פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



16
ועדת החינוך, התרבות והספורט
26/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 39
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ' בחשון התשפ"ב (26 באוקטובר 2021), שעה 10:06

דיון מהיר בנושא החלת הסכם שכר לעובדי הוראה באולפנים ללימוד עברית, של חה"כ טטיאנה מזרסקי, חה"כ עלי סלאלחה, חה"כ משה אבוטבול, חה"כ אמילי חיה מואטי

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
אלון טל
עלי סלאלחה
יוסף שיין

משה אבוטבול
אמילי חיה מואטי
טטיאנה מזרסקי
אורית סטרוק

דב ליפמן - ח"כ לשעבר, ראש עמותת "יד לעולים"

סוניה פרץ - סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר כח אדם בהוראה, משרד החינוך

שירה גרוס - רפרנטית חינוך אגף שכר, משרד האוצר

מאיר אסרף - עו"ד, נציג לשכת הקשר עם הכנסת, הסתדרות המורים

אתי הרצוג - מנהלת אולפן כרמיאל - חינוך מבוגרים,

מעוז ביגון - מנהל האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

ורד אחיהון - מנהלת תחום תוכן ביחידה לעליה וקליטה, הסוכנות היהודית

יהודית גידלי

עופרה ארגס – חבר תרגומים

דיון מהיר בנושא החלת הסכם שכר לעובדי הוראה באולפנים ללימוד עברית

בוקר טוב לכולם. אני פותחת את ישיבת ועדת הכנסת הבוקר בנושא דיון מהיר בהחלת הסכם השכר לעובדי הוראה באולפנים ללימוד עברית. אני מבינה שגם היו אתגרים בחודשים האחרונים, בחודשי הקורונה, של ה מון עולים חדשים שהגיעו לישראל ולא היו להם אולפנים, הם נמצאים כבר כמה חודשים בלי אפילו תחילת למידה של השפה במקום מגוריהם החדש, בביתם החדש, ואני מבינה שיש פה המון המון אתגרים שאנחנו צריכים לפתור ולראות איך אנחנו מתקנים ומשפרים. תודה רבה לכל חברי הכנסת המציעים שהציעו את הדיון החשוב הזה, ח"כ טטיאנה מזרסקי, ח"כ עלי סלאלחה, ח"כ משה אבוטבול וח"כ אמילי מואטי.

אני אתחיל כמקובל בלתת זכות דיבור קודם כל לחברי הכנסת המציעים. ח"כ טטיאנה מזרסקי בבקשה. לרשותך שתי דקות.

תודה רבה, תודה גבירתי היו"ר מנהלת הוועדה, חברים שלי חברי הכנסת, תודה שהצטרפתם ליוזמה שלי. אנחנו יודעים שמדינת ישראל קולטת עליה ואולפנים שעולים חדשים לומדים עברית בעצם זה מרכז החיים של העולים שהם מגיעים, דבר ראשון שהם שואפים ומגיעים לשם, זה האולפן איפה שהם לומדים שפה חדשה.

זה מרכז ההסתגלות שלהם במדינה החדשה ודמות המורים באולפנים זה דמות שמהווה להם דרך להכיר את החברה הישראלית. לא רק לצבור אוצר מילים וללמוד אותיות וללמוד לקרוא ולכתוב, הם מכירים את המנטליות, ומרגישים את החברה הישראלית והישראליות דרך הדמות של המורים והמורות.

אולפנים במדינת ישראל פועלים מ-1949 ובשנות התשעים, כשהייתה עליה גדולה, גל עליה ענק ממדינות בריה"מ לשעבר, גייסו המון מורים בתור שליחות ללמד עולים חדשים והרגישו שזו שליחות שלהם, הם לא הסתכלו על השכר ועל התנאים, התגייסו לציונות אמיתית, לעשייה ללמד עולים חדשים את השפה העברית. וכעת הגיע הזמן שהמורים שהתגייסו אז ונמצאים לקראת היציאה לגמלאות ויש קושי ענק לגייס מורים חדשים כי תנאי השכר של המורים באולפנים לא עודכנו כמעט 30 שנים.

לפני 13 שנים כל המורים נכנסו להסכם עבודה מיוחד אופק חדש או עוז לתמורה, אבל מורי האולפן ששייכים לאגף חינוך מבוגרים במשרד החינוך לא נכנסו לשום הסכם חדש. לא מחשבים להם שעות שהייה ולא התכוננות ולא אירועים שהם מארגנים לעולים החדשים. גם מעמדם של מנהלים ומנהלות האולפן, הם מקבלים אותו שכר כמו של מורים רגילים למרות שיש להם הרבה יותר אחריות. אז אני ביקשתי ליזום את הדיון, אני מודה לחברי הכנסת שהצטרפו אלי ומבקשת לדון בנושא.

אני כאן.

סליחה משה אבוטבול, אני משום מה חשבתי משה ארבל אבל אתה צודק במאה אחוז, אני מתנצלת ח"כ משה אבוטבול. לרשותך גם שתי דקות.

אני רוצה קודם כל באמת להודות על כך שבאמת קיימת באופן די מזורז את הדיון הזה והיה חשוב לנו מאוד, אני גם דיברתי על זה מעל בימת הכנסת, הייתה שם לצערי כדי לקדם את זה, השרה הפחות מתאימה לנושא הזה, שרת הקליטה, שהיא אמרה בצורה הברורה ביותר שזה קטע יותר במשרד החינוך. היא אמרה שהיא תקדם ותעזור, פנינה, אני מאוד מקווה שהיא גם תעשה ותיתן כתף לנושא הזה כי בסופו של דבר הצרכנים האמיתיים זה בעצם אלה שהיא מביאה אותם לארץ שהם חייבים לקבל את אותה מעטפת לימודית הזו הראשונית.

צריך להבין ולדעת, אני גם זוכר את עצמי כראש רשות בעיר בית שמש עשר שנים, הדבר שטיפחנו אותו ועשינו כמה שיותר כדי שיהיה להם קל ונעים וגם במקום נגיש, זה היה הנושא של האולפנים כדי לתת את זה. עד היום אני זוכר, הייתה אישה מאוד טובה מדהימה בשם חווה שחל, שהייתה ממש יושבת איתם ועובדת על כל הנושאים האלה, אבל כבר אז, מאז ומתמיד המצב של השכר שהם היו מקבלים כתמורה היה ממש, אני לא רוצה להגיד עלוב, אבל זה לא סכום שאפשר לבקש מאנשים שמתאמצים, כי פה זה להתאמץ. אם עולה חדש שאתה צריך ללמד אותו בניגוד לילד קטן שאתה צריך ללמד אותו רק את האותיות, אתה פה צריך גם כן לנבור ולהיכנס לתוך המנטליות שלו, שלא תמיד זה טוב, לפעמים הוא גם לא מבין אותך ויכול גם להיפגע אם אתה לא אומר את הדברים הנכונים והמתאימים, העבודה היא מאוד קשה.

אני אומר לכם שוב פעם, אני עוד זוכר שבאחד הביקורים היה שם אחד שהוא דתי, שהוא גם כן הגיע לארץ ואפילו לא ידע איך לבטא בברכת השחר במקום להגיד 'ונהיה אנחנו וצאצאינו' הוא אמר 'ונהיה אנחנו וצעצועינו', הוא חשב שזה צעצועים, אמרתי, הטעות היא לא כל כך גדולה כי גם הילדים שלנו הם צעצועים בשבילנו.

