פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



75
ועדת הכספים
21/10/2021


04/01/2022
21:25
מושב שני



פרוטוקול מס' 129
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, ט"ו בחשון התשפ"ב (21 באוקטובר 2021), שעה 9:00

פרק ה' (צמצום פערים מגדריים בשוק העבודה והעלאת גיל הפרישה לנשים) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
נירה שפק – מ"מ היו"ר
מאיר יצחק הלוי – מ"מ היו"ר
ולדימיר בליאק
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
עופר כסיף
נעמה לזימי
ג'ידא רינאוי זועבי

אמיר אוחנה
ינון אזולאי
ענבר בזק
משה גפני
רות וסרמן לנדה
אופיר כץ
טטיאנה מזרסקי
מופיד מרעי
בצלאל סמוטריץ'
שלמה קרעי
מיכל רוזין

איתי טמקין - אגף התקציבים, משרד האוצר

אביגיל ונקרט - רפרנטית, אגף התקציבים, משרד האוצר

יובל טלר - אגף התקציבים, משרד האוצר

רחל קופר - מנהלת תחום בכיר כלכלה התנהגותית, משרד האוצר

אסי מסינג - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

גלעד גושר - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

אריאל פרץ - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

שרית דמרי - עו"ד, מנהלת מחלקה, המוסד לביטוח לאומי

אלעד זכות - יועץ מנכ"ל, ביטוח לאומי

שלומי מור - עו"ד, סגן בכיר ליועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי

לבנה עזרא - מנהלת אגף, המוסד לביטוח לאומי

אוריאל כזום - מנהל אגף, המוסד לביטוח לאומי

שמרית שקד
טליה אידלס - מתמחה

טמיר כהן

סמדר לביא, חבר תרגומים



פרק ה' (צמצום פערים מגדריים בשוק העבודה והעלאת גיל הפרישה לנשים) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443

בוקר טוב לכולם. היום ה-21 באוקטובר 2021, ט"ו בחשון תשפ"ב. אנחנו ממשיכים בדיונים על חוק ההסדרים, היום על הפרק פרק ה' (צמצום פערים מגדריים בשוק העבודה והעלאת גיל פרישה לנשים).

אני מזכיר שבדיון הקודם הגענו לכל ההסכמות, הקראנו את כל ההסכמות ואת כל הסיכומים, במהלך יום האתמול עבדה הלשכה המשפטית יחד עם משרד האוצר, ביטוח לאומי ורשות המסים על הנוסח, הנוסח הזה הופץ אליכם אתמול בערב.

אני מבקש מהיועצת המשפטית להסביר את השינויים שהוכנסו לנוסח בעקבות הדיון ביום שלישי, אחר כך נעבור להצבעה על ההסתייגויות ואחר כך על הסעיפים עצמם של החוק.

אני אפנה את תשומת ליבכם לדברים שהוספנו. בעמוד 1 בהתאם להחלטת הוועדה הוספנו 'בתכניות תעסוקה', 'ובהשמות'. זו החלטת ועדה, אני רק מפנה.

בעמוד 2, בנוסח שלפניכם בטעות המילים בפסקה (4) מחוקות, 'וביצוע הכשרות באתרים נגישים פיזית ותחבורתית'. לא היה על זה דיון שאנחנו נמחק את זה, זה פשוט בטעות נמחק בנוסח, הנוסח כולל את המילים האלה.

בעמוד 3 יש פה משהו שנאמר בעל פה, משהו שלא הקראנו אותו בדיון הקודם. דובר הרבה שידווחו לוועדת הכספים על יישום סעיף התקציב, כלומר שידווחו לוועדת הכספים איך מיישמים את סעיף 13א לחוק שמדבר על התקציב של הכשרות מעשיות. זה לא היה כתוב בנוסח, אנחנו עכשיו כן מציעים לכתוב את זה במפורש.

איזה פסקה זה?

אנחנו בעמוד 3, פסקה (8) צבוע בוורוד. זה משהו שלא היה, זה משהו שכל הזמן נאמר בעל פה, אבל לא כתבנו, שרצוי שידווחו לוועדת הכספים איך מממשים את התקציב.

איזה תקציב?

התקציב, שבסעיף הקודם קבענו, שמיועד להכשרות מעשיות.

מתי זה יבוא לוועדה?

הדיווח של שר האוצר זה ב-31 במרץ החל משנת 2023.

כל שנה?

כל שנה.

בדיון הקודם קבענו דד ליין להגשת הדוח ואחר כך גם חייבנו בעצם את עצמנו לקיים על זה דיון.

בעמוד 3, גם באותה חובת דיווח, סעיף קטן (ב)(2), הוספנו את הנושא שדובר כבר, יידוע מבוטחים גם לגבי הזכאויות לדמי אבטלה, לפי סעיף 171(1ב) ו-(1ג). כלומר המוסד יעדכן את חברי ועדת הכספים וגם הוועדות האחרות לגבי פעולות ליידוע מבוטחים.

שמרית, באיזה סעיף את?

אני בעמוד 3, סעיף (ב)(2). בסופו, צבעתי באפור, שחובת הדיווח תהיה גם לגבי זכאויות לדמי אבטלה לפי סעיף 171(1ב) ו-(1ג).

כמו שהחלטתם הוספנו לנוסח בסעיף קטן (ג), 'ועדת הכספים של הכנסת תקיים אחת לשנה דיון בדיווחים שנמסרו לה לפי סעיף זה'.

מה זה ה-(8) שצבוע בוורוד?

(8) אומר שצריך לדווח לוועדת הכספים. אני אחזור טיפה לפני כן, יש סעיף 13א שמדבר על הקצאת תקציב ספציפי בחוק התקציב השנתי לנושא של תכניות תעסוקה, הכשרות מקצועיות ובהשמות, ואז הסעיף הזה אומר שמדווחים לוועדת הכספים על יישום הסעיף ועל מימוש התקציב שנקבע בו.

אנחנו עוברים לעמוד 5, סעיף קטן (1).

הערות אחר כך או לפי סעיפים? מה אתה רוצה, אלכס, שאלות והערות לפי סעיפים או אחרי שהיא תגמור הכול?

אנחנו כרגע מדברים על אותם סיכומים ואותם נוסחים שהגענו אליהם ביום שלישי, פשוט עכשיו זה נכנס לנוסח.

אבל בעמוד 2 יש משהו שנראה לי חסר פה. בעמוד 2, סעיף קטן (4), דיברנו על חובת הדיווח ביחס לביצוע ההכשרות המקצועיות והתאמתן לתנאים הנדרשים. צריך שזה יהיה רשום ביצוע הכשרות באתרים נגישים פיזית ותחבורתית.

כן, אמרתי לפני כן שבטעות זה מופיע כאן כמחוק, אבל אני כן רשמתי את זה כמשהו שייכנס בנוסח.

זה נמחק בטעות.

בעמוד 5, דיברנו על זה שהזכאות החדשה שנתתם לנשים בנות 60 פלוס, בשנים 2022 עד 2026 לא יחולו לגביה הוראות 166(ד) ו-171(א1). זה הסירוב וההפחתה. זו ההחלטה, אני רק מקריאה את הנוסח.

מה זה אומר? שאחרי התקופה הזאת אישה שהיא מעל גיל 60 ותסרב כי היא לא יכולה ל – ?

זה לא ישלול לה את הזכאות.

לא, הוא שואל אחרי התקופה.

אחרי התקופה הזאת מחזירים את המצב כפי שהוא היום בחוק.

שאישה בגיל 64, 63, שלא יכולה לקבל את העבודה אתה שולל ממנה את דמי האבטלה?

אנחנו חוזרים למצב העניינים כפי שהוא מופיע בחוק.

לא, יש לה דמי אבטלה, של שבעה חודשים כמו בחוק.

אלא אם כן היא מסרבת לקבל את - - -

לא, גם את השבעה חודשים אין לה.

הסירוב גורר הפחתה של 30 ימים ודחייה של 90 יום.

אני מבקש להוסיף כאן הסתייגות.

אפשר להוסיף הסתייגויות עכשיו?

לפי מיטב זיכרוני אמרנו שנטפל בעניין הזה שנשים לפחות מגיל 62 לא יחול לגביהן - - -

עשינו את זה כהוראת שעה מתוקף ההבנה שהתקופה הזאת של ארבע שנים היא תקופת ההסתגלות לקראת המצב החדש.

אני לא חושב שנשים עובדות ניקיון - - -

אין בעיה, תכניס הסתייגות, שלמה.

מגיל 62 זאת לא הוראת שעה, מגיל 62 זאת הוראה קבועה.

אז אתה רוצה שזאת תהיה הוראה קבועה.

מגיל 62.

בסדר, זאת ההסתייגות שלך.

הסיפה שלא יחולו לגבי המבוטחת, כאמור, הוראות סעיף 166(ד) ו-171(א1), תחול כהוראה קבועה לגבי נשים מעל גיל 60.

מעל גיל 62. אני רוצה לא להרע את המצב יותר ממה שהוא היום.

לא, היום הוא לא קיים.

זה קיים היום עד גיל 62.

לא, לא קיים היום.

לא, אם אישה מסרבת שוללים ממנה עד גיל 62.

גם היום. שלמה, גם היום.

כן, אבל מעל גיל 62 היא מקבלת קצבת זקנה. היום מעל גיל 62 היא מקבלת קצבה.

אבל היא יכולה גם לקבל אבטלה.

עוד חמש שנים היא לא תקבל, לא קצבה ולא אבטלה אם היא לא יכולה לעבוד.

בסדר, שלמה, אמרת את ההסתייגות שלך, היא התקבלה.

לא, אבל אל תצבע את זה בצבעים כאילו אני אומר משהו מובן.

אני לא צובע את זה בשום צבע, אני אומר את דעתי ואתה אומר את דעתך.

זה הפיל שעומד בחדר מתחילת הדיונים על החוק. נשים שמתקשות, שעובדות במקצועות שוחקים, אתה שולל מהם קצבת זקנה.

אז יש להן הבטחת הכנסה. יש להן עוד אופציה, זה בדיוק העניין.

אבל את שוללת - - -

אני לא שוללת שום דבר.

זה הרבה פחות - - -

בסדר, שלמה, הכנסת הסתייגות, מקובל. קדימה.

בעמוד 9 זה רק דברים שדיברנו, הוכנס לתוך הנוסח. השינוי של שם המענק למענק מעבר בגין העלאת גיל הפרישה. כפי שהוקרא בדיון הקודם. יש פה את התנאי לקבלת המענק. זה הוקרא בדיון הקודם וזה מופיע כאן לפניכם בעמוד 9, בפסקה (2).

שהוספתם?

שינינו בדיון הקודם לבקשת משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי את התנאי הזה, זה הוקרא כך בדיון הקודם ואני מסבה את תשומת הלב שהכנסנו את זה לנוסח.

גם בעמוד 10, בדיון הקודם דיברנו על זה שההגדרה של הכנסה משתנה בפסקה (3), וזו ההגדרה החדשה. בפסקה (7) זה גם דומה למה שהוקרא, רק קיבלנו ממשרד האוצר בקשה להבהיר שפסקה (7) זה למעט הכנסה מעבודה או ממשלח יד.

בעצם לא מחשיבים לה את העבודה, אלא רק את ההון.

נכון. הסעיף הזה מתייחס להצהרה מהכנסה מהון, אבל הוא מפנה להגדרה של הכנסה בפסקה (3) שבה אין הכנסה מעבודה. אני אסביר. פסקה (7) מתייחסת להצהרה בדבר הכנסה מהון, אבל היא מפנה להגדרה של הכנסה בפסקה (3) כאשר ההגדרה הזאת אינה כוללת התייחסות להכנסה מעבודה. אז כדי שההצהרה לא תכלול התייחסות להכנסה מעבודה היינו צריכים למעט את זה. זה רק מבהיר שהכוונה היא רק להכנסה מהון.

אביגיל, לגבי הסעיף הזה, כפי שסוכם ביקשנו שיהיה ברור שהבדיקה הזאת נעשית על ידי רשות המסים, באופן הזה הנשים פחות תיפגענה וזה גם מתיישב עם כל ההסדר פה. ביקשנו שייאמר פה, לא רק שיש הסכמה שההצהרה תעבור לרשות המסים, אלא הבדיקה של הרכיב הזה תיעשה על ידי רשות המסים, והמשמעות היא שזה יהיה רק שנה אחרי התשלום בערך.

אנחנו מבקשים בהקשר הזה שאחרי המילים 'מהמוסד לרשות המסים' יתווספו המילים 'לצורך בדיקתה', כך שהבדיקה תיעשה על ידי רשות המסים.

מקובל עליכם? אבל מה הנפקות של הבדיקה הזאת לגבי אותה אישה? רשות המסים בודקת את ההצהרה ומה המשמעות?

אם לא היינו מוסיפים את המילה הזאת יכול היה מאן דהו לפרש ולחשוב שהביטוח הלאומי אמור לעשות את הבדיקה הזאת כשאנחנו אמורים להעביר את ההצהרה, אבל הבדיקה צריכה להיעשות על ידי הביטוח הלאומי, וזה בזמן אמת. זה ודאי היה פוגע ומצמצם את הזכאויות, אנחנו לא רוצים לעשות את זה, רוצים שבשלב הראשון אישה תקבל על פי המבחנים שקבענו פה. בתום שנה, ירחם ה', ייבדק מה שייבדק על ידי רשות המסים.

ואז תשללו לה את זה רטרואקטיבית?

כן, כמובן, בסוף אם אישה לא עומדת בזכאות תהיה שלילה. זו המשמעות של הכללים, אבל זה יהיה רק בתום שנה ואחרי בדיקה של רשות המסים.

בעמוד 12, גם כן משהו שדובר בדיון הקודם, סעיף קטן (ה), צבוע באפור. 'הייתה האישה זכאית למענק לפי סעיף זה ולקצבת שאירים לפי סימן ד' או קצבת תלויים לפי סעיף 131 באותו החודש, תהיה זכאית לגבוה מביניהם בלבד'.

שמרית, שוב, זה לא הגבוה מביניהם בלבד.

זה הנוסח שהעברתם.

אני לא בטוח, אני רק אסביר. אנחנו לא שוללים קצבת שאירים, מה שיש בדין יש בדין, אלא שאם המענק יותר גבוה מקצבת שאירים היא תקבל הפרש. אני לא מתכוון לפגוע לה בזכאות מכוח הדין.

אז, שלומי, אתם צריכים לנסח. זה הנוסח שהועבר אליי, אבל תקנו את הנוסח עכשיו לפני ההצבעות.

המהות היא אותה מהות.

המהות היא אותה מהות, אבל אני לא רוצה - - -

מבחינת הסכום, אבל מבחינת האמירה.

שלומית, בסדר גמור, אנחנו העברנו נוסח, שלומי רוצה לדייק אותו. מבחינת המהות זו אותה מהות ואנחנו נכתוב את זה בצורה יותר מדויקת. אנחנו העברנו נוסח לא מספיק מדויק.

אנחנו עכשיו צריכים לנסח.

עכשיו. אין בעיה.

שמרית, אני גם רוצה הסבר שוב על הרשאי.

אז הנה, בדיוק אנחנו מקיימים על זה דיון. פה היה דיון על סעיף הייזום. בתחילה היה נוסח שונה שהוא מופיע כמחוק, הוועדה החליטה למחוק את הסעיף של התשלום אחרי שנשמעו גם המוסד לביטוח לאומי והוטל עליהם להביא נוסח חדש. הם הביאו נוסח. אני מציעה שהם יקריאו ויסבירו אותו.

מאה אחוז, אז הנוסח אומר כדלקמן: פנייה יזומה לבחינת זכאות למענק
269ב
המוסד רשאי, ככל שיש בידיו את הנתונים הנדרשים לידי כך - - -

לשם כך, מה זה לידי כך?

ככל שיש בידיו את הנתונים הנדרשים לידי כך, לידי הבחינה.



לפנות באופן יזום למי שעשויות להיות זכאיות למענק - - -



זאת אומרת לכל הפוטנציאל, כפי שאנחנו מבינים אותו, גם אם זה לא רמת ודאות מלאה.



על מנת ליידען באשר לזכאותן האפשרית לפי סימן זה; הפנייה תכלול, ככל הניתן, פרטים בדבר כל האמצעים שניתן באמצעותם להגיש את טופס התביעה או קישור לטופס מקוון.

כן, אבל מה זה המוסד רשאי? ואם לא, מה האופציה השנייה?

קודם כל בוקר טוב. בפעם שעברה אתם אמרתם שאתם באופן קבוע בדרך כלל עושים פנייה יזומה. אז אמר את זה מאיר שפיגלר גם וגם אתם אמרתם ואני חושב שזה צריך להיות לא רשאי, אלא שאתם חייבים לעשות את זה.

זה מאוד אמורפי. אתם מחויבים.

בין רשאי לחייבים יש מנעד רחב. ה'רשאי' בתחילת הפסקה מבטל את כל ה - - -

הם עושים את זה גם בפועל. היום הם עושים את זה ולכן אני אומר שאפשר להוריד את ה'רשאי'.

אני מבינה את הבעיה שלכם, שלומי, שמחר לא תהיה תביעה, אבל מצד שני ה'רשאי' ברישה מבטל את כל מה שכתוב.

מיכל, גם בסיפה מבחינתנו הוא גם לא מקובל. דובר על זה שאתם תיקחו אחריות על הנושא הזה ו עכשיו 'רשאי', מה רשאי? זה מה שדיברנו גם בפעם הקודמת, איך אפשר להגיע לאיזה שהוא איזון שבו אתם לא תהיה חשופים, אבל מצד שני תהיו מחויבים.

אני מאמין שהמחוקק לא משחית את מילותיו לריק והעובדה שהסעיף הזה כתוב פה, על אף המילה רשאי, ברור שיש בו אלמנט של ביצוע, לא סתם זה היה נכתב. ולכן יש ערך ויש משמעות לסעיף הזה.

כן, אבל רשאי מלשון רשות, רשות זה לא חובה.

שלומי, יש לך בעבר משהו כזה שכתוב לכם רשאי?

כן. המילה רשאי מופיעה בספר החוקים באין ספור סיטואציות.

נכון, אבל היו לנו המון המון דיונים גם בפעם הקודמת ואני רוצה שתביאו לנו הצעה אחרת.

צריך להבין שאם לא תהיה כתובה המילה רשאי המשמעות תהיה שמי שלא פנינו אליה, לא בגלל שלא התאמצנו, הייתה טעות מחשובית, המשמעות היא שהיא תהיה זכאית לזכות הזו.

אנחנו מסכימים לזה, שלומי, ה'רשאי' פותח רחב מדי. הבנו את מהות הבעייתיות, ה'רשאי' הוא מבטל הכול.

שמענו פה את מנכ"ל הביטוח הלאומי, את ההתחייבות שלו, את הדברים שנאמרו וגם הסעיף הזה שכאמור זה שהוא עלי ספר יש לו ערך גם עם המילה 'רשאי'. יש לזה ערך, לא נעשה פחות מאמצים כיוון שכתוב פה רשאי.

לא, אני מסתכלת על מילה, אמנם באנגלית, אחרת, שזה accountability, ואני שואלת מה ברשאי יש accountability ואני דורשת accountability. אז בבקשה תמצאו לנו ניסוח. אני מבינה את הצרכים שלכם ואני מבינה את הזהירות, אבל מצד שני שנוכל להגיד שאתם accountable.

מה הבעיה לומר 'המוסד יפנה ככל שיש בידיו את הנתונים'?

בדיוק, טוב.

'המוסד יפנה', גם לא כתוב חייב או משהו כזה.

כתוב, 'ככל שיש בידיו הנתונים'.

זה מסויג, 'ככל שיש בידיו'.

אנחנו מסכימים עם המושג. גם הסעיף כמו שהוא כתוב היום הוא סעיף חריג ביחס לקצבאות אחרות של הביטוח הלאומי, חריג ותקדימי אפילו.

לא, הוא לא חריג, הוא אומר בעצמו שיש סעיף כזה. אתה לא יכול להגיד שזה חריג כי הוא בעצמו אומר שיש עוד דבר כזה. תשאל את שלומי, תשאל אותו, הוא נמצא פה.

דרך אגב, בהבטחת הכנסה מקבלים מכתב זכאות.

לא, מה ששלומי אומר פה זה שהמוסד יעשה את הדברים האלה, הוא פשוט לא רוצה שתהיה חובה על פי חוק שתגרום לכך.

הנוסח הולך להיות ככה: המוסד יעשה את מרב המאמצים, ככל שיש בידיו את הנתונים הנדרשים לידי כך. מוסכם?

לא.

לא מוסכם על ידי מי?

למה לא 'יפנה'?

כי ברגע שאת כותבת 'יפנה' הוא יכול לקבל תביעה, כי במידה שהולכים לבית משפט ומתחילים להוכיח האם כן היו נתונים בידיו או לא היו נתונים בידיו.

אבל יש אחר כך 'ככל הניתן'.

גם כשאתה אומר 'יעשה את מרב המאמצים'.

אבל 'ככל הניתן' הזה ניתן לפרשנות בידי בית המשפט.

זה מה שקורה בפועל, ברגע שזה לא - - -

ברגע שאת כותבת שהוא יעשה את מרב המאמצים כדי לבצע את הדבר הזה זה נותן לזה תוקף ומשמעות וזה הרבה יותר חזק מ'רשאי'. מסכימים? לא מסכימים, תגישו הסתייגות.

