פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



21
ועדת החינוך, התרבות והספורט
25/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 38
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"ט בחשון התשפ"ב (25 באוקטובר 2021), שעה 9:30

פתרון למבנה לבי"ס אלון בעפולה

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
סימון דוידסון
אימאן ח'טיב יאסין
משה טור פז
אלון טל
יוסף שיין

מיכאל מלכיאלי
אופיר סופר

אמיר מיכאל - מפקח מחוז צפון, משרד החינוך

נגה בן אילוז - מנהלת תחום על יסודי, עפולה

ענבל שמיר - נציגת הורי בית הספר אלון עפולה

אסי אברהם - יו"ר הנהגת ההורים, בית ספר אלון עפולה

אלונה חדד קושניר - נציגת הורים, בית ספר אלון עפולה

שני וייס - נציגת הורים, בית ספר אלון עפולה

רותם זהבי - מנהל אגף בטיחות סביבתית במוסדות החינוך

פרג' פראג' - מרכז בכיר מיפוי ותכנון מוסדות חינוך, משרד החינוך

נתנאל כהן - מנכ"ל החברה הכלכלית עפולה

איריס קרל - מנהלת קריית החינוך אורט אלון בן גוריון

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ענת נחום - חבר תרגומים



פתרון למבנה לבי"ס אלון בעפולה

אני שמחה לפתוח את הדיון למציאת פתרון למבנה בית ספר אלון בעפולה. למעשה הגיע לוועדת החינוך.

הצעה לסדר.

הצעה לסדר? אוקיי, אני אתן לך בבקשה, ככה ממש שתי דקות לנמק.

אוקיי. בוקר טוב לכולם, אני רוצה להעלות לסדר היום של הוועדה ולשים את זה על השולחן שלך ואני מצפה באמת לטיפול בעניין.

אני מעלה את העניין של בית ספר בחורה, שהוא בית ספר לחינוך מיוחד לאוטיסטים. הוא בית ספר אזורי ויש בו יותר מ-100 תלמידים ותלמידות, יש בו 75 עובדים ועובדות והוא ממוקם-אל תופתעו, באזור תעשייה, בין כל הרעש ובין כל מה שכרוך באזור תעשייה ועוד באזור תעשייה בישוב ערבי. אני לא מדברת על אזור תעשיה מוסדר ומונגש וכל הדברים האלה, זה הדבר הראשון.

הדבר השני, בית הספר הזה כבר שנים רבות נמצא במיקום הזה והם משלמים שכירות כל שנה 400,000 ₪. לפני כמה שנים הגישו בקשה, אושר תקציב, נתנו תקציב. בהתחלה נתנו 900,000 ₪ בגלל שצריך יותר כיתות, אז נתנו 12 מיליון שקל. חשוב לי להסביר שכיום יש בבית הספר 15 כיתות, אבל כשבית הספר נבנה היו 12 כיתות. אז אני לא מבינה, כאילו הקיים הוא 15, מה יעשו עם השלוש כיתות האחרות? וגם לא מסתכלים על העתיד, כאילו מה קורה. כששאלו "מה נעשה עם השלוש כיתות האחרות?" אמרו "תסתדרו". הם נתנו תקציב, אבל לא נתנו תקציב. בית הספר כבר כמעט עומד, 12 כיתות, מוכן כמעט אבל עדיין אי אפשר להוסיף את שלושת הכיתות.

מה המטרה בעצם? להוסיף עוד תקציב כדי להוסיף כיתות בבית הספר?

זה דבר אחד. הדבר השני, המשרד לא נתן ולא נותן, אלא במקרים ובנסיבות מסוימות תקציב לתשתיות היקפיות. אין אף שקל אחד לתשתית ואין אף שקל להשלים את הקיים. אני אומרת, אפילו בחישוב כלכלי, 400,000 ₪ זה המון כסף לשכירות שמשלמים.

אז אני מבקשת שהנושא יטופל ולקבל מענה.

תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'אטיב יאסין. אז מי שנמצא איתנו פה מהמרכז הבכיר למיפוי ותכנון מוסדות חינוך, נא לקחת לתשומת ליבכם וכמובן שכאשר נעשה את דיון ההמשך בעניין החינוך המיוחד, זה נושא שאנחנו נצטרך להעלות ביחד עם המוסדות האלה.

עכשיו, לעניינינו. המטרה שלשמה התכנסנו כאן היום, היא למעשה פתרון למבנה בית הספר אלון בעפולה. אנחנו מבינים שבתחילת השנה למעשה, ההורים השביתו את בית הספר בגלל שהמבנה לא עמד באותם הסטנדרטים שאותם ההורים ציפו בעצם לקבל ולמעשה מעל ל-100 תלמידים לא פתחו את שנת הלימודים.

אני התחייבתי גם בפני ההורים לנסות ולמצוא פתרון לסוגייה ואמרתי להם "..אני אקיים פה את הדיון, אבל קודם כל להחזיר את התלמידים ללימודים, כי זה הדבר הכי חשוב.." הם לא צריכים לשלם את המחיר על מאבק חשוב וראוי, ככל שיהיה. אני שמחה ובאמת מברכת שהחזרתם את התלמידים ועל כן אנחנו נקיים היום דיון בעניין.

מה שאנחנו נעשה, אנחנו נתחיל ונשמע את הנהגת ההורים, נמצאים איתנו גם נציגת הורי בית ספר אלון, ענבל שמיר וגם יו"ר הנהגת ההורים בבית ספר אלון. אני אתן לכל אחד מכם 5 דקות להציג את הדברים בבקשה ולמעשה את סיבת הדיון. אז ענבל נתחיל איתך, בבקשה.

<< אורח



בוקר טוב לכולם. ההתרגשות רבה, אני פעם ראשונה בכנסת. קודם כל שרן, תודה רבה לך שהזמנת אותנו ונתת חשיבות לנושא.

אנחנו הורים לילדי שכבת ז' בעפולה שב-2 לאוגוסט התבשרנו לצערנו שבית הספר אליו נרשמנו, "אורט אלון בן גוריון", נרשמנו אליו בינואר, שילמנו עליו במרץ, עוד לפני שיצאה ההחלטה בכנסת לתשלומי הורים, אנחנו כבר הלכנו ודרשו מאיתנו לשלם. עשינו מכינות לכיתת מופת ושילמנו עליה, בתוך בית ספר אורט אלון בן גוריון. כיוונו אותנו, התרגשנו יחד עם הילדים שלנו, הכנו אותם וב-2 לאוגוסט זימנו אותנו, את כל ההורים לישיבה. בישיבה הודיעו לנו שישנו גידול דמוגרפי ואי לכך ובהתאם לזאת אין מקום להכניס את הילדים שלנו ולכן הם לוקחים מבנה ש - - - שם בית ספר, שחלק מהילדים היו בבית הספר הזה שלוש שנים אבל הם היו לבד בבית הספר הזה ובמבנה הזה יחלקו אותו. זה מבנה מאוד ישן שבנו אותו בשנות ה-50, קראו לו "אכסניה"-איפה שישכנו את הילדים ואסי ירחיב על כך בהמשך וישכנו את זה במבנה זה, כשר יחלקו: חלק מהמבנה, 240 תלמידים, שכבת ז'. חלק מהמבנה, 70 ילדים מבית הספר לחינוך מיוחד וחלק מהמבנה שלוש עמותות ובית כנסת, שבית הכנסת נבנה במהלך השיפוץ שנעשה לבית הספר שלנו, לסדר אותו.

ב-2 באוגוסט כבר התנגדנו ואמרנו שאנחנו לא מוכנים לכך. נפגשתי עם ראש העיר ב-6 לאוגוסט ואמרנו לו שבבית הספר שנרשמנו אליו היו מבנים של כיתות יבילות שלפני שנה אמרו שאין צורך בשמונה המבנים היבילים האלה, כי בית הספר גדול ובנו עוד יחידה בבית הספר, אז אפשר להוציא את המבנים למוסדות אחרים וגם חלק מהמבנים לא ישמשו למוסדות חינוך. הוציאו את המבנים וכשהגיעה כיתה ז', פתאום הם לא נערכו לגידול הדמוגרפי הזה. כששאלנו "איך לא נערכים, הרי זה בתי ספר מזינים?", הלכנו למשרד הפנים והוכחנו ש-220 תלמידים מכיתה א' ועד י"ב נכנסו לעפולה בשנה הזאת, כך שהגידול הדמוגרפי מתפרש לכלל בתי הספר ולאו דווקא לשכבת ז' היחידה הזאת.

מפה לשם, התחילו להגיד לנו שצריך להקים בית ספר צומח ברובע והילדים שלנו צריכים "לשאת אלונקה" במשך שלוש שנים לבית ספר צומח ברובע. אנחנו כהורים שואלים למה ילדים בגיל 12, אחרי שהיו בבית שנתיים בבידוד חברתי, לבודד אותם? ולא מהמבנה שלהם אליו רשמנו אותם, אלא לבודד אותם במבנה לבד עם בית ספר לחינוך מיוחד. איתם אין להם אינטראקציה, כי זה בית ספר מגילאי שש ועד 21 ועם עמותות ובתי כנסת, שאין לזה קשר בכלל לילדים שלנו. בשנה כזאת, להוציא מבנים שהיו קיימים למוסדות אחרים-אין בעיה, אז לרכוש מבנים חדשים ולתת לילדים שלנו אחרי שנתיים קורונה, מקום להיכנס אליו רגשית ופיזית. על כל ההיבט הפיזי של המקום הזה ידבר אסי אברהם, אבל אני מדברת על ההיבט הנפשי. ילדים בגיל 12 חיכו למקום הזה, חיכו להיכנס לחטיבה, הכנו אותם לזה באוגוסט, אין לי אפשרות כהורה, שהערך העליון שלי כאמא זה חינוך ואני כאמא בוחרת לילדים שלי את הבית ספר, כמו שבחרתי לבת שלי ללמוד בבית ספר דמוקרטי בבית השיטה ואני משלמת על זה 2,000 ₪ בחודש, אבל אני בוחרת בכך. בינואר בחרתי לילד שלי את בית הספר לאור ההתרשמות, באוגוסט אנחנו לא יכולים לעשות עם זה כלום. אם היו אומרים לי בינואר, גם הייתי עוברת דירה, היינו מעתיקים והרבה הורים היו מעתיקים את אזור המגורים שלהם לכדי חינוך טוב לילדים שלהם. באוגוסט אין לנו את האפשרות הזו ולא רק שאין לנו אפשרויות, הגשנו 150 בקשות שחרור מהעיר, אמרו לנו בתי הספר ויצ"ו, שהם מוכנים לפתוח לנו 4-5 כיתות ושהם ישיגו מורים-ראש העיר לא היה מוכן לשחרר אותנו. עשית טעות, לא נערכתם לזה, הודעתם לנו באוגוסט-אין בעיה! תיקחו אחריות על המעשים שלכם, תשחררו את הילדים. לא יכול להיות שבשנת 2021 הורה לא יכול לקחת את החוק יסוד שלו ואת זכות הבסיס שלו לגדל את הילד שלו, לדאוג לו לחינוך מיטבי ובסופו של דבר החלטה של רשות קובלת אותי כהורה לעשות כל מה שאני רוצה לתת לבן שלי.

