פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
20/10/2021


מושב שני


פרוטוקול מס' 36
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, י"ד בחשון התשפ"ב (20 באוקטובר 2021), שעה 19:15

פרק י"ח (תכנון ובנייה), סימן א' - היתר שימוש להפעלת מעון מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
אלון טל
אמילי חיה מואטי
משה טור פז
סימון דוידסון

אביר קארה
איתן גינזבורג
יבגני סובה
יום טוב חי כלפון

שיר סגל
-
מנהלת מדיניות רגולציה, משרד ראש הממשלה

אביעד שוורץ
-
רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים

דרור לוינגר
-
ייעוץ משפטי

רוסלאן עתמאן
-
משרד המשפטים

מירה סלומון
-
מרכז השלטון המקומי

יניב בר אור
-
התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל

חנן דגן
-
איחוד גני הילדים

קרן אוחנה איוס
-
עו"ד, מנכ"ל איחוד הגנים הפרטיים בישראל

לוסי חדידה
-
מנכ"לית ארגון גנים ברמה אחרת

קונסטנטין שוויביש
-
מנכ"ל רשת איגום

–


הודיה רוזנבלום
-
מנהלת תחום רגולציה, משרד הכלכלה

תמי סלע

יהודית גידלי

מיטל פורמוזה, חבר המתרגמים

פרק י"ח (תכנון ובנייה), סימן א' - היתר שימוש להפעלת מעון מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443

ערב טוב לכל החברים, לכל חברי ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. אני שמחה לפתוח את הוועדה בעניין פרק י"ח (תכנון ובנייה) נוסח להצבעות בוועדת החינוך להיום. פרק התכנון והבנייה לחוק ההסדרים.

אני רוצה קודם כל לעדכן כמה דברים. ככה, הדבר הראשון הוא לבקשת בעצם משרד הפנים, משרד החינוך ומשרד המשפטים, שביקשו זמן לבדוק לעומק את כל הנושא של מתן היתר שימוש חורג מקל לגני ילדים של 3 עד 6 ולבחינה של העניין אזורים המסחריים, על מנת לאפשר להם לעבוד באזורים המסחריים. הגענו בהסכמה שלמעשה תהיה ועדה משותפת, שתקום ועדה ממשלתית. צוות בין משרדי שיוקם ויבחן את הנושאים האלה במשך שישה חודשים. ואחרי עבודה מעמיקה הם יביאו לוועדה את מסקנות הוועדה. ובמידה ואנחנו רואים כשלים נוספים שאם דומים לאותם כשלים שיש היום בפעוטונים אנחנו נחוקק חוק נוסף שלמעשה יקל גם על אותם גני הילדים. אז זה הדבר הראשון.

אנחנו נקרא את הסעיף. את רוצה עכשיו לקרוא או להתחיל לפי הסדר?

איזה משרדים? אפשר לחדד איזה משרדים בדיוק?

היועצת המשפטית תקרא את הנוסח שלמעשה.

הנוסח כרגע אומר, זה נמצא בעמוד 8. אני מפנה לעמוד 8 בסעיף האחרון שמוצב 89(א) רבא. "צוות בין משרדי לבחינת תקלות ומתן היתרים לגני ילדים ומעונות יום. א. עד שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה יוגשו לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת מסקנות והמלצות של צוות בין משרדי בעניינים המפורטים להלן: 1. הקלות במתן היתר לשימוש חורג במבנה מגורים לשם הפעלת גני ילדים כהגדרתם בחוק לימוד חובה". שזה אומר 3 עד 6. "2. הקלות במתן היתר לשימוש חורג" פה תיקנו אותי לאו דווקא להגיד במבנים באזורי תעסוקה ובשטחי מסחר, אלא פשוט במבנים שהותרו בהם שימושים שאינם למגורים. זה משאיר להם את המנדט היותר רחב. "לשם הפעלת מעונות יום לפעוטות כהגדרתם בחוק הפיקוח וגני ילדים כהגדרתם בחוק חינוך חובה. הצוות הבין משרדי לפי סעיף הזה יכלול לכל הפחות נציגים של משרד החינוך, משרד האוצר". העירו לי שיכול להיות שמשרד הפנים יותר רלוונטי, מנהל התכנון. או גם וגם, כי מנהל התכנון בוודאי רלוונטי. "משרד ראש הממשלה" ומשרד המשפטים, שזה גם לא כתוב פה. אבל הם גם ביקשו להיות.

אנחנו מוסיפים אותם גם, כי הם ביקשו גם להיות חלק.

עוד דבר שלא כתוב פה, אבל הוסכם, זה שברשות הצוות יעמוד משרד החינוך. "הצוות הבין משרדי ישמע עמדות של נציגי ארגונים וגופים העוסקים בגיל הרך שמייצגים מגוון רחב של גופים ציבוריים ופרטיים, לרבות גני ילדים ומעונות יום". זה בעניין הזה.

או. קיי. שנייה, אנחנו נקריא את הכל, אלא אם כן יש הסתייגויות ודברים כאלה. כי תם הזמן גם להגיש הסתייגויות. אז במידה ויש.

גברתי רק לומר, גברתי יושבת הראש. אני מודה לך על ההחלטה הזאת. ואני חושב שהיא גם, גם ההחלטה הזאת להקים צוות בין משרדי שיבחן את זה ברצינות. כלומר, לא רק להגיד שאנחנו לא מחליפים את גני הילדים, אלא גם ההחלטה לבחון את זה היא בעיניי נכונה ומקצועית ואני מודה על כך.

תודה.

רוצה לעבור על העניינים הנוספים?

כן. היו כמה תיקונים. אני אתן ליועצת המשפטית ככה לעבור עליהם, על מנת שנוכל להקריא את כל החוק.

באמת קראנו את רוב רובו של הסעיף.

אנחנו מבקשים להיות גם כן בצוות הבין משרדי. נציגים שלנו. מדובר בכל זאת בסוגיה שהיא מאוד לפתחו של השלטון המקומי. אני מבקשת להזכיר שהחינוך לפי חוק הוא קיום משותף של רשות החינוך המקומית, של הרשות המקומית ושל משרד החינוך. כי הוא משותף בחוק. אם אנחנו שותפים, אנחנו צריכים להיות בצוות כזה.

אני אומר ככה: קודם כל, לי אישית אין התנגדות. השאלה היא אם באמת כל הארגונים, כאשר הם עומדים מולכם מהי הדינמיקה. האם גם נכון אולי לשים את חלק מהארגונים? אז אולי,

אז זה כבר לא בין משרדי, זה כבר ועדה ציבורית. שיש לה נציגי ציבור.

בדיוק. אז מה הטעם בוועדה משרדית?

ולכן אני אומרת, יכול להיות שצריך לרשום שהוועדה אולי תשמע באמת, חשיבה מעמיקה עם השלטון המקומי.

זה כן מקובל בנושא כזה, שאנחנו מדברים על הקלות גם בהיתרים שהם בפני ועדה מקומית, שהוא יהיה חלק מהצוות. יש בזה הרבה היגיון וצדק.

כן. מדובר ברשות מקומית. אנחנו לא מדברים עכשיו על גוף פרטי או חצי פרטי. אנחנו מדברים על שלטון, על רשויות מקומיות. אז,

בסדר, מדובר על ועדה בין משרדית של משרד הפנים בתוך הוועדה. ההתעקשות היא מובנת. אבל אני חושב שיש פה גם פגיעה בעבודה בין המשרדים. יש את הנציגים של המשרדים.

כן. גם יש את משרד הפנים ואת מנהל התכנון ואת משרד המשפטים.

נוכל להביא את זה לפה, לוועדה, וכל אחד יוכל להשתתף. אין פה, לא צריך להרחיב עכשיו בעניין הזה. כך אני חושב. לא שאני מתנגד, אני רק מסביר שהוועדה הבין משרדית קמה בשביל שבין המשרדים תהיה איזה שהיא דינמיקה של הבדיקה. עכשיו, חובה לשמוע אתכם, אין בעיה. אבל להכניס את זה לוועדה מלכתחילה זה כאילו אני חושב שזה קצת מקטין את המשמעות של הוועדה עצמה.

גם להכניס כאילו גם את מנהל התכנון, גם את משרד הפנים וגם את השלטון המקומי, יש פה בהחלט רוב מאוד מאוד גדול של צד מסוים. ולכן אני חושבת שזה קצת מפר את האיזון הזה. כלומר, לא הייתי רוצה להוציא פתאום את מנהל התכנון או להוציא פתאום את מנהל הפנים, כמי שאמור באמת לייצג את העמדות האלה. אני נוטה כרגע להשאיר את זה ככה.

אז אפשר אולי בסעיף קטן ג' שמדבר על לשמוע את הגורמים, שהוא גם יביא בחשבון את עמדתם.

בהחלט. וכמובן שיושב ראש הוועדה יכול כמובן לעשות תיקונים, או במידה והוא רואה לנכון לצרף עוד חברים.

כתוב "לכל הפחות" אז יש אפשרות לשקול יותר.

"לכל הפחות" ולכן הוא יכול לשקול את העניין במידה והוא רואה צורך. אז אני אשאיר את זה לשיקול דעתו. או. קיי. יש צורך לקרוא מחדש?

לא, אין צורך. רק במקומות שבהם יש שינויים. רוב השינויים מופיעים. יש גם כמה הערות שקיבלתי אחרי שהופץ הנוסח. אז אני מפנה לעמוד 2(ב)1, ממש בסיפא, שכתוב כאילו הוא כולל גם היתר להפעלת מעון יום. אז העירו לי שזה לא נכון, שזה ממש כולל את ההיתר, אלא הוא מתיר שימוש להפעלת מעון יום לפעוטות. זה תיקון.

