פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



4
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
27/10/2021

הכנסת העשרים-וארבע





הכנסת





מושב שני



פרוטוקול מס' 13
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום רביעי, כ"א בחשון התשפ"ב (27 באוקטובר 2021), שעה 9:30

מצבם של אנשים שנמצאים במעגל הזנות

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר
נעמה לזימי
גבי לסקי
יסמין פרידמן

יסמין פרידמן
מיכל רוזין
אבתיסאם מראענה

שולי מועלם
-
ח"כ לשעבר

פקד בת אל באדי - קצין מדור חקירות אח"מ, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק שרית פרץ - ארש תחום סחר בבני אדם, המשרד לביטחון פנים

בוסנה מהרט דסה - עו"ד ויועץ משפטי, המשרד לביטחון פנים

רב"ק חגי ברוש - הרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול, המשרד לביטחון פנים

כנרת מנגן אלמליח - עוזרת, משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון פנים

עלי בינג - רכז רווחה, ביטוח לאומי ועלייה באגף התקציבים, משרד האוצר

אורנה חביב תמיר - יועצת, משרד הכלכלה

דימה דומיניז - עו"ד ומתאמת המאבק בסחר בבני אדם וממלאת מקום נציבת שווי, משרד המשפטים

שחר ישראל - עו"ד, יחידת תיאום המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

דנה רושטשילד - משפטנית, משרד המשפטים

מירב שיבק - עו"ד וממונה ארצית בתחום האזרחי, משרד המשפטים

נועה שטרן - סטודנטית, משרד המשפטים

רואן אבו-גוש זידאן - מתמחה במחלקה הפלילית בייעוץ וחקיקה, אשכול עונשין וסמכויות אכיפה, משרד המשפטים

מוריאל אורדן - עו"ד, משרד המשפטים

ישי שרון - עו"ד, מנהל תחום חקיקה ומדיניות, הסניגוריה הציבורית

גלית שהם - עו"ד, ממונה בפרקליטות, פרקליטות המדינה

- הסיוע המשפטי

- הנהלת בתי המשפט

נוגה שילוח - מנהלת מרפאה ניידת, לשכת הבריאות בחיפה, משרד הבריאות

יעל גור קול - מנהלת מרפאת לווינסקי, משרד הבריאות

מירי מוסקוביץ' - מנהלת תחום פ"א נוער צעירים ונשים בזנות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

דבי גילד חיו - עו"ד, מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח בישראל

איילת רזין בית אור - עו"ד, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

נעמה ריבלין - קרימינולוגית קלינית, מנהלת, סלעית-מרכז סיוע לנשים במעגל הזנות

- מקלט מעגן לקורבנות סחר

מיכל עילם - עובדת סוציאלית, מרפאת לווינסקי

לילך צור בן משה - מנכ"לית, "הופכות את היוצרות"

רומי לוי - יו"ר, ארגמן

אפרת רובינשטיין - מנהל ועד, ארגמן

אור אבו - מנהלת, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות

אוסנת חיטרון - עו"ד, מנהלת קשרי ממשל, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות

שרון בריק דשן - מנכ"לית, קולך-פורום נשים דתיות

צחי אברהם - מנהל ההוסטל, מוזמן

תומר אלדובי - מחזאי ובמאי תיאטרון, מוזמן

מירב בן זאב - עו"ד בתוכנית סיוע משפטי, מוזמנת

הדס גול - מנהלת מטה, על"ם-עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

מאיה ברון - ראשת תחום קצה, על"ם-עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

דנה אגמי - רכזת עבודת רחוב, על"ם-עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

סברין סעיד - על"ם-עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

ליאת קאסה - על"ם-עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

סברינה זהר - צעירה, על"ם-עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

רננה דנון - נציגת העמותה, על"ם-עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

אלי זוארץ - מנטורית, המרכז הגאה

גילי בסון - מנהלת מענים קהילתיים, המרכז הגאה

מעין מגלי - חבר בתא הגאה, המרכז הגאה

מרגריטה פטרנקו - מנכ"לית הבית השונה ע"ר, עמותת מגזר ההתנדבות והמלכ"רים

עמית פל - עובדת סוציאלית ופעילה בחברה הטראנסית, מעברים – לקהילה הטראנסית

לינור אברגל - מנכ"לית, טראנסיות ישראל

נעמה סבתו - מנהלת מחלקת חסרי מעמד, האגודה למען הלהט"ב

עדי לוסטיגמן - עו"ד ויועצת משפטית, רופאים לזכויות אדם

מיכל סטולר - עובדת סוציאלית, פרויקט גילה להעצמה טרנסית

ענת מימון

דלית אזולאי

ענת נחום – חבר תרגומים





















מצבם של אנשים שנמצאים במעגל הזנות

אני פותחת את הישיבה של קידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום 27 לאוקטובר 2021 ואנחנו היום נעסוק במצבם של אנשים שנמצאים במעגל הזנות.

את האמת, יש הרגשה של מפגש לאחר ניתוק של הרבה זמן ועצם העובדה גם שחברת הכנסת לשעבר, שולי מועלם הגיעה לדיון הזה מראה וכמובן, אני לא צריכה להסביר שחברת הכנסת לשעבר הייתה לה תרומה אדירה והיא הובילה את החקיקה בנושא הזה. זו אחת הדוגמאות המאוד בולטות של שיתוף פעולה חוצה מפלגות, חוצה אידיאולוגיות וגם כן דוגמא איך אפשר לנצל את המעמד הזה, של להיות חלק מהקואליציה ולהוביל באמת דברים חשובים לציבור. אז ברוכה הבאה.

יש גם את הרגשה שעם הארגונים כבר הרבה זמן לא נפגשנו, לצערי הרבה עברנו שנתיים ככה מטלטלות. מצד אחד קורונה ומצד שני הרבה בחירות, יותר מידי בחירות והעבודה בוועדה גם כן, לא הצליחה להמריא למקום שהייתה בו. אבל אנחנו כבר אחרי תקופה די ארוכה של אוטוטו זה שלוש שנים? כן. אחרי שחוקק החוק. החוק עבר ב-31 בדצמבר 2018 וחשבנו שמתחילים שנה חדשה ומתחילים עולם חדש שבו החוק יפעל והמצב יהיה יותר טוב להרבה נשים.

אנחנו ננסה היום גם לשמוע מארגוני השטח קודם כל מה המצב אחרי אני לא רוצה להגיד ניתוק, אבל אחרי ההתרחקות מהנושא לתקופה מסוימת. לשמוע מה המצב, נשמע גם מנציגי ונציגות המשרדים השונים וננסה להבין איפה אנחנו עומדות היום.

אני חייבת להגיד שיש תור ארוך של מבקשי זכות דיבור. אני רוצה לתת את זכות הדיבור להדס גול מעמותת על"ם.

<< אורח>>

אני מנהלת במטה של תחום קצה בעמותת על"ם, בעצם על"ם מפעילה חמישה מרחבי לב לטיפול בבני נוער וצעירים ברצף הזנות. על"ם עובדת עם בני נוער וצעירים בזנות ב-20 שנה האחרונות. ב-7 שנים האחרונות, בשיתוף מקצועי ותקציבי עם משרד הרווחה שמממן את מרחבי הלב.

אז קודם כל, תודה על הדיון. אנחנו באמת, הרבה זמן שלא התקיים דיון כזה ואנחנו ממש-ממש קוראות שיהיה המשך לדבר הזה ומקוות שגם תוקם בהמשך וועדת המבנה, שנוכל באמת לעסוק בנושאים החשובים האלה. בעבר הוועדה הזו הייתה מאוד מאוד חשובה ועזרה לארגוני השטח לעבוד בשותפות עם משרדי הממשלה ועם כל הגורמים הרלוונטיים.

בעמם מבחינתנו, אנחנו מגיעות לכאן היום אחרי סיפור מאוד עצוב של התאבדות של צעירה שהייתה מטופלת אצלינו. אני לא אכנס לפרטים אישיים אודותיה כמובן, כי הכל מאוד חסוי. אבל בעצם הצעירה הזאת סימנה לנו 2 דברים מרכזיים שבהם אנחנו נתקלות בצורה מאוד מאוד חריפה בשטח. אחד, זה הסיפור של חסרי וחסרות מעמד. אני אגיד שהיו צעירים ממרחב הלב בחיפה שמאוד רצו להגיע לכאן היום ולדבר ולספר לכם בעצמם ובגוף ראשון את הסיפור שלהם ועל החיים שלהם והצרכים שלהם. לצערנו הרב זה לא התאפשר היום, אבל אנחנו מאוד מבקשות שיתקיים דיון בנושא הזה ושהם יוכלו להגיע ולדבר בשם עצמם. אני אגיד שאני דיברתי אתמול בלילה עם אחד הצעירים שמאוד התאכזב לשמוע שהוא לא יכול בסופו של דבר להגיע והבטחתי לו שאנחנו נגיד את זה כאן ונבקש שיתקיים דיון כזה. מה שהוא ביקש שאני אגיד לכם זה שהוא מבקש שהדיון הזה יתקיים לפני שהוא "יתעייף", ככה הוא הגדיר את זה. אז אני באמת יוצאת מכאן בקריאה של לקיים דיון כזה בנושא הזה ולהזמין אותם לדבר בשם עצמם.

הנושא השני, החשוב והבוער שבעצם המוות שלה העלה לחשיבות, זה כל הסיפור של שילוב מגדרי בכלל במרחבי הזנות ושילוב של טראנסיות בפרט. אני אגיד שלצעירנו כיום טראנסיות לא יכולות להיכנס לכל מרחבי הטיפול בזנות וזה נושא שלדעתי צריך לתת עליו את הדעת ולהתערב בו.

<< אורח>>

אני מאיה ברון, מנהלת תחום קצה בעל"ם. אני רק אוסיף שאנחנו מוצאות, זאת אומרת זה לא שני נושאים שהם לא קשורים אחד לשני. יש קשר הדוק בין חסרות מעמד לבין זנות, זו כמעט האופציה היחידה שנשארת להם והרבה מהאוכלוסייה הזאת בעצם, אנחנו מתמודדות עם שני האתגרים האלה ביחד ואנחנו מאוד מאוד היינו רוצות לקיים ואנחנו מקיימות בימים אלה, גם עם משרד הרווחה, אבל אני חושבת שבוועדת משנה יש לזה הרבה מקום. את כל הדיון המקצועי סביב הנושא של מרחבים מעורבים מגדרית והמשמעות של הקהילה הטראנסית ואיך שהם נכנסים לתוך המרחבים המעורבים מגדרית. כי הרבה פעמים מרחב שהוא רק נשי או רק גברי זה מאוד מאוד מורכב להיכנס אליו ויחד עם זאת, גם את זה צריך לפתור. זאת אומרת יש מרחבים שהם רק נשים או רק גברים ובסופו של דבר, אני חושבת שבהמשך למה שהדס אמרה, לשמוע את הצעירים, אני חושבת שחלק מהחשיבות זה לשמוע רגע מה הם היו רוצים ובאיזה מרחבים נכון להם להשתלב. אם זה גברי בלבד, נשי בלבד או כמובן מעורב, שאז הוא פותר את כל הסוגייה של הרצף המגדרי. תודה.

תודה רבה. נעמה ריבלין מסלעית.

<< אורח>>

שלום לכולם, אני גם מאוד מאוד שמחה, אחרי כמעט שלוש שנים אני חושבת, ניסיתי להיזכר מתי בפעם האחרונה באמת היינו פה בוועדה, בטח באופן פיזי.