אם זה היה בינואר, אני אורמת לכם, 50-70% מהשכבה היו מחפשים אלטרנטיבות אחרות. היום כמעט 30 ילדים, ההורים הגיעו לפירוד. אחרי קורונה, תבינו אלו שנתיים שהרבה משפחות הגיעו לפירוד וגם בלי שום קשר לשום דבר. המאבק הזה שלושה חודשים שהיינו חודשיים בבית מתוכם, היינו 46 ימים בבית והיינו כבר חודש אוגוסט כולו במאבק. שלושה חודשי מאבק גרמו להורים להיפרד. הורים השכירו, אבא או אמא השכירו דירה מחוץ לעיר ועשו הסכם גירושין אצל עורכי דין ונפרדו. כי היה חשוב להם החינוך, הילד גדל עם האבא עכשיו, ילדה גודלת עם אמא כי יש לה ילדה בעפולה וזה מה שזה גרם, החלטה ללא חשיבה.

אני חייבת לציין שגם בפרוטוקול ב-25 ליולי, שהגיעה לידינו, מנהלת אגף החינוך בעפולה הציעה לעשות את המקום הזה "חטיבה טכנולוגית" ובכך לא לבודד את השכבה. ראש העיר ומנהלת בית הספר החליטו לבודד את שכבת ז'. זה סימן שחשבו אנשי מוחות רציניים ואנשי חינוך רציניים חשבו על כך שזה לא נכון להפריד את שכבת ז'. הרי כולנו יודעים פה שילדים בשכבת ז' לא למדו שנתיים במסגרת חינוכית והם היו בבית שלהם. הגיע הזמן לחבר אותם לשכבות האחרות, לאחים שלהם ולחברים שמחכים להם. לא יכול להיות שבאוגוסט הרשות כובלת אותנו. אנחנו היום ההורים מרגישים ואני הולכת להגיד מילה קשה "אנוסים". אנחנו אנוסים להיכנס למקום אליו לא נרשמנו, לא יכולנו שהילדים שלנו יהיו שם ולא נתנו לנו לצאת מהעיר. יש עשרה הורים היום שעדיין בבית ולא מוכנים להיכנס למסגרת ולא נותנים להם לצאת מהעיר למוסדות חינוך אחרים שבהם קיבלו אותם.

באיזה תאריך הודיעו לכם?

<< אורח

ב-2 באוגוסט .

וכמה תלמידים בעצם לא התחילו?

<< אורח

בשבועיים הראשונים נכנסו רק 26 תלמידים מתוך 240, היינו 210 תלמידים בבית. אחרי סוכות נכנסו עוד ונשארנו 150 בבית אחרי סוכות ואף אחד לא הקשיב לנו ולא רצו לדבר איתנו. כל הזמן אמרו לנו "אתם רעשי רקע". כל פעם אמרו ב-1 לספטמבר השבתנו את כל בתי הספר, מכיתות ז' עד י"ב ולא נכנסנו. ההורים אמרו "לא, זה לא מתאים לילדים שלנו" ואף אחד לא היה מוכן להקשיב לנו. פנינו לרונה שמחון, פנינו לשרת החינוך ולשרן שהן היחידות - - -.

תודה רבה, אני רוצה פשוט לתת גם את ההזדמנות לאסי אברהם לומר כמה מילים. אסי בבקשה יש לרשותך 5 דקות.

<< אורח>>

עוד לפני שהתחיל המאבק של הורי שכבת ז' אני פניתי לראש הראשות ואמרתי לו "..עזוב את הבית ספר הזה, הבית ספר הזה לא ראוי. תחזיר את היבילים למקום שבו היו.." והוא אמר לי ".. בזמני לא יחזרו היבילים לבית הספר..". פה נגמרה השיחה שלי אתו ולמרות שהיא ארכה 40 דקות, אבל פה נגמרה השיחה שלי אתו ואחרי זה התחלנו לבדוק את הנושא של בית הספר "אורן". אגב, בית ספר "אורן" שופץ בשמונה השנים האחרונות שלוש פעמים. זה רק מוכיח כמה הבית ספר הזה לא מצליח להחזיק את עצמו. בית הספר מתפורר מהחלק התחתון שלו, יש תמונות שצולמו שם, שאחרי זה הם תוקנו עם טיח, אבל זה סוג של קוסמטיקה. מעבר לכך, הרשות הגדירה את מבנה אורן כאכסנייה, אכסנייה יש לה קריטריונים של משרד החינוך שבהם צריך לעמוד. זאת אומרת, המבנה אמור להיות בן 1980 ומעלה והמבנה הרבה יותר זקן מכך, המבנה הזה צריך לעמוד בתקן של רעידת אדמה שהוא לא עומד בו. עכשיו מעבר לכך, לפני זה, עשו שם שינויים בתוך המבנה שאמורים לעבור בדיקה של וועדת תכנון ובניה. המבנה מחולק לחמש או שש גופים שונים שהוא מחולק פיזית גם בצורה של חילוק המבנה וגם בצורה של החצר עצמה. לדברים הללו אף אחד לא התייחס, החלוקה בוצעה במחברת כזו ועט של האחראי החברה הכלכלית שלנו ואיך אני יודע את זה? כי הייתי אתו שם, היינו בסיור מקדים וככה זה נראה. כששאלתי בעדינות למה זה ככה, אמרו לי "יהיה בסדר". אז נכון, לחץ מההורים שגבר שם, שיפר את מצב הקוסמטיקה של בית הספר ושיפצו אותו בהיתר. אגב, לפי מנהלת המחוז שלנו הוא שופץ ב-800,000 ₪. אני לא יודע מאיפה המידע הזה שיש לה וזה לא מידע נכון אבל לא משנה.

אולי נתרכז יותר במה הבעיות היום במבנה, אחרי שהוא עבר את השיפוץ ואחרי - - -

<< אורח>>

המבנה עצמו לא כשר לשימוש וזה לא אני קבעתי-זה משרד החינוך קבע. מסמך של משרד החינוך אומר, שמבנה שמכונה אכסניה-ככה מגדירים אותו בראשות וזה מבנים שמחולקים בו התלמידים, הוא אמור להיות בן 1980 ומעלה. מבנה כזה צריך לעמוד בתקן של רעידות אדמה, הוא לא עומד בפני רעדות אדמה. זה מסמך של משרד החינוך. מסמך של מדינת ישראל, שאומר שאם בוצע שינוי במבנה, את השינוי אני צריך להעביר לוועדת תכנון ובניה. היום, כשאזרח פשוט רוצה לבנות בית שיעז לקדוח בור באדמה שהוא קנה לפני שיש לו את כל המסמכים לעבודות תכנון ובנייה. אבל אנחנו עושים שיניים במבנה ציבורי, שצריך להחזיק בערך 400 ילדים בכזאת קלות וסליחה שאני מציג את זה ככה אבל זה בדיוק, זה מה שעשו שם.

אז אחת הבעיות העיקריות לחזרה השגרתית ללימודים, זה קודם כל המרחק מבית הספר וההפרדה של אותה השכבה. דבר השני אתם אמרים שזה בעצם הכשירות של המבנה. אוקיי.

<< אורח>>

ויש שם עוד דבר חשוב. סליחה על ההשוואה לאסירים, אני מתנצל מראש בפני ההורים, אבל אסירים בכלא שוחררו וקוצר העונש שלהם בגלל מרחב מחייה. מרחב המחייה של 230 הילדים האלה שואף לאפס וכשהחליטו להוסיף שם עוד איזה קטע מאחור, שכחו להגיד שהקטע מאחור פסול ולמה הוא פסול? כי יש שם עצים מפלצתיים שסגרו אותו מראש בגדר.

עכשיו הפזיזות לסדר את הקטע מאחור, הורידו את הגדר שלמעשה מגינה על הילדים מהעצים. כששאלתי את זה אז אמרו לי "אתה בטוח? מה אתה רוצה לכרות עצים?" אני לא רוצה לכרות שום עצים, אני רוצה 240 ילדים בריאים בבית הספר שהם נרשמו אליו.

עוד שני סעיפים, וועדת החינוך של הכנסת מתכנסת אחת לשנה לאשר תשלומי הורים. אנחנו הקדמנו לעשות, אנחנו זה "עפולה שלי", אנחנו גבינו את תשלומי ההורים בחודש מרץ, הרבה לפני שוועדת החינוך של הכנסת אישרה אותם בכלל. גבינו 500 שקלים דמי רישום—דבר שאסור לעשות בכלל ועוד דמי ספרים כדי להירשם לבית הספר. ילדים נרשמים לבית הספר, שילמו עליהם כסף והרישום לדעתי, סליחה שאני אומר, הוא פלילי בכלל. איך נרשמנו בחודש מרץ ושילמנו בחודש מרץ, כשעוד לא אישרתם בכלל את הגבייה הזו, לא אישרתם שקל של גבייה. אז למה? סליחה על הוועדה המכובדת, למה היא יושבת בכלל?

דבר נוסף, בתוך בית הספר יש עמוד חשמל מטח גבוה. הערתי והערתי וצילמתי הפצצתי ושאלתי בסך הכל, העמוד הזה מותר לו להיות פה? כתב לי ממונה בטיחות ארצי, רותם זהבי "..לעמוד הזה יש נהלים בחוזר מנכ"ל, שהוא לא אמור להיות שם. הוא לא אמור להיות בתוך שטח בית הספר ואסור לו להיות בשטח בית הספר.." יכול להיות שהוא תקין והכל, אבל אף אחד לא בדק את זה, אף אחד לא בדק אם יש לו קרינה, אף אחד לא בדק שום דבר וזה כאילו - - - סליחה שאני אומר, לא מעניין. כי כל הטענות שהעלינו בהינף יד מנהלת המחוז שלנו רשמה שהכל תקין ושאנשים שלה בדקו אותם. מסמך אחד שלך אני לא ראיתי גברת אורנה שמחון. הגשתי לך מסמך מכובד, עם שישה סעיפים והמסמך שהיא הגישה לי הוא בן שש שורות שאף אחת מן השורות האלה לא מתייחסת למה שכתבתי. כשהגבתי על המייל היא הגיבה לי במייל חוזר בו היא כתבה שאך ורק לגבי סעיף הגבייה של ההורים, הוא היחיד שלא תקין והיא מטפלת בזה. כל השאר "זה לא ענייני", בעקיפין. אלו התגובות שלה וזה מודפס כל המכתבים שהיא כתבה. עכשיו, אנחנו פה בשביל דבר אחד פשוט, להחזיר את הילדים האלה לבית הספר שלהם או למצוא לילדים האלה פתרון הולם, לא במבנה הזה, סליחה שאני מדבר ככה. כי המבנה הזה לא כשיר ולא תקין ואת זה לא אני קבעתי.

תודה.