אבל בסופו של יום אנחנו צריכים שהם ידברו עברית רהוטה, זה יעזור להם לאחר מכן בנגישות למשרדי הפנים, למשרדי הממשלה, לקבל שירות הוגן, לקבל את הדברים, ולפעמים המאמץ הקטן הזה שעושות אותן מורות שמלמדות אותם, הוא צריך לבוא לידי תגמול בצורה טובה. לכן אני מבקש ממך, יו"ר הוועדה, ראשית כמובן לאפשר להם גם כן, לשפוך את לוח ליבם. אומרים שיכניסו את זה עכשיו אולי לאופק או לכל מיני תכניות, אבל את יודעת מה שרן, אומרים. אומרים. אומרים. אבל כבר 30 שנים אומרים. בואו נעשה מעשה טוב והפעם במקום אמירה נוציא את זה מהכוח אל הפועל, שבאמת הם גם יראו את זה בחשבון הבנק. מדובר פה באנשים טובים שבסך הכל באו לארץ, אין להם את ארגז הכלים המינימלי שזה לדעת את האותיות בעברית ולאחר מכן יצירת משפטים והתנועות.

פעם בזמנו לפני 40 שנה, אז היה מי שזוכר, עיתון שער למתחיל. אז ככה עוד לימדו אותם, היום אין לא שער ולא מתחיל. היום צריך להתחיל איתם, ללמד אותם בתוך הדברים האלה ולדעת שאם אנחנו לא משקיעים בהם עכשיו הנזק הוא לטווח ארוך. לאחר מכן גם אין לו תקשורת.

אני רוצה לסיים בזה שאחד הדברים שנתקלתי בהם וזה היה באמת אחד הדברים העצובים ביותר שקלטתי, היו לי גם כן מסגרות שטיפלתי בהן בעבר כמחנך של הקהילה האתיופית, והיה לי שבר מאוד גדול שהיה נתק בין השפה של ההורים לבין השפה של הילדים הקטנים שהם לא ידעו לדבר עם ההורים, רק האחים הגדולים קצת עשו תרגומים למיניהם. אז בזמנו הייתה קרן מאוד חשובה שנקראת קרן גימל, שהייתי מביא אותם פעם בשבוע בימי שלישי אחרי הצהריים שישבו יחד עם הילדים כמו אבות ובנים, והייתי משלם לכל הורה 50 שקלים על זה שהוא בא ללמוד קצת עם הבן שלו כל מיני תרגילי מדע וכל מיני דברים כאלה כדי לקרב אותם. כלומר תבינו, הנזק יכול להיות מאוד גדול שאחרי זה הבן מתנתק מההורים ואין לך אחרי זה אסון יותר גדול מזה.

לכן אני אומר, אני רוצה לברך אתכם על זה שאתם עושים את העבודה הקשה ביותר של מדינת ישראל והמאבק שלכם הוא מאבק מהמוצדקים ביותר. אנחנו כמובן תנועת ש"ס כתנועה חברתית ניתן כתף לכל בקשה שלכם, נמשיך הלאה ללוות אתכם ונבקש מיו"ר הוועדה, מחברי הוועדה שהצטרפו וגם הצטרפתי אליהם לנושא הזה, לא להוציא את זה מסדר היום. תודה.

תודה רבה. חברי כנסת נוספים שרוצים לומר, חבר הכנסת אלון טל ולאחר מכן חברת הכנסת אורית סטרוק.

תודה רבה כבוד יושבת הראש. אני רוצה לדבר בנימה הכי אישית לשם שינוי. לקראת הדיון ספרתי ארבעה אולפנים שנאלצתי לעבור עד שהצלחתי להגיע לאותו פטור באוניברסיטה העברית שהיה מחויב המציאות. התחלתי באמת בשנת הכשרה בקיבוץ נאות מרדכי ולימים הגעתי לצבא והייתה לי מורה חיילת שאם היא הייתה מוכנה להתחתן איתי באותו רגע אני בטוח שהייתי מסכים, המשכתי לאולפן עקיבא שהיה נחשב עם שולמית כצנלסון האגדית כמקום ה- , ובסוף אוניברסיטה העברית בזמן שלמדתי משפטים עשתה את העבודה ואני רוצה לומר שאלמלא ההשקעה והסבלנות והתושייה של אותן מורות ובאמת כולן היו מורות, אני מניח שאולי לא הייתי אפילו שורד בארץ, בטח ובטח לא הייתי מסיים תואר, עובר מבחני לשכת עורכי הדין ונוטל חלק.

ופה הנקודה העיקרית ואני מתחבר מאוד למה שאמר חברי ח"כ אבוטבול, שמדובר בהשקעה, מכיוון שאנשים טובים באים לפה ואם לא ניתן להם את הכלים הבסיסיים להשתלב בכלכלה ובחברה אז מה עשינו, או שיצרנו תסכול, וההשקעה הגדולה שיש קליטה, סל הקליטה לא שווה הרבה.

לכן קודם כל טטיאנה, אני מעריך שהעלית את זה כי אני לא חשבתי אף פעם שאולי אותם אנשים מצוינים שחינכו אותי צריכים גם איך שהוא לחיות עם הדרישות של מדינת ישראל והעליה במחירים וכולי, ולכן אני מאוד מעריך את עצם הדיון, אני מודה לך כבוד היו"ר, ואם נוכל לעשות משהו כדי לתגמל את אותן מורות ומורים שבאמת מהווים הזרוע הביצועית של משרד הקליטה ומערכת החינוך, אז בואו נעשה את זה. תודה רבה.

תודה. אני בדיוק רואה שח"כ עלי סלאלחה גם פה והוא גם מהיוזמים. ח"כ עלי סלאלחה בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני איש חינוך לשעבר, ובהיותי איש חינוך אני מכיר את הנושא הזה של מורים, מורים חדשים, מורים שלא מקבלים מספיק משכורת. אין להם הכשרה, אין להם מיומנויות. הנושא הזה, אמנם אין לנו אולפנים, אנחנו 1,000 שנה במקום הזה, אבל אני ער לכך שאם ואנחנו לא נותנים למורים באולפנים משכורת טובה, תנאים טובים לתת להם ולאפשר להם לצאת לפנסיה, עם משהו שיכולים לחיות מזה, אז אנחנו עושים עוול לקבוצת אנשים שהיא קטנה ממילא. דבר שני, הם אחינו ובני עמנו ואנשים שנתנו ונותנים מעבר למורה הרגיל. הרי הוא צריך להתמודד עם מנטליות שונה, הוא צריך להתמודד עם שפה, הוא צריך להתמודד עם אלף ואחד דברים, ואם הוא לא מתוגמל כראוי, אני חושב שאנחנו לא יכולים לקלוט את הטובים ביותר.

לכן אנחנו צריכים לתגמל אותם בהתאם, לבוא לקראתם, מה עוד שהם עובדים גם בשעות שהן לא שעות. הם לא הולכים בשעה 8:00 וחוזרים בשעה 15:00, 16:00 הביתה, הם עושים את העבודה שלהם על חשבון המשפחות שלהם, על חשבון הילדים שלהם.

לכן חברים, מן הראוי ונכון כן לבוא לקראתם וכן להיטיב איתם ולתת להם אותם תנאים שמורים מקבלים במדינת ישראל. אני מקווה שאכן זה יקרה, ואם אנחנו מצליחים לעשות את זה, אין פה לא אופוזיציה לא קואליציה, אנחנו פה צריכים להיות מאוחדים בנושא החשוב הזה.

