פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת העבודה והרווחה
27/10/2021


מושב שני


פרוטוקול מס' 35
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום רביעי, כ"א בחשון התשפ"ב (27 באוקטובר 2021), שעה 9:45

הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 19), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: אפרת רייטן מרום – היו"ר
אלינה ברדץ' יאלוב
מאזן גנאים
אוסאמה סעדי
שירלי פינטו קדוש

משה אבוטבול
מיכל וולדיגר

סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
הדס אגמון - עו"ד, ממונה משפטית, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

דינה דומיניץ - מ"מ נציב, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

טל זימנבודה - ממונת נגישות ארצית, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

ערן טמיר - יועמ"ש, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

דן אורן - ראש אשכול חברתי, משרד המשפטים

אביגיל סון-פלדמן - משפטנית, משרד המשפטים

שקד קרפ - רפרנטית באשכול החברתי, משרד המשפטים

גאולה צמח - עוזרת משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

רות דיין מדר - מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי

הגר יהב - מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי

ניר קפלן - עו"ד, ראש מחלקת רגולציה, התאחדות המלונות

שי ברמן - מנכ"ל איגוד המסעדות, בתי קפה וברים

אבירם אלון - מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות

ד"ר עמיחי תמיר - יו"ר ארגון הנכים זכויות נכים

דני קרוק - מנכ"ל עמותת מיוחדים

טל בוסידן - מתורגמן לשפת הסימנים

ליאת פיג'ו - מתורגמנית לשפת הסימנים

דובי אמיתי - יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים

פנינה בן דוד - מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות המלונות

ענת אריאל זכאי - יועצת משפטית, עמותת נגישות ישראל

קרן חן-סופר - יועצת משפטית, איגוד לשכות המסחר

יעל וייס-ריינד - מנהלת עמותת 'אופק לילדינו'

רוני רוטלר - עו"ד, מנהלת הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות, אוניברסיטת בר אילן

ענת אימבר - חברת ועד טיקים ותסמונת טורט בישראל

אביבית ברקאי-אהרונוף - עו"ד, ארגון 'בזכות'

ענת מימון
גל כהן

ענת כהן שמואל

סמדר לביא, חבר תרגומים



הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 19), התשפ"א-2021, מ/1444

שלום ובוקר טוב לכולם. אני פותחת את ישיבת ועדת העבודה והרווחה, היום ה-27 באוקטובר 2021, כ"א בחשון תשפ"ב, השעה 9:45. אנחנו מקיימים הבוקר את הישיבה הראשונה בנושא הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תיקון מספר 19, התשפ"א-2021.

אנחנו רוצים לשמוע בהתחלה סקירה של הצעת החוק והשינויים העיקריים שמבקשת הצעת החוק הזו לערוך בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולאחר מכן נשמע את האורחים ואת המוזמנים. הנציבות, בבקשה. מי מדבר?

ערן טמיר, יועץ משפטי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תיכף תצטרף, אני מקווה, עורכת דין דינה דומיניץ שהיא ממלאת מקום נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים.

קודם כל אנחנו רוצים לברך את הוועדה באמת על הדיון המהיר, רוצים להגיד תודה רבה על זה. תיקון 19 עושה יותר משני דברים מרכזיים, אבל הוא מחדש שני דברים מרכזיים. נושא אחד, תיקון שהוא יחסית קטן בתוך החקיקה, אבל לנו הוא משמעותי. קודם כל זו הצעת חוק ממשלתית, אני אסביר. אולי אני אגיד עוד קודם, וזה מאוד חשוב לציין את זה, זה חלק מהחבילה שנמצאת בתוך חוק ההסדרים, כי הרעיון היה, ושמחתי לשמוע גם את כל חברי הוועדה בדיונים הקודמים מסכימים שהדחייה שעומדת להינתן בחוק ההסדרים הנוכחי תהיה הדחייה האחרונה. דחייה גם לרשויות מקומיות למשך ארבע וחצי שנים, לממשלה למשך שנה או שנה וחצי, יש שם אפשרות הארכה בצו, ולמערכת הבריאות לארבע שנים, כשכל שנה חייבים לעשות משהו וחייבים להתקדם.

חלק מהחבילה שסוכמה במסגרת הממשלתית, וזה כולל גם את התיקון הזה, תיקון 19, שרק מטעמים טכניים גם לא מופיע בחוק ההסדרים עצמו, הוא הכרחי כדי שלא יהיו עוד פעם – כי מה קרה בעבר? הדחייה שהולכת להינתן בחוק ההסדרים הנוכחי היא לא דחייה ראשונה, היו כבר דחיות בעבר, אבל אז נתנו דחייה ונותני השירות והחייבים פשוט לא ביצעו. אפשר להגיד אלף סיבות, אבל חלק גדול מהם לא ביצע כי החיים סחפו אותם לכל מיני מקומות אחרים, זה לא היה מספיק דוחק וחשוב ואז הגיע הרגע או השלב או השנה האחרונה שבה הם גילו שהם לא מספיקים לעמוד בכל ההתחייבויות ואז הלחץ לעוד דחייה. הרעיון הוא שיהיה פה מסר שאיתו באה גם יכולת אכיפה מיידית יותר שתדחוף את החייבים כבר בשלבים המוקדמים לבצע, לקיים את החוק.

החוק עושה שני דברים. הדבר הראשון, הוא מאפשר לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לתבוע בשם אדם, כמיופה כוח של אדם, כמו הסיוע המשפטי, בנושאים כמו אפליה ונגישות. היום לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לנו, יש סמכות כזו במסגרת תחום התעסוקה ואנחנו ביקשנו והממשלה נעתרה, ואני מקווה שגם הוועדה, לאפשר לנו לתבוע בשם אדם, כמו הסיוע המשפטי.

מה המשמעות של זה? המשמעות של זה היא בעיקר מול גופים ציבוריים ורשויות והממשלה עצמה. זה נותן לנו את היכולת להגיש, אם אדם מתלונן ואומר שפגעו בזכותו, הממשלה, משרד ממשלתי, יחידת סמך, רשות מקומית וכו', הוא אומר שפגעו בזכותו, כי אנחנו מאוד משתדלים להיות זהירים בתיקים שאנחנו מגישים, ומוצאים שיש לזה הצדקה, שנוכל לפעול גם מול המדינה כמו שאנחנו יכולים ופועלים גם מול המגזר הפרטי.

זה מהלך מאוד מאוד חשוב. בתיקון הוא תופס שורה וחצי, אבל הוא חשוב לנו. עוד פעם, חלק מהחבילה של הדחייה לרשויות ולממשלה שגם תהיה לנו אפשרות לייצג אנשים שנפגעו גם מול הממשלה והרשויות ביתר חופשיות. אני שמח ומודה מאוד לשר המשפטים שדחף את התיקון הזה בהקשר הזה ולממשלה כולה שאישרה אותו. ושוב פעם, זה חלק אינהרנטי מהדחייה, כי זה בדיוק זה.

כן, אותה בקשה שהגיעה לוועדה ואישרנו אותה, של דחיית המועדים להמשך הנגשה במבנים הציבוריים, אם זה במערכת הבריאות, אם זה השלטון המקומי וכו', לעוד מספר שנים בעצם הייתה חלק, אנחנו התעקשנו כאן, וכל מי שיושב כאן ודאי יודע והיה ער לכך שהתעקשנו שבאמת נאשר את הבקשה הזו רק ובמידה שנתחיל לעבוד על תיקון 19, סמכויות האכיפה של הנציבות, כדי שבאמת לדחייה הזו יהיה סוף, אנחנו מקווים.

תודה, זה היה מדויק. אז זה הדבר הראשון שתיקון 19 עושה. הדבר השני, והוא המרכיב המרכזי מבחינת הנפח של תיקון 19, זה מאפשר לנציבות לקבל כלי של עיצומים כספיים כנגד כלל החייבים, לאפשר אכיפה מיידית ולא פלילית, חשוב לנו להדגיש את זה, לא פלילית, כנגד הפרות בהקשר של העיצומים הכספיים הן הפרות ברורות וחד משמעיות של הנגישות.

לא הבנתי את ההבדל בין אחת לשתיים.

הדבר הראשון שדיברתי עליו זה כלי אזרחי שבו אדם שזכותו נפגעה בנגישות או באפליה, אני יכול לתבוע בשמו כמיופה כוח שלו גם את המדינה. היום בתביעות האלה אני תובע בשם המדינה כמיופה כוח של היועץ המשפטי לממשלה.

ועד היום אותו אדם היה יכול לתבוע באמצעות הסיוע המשפטי או שבכלל הוא לא היה יכול לתבוע?

הסיוע המשפטי, רק אם הוא היה עומד בכללים של הסיוע המשפטי שהם לא קלים למי שמקבל קצבאות.

זה מבחני הכנסה מאוד קשים.

אצלנו זה בלי מבחני הכנסה.

אז יכול להיות שהיה צריך לבטל את מבחני ההכנסה ולהשאיר את זה בסיוע, למה צריך לפצל את זה?

זה לא פיצול.

אני רוצה להבהיר. הסיוע המשפטי זה קצת משהו אחר, הוא גם בתוך המשרד שלנו, משרד המשפטים, אבל כל המטרה של הקמת הנציבות ופועלה של הנציבות זה שיש גוף ייעודי לנושא הזה. הסיוע המשפטי עוסק במגוון רחב של זכויות ומיצוי זכויות ולכן זה לא אותו דבר, פה יש מיקוד שקבע המחוקק של גוף מסוים בתחום שמאוד זקוק לכך של זכויות אנשים עם מוגבלות. לכן זה לא אותו דבר.

אני מבינה, אבל בוא נניח שלאדם נכה יש זכות לנגישות, זכות שינגישו לו את הדבר, אם המדינה או לא משנה מי, אחד החייבים, לא הנגיש לו את הזכות, לא אפשר לו את הזכות, אז יש לו בעצם עילה לתביעה. בשורה התחתונה, אני מסתכלת רגע על האזרח, האם זה לא יבלבל את האזרח, שבדרך כלל נעזר בסיוע המשפטי?

אם יש הסברה מלווה אז זה לא יבלבל וזה יחזק אנשים עם מוגבלות וזה לא המקרה הייחודי שבו המדינה כמו מדינות אחרות הקימו גופים ייעודיים, נציבויות, זכויות אזרח והוועדה לנושאים מסוימים שהיו מוזנחים ואוכלוסיות שהן מופלות ומודרות.

אני רק רוצה להעלות פה את הנקודה שבדרך כלל אנשים עם מוגבלויות לא נעזרים בסיוע המשפטי, לרוב הם פונים לנציבות בנושאים האלה.

