביעה החדשה.

העברנו את חוק המכר. כל ההיגיון שלו, תסתכלו על ההיגיון, הוא איך מגנים על האזרח.

להגן על האזרח, אנחנו מאוד בעד.

אני מבקש שכל אחד יאמר את שמו ותפקידו לפרוטוקול.

יש הרי מנגנון בעניין הזה. המנגנון בחוק המכר מניח מראש שהדייר עושה פעם אחת או פעמיים בחיים עסקה בסדר הגודל הזה ושבאופן כללי הקבלן מנוסה בזה והוא חזק. דרך אגב, ממה זה בא? זה בא ממקרים כאלה – לא סביב שכירויות אבל סביב ההיגיון הזה – כאשר באים קבלנים ואומר לך במפרט אתה יכול לבחור אחת מארבע אפשרויות ולמטה כתוב באותיות קטנות "או אפשרות אחרת לפי החלטת הקבלן" שזה תמיד בסוף יוצא ברירת המחדל והבן אדם חתם על זה כי הוא לא ראה. כל מיני הכללות של גודל הדירה כולל חדרי המדרגות ואחר כך מתברר שהשטח הוא שונה. אני כבר לא מדבר על התשלומים לעורכי הדין שחייבים לשלם להם. את כל הדברים האלה שינינו - בעצה אחת עם משרד המשפטים – בתהליך מאוד ארוך. לדעתי הדבר הזה יונק מאותו היגיון. אני לא נכנס עכשיו לספציפיקציות. אתה חייב להגן על הבן אדם.

אני חושב שאולי שווה לבחון דרך אחרת לעשות את זה.

איזו דרך יכולה להיות?

אנחנו בוודאי בעד הגנה על השוכרים. אנחנו מתייחסים לנוסח שקיים כרגע ואם יש נוסח אחר, אנחנו יכולים לבחון אותו.

שוב, זה בא כי זו הסנקציה היחידה. אם אתה רוצה שהוא יהיה הכתובת לדייר, אתה צריך לתת לו איזשהו מעמד. מה המעמד? שאם הוא פונה לרשות המסים ואומר שהיזם לא עומד, היזם לא מקבל את ההטבות. שוב, הוא תמיד יכול לערער. אפשר להוסיף כאן שהסמכות הסופית היא רשות המסים אבל ברגע שהיזם צריך אותו, הוא יכול לומר לו שהוא קיבל תלונה והוא יתייחס אליו.

לרשות המסים אין את הכלים לפקח.

נוסח לעומת פקודת מס הכנסה וקרנות ה-ריט.

נסביר את הבעייתיות. גם לגבי קרנות ה-ריט אנחנו לא היינו מעורבים בזה, לפחות לא אני. אם החברה רוצה לפרט עכשיו מאיזו סמכות למשל היא מקבלת מידע, היכן הסמכות בחוק לקבל את המידע או איזה סנקציות היא יכולה לבדוק אם המידע הוא אמיתי או לא – אני אשמח לפירוט.

איזה פיקוח המדינה מפעילה עליה בפועל כדי להפעיל סמכות פיקוח.

אם אתם רוצים להרחיב על זה – אפשר.

בסוף דירה להשכיר היא חברה ממשלתית לכל דבר ועניין. היא מאה אחוזים בבעלות מדינת ישראל. אנחנו מפוקחים גם על ידי הממשלה, גם על ידי משרד השיכון, גם על ידי משרד האוצר וגם על ידי רשות החברות הממשלתית. בסוף המטרה של החברה, היא אמנם חברה עסקית שפועלת בכלים עסקיים אבל, וזה העניין המשמעותי, היא חברה שפועלת לטובת קידום מדיניות ממשלתית. זו המטרה שלה ולשם כך היא הוקמה. אני מפנה אתכם לראות את החלטת הממשלה על הקמת החברה.

כבר היום מקבלת החברה מידע מיזמים הן במסגרת שיווקי הקרקע מקבלת את כל המידע שנדרש, הן במסגרת קרנות ה-ריט, מקבלת את כל המידע מקרנות ה-ריט, וכנ"ל לגבי קרקעות חומות ומעונות סטודנטים. לכן מה שעשינו כאן, מה שהממשלה עשתה כאן, ואני חושב שזה סביר והגיוני, פשוט לקחו את הנוסח הקיים בחוק שעבר כבר את כל הליכי החקיקה הנדרשים וכבר מוגדר כחוק של מדינת ישראל, עשו העתק-הדבק לאותו סעיף והעבירו את זה גם לכאן.

צריך לזכור בסוף מה המטרה. אם אנחנו רוצים שהטבות המס הללו – ויש כאן הטבות מס משמעותיות שמקודמות, ועשינו כמה דיונים על הדבר הזה – יתגלגלו בסופו של דבר לדייר, לאזרח מדינת ישראל, אנחנו צריכים לוודא שבסוף יש מי שבודק שאכן מטרת הכנסת או מטרת המחוקקים אכן מיושמת. שוב, העניין הכי משמעותי, כל עוד לי אין את הסמכות לשלול את הטבות המס, אין כאן שום אירוע של סמכות. אני בסך הכול מרים דגל אדום ורשות המסים תעשה מה שתבחר לנכון.

איזו בקרה יש לי על הדגל האדום שאתה מרים? יתרה מזאת, איך רשות המסים מתפקדת בהקלות מס אחרות? מוצף כאן צורך באיזשהו גורם עיניים שלא קיים באירועים אחרים.

הוא אומר שזה קיים כבר כמה שנים בקרנות ה-ריט וזה לא חדש.

שמענו את זה. זאת דוגמה ספציפית שלא הכרנו. שמענו את זה הבוקר.

זה אותו רעיון. זה לא חדש.

אם היה יותר שהות ללמוד את הנושא, היינו מתחקים אחרי מה שקרה עת עבר חוק ה-ריטים.

אנחנו מוכנים להודיע על פיצול ולדון בזהאחרי חוק ההסדרים, אחרי התקציב. קחו כמה זמן שאתם רוצים.

בשם מי אתה אומר את זה?

בשם האופוזיציה.

אני רוצה לומר שאנחנו מסכימים עם הרבה הדברים שנאמרו כאן אבל עדיין לא שמעתי תשובה לגבי הסמכות לקבל מידע עם פרטים אישיים.

אני רוצה גם להתייחס לדברים של חבר הכנסת סמוטריץ'. בסופו של דבר אנחנו רוצים לייצר כאן איזשהו מנגנון שהאזרחים יוכלו לפנות אליו. לרשות המסים יש סמכויות למשל להתקשר עם מוקד שירות לקוחות וכל מיני דברים כאלה. יש בעיה עם האופן שבו מוצב כרגע הסעיף של ההסמכה.

ההגדרה שלנו היא שרשות המסים היא לא גוף שמבין בזה. היא תקבל פנייה, המוקדנית תהיה מאוד אדיבה, מענה תוך 30 שניות בלי המתנה על הקו, יחזור נציג, ומה תעשה עם רשות המסים? היא לא עסוקה בקרקע, בבנייה, בהשכרה. יש לנו גוף ממשלתי, חברה ממשלתית.

זה לא גוף ממשלתי.

חברה ממשלתית שבזה היא עוסקת. לשם כך היא הוקמה וזה תחום המומחיות שלה.

היא עוסקת בפניות הציבור?

לא סתם היא מרכזת את המכרזים האלה ולא סתם היא מרכזת את העבודה בקרנות ה-ריט. היא הכתובת.

בגלל שטענת קרנות ה-ריט חוזרת כמה פעמים, אני רוצה להתייחס לזה. כמו שאמרנו, גם שם לא ברור לנו לגמרי ולהבנתנו לא מוסדרות שם הסמכויות כמו שצריך ולדעתנו – שוב, לא הספקנו להתחקות אחרי זה – גם שם זה לא אירוע שהוא חיובי מבחינתנו.

אני רוצה לומר יותר מזה. יש גם הבדל בין קרנות ה-ריט למה שקורה כאן. כאן אנחנו מדברים על חברה שיכולה להיות מתחרה ישירה של החברות האחרות שהיא הולכת לפקח עליהן.

לא. לא. ברגע שהיא לא מקבלת הטבות מס, היא לא משחקת במגרש הזה.

למה? מה זאת אומרת? היא חברה שיכולה להקים בניינים, היא יכולה להיות חלק מהשרשרת של המכירה של הבניינים, של הגלגול שלהם.

שמענו את ה-לא. בסדר. תגידו לנו מה האלטרנטיבה.

אנחנו מדברים כאן בטווחים קצרים. אנחנו עכשיו בהכנות לדבר. אני אומר שוב שיש סמכויות לרשות המסים להתקשר עם גורמים כמו למשל הפעלת מוקדי שירות לקוחות.

אגב, עשינו את זה כאן עכשיו במס הגודש.

נכון.

נתנו סמכות לחברה המפעילה בחוק בשם רשות המסים. נעשה בדיוק אותו הדבר כאן. נהפוך אותו בעניין הזה לזרוע של רשות המסים.

אגרת גודש היא דווקא דוגמה טובה כי הסמכויות הן יותר מאשר הפעלת מוקד לשירות לקוחות. לא סמכויות של פיקוח. אני חושב שזה דווקא מחזק אצלנו. אם כן, יש סמכויות כאלה. לחבר הכנסת סמוטריץ', שוב, אין עכשיו מומחיות לרשות המסים לנהל את זה אבל רשות המסים מתעסקת עם דברים הרבה יותר מורכבים והם יצרו את המומחיות לכך.

אולי אנחנו לא מסבירים מספיק טוב אבל יש שני דברים שונים. ההתנהלות של היזם מול רשות המסים, אין לנו בעיה עם זה. אבל יש לנו בעיה עם הבעיות של השוכר שיכולות להיות בגלל הפרת חוזים. הרי בסוף למי השוכר הזה אמור לפנות בשטח? בוא נדבר על זה רגע. השוכר מקבל חוזה ויש שם העלאת מחיר פי שתיים וכמובן שזה בניגוד לחוק. מה הוא עושה? למי הוא הולך?

אתה שואל מה אני מציע.

לא. עכשיו, למי הוא הולך? אם אנחנו מורידים את החברה הממשלתית דירה להשכיר מהחוק, למי הוא הולך?

לרשות המסים. רשות המסים צריכה לייצר מנגנונים שיאפשרו פנייה.

יש הבדל גדול בין מוקד שירות לקוחות לבין מה שכתוב.

רשות המסים כאן? מה אתם אומרים? אתם יודעים להתמודד עם הדבר הזה?

זה נכון שהסמכות היא של רשות המסים ורשות המסים צריכה לדעת ולבדוק שעומדים בתנאים שהיא קבעה. להגיד שרשות המסים מתנהלת או יכולה לבחון יחסים בין שוכר למשכיר, זה בעייתי.

התשובה היא לא.

בדרך כלל איך שאנחנו מתנהלים, זה מול הנישום, מול היזם שלנו. לא יודע, יכול להיות שיהיה צריך להקים עם זה משהו, להתארגן לזה, אבל אנחנו כרגע לא עסוקים בזה.

אני עכשיו שואל שאלה אחרת. כפי שבמס גודש הסמכנו את רשות המסים להתקשר עם החברה הממשלתית – אני מזכיר לכם, חברה ממשלתית - לצורך ביצוע פרויקט, האם לא ניתן לעשות כאן את אותו הדבר ולהסמיך את רשות המסים להתקשר עם חברת דירה להשכיר לצורך ביצוע הפיקוח על יחסי שוכר-משכיר.

כאשר הסמכות היא שלו וגם אם היזם נפגע, הוא הולך אליו אבל בפרקטיקה הוא עושה את כל העבודה.

צריך להבין שיש כאן אלמנטים מאוד שונים ממס גודש.

גם במס גודש, זה לא נכון שאין ממש שיקול דעת.

אני זוכר שהקפדנו לצמצם מאוד את שיקול הדעת.

כן. יש סעיף מפורש שאומר שאין שיקול דעת. אני רוצה להדגיש שיש הבדלים גדולים. כאן אנחנו מדברים על חברה עם פעילות עסקית שיכולה להיות מנוגדת לאנשים שהתלוננו לגביהם.

ואם זו חברה ממשלתית אחרת שלא עוסקת בתחום הנדל"ן?

חברה ממשלתית, אנחנו רואים אותה כחברה עסקית.

אין בעיה. בוא תסביר לי מה ההבדל.

אני לא מכיר את כל הפרטים של מס גודש.

יש כאן מישהו שמכיר. אנחנו שם מסמיכים חברה ממשלתית לבצע פעולה מול האזרח והרבה פעמים כדי להגן על האזרח מפני המדינה. כאן אנחנו מבקשים דבר דומה. אתם אומרים שדירה להשכיר זו חברה שמשחקת באותו מגרש ויכולה להיות מתחרה. אולי אני יכול להבין את זה למרות שלא עד הסוף. השאלה היא האם יש מניעה שיהיה גוף אחר ממשלתי או חברה ממשלתית אחרת שתעשה את זה, או דירה להשכיר תקים מחלקה שתעסוק אך ורק בנושא הזה של הפיקוח ולא תהיה קשורה לפעילות העסקית של החברה. תקים חברת בת.

זה לא מתאים לחברה ממשלתית. זה יכול להיות באיזשהו גוף ממשלתי. למשל יותר הגיוני איזשהו תאגיד סטטוטורי אבל אין לי בראש איזה. זה קלאסי למדינה כי זאת סמכות.

כן, אבל אומרת לך כאן המדינה בדמות רשות המסים שהיא לא יודעת לטפל בזה.

המדינה יכולה לבצע באמצעות אחר אבל לא להתפרק מסמכותה להפעיל.

אבל אנחנו לא אומרים כאן להתפרק מסמכותה.

האיזון לכאורה הוא בזה שגם כשהוא נשאר הכתובת, אפשר לחדד את זה בנוסח החוק, בסוף הסמכות היא רשות המסים. נניח שהוא קיבל פנייה מדייר והחליט שהיזם לא היה בסדר והוא לא נותן ליזם את האישור בסוף השנה, שזאת הסנקציה היחידה שלו. ילך האדם לרשות המסים, תעשה רשות המסים בירור בין היזם לבינו – הוא ייצג את הדייר הקטן והמסכן שלא יודע איך נראית מעלית ברשות המסים – ובסוף את ההחלטה תיתן רשות המסים. זאת אומרת, אפשר להגדיר כאן בחוק שהוא איזה גורם מייעץ.

כגורם מייעץ אנחנו לא צריכים לקבוע את זה בחוק.

בטח שצריך. אמרנו שברגע שהיזם יודע שבסוף השנה הוא צריך את האישור שלו לרשות המסים – ושוב, יכול להיות שצריך לאזן את זה ותכתוב כאן שאדם יכול לערער אחר כך לרשות המסים שהיא הסמכות האחרונה, אבל ברגע שהיזם יודע שהוא צריך בסוף השנה את האישור שלו, זאת אומרת שכשהוא ירים טלפון ויגיד לו אדוני היזם, קיבלתי פנייה ממשה, בוא תבדוק בבקשה מה הסיפור, הוא ידבר אתו כי אחרת הוא בכלל לא ידבר אתו. את זה צריך להכניס בחוק.

למה זה התפקיד של חברת דירה להשכיר?

כי היא הגורם המקצועי היחיד היום בממשלה.

אני לא מתווכח אתך אם זאת דירה להשכיר או משהו אחר. זה יכול להיות כל גוף אחר אבל אני כרגע לא שומע שום אלטרנטיבה.

אנחנו חושבים שלא צריך להוסיף את הסעיף הזה ולאפשר לרשות המסים להסדיר את מערכת היחסים שלה מול חברת דירה להשכיר באופן כזה שהיא יכולה להתייעץ אתה מעת לעת.

למה שהיזם ידבר אתו כשהוא פונה אליו?

כי הוא ידע שזאת דירה להשכיר.

אם בסוף מוסיפים את סמכות רשות המסים, זה ייפול על המלצה – תקרא לזה המלצה – ועל ההלצה ההוא יכול לערער לרשות המסים. לכאורה אין לך בעיה.

אדוני היושב ראש, אם אפשר לומר רק פרט עובדתי אחד. נמצא כאן מנהל הרשות להשקעות ולפי החוק הוא יושב ראש מינהלת הרשות להשקעות.

צריך להבין שכאשר חברה מגישה בקשה לאישור תכנית לדירה להשכרה למגורים, מה שקורה זה שהרשות להשקעות בודקת את התכנית הזאת אחרי שהבניין עומד ואחרי שהיא רואה שיש הסכמי שכירות לפי התנאים בחוק. אז היא נותנת תכנית אישור ביצוע סופי. משמע, אותו יזם, אותו קבלן, רק עם התכנית על ההשכרה. בנקודה שניתן אישור ביצוע סופי לתכנית, קרי, שהוא אומר שיש הסכמי שכירות, הרשות להשקעות יוצאת מהתמונה. אז מתחיל החלק של קבלת הטבות המס.

צריך להבין שעד אישור ביצוע סופי, מישהו מהקבלנים יפר את החמש פלוס חמש, את אותם הסכמים עליהם אתם מדברים. עד אישור ביצוע סופי, הדבר הזה ייאכף על ידי מינהלת הרשות להשקעות. ואולם, מרגע שיש אישור ביצוע סופי, הרשות להשקעות מחוץ לתמונה וזה בידי רשות המסים. רק שתדעו שעד השלב הזה יש לכם גורם שבודק את זה.

