פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



33
ועדת החינוך, התרבות והספורט
26/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 41
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"ט בחשון התשפ"ב (25 באוקטובר 2021), שעה 11:00

התאמת לוח חופשות בבתי ספר לימי עבודת ההורים

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
סימון דוידסון
אמילי חיה מואטי
שירלי פינטו קדוש

מאיר פרוש

נוכחים: סוניה פרץ - סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר כח אדם בהוראה, משרד החינוך

שירה גרוס - רפרנטית חינוך אגף שכר, משרד האוצר

לירן זרד - מרכז המחקר והמידע, כנסת

יפה בן דוד - מזכ"לית, הסתדרות המורים

מאיר אסרף - עו"ד, נציג לשכת הקשר עם הכנסת, הסתדרות המורים

יוסי מרגונינסקי - חטיבת המחקר, בנק ישראל

גיא סגל - חטיבת המחקר, בנק ישראל

דורית חזן - יו"ר, ארגון גננות מחנכות

אברהם תומר - חוקר, קהלת

יעל אודם - עיתונאית

הגר יהב - מנכ"ל נשיאות המגזר העסקי

דפנה אבירם-ניצן - מנהלת המרכז לממשל וכלכלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה

ריטה גולשטיין - ראש תכנית רפורמות בשירות הציבורי, המכון הישראלי לדמוקרטיה

אורית גור כהן - יו"ר משותף מנהיגים- ארגון מנהלי בתי הספר, ארגון מנהלי בתי-ספר

זיו עומר - ראש צוות התאמת חופשות, הנהגת ההורים הארצ, ארגון ההורים הארצי

עידו ברנר - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית, מועצת התלמידים והנוער הארצית

טל לוריא - בעל הבלוג יומנו של מורה

תמי סלע

יהודית גידלי

שרון רפאלי

התאמת לוח חופשות בבתי ספר לימי עבודת ההורים

בוקר טוב לכולם. אני שמחה לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בנושא התאמת לוח חופשות בתי הספר לימי העבודה במשק.

אני יודעת שהנושא הזה נידון הרבה מאוד לפני כן בוועדת החינוך. יושבי ראש ועדת החינוך לשעבר גם הגישו הצעות חוק בעניין. כל פעם הנושא הזה עולה, והמטרה שלי היא לבחון מקרוב את התועלת, את האתגרים, מה נדרש ומה מקשה, ובסופו של דבר – מה טובת תלמידי ישראל.

לעניין זה אנחנו נקיים מספר ישיבות, אנחנו פה בדיון ראשון כדי לשמוע את כל הצדדים של הנושא הזה. אני יודעת שהוא דובר רבות אבל בדיון הזה המטרה היא לצלול לעומק לתוך הפרטים ולהבין האם נדרש שינוי בכל הנושא של לוח החופשות של תלמידי ישראל: האם יש בו צורך? האם הוא מיטיב עם המדינה, עם המשק, עם התלמידים, עם ההורים? יש פה המון אנשים שביקשו לדבר, ואנחנו ננסה לשמוע את כולם, כולל חברי כנסת אם ירצו להגיב לדברים.

חברי הכנסת, האם תרצו להגיב בקצרה בפתיחת הישיבה לפני שאנחנו פותחים בדיון? לומר הצגה של עמדתכם או תחושותיכם?

תודה על עצם הרעיון לקיים את הדיון על הנושא הזה. זה מזכיר לי את התקופה שהייתי במשרד החינוך, ואני יודע שאנחנו הערנו כל מיני דברים שצברנו ואולי לא נתנו עליהם את הדעת מלכתחילה בנוגע להתאמת לוח הזמנים של קבוצות אוכלוסיות כאלה ואחרות בתקופות שיש חופשים גם להורים ובעיקר לילדים בחינוך מיוחד. המשרד תמיד היה עם אוזן קשבת, אבל ודאי זה יעלה או שלא יצטרכו להעלות כאשר המשרד יציג את הנתונים ואת ההצעות שלהם.

תודה רבה. חברת הכנסת מואטי, את רוצה להגיב?

אני אמתין להתקדמות הדיון ואגיב בזמן שאראה לנכון.

חברת הכנסת שירלי פינטו, את רוצה לפתוח בכמה מילים?

(תרגום משפת הסימנים): לא, אני אשמח להקשיב ולהשתלב.

מצוין. אנחנו נפתח, קודם כול, עם משרד החינוך. מעניין אותנו לדעת האם הנושא נדון במשרד החינוך לפני כן, ומה עמדתו או מה נקבע על-ידו בעניין התאמת לוח החופשות לחגים, שינויים שנעשו לאורך השנים. נשמח לשמוע את עמדתכם.

תמי רוצה לומר כמה דברים, בבקשה.

רק משפט על תקציר הפרקים הקודמים. בכנסת ה-20 הוקמה פה ועדת משנה לעניין הזה בראשות חבר הכנסת עודד פורר, שגיבשה דוח עם המלצות. הדיון האחרון שהיה פה כשיושב-ראש הוועדה היה חבר הכנסת מרגי היה על המלצות אותו דוח שהועבר למשרד החינוך, והוועדה ביקשה את ההתייחסות של משרד החינוך למתווים שהוצגו שם שאחד מהם היה מומלץ על-ידי הוועדה. גם הוגשה הצעת חוק על-ידי חבר הכנסת פורר על בסיס אותן המלצות. המכתב שיצא, למיטב ידיעתי, אבל צוות הוועדה יתקן אותי אם אני טועה, לא קיבל התייחסות מסודרת, למעט הנושא של בתי הספר של החגים ושל החופש הגדול שהוועדה ראתה אותו כמענה חלקי אבל לא מספק. זאת תמונת מצב של הדיון האחרון וההצעות האחרונות שהוועדה העבירה להתייחסותו של משרד החינוך בנושא הזה.

בוקר טוב, סוניה פרץ, נציגת משרד החינוך. אנחנו מבינים שהייתה ועדת משנה והיו דוחות שהוגשו ונשמח לשמוע את דעתכם לפני שניגש למ.מ.מ כדי להציג לנו דוח בעניין.

קודם כול, אני אפתח ואגיד שהשרה קשובה לנושא הזה ולקולות שיעלו מהוועדה, וגם נביא אותם בפניה. בקצרה אני אסקור את עניין לוח החופשות. לוח החופשות הוא פרי הסכמות עם ארגוני המורים משום שיש לזה השלכות על יחסי עבודה זה שנים ארוכות. לוח החופשות מבטא לבד מפגרת הקיץ את חגי ישראל ואת החגים של המגזרים האחרים. ראש השנה זה א' בתשרי וזה חג.

בשנים האחרונות משרד החינוך במטרה לתת מענה לפגרות כאלה ואחרות פתח את בתי הספר של הקיץ וגם את בתי הספר של החגים שזה מענה לעניין לוח החופשות. התקציב לבתי הספר של החגים לא היה בבסיס, ובמסגרת אישור התקציב הנוכחי, לפי החלטת השרה, זה ייכנס לבסיס. זה המענה שהמשרד נתן לנושא הזה בשנים האחרונות.

תודה רבה. רק כדי להבין: עניין החופשות – איסרו חג וכדומה – האם הוא נקבע על-ידי משרד החינוך, משרד האוצר או על-ידי הממשלה? איפה הדבר הזה נקבע?

כמו שאמרתי לוח החופשות הוא ביטוי לחגי ישראל.

אבל הוא נקבע על-ידי משרד החינוך?

כן. מידי שנה אנחנו בודקים מה צפוי בחגי ישראל בשנה הקרובה, מסמנים את החגים וזה לוח החופשות. זה לא רק חגי ישראל, אלא זה גם החגים של המוסלמים, הדרוזים והנוצרים. זה מקבל ביטוי בלוח החופשות.

השאלה היא יותר לעניין האסרו חג או חמשת הימים לפני פסח או כל מיני ימים מגשרים בין חגים – את זה משרד החינוך קובע או משרד האוצר, לפי ההסכמים?

זה פרי הסכמות עם ארגוני המורים.

הסכמות ארוכות שנים בין משרד החינוך לבין ארגוני המורים.

הסכמות שנבחנו בבג"ץ בעתירה שהגישה חברת הכנסת נחמיאס ורבין, ולא התערבו בהן.

תודה רבה למשרד החינוך.

לא התערבו בהם, נכון. אמרו שזה משהו שהמחוקק והרשות המבצעת צריכים לשבת עליו. מצד שני גם אמרו שבשלה העת לשינוי ולבחינה מחדש של הדברים.

לא הכנסת הגישה את העתירה, אלא חברת כנסת. היא עתרה נגד משרד החינוך. נאמר בבג"ץ שזה פרי הסכמות עם ארגוני המורים, ובעמדה שאנחנו הגשנו הצלחנו להראות שההסכמות האלה נטועות שנים רבות לפני כן. אני כבר אקדים ואומר שאנחנו לא מתנגדים לפתרון של בית ספר של החגים.

נתחיל לבחון את זה. אני מעוניינת להעלות את נציג המ.מ.מ. לצערי, החוקר לא יכול היה להיות איתנו. הוא נמצא בזום. הוא יציג את זה מהזום.

שלום, שמי לירן זרד. אני חוקר במ.מ.מ. אני מתנצל. רק היום נודע לי שלא אוכל להגיע לדיון. לא רציתי לסכן את הציבור עם בידודים וכדומה. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. התבקשנו להכין לטובת הוועדה מסמך עדכון בנושא הזה. זה מסמך שנכתב במ.מ.מ. ב-2012 ועסק בפער שבין החופשות במערכת החינוך לבין ימי החופשה של העובדים בישראל. הטענה הבסיסית שגם עלתה אז בציבור היא שיש הרבה ימי חופשה במערכת החינוך שלא תואמים את ימי החופשה של ההורים העובדים וזה מאלץ הרבה הורים למצוא כל מיני הסדרים שלא תמיד מצליחים לעמוד בהם. זה פוגע בניהול משק הבית, זה פוגע בזמן המשפחתי, יש לזה השלכות כלכליות גם על משק הבית וגם על רמת המשק בכלל. יותר מאוחר נראה נתונים על פריון העבודה. המסמך בחן את הטענות ההן ומצא שיש הפרש של 76 ימים שבהם לילדים הייתה חופשה במערכת החינוך, ובהם ההורים עובדים. זה לא לוקח בחשבון את ימי החופשה השנתית של ההורים. 76 ימים נטו שלילדים יש חופשה ולהורים אין. זה מה שהמ.מ.מ מצא ב-2012.

דוח הממונה על השכר עשה בדיקה קצת שונה ב-2019 ומצא פער של 75 ימים. אבל צריך להגיד שלבדיקות האלה יש כל מיני פרמטרים. אנחנו נראה שקצת מורכב להגיד מה הפער בדיוק אבל נראה מה קרה לאורך השנים.

במסמך הזה בחנו את שני הנתונים בנפרד. רצינו לבדוק את ימי החופשה במערכת החינוך בנפרד בהשוואה בין-לאומית ומספר ימי החופשה של עובדים במשק גם בהשוואה למדינות בעולם. חשוב להדגיש שכיוון שהבעיה היא בשלב החינוך היסודי בעיקר, בזה המסמך יתמקד.

אז כמו שנאמר פה כבר על-ידי משרד החינוך כל לוח החופשות של מערכת החינוך נקבע מידי שנה בחוזר מנכ"ל. חשוב להגיד שאעבור על דברים מאוד בקצרה ולא על כל הדברים. כולם יכולים לראות את המסמך המפורט באתר וגם באתר של הוועדה.