אני אתחיל עם מה שחשבתי שאני אגיד בסוף, שאני קוראת באמת להקים את וועדת המשנה לסחר בנשים וזנות. זו הייתה וועדה מקצועית שמאוד עזרה לנו לקדם עניינים, לייצר שיתופי פעולה, לייצר - - -.

קודם כל שיהיו לי חברות כנסת בוועדה הכללית. נכון שיש אבל זה לא הרכב מלא, מה לעשות?

<< אורח>>

אנחנו נתקלות בשטח בהרבה מאוד דברים שצריך לעשות שילובים בין משרדי ממשלה והוועדה הזאת הביאה לידי עשייה משמעותית והביאה את כל משרדי הממשלה להירתם ולעשות דברים. אז זו באמת פנייה מאוד מאוד דחופה שלנו מהשטח, שאנחנו ממש צריכות את הוועדה הזו.

אני רוצה לשתף שבעצם מאז מרס, שנה וחצי אחורה, הזמן קורונה והחוק שנכנס כהה לאט-לאט במקביל, יצר מצב מאוד מאוד קשה אצל הנשים. מצב כלכלי, לא שמצבן היה טוב גם קודם, אבל מצב כלכלי מאוד קשה. קשיים ממש בקיום כלכלי ולאורך כל התקופה הזאת, באמת גם הרבה מאוד עלייה בפניות לסלעית, בעיקר באמת לקן הסיוע ודרך הסיורים שלנו, מהרבה מאוד נשים שזקוקות למיצוי זכויות. הן אפילו לא תמיד פנויות לטיפול ושיקום, המחשבה היא קודם כל 'איך אני בכלל שורדת את החודש?' וההתארגנות שלנו סביב המיצוי זכויות מאוד גדלה. אנחנו הקמנו גם יחידת סיוע למיצוי זכויות, לצד קו הסיוע ואנחנו מנסות מאוד למצוא את הדרכים במהירות האפשרית וזה מאוד מאוד קשה, לייצר עבורן אלטרנטיבות לקריסה הכלכלית שלהן. כי גם הקורונה מאוד צמצמה את צריכת הזנות, החוק גם ייצר איזה שהם מאפיינים שונים - לא שהייתה אכיפה רבה, אבל עדיין זה ייצר איזה שהוא צמצום. אפילו החוק, כשהוא עבר, זה ייצר איזה שהוא צמצום בצריכת זנות ויחד עם הקורונה הן באמת המצב כלכלי מאוד מאוד קשה.

אני כן מרגישה שלצד החוק, עם כל האמירה הוגדלו התקציבים, סלעית גדלה ומרכז היום שלה גדל ואני מאוד מאוד מקווה שאנחנו אפילו נפנה לשנת 2022 להגדיל עוד מכסות, כי יש לנו הרבה פניות ואפילו עוד רגע בקנה עם רשימות המתנה. אבל אני מרגישה שאין התאמה של המערכות בכל התחום של מיצוי זכויות למצב של הנשים ולהכרה בזה שנשים, החוק ייצר איזה שהוא מצב ונשים עדיין בזנות לא מוכרות בביטוח לאומי למשל. אנחנו ניסינו לאורך כל הדרך שהם יהיו אפילו תת-אוכלוסייה ש - - - באופן אישי ושלא צריך לעשות את כל המניפולציות מסביב, של נפגעת מינית ולהבין שאשה שעברה תהליכים כאלה ואחרים זקוקה - - -.

<< אורח>>

מה זאת אומרת "לא מוכרת בביטוח לאומי", למה את מתכוונת?

<< אורח>>

אין הכרה לנשים שעוסקות בזנות.

לא מוכרת בביטוח לאומי מאיזו בחינה? כאילו לא מגיע לקבל, היא לא מוכרת כנפגעת?

<< אורח>>

אז כדי להגיע למצב שהאישה תוכר כנפגעת, עם הכרה בטראומה שלה, זה "ויה דל רוזה", וועדות על וועדת והן נדחות. מבחינת ביטוח לאומי הן לא נדחות, כי הן מקבלות 20% ו-30%, אבל מבחינתנו זה כמעט שום דבר, כי הן לא זכאיות לסל שיקום והן זקוקות לסל שיקום. או שנמצא דרך לייצר סל שיקום מותאם לנשים בזנות, כמו שיש בבריאות הנפש ולא נצטרך את הביטוח הלאומי ואת כל ההכרות האלו או שנפעל כדי שבוועדות האלה הן לא יצטרכו להוכיח ב"ויה דל רוזה". אני רוצה להגיד לכן שגם הצוות שלנו שמלווה, עובדות סוציאליות עם תחושה מאוד קשה מהוועדות. תחושה של השפלה, שאלות לא רלוונטיות.

אנשי משרד הרווחה פה?

כן.

<< אורח>>

ואנחנו פועלים. אני גם יצרתי שוב קשר, בזמנו היינו בקשר עם הוועדות הרפואיות וניסינו לייצר איזה שהיא מודעות ועשינו יום עיון ואני באופן אישי פגשתי את כל הפסיכיאטרים. גם הצטרפה אליי אשה משוקמת שסיפרה להם את המהלכים שהובילו אותן והן נראות מתפקדות, אבל הן זקוקות ל-40%. להכיר בהן רק ב-20% או 30%, זה לא לתת להן את ההכרה האמיתית שהן זקוקות לה. אז זה, אני פונה גם כי אם תהיה רק וועדה ייעודית, נוכל לגייס את המערכת של ביטוח לאומי לטובת העניין.

משרד השיכון, גם משרד השיכון בעניין דרי רחוב - - -.

אני מאוד אוהבת את הגישה החיובית שלך, שאומרת שברגע שתקום וועדת המשנה ייפתרו כל הבעיות. היינו בסרט הזה.

<< אורח>>

אני תמיד אישאר אופטימית והוועדה הזאת הצליחה לקדם הרבה דברים.

ברור.

<< אורח>>

היא הצליחה להביא את המשרדים השונים וגם את ביטוח לאומי בזמנו, כשהם שהגיעו לכאן ראינו תמורות, ראינו. עכשיו אנחנו רואים נסיגה.

משרד השיכון, אני חושבת שצריך להכיר ולתת להם סיוע מוגדל בשכר דירה. עצם החוק ייצר איזה שהוא מצב שצריך להגדיר, הן לא מוכרות וצריך לתת להן לפי זה שהן אימהות חד הוריות או דרות רחוב או מסיבות אחרות. אבל לא כזכאיות בעצם היותן משתקמות מזנות. צריך להניס בקריטריונים של משרד השיכון.

הסל הגמיש, אנחנו עובדים מאוד מאוד קשה, גם משרד הרווחה. צריך לעשות לו התאמה, הוא לא גמיש. הסל הוא סל שהיה יכול לעזור להן, הבעיה היא שהוא לא גמיש והוא גם מצריך מחלק מהנשים ללכת ולהיות מוכרות בשירותי הרווחה ולא כולן רוצות ולא כולן גם צריכות ללכת ללשכת הרווחה וצריך היה למצוא איזה שהוא מנגנון מהיר יותר ונכון יותר, כדי שהן יקבלו את הסל גמיש. כי אם אני לדירת זנות ורוצה להציע לה שיקום, מחר בבוקר היא בלופ. היא לא יכולה לעזוב את הזנות, גם אם היא רוצה כי היא צריכה לשלם שכר דירה, אין סיוע מוגדל. אז כל התהליך של מיצוי זכויות מאוד מאוד איטי וגם לא מותאם, בטח עם החוק החדש.

<< אורח>>

נעמה אתן רואות יותר פניות בעקבות הכניסה של החוק, אתן רואות איזה תהליך מבחינת מערכת האכיפה שמביא יותר נשים לבקש עזרה במיצוי זכויות?

<< אורח>>

אני יכולה לומר ששוב, נורא קשה לבודד, כי אני חושבת שממרס ועד יוני 2020 ובמשך חצי שנה לא הייתה האכיפה של החוק, התקנות עוד לא נכנסו. אבל הקורונה ייצרה מצב ממש, הפניות לקו הסיוע עלו ב-60% באותה התקופה ואחר כך הייתה קצת ירידה, כי עצם זה שהתקנות לא נכנסו ייצר איזה שהוא, הסגרים נכנסו. לקראת כניסת החוק ואכיפת החוק אנחנו רואים ושוב, הקורונה, לטווח הארוך ייצרה בעיות פרנסה בעיקר אצל הנשים שהעבודה - - -. אגב, גם הנשים שהיו משוקמות חלקן פוטרו, חלקן יצאו לחל"ת, לא כולן הוחזרו למקום העבודה, מטבחים שחלק מהן עבדו בהם לא יכלו לחזור וגם מקומות עבודה חדשים תמיד אמרו "אנחנו כרגע לא מגייסים". אז בעידן הקורונה קשה גם לגייס מקומות עבודה וזה עוד יותר מדגיש למה צריך את המיצוי זכויות ולאורך זמן לתת להם, כי תהליך כניסה לעולם התעסוקה הוא הרבה יותר מורכב בעידן הקורונה.

כן, יש יותר פניות. אנחנו בתפוסה מלאה. אני פונה אפילו פה ואומרת שאנחנו לקראת, אפילו בקשה שוב להגדיל מכסות. אנחנו באמת בפניה. היחידה למיצוי זכויות שאני עובדת איתה באמת גם עושה הכנה לקראת שיקום, אבל גם מחזיקה אותן ופה אנחנו באמת צריכים יד מסייעת ממשרדי הממשלה.

תודה רבה. את האמת העלית נושאים שמאוד חשוב לקבל עליהם תשובות ממשרדי הממשלה ותיכף אנחנו נפנה, כי גם נרצה לדעת מה מתוכנן לתקופה הקרובה. אבל אני אנסה מעכשיו לשלב את הח"כיות שירצו לדבר, נא לסמן לי. חברת הכנסת יסמין, בבקשה.

ראשית, אני באמת מברכת על הדיון החשוב הזה. אני יאמר שזה נושא שעסקתי בו בעבר, בעיקר בבאר שבע. אבל אני גם מודה שיש לי כל כך הרבה מה ללמוד ואני מודה לכם שבאתם לכאן כי אני לומדת מכם.

אבל נתחיל וחשוב לי לומר שאם תקום תת וועדה, אני אשמח לעמוד בראשה, גברת היו"ר. אני חושבת שאני ורצה לקחת את הנושא הזה להעמיק בו ולנסות לעסוק כמיטב יכולתי, כמובן שזה תלוי בך.

אני אתחיל מהבשורות הטובות, אחרי 14 דו"חות בשנים עברו, עלינו ל-300. אז באמת, לפחות זו נקודת האור היחידה שראיתי בכל הדוחות. עכשיו, אני רגילה לשבת בדיונים ולשמוע - - -.

אני לא הבנתי את העניין של הדוחות.

בעניין הדוחות? אה, עד שקמה הממשלה הזאת חולקו בסך הכל 14 דו"חות ומאז שקמה הממשלה חולקה 300, אז זו עלייה של עשרות אחוזים, זו הבשורה ונקודת האור היחידה שמצאתי בכל הדוח.

זו יכולה להיות בשורה טובה ומצד שני זה גם יכול להיות - - - .

כן. וגם זה רק במרכז, אוקיי?