אני חולקת עלייך, אבל בסדר. הם פונים הרבה לסיוע המשפטי.

אני רוצה להוסיף משהו. דבר ראשון, הסיוע המשפטי זו יחידת אחות ואנחנו עובדים הרבה מאוד בשיתוף פעולה משני הצדדים, זאת אומרת דברים שמגיעים אלינו והסיוע המשפטי, נקרא לזה חזק יותר, מעבירים אליהם ובנושאי נגישות הם מעבירים אלינו. בתחומים שלנו אנחנו הגוף שגם אמון על זה מבחינת חוק וגם יש לו את המומחיות.

לדוגמה, יש תלונה על נגישות, אז לנו יש את אנשי המקצוע של נגישות, את היכולת להוציא פיקוח ולבדוק את המקום, דברים שאין לסיוע המשפטי. כדי שהסיוע המשפטי יעשה את זה הוא יצטרך להוציא את זה לחוות דעת שתעלה לאדם כסף.

לא, בזה אני מסכימה איתך, אני רק שואלת על התביעה.

זו התביעה, כדי להגיש את התביעה אתה צריך לאסוף - - -

ערן, אני חושבת שהדברים הם ברורים. הסיוע המשפטי נותן כמובן מענה לאוכלוסיות רבות בשלל נושאים שונים, פלילי, אזרחי, יש שם הכול בעצם ופה אנחנו מדברים על ממש מנגנון שיהיה ייעודי לנושא הספציפי הזה ואני חושבת שזה מבורך.

בדיוק, כדי להגיש את התביעה צריך לאסוף ראיות בתחום שהוא מומחיות שלנו.

דווקא זה לא מבלבל, להיפך, זה דווקא מוציא אותם מתוך כל המאגר הגדול של כל ההליכים השונים ושם את זה במחלקה מסוימת.

ודאי בתחומי הנגישות.

אז סעיף אחד, אמרת שהוא מטפל בתביעות, שאתם יכולים לתבוע בשם האזרח. והשני זה מה? זה הנציבות עצמה כמדינה יכולה לתבוע את אלה שלא עושים את מה שצריך?

זה לא לתבוע, זה אכיפה מנהלית של עיצומים כספיים.

תיכף אנחנו נפרט את זה.

היום המנגנון הוא של אכיפה פלילית. אנחנו מדברים בהקשר הזה על נגישות ועל חובות של ייצוג הולם של גופים ציבוריים. מה שקיים היום זאת פליליזציה של התהליך. אני עכשיו מדבר על המסלול המנהלי פלילי. כשהחוק עבר ב-2005, נכון? לא זוכר, תיקון מספר 2, התיקון של הנגישות.

במרץ 2005.

אז הכלי שנתנו לנו בנציבות זה היה הכלי של צו נגישות. אני לא מדבר על האזרחי, אני מדבר עכשיו על הפלילי, זאת אומרת אם מפקח שלנו הולך למקום ובודק אותו ומוצא שאין נגישות, אז עושים הליך של שימוע ואם אין הצדקה אנחנו מוציאים צו שנקרא צו נגישות. הצו הזה, כמדינה ונציבות, אנחנו חייבים לתת בו זמן ריאלי לתקן, זאת אומרת אם צריך לעשות מעלית, מעלית לוקחת במדינת ישראל שנתיים, אז צריך לתת שנתיים.

בהנחה, נניח, שהוא היה צריך לעשות את אותה מעלית לפני 12 שנה והוא לא עשה אותה, ברגע שאנחנו מוציאים צו ונותנים לו עכשיו שנתיים לתקן הצו גם נותן לו מבחינה חוקית הגנה מפני תביעות אזרחיות על ההפרה של 12 שנה.

סוגיות אזרחיות, כל ההליכים האלה.

כן, זה מונע תביעה ללא הוכחת נזק, שזה אחד מהכלים החשובים שיש בחוק שלנו בהיבט האזרחי. אז המשמעות היא שזה מייצר באכיפה הפלילית שלנו שני דברים. האחד זה שיטת מצליח, כי אוקיי, תבוא הנציבות ותיתן לנו צו לתקן ואם צריך, ואם מוצדק גם ניתן ארכה, יש שביתת מפעלים באיטליה או שביתת אוניות ביוון, לא יודע, והמעלית נתקעה בדרך, הם מקבלים הרבה זמן. אז מצד אחד זה שיטת מצליח, שאולי הייתה נכונה ב-2005, כי אמרו שעכשיו אנחנו עושים דבר שאנשים לא מכירים אותו וכו', מצד שני, אם הם מפרים את זה אז זה הולך להליך פלילי שבסופו יש קנס ואישום והרשעה פלילית. אגב, הרשעה פלילית אישית, לא רק של הארגון, אלא גם של האנשים שנמצאים בו.

אנחנו חושבים שהדרך הזו היא חשובה כשבאמת כלו כל הקצין, אבל דרך המלך לא צריכה להיות כזאת, התהליך צריך להיות תהליך של עיצום כספי, וזה הדבר השני הגדול שיש בתיקון הזה.

אתה מדבר על עיצום כספי לרשויות מקומיות.

לאו דווקא.

לכל מי שצריך לעשות נגישות, גם במגזר הפרטי וגם במגזר הציבורי.

יש לי רק שתי שאלות כדי להבין. תודה רבה, יושבת ראש הוועדה, גם על ההזמנה וגם על הנושא החשוב. אני מייצג עצמאים בגדול, שולמנים, אבל את כל האזרחים העובדים במדינת ישראל שכורעים תחת נטל המסים ולפעמים חשוב לי להבין דברים שעושים. יש לי שאלה לאדוני, כשאתה אומר להוריד את החובה הפלילית מעל רשויות מקומיות.

לא רק מעל רשויות מקומיות, החובה הפלילית היום היא על כולם.

באופן כללי. ברשות מקומית אם לא היו עומדים בתנאים מי היה האדם שיש עליו חובה פלילית ברשות המקומית?

זה לא רק רשויות מקומיות.

לא, אבל להבין את מי היית תובע פלילית.

אני עונה.

כתב אישום.

כתב אישום למי ברשות?

זה יכול להיות ראש הרשות, המנכ"ל, זה יכול להיות ראש החברה, זה יכול להיות האדם הפרטי, זה יכול להיות נושא המשרה שיש לו אחריות.

נכון. גילוי נאות, אנחנו צריכים לחזור כמה שנים אחורנית ולהגיד שנפגשנו, לדעתי זה היה כשייצגתי רשות מקומית.

לא איתי, אבל אני מכיר את המפגש.

לא איתך, בחיפה.

אז יש פה הצעה מעולה, להוריד את החובה הפלילית, זה מה שאני מבין, גם במגזר הפרטי וגם במגזר הציבורי.

זה לא להוריד, אנחנו לא מבטלים, אנחנו לא רוצים להשתמש בה אלא במקרים קיצוניים שבהם אנחנו רואים ששום דבר לא עובד, כולל עיצום כספי.

איפה זה פלילי עדיין?

ערן, אולי תיתן דוגמה. בואו ננסה להוריד את זה לקרקע, אם אתם יכולים לתת דוגמה להליך פלילי. בסך הכול כמה הליכים פליליים כן היו לכם, ערן?

לא הרבה, היו איזה ארבעה שהגיעו לכתב אישום שהביא להרשעה.

אתם יכולים לתת דוגמה?

כן, היה מבנה, תחנה מרכזית גדולה שהיא גם מסחרית, שהוצאנו צו. הדבר לקח הרבה מאוד זמן ובסוף זה נגמר בהרשעה וכמובן תשלום של פיצויים. הנקודה היא שזה לקח המון המון זמן, שנים, זאת אומרת זה גם פחות אפקטיבי, גם פוגע ביכולת שלנו לעשות אכיפה כי זה לוקח הרבה זמן וזה גם איזה שהוא עינוי דין גם לחייבים כי בסופו של דבר בסוף זה נגמר גם בכתב אישום ובהרשעה.

גברתי היושבת ראש, כשערן יסיים, באופן כללי, כיוון שמדובר בחקיקה שהיא פרי עבודת מטה משותפת של ייעוץ וחקיקה שמובילה בחקיקה באופן כללי, ונציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, אני אבקש גם להוסיף לדברים, אבל לעניין הספציפי שעלה עכשיו, חשוב לחדד את מה שחברי ערן אומר לגבי כל הנושא הפלילי.

זאת לא אחריות פלילית אוטומטית על הפרת הנגישות. כיוון שהיה מדובר אז בנורמה חדשה עם כל מיני הגנות וסייגים אמרנו שעל הפרת נגישות לעומת איסור אפליה שלא כרוך בנגישות אין אחריות פלילית. מה יש? יש הליך דו שלבי שערן תיאר, ומאוד חשוב לחדד שזה הליך דו שלבי. קודם כל צריך להיות צו שנותן לוחות זמנים, רק אם מפרים את הצו יש אחריות פלילית, וזו כל הבעיה.

אני מחזק את הנציבות, שעל סמך הניסיון שלה, כשעשינו את הכלי הזה ב-2005, אני פותח מאמר מוסגר, כדי להגיד שכמובן שיישום החוק ושלטון החוק הוא חשוב וחסר בכל מיני תחומים, אין תחום כמו התחום הזה שגם כאשר היה חוק והחוק היה בהרבה מובנים חסר, גם ברמה של הנורמה, זה לא היה חוק שתואם עידן זכויות של אנשים עם מוגבלות, אבל גם כשהיה חוק במקרים רבים הוא לא היה נאכף. לכן המחוקק, בסיוע רב שלנו בתיקון הגדול של נגישות ב-2005, עשה את הכול כדי לצייד אנשים עם מוגבלות והנציבות כגוף הממלכתי המרכזי המופקד על אכיפה בכלים ישימים, גם כלים שמונעים את אי ההנגשה, כמו מורשי נגישות, וגם כלים שמטפלים באי ההנגשה. אז כשהנורמה הייתה חדשה חשבנו שהכלי הכי מתאים מבחינת אכיפה של הנציבות זה סוג של צו נגישות, כמו שיש בתחום שמירת הניקיון, צו שמירת ניקיון.

חשוב להדגיש שזה הליך דו שלבי, אין אחריות פלילית על עצם הפרת הנגישות, זה רק על הפרת הצו, וחשוב גם להדגיש מבחינת אחריות פרסונלית אישית בתוך הגוף הזה, זה לא אחריות מוחלטת, בעצם יש לו חובה לעשות את כל מה שהוא יכול כדי למלא את חובת הנגישות. אם אותו נאשם מוכיח שהוא עשה את הכול כדי לקיים את הצו ביכולות שלו, בתפקיד שלו, הוא לא אמור להיות מורשע. ואם אני זוכר נכון, חבריי מהנציבות יגידו לי, אני לא חושב שהייתה הרשעה.

