פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



17
הוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים לתקציב הכנסת
24/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 1
מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים לתקציב הכנסת
יום ראשון, י"ח בחשון התשפ"ב (24 באוקטובר 2021), שעה 13:00

1. תקציב הכנסת לשנים 2021 ו-2022
2. שימוש בעודפי תקציב משנת 2020 לשנת 2021

חברי הוועדה: ניר אורבך – היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
בועז טופורובסקי
נעמה לזימי
אלכס קושניר

ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
ג'דא רינאוי זועבי
אופיר כץ
שלמה קרעי
ולדימיר בליאק

מנכ"ל הכנסת גיל סגל
מוחמד שמייה - לשכת מנכ"ל הכנסת

חיים אבידור - חשב הכנסת

נדב כספי - סגן חשב הכנסת

שמוליק חזקיה - מנהל חטיבת המידע, הכנסת

טובי חכימיאן - מנהלת מדור חשבות הכנסת

הודיה קין - יו"ר ועד העובדים, הכנסת

נטלי שלף - ועד העובדים, הכנסת

אליעזר שוורץ - ועד העובדים, הכנסת

יעל אגמון - רכזת ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר

שלומית ארליך
אייל לב ארי

נועה בירן-דדון

שלומית כהן יוסף
תקציב הכנסת לשנים 2021 ו-2022

צהריים טובים לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. היום יום ראשון, י"ח בחשוון התשפ"ב, 24 באוקטובר 2021. על סדר-היום תקציב הכנסת לשנים 2022-2021 ושימוש בעודפי תקציב משנת 2020 לשנת 2021. חילקנו גם חומרי רקע לדיון.

היום אנחנו בעזרת השם הולכים לאשר את תקציב הכנסת, על מנת שנוכל להיכנס לשגרת עבודה מסודרת. בשבועות האחרונים ישבו מנכ"ל הכנסת והחשב ביחד עם יושב-ראש ועדת הכספים אלכס קושניר, איתי ועם שאר חברי הוועדה המשותפת. עברנו על כל הסעיפים ובדקנו ביחד כיצד נוכל לייעל את עבודת הכנסת, לדאוג למשאבים שהכנסת צריכה ולעובדים שלה, ואני שמח על התקציב שמוצג כרגע לפניכם.

הרכב הוועדה המשותפת שיקף את הסיעות במשכן, אבל כמו שאנחנו יודעים, לצערנו עבודת הוועדות בכנסת עדיין לא מושלמת, אם כי לאט לאט, ואני מברך על כך, חברי האופוזיציה חוזרים אלינו לוועדות. אומנם עדיין לא באופן מלא, ולצערי, חבר הכנסת קרעי, כפי שאומר התקנון, גם ללא זכות הצבעה.

זה שאתה אומר שאין לנו זה לא אומר שאתה צודק.

אני בכל אופן מברך על החזרה האיטית לשגרה, ואנחנו מחכים לכם כדי שנוכל לקדם ביחד את מדינת ישראל, תוך כדי מחלוקת, וגם לפעמים תוך כדי הסכמות.

אבל לא תוך כדי רמיסת הדמוקרטיה ורמיסת הוועדות.

חבר הכנסת כץ, לפרוטוקול אתן לכם אחר כך מה שצריך. כרגע אני מבקש רק לסיים.

אני באמת חושב שזאת הזדמנות מעולה בשביל כולנו, ואני חושב שבעניין זה אין מחלוקת, להגיד תודה לעובדי הכנסת שעובדים קשה מאוד במהלך השנה, והכנסת עוברת שינויים ודברים מאתגרים, גם באופן אובייקטיבי אבל גם לאור התקופות הלא פשוטות שיש עוברת. אנחנו נמצאים כרגע בלב ליבה של העבודה על העברת תקצבי המדינה, ואנשי הכנסת לא מפסיקים לעבוד, גם בוועדות וגם במליאה, עד השעות הקטנות של הלילה.

בישיבה שהזכרת נכח מישהו מהאופוזיציה? הזמנתם מישהו מהאופוזיציה?

אני רוצה להודות לעובדי הכנסת שמאפשרים לנו לעשות את העבודה שלנו ביתר קלות, ואין ספק שהם שותפים מלאים לעשיית הכנסת בוועדות ובמליאה.

נושא נוסף שאנחנו פונים כעת לקדם הוא הקמת הוועדה הציבורית, שאמורה לדון גם בנושאים ידועים אבל גם יהיה לנו חשוב להדגיש שאנחנו נרצה לגעת גם בנושא של תנאי העוזרים הפרלמנטריים ועובדי הסיעות בכנסת. וגם עלה נושא נוסף שצריך לדון עליו אם כן או לא, זה הנושא של כן או לא עוזר נוסף לחברי כנסת שמשמשים בתפקידים בוועדות שונות, כגון ועדה למינוי שופטים וכדומה. בעזרת השם בימים הקרובים יהיו לנו פגישות גם בנושא הזה עם יושב-ראש הכנסת, ואני מקווה שגם הקמת הוועדה הציבורית תקודם.

תסביר על מה אתה מדבר. מה אתה רוצה לתת לחברי כנסת?

אני לא אסביר עכשיו. אני רק אומר שאנחנו נקדם את זה, וכשזה יהיה רלוונטי נדון.

אם אתה כבר מעלה את הנושא, יש חברי כנסת במשלחות דמוקרטיות.

כמו שאמרתי לחברת הכנסת סטרוק, בעזרת השם אם תרצה אחר כך אני אשאר איתך ותעלה כל מה שאתה רוצה שלא קשור לישיבה הזאת. מה שקשור לישיבה הזאת, הכול בסדר.

זה קשור לישיבה, מה שהוא שאל.

אני מעביר את השרביט למנכ"ל הכנסת שיציג את הנושא שלשמו התכנסנו. תודה.

צהריים טובים, אדוני היושב-ראש. בסך הכול אנחנו באים להציג את תקציב הכנסת, אחרי שבפעם האחרונה התקציב עבר במרס 2018, תקציב 2019. כך שזה בהחלט מאורע משמח. תקציב הכנסת משקף את שלוש השנים האחרונות, 2021-2019, ואנחנו מסתכלים גם ל-2022. התקציב בבסיסו נשען על שלוש הנחות עבודה יסודיות בסיסיות. הנחת העבודה הראשונה היא מה שאנחנו קוראים לו הטייס האוטומטי, זה הגידול בהיקף התקציב שנגזר מהעלאות בשכר, מהסכמים עם העובדים וכו'. זה גידול אחד. הגידול השני של התקציב, שהוא גם בבסיס הנחת העבודה, זה הגידול במשימות הכנסת. הגידול במשימות הכנסת משקף תוספת של ועדות, ולצורך הקמת הוועדות אנחנו צריכים צוות מקצועי, צריך סדרנים וכו', וגם זה בא לידי ביטוי בתקציב. הגידול השלישי בתקציב הוא מה שאנחנו אומרים כנסת 2040. כנסת 2040 זו הסתכלות קדימה על הכנסת, על מבנה הכנסת, בין השאר יש שם סכום שהוא לטובת התכנון. אגב, פרויקט 2040 הוא טרום-תקופתי, ואנחנו רק מביאים אותו לידי ביטוי בתקציב.

לצדי נמצאים פה חשב הכנסת וסגן חשב הכנסת. הם מיד יעברו על כלל הפרטים. בנוסף יש פה מנהלי חטיבות, נציגות הוועד. נעשתה פה עבודה שהיא Bottom-up. בנינו את התקציב מלמטה בישיבות עם החטיבות, עם האגפים השונים. משימה מורכבת מאוד של איסוף הפרטים והנתונים. מה שאתם רואים פה בסוף זה התקציב כפי שהובא, וסיכמתי אותו ביחד עם הצוות המקצועי.

בקריאה ראשונה בחוק התקציב – פחות או יותר זאת מסגרת התקציב שצפינו שהיא תהיה, ולא חרגנו ממנה גם במסגרת הזאת, ולכן אלה הנתונים. אתם כמובן מוזמנים לשאול שאלות. אני מעביר את השרביט למר חיים אבידור, חשב הכנסת, בבקשה.

שלום לכם. אני רוצה להביא את סכומי התקציב שאותם נבקש לאשר לנו בתום הישיבה הזאת. למעשה נקודת הייחוס שלנו היא תקציב 2019, כפי שאמר מנכ"ל הכנסת, שזה התקציב האחרון שאושר. יש בפניכם תקציב 2020, שזו שנה שלמה שעברה בלי תקציב, ולמעשה מה שאתם רואים פה זה הביצוע של מה שנעשה בפועל. זאת אומרת, זאת עבודה בתקציב המשכי עם הדיכוי של חלק מהפעולות שנעשו כתוצאה מהכללים שנוהגים בתקציב המשכי, ולכן יש פה ירידה בתקציב. אם לוקחים את הקטע של מה שאמר המנכ"ל להצמדות והטייס האוטומטי, הירידה היא אפילו יותר גדולה ממה שרואים פה.

בשנת 2021 אנחנו גדלים לסכום של 821 מיליון שקלים. הגידול הזה הוא גידול במגבלת ההוצאה. אין פה חריגות מיוחדות. וזה גם למרות הגידול בפעילות הכנסת. חלק מהגידול בפעילות הכנסת, כפי שיובא תכף, קוזז מהשמירה על תקציב המשכי ועבודה בתקציב שרק פעולות הכרחיות נעשות, וכך זה נעשה במהלך כל החודשים עד שהתקציב יאושר, כולל היום.

בשנת 2022 אנחנו מבקשים לגדול לסכום של 928 מיליון שקלים. הסכום הזה מבטא גידול בתקציבי פיתוח כתוצאה מהשקעות, כפי שיופרטו מיד, וכמו כן כתוצאה מגידול בפעילות הכנסת. הרוב כתוצאה מגידול במספר חברי הכנסת.

אני מבקש מסגן החשב נדב כספי, שעסק בבניית התקציב, לסקור את עיקרי הגידול בסעיפי התקציב.

נתחיל בסעיף של חברי הכנסת וגם עבודת חברי הכנסת. יש פה עלייה של כ-16 מיליון. היא נובעת מהגידול במספר חברי הכנסת שהכנסת משלמת להם שכר, מ-90 ל-111.

מה העלות של חבר כנסת?

כ-1.7 מיליון. עלות כוללת, לא רק שכר.

כמה חברי כנסת היו ב-2020?

היו כ-100.

ל-11 חברי כנסת העליתם בעוד 37 מיליון שקלים?