עכשיו אני רגילה לשבת בדיונים, מאז שאני כאן ובאמת לשמוע שחסר תקציבים וצריך לטפל בזה וצריך לטפל בזה ופה אני רואה שהקצו תקציבים, יש תקציבים, יש הכל, אבל לא היה ביצוע של התקציבים האלה וזה נורא מבלבל, כי אני לא מצליחה להבין ואני אשמח באמת לשמוע תשובות גם ממשרד הרווחה וגם ממשרד האוצר. איך יכול להיות שבפעם הראשונה אני שומעת שתוקצבו 30 מיליון ₪ ונוצלו רק 4.7 מיליון ₪? שום תוכניות שאמורות היו להיות לא בוצעו, עכשיו זה נראה לי באמת מגוחך. עכשיו אני רואה גם ש-76% מעוניינות לצאת מהמעגל הזה. לא ייתכן שלא נגיע לפחות ל-76 אחוזים האלה וניתן להן מעטפת שיקום. מדובר בהצלת חיים, מדובר באמת באוכלוסייה הכי שקופה שקיימת ואני חושבת שמגיעות לנו תשובות.

תודה רבה. אני בטוחה שנקבל תשובות, למרות שגם כן, התקציב שמדובר עליו היה אמור להיות אפילו הרבה יותר, אבל בואי. אנחנו תיכף נתייחס לזה. שולי, רצית להתייחס?

<< אורח>>

כן. שלום לכולן, תודה עאידה ושלום חברותיי. אני חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם, מובילת החוק ביחד עם חברתי, חברת הכנסת לשעבר, זהבה גלאון ורבות אחרות. זכינו לתהליך אדיר בשש השנים שהייתי בבית הזה. הוא הגיע באמת לשיאו ב-31 בדצמבר 2018, כמו שעאידה הזכירה קודם, במעבר של החוק בקריאה שניה ושלישית וכניסת התקנות לתוקף בכנסת, ביולי 20.

הדיון הזה חשוב מבחינתי בשני אופנים. אני אגיד משפט אחד על הבסיס, בבסיס אין ספק שיש פה שינוי אדיר במרחב הציבורי הישראלי, אבל כמו שהאמנו אז ואנחנו בטוחות בזה גם היום, שלא ילך רק צד האכיפה בלי צד השיקום. כשאנחנו מתכנסים פה, מה שאני הייתי רוצה לשמוע גם הארגוני השטח, שהם היו המנוע הגדול בכל התהליך, בחיבור של שרי ושרות הממשלה וחברי וחברות הכנסת למציאות שבה חיות נשים בזנות ואני אגיד נשים, למרות שכולנו יודעים שיש גם גברים ובני נוער בזנות. כולנו יודעים שהקהילה הקשה ביותר בעולם הקשה הזה, היא הקהילה הטראנסית ודיברנו על זה בלי הפסקה ומפה אני רוצה להגיד שמבחינתי אני רוצה לשמוע בדיון הזה שלושה דברים מרכזיים.

אחד, מה קרה מבחינת התוכניות? אותן התוכניות במשרד הרווחה, במשרד הבריאות, במשרד החינוך, במשרד השיקום, בביטוח הלאומי, שתיכף נשמע. אם יש פה נציג של הביטוח הלאומי-שהוא נקודה קריטית בתהליך. שתיים, מה קרה מבחינת האכיפה? ושלוש, האם התוכניות שהגדרנו אז לאוכלוסיות מיוחדות, כמו הקהילה הטראנסית וקהילת חסרות וחסרי המעמד, שהבוקר כבר שתי דוברות דיברו עליה, איפה עומדים הדברים האלה? אני מרגישה שהדיון הזה, מבחינתי הוא נקודה באיזה שהוא רצף שקורה כל הזמן בשטח, אבל בגלל שכל כך הרבה זמן לא התכנס פה דיון על הנושא הזה, אז אלה הנקודות.

אני לא הייתי רוצה שנחזור חזרה, זה מבחינתי, לשאלות שכבר עברנו אותן. אני אפילו לא יודעת לנקוב מהן, אבל אלה שאלות שכבר עברנו אותן ובעזרת השם, אני מקווה שדווקא ההתקדמות שחלה בחודשים האלה מבחינת הפניות של נשים בזנות לבקשות סיוע, הן ייקחו אותנו לעוד צעד אחד קדימה, במקביל לזה שהאכיפה הולכת ומתקדמת גם אם היא לא מספיקה, גם אם היא מרוכזת בעיקר בתל אביב, גם אם עדיין לא מצאנו פתרון לשאלת הזנות באילת שהיא כרגיל יוצאת דופן, כמו הרבה דברים אחרים בעיר אילת. תודה.

תודה. אני מודה שזה סדר שאפשר באמת להתמקד בו, שלושת הדברים שהזכרת. גם השירותים, גם האכיפה וגם את הקהילות המיוחדות. זה יכול ככה לנתב את השיחה למקום שאפשר להוציא ממנו תוצאות ולראות מה קורה בשטח.

כן, חברת הכנסת מיכל רוזין.

קודם כל אני רוצה להודות לעאידה, שלמרות שנשיאות הכנסת לא אישרה את הדיון המהיר שביקשתי בנושא הזה וזה אולי תמרור שאנחנו צריכות להרים פה בשאלה למה לא מאשרים דיון כזה. בכל זאת חברת הכנסת תומא סולימאן החליטה כן לקיים את הדיון הזה והוא דיון חיוני וחשוב, בטח אחרי השנתיים האחרונות ושנת קורונה ואמרו את זה כאן לפניי. נעמה, שבאמת הסיג לאחור גם את מצבן של אותן הנשים שכבר היו בשיקום ובוודאי מי שלא היו בשיקום וגם עצר את היכולת שלנו לבחון את השפעות החוק. נכון שיש היום הרבה יותר אכיפה בזכות השר לביטחון פנים עומר בר לב, אבל בלי שיקום אז גם האכיפה היא מוטלת בספק והדבר הזה חייב ללכת ביחד, אמרנו את זה כל הזמן. אנחנו התחייבנו פה לנשים בזנות ולא רק להן כמו שאמרת, זה גם כולל שאנחנו נהיה פה כדי לוודא שיהיה שיקום, יהיה סל שיקום ויהיו את כל המענים.

אני רוצה להגיד ובכך אני בהחלט מחזקת אותך, שולי מועלם רפאלי. קודם כל על כל השנים ועל מה שעשית פה את וחברת הכנסת לשעבר, זהבה גלאון. אני חושבת שאנחנו צריכות לשים דגש מאוד משמעותי על הנושא של האוכלוסיות המיוחדות. כמובן גברים בזנות, שלא פעם נעלמים מהשיח ונעלמים לא רק מהשיח, גם מהמענים. בסוף רוב המענים מוקמים ונותנים שירות לנשים בשיקום מזנות ולא בטוח שיש מספיק מקום לגברים ולצעירים, הנשים על הקשת הטראנסית, אנשים מהחברה הערבית, נשים חרדיות, אנשים חסרי מעמד, ללא אשרת שהיה וללא אישור עבודה, אימהות בזנות, אני כבר לא מדברת על תחלואה כפולה, התמכרויות וכדומה, שגם זה מטופל עכשיו.

רק לפני מספר שבועות אישה טראנסית, פלשתינית, צעירה, עם מעט מאוד אופציות בישראל, שמה קץ לחייה כי כוחותיה אזלו. גם הנושא הזה אנחנו צריכות להידרש אליו. יש לנו מחויבות לאוכלוסייה הזאת והיא במצוקה הכי קשה. אם מישהו חסר מעמד במדינת ישראל ומגורש למקום בו אנחנו יודעים מה יהיה גורלו, אנחנו חייבים להידרש לדבר הזה. בעיני זה חוצה מפלגות, חוצה ימין ושמאל, זה נושא הומניטארי ראשון במעלה ואני חושבת שכולנו צריכים לשתף פעולה בדבר הזה.

ערב אישור החוק, שולי, אושר תקציב של 90 מיליון שקלים בפריסה של 3 שנים, 2019-2021. בינואר 2019 הוסף עוד 30 מיליון ₪, למשך 3 שנים בעיקר לרווחה וגם לבריאות. אני יודעת שיש מענים רבים, גם עמדנו על עכשיו גם בהסכמים הקואליציוניים וגם בדיוני התקציב בממשלה, על תוספות מאוד משמעותיות לרווחה וגם לבריאות בנושא באמת של שיקום נשים בזנות. אם זה דירות מעבר לאימהות בזנות, אם זה מכרז למרכז לנשים בזנות, אם זה הכשרה תעסוקתית ואתם כמובן תרחיבו על זה , שיקום, דירות לטראנס, מרפאות מין חדשות ברחבי הארץ, תקני עובדות סוציאליות, אתם כמובן תרחיבו על זה בהמשך. כל הדברים האלה חשוב מאוד שנהיה פה, נעקוב ונשמע. אני לא באתי להגיד שעשינו הכל והכל בסדר, ממש לא. אבל יש פה ממשלה שהנושא הזה הוא על שולחנה. יש פה רצון אמיתי לטפל בסוגייה בעיניים פקוחות וכמובן, כל שקל שנוסיף יועיל.

אני רוצה לציין שלצד הוועדה, היום יש גם וועדת קבינט לשוויון מגדרי בממשלה. צריך לשתף פעולה, להביא את השרות לפה ולדרוש מהן תשובות ולדרוש מהן עשייה. זה התפקיד שלנו ככנסת מפקחת על ממשלה, על הרשות המבצעת ואני חושבת שביחד, מכל הכיוונים, נצליח לעשות פה מהפכה בשנים הקרובות, כך אני מקווה.

אני מודה לכם ומראש אני מתנצלת שאני אצטרך לצאת, כל הזמן יש פה דיונים דחופים.

אני מאוד מקווה שבאמת יהיה שינוי ונראה שינוי אמיתי, למרות שעד עכשיו אף אחד לא יודע איפה זה עומד, מה הקבינט, מה עומד על האג'נדה של - - -.

זה התפקיד שלנו ואנחנו עוזרות לך, לפקח על הממשלה.

זה בטוח. זה שאני אפקח על הממשלה תהיי בטוחה. אבל אני, אני אומרת שברגע שנדע מה עומד על האג'נדה של הקבינט, מה הם בעצמם החליטו להעמיד על האג'נדה של הקבינט המגדרי ואיך זה משתלב עם חלוקת התפקידים בתוך המשרדים השונים, אז נדע לפקח יותר טוב. כאשר הם יגדירו בעצמם מה הסמכויות שלהם ומה עומד על סדר יומם. אבל בינתיים אנחנו כן נעבוד מול המשרדים וננסה לפקח על מה שקורה בתוך המשרדים.

רוצה להתייחס עכשיו חברת הכנסת אבתיסאם מראענה.

סבאח אל ח'יר. תודה ליושבת ראש הוועדה על הדיון הכל כך חשוב ולמיכל רוזין על היוזמה שלא התקבלה על ידי הכנסת, אבל בסדר. אנחנו תמיד נמשיך לעשות את העבודה שחשובה בעינינו.

אני רוצה להגיד שני דברים, אנחנו מדברות על נשים וטראנסיות במעגל הזנות ועל השיקום שלהן ואני רוצה כאן להאיר את עינינו באמת על איך אנחנו בעצם מונעות את הכניסה של עוד אוכלוסיות לתוך מעגל הזנות. אנחנו לא מעט נתקלות בעשרות מקרים של נשים שאנחנו מראש מזהות לאן הן יגיעו ומה התחנה הבאה שלהן. למרות התקציבים, למרות הרצון הטוב של הרבה מאיתנו שרוצות למגר ולשקם את אותן נשים במעגלי הזנות, אנחנו לפעמים התחנה הזאתי כשאנחנו מזהות אותה, אני חושבת שכל משרדי הממשלה וגם אנחנו כח"כיות וח"כים צריכות וצריכים להגיע לסיטואציה שבה אנחנו מבינות איך אנחנו מונעות את הכניסה שלהם לתוך שערי הגיהינום.