באמת הנקודה העיקרית פה, שהכלי הזה של צו נגישות לא יוצר הרתעה כי הוא רק פני קדימה. אדם יכול להפר, להפר ולהפר ולדעת - - -

כן, אבל אני שאלתי בכוונה על רשויות מקומיות כי אני חושב שברשויות המקומיות אתם צריכים לעשות משהו שונה לחלוטין, אתם לא הולכים לכיוון הנכון, בעיניי. להטיל עוד עיצומים כספיים על רשויות מקומיות - - -

אדוני סגן השר, אני רוצה להגיד בנושא של רשויות מקומיות, קודם כל מדובר בהצעת חוק ממשלתית שעברה בממשלה, זה מה שאנחנו מגישים פה.

בממשלה הקודמת?

לא.

בממשלה הזאת?

כן, הצעת חוק ממשלתית שעברה בממשלה כחלק מחוק ההסדרים. זה חשוב להדגיש, ועבדנו על זה בשיתוף פעולה עוצמתי עם משרד האוצר. כפי שכבר נאמר, זה היה סוג של עסקת חבילה עם משרד האוצר, שיפור יכולת האכיפה. חשוב להבהיר שבהחלטות הממשלה של חוק ההסדרים, הייתה החלטת ממשלה לגבי פריסת מועדים שקבעה בסעיף שהצעת החוק הזאת תוגש באותו יום.

הנקודה הזאת ברורה.

האם יש בחוק הזה גם תמריץ חיובי?

אני אגיד לכם מה יקרה, פשוט הרשויות מתוך מענקי האיזון יאבדו כספים ומי שישלם זה בעלי עסקים. זה עוד פעם הולך לבעלי עסקים.

לא, אדוני סגן השר, אני רוצה להגיד עוד משהו לגבי רשויות מקומיות. כשהיה דיון בוועדה הזאת לגבי הפריסה היו פה דברים שאמר יושב ראש מרכז השלטון המקומי. בכל העסקה הזאת הייתה פה בחודשים האחרונים, במהלך השנה האחרונה, הרבה עבודה בשיתוף פעולה עם השלטון המקומי כולל מעורבות של לשכת השר שלי, ראש מטה של השר שלי, שבעצמו היה ראש רשות מקומית, כדי להגיע לכל מיני הסכמות עם הרשויות המקומיות תוך הבנה של הצרכים שלהם.

עם ארגוני העסקים ישבתם? ישבתם כשכתבתם חוק כזה דרקוני?

סליחה, סליחה, סליחה, אדוני, עם כל הכבוד, מה זה צריך להיות?

אני התייחסתי לפן של הרשויות המקומיות.

עורך דין אורן, תודה רבה.

כי אתם לא ישבתם עם אף אחד, אתם עשיתם מחטף.

אני רוצה להגיד לאדוני - - -

זה חוק איום ונורא.

אני רוצה להגיד לאדוני שאם הוא - - -

תודה. שי, תודה רבה לך, אנחנו נפנה אליך עוד מעט, אתה הגעת לכאן, אני בטוחה שיש לך הרבה מה להגיד, אתה תיכף תקבל את הזמן שלך, קצת סבלנות. עורך דין אורן, תודה רבה לך. ערן, יש לך עוד מילה להגיד? אני רוצה לשמוע את כל הארגונים שהגיעו.

כן, אנחנו מאוד לא אוהבים את הכלי הפלילי ומשתדלים למעט להשתמש בו, אנחנו חושבים שיש צורך ביכולת הרתעה יותר אפקטיבית. כמו שאמר חברי דן, צריך להבין את זה, הוראות נגישות נמצאות כחובה חוקית משנת 1972 בספר החוקים של ישראל. אגב, זה אותו דבר גם בעולם, עד, לצערי, עובדתית, עד שלא הייתה אכיפה אפקטיבית כזו או אחרת פשוט הדברים לא קרו.

תודה, ערן.

אני רק רוצה להגיד, קודם כל התייעצו עם כולם, אני לא יודע למה אומרים שלא, אבל מעבר לזה החוק מראשיתו הוא מאוזן, עשינו הרבה דברים בשנים האחרונות כולל תקנות של פטור מנטל כבד לעסקים קטנים כדי לייצר את האיזונים.

ברור, ערן. לפני שאנחנו נשמע ואנחנו ניתן עכשיו מקום לשמוע את כל המוזמנים וכל הארגונים וכו' צריך להדגיש נקודה אחת חשובה.

גם מי שלא ארגונים רוצים לדבר.

חברי כנסת נכבדים, אופוזיציה וקואליציה.

כן, צריך לדבר.

מה שאני רוצה לחדד שוב ולומר. אחת, יש פה חשש גדול, אני מדברת אל הנציבות כמובן, אל משרד המשפטים, אתם מודעים גם לחשש הגדול, כפי שתיכף תשמעו, הן מסמכויות האכיפה והן מהקנסות המנהליים והעיצומים הכספיים שעל פניו לאנשים שקוראים את הצעת החוק הזו נראים מאוד מאוד גבוהים ואז ההשלכות שיכולות להיות על עסקים, בעיקר קטנים ובינוניים. מעבר לכך כמובן כל הנושא של התובענות הייצוגיות שאנחנו יודעים שהוא ענף וספק כספי לעשרות עורכי דין. לכן יש כאן איזה שהיא חשיפה ויש חשש גדול.

אני מציעה שנתחיל להקשיב ולשמוע את המוזמנים ולאחר מכן נקבל את ההתייחסויות השונות שלכם. קודם כל דובי אמיתי, יושב ראש נשיאות הארגונים העסקיים שנמצא בזום. שלום, דובי.

שלום ותודה רבה, גברתי היושבת ראש, חברי הכנסת המכובדים. אני שמעתי את המשפטים האחרונים של גברתי היושבת ראש ואני מצטרף לכל מילה שאת אמרת. זה למעשה בדיוק החשש המאוד כבד שלנו במגזר העסקי. אנחנו מברכים על כל דבר שמייצר את הנגישות, אנחנו אלה שחתמנו על הסכם קיבוצי לטובת אנשים מוגבלים, להכניס אותם לעולם התעסוקה והעבודה.

הדבר הראשון שהייתי מצפה לראות, הממשלה כנותנת דוגמה לכל דבר שמנסים להטיל על המגזר הפרטי, המגזר העסקי. אני לא רואה באמת בעין יפה את זה שיש כל הזמן נאמר גרירת רגליים לטובת החלת הנגישות בשירות הממשלתי אל מול המגזר העסקי. לטעמי יש פה טעם לפגם.

הדבר השני, כמו שאמרת, זה התובענות הייצוגיות. זה הפך להיות אחד הדברים באמת המעיקים ביותר על המגזר העסקי. המעבר מהליך פלילי לעיצום הכספי, לדעתי זאת תהיה טעות ובכי לדורות. צריך להבין שהמצב היום, ואני בטוח שסגן השר אביר קארה מכיר את זה, זה שאנחנו כעסקים אחת לשנה או במקרה אחר אחת לשנתיים, מקבלים רישיון עסק. בתוך רישיון העסק כל נושא הנגישות נבדק, אז למה לנו להביא רגולציה נוספת על העסקים?

קיבלנו את רישיון העסק, עמדנו בכל התנאים, וחלילה אם יש מישהו שמפר בין לבין את התנאים אז אפשר לטפל בו, אפשר להעלות את רמת האכיפה ולהישאר באותו מסלול במגרש הפלילי וגם את יודעת וגם אתם יודעים, כשאנחנו מעבירים לעיצום כספי ולקנסות מנהליים, אנחנו יודעים איפה זה מתחיל, אבל לא יודעים איפה זה נגמר ואני יכול רק לומר שזאת תהיה טעות. ותודה על הזמן שקיבלתי ואני מקווה שבסופו של יום נדע כולנו לקבל - - -

דובי, אז שאלה עניינית ומקצועית אליך. הרי בעצם אנחנו צריכים למצוא כאן פתרונות ואיזה שהוא סיוע להנגשה הזו, יש לכם רעיון אחר?

יש לנו מספר רעיונות, ובדיוק נדמה לי שאל את זה אחד מחברי הכנסת או מישהו שהתפרץ, אני חושב שאם רוצים להגיע לפתרון, כמו שאני יושב על עסקת חבילה במשק, כמו שאני יושב עם הממשלה על המון נושאים, אני חושב שבהנחיה שלך יוקם צוות מול המגזר העסקי, אנחנו נבוא גם עם הבעיות ומצד שני אנחנו נבוא גם עם הפתרונות כי אנחנו רוצים לאפשר הנגשה לבעלי מוגבלויות. אנחנו עושים את זה הרבה מעבר למה שאתם חושבים, אבל בואו נשב, בואו נעלה את הדברים. זה לא צריך לקחת הרבה זמן, בפרק זמן מאוד קצר, ונמצא את הפתרון שיהיה טוב לכולנו.

תודה רבה, דובי. גב' פנינה בן דוד, התאחדות המלונות, מנהלת המחלקה הכלכלית, גם היא בזום.

אם היא לא תענה, אז אני כאן, ניר קפלן, גם מהתאחדות המלונות, אנחנו עובדים ביחד.

אני אתחיל וניר קפלן ימשיך. אני רק רוצה לספר לכם שהמלונות ישראל, ונציבות השוויון גם יודעת את זה, הוציאו מאות מיליוני שקלים בשביל להנגיש את בתי המלון כי אנחנו עסק מאוד מורכב, יש לנו הרבה פונקציות בתוך המלונות. יחד עם זה באמת אמצעי האכיפה של התקנות האלה הם מהכי דרקוניים שיש, אני לא מכירה תקנות שיש כל כך הרבה אמצעי אכיפה וזה מתחיל מהנושא של רישוי עסקים.

היום אף מלון לא יכול לקבל רישיון עסק אם הוא לא מביא יועץ נגישות מורשה שעושה לו תכנית והוא עושה את כל הדברים לפי אותו יועץ נגישות מורשה שהמדינה הסמיכה. מעבר לזה יש לנו תביעות ייצוגיות שבשנים האחרונות, כולל בשנת הקורונה, עשרות מלונות קיבלו לפעמים תביעות על סעיפים אזוטריים, כמו לדוגמה משהו שהם שכחו, הם עשו את כל ההנגשה, הכול בסדר, הם רק שכחו לכתוב באתר האינטרנט שלהם איזה אמצעי הנגשה יש.

גברתי, אני רק אומרת לגבי תביעות ייצוגיות בנושא הזה, זה לא קשור לחוק הזה. זה לא קשור.