כן. אבל בשנת 2020 יש תקציב המשכי שדוכאו כל מיני פעולות אחרות. גם לא היה ניתן להשתמש בתקציב קשר עם הציבור בצורה חופשית, כי היו הרבה פגרות בחירות ודברים כאלה.

גם השנה היו שלושה חודשים שלא יכולת לממש. ב-2020 כמה זה היה מתוך השנה? הייתה ממשלה שחצי תפקדה ב-2020.

אבל כל עוד לא מונה פה כל המנגנון אז זה עדיין נשאר בתקציב המשכי.

למה? אבל היה אפשר להשתמש בתקציב המשכי בקשר עם הבוחר.

השתמשו גם בקשר עם הבוחר.

אבל יש גידול? כי זו קפיצה מאוד משמעותית. בין 100 ל-110 חברי כנסת עוד 35 מיליון שקלים? זה צריך להיות 17 מיליון שקלים.

איפה ראית 35 מיליון?

בין 2020 ל-2022.

זה 21 חברי כנסת.

ב-2020 היו 100 חברי כנסת. אז גם היו נורבגים, מגנץ.

מה, זו לא המצאה של הממשלה הזאת?

זו לא המצאה שלכם, אתם רק העליתם את זה בריבוע. אבל הגידול הזה נראה לי קצת לא סביר בין 2020 ל-2021.

אתה מדבר על שורה 2? כי תשים לב, אז אתה עובר מ-3 עד 12, אתה רואה איך העליות מורכבות.

אני יודע איך זה מורכב. ואז גם כאן יש לי שאלה – תקציב לשכה קפץ מ-7 מיליון ל-11 מיליון. זה 40%.

התקציב ב-2020 זה ביצוע בפועל, זה לא תקציב.

אז אתם נותנים 40% יותר תקציב?

אבל יש פה יכולת של לבצע יותר.

כמה היה הביצוע ב-2019? אני לא יודע, לא כתוב כאן.

כתוב.

לא, כתוב תקציב 2019. זה לא הביצוע. אם היה אפשר לראות את הביצוע זה היה מעניין מאוד מה היה בשנת 2019. אני בטוח שזה לא היה 11 מיליון. אני מוכן להתערב על זה. זה לא סכום כזה עגול.

בתוך התקציב שלקחת אותו בגידול, אם תיקח את שורה 10 אתה רואה עלייה של 9 מיליון בתקציב האבטחה.

לא דיברתי על 2021. אני מדבר על ההשוואה בין 2020 ל-2022. בסעיף הזה אין עלייה.

ב-2020 היו פחות חברי כנסת, פשוט מאוד.

היו 100 חברי כנסת, ופה 111 חברי כנסת. זה עדיין לא נותן סיבה להעלות בצורה כל כך משמעותית את התקציב. נראה שיש פה הגזמה. אני לא יודע מה עושים עם עודפים כאלה שנשארים.

הם חוזרים לאוצר.

הם לא חוזרים לאוצר. יש לכם נספח אחר שאתם מעבירים העברות של עודפים לדברים אחרים.

נסביר אותם. העודפים האלה חוזרים לאוצר, כי בסעיף הזה של הקשר עם הציבור אנחנו מעבירים רק את העודפים שמחויבים. רק מה שחברי כנסת התחייבו שנה לפני ומוציאים שנה שנה אחרי.

אני אמשיך בהסברים. בשורה 23 רואים עלייה של 1.2 מיליון. הכנסת מתעתדת להקים בשנת 2022 מערך דיגיטל, לשווק את הכנסת ברמה קצת יותר טובה ברשתות החברתיות.

אם נמשיך להפרשים הגדולים, אז שורה 36 זו עלייה בכוח אדם. היא נובעת משלושה דברים. הראשון זה טייס אוטומטי, יש גם העלאת שכר אוטומטית של ותק וגם עלייה בדרגות. המרכיב השני זה תוספת משרות למרכז המחקר והמידע, לשכה משפטית, סדרנים, בעקבות גידול הוועדות. והמרכיב השלישי זו תוכנית פרישה לעובדי הכנסת שתתבצע בשנת 2022.

כמה מתוך זה הוא להגדלה של הוועדות והוועדות החדשות שהוקמו?

אני אענה. בפקודת הארגון של הכנסת, הממ"מ מחויב לתת מענה לוועדות ואחר כך לחברי הכנסת. מספר הוועדות – בהתאמה הוספנו עוד שלושה, פלוס ארבעה תקנים בממ"מ, כמובן בהתאמה על פי חישוב התקנים הוספנו סדרנים.

אז מה העלות של הקמת ועדה חדשה, אם אתה לוקח את הסדרנים והתקן והעובדים?

קשה לתרגם את זה במדויק פר ועדה, כי אנחנו לוקחים את עלויות השכר פחות או יותר, אם אתה רוצה לתרגם רק אותם. אבל בסוף הקמת ועדה גם כוללת קצת ציוד טכני, דיונים בשידור, מערכות שמע, הגברה וכו'. קשה לנקוב בסכום המדויק. אבל כוח האדם משקף את התוספת בוועדות.

כדאי לדעת מה העלות של זה.

אפשר לזקק בסוף את העלות הזאת. מה שאתה רואה פה זה בעיקר הביטוי בתוספת כוח אדם.

בשורה 50 אתם רואים גידול בתפעול השוטף. הוא נובע מהגדלה של ייעוץ חיצוני שהכנסת מקבלת. גם בתחום הרכב עבר חוק של ממונה בטיחות, אז לקחו חברה חיצונית לצורך הנושא, וגם ייעוץ ארגוני לשינויים בכנסת עקב זה שגדלות הוועדות, צריך לעשות שינויים ארגוניים ולכן יש פה צפי לגידול בתחום הזה.

בשיפוצים דווקא רואים ירידה, אבל תראו את זה בהמשך בשורה 84, שהעברנו את תוספת המבנה לשורה נפרדת בסך 53 מיליון שקל, שזה בעיקר תכנון ותחילת העבודה על המבנה החדש.

שורה 65 זה השכר של המשמר. זו עלייה נוספת גדולה. היא נובעת גם מטייס אוטומטי של השכר, ששם הם צמודים למשטרה, והיה גם הסכם של המשטרה שהעלה את השכר קצת יותר מהשכר הרגיל, ובנוסף לזה יש פה גם תוכנית פרישה למשמר, להצעיר את האנשים שעובדים שם. אלו עיקרי הגידולים שיש בתקציב.

יש לכם דוח בהמשך, כי אנחנו מחויבים לתת גם ניתוח מגדרי של התקציב. כמו שאתם רואים בדוח הזה, זה פחות או יותר מתחלק מחצית ומחצית, גברים ונשים, נטייה קלה לנשים. גם בשכר, השכר של הנשים בנטייה מאוד קטנה יותר גבוה. אם תסתכלו על ההתפלגות המגדרית של עובדי המשמר, כמובן בגלל המשימות שם, זה יותר גברים. הגרף האחרון, שהוא רלוונטי אליכם, שזה היועצים הפרלמנטריים, אז רואים שיש 60% גברים ו-40% נשים. היחס שומר על עצמו כבר כמה שנים פחות או יותר.

תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כל, זו הזדמנות באמת טובה לברך את עובדי הכנסת, את המנכ"ל, את כל מי שלוקח חלק במה שקורה בתוך הבית הזה. גם הממ"מ שהזכרת, שאני מברך על כל תקן נוסף שיש שם, כי באמת הם מסייעים לנו המון ועוזרים לנו להבין יותר טוב לקראת מה אנחנו מגיעים בוועדות. זו הזדמנות להגיד תודה גם לך, גיל. אתה תמיד זמין, מסייע במהירות האפשרית.

אני רוצה להעלות שני דברים. על הנורבגים קיבלתי תשובה, כמה ההשתוללות הזאת שלכם עולה למדינת ישראל, היושב-ראש. ראיתי בחומר ששלחתם לנו שיש בעיה קשה של מקום בכנסת. למה בעצם אנחנו צריכים לתת לשר שהוא התפטר מהכנסת לשכה, אם אנחנו במצוקה כזאת של הכנסת?

זה לא חדש.

אבל מצוקה כמו שיש עכשיו היא חדשה.

זה לא משהו שהתחיל היום. הכנסת מאז ומעולם נתנה לשכה לשרים בקומת הממשלה. זה נכון שיש מצוקה. המצוקה היא לא קריטית, אבל זו מצוקה שהצלחנו להתגבר עליה ובסך הכול אין מצב היום שחבר כנסת שהוא גם שר, אין לו לשכה לשבת בה.

חבר כנסת שהוא שר זה בסדר, כי הוא שייך גם לכנסת. אבל שר שהתפטר מהכנסת, למה צריך לתת לו פה לשכה?

מאז ומעולם לשר הייתה לשכה בקומת הממשלה, ונכון שלשר יהיו פה משרד ולשכה. אגב, כרגע אנחנו לא במצב שעדיין אנחנו לא יכולים לאפשר את זה.

כי קראתי שכן יש מצוקה קשה.

אתה מדבר על כנסת 2040? על מה אתה מדבר?

על מה ששלחתם, שאתם רוצים פיתוח ומתרחבים בגלל שיש מצוקה של מקום.

אם אתה שואל על כנסת 2040, כנסת 2040 צופה פני עתיד. מה שאתה רואה פה בתוך התקציב כרגע זה לצורך התכנון ולצורך השלבים הראשוניים של הבנייה של כנסת 2040. הפרויקט הזה צפוי להיות מושלם בשמונה שנים עד עשור, והוא משקף עבודה שנעשתה פה על ידי קודמיי ועל ידי יושבי-ראש הכנסת הקודמים, שהיא צופה פני עתיד, והרכבת כבר יצאה לדרך. אז פה זה בא לידי ביטוי בסכום של משהו כמו 53 מיליון שקלים. היא לא מתכתבת עם המצב שיש היום, שמיצינו עד תום את הלשכות של חברי הכנסת והשרים בכנסת. עדיין אנחנו מאפשרים את הנוחות שהייתה עד היום.

אבל החבר'ה האלה לא נמצאים כאן. שולחן הממשלה ריק במליאה כל הזמן. אלה אנשים שלא נמצאים כאן. למה אנחנו צריכים לבזבז כל כך הרבה כסף כדי לתת נוחות לכאלה שאין להם כמעט קשר לכנסת?

זה לא השתנה. מאז ומעולם לשרי הממשלה היו לשכות.

אבל אף פעם לא הייתה כמות כזאת של נורבגים. זה לא אחד או שניים, זה 21.

אתה מכניס אותי למגרש שלא שלי.