בסדר, אבל לכאורה, בהנחה שהבירוקרטיה אצלכם תעבוד יפה, זה אמור להיגמר מהר. זאת השאיפה. הוא יסיים את הבנייה, יאכלס, ישכיר את הכול ויקבל את האישור. זה יהיה שנה אחרי שהוא אכלס את הבניין?

חמש שנים.

אני מקווה שלא חמש שנים.

זה מה שיהיה. חמש שנים.

אוי ואבוי לנו. אל תגידו את זה כאן לפרוטוקול. זה שזה נורא ואיום, שלפחות הפרוטוקול כאן לא ישמע את זה.

אלה חיי תהליך הביצוע.

אני חושב שזה נורא ואיום.

מה חמש שנים? לא הבנתי.

הוא אומר שלוקח חמש שנים לקבל את האישור של מינהלת ההשקעות.

לא, לא. סליחה. אני חייבת להבהיר. זה לא לוקח חמש שנים.

מי היה הדובר?

מנהל רשות ההשקעות.

מרגע שניתן כתב אישור לתכנית מאושרת מקורית, צריך לבצע אותה תוך חמש שנים. מה זה לבצע? שהבניין עומד ויש הסכמי שכירות. האישור לתכניות נעשה בפרק זמן הרבה יותר מהיר.

את זה הבנתי אבל זה לא חמש שנים. אני מתנצל כי קודם לא הבנתי את דבריך. זה לא חמש שנים מהרגע שהשוכר נכנס. על פניו זה חצי שנה-שנה אחרי שהשוכר נכנס. אז בעצם אין לו אבא ואין לו אימא ואין לו כל כתובת. הוא הרי לא יפנה אליך אחרי שהוא כבר גר שלוש שנים בדירה ואתה כבר נתת את האישור הסופי כי פתאום הקבלן החליט להעלות לו את שכר הדירה בניגוד לחוק ולחוזה. בטח לא אחרי חמש שנים כאשר כאן בחוק אפשר להעלות לו רק מדד.

אחרי ביצוע סופי.

על זה אנחנו מדברים.

אין ספק שאחרי אישור הביצוע הסופי זה עובר למס הכנסה, לרשות המסים. עד אז יש איזשהו תהליך אצלנו שהוא מפוקח והוא מפוקח באופן אקטיבי. לכן הסוגיה הזאת בשנים האלה היא פתירה. השנים שהן לא פתירות, זה אחרי שניתן האישור הסופי.

זאת בדיוק הנקודה, איך אנחנו פותרים.

אני אומר לך שלדעתי אם ההגדרה היא שבסופו של דבר ההחלטה היא של רשות המסים, אז אפשר להוסיף כאן שאם החברה לא נותנת, היזם יכול לערער לרשות המסים. הסמכות. זה לא שהחברה היא עכשיו השופט, התליין, הקברן והחזן. היא זאת שצריך לבוא אליה במסגרת טופס טיולים ולקבל את האישור ולוודא שעומדים בכל התנאים. אז אני מציע להוסיף את מה שאני הצעתי, שלא רק שהיא מושכרת אלא עומדת בכל התנאים. הוא נותן את האישור. אם הכול עובד, הכול עובד. להוסיף סעיף שאם יזם לא מרוצה מההחלטה שלו, כמובן הוא יכול ללכת לרשות המסים והיא הסמכות העליונה אבל המשמעות היא שהוא לא הסמכות.

אדוני היושב ראש, יש איזשהו מודל שמתגבש בחוץ ועוד רגע ייכנסו ויציגו אותו. אני מציע שאולי נעבור להמשך התיקונים ואחר כך נחזור לזה.

בסדר. אם יש מודל שמתגבש, זה טוב.

אנחנו בסעיף 53ב בעמוד 4, פסקה (3).

(ב1) בעל בניין לשכירות מוסדית יהיה זכאי להטבות המפורטות בסעיפים 53ג ו-53ד, אם התקיימו שני אלה:

(1) הוא השכיר את הדירות לשכירות מוסדית לתקופה של חמש שנים לפחות בממוצע מתוך שש השנים שלאחר המועד הראשון להשכרה.

שזה בעצם מה שהיה ברישה במקור והורדנו אותו.

(2) הוא השכיר את הדירות לשכירות מוסדית בהשכרה לטווח ארוך לתקופה הקבועה בפסקה (2) להגדרה "בניין לשכירות מוסדית" או מכר את הדירות למשכיר ממשיך לפני תום התקופה האמורה".

זה תנאי שגם הוא היה בנוסח הקודם אבל בנוסח הקודם היה כתוב שבגלל שבהגדרה של בניין לשכירות מוסדית הדירות חייבות להיות מושכרות ל-15 שנים, התנאי הזה גם היה שם. פירטנו את זה כאן בגלל שבהגדרה של בניין לשכירות מוסדית, כמו שאמרתי לפני רגע, הורדנו אותו. אלה הכול תיקוני נוסח. בעצם הכול אותו הדבר.

לא הבנתי איך אתה יורד מיד לחמש שנים. הרי ברירת המחדל היא 15 שנים. נתת לו תחנות יציאה.

נכון. יש כאן שני תנאים מצטברים. האחד, חמש שנים מתוך שש והוא באופן עצמאי. השני, תנאי מצטבר שהוא מתחלק לשתיים: או שהוא השכיר את הדירות לבד ל-15 שנים, על זה אתה מדבר, או שהוא מכר את הדירות למשכיר ממשיך.

למה אתה צריך את סעיף קטן (1)?

כי אם מכרתי את הדירות למשכיר ממשיך אחרי שנתיים, אני לא עומד בזה.

הראשון לא עומד.

לא. הראשון מגדיר.

איך זה יעבוד בפועל? בפרה-רולינג? אם המינהלת מתרשמת שהחוזים הם כאלה שהם יהיו ל-15 שנים, אלא אם כן תהיה מכירה באמצע, הרי את ההטבה הוא יקבל מהיום הראשון על שכר הדירה. זה לא שהוא ישלם ויקבל אחר כך החזרים.

ככלל הם מגישים תכנית. זה בעצם בכל חוק עידוד. מגישים תכנית שאלו היחידות, שאני עומד להשכיר אותן בצורה כזאת וכולי.

למה אתה כותב שהוא השכיר את הדירות? צריך לכתוב שהוא ישכיר את הדירות.

לא, כי בהגדרה של דירה לשכירות מוסדית כתבנו את זה כמו שאתה אומר. כאן זה ממש בפועל. אני רוצה שהוא ישכיר את הדירות. זה כאילו התנאי המהותי. או שהוא השכיר את הדירות ל-15 שנים או שהוא מכר אותן למשכיר המשך.

אתה אומר שזה לא מפריע לו לקבל את זה מהשנה הראשונה למרות שזה מנוסח בלשון עבר.

לא. זה לא מפריע.

בעמוד 6 למעלה. כאן אנחנו מדברים על הסעיף של הסנקציה. את פסקה (1) הקראנו. היא מדברת על מי שהפר בעצמו.

רגע, לפני כן, בעמוד 6 למעלה, בסעיף (ג1) לא הורדתי בנוסח, זה צריך להיות "המוכר או הרוכש". המלים "או כל אדם אחר שיקבע", צריך להשמיט אותן. זה הסעיף שעוסק בערובות.

אמרנו שפסקה (1) היא בעצם הסעיף שאומר שאם אני הפרתי, אז ישללו ממנו את ההטבות. פסקה (2) זו הפסקה שמדברת על כך שאם מי שמכרתי לו הפר, ישללו את ההטבות גם ממי שמכרתי לו.

לא הבנתי איפה קראת עכשיו.

לא קראתי. הסברתי.

מדובר על סעיף קטן (ה).

כן. בעמוד 6למעלה.

סעיף קטן (ה) אומר שאם ניתנה הטבה לפי סעיפים 53ג או ד, שאלה הטבות המס, ולא נתקיים תנאי מהתנאים הקבועים לעניין משך הזמן של האחזקה בדירה, תבוטל ההטבה למפרע. בעל הבניין, משכיר הבניין או המשכיר הממשיך יהיו חייבים בתשלום המס שהיו חייבים בו אילולא ההטבה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתוך שנת המס לגביה ניתנה ההטבה.

זאת אומרת, כאן פסקה (1) מתייחסת למפר עצמו. מהרגע שהוא הפר תבוטל ההטבה למפרע.

פסקה (2) שמופיעה בסעיף קטן (ב) אומרת: "בפסקה (2), אחרי בניין להשכרה, יבוא "בניין לשכירות מוסדית" ובמקום "כאמור בסעיף קטן (ג) ישלם בונה הבניין" יבוא "כאמור בסעיף קטן (ג) או (ב1) לפי העניין, ישלם המוכר" ובסופה יבוא "לעניין זה "מס" לרבות מס רכישה".

זה אומר שאם אדם רכש בניין להשכרה או בניין לשכירות מוסדית והוא לא מילא את מלוא התחייבויותיו, ישלם המוכר את המס שהופטר ממנו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שבו היה צריך לשלם אם לא ניתן הפטור ועד מועד התשלום בפועל.

על זה ביקשנו בדיון הבוקר להגביל לחמש שנים.

בסוף הורדנו את זה כי זה בלתי אפשרי לעשות.

למה זה בלתי אפשרי? אמרנו שניתן קנס מסוים לשני.

ההיגיון אומר שהאחריות צריכה להיות על שני הצדדים לעסקה, גם זה שנכנס וגם זה שיוצא. ברגע שאתה מגיל את זה ונגיד בן אדם ממשיך חמש שנים נוספות, התשלום, הקנס שהוא יצטרך לשלם, אם אתה מבטל לראשון, הוא מאוד מאוד קטן וזה נותן לו למכור.

אמרנו שנוסיף לו קנס. אמרנו שאם השני מוכר לפני תום התקופה, תן לו עוד עשרה אחוזים מהעסקה.

אי אפשר לעשות מס כקנס.

מה פירוש? תקבע שהוא חייב במס.

אתה לא יכול לעשות מס כקנס.

למה? עשינו את זה ב-ריטים.

לא עשית ב-ריטים מס כקנס.

ב-ריטים זה לא קנס. ב-ריטים נתנו לו 15 אחוזים מס אם הוא מוכר לפני התקופה. אל תגדיר את זה מס. אתה רוצה, תמכור וזה מה שאתה צריך לשלם.

זה בעצם להפוך את המס לסוג של קנס.

עשינו את זה גם ב-ריטים.

גם משרד המשפטים עשה בחינה ומצא שלא נכון לעשות את זה.

שישנה את זה.

להגיש רביזיה על ה-ריט עכשיו?

לא. כבר הצבענו על ה-ריטים.

אני יכול להגיש רביזיה.

לא. כבר הצבענו על הרביזיה.

זה קצת כמו החברה להשכיר. זה קיים כבר כמה שנים והשמים לא נפלו. עשינו את זה גם ב-ריט, וזה נכון. אני חושב שמה שאתם עושים כאן זה הרבה יותר כי אתם מייצרים היום אנומליה בדיני הקניין.

יש הבדל. ב-ריטים אמרנו שזה הציבור, מחזיקים בזה אנשים בעלי מניות. ב-ריטים זה רק הציבור. כאן זאת חברה שקיבלה הטבות משמעותיות ואם היא מפרה את זה היא צריכה להחזיר את ההטבות שהיא קיבלה. אם הרוכש שלה, בהסכם בין הצדדים, היא צריכה להביא את זה לידי ביטוי.

אתם מייצרים כאן חריג מאוד גדול לדיני הקניין הכלליים במדינת ישראל. כשמדברים על הרמוניה של חקיקה, זה הדבר הכי פחות טוב שיכול להיות. הדין בישראל היום מכיר במקסימום עד חמש שנים זיקה בין מוכר לבין הנכס. אמנם בתנאים אחרים של מכירה בתנאי, אבל גם אם מכרתי בתנאי, אחרי חמש שנים התנאי בטל כי ההנחה היא אחרי חמש שנים אין לי כבר זיקה לנכס.

אבל זה לא לנכס. זה עניין של הטבות מס.

לגבי הטענה של חבר הכנסת סמוטריץ' לגבי זכויות קניין אחרי חמש שנים, משרד המשפטים, מה יש לכם לומר?

אני רק אשאל את דב. אתה יזם, נכנסת לפרויקט, החזקת חמש שנים ואתה רוצה למכור. אתה תמכור אם אתה ממשיך להיות ערב לנכס הזה עוד עשר שנים כשאתה יודע אם הקונה יקיים או לא יקיים? איך אפשר להטיל עליך דבר כזה?

אנחנו חשבנו שזה לא נכון ולכן הסכמנו לקנס שנקבע בדיון הקודם ואני לא יודע לאן הוא נעלם של ה-15 אחוזים מס רכישה.

מה שעשינו ב-ריט, צריך לעשות כאן. בסוף אנחנו רוצים איזו הרמוניה.

משרד המשפטים, בבקשה.

אני מבין שמדברים על הסנקציה של ה-15 אחוזים. אנחנו בעצם מדברים כאן על סנקציה.

כלפי מי שמפר.

לא. אנחנו לא שמים סנקציה על אנשים על ידי מס. אלה שתי תכליות שונות. אם רוצים סעיף סנקציה, אפשר לדבר על זה ולהוסיף אבל זה לא משהו שאנחנו אומרים.

אל תקרא לזה מס. עזוב. קרא לזה אגרת גודש. אם הקונה לא עמד בתנאים, נטיל עליו אגרת גודש כי הוא גורם לגודש בדיור. נטיל עליו היטל גודש, היטל יוקר דיור בסך 10 אחוזים נוספים מעבר למס הרכישה שהוא צריך לשלם. נראה הרבה יותר גרוע להמשיך להחזיק כבן ערובה את ההוא שמכר כבר לפני שמונה שנים. מה אתה רוצה מהחיים שלו? מבחינתו הנכס כבר לא קיים. אין לזה תקדים בדין הישראלי.

אבל זה לא עניין של דיני קניין. אנחנו לא מדברים על דיני קניין.

זה כן דיני קניין.

הטבות מס הן לא דמי קניין.

ברגע שמכרתי את הנכס, אתה לא יכול להמשיך לרדוף אחרי בגין הנכס הזה עוד מאה שנים.

זה עדיין לא קשור לדיני קניין. זה בכלל לא קשור לדיני קניין.

לא. נתתי את התפיסה. אתה יכול עוד לשמור איזושהי זיקה ואחריות שלי על נכס, גם אחרי חמש שנים אחרי שמכרתי אותו – את זה אני מבין, כמו מכירה בתנאי. יש איזשהו רציונל. התפיסה של מכירה אומרת מכרתי, עזוב אותי, זה לא שלי. מכיר הדין הישראלי באיזושהי זיקה שנשמרת ביני לבין הנכס שמכרתי למרות שמכרתי, יש לזה אורך חיים, יש לזה תאריך תפוגה מאוד ברור. עכשיו אתה מייצר משהו. אני גם אומר לך שזה יעצור את השוק. אם החלטנו שאנחנו צריכים לתת יכולת למכור ולא דורשים מהם להחזיק 15 שנים, מי ימכור כשהוא צריך לתת ערבויות לעשר שנים אחרי שהוא יצא לפנסיה או הוריש את הנכס לילדים או לנכדים שלו? זה שיגעון. אם היית נותן לי איזה היגיון הגיוני, בסדר, אבל אתה אומר איזו תפיסה ואומר שאתה לא מטיל מס כעונש. זה לא עונש. נכנסת לפרויקט שכולו היה בנוי על הטבות מס, קנית אותו בזול, אתה, הקונה השני. זה אפילו לא קנס. אתה קנית אותו בזול כי היו הטבות מס לזה שקנית ממנו ולכן כנראה קנית את הנכס בפחות משוויו. בסוף כל העסק הזה מהוון לתוך המחיר שאתה קונה. הפרת את התנאים שלך? תחזיר אתה.

אני אומר לך יותר מזה. הרי הטבות המס שקיבל הראשון גולגלו לשני כי לכן הוא קונה את זה יותר בזול. זה לא שאם אתה עכשיו מטיל עליו שיעור מס גבוה, אתה קונס אותו כי הראשון הרוויח כסף. לא. הראשון הרוויח כסף, הרווח של הראשון התגלגל לרווח של השני במחירי מכירה נמוכים.

אז הצדדים ידעו לגלם את זה. הצדדים ידעו להגיע בהסכמים בין הצדדים והשוק ידע לגלם את זה.

תבין מה אתה עושה. בגלל שאתה לא רוצה לסטות מאיזשהו עיקרון שאני לא מבין אותו, אתה הולך לייקר לכולם את העסקה, להפוך אותה לפחות כדאית, לגרום לפחות יזמים להיכנס מראש לתוך הסיפור הזה. אני לא מבין את ההיגיון.

זה שהסכמנו בקרן ב-ריט, בגלל ההערות שהיו, זה היה בגלל המבנה של קרן ריט אבל כאן אנחנו חושבים שכן הצדדים יכולים להתמודד עם זה. זה שונה מאוד מקרן ריט.

