פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



4
ועדת הכלכלה
25/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 77
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ט בחשון התשפ"ב (25 באוקטובר 2021), שעה 10:50

פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
לימור מגן תלם
מיכל שיר סגמן

גלית יעקובוב - עו"ד, המשנה ליועצת המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

איגור דוסקלוביץ - מהנדס, הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה

ד"ר גלעד גולוב - מנכ"ל, מכון התקנים

איתי עצמון

עידית חנוכה

אורי פנסירר



פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443

- - - חוק היבוא בהיבט של תקנים. פנה אלינו מנכ"ל מכון התקנים בהסתייגות. אנחנו לא קיבלנו את ההסתייגות, בדקנו גם עם משרד הכלכלה. אני רוצה להגיד למנכ"ל מכון התקנים ולמי שכתב את הפנייה אלינו, בסעיף 15: הצעת תיקון זו לא הועלתה בשבועות שקדמו לדיון האחרון של ועדת כלכלה של הכנסת והוכנסה רק באחרונה בחטף מבלי שהתקיים לגביה דיון כדבעי.

הניסוח הזה לא נראה לי ניסוח שמתאים למי שאפשר לכם בוועדה הזאת, בכל דיון, להגיד את דברכם ולנסות גם להיות קשובים לסוגיות שהעליתם. אני אתן לך להגיד דברים מאוד קצרים, ואחרי זה אגיד איך אנחנו מטפלים בנושא הזה – שלא באמצעות חקיקה. בבקשה, מנכ"ל מכון התקנים.

ראשית אני רוצה לפתוח בהתנצלות ולומר שאכן ניתנה לנו הזכות להביע את עמדתנו, ואני מודה ליושב-ראש הוועדה על כך. לגבי הסעיף הספציפי הזה, אנחנו נתקלנו בו והוא נכנס רק בסוף. ואם הוא היה כל כך חשוב, אני חושב שהוא היה צריך להיכנס מלכתחילה.

ממש בקצרה אומר שאם אנחנו רוצים לאמץ את המודל האירופאי, אז גם במודל האירופאי, למדינות בתוך אירופה יש ועדות תקינה – גם לדנים, גם לשבדים, גם לצרפתים וגם לגרמנים. המדינות מאמצות חלקים מהתקינה האירופית, לא תמיד את כולה, התקינה האירופית היא וולונטרית בתוך אירופה. והמדינות עצמן מחליטות איזה חלקים לאמץ מתוכה. התהליך הזה מבוצע על ידי ועדות תקינה באירופה. המודל שאימצנו פה בישראל מבוסס על מה שמקובל ברוב העולם, שיש ועדות מסודרות עם נציגים של גופים שונים וכך אנחנו עושים את זה.

אנחנו בתחושה שיש פה מסלול עוקף שבו שר או שרה, מנימוקים כאלה ואחרים, יכולים לקבל החלטה לגבי כל רגולציה, שזה אוסף של מסמכים, תקנות, תקנים, ולהחליט שגם היא תחול בישראל. וכך החשש שלנו למשל שלא כפי שמבוצע היום בדיון מסודר שנמשך עם כל בעלי העניין, יתקבלו החלטות לאמץ ורסיה צרפתית או ורסיה גרמנית או ורסיה ספרדית, שאלה שווקים מפותחים בתוך אירופה, או לחילופין ורסיה קנדית.

אנחנו חושבים שהתיקון הזה לא עוזר לרפורמה. הרפורמה היא חשובה וגדולה, והוא לא יסייע לה. אפשר להסתדר בלעדי. אפשר להמשיך ולעשות את ההליך המסודר. יכול להיות שזה ייקח עוד חודשיים-שלושה, אבל לדעתנו ההחלטות שיתקבלו יהיו בסופו של דבר טובות יותר.

גלעד, שמעתי אותך. גם בדקנו עם משרד הכלכלה. מה שאתה תיארת, ועדות ממשלתיות במדינות אחרות, אז הם שם דבר מובנה בישות המשפטית הממשלתית. והמצב המיוחד של מכון התקנים שיש לו זיקה לממשלה, ואולי אפילו הוקם על ידי הממשלה, אבל יצא להיות מעין עצמאי בישות המשפטית שלו. אני מניח שזה היה טוב ורע. טוב כי יכולתם להתפתח וכולי, רע כי לא תמיד היה לכם את הגיבוי הממשלתי במקומות שרציתם. לא נצליח לפתור את הסוגיה הזאת של יחסי הגומלין בין מכון התקנים למשרד הכלכלה וממשלת ישראל בחוק הזה.