אני לא מכניס אותך לפוליטיקה. אתה אומר שזה היה מאז ומעולם, אבל המצב היום הוא לא מאז ומעולם. מאז ומעולם לא היו 21 נורבגים. היום אנחנו במצב שיש וצריך להתייחס לזה אחרת, לא כמו שהיה.

במיוחד אם הצופה פני עתיד שלך הוא להפריד שכל השרים לא יהיו חברי כנסת. אנחנו רואים שזה מתקדם לשם, ששרים הם לא חברי כנסת.

הכנסת יכולה לאפשר לעצמה היום להמשיך ולקיים את מה שהיה מאז ומתמיד, ולכן לא מצאתי לנכון לשנות את זה. במידה שנגיע למצוקה שבה לא יהיו לנו חדרים, אני מניח שהחדרים הראשונים שנפנה אליהם זה לשרים שאינם חברי כנסת. אבל זה לא המצב היום.

יש דברים נוספים שצריך להשקיע בהם. יש כל כך הרבה ועדות חדשות, הממ"מ, הייעוץ המשפטי שקורס. לא הוספתם הרבה, הוספתם קצת. הם בעצם ליבת העבודה שלנו.

חבר הכנסת קרעי, הוספנו מה שנדרש אחרי ישיבות. הממ"מ, הייעוץ המשפטי, דוברים – נתנו את המענה האופטימלי לתוספת הוועדות ולהרחבת משימות הכנסת. התייחסנו לזה במלוא האחריות באופן המיטבי על מנת לתת את המענה. יושב פה ראש חטיבת המידע, הוא יכול להגיד לך. היו דיונים ארוכים דרך עבודה מאוד רצינית שהחטיבה עשתה, ונתנו בסוף את כוח האדם על פי הנדרש. אני שקט עם זה.

אגב, אתה אומר מאז ומעולם לגבי השרים. מה זה מאז ומעולם? כל העניין של הנורבגי כאן זה בסך הכול 6-5 שנים.

אבל היו בעבר שרים ללא תיק. זו מדיניות.

אם הוא חבר כנסת זה לא משנה מה התפקיד שלו.

גם לפני עשור שרים היו מגיעים לפה והיה להם משרד. אגב, זו לא לשכה כמו לשכה של חבר כנסת. אין שם מקלחת, אין שם שירותים. אבל זה משרד.

לשרים שיושבים בקומות שלנו יש. יש לי שכנים שרים. לא כולם יושבים בקומת הממשלה.

גיל מהצד שלו נתן את התשובה. לדעתי זו כבר שאלה שאנחנו צריכים לדון בינינו לבין עצמנו לגבי מדיניות. זו כרגע המדיניות.

דבר אחרון, יש פחות או יותר יומיים בשבוע, שני ורביעי, שאנחנו נשארים ממש עד מאוחר. לכולנו יש עוזרים פרלמנטריים שעובדים פה מהבוקר עד הלילה. בפרסה אתם מביאים לחברי הכנסת כריכים. גם הם נמצאים איתנו 12, 13 ו-14 שעות. יש פה כל כך הרבה מיליונים ומיליארדים, זה לא עולה הרבה כסף, תנו גם ליועצים שנמצאים איתנו.

אין פה מיליארדים.

כמעט. תנו להם גם את זה, אחרת הם צריכים לקנות פעמיים ביום אוכל, וזה לא בסדר.

אני לא רוצה לענות עכשיו. אנחנו נבחן את זה. אני מסכים איתך, היועצים עובדים קשה. הם מלווים את חברי הכנסת ביום-יום. אגיד עוד מילה לגבי היועצים. הם מועסקים על ידי חברי הכנסת. מי שבסוף דן בשכר ובתנאים שלהם זו הוועדה הציבורית, שאני מקווה שנקים אותה ממש בזמן הקרוב ונוכל לדון יותר בהרחבה בנושא היועצים.

אבל בינתיים, להוציא להם את הכריכים הקטנים האלה. לא נראה לי שצריך לחכות לוועדה בשביל זה. תן להם, הם עובדים קשה.

אני לא רוצה לענות מיידית, נבחן את זה בנימה אוהדת.

תודה.

בסדר גמור. תודה רבה, גיל. לפני שנמשיך עם ההתייחסות של חברי הכנסת אני מבקש מיעל אגמון מאגף התקציבים של משרד האוצר להתייחס לנושא הזה.

אני רכזת ביטחון באגף תקציבים במשרד האוצר. תקציב הכנסת חונה בצוות שלי. תקציב הכנסת הוא חלק ממסגרת ההוצאה של תקציב המדינה. זאת אומרת, גידול בתקציב הכנסת מחייב מבחינתנו לפנות לו מקום בתקציב המדינה, וכמובן גובה התקציב של הכנסת נקבע על ידי הכנסת ואנחנו מקבלים אותו כנתון. חשוב לי להגיד שאנחנו כן רואים גידול יחסית משמעותי בתקציב הכנסת, שהוא גם בינוי כמו שאמר גיל, אבל גם גידול יחסית משמעותי בהוצאות על כוח אדם. ומצד שני, כמו שתראו בהמשך, וגם נתייחס לזה אז, עודפי הכנסת הם על הצד הגבוה שאנחנו רואים בעולם העודפים בסעיפים תקציביים, ובסוף צריך לראות שמאזנים בין הדברים. הגידול בכוח אדם דומה לגידול בכוח אדם במדינה בשנים האלה.

תודה רבה, יעל.

מה שאת אומרת זה שהניצול הוא לא מספיק טוב, כי יש כל כך הרבה עודפים?

לצורך העניין השנה עודפי הכנסת הם משהו כמו 30% מהתקציב. זה מאוד גבוה.

השנה הייתה מוזרה. השאלה אם כל שנה זה כך.

זו מגמה. בסעיף הכנסת יש הרבה עודפים בדרך כלל.

הרי תקציב הכנסת הוא תקציב stand alone. אנחנו הרי לא מקבלים מהמדינה העברות, אם אנחנו נכנסים למצוקה או לחוסר בתקציב. יחד עם זאת, כאשר יש לנו עודף, אז לעיתים אנחנו מעבירים למדינה חלק מהעודפים, ועודפים שאנחנו לא מעבירים משנה לשנה אנחנו גם מחזירים לאוצר. זאת אומרת, אנחנו לא משתמשים בהם.

נכון. גם השנה.

אז יש פה שסתום חד כיווני. בכל מקרה, היות שתקציב הכנסת הוא תקציב stand alone וחלק מהדברים שם הם דברים שהם תביעות משפטיות שאנחנו עומדים בהם, פרויקטים שאנחנו מתכננים לעשות ונדחו מכל מיני סיבות, כי פתאום נחת עלינו שאין תקציב או יש לנו בעיה במכרזים או דברים כאלה, אלה דברים שרוב העודפים הם דברים צבועים שהכנסת מתעתדת לעשות אותם, ולכן אנחנו מעבירים את העודף מתוך הנחה שמהמדינה אנחנו לא נקבל את הכספים האלה, במידה שנצטרך לבצע אותם והם לא יתוקצבו. לכן זה עודפים שאנחנו שומרים עליהם ואנחנו מעבירים אותם משנה לשנה.

נעבור אחר כך פרטנית על העודפים ונסביר סעיף סעיף.

העודפים זה בנוסף למה שיש בתקציב?

כן.

זאת אומרת, אתה מוסיף עוד 220 מיליון שקל.

חייב. אי אפשר להכליל את העודפים בתקציב.

אלה עודפים שעוברים, חלקם מ-2019, ואנחנו נדון בהרחבה ונסביר כל סעיף.

אבל זאת מתודולוגיה שקיימת בכל תקציב המדינה. תמיד יש מקורי.

אין לי בעיה עם המתודולוגיה. אתם מביאים כאן תקציב שעולה באחוז ניכר בין 2019 או 2020 ל-2022, ובנוסף לתקציב הזה יש תוספת של 20% בערך.

חבר הכנסת קרעי, אתה רוצה לדבר על הגידול שאתה מדבר עליו בין 2020 ל-2022. לגבי חברי הכנסת, אלה נתונים שאנחנו לא משחקים איתם, כי אלה נתונים שאנחנו חייבים לעמוד דום ברגע שיש ההוצאה, ואנחנו לא יכולים לשחק איתם או להגיד אין לי או לא היה לי או אל תעשו את זה כי אין לי הכסף. לכן כאשר אנחנו לוקחים יועצים פרלמנטריים, מכפילים במספר חברי הכנסת ורושמים את העלות של יועץ פרלמנטרי, זה סכום מסוים. זה שלא כל חברי הכנסת לוקחים תמיד את כל היועצים הפרלמנטריים, או זה שיש אבטלה חיכוכית או כל מיני דברים כאלה, זה לא יכול לבוא לידי ביטוי. אני חייב שיהיה לי התקציב לחברי הכנסת להעסיק יועצים פרלמנטריים. אותו דבר בתקציב לשכה. לחבר כנסת מגיע 95,000 שקלים בשנה. הוא יקבל את ה-95,000 שקלים בשנה ככל שהוא ירצה אותם. זה שיש חברי כנסת שממשמים חצי מזה, או אפילו חלק מחברי הכנסת לא מממשים כלום, אני לא יכול להגיד שזה לא עומד לרשותם. הם יכולים לבוא יום אחד ולהגיד שהם מממשים.

ואחר כך אתה לוקח את זה כעודפים.

לא בזה. יש עודפים שהם עודפים מחויבים. קרי, חודשים אחרונים של השנה, גם בתקציבים האלה, הם עודפים מחויבים שאני התחייבתי לחבר הכנסת למשל לממן לו איזשהו דבר שהוא רוצה.

תגלה לנו, שנדע מה אתה יכול להתחייב.

בית, מטוס.

אין מומחה יותר ממך, במיוחד בגלל היועץ שלך.

יועץ מספר אחד.

את הדברים האלה אני מעמיד לרשות חברי הכנסת, ואם הביצוע בשנת 2020 היה יותר נמוך, הסכום התיאורטי שעומד לרשות חבר הכנסת, זה מה שיהיה בתקציב שלנו. זה לא נושא שאני יכול לשחק איתו.

תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, ואחר כך חברת הכנסת נעמה לזימי.

כמה שאלות קטנות. כבוד המנכ"ל, לגבי מה שאופיר העלה, כמה שרים שהם אינם חברי כנסת היום יש שחסרים להם חדרים בכנסת?

ארבעה או חמישה שרים שכרגע אין להם משרד בקומת הממשלה.