החוזר הזה נקבע בהתייעצות עם ארגוני המורים ומפורסם בכל שנה. לשנת תשפ"ב, למשל, נקבעו 219 ימי לימודים בעוד בחמש השנים האחרונות זה נע בסביבה הזאת של 220-218 ימי לימודים. זה אומר שיש 94 ימי חופשה בשנה שאינם בשבת. בשנת תשפ"ב יש 41 ימי חופשה בחגי ישראל ו-53 בחופשת הקיץ.

החוזר מבחין בין מגזרים, בין שלבי חינוך – יסודי ועל-יסודי – זה לא בדיוק אותם מספרים. אבל אנחנו מדברים על יסודי ועל בתי ספר באופן כללי שלומדים שישה ימים בשבוע כי זה מה שקורה ברוב מערכת החינוך. זה מבחין בין בתי ספר שונים.

בהשוואה בין-לאומית אם לוקחים את ימי הלימוד במערכת החינוך לעומת מדינות OECD יש בעיה למצוא נתון משווה בנוגע לחופשות כי חישוב החופשה שונה, וכל שנה זה משהו אחר, ובכל מדינה זה אחרת. יש כל מיני בעיות מתודולוגיות להראות את זה, ולא מצאנו מדד משווה של חופשות במערכות חינוך בשנה. אז הבאנו נתון הפוך: מספר ימי הלימודים בשנה כדי להסיק ממנו לגבי מספר ימי החופשה.

כמו שאתם יכולים לראות ישראל מובילה בפער ניכר במספר ימי הלימודים בשנה לעומת מערכות חינוך ב-OECD בשנת 2019. אבל, שוב, זה גם 219 ימי לימוד, ויש להניח שזה, פחות או יותר, גם המצב היום. במקום השני נמצאת יפן עם 201 ימי לימודים, כלומר כמעט 20 ימים פחות, והממוצע הוא 185 ימים.

אפשר לחשוב שאולי יש פה חלוקה לא נכונה – שיש יותר ימים ולומדים פחות שעות, אז בדקנו גם שעות.

רגע, לירן , מה השאלה?

(תרגום משפת הסימנים): רק רציתי לשאול – אין התייחסות של ארגוני הורים בהתייעצות. אבל רציתי להבין – אמרת שמספר ימי הלימודים הוא גבוה יותר ממדינות OECD וקשה לחשב ימי חופשה. למה יש קושי לחשב ימי חופשה?

ימי החופשה של שנת תשפ"ב אמרתי אותם. לגבי כל מדינה?

כן.

אין נתונים זמינים לגבי זה. גם כשיש נתונים, כמו למשל כשהאיחוד האירופי מפרסם משהו אז מורכב מאוד להוציא משם את מספר ימי החופשה בשנה. הם לא מפרסמים נתונים כמו שאתם יכולים לראות מול העיניים. אפשר להסיק מפה את ימי הלימודים ואת ימי החופשה כי אלה הימים שבית הספר פועל בשנה.

אוקיי, תודה.

אני רק רוצה לחזק את הדברים שלך: הסיבה שזה קורה באירופה זה מכיוון שזה מתפרסם עם פתיחת שנת הלימודים משום שיש ימי ראשון, וזה צריך להיות בהתאמה לחגים. זה די דינמי ומשתנה. לכן אין פרסום של זה בדוח.

לצורך העניין יכולנו לבדוק גם את של שנה שעברה, זה לא נורא. אבל אני עברתי על המידע שמתפרסם וזה מאוד מורכב להוציא משם מספר ימי חופשה. כל שנה זה משהו אחר וצריך לבדוק. יש מדינות שיש כל מיני פרובינציות שכל אחת קובעת קצת אחרת: תחילת שנת הלימודים, סופה – זה מורכב מידי. אנחנו לא הצלחנו אחרי ניסיון להוציא משם את זה. הנתון הזה של OECD די מספק. תכף נראה שיש פה בעייתיות – למה יש לנו כל כך הרבה ימי לימודים.

בחנו גם שעות. גם שעות הלימודים בשנה ביסודי הן יחסית גבוהות מהממוצע – בין שבע המובילות בין מדינות OECD. אחת הסיבות שזה קיים, וזה צוין גם בדוח של הממונה על השכר בעוד מקומות, זה שישראל היא המדינה היחידה שבה לומדים שישה ימים בשבוע מכל מדינות ה-OECD. יש עוד שתי מדינות שבהן לומדים ארבעה ימים וחצי, אבל בכל שאר המדינות לומדים חמישה ימים.

בשקף הבא אנחנו רואים שרק 20% מבתי הספר פועלים במתכונת של חמישה ימי לימודים בשבוע, רובם במגזר הערבי. במגזר היהודי רובם על יסודיים. כנראה, קרוב ל-100% מבתי הספר היסודיים לומדים שישה ימים. אם תעשו את החישוב יש כ-37 ימי שישי בשנה שהם לא בחגים. אז תפחיתו ממספר הימים בשנה זה יוצא קרוב מאוד לממוצע של ה-OECD, בערך 182 ימים בשנה. כנראה, זאת אחת הסיבות העיקריות למספר הימים הגבוה. מספר הימים אצלנו הוא הגבוה ביותר מבין ה-OECD, והיחידים שלומדים שישה ימים בשבוע. זה לגבי ימי חופשה ולימודים במערכת החינוך.

נעבור לימי חופשה של עובדים בישראל. זה מעוגן בחוק חופשה שנתית. אני לא אכנס לכל הניואנסים כי זה מופיע במסמך ואני לא רוצה לדבר על כל המורכבות פה. אבל 12 יום בשנה זה ימי החופשה השנתית המינימלית לעובד בישראל. מעבר לזה, כמובן, אפשר לתת. צריך לזכור שזה עולה עם הוותק וצריך לזכור שבמגזר הציבורי לא מקבלים את המינימום, וכן יש צו הרחבה שחל גם על המגזר העסקי שגם מגדיל את המינימום לחלק מהשלבים. אז המינימום הוא 12 ימים, ולבד מזה כל עובד זכאי לתשעה ימי חג בשנה. לצורך העניין, אלה הימים שנהוגים עבור עובדים יהודים.

בהשוואה בין-לאומית של הנתון הזה אפשר לראות שלפי חוק ימי החופשה השנתית המינימליים הם 12 והממוצע הוא בערך 19 ב-OECD; ימי החג – 9 ימי חג בשנה, והממוצע הוא 10.5. תעשו חשבון שאם נהיה בממוצע כמה ימים זה יוסיף לכל הורה. אבל זה המינימום, לפי החוק. ניסינו גם לבדוק מה הממוצע וקיבלנו אומדן מהסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2019. ביקשנו במיוחד נתונים של הורים שעובדים במשרה מלאה, ועל כמה ימי חופשה ההורים שדיווחו קיבלו מהמעסיק שלהם. זה הגיע לממוצע של 20 ימי חופשה שנתית לעובד. זה לגבי ימי חופשה של עובדים בישראל ובעולם.

אני לא אעבור על כל התהליך, זה מפורט במסמך. הנושא הזה נדון מתחילת שנות ה-2000 בציבוריות הישראלית, בוועדה ובין מקבלי ההחלטות. ב-2005 הייתה ועדת דוברת והיו מחאות הורים ב-2008 וועדות שהוקמו במשרד החינוך; ב-2014 הוחלט על בית הספר של החופש הגדול – שלושה שבועות לכיתות א'-ג' בתחילת החופשה. התכנית הזאת הייתה אמורה להיות מורחבת לכל גני הילדים ולתלמידים עד כיתה ה'. זה לא קרה. היום בעקבות הקורונה זה מבוצע בכל מערכת החינוך, אבל זה לא קרה בשגרה שהיו בבית הספר של החופשה הגדול עד כיתה ה'; בהמשך ב-2017 התעוררה מחאת הורים סביב נושא דומה. כאמור, הייתה עתירה לבג"ץ של חברת הכנסת נחמיאס ורבין וארגוני הורים, ובעקבות זה גם הוקמה ועדת המשנה של ועדת החינוך. כמו שנאמר, התקבל הרעיון של בית הספר של החגים.

את הרקע הזה כבר קיבלנו מהיועצת המשפטית. יש עוד משהו חשוב בדוח?

אני רק אגיד כמה דברים אחרונים. עשינו חישוב לא של הפער עצמו כי זה מורכב מאוד לעשות. שכחתי להזכיר שחוק חופשה שנתית תוקן ומאז המסמך הקודם יומיים. בהתחלה זה היה 10 ימים ועכשיו זה 12 ימים. כשמודדים את הפער זאת שאלה האם להסתכל על מינימום או על הממוצע, 20. צריך לקחת בחשבון שיש חופשה לכל הורה.

הצגנו כאן גם נתונים כלכליים שבנק ישראל הראה והמועצה למטה כלכלה. אם אתם רוצים שאני ארחיב אבל אני מניח שהגופים שגם הגופים יוכלו לדבר.

אנחנו נקבל מהם סקירה.

עוד דבר אחרון: היו הצעות של בנק ישראל וארגונים אחרים שמפורטות במסמך. רובם התמקדו בקיצור השבוע לחמישה ימים וביטול הלימודים בימי שישי והוספה של ימי חופשה על חשבון זה. את ההמשך אפשר לקרוא במסמך. עמדות הצדדים בטח יוצגו עם כל שאר הדברים.

תודה רבה לך, לירן זרד מהמ.מ.מ. אני רוצה לתת את רשות הדיבור לנציגי בנק ישראל: יוסי מרגונינסקי, בבקשה. אני מבינה שגם אתם שלחתם לנו פה מסמך מאוד מפורט ואנחנו נשמח לשמוע מכם את עמדתכם.

אני אדבר בשם עמיתי ד"ר גיא סגל ובשמי. כתבנו על זה מחקר שאומץ כעמדת בנק ישראל. התבקשנו להכין סקירה קצרה ולהקריא אותה, אז זה מה שאעשה עכשיו:

הצעת בנק ישראל לקיצור שבוע הלימודים בבתי הספר היסודיים – ההיגיון הכלכלי ופעילויות חינוכיות: ישראל יוצאת דופן בין מדינות העולם במספר ימי העבודה של ההורים, בהם גם תלמידים בחופשה. סך הימים האלה בניכוי ימי החופשה השנתית של ההורים הוא 47 ימים נוספים בשנה בישראל מול 30-20 במרבית המדינות המפותחות. מאידך רק בישראל לומדים במשך שישה ימים בשבוע, כלומר יש מספר רב של ימים שההורים בחופשה בהם והילדים לומדים.

בנק ישראל מעריך כי העלות המשקית של פער זה בגין אובדן ימי עבודה ושיבוש העבודה בימים אחרים מגיעה לכ-5 מיליארד שקל בשנה. זה על בסיס מחקר שערכנו וחישובים שנשענו על סקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אנחנו יכולים לקבל חלק מהנתונים האלה?

נשמח לשלוח לכם את העבודה במלואה. יש לנו אפילו פה ונעביר לך אותה מיד.

אני אמשיך, ברשותך: המענה הקיים באמצעות בתי הספר של החופשות שהוזכר על-ידי לירן פותר חלק קטן מהבעיה. הוא כרוך בעלות של 500 מיליון שקל מתקציב המדינה, ולמרבה הצער, אינו כדאי כלכלית למשק. שוב – החישובים מפורטים בעבודה.

מה לא כדאי?

בתי הספר של החופשות אינם כדאיים כלכלית למשק. הם עולים הרבה והתועלת הכלכלית שנובעת מהם היא קטנה יחסית.

מה העלות של בתי הספר של הקיץ?

סך העלות שמדדנו בשעתו היא כ-500 מיליון שקל. אני יכול לדווח על התועלת הכלכלית אבל אני אעבור הלאהץ סכום לא מבוטל והתועלת היא קטנה.