לא, מה שאני מנסה לומר, בנושא הנגישות בגלל שאין - - -

זו עוולה נפרדת שצריך לתקן.

אני יודעת, אבל בגלל שאין שום צורך היום בתשלום כשאתה מגיש תביעה ייצוגית בנושא נגישות אז הנושא של הנגישות הפך להיות אבן שואבת לתובענות ייצוגיות של כל מיני תובעים סדרתיים שפשוט מנסים לעשות כסף קל. אז גם זה וגם כמובן שנציבות השוויון עדיין עושה ביקורות והיא באה ואם יש משהו לא בסדר אז היא מוציאה צו ומתכנים. לדוגמה אצלנו בסקטור, אני לא מכירה אף בית מלון שהגיע לתביעה משפטית, כי בדרך כלל כן נענים ומתקנים.

מדוע הסיפור הזה הוא כל כך מורכב? אני לא יודע אם מישהו מכם עבר על התקנות האלה, אבל התקנות האלה הן מהמורכבות והמסובכות שיש בכלל עם המון דברים שהם אפורים. הנה, רק עכשיו בתובענות האלה הם שמו 200 סעיפים שבכל סעיף אפשר לתבוע עד 75,000 שקל.

אבל זה לא מדויק.

זה בין 25,000 ל-75,000.

בין 25 ל-75, אז, פנינה, בבקשה, זה קצת דמגוגי להגיד.

אלה סכומים קבועים לפי הפרה.

הם לא גונבים את הכסף, 25,000 שקל זה לא הולך ברגל. גם 500 שקל זה הרבה לבעלי עסקים.

נכון, אבל, אדוני, להגיד 200 הפרות של 75 אז זה לא מדויק.

לא אמרתי, רגע, אז כנראה לא הקשבתם, אמרתי 200 הפרות של עד 75,000 שקל.

לא, כתבתם 200 שעל כל אחת ניתן להטיל 75,000.

בסדר, הנקודה ברורה. קיבלנו את נייר העמדה שלכם, את רוצה להוסיף איזה שהיא נקודה שלא נאמרה עדיין?

אז מכיוון שכך, שזה כל כך מורכב, ואנחנו לוקחים מורשי נגישות שהם אומרים לנו מה לעשות כי עסק לא יודע, הוא לא יודע כי זה כל כך מורכב, אז אם מורשה הנגישות כבר בא והוא נתן תכנית, עושים את הכול, על כל מה שציינתי לבוא ולשים עוד קנסות זה - - -

נכון, ותיכף אני רוצה לקבל חידוד כאן מהנציבות שדווקא אני מבינה שזה נותן לכם הגנה מתובענות.

לא, לא, לא, זה ממש לא נותן לנו.

לא, כשמתחילים את התהליך. ערן, יש איזה סוג של הגנה, אני יודעת, שברגע שמוגש צו למשל.

זה לא צו, זה עיצום כספי.

אבל עיצום כספי הוא רק בסוף, עד שמגיעים אל הסוף הזה עובר הרבה זמן.

אבל עיצום כספי הוא לא מותנה בצו, זה השינוי.

ברור, אז אנחנו מדברים על התהליך עצמו.

אני רוצה להבהיר, אין לנו רצון לסחוט, אנחנו לא ארגון מאפיה, בחוק יש כלים שונים, יש אפשרות של כתב התחייבות, יש אפשרות של עירבון, זה תלוי גם בהפרה, יש אפשרות של התראה, שנותן זמן. אנחנו גם מחויבים לייצר איזה שהוא מנגנון של נוהל שהוא מפורסם והוא פומבי והוא חייב לקבל אישור של היועץ המשפטי לממשלה, להראות מתי ואיך אנחנו עושים כל אכיפה ומתי זה מסתכם בהתראה ומתי זה עובר דבר אחר. גם ברור לנו שיש צורך בתקופת התארגנות וזה לא מיד שאנחנו צריכים להריץ קנסות, אבל החקיקה הזאת חשובה כדי שהכלים האלה יהיו שם כדי לייצר את ההרתעה. אנחנו רואים שככל שהכלים לא מייצרים אפקטיביות באכיפה אז צריך להגיע למהלכים פליליים וחקירות פליליות וכל מיני דברים כאלה שאנחנו לא רוצים להגיע לשם.

אני רק רוצה להגיד שנראה לי שיש פה גם קצת בלבול בין הנושא של תובענות ייצוגיות לבין הצעת החוק שכרגע על השולחן ולא נכון לערבב בין הדברים. יכול להיות שיש מה לדבר בנושא של תובענות ייצוגיות ויש - - -

אבל אתם לא יכולים להתעלם מהעניין.

אבל זה שני דברים שונים בחוקים שונים.

אבל זה חלק מהאירוע.

זה עוול אחר שלא קשור לחוק הזה שאותו צריך לתקן בנפרד.

אבל זה קשור לגופים, הגופים עצמם. זה שלנו כמחוקק זה - - -

אבל גם לא להטעות, מדובר פה בקנסות ובעיצומים כספיים על בעלי עסקים, לא בתביעה ייצוגיות אלא בתביעות ישירות לבעלי עסקים. בעיצומים שלכם וקנסות שלכם. 75,000 שקלים זה גזר דין מוות לעסק.

אתם לא יכולים לדבר ביחד, תחליטו מי מכם מדבר.

לא, ניסיתי רק להגיד שבאמת זה שני דברים שונים וצריך להיזהר לא לבלבל. חוק תובענות ייצוגיות חל על המון המון נושאים.

זה גרוע וזה גרוע יותר.

אין מחלוקת שזה חל, ברור שזה לא החוק הזה.

דינה, מה את רוצה לומר? אני לא מצליחה להבין.

אני פשוט לא מצליחה לסיים משפט, אבל מה שרציתי לומר זה שלא נכון לערבב בין הדברים, פה אנחנו מדברים על הצעת חוק שתיתן סמכויות יותר מידתיות, יותר יעילות, יותר אפקטיביות לנציבות כרגולטור שאחראי ואמון על הנושא הזה. והנושא של תובענות ייצוגיות והתופעה של ריבוי תובענות ייצוגיות שהוא נכון בתחומים רבים, לא נכון לערבב אותו כאן עם הצעת החוק.

וגם פנינה יכולה להעיד, בתביעה ייצוגית שחשבנו שהם חשבו והם פנו אלינו, הם כארגון, שהתביעה לא מוצדקת אנחנו פנינו והבענו את דעתנו לבית המשפט ולכן גם בית המשפט דחה את התביעה הייצוגית שהתביעה הייצוגית לא מוצדקת בגלל שהנושא לא היה מספיק ברור. חשוב להבין, אנחנו מדברים על עיצומים כספיים על חובות הנגשה שהן ברורות ושהן ידועות כבר הרבה מאוד זמן. על זה אנחנו מדברים כאן.

כן, זה שזה לא היה בסדר גם זה לא בסדר. זה לא הופך את זה לבסדר.

זה גם לא אומר שהארגון לא הוציא הון עתק בשביל לסלק את זה.

בסדר, רק שני דברים קטנים. אנחנו גם קוראים וקראנו, קודם כל אנחנו מכירים את הבעיה עם התובענות הייצוגיות ויש עבודת מטה בנושא הזה ואנחנו גם מניחים שהיא תגיע בתקופה היחסית קרובה לכנסת כאן. זה אחת. שתיים, אנחנו גם קוראים למי שיש לו בעיות עם תובענות ייצוגיות לפנות אלינו כי אנחנו כרגולטור, התפקיד שלנו זה שגם לא יהיו תביעות סרק ומיותרות, הן פוגעות באינטרס של אנשים עם מוגבלות.

נכון.

שלוש, אם עסק נמצא במצב כלכלי כל כך מורכב, יש בשביל זה תקנות של פטור ויש בשביל זה על התקנות, בנוסף, אם הוא לא נכנס לתוך מסגרת התקנות, אני מוכן גם להרחיב על זה, הוא יכול לפנות אלינו ואנחנו נותנים פטורים. אנחנו מתעסקים כל שנה במאות בקשות פטור שחלק גדול מהן אנחנו מכירים כמוצדקות.

לא, מראש רוצים לעשות פטור על הכול, על המגזר הפרטי, כי בעל עסק שלא מנגיש את העסק שלו מפסיד לקוחות, יש לו כבר את ההפסד שלו, הוא לא צריך להפסיד פעמיים.

אז זה לא עבד, מ-1972 עד 2005, אדוני.

אז קודם כל לכו אתם, במשרדי הממשלה - - -

אביר, אני רוצה שאתה תדמיין לעצמך לחיות כילדה עם מוגבלות שאף עסק אתה לא יכול להיכנס אליו, אתה לא יכול לתקשר איתו, אתה לא יכול להזמין פיצה, שום דבר לא נגיש. תתאר שנייה את החיים האלה של האזרח הקטן. זה מ-1972 נמרח ונמרח עד היום.

מה את מדברת? זו אמירה פופוליסטית ולא נכונה.

רגע, שנייה, סליחה, חברים, אני ביקשתי לדבר אחרי, אבל אני מבקש מיושבת ראש הוועדה, ברשותך לדבר עכשיו.

בבקשה.

למי שלא מכיר, קוראים לי אביר. אז שאלו אותי אתמול כמה דברים שלא יודעים עליי. לא יודעים עליי שאני בן לאמא נכה, אמא שלי נכת פוליו, גדלתי בבית של נכים, שצריך הרבה מאוד עזרים מכל הכיוונים, אבל אמא שלי כל החיים שלה לא הסכימה בשום צורה שהיא לחשוב שיש משהו שהיא לא יכולה לעשות, או שיש משהו שאנחנו לא יכולים לעשות.

נכון.

אני חי את המוגבלויות האלה, אני חי את הרעיון הזה יום יום שעה שעה. אמא שלי הולכת ומזדקנת וכשאנחנו עולים בגיל אז גם הקשיים הולכים ועולים. אי אפשר לומר שאני לא מכיר את הדבר הזה לעומק, יש לי חברה במפלגה שעושה עבודה מטורפת בנושא, בטח ובטח בנושאי ההנגשה השונים ואני אהיה שותף שלה לדרך בכל אחד מהמצבים.

אני חושב שהחוק שהגיע לפה, לצערי הוא חוק גרוע. הגדלת עיצומים כספיים בתקופת מגפה, כשהמדינה נמצאת באינפלציה אדירה ובאבטלה, זה בערך הרעיון הכי גרוע שאפשר להציע במדינת ישראל. אני חושב, קודם כל, שהרשויות המקומיות, וגם עליהן להגדיל היום את העיצומים הכספיים, זו רשות מקומית, לא אכפת להם אם הם התקינו את הרמפה לנכים או לא, זה לא הכסף שלהם, זה כסף של המדינה, אבל מה זה הכסף של המדינה? זה מענקי איזון שמגיעים לאותן רשויות מקומיות, חלק מהרשויות המקומיות האלה נתמכות - - -

זה כסף של האזרחים.