אני רק אומר שהתוצאה תהיה התייקרות של העסקה מכיוון שהראשון יצטרך לגלם את הסיכון שהשני יבריז לו באמצע, ייקר לו את העסק, ייקר לו את העסק מראש כאשר הראשון יודע שיש לו פחות קונים ואז פחות יזמים ייכנסו לזה. שוב, אפשר לחשוב שאנחנו מדברים על מסלול שמחר בבוקר כמו לחמניות חמות כל היזמים קופצים ובונים לנו כאן עשרות אלפי יחידות דיור להשכרה. זה כנראה לא המצב. יש לנו כאן עוד ויכוחים כבדים האם בכלל הגענו לאיזשהו אופטימום של שיעורי מס שהופכים את הדבר הזה לכדאי וסביבות ריבית לא ברורות בכלל מה יהיה בעוד 15 שנים. על כל הקשיים דיברנו ולא נפתח את זה שוב. אנחנו יודעים שזאת עסקה.

מה אתם עושים עכשיו. שמים עוד משקולות על היזם הראשון כי הוא גם לא באמת יכול למכור ואם הוא ימכור, הוא צריך לקחת אחריות עשר שנים ובסוף הוא יגלם את זה במחיר כך שממילא זה יהיה יותר יקר וממילא יהיו פחות קונים, במקום לשחרר את השוק. אני אומר שוב, תבוא בטענות – אני ממש לא מצליח להבין את הטענה – למי שהפר. כל אחד שנכנס לעסקה הוא ילד גדול, הוא יודע מה ההתחייבויות שהוא לוקח על עצמו ואם הוא מפר, הוא ישלם.

חבר הכנסת סמוטריץ', כפי שגם הסברנו בדיון הקודם, גם היום המודל של המכירה בתוך זמן ההשכרה, חוזרים על שניהם ומגלמים את זה אחד לשני בתוך החוזה.

אנחנו מדברים על חמש שנים. חמש שנים, אמרתי, אני לא רב אתך על זה.

גם עשר שנים זה לא זמן ארוך טווח בשוק הנדל"ן וגם לא זמן בחוזים, ויתקנו אותי מרשות המסים. אפשר לחזור אחורה. זה יוצר ודאות אצל המוכר.

למה זה יוצר ודאות אצל המוכר? אצל המוכר זה יוצר הכי פחות ודאות.

הוא יכול לעגן את עצמו בהסכמים. עצם זה שאנחנו אפשרנו את המכירה המוקדמת הזאת בהתאם למה שהציע היושב ראש, אנחנו עדיין דורשים את המחויבות הזאת ל-15 שנים. נכון שהקלנו ואפשרנו מכירה אחרי חמש שנים.

אם הייתי מבין את הקושי האמיתי - אני רק מרגיש שיש כאן איזשהו קיבעון – ללכת לקונה, לשני, אתה אומר שאין ברירה, נלך לראשון. אין כאן קושי אמיתי. זה החטא ועונשו. מי שמקיים את התנאים, מקבל את הכסף. מי שמפר את התנאים, משלם את הכסף.

הם לא קיימו את התנאים מכיוון שגם האחריות עליהם שהבניין יעמוד ל-15 שנים. מבחינתנו, אנחנו אפשרנו להם למכור את זה לפני כן.

היזם הוא לא מדינה, אין לו חוקים, אז הוא יעגן בהסכם. אז מה?

אם הוא יעגן בהסכם, זה מגן אליו.

יהיו הערות אזהרה, יהיו עניינים בטאבו, יהיו דברים שהם יודעים לעשות. יש לך הרבה עסקאות כאלה כמו קומבינציה לדוגמה שאתה יודע שלוקחים הרבה שנים, שהדיירים והיזם יודעים.

תסרבל את השוק. בעסקת קומבינציה שלוקחת הרבה שנים, אף אחד לא נכנס בלי שהוא גוזר חתיכת רווח. כאן אנחנו יודעים שזה גבולי. בואו לא נשקר את עצמנו. אנחנו יודעים שהמתווה הזה גבולי. אנחנו מקווים שהוא יעבוד. אני אמרתי לכם בדיון הראשון ואני אומר את זה גם עכשיו שאני חושב שקבלן נורמלי לא ייכנס לכאב הראש הזה אלא ילך ויבנה דירות למכירה וזהו. זאת הרי קרקע פרטית והוא לא תלוי בך. אני לא יודע אם כל ההטבות האלה שוות משהו. אנחנו הולכים כאו על איזשהו משהו שכנראה הוא על הגבול. אני מקווה שאתם צודקים, אני מקווה שהתוצאה תהיה שייכנסו יותר שחקנים לעסק אבל זה לא ברור לנו. כמה שאפשר פחות לסרבל ויותר לפשט, פשוט כדי שזה יקרה. שוב, אני באמת לא מבין מה הבעיה להטיל את זה על השני. אם הייתי מבין את הבעיה, הייתי אומר שאין ברירה.

מבחינת סבירות, אם אנחנו מדברים על לחזור אחורה, זה כנראה יהיה בניין של שבע שנים ולא יותר מזה כי בשנה השמינית, כשיודעים שעוד מעט מסיימים, אף אחד לא יפר את ההסכם הזה שנשארו לו עוד שנתיים וישלם את כל המסים. גם אם יהיו הפרות, בטח הן יהיו בשבע השנים הראשונות וזהו.

נמשיך בסעיף קטן (ו). עמוד6.

(ו) הוגשה תכנית כאמור בסעיף 3(2) על ידי החברה הממשלתית לדיור להשכרה, החברה לא תהיה זכאית להטבות כאמור בסעיפים 53ג ו-53ד לעניין בניין לשכירות מוסדית, ואולם אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מההטבות שלהן יהיה זכאי מי שירכוש ממנה את הבניין או משכיר ממשיך, לפי העניין.

זה ממשיך לגעת באותו נושא של החברה להשכיר ולכן אנחנו נמשיך לתיקון הבא. התיקון הבא בעמוד 7 בסעיף קטן (ב) שמתקן את סעיף קטן (א). אחרי "ולגבי בניין חדש", החזרנו את המילה חדש כך שאפשר יהיה ליהנות מזכאות של 20 אחוזים בשיעורי הפחת.

אני ביקשתי להכניס את ההגדרה של בניין חדש להשכרה בהוראת המעבר.

זה בסוף. עוד לא הגענו לזה.

הוראת המעבר עד 31 בדצמבר 2023 מופיעה למעלה. היא לא מופיעה בהוראות המעבר. תסתכלי בבקשה. היא מופיעה ממש בהתחלה.

אנחנו נגיע לזה. תכף נגיע לזה.

היא תגיע לזה. היא כנראה מכירה את כל הסעיפים.

גם אני קצת מכיר.

בעמוד 9, הוספנו את סעיף קטן (ד3).

(ד3) מכר מי שבנה בניין לשכירות מוסדית את הדירות לשכירות מוסדית למשכיר ממשיך החל מתום תקופת השכירות הראשונה כהגדרתה בסעיף קטן (ד1) ולפני תום תקופת השכירות הקבועה בפסקה (2) להגדרת "בניין לשכירות מוסדית", יחויב המשכיר הממשיך במס רכישה בשיעור של 0.5 אחוז בלבד בשל רכישת הדירות, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 53ב(ב1).

זאת אומרת שאם בונה הבניין מוכר את הדירות למשכיר ממשיך, החל מעבר לחמש שנים ועד 15 שנים, לחלק האמצעי, בחלק השני, המשכיר הממשיך ייהנה נמס רכישה בשיעור של 0.5 אחוז במקום שישה אחוזים היום אבל כן צריכים להתקיים התנאים שקבועים בסעיף 53ב(ב1) שזה עניין החמש מתוך שש ו-15 שנים.

אנחנו עוברים לעמוד 10, סעיף 48(ב). כאן נמצא בעל בניין חדש להשכרה. זאת הוראת השעה.

המילה חדש חסרה כאן.

כן.

צריך להוסיף אותה.

נכון. צריך להפנות את המילה "חדש".

לא. אני מפנה אותך לעמוד 1. סעיף 53א, ממש באמצע העמוד. בפסקה (2) כתוב, בפסקה (3), בהגדרה בניין להשכרה, אחרי שנכנס, יבוא "הוגשה כאמור בקשה עד מועד מסוים" וזה עד 31 בדצמבר 2023. צריך להיות לא רק בניין להשכרה אלא גם בניין חדש להשכרה כאן.

לא. זאת הגדרה. אנחנו נכנסים לתוך הגדרה קיימת.

אם את זוכרת, אני הסברתי.

יסבירו המשפטנים אבל חשוב להגיד שכל בניין חדש להשכרה הוא בניין להשכרה. כל מלבן הוא ריבוע ואז אנחנו אומרים ריבוע והוא כולל גם את המלבן.

אני מבין קצת לוגיקה ועם כל הכבוד, יש המעטה ולכן הקראתי לכם את הסעיף בחוק שממעיט את הזכויות. בסעיף 53ב(ב) כתוב שבעל בניין להשכרה יכול ליהנות מהטבות רק בתקופת זמן מסוימת.

רגע. אני רוצה להבין אותך. סעיף 53א(3) מדבר – זה מה שמתקן כאן, מה שהפנית את תשומת לבנו - על ההגדרה בניין להשכרה. אנחנו נכנסים לתוך ההגדרה בניין להשכרה והתיקון יהיה כזה: "בניין להשכרה הוא בניין שאושר כנכס מאושר ושהוגשה לגביו בקשה לאישור תכנית כאמור בסעיפים 3(2) ו-(17) עד יום 31 בדצמבר 2023". אנחנו נכנסים לתוך ההגדרה של בניין להשכרה ומתקנים את ההגדרה של בניין להשכרה.

אני לא משפטן אבל תראי את ההגדרה בסעיף 53ב(ב) בחוק עצמו. תראי שבניין להשכרה ממועט שם ומוגבל לפרק זמן ולכן הגדירו מאיזושהי סיבה שחוקקו אז ב-2009 דבר שנקרא בניין חדש להשכרה. אתה לא יכול לקבל היום בניין להשכרה. בחוק הקיים אתה יכול להיכנס רק דרך בניין חדש להשכרה כי בניין להשכרה נגמר ב-2006. ההטבות.

בסדר, אבל אם אני מגדירה לך בתוך הוראת המעבר שזה בניין חדש להשכרה?

בגלל שאנחנו קוראים כאן נוסח, יכולים להיות כאן בלבולים. בואו נבהיר את זה. מה הבעיה?

הסעיף הזה בא כשאמרנו שעד ה-1 ביולי לא יספיקו. כל מי שהגיש והוא באמצע של הטפסים, לא יספיק להחיל את זה. אז היה כאן דיון וסיכמנו שכל מי שהתחיל את התהליך אבל עוד לא קיבל, הארכנו לו את משך הזמן כדי לאפשר עד סוף דצמבר 2023. זאת הסיבה לתיקון הזה של התאריך.

נכון. אם אני מבינה נכון מה שדב מתכוון זה לא באמת לתקן את התיקון הזה אלא לתקן את הוראת המעבר.

את ההגדרה של בניין להשכרה.

כן. כדי לאפשר לבעל בניין חדש להשכרה שקיבל כתב אישור לתכנית לפני יום פרסום החוק הזה.

לא שקיבל כתב אישור. שיוכל להגיש.

זה רק למי שהוא בתהליך.

בסדר. הוא יהיה רשאי בהודעה למינהלה לבחור. אתה רוצה להכניס את זה במקום שבו אנחנו מאפשרים - - -

לחוק הקיים להמשיך להתקיים עד 31 בדצמבר 2023.

המקום הנכון להכניס את זה, כמו שאמרתי, זה בסעיף 48(ב)- לא בתוך ההגדרה – שזאת הוראת המעבר שתאמר עכשיו שבעל בניין חדש להשכרה שקיבל כתב אישור לתכנית כאמור בסעיף 3(2) לפני הפרסום ועד 31 בדצמבר 2023, בתקופה הקרובה, בשנתיים הקרובות, יהיה רשאי בהודעה למינהלת הרשות - - -

אבל הוא לא בעל בניין. בעל בניין להשכרה עכשיו הוא עוד לא בעל בניין. אני עכשיו חדש.

אני אומרת בעל בניין חדש.

עוד לא קיבלתי. עוד לא הגשתי. אני רוצה להגיש בקשה להקים פרויקט חדש.

אני חושב שמה שמטריד אותו זה שמי שרוצה בניין חדש להשכרה, לא יוכל להגיש בקשות מרגע שהחוק עובר. הוא רוצה שיהיה לו זמן עד אחרי שקבענו.

זאת המטרה.

אני מסכים אתך שזה לא נכון מבחינה משפטית, אבל זה מה שמטריד אותו.

לא נתחיל מחדש. כל הסעיף הזה בא לא כדי להתחיל מחדש. לא הארכנו את המשך כדי שיכניסו עוד. אמרנו מי שכבר בתהליך, לא חדשים. זה שהארכנו את המשך, זה לא מאפשר לכם להגיש.

לא. חד משמעית לא. אנחנו הרי שכנענו את הוועדה כאן שכיוון שתהליך הוצאת ההיתרים הוא תהליך ארוך - עוד לא הגשתי בקשה ואני צריך שיהיה לי היתר – אפשרתם לנו שמשך הזמן שניתן יהיה להגיש בקשות על פי החוק הקיים, יהיה עד 31 בדצמבר 2023 במקום עד ה-1 ביולי 2022. לפי החוק הקיים היום אין אפשרות להגיש בקשה לפי בניין להשכרה. אתה יכול להגיש אבל אין הטבות. למה? כי ההטבות בסעיף 53ב(ב) נגמרו ב-2006. הדרך להגיש היום לפי החוק הקיים היא רק לפי בניין חדש להשכרה שההטבות שלו מתחילות ב-2009.

אני לא חוזר אחורה. אנחנו ממשיכים קדימה. דנו בזה. מתקדמים.

אבל אתה הסכמת לזה בבוקר.

למה הסכמתי? אמרו לי שזה כולל בסעיף הזה. שזה בפנים.

אני מסביר למה לא.

אני אניח את דעתו של דב. ההגדרה של בניין חדש להשכרה היא בניין להשכרה שמתקיימים בו גם תנאים נוספים. זאת אומרת, אנחנו הכללנו יותר. בניין חדש להשכרה הוא תת קבוצה של בניין להשכרה, כך שזה כולל והיועצים המשפטיים גם אישרו את זה.

רק להבהיר. זו הייתה המטרה. כמו שאתה אומר, באמת מ-2006 אפשר להגיש רק בקשות לבניין חדש להשכרה למגורים. אנחנו לא מונעים את זה. הנוסח הזה מאפשר להגיש בקשות עד סוף 2023 כמו שכתוב כאן והוועדה אישרה.

אני חושב שאת טועה. אני חושב שאתם טועים ואני חושב שכדאי להבהיר את זה. הסכמתם לזה.

הנה, אמרנו את זה לפרוטוקול.

בבוקר סוכם שזה יובהר. אם הכול ברור, למה לא להבהיר שזה גם כולל בניין חדש להשכרה?

אבל אם ההגדרה כבר מכילה את זה בפנים, זה בדיוק מה שהסבירו לך לגבי מלבן וריבוע.

הסברתי שסעיף 53ב(ב) ממעט את ההטבות ולא נגעתם בו. הוא ממעט את ההטבות מבניין להשכרה.

אם הוסכם כאן במהות, מה אכפת לכם כמו שהיושב ראש הציע בבוקר שיהיה כתוב בניין להשכרה או בניין חדש להשכרה?

זה מצמצם את ההגדרה.

תכתוב ו/או.

תכתבו לרבות בניין חדש להשכרה. אפשר?

זה לא מה שהוא רוצה. הוא רוצה לתקן את ההגדרה בסעיף 1. אי אפשר לתקן את ההגדרה בסעיף 1 למעלה. סעיף 53א.

זה תוקן בהמשך ולא למעלה. נכון?

הוא או מר שלא לזה הוא התכוון.

בדקנו את זה שוב ומבחינתנו אין צורך בתיקון. זאת המשמעות של מה שהגדרנו.

דב, אם יש כאן פרוטוקול ואומרים לך את זה בצורה ברורה, אז מה אתה חושש?

זה מוגדר בסעיף בהמשך.

אני אלך אתו לבית המשפט? למה אני צריך ללכת לבית משפט אם אפשר להבהיר את זה עכשיו?

שלושה יועצים משפטיים אישרו פלוס נאמר לפרוטוקול מספר פעמים. אני מאמין שזה מניח את דעתו של דב.

ממשיכים הלאה.

דב. תן אמון.

נחזור לעמוד 11 לגבי פסקה (ב).

יש לכם תשובה לגבי הנושא הזה?

להבנתנו, עשינו בירור, יש תפקיד שנקבע כבר בחוק בדיוק למטרות האלה - הממונה במשרד השיכון. אני בדיוק עכשיו מנסה לברר איך זה מוגדר בדיוק.

אני אסביר. בתיקון שעשינו בוועדת הפנים בתוספת השישית, יש שם הגדרה מדויקת של המנהל. כלומר, מי שמפקח ובודק את אותם דברים, את ההגדרות שעכשיו דיברנו עליהן. אנחנו בעצם משרשרים לכאן את ההגדרות מהתוספת השישית. לכן אנחנו ממליצים שאותו מנהל גם יבחן את הסוגיות כאן, שזה ממילא מה שהוא בוחן שם בתוספת השישית. אלה בעצם אותם דברים ולכן אין מניעה שהוא יבחן את הדברים גם כאן.