עוד פעם?

בסיפא כתוב "ויראו את ייעוד הקרקע למטרת מגורים כאילו הוא כולל גם היתר להפעלת מעון יום". וזאת לא המשמעות המדויקת, אלא כאילו הוא מתיר שימוש להפעלת מעון יום לפעוטות. כך נציגי מנהל התכנון הסבירו לי. זה בסופו של דבר נותן את אותה משמעות. זאת אומרת, מותר לו להפעיל מעון יום, רק זה לא נחשב, זה לא ממש היתר להפעלת מעון יום. זה הייעוד למטרת מגורים ומאפשר גם שימוש לצורך הפעלת מעון יום לפעוטות. ההיתר עצמו הוא היתר למעון יום.

אני לא מצליחה להבין כל כך מה הבעיה. אתם יכולים להסביר?

מכיוון שבדירה עד שישה בכלל לא צריך היתר, אז רואים את הקרקע כאילו היא מתירה את זה.

מאחר ואנחנו בתוך המטריה של חוק התכנון והבנייה, השימוש של המילה "היתר" הוא שימוש מאוד מסוים לרישיון לבנות לפי תכנית. ובמקרה הזה, אנחנו מדברים על זה שהייעוד מתיר שימוש. זאת אומרת, לא נדרש היתר. להתחיל להגיד "כולל היתר" עשוי לבלבל ולחשוב שבמקרים אחרים צריך איזה שהוא היתר. אז זה עניין של שינוי הנוסח, כשהמהות נשארת אותו דבר. פשוט לומר שהשימוש כולל.

מעון עד שישה פעוטות פטור מקבלת היתר.

ולכן הוא רואה את ייעוד.

הוא פטור מקבלת היתר, בגלל שכבר השימוש מתיר את זה. ולכן זה לא עניין של שימוש כול היתר.

אז למה אתם רוצים לשנות את זה?

שינוי סמנטי בנוסח. לבוא ולומר במקום "כולל גם היתר" לכתוב שהשימוש מתיר. טכני לחלוטין.

בסדר. אם אתם חושבים שזה ניסוח יותר נכון. משרד ראש הממשלה, אוצר, יש לכם בעיה עם זה?

לטעמנו היה אפשר להוריד את כל הסיפא.

היה לנו איזה רעיון לעלות את מספר הילדים שם?

עלה הרעיון, הוא עלה בדיון.

ל-11 ילדים. זה כזה סיפור למשרד המשפטים, ברוח הדברים החיוביים שאנחנו עושים? יש סיכוי שברוח הדברים החיוביים משרד המשפטים ייעתר לבקשה להגדיל את זה ל-11 ילדים?

תסביר רק למה. למה?

כי רוב המסגרות, אגב, הן 11 ילדים.

שלום, רוסלאן ממשרד המשפטים. אני חושב שנוהל משא ומתן ארוך, אינטנסיבי ולא יודע עוד איך לתאר אותו, לגבי מספר הילדים.

אתם הייתם עקשנים.

נכון. אני שמעתי, קיבלתי עדכון מארז מה היה בליל ההסדרים. אז דווקא בגלל זה אני לא חושב שנכון לפתוח את זה בשלב הזה.

הרבה ירדו מתחת לרדאר פשוט, כי לא יהיה מקום. הם יצאו מהמסגרות וילכו למסגרות של שישה ילדים. ואז יהיה שם כאוס.

אני לא חושב שעמדתנו תשתנה בהקשר הזה.

אני מציעה שגם כן בתוך אותה נקודה אנחנו נבחן את זה בעוד שישה חודשים. אחרי שכבר שישה חודשים ביקשו היתרים.

אפשר להכניס את זה בנוסח של הוועדה הבין משרדית. שתבחן גם את הנושא הזה?

אני לא חושב שהצוות נועד לבדוק את הנקודה הזאת. הצוות הוקם על מנת לבדוק היבטים ודברים אחרים. ולא את מספר הילדים.

לא, אבל לתת איזה שהוא סוג של פטור.

למה, מה הבעיה? אם הוועדה מבקשת את זה? אז יכולים לדון בזה.

או. קיי, בסדר.

שוב, זה מה שסוכם. וזה המספר שסוכם.

הוא לא ריאלי לשטח אבל.

אני לא חושב שנכון עכשיו רגע לפני הצבעות אנחנו נפתח.

לא, זה להכניס את זה לוועדה.

לגבי כל העניין של מעונות היום ומספר הילדים שיכללו בהצעת החוק, הייתה לגבי העניין הזה עבודת מטה לפני שהצעת החוק נוסחה. ואלה המספרים ואלה הכללים שסיכמנו לגביהם. הוועדה הזו הוקמה על מנת לבחון דברים אחרים.

אני מציעה שנכניס את זה גם לתוך עניין בחינת הוועדה, כדי לראות האם ניתן להרחיב את הפטור המלאה.

אולי יש עוד היבטים של היישום הזה. אפשר פשוט להגיד שהם יבחנו גם את הנושא של ההקלות לגבי מעונות יום.

גם יהיה לנו אחרי חצי שנה להבין איפה אנחנו עומדים.

מה שבעצם כבר יש פה את היישום. בלי להתייחס דווקא למספר. אני רוצה להזכיר שיש סעיף שמאפשר במקרים מסוימים, בתקנות, הגדלה של מספר הפעוטות. אותם מקרים שסוכם עליהם שהם מצדיקים את זה. אז יש את זה. יש לזה איזה שהוא עוגן בהצעת החוק במודל שעלה.

אז אני אומר שאולי אפשר להוסיף משפט כללי, שהצוות יבחן גם את יישום הזה. ולא ספציפית את מספר הילדים.

זה זמן קצר בשביל לבחון. אבל אפשר, עד שהוא יגיש את המסקנות שהוא גם יתרשם מהיישום.

סליחה שאני אומר, אנחנו מדברים על משהו שכולם מבינים על מה אנחנו מדברים. כי מספר בין 7 ל-11 זה עניין כלכלי. אז לכן אני חושב שצריך להגיד את זה, לשים על השולחן ולהסביר את העניין. כמו שנאמר פה, שיש גנים שחורים, שאף אחד לא יודע על הקיום שלהם. ובשביל שלא יהיו גנים שחורים, אז אנחנו רוצים בדיוק לדבר על השינוי במספר הילדים.

אבל זה עד 36.

זאת הסיבה הכלכלית לבקשה. זו בקשה שלנו, בשביל לפחות לבחון את הנושא הזה בוועדה הזאת. אז מה הבעיה? כאילו, אנחנו בעקיפין אומרים על משהו שכולם יודעים על מה אנחנו מדברים. אז בואו נשים על השולחן את האמת.

אני חושבת שחבר הכנסת סובה באמת צודק בעניין הזה.

כי אחרת מה הטעם בדיון?

נאמרו פה בוועדה שגם חלק, אולי הרשויות לא אוכפות גם אפילו עד 10 ילדים וכו'. אז אולי שווה לבחון את זה וגם לבדוק עם הרשויות המקומיות מאיזה מספר הם אוכפים את הפטור המלא בעצם מהיתר. אני חושבת שיש פה מקום לבחון את זה.

לא, המטרה היא שמעל 36 ילדים. כי גן ממוצע הוא בסביבות ה-48 ילדים. זה אומר 12 תינוקות, 12 באמצע ו-24 גדולים.

לא, אבל אנחנו לא מדברים על זה עכשיו.

לא, זה משהו אחר.

אנחנו מדברים על ההיתר של השישה ילדים.

אז אנחנו מדברים על המעל 36.

עד היום הרשויות לא היו אוכפות מתחת ל-10 ילדים.

וגם הם לא ימשיכו לאכוף.

כי זה שווה ערך למשפחה מרובת ילדים בעיקרון. אז זה רק מחזק את הטענה שאין טעם. נכון, הם לא היו אוכפים את זה. הנה, שמעת. יושבת ראש.

36 זה אפשר לקבוע כסף רציני. מ-10 מה אפשר לעשות? סתם גרושים.

בסדר גמור, אנחנו נכניס את זה גם לעניין הוועדה.

הכוונה היא להכניס ספציפית את מספר הילדים שלגביהם ניתן פטור. כן?

כן. המינימום שלהם, כן.

רק שאלה וכדי לוודא. לוודא שזה ברור או אם צריך לדייק את זה משפטית. שמי שנמצא היום בתהליכים של שימוש חורג יועבר מהרגע שהחוק ייכנס לתוקף למסלול הזה בעצם, להפעלת מעון. מי שנמצא עכשיו בתהליך.

מי שערב החוק נמצא בתהליך, יוסרו ממנו הליכים פליליים ויעבור למסלול.

לא, אני לא מדברת כרגע על ההליכים הפליליים, אני מדברת כרגע על המעבר לתהליך הזה.

אני יכול להתייחס לגבי ההליכים הפליליים? זה עלה כאן כמה פעמים.

צריכה להיות הוראת מעבר שאפשר לנסח אותה.

אני רק מחדדת, לא על ההליכים הפליליים, אלא במעבר בין המסלולים. שמי שנמצא בתהליך של שימוש חורג ורלוונטי למעון יום, יועבר לדבר הזה לאור זה שהחוק ייכנס לתוקף.

צריך לנסח את זה וזה הגיוני מאוד לעשות את זה.