תודה רבה לך ח"כ עלי סלאלחה.

שרן רק שלא נצטרך בסוף להגיע לוועדת חקירה עם המורים, אז אנחנו רוצים לעצור את הבעיה הזאת בעודה באיבה.

כן האמת היא כל ועדות החקירה האלה הן באותה תקופה שבה הייתה ממשלה שונה שמפלגתך הייתה חברה שם, אז כדאי מאוד להיזהר בכל מיני בקשות לוועדות חקירה כאלה ואחרות, אבל בסדר. ח"כ אורית סטרוק.

רק רגע, שהסכימה שאני אצטרף אליה, ואני רוצה להוסיף לך גם שרן שהבאת את הנושא החשוב הזה, ואני רוצה גם להביא נושאים חשובים גם שלנו שאנחנו נביא את זה לקהל הרחב, שיבינו שיש דברים שאנחנו צריכים לטפל בהם לאוכלוסיות שונות ומשונות, ואני תמיד אמרתי, יש במדינה הזאת פסיפס מאוד מאוד יפה. הפסיפס הזה משלים אחד את השני וביחד יש תמונה יפה ואנחנו צריכים לדאוג לכולם.

תודה רבה לך ח"כ עלי סלאלחה. ח"כ אורית סטרוק בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה קודם כל להודות מאוד לחברי הכנסת שהעלו את הנושא הזה לדיון, עשיתם מעשה מאוד חשוב בעיני ואני רוצה לומר לך גבירתי היו"ר, תראי, אין כרגע ועדת קליטה בכנסת מסיבות פוליטיות.

האופוזיציה לא רוצה להקים עדיין. אולי תציעו את עצמכם כיושבי ראש הוועדה.

אנחנו לאט לאט נכנסים למעגל. זה לא כזה פשוט, אנחנו מתאמצים להתקרב.

אנחנו נשמח לסייע בעניין.

אני מאוד מקווה, וזה באמת במאמר מוסגר כי אני לא רוצה לפתוח את זה פה עכשיו לדיון, אני מאוד מקווה שהקואליציה תהיה יותר הוגנת בהצעות שלה ואפשר יהיה להתקדם עם העבודה של הכנסת. אבל את זה נשים בצד.

מה שאני רוצה להגיד לך, כיו"ר ועדת החינוך, שבינתיים כל עוד שאין ועדת קליטה אני מאוד מבקשת שתיקחי על עצמך את נושא הקליטה במערכת החינוך ואני מתכוונת לא רק לנושא שכרגע מועלה כאן בהצעה החשובה הזו, לאפשר למורים באולפנים להמשיך ללמד ולפתוח את הסכם השכר שלהם באופן שיהיה שכר הוגן והולם, אלא יש במערכת החינוך במשרד החינוך יש מחלה שעובדת על שילובם של מורים עולים בארץ, כל אחד לפי מקומו ואפשרותו, והמחלקה הזו מצד אחד עושה פלאים, עושה פלאים, כי בצורה שהיא מלווה כל מורה ומורה ומאפשרת לו גם ללמוד עברית וגם להשתלב במקום שמתאים לו, היא באמת עושה את הדבר הנחוץ ביותר לקליטתה של כל המשפחה. אבל מצד שני זו מחלקה מאוד קטנה שהיה צריך להכפיל, לשלש ולרבע אותה.

אנחנו מדינה קולטת עליה, העלייה היא אם אפשר להגיד את זה בצרפתית, "רזון דטרה" של מדינת ישראל. ללא העליה אין למדינת ישראל שום זכות קיום. המדינה הזו קמה כדי לקבץ כאן את הגלויות ולקבץ גלויות זו לא סיסמה, זו עבודה יום יומית של למצוא לכל עולה ועולה, אם הוא מבוגר ואם הוא ילד, את מקומו, ולאפשר לו להשתלב, בדיוק כמו שאמר עכשיו חברי ח"כ טל. בדיוק ככה. וכשאנחנו קולטים נכון את האנשים במקומות שבהם הם יכולים לתרום ולפרוח כמורים, וגם שאנחנו קולטים נכון את התלמידים ולא מערימים כל מיני קשיי קליטה שבסוף נגררים גם לדברים באמת איומים ונוראים של נוער עולה שלא מצליח להשתלב בחברה ומידרדר, כשאנחנו עושים את זה בצורה נכונה אנחנו עושים את המעשה הציוני והנכון ביותר, ולהיפך.

לכן אני מבקשת ממך שתקחי על עצמך לעשות פה סדרה של דיונים בנושאים האלה, גם בנושא שעכשיו טטיאנה ואחרים פה העלו וגם בנושאים הנוספים והמקבילים, כדי שמערכת החינוך לפחות מערכת החינוך, לדעתי זה צריך לחרוז את כל המערכות של מדינת ישראל, אבל לכל הפחות מערכת החינוך תדע לקלוט ולשלב נכון את העולים ולא לייצר כמו שאמר אלון טל, לא לייצר חס ושלום בריחה של משפחות שמאוד מאוד רצו לבוא לפה אבל לא הצליחו להשתלב. תודה.

תודה רבה. ח"כ שיין.

קודם כל תודה באמת על הדיון הזה החשוב, אנחנו באמת כמו שצוין גם במסמך, השנה הייתה שנה של עליה מבורכת, אנחנו קיבלנו למעלה מ-20,000 עולים לאחר שנים של קורונה. הפיזור גם היה מאוד מאוד מעניין. קיבלנו השנה למעלה מ-5,000 עולים מרוסיה, קיבלנו למעלה מ-3,000 עולים מארצות הברית, למעלה מ-2,000 עולים מצרפת, עכשיו אני חוזר משם מדיונים עם הצרפתים על עוד, מאוקראינה, מארגנטינה וכן הלאה, וגם הפיזור הגיאוגרפי שלהם בארץ צריך לזכור, הוא הולך ומתפזר בגלל הנושאים של ההתפתחות הדמוגרפית הישראלית. יש לנו למשל ישובים שלא ידעו כל כך הרבה עולים בשנה כמו שהיה השנה בנהריה, כך שאנחנו באמת צריכים להסתכל על הפיזור הרחב של עולים בתוך המדינה.

אני חושב שזה בהחלט אתגר עבורנו גבירתי היו"ר, לקחת את הנושא הזה, שהוא נושא לא רק מבחינת הפיזור הדמוגרפי והגיאוגרפי מהיכן מגיעים העולים אלא גם כמובן נושא הגילאים של העולים. אנחנו צריכים לזכור שכמחצית, יש לנו 25% מהעולים השנה שהם עד גיל 17, 34% בערך מגיל 18-35, ועוד כ-14% מעל גיל 65, כל דבר כזה דורש מורים שונים, אנשים שונים, אנשים עם רקע שונה מבחינת שפות ומבחינת יכולת להגיע לאנשים האלה, מבחינת האתגרים. כי כל אתגר כזה הוא שונה. אתה לא מכניס לכיתה ילדים קטנים, עם אנשים מבוגרים, שרכישת השפה יותר קשה להם כי הילדים ממילא נכנסים למערכות החינוך וכן הלאה.