זה לא רק בתי הספר של הקיץ, אלא גם של החגים.

בנייר עמדה שפרסם בנק ישראל מוצע פתרון חליפי לבתי הספר של החופשות שעיקרו סנכרון בין שבוע הלימודים לבין שבוע העבודה המקובל במשק. מוצע לבטל את הלימודים בימי שישי ולהשתמש בשעות ההוראה המבוטלות כדי לבטל ימי חופשה מבתי הספר, שבהם שאר המשק פועל כרגיל. לדוגמה ימי אסרו חג שהתייחסתם אליהם בצורה מודגשת מאוד, חופשת החנוכה ול"ג בעומר ואף תחילת החופש הגדול.

השינוי המוצע יפחית את מספר ימי החופשה של התלמידים בכ-22 ימים, יגדיל את התוצר בכ-1.5 מיליארד שקל בשנה לכל הפחות בהשוואה למצב היום, וכל זאת ללא שינוי בסך שעות ההוראה השנתיות בבתי הספר ובהיקף המשרה השנתי של המורים.

סדרי העבודה של המורים במשך השבוע ייקבעו בסופו של דבר בהסדרים בין הממשלה לבין ארגוני ההורים.

אנחנו בעבודה מנתחים את האפשרות שמורים יעברו לעבוד ארבעה ימים בשבוע. היום הם עובדים חמישה ימים בלי שסך שעות העבודה שלהם ישתנו אבל, כמובן, זה דבר שבאופן מובהק יצטרך להיקבע במשא ומתן בין ארגוני המורים לבין הממשלה.

- - - אתם מציעים חמישה ימי עבודה או ארבעה ימים?

שלום, יפה, מה שלומך? יפה בן דוד איתנו. תודה רבה שהצטרפת לדיון.

מסמנים לנו – ארבעה ימים.

מה דעת ציבור ההורים על ההצעה שלנו? גם את זה בדקנו כי לא ידענו, למען האמת. בסקר שערך בנק ישראל בקרב מדגם מייצג של הורים לילדים בגילים 11-3 מצא שיותר ממחצית ההורים תומכים בתוכנית המוצעת, ורק כ-15% מתנגדים לה. נקודה מעניינת: גם בקרב המורים שהם הורים בעצמם, לפי הסקר, שיעור התמיכה בתכנית עולה על שיעור המתנגדים לה.

אני אסכם: להצעה תועלת כלכלית מובהקת והיא תשפיע לטובה על רווחת ההורים העובדים. בנוסף ממחקרים שנעשו בעולם עולה כי בהצעה יש כמה רכיבים שעשויים להשפיע באופן חיובי על איכות הלימודים וההוראה בבתי הספר, ובראשם החלשת תופעת ה-summer slide, כלומר צמצום משך הזמן הנדרש לתלמידים כדי לחזור לרמת הידע והמיומנות שלהם שהיו לפני החופש הגדול. זה לפי מחקרים שנעשו בחו"ל, לא בארץ. זה רלוונטי במיוחד לתלמידים שמגיעים מרקע סוציו-אקונומי חלש. תודה רבה.

תודה רבה.

שאלה: אמרת שבעולם נהוגים חמישה ימי לימודים בשבוע. האם בדקתם גם לגבי מורים בעולם? אתה מציע ארבעה ימי עבודה. כמה ימים מורים עובדים בעולם?

אנחנו לא נכנסנו להסדרים של ארגוני המורים או של המורים בחו"ל.

לדעתי, לירן הציג את זה. נכון?

הוצג הנושא של מספר הימים שבתי ספר עובדים אבל לא של המורים. עד כמה שאני יודעת, ברוב מדינות העולם מורים עובדים ארבעה או חמישה ימים.

אנחנו נשמח לקבל מכם חלוקה כמה חמישה וכמה ארבעה.

- - -

תודה רבה על הדברים ותודה רבה על עמדתכם, בנק ישראל. אני רוצה לבקש ממשרד האוצר את עמדתכם, תגובתכם, דיונים שנעשו בעניין הזה. אנחנו מבינים שהיו פה לא מעט דיונים גם בוועדת החינוך. הוקמה ועדת משנה לעניין. מהי עמדתם, תפיסתכם היום?

זה נושא שכבר שנים אנחנו מנסים לקדם יחד עם שותפים נוספים. אנחנו חושבים שהוא מאוד חשוב. צריך לזכור שלא יכול להיות שתהיה לזה עלות נוספת. כמו שראינו ילדים בישראל לומדים הרבה מאוד ימים, והפתרון חייב לבוא דרך ימי שישי. זה נמצא על סדר היום שלנו. אנחנו פועלים ונשמח לנהל על זה משא ומתן.

תודה. אני רוצה לתת את ההזדמנות גם למשרד הכלכלה. הוא הגיע? אני לא רואה אותו פה.

אם כך אתן את רשות הדיבור לנציג פורום קהלת שהכינו מחקר רקע וסקר דעת קהל בעניין וביקשו להציג את הדברים בפני הוועדה, בבקשה.

אני אברהם תומר, פורום קהלת. ההצעה שלנו שגם נמצאת בחומר לדיון נשלחה לכל הגורמים. זאת הצעה שאינה שונה בהרבה מההצעה של בנק ישראל. גם אנחנו בעד מעבר לחמישה ימי לימודים. אני מזכיר שהמעבר לחמישה ימים והתאמת לוח החופשות נמצא גם במצעים ובהבטחות הבחירות של תקווה חדשה ושל ימינה ועוד מפלגות. זה משהו שכבר הרבה מאוד שנים מדברים עליו. המעבר לחמישה ימים וגם ביטול ימי חופשה הוא אקוטי למשק ולהורים. ההבדל בין ההצעה שלנו לבין ההצעה של בנק ישראל הוא שאנחנו בעד לבטל כ-37 ימי שישי בשנה.

במצגת רואים את לוח השנה של שנת הלימודים הנוכחית. הסימונים בצהוב זה ימי החופשה, ומה שמסומן בטורקיז זה בתי הספר של החופש הגדול, של פסח ושל חנוכה. עדיין, גם אחרי זה, אם מדברים על ניצול של ימי החופשה של ההורים מעבודה, אפילו בנפרד זה מזה כדי לשמור על הילדים, עדיין המינימום שיישאר להם הוא 23 ימים בשנה שהם צריכים למצוא פתרון. בימים בודדים גם אין קייטנות. באסרו חג לא יעשו קייטנה וגם בל"ג בעומר ובתענית אסתר לא יעשו קייטנות. צריכים למצוא פתרונות קסם: סבתא או אחד ההורים נשאר בבית או אח גדול – כל מיני פתרונות כאלה.

מה הפתרון שאתם מציעים?

הפתרון שלנו הוא שאם מבטלים את ימי שישי - -

את כל ימי השישי.

מוסיפים פחות ימים. אנחנו מדברים על צמצום ימי הלימודים בשנה – ירידה מ-220 ימי לימודים בשנה ל-200 ימים.

ואז אנחנו מבטלים את אחד החודשים?

פשוט ללמוד באסרו חג, בל"ג בעומר, וגם בשבוע שלפני פסח לקיים לימודים ולהעביר את בית הספר של החופש הגדול לשבוע נוסף ביולי ולהקטין את החופש הגדול. כמו שאומרים בבנק ישראל, יש חשיבות לצמצם את ימי החופש הגדול לכשישה שבועות, ובשבועיים האחרונים לאפשר לימודים לפני החגים. ראינו השנה שיש שלושה ימי לימודים לפני החגים ומיד יוצאים לעוד חופשה. אם נתחיל את הלימודים באמצע אוגוסט יהיו באופן קבוע שבועיים וחצי, ובדרך כלל יותר, של לימודים לפני החגים. לפי ההצעה שלנו, מה שיישאר זה רק שלושה ימים שההורים צריכים למצוא פתרון אחרי שהם מנצלים את ימי החופשה שלהם. מה שאתם רואים בצהוב זה ערבי חג – זה חצי יום חופשה שצריך לקחת ורוב המשק לא עובד בימים האלה גם ככה, וזה הרבה יותר הגיוני. אנחנו מדברים על צמצום ימי הלימודים, ועדיין ההורים יצטרכו למצוא פחות פתרונות. זה חייב להיכנס למשא ומתן שאני מניח שצריך להיפתח עם הסתדרות המורים. במסגרת העלאת השכר שנדרשת בהחלט עבור המורים צריך לעשות גם התאמה של לוח החופשות. יש עוד כמה דברים שאפשר לבוא לקראת המורים - -

אתם תומכים בהעלאת השכר למורים?

בוודאי. יש לנו הרבה הערות על זה. אני מניח שיהיו דיונים על זה. אנחנו לגמרי בעד, בעיקר למורים מתחילים. אנחנו ממש בעד העלאת שכר, ובמסגרת העלאת השכר הזאת גם לוח החופשות צריך להיכנס למשא ומתן הזה.

אז תנהל אתה את המשא ומתן.

אני אשמח להיות שותף אבל אני לא מנהל אותו כי אין לי הסמכות לנהל אותו.

לא יקום ולא יהיה.

זה הזמן לעשות את זה. אני לא חושב שתהיה הזדמנות טובה יותר מאשר בחודשים הקרובים, ואני מקווה ששרת החינוך תרים את הכפפה.

תודה רבה. מה החיסכון הצפוי למשק ממהלכים כאלה? מה בנק ישראל מציע בעניין הזה?

לפי ההצעה שלנו, לפי הניתוח שלנו, שהיא מעט שונה ממה שפורום קהלת מציע, החיסכון למשק יהיה כ-1.5 מיליארד שקלים מידי שנה. זה נכון לעכשיו. בגלל שהאוכלוסייה גדלה גם הדבר הזה יגדל מדי שנה. אבל במונחים של שנה מדובר בהיקף של לכל הפחות מיליארד שקל בשנה.

ומה הצעתכם?

מאיזו בחינה?

איך זה אמור להיראות? איפה מקצצים ואיפה מוסיפים?

אנחנו לא נכנסנו לזה.

אתם אומרים שזה משרד האוצר וארגוני המורים אמורים להחליט אבל צריך איכשהו להתאים אותם.

נכון. אנחנו אמרנו שיש 22 ימים שאפשר לצמצם. זה יידון עם ארגוני המורים.

1.5 מיליארד זה כולל גם את עליית התוצר הצפויה?

לא, זאת הערכת חסר. זאת העלייה הישירה. זאת אומרת התוצר יעלה יותר מזה. מה שאנחנו נוקבים זאת הערכה שמרנית.

תודה רבה.

הוצגו פה לא מעט מתווים. אני אשמח לתת ליושבת-ראש הסתדרות המורים גברת יפה בן-דוד לומר את דבריה.

שלום לכולם. ברשותך, היושבת-ראש, לפני שאדבר על ימי החופשה אני רוצה לדבר על מורי האולפנים.

לגבי הדיון שהיה הבוקר.

כן. אני הייתי בישיבת חירום אחרת.

אני חייבת לומר שנושא מורי האולפנים הוזנח, והם קופחו שנים רבות. אם יש אוכלוסייה שנפגעה קשה זה מורי האולפנים שאף אחד כרגע לא מתייחס אליה, דרך אגב. דיברתי עם הממונה על השכר ואמרתי לו שאי אפשר להשאיר את האוכלוסיות האלה. כשאני נכנסתי לתפקיד היו כמה אוכלוסיות שלא נכנסו ל"אופק חדש", והצלחתי להסדיר את כולם. נשארו רק מנהלי המחוננים וגם איתם נסיים. גם אם משרד החינוך חושב שהרפורמה של "אופק חדש" לא מתאימה למורי אולפנים צריך להתאים מעטפת שמתאימה למורי אולפנים. אבל לא יכול להיות שיגידו שאופק חדש לא מתאים ועוזבים הכול.