<< אורח>>

אנחנו נכנסנו באמת, מתוך כוונה לשמור על המצב הנפשי והרגשי ולעשות את הוועדה הזאת אבל היום, כל יום יש אמבולנס כמעט בבית הספר, צריך פשוט להוציא דוחות תאונה. כל יום. אתמול היו שני אמבולנסים בבית הספר, אחד השרת התעלף ואחד עבור ילד שנתפסו לו הידיים. נשברו לארבעה ילדים ידיים ורגליים מאז תחילת השנה, ביום חמישי נכנס לילדה כיסא לעין מאלימות והיא בבית חולים. ילדים בני 12, זה שיא ההורמונים. גיל ההתבגרות, הם פורצים, אין להם מקום. יש להם 500 מטר מגרש כדורסל, שאם עשרה משחקים במגרש הזה, כל השאר מסביב מסתכלים עליהם. זה מה שיש מרחב מחייה לילדים האלה ועוד שטח מאחורה של 100-200 מטר מרובע, 240 ילדים ואין להם מקום ויש אלימות כל יום, מכות כל יום, אמבולנסים חדשות לבקרים ואפשר לבדוק את זה, לא צריך להאמין לי או לא להאמין לי. פשוט לקחת את דוחות התאונה מבית הספר ותראו שכל יום יש שם 2 תאונות.

תודה רבה ענבל ותודה רבה אסי. באמת, הדברים שאתם אומרים הם מאוד מאוד טעונים ומדאיגים ואני רוצה לתת ככה, באמת למשרד החינוך. נמצא איתנו אמיר מיכאל, מפקח מחוז צפון.

אמיר אני אשמח ככה באמת שתציג בפנינו את מה שקורה שם כרגע, כי הטענות של ההורים באמת מדאיגות ובעיקר בעניין הבטיחות ומצב המבנה. אז אני אשמח ככה שתוכל לתת לנו או להסביר לנו מה נעשה עד כה.

<< אורח>>

אוקיי. בוקר טוב לכולם.

אגב, נתנאל כהן נמצא איתנו? כתוב שהוא אמור להיות פה? הוא נמצא בזום. אוקי אז אני אתן לו אחר כך גם כן.

<< אורח>>

טוב אני אתייחס גם לתמונה החינוכית שתוארה כאן וגם למצב הבטיחותי. עוד פעם, אני לא מומחה לבטיחות-אני איש פדגוגיה, אבל אני מלווים אותי אנשים מטעם בטיחות.

יש מישהו שיכול לענות לנו על נושא הבטיחות? אני רואה שיש לנו את רותם זהבי?

<< אורח>>

בוודאי, רותם זהבי נמצא כאן והוא יענה על הדברים. הוא אמור להיות בזום, הוא אמר לי אתמול שהוא יהיה בזום.

אני אציין ראשית שאנחנו מתוך 232 תלמידים, 9 תלמידים עדיין לא מגיעים לבית הספר ואני אומר שהיה קשב גדול ומשמעותי להורים והם יודעים את זה והקשבנו להם ברוב קשב וברוב כבוד. דעתם לא התקבלה, אבל היה קשב משמעותי וגם, במקומות שיכולנו לתקן תיקנו את הדברים.

עפולה צומחת, יש הגירה חיובית ויש לנו צרכים משמעותיים מאוד בבינוי של בתי ספר, בחלקם פינוי שלהם, הריסה שלהם ובניה מחודשת כי חלק מבתי הספר לא עומדים בתקני רעידת אדמה ואנחנו עסוקים גם בחיזוק מבנים.

אנחנו מובילים מהלך מואץ מאוד, ביחד עם העירייה, עם הראשות, לבינוי בתי ספר וגם השרה נמצאת בתמונה. שלוחת אורן המדוברת, היא מקום שבו תלמידים למדו עד שנה שעברה. נכון, המבנה ישן אבל תלמידים למדו בו ולא היו שום טענות לגביו.

אבל אם ידעו שזה מקום זמני וכבר שלוש שנים למדו בו והם ציפו להיכנס למקום חדש, איך זה יכול להיות שבשלוש שנים לא הצלחתם לבנות תוספות, או באמת - - -.

<< אורח>>

נבנות תוספות כל הזמן בעיר עפולה, פשוט המשרד וגם הראשות אנחנו לא עומדים בקצב של ההגירה החיובי שיש בתוך העיר עצמה.

מה כמות ההגירה החיובית לעפולה?

<< אורח>>

ראש העיר אומר שזה ברמה של כ-5% בשנה. זו כמות גדולה מאוד של תושבים שנכנסת לעיר עצמה.

והגידול בילדים? אולי ניתן עוד מעט לנתנאל כהן להגיד את זה.

<< אורח>>

בסביבות 500 ילדים בשנה. שזה הגירה נוספת, חיובית, בנוסף לילודה הטבעית שבתוך העיר עצמה ומגיעים לשם הרבה זוגות צעירים שנולדים להם ילדים בתוך העיר ולכן, את בית הספר שמדובר עליו-אלון, פתחו רק לפני מספר שנים. לפני 6-7 שנים, פחות או יותר פתחו את החטיבה העליונה ונכון להיום כבר מדברים על בית ספר שלישי וכנראה שבית הספר השלישי יהיה במקום הזה שבו נמצאת שלוחת אורן היום.

השלוחה? מה אתם הורסים אותו ובונים בית ספר חדש?

<< אורח>>

לא הוא לא ייהרס, הוא לא צריך להיהרס, אין סיבה להרוס אותו. עכשיו, בית הספר אלון אמור למנות עד 1,100 תלמידים ונכון להיום יש לנו 1,300 תלמידים, כי אנחנו צריכים לבנות בית ספר שלישי בקרוב והייתה התחייבות של הרשות לפנות את הקרוואנים לאור סיום ה הבנייה הקשיחה. יש לך התניה, אתה מסיים את הבנייה הקשיחה, אתה חייב לפנות את הקרוואנים ולכן הקרוואנים האלו פונו. אני מקבל את מה שנאמר כאן, שההחלטה התקבלה פחות או יותר במחצית חודש יולי וזה נמסר ב-25 ליולי לאסי, יו"ר וועד ההורים ומכאן זה עבר להורים והתחיל תהליך של התנגדות רציני ומשמעותי מאוד. בסופו של יום יש לנו בתוך המבנה זהה 2 בתי ספר-בית הספר לחינוך מיוחד "כרמים בעמק", שההורים מאושרים על כל רגע שהתלמידים נמצאים שם ויש הפרדה בין הקמפוס הזה לבין הקמפוס של שלוחת אורן, של תלמידי אלון-שם יש התנגדות. אבל בסופו של יום יש שם שני בתי ספר, עם הפרדה מלאה ביניהם ובצורה מסודרת.

אני אדבר ראשית על ההתאמות הפדגוגיות, כי הן חשובות מאוד יש לנו כאן תלמידים. הצוות הוא קבוע בתוך השלוחה הזו. זאת אומרת, המורים כמעט ואינם ניידים, הם נמצאים שם במקום הזה ובכלל, המרחק בין שלוחת אורן לבין בית הספר עצמו הוא סיפור של 250-300 מטר, לא יותר מזה.

מבחינה פדגוגית, כשאתה רואה שאתה מפריד שכבה שלמה והם למעשה לומדים במבנה אחר וברור שאם יש מורים, כלומר, זה לא מקצוע אחד. יש להם שיעור מתמטיקה ושיעור אנגלית וישעורים שונים . עכשיו זה לא שהמורים נמצאים שם כל הזמן, אני בטוחה שהם צריכים להתנייד מבית הספר הישן.

<< אורח>>

בנינו את המערכות שרוב המורים יישארו במקום עצמו כדי שלתלמידים יהיו דמויות קבועות וגם, אנחנו רוצים לדאוג למורים שלא ירוצו בין הכיתות עצמן ובין הקמפוסים השונים ולכן אנחנו תרגמנו את המערכת בצורה כזו שרוב המורים נמצאים כל הזמן שם וכמעט לא מגיעים לבית ספר אלון.

עכשיו, זה אפשרי כי יש מספיק כיתות ז' ואפשר לתת להם את המשרות הנכונות, לבנות להם את המשרות הנכונות.

יש שם הרבה יותר חדרי ספח שמיועדים לתלמידים מאשר מה שבית הספר צריך. זה מבנה גדול, למדו בו עד לפני שנה 430 תלמידים ונכון להיום 230 ועוד 70, סך הכך 300. יש לנו מספיק חדרי ספח בתוך המקום עצמו. נבנתה מעבדת מחשבים חדשה ובהמשך תיבנה שם גם מעבדת מדעים.

תלמידי שלוחת אורן, לבקשת ההורים, הם ביקשו שאנחנו נאפשר להם ללמוד בבית ספר אלון עצמו, אז בין יום ליומיים בשבוע, אנחנו מאפשרים להם ללמוד ויש לנו מערכות שלמות שבהן אנחנו מאפשרים לתלמידים להיכנס וללמוד בתוך בית הספר עצמו. כן שהם יוכלו להכיר את החברים מהשכבות הבוגרות יותר. יש בעיה, כי אתה לא יכול להביא אותם למקומות קבועים כי כל פעם אתה צריך להכניס אותם למקום שבו כיתה חסרה.

רכזה השכבה שם, שהיא סגנית מנהלת נמצאת שם תמיד במקום קבוע, היא כל הזמן נוכחת. גם מנהלת חטיבת הביניים מגיעה לשם פעמיים בשבוע ליומיים, יש כאן נוחות מאוד גבוהה ונבנו תוכניות חינוכיות שונות שמאפשרות גם היכרות חברתית בין התלמידים עצמם וכשנמצאים 240 תלמידים ביחד, זה אירוע. מה גם, שהם לא מכירים אחד את השני כי הם מגיעים מבתי ספר יסודיים שונים.

מבחינתך זה תקין שהשכבה מופרדת?

<< אורח>>

לחלוטין, אין שום בעיה עם זה.

כאילו זה בית ספר נפרד?

<< אורח>>

זה לא בית ספר נפרד., זה בית ספר שבו - - - אני ניהלתי בית ספר כזה בעברי וזה היה בסדר גמור.

של שכבה אחת?

<< אורח>>

כן, כן.

אוקיי. אני רוצה אז להעלות גם את רותם זהבי, שאחראי בעצם על אגף הבטיחות הסביבתית במוסדות חינך, כי לדעתי זה הטיעון העיקרי. אני רואה ככה שההורים קצת לא מרגישים נעים.

<< אורח>>

הוא אומר שהמורים לא עוברים, כל היום חסרים לנו מורים. יש לנו פה הודעות שכל יום משחררים את הילדים ב-12:30 וב-13:15. כל יום, אני אראה לך אמיר מיכאל, אני אראה לך את ההודעת. קודם כל, ביטולי שיעורים על ימין ועל שמאל. יש פה את כל ההורים שיגידו לכם, כל אחד בכיתה אחרת. ביטולי שיעורים כל יום, יום שלישי היו אמורים, אנחנו לא לומדים באורן בכלל! זה סתם, אני לא יודעת למה הם אומרים את זה, כי אנחנו לא לומדים. שלחו לנו ביום שני שבוע שעבר, שיום שלישי ילמדו באלון, המורה תלווה אותם לשיעור מוזיקה. שאלנו, "למה פתאום הטיילת הזו עוד פעם? אמרו שלא תהיה טיילת", אז הם ביטלו והילדים לא למדו מוזיקה. כאילו מבטלים לנו שיעורים בגלל שלא יכולים להעביר מורים?

תודה. בבקשה אמיר.