ייתכן באמת ואנחנו לא יודעים עוד, אנחנו מקווים, כי יש בהחלט מגמות עליה שמשתנות לעתים ואנחנו ראינו את זה, בצרפת יש היום את מה שהם קוראים בואינג עליה, רגל אחת פה, רגל אחת שם, כל הדברים האלה משתנים, אבל יכול להיות באמת שבנושא המורים המלמדים עברית הגיע הזמן לאיזו רויזיה מסוימת בתוך הדברים האלה, כי הפיזור שלהם הוא מאוד מאוד בעייתי. יש מקומות גם חזקים שמקבלים סיוע מהמוסדות המקומיים, בתל אביב זה כך, אני ישבתי בות"ת כחבר הות"ת, ראינו מה היה עם סטודנטים יוצאי אתיופיה, עירית תל אביב שהיא יותר נגישה, והאוניברסיטאות, באוניברסיטת תל אביב הייתי בנושא האולפנים של האוניברסיטה.

אז צריך אולי באמת לעשות קצת סדר בדבר הזה, לראות ואז באמת נושא התשלום למורים שהוא נושא כמובן חשוב, כמו שאמר פה ח"כ אבוטבול מקודם, אבל הוא לא רק הנושא הזה, כי זה נושא שלפעמים מחטיא את המטרה איך עושים את זה נכון. כי הקליטה של העולים היא לא רק עניין של תשלום למורים, אלא מורים שידעו באמת להגיע, שידעו להביא את השפה הזאת, כי הרבה פעמים אנחנו רואים שאין נגישות לשפה.

לכן אני אומר אם יהיה לנו מקום כזה שבודק את זה, לא צריך מנגנונים גדולים, לא בירוקרטיות גדולות, אנחנו יכולים לעשות שינוי שהוא שינוי בהחלט רצוי וראוי בתוך כל המגמות האלה שאני מניח ומקווה שהעלייה הזאת תלך ותגבר ואנחנו נראה פה את פירות ההגירה.

לכן הנושא הוא חשוב באמת, אבל הייתי עושה, כל שינוי הוא לא רק נקודה רק נעלה המשכורת וזה יפתור את זה כי זה לא יפתור את זה, כי ראינו גם מבחינת הפיזור שלהם, שפתאום יש מקומות שאין בכלל. אני הלכתי לבדוק את זה, אין. וזה באופן טבעי כי פתאום יש כמויות כאלה שלא ידעו בכלל להכין תשתיות לדברים האלה. זאת ההערה שלי.

תודה. יש לנו פה המון נציגים של האולפנים ומנהלי אולפנים. אני רואה שאתי הרצוג מנהלת אולפן בכרמיאל, אתם רוצים להחליט מי ממנהלי האולפנים ידבר? בבקשה.

קודם כל אני רוצה להודות לך ח"כ שרן השכל ולוועדה שזימנתם דיון מהיר בנושא שלנו והבאתם את הנושא הכל כך חשוב כמו שחברי הכנסת הציגו, אני רוצה להודות גם לחברי הכנסת טטיאנה מזרסקי ואמילי חיה מואטי, לעלי סלאלחה ומשה אבוטבול שדיברתם ולשאר שדיברו והציגו את הדברים באמת כמו שהם, תודה רבה לכולכם על הדברים שאמרתם.

אני אתי הרצוג, אני גרה בכרמיאל, הגעתי מכרמיאל, אני כבר למעלה מ-35 שנה מלמדת את השפה העברית מגיל 18, כשהתגייסתי לצבא, זה מה שרציתי לעשות, זאת הייתה השליחות שלי. והמשכתי ללמוד את זה ואני מלמדת באולפן כרמיאל הרבה מאוד שנים ומנהלת אותו כמעט 10 שנים. המקצוע הזה כמו שכבר חברי הכנסת אמרו, הוא לא רק מקצוע, הוא לא רק עבודה. אנחנו באים עם הרבה מאוד אור בעיניים, הרבה מאוד אהבה בלב ועם הרבה מאוד שליחות, ושליחות וציונות בשבילנו אלה לא מילים גסות, אלה מילים שאנחנו הולכים איתן כל יום לעבודה, מדי יום, מדי קורס, מדי פרויקט או עולה חדש שאנחנו פוגשים באולפנים שלנו.

אנחנו מלמדים עולים מכל העולם ברמות למידה, ברמות הוראה שונות. זה אומר שאנחנו מלמדים באולפנים שלנו אנשים שאינם אוריינים, לא יודעים לקרוא ולכתוב בשפתם, ועד אנשים צעירים אינטליגנטים שבאים, בעלי תארים כמובן, שבאים לכאן בתכניות ייעודיות, חברתי אפרת שיושבת כאן לצדי תוכל לספר את זה. אלי לאולפן באה תכנית כבר כמעט 25 שנה, תכנית סלע, סטודנטים לפני הורים, שבאים לכאן ללא ההורים שלהם, באים ללמוד, להתגייס, ללמוד אחר כך באקדמיה ולהשתלב בחברה.

העבודה שלנו, כמו שנאמר כאן קודם, כמו שח"כ אבוטבול הזכיר קודם היא לא רק ללמד א'-ב' תנועות ומשפטים, אלא לתווך את התרבות, את המנטליות, את ההסטוריה, את הגיאוגרפיה, את האקטואליה, את כל מה שקשור בלשלב את העולים החדשים שלנו מבחינה תקשורתית, שפתית, היסטורית. כל איזה שהוא תחום שאתם חושבים עליו שהוא קשור לחיים במדינה החדשה, אותו אנחנו מתווכים להם בפרק הזמן שניתן לנו.

הסיבה שבאמת הבאנו את הנושא הזה לדיון המהיר היום, זה באמת האפליה שיש בינינו לבין כלל מורי ישראל. כלל מורי ישראל, כמו שח"כ מזרסקי אמרה קודם, 30 שנה המשכורת שלנו נשארה די במקומה, מלבד עליות כאלה קטנות ואחרות. לפני 13 שנה נכנסו כלל מורי ישראל לשתי רפורמות חשובות. אופק חדש ועוז לתמורה. הסקטור היחידי שלא נכנס לרפורמות האלה הוא הסקטור של מורי האולפנים, זאת אומרת אנחנו נקראים עולם ישן, כך אנחנו מציגים, העולם הישן. לצערנו. ואנחנו ממש לא העולם הישן, מבחינת משכורת כן אבל מבחינת כל הדברים האחרים אנחנו לא. כל המורים והמנהלים שלנו מוכשרים באופן תמידי, משתלמים, אנשים עם תארים ראשונים, תארים שניים, מייצרים חומרי למידה והראייה לכך היא כל תקופת הקורונה שעשינו פשוט מהפכה גדולה בתחום חומרי הלמידה והעבודה שלנו.

אנחנו מבקשים לתקן את העוול הזה, לתקן את העניין הזה של האפליה ולהכניס אותנו גם לרפורמה. תודה.

תודה רבה על הדברים. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לח"כ לשעבר דב ליפמן, שהגיע גם להציג את הדברים. אני יודעת שעסקת המון בנושא עולים גם פה בכנסת. בבקשה לרשותך שתי דקות.

תודה רבה. לא הנושא הספציפי של הדיון אבל ביקשת שאציג את זה, אני פה כמייסד עמותה בשם יד לעולים ואניפה להביע את זעקת העולים החדשים בשנתיים האחרונות, כי בגלל הקורונה, זו לא אשמה של אף אחד, אבל פשוט לא היה להם מספיק אולפן והילדים שלהם סובלים. אני מדמיין לעצמי כשעליתי ארצה לפני 17 שנה מה היה קורה אם הילדים שלי היו בבית כל הזמן או בזום, ולא היה להם את האולפן. הם לא היו מסוגלים לשרוד פה וכמובן לא להצליח כמו שתודה לאל הם הצליחו.