לא הבנתי את השאלה, סליחה.

אני לא מדברת על ההליך הפלילי. אני מדברת על מי שהגיש את הבקשה להיתר שימוש חורג ונמצא בתהליכי הגשת בקשה שעוד לא הסתיימו.

יועבר למסלול הזה.

ובדיוק עכשיו אנחנו מעבירים את תהליך החקיקה.

הוא יוכל לעבור בעצם למסלול החדש.

שהוא יכול לעבור למסלול הזה, בהינתן והוא עומד בתנאים.

כן, כן.

רק לוודא.

משרד המשפטים, מי יכול לתת תשובה?

כן, משרד המשפטים, אתם יודעים לענות על זה? מי שכרגע נמצא בתוך הליך של מתן היתר לשימוש חורג.

אוטומטית עובר לפה.

האם החוק רואה אותו כאוטומטית עובר להיתר המקל או הוא עדיין צריך לסיים את אותו הליך של היתר שימוש חורג שבו הוא היה?

אז אני אתייחס גם לגבי ההליך הפלילי. היום אני מניח, מן הסתם, יש הליכים פליליים בוועדות המקומיות שהוגשו לגביהם כתבי אישום נגד התביעות הרלוונטיות בכל ועדה וועדה. בגין הפרת חוקי תכנון והבנייה. זאת מאחר והמעונות פעלו ללא היתר לשימוש חורג. נכון להיום, נכון לרגע זה וגם בעתיד, הדבר הזה מהווה עבירה על חוק התכנון והבנייה ולכן הוגש אותו הליך פלילי. אני מניח שידוע לכולם שההליך הפלילי התכלית שלו היא ענישתית והוא צופה פני עבר, הוא לא צופה פני עתיד. זאת אומרת, הוא בא להעניש על מעשה שבוצע ובזמן שבוצע הדבר היווה עבירה על חוקי התכנון והבנייה.

אז לגישתך, כל מי שמפעיל היום מעון ללא היתר שימוש, אז הוא עבריין.

רק תני לי, אני יכול לדבר? אני רוצה להשלים.

אז עוד יותר לא יגישו בקשה.

עכשיו, יש נקודה שחשוב להבהיר. גם כשהחוק הזה יעבור, ואני מקווה שהוא יעבור, עדיין יהיה צורך לבקש אישור או היתר ייעודי ממשרד התכנון להפעלת המעון. זה בעצם מה שאנחנו עושים. זאת אומרת, החוק לא,

אבל ההיתר הקודם אוטומטית מתבטל ולמעשה הם אוטומטית עוברים להליך החדש?

לא.

צריך להגיד את זה שאם רוצים שכל מי שנמצא בהליך תלוי ועומד לשימוש חורג, מרגע שהחוק יעבור הוא יעבור להליך למתן היתר למעון לפי החוק הזה, צריך להגיד את זה במפורש בהוראת החוק.

זה חייב להיות כתוב. גם מעבר לזה, יש הליכים כאלה שמתנהלים בבית משפט סתם.

יש בזה הרבה היגיון. אם המחוקק קובע. אני אומרת שעל מנת שמי שהיום נמצא בהליך עומד ותלוי למתן היתר לשימוש חורג יעבור עם תחילתו של החוק להליך הזה, למתן היתר להפעלת מעון, צריך לכתוב את זה במפורש.

אם יש עכשיו מעון שיש נגדו הליך פלילי.

לא הליך פלילי.

לא הליך פלילי. הוא נמצא בהליך לפני התהליך.

המעון נמצא בתוך הליך של קבלת היתר שימוש חורג. עכשיו הוא נמצא באמצע ההליך.

שהוא פנה לוועדה מקומית כרגע.

והיום העברנו את החוק, מגיע ינואר. מה הוא עושה?

הבנתי.

מירה, יש לך אולי תשובה על זה?

לטעמי, מקריאת החוק, הוא פטור. כי ברגע שהחוק נכנס לתוקף.

גם כל מה שבהליך משפטי פטור.

לא, רגע, זה אני שם בצד.

לא, לא, הליך משפטי זה משהו אחר.

אבל הוא חייב את אותו דבר, מה זאת אומרת?

אני שם בצד. אני אומר, ברגע שהחוק נכנס לתוקף הדין קובע שמעון כזה פטור, ובלבד שקיבל היתר לפי החוק. ולכן הוא פטור, אז הוא יכול להחליט שהוא מושך את הבקשה. והוא יכול גם הרי להמשיך את הבקשה.

אני מבקשת שנבהיר את זה.

שיגיש מחדש. עדיף שיראו אותו כאילו הוא הגיש בקשה.

אם אנחנו לא היינו בטוחים, אם משרד המשפטים לא בטוח, מנהל התכנון לא בטוח, השלטון המקומי לא בטוח. אני חושבת שגם הגננות גם כן לא בטוח יהיו בטוחים. מה שאנחנו נעשה, אנחנו נבהיר את העניין. אני רוצה ספציפית להתייחס לעניין ההליך הפלילי, כי אני יודעת שזה מעניין אתכם. אני אתן לך קונסטנטין אחרי זה.

אני רק לא השלמתי לגבי ההליך הפלילי.

כן?

ולגבי העניין הזה, אני לא הבנתי את השאלה. עכשיו כשאתם מחדדים, אני מסכים עם מה שדרור אמר. ברגע שהחוק נכנס לתוקף ודאי שהם יכולים לפעול בהתאם להוראות החדשות. ואם יש מישהו שכבר הגיש בקשה, פשוט מאוד הוא באמת יכול למשוך אותה ולהגיש בקשה בהתאם לתיקון החדש. זה ברור.

השאלה אם יש בעיה שיראו אותו כאילו הוא הגיש בקשה לפי החוק החדש, במקום שכל ההליכים צריך למשוך ולהגיש שוב בקשה. זה הרבה טפסים. זה לפעמים התייעצויות ועלויות.

הבעיה היא שכשהוא הגיש בקשה להיתר לשימוש חורג הוא לא הצהיר את אותה הצהרה למשל שהוא הגיש בקשה לרישיון. כלומר, זה לא אותן דרישות. ואז אי אפשר להגיד יראו אותו. זה לא יראו אותו.

אבל חלק מהדברים הוא עשה. את יישום לתקנים הוא עשה וכן הלאה. ולכן אולי אפשר רק את מה שחסר לו בבקשה. לבקש השלמה ולא לחזור אחורה.

אז אם רוצים לעשות הסדר מהסוג הזה, שיראו אותו כאילו השלים, את זה צריך לכתוב בצורה ברורה.

אפשר להוסיף סעיף נוסף.

שיראו אותו כאילו הוא הגיש והוא יידרש להשלים.

את החלקים החסרים. בסדר גמור.

אני רק אשלים לגבי ההליך הפלילי.

אבל זה לא יראו אותו, אלא זה לבחירתו. כי יכול להיות מעון שנמצא בסוף התהליך והוא אומר אני כבר אמור לקבל אתה ההיתר, אל תמשוך אותי אחורה.

נכון, נכון.

אשלים לגבי ההליך הפלילי. אז כפי שציינתי, ההליך הפלילי הוא צופה פני עבר ולא צופה פני עתיד. וחשוב עוד לציין שגם כשהצעת החוק הזאת באמת תעבור, עדיין יהיה צורך בקבלת היתר. ומשמעות הדברים היא שגם אחרי שהחוק הזה עובר ויהיה בעל מעון שיפעיל את המעון שלו מבלי שהוא מקבל את ההיתר החדש הזה, המשמעות היא שהוא עובר עבירה על חוקי התכנון והבנייה. זאת אומרת האיסור הפלילי הוא לא בוטל. יהיה עדיין צורך בקבלת היתר. אמנם היתר במתכונת חדשה ומקלה, אבל הוא עדיין יצטרך להגיש את הבקשה ולקבל את ההיתר.

בדיון הראשון נדמה לי עלתה הבקשה של יושבת הראש.

נכון. אני שיגרתי מכתב למשרד המשפטים בעניין הזה.

כן, כן, אני גם ראיתי את המכתב. הבקשה של גברתי הובאה לבחינת גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ, וגם למנהלת המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה. ומהנימוק שציינתי מקודם, שההליך הפלילי באמת צופה פני עבר אנחנו לא חושבים ולא ראינו שיש מקום להקפיא או לבטל הליכים פליליים באופן גורף. בסופו של דבר, לכל נאשם או לכל בעל מעון שמנוהל נגדו הליך יש את הזכות להעלות את הטענות האלה בפני התובע הרלוונטי. שלו כמובן יש שיקול דעת בלעדי. והוא יכול לשקול את זה במסגרת אותו הליך. אבל אנחנו לא חושבים שיש מקום להקפיא או לבטל באופן גורף הליכים שמתנהלים היום בגין עבירה שבוצעה בעבר. זאת העמדה. אנחנו גם נשיב לגברתי בכתב לגבי המכתב.

אבל כל מי שמפעיל מעון ערב החוק, הוא עובר עבירת דבר.

לא, אני מבקשת. מה שאנחנו נעשה גם כוועדה, לאחר שהחוק ייכנס לתוקף הוועדה תפנה ליועץ המשפטי לממשלה. באמת בבקשה ייחודית, לבטל אישומים פליליים לגננות לעניין היתר שימוש חורג. אנחנו נבקש ממנו בקשה של הוועדה לבטל הליכים פליליים שמתנהלים כרגע כנגד גננות. כי אנחנו מבינים שהיה פה כשל של מדינת ישראל שלא נתנה פתרונות למעונות. הייתה מצוקה אדירה, הכבידה בצורה בלתי רגילה על אותם גנים וגננות. ולכן יש פה עניין חריג. וזו בעצם בקשה של הוועדה ליועץ המשפטי לממשלה. ואנחנו מקווים שישקול את זה לחיוב לאחר העברת החוק.