ברור, את צודקת.

אני דיברתי עם קובי בר נתן, הממונה על השכר, ואמרתי לו שזה חייב להיפתר. אפשר לפתור את זה תוך חודש ימים ולסיים את זה. זה הסכמון כי זאת קבוצה של 600 אנשים.

אנחנו ביקשנו גם תקנים נוספים ושעות נוספות משום שיש עלייה של 30% בעלייה לארץ.

קודם שישפרו להם את השכר ואחר כך נדבר על התקנון.

גם נכון.

מי שנמצא פה כבר במצב קשה. לכן זאת חובה מוסרית גם של משרד החינוך שחייבים להעלות את זה. סוניה, אתם לא מעלים את זה. אני מדברת על האוצר אבל אפילו משרד החינוך לא מדבר על זה. אנחנו גם לא נאפשר שדבר כזה יימשך. אני אמרתי לממונה על השכר שנתכנס לזה, ואם לא, לצערי, צריך להכריז סכסוך עבודה ולהשבית. אני לא רוצה להשבית אותם. הם עושים עבודה מצוינת, יש עלייה, אבל, חברים, אי אפשר להשאיר אנשים רעבים ללחם. השכר שלהם נמוך, הפנסיה שלהם – שלא נדבר, ככה אי אפשר להתקיים.

יפה, בנוגע להשבתה של מורי האולפנים: במשך כמה חודשים לא היה לעולים מקום ללמוד גם בגלל הקורונה וגם בגלל אי עמידה בתקנות כאלה ואחרות בעניין הזה. כמה חודשים דיברו על זה שלא היו להם שיעורי עברית. הדבר הזה מקשה בצורה אדירה על הקליטה שלהם בנוגע לכל דבר בשגרה היומיומית. 30 שנה לא נגעו בדבר הזה. להשבית עכשיו זה בסך הכול להעניש את העולים פי שניים. אנחנו ביקשנו גם מהאוצר וגם ממשרד החינוך לשבת איתכם ויחד עם מנהלי האולפנים ולהגיע לסוג של פתרון כרגע כדי לטפל בהם, ולאחר מכן בהסכמי השכר לשים את זה בסדר העדיפויות כדי לטפל בזה ולהגיע למתווה חדש של תגמול העבודה החשובה שלהם. אבל אני אומרת לך – להשבית עכשיו את האולפנים זה להעניש את העולים – אותם תענישו.

הסתדרות המורים גילתה אורך רוח רב וגם מורי האולפנים, והמדינה פשוט ניצלה את זה. אנחנו לא ממהרים להשבית. אני לא באה לתת להם עכשיו טיפול קוסמטי או נקודתי – ממש לא. אני מדברת על הסכם שצריך לסיים את הסאגה הזאת של כל נושא מורי האולפנים. אפשר לעשות את זה וניתן לעשות את זה אם גם משרד החינוך ישים את זה בסדר היום, לא אנחנו – אנחנו שמים את זה בסדר היום. אבל אם אנחנו רואים שהדברים לא זזים – מה לעשות? יש לנו הזכות להכריז על סכסוך עבודה וגם להשבית. אם למישהו חשוב שהמערך הזה לא ישבות כדי שהעולים החדשים לא יינזקו, שיעשה מעשה. כי הם גילו אורך רוח וסבלנות שאף אחד לא היה מגלה.

בסוף מי שנענש זה אותם עולים חדשים עם קשיי הקליטה. אבל נעבור עכשיו לנושא שלנו.

עכשיו לנושא שלנו. אני שמחה לשבת פה ולשמוע אנשים שיש להם כל מיני עצות וכל מיני הצעות איך לקצץ את חופשות המורים. אני עדיין לא שמעתי שמדברים על המצב במערכת החינוך, על הסכם השכר שצריך להיפתח וצריך לתת תגמול למורים. כולם שמים עיניהם רק על ימי החופשה של המורים. אז בואו ניתן סקירה בקרב מדינות ה-OECD כדי לתת לכם תמונה.

מספר ימי החופשה בישראל בבתי הספר היסודיים הוא 146 יום, ובחטיבת הביניים – 156 יום; בפינלנד – 177 ביסודי וגם בחטיבה; בגרמניה – גם 177 בחטיבה וביסודי; הממוצע במדינות ה-EU – 184 ימים ביסודי, 185 ימים בחטיבה; הממוצע של מדינות OECD זה 180 ביסודי, ובחטיבות הביניים – 181.

מה מקור הפער של 10 ימים בין היסודי לחטיבה?

בגלל שבתי הספר היסודיים מסיימים את שנת הלימודים ב-30 ביוני, ובחטיבה מסיימים 10 ימים לפני כן, ב-20 ביוני.

בישראל – בבתי הספר היסודיים יש 219 ימי לימוד, בחטיבת הביניים – 209; בפינלנד – 188 ימים ביסודי וגם בחטיבה; בגרמניה – גם כן 188 ימים; במדינות EU הממוצע הוא 181 ימי לימודים, בחטיבת הביניים – 180; בממוצע של מדינות OECD – 185 ימים ביסודי ו-184 בחטיבה.

שוב תראו שבמדינת ישראל מלמדים הרבה יותר מכל המדינות גם ביסודי וגם בחטיבות הביניים.

עכשיו נסתכל על מספר שעות הוראה לתלמיד בשנה. במדינת ישראל זה 958 שעות ביסודי - -

רגע אחד. אני רוצה לשאול: המ.מ.מ הביא בפנינו נתונים קצת שונים. לירן איתנו בזום? לירן, יש פה פער בין מספר ימי הלימודים שאתם הצגתם לבין – האמת היא שהם אמרו, זה בין 217 ל-219.

ימי הלימודים בבתי הספר היסודיים – 219.

הם פשוט נתנו בהתחלה טווח 219-217 וכתבו 118.

אני מקריאה עכשיו את הנתונים ואחר כך אני אומר את הדברים: הממוצע במדינות EU זה 181 ביסודי, בחטיבת הביניים – 180; הממוצע במדינות OECD הוא 185 ביסודי, ובחטיבה – 184 ימים. שוב, גם מספר ימי הלימוד הם גדולים יותר במדינת ישראל.

בישראל – 958 ביסודי, בחטיבה זה 984; בפינלנד – 683, ובחטיבת הביניים – 894; בגרמניה – ביסודי זה 724 ובחטיבה זה 905; ממוצע שעות ההוראה ב-EU הוא 769 ביסודי, בחטיבה זה 892; ממוצע במדינות OECD – 799 ביסודי ובחטיבה – 919. שוב, תראו כמה שעות ההוראה אצלנו הן רבות יותר.

ביסודי בשנת תש"ע – 29.1, בתשע"ג – 28.2, בתשפ"א – 27.2; במדינות ה-OECD – 21 תלמידים. בחטיבות הביניים בארץ בתש"ע – 31.7, בתשע"ג – 30.8, בתשפ"א – 30.9; במדינות ה-OECD – 23 תלמידים.

זאת אומרת אם אסכם מספר שעות העבודה השנתיות של עובדי הוראה בישראל הוא גדול משעות העבודה ברוב מדינות ה-OECD; גם שעות ההוראה לתלמיד בישראל גדול בממוצע מהשעות ברוב מדינות ה-OECD; מספר ימי העבודה של עובדי ההוראה במדינת ישראל - -

(תרגום משפת הסימנים): סליחה, יפה, אולי פספסתי – הייתה טבלה של ההוראה של מורה לשבוע לעומת מדינות בעולם?

לא, זה היה שנתי.

לא, אנחנו מדברים על שנתי.

(תרגום משפת הסימנים): שעות הוראה של מורה – היה?

היה לתלמיד, לא למורה.

היה.

(תרגום משפת הסימנים): תלמיד זה משהו אחר. כמה שעות מורה עובד בשנה בשבוע?

אני אשאיר לכם גם את זה כי זה רשום.

אני רוצה לסכם. מספר ימי העבודה של עובדי ההוראה הוא גדול יותר ממוצע ימי העבודה במדינות OECD, ובישראל מספר התלמידים בכיתה גדול מהממוצע ברוב מדינות ה-OECD וגם מספר ימי החופשה של המורים במדינות OECD הוא גבוה יותר מאשר במדינת ישראל.

אני, קודם כול, רוצה לומר שלמי שיש הזכות לדון בכלל בימי חופשה זה רק מול משרד החינוך והסתדרות המורים. אני שומעת לא אחת על הדרישות של החופשות. כולם מסתכלים על מספר הימים, ואומרים: בואו נתקן את מספר הימים המועט של החופשה במשק על-ידי עוולה שנגרום למורים, ונקטין להם את מספר ימי החופשה.

א', תגדילו את ימי החופשה של המשק ולא על חשבוננו – שאנחנו לא נקטין אותם; והאפשרות השנייה שדחפה הסתדרות המורים, ולזכותה של השרה ייאמר שהיא הצליחה לקבע את זה בתוך התקציב – זה הנושא של בית הספר של הקיץ ובית הספר של החופש. כולם רוצים לחסוך על גבו של ציבור עובדי ההוראה. אני מודיעה חד-משמעית: לא יקום ולא יהיה. אם אתם רוצים שיישארו עובדי הוראה במערכת ויגיעו אנשים איכותיים למערכת החינוך זה לא היחס שצריך להיות כלפיהם. רק לסבר לכם את האוזן: לדעתי, זאת פעם ראשונה שמשרד החינוך נתקל בזה שיש מחסור בגננות. מעולם לא היה דבר כזה שיש מחסור בגננות. כמעט בכל מחוז חסרות 30 גננות. זה בגלל היחס. אם הציבור וגם אתם – עם כל הכבוד לבנק ישראל, תתעסקו אתם במצב הכלכלי של המדינה - -

יפה, יש לי שאלה.

אני רק אסיים. כולם רוצים להגיד שהמצב הכלכלי יוטב אם נפחית את ימי החופשה. ימי החופשה זה הסכמים של שנים, זה חלק מהטבות. כמו שאנחנו לא נוגעים בהטבות של אנשים שעובדים - -

אבל ימי החופשה לא מעוגן בהסכמים.

בסדר, בג"ץ חושב אחרת.

אני לא יודעת מי אתה, עם כל הכבוד. אני רק יודעת שקהלת מאוד אוהבת את הארגונים והייתה מתה לפרק אותם. במדינת ישראל לא רוצים עובדים, במדינת ישראל רוצים עבדים. אני מודיע בצורה חד-משמעית: לא ניתן לזה יד.

תודה רבה לך על הדברים, יושבת-ראש הסתדרות המורים יפה בן-דוד. אנחנו לא סוגרים פה. אנחנו נקיים דיון.

רק שני משפטים.

אני אתן לך זמן להגיב, אני פשוט רוצה לומר כמה דברים. בעניין הקיצוץ של החופשות של המורים – היה הטיעון הזה והיה הטיעון של שכר המורים. אנחנו מבינים שבמדינת ישראל מספר ימי הלימודים ושעות הלימודים הם הגדולים ביותר. אני שמחה שאמרת שאלה הדברים שמפריעים לכם, והשאלה שלי: אם אנחנו לא מקצצים בימי החופשה של המורים, אם אנחנו לא פוגעים בשכר המטרה היא להתאים אותם – לקחת ממקום אחד ולהעביר למקום אחר. יותר מזה – אם אנחנו נקבע תוספת של ימי חופשה האם תסכימו ותורידו את ההתנגדות לפתרון הזה? פתרון שלמעשה ייטיב עם מורים במדינת ישראל שיוכלו להתאים את החופשות שלהם לחופשות של הילדים שלהם. אנחנו נשמע גם את נציגי ההורים שביקשו לדבר אבל יש פה מצוקה מאוד קשה גם של הורים וגם של מורים שהם הורים. ראינו פה סקרים שבסך הכול 15% מתנגדים. אז אם נמצא את המתווה המגשר הזה האם תסירו את ההתנגדות?