אלכס, 'יפנה' זה פחות מ'יעשה את מרב המאמצים'.

אופיר, אני מתבייש שהם לא מגישות את ההסתייגות, הן מעירות ולא מגישות את ההסתייגות, אתה מבין? אין בעיה, אנחנו נגיש את ההסתייגות הזאת, אבל זה הן צריכות להגיש את ההסתייגות הזאת. לאיפה הן נעלמות?

אני רוצה להגיש הסתייגות, במקום 'רשאי' יהיה 'יפנה'.

אני רק רוצה לומר משהו, בוא נכניס את הדברים למסגור כדי שנבין כמה מה שמדובר עליו הוא חריג. אין שום זכאי במדינת ישראל שהחוק אומר לביטוח הלאומי: אתה accountable אם לא פנית אליו, לא נפגע פעולות איבה, לא ילד נכה, לא נפגע עבודה, לא אלמנה, לא יתום, לא שום גורם במדינה. להפוך את זה פה לחריג הראשון אי פעם בחוקי מדינת ישראל? אנחנו גם היינו רוצים שבן אדם יקום בבוקר, יקבל אס.אמ.אס: אתה זכאי לזכות, אבל מערכת המחשוב והמציאות היא עדיין לא כזאת. זה האידיאה, זו השאיפה, אנחנו עדיין לא שם.

מה אתה אומר על מה ששלמה קרעי אמר?

שלומי, מה הבעיה אם כתוב 'המוסד יפנה' כאשר הסיפה היא 'ככל שיש בידיו את הנתונים', זה כבר מסייג את זה. ככל שיש בידיו את הנתונים. אם המוסד לא פונה זה משום שלא היו בידיו את הנתונים וזה מכסה בדיוק את מה שאתה אומר.

יש כמה אלמנטים, יש את האלמנט של הנתונים, קיימים או לא קיימים, ויש את האלמנט המחשובי, של הצלחנו או לא הצלחנו מבחינה מחשובית לעשות את זה.

אז אפשר להוסיף את ההסתייגות הזו.

ויש גם את האלמנט של טעויות מחשוב, טעויות אנוש, יכול להיות מנעד גדול שבגללו אני לא ידעתי שיש מישהי עוד שבע שנים שאני אצטרך לשלוח לה את האס.אמ.אס הזה והיא תוכל עוד 15 שנה לבוא ולומר שנשלם לה 16,000 שקל. זה לא פרופורציונלי שבגלל דבר כזה היא תקבל זכאות שלא מגיעה לה.

ואם יהיה כתוב משהו בסגנון הזה: המוסד יפנה ככל שיש בידיו את הנתונים הנדרשים לידי כך ואת היכולת לפעול על פיהם, להעבירם, או משהו כזה, זה ייראה לך יותר?

זה נשמע יותר טוב.

אז בוא נעשה את זה כך.

מעולה, מצוין.

(היו"ר נירה שפק)

נירה, מסכימה?

הגעתם להסכמה, להקריא ונתקדם.

כולנו מתגמשים פה ואנחנו באים לקראתכם.

אני אומר שוב, שלומי, את הניסוח שאני מציע, אולי קצת אפשר לשפר אותו מבחינת הניסוח הלשוני: המוסד יפנה, ככל שיש בידיו את הנתונים הנדרשים לשם כך וביכולתו להשתמש בהם. בסדר?

כן, אני חושבת שזה משהו שהוא מתאים.

אפשר להתחיל ב'המוסד יפנה' ולהשאיר את השאר.

המוסד יפנה באופן יזום ככל שיש בידיו את הנתונים הנדרשים לשם כך ואת היכולת.

אני מבקשת, שמעו, הם בודקים רגע, תנו שיבדקו ויחזרו אלינו.

במקום 'רשאי' 'המוסד יפנה' ולהשאיר את השאר זה בסדר.

את יכולה להקריא, שמרית, בבקשה?

המוסד יפנה, ככל שיש בידיו את הנתונים הנדרשים לידי כך והוא יכול להשתמש בהם למי שעשויות להיות זכאיות למענק על מנת ליידען באשר לזכאותן האפשרית לפי סימן זה.

אבל אל תורידי את ה'באופן יזום'.

אוקיי, בסדר גמור, רק יש לי בקשה שייאמר, בנוגע ל- accountability שדובר עליה.

אני רוצה לשמוע, אני לא שומעת.

חבר'ה, אל תפריעו, אני רוצה שייצא הנוסח.

מה שנאמר פה זה בסדר גמור, רק יש לי בקשה שבסוף הסעיף ייאמר שאם לא הייתה פנייה אין בכך כדי לשקלל זכותה של מבוטחת.

גם נשמע לי בסדר.


(היו"ר אלכס קושניר)

מה הנוסח?

מה ששמרית הקריאה כרגע זה בסדר גמור, רק ש - - -

אני לא הייתי בחדר, אני רוצה לשמוע.

הוא לא היה בחדר, תקריאי שוב.

שנייה, אבל אמרת עוד משהו בסיפה.

רק שבסוף הפסקה הזו ייאמר שאם לא פנה המוסד לא יהיה בכך כדי לשקלל זכותה של אישה למענק מכוח סעיף זה. לא פנה המוסד מכוח סעיף זה לא יהיה בכך כדי להקנות זכות מכוח סימן זה.

אתה אומר שהיא זכאית גם אם הוא לא פנה.

לא.

אם המוסד פספס אישה זה לא הופך אותה לזכאית.

בדיוק.

לא, הרי הזכות קיימת לאותה אישה. מה, אתה רוצה לשלול ממנה עכשיו את הזכות?

איתי, אתה אומר דבר והיפוכו.

לא, אני מסביר. שלומי יתקן אותי אם אני טועה. מה שמדאיג את הביטוח הלאומי ואותנו, אומר שלומי שיכול להיות שמטעויות אנוש או מטעויות מחשוב הם לא הגיעו לבחורה מסוימת שאפילו לא זכאית למענק, זה שלא פניתי אותה לא הופך אותה לזכאית למענק. את המקרה הזה אנחנו רוצים למנוע.

נו באמת, מה, אנחנו, מה, זה ספר ל –

ולכן את הפסקה הזאת מבקשים להבהיר פה בתוך החוק הזה. אם אתה מטיל מצד אחד את החובה - - -

לא, בפסקה הזו אתה שולל ממי שזכאית.

קרעי, לפי מה שהוסבר כאן מקודם, הסעיף הזה, ותקנו אותי אם אני טועה, שולל את האופציה לתבוע ממי שלא זכאית.

מי שזכאית זכאית בכל מקרה.

אבל מי שלא זכאית לא זכאית.

שקט. אני מבקש לשמוע את ההסבר של היועצת המשפטית. מה אומר הנוסח הזה כפי שהוא מופיע היום?

להבנתי המשמעות היא שגם מי שהייתה זכאית אבל המוסד לא פנה אליה אז היא לא תוכל לבוא למוסד בטענה שהיא זכאית או לתבוע בבית הדין ולומר שהנה היא הייתה זכאית ולא שילמו לה ולא פנו אליה.

אז אם המוסד רוצה לא להיות אחראי - - -

אם זו המשמעות אז זה לא מה שהתכוונו.

לא, זה הפוך ממה שהתכוונו.

זו גם לא הייתה ההצעה שלי.

שלומי אישר, נכון, שלומי?

לא, היועצת המשפטית צריכה להסביר את זה.

אבל זו לא הייתה ההצעה שלי.

כי נוסח זו פרשנות החוק, אני רוצה להבין אותו.

להבנתי הסיפה שהוצעה על ידי המוסד לביטוח לאומי אומרת שאם המוסד לא פנה למישהי שגם אכן זכאית אז היא לא תוכל לתבוע בבית הדין את המענק ששולם לה בגלל שלא פנו.

זה ממש לא מה שכתוב.

ברגע שיש כאן, כאן בחדר הזה, פרשנות למה שאתה מציע זה אומר שההצעה שלך לא טובה. תציע משהו יותר טוב.

אני אסביר עוד הפעם. הסיפה אומרת את הדבר הבא, אם לא פניתי אלייך ואת לא זכאית זה לא משקלל לך זכות.

אבל אם את לא זכאית אין לך זכות בכלל. זה כתוב בפירוש בסעיף, למי שעשויות להיות זכאיות למענק.

ואם היא כן זכאית?

גם לא פנית והיא גם לא זכאית אז אין לה זכות.

אם היא לא זכאית אז פשיטא שאין בעיה, אבל זה עדיין צריך להיאמר.

זה לא צריך להיאמר.

ואם היא זכאית ואתה לא פנית?

זה לא צריך להיאמר.

רגע, קרעי, תן לו.

לא, הוא מנסה להכניס פה עזים.

אם היא זכאית, אבל היא לא פנתה אחרי 18 חודש, כפי שהחוק מחייב, אלא אחרי חמש שנים, אז היא גם לא זכאית כי יש את התנאי של פנייה תוך 18 חודש, זה כל המנעד.

לא, יש פה גם עוד משהו, שזה אומר שעצם זה שאתה לא פנית אליה, למרות שהיא הייתה זכאית, אבל אתה לא פנית אליה, זה לא מקים לה זכאות, זאת אומרת היא לא תוכל לתבוע את זה בעילה שאתה לא פנית אליה באופן יזום.

נכון. היא יכולה לתבוע את זה בעילה שזה מגיע לה.

אז למה צריך את הדבר הזה?

לא צריך את זה.

אתם מכניסים מילים שיש להם פרשנות אחרת והן מיותרות. את זה סייגנו, המוסד רשאי רק אם יש בידיו את הנתונים ואת היכולת.

אני אסביר שוב פעם. אישה שזכאית למענק, גם לפי זה וגם לפי מה ששמרית הרגע הסבירה, יכולה בכל מקרה לתבוע את המענק מתוקף זכאותה כי היא זכאית למענק, לא משנה מה הביטוח הלאומי עשה, שלח, לא שלח, עלה לחלל, ירד לארץ, היא יכולה לתבוע את המענק במסגרת הזמן שקבעתם בחוק. היא יכולה בכל מקרה. מה המקרה היחיד שהסעיף ששלומי הוסיף מטפל בו? הוא מטפל רק בקבוצת הנשים שלא זכאיות למענק.

אבל אין להן זכאות בכלל.

שלומי, אני לא מוכן לזה.

אם אין להן זכאות למה צריך לטפל בזה?

שלומי, אתה שם לב שלהצעה שלך יש 1,000 פרשנויות? זה אומר שהיא לא טובה.

אפשר לשמוע את הנוסח?

אז אני מבקש שתציע שוב משהו שהוא חד משמעי וברור.

לא, אלכס, הוא סתם מוסיף תוספת שלא נדרשה בכלל.

בדיוק.

אלכס, לפני שבאת הוסיפו תוספת שהיא מקובלת על כולם, הקריאו אותה והיא הייתה מקובלת, ואז שלומי הוסיף עוד פסקה בסוף, שזו הבעיה. אני מבקשת להקריא בלי התוספת.

שמרית, אפשר להקריא את הסעיף?

שמרית, להקריא בלי התוספת של שלומי בסוף.

בלי התוספת. 'המוסד יפנה, ככל שיש בידיו את הנתונים - - -

לא, המוסד יפנה באופן יזום.

זה כבר מופיע עם המילים באופן יזום.

אל תקטע אותה, תן לה לסיים להקריא את הנוסח.

'המוסד יפנה, כל שיש בידיו את הנתונים הנדרשים לידי כך והוא יכול להשתמש בהם, באופן יזום, למי שעשויות להיות זכאיות למענק, על מנת ליידען באשר לזכאותן האפשרית לפי סימן זה. הפנייה תכלול ככל הניתן פרטים בדבר כל האמצעים שניתן באמצעותם להגיש את טופס התביעה או קישור לטופס מקוון'.

מה הבעיה שלכם עם מה שכתוב?

אני אסביר. יש כאן סעיף תקדימי ואנחנו מבינים את הצורך בו ורוצים את החלק הראשון של הסעיף, הבעיה שהסעיף הזה פותח פתח לאישה שלא זכאית למענק - - -

לא.

אני מבקש לסיים, שמרית. הסעיף הזה פותח פתח, אם משאירים אותו בצורה הזאת, לאישה שלא זכאית למענק, שלא התכוונתם גם אתם שהיא זכאית למענק, לבוא ולהגיד: לא פנו אליי באופן יזום, כי תקלה מחשובית, כי תקלת אנוש, לא פנו באופן יזום, אני מבקשת את המענק, הם התרשלו בתפקידם. את הדבר הזה שלומי מבקש למנוע.

לא, איתי, אם היא לא זכאית - - -

אם היא לא זכאית מה הבעיה?

שנייה, נעמה. אני מציע שנוסיף עוד סעיף קטן שאומר שהאמור בסעיף כך וכך לא מקנה זכאות נוספת מעבר למה שכתוב בחוק. זהו, מה הסיפור?

זו הייתה כוונתנו, אדוני.

להוסיף סעיף אחד שאומר את זה במפורש.

אני חשבתי שמה שהוספנו אומר, לא פנה המוסד - - -

לא, ההצעה של אלכס.

אבל למה צריך להגיד את זה, שלומי? אם היא לא זכאית למענק היא לא זכאית למענק. הסעיף הזה ישליך גם על חוקים אחרים.

הסעיף הזה לא מוסיף ובטוח לא גורע מאף אחד.

היא אומרת שזה גורע בסעיפים אחרים בחוקים אחרים.

זה גורע.

שמרית, כמי שמבלה בבתי הדין לא מעט אני אומר לך בוודאות שאם זה לא ייאמר יהיה בכך - - -

אבל אנחנו אומרים את זה עכשיו.

לא, היא שאלה למה.

שמרית, אם מקבלים עכשיו את ההצעה של אלכס, מה זה אומר בעצם מבחינת אישה שהיא לא זכאית, היא תוכל לתבוע?

אישה שהיא לא זכאית היא לא תוכל לקבל את המענק.

אוקיי, אז מה הבעיה?

נכניס את התוספת הזאת.

להבנתי גם ללא התוספת מי שלא זכאית למענק, היה לך ספק, שלומי, שאישה שאינה זכאית למענק תוכל לתבוע אותך לפי הסעיף הזה?

שמרית, זה היה הספק מזה שלושה ימים.

לגבי אישה שאינה זכאית, אני לא מדברת על אישה זכאית.

שמרית, הוועדה מבקשת להוסיף את הסעיף.

בסדר.

כל אחת יכולה לתבוע אם היא חושבת שהיא זכאית והם יגידו לה בסוף לא, מה הבעיה?

חבר הכנסת כסיף, זה לא מיותר, כי מי שתפנה שבע שנים אחרי זה היא כבר לא זכאית, אבל היא תגיד: אתם התרשלתם אז אני זכאית.

בסדר, שלומי, אבל יש לך את התוספת הזו וזהו.

עכשיו נקריא אותה ונבין שהיא בסדר מבחינת כולם ונמשיך.

אז היא כן הייתה זכאית, בגלל שעבר יותר מדי זמן אתה אומר שהיא תאבד את הזכאות שלה.

זה חלק מתנאי הזכאות.

היא כן הייתה זכאית.

בסדר, אבל אנחנו קבענו פה 18 חודשים.

מעט.

זה משהו אחר.

תגיש הסתייגות.

אז אני באמת מגיש הסתייגות, בלי החלק האחרון.

אפשר 24 חודשים.

אפשר 24 חודש, בבקשה.

יאללה, אני בעד.

שלומי אמר שאפשר 24 חודש.

משרד האוצר, זה מקובל עליכם?

לא, לא, טמקין.

אם האוצר מסכים אפשר, אם זה פותר את זה.

24 חודש, יפתור את הסיפור של הזכאות.

תסיר את ההסתייגות, אופיר.

המטרה היא לתת לכל אישה את הזכות שלה, זה לא אמור להפריע לאף אחד.

אז הנה, חבר'ה, הכול בסדר, אופיר אמר, קיבלנו. אפשר.

אוקיי, 24 חודש.

יפה.

רגע, שנייה. משרד האוצר.

אתה רואה? לפעמים אופיר אומר דברים שמתקבלים על הדעת, היושב ראש.

טוב, לפי הצעתו של חבר הכנסת אופיר כץ הזכאות מוארכת מ-18 ל-24 חודשים. תודה, אופיר.

תודה, אופיר.

אופיר, שלא יקנו אותך בפיצוחים.

בכמה חודשים.

תזכור את זה, אופיר, כי אני לא מסכים איתך לעתים יותר מדי קרובות.

זו פעם ראשונה, אני חושב.

שנייה.

אולי שנייה. רק בוועדה הזאת.

עכשיו אופיר אומר, הייתי מוסיף עוד שנה.

תגישי הסתייגות, 36 חודשים.

לסעיף קטן (ב) אנחנו מוסיפים את המילים: אין בהוראת סעיף זה כדי להקנות זכאות למענק למי שאינה זכאית לו לפי סעיף 269א.

דבר נוסף זה שאנחנו נתקן את סעיף המענק, את 269א, בעמוד הקודם, סעיף קטן (ה) ואנחנו נתגבר על סעיף 296, ההוראה שם שמאפשרת למוסד לשלם רטרואקטיבית לגבי מענק 18 חודשים, נאפשר לשלם רטרואקטיבית 24 חודשים.

באיזה סעיף?

זה יהיה תיקון לסעיף 296א, אנחנו נוסיף סעיף קטן (ה) שבגדול יגיד, על אף הוראות סעיף - - -

פשוט היום חוק הביטוח הלאומי מגביל ב-12 חודשים או 18 חודשים, עכשיו אם זה 24 אנחנו מתגברים על הוראה אחרת.

שלומי, אני אקריא, תגידו לי אם זה בסדר. על אף הוראות סעיף 296 המוסד יהיה רשאי לשלם מענק כאמור אם טרם חלפו 24 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים למענק.

כן, ממשיכים.

את סעיף השיפוי הכנסתי, כפי שהוחלט בדיון הקודם, בעמוד 13, אין פה שינוי. בעמוד 14 יש פה איזה שהיא הוראה שנאמרה בעל פה לגבי שתיקבע איזה שהיא הוראת מעבר לנשים שהיו זכאיות בתקופת הקורונה לימי אבטלה נוספים, המוסד לביטוח לאומי ביקש לקבוע איזה שהיא הוראת מעבר לגבי הזכאויות, כיצד זה מתיישב עם הזכאויות שהיא מקבלת בחוק הזה. אני מציעה שהמוסד לביטוח לאומי יגיד מה הוא מציע בנוסח הזה.

את מדברת על ה-28 בפברואר, שמרית?

לא, אני מדברת על סעיף 14 סעיף קטן (ד), הוראת מעבר לגבי הזכאויות לדמי אבטלה לפי פרק הקורונה.

דיברנו על זה הנושא הזה בדיון הקודם. כיוון שנקודת המוצא של החוק היא שמבקשים להוסיף 125 ימים לאישה כך שהיא תגיע ל-300 ימים, ונקודת המוצא היא שיש לה 175 ימים, עמדנו על כך שיש נשים שאין להן 175 ימים, יש נשים שיש להן רק 87 ימים כי הן קיבלו לפי תקופת הכשרה מקוצרת ומאידך יש נשים שיש להן יותר מ-175 ימים כיוון שהן היו בנות יותר מ-45 וקיבלו תוספת.

אז הנוסח שמופיע בפניכם אומר את הדבר הבא, אם יש לך פחות מ-175 ימים את תקבלי עוד 125 ימים כמובן כדי שתקבלי את כל מה שהחוק נותן, אבל אם היו לך יותר מ-175 ימים נשלים לך עד ל-300, שלא ייצא שקיבלת כבר יותר מ-300 בתוספת הקורונה.

זה הוסכם, עד כמה שידוע לי.

אז אני אקריא את הנוסח כי זה לא הנוסח שהוקרא: (ד) על אף האמור בפסקאות (א)(1ב) ו-(1ג) לעניין מספר הימים, מבוטחת שהתאריך הקובע נקבע לגביה ביום י"ט בשבט התשפ"א (1 בפברואר 2021) ועד ליום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021) והיא זכאית לדמי אבטלה לפי סעיף 179יא או 179יב לחוק הביטוח הלאומי, יתווספו למספר ימי האבטלה להם היא זכאית 125 ימי אבטלה לכל היותר, ובלבד שסך הימים להם היא זכאית בתקופת האבטלה האמורה לא תעלה על 300 ימי אבטלה.

שמרית, הערה, אני חושב שזה צריך להיות כמו שכתוב, 'לגביה נקבע', זה לא 'נקבע לגביה'. לגביה נקבע זה הנכון. התאריך, לא מתי שנקבע התאריך, אלא מה התאריך שנקבע.

לא הבנתי.

זה משפטי לגמרי.

'לגביה נקבע', ולא 'נקבע לגביה'. מה שכתוב בנוסח.

ברור לפרוטוקול הכוונה שהתאריך הקובע הוא בתאריכים האלה, לא משנה מתי הפקיד קיבל את ההחלטה.

'התאריך הקובע לגביה הוא' מיום ועד יום. סעיף (ה), גם סעיף שדיברנו עליו אבל לא הוקרא בנוסח.