אני פה פשוט מבקש מחברי הכנסת ומגורמי הממשל לעזור בנושא הזה. יש לנו גל של פניות. אימהות בבכי כי פשוט אין להן את הכלים לילדים שלהם להצליח פה. אנחנו מבקשים מהכנסת ומהממשלה לעשות משהו. לא לחכות עד שהם מגיעים אליהם, אלא לפנות לעולים בשנתיים האחרונות ולהגיד להם 'אנחנו מתגברים את התכניות, אנחנו מוסיפים שעות' ולעזור להם פשוט בנושא של אולפן. יש לנו את המורים והמורות של האולפן שהם מקסימים אבל צריך לתת להם את הכלים להגיע לשעות נוספות כדי שהילדים האלה יצליחו. זה המקום היחידי שיש לנו להביע את הזעקה שלהם אז אני מודה לך היו"ר שנתת את ההזדמנות ואני מבקש מכל חברי הכנסת כאן לעזור לנו בנושא הזה, שיהיה להם מספיק אולפן, איזו שנה נוספת אם שנתיים נוספות, לא יודע מה, אבל צריכים לעשות משהו כדי לעזור לעולים הספציפיים הללו בקבוצה של השנתיים האחרונות. תודה.

תודה. יש לנו פה גם נציג של הסוכנות היהודית?

לא, על אף שהוזמן.

בסדר. אני רואה שיש לנו פה גם נציגים של הסתדרות המורים. אתם רוצים לומר כמה דברים בעניין השכר? זה בעיקר נוגע אליכם אני מניחה שאתם מייצגים אותם.

בהחלט, אני אשמח לשמוע קודם את נציג משרד האוצר אם אפשר כי הוא זה ש- - -

ולאחר מכן? אין בעיה. אני אתן לך את ההזדמנות. חשבתי שאולי יש דברים שאתם רוצים להציג בפניהם כדי שהם יוכלו להגיב לדברים. אז אנחנו נעשה כך, קודם כל נבקש ממשרד החינוך. מי רוצה לדבר ולהגיב? סוניה, נשמעו פה המון דברים בעניין שכר המורים באולפנים ועל כך שהם בעצם, בוא נגיד, 13 שנים לא הייתה איזו שהיא רפורמה, לא נפתחו הסכמי השכר, זה גם כן לאוצר כדאי שתשמעו. הם לא נכללים בתוך התכניות של אופק חדש ועוז לתמורה, ויש פה מצוקה קשה. אנחנו שומעים פה גם ממנהלי האולפנים שהם לא מצליחים להביא מורים לתוך האולפנים, אנחנו חושבים שיש מצוקה מאוד גדולה של 30% עליה במספר העולים שאלו צרות נהדרות, הלוואי ושיבואו עוד ועוד עולים חדשים, כמי שהגיעה גם ממשפחה שחציה עולים. אמי עלתה מצרפת ואני הגעתי בגיל מאוד מאוד צעיר אמנם, אבל מקנדה, הנושא הזה מאוד קרוב לליבי עם כל הקשיים שהיו לאמי באולפנים גם כן.

השאלה היא באמת איך זה יכול להיות ש-13 שנים לא נבחן הדבר ואיפה אתם עומדים כרגע, מה אתם עושים בעניין הזה.

30 שנה.

בואו נשמע שניה, ממה שאני קיבלתי היו 13 שנים.

13 שנים היה עדכון של מורים אחרים שנכנסו לעוז לתמורה ואופק חדש.

13 שנה זו הייתה ההבטחה האחרונה כנראה.

בוקר טוב. שמעתי את הדברים וגם אנחנו קשובים במשרד לנושא הזה. אני רוצה להזכיר שאנחנו בעצם מ-2019 בשל העובדה שבשנים האחרונות לא היה תקציב למדינה, לא קיימנו משא ומתן לעניין שכרם של המורים בכלל ושכרם של המורים בחינוך האולפנים בפרט.

האם הייתה תכנית לדון בזה לפני שלוש השנים האחרונות?

תראי, כשיש הסכם שכר ויש תוספות רוחביות לכולם אז כולם מקבלים, גם המורים של האולפנים. כל המורים. למשל ב-2017 שזה ההסכם האחרון שנחתם, אז הייתה תוספת שקלית, התוספת השקלית הזאת שולמה לכל המורים. כולל למורי האולפנים או מורים לחינוך מבוגרים. אז כשיש תוספות רוחביות הן משולמות לכולם.

כמו שאמרתי, מאז 2019 - - -

אבל אלו הסכמים בעצם על כלל המורים. פה מדובר שהם גם אפילו לא נמצאים בתכניות כלומר של אופק חדש של התגמולים, שהם באמת הרבה יותר ראויים. אנחנו שומעים שהשכר שלהם הוא נמוך, אני אשמח לשמוע אחר כך גם את האוצר ונדבר קצת יותר על סכומים. אבל האם יש תכנית לפתוח את הסכמי השכר ספציפית מול מורי האולפנים, כדי לראות איך אנחנו מתקנים.

הסכם שכר הוא לא הסכם שנפתח לאוכלוסיה מסוימת, הוא הסכם שמתייחס לכלל האוכלוסיות וכשיושבים ביחד עם השותפים במדינה ועם הסתדרות המורים, מעלים את כל הצרכים, אז גם הנושא הזה יידון.

מתי בפעם האחרונה נפתח הסכם השכר?

מ-2019 אנחנו ללא הסכם.

אז מ-2019. וב-2019 נדון ספציפית העניין של המורים באולפנים כאשר פתחנו את הסכמי השכר?

לא, האחרון היה ב-2017 הוא הסתיים ב-2019 ומ-2019 אנחנו בעצם בשל העובדה שלא היה תקציב למדינה, לא - - -

האם כאשר אתם פתחתם את הסכמי השכר כן הסתכלתם ספציפית על מרכיבים שונים, על מורים שונים, על מורי אולפנים, על מנהלים והתייחסתם אליהם בצורה נפרדת או שפשוט החלתם אותו על כלל המורים? איך זה יכול להיות שהם לא נכנסו לתכנית אופק חדש ועוז לתמורה?

עוז לתמורה זה חטיבה עליונה. אופק חדש - - -

לא, אבל אחת מהתכניות.

לא, אני רוצה להגיד. אני שמה רגע את עוז לתמורה במקומה המכובד, אבל אני רוצה רגע לדבר. אלה שתי רפורמות שהמיקוד שלהן היה רפורמות פדגוגיות בתוך מערכת החינוך בתוך בתי הספר. אני לא אומרת עכשיו איזו שהיא אמירה שאומרת מהו על החשיבות של מורי האולפנים ממש, אני רק אומרת מה היה הייעוד של הרפורמות מלכתחילה. לכן כשאנחנו נשב עכשיו ונמפה צרכים לקראת ההסכם הבא, גם הנושא הזה של המורים של האולפנים יבוא לכדי דיון.

את יודעת מה מספר האוכלוסייה הזאת של מורים ומורות באולפן?

כן. כ-450.

זה לא נראה לי מספר - - -

מדובר ב-450 מורים? וכמה תקנים חסרים? כלומר היום מאויישים 450 וכמה החוסר שיש כרגע באולפנים?