מעניין מי עשה את הסקר הזה. אני שמה את ידי שהסקר הזה - -

הסקר לא רלוונטי, יש פה ארגון יציג.

אבל השאלה כנה. אם אנחנו יודעים שאנחנו מיטיבים עם המורים ומוסיפים להם ימי חופשה, אם אנחנו יודעים שאנחנו מיטיבים עם ההורים - -

- - - הוא חותר תחת העיקרון של ארגון יציג, ולזה אי אפשר להסכים.

אנחנו לא נתייחס לסקר. השאלה אם אנחנו מיטיבים. למה שתהיה התנגדות?

אני אענה. אני מאוד שמחה שרוצים להיטיב עם המורים כי אני לא ראיתי שום הטבה כלפי המורים. אבל אני אשמח שיהיו כאלה שירצו להיטיב עם המורים.

אני לא מסכימה איתך, יפה. רק הבוקר דנו בעניין המורים באולפנים. אולי לא את, אבל במשך 30 שנה ההסתדרות לא העלתה את זה בפני משרד האוצר. זה גם נאמר על-ידי משרד החינוך. אי אפשר להפיל פה הכול עלינו.

- - -

את לא יכולה להגיד שהכנסת לא דואגת למורים. בטח שיש לנו דאגה. כשאנחנו מדברים על תוספת זה לא בציניות, זה בכנות כי אנחנו גם מבינים שבמדינת ישראל יש המון ימי לימודים. אבל אנחנו בסך הכול מדברים עכשיו על התאמה בין זה לזה.

גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לומר לך בצורה חד-משמעית שזה לא נכון. אני לא רוצה להגיד שזה לא אמת אבל מי שאמר זאת לא דיבר אמת. אני כחמש שנים מזכ"לית הסתדרות המורים, וכל מזכ"ל שהיה לפניי דיבר על מורי האולפנים. אז מעניין מאוד שאנשים שנמצאים עכשיו באוצר לא היו לפני 30 שנה והם אומרים שהסתדרות המורים לא העלתה את נושא האולפנים. אז, חברים, תהיו רציניים. העלו ופשוט לא התייחסו ולא טיפלו. עד שאני באתי ואמרתי, חברים, לא תתייחסו ולא תטפלו – יהיה סכסוך עבודה ונשבית. אנחנו ננקוט את כל הצעדים הארגוניים והמשפטיים כדי לטפל במורים האלה.

סליחה רגע, סימון דוידסון, אתה יכול להחליף אותי? אני צריכה לענות לשיחה דחופה. זה יהיה בדיוק שתי דקות.

נחכה לך. שמישהו אחר ידבר.

יש עוד דוברים. בהזדמנות הזאת נמצאת גם דורית חזן שביקשה לומר כמה מילים בעניין הגננות. אני אחזור ממש עוד שתי דקות.


(היו"ר סימון דוידסון, 13:33)

תודה רבה. אני יכולה להסכים עם יפה שכל הזמן מדברים וכל ל"ג בעומר, כל חופש גדול וכל אסרו חג כולם עטים על החופשים של הגננות. אני מדברת רק על הגננות ולא על עובדי ההוראה בבתי הספר כי אני מייצגת אותם פחות.

מה שקורה זה שבחופשה שלנו אנחנו עובדים. אף אחד לא מכיר את הימים האלה כי אף אחד לא יודע שהגן לא יכול להיות מוכן על-ידי גמדים, אלא הגננת צריכה להכין תכנית עבודה שנתית, שבועית יומית ולהיות בקשר עם ההורים. היום הוספתם לנו את טרכטנברג לחוק חינוך חובה חינם והכול טלאי על טלאי. יוצא מצב שמדינת ישראל מחוקקת חוקים, ואין תכנית ליישם אותם בשטח. הגננות יכולות לקבל הכול עלינו. אנחנו מקבלים את הילדים הקטנים עם חיתולים לגן, אין לי אגנית שטיפה, אין לי יכולת לחתל אותם בצורה מכובדת על השטיח, לשטוף את הטוסיק שלהם בצינור בחצר גן הילדים, להתקשר להורה ולהגיד לו שיבוא לקחת את הילד שלו כי הוא צועק עליי. ואז באים לדבר על החופשה של הגננת. גם ביום החופשי של הגננת וגם בחופש הגדול – לפחות עשרה ימים - -

הסתדרות המורים לא תיתן לזה יד.

זה קורה.

אנחנו לא ניתן יד לקיצור - -

אדוני, תן לה לסיים, בבקשה, ואני אתן לך רשות דיבור.

זה קורה הלכה למעשה. כגננת אני שטפתי את הטוסיקים של הילדים. עד היום אין באף גן אגנית שטיפה. עד היום יש ילדים בני 2.8 שנים שנכנסים לא גמולים לגן.

חוץ מזה עד היום חברות שלי שהן גננות טובות עזבו את מערכת החינוך בזמן הקורונה אחרי שלימדו בזום בגלל חוסר הערכה. המעמד של הגננת הוא מתחת לכל ביקורת. כל הורה יכול להיכנס לגן ולרדות בה ולדבר. כשאני מדברת על ה-OECD – אני מוכנה לעבוד בגן כשיהיו לי 20 ילדים בגן, כשתהיה לי אפשרות להפסקה ומנוחה בין לבין. רוצים להחיל יום חינוך ארוך על כל הגנים. איך? אתם ראיתם פעם איך נראה גן עם ביום חינוך ארוך? מהשעה 8:00 עד 16:00 בצהריים בלי הפסקה ובלי מנוחה. מיתרי הקול של הגננת נשחקים. אין לנו שום בעיה – אתם רוצים לעשות חופשים – הכול טוב. אבל זה צריך להיות win-win. גם לגננת, דרך אגב, אם אני יוצאת לבר-מצווה של הבן שלי אני צריכה לרשום את זה על יום מחלה. לגננת אין יום חופשי. יש חופשה מרוכזת שאותה אפשר לקחת. אם יש חתונה, בר-מצווה של הבן, ברית מילה, נולד לי נכד – אני לא יכולה לקחת חופשה, אני צריכה להצהיר הצהרת שקר של יום מחלה. אתם רוצים לעשות? אין בעיה. בואו נעשה השוואה, בואו נקזז מהיום הזה וניתן לגננת יום בחירה - -

- - -

סליחה, אני אתן לך זכות דיבור אבל לא לתקוף. הכול באהבה.

רק דבר אחד: זה נכון מאוד לחזק את הנושא של התא המשפחתי. מדינת ישראל בשנים האחרונות יוצרת מצב שאנחנו רצים כל הזמן אחרי ההישרדות שלנו. לחזק את החופשים כדי שההורים יהיו עם הילדים זה דבר מאוד חשוב.

אני יושב-ראש שדולת הספורט ורציתי להעלות את הנושא של מחסור במתקני ספורט כי אתם דיברתם פה על פנאי לילדים ועל חופשות בית ספר, על חופשות קיץ ועל המצוקה הזאת. אבל אחרי שאני מבין שיש בעיה עם החיתולים והכאב שלך אז אני אמרתי שלא אעלה את זה עכשיו אלא אשמע אותך, אבל נדבר גם על זה.

תודה.

בבקשה, מאיר אסרף.

אני עוקב אחרי הדיונים ואני יודע שעשית בעניין תקנות הקורונה רבות כדי לאפשר פתיחה של מתקנים הרבה לפני הזמן, ונושא הספורט הוא גם חלק מהעניין.

חוסר ספורט, אתה מתכוון.

בדיוק. אותו חינוך לספורט, אותם בתי ספר של החופש הגדול – יכול להיות שזה המקום ליצוק תכנים כאלה.

אז תעזור לי.

אני רק מביע את עמדת הסתדרות המורים בהקשר הזה שבית הספר של החופש הגדול, ככל שירחיבו אותו אנחנו נתמוך בכך.

אנחנו מדברים על בתי ספר בפינלנד וב-OECD. אז שילכו לראות מה זה בית ספר בעולם המודרני עם מתקני ספורט, אולמות, בריכות, אצטדיונים וכדומה, ומה הילדים עושים בפנאי שלהם גם אחר הצהריים, וכמה זה חשוב לילדים; ושיראו שפה במדינת ישראל בונים בית ספר ואחרי זה חושבים מתי יגיע הכסף ואיך נעשה איזה אולם קטן לתלמידים. זה צריך להיות חלק אחד. ההסתדרות צריכה להיות גם חלק מהנושא הזה שבניית בתי הספר יהיו עם המתקנים.

המנהלים שאנחנו מייצגים עוסקים גם בנושא הזה. כדי לא לחרוג מהנושא של הדיון אני רוצה לציין שוב את הנקודה הבאה. מה שמדאיג אותי מכל המצגות של כולם זה שימי החופשה במשק הישראלי הם מהנמוכים. כי אם אנחנו רואים שימי הלימוד בישראל הם הגבוהים ביותר ממדינות ה-OECD אז הפער לא נובע מהתאמה ומניסיון לדחוק את זה ולהזיז ימים; הפער נובע מהעובדה שהציבור שלנו עובד קשה מאוד. זה, חלילה, לא נוגע לחופשות של בתי הספר. הילדים צריכים לחיות חיים נורמליים. הם לא צריכים, בגלל שיש קושי, ולא נותנים מספיק ימי חופשה למורים, לאכוף עליהם מוסד סגור לילדים. בית ספר הוא לא מוסד סגור. החופשות הן גם למורים, גם לתלמידים ולכולם. בית הספר של החופש הגדול יכול לשמש לתכנים רבים, זה לא רק שמרטפייה.

בעניין בית הספר של החופש הגדול אנחנו הצענו למשרד החינוך. כלומר מי שמשלם להם את השכר זה הרשויות. זאת אומרת הרשויות משלמות בבית הספר של החופש הגדול למי שרוצה לעבוד, לגננות ולמורים. ואז מה יוצא מכך? הם עושים תיאום מס ולא נשאר להם כלום. אז לא משתלם להם. אנחנו הצענו שמשרד החינוך ישלם להם כי אם משרד החינוך ישלם להם הם לא יצטרכו לעשות תיאום מס, ואז, לדעתי, לפי מה שבדקתי בשטח, תהיה היענות גבוהה יותר בנושא בית ספר של הקיץ או של החגים.

יפה, אני רוצה לשאול אותך שאלה. אנחנו לא מכירים כל כך אבל אני מגיע מעולם הספורט.

גם אני.

הייתי בגלגול הקודם שלי מורה ומחנך בבית ספר, ואשתי מורה, ואני מאוד מחובר לעולם הזה. אנחנו מדברים כל הזמן על הקיץ. אני יודע שזה בייביסיטר פלוס, וזאת לא אשמה לא של המורים ולא של הגננות ולא של העוזרות. בסוף הילדים צריכים להיות בפעילות עם מתקנים, עם העשרה – משהו שיוסיף להם ולא סתם להגיד שהיו בבית הספר. האם נעשתה תכנית רק לגבי הפעילות של הקיץ בחודש הראשון, ביולי, כדי שכשהילדים יסיימו אותה נוכל להגיד שיש להם הישג בנושא הספורט, בנושא המדעים. הרי אנחנו לא מדברים רק על חשבון, תנ"ך וספרות. אנחנו רוצים שהילדים שלנו יקבלו מעבר לזה. כשמדברים על פעילות הקיץ, ממה שראיתי לפני שהגעתי לכנסת, זה שהפעילות היא בייביסיטר פלוס. האם נעשתה עבודה בנושא הזה?