(ה) תשלומים ראשונים לפי סעיף 269א לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 37 לחוק זה, ישולמו עד יום כ"ז באדר א' התשפ"ב (28 בפברואר 2022) בעד התקופה שמיום תחילתו של חוק זה ואילך; המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי רשאי לדחות מועד זה בשלושים ימים נוספים לכל היותר, והודעה על כך תפורסם ברשומות.




כלומר התשלומים של המענק לא יתחילו ב-1 בינואר 2022, יש אפשרות למוסד לשלם אותם עד ה-28 בפברואר 2022 ואם המנכ"ל ידחה את זה ב-30 יום אז זה עוד 30 ימים נוספים מעבר לכך, אבל הם כן ישולמו רטרואקטיבית בעד התקופה שמיום 1 בינואר 2022. כלומר יש כאן דחייה בתשלומים.

רק צריך להבין גם שהתשלום הראשון בכל מקרה על המענק היה משולם בחודש פברואר, נכון?

נכון.

זאת אומרת הדחייה, אם תהיה, היא דחייה בחודש אחד בלבד, וגם זה במידה שמנכ"ל הביטוח הלאומי יחליט לבקש דחייה של חודש. זאת אומרת לפי החוק איך שהוא כתוב היום אין דחייה. התשלום ישולם בזמן.

נכון.

אין דחייה לפי הנוסח כיום?

כן, כי התשלום הראשון הוא בכל מקרה בפברואר על ינואר.

אבל בתחילת פברואר, לא בסוף פברואר.

לא, תשלומי קצבאות זה ב-28 בחודש בכל מקרה.

כאן יש סדרה של תיקונים שדיברנו עליה בסוף הדיון הקודם, זאת הייתה החלטת הוועדה. יש כאן תיקונים עקיפים לחוקים שונים שקובעים זכאויות. אני אקריא.


37ג
בחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן-1989 –



(1) בסעיף 9, בסופו יבוא:



אני אקריא מה שאומר סעיף 9, כדי שנבין מה המשמעות. סעיף 9 לחוק האזרחים הוותיקים קובע שאזרח ותיק זכאי בהנחה בתשלומי הארנונה החלים על הדירה המשמשת למגוריו. הנחה לפי סעיף קטן (א) תינתן לאזרח ותיק בשיעור של 30% ואם משתלמת לו גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה בשיעור של 100%.

אז אנחנו אומרים, בסעיף קטן (ד) שנמצא לפניכם:



"(ד) על אף האמור בהגדרה "אזרח ותיק" שבסעיף 1, בשנים 2022 עד 2025 יראו כאזרח ותיק לעניין סעיף זה גם אישה תושבת ישראל שהגיעה, לפי הרישום במרשם האוכלוסין, לגיל 62".

זו אותה בקשה שהועלתה כאן על ידי חבר הכנסת ינון אזולאי וחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', אם אני לא טועה, נכון?

כן.

ואנחנו החלטנו כמובן לקבל אותה ולאמץ אותה וזה הנוסח.

לקבל אותה חלקית.

כמעט הכול.

לא.

אבל את ההטבות המהותיות, החשובות. בסדר, אין בעיה, ינון, לקבל אותה חלקית.

לא, לכן אני אומר, קיבלתם אותה חלקית, עם הדברים שאתם חושבים שאולי זה יותר דחוף או פחות דחוף, בהבנה שלי, בגלל שאתה אומר שזה לא העיקרי לא הבנתי למה לא קיבלו את כל הטבלה. אני חושב שכן צריך לקבל את כל הטבלה. אני מתפלא עליכן, מיכל, נעמה, כולכן, באמת, הטבלה הזאת, שלא נלחמתם עליה שיקבלו אותה ככתבה וכלשונה. זה לא איזה שינוי, זה אותו דבר.

ינון, גם נעמה וגם ג'ידא וגם מיכל וגם כל השאר נתנו פה פייט במשך שלושה חודשים.

כולם עבדו וגם אני עובד. עזבו, אל תגידו מה עבדו, כל הכבוד להן, אבל אני אומר לך - -

לא, לא קשור.

- - יש פה שינויים מהותיים ששיניתם, גם בהכשרות למשל, גם עשיתם.

לא, אתה עושה משהו לא הגון, ינון.

אני טוען שיש פה עוול גדול, באמת עוול גדול, גם בהכשרות שמחקתם אותו עם כל הגיאוגרפי והנגישות להכשרות האלה.

זכותך לטעון את זה.

וגם בטבלה הזאת, זה אחד הדברים שאני אומר לך שאני זועק עליהם, וזה לא נכון ולא ראוי לעשות את זה.

ינון, אני כמובן לא חולקת על העניין שאפשר את כל הטבלה, אבל מה שהיה חשוב לנו להתעקש עליו והתעקשנו מאחורי הקלעים כמה ימים רצופים, יעיד על זה אלכס, תרופות, חשמל, רב קו, מים, ארנונה, אלה דברים שהם בסיס ויסוד.

בוודאי שזה חשוב.

ואללה, אני אומרת לך, לא בער לי להתעקש על החי בר.

בוודאי, ואני אומר יישר כוח על התוספת הזאת.

אני אומרת לך את האמת, אולי אתה צודק, אבל לא בער לי להתעקש על הטבות שהן בידור, בער לי להתעקש על חשמל ותרופות, בער לי להתעקש על הרב קו.

נעמה, בוודאי שזה חשוב, אבל לא פחות חשוב לדאוג לכל הטבלה הזאת והיה ולא הצלחתם לא קרה כלום, אם הייתם אומרים: תשמע, זה לא היה עובר. אז מה קרה?

ינון, מלכתחילה אמרנו שהמתווה הזה הוא לא אידיאלי.

מה זה לא אידיאלי? את קובעת אם זה אידיאלי.

באמת? אה, באמת? תראה לי פעם אחת שאתה קבעת משהו אידיאלי והשגת אותו.

למה דירגת את זה ככה? יש לך טבלה מסודרת, זו טבלה בחוק.

ינון, הבהרת את נקודתך בצורה מאוד מאוד ברורה.

אני רוצה שהיא תתקבל.

בסדר, אז תגיש הסתייגות.

לא, עכשיו.

לא, תגיש הסתייגות.

לא, אני רוצה שזה יתקבל ככה.

בסדר, אני שמח שאתה רוצה.

אני מתפלא על מיכל רוזין, על ג'ידא ועל נעמה שנלחמו בשביל החוק הזה, גם על ההכשרות.

ינון, באמת.

לא, אנחנו נלחמנו בשביל לשפר את החוק, אנחנו לא נלחמנו בשביל לקבל את החוק. נלחמנו כדי לעשות בו דברים הכי נכונים.

אתה יודע מה? זה קומם אותי, זה קומם.

אני רוצה שנמשיך להסביר את הסעיף, בבקשה. שמרית, בבקשה.

אני רק מסבירה. כמו שהסברתי, ההטבה בארנונה מותנית בשני מבחנים מצטברים, היא ניתנת בתנאי שאחת, האדם הוא אזרח ותיק, ודבר שני, שמשתלמת לו גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה. אז מהבחינה הזאת אותה אישה, אנחנו אומרים שאנחנו נראה בה כאילו היא הגיעה לגיל 62. כן צריך להבין שבמבחן של הבטחת הכנסה אותה אישה נמצאת היום במבחן אחר.

איזה מבחן?

אני אסביר. הזכאות היום היא מצטברת, אישה יכולה להיות זכאית להנחה בארנונה אם היא גם אזרח ותיק וגם אם משתלמת לה גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה. זה תנאים מצטברים. אנחנו אמרנו שלעניין החוק הזה אנחנו נראה אותה עכשיו כאילו היא כבר בת – זאת אומרת חוק גיל הפרישה, לא נעשתה לגביה דחיית גיל הפרישה, כלומר אנחנו עדיין נראה בה אזרחית ותיקה, אבל לגבי מבחן הבטחת הכנסה צריך להבין שזה כן משפיע עליה, דחייה של גיל הפרישה, כי היא נמצאת היום במבחן אחר בחוק הבטחת הכנסה, כי בכל הבטחת הכנסה יש מבחן אחר למי שמעל גיל פרישה ולמי שמתחת לגיל פרישה. אז בגדול נאמר שכדי להיכנס להבטחת הכנסה יש עליה מבחן מחמיר יותר ולכן יכול להיות שהיא לא תהיה זכאית להבטחת הכנסה כי היא לא נמצאת היום במבחן הזה של הבטחת הכנסה.

היא לא תהיה זכאית להטבה במלואה. היא לא זכאית להבטחת הכנסה בכל מקרה, רק תהיה זכאית להבטחת הכנסה של מישהי שטרם הגיעה לגיל פרישה.

כן, אבל ההטבה של הארנונה, היא לא תהיה זכאית לה.

אבל היא תהיה זכאית להטבה של הארנונה כמישהי שלפני גיל פרישה שמקבלת הבטחת הכנסה.

כאזרח ותיק.

של 30%.

אני רוצה רק להיות בטוח, כל הזכויות שהיו עד עכשיו לא נפגעות בשלב הזה.

אני אסביר. יש שתי רמות של זכאות להטבה. כשאישה מגיעה לגיל פרישה והיא לא זכאית להשלמת הכנסה, לצורך העניין, אז היא מקבלת הטבה של 30% בארנונה. אנחנו מדברים כרגע על ארנונה באופן ספציפי. במידה שהיא נמצאת אחרי גיל פרישה והיא זכאית להבטחת הכנסה - - -

לא רוצה. לא מתנהגים ככה.

אז לא מתנהגים ככה. מיכל, את לא תגידי לי איך להתנהג. אני עושה, מה את חושבת? שאני בשביל עצמי עושה את זה? אמא שלי בפנסיה, חמותי בפנסיה.

אל תקרא לי, למה אתה קורא לי? אל תקרא לי. מותר לי לא לבוא, תודה רבה.

אני לא עושה את זה לעצמי, שתבינו את זה. על מה אני אומר לכם? מה זה, כואב לך שנלחמת בעבר על חוק טוב והיום החוק הזה לא טוב?

די די די עם הפופוליזם והדמגוגיה הזולה הזו.

זה כואב לך שבעבר - - -

פופוליזם ודמגוגיה זולה. לא היית פה דקה.

את נלחמת פה עם גפני ביחד בפעם שעברה על חוק טוב, מה קרה פתאום?

מיכל, שום פופוליזם, אתם הפקרתם את הנשים החלשות ואת יודעת את זה.

מה קרה פתאום, מיכל? אני אגיד לך משהו שיכאב לך - - -

אני מבקש שקט, ינון.

לא, אני חייב להגיד, חסרות - - -

חבר הכנסת ינון אזולאי, חברת הכנסת מיכל רוזין, חבר הכנסת שלמה קרעי, אני מבקש שקט.

חברות שלך - - - חסרות פה - - - לא היו נותנות לדבר הזה לעבור. הן חברות שלך ולא נותנות לחוק כזה לעבור. אני לא סתם אומר את זה.

חבר הכנסת ינון אזולאי.

אני לא דואג לעצמי.

חבר הכנסת ינון אזולאי, קריאה ראשונה.

מה שפה מחקו, אתם, מחקתם - - -

חבר הכנסת ינון אזולאי, אתה לא מקשיב לי, קריאה שנייה.

לא, היא לא תגיד לי פופוליסט, באמת.

חבר הכנסת ינון אזולאי. ינון, ינון.

כן.

אני מבקש. הייתי באמצע הסבר.

אין בעיה, אבל היא אומרת שזה פופוליזם, זה לא נכון.

כל אחד יכול להביע את דעתו.

לא, אבל הדבר המביש הוא שהיא אומרת לו שהיא לא רוצה בגלל ה - - -

בסדר, דיברנו על זה, די.

מחקו את זה, לעזאזל, זה משגע אותי, מוחקים נשים, מוחקים את ה - - -

תקשיב רגע, ינון.

לא, זה משגע אותי, אתה יודע שאני לא יוצא מגדרי, אבל זה מוגזם.

בסדר, זה משגע אותך. ינון, תקשיב שנייה. בעקבות ההערה שלך עשינו פה באמת - - -

לא, זה לא על זה. אלכס, זה לא על זה. את זה עברתי, אתם רוצים? תעשו מה שאתם רוצים, אני הסברתי להם שבהכשרות מחקו נגישות לאותן מסכנות.

ינון, אנחנו נגיע להכשרות ונדבר. אנחנו עוד לא בהכשרות, אתה תשמע מה נכנס להחלטת ממשלה.

אבל על מה הוא נלחם פה? על עוד הטבות והיא אומרת לו: בגלל ההתנהגות שלך אני לא אבוא. מה, את מענישה אותו?

פופוליסט, לי יגידו פופוליסט?

אני מבקש לתת לי את האפשרות - - -

היא מענישה אותך כאילו.

אני פופוליסט.

חד משמעית. חד משמעית. ואתה יודע שאני צודקת.

אולי את פופוליסטית, כשהיית עם גפני להגיש את ההצעה הזאת, את ראית שהוא הלך, אז פתאום היום הכול התגמד.

מיכל, הוא, להבדיל ממך, אין לו פריימריז, הוא לא צריך להיות פופוליסט כמוך.

הכול נמחק, הכול בסדר, למה? כי היום את בצד השני, את צריכה להגיש משהו במחיר של פגיעה בנשים - - -

די די די, די עם דמגוגיה. די עם דמגוגיה. אנחנו נלחמנו, ואנחנו לבד, בלי אופוזיציה שהיו בבית.

ינון, מספיק.

למה אתה קורא לה?

ינון אזולאי, מיכל רוזין, החוצה.

אתה צריך לקרוא לי פעם שלישית כדי שאני אצא החוצה.

פעם שלישית. מיכל, בבקשה להירגע ושניכם יכולים לחזור בעוד חמש דקות.

אלכס, בסופו של דבר אתה יודע שאני חסר לך בוועדה.

נכון מאוד, שניכם חסרים, אנחנו כבר בגעגוע.

חמש דקות, תחזור רגוע.

זה בסדר, אבל רק שתדעו שאתם סותמים פה את הפה - - -

ינון, זה לא נכון. ינון, זה לא הוגן מה שאתה עושה.

זה לא הוגן מה שאתה עושה.

עזוב, בסדר.

(חברי הכנסת ינון אזולאי ומיכל רוזין יוצאים מאולם הוועדה)

אז אני מסביר. אישה שמגיעה לגיל 62 תהיה זכאית להטבה לארנונה כאילו הגיעה לגיל פרישה, אבל יש נושא של הבטחת הכנסה. במידה שהאישה הזאת זכאית להבטחת הכנסה אז היא תהיה זכאית להנחה בארנונה כאילו היא זכאית להבטחת הכנסה לפני גיל פרישה והפער הוא, במידה שהיא כן תהיה בגיל פרישה ושם מבחן ההכנסה הוא גבוה יותר, אז היא תהיה זכאית לארנונה גבוהה יותר.

אז בעצם מה אנחנו אומרים? הגעת לגיל 62, את תהיי אוטומטית זכאית להנחה בארנונה, במידה שאת זכאית להבטחת הכנסה את תהיי זכאית להנחה כאילו לא הגעת לגיל פרישה. זה ההבדל.

אלכס, אבל אתה מסבן את זה כאילו הכול טוב, ירד פה סל הטבות מאוד משמעותי.

לא ירד פה סל הטבות.

ירד פה הנחות בחשמל, בתחבורה ציבורית, הארנונה לא נשארה אותו דבר.

שלמה, הבעתם את דעתכם, כולם שמעו אתכם, הכול בסדר, יש לכם דעה אחת, לנו יש דעה אחרת, זה בסדר, אתם רוצים? תגישו הסתייגות, בבקשה.

אז אני רוצה לשמוע מה הן כן נפגעות. אתה אומר שהן לא נפגעות במשהו קטן, במה הן כן נפגעות?

אז יש טבלה, תראה את הטבלה.

איפה טבלה?

טבלה אצל ינון אזולאי.

אבל אני רוצה לשמוע את זה מהביטוח הלאומי וממשרד האוצר.

אלכס, יש לי שאלה. למיטב זיכרוני, תקן אותי אם אני טועה, אנחנו הסכמנו בדיון הקודם, או זה שלפניו, שלא תיפגענה הזכויות של אותן נשים גם בענייני החשמל.

נכון, בענייני חשמל אין - - -

אז זאת הייתה השאלה שלי ואני לא מרגיש שענית עליה.

לא, אנחנו מדברים כרגע רק לעניין הארנונה. כל שאר ההטבות שנמנו פה, החשמל - - -

אלכס, מה שתיארנו זה לכל הסעיפים, זה לא רק לגבי ארנונה.

לא שומעים אותך, איתי.

בסדר, אבל שם אין פערים כמעט.

לא, יש.

ארנונה, חשמל, תרופות, מים, תחבורה ציבורית, האישה שהגיעה לגיל 62 תקבל את ההטבות כאילו הגיעה לגיל פרישה, למעט סייג אחד, במידה שהייתה מגיעה לגיל פרישה והיא זכאית להשלמת הכנסה ההטבות שלה יכול להיות שהיו גבוהות יותר בחלק מהמקומות. אנחנו מתייחסים אליה אם היא זכאית להבטחת הכנסה כאילו לא הגיעה לגיל פרישה, אבל הטבות היא כן מקבלת.

למה אנחנו עושים את זה? קודם כל סיבה טכנית. צודק, זה לא סיבה טכנית, זו סיבה מהותית, המשמעות של שינוי אחר מאלץ את הנשים האלה לעבור מבחני הכנסה בכל אותם המוסדות וזה סעיף שהוא בלתי ישים מבחינת הביטוח הלאומי ושלומי הסביר את זה אתמול.

אלכס, אני רוצה לשמוע את זה משמרית. אלכס אומר שכל ההטבות ימשיכו להיות מגיל 62, זה נכון.

זהו, זה מה שמעניין אותנו, שההטבות ימשיכו.

מה שהסברתי, הסברתי כן איזה שהיא דקוּת. יש פה חלק מההטבות שהן ניתנות לזכאי גמלת הבטחת הכנסה. יכול להיות מצב תיאורטי שאותה אישה עכשיו, נגיד לא היינו מחילים עליה את החוק, נגיד החוק הזה לא היה נחקק, אז היא הייתה היום זכאית לגמלת הבטחת הכנסה, כי היא הייתה ברף המחמיר של הבטחת הכנסה והיא הייתה זכאית ל-100% הנחה בארנונה, כי הזכאות ל-100% ארנונה מורכבת משני תנאים, א', שהיא אזרח ותיק, ו-ב', שהיא זכאית לגמלת הבטחת הכנסה ואז היא זכאית ל-100% הנחה בארנונה.

אנחנו באנו ואמרנו לגבי התנאי של ה-62, אני אראה אותה כאילו היא בת 62 ובנוסף היא הייתה זכאית גם להבטחת הכנסה, אבל המבחן של הבטחת הכנסה היום מחמיר לגביה, הוא מחמיר יותר כי המבחן של גילאים מבוגרים יותר הוא מבחן מקל יותר. זאת אומרת יכול להיות שחלק מטווחי ההכנסה אותה אישה הייתה יכולה להיות לולא החוק הזה זכאית להנחה 100% בארנונה ואילולא החוק הזה היא לא זכאית. וגם עם הסעיף שכתבנו אותו אישה לא זכאית.

ומה עם השאר? חשמל, תחבורה ציבורית?

אז תיכף נסביר בכל דבר ודבר, אבל בעיקרון זה אותו דבר לגבי כולם, בגלל שאני מחילה עליה את המבחן של הבטחת הכנסה היום אותה אישה, לולא החוק הזה יכול להיות שכן הייתה זכאית, אנחנו לא מתקנים את זה, אנחנו מתקנים רק היבט אחד מתוכם. כלומר המבחן, צריך לבדוק אותה היום אם היא זכאית להבטחת הכנסה לפי הגיל הצעיר ואז המבחן שלה הוא מחמיר יותר.

על קבוצת הנשים הזאת בחוק בכל מקרה הוספנו בסעיף קודם בחוק 700 שקל לחודש, לאותה קבוצת נשים, לחמש השנים הקרובות, זה בדיוק אותה תקופה שהחוק הזה מדבר שאנחנו רואים את גיל הפרישה - - -

חבר הכנסת קרעי, לא הבנת אותי? אני אסביר שוב?

לא כל כך.

צודק, זה קצת מורכב, אני אסביר.

מה שחשוב לנו באמת, אני חוזר על זה כי זה קריטי, שיהיה ברור שאותן נשים, בגלל השינוי בחוק, לא נפגעות כהוא זה בכל התחומים שהזכרנו.

אז אני כן מנסה להגיד - - -

אז הן כן נפגעות, היא רק לא - - -

שיש חלק מהנשים שלולא החוק הזה כן היו זכאיות להנחה בארנונה וגם עם התיקון הזה הן לא יהיו זכאיות. זאת אומרת זה לא ישאיר אותה באותו מצב.

אין דבר כזה, היא זכאית בכל מקרה.

ל-30% ולא ל-100%, כן.

תדייקי.

ל-30% ולא ל-100% כן. כשנגיע להטבות אחרות יכול להיות שהן לא זכאיות בכלל.

מי הן אותן נשים?

כל הנשים שמגיעות לגיל 62 ועוד לא הגיעו לגיל פרישה, לפי המתווה, תהיינה זכאיות ל-30% ארנונה. כאלה שהן גם זכאיות להבטחת הכנסה תהיינה זכאיות לארנונה וראו בהן כאילו הן זכאיות להבטחת הכנסה ולא הגיעו לגיל פרישה.