לא תקנים. היום יש כ-450 מורים שזה משהו כמו 420 תקנים בערך. זה ההיקף.

האם יש חוסר בתקנים? האם לא מצליחים לאייש את אותם תקנים? כמה החוסר כרגע?

יש גידול מאוד רציני בעליה כמו שאמרתם ואנחנו נזקקים, גם עולי אתיופיה, גם עולי המערב, ואנחנו נזקקים למורים עם שכר כזה של 6,000 שקל אחרי שיש תוספת, סוניה פרץ דיברה על פתיחת ההסכמים, לנו אין שום הסכם. אין לנו הסכם וגם כשנפתח ב-2017 אנחנו לא נכללנו בו. זאת אומרת שאין - - -

אם זה לא פראייר עם קבלות אף אחד לא יבוא.

יש לנו פה נציג של האוצר? אני רוצה לשמוע את האוצר. אתם בעצם פותחים ודנים בכל נושא הסכמי השכר. זו שאלה אמיתית, איך זה יכול להיות שלא נתנו סוג של דגש מסוים או שונה למורי האולפנים?

שלום אני מהממונה על השכר. באמת כשאנחנו דנים בהסכמים, יש הסכמי מסגרת רוחביים לכלל עובדי ההוראה בשירות המדינה ואתם נכללים באוכלוסייה הזאת ומקבלים למשל את התוספת ב-2016-2017. לגבי אוכלוסיות ספציפיות, זה משהו שקורה פעם בזמן רב, לפי הצרכים שמועלים על ידי הארגון היציג, על ידי הסתדרות המורים, ככל שהם יעלו ניתן יהיה לקיים משא ומתן. אבל בשנים האחרונות זה לא עלה כדרישה מרכזית במשא ומתן. זה אמנם 450 מורים אבל יש לזה עלויות לא זניחות בכלל וכשמעלים צרכים אחרים, ככל שזה יעלה כדרישה של ארגון העובדים או כצורך של מערכת החינוך דרך משרד החינוך, כמובן שניתן לדון בזה. אבל זה משהו שהעלות של זה היא לא זניחה. יש צרכים נוספים, לא מזמן היה כאן דיון רחב על המנהלים. ככל שזה יקבל תיעדוף זה תלוי גם בהסתדרות המורים, כמובן שניתן - - -

אוקיי. סוניה פרץ ממשרד החינוך, אומר פה האוצר בצדק, אם לא מעלים את הדרישות האלה בפני האוצר הוא לא יחשיב ולא יכלול אותם בנפרד, אבל ברור שיש פה מתווים שונים. את יודעת, דיברנו על זה גם בעניין המנהלים שיש צורך גם לדון בנפרד בעניין שכר המנהלים. האם התיעדופים האלה קורים בהסכמי השכר? זו לא דרישה של משרד החינוך? זה לא איזו שהיא סוג של בקשה שאתם מפנים למשרד האוצר?

אני אגיד לך מה הפרקטיקה הנהוגה. יש המון ציבורים בתוך עובדי ההוראה ויש גם המון צרכים. אנחנו בסופו של דבר אוספים את כל הצרכים, ותמיד מן הסתם היקף הצרכים אל מול הקיים הוא לא תמיד אחד לאחד. ולכן מתבצע תיעדוף. זה תיעדוף ראשוני, יש אחר כך משא ומתן, לכל צד יש את החלקים שלו ואת הנושאים שהוא - - -

כשאתם ניגשים למשא ומתן ואתם מתעדפים, איך אתם בדרך כלל מתעדפים את עניין האוכלוסיות השונות שעליהן אתם דנים?

תראו, הפעם האחרונה שזה קרה זה היה בסביבות 2016 אז הנושאים שם היו נושאים אחרים. אני אתן דוגמה, שכר מורים חדשים שזה עניין שהוא קריטי למערכת, שכר מנהלים שהזכרת, שזה גם עניין שהוא מבחינתנו, אנחנו אוספים את כל הצרכים ואחר כך יושבים. כמו שאמרתי, גם עכשיו לכשנשב למשא ומתן, בוודאי נעלה את כל הצרכים ונביא גם את העניין הזה לשולחן הדיונים.

אוקיי. מאיר מהסתדרות המורים, יש פה כמה דברים שנשמעים באמת ופה יש לכם אחריות מאוד גדולה כלפי המורים. זכות אדירה באמת לייצג מורים שיש להם השפעה אדירה על האם הקליטה של אותם עולים שמגיעים ארצה תהיה קליטה שהם יחליטו להישאר במדינה שלהם, מדינת ישראל, או שאחרי כמה חודשים הם יעזבו, משום שאם הם לא מצליחים ללמוד את השפה כמו שצריך, יהיו להם קשיי קליטה כמעט בכל תחום, החל מתעסוקה וילדים, וחינוך.

והיו דברים מעולם שחזרו ככה.

אני יודעת, בייחוד מעולי צרפת שהייתי מאוד מעורבת בקליטה שלהם ויש שם קושי מאוד רב.

גם מברית המועצות, היו כאלה שחזרו.

כן. אז יש פה אחריות אדירה על אותם המורים באולפנים, וזה באמת נשמע שכבר מעל ל-30 שנים לא תיעדפו. כמו שאומרים, היו הרבה דברים שאני בטוחה שהם היו מאוד מאוד דחופים ומאוד מאוד חשובים, אבל ספציפית מורי האולפנים איפה שהוא נדחקו, לפי איך שזה נשמע, אחורה. אני אשמח לשמוע מכם איך אתם התנהלתם ומה אתם צופים קדימה, משום שלדעתי הסכמי השכר אמורים לבוא בקרוב.

העמדה שלנו היא שלא צריך להמתין להסכמי השכר כדי להעלות את שכרם של מורי האולפנים. דווקא ההמתנה להסכמי השכר היא זו שמחבלת בהעלאה של תנאי השכר שלהם ואני לא מתכוון להחלה של ה סכמי אופק חדש שהם לא רלוונטיים כי הם עוסקים בבתי ספר יסודיים ובחטיבה הצעירה.

גילוי נאות, אני ייצגתי בעבר את קבוצת מורי האולפנים במשך שבע שנים, שלוש או אם אני לא טועה כמעט ארבע פעמים ניסו לסגור את האולפנים ללימוד עברית ולכן אני שמח שכל חברי הכנסת כאן תמימי דעים שחייבים להמשיך לקיים את המוסד החשוב הזה.

כדי להשלים את התמונה שציינה גב' סוניה פרץ, אחד הדברים שיפה בן דוד כשהיא נבחרה, הסכם השכר הראשון שהיא עשתה או תיקנה בשנת 2017, כלל את כל עובדי ההוראה, הוא לא כלל רק סקטור כזה או אחר, הוא כלל את כל עובדי ההוראה וזה הדבר הראוי לדעתנו, ולכן לטעון שמזכ"לית הסתדרות המורים שהגיעה בשנים האחרונות היא זו שאחראית לקיפוח, חלילה זה לא המצב. יש שונות בין - - -

לא, חושבים שזה כבר 30 שנים. אני לא חושבת ש- - -

הניתוק בין הקבוצה הזאת לקבוצה האחרת התרחש בגלל שמשרד החינוך תיעדף את החינוך לילדים והוא אמר לגבי האולפנים ללימוד עברית, שהוא מתכוון לחסל את המוסד הזה. ולכן היה ייבוש תקציבי של האולפנים ללימוד עברית. ואם נדבר על הייבוש התקציבי הזה, עולה חדש שמגיע לארץ מקבל בין 500-600 שעות זכאות ללימוד. הוא אמור לקבל בין 1,600-1,700 שעות לפי מחקרים, כדי להגיע לרמה טובה של עברית. הוא לא מקבל מספיק שעות, נתחיל מזה. זה לא קשור לשכר. זה קשור לייבוש התקציבי. אילו היו מקצים יותר שעות לכל עולה, המצב היה טוב יותר, ואני מתחבר לאמירה שלך בתחילת הדברים.