הסיפור של זהבה, הפלשתינאית הטראנסית ששמה קץ לחייה לפני שבועיים, אני פגשתי אותה חצי שנה קודם. הכתובת די הייתה על הקיר, לא ידעתי שהיא תשים קץ לחייה, אבל ידעתי שהסיכוי שהיא נכנסת בעצם למצב שאין מענה, אף אחד לא רואה אותה והיא מחוסרת מעמד. אני חושבת שאחד הדברים שמאוד חשוב לדרוש אותם, גברתי יושבת הראש, יש אוכלוסיות שלמות שאנחנו כן מייצגות אותן ובגלל שהן מחוסרות מעמד הן לא יכולות אפילו להיכנס לשערי הכנסת. זו אחת הסוגיות שאני חושבת שאנחנו צריכות לבדוק איך אנחנו בכל זאת מאפשרות למחוסרי מעמד, גם פלשתינאים, ערביות מבקשות ומבקשי מקלט, שיש להם מה להגיד, יש להם יכולת להעיד ולספר את הסיפור שלהם בלי מתווכות ומתווכים, להקשיב להם ולאפשר להם כניסה לתוך כנסת ישראל.

דווקא העבודה בוועדה שלך מתמקדת באנשים במעמד הזה. השאלה שלי, עוד לא קיבלת - - - .

לצערי הרב, נלקחו ממני הסמכויות לטפל במחוסרי מעמד וכל מי שאין לו מעמד בארץ. אני מטפלת בעובדות ועובדים זרים, אז נדרשת כאן בהחלט התגייסות לאותה האוכלוסייה שאף אחד לא רואה אותה, אף אחד וגם אנחנו לצערי, לא הצלחתי את האישור הזה שאני אוכל לעסוק. אני עוסקת בהן בתור ח"כית, אבל בתור וועדה נלקחה ממני הסמכות. כי במדינת ישראל כרגע כל הנושא של פליטים ומחוסרי מעמד הוא נושא שמדינת ישראל לא רוצה לדון בו. אנחנו נמשיך להתעקש.

הסוגייה של הטראנסיות הפלשתיניות הוא נושא חשוב, אני כן מקדמת אותו במשרד החוץ ואני אשמח שהוא יהיה אחד הנושאים שנתמקד בו בוועדה.

דבר אחרון ובקצרה כל הסוגייה של האכיפה של מעגל הזנות הוא צריך לצאת ולהתפזר מבחינת פיזור גיאוגרפי. כלומר, לא הכל קורה בעיר החטאים, כמו שכולם חושבות וחושבים, שתל אביב-יפו היא העיר שקורה בה הדבר הכי נורא שיש. דברים נוראיים קורים בכל מדינת ישראל, בפריפריה ובכל מיני מגזרים ובכל החברות ולכן הראייה צריכה להיות הרבה יותר רחבה וזה לא רק קורה בתל אביב.

והדבר האחרון שאני רוצה לציין אותו, עבודת המשטרה ואני מאוד מברכת את השר עומר בר לב וכל הצוות שלו שבאמת חרט על הדגל שלו את כל הנושא המגדרי ושוויון מגדרי. אנחנו עובדות ביחד בצמוד לכל התוכניות שהשר עומר בר לב מקדם, אני חושבת שהמשטרה הרבה שנים לא הייתה איתנו כל כך. היא איתנו עובדת, אבל לא הייתה איתנו כל כך בקשר הרציף בין כנסת כגוף מפקח על רשויות ועל משרדי הממשלה והגיע הזמן לחזק את הדבר הזה. תודה וסליחה.

תודה. את האמת אני לא ממהרת בדרך כלל לחלק מחמאות, גם למשטרה וגם לנציגי המשרדים, כי אני חושבת שעדיין לא עבר הזמן שאפשר לראות שיש קבלות למחמאות האלה, לצערי הרב. אני חושבת שעדיין צריך לעבוד מאוד קשה. אנחנו ישבנו רק אתמול בדיון וגם בשבוע שעבר בדיונים, שלצערי הרבה לא הייתה שום הרגשה שהמשטרה מספקת את העבודה ואת השירות שאנחנו מצפים לו מהם. לכן אני הייתי קצת נזהרת.

אני הייתי אומרת דבר אחד, משפט אחרון בשביל שלא נצא זה. אני אוהבת לפרגן, אני בעד לברך על כל תכנית חדשה, צריך לעשות את כל המאמצים בשביל למצות אותה. מברכת על חיוביות ועל גישה חיובית וצריך לעשות עבודה קשה.

טוב. תודה רבה. אני לא כל כך חיובית, אני חייבת להגיד. אני ביקורתית יותר, מה לעשות?

לא נורא, לא נורא.

אני רוצה לתת לעוד נציגת או נציג ארגון שטח ואחר כך רצה לקבל תשובות מהמשרדים השונים. אתם עושים לי עבודה קשה, רשמתם פה איזה שש או שבע ארגונים ואני מתקשה לבחור. אבל בוא ככה, מיכל סטולר מפרויקט גילה.

<< אורח>>

סליחה. רק אני מאוד אשמח, בתור מייצגת של איגוד החשפניות ועובדות המין גם לתת את הקול שלנו ושינתן לזה זמן.

את נרשמת?

<< אורח>>

אני נרשמתי, אני פה.

לא נרשמת לדיון, נרשמת לדיבורים.

<< אורח>>

בטח שכן, אני נרשמתי לדיון ויש לי זכות דיבור.

אוקיי, אוקיי. אני רשומים לי מי שביקשו זכות דיבור ואני אעבור עליהם, לא לדאוג אנחנו נגיע לזה.

<< אורח>>

אוקיי, אני רשומה בתור זכות דיבור ואני הובטחה לי זכות הדיבור והגיע הזמן שידברו איתנו ולא מעלינו.

סליחה, סליחה. אני לא יודעת מי הבטיח ומה, זה הולך לפי סדר מסוים. אני לא יודעת מי הבטיח לך זכות דיבור אבל אני מנסה ומשתדלת. אני אגיד בכל זאת משפט שישמח אותך בסוף, לא תמיד אני שלילית.

אני בדרך כלל מנסה להגיע לכל אלה שביקשו רשות דיבור ואני עוברת על השמות, אבל גם נרצה את נציגי המשרדים. התור שלך יגיע. תודה רבה.

יש גם ארגונים אני מניחה שנמצאים בזום.

סליחה אני מבקשת, לא מתפרצים למיקרופון. זאת זכות שנשמרת לחברות כנסת ובדרך כלל אני גם מגיבה ושוללת מהן את הזכות הזו. אז לא להתפרץ למיקרופון, לבקש רשות דיבור, לסמן למנהלת הוועדה ונלך עם זה.

<< אורח>>

פשוט אמרו לי שנקבל ואני לא רוצה שזה יישלל מאיתנו.

בסדר. את שמעת אותי לא? תודה.

<< אורח>>

אוקיי, אין בעיה.

אז מיכל סטולר מפרויקט גילה.

<< אורח>>

כן, פרויקט גילה להעצמה טראנסית. אני אתחיל ואני אגיד שהופתענו בפרויקט גילה, לראות שהמוות של זהבה מוביל דיון תחת הכותרת "מצבם של אנשים בזנות". הצגה של הסיפור של זהבה כסיפורה של אישה בזנות הוא עיוות של המציאות. זהבה לא הגיעה לישראל בשביל לעסוק בזנות, היא לא הגיעה לישראל כקורבן סחר. היא ברחה לפה בגלל אלימות והיא ביקשה למצוא מקלט.

הסיפור של זהבה הוא סיפורה של טראנסית מבקשת מקלט, שישראל לא הסכימה לתת לה אפשרות לחיות בלי אישור עבודה עם אשרת שהייה שצריך לחדש כל שישה חודשים או בתדירות גבוהה יותר. איך אפשר לחיות ככה? ממה היא אמורה להתפרנס, איך לאכול ואיפה לגור? בחודשים האחרונים ההישרדות של זהבה הייתה תלויה במידה רבה בתרומות שארגונים הצליחו לגייס. תרומות בשביל שתהיה לה קורת גג, אוכל, טיפול רפואי. לפני כמה חודשים היא הגיעה לעלמה, מסגרת של עמותת על"ם לנערות וצעירות במעגל הזנות. הצוות של עלמה ובכלל בעל"ם מקדישות הרבה מאוד זמן ובכלל ללמידה איך לתת מותאם ומיטיב גם לנשים טראנסיות. הן שמחו לקבל את זהבה ונשבו במהרה בקסמיה, הן הצוות והן הבנות שחיו במסגרת. אבל תוך זמן קצר, הם התבשרו שהיא לא תוכל להישאר שם, הסיבה – הנראות שלה 'גברית' מדי. ההחלטה התקבלה מלמעלה, בפיקוח של הרווחה, בניגוד לדעתן המקצועית של הצוות בשטח או האחראיות על המסגרת בעל"ם. כביכול, היא (ההחלטה) נועדה להגן על שאר הבנות אשר נוכחותה של מישהי בעלת חזות גברית עלולה להיות טריגרית בשבילן, כמי שנפגעו מינית על ידי גברים. אני חושבת שזה תירץ מתנשא, שמעיד יותר על התפיסות המגדריות של מקבלי ההחלטה הזו מאשר על יכולתן של הצעירות להתמודד עם המורכבות.

אני הולכת להקריא פה קטע קטן מתוך דברים שכתבה אחת הצעירות בעלמה לקראת אירוע לזכרה של זהבה, שהתקיים בחמישי שעבר. מן הסתם ביקשתי את הסכמתה לכך. אז ככה היא כתבה לזהבה:

"..לוחמת, אני הכרתי אותך. נפגשנו פעמיים ואני זוכרת ששיתפת אותי בהישרדות חייך. יום למחרת הגעתי ושאלתי היכן את, הצוות בישרו לי שאינך יכולה להיות פה לצערם, מכיוון שאינך נראית אישה ושאלתי את עצמי 'איך בכלל נראית אישה?' חשבתי ועניתי לעצמי. לא לכל אישה יש שדיים, אך בכל זאת היא אישה. נשים הן חזקות ואת היית הכי חזקה שיש, היית לוחמת. נשים הן רגישות ואינן מפחדות להסתיר את רגשותיהן ולרגע לא הסתרת זאת, היית אישה. נשים שמות אודם ואת שמת אודם אדום חזק, כדי שכל מי שילך לצידך ידע שאת אשה, אשה חזקה. נאלצת להוכיח לאנשים שאת אשה. לצערי, הם לא יודעים איך אשה נראית.."

אלו הדברים שצעירה כתבה, אוקיי? לצערנו זה לא המקרה היחידי שבו אנחנו נתקלות באפליה של שירותי הרווחה כלפי נשים טראנסיות. רק בתחילת השבוע הזה, קיבלתי טלפון מקולגה, עובד סוציאלי בבאר שבע, שמנסה ללא הצלחה למצוא מסגרת מתאימה לפונה שלו. היא צעירה טראנסית שבלית ברירה נאלצת לעבוד בזנות, לאחר שלא הצליחה למצוא עבודה. כשהיא הלכה לראיונות עבודה אמרו לה באופן מפורש שהסיבה לכך היא שהנראות שלה 'גברית' מידי. את אותה התשובה בדיוק היא גם קיבלה ממסגרות רווחה. מרחב הלב לא קיבל אותה, כי הנראות שלה גברית מידי. בשבילך לא יקבלו אותה כי היא גברית מידי, ההוסטל החדש לצעירות שעתיד להיפתח לא מקבל אותה כי היא נראית גברית מידי.