בנושא הקיץ אנחנו לא שם כי מאחר שהרשות משלמת אז מה שלא קשור למשרד החינוך אנחנו לא נמצאים בו.

זאת בעיה גדולה מאוד.

נכון. אבל כדי שנהיה שם משרד החינוך - -

אני חיכיתי שתגידי את זה. שמעתי קודם כשדיברת על נושא הכסף. ברגע שמעבירים את זה לרשות – ואין לי שום דבר נגד הרשות – זה הופך בסוף לטבלה שמסמנים בה "וי" ולא מסתכלים על התוכן ומה נעשה. בודקים את הבטיחות, שהילדים לא ייפצעו ולא ייפגעו. יגיעו ויחזרו הביתה שלמים. זה מה שעושים. מעבר לזה – אלה ילדים שלנו, ואנחנו רוצים שהילדים שלנו יקבלו מעבר לזה, והם לא מקבלים מעבר לזה. לכן אחד התפקידים שלכם חוץ מלדאוג לתשלומים ולשכר, שזה מאוד חשוב – בסוף שהילדים שלנו יקבלו ערכים הרבה מעבר למה שהם מקבלים. החודש הזה בקיץ והחופשות זה דבר מאוד חשוב לא פחות ממה שנעשה בבית הספר במשך השנה.

חבר הכנסת סימון, על איכות משלמים. אם המדינה רוצה איכות אז שתשלם – שתכניס את היד לכיס ותשלם. זה הפתרון. אי אפשר לקבל איכות כשאתה לא משלם. אנחנו נפתח את ההסכמים שלנו, נעשה כל מה שצריך לעשות – ותודה לכל אלה שרוצים לעזור לי. אם אני אצטרך עזרה אני בטח לא אבקש מכם, אלה שרוצים לגזול לנו את החופשות. אבל שיהיה ברור שהחופשות לא ייפגעו. אני מודיע חד-משמעית. אני אומרת את זה פה על השולחן. אני לא באה לפתוח משא ומתן עם אף אחד מהיושבים פה כי זה לא המקום לפתוח את המשא ומתן. יש לנו משרד החינוך, יש לנו משרד האוצר.

(תרגום משפת הסימנים): ממה שאני שמעתי מיושבת-ראש הוועדה שרן השכל, היא הציעה הצעה בלי לפגוע בחופשות: האם תסירו את התנגדותכם אז? חבל ליצור פה עוינות כאילו באנו לתקוף את המורים. אנחנו באים לדיון כדי לפתור את הנושא שאני בטוחה שגם את היית רוצה לפתור אותו. נוצרה אווירה של אויבים ועוינות, ואנחנו באים למצוא פה פתרון למען הילדים, המורים וההורים.

אני רוצה לומר לך משהו: גם מה שהציעה היושבת ראש – אני בטח לא מתכוונת לענות פה, חברים. זה לא משא ומתן ואני לא פותחת משא ומתן. יש הגורמים המקצועיים שאיתם - -

(תרגום משפת הסימנים): אז מה מטרת הדיון הזה? באנו לפה לפתור את הבעיות.

אני לא יודעת.

(תרגום משפת הסימנים): הכנסת באה לקחת את הנושא ולפתור אותו.

חברים, ועדת החינוך, עם כל הכבוד, ויש לי כבוד לוועדת החינוך, היא לא הגורם שיושב ועושה הסכמים עם ארגוני המורים, ואני מדברת על הסתדרות המורים.

(תרגום משפת הסימנים): אנחנו לא באנו לעשות פה הסכמים, באנו לפתור בעיה קיימת עם כל הצדדים יחד.

- - -

אני רוצה לעצור את הדיון ביניכן.

חברת הכנסת הנכבדה הרי סיירה ב-ILO. היא מכירה היטב את המשולש המקודש של ארגוני העובדים, המעסיקים והממשלה. הנושא הזה לא יכול להיפתר בדרך הזאת.

(תרגום משפת הסימנים): איפה ההורים במשולש הזה?

הנושא הזה של יחסי עבודה לא יכול להיפתר בדרך הזאת.

אם יש משהו שאני רוצה לומר בוועדת החינוך – יש היום דברים כל-כך אקוטיים בנושא מערכת החינוך – כשלים גדולים. לדוגמה הרפורמה של החינוך המיוחד – זה הייתם צריכים לשים על סדר היום, זה הדבר שהיה צריך לעלות.

(תרגום משפת הסימנים): זה עלה ועוד יעלה פה בוועדה. אנחנו מעלים בוועדת החינוך נושאים מגוונים. עכשיו אנחנו דנים על זה. אנחנו נטפל גם בחינוך המיוחד, אל תדאגי. אבל גם בחופשות.

אני לא יכולה להגיד לכם על מה אתם רוצים לדון ועל מה תדונו.

יפה, אני קורא את החוברת היפה של המ.מ.מ, ואני פונה למשרד החינוך. בעמוד 23 בסעיף 4(6) כתוב על יוזמת שרת החינוך הנוכחית לקיצור שבוע הלימודים: "ביולי 21 נכנסה לתפקידה שרת החינוך החדשה שציינה בנאומה בטקס חילופי השרים כי תפעל לקיצור שבוע הלימודים לחמישה ימים, כאשר ימי שישי יוקדשו בכיתות החינוך היסודי לפעילויות העשרה חברתית". איפה זה עומד, והאם הדברים האלה בכלל נדונים?

(היו"ר שרן מרים השכל, 13:46)

אני יכולה לעדכן כרגע על מה שנעשה לקראת שנת הלימודים תשפ"ב. אפשרנו לחטיבות הביניים ולחטיבות העליונות, לבחירתן, לעבור לשבוע לימודים של חמישה ימים. זה מה שאני יכולה כרגע לעדכן.

אבל שם כתוב על יסודי.

זה בחטיבת הביניים.

- - -

כמה ימי חופשה מוסיף למורים מעבר לחמישה ימי לימודים?

זה לא מוסיף.

זה עוד יום חופשה, לא?

שרת החינוך זימנה אותי ואמרה שהיא רוצה להתחיל מהלך ולראות איך להתכנס לשם – זה בנושא מעבר לחמישה ימים בחטיבות הביניים, והסתדרות המורים זה הארגון היציג בחטיבות הביניים. היא שאלה אותי מה דעתי. אמרתי לה שיש לי שני תנאים: א', שהזכות של המורים ללמוד לתארים לא תיפגע. לכן כשמורה צריך ללמוד ביום רביעי, לדוגמה, יהיו לו ארבעה ימים ארוכים. היא נענתה לדרישה הזאת, וגם, כמובן, שלא ייפגע מי שמשתלם בבוקר ולא אחר הצהריים כי הוא צריך להתקדם בדרגה כשעושים השתלמויות.

הדבר השני הוא שתמורת המעבר הזה המורה יעשה חמש שעות שהייה בבית. האוצר לא התלהב מזה אבל אלה היו התנאים שלנו.

בסופו של דבר השרה הצליחה במהלך הזה, ולכן הגענו להסכמות והודענו למורים ולמנהלים שהם יכולים לעבור בהסכמתם לחמישה ימי לימוד, וזה קורה. לא בכל החטיבות זה קורה אבל זה התחיל. לדעתי, זה התחיל ברוב החטיבות ולאט-לאט זה ילך ויתעצם.

מה זה חמש שעות שהייה? שהייה בבית הספר?

ב"אופק חדש" יש תשע שעות שהייה למורה. חלק מהשעות מוקדשות לפגישות עם המנהל, חלק לשיחות עם הורים. המורה יבצע את מרבית עבודתו בבית הספר. לא שזה קורה כי הוא גם לוקח עבודה הביתה. אבל נדרש שהוא יוכל לעשות חמש שעות שהייה מהבית. השרה נענתה לכך, וייאמר לזכותה שפה היא נלחמה. לא היה לה פשוט. אבל היא הצליחה.

לעניין תוספת החופשות שהתחלנו לדבר עליו לפני כן – אמרת שתגיבי לכך כשאחזור.

הגבתי לזה אבל אני אחזור על זה. אני בטח לא אפתח את זה פה ולא אתן מענה לכאן ולכאן. כשנכנסים להסכם שכר שהולך להיות הסכם גדול מאוד כי זה שכר מיטיב, אלה הדרישות שלנו ונצליח להביא את השכר הכי טוב שיכול להיות כפי שהבטחנו לציבור עובדי ההוראה שלנו. לכן, את יודעת מה זה בהסכם שכר: בא המשרד ומציג את הדברים שלו, בא האוצר ונותן את הדברים שלו ואנחנו את הדברים שלנו ומתכנסים.

האם את רומזת שיש פתיחות לעניין הזה?

אני לא רומזת כלום. אני אומרת שבהסכם שכר הכול נפתח.

בסדר.

גברתי היושבת-ראש, רק משפט אחד: פורום קהלת רוצים לתת ימי חופשה גמישים כמו שאמרה פה נציגת הגננות. זה משהו שאנחנו חושבים שצריך להיות במשק למורים ולגננות. כלומר יעבדו יותר ימים אבל הם יוכלו לבחור את החופשות שלהם. היום הם לוקחים ימי מחלה אד-הוק הרבה פעמים. יש להם רק שני ימי בחירה. אם רוצים שהמורים יהיו עובדים ולא עבדים ראוי לתת להם ימי חופשה גמישים. אלה אחד הגזרים שצריך להכניס לתכנית הזאת. יש הסכמה בינינו לבין הסתדרות המורים שיש יותר מדי ימי לימודים בשנה. גם ההצעה של בנק ישראל וגם ההצעה שלנו מורידות ימי למידה בשנה ושעות הוראה. זה משהו שגם משרד החינוך יצטרך להתארגן אתו – פחות שעות הוראה בדומה למדינות אחרות בעולם ופחות ימי למידה, ועם סנכרון והתאמה של ימי ההוראה של המורים עם ימי הלימוד של התלמידים.

ברשותך, אני רוצה להתייחס לדבריו של תומר. קודם כול מי שמייצג את הגננות זה הסתדרות המורים – אין ארגון אחר שמייצג את הגננות. אנחנו 20,000 גננות – זה הארגון היציג, ולכן אנחנו מדברים. אני לא יודעת מה אחרים אומרים אבל אנחנו הארגון היציג. יש לי רעיון אחר - -

(תרגום משפת הסימנים): כמה גננות יש במדינת ישראל?

כ-20,000.

דורית, מאיפה את?

1,500 גננות נמצאות בהסתדרות המורים מתוך 21,000. אצלנו 1,100. אני מייצגת 1,100 גננות שעובדות במשרד החינוך וגם ב - - -

סליחה? אני לא באה להתווכח, חברים.

בסדר, בסדר.

חברים, אנחנו 20,000 ואנחנו הארגון היציג. שלום על ישראל. אנחנו אלה שעושים את ההסכמים לגננות, מורי היסודי וחטיבת הביניים.

נכון, בגלל זה ההסכמים שלנו נראים ככה.

אנחנו הארגון היציג.

- - - בגלל זה, לצערי, גננות פורשות ועוזבות את המערכת.

לא לפתוח את הוויכוח הזה בוועדת החינוך. אני מבקשת. דורית, לא להתפרץ לדברים. אני מניחה שגם היא לא התפרצה לדברים.

אני רק אומרת כי היה לה מאוד חשוב להגיד כמה היא מייצגת את הגננות.