המשמעות היא שאנחנו צריכים לכתוב: ובלבד שהמנהל כהגדרתו בתוספת השישית נתן בתום כל שנת מס אישור כי הדירות שימשו להשכרה לטווח ארוך בשנת המס שחלפה וכי התקיימו כל יתר תנאי החוק.

חזרנו לסעיף 3 בעמוד 2 לסיפור של הפיקוח.

כן נגיד לפרוטוקול שכמובן אותו מנהל יכול להיעזר בחברת דירה להשכיר.

היינו עוד בעניין של דב. דב, אני רוצה לסכם את זה. כשאנחנו מסתכלים על סעיף 53א, ההגדרה של בניין חדש להשכרה אומרת בניין להשכרה. זאת אומרת, כאילו אתה קורא "בניין חדש להשכרה הוא בניין שאושר כנכס מאושר שהוגשה לגביו בקשה לאישור תכנית כאמור בסעיפים 3, 2 ו-17 עד יום 31 בדצמבר 2023 שמתקיים בו גם אחד מאלה". זאת המשמעות האופרטיבית.

קיבלתי. עכשיו תקראי את זה עם סעיף (ב). סעיף 53ב(ב). כתוב שעל אף האמור בניין להשכרה כמו את אומרת, לא מקבל הטבות.

אלא אם כן הוא בניין חדש להשכרה שעומד ביותר תנאים ואז הוא מקבל הטבות אחרות.

בסעיף (ב) לא כתוב "אלא אם כן".

זה מאוד ברור.

סעיף 53ב(ב) אומר ש"על אף האמור בסעיף קטן (א) בעליו של בניין להשכרה שהושכר לראשונה בתקופה שמיום 1 בספטמבר 1991 ועד תום שנת 2006, וכן בעליו של בניין חדש להשכרה, יהיה זכאי להטבות המפורטות ב-53ג וב-53ד אם לפחות מחצית משטח הרצפות הן דירות שהיו מושכרות למגורים ושתקופת ההשכרה הממוצעת שלהן הייתה חמש שנים לפחות מתוך שבע השנים ובלבד שלגבי מחצית משטח הרצפות של הבניין לא נעשתה מכירה".

איפה זה מחריג לך?

בעל בניין חדש להשכרה לא מוגדר עכשיו בהוראות המעבר.

הוא מוגדר.

נחזור לעניין הפיקוח.

בפיקוח, תקנו אותי אם אני טועה. אם אני מבין נכון, הנוסח צריך להיות, בסוף סעיף (3ג).

המינהלה שוכנעה?

אנחנו בפיקוח. עמוד 3. צריך להיות כתוב: ובלבד שהמנהל כהגדרתו בתוספת השישית נתן בתום כל שנת מס אישור כי הדירות שימשו להשכרה לטווח ארוך בשנת המס שחלפה וכי התקיימו – איך אתם רוצים להגדיר את זה, יתר תנאי החוק?

לא. הוא רק יבדוק שהחוזים הם חוזים לטווח ארוך.

אני רוצה שהוא גם יקבל תלונה מדייר.

זה בהגדרה לשכירות לטווח ארוך.

אם צריך לחדד - אני לא יודעת, זה היועצים המשפטיים יאמרו - שהמנהל יכול להיעזר בחברה ממשלתית דירה להשכיר. אם צריך לחדד את זה בחקיקה, אפשר להכניס את זה.

מה זה אומר להיעזר? אם זה להיעזר אדמיניסטרטיבית, לא צריך להסדיר את זה בחוק.

זאת איזושהי זרוע ביצוע.

האם זה להיעזר מבחינת לתת לו סמכויות לדרוש מידע?

לא. זרוע ביצוע שלו.

הוא כבר נמצא בחוק.

זה גם יכול להיות בהסכם.

אם זה מספיק שזה יהיה בהסכם, בסדר, רק נגיד לפרוטוקול שהוא יכול להיעזר.

אם כן, מה הנוסח?

הנוסח הוא כמו שמופיע בפניכם רק שבמקום "ובלבד שהחברה הממשלתית לדיור להשכרה, אנחנו נגיד "ובלבד שהמנהל" - - -

כהגדרתו בתוספת השישית.

לא צריך להגדיר אותו בתוספת השישית. מי זה המנהל כהגדרתו?

זה מנכ"ל משרד השיכון.

לא. מי שהוא ממנה. למנהל יש הגדרה. זה לא חייב להיות מנכ"ל משרד השיכון.

אם כן כמנהל, כמוגדר בתוספת השישית.

"לתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, נתן בתום כל שנת מס אישור כי הדירות שימשו להשכרה לטווח ארוך בשנת המס שחלפה".

בסדר? בסדר. מתקדמים.

חזרנו לשאלה של השרשור בין הראשון לשני.

אני לא סגור על הנוסח. את סגורה על הנוסח?

צריך להסתכל. נסתכל על זה.

אנחנו מבינים למה אנחנו מתכוונים.

תפתחו את התוספת השישית לחוק התכנון והבנייה.

אני פותח ומנסה להבין.

בואו נדבר על הנושא של ההפרות.

אולי גם על תמונת הראי של הדבר הזה. יש לנו בעמוד 6 סעיף קטן (ו) שאומר: "הוגשה תכנית כאמור בסעיף 3(2) על ידי החברה הממשלתית לדיור להשכרה, החברה לא תהיה זכאית להטבות כאמור בסעיפים 53ד".

אז עכשיו אפשר לתת לה את ההטבות? אם אתם לא גורם מפקח, אפשר להחזיר לכם את ההטבות.

אנחנו מוחקים את הסעיף הזה?

כן. זה לא רלוונטי.

אנחנו מורידים את הטבות המס לדירה להשכיר. הרווחנו פעמיים.

עכשיו הסנקציות.

כן, בואו נדבר על הסנקציה. אני רוצה לשמוע את משרד המשפטים לגבי נושא הקניין. לעניין הטענה שהזיקה לבניין והקניין יכולה להיות עד חמש שנים.

כשיצאת מהחדר, התקדמנו מעט. זה לא עניין של פורמליסטיקה. התפיסה אומרת שעד חמש שנים אתה יכול לגרור זיקה לנכס שכבר יצא מבעלותי. זה נכון שכאן זה לא קשור לקניין אלא אני פשוט מחייב אותו בחוזה.

הטענה שלי הייתה – אתה יצאת ולכן אני אומר את זה שוב – שאנחנו הולכים כאן על חבל דק ומקווים שהמודל יהיה מספיק כדאי כדי שהוא יבוצע. אנחנו לא בצד הבטוח ובטוחים שזה ייחטף עכשיו כמו לחמניות. יש כאן דיונים, אם הגענו למתווה המאוזן עם רמות המס וכולי.

כל סרבול שאנחנו מייצרים עכשיו, בסוף מייקר את העסקה. זאת אומרת, אם עכשיו הראשון יצטרך להכניס ערבויות לשני, זה מייקר את העסקה. הסיכוי יותר קטן שהשני יבוא כי המחיר הוא גבוה. חלק מהטבות המס שהראשון קיבל ואמורות להתגלגל במחיר טוב של העסקה שממילא נותן שקט נפשי לראשון שהוא יוכל למצוא קונה, חלק מזה מתקזז עכשיו כי צריך עכשיו ערבויות וצריך ללוות את זה עשר שנים קדימה וכל סיכון כזה מגולם בכסף. בסוף אתה מאט את השוק. התוצאה תהיה שפחות אנשים ראשונים ייכנסו לעסק הזה כי הם לא באמת יחשבו שיהיה להם קונה, כי אם יהיה קונה הוא יצטרך לשלם מחיר גבוה כי הם יצטרכו לגלם את הסיכונים. בסוף אנחנו מסרבלים את העסק.

בצד השני, שלומית, אני באמת לא מבין את הבעיה. הרי ב-ריט נתנו 15 אחוזים מס רכישה לשני במידה והוא מפר את ההסכם וזה היה בסדר גמור. אני חושב שכאן אפשר לעשות עוד דבר. בסוף השני הוא ילד גדול, יש לו דעה צלולה, הוא נכנס לעסקה. הבעיה שלנו היא להטיל עכשיו על מישהו חובות רטרואקטיביים שהוא לא מודע להם בכלל. זו מה שאת עושה עכשיו לראשון. מה זה לא מודע? שהם לא באחריותו. הוא מכר, הוא עשה חוזה טוב, החוזה הזה קיבל את האישור של רשות המסים, על פניו הוא נחזה להיות כזה שיהיה בתוקף לעשר שנים ועכשיו את באה אליו אחורה, בגלל שמישהו אחרי חמש, שש, שבע שנים הפר את ההסכם, ואת נכנסת לו לכיס. זה הורג את השוק. זה לא יכול לעבוד.

זה לא יקרה.

שחררו את הראשון. התוצאה תהיה שהראשון לא ייכנס לעסקה ואנחנו לא נקבל דירות להשכיר. צריך משק שיודע להתנהל חלק. כל מי שמחזיק עכשיו בנכס, לקח על עצמו את כל ההתחייבויות והשני הזה יודע שאם הוא הפר, הוא חוטף 15 אחוזים. הוא נכנס לזה בדעה צלולה, הוא יודע ואם הוא ייכנס, כנראה שהוא לא מתכנן להפר.

זה לא קנס.

זה לא קנס. ה-15 אחוזים מגלמים את ההטבות שהמדינה נתנה בגין הנכס הזה בפטור ממע"מ, בפטור ממס הכנסה, במס רכישה נמוך. זה ממש לא קנס.

אני מציע שנעשה את הדבר הבא. משרד האוצר, רשות המסים. בחמש השנים הראשונות, הערבות תהיה על שניהם, גם על הרוכש וגם על הקונה. בחמש השנים השניות, במידה והשני ממשיך, הערבות תהיה רק שלו. אני מזכיר לכם שהכנסנו כאן במודל הטבה נוספת של מס רכישה, של 0.5 אחוז. זה מוסיף לקנס – למרות שאסור לומר קנס – לפני ההפרה עוד תוספת של מס רכישה שהוא יצטרך להחזיר. המשמעות של זה היא שאם אנחנו מדברים נגיד בשנה השביעית, אנחנו מדברים על פערים במס. מה הטבת המס שהוא מקבל באחוזים?

5.5 אחוזים במס רכישה.

מס רכישה זה 5.5 אחוזים. כמה הוא מקבל כל שנה?

הוא לא יזכה לקבל את הטבת המס כי יהיה לו את הפחת המואץ. המס הגדול הוא במכירה שלו בסוף התקופה.

אבל אין לו מכירה אחרי עשר שנים.

נכון. הוא בעצם רק יצטרך להחזיר 5.5. אנחנו מאוד חוששים שכל המודל הזה יתכנס בעשר השנים ואחרי עשר שנים ימכרו כי זה לא יהיה קנס כספי גבוה מספיק כדי לשמור לעוד חמש שנים.

אז תגדילו. בשלב הזה תן לו עוד חמישה אחוזים.

יש חסם משפטי לעשות את זה.

אין חסם משפטי. אנחנו מחוקקים כאן. הכול במודע. אנשים נכנסים לעסקה בלב חפץ והם יודעים מה הם לוקחים על עצמם. מה הבעיה?

האחריות היא בסוף של המוכר, הנכס למשך עשר שנים. אנחנו הצגנו ל-15 שנים. גם מי שנפטר מהנכס ומכר אותו, עליו להיות אחראי לזה. הקשבנו לוועדה והוצאנו את המוכר הראשון. יחד עם זאת, עדיין צריך ללכת אחד אחורה כי גם עליו האחריות וגם הוא בסוף זכה בהטבות הגדולות.

אני עומד על דעתי שזאת שגיאה קשה. זה פשוט יתקע את כל העסקאות.

זה דבר שאפשר לפתור אותו בחוזים.

בחוזה אפשר לכתוב הכול. לכל דבר יש נגזרות של עלות. כל סיכון מחושב בסוף והופך לתג מחיר. במקום שהעסקה תהיה עסקת נטו, כמה באמת שווי הנכס, כמה תשואה עליו, מכניסים עכשיו שיקולי מחיר, עלויות של תוצר של רגולציה ובקצה זה יהפוך את העסקה לפחות כלכלית ויהיו פחות יזמים.

אנחנו מסכימים שיש לזה גם עלויות אבל מנגד יש את החשש שבסוף אמרנו שאנחנו עושים 15 שנים וככל שלא נשים את הגדרות האלה, לא נהיה ב-15 שנים.

אני בעד לשים את הגדרות אבל לשים אותן על מי שנכנס עכשיו ויודע מה התנאים שהוא לוקח על עצמו ומה הגדר שאם הוא ירצה להפר, הוא יטפס מעליה ויידקר מהקונצרטינות.

סמוטריץ' צודק.

אנחנו ממש לא נגד. שוב, אני חושב שבסוף אם המדינה רוצה 15 שנים ואין 15 שנים אפילו פחות יום, מבחינתי שישלמו את הכול. אני רק רוצה להטיל את זה על מי שנכנס לזה בראש צלול, יודע על איזה קירות הוא צריך לטפס אם הוא רוצה להפר ולוקח על עצמו את ההתחייבות.

בואו נמשיך קדימה. נחזור לזה אחר כך.

קראנו קודם את סעיף (ד3) בעמוד 9 שהוא מתייחס להטבת מס הרכישה בשיעור של 0.5 אחוז, "מכר מי שבנה בניין לשכירות מוסדית".

זה הפטור ממס רכישה על הקונה השני.

לא פטור. הקלה.

הקלה משמעותית.

"(ד3) מכר מי שבנה בניין לשכירות מוסדית את הדירות לשכירות מוסדית למשכיר ממשיך החל מתום תקופת השכירות הראשונה כהגדרתה בסעיף קטן (ד1) – זה אומר אחרי שש שנים - ולפני תום תקופת השכירות הקבועה בפסקה (2) להגדרת "בניין לשכירות מוסדית", - כלומר, 15 שנים - יחוב המשכיר הממשיך במס רכישה בשיעור של 0.5 אחוז בלבד בשל רכישת הדירות, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 53ב(ב1)" – שאלה בעצם אותם תנאים של חמש מתוך שש ו-15.

מה זה 53ב(ב1)?

אותם תנאים של חמש מתוך שש ו-15.

בסדר. איך כתוב כאן שזה חל רק על הקונה השני? כי רק מכר מי שבנה.

כן.

והשלישי כבר לא.

מה לגבי תקופת השכירות הרביעית?

אתם לא רוצים שדירות ימשיכו להיות מושכרות.

ההטבה היא מאוד גדולה.

אבל אתה רוצה להמשיך את חמש השנים. אתה רוצה להגיע ל-20 ו-25 שנים.

אני ביקשתי ארבעה אחוזים. מה עמדתכם?

באיזה עמוד זה?

בעמוד 8 למטה.

עמדתנו היא שגם ה-6.5 אחוזים זה משהו שבסוף המודל הכלכלי עומד בו והוא נותן הטבה. אנחנו מבינים שהיה כאן רצון לארבעה אחוזים. ארבעה אחוזים מבחינתנו זה משהו תקדימי שאין בו שום צורך. לכן אם רוצים, אם לוועדה חשוב מאוד לצאת כאן באיזושהי אמירה שמפחיתים את זה, אפשר להפחית את זה בעוד חצי אחוז ולהעמיד את זה על שישה אחוזים או משהו כזה. ארבעה אחוזים זה רחוק משם.

זה השלב שבו, כמו בבסטה, אני אמור להסתובב וללכת ואז היא תקרא ותוריד עוד אחוז.

גם כך אתה לא מצביע. עליך זה לא משפיע.

אנחנו רוצים שיהיה לו תמריץ.

יעל, בואי נישאר קונסיסטנטיים. אנחנו כל תקופה מורידים שני אחוזים. נכון? כל תקופה מורידים שני אחוזים. אז לא ארבעה אחוזים - חמישה אחוזים. זאת הצעה אחרונה.

ולו זה עולה יותר.

אפשר שתתקדמו ואנחנו נעשה איזו התייעצות?

סיימנו להתקדם. נסמן את זה כחמישה אחוזים. כשנגיע להצבעה, תסכימו.

לא. תסמן את זה כארבעה אחוזים ואם נסיים את הכול, זה יהיה חמישה.

הערה שדיברתי אתך עליה במסדרון. כוונת המחוקק המקורית הייתה שמי שנשאר ל-15 שנים נהנה מהטבה של שבעה אחוזים. הבנאי הראשון, בעצם מותר לו למכור 34 אחוזים. אם הוא היה נשאר ל-15 שנים, הוא היה נהנה מהטבה.

דב, זה לא הוגן מה שאתה עושה כי אני מזכיר לך מה היה כאן בדיון הראשון. בדיון הראשון אמרת תעלו לי את המס, העיקר תנו לי נקודת יציאה אחרי חמש שנים.

נכון.

נתנו לך את זה ועכשיו אתה רוצה להחזיר את המס הקודם.

אני לא נכנס לזה. כך זה הובן מלכתחילה. אני לא מדבר על המסים.