זה ממש לא כסף של המדינה, זה כסף של תושבים, זה מכספי ארנונה, זה לא ממענקי איזון. גם המושג מענקי איזון הוא לא נכון, זה החזרים כספיים על מה שנותנים כאן בבסיס.

זו ארנונה של התושבים.

אני מבקש שנייה אחת, אני לא יודע אם את יודעת מה אני אומר.

בוודאי שאני יודעת.

אני מניח שאת לא. בכל מקרה מענקי האיזון האלה שם לא כסף של הרשות, הם כסף של בעלי עסקים ובהכרח בעלי עסקים ישלמו פעמיים, גם את העיצום הכספי כאשר יפנו אליהם אם חס ושלום הם לא עשו הנגשה, וגם את העיצום הכספי שהם ישלמו כתוצאה מזה שהרשויות המקומיות לא מחויבות לעמוד. אני חושב שהרעיון הוא לא טוב.

בנושא של הרשויות המקומיות יש לי הצעה, אני חושב שההצעה הטובה ביותר היא פשוט להתנות את קבלת מענקי האיזון בהנגשה באזורים מסוימים ולקבוע להם יעדים. יש 257 רשויות מקומיות, אפשר לעשות את זה בצורה מאוד מאוד מסודרת ולהפוך את התמריץ לתמריץ חיובי ברשויות המקומיות. אני חושב שהרבה לפני שמדינת ישראל ושהממשלה מגיעה להתערב בעסקים פרטיים היא צריכה לסיים את פעילות ההנגשה בכל משרדי הממשלה ובכל הרשויות המקומיות.

הדבר הנוסף בעניין של המגזר הפרטי. במגזר פרטי כבעל עסק, אם אתה לא מנגיש את העסק שלך, אם אתה לא דואג שיהיה את כל הציוד המתאים בעסק – הייתה לי חוות סוסים טיפולית במשך שנים והייתה לי רמפה שמעלה ילדים נכי CP על סוסים, הדרכתי רכיבה טיפולית במשך עשר שנים, זה מה שעשיתי בחיים שלי. העסק היה מונגש בצורות הטובות ביותר וגם אתר האינטרנט אז היה מונגש כי היינו צריכים את זה.

יש עסקים בישראל שאולי הם לא באמת צריכים את ההנגשה הזאת, כי אם יש להם לקוח אחד שמגיע פעם בעשור או הם לא רוצים בו ערך או הם לא רואים ערך בדבר הזה, זה עניין שלהם, זה מגזר פרטי. במגזר פרטי כשאתה מקבל קנס זה הבית שלך, אתה הולך לסגור את העסק. ברשות מקומית זה לא שלך, זה של מישהו אחר, אבל בעסק הזה זה הבית שלך, אתה הולך לסגור אותו. זה אחת.

שתיים, אם אתה לא מנגיש אתה מפסיד לקוחות ולקוחות אדירים, אנחנו גם רואים שיש הרבה מאוד השתלבות עכשיו והרבה מאוד אנשים שנכנסים ועובדים איתנו במקומות העבודה שלנו. אני חושב שהדבר הזה, מתוך מקום טוב ומתוך רוח חיובית, במקום שהוא ייצר שיתוף פעולה וייקח אותנו למקום פוזיטיבי הוא לוקח אותנו למקום מאוד מאוד שלילי. אני מרגיש את זה מבעלי עסקים.

הדבר הנוסף שאני חושב שהחובה שלו צריכה לרדת, קודם כל אני חושב שהחובה צריכה לרדת מהמגזר הפרטי לחלוטין. הם מגיעים לפה עם איזה שהן הצעות, בעלי אולמות, מסעדות, שיעשו לנו ככה או ככה, לא, החובה צריכה לרדת באופן כללי, באופן גורף.

איזה חובה?

חובת ההנגשה.

צריך תמריץ חיובי.

התמריץ צריך להיות תמריץ חיובי. רוצה המדינה לדאוג שכל בעל עסק כזה שפתח אתר אינטרנט, שהאתר שלו יהיה מונגש? שתביא את הכלים המתאימים.

וגם מקום חדש שנבנה עכשיו צריך להיות פטור?

הכול. אם בעל עסק לא רוצה הוא מפסיד לקוחות, תנו לו את האפשרות. אתם יודעים מה? זה היה צריך להיות במקסימום, אבל אתם רוצים להטיל עיצומים כספיים? סיימו את כל השלבים שהממשלה עושה, סיימו את כל מה שהרשויות המקומיות יודעות לתת, תנו לנו את האופק לראות שבמשך שנתיים הצלחתם לעמוד ביעדים האלה ואז תבואו אלינו בדרישות, אבל לפני כן אין שום טעם.

והדבר האחרון שקורה פה היום, בכספומט יש היום 300 פעולות, החוק דורש מאיתנו להנגיש את כל הפעולות בכספומט, אממה? שמתוך 300 פעולות בכספומט בדרך כלל 96% או 97% מהפעולות שאנשים עושים זה שמונה פעולה, משיכה של כסף ודברים כאלה. דורשים מאיתנו, ואני לא רוצה ללכת לכיוון של כספומט כי זה בנק וזה פחות חשוב לי, אבל רק להבין שדורשים מאיתנו להנגיש את כל 300 הפעולות. זאת אומרת שכל עורך דין או כל מי שרוצה לבוא ולתקוף בעל עסק בצורה זו או אחרת הולך ומחפש בציציות איך אנחנו יכולים מחר בבוקר לעשות עוד תביעה ייצוגית או לעשות עוד תביעה שדואגת לאדם מסוים לקבל כסף על חשבון וזה מייצר פתח לבעיות שאנחנו רואים אותן כאן היום, ואני מניח שהחברים שלי פה ידברו.

אז שתי הצעות, אחת זה לרשויות המקומיות, להפוך את זה לפוזיטיבי, רשות מקומית, לא להטיל עליה עיצום כספי אלא להתנות את קבלת מענקי האיזון שלה לפי ההנגשה ולפי היעדים שהיא עומדת בהם, והדבר השני זה לגבי המגזר הפרטי, לא להחיל את החוק כרגע על המגזר הפרטי לחלוטין, אנחנו נמצאים אחרי תקופה של קורונה, זה רעיון גרוע גם להגדיל את העיצומים עליהם. אני חושב שזה הדבר שאנחנו צריכים לעשות. גם מעבר לזה, אתם אולי לא יודעים, אבל יש ממש מחאה של בעלי עסקים בנושא הזה והיא תתפוצץ החוצה, זה מה שיקרה.

תודה רבה. חבר הכנסת אבוטבול.

עמדתי לגבי הנושא של הנגישות ברורה, גם מהדיונים הקודמים, שאנחנו כמובן בעד נגישות וכמובן צריכים מצד אחד לתת תקצוב מלא, דיברתי על זה, של מדינת ישראל לראשי רשויות שמתקשות בנושא הזה ולייעד את הכסף אך ורק לנושא הנגישות. לא לתת להם את זה, פשוט לאפשר להם כסף צבוע לנושא הזה כל שנה כדי למגר אחת ולתמיד את כל התופעה הזאת, בפרט בערים שיש שם מבנים ישנים. אני לא מדבר על ערים חדשות שברוך ה' כבר בונים שם לפי התקנים, אבל ישנן ערים שהן מאוד מאוד מתקשות עם הנושא ויש פיתוי לראש רשות, לפעמים, הכסף שמגיע שאתה יכול לעשות בו מה שאתה רוצה, במקום לעשות נגישות לעשות גן שעשועים או דברים אחרים.

דיברנו על זה ואמרנו שצריכים לאכוף יותר את החוק על עיריות עשירות שלהן יש הרבה בקופה, והפוך, את הכספים האלה שקונסים אותם לתת לרשויות חלשות כדי לסיים את הסאגה שנקראת ההנגשה, שזה דבר מאוד כואב. אני זוכר את זה גם בתור ראש רשות עשר שנים ששם היה קושי מאוד גדול עם ההנגשות, אבל עשינו בבתי ספר מעליות ובתחנות אוטובוסים ועוד כל מיני דברים בגנים, ואני שמח על כך.

לגבי הנושא של הקנסות והחוק שרוצים להטיל. בצורה ברורה מאוד אני אומר, עם כל הרצון שלי לנושא הנגישות צריכה להיות קצת פרופורציה בנושא של הקנסות. אין לנו עניין שבעלי עסקים יתמוטטו כי בסופו של דבר אם הם יתמוטטו מכספים כאלה ואחרים שהוטלו עליהם, שזה יכול להגיע ל-25,000 שקל ו-75,000 שקל, כל ההצדקות לא מדברות, אני יותר מדבר על נקודה של לאכוף אותם רצונית לעשות את ההנגשה. הם צריכים לדעת ולהבין ולהיכנס להם לתוך המוח, שאם אתה לא עושה הנגשה אתה מפסיד לקוחות כי לקוחות יש מכל המגזרים וכמו שאדם מתאמץ לעשות תעודת כשרות טובה, לא כמו של הרפורמה של הכשרות, אפילו זה לא בדיחה, אני מדבר על כך שכשיש תעודת כשרות טובה הוא יודע שיבואו אליו יותר לקוחות והוא רוצה את הלקוחות האלה. כך גם צריך להיות בהנגשה.

לכן ההסתייגויות שלי, שאנחנו הגשנו אותן, אלה הסתייגויות שבאות לעשות סדר בנושא, כן הנגשה, לא מיטוט העסקים, זה לא ייתן לנו שום דבר. לא צריך להיות אביר קארה כדי להסביר כמה העסקים צריכים את זה וכמה חשוב להם להיות קיימים בשטח.

עוד דבר, אנחנו גם מעוניינים למתוח את הזמנים כדי לאפשר גם בתשלומי הקנסות יותר זמן וגם בנושא השני של הזמן שיוכלו להנגיש את זה. יבוא השואל ויאמר: רגע, הם יודעים את זה וכו' וכו'. נכון, הם יודעים, אבל הייתה קורונה והיו להם צרות הרבה יותר גדולות מהנקודה הזאת שעכשיו אנחנו רוצים קצת לתת להם יותר אוורור כדי לבצע את ההנגשה. אם אתה רוצה לבצע את זה, תבוא קצת יותר לקראת, אנשים יאהבו אותך. אני לא צריך שחלילה ציבור אותם אלה שמוגבלים יהפכו להיות שנואים בעיני אותם בעלי עסקים, זה יהיה האסון הכי גדול. שם בנציבות אולי יחגגו, אבל אותם נכים יגיעו למצב שלא יהיה להם מאור פנים כשהם מגיעים לאותן מסעדות או לאותם בתי עסקים.