דורית, אני מבקשת - -

אני לא יורדת לרמה הנמוכה הזאת. אני רוצה להתייחס לנושא יום לימודים ארוך. בתקופה של ראש הממשלה בנט שהיה שר החינוך הוא גם רצה להגדיל את נושא יוח"א בכמה יישובים שהיה צריך להגדיל בהם, ואנחנו היינו בעד. לדעתנו, יום לימודים ארוך, כפי שהוא עובד היום, לא משרת את המטרה. יוח"א זה יום לימודים ארוך, ורואים שזה גורם למקרי אלימות רבים. לומדים שם שעה שביעית ושמינית וילדים לא יכולים להיות מרוכזים ללמוד אנגלית או חשבון ומקצועות אחרים. מה שכן היה צריך לעשות – כן היה צריך להפחית את שעות ההוראה, אין ספק. אבל צריך להסתכל על המערך בצורה אחרת. אם הייתה אפשרות להציע מה כן לעשות זה פשוט להקטין את הפערים בין הפריפריה בצפון ובדרום לבין המרכז. כי כיום יש פערים עצומים שהולכים וגדלים, לא הולכים ופוחתים.

תחשבי עד כמה הפער הזה מתעצם אצל משפחות ששני ההורים עובדים ומקבלים בקושי שכר מינימום, ומגיעים למצב שיש להם עשרות ימים שהם צריכים למצוא בהם מסגרת חלופית, והיא לא נמצאת בימי החופשה. אנשים שמרוויחים שכר נאות אין בעיה. הם מביאים מטפלת, שולחים לפה, שולחים לשם. יש להם הכסף כדי לטפל בדבר הזה. אבל לרוב ההורים אין מאיפה להביא את זה. מעבר למי שמטפל – זה מוריד להם את השכר כי הם צריכים לקחת ימי חופשה. לאן הם ייקחו אותם במשך חודשיים שלמים? מה הם יעשו איתם? יש פה עלות מאוד גבוהה.

(תרגום משפת הסימנים): לצערי, אני צריכה לצאת להצבעות בוועדת הפנים. אני רוצה להעיר הערה אחת לפני שאני יוצאת. אני, כמובן, תומכת בהעלאת שכר המורים ולתגמל אותם בגלל העבודה הקשה, צמצום פערים גיאוגרפיים וחברתיים. זאת מעלה ראשונה, בעיניי. אבל, לדעתי, הסתדרות המורים צריכה להגיע בלב פתוח ובנפש חפצה לפתור את בעיית החופשות. זאת בעיה שמטרידה אותנו שנים רבות, והאווירה שהיא הגיעה לכאן לוועדה מעידה שלא נראה שהם באו לפתרון, אלא מקום של עוינות. הפתרון הזה רק יפתור למען התלמידים, והוא בהישג יד.

תודה רבה לחברת הכנסת שירלי פינטו.

יש עוד כמה אנשים שביקשו לדבר. אם יש עוד מישהו שמעוניין לדבר, נא להעביר לנו את זה.

נמצאת איתנו יעל אודם, כתבת לענייני חינוך. אני יודעת שסיקרת את הנושא הזה גם בעבר, יצא לך לראיין הרבה מורים, תלמידים, הורים וגורמים מקצועיים בעניין הזה. אני אשמח שהוועדה תשמע את הפרספקטיבה שלך מנקודת מבט עיתונאית אחרי שלמדת וראיינת לא מעט אנשים בתחום הזה.

הפער בין ימי הלימודים של התלמידים לבין החופשות של ההורים שלהם עומד על כ-78 ימים. יש רק 14 ימים חופפים, ואת זה צריך לשנות לא על חשבונם של המורים. כמו שאמרה יושבת-ראש הוועדה ואמרה – צריך לשנות את הסדר, לא לפגוע במספר הימים.

לפני כמה שנים עשינו סדרת כתבות שיפה בן-דוד השתתפה בהן, והצגנו את מתווה חדשות 2 דאז לשינוי לוח החופשים. עלה עניין בית הספר של החגים. אף אחד לא רצה להתראיין לסדרת הכתבות הזאת, אף אחד לא רצה לדבר. אבל לאט-לאט - -

למה? מה היה? חששו?

חששו לעסוק בנושא הזה.

באמת?

אבל בעקבות סדרת הכתבות ראש הממשלה היום שהיה אז שר החינוך נפתלי בנט הרים את הכפפה, ובאמת נכנסו בתי הספר של החגים. אנחנו יודעים שזה לא בבסיס התקציב, אלא וולונטרי ותלוי ממשלה ויכול להשתנות בכל שנה מחדש. לכן צריך שהשינוי יהיה כהצעתו.

יש באמת הבדלים בין פריפריה למרכז?

הבדל בעלות ההשתתפות, אבל העלות היא גם ככה נמוכה מאוד. אבל הפתרון הזה הוא לא פתרון טוב. גם יפה בעצמה אמרה – לא משלמים מספיק למורים, מורידים להם הרבה מאוד מס על התשלום, ובגלל זה הם לא רוצים לעסוק בזה. בסוף אנחנו מסתפקים בשירותי בייביסיטר. הפתרון הזה הוא לא אידיאלי.

אבל אני משוכנעת שצריך לאזור אומץ, וכמו שאומרים בסיירת מטכ"ל: המעז – מנצח, ולגעת בנושא הזה שהוא קודש הקודשים של הסתדרות המורים, ולנסות למצוא מתווה שלא יבוא על חשבון המורים, יעזור להורים, יעזור למורים ובעיקר יעזור לילדים.

אחד הרעיונות שאני מכירה הוא החופשה הגמישה. המורים והגננות במערכת החינוך במערכת החינוך בישראל כבולים ללוח החופשות והחגים. הם לא יכולים לחתן את הבן או לגייס את הבת; הם צריכים לקחת ימי מחלה או לשקר שהם חולים כדי לקחת חופשה – מה שזכאי לו כל עובד אחר במשק. לכן אולי יש מקום, למשל, לשקול לתת להם ימי חופשה גמישה במהלך השנה. בדקנו את זה עם מנהלי בתי הספר, הם יעמדו בחופשות גמישות מצד המורים. בתמורה המורים ילמדו בחמישה ימים אחרים במהלך שנת הלימודים. למשל, בשלושה ימי אסרו חג, ל"ג בעומר ופורים.

הכי חשוב, בעיניי, לצאת מהוועדה שעוסקת מיומה הראשון בנושא הזה עם הבנה ומחשבה שאפשר לנסות להעז לשנות ולא להשאיר את הלוח האבסורדי הזה כמו שהוא היום.

תודה רבה לך, יעל אודם.

המורה טל לוריא שמלמד בתיכון ביקש לדבר. הוא נמצא איתנו בזום. בבקשה.

אני טל לוריא, אני מורה בתיכון שש-שנתי, פעיל חינוכי ויש לי בלוג בשם "יומנו של מורה". בעיניי, כמורה שנמצא בשטח יש יתרונות רבים להתאמה של ימי החופשה לימי העבודה במשק, והיתרונות האלה נמצאים גם במישור הפדגוגי וגם במישור המקצועי הן מצד התלמידים והן מצד המורים. מצד המורים יש ערך בשגרת עבודה מסודרת. שגרת עבודה מעלה את המקצועיות של המורים ומאפשרת מתן מענה סדיר ומיטיב לתלמידים. במצב כיום השגרה הזאת נפגעת בשני מוקדים: המוקד הראשון הוא היום החופשי שלנו המורים שנגזר מהעובדה שימי שישי הם ימי למידה ויכולים לסדר את מערכת השעות כך שיהיה יום חופשי באמצע השבוע. היכולת הזאת שלנו המורים היא אנומליה בשוק העבודה. ערכה המקצועי מוטל בספק, והיכולת של המורים לתת מענה מקצועי לתלמידים נפגמת. מורים היום הם מבחינת מעבירי ידע. המורים הם מנטורים, מכווינים, מחנכים ומלווים, ולכן עלינו המורים להיות זמינים לתלמידים שלנו במהלך שבוע הלימודים.

אני אתן כמה דוגמאות: למשל, בשנה שעברה היום החופשי שלי היה יום לפני הבגרות. האם זה הגיוני - -

אנחנו נחזור לטל לוריא בהמשך. יש לנו בעיות בקליטה. אולי תשפר את המצב, אבל גם הדברים שנאמרו עד כה הם דברים חשובים על האתגרים של המורים.

בינתיים אני רוצה להעלות את מרכז השלטון המקומי כדי לשמוע את עמדתו. מיכל מנקס מהשלטון המקומי, בבקשה. מיכל נמצאת איתנו? כרגע לא.

אני רוצה להעלות את נציגי ארגון ההורים הארצי אריק קפלן או זיו עומר, בבקשה.

שלום. אני חבר בהנהגת ההורים הארצית וראש צוות הקמת חופשות.

יש צוות התאמת חופשות?

מסתבר. זה ארגון ההורים. יש להם צוות כזה. אני מניחה שאם יש צורך כל כך אדיר אז יוקם בארגון ההורים צוות לעניין הזה. נמצא פה גם הסגן וגם ראש הצוות.

ללא ספק, יש צורך בדיון הזה. אם בעבר התפיסה הייתה לבוא אל המורים ולאלץ אותם לוותר על ימים או כל מיני דברים כאלה – הדיון הזה לא על הפרק מבחינתנו ההורים. ברור לנו שצריכים לשפר את התנאים של המורים – גם את שכרם וגם תנאים אחרים; ברור לנו שכאשר אנחנו ניגשים לדיון כזה אנחנו צריכים לעבוד יחד עם ארגוני המורים ולא נגדם. לכן קצת תמוה שבצד של ארגוני המורים אין באמת עם מי לדבר, וחבל לי על זה.

מעבר לטווח הארוך של מעבר לחמישה ימים והתאמת החופשות, מה שאני חושב שייקח יותר זמן במיוחד זה בתי הספר היסודיים, במיוחד לאור העובדה שכ-14% מהאוכלוסייה עדיין עובדים בימי שישי, ואין פתרונות. אנחנו לא יכולים לצפות דווקא מהאוכלוסיות המוחלשות לקחת בייביסיטר דווקא בימי שישי כי אין מי שיטפל בהם בזמן שהם נמצאים בעבודה. מעבר לזה יש פתרונות מידיים שאפשר ליישם כבר בטווח הקצר. לדוגמה, התחלת שנת הלימודים 10 ימים קודם, ב-20 באוגוסט ובסיומם ב-20 ביוני; הפיכת חגי תשרי לרצף אחד של חגים, ולהחזיר את ימי החופשה שאנחנו לוקחים פה על חשבון אסרו חג, שאלוהים יודע מי המציא אותו ולמה.

אני שומע הרבה מאוד פתרונות מהתחום של בתי הספר של החופש הגדול. רק להבהיר – עדיין יש חוק חינוך חובה חינם במדינת ישראל. לבוא ולהגיד, בתי הספר של החופש זה למעשה לבוא ולהגיד להורים שיקנו הם את החינוך. עכשיו, אין בעיה – אני מגיע מהרצליה ואני יכול להגיד לכם שלרוב האוכלוסייה בהרצליה אין בעיה לא להיכנס לבית הספר של החופש ולא לקנות חינוך נוסף בקייטנות ובכל אופציה אחרת בזמן שבתי הספר לא פועלים. אבל אנחנו צריכים לראות את כלל המדינה, ולבוא ולהגיד לאוכלוסיות שלמות שישלמו על הימים האלה זה לא הוגן. אם תסתכלו על הימים תראו שזה גם מפוספס לא אחת במקומות אחרים. מה גם שהוא פועל רק בשכבות הנמוכות והבעיה קיימת גם בגילים הגדולים יותר.