<< אורח>>

יש ביטולי שיעורים בכל מקום כי מורים חולים, אנחנו בתקופה לא טובה כמו שאנחנו כולנו יודעים ולכן כשמורה נעדר כי הוא צריך לשמור על הילד שלו, אין לנו תמיד אפשרות למלא מקום, זה דבר אחד.

לגבי הסיפור של המוזיקה, גם מנהלת הבית ספר איריס, נמצאת כאן בזום והיא שמעה את הסיפור. מבחינתה, גם כשאנחנו לוקחים אותם לשיעור מוזיקה , המנהלת לוקחת את התלמידים לשיעור מוזיקה בליווי, גם זה לא מתאים. אז יש לנו איזה שהוא קושי כאן.

אני אומר אגב, גם את סיפור האמבולנסים- אנחנו לא מכירים אותו. פה ושם תלמידים נפצעים וזה נכון, יש להם מרחבים בחוץ. אני מדבר ברשותך, גם על המרחבים עצמם. נבנו מרחבים שם שלא היו בבית הספר, הותקן מגרש - - -.

זה שלא היו אבל, לא אומר שזה היה תקין. זה שיש להם קצת יותר זה גם לא אומר שזה תקין. השאלה היא אם יש להם באמת מספיק מרחב בהפסקות ומקום לצאת.

<< אורח>>

יש להם מגרש כדורסל, הונח דשא סינטטי על שטח גדול יחסית, שהוא נותן להם מרחב מחייה מוצל. לא נאמר לי עד היום שמתחת לפיקוסים תלמידים לא יכולים להיות-אלא רק מתחת לאקליפטוסים, פיקוס בדרך כלל לא מתמוטט. המרחבים הוגדלו בצורה משמעותית וגם הם מאוד אסתטיים.

אוקיי. בואו נשמע את רותם זהבי, כי זה הדבר שבאמת מטריד. מנהל אגף בטיחות סביבתית במוסדות החינוך. >>

שמענו פה דברים לא קלים בעניין בטיחות המבנה שבו התלמידים שוהים. החל מתקן רעידת אדמה, שהוכרז לא כשיר על ידי משרד החינוך, שהוא לא עבר תכנון ובנייה, סכנה של עצים. אם תוכל להגיד בבקשה לדברים.

<< אורח>>

כן. אנחנו מלווים את בית הספר אלון, גם את אורן ואת כל בתי הספר של עפולה ובבדיקות שעשינו, בעקבות התלונות ובעקבות האירועים והתלונות שהתבצעו שם ביצענו מספר סיורים שם עם יועצינו הבכירים ומצאנו שאין שום בעיה מבחינה בטיחותית בבית הספר. נכון שבית הספר ישן אבל מבחינה בטיחותית אין שום סכנה לילדים. אני לא מכיר את האירועים שהגברת מנתה אותם. על האירועים, אנחנו נבדוק את זה.

את עניין עמוד החשמל שנמצא במרכז בית הספר, העצים?

<< אורח>>

זה לא רק עמוד החשמל וזה לא רק העצים ולא זה. נעשה שם סקר מסודר, לפי תורת הבטיחות של מערכת החינוך, יועץ בכיר של בטיחות שהלך ובדק וראה ונעשו שם גם עבודות בעקבות הדו"ח שהוא הוציא ואין כרגע שום סכנה לילדים והמצב שם כרגע הוא בסדר גמור.

אוקיי, כלומר רותם אתה חותם על בית הספר הזה מבחינת הבטיחות העתידית של הילדים באותו המקום?

<< אורח>>

לא רק עליו, גם על עוד 5,000 בתי ספר שפתחו את שעריהם ב-1 לספטמבר חתמנו, "חתמנו"-אלו הרשויות המקומיות, אבל אנחנו מלווים אותם ואנחנו חונכים אותם ואם צריך לסייע בבית ספר כזה או אחר אנחנו עושים את זה ושולחים את האנשים הכי טובים כשצריך.

אוקיי. ואתה טוען שבעצם כל אותן טענות לאי תקינות ובטיחותית, כלומר החשמל, העצים, תקן רעידות אדמה-כל הדברים האלו למעשה עברו את הביקורת של משרד החינוך.

<< אורח>>

כל זה נבדק, הכל נבדק. אנשים היו שם, אנשי מקצוע ובדקו את העניין הזה, כשהם עושים הערכת סיכונים ולפי צ'ק ליסטים שאנחנו יודעים לעבוד לפיהם ולפי תורה שאנחנו עובדים לפיה וכך בדקנו ואלה התוצאות. המצב, מבחינה בטיחותית הוא בסדר גמור.

אוקיי. תודה רבה לך רותם. אני רוצה להעלות את אירס קרל, מנהלת קרית החינוך "אורט אלון בן גוריון".

<< אורח>>

שלום.

בוקר טוב איריס, מה שלומך?

<< אורח>>

תודה.

אנחנו שומעים פה דברים באמת לא פשוטים על מה שקורה בבית הספר, גם מבחינה בטיחותית וגם ברמה הפדגוגית. אנחנו שומעים על מקרים בהם מגיעים אמבולנסים לבית הספר בגלל כל מיני תאונות כאלו ואחרות. אני אשמח לשמוע את דעתך/ עמדתך ואיך הבית ספר בעצם מתנהל? האם כל המורים נמצאים בעצם בקריה או במבנה הזה, האם יש, כלומר עד כמה התלמידים צריכים לנוע? ללכת ולחזור בין המבנים מהמבנה המרכזי לשלוחה? איך מתנהל סדר היום שלכם?

<< אורח>>

אוקי. אז אני יכולה להתייחס בעניין אמבולנסים ופגיעות, הנתונים שענבל מדברת עליהם הם לא מדויקים. אתמול לא היה אפילו אמבולנס אחד, היא מדברת על שניים וגם לא בימים אחרים כן, היו מקרים שילדים נפלו-אנחנו מדברים על ילדים בכיתה ז', שלפעמים רצים ומשתוללים ולפעמים קורה שנופלים ומקבלים מיד את הטיפול. מד"א, כשאנחנו מזמינים חובש, הרבה פעמים מגיעים עם אמבולנס, לא כי צריך אמבולנס, אלא כי זה כלי הרכב שלהם ונותנים את המענה הראשוני או המלצה אפילו של ההורים ללכת לצילום או בדיקה כזו או אחרת. עצם העובדה שראו אמבולנס, זה לא תמיד בגלל שיש פגיעה כל כך חמורה, אלא כי זה כלי הרכב שאיתו מגיע החובש, כמו בכל בתי הספר בארץ. זה בעניין הזה.

לעניין צוות המורים, כמעט כל המורים הצלחנו לסדר, אנחנו מדברים על מרחק של כ-200 מטר, אם אני לא טועה. ממש שתי דקות הליכה בין בניין לבניין, יש בתי ספר שבתוך המתחם שלהם יש מרחק כזה בין מבנים. אנחנו לא מובילים או לוקחים את הילדים הלוך חזור, אלא המורים היחידים-יש שלושה מורים שעובדים בשני המתחמים, אבל על פי מערכת סדורה ונוחה. כל שאר המורים הם מורים שלנו, של הצוות שלנו, אבל עובדים קבוע בשלוחה שלנו בשכבת כיתות ז' ונותנים את מלוא המענה ואת כל שעות העבודה שלהם לתלמידים.

עלה כאן עניין של שיעור מוזיקה, הייתה פנייה של ההורים ללמוד כמה שיותר ימים וגם של ענבל עצמה, במתחם הגדול, שאנחנו קוראים לו "אלון-בן גוריון" וכיוון שהצלחנו להזיז טיפה את המערכת עם המעבדות עם חדרי המוזיקה, נפתחה לנו אופציה ללמד מוזיקה את התלמידים, את אותה הכיתה כאן במתחם וללכת עם המורה הלוך וחזור. כיוון שזאת הייתה פניית ההורים אז הלכנו וסידרנו את זה וכתבנו להם שהילדים יחד עם המורה למוזיקה, יבואו ללמוד במתחם-בדיוק כפי שהם ביקשו ודקה אחרי זה כבר הגיעה תלונה למה אנחנו מריצים את התלמידים הלוך וחזור. אז חשבנו שכנראה הבקשה שלהם השתנתה. לנו הרבה יותר קל וגם למורה, לא ללכת הלוך חזור ולכן המורה ימשיך ללמד מוזיקה בשלוחה ואין בעיה עם הדבר הזה.

לגבי היעדרויות של מורים-אז אנחנו באמת, עדיין בשנה שיש בה קורונה ועדיין יש בידודים ומגעים ויש לנו צוות מאוד צעיר, כי אנחנו ביעת ספר יחסית צעיר. אנחנו שנה שישית כבית ספר תיכון, שהיה צומח. הצוות שלנו, ברובו הוא צוות של מורות צעירות שיש להן ילדים ויש הרבה מגעים ופה ושם גם אנשים חולים ולפעמים מורים נעדרים. כמה שניתן אנחנו מביאים מילוי מקום ועושים בעזרת כוח האדם שלנו את מילויי המקום. כזה ממש בלתי אפשרי, אז אנחנו מקצרים טיפה את יום הלימודים. טיפה בשעה או שעתיים וזה לא קורה כל יום, זה מאוד חריג. אותם הורים שמלינים על כך בסך הכל חזרו ללמוד לא מזמן, אז זה לא קורה כל יום, זה קרה. יש ימים שיש יותר חולים ומגעים ויש ימים שפחות. אנחנו משתדלים מאוד מאוד שזה לא יקרה.

איריס מבחינת בטיחות בבית הספר, כלומר נשמעות פה טענות לא פשוטות על העניין הבטיחותי, על עצים, על עמודי חשמל. כלומר, איך את רואה את הדברים? אנחנו שמענו שזה עבר את אישור משרד החינוך ועבר את כל אישורי הגורמים המקצועיים.

<< אורח>>


נכון. אנחנו עברנו, ביחד עם כל הגורמים המקצועיים-שוב, אני לא ממונה בטיחות ואני סומכת על הגורמים המקצועיים שאומרים שהמקום בטיחותי. אני יודעת שראש העיר השקיע הרבה מאוד כסף כדי לשפר ולשפץ ולהכין את המקום. כל דבר שביקשנו-הוא נענה, כל דבר שההורים ביקשו, למיטב ידיעתי-הוא נענה להכל והציע להם גם יותר ממה שהם ביקשו וגם מוכן לשפר כל מה שצריך עכשיו ושוב, אני חושבת שמתפקידי לסמוך על אנשי המקצוע כמו שאני אשמח והזמנתי את ההורים לסמוך עליי בהיבטים של פדגוגיה וניהול בית הספר.

אז גם בתחום המקצועי, ברגע שאנשי מקצוע באים וחתומים ואומרים שהמקום כשיר, אז אני סומכת עליהם ואני משה שנקרא-יוצאת לעבודה עם הצוות שלי, כדי לתת כל המענים.

אני רוצה להוסיף, שהוספנו כוח אדם בפן הרגשי. יש לנו יועצת יותר מהתקן, התקן של יועצת הוא משהו כמו 14-15 שעות בשבוע ואנחנו הוספנו בשלוחה ובשכבה הזו יועצת במשרה מלאה. באמת לאור העובדה שהתלמידים האלה היו הרבה זמן בבית גם בשנתיים קודמות וגם מתחילת השנה. יש פסיכולוג חדש, שמלווה אותנו ונמצא יום בשבוע בשלוחה, מנהלת חטיבת הביניים וגם אנוכי, אנחנו מגיעים ונמצאים ונותנים את מלוא המענים.