כשתמכור אחרי 15 שנים, תמכור בשבעה אחוזים. כשתמכור בשנה הראשונה, תמכור ב-11 אחוזים.

תן לי להבהיר. אני לא מתכוון למה שיהיה בכל אחת מהשנים. כרגע זה מנוסח כאילו המס שלו יורד כל חמש שנים. אני לא מדבר על זה. אני לא מדבר על ההכנסות שלו מה-66. אני מדבר על ההכנסה שלו מה-34. נתת לו מראש ל-34 שבעה אחוזים אם הוא נשאר 15 שנים.

לא. אתה ביקשת – אני מזכיר לך את הדיון הראשון כשהיו לנו כאן 15 שנים עם תשעה אחוזים – ואמרת שלא אכפת לך, תעלו את המס, רק תנו לי נקודת יציאה. זה מה שאמרת.

לגבי ה-66 אחוזים.

ישבנו אצלי בחדר, התווכחנו והגענו למודל. אמרתם בסדר. עכשיו אתה בא ואתה אומר לי אחורה. אני יכול להכניס לך סעיף שאומר שבמידה ואתה מתחייב לא למכור 15 שנים לאף אחד, אז תקבל שבעה אחוזים.

יש את זה.

אבל לא למכור לאף אחד אף פעם, 15 שנים.

זה מה שיש.

לא. איפה יש את זה?

אם אני נשאר למשך 15 שנים, אני מקבל שבעה אחוזים.

כן, אבל אם אתה מתחייב מראש לא למכור. אתה יודע להתחייב מראש לא למכור? או שאתה רוצה לא להתחייב ולמכור בשבעה אחוזים?

אתה יודע מה? אפילו את האופציה הזאת תשאיר לי. אם היית הוגן מבחינת התהליך שעברנו.

לא הייתי הוגן כל הזמן?

לא, סליחה. אני אומר שאם היית עכשיו לצורך מה שאתה אומר. חס וחלילה, אני לא אומר שאתה לא הוגן. ההגינות אומרת שאם אני אמרתי מראש שאני נשאר ל-15 שנים, פתחת לי מסלולים אחרים, אבל אני נשאר ל-15 שנים, במקור הייתי מקבל שבעה אחוזים גם על ה-34, אז תשאיר לי את השבעה אחוזים.

במקור היו תשעה אחוזים.

בחוק כפי שהוגש לוועדה.

היו תשעה אחוזים.

שבעה אחוזים.

תשעה אחוזים. שבעה אחוזים היו ל-20 שנים.

צריך להבין שמכירה של 34 אחוזים מהדירות בתחילת הפרויקט, ברוב המקרים הרווח שיש מהן מכוסה על ידי הפחת המואץ של הדירות המושכרות. ברוב המקרים. לא תמיד.

לא נכון. פשוט לא נכון.

במצב כזה הוא לא משלם מס בכלל על שליש מהדירות.

במכירת הדירות עוד אין לך פחת. הפחת מגיע אחרי שהפעלת את הבניין שנתיים אחרי. אתה מוכר במשך שנתיים, משלם מס, בשנה אחרי יש לך פעם ראשונה פחת מואץ. בתקופת המכירה שלי, אין לי בכלל פחת.

אם מכרת לאחר תום הבנייה, קיבלת כבר פחת של 20 אחוזים על שני שליש מהבניין. 20 אחוזים על שני שליש מהבניין מכסה את כל הרווח שיש ממכירת שליש מהבניין. לכן אתה יכול לעשות את הקיזוז הזה כי זה מופיע בחוק שניתן לעשות את הקיזוז הזה של הפחת המואץ של הדירות המושכרות מההכנסה ממכירת הדירות ואז במצב כזה יש אפס רווח לצורכי מס.

אני לא מדבר על המס באותו רגע. אני מדבר על המס שאתה משלם בסוף כל 15 השנים.

אם לא שילמת מס בשלב הראשון של מכירת שליש מהדירות, זאת אומרת שכל המס שלך נדחה גם כך למכירת שני השליש מהפרויקט. שם שילמת את שבעת האחוזים.

המודל נשאר כפי שהוא. ממשיכים. מה עוד נשאר?

אנחנו עוברים לעמוד 10, סעיף 48(ב). לבקשת דב זה יהיה "בעל בניין להשכרה או בעל בניין חדש להשכרה". בהוראת המעבר נכניס את:

"בעל בניין להשכרה או בעל בניין חדש להשכרה שקיבל כתב אישור לתכנית כאמור בסעיף 3(2) לחוק לעידוד הון לפני יום פרסומו של חוק זה ועד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023), כרשאי בהודעה למינהלה שימסור עד לאותו מועד, לבחור בקבלת מכלול ההטבות שלפי החוק לעידוד השקעות הון כנוסחו בחוק זה, במקום ההטבות שלפי החוק לעידוד השקעות הון ערב תחילת של חוק זה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1) התקיימו התנאים הקבועים בהגדרה "בניין לשכירות מוסדית".

בניין לשכירות מוסדות, לפי ההגדרות שהגדרנו, הוא בניין שמתחילת החוק הזה עוד יום 31 בדצמבר הוגשה לגביו, לפני תום הבנייה בקשה לאישור תכנית בצירוף היתר בנייה ומתקיימים לגביו שני תנאים. יש בו 10 דירות לפחות באזור שאינו אזור פריפריאלי ו-6 דירות לפחות באזור פריפריאלי. זה אחד התנאים שהיו כאן בסעיף קטן (ג) ומחקנו כי הכנסנו את ההגדרה. הדבר השני, המינהלה שוכנעה כי בהתאם לתכנית שהוגשה לפי סעיף 3(2) הדירות לשכירות מוסדית יושכרו בהשכרה לטווח ארוך לתקופה של 15 מתוך 18.

(2) לא נעשתה מכירה כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה

הוספנו את פסקה (ד), האומרת שלא חלפו עשר שנים ממועד תום הבנייה. על זה דיברנו בדיון הקודם.

לגבי פסקה (2) – "הוגשה הודעה לפי פסקה (1), יראו את יום ההודעה כמועד הראשון להשכרה".

זה המועד שהוא מודיע. אני חושבת שמועד קבלת ההודעה על כך שהוא רוצה לעבור מסלול. יחד עם זאת, צריך להבין שהוא יצטרך לוודא שזה באמת התקבל.

אני לא יכולה לכתוב שהוא צריך לוודא.

לכן כתוב מיום קבלת ההודעה ולא מיום מסירת ההודעה.

כן. מיום הקבלה.

למה לא מיום מסירת ההודעה? מהיום שהוא מסר את ההודעה? יותר פשוט להוכיח שהוא מסר מאשר שהם קיבלו. מסירת ההודעה, יותר נורמלי.

כן, אבל לפעמים אנחנו נכנסים לקונפליקטים כשאחד אומר שהוא מסר ואנחנו לא קיבלנו. לכן אנחנו מדברים על קבלת ההודעה. מה שכן, אנחנו נעגן את זה בנהלים שנפרסם אותם באתרים ובכל המקומות הנדרשים כדי שכל מי שהולך למסלול הזה, הוא יהיה חשוף לנהלים האלה.

סעיף 49.

49. תיקון חוק מס ערך מוסף

בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, בסעיף 31, במקום פסקה (1א) יבוא:

"(1א) מכירתו של אותו חלק מבניין שאושר כבניין להשכרה לפי החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, או מכירתן של דירות לשכירות מוסדית בבניין לשכירות מוסדית לפי החוק האמור, ובלבד שאותו חלק מבניין או הדירות, לפי העניין, היו מושכרים במשך חמש שנים לפחות, או נמכרו בהתאם להוראות סעיף 53ב(ג)(1), ובלבד שהבקשה לאישור כאמור הוגשה בשנת 1979 או אחריה ונתמלאו התנאים שנקבעו בחווק האמור או על פיו".

על זה דיברנו בבוקר ואמרנו שהנוסח לא משקף את מה שהתכוונו, שהטבות המס ניתנות על הדירות שמושכרות. בנוסף, עשינו כאן איזושהי הרחבה וגם אם עושים את המסלול של ה-50 דירות – אפשר לקבל את הפטור ממס.

לא הבנתי. זה הכול על בנייה היסטורית?

כתבנו את הסעיף מהתחלה.

תסביר אותו. אני לא מבין.

זה מה שאמרנו שעד עשר שנים הוא יכול?

לא. מדובר בסעיף של חוק מע"מ שהמטרה שלו היא לבוא ולאפשר את הפטור ממע"מ לדירות המושכרות. כיום הסעיף אומר שניתן לקבל את הפטור ממע"מ רק על הדירות שהושכרו בפועל חמש שנים. במסלול של מכירת 50 דירות שניתן למכור אחרי שנה לצורך העניין, זה יוצר תקלת מע"מ כי לכאורה הבונה שמכר אחרי שנה הוא חייב במע"מ על הדירות, על אותן 50 דירות, וזה שקונה אותן קונה דירות להשכרה בלבד שהן פטורות ממע"מ והוא לא יכול להזדכות על התשומות. זה יוצר עיוות ולכן עשינו כאן את התיקון שמאפשר את המכירה הזאת גם בפטור ממע"מ.

מצד המוכר הראשון.

המוכר הראשון שמכר 50 דירות למי שהתחייב להשכיר למשך התקופה.

זאת אומרת, הפטור ממע"מ יהיה גם בקו השני.

מה זה "היו משוכרים חמש שנים לפחות"? מאיפה ההגדרה הזאת?

זה כבר קיים בחוק. זה חלק מה שקיים בחוק. מה שהוספנו כאן זה "או נמכרו בהתאם להוראות סעיף 53ב(ג1)". אנחנו בעצם נותנים את הפטור ממע"מ לדירות שהושכרו. לדירות המושכרות. הדירות המושכרות צריכות להיות מושכרות חמש שנים לפחות, גם בחוק החדש וגם בחוק הישן.

היום לצורך העניין החוק מאפשר את הפטור ממע"מ רק לדירות המושכרות. היום אפשר למכור 50 אחוזים מהדירות ביום הראשון ו-50 אחוזים נדרש להשכיר במשך חמש שנים. על מכירת הדירות ביום הראשון אין פטור ממע"מ. אין סיבה ליצור כאן הטבה כזאת. החוק אומר שתקבל את הפטור ממע"מ רק על הדירות שהושכרו חמש שנים בפועל. במקרה של ה-50 דירות, אני מקבל את ההשכרה הזאת בפועל כמדינה אבל אני לא נתתי את הטבת המע"מ הזאת. לכן תיקנו את זה במסגרת הסעיף כאן.

יש כאן בעיה עקרונית. לא הייתי אתכם בתחילת הדיונים אבל אני אעביר לכם מניסיוני בעיסוק הזה במשך כמה שנים. אנחנו הרי רוצים להעביר חלק ניכר מהשוק לדיור להשכרה. דיברנו על 10 אחוזים, אם אני לא טועה, מתוך הדירות המושכרות, שלהערכתי זה 70, 80, 100 אלף דירות, תלוי איך אתה סופר. אין סיכוי שהדבר הזה יקרה אם הקבלן לא יהיה במצב שבו הוא רוצה לעשות את זה. יש שני דברים שמפריעים לקבלן והמע"מ הוא אחד מהם. העיוות הכי גדול בסיפור המע"מ הוא שלמעשה הוא בונה את הדירות הראשונות ו-117 אחוזים מעלותם הוא משלם, והוא משכיר אותן. למעשה כל סעיף המע"מ, צריך להגיד שכל התקורות שהוא משקיע בבנייה, הוא לא מחויב בהן, הוא מזדכה על המע"מ במקור, בבנייה, וכאשר הוא מוכר את הדירה, למעשה הצרכן משלם 117 אחוזים וזה עובר למדינה כפי שצריך להיות. אחרת כל העסק הזה, זה תמריץ שלילי לבניית דירות להשכרה. בעיניי זאת בעיה מספר אחת וכל מה שנעשה כתיקונים לזה, הוא לא מספיק. אני מדבר על הבונה ולא על מי שמוכר בגלגולים שונים.

שוב, הגעתי באיחור לדיון ואני מבין שאתם בתוך רעיונות וזה בסדר. בסוף, אם רוצים לעשות משהו כמו שצריך, צריך לדאוג לכך שקבלן יזוכה לחלוטין על כל מה שהוא מע"מ וכל תקורות הבנייה שלה וישלם את זה רק כאשר העסק הזה מתגלגל במכירה הראשונה. החזיק את זה 15 שנים, זה התמריץ. החזיק שנה, ישלם 117 אחוזים וזה יגולגל כמובן על הלקוח.

באותה הזדמנות אני שם את הדבר השני שלא ראיתי אותו כאן לאורך כל הדרך וזה סיפור התקורות והעלויות. אנחנו רוצים דירות קטנות בדיור להשכרה.

לאו דווקא. תשאל את מי שיושב לימינך.

אני התעסקתי בעניין הזה ארבע שנים ואני אומר לכם שצריך בגדול הרבה מאוד דירות קטנות בתמהיל, יותר מאשר קיים בשוק שבו אתה לא יכול להשיג דירות של חדר, שני חדרים ושלושה חדרים אלא רק מספר יותר גדול של חדרים. זה משיקולי עלות תועלת של הקבלנים בכל הארץ. אני חושב שצריך הרבה דירות קטנות או לפחות צריך ליצור את האופציה הזאת. כדי שהדבר הזה יקרה, אתה צריך לעבור מחובה של ממ"ד בכל דירה קטנה למרחב מוגן קומתי כאפשרות ואז למעשה אתה מאפשר הוזלה של 10, 15, 20 אחוזים במחירי דירות קטנות כי לדירה של 50 מטרים, לבנות לה ממ"ד, זה דבר יקר. היות וזה להשכרה, זה גם לא אכפת ללקוח כי הלקוח, כשהוא בא להשכרה, הוא פחות מודאג מהעניין הזה ובקצה, אם הקבלן מוכן, אתה עושה את העסקה והדבר הזה יכול לעמוד בתנאים.

אם תעשה את שני הדברים האלה – ואני אומר לכם את זה מפי הבונים, אי אומר לכם את זה מניסיון של כמה שנים סביב כל הנושא של בינוי להשכרה – יש לך סיכוי לייעל את המערכת ובקצה להגיע למצב שאפשר יהיה לבנות בהיקפים גדולים דיור להשכרה. אם לא, כל הדברים האלה יהפכו בסוף להיות כל מיני סוגים של קומבינות וגם קנה המידה יהיה קטן.

אני לא מזלזל בכל מה שנעשה כאן. זאת דעתי על העניין. על הדרך של המע"מ, הכנסתי את הנושא השני.

תודה. לגבי הסיפור של ההפרה. אני רוצה לסגור את זה. אני אגיד לכם מה נעשה. במשך חמש שנים הבונה ערב לעסקה. אחרי חמש השנים הוא מפסיק להיות ערב לעסקה ואז הקבלן השני הופך להיות הערב היחיד לעסקה אם הוא ממשיך.

אני אומר שזה בכל זאת יעבוד כי כשהוא יצטרך לממש את הדירות, כי זה בעצם האקט המשמעותי, אם הוא יממש 66 אחוזים מהדירות והוא יממש אותן במחיר מלא של מס - זה הופך את העסקה לפחות רלוונטית ולפחות כדאית כי הוא קנה אותה כשהוא לקח בחשבון את הטבת המס. לכן זאת הסנקציה וכך אנחנו כותבים את זה.

אתה יכול בבקשה לחזור שוב על הדברים?

בחמש השנים הראשונות הקבלן הראשון שמכר את הנכס יהיה ערב להפרה אצל השני. אחרי חמש שנים מי שערב, זה רק הקבלן השני. למה זאת עדיין סנקציה משמעותית? אם נגיד הוא הולך להפרה והוא מוכר 66 אחוזים מהדירות – זאת אומרת, כל הדירות שיש לו – והוא מוכר אותן במס מלא, עבורו זה הפסד של הרבה מאוד כסף. אני מזכיר לכם שכאשר הוא נכנס לעסקה, הוא נכנס לעסקה בשבעה אחוזים. לכן יש כאן סנקציה מספיק כבדה כדי לעצור אותו ממכירה.

אז למעשה יצא שנתתי הטבות מס על השכרה של 10 שנים.

בסדר, אבל זה חלק מהסיכון שאתה לוקח. אין מה לעשות.

סיכון מאוד גדול.

זה לא סיכון מאוד גדול. זה סיכון סביר ואני מבקש שכך זה יירשם בחוק.

חשבנו להגיד לממשלה שבסוף אנחנו לא מוצאים את זה כתמריץ. בסוף, כשהיזם יעמוד אחרי עשר שנים, היזם השני, וישקול האם למכור ולהפר אחרי חמש שנים – כרגע הנטייה שלו תהיה כן להפר.

אנחנו לא רוצים להפוך את זה בחזרה לחוק של עשר שנים ולא של 15 שנים.

לא. אתם לא עושים את זה כי המשמעות של מכירה במס מלא, זה אירוע מבחינת הקבלן.

לא מדויק כי אחרי חמש שנים מס שבח עדיין לא יהיה משמעותי, במיוחד שהוא קיבל את ההטבה של חצי אחוז מס רכישה וזה בעצם העלה את המחיר שהוא הסכים לשלם בהתחלה. הוא מבחינתו רואה יותר רווח אבל לרשות המסים המחיר של הבניין שהוא קנה בהתחלה גבוה יותר אודות להטבה של מס הרכישה ואז הוא מוכן לשלם על זה יותר לבן אדם הראשון במצב שהשבח יהיה נמוך.