יש שרים שאינם חברי כנסת שעשו שינויים בתוך הכנסת והעבירו עובדים אחרים בשביל לייצר להם חדרים. אני מכיר לפחות שני מקומות במשכן שפתאום נוצרו. אין עיני צרה שייווצרו בשביל אחרים, אבל אי אפשר להגיד שלא עושים ולא מוסיפים בתקציב הזה. זה לא צופה פני 2040, אלא גם מעכשיו יש שינויים שעושים אותם בפועל בשביל לאכלס עוד שרים שאינם חברי כנסת.

אני יכול לגעת בזה. זה לא סוד פה בקומת הממשלה שאנחנו פינינו את חדר המדריכים של מרכז המבקרים, העברנו אותם למתחם די נוח, ואנחנו מקימים מקום על מנת שיהיה לשרים שאינם חברי כנסת כשהם מגיעים לתורנות או ללילה למענה לשאילתות. שיהיה להם מתחם לשבת, להניח את הראש, להם וליועצים שלהם.

החשוב הוא שלא תיפגע עבודת הכנסת וכאלה שהיו רגילים למרחב מסוים, שהוא לא ייפגע בשביל שרים שאינם חברי כנסת. כי הם באמת לא נמצאים. אגב, אני חושב שיש להם רכבים מספיק נוחים, בזמן הזה הם גם יכולים לנוח בחניה, לא יקרה להם כלום.

תזכור שאם הם ינוחו בחניה זה תקדים גם לשלטון אחר.

שטויות. אתם יצרתם את כל התקדימים שיכולים להיות. אנחנו כבר לא רואים משהו שלא יהיה.

אגיד לך על מנת שתנוח דעתך. יושבת פה יושבת-ראש הוועד. אין מהלכים חד צדדים ולא קרו כאלה מקרים. גם המתחם הזה שפינינו, נתנו מענה הולם למדריכים.

אופיר העלה את הנושא של היועצים. יש דבר שהוא אפילו בגדר עוולה ליועצים. היועצים נמצאים איתנו בסיורים. צריך לעשות חשבון ואולי אפשר לתת לפחות לאחד או לשניים מהם החזקת רכב. אי אפשר שיועצים באים איתנו, חלקם בכלל מערים אחרות, זה נושא שבסופו של דבר הוא משלם עליו עוד, ואני חושב שבוועדה הציבורית צריך לשים את זה כנקודה למחשבה.

חבר הכנסת אזולאי, אמרתי בתחילת דבריי שהשלב הבא שלנו זה הקמת הוועדה הציבורית. אנחנו נרכז פה את כל הצרכים שעולים ואנחנו נעבוד גם מול מנכ"ל הכנסת וגם מול יושב-ראש הכנסת כדי שזה יגיע בצורה מסודרת לוועדה. ובחלק מהדברים אני חושב שכדאי שניתן את המלצתנו לוועדה.

מעולה. דבר נוסף, גם אני מצטרף כמובן לכך שצריך בממ"מ להוסיף ולשמוע את הדרישות שלהם. אני מכיר אותם ואני עובד איתם באופן צמוד. אני חייב להגיד מילה טובה, אני מפחד שהם עובדים גם בשבת, כי ביום שישי כמעט עד כניסת שבת הם עדיין שולחים את החומרים שדורשים מהם. אין להם שעות. צריך לתת על כך את הדעת. אני חושב שערוץ הכנסת בנוסף לזה גם היום כבר קיבל הד תקשורתי. אין לי ווצאפ, אבל בשעה 02:00 או 03:00 לפנות בוקר סמ"ס בנושא הזה. אז יש מקומות שגם בהם צריך להשקיע יותר.

דבר אחרון, יש 300 מיליון שקלים שהכנסת הלוותה לאוצר. איפה זה עומד? הם היו צריכים בזמן הבנייה להחזיר. האם אתם כבר יודעים מתי הם מתכוונים להחזיר את זה, או שהאוצר משתדל להחזיק את זה חזק אצלו?

הוא לא מחזיק כי לא דרשנו. זה השסתום החד-כיווני שאמרתי. אבל בכל אופן העברנו את הכסף. חלק מהכסף הוא צבוע לפרויקטים או לתביעות מסוימים שאנחנו צריכים לתת להם התרעה כאשר הם יבואו לידי ביטוי, ואז הם אמורים להחזיר לנו, וחלק מהכסף הוא לכל מיני פרויקטים לאו דווקא צבועים שהם התחייבו להחזיר לנו על פי דרישתנו, גם זה בהתרעה מסוימת. בשלב זה אין לנו צורך ואני לא יודע אם יהיה צורך.

ואם אתה אומר שלא יהיה צורך, אז מה?

אני לא אומר שלא. אני לא יודע. אנחנו נכנסים עכשיו לפרויקטים מאוד מאוד גדולים.

אם אנחנו מגדילים את התקציב ואין צורך, אז תיקח מהאוצר בחזרה את 150 המיליון מתוך ה-300. למה צריך להגדיל?

לכסף באוצר המדינה אין צבע במובן הזה. זה לא כל כך משנה.

אני הייתי בדיון על ההלוואה של 300 מיליון. אם אין לזה צורך, אז תגידו שאתם לא צריכים את הכסף ומחזירים. אבל זה היה גם עבור הבנייה. אני אומר שכרגע במקום להוסיף 150 מיליון, יכול להיות שמתוך ה-300 ניקח 150 מיליון.

זה כסף בבסיס תקציב.

את החשבון אני פחות יודע לעשות. אני מאמין שאתם יודעים לעשות אותו יותר טוב. אבל לא יכול להיות שכרגע אומרים שאין צורך בכסף הזה. קחו את הכסף, קחו 100 מתוכם. נניח שחלק צבוע, 100 מתוכם לא היה צבוע, קחו אותם, תוסיפו לזה עוד 50 מיליון ולא צריך להשתגע עם 150 מיליון.

אבל זה כסף שאמרנו שנדרוש אותו לפי צורך. אני צריך גם להצדיק את הצורך, אני לא יכול לבקש סתם ככה שיעבירו לי.

לא אמרתי עכשיו. אם הייתם חושבים על כך לפני כן, חצי שנה מראש, היית אומר למה אתה צריך עוד חצי שנה 100 מיליון.

אני לא בטוח שאני אצטרך אותם עוד חצי שנה.

אם לפני חצי שנה היית אומר שזה הצורך שלך כרגע, במקום להגדיל את התקציב.

יש הבדל בין כסף שהוא בבסיס תקציב לכסף שהוא ב"על שינוייו". יש גם הבדל בין כסף שנועד לשכר לכסף שנועד לפרויקטים. בסוף מבחינת אוצר המדינה ומבחינת הקופה ומבחינת התכנון שלנו כאגף תקציבים לשנה הבאה, אם התוצאה היא גידול של 150 מיליון שקל בתקציב הכנסת זה לא כל כך משנה.

מובן. אני לא נגד שיוסיפו לכנסת, אני בעד שיוסיפו לכנסת. אני רק נגד הסיבה שצריך להוסיף לכנסת. אני נגד שהפעם היינו צריכים להוסיף כל כך הרבה, כי זה פחות או יותר העלות שאנחנו מוסיפים על אותם נורבגים שנכנסו בלמעלה מ-100 מיליון שקל. אין לי התנגדות בעניין, אני רק חייב להבהיר את הנקודה למה זה מגיע לי.

חבר הכנסת אזולאי, תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה.

תודה. בוועד עובדי הכנסת שהתארגן, אני רוצה להבין האם גולם איזשהו סכום שכבר יהיה חלק מההעלאה והתנאים. בדרך כלל בהסכמי שכר כאלה מחלקים חלק גם רטרואקטיבית מיום ההתארגנות או כל מיני פשרות שמוצאים, אז האם באמת זה בפנים? היועצים הפרלמנטריים אפילו תלוש לחג לא מקבלים. הגיע הזמן, אחרי שחיקה גדולה שלא עדכנו להם שכר, שזה מבורך כמובן שקם ועד ושהם התארגנו. רק להבין איך הגילום הזה בא לידי ביטוי בתקציב הנוכחי.

אשמח להצטרף לדברים של ינון על הממ"מ. זאת באמת נקודה קשה מאוד. אנחנו מעבירים להם מחקרים, הם אומרים לנו שהם בעומס. העבודה שלנו גם נפגעת, כי אם מחקר מגיע ארבעה חודשים אחרי בגלל עומס ולא חודש אחרי, אז בוודאי שזה משפיע על העבודה הפרלמנטרית. אז כמובן בשבילם, אבל באמת בשביל המהות של הדבר הזה.

אשמח להכיר את סוגיית התביעות לעומק, אם אפשר לקבל סקירה מלאה כדי שנבין על מה מדובר.

אנחנו לא מכריזים על עליית שכר של היועצים הפרלמנטריים. יש לנו המון אמפתיה ליועצים הפרלמנטריים וגם לתנאים שלהם, אבל אנחנו לא מכריזים על עליית שכר, ולכן לא גילמנו עליית שכר בתקציב.

אני רוצה להבין. יש עודפי תקציב, הם גדולים. לא שמנו בהם אפילו חלקית כדי לגלם אפילו שיפור מה שיש בבתי המלון שלא מספיק למרבית בתי המלון פה, ועוד סוגיות מורכבות. אפילו חלק מעודפי תקציב לא גולמו כדי לשריין. כשהייתי יו"ר חברה, להסכם הקיבוצי שאני הובלתי יחד עם עובדי החברה שריינתי כסף מתקציב החברה שכיהנתי בה. מטבע הדברים כשמתנהל משא ומתן, כשהחברה יכולה היא גם משריינת עודפים. אם אתה כבר אומר שאתה מחזיר הכול לאוצר או למדינה או משריין, אז מה הטעם?

אנחנו לא מאשרים פה את העודפים עכשיו, אנחנו מאשרים את בסיס התקציב, ובבסיס התקציב לא שמנו תוספת שכר.

שהיא לא ידועה בשלב הזה. אנחנו לא יודעים אותה.

בגלל זה משריינים. אני לא אומרת לכם שזה ההסכם ואתם כבר משריינים אותו, אבל מרצון טוב ומחווה ל-360 היועצים שלנו, שהתנאים שלהם באמת שחוקים. בדקתי את זה ביחד איתם ואני מפרגנת להם על ההתארגנות החשובה. הדבר הנכון הוא לשריין לזה איזושהי היתכנות כלכלית. בטח כאשר יש עודפים.

ככל שאנחנו נעמוד בפני עובדה שצריכה להיות תוספת שכר ליועצים הפרלמנטריים, אז נבוא לוועדה הזאת ונבקש להעביר סכומים מהרזרבה, או שנבוא לוועדה הזאת ונבקש להעביר סכומים מתוכנית אחרת שיש לנו בתקציב שלא מימשנו אותה לגמרי ואנחנו מבקשים להעביר לפה.