פיצולי כיתות, יש שיעורים רבים שהתלמידים מפוצלים לחצאים ואנחנו מקבלים את התקציבים ואת מלוא המענים כדי שהילדים רק יצמחו וירוויחו.

תודה רבה. אני רוצה להעלות את נתנאל כהן, מנכ"ל החברה הכלכלית בעפולה לתת לנו שנייה סקירה ע הכל ואז אני אתן לחברי הכנס להעיר כמובן.

<< אורח>>

שלום לכולם, שלום חברת הכנסת בוקר טוב לכולם.

נתנאל בוקר טוב, תראה יש פה שאלה. אנחנו מבינים שהיה פה באמת, איזה שהוא דין ודברים עם ההורים והאמת שראיתי גם שנעשו לא מעט שיחות מולם. אני אומר לך ככה, האמת הטענות לאי תקינות, אז אני מבינה שיש גורמי מקצוע ואנשי תכנון, שאם הם נותנים את החותמות על הדבר הזה אז זה באמת. כלומר, יש להם אחריו ואחריות לא קטנה לעניין פציעות או דברים כאלה במידה ויקרו-זה בעניין התקינות של המבנים. מבחינה פדגוגית, אנחנו מבינים שניתן איזה שהוא מענה, אבל אנחנו מבינים גם ההורים-שזה לא מצב רגיל, אתה יודע, הם כבר שלוש שנים בעצם עומדים בסוג של "מבנה" כזה או אחר. אמנם הוא שופץ, אבל זה באמת לא רגיל או שגרתי שמפרידים ככה שכבה שלמה וההורים ובצדק בעמם רוצים כמובן, את הדבר הטוב ביותר לילדים שלהם. השאלה שלי פה היא מעבר לעניין הבטיחותי רק של המבנים, אלא באמת, איך העירייה מתמודדת עם הגידול הגדול הזה וכלומר הבטחה שבאמת ניתנה להורים על הגעה לבית הספר ומה בעצם יקרה, לא רק השנה, אני מבינה שאולי השנה שיפצתם אבל מה יהיה בשנה הבאה? האם לאורך כל שלושת השנים זו תהיה שכבה שלמעשה תופרד? באמת צריך לקיים פה שיח לדעתי פתוח מול ההורים בעניין הזה, כי הם באמת רוצים גם מבחינה חברתית, ככה שהילדים ילמדו יחד. איך אתם מתייחסים לעניין?

<< אורח>>

אוקיי, אני אתייחס בכמה היבטים. אני מנכ"ל החברה הכלכלית ואנחנו מנהלים ומפקחים עבור העירייה את כל נושא הקמת מוסדות החינוך, התאמה ושיפוצים וגם כך עשינו בקיץ האחרון. אני חייב לפתוח ולהגיד ששמענו את גורמי המקצוע. גם את אמיר, גם את רותם ואנחנו נשענים ומסתמכים על גורמי המקצוע ואנחנו פעלים על פי ההנחיות שלהם ויתרה מכך כשצריך וצריך. אנחנו יודעים לתת אפילו יותר ממה שמבקשים אנשי המקצוע, כי בטיחות וטובת הילדים הם לפני הכול ולנגד עינינו.

אני אגיד שאנחנו לא נגד ההורים, אנחנו בעד ההורים ואנחנו בעד הילדים והתפקיד שלנו כראשות מקומית זה לדאוג שכל ילדי עפולה וכל הילדים שמתחנכים בעפולה, יהיה להם את הטוב ביותר וכך גם אנחנו פועלים במקרה זה.

הבעיה היא בעיה רוחבית, כפי שציינתי. העיר עפולה, לשמחתנו, בהגירה חיובית. כמו שציין אמיר כ-5% בשנה, כ-1500 תלמידים נוספו בשלוש השנים האחרונות לעיר. אנחנו שמחים על כך. תושבי העיר מביעים אמון במוסדות החינוך בעיר. אחוזי הבגרות עולים ובעקבותיהם גם פחות תלמידים עוזבים את העיר ויש גידול, גידול טבעי שאנחנו מברכים ושמחים עליו.

העיר עפולה, אני אגיד שאפילו "רודפת" אחרי בניית מוסדות חינך. רק בקדנציה האחרונה, בשנתיים וחצי האחרונות, בנינו שלושה בתי ספר ו-16 גני ילדים. אנחנו בהרשאות לתקצוב וממתינים בחלקם למשרד החינוך שיאשר לנו את ההרשאות, כדי לבנות עוד בתי ספר.

כמה בתי ספר עוד חסרים לכם? אתם פתחתם את השנה עם בתי ספר חדשים ועדיין יש חוסר.

<< אורח>>

עדיין יש חוסר. אנחנו מחכים לתקצוב לעוד בתי ספר.

לכמה בתי ספר?

<< אורח>>

שלושה בתי ספר חסרים לנו בעיר ו-16 גנים והמילה אכסנייה נאמרה פה הרבה בדיון. אנחנו נעזרים באכסניות האלה ואנחנו שמחים שיש אותן כדי לתת פתרון זמני, כדי שיהיה אפשר להעביר את התלמידים למבנים חדשים. נעשו התאמות בגובה של כ-850,000 ₪ בקיץ האחרון במבנה המדובר ששימש בשלוש השנים האחרונות את בית הספר היסודי "אלון ישראל". הוא שימש את בית הספר היסודי אלון ישראל בזמן שנבנה משכן חדש לבית הספר הזה ובאותו המקום הם למדו והועברו בתחילת שנה לבית הספר החדש וזו המטרה של העיר, להתחדש, לבנות מבנים חדשים. אין לנו שום כוונה להשאיר את התלמידים במבנים זמניים. אנחנו רואים קדימה את טובת הילדים והעיר ולשם כך אנחנו פועלים ואנחנו זקוקים לעזרה שלכם, של וועדת החינוך, של משרד החינוך. להקצות לנו כשיעבור בעזרת השם תקציב המדינה ותאפשרו לנו לבנות בהקדם האפשרי כמה שיותר מוסדות חינוך כדי שכל התלמידים יוכלו ללמוד במוסדות חדישים וראויים יותר.

צריך להגיד, המבנה הזה, שהוקדם בשנת 1970 שופץ וכל האישורים הנדרשים, כפי שציינו הנציגים המקצועיים פה ניתנו לו. אנחנו לא בעד לשכן אף תלמיד במוסד זמני. המטרה שלנו היא להעביר את כולם - - - .

מתי אתה חושב שאותה השכבה שכבר כמה שנים לומדת במבנה כזה, תוכל לעבור בעצם לבית הספר הרגיל שלה?

<< אורח>>

בשיח עם ההורים, למיטב ידיעתי, נאמר להם שכבר בשנה הבאה הם יוכלו להצטרף לבית הספר הגדול והמקורי שלהם. מי שיבחר ללמוד שם יוכל לעבור לשם. המטרה שלנו היא - - - .

זו הבטחה שלכם כעירייה? ששנה הבאה תפתחו את שנת הלימודים כשהשכבה - - -

<< אורח>>

כן, תלמידים שיהיו מעוניינים בשנה הבאה לעבור לבית ספר אלון, לשכבת ח', יוכלו לעשות - - - .

<< אורח>>

עוד פעם יעשו פיצוץ.

רגע, אז אתם מפרידים את שכבת ח'?

<< אורח>>

לא. עוד הפעם, המטרה שלנו הסופית היא לבנות בית ספר חדש שיאכלס את כולם. עד אז, אנחנו צריכים למצוא פתרון לתלמידים-שילמדו בצורה הנכונה והראויה ביותר. אנחנו נשב - - -.

רגע. אם אתם יודעים אבל שיש חוסר בעצם בבתי ספר, מדוע, כלומר כבר תקצבו לכם את אותם בתי הספר לבנייה?

<< אורח>>

בתי הספר זמינים לתקצוב, הם עוד לא מתוקצבים ואנחנו מחכים שיעבור תקציב המדינה, כדי לקבל את האישור ולצאת לדרך. התוכניות מוכנות, אנחנו כחברה כלכלית מוכנים לפעול כבר.

מרגע שמעבירים לכם את התקצוב, כמה זמן יקח לכם לבנות את אותם בתי הספר שכרגע חסרים?

<< אורח>>

אנחנו יודעים לבנות בית ספר בהערכה של בין שנה לשנה וחצי. אלו לוחות הזמנים שאנחנו יכולים לעמוד בהם, עשינו את זה, בנינו עשרות גנים ושלושה בתי ספר בשנתיים וחצי האחרונים ואנחנו נעמוד גם ביעדים שהציבו לנו. אנחנו נשמח לעזרה שלכם בתקצוב של דברים האלה, כדי שהדברים יוכלו להתקדם כמה שיותר מהר.

אוקיי, תודה. אני אתן בזריזות רק לנגה בן אילוז, שביקשה גם כן להגיב מטעם ראש העיר. בבקשה.

<< אורח>>

תודה רבה, אני אשתדל כי אני מבינה שיש פה ממהרים.

טוב , אז בפתח הדברים אני רוצה לשים ככה משהו על השולחן, את העובדה שבמהות עיריית עפולה והורי שלוחת "אלון", לא נמצאים משני צדדים. גם אם זה עלול או נראה אחרת, אנחנו כולנו רוצים את טובת התלמידים וכולנו נמצאים יחד במצב שכמות התלמידים גדולה מהתפוסה הקיימת. אני אתייחס לנקודה הזו שוב, כי נתוני הרישום ישבו על שולחני כמנהלת תחום העל יסודי בשנתיים האחרונות. עכשיו כל השאלה היא בעצם מהן האלטרנטיבות שעמדו ועומדות בפנינו וכאן סלע המחלוקת.

נערכה פה סקירה של כל הנקודות העיקריות, אם זה תנופת הפיתוח, אם זה בחינת החלופות, אם זה היה הצורך בפינוי היבילים, ההימצאות של כלל האישורים-אישורי הבטיחות למקום, ההשקעה הכספית שנעשתה במקום, שיתוף פעולה הדוק מאוד בין הראשות לבין משרד החינוך, הידברות מלאה עם ההורים וכן אני רוצה לומר שלפעמים כשמקבלים תשובה שלילית, אז נראה כאילו לא מקשיבים. אבל הקשבה הייתה לארוך כל הדרך ולפעמים, אין מה לעשות-ההחלטה בסוף היא שונה. אבל כן, זו החלטה עם המון חשיבה. כאב לי קודם לשמוע שנאמר שזו הייתה החלטה ללא חשיבה, הייתה המון חשיבה מאחורי זה. צוות בית הספר ניסה לבנות מערך פדגוגי לגבי הרעיון שהוצע בהתחלה, של הנושא של המרכז החדשני. לא הצליחו לבנות מערכת כזאת מבלי שמורים יצטרכו ללכת הלוך ושוב וזה דבר שלא יעלה על הדעת. כן חשוב לומר שהנושא הזה, של הפרדת שכבה מתוך אלון נעשה כבר בעבר ונוסה כבר בעבר בהצלחה, הייתה שם חממה ועל הרקע הזה בית הספר חשב שנכון לעשות כך.