אבל הטבות אחרות.

כמה זה באחוזים הנחה?

70.

זאת אומרת יש לך שני סוגי אוכלוסיות, נשים שהגיעו לגיל 62 שהן לא זכאיות להבטחת הכנסה, הן יהיו זכאיות ל-30% הנחה, אלה שכן זכאיות להבטחת הכנסה יהיו זכאיות ל-70% הנחה.

אז אתה פוגע באותן עקרות הבית.

עקרות הבית לא רלוונטיות לדיון. מצבה של עקרת בית לא משתנה בעקבות החוק הזה כהוא זה, כי היא לא זכאית לקצבת זקנה.

לא, להנחה בארנונה.

זה לא קשור אליה.

אבל למה זה לא קשור אליה? היא לא מקבלת - - -

לא קשור אליה, היא לא זכאית ל - - -

לא קצבת זקנה, היא אזרח ותיק, היא זכאית להנחות.

אני כן אומר, כן הערה, בארנונה יש מדרגה של 30% ו-100%, אבל בחשמל, מים ותרופות אין לנו מדרגה, זאת אומרת או שהיא זכאית או שהיא לא זכאית, ולכן אם היא לא זכאית להבטחת הכנסה אין לה בכלל הנחה בחשמל.

אבל זה גם המצב היום.

כי מה שקובע פה זה הבטחת הכנסה.

זה גם המצב היום.

נכון, אבל לולא החוק יכול להיות שהיא כן הייתה זכאית להבטחת הכנסה.

לולא החוק היא לא הייתה זכאית, איך?

יש נשים, נגיד ההכנסה שלה מסוימת, יש לה הכנסה X, אותה הכנסה בלי החוק הזה היום, אם החוק הזה נגיד עוד לא עבר, היא זכאית להבטחת הכנסה.

את מדברת על חוק העלאת גיל פרישה, לא על הסעיף הזה.

נכון. לולא חוק גיל פרישה אותה אישה עם הכנסה נתונה הייתה זכאית היום להנחה בחשמל כי היא זכאית להבטחת הכנסה, כי היא נכנסת למבחן המקל יותר והיא אזרחית ותיקה.

אישה שזכאית להבטחת הכנסה והיא לא הגיעה לגיל פרישה, היא זכאית להנחה בחשמל?

בחשמל לא. הזכאות בחשמל מוגדרת רק למי שמשולמת לו הבטחת הכנסה של קשישים, רק הבטחת הכנסה של קשישים, ואנחנו אומרים עכשיו, בתיקון שאנחנו נגיע תיכף לחשמל, אני אומרת שההוראות שנקבעו לגבי קשישים להנחה בחשמל יחולו אצלנו גם לגבי אישה בת 62 שמשתלמת לה גמלת הבטחת הכנסה רגילה, של הצעירים נקרא להם.

כאילו המבחן האמיתי, או המבחן הקובע, נקרא לזה, זה המבחן של הבטחת הכנסה. זה לא משנה אם היא בחוק הזה או בחוק הזה, בסופו של יום מה שיקבע זה - - -

כן, זו בדיוק הנקודה, שמבחן הבטחת הכנסה הוא מבחן שונה.

מעל גיל פרישה ולפני גיל פרישה הוא שונה. הוא שונה. בגיל פרישה הזכאות שלה רחבה יותר.

היה דיון על זה. יכול להיות שאני לא זוכר נכון, היה דיון ואני הצעתי, שלמה, תקן אותי אם אני טועה, אני חושב שגם אתה הצעת, הפרדה מוחלטת בין הקטגוריה של גיל פרישה לבין הזכאות בגלל השינוי.

כן, הגשתי את זה כהסתייגות.

כן, זה בדיוק מה שאנחנו עושים.

אתה לא עושה.

לא, זה לא במאה אחוז.

זה בדיוק מה שאני עושה, כי האישה הזאת - - -

זה לא הניתוק.

לא, לא, לא, אם האישה הזאת זכאית להבטחת הכנסה אז היא תקבל את מה שזכאית להבטחת הכנסה. אם היא לא זכאית להבטחת הכנסה אז מצבה שווה, זהה, לאותה אישה שפורשת עכשיו כי הזכאויות שלהן זהות. זה מה שביקשנו וזה מה שעשינו. אומר הביטוח הלאומי, אי אפשר להחיל מבחן הכנסה כזה ולעשות דיפרנציאציה לפני יציאה לגיל פרישה. זה מטיל על הנשים קודם כל עומס שבלתי אפשרי לעמוד בו. שלומי, תסביר.

צריך להבין, למעשה מה שנאמר פה זה שכדי להיות זכאית להטבות האלה אישה צריכה כאילו להיות זכאית להבטחת הכנסה בשיעור של קשישה, מה זה אומר? קודם כל אני צריך לדעת עליה את כל הנתונים, רכב, הכנסות, חשבונות בנק, היא צריכה לדווח לי, היא כאילו זכאית להבטחת הכנסה בעוד שהיא לא זכאית להבטחת הכנסה, רק בשביל הדבר הזה. זה לא הגיוני, גם לא מבחינת הביטוח הלאומי. כי מה המשמעות? שכל הנשים במדינת ישראל שיפרשו בעשור הקרוב יהיו תחת הבטחת הכנסה. זה לא הגיוני, לא מבחינתן וגם לא מבחינתנו. לא עושים בחינה תיאורטית לזכאות שאיננה קיימת.

אבל, שלומי, אני רק אומר, מבחינת זה שזה לא קיים, לדוגמה לעניין התרופות, כן יש בחינה שאנשים מקבלים את ההנחה בתרופות, אתם כן בוחנים אותם שאלמלא הוראת סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי הם היו זכאים להנחה בתרופות, וגם אותם הנשים האלה שבחנתם אותם תיאורטית, הם זכאים להנחה בתרופות.

אני לא מכיר, שמרית, שיש. איפה יש את זה?

בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, סעיף 8(ז) אומר שאזרח ותיק שאלמלא הוראת סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי היה זכאי לגמלת הבטחת הכנסה יהיה זכאי להנחה.

יש הבדל אדיר בסיטואציה שבה מישהו מקבל ואז בגלל תוספת אומרים לו שהוא מפסיק לקבל הבטחת הכנסה אבל שומרים לו על זכויות שקיבלת. על זה אנחנו עומדים תמיד. יש הבדל אדיר בין מי שקיבל ומפסיקים לו, ואנחנו אומרים שלא נפסיק לו, לבין מי שאף פעם לא קיבל ועכשיו ניצור לו זכות תיאורטית שלא קיימת.

אלמלא הוראות סעיף 251 זה לאו דווקא מי שקיבל.

שמרית, אני מבקש להקריא את הסעיף.

הקראנו. אני רק אקריא את סעיף 10, 10 אומר שאזרח ותיק זכאי להנחה בשיעור של 50% מדמי הנסיעה בתחבורה הציבורית, הן העירונית והן הבין עירונית, והיא תינתן על כל סוגי הכרטיסים הקיימים בתחבורה הציבורית.


(2) בסעיף 10, בסופו יבוא:



"(ב) על אף האמור בהגדרה "אזרח ותיק" שבסעיף 1 בשנים 2022 עד 2025, יראו כאזרח ותיק לעניין סעיף זה גם אישה תושבת ישראל שהגיעה, לפי הרישום במרשם האוכלוסין, לגיל 62".



כלומר זה לא מותנה בהבטחת הכנסה. גלעד, מאיזה גיל ניתנות ההטבות כיום בתחבורה הציבורית?

מגיל הפרישה לפי חוק גיל פרישה.

גלעד, מגיל הפרישה?

כן, בדקנו, זה מה שאביגיל אמרה.

אבל הכול פה הוראות שעה.

אני מגיש פה הסתייגות של מחיקת כל הסעיף הזה.

שלא יהיו הטבות בכלל?

לא, מחיקה של ההגבלה של ההטבות לפי הדברים שדובר בהם עד כאן.

אז ההסתייגות צריכה להיות הפוכה.

הפוכה, סליחה.

אז אתה רוצה לומר שבחוק האזרחים הוותיקים ההגדרה של אזרח ותיק תהיה פשוט אישה שהגיעה לגיל 62 וגבר בן 67.

כן.

בדיוק. למה זה כל כך קשה לכם לעשות את זה, אלכס? מה זה, זה עוד 100 מיליון בשנה?

זה לא כסף.

זה כסף. רק כסף, אלכס. תאמין לי, זה רק כסף. יועצים משפטיים יש להם למכביר.

כן, הביטוח הלאומי ידוע כארגון שלא מתקמצן על הכסף.

זה לא הביטוח הלאומי, זה האוצר.

כן, אבל ההסתייגות היא של הביטוח הלאומי.

אני רק אומר, חבר הכנסת כסיף, שההסתייגות שלך בעצם משפיעה על שורה רחבה.

בסדר, אבל אני חוזר עוד פעם - - -

בוא נשאל את הביטוח הלאומי. סליחה, עופר. שלומי, אתה מתנגד לזה שניתן את כל ההטבות לנשים מגיל 62, כמובן חוץ מהקצבה שאתם מורידים כאן? לביטוח לאומי יש התנגדות לזה?

הטבות נלוות הן לא דבר שהביטוח הלאומי נושא בהן, זה עיריות, זה חברת החשמל וכו'. אני בטח לא אביע התנגדות, אבל אני גם לא אביע עמדה לגבי משהו שמישהו אחר צריך לתת.

בבקשה, ביטוח לאומי לא קשור לזה בכלל.

כן, אבל מבחינת מבחן ההכנסה?

מבחינת קביעה שהם נתלים בהחלטה שלנו אם אישה זכאית להבטחת הכנסה, פה יש בעיה. זו המשמעות של מה שיש פה.

לא, להוריד את זה. שאישה מגיל 62, לגבי כל ההטבות - - -

שלמה, אני לא רוצה לפתוח את זה שוב, אבל אני לא מצליח להסביר את עצמי. לפי מה שכתבנו פה אישה שמגיעה לגיל 62 זכאית לכל ההטבות של אישה, רואים בה כאילו הגיעה לגיל פרישה. ההבדל היחיד שקיים פה, בגלל שיש הבחנה בין הבטחת הכנסה לקשישים ובין הבטחת הכנסה לצעירים זה מייצר פער. כדי שהאישה, לפני שהגיעה לגיל פרישה, תהיה זכאית להשלמת הכנסה, נגיד ונסכים על זה, להשלמת הכנסה של אזרחים ותיקים היא צריכה לבוא לביטוח לאומי, להגיש מלא מסמכים כל חודש, לדווח.

בחוק הקודם, אתה זוכר? העלינו להם את שווי הרכב בהבטחת הכנסה. כל חודש לדווח על ההכנסות שלה, לדווח על הכול, זה בלתי ישים מבחינת הביטוח הלאומי. זאת אומרת הם מסתכלים עליה כאילו היא כן, אבל היא לא, כי את הקצבה עצמה היא מקבלת כאילו בהבטחת ההכנסה הקודמת. אז זה לא עניין של כסף, זה עניין של עומס על אותן נשים וזה מייצר המון המון סרבול. אני מקווה שהצלחתי להסביר.

אני לא מצליח להבין.

אני לא מציע לעשות את זה עכשיו, כי אני לא חושב שנצליח, אבל ברמה העקרונית אפשר לנסות לחשוב על דרכים כדי להוריד את העומס הזה. אבל אני חוזר ואומר, ברמה העקרונית.

עופר, תנסח את ההסתייגות שלך, בבקשה, תגיד אותה, אני רוצה שנתקדם.

הניסוח שלי, העיקרון הוא של הפרדה מוחלטת בין ההגדרה של גיל הפרישה לבין הזכאות לכל הזכויות שהיו עד כה. זאת ההצעה.

אולי פשוט תעשה פלאט, תיתן את הזכאות הזאת לכולם.

בדיוק, זה מה שאני מציע, זה מה שעולה מההצעה שלי.

בלי מבחני הכנסה או מבחנים של הבטחת הכנסה.

בדיוק.

אתה יודע מה המשמעות מבחינת מדינת ישראל, שניתן 100% פטור מארנונה לכל אישה בת 62?

סעיף 13, רכישת תרופות. אני בעמוד 16 סעיף קטן (ג). אני מתקנת את סעיף 13, אני שוב אקריא אותו כדי שיהיה ברור על מה אני מדברת, אזרח ותיק שמשתלמת לו גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה זכאי להנחה בשיעור של 50% מהמחיר שנקבע לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.



"(ב) על אף האמור בהגדרה "אזרח ותיק" שבסעיף 1, בשנים 2022 עד 2025, יראו כאזרח ותיק לעניין סעיף זה גם אישה תושבת ישראל שהגיעה, לפי הרישום במרשם האוכלוסין, לגיל 62".

פה שוב מה שאמרנו, אנחנו נראה בה כבת 62, אבל עדיין יחול עליה מבחן ההכנסה המחמיר יותר והזכאות להנחה בתרופות תהיה רק למי שתעמוד במבחן הבטחת ההכנסה המחמיר.

עמוד 16, סעיף (ב).

אנחנו ממשיכים.

תיקון חוק משק החשמל
37ד
בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 בסעיף 31א(1) בסופו יבוא:



אני אקריא קודם את חוק משק החשמל. חוק משק החשמל אומר שצרכן הזכאי לגמלה לפי סעיף 2א(4) לחוק הבטחת הכנסה ישלם תשלום מופחת בשיעור של 50% מהתעריף הביתי. ואז אנחנו אומרים:



"(א1) הוראות סעיף קטן (א) יחולו בשנים 2022 עד 2025 גם לגבי אישה שמלאו לה 62 שנים ושמשתלמת לה גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980."



גם פה ההנחה בחשמל תינתן רק למי שתעמוד במבחן הבטחת הכנסה המחמיר.

של הביטוח הלאומי.

כן.

תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי
37ה
בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, בסעיף 8(ז), בסופו יבוא:



אז חוק ביטוח בריאות ממלכתי אומר שאזרח ותיק שמשתלמת לו גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה יהיה זכאי להנחה בשיעור של 50% מתשלום החבר בעד התרופות. אנחנו מבהירים גם פה:



"על אף האמור בהגדרה "אזרח ותיק" שבסעיף 1 לחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן-1980, בשנים 2022 עד 2025, יראו כאזרח ותיק לעניין פסקה זו גם אישה תושבת ישראל שהגיעה, לפי הרישום במרשם האוכלוסין, לגיל 62 ושמשתלמת לה גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה".

תיקון חוק תאגידי מים וביוב
37ו
בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, בסעיף 101(ב1), אחרי פסקה (4) יבוא:



חוק תאגידי מים וביוב קובע ששר האוצר, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות וכו' וכו', יקבע בכל שנת כספים גם רשימה של סוגי זכאים לתשלום מופחת. ואז בתקנות מכוחן נקבע שזכאי לגמלה לפי סעיף 2(א)(4) לחוק הבטחת הכנסה, יהיה זכאי לתשלום מופחת על המים. ואז אנחנו מציעים לקבוע פה:



"(5) הוראות שנקבעו לפי סעיף זה לגבי זכאות לתשלום מופחת לזכאי לגמלה - - -



פה תיאמתי עם אריאל שזה יהיה לפי סעיף 2(א)(4) לפי חוק הבטחת הכנסה.



התשמ"א-1980, יחולו, בשנים 2022 עד 2025, גם על אישה תושבת ישראל שמלאו לה 62 שנים שמשולמת לה גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה."



מידע לפי חוק הביטוח הלאומי וחוק הבטחת הכנסה
37ז
מידע לגבי גמלאות ותוספות לגמלה הניתנות בסעיפים 171(א) ו-269א לחוק הביטוח הלאומי, ו-5(ז) לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחם בסעיפים 36 עד 37א לחוק זה, ומידע לגבי אופן הגשת התביעה לקבלת גמלאות ותוספות אלה יהיה זמין באתר המוסד בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית.

אני מבקש רק להוסיף כאן 'כל המידע'. זה גם היה בסעיף נוסף. מידע לגבי גמלאות וכן הלאה, רק להוסיף 'כל המידע'. בסעיף 37ז, במקום שכתוב 'מידע לגבי גמלאות' ובהמשך 'ומידע לגבי אופן הגשת', שיהיה כתוב בשני המקרים 'כל המידע', כל המידע לגבי גמלאות וכו' וכו' וכל מידע לגבי אופן הגשה.

מקובל עליכם?

ביטוח לאומי, בסדר?

בסדר.

אוקיי, אנחנו מתקנים בנוסח ואנחנו מדלגים לעמוד 25. אלה סעיפים שנידונו בפעם הקודמת. נאמרו בו גם דברים בעל פה בדיון הקודם, רק נקריא את זה בצורה מסודרת, שיהיה ברור.

עמוד 25, סעיף קטן (ה), אנחנו דנים עכשיו במענק עבודה ואלה הסעיפים של תשלום שחלקו נעשה ללא הגשת תביעה.



(ה) על אף האמור בסעיפים 7(א)(1) ו-17(2)(א), אם עובדת שכירה או עצמאית הגישה בקשה חד פעמית לקבלת מענקים לפי סעיף זה, יקבע המנהל בכל שנת מס עד ה-15 ביולי של שנת המס העוקבת את זכאותה למענק ואת סכום המענק המגיע לה כאמור בסעיף 9, בהסתמך על המידע שבידיו, ואם מצא כי העובדת זכאית למענק ישולם לה סכום המענק במועדים הקבועים בסעיף 12(1).



(ו) נוסף על האמור בסעיף קטן (ה), החל משנת המס 2024 ואילך, ועל אף האמור בסעיפים 7, 9, ו-12, 75% מסכום המענק שזכאית לו עובדת שאיננה עצמאית, שהגישה בקשה חד פעמית לפי סעיף קטן (ה), ישולם לה בשנת המס שבשלה משולם המענק ללא הגשת תביעה או בקשה נוספת, כך ש-25% מהמענק ישולם עד ה-15 באפריל, 25% מהמענק ישולם עד ה-15 ביולי, 25% מהמענק ישולם עד ה-15 באוקטובר ויתרת המענק שזכאית לו העובדת ישולם לה עד ה-15 ביולי של שנת המס העוקבת; שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות ותיאומים נדרשים, לצורך ביצוע הוראות סעיף קטן זה.



(ז) (1) עובדת, למעט עצמאית, שיש לה יסוד סביר להניח כי תהיה זכאית למענק בשנת המס 2022 או 2023, לפי סעיף זה, רשאית להגיש החל מ-1 באפריל, בקשה לקבלת מקדמה על חשבון המענק בעד אותה שנה ובלבד שהצהירה, בבקשה כאמור, על סכום הכנסתה והכנסת בן זוגה בחודשים הקודמים של שנת המס, ושמצא המנהל כי יש יסוד סביר להניח כי תהיה זכאית למענק בעבור אותה שנה.



(2) המקדמה תהיה בשיעור של 60% מסכום המענק כאמור בסעיף זה, שיש להניח שהעובדת תהיה זכאית לו באותה שנה.

תיקון קטן בסעיף (ז)(1), במקום 'למעט', 'שאיננה', כמו בסעיף הקודם.

'עובדת שאיננה עובדת עצמאית'. לא פשוט יותר להגיד עובדת שכירה?

לא, יש שכירות שהן גם עצמאיות.

עובדת שאינה עובדת עצמאית, ב-(ז)(1) תיקנו.

נכון.

(3) רשות המסים בישראל תעביר תשלום ראשון של מקדמה כאמור בשיעור של 15% מהמענק שהיא זכאית לו בעד אותה שנת מס, בתוך 15 ימים ממועד הגשת הבקשה, וימי שבת וחג לא יבואו במניין הימים; תשלומים נוספים בשיעור של 15% כל אחד מהמענק ישולמו עד 15 ביולי של שנת המס שבעדה משולם המענק, עד 15 באוקטובר של שנת המס שבעדה משולם המענק ועד 15 בינואר של השנה העוקבת



(4) הוראות סעיף(ב) יחולו על מקדמה לפי סעיף זה.




(4) בסעיף 19, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:



זה הסעיף שנידון בפעם הקודמת לגבי דיווחי מעסיקים. יש לנו פה נוסח שהגיש משרד האוצר, אני אקריא אותו ואסב את תשומת ליבכם.


"ג) המנהל רשאי להורות כי מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת כאמור בסעיף 355(א1)(1א) לחוק הביטוח הלאומי, יגיש למנהל, כפי שהוא יורה, את הדיווחים שחייב להגישם למוסד לביטוח לאומי לפי הסעיף האמור, והכול בתנאי שדיווח המנהל לוועדת הכספים של הכנסת שרשות המסים בישראל ערוכה לקליטת הדיווחים האמורים."



בדיון הקודם הובא נוסח שדיבר על הסמכה להתקין תקנות, כלומר זה היה תקנות ששר האוצר היה צריך להביא לוועדת הכספים.

לא, לא.

זה הנוסח שהוקרא בדיון הקודם.

כן, אבל מה שאני ביקשתי לעשות - - -

בסדר, אני רק אומרת שזה מה ששונה. שימו לב, בנוסח הזה לא מדובר על תקנות, פה גם לא מדובר על דיווח מקוון אלא דיווח למנהל כפי שהוא יורה, הוא יכול להורות על דיווחים אחרים.