עוד משפט קצר, ברשותך. אני מבדיקה שעשיתי אני מבין שהאכיפה נגד מעונות היום מתבצעת רק כשיש מעון יום שגורם לפגיעה מרחבית גדולה. זאת אומרת,

זה לא נכון. זה לא נכון בכלל.

זה המידע שאני קיבלתי. אם יש מקרה, אני לא חושב.

זה לא מקרים חריגים, זה ברוב המקרים.

אני אומר את זה בזהירות. אבל אני לא חושב שיש הליך פלילי שמנוהל נגד מעון שיש בו מספר מאוד קטן של פעוטות.

אם אני אביא לך נתונים.

ואני אומר את זה בזהירות.

אם אני אביא לך נתון כזה או מקרה כזה, אז אתה תבטל את כולם?

אני לא יכול לבטל שום דבר.

בסדר. אז אנחנו נפנה ליועץ המשפטי לממשלה לאחר שיעבור חקיקה ואנחנו נקווה שהוא ישקול לחיוב את העניין הזה. תמי, היועצת המשפטית, בבקשה.

או. קיי. אנחנו בעמוד 3, בסעיף ג' ו-ד' הבהרנו שההצהרה שמדובר עליה היא הצהרה של מבקש ההיתר. שלא, זה ברור, אבל לשם הבהירות. אז יש לנו הצהרה של מבקש על ביצוע הפרסום, כאמור בפסקה 3. ו-ד' זה רישיון או רישיון זמני להפעלת מעון יום לפי חוק הפיקוח. או הצהרה של מבקש ההיתר על הגשת בקשה לרישיון כאמור. זה משהו שהיה עליו דיון.

או. קיי, אנחנו נמשיך. רק שנייה, קונסטנטין ביקש זכות דיבור. ואני לאחר מכן אתן לך ממש בשתי דקות, כי אנחנו רוצים להתקדם.

תודה. קונסטנטין שוויביש, מנכ"ל איגום, רשת גני ילדים ומעונות.

אני רק רוצה להתייחס לעניין הקודם. מדובר בתהליך בקשה להיתר לשימוש חורג על כל השלבים. כולל פסיקה של ועדה מקומית לגבי היטל השבחה. נכון? סליחה? משרד המשפטים? מדובר בתהליך בקשה להיתר שימוש חורג, על כל השלבים. כולל שלבים נוספים, כאשר הוועדה החליטה על היטל השבחה, בניית ממ"ד דו כמותי באזורים מרוחקים וכך הלאה. כלומר, כל ההנחיות האלה גם מבוטלות?

לגבי היטל השבחה הוספנו סעיף.

לא, לא. אם אני הגשתי, אני ילד טוב ירושלים. הגשתי בקשה לשימוש חורג בגן ילדים בפתח תקווה. ביקשתי. וקיבלתי כבר החלטה. אני צריך לבנות ממ"ד, אני צריך לשלם היטל השבחה. לפי החוזה, אני צריך לעשות כל מיני שינויים מבניים. זה מעון. עכשיו, לפי הנוסח החדש אני לא צריך לעשות כל הדברים האלה. מה עם ההחלטה הזאת של ועדה מקומית? היא מבוטלת ואני מגיש, פשוט מביא,

אתה מבקש לבטל אותה ואתה עובר לתהליך החדש.

אין צורך בביטול ההחלטה. ההחלטה היא החלטה לאשר בקשה להיתר, בכפוף לתנאים שתמלא. אתה לא ממלא את התנאים, כי אתה כבר לא נדרש. ולכן ההחלטה נותרת.

שהבדיקה היא לגבי תהליך העברה.

כן, זה מתקשר לשאלה הקודמת שנשאלה.

על כל השלבים של הבקשה. תודה.

יש לי הערה, ברשותך, לגבי סעיף ד', הדברים שצריך להגיש לוועדה. יש כאן,

ד'? אנחנו עוד לא הגענו.

לא, לא, כן, 3.

לא, לא, 2(ד) זה, נכון?

כן, כן.

רישיון או רישיון זמני להפעלת מעון.

נכון. נוצר פה בעיה של ביצה ותרנגולת. זאת אומרת, אני לא יכול להתחיל להשקיע במבנה ולהגיש בקשה למשרד העבודה והרווחה ולהביא כיבוי אש ועורך מבדקי בטיחות. להשקיע עשרות ומאות אלפי שקלים, כדי להוכיח לרשות המקומית שיש לי את הגשת הבקשה. או. קיי? אז אנחנו מבקשים כאן שההצהרה תהיה הצהרה על כך שתוגש בפרק זמן של 60 יום מרגע שהוועדה תאשר. שתוגש בקשה למשרד העבודה והרווחה או משרד החינוך, שאכן תהיה בקשה. או. קיי? גם הרשות המקומית אולי תוכל להתנות את התוקף בכך שזה יוצמד לאישור הפעלה בתוקף.

אז אולי הצהרה להתחייבות להגשת בקשה, שהם לא יפעילו מעון ללא אישור.

התחייבות להגשת בקשה תוך 60 יום. אבל פה אני רוצה להבין ממשרד הכלכלה, שאליהם מגישים את הבקשות. האם באמת נדרשים. כי זה תחילת התהליך. אנחנו בעצם ביקשנו פה הצהרה על זה שממש התהליך רק התחיל, הוגשה בקשה. פה טוענים שבשלב הזה כבר נדרשים לעשות באמת הרבה פעולות ולהגיש. אני לא יודעת להגיד אם זה נכון או לא.

כי אני ניגש לרשות המקומית כתנאי בכלל לבדוק היתכנות אם כדאי לי להמשיך או לא.

זו שאלה שדיברנו עליה.

כי אם הרשות המקומית לא תיתן היתר שימוש, אז אין מה להגיש בקשה להפעלת מעון.

אנחנו ראינו את זה כדבר מינימלי. אבל אולי משרד הכלכלה יוכל להגיד לנו מה נדרש.

אז רגע, משרד הכלכלה איתנו?

מה נדרש מישהו כשהוא בשלב הגשת הבקשה, מה הוא נדרש לעשות מעבר להגשת הבקשה? כי אם הוא מגיש טופס.

הוא נדרש לעמוד בחוק המלא.

אם משרד הכלכלה לא כאן, אני יכולה לענות. אם הם כאן, עדיף שהם יענו.

לא, הם לא פה. אז שיר, אם תוכלי לענות בשמם, בבקשה.

כן, יש במסגרת בדיקת, כרגע הבדיקה הייתה לפי הרישיון הזמני. הם בזום? אה, הם בזום, אז עדיף שהם ידברו.

יש שאלה. אם ניתן נוסח פשוט, הרשות תאשר עקרוני, בתנאי שיהיה רישיון הפעלה. אם לא יהיה, אין אישור. האישור לא יהיה בתוקף.

אישור מותנה זה נקרא.

זה ממילא על המסמך שהם מקבלים.

הצרה שהם מחויבים לרישיון. אני מצהיר שאני לא אפעיל, נגיד, מעון ללא רישיון. ומתחייב,

ללא קבלת היתר השימוש.

כן. כי באמת, אם יש שכן שמתנגד ולא מוכן שהם יבנו שם, אז זה מוביל למקום אחר. ואז עוד פעם, עוד שכן מתנגד וגם שם לא.

אני רוצה להגיד. חלק מהדברים, אם אני הבנתי נכון, זה היה אני חושבת בדברי ההסבר. חלק מהמטה, ההקלות בהליך הייתה לעודד באמת את המעונות להגיש את התהליך ולהיכנס לתוך המסלול של הפיקוח של מעונות היום. וזה אמור לייצר תמריץ.

כן, אבל לא מדובר כאן על מעון קיים, אלא על מעון חדש. מעון קיים ללא ספק הוא צריך את הבקשה.

השאלה אם זה באמת. לכן אני רוצה להבין מה נדרש אדם כשהוא מגיש את הבקשה בתחילת התהליך.

לכן חגי יוכל להגיד מה נדרש.

אז חגי, אנחנו נשמח לשמוע את עמדתך.

של תהליך בקשה לרישיון בחוק הפיקוח?

כן, מה נדרש בתחילת התהליך. מה המעון צריך.

בהגשת הקשה. מה נדרש כשמגישים את הבקשה מעבר.

יש כמה הצהרות על עמידה בדרישות החוק. ההצהרות הן בעיקר בנושאי הכשרה, בטיחות. מצרפים איזה שהוא מסמך שדרוש לבדיקת רישום פלילי של כל הצוות.

מצלמות, ביטוח?

מצלמות זה הצהרה, ביטוח זה הצהרה למיטב זיכרוני.

לא, אתה צריך להצהיר שיש לך מצלמות.

התנהלות בטוחה ומד"א, חגי, לא?

כל מה שאמרתי, כל מה שאמרתי זה יש אישורים שנמצאים בתיק המעון. ואז כשמפקח שלנו הולך לפקח במסגרת הוא בודק שיש את כל האישורים.

חגי, אם זה בסדר, אני חושבת שהאתגר אם יש דברים שהם לא הצהרתיים שהם דורשים מהם לפני זה. למשל הוכחת עזרה ראשונה. דברים שהם דורשים בעצם ביצועים כספיים מהם לפני שהם קיבלו. למיטב ידיעתי זה המצלמות, קורס התנהלות בטוחה ועזרה ראשונה. יועץ בטיחות זה עוד לא, כי זה עוד לפני תנאים.