מי בעצם מקצה את השעות, זה משרד החינוך?

זה לא אגף השכר דרך אגב, זה אגף תקציבים אחראי לנושא של מספר השעות. אז הקבוצה הזו היא קבוצה שצריך להחיל לגביה רפורמה ייחודית ולדון עליה במסגרת רפורמה ייחודית ועל זה צריך לדון. לא צריך להמתין להסכמי השכר, ולמה? כי כשממתינים להסכמי השכר אז באות קבוצות אחרות כמו מנהלים, כמו מורים חדשים וכולי, וזה לא נכון לעשות. זה לא נכון לעשות כי הקבוצה הזו היא קבוצה שברובה מורכבת מעובדי הוראה שיש להם תארים מתקדמים ואני חושב שנכון לא לייבש אותם תקציבית ונכון לקדם, עכשיו כשאנחנו יודעים שאין סכנת סגירה, לקדם את המעמד שלהם כמו שצריך לקדם את המעמד של כל עובדי ההוראה.

בשנה שעברה שהיה השר להשכלה גבוהה, חברנו היקר השר אלקין, הוא הסכים איתנו. הוא הסכים עם מזכ"לית הסתדרות המורים שצריך לעשות רפורמה נפרדת ולקדם את השכר של עובדי ההוראה שמועסקים באולפנים. הם במסגרת חינוך למבוגרים, ולכן הנושא של אופק חדש הוא פחות רלוונטי, אבל בהחלט צריך לפעול בנושא הזה. לא צריך להמתין להסכמי השכר, אלא צריך לעשות את זה לאלתר.

בשעה 12:30 תגיע גם מזכ"לית הסתדרות המורים שלא יכלה להגיע לדיון הזה הבוקר, היא תתייצב כאן וגם תגיד את הדברים ברוח דומה.

מצויין. תודה רבה.

רק אם מותר הערה קטנה. מתוך הנושא הזה. צריך לחשוב בתוך הדיון, יש תנודות מאוד גדולות בתוך כמות העליה. אנחנו היום נמצאים, ואני חושב שההערה ששמענו מקודם, בעקבות המשבר של הקורונה, ולכן התעורר צורך מאוד גדול בגלל עלייה שהייתה. נסתכל לפי נתונים של 2016 שהסתכלתי, אז הייתה ירידה ב-2016. ב-2016 הגיעו 28,000 עולים. זאת אומרת אנחנו בתנודות של מורים וכמובן בעליות הגדולות כפי שציינו בהתחלה, פתאום קיבלנו כמויות אדירות של עולים ולכן הצרכים היו שונים. אז זו אוכלוסייה שהצרכים לגביה לא ברורה. זה לא כמו שמורים שאנחנו יודעים שיש עליה כמעט עקבית בכל מספר התלמידים בישראל ואנחנו יכולים פחות או יותר לצפות מבחינת הנתונים. פה זה נתונים שונים ולכן זה אחד הנתונים שאנחנו צריכים ממש להסתכל עליהם, כתוך הדבר הזה.

לא סתם לעתים בתוך משרדי הממשלה ובאוצר כשרואים שיש שנים של בצורת, לצערנו אני אומר, אז אנשים אומרים 'אוקיי, תראו, אין, צריך לסגור', ופתאום אנשים לא מועסקים. צריך מאוד שיהיה מנגנון שלם שיבדוק את הדברים האלה, יש מספר נושאים, זה לא דבר שהוא כאילו קבוע בתוך המערכות האלה, זה דבר שכל הזמן יש לו פלקסואציה. אז השנה מדווים על עליה של 30% שכולנו מברכים עליה, אבל הייתה לנו ירידה בגלל הקורונה. לכן אני אומר, צריך פה ממש לחשוב שאנחנו לא איזה נתון מסוים של עליה, שהוא חשוב, אני לא נכנס בכלל לוויכוח כמה צריך להרוויח, זה ברור, אבל זה דבר שאנחנו כל הזמן- - -

כרגע לא. אנחנו מדברים על תקנים, על עוד שעות. אנחנו מבינים את המצוקה הקשה. אגב גם לדעתי תקנות הקורונה היו איתן אתגרים שגם עליהן אולי צריך לדון. אני רוצה לתת לנציגת הסוכנות היהודית ורד אחיהון. בבקשה.

שלום. מבחינת הסוכנות היהודית אנחנו באמת עובדים בשיתוף פעולה גם עם משרד הקליטה וגם עם משרד החינוך ואנחנו מפעילים במחזור של שנה כ-15,000 תלמידים מדי שנה, האולפנים מופעלים חלקם בתוך משרדי קליטה, חלקם ברשויות, יש לנו כ-64 כיתות פעילות.

חשוב לי לציין בפורום הזה שכולנו יודעים כמה אולפן הוא חשוב והכרחי לעולים בתחילת דרכם והוא מפתח לתעסוקה לבריאות ובכלל להשתלבות שלהם בחברה הישראלית. אנחנו מצידנו עושים את הכל כדי שתלמיד גם יוכל להגיע לאולפן אם זה לעולים מאתיופיה זה עשרה חודשים, העולים משאר העולם זה חצי שנה, חמישה חודשים, תלוי במסגרת התוכנית שהעולה מגיע. כך הסוכנות באמת, גם בתקופת הקורונה ככה עם תו ירוק, ניסתה לסייע לעולים כן להגיע לכיתות האולפן, כן לתת להם מחשבים ניידים כדי שיוכלו להשתתף בזום כאשר זה היה בזום.

נושא האולפן מבחינתנו הוא הא'-ב' לעולה כפי שאמרתי, כדי שייטמע בחברה הישראלית, כדי שיתחיל את חייו בצורה הכי טובה ואם הוא יוכל לעשות את זה בתוך מסגרת הכיתה היא הכי טובה במקום אחרי שנה שהוא כבר נמצא בארץ להתחיל להשתלב בכיתה וגם כי אנחנו יודעים שזה יכול לתת לו קרש קפיצה בתחום התעסוקה או לכל מקום שירצה.

נטען פה בוועדה לא מעט על כך שחסרים תקנים וחסרות שעות לעולים שמגיעים. אתם שותפים לעניין הזה?

אנחנו מבחינתנו, מבחינת התקנים כיתות הוראה ושעות הלימודים, הם בתחום של משרד החינוך. הוא אמון על זה וזה לא הסוכנות היהודית. אנחנו אחראים רק מבחינת הלוגיסטיקה ומבחינת המעטפת של הכיתות, שהכיתה תיפתח ותהיה. אנחנו לא אחראים על השעות, אנחנו לא אחראים באיזה - - -

ושיבוץ מורים?

לא, זה תחום של משרד החינוך.

משרד החינוך מעכב את זה.