אנחנו, ההרשמה לא נעשתה בינואר, ההרשמה התחילה במרץ. ייתכן שבינואר-מה שהתייחסה אליו ענבל זה נושא של תוכניות מעברים והיכרויות עם בית הספר. אבל ממרץ, אני רוצה להגיד שעד ספטמבר, כל הזמן לא יכולנו לקבל תשובה סופית של - - -. רק באוגוסט 110 תלמידים חדשים, כל פעם שיש קבלות קהל במנהל החינוך, כאילו עוצר מיניבוס מחוץ למנהל ומוריד משפחות שלמות. עכשיו, אם בעבר נגיד היה רגיל שמגיעים לעיר משפחות צעירות, אז מגיעים בתנופת פיתוח עצומה, גם משפחות שהילדים שלהן בכיתה י'-י"א-י"ב, שלרוב כבר בגילאים האלה כבר לא עוברים בית ספר וכל השכבות התרחבו.

עכשיו, לצד זה שבשכבות האחרות היינו גם מצריכים לפתוח כיתות בחלקן, צריך גם להבין שלפעמים עד הסוף קשה מאוד להבין את המספר, גם אם אנחנו על המספר הזה כל הזמן. כי יש לנו לפעמים מעברי סקטורים, יש לנו נתונים שמגיעים מוועדות אפיון וזכאות שילדים והורים שבוחרים לעבור חזרה לחינוך הרגיל והם גם בכיתות האלה וכל זה לצד כל הקליטה שדיברתי עליה. ולכן, ברגע שאנחנו הבנו את הנתונים נאלצנו לקבל החלטה.

232 תלמידים, זה לא בידוד חברתי ואי אפשר לקרוא לזה כך. יש שם שכבה שלמה ושמחה ותעיד על כך גם מערכת השעות וכל התוכנית החברתית, שעכשיו אני שמחה שהתלמידים חזרו אליה ויוכלו להנות ממנה.

אי אפשר להוציא את התלמידים האלו מהעיר, זה תלמידי העיר ואנחנו רוצים לדאוג להם. אם אנחנו נוציא אותם אנחנו לעולם לא נוכל לפתור את המצב הזה של הגידול.

אבל אם ההורים בחרו בעצם, הם אמרו "אנחנו לא רוצים ללמוד בצורה כזאת", למה מנעתם מהם את הרישום בעצם המועצות המקומיות?

<< אורח>>

לא. צריך להפריד בין שני זמנים. בתקופת הרישום, יש על פי חוק ותקנות רישום והעברה. .הזכות והרשות של הראשות זה להגיד לאן ישלחו וישובצו התלמידים. יש בעיר מדיניות שיבוץ של בתי ספר יסודיים שמזינים חטיבות מסוימות ולשם הם הולכות. בית הספר שהוזכר נמצא מחוץ לעיר, הוא שייך לחינוך ההתיישבותי ולכן אנחנו בוחרים לשבץ את התלמידים בתוך העיר, למעט מקרים מאוד מאוד מסוימים. העיר יודעת לתת להם חינוך נהדר ואני חושבת שגם בשלוחה יינתן להם כל מה שצריך.

אפשר לדון אם אפשר אולי להרחיב עוד קצת, עוד מגרש וזה. אבל זה, עכשיו כשהתלמידים שם אנחנו הולכים לעשות את הטוב ביותר כפי שאנחנו יודעים. עכשיו תראו, הרבה מידע שהוצג אני חושבת שטוב מראה עיניים ממשמע אוזניים ואני מזמינה את כל אחד שרוצה, להגיע לבקר במקום. תמונות שצולמו, על כל מיני טיח וכאלה-לא צולמו במבנה הזה, הן צולמו במבנה שליד. המרחב-צריך לבוא לראות אותו עמוד החשמל הוא מחוץ למתחם הזה. אז לכן חשוב לשים את הדברים בפרופורציה הנכונה.

מה שכן, אחרי כל מה שאמרתי, הראשות כן אמפטית לתחושת ההורים הראשונית. אין ספק שהוא רשם את בנו/בתו לבית ספר מסוים ובסוף, ביולי הוא שומע שהוא ילמד בבית ספר אחר-זה כאב, אין ספק. אני חושבת שבסוף, וודאי שהיינו רוצים להימנע מהמצב הזה אבל זאת המציאות שנתקלנו בה ולה היינו צריכים לתת את המענה. תמונת המצב הוא שכרגע התחלנו בתהליך בנייה של חטיבה נוספת, אבל כולם מבינים שבשנת תשפ"ג היא עוד לא תצליח להיפתח ולכן, ההורים קיבלו הבטחה בכתב שכל התלמידים שלומדים היום בשכבת כיתה ז' בשלוחת אלון, יכנסו בכיתה ח' לשלוחת בן גוריון בזרועות פתוחות. תלמידי כיתה ז' של שנה הבאה ילמדו בשלוחה, רק שההבדל המהותי הוא שהם ידעו על זה כבר בזמן הרישום. אף אחד לא ניסה להסתיר את זה וזו לא הייתה רמייה, זה הכל כתוצאה מהמצב.

עם המבט קדימה, חשוב לי לומר ונתנאל התייחס לזה, אבל צריך להציב את זה שוב עכל השולחן. עפולה נמצאת היום מול מחלקת הפיתוח במצב של 50 כיתות שזמינות לתקצוב, 42 כיתות בית ספר ושמונה כיתות גן. התוכניות האדריכליות שלהן מאושרת, הן מחכות בעצם רק להרשאה תקציבית. אם פתחנו את ה-1 בספטמבר, השנה.

אבל זה אתם אומרים שיש לכם חוסר עכשיו, כלומר הייתם צריכים את זה כבר בתחילת - - -.

<< אורח>>

אנחנו מבקשים את זה כבר הרבה מאוד זמן, זה תהליך ארוך. כדי להגיע לתהליכי תקצוב יש תהליכים מוקדמים ויש שלבים מוקדמים - - -.

<< אורח>>

מה יהי בשנה הבאה? אתם תהיו בעוד חוסר.

<< אורח>>

לכן בדיוק זו הבקשה. הרי השנה פתחנו עם 100 שובתים, אם אנחנו רוצים שלא נפתח את השנה הבאה עם 1,000 שובתים, אנחנו חייבים את העזרה שלכם, את ההרשאה לתקצוב כי 50 הכיתות האלה צריכות להיבנות אתמול. אנחנו יודעים לעשות את זה רק תנו לנו את הכלים.

תודה רבה לך על הדברים נגה, היה חשוב שנשמע אותם. אני רוצה לתת הזדמנות לחברי הכנסת להגיב על הדברים. בבקשה, ח"כ סופר.

אני אגיד ככה בקצרה שקודם כל זה צרות של עשירים. אני מברך את כל ערי הצפון שיהיו במצוקה כזאת של תנופה ופיתוח, כי לצערנו אנחנו דווקא בבעיות אחרות של בתי ספר שנסגרים בערים אחרות וזו צרה טובה. עכשיו - - -

הייתי נזהרת, צרה טובה זה לא שהתלמידים אין להם בית ספר להגיע אליו.

יותר כמו צרה צרורה.

אני כן רוצה לומר שבסוף אי אפשר להתעלם מהכאב האישי של ההורים ובסוף כשמדובר בילד שלך קצת קשה לפעמים להסביר להורים את הקושי. גילוי נאות קטן, כשהגעתי לכאן הגעתי בתום לב, אבל גיליתי שבן דודה שלי הוא אחד ההורים. עכשיו, כל מה שאני אגיד אני עלול להשתבש - - -.

מה שברור לי גברתי יו"ר ונראה לי שחשוב, אנחנו רואים פה עיר בפיתוח והמשרד יצטרך להירתם, זה כמו להקים עיר. במספרים שמדברים כאן, זה כמו להקים את חריש. זאת אומרת שהמשרד והראשות צריכים להירתם, אני מבין גם מנגה שיש כבר תוכניות וצריך רק להתחיל לבנות .אני לא מאמין שבית ספר יכול להיות מוכן תוך חצי שנה לשנה הבאה ולכן צריך להתכנס לפתרון מיטבי. גם לטווח הקצר וגם לטווח הבינוי. לא איכפת לי באמת, כאיש הצפון, אם תרצו ככה שאני אהיה שותך לעניין הזה ואם לא אז תסתדרו ביניכם. אבל בסופו של יום אני ורצה להזכיר לכולנו שבסוף יש ילדים והם חווים את הזמן הזה ולכן כדאי להגיע לגישור ופתרון של הבעיה. כי באמת, מבחינה אובייקטיבית יש כאן אתגרים שקצת קשה לגשר עליהם. זהו, תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת מלכיאלי?

תודה גברתי יו"ר. אני באמת מודה לך ואני ממהר לדיון נוסף, אבל כאחד שמכיר מעט את עפולה צריך להגיד כמה דברים.

קודם כל, עפולה נמצאת בקצב גידול מאוד גבוה, כמו שאופיר אמר זה צרות של עשירים וכשיש קצב גידול גבוה אז תמיד יש את האנשים שניזקים, כי העיר לא הצליחה להתאים את עצמה. אני לא מדבר כרגע על ההורים כי כל הורה מכיר את הילד שלו ורוצה שהילד שלו יהיה הכי טוב. אני חושב שבסוף, כמי שמכיר טוב את העירייה ואת מי שעומד בראשה, אני יודע שהוא מנהל את העיר בצורה הטובה ביותר שאני מודע לשעות רבות שהוא משקיע, על מנת שכל ילד בעיר עפולה יימצא לו הפתרון הכי טוב שיש. אבל הבעיה של מה שאנחנו רואים בעפולה, זה מה שאנחנו רואים בעצם בכל הארץ. אני באופן אישי רואה את זה גם בירושלים, שיש מוסדות שבסוף העסק מתחלק בין הרצוי למצוי, ההורים בסוף רוצים הכל קרוב וזמין ובצדק. בסוף ראש העיר, תפקידו לא לדאוג עכשיו להשתיק את ההפגנה. ראש העיר רואה את העיר לטווח ארוך ואני חושב שראש העיר שלכם עושה את זה הכי טוב שיש, שבסוף להשיג עוד קרוואנים ועוד מבנים ניידים זה טוב עכשיו כדי להרגיע אתכם, אבל עוד שנתיים ההורים הבאים אחריכם ועוד חמש שנים, גם הם יפגינו ובסוף כן צריך לחשוב על פתרונות ארוכי טווח לבנייה מאסיבית, גדולה, יפה ומסודרת, זאת תוך כדי ההתחשבות המקסימאלית ואף פעם הזמני לא יהיה כמו הקבוע, אף פעם.

אני חושב שההיפך, הוועדה צריכה כן לסיים את זה, יו"ר הוועדה, לקרוא למשרד החינוך כי יש תקציב עוד מעט, נקווה שלא-אבל יש תקציב עוד מעט.

תצביע בעד.