איפה הביטוח הלאומי?

ביקשנו להוסיף פה באופן מקוון.

לא, אני ביקשתי להוסיף באופן מקוון.

נכון, סיכמנו על זה.

יובל, זה מפנה לסעיף של הביטוח הלאומי שבו הדיווח הוא מקוון.

מה זה משנה?

ועלתה פה שאלת האוטומציה. בדיון הקודם דובר על כך שיהיה ברור שאין חובה על המעסיק לדווח כל עוד אין מודול מובנה בתוכנה, צריך לדון בעצם האם הסעיף הזה מקיים את ההוראה הזאת כי כרגע התנאי, כמו שהוא מנוסח, זה בתנאי שהמנהל דיווח לוועדת הכספים שרשות המסים בישראל ערוכה לקליטת הדיווחים ולא לגבי האוטומציה של המעסיקים, שבעצם הוא מדווח ואוטומטית זה עובר לרשות המסים.

איך זה ישפיע ישירות על האישה?

לא משפיע בכלל.

זה מטיל חובה על המעסיקים לדווח לרשות המסים.

אנחנו בדיון הקודם רצינו לוודא שרשות המסים לא מטילה חובת דיווח על המעסיקים ללא צורך. הצורך קיים ברגע שרשות המסים ערוכה לאותה אוטומציה. בגלל שהם לא יכולים להיות מוכנים היום אנחנו נותנים את המקדמות. כאשר רשות המסים תהיה ערוכה לקבל את המידע, רק אז רשאי המנהל לעשות את זה. לדרוש את המידע, לא לפני זה, לכן הם יבואו לוועדת כספים יגידו שהם מוכנים ורק אז אנחנו ניתן למנהל את הרשות לדרוש מהמעסיקים את הדוחות.

יש מישהו מהמעסיקים בזום?

לא שאני יודע.

אם יש נחזור אליו. קדימה, ממשיכים.

אם יש מישהו שיפנה אלינו.

(5) אחרי סעיף 21 יבוא:

הנגשת מידע לגבי הזכאות לגבי מענקי עבודה לכלל הזכאים
"פרסום מידע
21א
מידע לגבי מענק עבודה, אופן תשלומו, ולגבי הגשת תביעות למענק עבודה יפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית"

גם פה אני מבקש להוסיף בהתחלה 'כל המידע'.

זהו, למעשה סיימנו.

שמרית, את רוצה שאני אקריא את הסעיפים גם לגבי שאירים?

אם אתם רוצים לתקן משהו בנוסח אין הזדמנות אחרת.

בעמוד 12 במקום פסקה (ה).



(ה) הייתה האישה זכאית למענק לפי סעיף זה ולקצבת שאירים לפי סימן ד' או לקצבת תלויים לפי סעיף 131 לחוק באותו החודש ישולם לה חלף המענק סכום ששיעורו ההפרש בין המענק לו היא זכאית לבין שיעור הגמלה, ואם שיעור הקצבאות האמורות גבוה מהמענק לא ישולם לה המענק.



שוב, כמו מה שאמרנו, שאירים ותלויים לא ישללו, אבל היא תקבל את הגבוה מביניהם.

אם תוכל לומר שוב. הוא בעמוד 12, הוא מקריא נוסח חדש לסעיף קטן (ה).

(ה) הייתה האישה זכאית למענק לפי סעיף זה ולקצבת שאירים לפי סימן ד' או לקצבת תלויים לפי סעיף 131 לחוק בגין אותו החודש ישולם לה חלף המענק סכום ששיעורו ההפרש בין המענק לו היא זכאית לבין שיעור הגמלה או הקצבה, ואם שיעור הקצבאות האמור גבוה מהמענק לא ישולם לה המענק.

יש עוד משהו?

להבנתי לא. אם מישהו שולח לי בווטסאפ דברים אני לא רואה, אז תגידו אם יש לכם עוד תיקונים פה.

יש כאן בקשה של הביטוח הלאומי ושר הרווחה מאיר כהן, כמובן מתואם עם שר האוצר ומשרד האוצר, להגדיל את המענקים לילדים שנתייתמו עקב מעשי אלימות במשפחה. פשוט להגדיל להם את המענק לגובה השכר הממוצע. הם מבקשים מאיתנו להכניס את זה כסעיף בחוק, אני לא חושב שיש למישהו בעיה עם זה.

להיפך, מבורך.

בוודאי שלא, להיפך.

לכן אני מבקש להכניס את זה כסעיף בחוק, זה מוסכם.

אדוני היושב שראש, יש הליך ממשלתי מקובל לתקן תיקוני חקיקה. מדובר בנושא שלא נדון בהליך המקובל. בלי להידרש לחשיבות שלו ולהסכמה, אני מדבר באופן עקרוני, הוא חורג כמובן מהנושא שנדון פה ולכן צריך לקדם אותו בהתאם להליך הממשלתי המקובל.

בסדר, אבל מה זה קשור לזה ש - - -

הוא בוודאי לא יכול להיות תיקון כאן שנעשה.

בסדר, אבל מה זה קשור? אנחנו הסכמנו על העיקרון, אחר כך תמצאו את הדרך.

הממשלה לא יכולה להפוך בתהליכי החקיקה הרגילים ולהכניס משהו אגב חוק ההסדרים או חקיקה אחרת ולא לנהל את זה באופן המקובל.

אבל זה לא הממשלה, אסי.

לא, עכשיו הוא דיבר על כך ששר הרווחה ושר האוצר - - -

הם מסכימים, אבל בסוף אנחנו עושים את זה כוועדה.

כן, כולנו מסכימים, אני לא מבינה על מה ההתנגדות.

אז מישהו מהוועדה יכניס את זה - - -

למה להכניס את הכוכבית? אני לא מבינה.

הנושא עשה אתמול בוועדה אחרת ואנחנו אמרנו שהדרך הפשוטה ביותר היא להפיץ תזכיר לתיקון החקיקה, אפשר לעשות אותו גם בהליכים יחסית מזורזים ולקדם אותו בהתאם לתהליכים הרגילים.

אני אגיש בקשה.

לא, אני חושב שאנחנו נגיש הסתייגות ונקבל אותה.

בדיוק.

אז מה ההסתייגות?

עוד הערה בהקשר הזה. לנוכח ההערות השונות, גם של הייעוץ המשפטי של הכנסת ביחס לפיצול נושאים מסוימים, זה בדיוק התהליך הזה שמתבצע כרגע, הוא מנוגד בדיוק לכל אופן ה - - -

היועצת המשפטית, יש איזה שהיא בעיה עם זה?

אדוני יושב הראש, אסי מדבר על תהליכים של ממשלה. אנחנו כאן בכנסת, לחוות הדעת של אסי אין שום משמעות.

הוא אינו קשור ל - - -

אם יש פה הסכמה רחבה, הוא יכול להיכנס.

רגע, הייעוץ המשפטי של הכנסת, בבקשה.

זה נושא שלא היה בחוברת הכחולה, זה באמת נושא שלא היה כאן ואם מישהו מחברי הכנסת יטען שמדובר בנושא חדש אז זה יעלה לוועדת הכנסת.

אני מבקש להכניס את זה כהסתייגות, את מה שהוצע.

אבל אם כולנו מסכימים אני לא מבינה למה אתה עכשיו בוחר להכניס את הכוכבית? באמת, זה לתקוע - - -

אז כולנו נגיש את זה כהסתייגות.

אם צריך פורמלית ל - - -

הוועדה תגיש את זה כהסתייגות ותקבל אותה.

מצוין, סוף סוף כנסת - - -

מתפקדת.

אז נקריא את הנוסח של ההסתייגות. אז אני מבינה שההסתייגות של?

כל חברי הוועדה. וגם כל הנוכחים שהם לא חברי הוועדה.

אז בחוק התגמולים, ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה, התשכ"ה-1965, בסעיף 3, אתם רוצים, במקום 75%, כמה יבוא?

100%, סכום השווה לשכר הממוצע.

אני שוב וחוזר, מדובר בשינוי שלא נכון לעשות אותו כך. באם נידרש לחשיבות שלו יש הליכי חקיקה מקובלים, אפשר לעשות הליכי חקיקה לתיקון חוק.

בסדר, אסי, שמענו.

אז תצביעו נגד במליאה.

זה לא עניין של להצביע נגד.

אסי, אתה יודע שגם רפורמות כאלה יכולות לעבור בחקיקות רגילות. אתם מעבירים רפורמות כאלה בחוק ההסדרים אז אנחנו מעבירים כל מיני דברים בצורה יותר מזורזת, מה לעשות? אתה יכול לפצל את זה מחוק ההסדרים ולהעביר את זה בצורה אחרת. לא? נכון.

דווקא על זה אתה רוצה כאילו - - -

לא, זהו, הדיון הסתיים. אנחנו נעלה את זה כהסתייגות ונצביע.

התחילה של התיקון, אם אני מבינה, תהיה ביום 1 בינואר 2022 והיא תחול על גמלאות שמשולמות מאותו מועד?

נכון.

אז אנחנו סיימנו את ההקראה של הנוסח.

מה יותר חשוב מחוק גיל הפרישה לנשים?

הצבעה על הסתייגויות, בבקשה.

אז ראשית נצביע על ההסתייגות שהעליתם.

כן.

בחוק התגמולים, ילד שהתייתם עקב אלימות במשפחה. מישהו ירצה לנמק את ההסתייגות הזאת?

אני חושב שכולם מבינים את החשיבות של השינוי הזה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
אושר.

ההסתייגות התקבלה ותיכנס לנוסח החוק של הוועדה.

אוקיי, אז ההסתייגות התקבלה ונכנסת לנוסח. אנחנו ממשיכים בהסתייגויות שהוגשו לנו.

רק לפרוטוקול אני חייב לומר, זה טוב שההסתייגות התקבלה, תראו איך אנחנו מקבלים הסתייגות שהיא לא קשורה לפרק הזה. כשאנחנו מגישים הסתייגות ואתם פוסלים לנו כי זה לא קשור לחוק ואתם אפילו לא מעלים את ההסתייגויות לדיון בהוראה של היועצת המשפטית לכנסת. אני הצבעתי בעד ההסתייגות כי אני חושב שאנחנו יכולים לעשות את זה, אבל שוב פעם, אתם עושים את זה וזה עובר בשקט כי אתם רוצים לעשות.

שוב, אמרתי, זה נושא שלא היה בחוברת הכחולה ואם מישהו מחברי הכנסת - - -

לא שלא היה בחוברת הכחולה, שלא קשור לפרק הזה. זה פרק גיל הפרישה לנשים והנה הכנסנו תיקון שלו, אז אל תבואו אלינו אחר כך כשאנחנו נגיש הסתייגויות ותגידו: לא, אתם לא יכולים כי זה לא קשור. כן קשור. אתם רוצים לדחות את ההסתייגויות תדחו, אל תבואו אלינו עם תירוצים כאלה שכשמתחשק לכם זה בסדר.

אוקיי. אנחנו נבדוק את מה שאתה אומר, בסדר?

לא, אל תבדקי, ההסתייגות התקבלה. אני אמרתי את זה אחרי שההסתייגות התקבלה, אי אפשר להחזיר את זה אחורה, אבל רק תראו שזה קורה.

אוקיי. סעיף 35. קבוצת הרשימה המשותפת, ש"ס, יהדות התורה והליכוד. רק דקה, אני אצביע על שתי הסתייגויות של חבר הכנסת כסף שהוא הציע. בחוק האזרחים הוותיקים, הגדרת אזרח ותיק, אישה מגיל 62, גבר מעל גיל 67.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעת נגד עכשיו, חברת הכנסת לזימי. אני חייב לומר לך, בכנות, אתם הובלתם כאן הרבה שינויים טובים בחוק הזה, אבל אתן לא יכולות להציג את זה, גם את וגם מיכל רוזין, כאילו הכול ורוד. יש כאן הרבה, יש כאן עדיין פגיעה - - -

אנחנו לא מציגות שהכול ורוד. שלמה, לא תשמע אותי אומרת שהכול ורוד.

אבל הנה, בלי לחשוב את מצביעה נגד.

שלמה, אנחנו מקבלים הרבה הסתייגויות פה שלכם, גם כי אתם צודקים. אל תהיה לא הגון, כי כשאנחנו מאחורי הקלעים עם אלכס אומרים לו על רשת הגנה סוציאלית, אין מצב שהחוק הזה עובר בלי הנחות לחשמל ומים וארנונה שנשמרות. אתה לא יודע מה אנחנו – בעצם אתה יודע, אתה היית עד עכשיו קואליציה, אתה יודע בדיוק מה קורה מאחורי הקלעים. כל מה שאתה רואה פה, אתה לא יודע מה עוד קורה אחר כך.

אבל עדיין את הפיל ש - - -

זה לא רלוונטי.

לא, הוא אומר נגד הסתייגויות. אנחנו מקבלות מה שאתם אומרים, אנחנו הולכות מאחורי הקלעים, אנחנו עושות מלחמה על הדברים האלה, אי אפשר להגיד שלא.

אבל, נעמה, עדיין הפיל שיושב במרכז החדר זה הנשים - - -

אני לא מתייחס ל - - -

אבל הוא אומר את זה, הרבה דברים שהעליתם פה תיקנו במקום.

אבל, נעמה, הפיל שיושב במרכז החדר זה הנשים במקצועות שוחקים שפגענו בהם.

לא פגענו בהן.

אל תגיד לא פגענו.

עלו פה הסתייגויות שאחר כך באמת דנו עליהן, זו כוונתי, והבאנו אותן עם תיקונים לפה בגלל שהסכמנו. אמיתי הסכמנו.

בגלל שאתם צדקתם, אבל אתם - - -

להיפך, אני מחזקת אותך.

לא, כנראה שאתמול בערב הייתה ישיבה והם קיבלו הוראה.

הוראה לתת – כן.

אבל לפחות תגידי תחת מחאה.

כן, בבקשה, קדימה.

אני מגיש רביזיה על ההצבעה שהייתה הרגע.

בסדר גמור.

רביזיה משותפת, שלי ושל עופר.

כמובן.

באת לעבוד, טיבי?

לא נעים לי, אחרי המפלה שלהם אתמול, אני נוהג בעדינות.

הסתייגות של חבר הכנסת קרעי.

את הולכת לפי הקובץ שלי עכשיו?

לא, אני רק אומרת את ההסתייגויות שאמרתם בעל פה כי זה לא נמצא אצלנו בקובץ. חבר הכנסת קרעי, הוראת סעיף (1ב) סיפה, לא תהיה הוראת שעה לגבי נשים מגיל 62 לגבי שלילה וסירוב, מה שאמרת קודם.

אני רוצה לנמק את ההסתייגות, אדוני.

רגע, שנייה, מה עם ההסתייגות של - - -

הקראתי את ההסתייגות. הוא אומר על השלילה והסירוב, שלא תהיה הוראת שעה, אלא הוראה קבועה.

מי בעד?

אני רוצה לנמק את ההסתייגות.

בבקשה.

אדוני יושב הראש, אנחנו מנסים למזער כאן, ברור שאי אפשר, אני מבין שלא נצליח להשיג את כל מה שאנחנו רוצים, לא נצא מכאן עם כל תאוותנו בידינו למרות שתאוותנו היא לא תאוותנו אלא ניסיון לסייע ולמנוע פגיעה בנשים מוחלשות, אבל כשאנחנו באים ואומרים - - -

מה פתאום? שום זום.

אתה מקשיב לי, אדוני? או, נעמה, תקשיבי את, זה יותר חשוב שאת אולי תצביעי בעד ההסתייגות. יש כאן, במה שמנסים להביא, לנשים שהן מעל גיל 62, שמכיוון שלא עשינו את ההפרדה למקצועות שוחקים או לא, כשאישה מעל גיל 62, בגיל 63, בגיל 64, תבוא ותגיד שהיא לא יכולה לעבוד יותר ויגידו לה שתלך לעבודה הזאת והזאת והיא תג יד שהיא לא יכולה, את לא יכולה? שוללים ממך את דמי האבטלה שלך. הדבר הזה הוא לא מידתי. ביקשנו שלא תהיה פגיעה כזאת, שאם אישה תבוא ותגיד שהיא לא יכולה היא תקבל בכל זאת את דמי האבטלה.

12 חודשי אבטלה?

12 חודשי אבטלה.

על השנה זה?

כן.

אבל אנחנו סיכמנו על זה.

שמה?

שההוראה תמשיך.

אתם סיכמתם את זה להוראת שעה רק, אני אמרתי שאני רוצה שמגיל 62, זה לא הוראת שעה.

אני לא זכרתי שזה בהוראת שעה.

אז הם כתבו את זה כהוראת שעה, עד 2026.

זה כתוב בנוסח כהוראת שעה.

טוב, אני מבקש להשאיר את ההצבעה על ההסתייגות.

כן, בואו נמשיך בינתיים להסתייגות הבאה.

יש גם עוד הסתייגות של חבר הכנסת ב-269ב, במקום רשאי יהיה חייב?

לא חייב, אני אמרתי 'המוסד יפנה'. אבל אני חושב שהגענו לנוסח מוסכם בסעיף הזה, אז זה בסדר.

בסדר, אז אתה יורד מההסתייגות הזו.

כן.

אנחנו נתחיל עם הקובץ שנמצא לפניכם, בסעיף 35. קבוצת הרשימה המשותפת, ש"ס, יהדות התורה והליכוד מציעות: 1. בסעיף קטן (1) במקום 65 יבוא 64. תרצה לנמק?

איפה את רואה?

הרשימה המשותפת, ש"ס, יהדות התורה והליכוד.

שהרשימה המשותפת תנמק.

כן. קודם כל אני אזכיר לכולם שבהתחלה דובר באמת על הגיל 65, לא על גיל 64. זה דבר ראשון.

הפוך. אני עוזר לך, עופר, הפוך.

סליחה, גיל 64 במקום גיל 65, וגם ההיגיון שמאחורי זה היה כמו בסעיפים הבאים שאנחנו נראה, זה כדי למזער את מה שאנחנו רואים כפגיעה בנשים והורדת הגיל פה במובן הזה ממזערת את הנזק, לכן אנחנו מציעים כך.

תודה רבה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

לא התקבלה.

סעיף 2. בסעיף קטן (4), א. במקום ינואר 1960 עד דצמבר 1960 יבוא ינואר 1961 עד ינואר 1962; ב. המילים ינואר 1961 עד דצמבר 1961, 62 ושמונה חודשים יימחקו; ג. במקום ינואר 1962 עד דצמבר 1962 יבוא ינואר 1963 עד דצמבר 1964; ד. המילים ינואר 1963 עד דצמבר 1963, 63 ושלושה חודשים יימחקו; ה. במקום ינואר 1964 עד דצמבר 1964 יבוא ינואר 1965 עד דצמבר 1965; ו. המילים ינואר 1965 עד דצמבר 1965, 63 ותשעה חודשים יימחקו; ז. במקום ינואר 1966 עד דצמבר 1966 יבוא ינואר 1967 עד דצמבר 1967; ח. הקטע החל במילים 'ינואר 1967 ועד 64 ותשעה חודשים' יימחק. רוצים לנמק?

אותו דבר, זה המשך של הקו הקודם. שזה יהיה גם יותר הדרגתי, כלומר מבחינתנו המעבר הוא יותר מדי מהיר ואנחנו רוצים להאט אותו.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

3. בסעיף 13ב המוצע במקום '31 במרס בכל שנה החל משנת 2023' יבוא '1 ביוני בכל שנה שבה הועלה גיל הפרישה'.

זה ממשיך אותו דבר.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה. כמה אחורה אפשר לבקש רביזיה? אני לא צוחק, כמה אחורה? אני רוצה על הכול אחורה. את רוצה שאני אתחיל להגיד לך את הסעיפים? על הכול רביזיה.

כן, אתה יכול לבקש.

מה שלא ביקשו אני רוצה. איזה סעיף אתם?

אנחנו רק ב-3. אז אתה מגיש רביזיה גם על הסתייגות 2 וגם על הסתייגות 1.

על כל ההסתייגויות.

יש הסתייגות אחת שלא הצבענו ועל אחת אחרת כבר יש רביזיה.

אין בעיה.

4. בסעיף 13ב המוצע, האמור בו יסומן (א) 'אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ג) לאור הדיווח כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) תהיה רשאית ועדת הכספים ברוב חבריה אם ראתה כי להעלאת גיל הפרישה השלכות כלכליות וחברתיות נרחבות לעכב את הפעימה הבאה של העלאת גיל הפרישה בשלושה חודשים ולדרוש ממשרד האוצר לקבוע צעדים משלימים נוספים למיתון ההשלכות; (ד) ראתה ועדת הכספים כי לא נקבעו צעדים משלימים כאמור בפסקה (ג) תהיה רשאית הוועדה לבטל את המשך מתווה ההעלאה'. רוצים לנמק?

מי בעד?

כן צריך שיתקיים איזה שהוא הליך של נימוק.

לא חייב. את לא חייבת לחייב את חברי הכנסת לנמק.

אני לא חייבת לחייב, אבל זה היה תיקון נוסח.

אבל אומרים לך שלא רוצים לנמק. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

הסתייגות 5 של קבוצות ש"ס, יהדות התורה והליכוד.