לפנים משורת הדין, אני רושם ואומר למשרד הכלכלה, שאל אף שלא מופיע בחוק, שאתם תידרשו להתייעץ עם מכון התקנים בקליטה של תקנים חדשים ואימוצם. אנחנו מצפים מכם כוועדה שתתייעצו איתם ותדברו איתם. אתם לא תהיו חייבים לאמץ כל מה שהם אומרים, אבל לא תביאו תקנים שיאומצו באירופה או בכל מדינה אחרת בלי שהיה שלב שישבתם עם מכון התקנים. זה לא יופיע בחוק, אבל זו דרישת הוועדה והוועדה תפקח על הדרישה הזאת, בתחנות של הדיווח על החוק הזה, ובתחנות שבו יהיו אישורים של תקנות או כל פעולה אחרת שיתבצעו סביב החוק הזה בוועדה.

איך קוראים לאיש הרציני אצלכם?

איגור.

איגור – רק עליך אני סומך. כל תקן שאתה מביא, יושבים עם מכון התקנים, עושים סיעור מוחות, שומעים מחשבות. יש שם אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה. כל רעיון עתידי איך נבנית זיקה ממשלתית ותקשורת שלמה ונכונה בין משרד הכלכלה למכון התקנים תהיה מבורכת. אנחנו לא רוצים להפקיר את מכון התקנים כמו שעשינו עם העובדים שלו. קיבלנו פה החלטות אמיצות לנייד עובדים שמותאמים ומוכשרים בתוך המסגרת הממשלתית ללא מכרז. ואני גם ראיתי מצד מכון התקנים קואופרטיביות ופרגון לרפורמה – אל אף שהיא מאיימת עליו בהיבטים הכלכליים. את אותה הדדיות שאנחנו קיבלנו מהם, בנכונות לרפורמה, אני מבקש שמשרד הכלכלה ישתף אותם באימוץ תקנים, וכל שכן יהיה הגב שלהן, שלא יפגע בארגון חשוב כזה ששמר על רמת התעשייה והייבוא המון שנים. זה יירשם בפרוטוקול וזאת תהיה משימה. ועכשיו נצביע על הרוויזיה.

רק מילה לפני ההצבעה.

בבקשה.

בהקשר לטענות שהובאו במכתב שמסר מכון התקנים. הנושא שאליו התייחסתם לעניין מה שנקרא: תקנים מקוריים, עלה בדיון ב-17 באוקטובר. ב-19 באוקטובר הופץ נוסח מסודר בפורטל הוועדה עם שינויים בעקוב אחר שינויים לקראת ההצבעות ב-21 באוקטובר ביום חמישי. וכעת הוועדה שוב נתנה איזושהי הזדמנות לפתוח מחדש את הנושא הזה. כך שאי אפשר להגיד שהעניין הזה נידון בחטף או הועלה בחטף.

תודה על ההבהרה, וזה כעת מבוסס לפי תאריכים ועובדות. אבל בסוף פתרונות באים מרוח טובה בין גופים וארגונים, ודרכי עבודה נכונים בין משרד הכלכלה ומכון התקנים, וזה מה שאנחנו רוצים לזרוע פה היום. תציג לנו את הרוויזיה ונצביע עליה.

הבקשה לדיון מחדש עניינה בפרק כ"ג (יבוא) בסעיפים הבאים, כפי שאקרא אותם עכשיו, אלה בעצם הסעיפים שדיברנו עליהם כרגע: 107 עד 109, תיקון פקודת הייבוא והיצוא בחוק התקנים. אבל גם סעיפים 110, 111, תיקון חוק מקורות אנרגיה, וסעיף 116, תיקון פקודת הטלגרף האלחוטי. אלה החלקים מתוך פרק היבוא שכרגע הוועדה מתבקשת להצביע לגבי בקשה לדיון מחדש בהם.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא אושרה.

הבקשה לא אושרה. יש לנו עוד? ב-11. זה עוד שלוש-שתי דקות.


הישיבה ננעלה בשעה 10:57.