לא, לא, בסדר. אבל אנחנו מסתכלים פני עתיד, לא רק על היום.

אנחנו נצטרך. גם הודיה פה גם כן שולטת בתכנים האלה, אולי אפילו יותר ממני. אבל אנחנו נצטרך לחשוב איך עושים את הדברים האלה, עם אישור או שומרים את האישור.

לא, אבל זה כבר קבוע בחוק. ואם לא דורשים את זה מראש אז זה לשנות את החוק.

אם אנחנו אומרים התחייבות להגשת בקשה, תוך כמה זמן סביר להגיש אותה מרגע?

60 יום.

כי הרשות המקומית יכולה להשיב לנו ב-45, זכות ערעור עוד 15. 60 יום יעשה סנכרון.

60 יום הם מתחייבים בעצם להגיש בקשה.

שאנחנו מתחייבים ב-60 יום. תודה.

או. קיי.

אני רוצה להסביר רגע מה. העניין הוא שמאחר ואנחנו שללנו מהרשות המקומית את שיקול הדעת בהצעה הזו למעשה. אלא אם כן מוגשת התנגדות. אז אחד מהדברים שצריך כדי בעצם באיזה שהוא מקום להרגיע את הרשות או להקל עליה לתת את האישורים זה שהיא יודעת שהוגשה בקשה לפני שהיא נותנת את האישור שלה. כדי שיהיה ברור שאחר כך לא יעשו בזה שימוש או לא יתלו בה איזה שהיא אחריות שהיא נתנה היתר למי שאין לו בקשה או לא עומד בתנאים.

אני אומר, אחד משניים: או שקובעים שלא נותנים את האישור הסופי אלא אחרי שהוא הראה שהוא הגיש בקשה.

אבל אם אין אישור סופי, אז השכן יכול להתנגד והוא יצטרך למצוא מקום חדש. ואז עוד בקשה ועוד שכן מתנגד וצריך למצוא מקום אחר חדש.

ועוד מצלמות ועוד קורסים ועוד אישורים.

אני אומר, אחד משניים: או שבתהליך הזה הרשות המקומית תיתן את האישור להפעלה אחרי שהוא הראה שהוא הגיש בקשה. זה יכול להיות גם בסוף התהליך, אחרי שלב ההתנגדויות והכל. הסתיים ההליך, לפני מתן האישור. לא יינתן אישור אלא לאחר שהוא שלח לרשות,

אבל הוא צריך להתחיל להתקין את המצלמות, להביא מד"א, להביא כיבוי. זה לוקח לו זמן.

שנייה. חלופה נוספת זה שיהיה כתוב בצורה יותר מפורשת ממה שכתוב היום בחוק, שאין להפעיל את המעון. או שבאותו אישור שנותנים לו יהיה ברור. היום כתוב שאין באישור הזה משום אישור לפי חוק הרישיון.

לא, גם כתוב שממש על המסמך שהם יקבלו, על ההיתר הסופי יהיה כתוב שזה לא היתר להפעלת המעון.

לא ניתן להפעיל את המעון. לא, זה לא מספיק טוב. כתוב שאין בהיתר משום רישיון. זה ברור. מה שצריך להיות כתוב שלא ניתן להפעיל את המעון לפני קבלה.

אני פשוט, אני לא מבין את התהליך. אנחנו בהקראה? אנחנו בניסוחים? אני לא עוקב אחרי ואני לא יודע מה אני אמור לאשר בסופו של דבר. זה לא בדיוק. אני לא מרגיש שאנחנו מביאים דברים לאיזה שהיא יצירה שאפשר לאשר את זה ולהתייחס.

קודם כל, את רוב הפסקאות כבר הקראנו לפני שתי ישיבות.

כן, זה אני יודע.

אנחנו עכשיו עוברים על אותן פסקאות שהיו בסימן שאלה או פסקאות שהמשרדים הממשלתיים יש להם בעצם הערות לגביהם.

ובסוף נראה את הנוסח הסופי? כי רצים כל כך הרבה.

אתה הפנית לסעיף קטן ח', איפה שכתוב "בהיתר יצוין".

רגע, אנחנו עכשיו בעצם קובעים את הניסוח מחדש. כלומר, יש פה את התלונה על העניין הזה שבאמת ברגע שאתה נדרש לרישיון או הצהרה להגשת רישיון ואם אתה לא מקבל היתר שימוש חורג אתה צריך לעבור עוד אחד ועוד אחד. אז אנחנו קובעים בעצם, אנחנו מנסחים את זה מחדש.

שבמקום ההצהרה זה התחייבות להגשת בקשה בתוך 60 יום מיום הגשת הבקשה להיתר. ובמקביל, שמתן ההיתר הוא לא מהווה רישיון להפעלת מעון.

לא רק שהוא לא מהווה רישיון, אלא שיהיה ברור שאין להפעיל את המעון ללא קבלת רישיון.

זה קיים בחוק הפיקוח.

כן, כן, כן. לא, בסדר, אנחנו מדגישים את זה גם כן, שיהיה ברור מאוד שלא מפעילים את המעון אם לא.

זה בסך הכל נועד לעזור, שלרשות המקומית יהיה יותר קל לתת את הרישיון, כי היא יודעת שהיא לא חושפת את עצמה.

לכמה שנים הרישיון?

הרישיון שהרשות נותנת?

הרישיון הוא מתחדש.

בין 3 ל-10 שנים, נכון?

אני שואל לכמה שנים?

לא, אבל כאן אני חושב שזה כל עוד המעון קיים. כל עוד יש אישור הפעלה בתוקף. אתה מדבר על האישור חורג. על היתר להפעלת מעון.

אה, היתר הפעלה? לא אישור לשימוש חורג.

בסדר, קדימה, ממשיכים הלאה.

אנחנו בעמוד 4, בסעיף קטן ב', בהקשר של ההוצאות המושתות על מבקש ההיתר. והנוסח שסוכם זה "ובלבד שלא יושתו על מבקש ההיתר הוצאות בגין מסירת הודעות לפי סעיף קטן זה, בסכום העולה על 500 שקלים חדשים". זה כבר בעצם נדון. רק חידדנו שלא יושתו עליו הוצאות. אבל יכול להיות שהעלויות יהיו יותר גדולות, הן פשוט לא יושתו עליו, אלא על הוועדה המקומית.

אנחנו בעמוד 7, בסעיף קטן י"א. שהוא הסעיף שמאפשר לשר הפנים באישור ועדת הפנים לקבוע מספר פעוטות מירבי שונה במעון יום שפועל. עכשיו, הנוסח המקורי היה "בדירה צמודת קרקע כהגדרתה בסעיף 147 י(13). אחר כך היה תיקון ל-"מבנה מגורים שיש בו דירת מגורים אחת בלבד".

ואנחנו מחזירים את זה לנוסח.

ואז הוחזר. אני רוצה כן להסביר, כי הכנסתי פה את ההגדרה. דירה צמודת קרקע זה דירה, זה בעצם נוסח שהוא בהקשר של פיצול דירות נעשה בו שימוש. מדובר על דירה על מגרש שלפי יעודו מיועד לבניית ארבע דירות לדונם לכל היותר. ושמעליה ומתחתיה אין דירה נוספת. כלומר, זה לעניין צפיפות הדירות. זה קומה אחת, אבל זה יכול להיות עד ארבע דירות במקום הזה.

ארבעה בתים. קוטג', איך קוראים לזה?

הנוסח שתוקן והוחזר המטרה שלו הייתה לוודא שזה בית פרטי או אם רוצים גם, היה פה, אני חושבת שהתיקון היה אפרופו רצון שאולי גם דופלקס, שיש לו חצר מספיק גדולה. אם רוצים שזה יהיה רק לדופלקס ולא לארבע דירות, אז צריך להגיד את זה במפורש.

לא, זה בסדר ככה.

אתם חיים עם זה בשלום. או. קיי. הדבר האחרון שעוד לא קראנו,

גברתי, אתם עברתם לעמוד 7. אבל בעמוד 5 הייתה לנו הערה, שהבנתי שזאת הערת נוסח שהייעוץ המשפטי לוועדה מקבל. בעמוד 5, בסעיף קטן ו': "הוגשה התנגדות לפי סעיף קטן ד' וממנה עולה כי ישנה פגיעה מרחבית משמעותית" ואנחנו דיברנו על לפני,

תיגרם.

בדיוק. אם תוכלי להסביר.

כי היא עדיין לא קיימת הפגיעה. היא כרגע עוד לא קיימת, תיגרם.

או. קיי. מקובל, בסדר גמור.

והנוסח שסוכם בעניין הכבאות, שזה בעמוד 8 סעיף 89 "תיקון עקיף לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות. בסעיף 6 (א) בסופו יבוא 10. ניתן אישור כבאות והצלה לעניין אמצעי בטיחות אש נדרשים במעון יום לפעוטות, על עמידה בהוראת נציב 523 או בתקנות שנקבעו לפי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה. אופן מתן האישור ייקבע בהנחיות רשות הכבאות וההצלה, בהתייעצות עם הממונה". שזה הממונה לפי חוק הפיקוח. זה הנוסח שסוכם. כרגע זה הוראת נציב שהתחייבו פה שיתקנו אותה. וכבר ראינו שפורסם לשיתוף ציבור. ובהמשך זה יהיה במנגנון של תקנות, כמו שתוקן בעצם גם במסגרת החוק הזה ואושר כבר. ואז זה יהיה לפי התקנות שייקבעו ואז זה גם באישור ועדה של הכנסת. אלה הנושאים.