תקשיבו, יש כאן שלוש אופציות. אופציה אחת לא עבירה משפטית. אופציה שנייה לא עבירה כלכלית. אופציה שלישית זאת האופציה שאני מציע. לכן זאת הדרך אלא אם כן יש לכם איזושהי דרך אחרת.

אנחנו חושבים שזאת לא עבירה כלכלית, כמובן יש לה השפעות אבל לפחות היא נותנת לנו את הוודאות לגבי 15 שנים.

היא לא נותנת לך ודאות כי פשוט לא תהיה עסקה. הבן אדם שנכנס עכשיו לעסקה, הוא יודע שאחרי חמש שנים הוא מוכר והוא צריך להיות ערב למישהו שהוא בכלל לא מכיר ולא יודע מי הוא למשך עשר שנים.

הוא יגלם את זה בחוזה והוא יגיד לו, רוכש יקר, שים לב, אם אתה תפר ותמכור לפני 15 שנים, שזה בעצם מה שהחוק אומר, תדע שאתה תשלם את כל מה שאני הייתי אומר לשלם. זה בסדר גמור. אני חושבת שאם אנחנו לא, אז אנחנו צריכים להודות בוועדה כאן שאנחנו נחזור למנגנון של עשר שנים.

אפשר לומר דבר כזה בחוזה?

בטח. ברור. כל המשמעות מבחינתנו זה עיגון של הדבר הזה בחוזה.

הם גם יכולים להגיד מי יביא את הערבויות.

אין בעיה אלא שלכל דבר כזה יש עלויות. אתם מעמיסים עכשיו עלויות ובירוקרטיה.

אם זה לא קנס, הפחתה במס רכישה, לפחות פשרה הוגנת וסבירה כאן יכולה להיות ההחזרה של מס הרכישה לשישה אחוזים. זאת אומרת, הוא ישלם את ה-5.5 אחוזים.

זה ברור.

זה ברור אבל זה לא סכום שימנע ממנו את המכירה.

האוצר טען שגם הוא נהנה מהורדה של חצי אחוז וגם הוא נהנה מהאפשרות להפר ולמכור אחרי תקופה קצרה. אז לפחות יהיה לו את הקנס – שאסור להגיד כאן – של 5.5 אחוזים.

זה בכל מקרה. זה ברור. אנחנו מדברים על הקנס הנוסף.

כשהוא שילם, קל לקחת לו. הבעיה היא שאתה רוצה עכשיו גם לזקוף עליו גם את מה שהראשון שילם. אני טוען שזאת לא בעיה כי הוא נכנס לעסקה בדעה צלולה והוא יודע מה מחכה לו אם הוא יפר. אתה לא מגלגל עליו עכשיו אחורה.

השאלה היא אם ההפרה – וזו השאלה המרכזית – מספיק משמעותית. הסנקציה בגין ההפרה.

אמרתי. תנו 15 אחוזים כמו שעשינו ב-ריט. אני לא מצליח להבין מי מתנגד לזה.

יש כאן בעיה משפטית.

מי מתנגד לזה? למה ב-ריט זה היה בסדר?

אנחנו לא היינו מעורבים ב-ריט.

איך לא הייתם מעורבים? יש מקום שאתם לא מעורבים בו?

לשאלת היושב ראש. גם אנחנו לא רואים בעיה לעגן את זה בחוזים. אנחנו מבינים שתהיה כאן עלות אבל יש עלות להרבה דברים.

אנחנו לא רוצים את העלות. אנחנו רוצים שהשוק יעבוד. השאלה עכשיו היא או ביורוקרטיה משפטית או שהשוק יעבוד.

אני מבקש לנסח כפי שאמרתי. זאת דרישת הוועדה. תעשו את זה.

כדי שאני אבין, כשאנחנו מדברים על השלישי בשרשור, מה קורה במצב הזה?

כל עוד יש מכירה, שניהם ערבים. אם הקונה מחזיק יותר מחמש שנים, הוא הערב היחיד.

גם לגבי השלישי.

כן. בכל מקום.

לראשון יש עוד חמש שנים אחרי שהוא מכר והוא ערב.

אנחנו באמת חושבים שזה יפגע וישאיר אותו עשר שנים.

זה לא מודל לעשר שנים כי הקנס שלך הוא גבוה.

למה הראשון צריך להחזיק עוד חמש שנים? אתה משית עליו יותר מדי.

בסוף אתה עדיין מייצר את הסרבול.

הראשון עשה את שלו. הוא מכר ולא מרוויח מזה.

אבל אין לי ברירה אחרת.

מי מתנגד ל-15 אחוזים?

משרד המשפטים.

אבל הוא לא מסביר את זה. שיסביר. לא הסברת.

תסביר למה בקרן ריט כן וכאן לא.

אני אשאל את השאלה פשוט. האם יש קושי משפטי או האם יש מניעה משפטית?

אני שוב אומר. אפשר לקיים את הרציונל שאתם מדברים עליו בדרך אחרת. אנחנו לא אומרים שאסור להטיל סנקציה. אפשר להטיל סנקציה. מס הוא לא סנקציה. אפשר לעשות כאן עיצום כספי. אפשר לדבר על זה.

אל תקרא לזה מס.

אבל זה הולך לסרבל. ייקח זמן.

מה זה משנה? זה כסף למדינה. תטיל עליו עיצום כספי בסך 10 אחוזים מהעסקה שילכו לאוצר המדינה.

חבר הכנסת סמוטריץ', מה שניסינו בכל זאת, במקום לקרוא לזה ענישה וסנקציה ולתת לזה כלים משפטיים אחרים של עיצומים כספיים או מינהליים, ניסינו להישאר בתוך מה שקיים היום בחוק עידוד השקעות הון ועם זה יותר "קל" לנו להתמודד.

קל לחיות בחדר בתיאוריה וקשה ליישם פרקטית בשוק.

לא. גם היום לחזור אחורה חמש שנים לרוכש הקודם, זה משהו שקיים היום בחוק. אני מבינה את הטענה לגבי עשר שנים והתייחסתי אליה גם עת היה מדובר ב-15 שנים כי באמת הזיקה הייתה נראית ארוכה. אבל כאן כשאנחנו אומרים לך צעד אחד אחורה - - -

אני מסכים אתך מוסדית. אני חושב שפרקטית אנחנו שמים משקולות וזה כאשר כל המטרה של החוק הזה היא לתת בוסטר לשוק.

אתה לא יכול להתעלם ממה שאומרים לך. אני שאלתי שאלה פשוטה.

אני רוצה לשאול אם יש דרך לשרשר את זה למה שכבר בעצם נחקק.

לפני שאני אגיע לזה. לגבי האפשרות לעגן את זה כמס, יש מניעה הכי אי אפשר לעגן את זה כמס. משפטית זה בעייתי. יש דרכים אחרות לעגן את זה.

אני יכול להגיד עיצום כספי של 15 אחוזים משווי העסקה?

למה אי אפשר לעגן? זאת מניעה חוקתית לעגן כמס?

לא. לזה אין.

למה? כי אין לזה סוג של מס?

אפשר לנסות לגן את זה כמנגנון של סנקציה.

אבל אין לזה שם של מס.

ינון, אני לא רוצה דיון פילוסופי.

אם יורשה לי, אני רוצה להתייחס לפתרון השני. אנחנו באמת חושבים מצד משרד המשפטים ששני הרכיבים האחרונים בשרשרת, להטיל את זה עליהם, גם אם זה הרבה זמן, אנחנו מדברים כאן סוף על חוזה נדל"ן ואין בעיה גם אם זה נמשך קצת יותר זמן. עשר שנים זה לא הרבה זמן בעסקי נדל"ן. אנחנו לא רואים שום בעיה משפטית - - -

יש פה התנגשות בין העולם המשפטי שאתה רוצה להיות אתו בסדר ולישון אתו טוב בלילה לבין העולם הפרקטי. אתה רוצה להרגיש מכוסה משפטית. במחילה, זאת לא מטרת החוק הזה. החוק הזה גם צריך לישון טוב משפטית ובעיקר הוא צריך לשחרר את השוק. אתם מייצרים עכשיו מנגנונים מסורבלים, אתם מבקשים מאתנו לייצר מנגנונים מסובכים שמסבכים את השוק, ששמים עליו משקולות במקום להעיף אותו שיעוף קדימה וייבנו כאן עשרות אלפי יחידות דיור להשכרה. זו המטרה.

אמרת מניעה משפטית. אני מבין שזה נשק לא קונבנציונאלי. אתה יכול להסביר את הביטוי? אתה מוכן להסביר איך יכולה להיות מניעה משפטית? אתה יכול להגיד שזה לא מקובל בעולמות המס וזאת לא הרמוניה. אמרת מניעה משפטית חוקתית.

נכון.

זאת אומרת שזה ייפסל בבג"ץ כי מישהו ילך לבג"ץ ויגיד שזה סותר את כבוד האדם וחירותו.

אני שוב אומר, זה רק על עניין שיהיה את זה במיסוי.

איפה? אתה מוכן להסביר לי למה יש מניעה משפטית?

בצלאל, זה אחר כך. עזוב.

אנחנו יכולים להסביר איך ה-15 אחוזים האלה, הסכום הזה, בעצם הוא לא קנס, הוא לא מספר מומצא. הוא בעצם גילום יותר פשוט שמהווה את מה שאנחנו מנסים לעשות.

אז תעשו. תכתבו 15 אחוזים עיצום כספי.

עיצום כספי לאוצר המדינה.

מבחינתכם זה עביר? יופי. תודה רבה.

אתה לא צריך 15 אחוזים.

אבל המנגנון הוא יותר מורכב.

אתה צריך שישה אחוזים. תוסיף את הדלתא. 10 אחוזים.

תוספת של 10 אחוזים על ביטול ההטבות.

מצוין.

סיון, יש מגנון כזה בחוק של עיצום כספי?

אין מנגנון של עיצום כספי בעולם של המינהלה. להיפך. לפי חוק עידוד השקעות הון, סעיף 75ב מדבר על זה שאם מישהו לא עמד בתנאי כתב האישור שהוא קיבל או בתנאי החוק או התקנות, ראשית, המינהלה צריכה לדרוש את כל המענק, זולת אם היא סברה מנימוקים מיוחדים שיירשמו לדרוש פחות ממנו. זאת אומרת, המנגנון היום אומר קיבלת, תחזיר אלא אם המינהלה ויתרה לך, תוסיף לזה הפרשי ריבית והצמדה ואם לא תחזיר במועד שנקבע לך, תתווסף לזה גם ריבית פיגורים. כך ג לגבי סעיף הטבות המס, בסעיף 75א. המנגנון הוא תחזיר עם ריבית והפרשי הצמדה פלוס פיגורים.

תרגמי את זה למקרה שלנו.

תחזיר.

לגבי הטבות המס, גם לזה יש סעיף.

הרוכש השני, האם הוא יצטרך להחזיר את הטבות המס של הבונה?

כרגע, למשל הסעיף שמדבר על מכירת לפחות 50 דירות לפני שהשכרת – ושוב, למכור אחרי חמש שנים זה גם סוג של מנגנון כזה – אומר שחוזרים גם למי שמכר.

אם אני לא משנה כלום היום ומסתמך על מה שאמרת, מה יקרה? אם אני לא כותב כאן כלום.

אם לא כותבים כלום ופשוט מתקנים את הסעיף של מכירת לפחות 50 דירות - - -

עזבי את ה-50 דירות. אני מדבר אתך על המודל של חמש, חמש, חמש. אם אני לא כותב שום דבר ולא מגדיר את הסנקציה, מה יקרה אם הקונה מכר את הנכס והפר את התנאים?

למעשה ולפי הכלים שבחוק, זה סעיף 75א, הוא צריך להחזיר את מה שהוא קיבל בתוספת ריבית והפרשי הצמדה.

את מה שהוא קיבל או את מה שזה שאחריו קיבל?

כולם.

כל אחד מהם. בגלל ההגדרה של בניין לשכירות מוסדית שאומר 15 מתוך 18, זה הענן שמעלה ראש שלנו.

זאת אומרת, כולם אחראים.

על פניו, אבל למינהלה יש סמכות - - -

בסדר, יש לה סמכות. עוד פעם, כדי להבין. אם אני מוריד את הסעיף הזה, את כל התיקונים שיש כרגע כאן, המשמעות של זה היא שגם אם הקונה מוכר את הנכס שלו אחרי שלוש שנים, בעצם המס מוחזר גם על ידי הרוכש וגם על ידי המוכר.

כל מי שלא עומד, דורשים ממנו להחזיר את מה שהוא קיבל.

אבל את לא עונה לי על השאלה. הראשון עמד.

הראשון עמד בחמש מתוך שש אבל הוא לא עמד בהגדרה המלאה של בניין לשכירות מוסדית שהוא התחייב עליה.

אם כן, למה אנחנו משנים כן משהו?

התיקון הוא לבקשת הוועדה.

אלכס, מה המטרה שלנו? להעיף את השוק.

המשמעות היא, וזה מה שאמרנו בתחילת הדרך, שאם השלישי עושה את ההפרה, בפועל הראשון ישלם.

גם הראשון ישלם. כולם ישלמו. לא מוכנים לזה.

אבל היום זה לא קיים. היום זה קיים רק חמש שנים אחורה כי זאת מסגרת ההטבות. ניסינו למצוא את דרך הביניים. מצד אחד כן להגיד הוא יחזור אחד אחורה אבל לאפשר את זה גם כאשר מדובר ביותר מחמש שנים.

בסדר תקשיבו, היות ויש את הסעיף הזה – לא ידעתי שהוא קיים – אנחנו כן נלך כאן להקלה ונעצור אחד אחורה, בלי הגבלה של שנים.

זה בעצם מה שמנוסח עכשיו.

כן, כי הגבלה של שנים זה 15 שנים. אם כן, משאירים את הנוסח כפי שהוא.

יעל, השאלה האחרונה שנשארה לנו היא לגבי האחוז - שלוש, ארבע או חמש.

בוא נגיד שאם זה הדבר שעכשיו סוגר לנו את החוק הזה, חמישה אחוזים.

חמישה אחוזים. תודה רבה.

אני רק רוצה להסביר שזה אומר חמישה אחוזים על הכנסות שכירות לתקופה.

מה השיעורים ליחיד?

חמישה אחוזים מעכשיו והלאה.

חמישה אחוזים הם ליחיד.

למה מעכשיו והלאה?

על ההכנסות מהשכירות. השכרת 20 שנים, כל דבר אחר כך - - -

אין מגבלה של תקופת הטבות.

שכירות היא מהשנה ה-16 והמכירה היא אחרי השנה ה-20.

נכון.

אבל לנצח.

השכירות היא לנצח חמישה אחוזים? מצוין. בסדר גמור.

המשמעות היא שאנחנו מכניסים את זה בפסקה (4). נכון?

כן.

אפשר להגביל את זה ל-25 שנים ואני אסביר. אחרי 25 שנים יש לי אינטרס שימכור ויבנה מחדש. אני הרי רוצה שהדירות לא יהיו אלטע זאכן.

הוא צודק. יש דרך להגדיל את זה?

כן. עד 25 שנים. אז זה גם מקביל ל-ריט. אחרי 25 שנים כבר אין לי עניין לתת לו הטבה. שימכור ויקנה דירות חדשות להשכרה.

הגיוני.

אין לי עניין שהשוק יהיה עכשיו מלא בדירות מתקלפות.

אם יש פרויקט שבסוף יוצא לצמיתות, למה אנחנו לא רוצים לאפשר?

כי אחרי 25 שנים אני רוצה שיחדש את הדירות.

היא צודקת. גם שלומית צודקת. היא אומרת שאחרי 25 שנים פתאום אתה מחזיר אותו למס רגיל.

אין לי כבר עניין בזה.

למה? יש לנו עניין.

הוא חוזר לשוק רגיל.

זה ימשיך. חמישה אחוזים בלי הגבלה.

זה יוצא חמישה אחוזים. אני בפסקה (4). אנחנו מחליפים לחמישה אחוזים במקום 6.5, ובמקום 25 אחוזים לגבי יחיד, יהיה 24 אחוזים.

רשות המסים, לגבי יחיד, שימו לב. כמה אחוזים?

אמרנו 24 אחוזים.

יש עוד משהו?

אין.

יופי. אנחנו עוברים להסתייגויות.

רגע. מה קורה עם יהודה ושומרון?

יהודה ושומרון לא נכנס לחוק.

אני יכול להסביר?

לא, משתי סיבות. סיבה אחת, רוב הקרקעות שנמצאות ביהודה ושומרון אלה קרקעות ממשלה ולא רלוונטיות. זאת חקיקה פרטית.

בשנים האחרונות יש המון רכישות.

הסיבה השנייה, חוק עידוד השקעות הון כולו, חוץ מפרק אחד, לא נכנס ליהודה ושומרון.

לא ביקשתי תכניס את כולו אלא רק את זה. אתה מייצר עכשיו הסדר חדש ומפלה חצי מיליון תושבים שהם אזרחי המדינה?