מתקציב הבורקסים שהגדילו ב-50%.

את זה ידעו כבר להעריך.

יש תקציב לבורקסים?

עלה מ-12.5 מיליון ל-17.5 מיליון.

אנחנו נצטרך למצוא את המקור לעלות הזאת, וזה בדיוק מה שאמרתי קודם. למה לכנסת דרושים עודפים? כי הכנסת היא stand alone, היא לא יכולה לקחת ממשרד החינוך ולהעביר לכנסת, היא צריכה לדאוג לעצמה, וככל שיש עודפים שנוכל לקחת מהם אנחנו ניקח. אם לא אז נגיד שלא. אבל אני חייב לציין, הסכם שכר נעשה עם היועצים הפרלמנטריים ב-2016. בנוסף להסכם השכר שנעשה הצמדנו את היועצים הפרלמנטריים להסכמים הקיבוציים של עובדי המדינה. ההסתדרות דואגת גם להם באופן עקיף.

ההסתדרות היא גם הגוף המאוגד של הוועד שלהם.

תודה רבה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה.

אמרתם שעל התביעות נדון פה?

כשנדבר על העודפים נדון בתביעות.

אני רוצה להשלים את מה שאמרה חברת הכנסת לזימי. אני רוצה לוודא. כשתהיה הוועדה הציבורית והיא תמליץ מה שהיא תמליץ, אנחנו כמובן לא מתערבים בהמלצות שלה על היועצים הפרלמנטריים, לא יקרה מצב שאתם תגידו אין כסף, נכון?

אני לא יודע מה היא תמליץ. אם היא תמליץ להוסיף 100% ליועצים הפרלמנטריים אני אגיד לה שאין היתכנות כלכלית, אין היתכנות תקציבית. אבל אם היא תגיד להוסיף סכומים שאני אמצא להם את המקור בתקציב הכנסת או בעודפים או ברזרבה, כי יש לנו גם רזרבה, לא גדולה אמנם, אני אבוא לוועדה הציבורית ואגיד שישנה היתכנות תקציבית לתוספת שהיא ממליצה.

מתי היא אמורה לסיים את עבודתה?

היא עוד לא הוקמה.

כדאי להגיד מתי אנחנו רוצים, לא?

שנתיים וחצי אין ועדה ציבורית. גם שכר חברי הכנסת לא נדון במשך שנתיים.

צריך להגיד בהקשר של ההצמדה, בגלל שהתחלופה היא די גבוהה אין לזה הרבה ערך, כי צבירת הוותק וכל מה שצוברים במידה שנשארים פה איקס שנים לא באה לידי ביטוי אצלם, ולכן העלאת שכר והעלאת תנאים בשלב הראשוני של עובדים כשנתיים-שלוש במקסימום היא הדבר היותר מתבקש והגיוני. כמובן שמי שנשאר יותר מעולה שהוא מוצמד, אבל בסופו של דבר זאת עבודה עם תחלופה. אנחנו מודעים לזה, גילמתם את זה גם פה, ש-150 בשנה מתחלפים.

נכון. אגיד מילה על שכר היועצים הפרלמנטריים והתנאים, והתנאים הנלווים וכו'. ככל שהיועצים מתאגדים, והם בחרו את ההסתדרות כגורם מייצג והכנסת תהיה חלק מהמשא ומתן הזה, אז הוועדה הציבורית תצטרך לדון בזה, לקבל החלטות. להחלטות האלה יהיו משמעויות תקציביות. ואני אומר עוד פעם, אם נוכל לממש את ההחלטות ככל שיהיו מתוך תקציבי הכנסת, כפי שאמר פה החשב, בין אם זה העתודה, בין אם זה הרזרבה, אנחנו נעשה את זה. אם אלה סכומים שמעבר ליכולת שלנו, נחזור לוועדה הזאת ונראה מה עושים. זה הכיוון.

גם ההסתדרות, כשהיא עושה הסכמים, היא עושה הסכמים בכמה שלבים, לא הכול בשנה אחת.

זה בסדר גמור, ועדיין אנחנו מייצרים פה בסיס יותר טוב להיות פה. אולי גם לשמור על תחלופה פחות רוטינית.

אני חייב לציין שהוועדה הציבורית שדנה בתנאי היועצים הפרלמנטריים הסתכלה על שני צדי המטבע. קודם כל היא רצתה למשוך יועצים פרלמנטריים שיבואו לעבוד בכנסת, ולכן בהסכם האחרון היא אמרה: אני מכירה לכם בוותק נצבר שאתם עבדתם במקומות אחרים. ובנוסף לכך, על מנת לשמר אותם, אתם יודעים שיועצים פרלמנטריים מקבלים תוספת של 4% בגין כל שנה בגין הוותק שלהם. זו תוספת שאין לה אח ורע באף מגזר.

לכן אמרתי שזה החלק החיובי. הייתי יועצת פרלמנטרית, לצד התחלופה התנאים הם תנאים שיש מה לשפר בהם, גם ברשת הסוציאלית, שזה כמו שאמר אופיר קודם המלון והאש"ל וכל הדברים האלה.

תודה רבה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. רק הערה לגבי היועצים הפרלמנטריים. אם כבר עושים שינוי, צריך שיהיה בידי חברי הכנסת, שהרי הם מעסיקים אותם, היכולת גם להשפיע על השכר וכן לייצר איזושהי דיפרנציאציה, איזשהו סכום חודשי מסוים שהוא יוכל לחלק אותו ליועצים ולגייס אולי יועץ אחד בכיר יותר.

בעבר זה היה כך.

כמו שיש בלשכות השרים.

זה קיים פה.

ככל שתמונה הוועדה הציבורית, אתם תהיו מוזמנים לבוא ולהעלות את כל הרעיונות.

דיברנו על זה. אמרתי גם את ההערה שיש לי שאולי לאפשר לפחות עובד אחד, במיוחד במפלגות פריימריז כמונו שיש לנו יועצים פוליטיים שבדרך כלל לא מגיעים לעבודת הכנסת, ולפעמים אפשר להסתפק ב-50% משרה לאחד ו-50% משרה לשני.

אני מציע שלא תעלה את זה בפני הוועדה הציבורית.

אני מעלה את מה שאני חושב, אדוני החשב.

פיצול משרות זה לא דבר נכון.

אנחנו שומרים על קשר עם הציבור, לא כמו המפלגות המנותקות שאין להן כל כך קשר.

איפה יצאת בסקר? איך לא ראיתי אותך ב-12 הראשונים?

אתה יודע שזה סקר שמישהו הזמין.

בתור מישהי במפלגה עם פריימריז שגם עשתה פריימריז לעומת הליכוד בבחירות האחרונות אני דווקא מסכימה פה עם חיים. פיצול משרות זה לא דבר נכון. צריך לחזק את היועץ הפרלמנטרי.

אבל יש משרות פוליטיות שאתה צריכה רכז בצפון, שהוא עובד בשבילך 10 שעות בשבוע, שומר על קשר, עושה כמה דברים.

אני מציע שכאשר תקום הוועדה הציבורית נקיים פה דיון בוועדת הכנסת על הנושא של כל ההצעות שלנו להעלאת תנאי השכר של העוזרים הפרלמנטריים. לדעתי זה גם יהיה יותר חזק אם נבוא עם הסכמות לוועדה, ושלא כל אחד יעלה באופן עצמאי.

בסדר גמור.

ההסכמות מהכיוון שלי, כן?

זוהי גם דרך המלך, שוועדת הכנסת פונה לוועדה הציבורית.

יש קורס של יועצים פרלמנטריים שלא מתקיים כבר הרבה זמן, שהוא גם אמור לתת להם מענק של 5,000 שקלים למי שעובר את ההכשרה הזאת, וחבל שאין קורס. אני מקווה שכאן יש אותו.

אם וכאשר לא יהיו בחירות בארבע השנים הקרובות.

מה זה קשור? הקורס אמור להיפתח בחודש הבא. יועצים פרלמנטריים לא עברו כאן הכשרה, ויש להם גם מענק שהם יכולים לקבל בעקבות אותה הכשרה. למה לא לתת להם את זה?

לגבי מה שיש לנו כאן. דיברנו כבר על מרכיבי שכר חברי הכנסת, שחיים אמר שהם נותנים את הברוטו. אני מדבר על הברוטו מבחינת הניצול של חברי הכנסת, כי כמו שאתה רואה ביצוע 2020 זה שבעה מיליון לגבי תקציב לשכה, שכירת משרדים ותקשורת, ו-11 מיליון זה התקציב. אני מקבל את התשובה, אתה נתת לזה מענה.

יש לנו כאן בקשרי חוץ וטקסים, שורה 27. נניח 2020 הייתה שנת קורונה, אבל מ-2019 ל-2022 או 2021, יש עלייה של 60% בתקציב. האם יאיר לפיד לא מספיק לבזבז כסף בטיסות שלו לכל קשרי החוץ, אנחנו צריכים פה להגדיל ב-60% גם כן?

אנחנו מינינו את כל אגודות הידידות. אני חושב שמרבית חברי הכנסת פה חלק מאגודות הידידות. כינסנו חזרה את אגף קשרי חוץ, כי בגלל הקורונה הם פוזרו.

לא הייתה קורונה ב-2019. תקציב 2019, 4.8 מיליון.

אני מסביר למה יש עלייה, כי אנחנו מתכננים להגדיל את כל הפעילות של אגודות הידידות ואת כל הפעילות של אגף קשרי חוץ.

ל-2021 אתם מתכננים? 2021 נגמרת. למה אתם מקצים לה 7.6 מיליון לעומת 4.8 מיליון בתקציב 2019? מה הביצוע נכון להיום של 2021?

יש אקספו שהכנסת משתתפת שם והיא הוציאה סכום של 3.5 מיליון, חלקה באקספו.

ב-2021?

ב-2021.

משהו שלא היה מתוכנן?

זו התחייבות שהייתה החלטת הממשלה הקודמת, שהכנסת תשתתף. פנו ליושב-ראש הכנסת בבקשה להשתתף ויושב-ראש הכנסת הסכים להשתתף בסכום של 3.5 מיליון, בתנאי שלכנסת יהיה ייצוג שם.

מה אנחנו מקבלים מה-3.5 מיליון?

שלכנסת יהיה ייצוג בביתן הישראלי.

3.5 מיליון כדי שיהיה לנו ייצוג בביתן?

זו הייתה בקשה של הממשלה הקודמת.

הממשלה הקודמת גם קבעה את הסכום, 3.5 מיליון?