דיברתן פה על פתיחת מסגרות ייעודיות לטראנסג'נדריות, זה לא תמיד פתרון. לא כולן יכולות להגיע למרכז, מכל מיני סיבות והרבה פעמים זה לא נכון. צריך לאפשר לנשים טראנסיות להגיע לכל מסגרת לנשים.

אוקיי, תודה רבה. אני חושבת שהוועדה תצטרך להפריד איזו שהיא ישיבה, או להקצות ישיבה מיוחדת לדיון יותר לעומק וללמידה של הסוגייה, גם בעניין השירותים וגם בעניין של מה עובר על הקהילה באופן מיוחד.

אני פשוט יודעת שהזמן נורא נורא קצר, אבל אני חושבת שדרוש אומץ מאוד מאוד גדול למישהי שהיא ממש יודעת לספר לנו מהשטח והיא צודקת שאנחנו הרבה פעמים מדברים מעל הראש שלהן ואני ממש ממש חשוב לי שאנחנו נשמע אותה. ממש, אני ממש רוצה לשמוע אותה.

<< אורח>>

בשביל הדיוק ההיסטורי, אני לא יכולה להימנע מלהגיד לך, גברתי. אני אמנם כבר לא חברת כנסת, אבל בכל שש השנים שקיימנו דיונים, תמיד שמענו גם את הנשים שבזנות.

<< אורח>>

התשובה היא לא, ממש לא.

אבל אני מבקשת. אני דיברתי על עצמי, אני לא שמעתי.

<< אורח>>

את לא היית פה פשוט, אבל להגיד שכל הזמן אומרים. - - -

<< אורח>>

היא יכולה להתפרץ אבל אני לא?

לא, את לאיכולה להתפרץ ואם תמשיכי להתפרץ אני אשלול ממך את זכות הדיבור.

<< אורח>>

אני רגילה לזה.

בואי, אל תעשי את זה. את נמצאת במקום שמכבד ונותן אפשרות, במיוחד בוועדה הזו. מי שהשתתפו בוועדה בראשותי יודעים את זה. אתן לא צריכות לא לאתגר אותי ולא לנסות "כאילו" לקומם אותי. אני באה פה כדי לשמוע וכל הח"כיות יודעות את זה, אז בואו נעשה את זה באופן מסודר. הדיון חייב להסתיים בשעה 11:00, כי המליאה מתחילה ואני מנסה לעשות את זה כמה שיותר יעיל ומסודר. התפרצויות-לא ארשה מעתה והלאה, זכות דיבור 3 דקות וזהו.

אני רוצה לבקש מדנה רוטשילד, ממשרד המשפטים להתייחס לדברים וגברתי אני רוצה לדעת מה השתנה בתקופה הזו במשרד, גם מבחינת הנהלים, גם מבחינת הדיונים שאתם מנהלים. בבקשה.

<< אורח>>

אז דנה רוטשילד, יעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים, נעים מאוד. אני אנסה לתת איזה שהוא מבט על, יש כאן מספר משרדי ממשלה, שהם כמובן רלוונטיים ויוכלו להרחיב ולדווח. אבל אני אנסה ככה מלמעלה להציג את הדברים וכמו שגברתי פתחה ואמרה, באמת הרבה זמן לא התכנסנו כאן וכאיזה שהוא עדכון של מה שקרה בשנה או קצת יותר האחרונות. למעשה חוק איסור צריכת זנות, שהזכירו כאן, נכנס לתוקף ביולי 2020. אנחנו קצת למעלה משנה לאחר כניסת החוק לתוקף. החוק, אני מזכירה קבע את העבירה כעבירה מנהלית של צריכת זנות, לרבות ניסיון של צריכת זנות ולמעשה מאז חקיקת החוק הייתה היערכות נרחבת של המשרדים השונים וגם במשרד המשפטים בשיתופו וגם בהובלתו בחלק מהמקרים, לצורך יישומו של החוק הזה. אני אתייחס לכמה היבטים וכמו שאמרתי, הגורמים הרלוונטיים יוכלו להרחיב.

אז בבתי האכיפה אני אומר, שעם כניסת החוק לתוקף פורסמה גם הנחייה מטעם היועץ המשפטי לממשלה בנושא אכיפת החוק, שהתייחסה גם, בין היתר, לנסיבות מיוחדות שבהן ציינתי שזו עבירה מנהלית וברירת המחדל בהקשרים אלה היא הטלת קנס. ההנחיה הזאת מתייחסת גם למצבים שבהם למשל אפשר להגיש כתב אישום ועל מצבים חריגים בהם ניתן להעמיד לדין. ההנחיה מתייחסות לעוד היבטים רלוונטיים שקשורים למדיניות האכיפה. גם כמובן במשטרה ועל כך יוכלו חברותיי במשטרה להרחיב, נעשתה היערכות מקיפה, גם הכשרות וגם הנחיות פנימיות נוספות.

מעבר לזה, עודכנו התקנות. היינו כאן לפני קצת יותר משנה, תקנות בנושא של אמצעי חלופי. ישנה בחוק אפשרות שהיא למעשה, הייתה סמכות רשות לשר המשפטים להתקין תקנות שבעצם יאפשרו, חלף הקנס, להשתתף במעין תוכנית חלופית. יש מקומות בעולם שבהן זה נראה john school, קצת דומה לעולמות האלה אבל זה לא בדיוק זהה. מדובר בתוכנית שמרכז שירות המבחן. התקנות האלה הותקנו בספטמבר 2020 ונכנסו לתוקף בנובמבר 2020 והן למעשה מאפשרות לאדם שמקבל את הקנס לבחור ולהשתתף באותה התוכנית במקום לשלם את הקנס, כאשר המטרה היא למנוע את ההישנות וחזרה של העבירות.

מעבר לזה, עם כניסת החוק לתוקף וגם לאחריו נעשו קמפיינים. גם במשרד המשפטים היו כמה גלים של קמפיינים, לצורך העלאת המודעות בציבור, בעצם לעצם האיסור שהוא איסור חדש ולא מוכר לכולם.

כשאת אומרת קמפיינים, מה בדיוק כלל הקמפיין ובאיזה שפות?

<< אורח>>

אז אני אוכל לציין בקצרה. אנחנו העברנו דיווח למרכז המחקר והמידע לפני כמה חודשים, אז יש לי את הנתונים מאז. הגורמים הרלוונטיים מהדוברות אצלינו לא נמצאים כאן בדיון, אז אני אנסה לרגע רק להתייחס ממש, אם זה מעניין הנושא של הקמפיין. אז בעצם נאמר שהיו שני גלים או שלושה, שניים מרכזיים אפשר לומר של פרסום. הפרסום היה בעיקר בדיגיטל, קמפיינים של גוגל, קמפיינים שבעצם מאפשרים חשיפה ומתייחסים לעצם האיסור. זאת אומרת, עצם האמירה שצריכת זנות היא כעת עבירה והיא מעשה אסור ויש לנו את כל הנתונים, ככל שהוועדה תרצה לקבל בצורה מסודרת נוכל להעביר וגם יש דיווח רציף בנושאים אלו, מעבר לזה - - -

וזה היה בעברית.

<< אורח>>

לא, היה קמפיין גם בערבית. סליחה, לא התייחסתי לעניין השפות. היה גם קמפיין בערבית. אני כרגע יכולה לנסות לאתר את המספרים אבל יש גם ממש נתונים בהקשר הזה, אבל כן היה קמפיין גם בשפה הערבית.

מעבר להיבטים שנוגעים לאכיפת החוק כשלעצמו שקבע עבירה פלילית, אני מזכירה שלצד החוק עברה גם החלטת ממשלה, שלמעשה קבעה תקציב של 30 מיליון שלשמחתנו בקרוב להיות תקציב מדינה אני מקווה והנושא גם יכנס בצורה מסודרת לתקציב המדינה, לבסיס התקציב. מאז לא היה לנו למעשה תקציב מדינה סדור.

למעשה במסגרת החלטת הממשלה, הוטל על מספר משרדי ממשלה לחזק או להוסיף מענים לאוכלוסיות בזנות במסגרת התקציב שהוקצה ועל צוות שהוא בראשות מנכ"לית משרד המשפטים דאז, מאז היו לנו חילופים. בעצם לרכז את היישום של ההמלצות הללו, שהן תולדה של המלצות של צוות עוד קודם שלמעשה נגע להיבטים של שיקום וכולי. הצוות הזה למעשה ממשיך להתכנס, מתכנס באופן רציף וממלאת מקום מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר מינתה את עורכת הדין דינה דומיניץ, שהיא מנהלת יחידה לתאום המאבק בסחר בבני אדם. היא כרגע נמצאת בדיון אחר, אם נצטרך ויהיה צורך היא תוכל להגיע ולפרט. היא מינתה אותה בעצם לרכז את עבודת הצוות וכמו שאמרתי, הצוות מתכנס באופן סדיר וממצה, כי כן חשוב לומר שכן יש מיצוי של התקציבים. נאמרו פה דברים קצת אחרים, כן יש מיצוי של התקציבים והמשרדים שחברים בצוות יוכלו כמובן להרחיב. אבל בעצם חברים בצוות הזה אלו מספר משרדים, משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד החינוך והם למעשה יוכלו לפרט על הפעולות שנעשות בהקשרים האלה. אני רק אוסיף ואומר שמעבר להחלטת הממשלה ולמענים שניתנו במסגרתה, למעשה גם יש יוזמות נוספות, שנוספו על הדברים האלה גם בתוך משרד המשפטים. למשל, יש יוזמה מאוד יפה שהממונה על חדלות פירעון למודל ייעודי לסיוע לאוכלוסיות בזנות, ככל שנפתחים נגדם הליכים של חדלות פירעון. שותפות גם עם ארגוני הסיוע בהקשרים האלה, רק השבוע התקיים יום עיון בעניין, יש קמפיין שיצא בו גם שר המשפטים ונשיא המדינה בנושא של מחיקת רישום פלילי, יש צעדים נוספים שככה מנסים לנקוט.

איפה זה עומד הנושא של מחיקת הרישום הפלילי?

<< אורח>>

איפה זה עומד? למעשה הקול הקורא היה הקריאה לציבור, שמאפשרת גם העלאת מודעות לנושא הזה של מחיקת רישום פלילי, גם העלאת מודעות בקרב הגורמים שבוחנים את אותן הבקשות. יש מספר בקשות שהוגשו ונבחנו, חלק כבר התקבלו, חלקן עדיין בתהליך בחינה. שוב, גם את הנתונים האלה העברנו בצורה מסודרת גם בהקשר הזה ואם יש דברים נוספים שקורים והמשרדים יוכלו להרחיב, כל אחד בהקשריו.

אני בטוחה שאת ניסית להכניס את השנתיים או שלוש שלא התכנסנו לתוך הדברים שלך ונרצה להתעכב על חלק מהתוכניות ולבדוק לעומק איפה זה עומד ואיך זה מתקדם ואני בטוחה שנעשה את זה בישיבות הבאות.

גברתי יושבת הראש, אני רק אציין שמכיוון שמשרד המשפטים ציינה את עורכת הדין דינה דומיניץ בנושא של הדו"ח שהיא מוציאה בעצם למדינה האמריקאית בכל מה שקשור בסחר בבני אדם ובטח בנשים, שווה לעיין בו ברגע שזה מוכן. אני חושבת שזה אחד הדו"חות הכי משמעותיים והכי חשובים.