ינון, רק תסיר את הרביזיה שלך מההסתייגות שכולנו הסכמנו עליה. הייתה כאן הסתייגות שכולנו הסכמנו עליה, אז עליה אל תגיש רביזיה.

היא נכנסה לנוסח.

לא, אם היא נכנסה לנוסח אז אין הסתייגות.

כן, היא כבר לא הסתייגות.

אז אין רביזיה.

אבל הצבענו עליה בעד, מה זה אין רביזיה? ודאי שאת יכולה להגיש רביזיה, גם על הסתייגות שהתקבלה.

אז אני אומר לו לא להגיש רביזיה.

אוקיי, מה ששלמה אומר זה בסדר.

בפסקה (3א) בסעיף 13א המוצע, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: '(ג) משרד הכלכלה יחויב לספק למבוטחת מענה להכשרה מקצועית במרחק של עד 30 קילומטר ממקום מגוריה'.

זה של ש"ס, לא?

זה גם של ש"ס.

כשאני מדבר איתכם על ההכשרות, רק שתבינו, בכל נושא ההכשרות, שמקודם צעקו פה, אותה מיכל רוזין שצעקה ונעמה, רק שתבינו את המצב בהכשרות האלה, היה פה בחוק נוסח שהלשכה המשפטית, נראה לי, הכניסה אותו, לגבי המיקומים של ההכשרות, איך זה יהיה, במה זה יהיה, ואני רק ביקשתי גם בזה, וזה יהיה בעוד סעיף אחר שממש מבקש להחזיר את הסעיף הזה. בסופו של דבר אנחנו רוצים לדאוג לאותן נשים שהן עניות שעלולות להגיע למעגל העוני ועם הכשרה נכונה ונאותה זה יגיע.

מה קרה? מחקתם את זה. אלכס, שתבין שמחקו את הסעיף הזה שהיה במרחקים, שהיו נותן יותר מענה להכשרות ופתאום אתה רואה שכולן שותקות. ואני לא מבין.

אף אחד לא שותק, למה אתה מדבר ככה?

מה זה למה אני מדבר? כי מחקו, תראי לי את הסעיף הזה בחזרה.

נירה, אל תגיבי, עזבי.

אני ראיתי אותו, שחור על גבי לבן, לצערי הסעיף הזה נמחק. ג'ידא, אם את חושבת שאני טועה אני יכול להראות לך. הסעיף הזה נמחק.

איזה סעיף?

של ההכשרות.

וכשהסעיף הזה נמחק, בנוסח הקודם הקודם הוא היה, יש לי פה אותו, מי שרוצֶה או רוצָה לראות, ואתם נתתם יד לדבר הזה, לאותן נשים שבאות ואחר כך יצטרכו להתגלגל. אני ביקשתי שיעלו פה את יפה בן דוד, רק שתשאלו אותה מה זה הכשרות, מה זה הכשרות שהבטיחו להם באוצר ועד היום לא נתנו להם ואין להם מענה. זה לא רק עניין של כסף, אם אנחנו לא נגדיר מהן ההכשרות בדיוק אנחנו נדע שצוחקים עליהם. לכן גם זה וגם עוד הסתייגות תהיה על אותן הכשרות.

ונירה, חבל שאת נותנת יד לזה, ג'ידא, חבל שאת נותנת יד לזה, מיכל רוזין נתנה, נעמה לזימי, זה לא נקרא לשבת בחדרים עד סוף הלילה ולהגיד הגענו להישגים. אין הישג, זו פגיעה באותן נשים.

תודה רבה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

נירה, שימי לב.

לא, היא לא רוצה להצביע נגד.

לא, אני כן, כי אני יודעת מה נתתי.

כן, בבקשה.

קבוצת ש"ס, יהדות התורה והליכוד מציעות יימחק, לגבי סעיף 35, שכל הסעיף יימחק.

מה זה סעיף 35? תזכירי לי.

זה הסדר של הגילאים.

לחילופין, א. האמור בפסקה (1) יסומן (1א) ולפניו יבוא (1) בסעיף (2) אחרי הגדרת השר יבוא 'עבודה שוחקת, עבודה בתנאים קשים, עמידה ממושכת, עבודה שגרתית'.

רגע, זה הסעיף שיימחק?

לחילופין.

סליחה רגע, כי אני פספסתי. אלה ההסתייגויות שלנו לגבי הגדרה של עבודה שוחקת?

לא, יש לכם גם הסתייגות דומה, אבל היא מופיעה במקום אחר.

חברי הכנסת, רק אני אומר, אמור להיות לכם הקובץ של כל ההסתייגויות כדי שתדעו על מה אנחנו מצביעים.

'עבודה שוחקת, עבודה בתנאים קשים, עמידה ממושכת, עבודה שגרתית שחוזרת על עצמה, שחיקה נפשית, עבודה פיזית, עבודה עם מפגעים בריאותיים, עבודה במשמרות, עבודה עם חומרים מסוכנים;

ב. בסעיף קטן (1) בסיפה יבוא 'החל משנת 2026 במקום 67 יבוא 70.5';

ג. אחרי סעיף קטן (ב) לסעיף 13א המוצע יבוא: '(ג) מבוטחת שהגיעה לגיל 57 וטרם מלאו לה 67 שנים זכאית להשתתף בהכשרה מקצועית בת חמישה חודשים לפחות. ההכשרות המקצועיות יינתנו למבוטחת במימון מלא של המדינה'; (ד) המוסד יבטיח קיום מגוון של הכשרות מקצועיות המותאמות לרמות השכלה שונות בפריסה ארצית לרבות באזורי פריפריה גיאוגרפית באתרים נגישים פיזית ותחבורתית ובשפות עברית, ערבית, אמהרית ורוסית; (ה) המוסד יקיים מוקד מידע, שיבוץ והשמה שייתן שירותים אלה: מוקד טלפוני זמין במגוון שפות לקבלת פניות ולמתן מידע על הליך ההפניה להכשרה מקצועית ועל ההכשרות המקצועיות הזמינות, שירותי שיבוץ להכשרה מקצועית לרבות תיאום עם הגורם המבצע הכשרה מקצועית, שירותים אלה יינתנו גם באופן טלפוני וגם מקוון לרבות היוועדות חזותית וגם במפגשים פיזיים, שירותי ייעוץ והשמה בתום ההכשרה המקצועית; (ו) לכל אישה המשתתפת בהכשרה כאמור תשולם מאת המוסד מלגת קיום למשך כל תקופת ההכשרה בסך של 4,000 שקלים חדשים בחודש.

ד. אחרי סעיף קטן (4) יבוא (5) לפני תום שנת 2027 משרד האוצר והביטוח הלאומי יציגו נתונים בפני ועדת הכספים של הכנסת המעידים על הצורך להמשיך במתווה ההעלאה המוצע בסעיף קטן (4) ועל כך שההעלאה לא פגעה בנשים בגילאים הרלוונטיים מבחינה כלכלית ומבחינת השתלבותן בשוק העבודה. רק בהתקיימן של תנאים אלה יהא השר רשאי להעלות את גיל הפרישה לגיל 64 ותשעה חודשים ובלבד שההעלאה תהיה בקצב שלא יעלה על שלושה חודשים לכל שנתון.

ה. אחרי סעיף קטן (4) יבוא '(5) לכל אישה המגיעה לגיל פרישה כ - - -

סליחה שאני אומר, אבל אני עוצר כבר פעם שנייה, הגשתי הסתייגויות ואני מנסה למצוא אותן פה, אני לא מוצא אותן גם לא אצלי פה.

זה עמוד 2 בקובץ שכתוב 'הסתייגויות גיל פרישה'. עמוד 2, באמצע העמוד.

אז מה, את כל ההסתייגויות ביחד?

לא, זו הסתייגות אחת.

מכיוון שאתה נתת הסתייגות של יימחק סעיף 35, אז כל ההסתייגויות שמגיעות לסעיף 35 הן בעצם חלופיות לאותה הסתייגות. אז אנחנו מקריאים את כל החלופיות ואז אתה תוכל לנמק.

את מה שאני רוצה לשים, החילופי שלי.

כן, אלה הסתייגויות שאתה הגשת.

אנחנו בקובץ הסתייגויות.

אין לנו אותו, אפשר לראות אותו?

יש אותו בטאבלט.

אני צריכה לראות אותו מול.

מול מה?

מול הסעיף עצמו, אני לא רואה.

אפשר לצלם להם את הדפים?

אני רוצה בעיניים.

אז תדפיסי. תיקחי שני טאבלטים.

זה חמדנות. יש פה כלליות, יש פה אופיר כץ, איזה מהן?

הסתייגויות גיל פרישה.

יש לי עופר כסיף.

אין לך עופר כסיף. אני מבקש לא לתפוס עליי בעלות.

לא פלא שמצליחים לעבוד עליכם כאילו סידרתם את הכול בחוק.

אני פשוט מתבלבלת בין אופיר כץ לעופר כסיף, הם מאוד מבלבלים שניהם.

אוי ואבוי. צריך להגיד לאופיר כץ שהוא קיבל מחמאה ואני הפוך.

באיזה סעיף אנחנו בהסתייגויות?

אנחנו בסעיף 6, בחלופיות שלו, בסעיף ה'.

זה לא חלופיות, זה הסתייגות אחת, כולם לחלופין ל'יימחק'.

כן.

ה. אחרי סעיף קטן (4) יבוא '(5) לכל אישה המגיעה לגיל פרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה התשס"ד-2004, לפני התיקון המוצע בחוק זה, תינתן הבחירה אם לפרוש בגיל הקבוע כיום בחוק או לפי הנוסח החדש'.

ו. סעיף קטן (4) יימחק ובמקומו יבוא: ינואר 1961 עד דצמבר 1981, 62 וחודשיים; ינואר 1982 עד דצמבר 2003, 66; ינואר 2004 ואילך – 70.

ז. אחרי סעיף קטן (4) יבוא '(5) תחילתו של חוק זה ביום בו שיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה בגילאי 62 יעלה לכדי 85% ובגילאי 59 עד 62 יעלה לשיעור של 75%'.

ח. בסעיף קטן (4), (א) לאחר המילים 'מאי 1947 עד דצמבר 1959' יבוא 'י"א באייר התש"ז עד ל' בכסלו התש"ח'; (ב) לאחר המילים 'ינואר 1960 עד דצמבר 1960' יבוא 'א' בטבת התש"ך עד י"ב בטבת התשכ"א'; (ג) במקום המילים '62 וארבעה חודשים' יבוא '62 ושבעה חודשים'; (ד) לאחר המילים 'ינואר 1961 עד דצמבר 1961' יבוא 'י"ג בטבת התשכ"א עד כ"ד בטבת התשכ"ב'; (ה) במקום המילים '62 ושמונה חודשים' יבוא '62 ותשעה חודשים'; (ו) לאחר המילים 'ינואר 1962 עד דצמבר 1962' יבוא "כ"ה בטבת התשכ"ב עד ד' בטבת התשכ"ג'; (ז) במקום '63' יבוא '63 ו-11 חודשים'; (ח) לאחר המילים 'ינואר 1963 עד דצמבר 1963' יבוא 'ה' בטבת התשכ"ג עד ט"ו בטבת התשכ"ד'; (ט) לאחר המילים 'ינואר 1964 עד דצמבר 1964' יבוא 'ט"ז בטבת התשכ"ד עד כ"ו בטבת התשכ"ה'; (י) לאחר המילים 'ינואר 1965 עד דצמבר 1965' יבוא 'כ"ז בטבת התשכ"ה עד ח' בטבת התשכ"ו'; (יא) לאחר המילים 'ינואר 1966 עד דצמבר 1966' יבוא 'ט' בטבת התשכ"ו עד י"ח בטבת התשכ"ז'.

ט. סעיף קטן (4), הטבלה תימחק ובמקומה יבוא 'יש להאט את קצב העלאת תקופת דחיית הזכאות הראשונה לעשרה חודשים לכל שנתון ועד גיל 64 בלבד'.

לגבי ההסתייגות הזאת, היא לא מנוסחת בצורה משפטית, אנחנו לא נאמר 'יש להאט' אנחנו נאמר 'קצב העלאת תקופת דחיית הזכאות הראשונה יהיה עשרה חודשים לכל שנתון ועד גיל 64 בלבד'.

י. לאחר סעיף קטן (4) יבוא '(5) נשים בגיל הפרישה החדש יועסקו בתעסוקה מגוונת במסגרת אותו תחום או מקום עבודה'.

חברי הכנסת ירצו לנמק?

כן. שלמה, גם אתה וגם אני יכולים לנמק.

בכבוד. יש לי הרבה נימוקים, אל תדאג.

(היו"ר נירה שפק)

ינון, אתה מנמק?

אני מנמק, כן. יש פה כמה דברים בהסתייגות הזאת. קודם כל אני רוצה להחזיר את זה פה למה שהיה כתוב, אני לא בא לתת דברים חדשים, דברים שדוברו פה ואפילו שהיה כתוב וחלקם גם נמחקו. שרק יבינו, חלק מהדברים היו פה מהלשכה המשפטית שנתנו ונמחקו, אני סך הכול החזרתי, כמעט שלא הוספתי משהו חדש בגדול.

אני גם חושב, זה לא היה כתוב, אבל זה דובר, זה דובר גם בהצעות חוק קודמות שהוגשו בהבנות, שגיל 64 הוא הגיל שצריך להיות, זה מה שהיא התייחסה אולי בסיפה. ביקשנו שתהיה זמינות טלפונית, שיהיה מענה בשפות מסודרות, ביקשנו מספר דברים שהם חשובים פה ולצערי מחקו ועשו את זה בשורה אחת או בשתי שורות. זה דבר שהוא לא ראוי, כי אנחנו יודעים איך החוק ייכנס, החוק נכנס, הוא ייצא מפה בוועדה אחרי הצבעה ומי שיצטרך להבין את החוק הזה, מי שתצטרך להבין את החוק הזה, היא פשוט לא תבין את זה.

ההכשרות לא יגיעו לה. ביקשנו להאריך את המועדים של האפשרויות לתת לה את זה, בחלק מהחודשים. ביקשנו שזה יגיע לפה לשינוי ואישור, דברים שנמחקו, ולכן אני אומר שהסעיף הזה שאנחנו מבקשים, סעיף 35, אנחנו מבקשים אותו כמעט במה שהוא היה ולא במה שהוא שונה. לצערי מחקתם אותו, חבל לי, לכן אני מבקש את ההסתייגות הזאת שאולי באמת תשתכנעו.

ינון, אני רוצה להגיד משהו על סעיף ההכשרות. קודם כל הנושא של ההכשרות עלה, הנושא של ההכשרות גם סוכם, כולל מה שדיברת ואני אזכיר עוד הפעם - - -

לא, אבל את לא צודקת. אי אפשר להגיד לי דבר שהראיתי שחור על גבי לבן.

אני רוצה שתבדקי לי את הסעיף המסכם.

אין בעיה, אבל, שמרית, כשאת מראה את הסעיף המסכם, נתתי לג'ידא איזה שהוא טופס, תסתכלי עליהם ותגידי להם את ההבדלים, אולי אני לא מבין. משפטית אני אולי פחות מבין, אבל בקריאה אני הייתי מקבל בדרך כלל ציון מעל מספיק.

ההבדל הוא שאני מבינה שבהסתייגות שלך, ההסתייגות שלך בעצם מבוססת על הנוסח שאנחנו כתבנו לבקשת חברות הכנסת.

בדיוק. בדיוק. שמעתם? חברות הכנסת, שמעתן מה היועצת המשפטית אמרה? שההסתייגות שלי מתבססת על מה שאתן, חברות הכנסת שיושבות פה כרגע, ביקשו.

(היו"ר אלכס קושניר)

נכון, אבל לא נתת לי לענות. אני גם עברתי מקום, אז אני אומר.

עכשיו אני יכול לשמוע, את עכשיו בגובה העיניים.

היינו מסוכמים על ארבעת הסעיפים, זה המסמך שאז הבאתי עם ארבעת הסעיפים על ההכשרות. א' ו-ד' מופיע בפנים, גם הכשרות OJT, גם כל הדברים שדיברנו. תיכף איתי ייכנס עם זה. לגבי המוקד, לא רק שהתעקשתי, זה נמצא בהחלטת הממשלה.

אין החלטת ממשלה, אתן לא מבינות מה זה החלטת ממשלה. אני יודע מה זה החלטת ממשלה, תאמיני לי, היא לא מחייבת.

ינון, לא רק זה, גם דאגתי שיוסף כסף לטובת - - -

תיכף איתי ייכנס ויגיד את הכול ויסביר את זה.

רק שנייה. לא רק זה שאמרנו שיהיה מוקד, דאגתי שיופיע סעיף תקציבי שם של מיליון שקל.

איפה?

בהחלטת הממשלה.

שמספרה?

כתוב לי שם, פשוט הדף בחוץ.

אין עדיין החלטה?

יש, יש, יש.

טוב, אוקיי, ואחר כך אני אשאל את היועצת המשפטית משהו.

אפשר להביא את הדף מבחוץ? פשוט השארתי את הדף שם, תיכף יביאו לי אותו.

אין בעיה.

ינון, יש החלטת ממשלה.

ההנגשה, מוקד טלפוני, הליווי של זה. זה לא רק שמישהו יענה, ליווי, התאמה, הקטע השפתי, לא ויתרתי עליו, הוא שם. שני הסעיפים (ב) ו-(ג) מופיעים וזה גם מה שעדכנתי בדיון האחרון כשדיברנו על הדברים. אני כבר עדכנתי את זה, הקראתי את הסעיפים, אמרתי איפה כל דבר, ולכן מבחינתנו זה בסדר.

אני אוסיף.

רגע, אני שומע גם אותך, קצת סבלנות.

איך ירד הסעיף של המסכם? אמרנו שבמסכם, שפעם בשנה יציגו.

הוא נמצא, פשוט קוראים לזה חובת דיווח.

אז חשוב להדגיש כי זה חלק מהמענה. לא רק שדאגנו שזה יהיה, גם דאגנו להביא לזה שפעם בשנה פה בוועדה הזו יגישו את הדוח, ולא רק שאמרנו, גם הגדרנו את פרק ההכשרה, מה בדיוק אני רוצה שיציגו.

נירה, אני רוצה להוסיף.

רק שנייה, אני לא סיימתי. אני לא באה עם המטען של השנים שלך שאומר: כן, החלטות ממשלה, אבל מי עושה אותן? לא, אנחנו באים כולנו, לא רק הממשלה, גם הכנסת, למקום שבאים להחזיר את האמון של הציבור והתפקיד שלנו כאן הוא משותף, גם שלי וגם שלך, לא משנה באיזה צד של המפה אנחנו, לדאוג לזה שזה יקרה.

אז חישקנו את זה בוועדה, הכנסנו את זה (א) ו-(ד) מבחינתי נכנסו תחת החוק הזה, (ב) ו-(ג) נכנסו בהחלטות ממשלה, עם תוספת תקציבית למימוש, שלא יגידו שרשמתי שורה בלי תוספת תקציבית. וגם האוצר, אמרנו מיליון, רשמו לי עכשיו עד מיליון, המילה 'עד' יורדת. כשסיכמנו מיליון זה יהיה מיליון לשנה.

אני אוסיף לשאלתך, ינון, שאנחנו גם דרשנו וקיבלנו, נתקן את החלטת הממשלה מספר 197 מיום ה-1 באוגוסט 2021 שעניינה צמצום פערים מגדריים בשוק העבודה והתאמת גיל פרישה מעבודה לעלייה בתוחלת החיים, ואני גם די ביקשתי מאיתי טמקין שייכנס עכשיו ויגיד את זה לפרוטוקול.

אז אני רוצה להגיד לך דבר אחד, ולכן, חברות הכנסת. קודם כל, שמרית, הייתי מבקש לדעת, מהידע שלך והשנים שאת נושאת על גבך, לשאול האם כל החלטות הממשלה מיושמות, אם אנחנו מכירים החלטות ממשלה שלא מיושמות. אפילו אל תגידי לי מאיזה שנים, גם אחורה, ב-20 השנה האחרונות אם יש החלטות ממשלה שמיושמות, כן או לא.

אני יכולה להשיב לך על השאלה הקודמת ששאלת אותי.

לא, אני אתן לך להשיב על הכול. אוקיי, בסדר, הדבר הנוסף שאני אומר, זה שאמרו פה האוצר לפרוטוקולים, תפתחי את הפרוטוקולים של משרד האוצר, אחד לאחד, שהיו פה בוועדה, ואל תספרו לי עכשיו 'באנו לשנות', עזבו, זה סיסמאות יפות, אני סומך עליכם, הכול בסדר, מה שמתחייבים פה בעל פה כמעט שלא מתקיים. הנה היא אמרה, היא רוצה שאיתי יבוא ויתחייב פה.

לכן אני אומר, אני ביקשתי את מה שאתם ביקשתם, למה צריך להחלטת ממשלה? אם הם מסכימים לזה למה צריך ללכת להחלטת ממשלה? בואו נעשה את זה בפנים.

ינון, דבר ראשון, אני מסכימה איתך, היינו רוצות שיהיה בחוק עוד חודשיים ב-4,000 והשאר ב-2,500.

זה רק חלק.