אם זה לא היה ברור, אנחנו לא רוצים לייצר אנטגוניזם.

תודה רבה, חבר הכנסת אבוטבול. מנכ"ל איגוד המסעדות, שי ברמן.

תודה רבה, גברתי. אנחנו מייצגים 15,000 עסקים טעוני נגישות. ראשית אני רוצה להתנצל על ההתפרצות שלי קודם ולהגיד שאנחנו בעניין של התביעות הייצוגיות כרגע חווים מגפה שהיא לא קורונה, היא מגפה של תביעות ייצוגיות שאין להן שום קשר לנגישות, זה פשוט עסק שיצרו כמה עורכי דין והם מייצרים פה איזה שהוא מנוף עלינו בגלל לאקונה בחוק.

לפני שיגידו שזה לא קשור לדיון הזה, בצדק, אני אגיד שאני אומר את זה כי אנחנו, המגזר העסקי, תמיד כשאנחנו באים לדיונים הללו תמיד אנחנו חשים שאנחנו הולכים על קצות אצבעותינו, למה? כי החוקים האלה הם חוקים חשובים. הם חשובים לכולנו, הם חשובים מבחינה ערכית ומוסרית, הם חשובים לנו מבחינה עסקית, זה שהעסק שלנו יהיה נגיש זה אינטרס שלנו, זה טוב לנו כי זה מביא לנו עוד לקוחות, זה טוב לנו מבחינה תדמיתית, ולכן הדבר הזה הוא כל כך מכעיס אותנו כי החוק לגמרי לחלוטין לא עומד בייעודו.

עכשיו אני רוצה לדבר על החוק הזה, על מה שהובא אליכם. עסק קטן, הגדירו אותו 100 מטר, איך? על סמך מה? איפה יש דבר כזה עסק קטן 100 מטר? יש בחובת המכרזים הגדרה של עסק קטן ובינוני, עד 100 מיליון שקל מחזור זה עסק קטן ובינוני. עסק קטן זה עד 20 מיליון, עסק בינוני עד 100,000 מיליון. איך הגיעו ל-100 מטר?

צריך להבין, מסעדה הכי קטנה, בית קפה הכי קטן, תיקחו את המטבח, תיקחו את השירותים, תיקחו את המחסן, זה מעל 100 מטר, לכן הבלוף הזה של קנס מוקטן זה פשוט שקר, זה לא נכון. עכשיו תבינו מה אתם הולכים לאשר פה, או לא לאשר אני מקווה, אנחנו מדברים פה על כל הפרה קנסות בין 25,000 שקל ל-75,000 שקל. אני אומר לכם, החוק הזה הוא כל כך מורכב, ואני הייתי בדיונים כשחוקקו אותו - - -

אני הייתי רוצה - - -

לא, אל תפריעי לי.

זה לא אני, זו חברת הכנסת, אז רק תשים לב אל מי אתה מתפרץ.

רק דקה, שירלי. בואי ניתן לשי לסיים.

אז אני רוצה להגיד שהחוק הזה כל כך מורכב, אני אתן דוגמה קטנה. את יודעת שאם את מתקשרת למסעדה המסעדה צריכה לתת את ההודעה שלה כשהיא עונה לך בקצב של 100 מילים לדקה. אם יש מוזיקה או שעברנו את הקצב הזה עברנו על חובת הנגישות. אפשר לשאול למה בשנת 2021, כשכל כבד שמיעה או רוב גורף של האנשים כבדי השמיעה יכולים להיכנס לאינטרנט ויכולים להזמין מקום במסעדה, הם לא יתקשרו למסעדה, מדוע הקנסות במקרה הזה הם בין 25,000 שקל ל-75,000 שקל?

צריך להבין, משפט סיום, שהחוק הזה מטיל על עסק קטן ובינוני, שעשה בקטנה חמש-שש הפרות, שזה באמת, אני אומר לך, קודם כל מחוסר ידיעה של החוק, קנסות בסך מאות אלפי שקלים. ואני אגיד לך שהקנס על עבירה עם אוטו ברמזור אדום שמסכן חיי אנשים זה 1,500 שקל, זה מה שאנחנו קונסים, ואתה שואל את עצמך איפה הפער הזה, כי זה קל מאוד להטיל על בעלי עסקים קנסות איומים ונוראים, פשוט מאוד. אני אומר לכם, זה הזוי, קראתי את זה ולא האמנתי, מה זה הטירוף הזה? זה פשוט מטורף.

תודה רבה, שי. חברת הכנסת פינטו.

אני רציתי להוסיף ולחדד, קודם כל אני מסכימה עם הטענות שההגדרה של עסק קטן, שכן צריך לתקן וללכת על פי המחזור של העסק, אבל ההגדרה של עסק באופן כללי שעומד בתקנות הנגישות, הוא קיבל את רישיון הנגישות, אין סיבה לתבוע או לתת לו עיצומים כספיים. אם אנחנו מגיעים למצב שהוא ברור שמפרים את החוק בידיעה, ומכורח זה כן לתת את העיצומים הכספיים, כי הבן אדם עשה את זה בחוסר תום לב. לתת התראה לפני, להגיע לדין ודברים ובסופו של דבר עיצומים כספיים, אבל לא לנפח כאילו באים עם איזה שהוא גרזן לכרות את כל עסקי מדינת ישראל, כי זו לא מטרת החוק וזה לא מה שיקרה.

תודה רבה. אני רוצה לעבור לזום, לנגישות ישראל, ענת אריאל או יובל וגנר.

נעים מאוד ותודה על זכות הדיבור. מה שחשוב לי להגיד, אני יודעת שזה דיון שהוא עוד בחיתולים, אני חושבת שגם לעמותת נגישות ישראל חשוב להבין יותר לעומק את ההגדרות ואת הסכומים שמדוברים בזה ולשמוע את הטענות של כולם, אבל חשוב לי כבר עכשיו להביא את הצד השני.

מדברים כל בעלי העסקים והאיגודים, אז באמת לא לשכוח את מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות שכל המטרה שלהם, הם רוצים להגיע לכל עסק כמו כל בן אדם אחר ולקבל את השירותים וליהנות מהשירות כמו כולם. אנחנו בעד חוק שייתן יותר סמכויות אכיפה לנציבות כי עובדה שזה לא עובד היום. וגם מבחינת השירות הציבורי, עובדה שאנחנו בעוד נקודה שבה הם באו והם מבקשים ארכות והם מקבלים ארכות. אז כנראה צריך איזה שהיא אכיפה פה יותר מסיבית ויותר נוקשה כדי שדברים בנגישות יתקדמו.

לבוא ולהגיד באופן כל כך גורף שכל בעלי העסקים הפרטיים צריכים לקבל החלטה לבד אם להנגיש או לא זה מאוד מאוד צורם. גם מתוקף תפקידי אני חייבת להגיד, אנשים שמכירים אותי ומכירים את התפקיד שלי באים אליי ונוטים להגיד: יו, איזה כאב ראש זה כל ההנגשה הזאת, כל דבר אני צריך להנגיש, את האתר אני צריך להנגיש. לצערי הרב, אם נסמוך על טוב ליבם ועל ההחלטה העסקית אם כדאי לי בתור בעל עסק פרטי להנגיש את המקום לכל סוגי המוגבלויות כדי שכולם יוכלו ליהנות מהשירותים שלי או שאני אחסוך כסף - - -

או שאני אסגור את העסק כי אני לא יכול להנגיש.

כי לא אכפת לי כל כך שאנשים עם מוגבלות בראייה למשל לא יוכלו להיכנס לעסק שלי כי אלה השיקולים שלי.

אביר, אם זה נטל כבד מדי העסק מקבל פטור.

מי קובע מה זה נטל כבד?

יש פטור אוטומטי שנמצא בתקנות.

אבל זה נטל נורא נמוך.

אתם באים לבקש פה בשביל הממשלה, שיהיה לה עוד זמן שייכנס לתוקף ועל המגזר הפרטי אתם רוצים מחר בבוקר.

יש פטור מיוחד על התמוטטות של עסק.

אבל הפטור הוא רק במחזורים נורא נמוכים של עסקים נורא נורא קטנים. זאת הטעיה, אתם מטעים את חברי הכנסת. אתם מטעים את הציבור פה, זה לא נכון.

לא, יש סמכות פטור מפורשת.

רגע, תראה לי את המחזור שלך, אני אגיד לך אם אתה מנגיש או לא. מה זה הדברים האלה? בעל עסק אם לא הוא מפסיד לקוחות.

אדוני, מדובר בפטור עצמי שהעסק לא צריך לבוא אלינו בשביל זה.

גברתי, התערבות לבעלי עסקים בעסק, התערבות כל כך גסה כזאת, זה קרוב אפילו לקומוניזם. דברים כאלה לא צריכים להיות וזה לא יכול להיות שזה מייצר פה מצב כזה שאנשים במקום שהם יילכו ויעשו את זה בשמחה וירצו לעשות את זה בכיף אתם הולכים לכפות עליהם עוד בעיצומים כספיים הזויים של עשרות אלפי שקלים.

לא, אביר, אני רגע רוצה לחדש לך. העניין של חובת ההנגשה הוא לא הדיון שלנו, חובת ההנגשה כבר קיימת.

העיצום הכספי.

רגע, שנייה. אז חובת ההנגשה קיימת שנים, בצורה מאוד מאוד ברורה לכל עסק חדש, זה ברור מאליו, בניין חדש וכו', החובה הזאת היא מבורכת לחלוטין - - -

אני לא בטוח. כחובה, אני לא בטוח.

אני חושבת שההשתלבות של האנשים, אני לא רק חושבת, אנחנו רואים ששילוב של אנשים עם מוגבלויות בשנים האחרונות הפך להיות באמת כמעט דבר שקודם כל כולנו מתגאים בו. הנה לא מזמן ראינו את המשחקים הפרא אולימפיים, אנחנו רואים פה חברי כנסת, אנחנו רואים אנשי עסקים, כל ההשתלבות של אנשים עם מוגבלויות בחברה הולך ונהיה הרבה יותר נכון, הרבה יותר גדול מהשנים שלפני כן, ויש לזה חלק.

זה קרה כתוצאה מעיצומים כספיים?

אנחנו מדברים כאן כרגע על העיצומים הכספיים. כשאתה אומר שאתה לא מוכן שתהיה חובת הנגשה בכלל, בכללי נראה לי שאתה לוקח אותנו עשרות שנים אחורה.

לבעל עסק, אני לא רואה בזה הכרח.