בדרך כלל הוועדה כן קיבלה את הדו"ח וקיימה דיונים כל שנה סביב הדו"ח עצמו ואני חושבת שהדו"ח האחרון, הייתה בו נסיגה בדירוג של מדינת ישראל בנושא וכדאי מאוד באמת, זה אחד הנושאים לדון בהם בעתיד.

ירדנו לשתיים.

אני רוצה רק לשאול שאלה את נציג משרד האוצר, כך שנוכל לשחרר אותו. השאלה היא למר עלי בינג ממשרד האוצר, הוא נמצא איתנו בזום.

אני רק רוצה להבין, בתקציב שמונח על שולחן הכנסת ושנדון או נצביע עליו, אולי בשבוע הבא. מה כתוב, מה הקציתם בתוך התקציב עבור הנושא שלנו, למאבק בתופעה?

<< אורח>>

עלי בינג, אני ממשרד האוצר, רכז רווחה וביטוח לאומי. בעיקרון, כפי שצויין ובמסגרת החלטת הממשלה, הוקצו 30 מיליון שקלים לנושא הזה. משרד הרווחה דאג להקצות עוד קודם לך 9 מיליון שקלים.

אני כן אגיד שעל אף ש-2021 מתנהלת בתקציב המשכי, אנחנו בתקציב הצל שבעצם מלווה את פעילות המשרד כבר מראשיתו. בראשיתו הוקצו אותם 39 מיליון שקלים ולכן בשנת 2021 בעצם, על אף שאנחנו בתקציב המשכי הוקצו למשרד הרווחה, החל מתחילת השנה כבר 39 מיליון שקלים כאמור והסכום הזה ייכנס באופן מסודר, כפי שציינה את זה גם הגברת ממשרד המשפטים, בעצם לבסיס התקציב של משרד הרווחה לכשיאושר התקציב וזה יהיה בעצם כך מ-2021 וצפונה.

אז בעצם אנחנו עדיין עומדים על אותו התקציב שהיה בשנים הקודמות ולא הייתה שום תוספת לנושא?

<< אורח>>

ניתנה תוספת של 30 מיליון שקל בעקבות החלטת הממשלה מ-2019.

אבל הוקצו 30 מיליון גם בשנה הקודמת, נכון?

<< אורח>>

נכון. ה-30 מיליון בהתאם להחלטת הממשלה הוקצו גם השנה והם ימשיכו להיות מוקצים גם בשנה הבאה.

אוקיי. אז מה שאמרתי נכון לא הייתה תוספת תקציבית, זה מה שאני אמרתי. תוספת מעבר ל-39 שהיו עד עכשיו. נכון? הייתה החלטה של שלוש שנים , של 30 מיליון ₪, משרד הרווחה הוסיף 9 מיליון ₪ לזה. כלומר, אנחנו עדיין באותו המקום ובשנה הבאה יהיה 39 מיליון בלי שום תוספת מעבר לזה.

כי בדיוק היו הצהרות שהיו תוספות ושהממשלה או הקואליציה נתנו עוד תוספות, אז אני מבינה שאנחנו עדיין באותו תקציב, רק למען ההבהרה, אתה לא חייב לנקוט עמדה.

<< אורח>>

לא, מה שאמרת מדויק. זאת אומרת, יש 39 מיליון שקלים, זו פעם ראשונה שזה ייכנס באופן מסודר לתקציב, כי זה תקציב המדינה הראשון שמאושר. ככל שמשרד הרווחה, מהתוספות השונות שהוא קיבל יחליט להקצות לכך כסף נוסף, זה יגיע בפנייה מסודרת להעברת כספים ובאמת הכנסת תראה את זה ואז התקציב יגדל.

אוקיי. בסדר גמור תודה רבה לך. אני רוצה לתת למטה למאבק בסחר בנשים, אור אבו בבקשה.

<< אורח>>

תודה רבה. שלום, אני אור אבו. אני מנהלת את המאבק בסחר בנשים ובזנות.

קודם כל אני רוצה להגיד תודה על זה שאנחנו מקיימים את הדיון החשוב הזה, באמת זו תקופה כבר שהדיון לא התקיים וזה ממש חשוב. נשמעו פה כבר קולות על כמה שחשוב להקים את הוועדת משנה ואני מקווה שאנחנו נצליח להקים אותה בקרוב.

אני גם רוצה להגיד תודה שפתחנו קודם כל בלתת מקום לארגוני השטח וגם אני חושבת שצריך להשמיע את הקולות ולאפשר גם לקולות של האנשים, שהם עצמם בעצם מקבלי השירותים ואני יודעת שזה גם משהו שחשוב ליו"ר הוועדה ולוועדה, אז ככה, חשוב שזה ימשיך בדיונים הבאים.

אנחנו נמצאים בתקופה קריטית עכשיו, זו בעצם השנה הראשונה שהחוק נאכף ואני רואה את זה לא פחות ממשימה לאומית. החמש שנים הקרובות זה חמש שנים שמעצבות בעצם את התפיסה לגבי החוק ואת ההצלחה שלו. אנחנו רואות שיש ממש שינוי תודעתי שמחלחל, גם ממשרדים ממשלתיים. אנחנו רואות שדם החוק מצליח לייצר אדוות נוספות, דנה ציינה את זה במודל שלה, הליכי חדלות פירעון ויש ככה עוד כל מיני דברים שקורים ואני גם רוצה שהדבר הזה ימשיך באמת, שינוי רחב של כל המשרדים.

אני אעלה כאן ממש קצת קשיים. אחד, לגבי האכיפה – באמת אנחנו יודעות שהאכיפה עלתה וזה מעולה וחשוב לנו שהאכיפה תתמקד לא רק באזור מסוים, אלא בהרבה מוקדים בארץ ובהרבה זירות בארץ וגם לגבי זה שבעצם הזנות היום נמצאת במסות מאוד משמעותיות באינטרנט, ברשתות החברתיות וגם שם אנחנו חושבות שצריך למקד את המאמצים.

בהיבט של השיקום, אז אנחנו מצפות בעצם שכל המענים שכתובים בהחלטת הממשלה יקומו וכמה שיותר מהר. עלו כאן גם מענים לכל הנושא של אוכלוסיות ייעודיות, אם זה גברים, אנשים על הקשת הטראנסית, אימהות בזנות. כמובן שזה לא צריך להיות על חשבון האפשרות שלהן לקבל שירותים מהמענים הקיימים וכמובן שאני שמחה על הבשורה של הנציג מהאוצר לגבי זה שהכספים ייכנסו לבסיס התקציב ובשאיפה גם שהם יגדלו.

אז אני רוצה רק להצביע על קושי חשוב שאנחנו גם מתמודדות איתו, שזה בעצם מענה רשמי שכולל הלנה לגברים בזנות. זה משהו שעולה כאן הרבה וצריך להכיר בזה שיש גם גברים בזנות ולתת להם בעצם את המענים וכמובן לתת מענה ייעודי לאנשים מהקשת הטראנסית שגם על זה דיברנו.

הנושא של הסוגייה של חסרי המעמד, הדיון הזה ככה הוא התחיל באמת בעקבות המקרה המאוד מאוד מצער של זהבה, שאני מקווה שלא יחזור על עצמו ואסור לנו לשכוח את האנשים שהם חסרי מעמד, זהו.

המשפט האחרון שלי ככה ועם זה אני אסיים, זה שאנחנו באמת מנסים גם אנחנו-ארגונים של קידום מדיניות וארגונים של השטח, מנסים לקדם עבודה משותפת עם המשרדים הממשלתיים ומאוד חשוב בעצם לשמוע מהניסיון שיש לארגונים של השטח והייתי ככה רוצה שזה ייתן לזה מקום. יש לנו באמת הרבה ידע ביום יום, בדברים שאנחנו חוות ומתמודדות איתם וזה חשוב להשתמש ולתת מקום לידע הזה. תודה רבה.

תודה לך. האם אני מבינה ששיתוף הפעולה וההקשבה לצרכים מצד המשרדים הוא לא ברמה שאתן הייתן מצפות לה?

<< אורח>>

הוא לא ברמה שהיינו מצפות לה. אנחנו חושבות שזה אמור להיות משהו יותר על בסיס - - -קודם כל, אני חושבת שזה בסדר לשמוע את הקשיים שהשטח מתמודד איתם וגם לתת מקום לביקורת. הביקורת היא בחיים לא תהיה פרסונאלית, אז כמובן שהיא עניינית והיא על מנת לשפר, אז אני מאוד חושבת שחשוב לתת לזה מקום. אני יכולה להגיד, לצורך העניין ואני לא יודעת אם יש כאן נציגה ממשרד החינוך אבל משרד החינוך זה משרד שממש חשוב לצורך העניין וכמעט ואין לנו תקשורת איתו וזה משהו שהוא מאוד מאוד חשוב. יש להם גם רכיב, אמנם לא גבוהה בהחלטת ממשלה, אבל רכיב חשוב ועם משרד הרווחה היינו שמחים להעמיק עוד יותר. התחלנו שולחנות עגולים, נפגשנו לראשונה על שולחנות עגולים בחודש אוגוסט, שהיו מאוד מאוד משמעותיים וכמובן שצריך להמשיך את זה וממש לעשות את זה גם במפגשים שהם יותר קטנים. זאת אומרת, סביב נושא מסוים, סביב אימהות בזנות לדוגמא ולהזמין את בעלי הידע הרלוונטיים.

אוקיי. אני מקווה שגם כן הישיבות בוועדה יאפשרו שיח יותר פתוח וקשר, אבל אפשר גם לבדוק את העניין הזה הלאה.

<< אורח>>

תודה.

תודה רבה. אני רוצה לתת לגברת מירי מוסקוביץ', מנהלת תחום נוער, צעירים ונשים בזנות, משרד הרווחה והביטחון החברתי. בבקשה גברתי.

<< אורח>>

שלום ובוקר טוב. אני אנסה לצמצמם את זה ל-3 דקות, כפי שגברתי מבקשת.

סליחה, גם להתייחס לניצול התקציבי, מה נעשה וזה.

<< אורח>>

כן בוודאי.

אז אני מירי מוסקוביץ' אסולין, מנהלת תחום טיפול ושיקום אוכלוסיות ברצף הזנות, אני נמצאת בתפקיד מחודש דצמבר 2020. סביב החלטת הממשלה, התקן שלי בעצם הוחלט בהחלטת הממשלה ומונו ארבע רפרנטיות לתחום הזנות, בעצם בכל מחוז של משרד הרווחה יש רפרנטית מחוזית שמטפלת בכל מה שקשור ברצף הזנות.

אז נחיל בזה שבעצם על אף של היה תקציב מדינה, בעצם הזנות הייתה אחת מהדיספלינות הבודדות שבעצם גדלנו והרחבנו והשקענו בהם כיוון שהייתה החלטת הממשלה, בעצם העלות השנתית לתוכניות השיקום לשנת 2021, על פי דו"ח שהגשנו גם במ"מ האחרון, בעצם עמד על כ-40 מיליון שקל. הייתה איזו שהיא בשורה ממשרד האוצר, שזה נכנס לבסיס התקציב, אבל לצערנו יש לנו כרגע - - -. לשמחתנו יש לנו מיצוי של למעלה מ-90%, נכון ליום ראשון האחרון עם כל המסגרות שפתחנו והמכרזים שהוצאנו והדברים שהשקעת בתשומות ולכן זה אומר שאנחנו לא בהכרח נוכל, אם התקציב יישאר על 39 מיליון שקל, אני לא יודעת כמה נוכל להרחיב בשנת 2022 ממסגרות נוספות או להקצות תשומות נוספות למסגרות הקיימות. אז מצד אחד זו בשורה שזה נכנס לבסיס התקציב, מאידך-כמו שיושבת הראש אמרה, אין תוספת למעשה.