תודה רבה ורד. סוניה ממשרד החינוך. איך אתם קובעים את מספר השעות? נאמרו פה גם כמה דברים לא פשוטים בעניין הניסיון לייבש את אותם אולפנים. מה עושים בעניין התקנים שחסרים? אנחנו מבינים שהיה גידול. האם הייתה לזה התייחסות של משרד החינוך? הגדילו את שעות האולפנים? הגדילו את התקנים של האולפנים?

קודם כל למען הצדק ההסטורי, הכוונה לסגור את האגף הייתה לפני עשור. בסופו של דבר התקבלה החלטה לא לסגור, נעשו שינויים מבניים בתוך האגף עצמו ובתוך האולפנים, אבל האולפנים קיימים. אז רק בשביל לדייק, אין כוונה לסגור ואני גם לא מכירה כוונה כזאת של לייבש.

איך מוקצים תקנים וכדומה, אני אשמח אם מנהל האגף יתייחס לזה.

כן. הוא גם ביקש זכות דיבור. בבקשה מעוז.

שלום וברכה לכולם. באמת האגף שלנו אמון על כל האולפנים בארץ, ואני בראשית הדברים אומר שאשמח שחברי הוועדה יבואו לסיור קצר באחד מהאולפנים שלנו, לא להרבה זמן, כי טוב מראה עיניים ממשמע אזניים והדבר הזה באמת ייתן איזו שהיא פרספקטיבה בלתי אמצעית על עבודת האולפנים החשובה כל כך.

לגבי מספרים ראשוניים שיהיה לחברי הוועדה קצת פרספקטיבה, אז יש לנו 463 עובדי הוראה באולפנים, מתוכם 41 מנהלים והשאר הם מורים וגם 20 מדריכים. אנחנו מדברים על זה שיש קושי גדול להשיג גם אם יש לנו תקנים, כי שאלתם איך מתקצבים תקנים, זה לפי מספר העולים כי ברגע שנסגרת כיתה אנחנו צריכים לגייס לאותו אזור גיאוגרפי, אם זה בנהריה או אם זה באילת או בכל מקום בארץ את המורים.

איך אתם מחשבים את השעות של העולה? יש שעות שונות לעולים שונים, לזמן שהם נמצאים פה?

משרה מלאה למורה באולפן היא 28 שעות. מורה באולפן בשונה ממורים הרגילים בארץ אין לו שעות שהיה, אין לו שעות פרטניות, הם לא נכנסו הרי לרפורמה. זה גם יוצר קושי גדול כי בסופו של דבר כיתה של 30 תלמידים עולים חדשים, כל אחד יש לו את הקצב שלו בקליטת השפה וכל אחד מתקדם בצורה אחרת וברגע שאין את האפשרות לעבוד בקבוצה יותר קטנה או באחד על אחד גם אחרי שעות הלימודים, אז הקושי של הקליטה הוא יותר משמעותי. המורים עושים את זה הרבה פעמים בהתנדבות, כי הם מרגישים את השליחות שלהם בעניין הזה הרבה יותר והם מרגישים משמעות בעשייה שלהם. אז אנחנו פותחים, אבל לא תמיד אנחנו מצליחים לגייס מורים. המורים רואים את תנאי ההעסקה, וקשה מאוד לשמר את המורים. נכנסו מורים צעירים, וברגע שמתפנה איזו שהיא משרה בבית ספר על יסודי או יסודי הם פשוט עוברים מאיתנו.

צריך להבין שאנחנו מכשירים את המורים אחרי שיש להם תואר ראשון ותעודת הוראה, אנחנו צריכים לתת להם את ההכשרה לטובת האולפנים. לא לומדים את זה באוניברסיטה. אנחנו קולטים מורה, מכשירים אותו, ואיך שהוא מוצא איזו שהיא משרה במקום אחר, הוא פשוט עוזב אותנו. הדבר הזה בשימור של המורים מאוד מאוד מקשה עלינו את העשייה החשובה כל כך של קליטת העלייה בארץ ישראל, הסוכנות היהודית שותפה איתנו מאוד בכל האולפנים, בעיקר במרכזי הקליטה, הרי יש לנו גם אולפנים עירוניים בערים השונות בהיבט הלוגיסטי ובכלל בחשיבה משותפת, וגם משרד הקליטה. צריך לדעת שמשרד הקליטה מקדמת דנא הוא שותף לעניין הזה של העסקת המורים בהיקף של 12%-20% מעלות השכר, משרד הקליטה משפה אותנו וכך בסופו של דבר משלמים למורים, אז גם הוא חלק מהעניין הזה.

אלה הם הדברים העיקריים. שוב, אני מזמין את חברי הוועדה לסיור בכל יום שתבחרו, במקום קרוב וזמין כדי לראות את זה באופן ישיר. תודה רבה.

תודה רבה לך על הדברים מעוז, אנחנו ננצל את ההזדמנות הזו ובאמת באחד הסיורים אולי נקפוץ לבקר באחד האולפנים כדי להבין מקרוב את הקשיים ואת האתגרים.

כמו שנאמר לפני כן, זה דיון שאכן יש צורך לקיים דיון נוסף בעניין. אנחנו מבינים שלא נגעו בנושא הזה במשך עשרות שנים. המורים באולפנים לא מתכוננים לקראת השיעורים, אין להם זמן לפני כן שבו הם צריכים להכין את אותם חומרים, הם לא מתוגמלים על כל הדברים האלה, הם נשארים עם תלמידים מתקשים יותר.

· - -

כן. תראו, קודם כל אני מבקשת - - -

זה מעגל שוטה. כי למה להם להישאר במקום הזה - - -

כן. בהחלט. אז כך, קודם כל אנחנו נקיים דיון המשך בעוד כשישה שבועות לעניין. אני מבקשת ממשרד החינוך, משרד האוצר ומהסתדרות המורים וממנהלי האולפנים לשבת ביחד סביב שולחן עגול ולראות כיצד ניתן איפה שהוא לעשות סוג של תיקון או השפעה או משהו שניתן לסייע כרגע, ובטח שננסה לפני הסכמי השכר, ובטח ובטח שבהסכמי השכר לשים את זה בתיעדוף באחד מסדרי העדיפויות. זו בקשה של הוועדה בעניין הזה. כך שננסה למצוא פתרון ביניים עד לפתיחת הסכמי השכר.

אפשר להוסיף בקשה שלנו לוועדה, לחברי הכנסת?

כן.

במסגרת דיוני התקציב תבקשו את הסעיף התקציבי הזה להגדיל, כי זה המחסום.

אז אנחנו קודם כל מבקשים לדון בזה גם בנפרד, לתעדף את זה. כי אנחנו מבינים שכל פעם מגיעים תיעדופים שונים אנחנו מבקשים לשים את זה גם באחד התיעדופים, לחלוטין זו הבקשה של הוועדה לבוא ולבחון מחדש את אותו המתווה בסעיף התקציבי שלהם. אנחנו נקיים את הדיון הנוסף. תודה רבה לכל מי שהגיע, תודה רבה לחברי הכנסת המציעים משה אבוטבול וטטיאנה מזרסקי. תודה רבה על הדיון הבאמת באמת חשוב הזה. תודה רבה לכל הארגונים שהגיעו, תודה רבה למנהלי האולפנים, למורים, לתלמידים שהגיעו. אנחנו מאחלים לכם קליטה קלה ומהנה ואנחנו נדון בזה בהמשך. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.