אפרת, אני רוצה להגיד משהו ואני מדבר אליך מלב אל לב. אני בתחום הזה כבר 20 שנה ואני מעולם לא דיברתי על זה. גם אמא שלי ז"ל הייתה אדם עם מוגבלות, גם פוליו, גם CP ונוסף על זה גם תאונת דרכים. גם היא לא רצתה שום עזרה, עבדה עד מתי שיכלה בתור מורה בבית ספר, וכמות העסקים או מקומות שרצינו ללכת כולל מסעדות ולא יכולנו להיכנס אליהם, אני לא רוצה בכלל להתחיל לדבר על הדבר הזה, כי אני פשוט לא מבין את הגישה הזאת.

זה מ-1972, אני נולדתי ב-1975, אני זוכר את החוויות האלה בתור ילד ו-20 שנה לא הזכרתי את זה כי זה לא רלוונטי, אבל אם כבר מנופפים בהורים, הדבר הזה, אנחנו מנסים לייצר פה באופן כללי את התהליכים הכי מאוזנים שיש. וכן, החוק היה ב-1972 והוא לא קוים עד 2005, ברגע שהתחילו לחייב את החוק הזה והתחילו – אני עוד פעם אומר, צריך למצוא את האיזונים, גם לתובענות ייצוגיות, אבל להגיד שלא צריך בכלל וזה יקרה - - -

מה אתה מציע מבחינת האיזון?

אבל אני מציע איזון.

אתם לא מגיעים לפה עם האיזון.

אני מציע איזון, ואם היית בא ומדבר על - - -

אם היו קובעים קנס של 500 שקל נראה לי שאף אחד לא היה מגיע לכאן.

זו לא הצעת חוק פרטית, זו הצעת חוק ממשלתית, יש לזה חסות של המדינה, משרד המשפטים. באמת.

לצערי, לצערי.

אוקיי.

יש פה הרבה מקום של איזונים - - -

אי אפשר, זה כל היום לעמוד ולהתמודד. אני אומר לכם, אם אתם רוצים להפוך את כל בעלי העסקים בישראל לאוכלוסייה מוחלשת, בבקשה, אבל זה מה שאתם עושים, אתם רוצים ללכת לסגור עסקים.

זה לא נכון.

אביר, שני דברים שאני רוצה להגיד לך.

אתה בכיסא גלגלים לא יכול להיכנס היום למסעדה?

יש מסעדות שלא. הרבה, לא מעט.

בגלל הצעקות לא שומעים.

תודה רבה. אני רוצה לעבור ליועצת המשפטית של איגוד לשכות המסחר בזום, קרן חן סופר.

שלום. הדיון הזה הוא בהחלט דיון סוער ומרגש. אנחנו שותפים לעמדה כמובן שהנגשה צריכה להיעשות, היא כבר נעשית, אבל שאלת האיזונים שדיברתם עליה בדיוק, היא השאלה הרלוונטית פה, ולטעמי זה הנושא שחשוב לדעת אותו, שהחוויה של בעלי העסקים פה בארץ היא שהנושא לא מאוזן ואני אתן מספר דוגמאות, גברתי.

דיבר מקודם שי ברמן על הנושא הזה של חוסר ידיעה. אז קודם כל אני יכולה לומר לגברתי מניסיון אישי שלא מעט עסקים פונים אליי והם פשוט לא ידעו, הם לא מכירים את כלל הנגזרת הזאת של נגישות ומה היא אומרת, כי אין מספיק פרסום של הדבר הזה והסברים של הדבר הזה ואנשים לפעמים מגיעים תמי לב. אם זה אתר אינטרנט, ולא מספיק שיש רק הצהרת נגישות, צריך היה גם לתאר את כל הסניפים, ואם יש סניפים ויש הצהרת נגישות אז משהו אחר קרה באתר. ופנינו לנציבות מספר פעמים, ובאמת הייתה אוזן קשבת, על דברים שנדרשים לתקן, כמו חיות שירות, כמו לולאת השראה וכדומה.

גברתי, כשאומרים מסלול של הודעה על כוונת חיוב, אני רוצה שגברתי תבין מניסיון שלנו עם רשויות אחרות, המשמעות של זה היא עיצום כספי. זה לא באמת איזה שהיא כוונה וזכות טיעון, כמו שמופיע שם, כי זכות הטיעון לא באמת באה ואומרת: לא ידעתי, לא אמרתי, תנו לי צ'אנס לתקן, היא רק אומרת האם יכולתי לפתור או אם אפשר להחריג את הסכום של העיצום. זה מבחינתי קו אדום שצריך לשים לב אליו, כיוון שכמו שהיה בהליך פלילי צו, הסבירו את זה קודם, ורק אחרי הצו פנו להליך הפלילי, אנחנו נבקש לכל הפחות, באותם גופים שכבר קיבלו רישיון עסק, ואנחנו מבינים כולנו שמי שקיבל רישיון עסק עמד בחובת הנגישות, אז קרתה איזה שהיא תקלה והנציבות באה לתקן ולשנות וכולנו רוצים אוכלוסייה וחברה מתוקנת יותר, אז תנו הזדמנות עם דוח ליקויים.

אני כבר לא מדברת על שאלת גובה העיצום, אני לא אומרת. המסלול זה המסלול שביקש להקל, אבל שיהיה שלב מקדמי של דוח ליקויים: אלה הליקויים שמצאתי, אני מבקש אותך לתקן עד יום כך וכך ומאותו שלב יוכל להיות עיצום כספי.

תודה.

רגע, גברתי, רק עוד בקשה. לתת את הדעת, כמו שאמרתי, לנושא של התביעות הייצוגיות. אני יודעת שאתם אומרים שזה שני חוקים שונים, אבל לו הנציבות לוקחת עכשיו על עצמה להגיש תביעה בשם אנשים וזו מגפה חד משמעית, שלא יגידו לכם אחרת, אני יכולה לתת לגברתי אם היא תרצה סקירה של האחוזים.

כן, אין צורך, אנחנו מכירים את זה.

אז שלכל הפחות יטילו בד בבד אגרה, כמו שיש במקומות אחרים, אם יש כבר גוף שמוסמך לעשות את זה. תודה רבה.

בסדר, תודה רבה. מנהלת עמותת 'אופק לילדינו' בזום, יעל וייס-ריינד.

תודה. קודם כל אני מודה מאוד על הדיון.

אני כבר מתנצלת, יש לך שלוש דקות, אם תוכלי מאוד להיות מהודקת.

אשתדל. אני מדברת בשם ילדים עיוורים ולקויי ראייה שחלקם, מאז חקיקת החוק ומאז ההוראות ליישם אותו, כבר הפכו לאנשים בוגרים עם עיוורון ולקות ראייה. אנחנו שומעים יום יום בקשות ותלונות וקשיים של אנשים שלא יכולים להשתמש בשירותים. זה כולל כמובן גם מוסדות ציבור, אני פה מקבלת את הקריאה שגם מוסדות ציבור יונגשו לילדים, למבוגרים, לאנשים עם מוגבלות, ואני מדברת על אנשים עם עיוורון. זה פשוט בושה שאנחנו ב-2021 ואנשים לא יכולים לקבל שירותים. אני לא מבינה איך אפשר בכלל להצדיק דחייה ועוד דחייה.

בנוגע לעסקים פרטיים, עוד פעם, אני לא אתייחס לתביעות ייצוגיות כי זה משהו אחר ולא קשור, אבל חובת הנגשה לאנשים, למה בן אדם עיוור לא יכול להשתמש בשירותים, לקבל שירותים כמו כל בן אדם אחר?

זה לא שירות ציבורי, זה שירות פרטי.

ועוד דבר, החוק, כמו ש - - -

בטח שהוא יכול, למה לא? גם יעזרו לו, אבל את רוצה להנגיש באלפי שקלים שהוא לא יכול לעמוד בהם.

אני מבקשת לסיים את שלוש הדקות שלי.

בבקשה, מילה אחרונה.

היושבת ראש הבהירה בצורה מאוד ברורה, גם ערן אמר, החוק כבר עבר, זה חוק ממשלתי, זה ממש לא ברור לי איך יושב סגן שר ויוצא כנגד החוק ומבקש לפגוע בו. זה דבר שהוא לא ברור. אז אני מבינה שאפשר להבין את המצוקה של בעלי עסקים ולחשוב על פתרונות, אבל מכאן ועד לבטל לחלוטין חוק שמאפשר לכל האנשים בישראל - - -

תחילו את החוק אחרי שהוא יחול בתחום הציבורי, חד משמעית. אני חושב שזו חוצפה להציע לסגור לאנשים את העסקים ב-25,000 ו-75,000 שקל. זה פופוליזם על כדורים.

גם לנו, גם לאנשים עיוורים יש זכות להשתתף, גם לאנשים עם מוגבלות יש זכות - - -

יש להם זכות מלאה. במגזר הפרטי, בעסק שלי, גם לי יש זכות, ולא בשם שוויון או זכות של אדם אחר לפגוע בזכות של אדם אחר.

זה בושה, זה בושה. זאת בושה שסגן שר מבקש לבטל את הזכות לשוויון של אותם אנשים.

חד משמעית, זה לא מה שביקשתי לקבל, ביקשתי להוריד את העיצום, ואת צריכה להתבייש כשאת אומרת את הדברים שאת אומרת, לא אני. חוצפה, וואלה. בואו נהפוך את האנשים האלה לחלשים ועוד נגיד חוצפה.

אביר, תודה רבה. ד"ר עמיחי תמיר, בבקשה.

בוקר טוב. עמיחי תמיר בשם ארגון הנכים זכויות נכים ובשם הפדרציה. אנחנו רואים בנגישות זכות בסיסית של אנשים עם מוגבלות לחיות בכבוד. החוק הזה נמתח ונמתח ונמתח, מעולם לא הגשנו תביעה ייצוגית ואין לנו שום כוונה לפגוע בשום עסק פרטי, גם לנכים או לאנשים עם מוגבלות יש עסקים פרטיים, אבל צריך להבין שיש פה פגיעה מאוד מאוד קשה ואנחנו נוטים להתחשב בכל עסק בתקופת הקורונה, אבל לא הרבה מעבר לזה, תודה.

תודה רבה. הגר יהב, מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי.

כן, נקודה אחת שגם מתחברת למה שאמר פה אדוני. אמרת פה קודם, אין קשר בין החוקים, ואנחנו אומרים שכשהמדינה באה לחוקק כזה דבר והיא חושבת שאין קשר לחוק תובענות ייצוגיות בעוד שהיה מקרה של עורך דין שתבע 53 תביעות שכולן סולקו, אבל בעל העסק עדיין צריך לקחת עורך דין, להיכנס לסחרור הזה כשאין לו מושג איך ההליך הזה ייגמר ולא היה אפילו נכה או מישהו בעל מוגבלות שנמצא מאחורי התביעה הזאת. זה הפך להיות עסק לשם הכנסה עבור עורכי דין.