כן.

שלמה, אפשר לוותר על השאלה.

יכול להיות שזאת החלטה נכונה, אני מנסה להבין אותה. וב-2022 אותו אקספו?

ב-2022 זו פעילות בין-לאומית.

שלא הייתה ב-2019? אני מנסה להבין למה יש גידול של 60%. יש בסך הכול דברים בסדר, אבל יש דברים שהם בולטים לעין.

גיל, תראה איזה פרוגרסיביים נהייתם. אחרי טבלת האקסל, חצי מהחוברת היא ייצוג מגדרי פה, ייצוג מגדרי פה, התפלגות פה, שכר עובדי מנהל ייצוג מגדרי, התפלגות מגדרית עובד משמר הכנסת. אין לי בעיה עם ייצוג מגדרי, אבל תראו כמה הקדשתם בהסבר על התקציב, עמוד אחד הערות ודברי הסבר, וחצי מהחוברת ייצוג מגדרי.

למה אתה לא מסתכל על העמודים הראשונים?

קראתי את העמודים הראשונים, ועדיין אם תסכום את כל העמודים ביחד, הייצוג המגדרי תופס פה יותר מקום. תנו הסברים על הפרשים. לא צריך לחלוב מכם מידע.

רק לרמוז לך שצריך אפליה מגדרית לגברים.

הכול טוב עם ייצוג מגדרי, כולנו בעד, הכול בסדר. אבל בדיון על תקציב, חצי מהחוברת על זה ועמוד אחד הסבר על התקציב עצמו?

אנחנו מחויבים לתת את הדין וחשבון הזה. אבל אני רוצה לענות לך. שאלת אותי שתי שאלות, ואני אשמח לענות לך עליהן. קודם כל, ההסבר לתקציב מתחיל בעמוד הראשון, עיקרי התקציב, עיקרי המדיניות, שינויים.

עיקרי המדיניות ראיתי. הסברים על שינויים יש עמוד אחד בסוף.

למה? יש פה פירוט נרחב שהשתדלנו לפרט כמיטב יכולתנו. יכול להיות שאנחנו צריכים עוד פירוט, ואני מקבל את ההערה בחיוב. אבל אני אומר שאם תקרא הכול תראה שזה די מפורט.

לשאלתך השנייה, סוגיית האקספו הוחלטה בישיבת ממשלה. הכנסת מימשה את החלטת הממשלה ושמה את ה-3.5 מיליון שקלים האלה. זה באמת הגידול האחד. הגידול הנוסף, אתה תראה שהוא יחסית קטן יותר.

זה לא גידול קטן. הגידול במצטבר הוא אותו גידול ויותר מזה. כי האקספו לא יהיה לך ב-2022. ב-2022 זה רק גידול רגיל, והגידול הרגיל בין 2019 ל-2022 הוא 62.5%.

לא. יש גידול אחד שאתה רואה אותו בין 2020 ל-2021.

זה הבנתי, יולי אדלשטיין ואקספו.

בין 2021 ל-2022 הגידול הוא בסך הכול ב-230.

אבל למה בין 2021 ל-2022? תנטרל את האקספו עכשיו.

אבל זאת מחויבות של הכנסת.

זה מה ששאלתי. האסקפו יהיה גם בשנה הבאה? יכול להיות שזה על אוטומט. העליתם טייס אוטומטי, אבל ממקום שבו יש 3.5 מיליון חד פעמי. וזה לא נכון לעשות כך.

הטייס האוטומטי פה אומר 66% זה גידול בחברי כנסת שנמצאים עכשיו מהחוק הנורבגי.

אני חושב שאם כאן עשיתם טייס אוטומטי על 2021, וב-2021 יש הוצאה חד פעמית שמהווה 50% מהתקציב, זה לא נכון לעשות את זה. צריך לנטרל את ה-3.5 האלה.

או להוסיף טיסות ב-3.5 מיליון שקל.

ללפיד.

לא ללפיד. אנחנו לא מתקצבים משרדי ממשלה.

לפיד לוקח גם מכאן וגם מכאן, תאמין לי. ממשלה מעופפת.

בסוף אני מנכ"ל הכנסת של כל חברי הכנסת, ועובדי הכנסת. אנחנו רוצים להיות שירותיים לחברי הכנסת ללא שיוך פוליטי, וזה מה שמשתקף בתקציב.

מה זה תפעול שוטף? למה הוא עלה גם כן בערך ב-40%? שורה 50. זה הבורקסים? מ-12.7 מיליון ל-17.4 מיליון. מה כל כך עלה התפעול השוטף? במקום ייצוג מגדרי, אלה דברים שדורשים הסבר מפורט.

דיברתי על זה כשדיברנו על השינויים. יש לנו גם ייעוץ ארגוני שנעשה פה לכנסת שצופים ב-2022 עבודה מאסיבית איתו. היא הייתה רדומה בשנים הקודמות.

מה זה אומר ייעוץ ארגוני? מה הוא בא לתת?

חברה חיצונית שבאה ונותנת להנהלת הכנסת ייעוץ בנושא של שינויים ארגוניים אם צריך.

המנכ"ל לא מספיק, אתה צריך ייעוץ ארגוני? אני מכיר אותך כאדם מאוד מוכשר.

זו לא התקשרות מעכשיו, זו התקשרות קודמת. זו חברה ארגונית שהתחילה ועשתה פעילות עם חטיבת התפעול של הכנסת. העבודה בעיצומה. מטרת החברה הזאת היא לעזור לכנסת בחטיבות שנכון להיכנס ולהסתכל עליהן, לעבור תהליך של התייעלות, מיקוד וליווי החטיבות השונות.

זה קשה לראות רק עלות של ייעוץ ארגוני בלי לקחת בחשבון ביתר סעיפי התקציב את החיסכון שהייעוץ הזה אמור להביא לך.

היא אמורה בסוף למקסם את התשומות שלנו. היא אמורה לעזור גם במבנה הארגוני וגם בבחינה הארגונית.

יריב, אתה מכיר ייעוץ ארגוני כזה שהתחייבתם?

זה לא הכול ייעוץ ארגוני כאן.

יש ייעוץ ארגוני, אבל לא בסכומים האלה.

יש גם חוק שעבר לממונה בטיחות חיצוני, שזה 600,000 שקל בשנה שלא היה קיים לפני זה. נקבע בחקיקה שהוא חייב להיות במשרה מלאה. לפי כמות הרכבים זה פה משרה וחצי. זה נמצא בתפעול השוטף. ויש גם עלויות בעקבות הוספת ועדות, הוספת ציוד שצריך לקנות.

אתה מרים לי להנחתה. כי הוספת ועדות, היועצים הפרלמנטריים עומדים מול הייעוץ המשפטי והממ"מ ורואים שהם קורסים ולא מצליחים לתת מענה מספיק, ובעיני תוסיפו שם מעט.

אתה לא רואה את התקנים.

22 תקנים.

בעמוד היחיד שנתתם פה הסבר על השינויים, 22 תקנים. כמה לממ"מ? ארבעה תקנים. כמה לייעוץ המשפטי של הוועדות?

לייעוץ המשפטי שש משרות.

אגב, גם בשש המשרות של הייעוץ המשפטי, מעניין מה הממ"מ ביקשו ומה הייעוץ המשפטי ביקשו ומה הם קיבלו.

אני רוצה להגיד לכם משהו על הממ"מ. אנחנו קודם מחויבים לעבודת הוועדות ורק אחר כך לבקשות של חברי הכנסת, ובהתאם לזה תקצבנו את התוספת. אי אפשר לתקצב באופן בלתי סופי.

אתה אומר לי שתקצבתם את הממ"מ בהתאם למה שהוועדות צריכות בלי להתייחס למה שחברי הכנסת צריכים?

זה לא מה שאמרנו. אמרנו שעשינו את השילוב המיטבי בין לבין, אבל קודם כל עם הסתכלות על תוספת הוועדות. זה מה שאנחנו מחויבים בפקודת הארגון.

אולי זה מה שהיועץ הארגוני אמר להם.

אגב, איך זה חולק בייעוץ המשפטי, לפי הבקשה שלהם? כמה הם ביקשו לצורך העניין?

בייעוץ המשפטי ההסתכלות היא על כלל הכנסת, לא רק על הוועדות. למשל יועץ משפטי למליאה שהתווסף לטובת פעילות המליאה. לכן הסתכלנו על זה אל מול כלל הצרכים בכנסת, לא רק הוועדות.

זה נותן מענה היום למה שהם מבקשים?

וזה עוד כשאנחנו בתת עבודה בוועדות.

חבר הכנסת אזולאי וחבר הכנסת קרעי, אנחנו נמצאים בין הפטיש לסדן. אתה מבקש מאתנו לתת מה שביקשו. אם היינו נותנים מה שביקשו, קרעי היה שואל למה גדלנו כל כך.

שלמה קרעי ואני נסתדר. אם זו הבעיה שלכם, אל דאגה.

אמרתי שאלה נושאי הליבה שלנו, מולם אנחנו נמצאים כל היום והם הרבה פעמים לא נותנים מענה. במקום ייעוץ ארגוני בארבעה מיליון שקל, שאף אחד לא צריך. אני מאפשר לכם, תבטלו את ההחלטה של הממשלה הקודמת. לא צריך, יש פה מנכ"ל מספיק טוב. את הארבעה מיליון תנו לממ"מ ולייעוץ המשפטי.

אתה מאפשר לנו לבטל מחליטים 4934?

כן. תגישו לאישור הממשלה, אנחנו לא נכעס על זה. עבאס יאשר לכם ואנחנו לא נצעק.

חבר הכנסת קרעי, אתה מדבר בשם הממשלה הקודמת?

נמצא פה יריב, הוא מרכז האופוזיציה. מה אתה אומר?

תחזינה עינינו, זה מה שאני אומר.

יריב אמר קודם, הם לא אישרו בסכומים כל כך גבוהים את הייעוץ הארגוני.

עדיף שתעשו בדיקה לייעוץ הארגוני. זה מה שאנחנו מבקשים. זה נראה לנו לא ברור, ותעשו על זה בדיקה. זה לא שעכשיו לא נאשר את התקציב, אבל העלינו כאן נושא.

גם על הייעוץ הארגוני וגם על קשרי חוץ וטקסים, אם לא בטעות הכנסתם 3.5 מיליון סתם ב-2022. ואם כן, אז תעבירו את זה לממ"מ ולייעוץ המשפטי, ואולי לעוזרים הפרלמנטריים שדיברנו קודם.

אפשר לבטל כמה מאגודות הידידות, ואנחנו לא חושבים שזה נכון לעשות. אגודות הידידות בראשות חברי הכנסת, אנחנו חושבים שנכון להתניע את העבודה שלהם.