היו רוצים. אבל אם נשית את הפוליטיקה רגע בצד ולתקצב את הנושא הזה של עפולה כמה שיותר מהר. כי יש כאן הורים שמדברים באמת מדם ליבם. אף אחד לא מנסה סתם להצית ומנסים באמת להציל - - - בסוף הכסף זה מה שישחק כאן פתרון. אמר כאן המנכ"ל של החברה הכלכלית "..אנחנו, תוך שנה פלוס יודעים כבר להקים בניין..", כשיש כסף יודעים לעשות את זה. אז בסוף אנחנו באמת, הוועדה תקרא למשרד החינוך להשקיע הרבה יותר כסף בעפולה בגלל שכמו שאמרה נגה, אם אינני טועה, שבסוף אנחנו נגלה בשנה הבאה אלף מפגינים ואנחנו לא רוצים את זה וכשיש עירייה, שהיא יעילה מאוד כמו עפולה, יחד עם רצון טוב ממשרד החינוך, נוכל לפתור את כל הבעיות ותודה רבה.

תודה רבה לך חבר הכנסת מלכיאלי. עדיאל אילוז? גם אתה ביקשת את זכות הדיבור, בבקשה.

<< אורח>>

בוקר טוב לכולם. שמי עדיאל אילוז, חבר מועצת העיר בעפולה ונציג "תקווה חדשה" בעיר.

ראשית, אני מברך על כינוס הוועדה בנושא החשוב הזה והבאתו לבמה החשובה הזאת בכנסת ישראל. שנית, אני מברך על חזרתם ללימודים של הילדים. אני באמת חושב שאחרי שנת קורונה ומחאה של שלמעלה מחודש וחצי, זהו הצעד הנכון ביותר לטובת הילדים. אני יכול לספר שנפגשתי עם למעלה מכ-100 הורים לילדים והחשש הכי גדול שלהם היה שהמחאה שלהם תיעלם והקול שלהם לא יישמע. אז אני רוצה גם להודות על חזרת הילדים למסגרת הלימודים וגם ליו"ר הוועדה-שרן השכל, שעמדה בהבטחתה ונתנה להורים את הבמה החשובה הזו. אני מאחל לוועדה הרבה הצלחה, גם בעבודה החשובה שלה בנושא הזה וגם בנושאים אחרים. אני יודע שהולך גם להעלות הנושא של התאמת החופשות של מערכת החינוך לימים העבודה של ההורים. במשולש של יחסי הגומלין האלה, של העצמת הילד בין ההורה למורה-אלו שני גורמים שאמונים על החינוך הכי טוב של הילד ולהעצים אותו בעצם. המורה באמצעות הידע המקצועי וההורים בעצם, אי אפשר לנצח את ההרגשה של ההורה והם תמיד ירצו את ההכי טוב לטוב הילד שלהם ולטובת הילדים שלנו.

ולכן, תמיד חשוב לדעת שאנחנו במשולש הזה, אנחנו לפעמים שוכחים את טובת הילד שלפעמים הוא נשאר כקורח המציאות מאחור. אז אני חושב שכבר מבחינת הוועדה הזאת יש קונצנזוס לגבי תקצוב של מבנה חינוך בעיר עפולה. הביקוש זועק לשמיים ואני חושב שכבר יש לנו קואליציה לתקצוב ואני מברך על כך ואני מברך אותך שכינסת את הנושא הזה והבאת אותנו עד לירושלים לדיון הציבורי, כי דיון ציבורי הוא חשוב. אני חבר מועצה מהקואליציה והאמת שניסיתי לעזור מהרגע הראשון, אבל הייתי בטוח שהמחאה הזאת איכשהוא תיעלם או שהילדים יחזרו, אבל ראיתי שאחרי חודש וחצי משהו צריך לקרות וזה מה שקרה.

שימצאו פתרון, כן. ברגע שלא מצאו פתרון זה היה כבר - - -

<< אורח>>

והילדים צריכים ללמוד, בטח ובטח אחרי שנת קורונה ואחרי חודש וחצי בבית. תודה רבה.

תודה רבה לך, חבר המועצה עדיאל אילוז. אני רוצה קודם כל להעלות את פרג' מאגף הבינוי של משרד החינוך. כי אני מבינה שעיקר הבעיה היא באמת בכך שלא נבנו המבנים בזמן. למעשה, יש פה חוסרים של בניינים עוד אחרונה, של שנה שעברה ואם יש לנו היום 100 הורים, אני מניחה שבשנה הבאה, אם הדבר ימשיך למעשה יהיו לנו 1,000 הורים במצב כזה. כבר דיברו על הגדלה של חטיבה נפרדת וזה מדאיג אותנו. אני אשמח ככה להתייחסות שלך לעניין הזה.

<< אורח>>

בוקר טוב לכולם. ידוע שאנחנו באמת בעפולה עכשיו בהגירה מאוד חיובית ויש צרכים מעל ומעבר. למשל, השנה יש לי 60 כיתות זמינות לתקצוב, התהליך הוא כזה והבעיה שהתאריך הוא מתחיל התהליך תכנוני שלוקח לפחות, בדרך כלל בערך ארבעה חודשים מאשרים את התוכנית כי מדובר על בית ספר ועל סכומים גדולים. אז אנחנו גם מלווים את התכנון מלכתחילה ועד הסוף וזה לוקח זמן עד שלקחנו את כל הפרויקטים, במיוחד המקיף המאושר, שעכשיו בדיוק סיימנו את האישור התיכנוני והוא הפך להיות זמין. לקח לו לפחות שישה חודשים וזה תהליך מקוצר. כי זה שלב מאוד קריטי וחשוב. לכן, גם בנושא של בעיות תקציביות של כל נושא של שנת הקורונה אבל השנה הוא עיכב את קבלת התקציבים אבל עכשיו התבשרנו שבשבועיים-שלושה הקרובים, יש לנו חלוקת כיתות ואנחנו נדאג שעפולה תהיה חלק מהוועדה וחלוקת הכיתות.

מתי יעבור הכסף לעפולה ומתי יתחילו את הבנייה?

<< אורח>>

מבחינת לו"ז, אנחנו עכשיו בדיוק התבשרנו באמצעות שרת החינוך שיש עכשיו חלוקה חדה. אנחנו בדיוק עכשיו עוברים על כל הפרויקטים ומכינים אותם לוועדה. אני מאמין שהוועדה תהיה בדיוק ממש בקרוב, שבועיים שלושה.

ואז מעבירים את הכסף ואפשר להתחיל בנייה?

<< אורח>>

בדיוק. ברגע שאנחנו כמשרד החינוך, מעבירים הרשאה תקציבית, הרשות ישר מתחילה את כל ההליך של הכנת הקרקע לביסוס ותחילת הבנייה. זה תהליך מקוצר שאין לו בירוקרטיה ואין לו כל כך חסמים ואני גם יכול להגיד שיש לי ניסיון טוב מעיר עפולה, שלפחות הייתה להם מצוקה של 20 גנים והם נבנו בשלושה חודשים.

אז פרג', באמת תראה, יש לנו פה גם ממה שאני מבינה, מבחינה ארצית. אמנם עפולה אבל יש עוד, זאת אומרת עפולה ובית שמש אלו שתי הערים שיש להם הגירה חיובית מאוד מאוד גדולה. הייתי מצפה מכם לשים אותן בראש הטבלה קודם כל ולהתחיל את הבינוי, כדי שלא ייווצר מצב כזה-כמו עם הילדים, שעד שסיימו לבנות את בית הספר, כבר צריך לבנות שכבה חדשה ושלמה לחלוטין ומי שמשלם את המחיר זה הילדים שצריכים בינתיים להיות במבנים זמניים ובצורה שהיא לא באמת הצורה שבה היינו רוצים לראות בית ספר. בסופו של דבר אני מבינה שמבחינת המערכת זה ייקח שנה, אבל מבחינת הילדים האלה זה עולם ומלואו, זו שכבה שלמה ששנה שלמה של כיתת ה-ז' שלהם יצטרכו בעצם ללמוד בצורה כזו וצריך להבין את זה שככה הם בסופו של דבר רואים את זה. זו החוויה שתהיה להם מאותה השכבה ועצוב שאנחנו צריכים להגיע למצב כזה.

אז אני באמת מבקשת וגם הוועדה פה תעקוב מאוד מקרוב, אני אוודא-אתה אומר שבועיים ואנחנו נוודא שבתוך חודש מהיום הוועדה תוודא שהועבר התקציב או שאושר התקציב בעצם לעיריית עפולה, על מנת שתתחיל כבר בבינוי לשנה הבאה.

אני גם כן, ביקשתי מראש העיר התחייבות, אני מבינה שהוא גם כן יעביר את זה לאחר מכן שבשנה הבאה התלמידים ילמדו כרגיל ולא תהיה את אותה הסיטואציה שוב וככל שניתן אנחנו ננסה לשפר את מצבם כרגע, במבנה הזה ולראות אילך אנחנו יכולים להפוך אותו למקום טוב יותר עבורם. אנחנו נמשיך בשיח הזה, אוקיי? ויש לנו דלת פתוחה אצל ראש העיר כדי לשמוע את הדברים ובנוסף אני אוודא שבעוד חודש, קודם כל על החוסרים שהיו בשנה הבאה-אני רוצה שבתוך חודש משרד החינוך יאשר את התקציבים האלה ושיתחילו את הבנייה הזו ואני רוצה גם לראות היערכות לשנה הבאה. כלומר שבשנה הבאה לא יהיה את הדבר הזה. יש לנו פה שתי ערים ואני כבר אומרת לכם שאני, אם אנחנו רואים את המצב הזה בעפולה נקיים גם את הדיון הזה על בית שמש.

אבל אני רוצה לראות שאתם מוכנים להיערכות של גידול האוכלוסייה בשנתי הערים האלו. התלמידים לא צריכים לשלם את המחיר הזה על מה שאתם לא מספיקים או לא נערכים אליו בזריזות מספקת, את אותם המבנים שצריכים להגיע לשם.

אני רוצה לתת עוד הזדמנות באמת להורים ככה, להגיב לכל הדברים שנשמעו ואז אני אסכם את הדיון.

<< אורח>>

אני רוצה קודם כל לקחת אתכם, אנחנו מדברים "תקציבים, תקציבים". לשם כך אנחנו היום פה, כי ראו את הילדים שלנו ככסף. אף אחד לא חשב עליהם, אנחנו לא ביקשנו ארמון מזהב ולא ביקשנו בית ספר חדש, אנחנו ביקשנו מבנים יבילים מה-3 לאוגוסט שהודיעו לנו שהילדים שלנו לא נכנסים. ביקשנו כיתות יבילות, שמונה כיתות שכבר היו שם. לא היה צריך לעשות את כל השיפוץ הזה, אף אחד לא רצה להקשיב ל-480 הורים שצעקו "לא" לילדים שלנו, שכבר נשאו אלונקה שש שנים. חברים אתם מדברים על שנה הבאה, הילדים שלנו כבר שבע שנים בחוויית למידה לא מאפשרת במדינת ישראל, שנת 2021.