אבל זה באמת חוקי התובענות הייצוגיות, נראה לי שאנחנו נדבר על זה בצורה נפרדת.

אבל בסוף זה מצטרף. מה שאתם עושים כרגע מצטרף להוצאות קיימות בדיוק על אותו עניין.

אוקיי, תודה רבה, הגר. עורך דין רוני רוטלר, מנהלת הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות מאוניברסיטת בר אילן. בבקשה, יש לך שתי דקות.

תודה רבה, אני אהיה קצרה. אני חושבת שכשמדובר על אנשים עם מוגבלויות אז כולנו נורא בעד וזה לא שנוי במחלוקת, עד שאנחנו מגיעים לסוגיה הזאת של הכסף. מה שחשוב להבין כאן זה שיש כאן איזה שהוא, גם בדיון הזה, הרבה בעלי עסקים ונציגים של בעלי עסקים שהגיעו ולא רואים כאן מספיק את אותם עשרות ומאות אלפי אנשים שהחוק הזה יכול להיטיב איתם, ולא רק איתם, אלא גם עם אותם בעלי עסקים שאם הם ינגישו, ועוד שנייה אני אדבר גם על שיתוף הפעולה, זה אמור להשיא את הרווח שלהם. וגם אם לא כולם נמצאים כאן אנחנו חייבים לזכור שמדובר בהם.

לגבי הנושאים שעלו כאן, לגבי התביעות הייצוגיות או הדברים האזוטריים, לא על זה אנחנו מדברים, ויכול להיות שאם יש כאן בעיה אז צריך לשבת ולפתור אותה, אבל לא לקשור את הדברים ביחד, כמו ההצעה שהעלה דובי, שיישבו וידברו. אני חושבת שזה נכון להגיע לדברים מתוך הסכמות וזו תמיד צריכה להיות הרוח, אבל אי אפשר, הדברים האלה נדחים ונדחים ונדחים ואנחנו כבר מדברים על כמעט עוד מעט 20 שנה מאז שתוקן החוק לגבי הנגישות. חייבים להבין שללא האפשרות של האכיפה של הנציבות והרחבת הסמכויות שלה אז כולנו נמשיך מאוד לאהוב אנשים עם מוגבלויות, אבל לא לתת להם להשתתף.

תודה רבה. ענת אימבר, חברת ועד טיקים ותסמונת טורט בישראל.

קודם כל אני אתחיל מהסוף ואני אגיד שאני בעד לתת לנציבות יותר סמכויות בקטע של ייצוג אנשים עם מוגבלויות. אני רק רוצה להזכיר שלפני אכיפה יש גם את הנושא של חינוך ואת הקטע של הסברה. 21% מהאנשים הבוגרים, לפי הנתונים של הנציבות, הם אנשים עם מוגבלות. לא ייתכן שבמדינת ישראל היום יהיו מוסדות ציבור ומוסדות ממשלתיים - - -

אבל בואי, גברתי, לא ניכנס לזה.

רגע, שנייה.

לא, חשוב לי למקד אותך כי אין לך זמן והדיון הזה של הגופים הציבוריים, כבר דנו על זה בצורה נפרדת בשני דיונים.

אני ממקדת את הצורך. אז אני אומרת שחלק מהחינוך זה קודם כל דוגמה ציבורית שהממשלה צריכה לתת.

חד משמעית.

לנו מה שחשוב זה שהשירותים לאזרח יהיו נגישים. למסעדות, אנחנו כבר נלך למסעדות שהן נגישות, או לכל עסק אחר, אבל לי חשוב, כבן אדם שצורך שירותים של הממשלה שכל המוסדות יהיו נגישים.

אז מבחינתך אפשר לפטור את העסקים הפרטיים?

תחבורה ציבורית, כל הנושא של הנגשה של שירותים מקוונים לאנשים עם מוגבלות, כל הדברים האלה.

היא צודקת, קודם אנחנו נעשה, אחרי זה הם.

תודה רבה. עורכת הדין אביבית ברקאי, ארגון 'בזכות', בזום. בבקשה, שתי דקות.

גברתי, כמו שציינת וכמו שציינו לפניי, החובה הזאת בחוק משנת 2005 ואולי טוב שכך שהיא חוקקה משנת 2005 ואנחנו לא מדברים עכשיו על עצם החובה להנגיש, אבל למעשה מאז ועד היום מה שהיה צריך לדאוג זה לכך שהחובה הזאת תיושם, שתהיה יותר אכיפה. בעצם מאז אנחנו מדברים מדי כמעט שנה זה רק על הארכות ועל הארכות ועל דחיות, וגם עכשיו זה למעשה - - -

לא, אנחנו לא מדברים כרגע על הארכה, אנחנו מדברים על מתן סמכויות אכיפה.

אני יודעת שאנחנו לא מדברים כרגע על דחיות, אנחנו מדברים כרגע על האכיפה, אבל כפי שעורך דין ערן טמיר אמר, הנושא של האכיפה עד היום לא היה מספיק, לא היו די כלים לנציבות כדי להתמודד עם החובה שקיימת ובעצם לא מיושמת ומופרת כמעט כל יום. בעצם באה לכאן המדינה, זו הצעת חוק ממשלתית, כפי שנאמר, ומביאה לכאן איזה שהוא סידור של אמצעי אכיפה נוספים כדי שהחוק יוכל להיות סוף סוף מיושם. זה אינטרס של כולם שהמרחב הציבורי יהיה נגיש לכולם וכולם יוכלו לקבל את השירות הציבורי, שלא תהיה אפליה ובעצם הדרה של אנשים מסוימים מקבלת שירות ציבורי, וזה מה שקורה. גם אם מדובר בעסקים פרטיים שנותנים שירות לציבור, הם צריכים לתת שירות לכלל הציבור ובכלל זה אנשים עם מוגבלות.

תודה רבה.

רק עוד נקודה אחת לגבי התביעות הייצוגיות - - -

לא, חבל על הזמן, נדבר על התביעות הייצוגיות בנפרד.

רק מילה.

חבל, באמת, אני צריכה פשוט לסיים.

אז אני מסיימת, רק עוד נקודה אחת שחשוב בעיניי שהיא תתווסף להצעת החוק הזאת, ואולי היא גם תוכל לתת מענה לעסקים. בהצעת החוק צריכים להוסיף שתהיה קרן, שכל העיצומים הכספיים וכל הקנסות ינותבו לטובת קרן שתיועד ואפשר יהיה להשתמש בה ולהסתייע בה לטובת ההנגשה של כל בעלי העסקים.

תודה רבה. אין לנו זמן, כי אנחנו צריכים ללכת למליאה, את מכירה את ההנחיות של יושב ראש הכנסת והדיונים כאן לא יכולים לגלוש במקביל ולהתקיים במקביל לישיבות המליאה.

אני חושבת, כמו שאמרנו בתחילת הישיבה הזו, הנושא הוא מורכב, הצעת החוק שיושבת לפנינו, הכיוון שלה עדיין צריך להיבדק ולהיעשות בהסכמה, כמו שגם שמענו מלא מעט גופים ואנשים. לצערי אנחנו קיבלנו בוועדה רק נייר עמדה אחת, מהתאחדות המלונות, רק זה. אתם, מהמסעדות, לא הגשתם, לא הגישו מהמגזר העסקי.

אני אגיד לך, גברתי, הצעת החוק הזאת פשוט עברה במחטף.

אפילו אני לא ידעתי עליה.

גם משרדי הממשלה לא דיברו כאן, אף אחד לא דיבר כאן.

אתה אומר כזה דבר שהוא לא נכון, אז אני מבקשת ממך לשמור גם על הדיבור שלך, לא רק על הסגנון, אלא גם על התוכן. זה דבר ראשון, והדבר השני - - -

אתה ידעת שזה הועבר?

לא. אם הייתי רוצה את זה.

משרד הכלכלה, תשאלי.

אתה לא יודע כמה עוולות יש פה ביום.

אביר קארה, אתה יושב לידי במליאה, ישבנו ודיברנו על זה לפני שבועיים כשהעלינו את הצעת החוק הזאת במליאה ואמרת לי: מה את מעלה את הצעת החוק הזאת?

אה, אמרתי לך?

אז ידעת, עם כל הכבוד.

טוב, יכול להיות. חשבתי שיהיו דיונים שאנחנו נוכל להפריע.

אז הנה הדיונים, זה הדיונים, ככה זה עובד בכנסת, קריאה ראשונה ומגיעים לדיונים, דמוקרטיה. אני מבקשת מכם עכשיו, מכל הארגונים ששומעים אותנו - - -

מה עם ההסתייגויות?

עוד לא, רק התחלנו את הדיון.

הוא רוצה כבר לשים את ההסתייגויות.

כן, למה לא? אני צריך לייצג את השולמנים, לא?

מכל הארגונים, להגיש לנו את עמדתכם. אני מבקשת מהנציבות, בהמשך לשיחות המוקדמות שכבר - - -

אני אשמח לשבת איתם.

וייעוץ וחקיקה. זה משרד המשפטים, זו הצעה של משרד המשפטים, גברתי היושבת ראש. זו הצעה משותפת.

תודה רבה.

אם יש טענות על איזוני זכויות, זה משהו שאנחנו צריכים להידרש אליו.

עורך דין דן אורן. אני מבקשת לבוא לדיונים הבאים ולקבל את ניירות העמדה בלב פתוח ובנפש חפצה כדי למצוא את נקודות האיזון שכן ישרתו את האוכלוסיות שהן זקוקות לזה וגם לא להפיל פה עיצומים כספיים כאלה כבדים שעלולים לפגוע במטה לחמם של רבים מהאנשים. אני סומכת עליכם.

מי כמונו דואגים לאיזונים.

בדיוק, הנה, זה מה שאני אומרת.

הצעת החוק הזאת היא בלי שום איזונים. זה לא נכון, אין פה שום איזונים.

סליחה, אדוני, אני לא רוצה להוציא אותך החוצה. עורך דין אורן, תודה רבה, ההערה שלך נשמעה ואני מבקשת שהתהליך הזה עכשיו יתחיל, איזה שהוא שיח ובהמשך לניירות העמדה ולדיונים שאנחנו נעשה אנחנו נקיים פה ונקבע - - -

כבוד יושבת הראש, אני רק רוצה שאלה שתפני רק לפילוח, אני רק מבקשת מהנציבות שתביא לנו פילוח בין הנכויות השקופות ללא שקופות, מבחינת כמות האנשים שיש לכם שנצרכים לנגישות.

תודה רבה, הישיבה נעולה, תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:02.