רק איפה קראת את הכיבוי? אני לא רואה, איפה זה מצוין?

זה בעמוד 8, סעיף 89 שם שמסומן בצהוב.

בזום, תעלו בבקשה את הודיה רוזנבלום. היא ביקשה גם כן להעיר הערה בבקשה. הודיה רוזנבלום?

לא, אני רציתי להתייחס קודם לגבי הסוגיה, לגבי איזה מסמכים צריך להגיש ואיזה הצהרות. אז רציתי לחדד שם ביחס להערות. רק אני אגיד, אני מבינה שהנוסח סוכם. אבל קצת לא כל כך ברור לדעתי מה המשמעות של אופן מתן האישור יעשה בהתייעצות. זאת אומרת, אני מבינה שרוצים שהתוכן יהיה בהתייעצות. נכון?

לא התוכן. הדרך שבה האישור ניתן.

הדרך מה? בדואר או במייל?

לא, האם זה תצהיר, זה בודק כזה, בודק אחר. כבאי, יועץ בטיחות.

האם זה היועץ בטיחות או פקח שלכם יוכל לבצע הודיה את הפקח, או שרק רשות הכבאות והפקחים שלהם. כי ההחלטה הזאת תהיה נתונה לאפשרות. אבל לא התוכן. זה מה שסיכמנו בין כולם.

עכשיו, עלתה פה בהקשר זה הערה לגבי התכולה של זה על בקשות, על רישיונות שכבר ניתנו. להבהיר, שעל רישיון שכבר ניתן לא ישלל רישיון שניתן בשל אי קיום הדרישה. אבל מצד שני, כן להשאיר את האופציה, בואו, כאילו אתם עוד הייתם במחלוקת על זה. אז תציגו את העמדה שלכם כרגע ונתייחס אליה.

זה עלה בדיון הקודם. אביעד שוורץ ממשרד האוצר. שהכוונה פה, הרי ניתנו כבר רישיונות השנה. האגף למעונות יום כבר נתן רישיונות למעונות שהגישו. ואנחנו לא רוצים עכשיו להגיד בעצם אתם לא, הרישיון שלכם לא תקף. כי לא עמדתם בדרישה שעכשיו אנחנו מכניסים לרישיון.

למרות שעד היום זה היה חלק ממה שהוועדה המקומית דרשה.

יכול להיות שיש להם, יכול להיות שאין. יכול להיות שהם, יש דרישות למשל שלא בהכרח הן חופפות הכל. לא יודע אם זה יחפוף או לא יחפוף ההנחיה החדשה בדיוק אחד לאחד.

מצד אחד לא רוצים לשלול. מצד שני, אם באים ומגלים ליקוי בטיחות אש חמור, צריכה להיות אפשרות.

זה ברור. עכשיו, להבנתי זה באמת קיים בכל מקרה בסמכות של רשות הכבאות, מהחוק שלהם. לעשות את האכיפה. גם הנחיית נציב כיום היא נמצאת בחוק שלהם.

אנחנו נשאיר את זה ככה.

אם רוצים לוודא שלא ישפיע על רישיונות שניתנו.

רק זה עניין של באמת פרשנות משפטית. אני שמעתי דעות חלוקות, אז אני רוצה רק לוודא. כי יש כאלה שסבורים שזה בסדר. ואפשר להסיק מכאן שזה. אבל אולי.

שאפשר לחיות עם זה. כלומר, שזה כאן ולהבא מבחינת דרישות הסף לרישיון. אני גם חושבת. כי זה דרישת סף בסעיף 6 לרישיון ולא הולכים אחורה עם רישיון שכבר ניתן. מבחינת סמכויות הפיקוח הן קיימות. אז אם אין הערה לזה, אז נשאיר את זה כפי שזה, בלי הוראת מעבר שתייצר עמימות נוספת.

כן, בסדר. אנחנו משאירים את זה אז ככה, את ההוראות. עד שהם יגיעו לנוסחה עם הכבאות. לקח כמה ימים. אז אנחנו נשאיר את זה ככה.
אני רוצה להתחיל להצביע על הסעיפים.

אז יש לנו רק בעיה עם, כרגע, כי עברת נושא חדש.

אני משאירה את זה בצד. בואי נשאיר את הסעיף הספציפי הזה בצד לעניין ההגדרות.

ועניין ההגדרה של פגיעה מרחבית. אני רק אגיד, טענות נושא חדש שנטענו לגבי גני ילדים בשטח מסחרי בעצם לא רלוונטיות, כי זה לא נכנס לחוק. הנושא הזה לא קיים בהצעת החוק כרגע. יש טענות נושא חדש שנטענו לגבי פגיעה מרחבית. לגבי ההגדרה של פגיעה מרחבית משמעותית, שעל זה אי אפשר כרגע להצביע.

אז זהו, זה מה שיש?

זה מה שיש, כן.

אז איך אנחנו מצביעים? על סעיף סעיף? בסדר, נציג. אבל כשנגיע לסעיף אז הוא יוכל להציג אותה.
קדימה, חברים. אני מבקשת להתחיל בבקשה. אפשר בבקשה להתחיל? הוגשו הסתייגויות. ברגע שנגיע לסעיף, גם חבר הכנסת איתן גינזבורג יכול להגיש את ההסתייגות. קדימה, בבקשה להתחיל.

אז שוב, יש פה כרגע שלושה סעיפים בהצעת החוק. הצעת החוק כוללת שלושה סעיפים. סעיף אחד הוא 88, הוא בעצם כל התיקון לחוק התכנון והבנייה. שעליו אנחנו לא יכולים כרגע להצביע, כי יש בו עניינים שהם בטענת נושא חדש.

אבל בואו נצביע על סעיף סעיף עד שנגיע.

לא מצביעים על סעיפים קטנים. מצביעים על סעיף בהצעת החוק. אפשר להצביע על 88, 89 ו-89(א). סעיף 89 זה התיקון לחוק הפיקוח, עליו אין בעיה להצביע. 89(א) זה הצוות הבין משרדי, אין בעיה להצביע. על 88 אי אפשר. ואי אפשר לאשר את כל ההצעה השנייה והשלישית, כי חלק ממנה.

בסדר גמור. בואו נתחיל קודם כל משני הסעיפים.

או. קיי. אז אפשר להצביע על אישור סעיף 89 להצעת החוק. שזה התיקון העקיף לחוק הפיקוח על מעונות.

אני מעלה להצבעה את סעיף 89 להצעת החוק לאחר התיקונים. מי בעד?

אני במקום יוסי פיין מצביע, בסדר?

רשום, רשום, הכל בסדר. כולם יכולים להצביע, כל מי שכאן.

מי נגד? נמנע? ההצעה עברה.
הצבעה
אושר

ו-89(א) זאת ההצעה לגבי הצוות הבין משרדי.

מי בעד? מי נגד? נמנע? ההצעה עברה. או. קיי. אז אנחנו נצא להפסקה של שלוש דקות. אנחנו נחזור ב-20:22 להצבעה על הסעיף הבא. אז יצאנו להפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 20:20 ונתחדשה בשעה 20:29.)

אני פותחת מחדש את ועדת החינוך, התרבות והספורט של כנסת ישראל. לצערי, לא הגענו להסכמות. שנייה, יש הסתייגות, אנחנו נקריא את ההסתייגות. הוא נמצא פה, הכל בסדר, הוא יכול גם להציג אותה. ככה, לצערי לא הצלחנו להגיע לאיזה שהן הסכמות והבנות. ועל מנת לא ליצור חיכוכים יותר מידי גדולים גם בקרב הקואליציה, אנחנו נוותר על עניין ההגדרה של הפגיעה המרחבית, על מנת שלא נצטרך לכנס את ועדת הכנסת. ונצביע על זה כפי שזה הגיע מהממשלה.

ולכן אין נושא חדש.

בבקשה להקריא את הנוסח.

פשוט אני מפנה לעמוד 5, פסקה 2. כל הסיפא שאומרת "לעניין זה פגיעה מרחבית משמעותית" בעצם נמחקת. בלי הגדרה.

ולכן אנחנו נצביע על הסעיף זה כפי שהוא. ואני מעלה את הסעיף להצבעה. מי בעד? להרים את היד.

אני מסתייג. לא, לא, אני מסתייג על זה.

אתה רוצה להסתייג? אז בבקשה, נא לנמק את ההסתייגות.

רגע, אני רק אגיד, אי אפשר כרגע לא להוסיף את הנושא של פגיעה מרחבית משמעותית. כי זה בעצם תקוע בטענת נושא חדש. זאת אומרת, אין הכרעה אם זה נושא חדש או לא, אז אי אפשר לא להוסיף את זה ולא פחות.

הפגיעה המרחבית משמעותית הייתה,

לא, ההגדרה לא הייתה. זאת אומרת אי אפשר לבקש בהסתייגות.

אנחנו הוספנו את ההגדרה.

אפשר להגיש הסתייגות.

אבל אם הוא רוצה להיפגש עם אורבך, אורבך למעלה.

שנייה, סגן השר, תן ליועצת המשפטית לנמק. בבקשה בשקט.

אי אפשר להציע תיקון שמוסיף את ההגדרה הזאת, כי יש כרגע טענת נושא חדש על זה. אפשר על דברים אחרים, אבל לא על זה.