זה מעניין, כי ישבה חברת הכנסת מיכל רוזין ודיברה על תוספות ועל הקצאות ועל תוכניות שהקואליציה הכניסה. אז אני מבינה עכשיו שאנחנו.

<< אורח>>

זה האוצר, זאת אומרת אנחנו, עוד לא הייתה החלטת תקציב.

אני לא באה אלייך בטענות.

<< אורח>>

הלוואי. אני הייתי מאוד שמחה לשמוע שיש תוספות.

לא. ברור שאין שום תוספת ממה שהיה בעבר. זה שהכניסו לגוף התקציב, בסדר. זה אומר שזה יהיה שם גם בשנה הבאה, זה לא יהיה תלוי בכל מיני התפתחויות. אבל הייתי מצפה שהשנה דווקא ייעשו איזו שהיא תוספת תקציבית.

<< אורח>>

אז ככה, בעצם במשרד הרווחה יש כיום 15 מרחבי הלב. המרחב הצפוני ביותר נמצא בחיפה, המרחב הכי דרומי נמצא באילת. בעצם 15 מרכזי הלב נותנים איזה שהוא טיפול head hock למצב של קטינים וקטינות וצעירים וצעירות מגילאי 13 ועד 25, שנמצאים ברצף הזנות. זה מופעל, חלקם על ידי הרשויות המקומיות וחלק על ידי עמותות, כמו עמותת על"ם שיושבים איתנו כאן. בעצם המסגרות האלה הורחבו ממודלים מצומצמים למודלים מורחבים, במקום שלוש פעמים בשבוע לחמש פעמים בשבוע, מודלים שהיו מורחבים הורחבו ל-24/7, כמו עלמה בפתח תקווה ובחיפה ויש לנו את מודל הלב הייחודי בתל אביב, שבעצם הוקצה למודל כמעט שישה מיליון, אותם עטפנו באיזו שהיא מעטפת, באיזה שהוא סכום כסף שהם יכולים לתת לכל פונה שמגיע אליהם ולתת או "לתפור" איזו שהיא חליפה מיוחדת עבור אותו פונה שמגיע, עם הצרכים הספציפיים שמיועדים לו.

במסגרת מרכזים לנשים בוגרות, יש לנו את סלעית, אופק נשי ובשבילך. הם כולם מורכבים מהלנת חירום, מרכז יום וערב והוסטל. כל המרחבים, כמו שאמרה קודם נעמה וגם סלעית ביניהם, התקציב הורחב בשנת 2020. נפתחו שישה מיזמים משותפים עם הופכות את היוצרות, לא עומדות מנגד, מעברים של הקשת הטראנסית, המכללה. בעצם שישה מיזמים משותפים שכולם נמצאים או במיזם משותף-שזה אומר, מחצית משרד הרווחה משלם ומחצית אותה עמותה או אותו ארגון נותן או נותנת וחלקם מוכרים כספק יחיד, כמו תועדה למניעת זנות. בעצם אנחנו כרגע ממש בהקמה, ב-1 לדצמבר יוקם אשכול מענים לגברים באזור המרכז, בהוד השרון. זה מכרז מספר 1572020, במסגרת המכרז הגדול שיצא באפריל. ב-1 לדצמבר המרכז הזה יתחיל לפעול. במקביל לזה של עמותת - - -.

עם הלנה?

<< אורח>>

זה מרכז יום וערב, הוסטל ודירת מעבר בעיר הוד השרון. כל המרחב הזה יוקם בעיר הוד השרון. ב-1 לדצמבר צפויה פתיחה של אשכול מענים לטאנסג'נדריות באזור המרכז, זה יהיה במרכז תל אביב, ליד התחנה המרכזית. שני המרכזים האלה, הם מתוקצבים בממוצע בכ-3 מיליון שקלים, תקציב מלא של משרד הרווחה.

בנוסף לזה – מענים בפיתוח, יש לנו מיזם משותף שאמור להיות על סך של 10 מיליון שקלים עם קרן שוסטרמן, שבמסגרתה אנחנו פועלים לפיתוחים חדשניים גם בתחום הזה של הדיגיטל, גם לאתר צעירים וצעירות קטינים וקטינות ברשת. המכרז הזה הוא על סך של כ-10 מיליון ₪ והוא בישורת האחרונה של החתימות. מיזם משותף נוסף, עם sfi, שזה אגרות חוב חברתית, אשר יועד לקהילת הטראנסג'נדריות על מנת לעודד את עולם העבודה, שיהיה ייעודי לתחום הטראנסג'נדריות.

אני חייבת להגיד קודם כל, כל הכבוד! אני רואה שאתם מתקדמים מבחינת הפרויקטים ששמתם לעצמכם ויש ביצוע ואני אשמח אחר כך לקבל את הפירוט במסמך, כך שנוכל לעקוב אחריו ונוכל באמת לבדוק ואולי נרצה לעשות איזה שהוא סיור בשירותים האלה, כדי לאמוד.

אבל מצד שני אני חייבת לשאול, עד כמה הידע שהצטבר בארגונים שכבר הרבה שנים עובדים משולב בתוך העשייה והחשיבה ופיתוח הפרויקטים? אני יודעת שאתם בסופו של דבר תוציאו מכרזים וחלק מהארגונים אולי יקבלו על עצמם - - -.

כמו שקרה עם תודעה.

בסדר, אבל אני יודעת גם שכאשר מתכננים פרויקט, מלכתחילה כדאי מאוד לתכנן אותו ולהוציא את המכרז לפי ראייה מסוימת כשדאי לקחת את הארגונים בחשבון.

<< אורח>>

אז אני רוצה להגיד שכל המיזמים המשותפים, שישה מהם ועדיין לא דיברנו על דירת אימהות וילדיהן. שלוש דירות שהוקמו על ידי "חכמת נשים", של הד"ר עינת גור. מבחינת החלטת הממשלה אנחנו עומדים בכל היעדים של החלטת הממשלה ואני רוצה להגיד ככה, סביב מה שאמרת חברת הכנסת, שכל ה-40 מיליון נוצלו נכון ליום ראשון, כשישבתי מול התקציבנית כדי להתכונן לוועדה, אני חושבת שיש סך הכל סך של חמישה מיליון שקלים שעוד לא נסגר. זאת אומרת, זה לא שישבנו בשנתיים האחרונות וחיכינו שתתכנס הוועדה ואז נתחיל לפעול.

אני מסכימה שיש עוד הרבה מה לעשות, אנחנו הזמנו את כל הארגונים ואת כל העמותות בחודש אוגוסט, התחלנו שולחנות עגולים, השולחן הבא נקבע לחודש ינואר, אנחנו מקיימים וועדות פנימיות והזמנו לוועדות ספציפיות את אנשי השטח, שהם ייעודיים לתחומים הספציפיים והם מקצועיים.

תודה רבה.

<< אורח>>

שנייה אחת אעידה. רק שאלה אחת לגבי אילת, מה קורה באילת?

<< אורח>>

אני חושבת שבאילת המורכבות היא של הרשות. אנחנו מאוד מעודדים להקים שם מרחב 24/7. אני חושבת שהרשות עצמה היא לא בעד - - -.

<< אורח>>

האמירה ההיסטורית של עיריית ירושלים שאין זנות בירושלים עברה לאילת?

<< אורח>>

לא, לא. זה בירושלים, שלצערנו אף אחד לא ניגש למכרז, כי זה באמת "אין זנות בירושלים". אבל, באילת, אני חושבת שבגלל שאילת היא עיר מקלט, כפי שציינת קודם, חברת הכנסה לשעבר, זה בגלל שיש שם מורכבויות שבעצם באים מכל הארץ. כעיר מקלט, הם לא רוצים לתת לזה איזו שהיא במה פורמלית. לנו יש אינטרס ואנחנו מדברים עם עיריית אילת להרחבה או להקמה של "הלב" 24/7.

אני לא יודעת מה זה במה פורמאלית, לא מחכים - - -. אני חושבת שגם הנושא הזה מחייב איזה שהוא טיפול נקודתי בכל מה שקורה בעיר אילת. כולנו הזדעזענו, כולנו שמענו את הסיפורים ובזמנו גם עירבנו את משרד התיירות על מה שקורה בבתי מלון וכולי. אני חושבת שהגיע הזמן גם להתמקד בנושא הזה בעתיד.

אני רוצה לתת לאפרת רובינשטיין ואני מאוד מבקשת עכשיו, אני אקפיד מאוד על הזמן כי אנחנו בספירה לאחור, מה שנקרא.

<< אורח>>

אוקיי. אני רוצה להתחיל בתודה לך. לצערי נכון לעכשיו איני יודעת את שמך ואת לא יודעת את שמי, אבל את ראית אותי. אנחנו כאן על תקן האנדרדוג ואנחנו מודעות לכך ולאבסורד שבכך כי עלינו חוקקים, הגברים בזנות פונים אלינו, "ארגמן, ו"טראנסיות ישראל" ו-isu, איגוד החשפניות בישראל הם הכתובת הכי בלתי אמצעית ובלתי שיפוטית ואותנטית ואולי הגיע הזמן לתת לנו באמת קול ומקום. אני חושבת שיש פה המון דיבורים אבל אולי הגיע הזמן שתקשיבו אשכרה לנשים בשטח, לנשים העובדות.

אז אני אפרת רובינשטיין, אני יושבת ראש איגוד החשפניות ואני כאן לעדכן שמאז סגירת מועדוני החשפנות, מאות נשים שעבדו כחשפניות עוסקות כיום בעבודות מין בסקטור הפרטי, ללא פיקוח, ללא אבטחה וללא מסגרת מסודרת של עבודה. אותנו זה לא מפתיע, כי אף פעם לא הותוותה עבורנו תשתית מציאותית אשר רלוונטית עבורנו. אני אשה יחידנית בת 35, עם שני תארים בהצטיינות מהאקדמיה לאומנות בבצלאל וברחתי בעבודת החשפנות. אהבתי את העבודה והיא אפשרה לי להתקיים בעצמאות כלכלית מלאה ואף לתמוך במשפחתי. אחרי סגירת מועדוני החשפנות, שאירע בין לילה, ארגון הסיוע סלעית הציע לי לעבוד בדוכן שייקים. אני חושבת שהניתוק הזה, שנובע בהכרה מההדרה שלנו החשפניות, מהשיח אשר מתקיים עלינו ומשפיע עלינו באופן ישיר, הוא זרקור לכשל עמוק אשר מצדיק בדיקה בנוגע ליעילות של הצעדים אשר ננקטו בנודע אלינו ושל תוכניות הסיוע, הוועדות והדמויות המאיישות אותן.

עבודות שכר המינימום השוחקות, שהוצעו לנו כאלטרנטיבה הן אינן דווקא בסביבות אשר בטוחות יותר עבור נשים, בטח לא כאשר הן לוחצות אותנו לדחק כלכלי ומנציחות את המקום השולי של הנשים המועסקות בהן.

אנו דורשות לאפשר את פתיחת מועדוני החשפנות, אותם חווינו כמרחבים בטוחים. מי אם לא אנחנו החשפניות, יודעות הכי טוב את התנאים האופטימאליים שבהם אנחנו יכולות ורוצות לעבוד. למה לגזול את הפרנסה שלנו? במקום להשקיע בדיאלוג עימנו ובחיזוק מעמדנו כעובדות ואז כלאחר יד להבדיל, לכסות את הנזק שנגרם לנו עם פלסטרים פיתיונים בצורה של תוכניות סיוע ומשאבים, אשר מסתברים ככוסות רוח למת.