אגודות ידידות היה מתוקצב ב-2019.

נכון, אבל היא לא באה לידי ביטוי ב-2020.

היא באה לידי ביטוי ב-2019, 4.8 מיליון. שאלתי למה זה עלה ב-60%.

כדי שגם העוזרים יוכלו לטוס.

הסברנו חלק מהעלייה.

הסברת לגבי 2021, 3.5 מיליון. 2022, עשית טייס אוטומטי על 2021. אז שים לב שלא בטעות מובלעים ב-2022 אותם 3.5 מיליון.

אנחנו נבדוק את זה עוד פעם.

אתה יודע מה זה קרעי? זה קם רואה חשבון על ישראל.

מענקי פרישה חברי כנסת. מה זה אומר, שאתם צופים בחירות בשנה הקרובה? שורה 94.

אנחנו לא יודעים, יש חברי כנסת שפורשים תוך כדי השנה.

מי פורש תוך כדי השנה? בזה אני דווקא מסכים אתכם שצריך להיערך לבחירות בתקציב.

הכוונה שאם אחד שורר בקואליציה והוא נורבגי, אז נכנס מישהו אחר ואז הוא פורש.

לא, הוא לא מקבל.

אתם נערכים פה לבחירות ב-2022 וזה בסדר גמור.

אני רוצה עוד פעם לחזור. אתה משווה אותנו ל-2019. ב-2019 היו שתי מערכות בחירות, שתי פגרות בחירות. במקום שמונה חודשים, הכנסת הייתה פעילה ארבעה-חמישה חודשים. בכל שאר החודשים פריימריז, הסתובבתם, כל מיני דברים כאלה. חברי כנסת לא נסעו לחו"ל, לא היו משלחות.

תקציב 2019 אושר במרס 2018, כמו שבנט אוהב להגיד, לפני 3.5 שנים. לא קשור לביצוע. אין פה ביצוע 2019. ביצוע 2019 הוא כנראה קרוב לאפס בסעיף הזה, אתה צודק. תקציב 2019 שאושר במרס 2018 לא לקח בחשבון שתי מערכות בחירות ב-2019. לקח בחשבון פעילות מלאה ותוקצב 4.8 מיליון. אתם ב-2021 נתתם עוד 3.5 מיליון. לכן אנחנו רואים פה 7.6. ב-2022, טייס אוטומטי, נתתם 7.8, לדעתי בטעות. לקחתם את ה-3.5 ועליהם נתתם גם טייס אוטומטי.

הבנו. נבדוק את זה.

יש לי שתי שאלות. ראיתי את הגרף של המגדרי, מה קורה עם המגזרי? האם הכנסת עומדת באחוזים של העסקת חרדים, ערבים? אגב, אנשים עם מוגבלויות זה אחד המקומות שבאמת מעסיקים, ומגיע על זה שאפו לכנסת לדורותיה, ורק צריך להעצים את זה. אני חייב להגיד שאנחנו גם מכירים אותם יותר טוב ויש לנו רגישות יתר, גם כשאנחנו יוצאים מחוץ לכותלי הכנסת. אז על הדבר הזה יישר כוח. אבל במגזר החרדי, אני יודע שבמשרות סטודנט נכנסו כמה, אבל אנחנו מבקשים עבודה שתהיה גם בתפקידים יותר בכירים, שיבואו לפה בשביל להישאר פה. יש בכל מקום אפליה מתקנת. אני חושב שגם את זה היה צריך לעשות בתור אפליה מתקנת בציבור החרדי.

דבר נוסף, יש הסיפור של עובדי סיעות שנמצאים בחוק אחר, שהוא חוק עקיף, דרך חוק מימון מפלגות. אני חושב שגם שם צריך לעשות תיקון. בכלל, כל התקצוב של הסיעות צריך לעבור איזשהו רענון ולנסות כן לסדר את העניין הזה.

דבר אחרון, אני חייב לציין לשבח את המחלקה שלך, חיים. אני נעזר בה. אולי זה לא פופולארי להגיד, אבל כל שנה אני כמעט מסיים את התקציב של הקשר עם הבוחר. אני באמת מחזיר את זה לבוחר. זה יוצא בצורה אחרת. אבל תמיד יש מענה, אפשר להגיד בכל שעה ובכל יום, למחלקה שלך. אני מאמין שגם שם חסר כוח אדם, אבל אנחנו לא מרגישים את זה. נותנים שם עבודה טובה, ככל הכנסת, אבל אני נמצא איתם ויישר כוח על זה.

אני מודה לך. מנהלת המדור נמצאת פה, היא שמעה אותך.

האחת והיחידה.

אני יכול גם להוסיף מהצד של מנכ"לי המפלגות.

גם מנהלי הוועדות, באמת כולם פה עושים עבודה טובה.

אני רוצה תשובה מהמנכ"ל תשובה לגבי המגזר, וגם לגבי עובדי הסיעות, אם יש לכם כוונה כן לשנות את זה.

אנחנו ככלל בהסתכלות על המגזר הציבורי הממשלתי, בהעסקת עובדים מהמגזר הערבי אנחנו באחוזים נמוכים משמעותית, ואנחנו עושים לא מעט פעולות לנסות ולתקן את זה. מכל מיני סיבות, אני לא אכנס אליהן כאן, אבל אנחנו בהחלט פועלים לעשות את זה ולנסות לשנות ולדרבן יותר ויותר עובדים מהמגזר הערבי להתמודד במכרזים ולהגיע לעבודה בכנסת.

לגבי המגזר החרדי מצבנו הרבה יותר טוב מהמגזר הערבי, אבל גם פה במקום לעמוד על משהו כמו 7%, אם אני זוכר פחות או יותר זה היעד הממשלתי, אנחנו במשהו כמו 5.6%. אנחנו עדיין טיפה מתחת ליעד.

אבל כשאתה מדבר עליהם אתה מכניס בתוכם גם את משרות הסטודנט. אני שואל בתפקידים בכירים, תסתכל כמה נמצאים מהמגזר החרדי. אתה אומר שמשקיעים במגזר הערבי כדי לעשות. אני לא ראיתי שיוצאים מכרזים עם העדפה. אגב, במגזר הערבי כמה אחוזים יש לך?

אני נמוך משמעותית.

מתחת ל-1%.

אנחנו ב-1.6% אם אני זוכר טוב.

ואם תוציא את משרות הסטודנט ואת המשרות האלה, תגיע לאחוזים יותר נמוכים גם במגזר החרדי. ואני חושב שכאשר מוציאים תפקידים, שיהיו תפקידים ייעודיים בשביל אותם מגזרים. וגם בניקוד כשהם נבחנים, אנחנו מכירים ממשרדי הממשלה שיש ניקוד מסוים שיש להם תוספת. זה דבר שאני חושב שיכול להועיל ולהביא עוד את האוכלוסיות האלה לסייע ולהגיע לתפקידי מפתח בכנסת.

אני מסכים לגמרי. אני רק מזכיר, וחשוב לזכור את זה, שאנחנו קודם כל מחויבים למכרזים פנימיים ורק אחר כך אנחנו יוצאים למכרזים פומביים.

אבל אז נישאר בתוך המעגל.

אבל אני מחויב קודם כל להיכנס. במידה שאנחנו לא מוצאים, אנחנו יוצאים למכרזים חיצוניים. לדוגמה, עכשיו יש מכרז לדוברים שאנחנו מסכמים אותו בימים אלו, ועוד ועוד. ככל שנצא למכרזים פומביים אנחנו ניתן יותר ויותר עדיפות.

אגב, יש לי בשבילך פתרון לעכשיו במכרזים הפנימיים לגבי המגזר החרדי. תוסיף שיעורי תורה פה, אולי חלק יהיו חרדים.

אני בעד.

אם נסכם, היה פה דיון רציני והערות מאוד משמעותיות.

במיוחד בקשר ליועצים ובקשר לייצוג.

נכון. אני מציע שמנכ"ל הכנסת ימקד את הנקודות שעלו פה לבדיקה. אני מציע שנאשר את התקציב, ומנכ"ל הכנסת יחזור אלינו עם תשובות לגבי הנקודות וההערות שהועלו.

בכלל, לאורך שנים, גם כשמתחלפים, יש כאן ניהול מצוין של הכנסת ופשוט תענוג לבוא לעבוד כאן, ברמת שירות ועבודה נהדרים. גיל עוד לא קלקל את זה.

אני אמשיך מהנקודה הזאת. אני חושב שעובדי הכנסת באמת עושים את המיטב. הם שירותיים לחברי הכנסת ולצרכים, ואני חושב שזה ראוי להערכה. אני מצטרף פה גם למי שציין את זה, ואני מציין את זה באופן מאוד מוחלט. כך הכנסת תישאר ואנחנו נהיה מאוד שירותיים ונעמוד אל מול הצרכים של הכנסת. הרצף התפקודי של הכנסת הוא לא פחות חשוב בימי מליאה ארוכים, הוא לא פחות חשוב בימי חירום כאלה או אחרים, שאני מקווה שלא יבואו עלינו. נאמר פה, אנחנו נעשה בדיקה בשלושה תחומים. כל הנושא של אגף קשרי חוץ, העלית את זה, חבר הכנסת קרעי, אנחנו נבדוק את זה שוב ונתייחס לזה ונחזור לוועדה עם תשובות. לגבי הייעוץ הארגוני, גם פה אנחנו נסתכל שוב, למרות שאני חושב שהוא מאוד חשוב, לפחות ממה שאני ראיתי ומהעבודות עד כה שהוצגו לי. אבל גם בעניין זה נחזור עם תשובה.

לגבי היועצים הפרלמנטריים, אם וככל אשר תמונה הוועדה הציבורית, מכלול הנושאים יובאו לפתחה, ואנחנו נלווה את כל ההחלטות. גם ההחלטות, אגב, חייבות להיות מובאות לוועדת הכנסת לאישור, ואתם תצטרכו לדון ולאשר אותן. אתם תהיו מוזמנים לבוא ולהיות מליצי יושר של היועצים על מנת שנוכל לדון ברצינות בבקשות שלהם.

גם לגבי עובדי הסיעות, כדאי לעשות חושבים.

עובדי הסיעות כפופים ליחידה, לוועדה המייעצת ליחידת המימון.

זה של מימון מפלגות. זה בחוק נפרד, אבל גם שם זה באיזשהו חוק עקיף. כדאי לראות איך לתת שם את הדעת, ואם צריך לפתוח את החוק בשביל זה.