לא הבנתי.

בבקשה איתן, נא לנמק את ההסתייגות.

לא, לא הבנתי מה שאמרה היועצת המשפטית.

עוד פעם תבהירי.

אם יכנס, כשיש טענת נושא חדש, כשמתקבלת טענת נושא חדש אי אפשר לא להוסיף את זה להצעת החוק ולא להסתייג באותו עניין מהצבעת החוק. ולכן כל עוד יש טענת נושא חדש על ההגדרה הזאת, אי אפשר לבקש להוסיף אותה להצעת החוק כרגע.

אתה יכול להסתייג על משהו אחר.

מכיוון שהם מחקו אותה, אז גם אין לטענה, היא לא עומדת.

וגם אי אפשר להוסיף אותה אחר כך, אחרי שהצביעו לסעיף.

נכון, אתה צודק.

נכון. אי אפשר יהיה להוסיף אחר כך. את ההגדרה הזאת אי אפשר כרגע יהיה להוסיף.

ההגדרה עצמה ללא פירוטה הייתה בהצעת החוק הממשלתית.

המילים.

המילים, ההגדרה. המונח, המונח.

הטענה של נושא חדש הייתה על ההגדרה שהוספה. כי אי אפשר הרי להגיש נושא חדש על משהו שהיה בהצעה שהוגשה על ידי הממשלה במקור. אז זה היה על התוספת. ההגדרה הנוספת.

ובבקשה, נא לנמק את ההסתייגות שלך במידה ויש הסתייגות, חבר הכנסת גינזבורג.

כן. הוועדה, החוק הזה שהוא חוק שאני תומך בו, בא להקל על הבירוקרטיה והרגולציה בהקמת מעונות יום ברשויות מקומיות בכל רחבי הארץ. וטוב שכך, כך צריך להיות. בסעיף הזה באים לתקן סיטואציה שבה לוועדה מקומית יש שיקול דעת נרחב ומוחלט בכל הנוגע להסתייגות להקמת מעון יום לגילאי 0 עד 3. ואת הנושא הזה, שהוא באמת רואים שרשויות מקומיות עושות שימוש לרעה בסמכות הזאת, רוצים לצמצם. וגם טוב שכך. צריך לצמצם את שיקול הדעת בהקשרים האלה בתחום שאין לו מענה ממלכתי או עירוני לאותם ילדים, פעוטות מ-0 ועד גיל 3 במרחב המקומי. אלא רק באמצעות אותם מעונות יום פרטיים. במצב שבו מבקשים להביא את הצעת החוק הזאת, מצמצמים, מבטלים את סמכות הוועדה המקומית לשקול כל שיקול שהוא ביחס לקיומו של מעון לפעוטות. ומאפשרים רק למי שהוא בבניין גובל, אפילו לא מעבר לכביש, מעבר לרחוב, ממש גובל בגבול החלקה, להגיש את ההתנגדות. ותתארו לכם עכשיו סיטואציה שבה, ואני אומר ששיקול הדעת היה שאפשר להגיש הסתייגות רק לפי פגיעה מרחבית משמעותית שכרגע יושבת ראש הוועדה החליטה להוריד את זה ולהרחיב את שיקול הדעת להתנגדות. ואני חושב שזו טעות.

לצערי, אתה לא מאפשר לנו משהו אחר.

לפי הסעיף הזה אפשר היה להגיש התנגדות רק על משהו נורא נורא ספציפי שהוועדה הגדירה, שנקרא פגיעה מרחבית משמעותית. פגיעה שמקורה רק ברעש או בהכבדה על דרכי גישה. באה יושבת ראש הוועדה, מבטלת את התחום המצומצם הזה ואומרת עכשיו אפשר להגיש התנגדות על כל נושא. בכל עניין. לא משנה מה הוא. אני חושב שיש פה פגיעה במעונות. ואני לא סתם רואה שנציגי משרד ראש הממשלה מהנהנים בהסכמה. כי בהחלטה הזאת הולכים עכשיו להרחיב מאוד את שיקול הדעת, גם של המתנגדים, כי אפשר להגיש התנגדות בעל עניין. וגם מרחיבים את שיקול הדעת של הוועדה המקומית. למעשה משאירים לה שיקול דעת מאוד מאוד רחב לא לאשר מעונות יום. התרגיל הפוליטי שמנסה יושבת ראש הוועדה לעשות על ידי הסרת הפגיעה המרחבית המשמעותית, שהייתה הגדרה נכונה,

לטובת הציבור.

כן. היא מאוד מצמצמת את שיקול הדעת, גם של המתנגדים וגם של הוועדה המקומית, נעלמת עכשיו בהצעת החוק. ההסתייגות שלי נבעה מכך שאני חשבתי שבמידה ויש בקשה לשימוש חורג, היכולת להתנגד להקים גן ילדים במקרים מאוד מאוד מצומצמים ומיוחדים, הם רק במידה ואותם אלמנטים שקבועים בהגדרה שיושבת ראש הוועדה רוצה עכשיו לשים על סדר היום, שהם רעש, פסולת ודרכי גישה. רק אז אפשר להגיש את ההתנגדות. גם למי שגובל וגם לוועדה המקומית כשיקול דעת. אני רציתי לצמצם את שיקול הדעת של הוועדה המקומית. לא לאיין אותה, לא להפוך אותה לאפס. לצמצם אותה באופן נרחב, כי יש מצבים שבהם צריך להפעיל שיקול דעת שלטוני מסוים. לא במקרים גחמניים, כמו שאנחנו מכירים במקומות כאלה ואחרים, אלא מקרים של שיקול דעת. בסוף צריך לזכור שמי שחותם על ההיתר לשימוש חורג, יש אדם בעל אחריות שחותם על זה ואמור לעמוד מאחורי זה. זה יושב ראש הוועדה המקומית. ולכן, כשהוא חותם על זה הוא צריך לדעת שבאחריות שלו הוא עשה מעשה. שהוא שחרר את השיקולים האלה. לא יכול להיות שרשות שלטונית,

עוד דקה לרשותך.

שרשות שלטונית שצריכה לתת היתר ורישיון לשימוש חורג, אין לה, יש לה אפס שיקול דעת. ואני חושב שמה שעכשיו עשית בביטול ההגדרה שאתם קבעתם וראש הממשלה, משרד ראש הממשלה הביא אותו, שהוא נכון, כי הוא מצמצם את שיקול הדעת גם של הוועדה המקומית. לבטל אותו זה פגיעה במעונות יום. אתם עכשיו אומרים אפשר להגיש התנגדות בכל נושא, בכל דבר, בכל תחום.

לא, ממש לא.

כל תחום תכנוני.

לא, המילים פגיעה מרחבית משמעותית נשארו. רק ההגדרה שמפרטת מה זה אומר.

משפט סיכום.

גברתי, הפרשנות של פגיעה מרחבית משמעותית, מכיוון שהיא לא כתובה, ואת יודעת את זה ואני יודע את זה, כי הייתי יושב ראש ועדה מקומית של,

נו, אז עשית נזק, מה אתה רוצה?

של ארבע רשויות מקומיות.

חשבת לעשות נזק ככה, אז עשית נזק ככה.

משפט סיכום.

אתם עכשיו נותנים חוות דעת נרחבת מיותרת.

והסתייגותך היא?

קארה, העם צופה בנו.

ברוך השם.

ולכן אני חושב.

העם, שחיכה לקואליציה הזאת.

ולכן אני חושב שנכון היה לאפשר ולצמצם את שיקול הדעת גם של המתנגדים וגם של הוועדה המקומית במקרים כאלה. ולא לגרום למצב שבו יש רשות שלטונית כלשהי, שרואה ראייה רחבה של רחוב, של מרחב. ולהגיד לה יש לך אפס שיקול דעת, למרות שאת צריכה לחתום על רישיון והאחריות היא עלייך.

האם יש הסתייגות?

זאת ההסתייגות.

לאיזה סעיף? מה? מה אתה רוצה לתקן?

מה? את לא קוראת את הנוסח יחד איתי?

מהי ההסתייגות?

את לא קוראת את הנוסח איתי?

אנחנו לא מצליחים להבין היכן ההסתייגות שלך ומה ברצונך לתקן בסעיף.

אז אני אמרתי שאני חושב שצריכים להותיר את ההגדרה של פגיעה מרחבית משמעותית ולאפשר אותה אך ורק למתנגדים ולשיקול דעת הוועדה המקומית רק בתחום הזה.

בעצם ההסתייגות היא להוסיף את שיקול דעת הוועדה המקומית.

זו ההסתייגות שלי.

אני צריכה לנסח את זה.

תודה רבה לך חבר הכנסת איתן גינזבורג.

שיקול דעת לוועדה המקומית כאשר יש פגיעה מרחבית משמעותית.

אפשר התייחסות? את תתייחסי לזה? לא, כי נאמרו פה כמה דברים שאת בעצם סתרת את דבריו של גינזבורג. אז אולי גברתי תסביר את הסוגיה הזאת. כי יש פה פלוס ומינוס.

כן, כן. אני קודם כל ארצה שהיועצת המשפטית תגיב. אני רוצה קודם כל להגיב לטענות של איתן גינזבורג לעניין יושבת ראש הוועדה. במידה, איתן גינזבורג הגיש נושא חדש לעניין אותן ההגדרות שהוועדה קבעה שהן ההגדרות הנכונות לפגיעה מרחבית משמעותית. זאת אומרת, שבמידה וטענת הנושא החדש שלך הייתה מתקבלת בוועדת הכנסת, אותה ההגדרה הייתה יורדת מהפרק ולא הייתה לנו יכולת,

את מיתממת.