אני לא חושבת שיש אף הורה פה שהיה רוצה שהילד שלו ילמד במקום כזה ובשנת 2021 להגיד לי "עוד שנה שהילדים שלנו יסבלו" ולא לחשוב עכשיו על תקציבים, להביא להם ליבילים, כרגע כשיש מתחם מוכן שיש בו ביוב, חשמל ומים, שזו התנגדות רק של הראשות, שכאשר 480 אומרים להם "לא עוד! תנו לילדים שלנון להיכנס למקום הזה, הם יכולים" אם אנחנו ההורים, מסכימים שהם יהיו במבנים יבילים, למה הראשון אומרת לנו לא להיות במבנים יבילים? אנחנו מסכימים שהילדים שלנו ילמדו שם ואפילו לא במקום הזה, כי אנחנו לא בטוחים. אנחנו לא ישנים בלילות, אנחנו שואלים את הילדים מה הם עושים בהפסקה והם אומרים שהם בטלפון, כי אין להם איפה להיות. עשרה ילדים משחקים במגרש, יש להם 100 מטר שפתחו והרחיבו והדשא הסינטטי לידיעתכם-הוא 50 מטר מרובע וכל מי שרוצה מוזמן לבוא ולראות במו עיניו את ה -50 מטר שיש לילדים להיות בהם. יש שם שני ספסלים לשבת עליהם, עבור 240 תלמידים.

מגרש לא מקורה, שאותו מקיפים בניינים כשכל אחד יכול להסתכל על הבת או הבן שלי מהבניינים האלה ואין הצללה, למה? כי ראש העיר אומר "אנחנו נראה, נארגן לזה תקציב", אז הילדים בשמש. שירותים לא מקורים בחוץ, הם יצאו עם מטריות לשירותים על מה אתם מדברים אותי, ילדים בשנת 2021. כשאומרים להם שאין גישה לכיבוי אש ואמבולנסים, אז אומרים לנו שיעלו את הילדים לגג כשתהיה שריפה ומשם עם מנוף יוציאו אותם, זה נראה לכם במדינת ישראל, 2021? על מה מדברים איתי כל הזמן על כסף? הילדים שלנו כל הזמן הולכים לשם במשך שנה, 250 ימים. איפה הילדים שלנו? הילדים שלכם לא היו שם. תקשיבו לנו! אנחנו מחודש אוגוסט אומרים "..תנו לנו יבילים שיהיה לנו ביטחון לפחות כשאנחנו הולכים לעבודה.." ולא להשאיר לנו את הילדים שלנו במקום שאומרים לנו שיפנו אותם לגג. אמיר מיכאל, אתה שמעת את זה-מהגג יפנו אותם ואם תהיה שריפה מאיפה יפנו אותם? אמבולנס לא יכול להיכנס לשם. אנחנו היינו בישיבה שבה זה נאמר.

שיעורי המגמות לא מתקיימים, שיעור אחד לא היה עד עכשיו. מולטימדיה-הם לא יודעים מה זה.

<< אורח>>

הם אמרו לנו שהם לא יעבירו את המורים הלך חזור הם יעבירו את המורים אלינו ואז, כשמתחילים להעביר אתה מורים הלוך חזור, אז אנחנו אומרים להם "למה הלוך חזור? ילדים בכיתה ז', אני מפחדת שהבן שלי יברח, אני מפחדת שיידרס" - - -

הייתה לנו תאונה מול העיניים ב-1 לספטמבר, נדרס שם בחור עם אופניים.

<< אורח>>

אז הם אומרים "..לא רוצים לעבור.." תנו יום שלם שאני אשים את הילד שלי בבוקר, בשמונה בבוקר בלי מעברים. למה אני צריכה את הטיילת הזאת? הבטיחו לנו שלא תהיה טיילת. תקשיבו, אתם שומעים אותנו? במדינת ישראל 2021 ילדים לומדים במקום לא בטוח. כולם יכולים להציג את האישורים כמה שהם רוצים, אבל אישור רעידות אדמה אין לכם, ואישור קרינה אין לכם, ואל תגידו לי שיש אישור. יש הרבה אי שקיפות, הרבה שקרים.

כש-240 ילד בבית אף אחד לא מעניין אותו כלום, לא מהעירייה ולא מהחינוך - - -.

<< אורח>>

לא מעניין! חודש וחצי לא הרימו טלפון לא הרימו טלפון לשאול.

רק איומים, "..נשלח לכם חוקר.."

<< אורח>>

למה אתם אומרים שלא גבו את הכספים? שלחתם לנו מכתב התנצלות.

הילדים משחקים בשיעורים בטלפון, כי אין מורים ויש עדויות - - -

<< אורח>>

יש לנו הקלטה שלמורה אם אתם רוצים לשמוע , שצועקת "..גם אני לא רוצה להיות פה.." ככה היא צעקה לילדים. "..אם הכיתה הכי קשה שיש לי..".

נראה לכם שנוח לנו גם פה ?

יש חוק חינוך חובה ואף אחד לא התקשר אפילו.

<< אורח>>

לא משחררים אותנו, יש עשרה ילדים שלא משחררים אותם.

אני מבינה את האמוציות וברור לי שהדאגה שלכם היא קודם כל, בראש ובראשונה לילדים ובגלל זה גם אנחנו מקיימים פה דיון, כדי לראות איך אנחנו יכולים לדאוג להם ולוודא שהדבר הזה קודם כל לא קורה שוב וכיצד אפשר לתקן. עכשיו, אני מבינה את העניין של המבנים היבילים-מדוע לא הסכמתם להשאיר את אותם מבנים יבילים בעצם במקום?

<< אורח>>

אני אענה את התשובה שאני וגם ההורים קיבלנו מראש העיר. העיריה התחייבה לפרק את המבנים היבילים ברגע שמתקיימת הבנייה הקשיחה. בית הספר אלון הורחב והגיע לתפוסה המלאה שלו וברגע שהוא מגיע למצב הזה, חייבים לפרק את המבנים היבילים-זה חלק מההתחייבות בין הראשות לבין משרד החינוך. העירייה לא צפתה את הגידול הזה, שהיה במספר התלמידים.

יש גישה לאמבולנסים, דרך הקמפוס השני ויש גישה למכבי אש. התיאור כאן של מקום לא בטוח הוא לא נכון, יש הרבה בתי ספר בארץ שלא עומדים בפני רעידות אדמה ואנחנו לא מפנים אותם, זה תהליך הדרגתי. מתייחסים לתלמידים בכבוד הראוי, אך אחד לא מתייחס לזה כאסכולה שיש לה נגזרות גם לכסף ולתקציבים אבל הרמה של ההתייחסות היא חינוכית לחלוטין .

דבר אחד שמפריע לי שנאמר כאן-שאנחנו לא איכפת לנו שתלמידים נמצאים בבית.

לא עניין אתכם. מה שלחתם מורה?

<< אורח>>

לא, זה לא עניין אותנו, רק שכשצוות שלנו התקשר לדבר עם ההורים הוא זכה לקללות.

<< אורח>>

לא נכון!

<< אורח>>

אני לא רוצה להשתמש במושגים ובמה שנאמר כאן כלפיי מנהלת בית הספר, שזה היה נורא ואיום. אז אני, יש גם צדדים אחרים למטבע ואני חושב שאנחנו השקענו שם רבות. אני, כמפקח המחוז הייתי עסוק המון בנושא הזה, כולל שיחור הערכה שאני מבצע עם המוות כל הזמן, מנהלת המחו, אנחנו כולנו בחנו את הנושא ואנחנו משווים את זה לבתי ספר אחרים. יש הרבה בתי ספר במחוז שנראים ככה.

תראו, אני חייבת לנעול את הדיון, אנחנו כבר התארכנו מעל לצפוי. אבל תראו, קודם כל אני רוצה לסכם אותו.

כמובן שהמטרה היא לראות כיצד ילדים לא משלמים את המחירים לעניין חוסר תכנון מקדים בבניית בתי הספר ולעניין תקצוב וכולי. בסופו של דבר, זו חוויה אחת יחידה וייחודית שתהיה להם, הם כבר שלוש שנים במבנים ארעיים וכנראה עכשיו שנה נוספת. אנחנו רוצים למצוא להם פתרון שהוא יהיה מקובל, שהם ייהנו בו ושהם יוכלו לחוות חוויה חיובית וטובה בשנה הזו ולכן, מה שאנחנו נעשה זה ככה-קודם כל, אנחנו נוציא מכתב בו אנחנו מבקשים שבתוך חודש ייצאו כל האישור לעניין החוסרים ב-60 כיתות ואני מבינה 16 גני ילדים או 20 גני ילדים. אנחנו נבדוק את המספרים המדויקים ואנחנו מבקשים שבתוך חודש-זה כבר יהיה אחרי התקציב אותם מבנים יאושרו ונוכל לראות כבר תחילת בנייה בשטח, כדי לוודא-אומנם זה לא יהיה השנה, אבל שאותו המצב לא יקרה שוב.

עכשיו, אני רוצה לקבל גם דו"ח תכנון לקראת שנה הבאה בעניין עפולה ובעניין בית שמש, כי אני מבינה שבבית שמש יש את אותם אתגרים לגבי מה הצפי הכמותי לבניה של כיתות לימוד וגני ילדים והאם משרד החינוך כבר אישר את אותו התקציב שהעיריות אישרו.

אגב העירייה, אני מצפה מכם גם לראות תוכנית לקראת שנה הבאה, כדי לוודא שלא יהיו חוזרים, להעביר למשרד החינוך ואנחנו כוועדת החינוך נלחץ ככל שניתן, כדי להתחיל לבנות. כי אם זה שנה וחצי, אנחנו מבינים שאנחנו כבר בחוסר, אנחנו כבר לא נספיק לעמוד בזה ואנחנו רוצים לוודא שלא יחזור על עצמו המצב הזה. אני פשוט חייבת לנעול ואנחנו חייבים להתקדם.

אני אבוא לסייר בבית הספר בעפולה, כדי לראות באמת בעיניים שלי את מה שקורה בשטח ולהבין מבחינה בטיחותית ופדגוגית את אותם הדברים ולראות האם ניתנו מענים, או אפילו איפה ניתן לשפר. אם אין הצללה, אז באמת לדבר עם ראש העיר ולראות איך ניתן לבצע את זה באמת, כדי לקדם את העניין.

אני גם פומה לעירייה ומבקשת, ככל שניתן כרגע-עד שנמצא את המענה, לנסות ולסייע. בין אם זה במרחב החצר , הצללה, מבחינת בטיחות המבנה ולראות כיצד ניתן למקצע או להנעים את זמנם שלאותם תלמידים ולוודא את בטיחותם ואת היכולת שלהם ואת מרחב המחייה שלהם מהבחינה הזאת.

אז אלו שלושת הדברים שאני מבקשת מהבחינה הזאת גם מהעירייה, גם ממשרד החינוך וגם הוועדה עצמה. אני אגיע למקום על מנת לסייר ולבדוק את המקום במו עיני ואת המענה שניתן להם.

אני רוצה להודות גם למשרד החינוך, גם לעיריית עפולה, אני רוצה להודות להורים שבאמת קמו בשעה חמש בבוקר ובאו עד לפה-לירושלים, כדי למצוא מענה לילדים, שבסופו של דבר אני יודעת שזה הדבר הכי חשוב לכם ולוודא שהחוויה שלהם מכיתה ז/ לא תהיה כמו שלוש השנים האחרונות ולראות שבטח ובטח בשנה הבאה לא יקרה מצב דומה.





אני נועלת את הישיבה ואנחנו נמשיך בדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 10:58.