רגע. יש פה פשרה כי הם רצו הכול ב-2,500 ולכן זו הפשרה. אבל בהבדל ממה שאתה אומר, ביום ראשון הקרוב, לא מתי שהוא בעתיד, לא לפרוטוקול שאם יהיה בג"צ, ביום ראשון הקרוב, לפני שמצביעים במליאה על חוק ההסדרים והתקציב, ביום ראשון הקרוב הזה, תעלה הצעת המחליטים הזאת בממשלה.

אני מסכים איתך, אבל אמרתי לך, מיכל, אני צריך לספר לך מה זה הצעת מחליטים? אני הייתי במשרדי ממשלה, הצעת מחליטים לא מחייבת בסופו של דבר. תאמינו לי שאני לא סתם אומר, הם יודעים את זה, האוצר יודע את זה.

מיכל, גם אמרו שתקום ישיבה באביתר בחודש אלול.

לא, זה הם התחייבו היום, תמר זנדברג התחייבה שישיבה תהיה, יישוב לא.

אפשר לעבור להצבעה. מי בעד ההסתייגות?

רגע, יש פה כמה הסתייגויות, שנצביע עליהן כמו שצריך. הסתייגות ראשונה זה הסעיף יימחק.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

עכשיו יש הסתייגות א'. הכול הוקרא, רק נגיד אותן.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

לא התקבלה.

רביזיה.

הסתייגות ב'.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

לא התקבל.

רביזיה.

הסתייגות ג'.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

לא התקבל.

הסתייגות ד'.

מי בעד? מי נגד?

בסך הכול מידע מבקשים פה.

אז זה קיים, הרגע אמרתי שזה קיים, בסעיף מסכם.

הצבעה
לא אושר.

לא התקבל.

סעיף קטן (ה).

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

לא התקבל.

סעיף קטן (ו).

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

לא התקבל.

איפה המנמק? הוא לא מצביע.

הוא נימק כבר.

אבל הוא לא מצביע.

הוא נימק.

לא, צחקתי על החשיבות של הדבר.

הוא גם לא יכול להצביע.

סעיף קטן (ז).

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

לא התקבל.

סעיף (ח).

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

לא התקבל.

(ט) בעמוד 3.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

לא התקבל.

הסתייגות (י).

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

לא התקבל.

עכשיו אנחנו בהסתייגות 7, של קבוצת ש"ס, קבוצת יהדות התורה וקבוצת הליכוד.

כן. טוב, אני היחיד מכל הקבוצה.

בסעיף 13ד המוצע, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא '(ג) משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי ימסרו אחת לשנה לוועדת הכספים נתונים על מדד העוני של נשים בהשוואה לשנים שקדמו להעלאת גיל הפרישה. מצאה ועדת הכספים כי שיעור העוני בקרב נשים מגיל 62 ומעלה גדל לעומת שיעורו לפני העלאת גיל הפרישה תיפסק העלאת גיל הפרישה מאותו מועד ואילך'.

אני רוצה לנמק, אדוני.

בבקשה.

כמו שהקדמתי קודם, למרות כל הדברים וכל ההטבות הנוספות הבנו כבר מהאוצר שמדובר בהטבות זניחות ביחס לתועלת התקציבית שהם יגרפו מהעלאת גיל הפרישה הזאת, 1.300 מיליארד או מיליארד וחצי לעומת 400-300 מיליון.

900.

מה 900? כל שנה 900?

זה התקציב.

תקציב שמוקצה למה? לעכשיו, לשנה הזאת. אמרנו שבשנים הראשונות אתם משקיעים יותר, אחר כך זה כבר הולך ויורד. ישבו כאן ואמרו שזה 400 או 600, אני חושב שנעמה נתנה את הנתון הזה. בכל מקרה ברור שהחיסכון כאן, האוצר לוקח כאן מנשים את הקצבה ומפצה בדרכים נוספות שהעלינו באופן משמעותי, גם בוועדה כאן, את הפיצויים ואת ההטבות. אבל עדיין לא נתנו מענה, מתוך עצלות, מתוך חוסר רצון, לנשים שעובדות במקצועות שוחקים וזה הדבר שנמצא כאן מהרגע הראשון של הדיון הראשון.

לכן בהסתייגות הזאת בעצם אנחנו מבקשים לומר בואו נעשה בדיקה, מה יקרה בקרב נשים בין גיל 62 לגיל 65, האם הן באמת יסתדרו יותר טוב בגלל כל ההטבות, בגלל הדברים שאנחנו נותנים, או ששלילת הקצבה תגרום להן לרדת יותר בשיעור העוני שלהן. היה ומצאנו שהרפורמה הזו פוגעת בנשים הללו נקפיא את העלאת גיל הפרישה.

אבל, שלמה, בדיוק לזה אנחנו כאן מקיימים כל שנה את הדיון שבו מציגים את כל הדברים שהגדרנו מה צריך להציג לנו ויש לנו כוח פה, בסוף אנחנו יכולים לשנות.

מה הכוח? אין לך כוח אם זה לא בחקיקה.

אתה לא מחוקק?

לא, את לא מכניסה כאן שוועדת הכספים היא זו שתאשר את המשך הרפורמה בהתאם לדוח שיוצג לה. לא, דוח בשביל לצאת ידי חובה.

לא, יש כאן ישיבה.

ישיבה, נו באמת.

ההנמקה ברורה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות נפלה.

אני לא מבין את ההתנגדות האמת. באמת, נירה, אני לא מבין.

אני חושבת שיש לנו מספיק - - -

הסעיף הבא.

הסתייגות 8.

של מי?

בצלאל סמוטריץ'.

הוא לא נמצא כאן, ממשיכים.

אני מצטרף להסתייגות שלו.

תנמק.

בבקשה.

רגע, תן לו לקרוא למה הוא מצטרף.

גם אני מצטרף.

יבוא '35א, הוראות חוק גיל פרישה התשס"ד-2004 כנוסחן בחוק זה לא יחולו לגבי מתן הטבות המשתלמות לפי כל דין לאישה בגיל 62 למעט לפי חוק הבטחת הכנסה התשמ"א-1980, חוק הביטוח הלאומי נוסח משולב התשנ"ה-1995 ולגבי תשלומי פנסיה. אישה שמלאו לה 62 תוסיף להיות זכאית לפי כל דין להטבות הניתנות למי שהגיעה לגיל פרישה כמשמעותו בסעיף 3 לחוק גיל פרישה התשס"ד-2004 כנוסחו לפני תיקון זה'.

מיכל ונעמה, אני מציע לכן להקשיב לנימוק של ההסתייגות הזאת. למרות הקושי ובידיים כבולות, כנראה החוק הזה יעבור, אבל החוק הזה מדבר בעיקרו על קצבת זקנה וניסיון להוציא את הנשים, שהן לא במקצועות שקשה להן לשוק העבודה. למרות שאנחנו פוגעים בכל היתר בדרך, מה שאנחנו מבקשים בתיקון הנוסח הזה זה לומר שבהטבות הנלוות, שהפגיעה לא תהיה פגיעה מאוד משמעותית.

לא מדובר רק בקצבת זקנה, אישה שהגיעה לגיל 62 זכאית היום לקבל הנחה בארנונה והנחה בתחבורה ציבורית וכו' וכו' וכו', ונכון שהוספנו, בעקבות הדיון שהיה, תיקונים לחוק שייתנו הטבה חלקית או שייתנו את זה באופן מסוים לרוב או לחלק מהנשים, אבל עדיין, כמו שאמרה קודם היועצת המשפטית, המבחן הפך להיות מבחן יותר קשה לקבלת ההטבות האלה, בחלק מהן היא תקבל הטבה מסוימת, של 30%, כמו בארנונה, בחלק היא לא תקבל בכלל לעומת המצב הקיים היום, ואנחנו תמהים ושואלים למה. למה אתם מנסים לפגוע בנשים גם בהטבות הנלוות? מספיק קצבת הזקנה. אתם חושבים שזה יהיה טוב, שהנשים כולן באמת ייצאו לעבוד ויעבדו עד גיל 65? בואו נתכנס עוד עשור ונחליט לגבי ההטבות הנלוות.

תודה רבה, חבר הכנסת שלמה קרעי.

והוא צודק.

מי בעד ההסתייגות?

בעד. מיכל, את לא בעד?

אין לי זכות הצבעה.

מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

מה זה אין לך זכות הצבעה?

אני לא חברה בוועדת הכספים.

היא לא חברת ועדה.

ואת נגד הסתייגות כזאת? איך? מה יהיה?

ההסתייגות הבאה.

לסעיף 36. קבוצת הרשימה המשותפת, ש"ס ויהדות התורה מציאות: 9. בלוח ט'1, א. במקום 73.45% יבוא 88%; ב. במקום 97.93% יבוא 105%; ג. במקום 7% יבוא 10%.

אם החוק יאושר האוצר מקבל הרבה מאוד כסף, זאת המטרה שלו, המטרה שלו לא חברתית והמטרה שלו היא לא לעזור לנשים הללו, המטרה היא לגבות כסף כמה שיותר והוא הולך להרוויח פה הרבה כסף. אני הייתי מצפה, אנחנו כולנו היינו מצפים, אני מניח שאין בזה חילוקי דעות בין קואליציה לאופוזיציה, שנעזור לנשים הללו שמאבדות את קצבת הזקנה, וזו כל המטרה, לתת להן יותר אחוזים וההסתייגות הזאת מדברת על כך.

אני לא מבין, כל הזמן כולם דיברו, בעיקר חברות הכנסת, כל הזמן, גם בקדנציה הקודמת וגם היום וגם בחוק הזה בכלל, ביקשו להוציא את זה מחוק ההסדרים משום שהחוק הזה מרע עם הנשים. זה חוק שהוא אנטי נשי, מוחלט, הוא עושה נזק לנשים. זה לא שבאים ואומרים שאנחנו עוזרים להן מבחינה חברתית, שהן יוכלו לפרוש. הן לא צריכות את הטובות האלה. אם אכן היו עושים את כל הדברים שעוזרים להן, לאלה שפורשות ולאלה שיוצאות בזמן מוקדם יותר, בסדר, אבל זה לא נעשה. ניתנו פה כמה וכמה פירורים שאי אפשר לזלזל בהם, אבל מדובר על פירורים באופן יחסי לחוק ולכן אנחנו מציעים בהסתייגות הזאת, כולנו, שיהיו אחוזים יותר גבוהים.

כן, גם אנחנו, הליכוד, מצטרפים להסתייגות הזאת.

אתם פה.

לא, אנחנו לא כתובים.

אבל אנחנו יודעים, הרוח שלכם כאן. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

לא התקבל.

איך יכול להיות דבר כזה? טוב.

10. בסעיף 301ב המוצע, במקום 300 יבוא 600.

מי בעד?

גפני, אתה יכול לנמק.

מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

לא התקבל.

11. בסעיף 301ג המוצע, במקום 300 יבוא 600.

זה הגדלת מספר ימי האבטלה.

כן, נעשה פה מעשה שלא ייעשה בעניין הזה. מכניסים את הנשים הללו, מבלי שהן מקבלות - - -

לא, אתה לא מצליח אפילו להגיד טיעון ענייני בעניין הזה של דמי אבטלה, כי קיבלנו מה שאתה לא הצלחת שנים. אתה יכול להגיד הכול, אבל לפחות תדעו גם להיות הוגנים ואני סומכת עליך שאתה יכול להיות הוגן.

מיכל, לא נכון. נעמה לא סתם מסתובבת עכשיו ומנסה להחזיר את מה שחשבתם שהשגתם.

ממש לא קשור לשום דבר.

הם עבדו עליכם.

אז תאמין לי שנעמה עכשיו על משהו אחר לגמרי.

לגמרי, לגמרי לא קשור, שלמה. אל תיפול.

אישה שמסרבת כי היא לא יכולה לעבוד בעבודה אחרת, אין שם מינימום לדמי אבטלה.

זה לא קשור לשום דבר.

אני לא רציתי להגיד לרב גפני שיגיד לנו את כל מה שהצלחנו להביא בארבע על ארבע חודשים, כי אם היית רואה את הכול ובקי והיית יודע - - -

ארבע על ארבע זה הג'יפ של תמר זנדברג, כשהיא הלכה איתו בשוליים.

נכון מאוד, קרעי. באמת.

בבקשה, חבר הכנסת גפני.

הוא אפילו לא יודע - - -

לא, אני ביקשתי מחבר הכנסת גפני.

אנחנו מנמקים במשותף.

לא, אין דבר כזה.

הוא לא יודע את הנתונים של מה שהבאנו.

הוא יודע, הוא יודע, אל תזלזלי בגפני. הוא יודע הכול.

אני מבקש מאדוני היושב ראש, חברת הכנסת רוזין, אם את רוצה לנקות את המצפון שלך עם זה שהשגתם כמה דברים בסדר גמור, אני מאפשר לך את זה, אני לא אומר שום דבר.

גפני, שמעתי את ההקלטה שלך אומר פה מול האוצר: ואתם הסכמתם לזה? אם ככה, אני אשקול אפילו לתמוך. שאני אוציא את ההקלטה? ואז חזרת בך. אז לפחות תהיה הגון.

לפחות בהסתייגות הזאת.

אני יכול לדבר?

בבקשה.

מיכל, אני מבקש שתקשיבי, זה לא נוח לך לשמוע את זה.

לא, אני מקשיבה לך לכל מילה. אני יושבת פה, אני לא חברת ועדת הכספים, אני לא חייבת לשבת פה, אני מקשיבה לך לכל מילה.

לא נוח לך לשמוע את זה. אתם תגידו כל הזמן: אתה לא השגת. אני הלכתי על הנושא המרכזי של העלאת גיל הפרישה לנשים עם הנזק שגורמים לנשים. אמרתי למשרד האוצר: אם לא תקבלו את החוק שלנו, ששם יש את כל המקרים, גם את הנושא של המקצועות השוחקים וגם הנושא של נשים עניות, וגם אלה שפרשו, הכול נמצא, הם לא רצו, הם חיכו לכם. הם חיכו שתבואו, ולא יעזור שום דבר, את לא תנקי את המצפון שלך בזה. אז יש דברים שהשגת, ואני אומר לך תודה רבה, ואני אגיד את זה מעל כל במה - - -

אתה לא צריך להגיד לי תודה רבה.

לא, אני אומר את זה מעל כל במה, ואני אומר נכשלתְּ כישלון חרוץ, את תומכת בהצעת חוק - - -

חבר הכנסת גפני, המטרה שלך זה לנמק את ההסתייגות.

נכשלתְּ. מזל שלא - - -

תודה רבה, חבר הכנסת גפני.

מזל שלא - - - בקדנציה הקודמת.

זאת לא הייתה הנמקת הסתייגות, היועצת המשפטית.

זאת הנמקה.

לא, זאת לא הנמקה.

אתה לא יכול לצנזר אותנו, היושב ראש.

זאת לא הנמקה. לבוא ולהגיד נכשלתְּ זאת לא הנמקה של ההסתייגות, עם כל הכבוד.

זאת לא הנמקה? למה זה לא הנמקה?

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

אנחנו עכשיו בהסתייגות 12, בכל מקום, לאחר 'השכר הממוצע' יבוא 'במשק'.

מי בעד?

רגע, הם לא רוצים לנמק?

אני נותן להם הזדמנות, לא מנמקים אני מצביע. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

בלוח ט'1, במקום 97.93% יבוא 98%, במקום 7% יבוא 14%. זה בעצם הגדלת שיעורי הדיסריגרד.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

14. לפני פסקה (1) לנוסח המוצע יבוא בסעיף 160, לאחר סעיף קטן (א) יבוא '(1א) על אף הגדרת מבוטח המופיעה בסעיף 158(1) לפרק זה אישה שהיא עובדת עצמאית במשמעותו בחוק זה ואשר נולדה בתאריך 1 בינואר 1960 ואילך ומלאו לה 57 שנים תהיה זכאית גם היא לדמי אבטלה כאמור בסעיף קטן (1)'.

המשמעות של ההסתייגות הזאת - - -

אני ביקשתי את זה כשהיינו בדיון.

אנחנו גם מצטרפים, הליכוד, לכל ההסתייגויות של גפני.

כן, זה לא רק אני, זה כל הסיעה וזה גם הליכוד וגם ש"ס.

אוקיי. אז המשמעות של ההסתייגות, החלק הראשון, זה שגם עובדת עצמאית תהיה זכאית לדמי אבטלה שנתנו לפי החוק הזה.

נכון, מה, יש התנגדות לזה? אפשר להכניס את זה בחוק בלי שתהיה הסתייגות?

נעמה, מה הפתרון שלכם לעצמאיות?

אם אתם לא תכניסו אני אקרא לאביר קארה.

אתה מתכוון רק לדמי אבטלה שנתנו המיוחדים פה בחוק, נכון?

כן.

מה הפתרון שלכם לעצמאיות, מיכל?

כן, מה עושים איתן?

מיכל, למה אתן לא נותנות את המענק הזה גם לעצמאיות? את אותה הטבה, את חמישה החודשים האלה?

אין חוק במדינת ישראל לדמי אבטלה לעצמאים.

כי אתם הצבעתם נגדו. כי אתם הצבעתם נגדו לפני שבועיים.

בוא, שלמה, שאני אוציא לך את כל ההצבעות, כולל של גפני, יושב ראש ועדת הכספים מהעשור האחרון? בחיאת, אתם הצבעתם בחוק הזה עוד מעליזה לביא מ-2013, חוק אחרי חוק שלנו - - -

תוציאי את שלי, אל תביאי לי - - -

אני מבקש שתוציאי את כל ההצבעות שלי בעשור האחרון, את כל ההצבעות - - -

אני אוציא. קידמת דמי אבטלה לעצמאים?

אני אביא לך את המאזן.

גפני, קידמת דמי אבטלה לעצמאים?

אם הם יקבלו דמי אבטלה זה אומר שזה יחול גם על עצמאים.

אבל מה זה קשור? אבל פה את פוגעת, מיכל, בנשים.

אבל זה לא משהו שקיים בחוק, מה לעשות?

רגע, אבל את פוגעת בעצמאיות מעל גיל 62.

אני לא, כי אני נותנת להן את כל כלל ההטבות, כולן חלות עליהן חוץ מדמי אבטלה שלא קיים במדינת ישראל. לצערי הרב, ואני אשתף איתכם פעולה וננסה לקדם את זה, אבל זה לא קיים היום בחוק.

כן, אבל זה החוק שאת מעבירה עכשיו, את יכולה לתקן את זה.

אבל החוק שאני מעבירה עכשיו נותן את כל ההטבות - - -

אבל את נותנת להן את הכול עכשיו. בסדר, בסדר, לא מתאים למרצ. לא מתאים למרצ.

לצעוק גם אני יודעת. די, נו, פופוליזם. איזה דמגוגיה. די, מספיק.

פופוליזם, נכון. נכון. לא מתאים? אני בא עם עשייה.


(היו"ר נירה שפק)

חבר'ה, אני מבקשת לעצור את השיח הזה כאן.

אני בא עם עשייה.

לא, ואני לא, נכון?

לא, עדיין - - -

אה, הבנתי, רק אתה בא עם עשייה.

מיכל, גפני, אני עדיין מדברת.

אתם בשביל הכיסאות והממשלה הזאת מכרתם את הנשים. בשביל הכיסאות בממשלה הזאת.

גפני, אני לא רוצה להרים את הקול שלי. לא אתה ולא מיכל, אני מנסה להגיד. חבר'ה, די להירגע, בואו נחזיר את זה ל - - -

אני רוצה להתייחס.

לא, רגע, אני התחלתי לדבר.

אני רק רוצה להגיד ברוך הבא, הרב גפני, כי התגעגעתי אליו מאתמול. הרב גפני, אני פה, אל תדאג.

בשביל געגועים אנחנו תמיד בעד.

לא, אני כבר איבדתי את העשתונות.

אין סיבה לאבד עשתונות, חבר'ה, בואו, ויוה זה ערוץ אחר.

רק אם אפשר את המזגן, חם לנו, חשבתי שבחוץ יותר נעים. חם, חם.

ינון, אני מנסה להגיד משפט שלוש פעמים.

את רוצה שאני אגיש הסתייגות על המזגן?

מה שאני אומרת, אנחנו לא בסעיף שבו אפשר להגדיר מבחינתי דברים לדברים שלא קיימים. יהיה את החוק לגבי העצמאים והעצמאיות ואנחנו נבקש בחקיקה.

איזה חוק? איזה חוק?

שלום, תודה, בואו נתקדם.

סתם, תסבירי לנו איזה חוק.

לא, עכשיו זה לא הזמן, אנחנו בהקראה.

כי הבאנו ודחיתם אותו.

ינון, בהפסקה אנחנו נשב ונדבר על הרבה דברים.

איזה הפסקה? אין לנו זמן להפסקות.

יהיה לנו זמן. כן, אני מבקשת להמשיך.

אני אוציא את כל ההצבעות שלכם, של ש"ס, בעשור האחרון.

אין בעיה, אני בעד.

הצבעתם נגד דמי אבטלה לעצמאים באופן קבוע.

אז חזרנו בתשובה והצבענו בעד.

נירה, אם אפשר לסכם מה שקורה פה - - -

בחיים לא הייתי מביא חוק כזה.

זה שהם מגמדים עכשיו 12 שנה של חידלון טוטאלי לארבעה חודשים שלנו.

נכון.

וזה בהחלט מבשר יותר טובות עלינו מאשר עליהם.

איזה טוב? מה טוב? אתן פשוט צוחקות על הנשים שצריכות לצאת לפנסיה, זה מה שאתן עושות.