אנחנו לא יכולים להכניס את זה עכשיו. יחד עם זאת, הממשלה הולכת להציג כלים נוספים לפתרון.

מה זה לא יכולים? אני רוצה להבין. מה הבעיה? אני לא רוצה להחיל את כל החוק אלא רק את הפרק הזה.

יש לזה השלכות.

עבאס לא מרשה? מה?

לא. יש לזה השלכות על כל החוק.

אין לזה השלכות. אני מדבר על רק על הפרק הזה.

יש לי עוד משהו קטן לומר. חוק עידוד השקעות הון בנושא של השכירות קיים כבר הרבה מאוד שנים. גם ממשלות קודמות לא עשו את זה, לצערי הרב.

אבל עכשיו אתה מייצר מסלול שאמור לעודד דיור להשכרה במחירי שוק עם מצאי גדול, יש לך אוניברסיטה באריאל, יש לך מעלה אדומים, למה שתושבי יהודה ושומרון לא ייהנו מזה?

גם במעלה אדומים, כפי שהיושב ראש אמר, יש לך לא מעט קרקע מדינה.

אז מה? אז מה הפתרון?

מה קורה עם ביתר ועם מודיעין עלית? מה עם תל ציון? שם יש לך הרבה קרקעות פרטיות.

חוק עידוד – גם הצגנו את זה בהתחלה – הוא בעצם נותן מענה למקומות שלמדינה אין קרקע מדינה כי בקרקע מדינה היא פשוט לוקחת מתחם מסוים, צובעת אותו ואומרת לדירה להשכיר, קחו ואתם תעשו את זה. זה מה שדירה להשכיר בעצם עושה.

איפה זה קרה בשנים האחרונות ביהודה ושומרון?

אנחנו מנסים לאתר קרקעות ביהודה ושומרון. ברגע שנצליח לאתר, אנחנו נכין את הפרויקטים שלנו גם במקומות האלה.

יש עכשיו המון רכישות במבשרת, במעלה אדומים ועוד.

בסוף השאיפה היא לייצר את ההיקפים האלה גם ביהודה ושומרון. יש את הכלים המאוד משמעותיים שדווקא שם יש להם כר פורה. קח נגיד את אזורי הביקוש במדינה, שם בסוף קרקע פרטית היא השחקן המרכזי יותר. דווקא ביהודה ושומרון, וגם בפריפריה הרחוקה יותר, יש - - -

אבל החלת את זה בפריפריה והחלת את זה ביישובים הערבים.

בסדר. אני לא אומרת למה לא אלא אני אומרת איך אפשר לעשות את זה בדרכים אחרות.

אבל בעיניי יש לך בעיה. אני אגיד לך עכשיו הפוך. תשמע אלכס, בקרקעות נניח של החטיבה להתיישבות אתה בכלל לא יכול לעשות את זה כי הכול בנוי על הרשות שתוך 30 ימים אתה יוצא החוצה ואתה לא יכול לתת לאף אחד ל-25 שנים. אדמות שהממונה מנהל במרחב העירוני, יכול להיות שאתה יכול. במרחב הכפרי, אתה בכלל לא יכול להיכנס לזה תחת הסדרים של הרשות.

רוב הפרויקטים שמתבצעים הם ממילא במרחב העירוני, גם של דירה להשכיר וגם מה שאנחנו רואים בחוק עידוד - - -

ביישובי המיעוטים אתם לא הולכים רק במרחב העירוני. אתם הולכים בכל מקום. להיפך, במקומות פריפריאליים אתם מורידים את הסטנדרט חשש דירות.

אני אגיד שגם הפיילוט שדירה להשכיר עושים ביישובי המיעוטים, מדובר לא במרחב הכפרי אלא הדגש שם הוא הרבה יותר הוא במרחב העירוני.

אני אספר לכם שכמעט ואין בנייה צמודה. נגמרו הקרקעות.

לכן אתה יכול לעשות את זה - - -

חבר הכנסת סמוטריץ', מתבצעת עכשיו עבודה רצינית בנושא הזה. אני אומר לך שממש בקרוב יהיו כלים משלימים, כלים אחרים כדי לאפשר שכירות מוסדית באזורים אבל לא בחוק הזה.

אני לא יכול לקבל את זה.

היו"ר אלכס קושניר: בסדר. נעבור להסתייגויות.

רגע, אנחנו רוצים לטעון נושא חדש.

לא עכשיו. בהצבעות. אם אנחנו טוענים עכשיו נושא חדש, זה לא משנה, על ההסתייגויות הם מצביעים בכל מקרה.

כן.

אנחנו יכולים רק לטעון נושא חדש בסעיף 1 ואז לא תוכל לעשות כלום.

מה הנושא החדש?

הוא אומר. סעיף שני.

נטען גם לסעיף השני.

הנוסח שבפנינו, יש בו את כל העקוב אחרי השינויים, נכון?

כן.

יש בסעיף 1, יש בסעיף 3, יש אחר כך בסעיף 2. כמעט בכל עמוד, כמעט בכל סעיף.

אגב, חלק מהשינויים הם לבקשתכם.

השאלה אם נושא חדש, זה למעשה נטען בפועל.

קודם כל, כן. אני לא מבין ממתי האוצר מתערב בהחלטות פוליטיות.

לא אמרתי כלום.

שנבין איך זה הולך.

אתה צודק.

אני חושב שהעובדה שאתם משנים שנכס מאושר הוא עד לא עד ה-1 ביוני 2022 אלא עד ה-31 בדצמבר 2023, זה שינוי דרמטי בכל המודל.

איזה סעיף זה?

סעיף 3(2).

אתה טוען נושא חדש?

אני טוען רק על זה. אני טוען שהשינוי שאתם משנים והמועד לגביו - הייתה צריכה להיות מוגשת בקשה הוא למניינם ה-1 ביולי 2022 ודחיתם אותו ל-31 בדצמבר 2023 - זה נושא חדש. זה משנה את כל המודל.

גם בהוראת המעבר שמתייחסת לאותו מועד?

כן. אני חושב שזה משנה כאן את כל השוק. את מבינה כמה שחקנים זה מוציא החוצה?

חד משמעית.

יש עכשיו לאנשים עוד שנה להתלבט. במקום לקבל החלטה לקפוץ למים ולבנות דיור להשכרה, יש להם עוד שנה להתלבט.

אין בעיה. אני מחזיר את זה למודד הקודם. אין נושא חדש.

טוב. בעיה שלך.

תחזירו את זה.

1 ביולי 2022?

כן.

אני רוצה להוסיף הסתייגות לגבי 31 בדצמבר 2023.

עוד לא הגענו להסתייגויות.

אני מוסיף שם הסתייגות.

אין בעיה. אם כן, אין נושא חדש?

בוודאי שיש.

אבל החזרנו את התאריך.

לא. אני חושב שהעובדה שהורדת מ-10 דירות ל-6 דירות באזור פריפריאלי, בטח בדגש על יישובי מיעוטים, גם כאן את המשנה את כל המודל.

אין בעיה. עשר דירות.

אני מבין מה תעשה עכשיו.

אני אהרוג את המודל.

אין בעיה. אתה לא תהרוג את המודל. הוא רוצה שנעבור עכשיו על כל הנושאים ואז הוא יכנס את הוועדה בבת אחת.

תגיד לי איזה נושאים חדשים.

אני אומר לך שגם זה נושא חדש.

כרגע יש שני נושאים?

רגע. אנחנו מתקדמים. אני עובר עכשיו על הכול. אתה יודע כמה נושאים חדשים יש כאן?

אין כלום, בצלאל. אין נושאים חדשים.

בוודאי שכן.

לא. אגב, כמה דברים כאן נכנסו ביוזמתך?

מה זה משנה?

מה זה קשור?

אני חושב שזה משהו שצריך היה להיות בקריאה הראשונה וזה לא בסדר שאתה מכניס את זה עכשיו במחטף בדיוני הוועדה.

תראה איזה שינויים דרמטיים אתה עושה כאן ואגב, לא אני ביקשתי. בנוסח המקורי שעבר בקריאה הראשונה ושהקואליציה אישרה, היה ברור שההגדרה של דירות לשכירות מוסדית יושכרו בהשכרה לטווח ארוך לתקופה של 15 מתוך 18 – זה עניין אובייקטיבי מוחלט.

גם את החמישה אחוזים הוא לא רוצה.

אתה מכניס לזה שיקול דעת ואומר שרק אם המנהלה שוכנעה כי בהתאם לתכנית שהוגשה לפי סעיף 2(3).

בצלאל, אתה יכול להגיד בבקשה סעיף?

אני בעמוד 2 בסעיף קטן (2). אתה מעביר את זה מדרישה עובדתית מוחלטת של מאפיין של הפרויקט לזה שאתה רוצה שרק המינהלה שוכנעה ואני לא סומך על המינהלה. אתה יודע איזה פתח לשחיתות הדבר הזה? שייתנו כסף מתחת לשולחן למינהלה ועכשיו המינהלה תשתכנע.

נמצא כאן מנהל המינהלה.

אני לא מטיל דופי. מחר הוא מתחלף והוא כבר לא כאן. אם הוא היה כאן, יכול להיות שיכולתי להשתכנע.

הנה, הוא כאן.

מחר הוא יעזוב. כמה זמן עוד יש לך בתפקיד?

עוד חמש וחצי שנים.

ומה יהיה בעוד שבע שנים? זה חוק ל-25 שנים. זה נושא חדש. אני לא מוכן.

כמה נושאים חדשים?

אני עובר אתך עכשיו אחד-אחד. אתה יודע כמה יש כאן?

עד עכשיו בסך הכול שלושה.

על מה אתה מדבר?

יש כבר יותר.

מישהו רושם אותם?

כן. אני.

אני עובר לנושא החדש הבא. זה המשך לקודם כי הורדת שש דירות בפריפריה. בעמוד 2, בסעיף (3א2)(1)(א)(1).

גם (ב).

הוספתם שש דירות. גם ב-(ב), נכון. הוספתם ל-10 דירות. כל ההבחנה הזאת היא דרמטית במיזם. גם זה נושא חדש.

זה היה לבקשתך, חבר הכנסת סמוטריץ'.

זה לא היה לבקשתי. מה פתאום?

רצית שניתן את הנטו ולא את הברוטו. ביקשת שניתן את הנטו ולא את הברוטו.

בסדר אבל זה נושא חדש שמשנה כאן את כל המודל.

הוא מתנגד באופן עקרוני לכל מה שהוא ביקש לשנות. אפשר לרשום את זה?

לא. אני חושב שזה נושא חדש ומן הראוי להביא אותו מחדש בחקיקה כמו שצריך במסלול נורמלי, בשלוש קריאות, ולא לבצע כאן מחטפים.

אני עובר על זה עכשיו ואני פשוט בשוק.

אלכס, עצה של חבר, תעשה הפסקה וכנס לחדר, אולי יהיה אפשר להסתדר.

אני בסעיף קטן (4).

בצלאל, בואו נעשה הפסקה. תעצור.

רגע. רק את זה.

בוא נדבר.

רגע. תן לי להסביר את האחרון. אני עוד אסביר את זה בוועדת הכנסת באריכות אבל תבין מה עשית כאן. הכנסת כאן עכשיו את מנכ"ל משרד השיכון שהוא המנהל לפי התוספת השישית לחוק תכנון ובנייה. רק עכשיו אני תופס מה עשית כאן. הכנסת כאן עכשיו לתוך המודל את מנכ"ל משרד השיכון.

שגם כך היה בפנים.

לא נכון.

בטח.

הכנסנו אותו עכשיו והוא צריך לתת אישור כל שנה לכל יזם לרשות המסים כדי שהיא תקבל את ההטבה למס. אתה מסרבל, אתה מוסיף בירוקרטיה, אתה מוציא את היזמים החוצה. מאיפה הבאת את זה?

גפני היה אומר שהרי זה דבר חמור.

אכזרי.

מה עוד?

לעבור הלאה?

חשבתי שאתה רוצה הפסקה.

לא. אני רוצה שהוא יסיים את כל הנושאים החדשים.

הוא אמר שזה אחרון.

אני חושב שבסעיף (3ד), הוספת כאן הגדרה של המועד הראשון להשכרה שזה או תום הבניין או מי שרוכש. מאיפה הבאת את זה? זה לא היה בקריאה הראשונה.

יותר מזה. נתת אפשרות ליזם למכור אחרי חמש שנים.

צא להפסקה. לא נעים.

לא רק מכירה אחת אלא נתת פעמיים מכירה. כל מה שרצינו ועבר קריאה ראשונה, זה לפחות 15 שנים, אותו בן אדם, בלי להכביד על השוכרים, בלי שאתה מעביר להם בעלים תוך כדי. אתה מבין מה קורה עכשיו כשאתה נותן שלוש פעמים להחליף ידיים בסיפור הזה?

על כל אחד מהם אתה טוען נושא חדש?

רגע. לאט לאט. זה פשוט משנה את המודל מקצה לקצה. במקום שתהיה שכירות ארוכת טווח ל-15 שנים עם יציבות והדייר יודע מי המשכיר שלו ומי הבעלים, כל חמש שנים אפשר להחליף יד. זה בעמוד 3 סעיף (3ה). הוספת הגדרה של משכיר ממשיך. זה נושא חדש.

אני עכשיו בעמוד 5. כאן שינית פעמיים נושא חדש. תסתכלו בתחילת עמוד 5. אם היית משאיר את הנוסח כמו שהיה עם סעיף קטן (1) ו-(2) שני התנאים כמו שנוסחו - זה גם חדש ולא היה בקריאה הראשונה – לפחות יכולתי לחיות עם זה. אבל עשינו כאן ארבעה דיונים ואנחנו עכשיו בדיון החמישי.

לא יודע. לא סופר.

אני סופר. אנחנו בדיון החמישי. במשך ארבעה דיונים הגדרת את שתי ההגדרות של שני התנאים המצטברים, סעיף קטן (1) וסעיף קטן (2). זה נושא חדש אבל לא הייתי טוען אותו. אתה בא בדיון החמישי אחר הצהריים - הייתי אומר כמעט הדיון השישי כי בבוקר לא אמרתם את זה – ועכשיו אתה מחליף את שתי ההגדרות. אתה נותן תנאי ש"הוא השכיר את הדירות בשכירות מוסדית בהשכרה לטווח ארוך לתקופה של חמש שנים לפחות בממוצע מתוך שש השנים שלאחר המועד הראשון להשכרה" פלוס "הוא השכיר את הדירות לשכירות מוסדית בהשכרה לטווח ארוך" כך שאתה חוזר שוב לזה שההוא יכול למכור את זה פעמיים. זה פעמיים נושא חדש.

תראה כמה אתה כועס שבא חבר כנסת ופתאום אחרי חמישה דיונים מתעורר.

בעמוד 5, זה גם נושא חדש.

שלומית, רשמת?

ברור.

על השאר אני צריך עוד להתייעץ.

עם מי?

אני אתייעץ קצת. תן לי חמש דקות הפסקה ואני ואתייעץ על השאר.

בסדר. אנחנו יוצאים להפסקה. נודיע על שעת חזרה.

(הישיבה נפסקה בשעה 20:23 ונתחדשה בשעה 22:07.)

אנחנו מחדשים את הישיבה. הגיע אלינו אורח מכובד, מנכ"ל משרד השיכון והבינוי, אביעד פרידמן. יש לו הודעה חשובה לפרוטוקול. בבקשה.

כבר לפני שבועיים היו פניות של חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' וינון אזולאי שהתחילו בדיונים לגבי חוק עידוד השקעות הון ומזה נכנסנו לכל העניין הזה. לגבי חוק עידוד השקעות הון, זה פחות רלוונטי בקרקע פרטית ולכן לא הצלחנו למצוא פתרון במקומות הרלוונטיים בחוק עידוד השקעות הון. אז נכנסנו קצת יותר לעומק יחד עם אוראל וענבל מחברת דירה להשכיר שלא נמצאים כאן כדי לראות היכן כן ניתן למצוא פתרונות במקומות האלה.

גם בעקבות פנייתו של חבר הכנסת אורבך לשר אלקין ניסינו למצוא פתרונות - שאני רוצה לשתף אתכם בהם - בשני מישורים, גם בשלב של הביצוע וגם בשלב של התכנון. בשלב של הביצוע הגדרנו שבשנת 2022 אנחנו הולכים לעשות שנה היסטורית ולהגיע ל-6,500 יחידות בעולם של דיור להשכרה ודירה להשכיר, כאשר היעד בתוך התקופה הזאת הוא גם להכניס את יהודה ושומרון לתוך אחד המקומות שנפעל בהם ושנעזור וגם בקרב האוכלוסייה החרדית במרחב רכסים, שם אנחנו כבר יוצאים לדרך ואני מאמין שזה מכרז שיצליח וכך ניגע בעוד שתי אוכלוסיות שבעבר לא נגענו בהן. זה בשלב של הביצוע. בשלב של התכנון אנחנו ניכנס לתכנונים גם במקומות האלה וגם במקומות אחרים.

אני רוצה להדגיש שתי נקודות שצריך להכיר בכל הנושא הזה. אנחנו לא עושים שום דבר בלי לתאם עם ראשי העיריות. אני לא הולך לאף ראש עירייה ולאף ראש מועצה על הראש ואומר לו שהחלטתי שאצלך יהיה דיור להשכרה. אני פועל רק במקומות שיש לי הסכמה עם ראשי הרשויות כי אחרת הוא לא ייתן לי היתרים ואני לא אצא מהסיפור הזה.