לאף נציגה של ארגון סיוע אין מנדט לייצוג של אנשים בשירותי המין בישראל. לצערנו, הן מקבלות את זכות הדיבור וההחלטה עבור אנשים שלא ביקשו מהן ייצוג. בשורה התחתונה מה שמציירים בארגוני הסיוע כנתונים מייצגים, הם נתונים שמייצגים פחות מ-10% מהנשים שעוסקות בשירותי המין. למעשה הסיפורים הקשים שהן שמעו מייצגים את המיעוט, אבל את משליחות אותן על הרוב.

פעולות הרמיסה והמחיקה, הן מוטיב העובר כחוט השני בכל חזיתות המלחמה בעובדי ועובדות המין. בישיבת וועדה של הכנסת בשנת 2017 כינו את החשפנות זנות בתחפושת, עבורנו ההתנהלות בעניינינו היא התגלמות ההתחזות והחלם.

במסווה של עזרה מתנהלים מנגנונים אגרסיביים בהמתת הסטיגמה השלילית כלפי עובדות ועובדי מין - - -.

גברתי, גברתי, הזמן שלך עבר. אני מבקשת.

<< אורח>>

כולן קיבלו פה זכות דיבור ואני אדבר, זה בדיוק שתי דקות.

את דיברת ואת קיבלת שלוש דקות ואני מבקשת ממך לסיים. אני מבקשת לסיים את דברייך ואל תכריחי אותי לקבל החלטה להוציא אותך. את לא תשתלטי על הישיבה.

<< אורח>>

סליחה, למה אין לי פה זכות דיבור? אני לא משתלטת אני מציינת את הקול שלי, השתקתם אותנו שנים. למה את לא נותנת לי לסיים את מה שיש לי לומר?

אני נתתי לך זכות דיבור ואת תפסיקי עכשיו. אני ביקשתי ממך ואמרתי לך - - -.

<< אורח>>

מעמד עובדיי ועובדות המין חייב להיות מוסדר, כמו בכל מדינה מערבית מתוקנת. תוציאו אותי בכוח, תזמינו לי משטרה, תשתמשו באלימות.

תודה רבה. אני חייבת להגיד משהו, את באת ומהרגע הראשון את רוצה לריב, אני לא רוצה לריב איתך. את רצית את התמונה הזו, את רצית את הוידאו הזה ולצערי הרב אני חייבת להגיד, הוועדה הזו הכירה אורחים שלא הסכמנו עם דעותיהם ואורחים שכן מסכימים עם דעותיהם, אבל כולם מחויבים לכבד את המקום הזה ואת הישיבה הזו ולכבד את הנהלים שבהם אנחנו מקיימות את הדיון.

אני מצטערת שצריכים להגיע למקום כזה, מהרגע הראשון היה ברור לי שיש צורך כנראה בצילום של אותו הרגע.

רב פקד שרית פרץ, ראש חוליית סחר בבני אדם במשטרת ישראל. בבקשה גברתי.

<< אורח>>

בוקר טוב, אני אשתדל לקצר על אף שיש לי המון מה לספר.

אני חייבת להגיד משהו, הדיון היום הוא רק פתיחה. אנחנו נרצה להבין איפה עומד כל דבר ואת ההעמקה והפרטים, להם נקדיש דיונים נוספים.

<< אורח>>

בסדר גמור. אז אני באמת אשתדל לקצר. אני כן דווקא יושבת הראש, רוצה לפרגן ולומר שהדיון הזה, לי באופן אישי ולנו במשטרת ישראל מאוד מאוד חשוב. כי בסופו של דבר, האכיפה מתבצעת ואנחנו תיכף נפרט על זה, אבל לצד האכיפה יש שוטרים ומפקדים שנמצאים בשטח וככה מעבירים לנו, לחולייה, את הרשמים שלהם. אז פעם אחת מאוד שמחה לראות כמה זה מחלחל, הנושא הזה בכלל, במשטרה ובקרב השוטרים והקצינים. אני שומעת מהם לא פעם את הדאגה לאותן נשים, טראנסג'נדרים, קטינים, שעוסקים בזנות ואני מקבלת פשוט טלפונים על כך שהם אוכפים, אבל הם גם שואלים לגבי השיקום והם חושבים שצריך להגדיל את השיקום בהיבט של הסיוע הכלכלי. שוב, זה מבלי שהם מכירים באמת לעומק את התוכניות שיש, הם יודעים שיש תוכניות ושהחוק עבר לצד תקציב משמעותי. אבל אני מציינת את העובדה הזאת כדי שתבינו שהנושא הזה מחלחל בקרב השוטרים ובקרב הפיקוד וזה דבר שהוא בעיני חשוב.

דובר כאן על הנושא הזה שהאכיפה לא מפוזרת והיא מתמקדת רק בתל אביב, אז זה לא נכון. אני יכולה להגיד שמתוך 341 קנסות שניתנו, זה הנתון עד לפני יומיים ואם נבדוק היום אני מניחה שזה עלה. אבל 80 קנסות ניתנו במחוז חוף, שזה בעצם עיקרם בחיפה, 13 דו"חות בתחנת באר שבע ובאמת השאר ברובו מתמקד באזור המרכז.

<< אורח>>

אפס בירושלים?

<< אורח>>

דו"ח אחד בירושלים, אבל רגע, חשוב לי רגע להסביר משהו. חשוב לי לומר שהנתון הזה מדבר על קנסות שניתנו אבל זה לא אומר שאין פעילות בשאר המקומות נגד בתי בושת. יש תיקי חקירה ויש לא מעט, אוקיי? נגד בתי בושת, המפעילים שלהם, הסרסורים שלהם, אותם צרכנים שנתפסים או נתפסו בבית הבושת נלקחים לחקירה ושם נגבית בעצם עדותם באזהרה ובסוף התהליך של תיק החקירה הם יקבלו קנס. שוב, ככל שהראיות.

לא מוציאים להם קנס במקום?

<< אורח>>

לא, מחשש - - -.

למה?

<< אורח>>

אני אסביר למה. כי בסופו של דבר לאדם יש אפשרות להגיש בקשה להישפט וככל שמתנהלת חקירה, אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו נצטרך לחשוף את חומר הראיות טרם סיום החקירה. זה לא אומר שהם לא יקבלו קנסות, הם יקבלו קנסות בשלב מאוחר יותר.

רק שניה לעניין הנתונים. אני רוצה לספר ששני אנשים מתוכם הגישו בקשות להליך חלופי. זה אמנם מעט מתוך 341, אבל זו התחלה. כי עד לא מזמן כל פעם שנשאלנו ככה על ידי ארגוני הסיוע, הנתון היה אפס. אז אני חושבת שזה כבר משהו.

יש לנו שמונה מקרים של אנשים שקיבלו קנסות בפעם השנייה, זה גם בעיני משמעותי וחשוב.

<< אורח>>

יש מישהו שביקש להישפט?

<< אורח>>

להישפט? לא, בינתיים לא.

יש לנו עוד נתונים על כמה אנשים שילמו את הקנסות, אבל אני חייבת רגע לסייג שנייה את כל עניין הנתונים. אני חושבת שאנחנו נמצאים בשלב מוקדם של האכיפה, אני חושבת שמאז המדיניות של השר שככה נאמרה וחלחלה ואני מדברת על כארבעה חודשים, אני רואה באמת גם התעוררות של יחידות השטח, של האכיפה, גם התעניינות ואני חושבת שהרבה שוב ואנחנו נעמיק בדיונים הבאים. אבל אני חושבת שגם מעשייה אחרת, שהיא לא באה לידי ביטוי בנתונים היא מאוד חשובה וחשוב להבין אותה ואנחנו נדבר עליה בדיונים הבאים, כדי להבין שגם להם יש בסוף השפעה על השטח. גם על נשים, גם על סרסורים, על זירות הזנות ואני חושבת שזה משהו שאנחנו נראה ככל שאנחנו נתקדם עם הזמן.

עוד משפט אחד. אני רוצה לספר שבחודש הבא אנחנו מקיימים יום עיון בנושא של חוק איסור צריכת זנות וזה יום עיון שנועד כולו באמת, לארגוני סיוע, ולאזרחים וכמובן שיהיו שם גם גורמי ממשלה. אנחנו נחשוף שם חלקים מהלומדה הייחודית שהכשרנו בה את השוטרים.

אני חייבת להגיד משהו. יש החלטה של יושב ראש הכנסת שבשעה 11:00 הכל מסתיים בוועדות, כי המליאה מתחילה וזה אומר כולל שהצוות קם ועוזב את הדיון והפרוטוקול לא נרשם והכל נסגר, אפילו בלי שליטה שלי. תנו לי רק לסכם, אני אמרתי שהיום זו רק ההתחלה ואתם תגיעו עוד ויהיו עוד דיונים יותר מתמקדים בנושאים השונים ואתם תוכלו לדבר.

<< אורח>>

אני עמית פל ואני עובדת סוציאלית, אני עובדת עם הקהילה הטראנסית מטעם קופת חולים ועם בתים מאזנים. לא דיברו כאן על נושא של מסגרות טיפול ומסגרות שיקום לקהילה הטראנסית. חברת הכנסת - - - דיברה על הצד של לפני ואנחנו מנסים להקים מסגרות לטיפול וזה נושא שכדאי לדון עליו בפעם הבאה.

אוקיי, תודה רבה.

אני חייבת לסכם ואני אעשה את זה כמה שיותר מהר ואני מתנצלת בפני אלה שנרשמו, השתדלתי להגיע לכולם ולא הגעתי. אנחנו נשמור את הרשימות ובדיונים הבאים יהיה לכם זכות להתחיל. תאמינו לי שאני ניסיתי להקשיב. אני אומרת את זה שוב ושוב ושוב, זאת ישיבה ראשונה בקדנציה הזו, בכנסת ה-24. הוועדה תמשיך לעקוב, כמו שעשתה בעבר וכמו שלקחה על עצמה לטפל בנושא הזה ולרדת לעומק הדברים ולנסות לקדם ולפקח על עבודת הממשלה, אנחנו נמשיך לעשות את זה.

בעניין וועדת המשנה, אני לא רוצה לצאת בשום הצהרות. עד עכשיו לא התמנו כל חברות וחברי הכנסת שישבו בוועדה, כולם יודעים שיש משבר בעניין של הייצוג בתוך הוועדות. ברגע שיהיה ייצוג מלא אני אמצא את הדרך ואדע או להקים וועדת משהו או להטיל על מישהו לטפל, בינתיים אנחנו ניקח את זה על עצמנו בוועדה ובכנסת ה-23, זה מה שעשיתי לקחתי על עצמי שנה שלמה עד שהתהווה הרעיון של וועדת המשנה ותיאמנו דיון בנושא כל שבועיים. שזה בדיוק מה שוועדת משנה עושה, וועדת משנה מתכנסת פעם בשבועיים.

אני חושבת שאנחנו חייבות לעבוד בשלושת המישורים בעתיד. גם בלבדוק את השירותים שמתפתחים סביב הצרכים הקיימים בשטח ואיך לפתח להם מענים. הדבר השני, עניין האכיפה ואיך היא מתבצעת והפיזור וכל זה. והדבר השלישי, הקהילות המיוחדות בתוך המרחב ואיך אפשר באמת לתת את המענים ולשמוע את כל הקולות ולהבין את הצרכים.

אני מודה לכולכן ואני מודה לך שולי שהגעת ואני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.