חבר'ה, אני מתחילה, לעצור הכול. מי בעד ההסתייגות? חבר'ה, אני שאלתי. אחד. מי נגד?

רביזיה.

למה אחד? גם אני הייתי בעד.

אוקיי, אמרתי מי בעד? רק אתה הצבעת. כשתהיו מרוכזים תוכלו – מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה. הלאה. תתחילו להיות מרוכזים.

תצביע, הם לא יכולים, זו עבירה על החוק, זו אנטי דמוקרטיה. התקנון לא קובע - - -

כן, בוא נמשיך.

איפה את עכשיו?

היא תמשיך להקריא את ההסתייגויות.

הסתייגות 14 נפלה ורביזיה.

לא אמרו רביזיה, אז בואו נתקדם.

הוא אמר.

אמרת? אז לא שמעתי, אוקיי.

15. בסעיף קטן (1ג) המוצע, בסעיף 171(א)(1ג), בסיפה יבוא 'ולעניין זכאות זו לא יחולו סעיפים 166(ד) ו-171(א)(1).

אני רוצה לנמק, גפני, ברשותך.

כן, בטח.


(היו"ר אלכס קושניר)

אדוני יושב הראש, מה שאומרות כאן גם מיכל וגם נעמה, וכמו שאמרתי קודם, יש פה הישגים, משמעותיים אפילו, אבל מה שעשו להם באוצר זה כמו אותו אחד שהיה לו בית צפוף והוא בא לרב ואמר לו: אני לא יכול לחיות בבית הזה, בית מאוד מאוד צפוף, הרב אמר לו: לך תקנה עז מהשוק ותכניס אותה הביתה. הוא אמר: מה? אבל מה שהרב אומר אני עושה. האדמו"ר, ככה זה אצל האשכנזים, מה שהאדמו"ר אומר עושים. הלך קנה עז בשוק והכניס אותה הביתה.

זה לא היה אדמו"ר, זה היה רב ליטאי.

בכל מקרה זה אצל אשכנזים.

אחרי שבוע הוא כבר לא יכול היה, העז בתוך הבית הקטן עם עשרת הילדים שלו עשתה לו בלגן שלם, וכל הלכלוך וכל זה, בא לרב עוד פעם, אמר לו: הרב, אני לא יכול, אי אפשר ככה. הוא אומר לו: עכשיו אתה יכול להוציא את העז. הוא הוציא את העז, בא לרב ואמר לו: באמת, הרב, תודה רבה, עכשיו אני מרגיש מאוד מאוד מרווח בתוך הבית.

מה שעשיתם, נעמה, מה שהאוצר עשה לכם, הוא הכניס לכם עזים, הביא לכם חוק דרקוני שפוגע בנשים וידע שאתם, כדי להרגיש קצת יותר טוב, תסתפקו בכמה סוכריות, בכמה דברים, בכמה הטבות שיקלו על חלק מהנשים, אבל המצב נהיה יותר גרוע ממה שהיה קודם. לפני כן נשים היו מקבלות - - -

אתה לא מציע אף הצעה נוספת. שלמה, דיברנו על זה, אתם חברי ועדה, אתם כל פעם מתעסקים במה שאנחנו השגנו במקום להציע עוד דברים. אנחנו מנענו מכם משהו?

כן, ודאי.

להיפך, הבאנו לפה מתווה משופר פי כמה.

נעמה, אז אני מגיש - - -

אתה מתעסק כל פעם במה שהבאנו ולא במה שצריך לעשות, זו בעיה שלך.

סליחה, תיכף תראי את ההסתייגויות ואת תיקוני הנוסח שהגשתי ונראה, תצביעי בעדם. עדיין יש כאן נשים שלא נתנו להם לב, אותן אלה שהן עובדות במקצועות שוחקים וזו הנקודה היחידה. כל ההטבות וכל הסוכריות הן בשוליים, במרכז החדר יושבות הנשים שנפגעות הכי קשה מהרפורמה הזאת והמצב שלהן החמיר ממה שהיה קודם.

תודה רבה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה. שלמה, אתה עמדת על המשמר של הרביזיה?

אמרתי רביזיה על הכול. מה, אני צריך כל שנייה להגיד רביזיה?

אם זה בסדר אנחנו לא נגיד.

בסוף תגיד רביזיה על הכול.

לא, הם לא רוצים, הם אמרו שצריך להגיד אחד אחד.

מה פתאום.

16. בפסקה (1) בסעיף 177ג, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: '(ג) מבוטחת שחל עליה סעיף 171(א)(ג1) ובמהלך תקופת האבטלה השתתפה בהכשרה מקצועית שטרם נסתיימה במועד תום זכאותה לדמי אבטלה תהיה זכאית לתשלום דמי קיום בסך 4,000 שקלים חדשים במהלך תקופה נוספת שבה היא בהכשרה מקצועית שאינה עולה על חודשיים'.

גפני, זה שלך.

כן, אנחנו מגישים את ההסתייגות הזאת כולנו, ההבטחות שהאוצר אמר לגבי הנושא של הכשרה מקצועית, נגסו בזה כל הזמן, לכן אנחנו מציעים שמבוטחת שחל עליה סעיף 171 ושבתקופת האבטלה השתתפה בהכשרה מקצועית שלא הסתיימה עדיין היא תהיה זכאית להמשך דמי קיום. היה שלב שהאוצר הסכים לזה, אם אני לא טועה, יכול להיות שלא, אני לא זוכר בדיוק, אבל האוצר הקשיח עמדות גם בנושא של הכשרה מקצועית, שזו ההסתייגות שאנחנו מגישים.

אפשר להצביע?

אני מבקש הצבעה.

תודה רבה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

למה? אתם נגד הכשרה מקצועית?

לא, אנחנו בעד פתרון שכבר נתנו, לא צריך להמציא עוד דברים רק כדי להרים את היד.

באמת? את לא מבינה, האוצר חזר בו גם - - -

רביזיה.

רביזיה, מי ביקש?

ינון אזולאי. לא משנה, אנחנו כולנו, אבל זה ינון אזולאי.

יש רביזיה על כל הסתייגות, אני מבין נכון?

כן, כן.

אבל צריך להגיד - - -

אז נגיד אחר כך. ינון, אני על המשמר.

תזכיר לנו בסוף.

חבר הכנסת עופר כסיף מציע, בפסקה (1א) בסעיף 269א(א) המוצע המובא בה 'פסקה (6) תימחק'. פסקה (6) זה התנאי של זכאות לקצבה אחרת.

נכון. אנחנו מבקשים למחוק את זה כדי שלא תהיה התניה וממילא פגיעה באלה שזכאיות לקצבת נכות, הבטחת הכנסה או תשלום מזונות.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

עופר, יש לכם שני חברים בוועדת הכספים, איפה הם?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

שמרית, אנחנו ממשיכים.

רביזיה.

רביזיה, של ינון אזולאי. בסוף הוא ימשוך אותה. מה, אני לא יודע?

לסעיף 37, קבוצות ש"ס ויהדות התורה מציעות שסעיף 37 יימחק.

לא, סעיף 18, אנחנו מושכים את ההסתייגות.

גם אתם מושכים?

עופר, מושכים.

מושכים, מושכים.

הסתייגות 18 נמחקה.

קבוצות ש"ס, יהדות התורה והליכוד מציעות, 19. אחרי סעיף קטן (ג) יבוא '(ד) המוסד לביטוח לאומי יגיש לוועדת הכספים של הכנסת דוח שנתי המנתח את השפעות השינוי בתקרה על פרמטרים חברתיים וכלכליים רלוונטיים ובהם הכנסות והוצאות המדינה מכל המקורות והסוגים, רמת השכר, התעסוקה והחסכונות לפנסיה בקרב מבוטחים בגיל המותנה בגובה התמ"ג'.

מה זה השינוי בתקרה? מה הכוונה?

מי מנמק?

זה ינון.

אל תתקיל אותו.

הסתייגות 19.

הסתייגות 19, רק בקצרה הנושא שלה, אני אסביר לך אותו.

19. (ד) המוסד לביטוח לאומי יגיש לוועדת הכספים דוח שנתי המנתח את השפעות השינוי בתקרה על פרמטרים חברתיים וכלכליים רלוונטיים בהם הכנסות, הוצאות.

ברור. הדבר הוא פשוט, מה אנחנו מבקשים? אנחנו מבקשים לפעמים מהאוצר ואנחנו מבקשים גם מהביטוח הלאומי, כמו שהאוצר מגיש לנו, או אמור להגיש, בפועל לא עושים את זה, על הביטוח הלאומי אני יותר סומך ולכן אני אומר שאני מבקש מהם שיגישו לנו את הדוח על פי מה שהם עשו. על פי זה גם נוכל לדעת ולקבוע את המשך הדרך שלנו כאן לגבי החוק הזה, כי כל המידע נמצא אצלם בכל הנושאים, של ההכשרות, של המענקים, של הכול. ולכן אני מבקש שהם יבואו לפה לדיווח ותהיה בידינו ההחלטה אם ממשיכים או לא ממשיכים, איך לעשות את זה.

רק שאלה.

למה את צוחקת? מה, את חושבת שזה לא יעבור?

מי בעד ההסתייגות?

רגע, היא רוצה לשאול שאלת הבהרה.

מה הכוונה שינוי בתקרה, אולי יש פה טעות והתכוונו לשינוי בגיל הפרישה?

שינוי בגיל הפרישה.

לא, הם העתיקו את זה מסעיף אחר.

לא, במקרה זה לא היה מסעיף אחר. לא חשבתם אפילו על זה, זו הבעיה.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

אתם במיעוט פה, אלכס. אנחנו תיקו. אנחנו מצביעים, אחר כך נתווכח על זה. אי אפשר למחוק את הדמוקרטיה בגלל סעיף בתקנון, זה לא סביר, לא מידתי. אם בג"צ היה יושב פה הוא היה מעיף את כל היועצים המשפטיים פה ומפטר אותם אחד אחד.

אני מבקש להקריא את ההסתייגות הבאה.

הסתייגות 20.

בסעיף קטן 6ה(א), במקום 1 בינואר 1960 יבוא 1 בינואר 1961.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה. רביזיה של ינון אזולאי.

21. בסעיף קטן 6ה(א) פסקה (1), במקום 33.21% יבוא 45%.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

בסעיף קטן 6ה(א) פסקה (1)(ב) במקום 660 שקלים חדשים יבוא 880 שקלים חדשים.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

בסעיף קטן 6ה(א)(1)(ג), הסיפה המתחילה במילים 'בניכוי 30.2%' תימחק.

מי בעד?

ביטן, תצביע בעד.

אין לנו זכות.

לא משנה, יש, יש.

מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

בסעיף קטן 6ה(א) פסקה (2)(א), במקום 30% יבוא 45%.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

בסעיף קטן 6ה(א) פסקה (2)(ב), במקום 840 שקלים חדשים יבוא 1,200 שקלים חדשים.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

בסעיף קטן 6ה(א) פסקה (2)(ג), הסיפה המתחילה במילים 'בניכוי 35%' תימחק.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

27. קבוצת הרשימה המשותפת מציעה סעיף קטן 6ה(ה) יימחק ובמקומו יבוא 'מענק עבודה לפי סעיף זה ישולם ללא צורך בהגשת תביעה על ידי המבוטחת החל משנת 2024 ואילך; המענק בעד השנים 2022 ו-2023 ישולם גם הוא ללא הגשת תביעה על ידי המוסד לביטוח לאומי בעזרת הנתונים שיש בידיו'.

עופר, תנמק.

אני לא מנמק.

אני מת לשמוע את הנימוק שלך, זה מאוד חשוב.

מי בעד ההסתייגות?

רגע.

המציע לא מנמק. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

עופר, אם תנמק כל הסתייגות אולי בסוף יתייאשו ויוציאו את זה מחוק ההסדרים.

בבקשה.

חבר הכנסת ינון אזולאי מציע 28. לפני פסקה (1) יבוא 'בסעיף 1 בהגדרה עובד במקום 23 שנים יבוא 21 שנים'.

אנחנו מדברים על מענק מס הכנסה שלילי. זו ההסתייגות. אנחנו ביקשנו ממשרד האוצר, הם הבטיחו שיבואו לפה עם תשובה. איתי טמקין, היושב ראש, אתה זוכר שבאותו לילה הוא אמר שיחזירו תשובה בנושא הזה של מס הכנסה שלילי שבאופן שרירותי הוא לגיל 23, ביקשנו להוריד אותו לגיל 21. הורית להם וביקשת מהם שיחזרו כי הם אמרו אז, בקיץ, שבתקציב 2021 כשיגיע הם ייתנו לזה עדיפות בסדר העדיפות הראשון שלהם. לצערי אנחנו לא קיבלנו מהם תשובה. אם יש להם תשובה אני אשמח מאוד לקבל את התשובה בנושא הזה, ואם לא, אז שיצביעו על ההסתייגות.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

כלומר הם לא באו גם להגיד את התשובה. בסדר. רביזיה על זה גם.

קבוצת הרשימה המשותפת, ש"ס ויהדות התורה מציעות, 29. לאחר סעיף קטן (ב) יבוא '(ג)(1) בסעיף זה מקצוע שוחק, מקצוע ש - - -

אני מבקש לנמק את זה. אני רק רוצה לראות את מיכל.

אבל אתה יכול לתת לה להקריא?

את זה אני רוצה באמת לנמק באריכות.

'מקצוע שדרישותיו כוללות בדרך קבע לפחות שניים מבין המאפיינים הבאים: (א) סחיבת משאות כבדים לזמן ממושך; (ב) עמידה ממושכת; (ג) עבודה פיזית בתנאי אקלים קשים; (ד) סביבת עבודה רועשת במידה שגורמת לירידה בשמיעה; (ה) סביבת עבודה חמה או רטובה; (ו) סביבת עבודה קרה; (ז) עבודה בקרבת חומרים מסוכנים; (ח) נסיעות ממושכות; (ט) סיכון בטיחותי גבוה; (י) סביבת עבודה בעלת ריחות קשים וחריפים; (יא) משמרות קבועות לאורך זמן; (יב) עבודה שיש בה שחיקה משמעותית בהתאם לקביעתה של ועדה רפואית מתאימה. (2) אישה שהועסקה במקצוע שוחק במשך 12 חודשים לפחות מעל גיל 50 וששכרה ב-12 החודשים שקדמו לגיל 62 לא עלה על 80% מהשכר הממוצע, לא יחולו עליה הוראות סעיפים 35, 36, 37 ו-38 לחוק זה. (3) על אף האמור בפסקה (2) קצבת הזקנה לאישה כאמור לא תעלה על שיעור של 80% מהקצבה המקסימלית המתקבלת על פי סעיף 244 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995'.

אני גם רוצה.

בבקשה, חבר הכנסת גפני.

קודם עופר. זו הסתייגות גדולה. עופר כסיף קודם, אחר כך אני.

חבר הכנסת עופר כסיף, שלוש דקות בבקשה.

תודה רבה. כל הרציונל מאחורי החוק הזה, בלי קשר כרגע למה אנחנו חושבים עליו, וזה ידוע, אבל הרציונל הוא לכאורה להיטיב עם נשים, בעיקר אלה שנמצאות במצב של עבודה שוחקת.

אדוני היושב ראש, אני אודה לך גם אם תקשיב וגם אם תדאג שאחרים גם יקשיבו, כי הם מפריעים לי.

אני משתדל. בבקשה.

אני חוזר מהתחלה. החוק הזה הוא חוק שידועה התנגדותנו לחוק מ-א' עד ת', אבל אני שם את זה לרגע בצד, הרציונל לכאורה בחוק הזה הוא להיטיב עם נשים ובעיקר עם אלה שעובדות עבודות שוחקות. אנחנו נסמכנו פה על הגדרה מאוד מאוד ברורה של קרן מעגלים. קרן מעגלים הוקמה, על ידי המדינה דרך אגב, מלכתחילה כדי לדאוג לנשים בעבודות שוחקות.

אנחנו יודעים שהחוק הזה, כאמור, בלי להתייחס למהות כולה, החוק הזה יפגע אנושות בראש ובראשונה בנשים מוחלשות מעבודות שוחקות, לכן אנחנו מבקשים פה, ואני פונה פה לכל אלה מהקואליציה שתומכות ותומכים בחוק הזה, יש פה הגדרה ברורה של מהן עבודות שוחקות ומה שאנחנו מבקשים על בסיס ההגדרה הזאת שהחוק הזה - - -

איפה חברות הכנסת?

שלחנו אותן הביתה.

גפני, תן לי בבקשה לסיים.

ביטן, אמרו לי בוועדות שיש שוקולד, לא סוכריות, יש לך?

הנה הוא מביא לך.

אני לא אוכל.


(היו"ר מאיר יצחק הלוי)

בבקשה, חבר הכנסת כסיף, אתה יכול להמשיך.

מה אתה רוצה?

חבר הכנסת גפני, כסיף מנמק. כן, בבקשה.

גפני, יש אפילו עיר חרדית על שמי, תכבד.

כן, בבקשה.

עוד לא, עוד לא.

תהיה. אני אומר שעבודות שוחקות, כפי שהן מוגדרות פה, ואחת מהשאלות הראשונות שעלו בדיונים בוועדה הזאת זה מהי עבודה שוחקת. סוף סוף הבאנו הגדרה ברורה, שוב, על בסיס קרן מעגלים שהוקמה ומלכתחילה כל סיבת קיומה זה הנושא של עבודה שוחקת. אנחנו נשענים על ההגדרה הזאת ואומרים שנשים שעובדות בעבודות שוחקות, שלא יחול עליהן החוק הנורא הזה. זאת הבקשה.

אני מאוד מאוד אתפלא, שלא לומר אתאכזב, אם נשים, אם חברות כנסת וחברי כנסת, שטוענים השכם והערב לדאגתם לנשים, בעיקר בעבודות שוחקות, לא ירימו את ידם וידן בעד ההסתייגות הזאת.

אם אפשר שמות, בבקשה.

אני חוזר ואומר, זו הסתייגות שבאה לקבוע במסמרות אי פגיעה ושמירה על הזכויות הבסיסיות של נשים בעבודות שוחקים.

עופר, הם יצאו החוצה, אנחנו רוב כאן עכשיו בוועדה.

אני מבקש להצביע על זה.

אנחנו ארבעה כנגד שלושה.

רגע, אני רוצה לנמק.

רגע, תנמק בהסתייגות הבאה, אנחנו רוב עכשיו.

אני מבקש להצביע עכשיו.

כן, חברים, שנייה. אדוני, כן, בבקשה, מר גפני.

הרב גפני, רק אם אפשר להוסיף על ההסתייגות של עופר שאנחנו מבקשים להוסיף בהסתייגות - - -

אחר כך, אחר כך.

מה להוסיף?

את קרן מעגלים, שימשיכו אולי את ה –

אני אתייעץ עם היושב ראש בכל מצב, תן לו לנמק, חבל.

תודה רבה, עופר. אני רוצה לומר, אדוני היושב ראש, אתה איש מעשי וגם בשנים הקודמות שאני ישבתי פה ואכלתי חצץ אתה עשית פיתוח באילת ואתה מכיר את העבודה. אני רוצה להגיד לך, אחד הוויכוחים המרכזיים שהיו לי, שבגלל זה לא הבאתי את החוק, זה המקצועות השוחקים, מדוע? מכיוון שמה הטענה? הטענה היא שברוך ה' הקדוש ברוך הוא נתן לנו הגדלה של תוחלת החיים, נשים בגיל 62 הן נשים צעירות שיכולות ללכת לעבוד, ואחת הטענות המרכזיות שהייתה לי זה המקצועות השוחקים.

חברים, אני מבקש לאפשר לחבר הכנסת גפני להביא את ההסתייגות שלו.

אישה שעבדה עד גיל 50 נניח או בגילאים האלה, היא סחבה כל הזמן משאות כבדים, שזה אחד הקריטריונים שעליהם אנחנו מדברים, עכשיו אנחנו באים אליה ואומרים לה שהיא תמשיך לסחוב משאות כבדים מכיוון שתוחלת החיים גדלה. אמרתי אז לאנשי משרד האוצר, תגידו לגבי מקצועות שוחקים שזה לא יחול עליהם, הם אמרו לי שהם לא יודעים מה זה מקצועות שוחקים. הבאנו, הנה מה שעופר כסיף הביא עכשיו, מה שאנחנו הבאנו, זה הגדרות של מקצועות שוחקים.

לפחות שיגידו את החלק הזה, בגלל שזה דבר שפשוט משקרים את כל העולם, אומרים שתוחלת החיים עלתה ונשים יכולות לעבוד עד גיל מבוגר. מה זה לעבוד עד גיל מבוגר? במקצוע הזה של עמידה ממושכת, בעבודה פיזית בתנאי אקלים קשים, אתה בא לאישה ואתה אומר לה שהיא תמשיך לעבוד ככה ואם היא לא תעבוד ככה היא תאבד את קצבת הזקנה, אם היא לא תעבוד ככה היא תרעב ללחם.

אני לא רואה את מיכל רוזין כאן, אני רציתי להסתכל לה בעיניים ושהיא תגיד לי שהיא השיגה ממשרד האוצר דמי אבטלה כאלה ואחרים. מה היא אומרת לאישה שהיא חברת מרצ?

מה היא אומרת?