למעשה להכניס את ההגדרה הזאת לתוך החוק.

את מיתממת ואת מטעה את חברי הוועדה.

אני מבקשת, לא הפרעתי לדבריך, אל תפריע לדבריי.

דווקא הפרעת בסוף.

אני מסבירה לך את עניין הנושא החדש.

את לא צריכה להסביר לי. הייתי יושב ראש ועדת כנסת גברתי.

ברגע שאתה מגיש טענת נושא חדש אני בסופו של דבר לא מעוניינת ליצא את אותו הוויכוח הזה, התקשורתי ולנפח אותו ולהפוך אותו בתוך ועדת הכנסת. אני חושבת שסך הכל, בסופו של דבר, הוועדה קבעה שהיא לא מעוניינת בהתערבות הרשות המקומית והוועדה המקומית. היא לא מעוניינת. המשרדים הממשלתיים אמרו, הם לא מעוניינים בהתערבות של הרשות המקומית. יש פה עניין ברור של הממשלה והכנסת. חבר הכנסת איתן גינזבורג, אתה לא יכול לבוא ולכופף את ידם של חברי הוועדה ואת ידם של חברי הממשלה בגלל שאתה רואה לנכון את העניין. עכשיו, אין לי בעיה, יש בינינו אי הבנות, לא אי הבנות אלא אי הסכמות. אבל אי הסכמות מגיעות לעניין ההסתייגות. גם אני מגישה הסתייגויות בוועדות אחרות. חלקן מתקבלות וחלקן לא מתקבלות. הטענה הזאת לנושא חדש והניסיון הפוליטי הציני הזה לבוא ולתקוע את החוק הזה.

אני מסתייג ממה שאת אומרת עכשיו. אין פה שום ניסיון פוליטי.

למעשה פוגעת גם בעבודת,

ואני דוחה את זה בשתי ידיים. האופן שבו את מציגה אותי,

גם בעבודת הוועדה,

האופן שבו את מציגה אותי,

גם בעבודת הוועדה שניסחה כראוי את אותה הגדרה של הוועדה המרחבית.

וגם בפעילות הקואליציה.

מכוער ולא קולגיאלי.

ובמידה ותחשוב שנייה על המעונות ועל הוועדה ועל משרדי הממשלה שישבו פה במשך שעות והגדירו את זה, הייתי מצפה ממך להסיר את אותה טענת נושא חדש כפי שהתבקשה ממך. או לחילופין לקבל את אותה הפשרה שאותה הצעתי לך.

לא הצעת פשרה גברתי.

גם הגענו לפשרה. שני נושאים אחרים שהוא רצה הסרנו אותם. הגענו לפשרה.

ובעניין זה, במידה ואתה עדיין עקשן, אני לא אתן לך לכופף את עמדת הוועדה, את עמדת משרדי הממשלה. משום שאתה לא רואה לנכון שזה הדבר הנכון לעשות. ולכן, על מנת לא לנפח את הסיפור יותר מעבר לכך, החלטנו להסיר את העניין הזה, על מנת לא לייצר את הסכסוך הזה בוועדת הכנסת ולהיראות כמו איזה שהוא תיאטרון שאני חושבת שלא ראוי שהקואליציה תיראה בו כך. ולכן אנחנו נצביע גם. אני אתן ליועצת המשפטית קודם כל להגיב לעניין ולאחר מכן אנחנו נצביע להסתייגות.

ההגדרה באמת חשבנו שהיא משפרת. שוב, כמו שאמרה, אם הייתה מתקבלת טענת נושא חדש היא הייתה יורדת. כרגע אי אפשר להוסיף את זה, כי יש טענה שתלויה בהגדרה הזו והיא לא הוכרעה. אם ההגדרה יורדת, אז אין לטענת הנושא החדש על מה להיתלות. אתה ביקשת פה הסתייגות לגבי שיקול דעת הוועדה המקומית, להוסיף אותו. על זה בהחלט צריך להצביע. זהו, מעבר לזה אין לי מה להוסיף.

לפני שאנחנו הולכים להצביע, אני מבקש התייעצות סיעתית.

רק אני אגיד, אם תוסר כמובן טענת הנושא החדש אפשר יהיה להוסיף את ההגדרה או כהסתייגות או כתוספת להצעת החוק. כי הוועדה אני מניחה תסכים להוסיף את זה. אז אין שום בעיה.

או. קיי. חבר הכנסת אלון טל ביקש התייעצות סיעתית. אנחנו ניתן 5 דקות להתייעצות סיעתית. אנחנו נחזור ב-20:48. אנחנו יצאנו להפסקה. תודה.

(הישיבה נפסקה בשעה 20:43 ונתחדשה בשעה 22:17.)

אני מתכבדת לפתוח את ועדת החינוך של הכנסת, ועדת החינוך, התרבות והספורט. לאחר הדיון הסיעתי ארוך הטווח, יותר מהרגיל, למרות שהקצנו בסך הכל 5 דקות. אנחנו נעלה בכל זאת את אותו סעיף. קודם כל אנחנו נעלה את ההסתייגות ונצביע על אותה ההסתייגות בוועדה.

ההסתייגות היא בעצם מתקנת,

אם קארה פה, מי צועק בחוק? אני לא מבינה.

יש או אין?

דחוף, כן, בואי. דחוף נו, שרן, באמת. אביר, בוא תחליף אותה רגע.

דוידסון, בוא תחליף אותי בבקשה.

מה אני אעשה?

שהיועצת המשפטית תסביר את ההסתייגות.

ההסתייגות שקודם חבר הכנסת גינזבורג הציג ונימק זה בעצם לא להתנות את הסירוב בהגשת התנגדות. זאת אומרת, עדיין שיקול הדעת הוא רק כשיש פגיעה מרחבית משמעותית. אבל זה לא מותנה בזה שיש התנגדות של בעלי דירות או מחזיקים בבניין או בבניינים הגובלים. זה אומר בעצם בפסקה 2 שמופיעה בעמוד 5, למי שרוצה לראות בנוסח, להוריד את החלק של "רק אם בעל דירה או מחזיק דירה הגיש התנגדות". לשמר שיקול דעת גם לוועדה המקומית, גם אם לא הוגשה התנגדות.

שאלות, חברות וחברים? חברי הכנסת? דרג מקצועי? או. קיי. איך ממשיכים מכאן?

עמיחי, אתה רוצה בנתיים להעיר על הסעיף?

האם אני יכולה להתחיל את ההצבעה בתור יושבת הראש?

לא, אנחנו באמצע דיון על פשרה בנושא הזה. אמנם הקריאו את הסעיף. אנחנו למעלה משעה וחצי ממתינים לפשרה.

הפשרה לא נעשתה בחוץ ועכשיו אנחנו?

עדיין לא. עוד במסגרת, יש לנו עוד סעיף שאנחנו צריכים להקריא לאחר כך?

לא. קראנו הכל.

אה, זה הסעיף האחרון?

זה הדבר היחיד שנותר להצביע על ההסתייגות אם היא לא תוסר ואז להצביע על הסעיף.

אז כלפון, בנתיים תגיד מה אתה חושב על הדבר הזה.

רק הצבעות. נימקנו הכל, הסברנו הכל.

אני לא מבינה. הוא כפה כרגע על חבר כנסת להגיד מה הוא קורה? וחבר הכנסת ויתר על זכות הדיבור.

נכון.

אני מבקשת להעלות את ההסתייגות להצבעת הוועדה בבקשה. מי בעד ההסתייגות? נא להרים את היד. מאוחר מידי, כבר הצבענו. היינו כבר במהלך הצבעה.

מי נגד אמרת?

לא, הוא לא חייב להניח.

מי נגד ההסתייגות?

נגד. התבלבלת גברתי יושבת הראש.

כן, עוד פעם. חברים, מי בעד ההסתייגות להרים את היד. מי נגד ההסתייגות? ההסתייגות לא עברה. ואנחנו נצביע על החוק.

על סעיף 88 שלא הצבענו עליו עדיין לפי הנוסח שכבר הקראנו עם השינויים שסוכמו.

שלמעשה הוועדה החליטה.

זה הסעיף של תיקון חוק התכנון והבנייה.

בלי התוספות. הם לא יסכימו לתוספות.

הם לא יסכימו. הוא לא מוכן להסיר את זה ולכן,

בלי ההגדרה של פגיעה מרחבית משמעותית. אין שם את ההגדרה המפורטת.

מי בעד הסעיף? נא להרים את היד. מי נגד? הסעיף עבר.

הצבעה
אושר

אז אישרנו את כל הסעיפים ואפשר בעצם להצביע על כל הסימן, כל החוק לשנייה, שלישית.

רק שיירשם שהצבעתי בעד.

אני מעלה את הצעת החוק לקריאה שנייה. מה זה?

זה פרק י"ח, תכנון ובנייה.

רגע, אנחנו צריכים להצביע על כל החוק עכשיו.

שהוא פרק בתוך חוק ההתייעלות הכלכלית. אבל אנחנו מאשרים את הפרק הזה שהגיע לוועדת החינוך.

או. קיי. מי בעד? נא להרים את היד. מי נגד? החוק עבר.

הצבעה
החוק אושר

אני מגישה רביזיה. אנחנו נתראה פה בשעה 22:51. על מנת להצביע על הרביזיה. תודה רבה לכולם. נתראה עוד חצי שעה לעניין הרביזיה.

הישיבה ננעלה בשעה 22:22.