הוועדות המקומיות.

לא ברשויות המקומיות ולא בעיריות, אין לי כוח לבזבז ניירות כדי לריב אחר כך עם ראשי הרשויות. זאת נקודה אחת.

אבל תהיה פנייה לראשי הרשויות.

בוודאי.

יציעו להם.

בוודאי. לא אנחנו נקבע לרשות כלשהי שאצלה זה יהיה. אנחנו עוברים רשות-רשות עם כל האנשים כדי להגיע להסכמות. לא עושים את זה על הראש של המועצות והעיריות.

נקודה נוספת שחשוב שאתם תכירו. יחידת דיור של דירה להשכיר היא חליפית ליחידת דיור חדשה. היא פשוט שיטה אחרת. אם נניח החלטנו לשווק – לא משנה אם זה ברכסים, או ביהודה ושומרון או בעוטף עזה, או בכל מקום אחר – תכנית של אלף יחידות, אם החלטנו להקצות 150 דירות לדיור להשכרה, זה לא שיהיו עכשיו 1,150 דירות אלא מתוך האלף דירות יש 150 דירות שיהיו בשיטת השיווק הזאת.

אנחנו מאמינים בזה ואנחנו במשרד תחת הנהגתו של אלקין מאוד מאמינים בדיור להשכרה. אני יכול לשתף אתכם – זה עוד לא פורסם – שהיעד של השנה היה 4,500 דירות ומשרד האוצר שיושב כאן לא האמין שנגיע ל-4,500 והנה השנה נגיע ל-5,500, בשנת 2021. אני מקווה שגם בשנה הבאה אנחנו נפתיע לטובה את חברינו במשרד האוצר ונשבור את הקווים שהם לא האמינו שנגיע אליהם.

לא בטוח שהם ישמחו בזה.

אחד מנציגי משרד האוצר שנמצא כאן היה מנהל המחוז שפרסם את רוב המכרזים.

ואחד המכרזים האלה קיבל כל כך הרבה כסף במכרז שמנהל המחוז פרסם, שאף אחד לא האמין שזה יעבוד. צריך לתת לצחי קרדיט על מכרז בבורסת היהלומים שהגיע לסכומים מטורפים שאף אחד לא האמין שיהיו.

אדוני המנכ"ל, בוועדת הכספים בדרך כלל אף פעם לא נותנים קרדיט לאגף תקציבים.

הוא קיבל את הקרדיט בכובע הקודם שלו.

תודה רבה למנכ"ל.

תודה רבה המנכ"ל. קודם כל, בזמן שהיה לי לחשוב בהפסקה חככתי בדבר ונראה לי שאלה לא באמת נושאים חדשים. הכול באותו מתווה ובאותו מסלול. היה נראה לי בקריאה ראשונה שיש כאן הרבה דברים חדשים אבל למעשה נראה לי שלא.

אני מודה לך היושב ראש, אני עושה את זה הרבה פעמים בוועדה כאן, קודם כל על דיון ענייני ואמיתי שלא עושה חשבונות של קואליציה ואופוזיציה ומשתף ומנסה להגיע לדברים הנכונים. אני מודה לשר אלקין ולמנכ"ל שטרח להגיע. אני מודה לאנשי האוצר ולחברת דירה להשכיר.

אני חושב שהוסכם כאן על כולם שכאשר הולכים למתווה שאמור לעודד דיור להשכרה ארוכת טווח, לטפל ביוקר הדיור, במצאי הדיור, גם לרכישה ולא פחות מזה – להשכרה למי שידו איננה משגת – אי אפשר להחריג מזה ולהפלות חצי מיליון מתיישבים, כן ירבו בעזרת השם, שגרים ביהודה ושומרון.

זה לא מושלם אבל בהחלט התקדמנו. נשמח לעבור להצבעות ולשחרר את החוק החשוב הזה למדינת ישראל כולה.

תודה רבה. ניר אורבך, בבקשה.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש, לשר ולמנכ"ל. בהחלט זאת בשורה. הצליחו להגיע למיזמים מול מה שאולי קיווינו בהתחלה לעומת מה שבסופו של דבר קיבלנו. אני מודה גם לחברי הכנסת ששחררו את ועדת הכנסת מהצורך להישאר כאן ולדון.

תודה רבה. ינון אזולאי.

אני רוצה להצטרף ולומר לך אדוני היושב ראש תודה רבה שנענית לבקשתנו – של בצלאל ושלי – ואני חייב להגיד לך שאנחנו עובדים תוך כדי ובאמת הייתה ועדה עניינית. תודה רבה על האוזן הקשבת ועל העזרה והסיוע. אני חושב שכאשר יש הישגים גם לאופוזיציה, אנחנו יכולים להרגיש בנוח, להיות פעילים ולהמשיך להיות פעילים. לפעמים אנחנו יושבים כאן שעות על גבי שעות, ימים על גבי ימים, ואם אתה לא עושה כאופוזיציה, אתה בעצם אומר שאין טעם לבוא. אני חושב שעצם הנוכחות שלנו כאן תורמת לכולנו למען עם ישראל.

אני מודה גם למנכ"ל שטרח והגיע לכאן. לא מזמן היה לי אתו ניסיון טוב והוא שוב הוכיח את עצמו. אני מודה גם לו ולכולכם, לכל החברים בוועדה.

לגבי הנושא החדש, אנחנו נמשוך את הנושאים החדשים אבל לא נמשוך את ההסתייגויות. יש בסך הכול 7,000 הסתייגויות. באמת, יש לנו הסתייגויות ענייניות, הסתייגויות דיבור, והן לא רבות, בסביבות עשר הסתייגויות דיבור במליאה.

אני ארצה להוסיף הסתייגות אחת לגבי הנקודה של לשחרר את הראשון. להצמיד למודל של ה-ריט, של ה-15 אחוזים.

בסדר גמור. אם כן, נעבור להצבעות על ההסתייגויות.

אנחנו כמובן כולם ביחד.

אנחנו ביחד.

בסדר. הסתייגויות של כולם. תודה רבה על שיתוף הפעולה. תודה רבה, ניר. שבועיים עבדת על הפתרון הזה. תודה לאביעד, מנכ"ל משרד השיכון שהגיע לכאן וגם לשר אלקין. אני מאוד שמח שהגענו לקונצנזוס.

היועצת המשפטית, אם אפשר, מבחינתנו להצביע על כל ההסתייגויות אבל שתחשיבי לנו את זה לדיבור במליאה. אנחנו מוכנים. אין לנו בעיה. תסתכלו על זה אבל במליאה זה יהיה הדיבור שלנו. זה כדי להקל.

יש הסתייגויות דיבור, לא?

לא. זה יוצא 11 הסתייגויות. תצביע עליהן.

בראשונות. יש את אלה של היום ויש את הראשונות שהוגשו קודם.

יש לי אותן. אני לא קוראת מתוך הקובץ הגדול.

בואו נעבור על זה.

יש לי הסתייגויות ענייניות – 22. תכף נגיד.

הקובץ הגדול הוא הלא ענייניות. תקראי מהקבוצה של ההסתייגויות הענייניות.

אם כן, 22. אני עוברת ל-22.

את יכולה לכווץ כמה מהן? אני רוצה להקל על החברים.

אני אכווץ תוך כדי תנועה.

בסדר. כדי להקל על החברים.

והחברות.

אצלי חברים אלה גם חברות. אלה גם חברי כנסת וכולם.

הסתייגות ראשונה. סעיף 2(א2) – ימחק.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

אין רביזיה.

לחילופין, במקום "עד יום 31 בדצמבר 2023" יבוא "עד יום 1 ביולי 2023".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

בסעיף (2א3), המילים "בצירוף היתר בנייה" – יימחקו.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

בסעיף (2א3) – 10 במקום 20.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

בסעיף (2א3ׂ) – בסוף התיקון יבוא "ואם מדובר בדירות הנבנות במסגרת התחדשות עירונית, לרבות במסגרת תכנית חיזוק בהתאם לתמ"א 38 או לתכנית פינוי-בינוי, יש בו שש דירות לפחות".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

בסעיף (2א3ׂ) – יימחק סעיף (3)(א1) המוצע.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

בסעיף (2א3) - יבוא 8 במקום 15 ו-10 במקום 18.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

בסעיף (2א3) – יבוא 50 אחוזים במקום 66 אחוזים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

אתה לא שואל מי נמנע?

אצלי בוועדה אין כאן נמנעים.

בסעיף (2א4), בסעיף (3ג) המובא בו יבוא "השכרת דירות אשר הסכם השכירות החל עליהן יהיה בכתב ויכלול לפחות השכרה לתקופה מינימלית מצטברת של חמש שנים לדייר ומשפחתו כאשר שכר הדירה והמנגנון לעדכונו למשך התקופה כאמור נקבעו בהסכם השכירות וכאשר השוכר התחייב לקיים את הסכם השכירות בתום כל שנת שכירות החל מתוך שנת השכירות השלישית בהודעה מראש ובכתב שתימסר למשכיר לפחות 90 ימים לפני תום כל שנת שכירות".

זה לא נכנס? אני שואל ברצינות. את זה כן נתנו, לא?

אני פספסתי את מה שהוקרא.

אני אתאים. מה שניתן, אני אתאים.

אני חושב שזה כן נכנס.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

בסעיף (2א2) - סעיף (3ד) המוצע, יימחק.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

בסעיף (3א), במקום הנוסח המוצע, יבוא "הדירות לשכירות מוסדית הושכרו לתקופה מצטברת של 15 שנים לפחות בממוצע מתוך 18 שנים שלאחר תום הבנייה ולא נעשתה לגביהן מכירה כמשמעותה בסעיף 88 לפקודה לפני שחלפו 15 שנות השכרה כאמור".

תמשוך אותה. תמשכי את זה.

בסדר. תמחקי אותה. מה מספר ההסתייגות?

עכשיו אני בהסתייגות מספר 14.

בסעיף (3ב1), במקום "ובלבד שמכר לפחות 50 דירות" יבוא "ובלבד שמכר לפחות שמונה דירות ושש דירות במקרה של בניין חדש להשכרה או שלושים דירות במקרה של בניין לשכירות מוסדית, לפי העניין".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

בסעיף (4ג), במקום "תשעה אחוזים", יבוא "שבעה אחוזים".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

בסעיף (4ג), במקום "שבעה אחוזים" יבוא "חמישה אחוזים".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

אותו דבר לגבי 17, 18 ו-19.

רגע. אם את יכולה להוסיף בסעיף (ד), שמתם 25 אחוזים, נכון?

כן.

תשימי הסתייגות על ארבעה אחוזים בתקופה הרביעית כאילו.

בסדר.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

בסעיף קטן (1ג), בהגדרה השכרה לטווח ארוך יבוא "השכרה של יחידת דיור למגורים כאמור בסעיף 53ב(ב1)(1) לחוק לעידוד השקעות הון".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

יתווסף סעיף: "על מנת להגדיל את אטרקטיביות קרנות ה-ריט למשקיעים המוסדיים, יתאפשר לקרנות ה-ריט לשחלף את הדירות להשכרה בתוך תקופת האחזקה הנדרשת לאחר תקופה מינימלית של עשר שנים על מנת להתאים את המודל הכלכלי של הקרן לדרישות המשקיעים".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

בזה סיימנו את הקובץ הזה. בשם מי הקובץ הזה?

בשם שנינו.

גם יהדות התורה נמצאים בו. שלא תצטרכי לבדוק עם הליכוד, תוסיפי. אני לא יודע אם זה אפשרי ואם אני יכול לומר לך בשמם.

צרפי אותם. הם לא כאן.

סמוטריץ', זה בשמך או בשם הסיעה?

שיהיה בשם הסיעה.

כתוב לך גם יהדות התורה, כן?

כן.

אני רוצה להוסיף הסתייגות אחת.

15 אחוזים כמו השכירות המוסדית?

בדיוק. שהקנס יחול רק על הקונה עם 15 אחוזים מס רכישה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

יש לנו הסתייגויות של חבר הכנסת אופיר כץ. אתה רוצה להצביע עליהן?

כמה הסתייגויות יש לו?

לא ממוספר אבל נראה סדר גודל של 30-20.

צרפו אותן להסתייגויות שלנו בשביל זכות הדיבור. יש שם משהו מהותי מאוד?

לא. שום דבר מהותי.

יש לנו הסתייגויות של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.

היא לא כאן.

שוב, אם יש משהו מאוד יסודי, אפשר. אם לא, אז צרפו אותן להסתייגויות שלנו.

נצרף אותן.

עד כאן.

אפשר לעבור להצבעה על החוק?

כן.

לפי הסעיפים.

אתה צריך אותנו כאן או תסתדר בלעדינו?

אתה כל פעם הולך בכיף. חבל.

הפעם אני אשאר.

סעיף 47.

פרק ז': שכירות מוסדית. אנחנו מתחילים להצביע על הסעיפים של הפרק הזה. סעיף 47 בפרק.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
אושר

הסעיף נתקבל.

סעיף 48.

מי בעד אישור סעיף 48? מי נגד?

הצבעה
אושר

הסעיף נתקבל.

תיקון לחוק עידוד השקעות הון, הוראת המעבר.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
אושר

הסעיף נתקבל.

סעיף 49, תיקון חוק מס ערך מוסף.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
אושר

הסעיף נתקבל.

סעיף 50, תיקון פקודת מס הכנסה.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
אושר

הסעיף נתקבל.

סעיף 52, תיקון חוק מיסוי מקרקעין.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
אושר

הסעיף נתקבל.

נראה לי שסיימת את כל חוק ההסדרים.

לגבי החוק הזה. אני מזכיר לכם איך קיבלנו אותו ואיך הוא יוצא וזה בזכותכם, בזכות כל מי שיושב כאן וכל מי שהשתתף בדיוני הוועדה. עבדנו באמת קשה כדי לנסות מצד אחד להתאים את המודל שיהיה כלכלי ושלא רק יהיה יפה על הנייר, ואנחנו באמת הולכים – אני מאמין בכל לבי – לתת כאן בוסט משמעותי של דירות לשכירות ארוכת טווח למשק. אני מזכיר לכם שהכנסנו כאן את התוספת השישית שמגנה על הדיירים. מעבר לזה, בנינו מודל שהוא מודל גמיש וכלכלי עם אופציות יציאה מצד אחד ועם המשכיות של ההטבות. הכול כדי שהפרויקטים האלה באמת יצאו כי אני מזכיר לכם את המצב שבו אנחנו נמצאים לפיו 27 אחוזים מהאנשים בישראל חיים בשכירות וזו שכירות פרטית שלא מאפשרת ודאות וכל שנה הם צריכים שוב להיכנס למשא ומתן עם בעלי הדירות כאשר בעולם מדובר ב-40 אחוזים. אנחנו יכולים להגיע לשם עם שכירות הוגנת, שכירות מוסדית, שכירות ארוכת טווח באותם שלושת המסלולים שיש – דירה להשכיר, חוק עידוד השקעות הון וקרנות ה-ריט להשקעה למגורים.

עשינו כאן באמת עבודה כוללת. דיברנו על כל המודלים האלה ואני בטוח שבשנה הבאה נראה את הפרויקטים האלה יוצאים לעולם. זה לגבי החוק.

לגבי חוק ההסדרים. באמת סיימנו היום את חוק ההסדרים.

לא סיימנו. יש תחילה. מטרה ותחילה.

כן. נשאר למחר מטרה ותחילה של שני חוקים אבל את הדיונים המשמעותיים על הפרקים עשינו.

אני כבר אומר לך שבמטרה יש נושא חדש.

אם כן, סיימנו ובאמת התהליך שעברנו כאן כולנו יחד, קואליציה ואופוזיציה, הוא לא מובן מאליו. היו כאן חברי כנסת מהאופוזיציה שנכחו בדיונים, שניים יושבים כאן עכשיו, בצלאל וינון. גם אופיר כץ ושלמה קרעי היו כאן. כמובן היו גם חברי הקואליציה היו בדיונים – ולדימיר, נירה, ניר, מופיד שבא לכאן כל פעם בהקפצות, ג'ידא, אימאן, נעמה, יעל רון בן משה, יסמין פרידמן. כולם באמת השקיעו ונתנו.

תודה רבה לחברינו באגף התקציבים, מי שנמצא כאן ומי שלא. תודה רבה למשרד המשפטים, רשות המסים, משרד הכלכלה ועוד משרדים שהיו כאן כי נגענו כאן בהרבה מאוד נושאים.

תודה רבה למחלקת הפרוטוקולים.

תודה רבה ליועצות המשפטיות.

תודה רבה לדובר הוועדה ולערוץ הכנסת.

תודה רבה לחברי הוועדה, למנהל הוועדה, לטמיר ולכל הבנות המקסימות שנמצאות כאן.

תודה רבה גם לצוות שלי.

באמת עשינו עבודה טובה, עשינו אותה ביחד ואני גאה על התהליך וגם גאה על התוצאה.

הישיבה להיום נעולה. ניפגש מחר בשעה 9:00 בבוקר כדי להמשיך.

תודה ליושב ראש.

תודה.




הישיבה ננעלה בשעה 22:28.