אבל בזה לא צריך לחכות. יש ועדה ציבורית ליחידת המימון.

אז אולי נבדוק מה הדרך היותר נכונה לעשות. כי כשפונים ליחידת המימון בנושאים שקשורים למפלגות, זה בדרך כלל מנכ"לי המשרדים.

גם עובדי הסיעות כפופים לאותה ועדה. אבל זה לא קשור ליועצים.

הסכום שמשלמים שכר לעובדי הסיעות נקבע בחוק. דרך החלוקה שלו נעשית בכללים למימון הסיעות שנקבעות על ידי יושב-ראש הכנסת. אבל הסכום הכולל הגלובאלי נקבע בחוק עצמו. לזה צריך לעשות שינוי חקיקה.

להוסיף למה שאמר המנכ"ל, אני מחדד לגבי הסעיף השלישי של תנאי היועצים הפרלמנטריים, אז נכון שזה מגיע בסופו של דבר לאישור ועדת הכנסת, אבל אני מציע שאנחנו גם נעשה, וזה גם יהיה איזשהו שידור כלפי העובדים שעובדים איתנו, שאין פה קואליציה-אופוזיציה, אלא איזשהו דיון משותף שלנו, שנעלה בצורה מסודרת לוועדה את הדברים שאנחנו חושבים שהם נכונים ונחוצים.

ברשותכם אני עובר עכשיו להצבעה על התקציב, ואחר כך נדון על השימוש בעודפי התקציב.

ברשותך אם אפשר רק הערה אחרת. לא נהוג שהאופוזיציה לאורך השנים מתנגדת לתקציב הכנסת, או מגישה הסתייגויות. ולכן אני גם אמליץ לחבריי שלא יעשו את זה, חרף העובדה שיש לנו לכאורה זכות הצבעה כאן, כי הוועדה הזאת לא קיימת 60 יום. ובאותה נשימה אני גם אומר שהצטערתי לראות שבפעם הראשונה טרם הבאת התקציב לכאן לדיון לא נעשתה התייעצות עם סיעות האופוזיציה. כך היה נהוג תמיד, שמדברים קודם, מראים, מציגים, שומעים. אולי יש משהו שרוצים להעיר קודם. אני לא מניח שזה נעשה מאיזושהי כוונה, אבל אני אומר שזה חלק מצורת ההתנהלות העגומה פה, שגם הנוהג הזה לאורך השנים נרמס כולו, וחבל. אנחנו בכל זאת נשמר את הנוהג כפי שקיים תמיד מבחינתנו ואני אציג לחבריי לא להתנגד וגם לא להגיש הסתייגויות על תקציב הכנסת. ואני בהחלט מצטרף לתודות גם למנכ"ל וגם לחשב וגם לסגן החשב ולכל העושים במלאכה, ולכל העובדים של הכנת התקציב עצמו וגם של העבודה השוטפת כאן, שבאמת נעשית בצורה שהיא לכבודו של הבניין הזה.

תודה רבה, חבר הכנסת לוין, יושב-ראש הכנסת לשעבר. אני מצטרף למה שאמרת, בלי להאשים צד כזה או אחר, שבאמת היינו צריכים אולי גם את הנושא של ההתייעצות המדגמית. אומנם לא היו לנו שמות, אבל לפחות מול נציגי הסיעות. אני אומר את זה גם כלפי אחריות שלנו.

אני חושב שכולנו מסכימים עם היושב-ראש.

אני שמח גם על ההחלטה בסופו של דבר להשתתף פה באופן אקטיבי. אני מקווה שזה גם יהיה איזשהו סימן להמשך מבחינת הכנסת.

נעבור להצבעה. מי בעד אישור תקציב הכנסת לשנים 2021 ו-2022, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

תקציב הכנסת לשנים 2021 ו-2022 מאושר על ידי ועדת הכנסת, בעזרת השם. בהצלחה לכולם.

אדוני היושב-ראש, נראה לי שלא הצבעת על תקציב 2022.

זה גם 2021 וגם 2022. זה ביחד.

שתי הצבעות? הייתה הצבעה אחת. אנחנו מצביעים בהצבעות נפרדות על התקציבים. במליאה, למשל, מצביעים בשתי הצבעות נפרדות.

תעשה עוד הצבעה.

תודה על ההערה. למען הסדר הטוב, נעשה כרגע הצבעה ראשונה על אישור תקציב 2021. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

אישרנו את תקציב 2021.

כעת נעבור לאישור תקציב 2022. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

גם הצעת התקציב ל-2022 עברה. תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת קרעי.



שימוש בעודפי תקציב משנת 2020 לשנת 2021

אנחנו עוברים לסעיף השני, שימוש בעודפי תקציב משנת 2020 לשנת 2021. הגיע אלינו מכתב מיושב-ראש הכנסת: בהתאם לסעיף 13(ב) לחוק יסודות התקציב תשמ"א-1995, הנני מבקש את אישורה של הוועדה המשותפת לעניין תקציב הכנסת לשימוש בעודפי תקציב 2020 לשנת 2021 לפי הפירוט בנספח המצורף בזה שנמצא אצלכם בסך 223 מיליון שקלים. השימוש בעודפים נועד בעיקר לכיסוי התחייבויות שנעשו בשנת 2020. זה מתווסף לתקציב.

אני אגיד מילה כללית על העודפים. מרבית העודפים כאן מחויבים. הם לא עודפים שמרחפים מעל תקציב הכנסת ואנחנו יכולים לעשות בהם שימוש כרצוננו. תכף אעביר את המקל לחשב על מנת שיסביר את הסעיפים, ואני מציע להסתכל על ההתחייבויות הגדולות והמשמעותיות, כי הן באמת קשורות בנושאים.

אני מפנה אתכם לסעיף 8. אני לא מתייחס רגע רק לסכום. בעזרת השם אנחנו יוצאים למכרז על שיפוץ בית פרומין, שזה מוזיאון הכנסת. שם הייתה הכנסת הראשונה, למרות שהיה פרק זמן שהיא גם הייתה בתל אביב. אני אומר את זה בלא מעט התרגשות, כי בסוף שיפוץ מוזיאון הכנסת הוא מאורע היסטורי וחשוב, ואני מקווה שייבחר זוכה ואנחנו נצא להליך הזה כבר בתחילת 2022. אז זו הזדמנות של כל מי שרוצה להיכנס להיסטוריה, זה הזמן. דרך אגב, אנחנו נשפץ, נתעד ונשים את הפירוטכניקה. בבקשה, החשב.

בהמשך לדברים שאמר המנכ"ל לגבי מוזיאון הכנסת, זה למשל סעיף שחלק ממנו נמצא באוצר, שאותו אנחנו נדרוש כאשר ניכנס לשיפוץ המאסיבי של התקציב. בכל מקרה, אנחנו מבקשים מהוועדה לאשר לנו להעביר 223 מיליוני שקלים עודפי תקציב משנת 2020 לשנת 2021. כפי שאמר מנכ"ל הכנסת וכפי שיסקור סגן החשב, מרבית הסכומים הם בגין עודפים מחויבים או עודפים שבגינם הכנסת התחילה או מתכננת פרויקטים מסוימים ומסיבות מסוימות הם לא בוצעו, ואנחנו נפרט. וכמובן תביעות משפטיות שעומדות בפני הכנסת ושהכנסת מתמודדת איתן. נדב, תסקור בבקשה.

אתחיל דווקא מהסכום הגדול שנמצא בסעיף 7, 87 מיליון. זה חשוב לפרוטוקול. הסכום הזה הוא המצאה שחיים המציא. היא כנגד תביעה שתבע אותנו מי שבנה את הבניין הזה, ואנחנו לא מתחייבים לכל סכום שהוא שיצא בתביעה. זה כנגד הליך שמתבצע בבית משפט כבר משנת 2013, וכרגע אין צפי שיסתיים.

חברת הכנסת לזימי, שאלת אותי על התביעה. זו התביעה הגדולה והעיקרית של חברת שפיר שתובעת אותנו תביעה מקורית שעומדת על 675 מיליון שקלים. אני מקווה מאוד שאנחנו נכנסים לאיזושהי ישורת של פשרה שהיא פחות או יותר תעמוד על הסכום הזה.

יש עוד תביעות שעומדות בעינן?

יש עוד תביעה אחת שהגיש רג'ואן על בית פרומין. היא נמצאת בסכום שהעברנו לאוצר. האוצר מנהל שם את התביעה ולא אנחנו. מה שנכון לפעם האחרונה שבדקנו, הסיכויים שם שהוא יזכה בעוד משהו הם קלושים. יש עוד תביעה של דייר מקומי שם, אבל זה לא מתקרב לסכומים האלה. זו תביעה בסכום של קרוב ל-100,000 שקלים. אבל עיקר התביעה היא מול חברת שפיר, ואני מקווה מאוד שנצליח לסגור אותה בפשרה.

ואל תמהרו לעבוד עם מי שתובע אותנו.

המשך הסכומים הגבוהים שיש פה זה בשיפוצים. יש פה סכום של 40 מיליון, מתוכו מחצית זה התחייבויות שהכנסת כבר הוציאה, חלקן לתכנון של 2040, חלק שיפוצים שהתחילו בשנה קודמת ועברו לשנה הנוכחית ובעצם כבר שולמו, אבל כבר הוקמו משנה קודמת. והמחצית השנייה אלה פרויקטים שתכננו להוציא אותם, עוד לא נגמר התכנון וכבר תקצבנו אותם ולכן העברנו את העודף ואנחנו מגלגלים אותו עד הביצוע. שאר הסכומים הם בעצם סכומים שהם מחויבים בהתחייבויות שעשו בשנה קודמת ואנחנו משלמים אותם השנה.

וזה נוסף על הסעיפים התקציביים.

כן.

עודפים מחויבים זה לא בנוסף. עודפים מחויבים אלה עודפים שהיו בשנה שבה הם תוקצבו, רק לא שולמו. אז אנחנו צריכים להעביר את זה לשנה הנוכחית כדי שנוכל לשלם את זה.

על הסכומים העיקריים פה נעשה עוד דיון ב-2022 כדי כמובן להעביר את זה מ-2021 ל-2022.

מישהו מחברי הכנסת רוצה להתייחס לפני שאנחנו עוברים להצבעה? תודה. תודה לך, נדב.

אנחנו עוברים כעת להצבעה על הסעיף השני, אישור שימוש בעודפי תקציב משנת 2020 לשנת 2021. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

ועדת הכנסת מאשרת את השימוש בעודפי התקציב. תודה רבה לכולם ושיהיה בהצלחה. אני נועל את הישיבה
.

הישיבה ננעלה בשעה 14:32.