תודה רבה על עמדתכם. שמחנו לשמוע אותה. אני רוצה להעלות בזום את התאחדות התעשיינים. הגר יהב, מנכ"ל נשיאות המגזר העסקי, ביקשה לדבר. אנחנו נשמח לשמוע את עמדתכם לעניין התאמת החופשות ללוח החגים. אני מניחה ששמעתם את כל הדיון שהתקיים פה. בבקשה.

אכן שמעתי והאזנתי לכול. אנחנו מייצגים 12 ענפים במשק. יש מנעד רחב של בעיות ובעיקרן הקושי להעלות פריון כאשר לוח החופשות אינו מותאם. אחת הבעיות שנגזרות מזה היא שההורים נאלצים להשתמש בימי החופשה שלהם כדי להיות עם הילדים שלהם בימי החופשה שיש במערכת החינוך. שלחנו מספר המלצות כמו שאנחנו רואים את זה, וכמובן, צריכה להיות התגמשות. שמעתי גם את הגברת יפה בן-דוד ואת כל הנוכחים פה, ואין ספק שיש גמישות שכולנו נצטרך לתת מכל הצדדים.

יש כמה חלופות שאנחנו חשבנו עליהן. אם ניקח רק את פתיחת שנת הלימודים האחרונה שבה במרבית אוגוסט וספטמבר רוב הילדים נשארו בבית יכול להיות שצריך לגלות גמישות גם באשר לחגי תשרי שלפעמים יוצאים בספטמבר ולפעמים באוקטובר ואז לעשות שינוי ביולי-אוגוסט בחופש הגדול. אני לא מהתאחדות התעשיינים, אני מנשיאות המגזר העסקי. העברנו נייר עמדה בעניין הזה וחשוב לנו להיות חלק מהתהליך הזה כי היינו רוצים שהעובדים שלנו יוכלו לנצל בצורה מיטבית את ימי החופשה שלהם ולא יהיו להם ימי חופשה מאולצים כתוצאה מכך שהילדים נמצאים בבתי הספר.

אני מניחה שבסוף הם משתמשים בימי מחלה כשהם צריכים לקחת חופשה.

בוודאי. זה מה שהם עושים.

יש לכם הערכה של עלות למשק? קיבלנו פה הערכה של בנק ישראל. יש הערכה שאתם עשיתם?

האמת היא שגם נשענו עליה.

בסדר גמור. תודה רבה לכם. אני רוצה להעלות לזום את עידו ברנר, מועצת התלמידים והנוער הארצית, בבקשה, נשמח לשמוע גם מכם.

העמדה שלנו נובעת מכמה הפרדות שצריך להניח בדיון כאן. יש שתי הפרדות עיקריות: הפרדה אחת היא בין החינוך היסודי לחינוך העל-יסודי. הרציונל של התאמת לוח החופשות שלנו בבתי הספר ללוח החופשות במשק הוא שכשהילדים נמצאים בחופשה גם ההורים נמצאים בחופשה, ואז הם יוכלו להשגיח על הילדים בבית. אבל כשאנחנו מדברים על החינוך העל-יסודי חשוב לזכור שזה נוער בגיל 18-12 שלא דורש השגחה מצד ההורים, וההתאמה היא לא רלוונטית כמו שהיא רלוונטית בחינוך היסודי.

הפרדה נוספת שצריכים לעשות כאן זה בין המספר הנמוך של ימי החופשה של תלמידים במדינת ישראל לעומת מיקומם בשנה – אלו שתי בעיות נפרדות. אמנם אנחנו גם לומדים יותר וגם החופשות שלנו לא מותאמות לחופשות של ההורים. אם כבר נסתכל על כך שהן לא מותאמות גם בחינוך העל יסודי יוצא שתלמידים מבלים פחות זמן עם ההורים שלהם בבית, וזה מחליש את הקשר המשפחתי במשק הבית.

אני רוצה להעלות עוד כמה טענות, בעיקר זאת שנוגעת לביטול חופשות קטנות כמו ל"ג בעומר או קיצור חופשות כמו פסח וחנוכה. בנוגע לל"ג בעומר, בעיקר בחינוך העל-יסודי יש חשיבות גדולה ליום ההפסקה הזה באמצע. ל"ג בעומר יוצא לרוב בחודש מאי שהוא חודש באמצע תקופת הבגרויות, וזה יום של הפוגה. זה יום שבו תלמידי תיכון יכולים לקחת רגע לנשום, לקום בשעה 10:00 במקום בשעה 7:30 ולנשום רגע מכל הלחץ שיש עליהם שהוא לחץ גדול. תלמידים מתקשים לעמוד בלחץ הזה.

מעבר לזה אני אתייחס לקיצור חופשות חנוכה ופסח: הרבה מהפעילויות הבלתי פורמליות בתנועות הנוער ובארגוני הנוער מוציאות פעילויות בימים האלה לאורך כל חופשת חנוכה ובימים המוקדמים של פסח. אם אנחנו מקצרים את הימים האלה והופכים אותם לימי לימודים המון מהטמעת הערכים שיש בתנועות הנוער בטיולים האלה ובפעילויות האלה שהן לרוב רב יומיים – הם יכולים להגיע גם לאורך של ארבעה ימים או שבוע - המון מהערכים האלה שמוטמעים בימים האלה הולכים לאיבוד בקיצור החופשה הזאת, וחבל. כי הנוער מקבל מעבר להפוגה שהוא מקבל בטיולים האלה ובפעילויות האלה. הנוער מכיר אנשים וזה עוזר לו להתקדם ולהמשיך את השנה עם מוטיבציה ללמוד ולהגיע לביתה ספר. דווקא הטיולים האלה הם אלה שמגבירים את המוטיבציה.

אתה חושב שהחופשות האיכותיות יותר שלך או חינוכיות שלך התקיימו בחופשת סוכות או בחודש אוגוסט?

כמובן, קיצור החופש הגדול זה סוגיה בפני עצמה וצריך לדון בה, בעיניי, לפחות, בנפרד מלוח החופשות כדי לראות גם איך אנחנו מאבדים כמה שפחות כשירות ללמידה של תלמידים במהלך החופשה. כמו שהעלה פה בנק ישראל התלמידים חוזרים פחות כשירים ללמידה והחומר פחות טרי במוח אחרי חופשת הקיץ וצריכים לראות מה עושים בנושא הזה. אבל דווקא החופשות באמצע השנה ודווקא החופשות שמתקיימות באמצע תקופת הלחץ אלה החופשות שהתלמידים מצפים להן, שתלמידים מסתכלים עליהן ואומרים: אני חייב את החופש הזה עכשיו כי אחרת אני לא יודע איך אני אמשיך ללמוד בלחץ הזה. זה לחצים של מבחנים שיקבעו בסופו של דבר את העתיד שלי. תלמידים היום חושבים על העתיד שלהם.

אם אפשר להעלות עוד נקודה אחרונה.

עוד נקודה אחרונה.

דווקא ביטול הלימודים ביום שישי הוא אפשרות שאנחנו נשמח לראות מבוצעת. זה מאריך לנו את סוף השבוע ונותן לנו במקום יום אחד בבית יומיים בבית; מעבר לזה שזה משאיר אותנו ביום שישי בבית שזה יום שגם הורים נמצאים בבית. זה נותן זמן לגיבוש עם המשפחה ומעבר לזה נותן זמן לעזור בבית, והמון תלמידים בישראל עוזרים בבית ביום שישי. זאת אכן אופציה שכדאי לשקול.

נהדר. תודה רבה לך. דברים חכמים וגם נכונים. תודה שהערת את תשומת לבנו לנושאים האלה. הדוברים הבאים מנשה לוי או אורית גור כהן מארגון מנהלי בתי הספר, בבקשה. מי נמצא אתנו? אורית גור כהן, בבקשה. נשמח לשמוע את התייחסותכם.

תודה וצהריים טובים. כל השיקולים שעלו פה עלו הרבה פעמים בכל מיני זוויות מכל מיני מניעים. חינוך פחות שמעתי בדיון הזה היום, וצריך להכניס גם אותו לתוך קבלת ההחלטות – מה המשמעויות החינוכיות של כל דבר כזה. בתי הספר הם לא בייביסיטר, אלא נותנים חינוך, ויש לזה השלכות. אני רוצה להתייחס, למשל לעניין חמישה ימים בשבוע שיכול להיות דבר נפלא בחלק מבתי הספר ובחלק מבתי הספר הוא פחות טוב.

כתוצאה ממעבר לחמישה ימי לימודים בשבוע שקרה עכשיו בתהליך שדיברתם עליו השנה קרו כמה דברים טובים שבתי הספר שבאזורים מסוימים חשבו שזה אחד הדברים המוצלחים ביותר, ובמקומות אחרים שזה נכפה עליהם קרו דברים פחות רלוונטיים. חשוב להבין שזה חייב להיות חלק ממכלול גדול של שינויים, ופה מתייחסים נקודתית רק לימים האלה אבל לא מבינים שההשגחה היא רחבה יותר. כי אם, למשל, לא משנים את מספר השעות שלומד תלמיד – ואני אתייחס לתלמיד בכיתה י"א שלומד 60 שעות, לחלק אותם לחמישה ימים בשבוע – הילד הזה, כנראה, יגמור את יום הלימודים שלו ב-18:00 או ב-19:00 בערב עייף ומותש ולא יכול להתחיל את יום הלימודים הבא.

הסיפור של ארבעה ימים בשבוע שכתוצאה מההסכמים עם הארגונים שאמרו למורים – לכו, תעשו השתלמויות בבוקר. בבת אחת הגענו למצב שיש מורים שעובדים ארבעה ימים בשבוע אבל אין מורים. אז מי ילמד בימים האלה? אנחנו במחסור של מורים. אני יכולה לתת מגוון דוגמות ארוך וגדול.

מה עמדתכם או הצעתכם לעניין?

אני מיד אגיד. אני רק רוצה לומר עוד מילה אחת: בעניין המנהלים – חשוב לזכור שהמנהלים עובדים בקיץ. קודם אמרה פה נציגת ארגון הגננות על כך שגן לא קורה בבת אחת ולא מתארגן בבת אחת, וכנ"ל בתי ספר. המנהלים לא נמצאים בחופשת קיץ וגם לא הצוותים שעובדים איתם. אז צריך גם את זה לקחת בחשבון כשמדברים על ביטול חופשת הקיץ. מישהו צריך להיערך ולהכין את השנה הבאה, ואלה בדרך כלל מנהלי בתי הספר.

אנחנו חושבים שצריך לעשות התאמות לפי קהילות. לא יכולה להיות תשובה גורפת לכל מקום ולכל אזור. יש קהילות שונות שצריכות מענים שונים וצריך לעשות את החשיבה הזאת פר-מקום, פר-בית ספר, פר-קהילה, ולקחת את כל הקריטריונים ואת כל הקשיים שנמצאים בכל אזור ולמצוא להם פתרון, ולשבת ולעשות חשיבה קצת יותר עמוקה מאשר חשיבה כלכלית בלבד.

תודה רבה לך. אני רוצה לשמוע גם את המכון הישראלי לדמוקרטיה. דפנה אבירם ניצן, בבקשה.

אני פה איתכם, אני מקשיבה לדיון.

רציתם להוסיף משהו לתשומת לבנו?

כן. רציתי להוסיף שהסוגיה הזאת מעסיקה את המעסיקים במשק ואת נציגי העובדים. במכון הישראלי לדמוקרטיה אנחנו מובילים צוות שדן בנושא הזה במטרה לסנכרן את הימים. לדעתנו, זה הכרחי לשם העלאת פריון העבודה ולשם תפקוד נכון ואיזון נכון של חיים אישיים ומשפחה במשק. אנחנו חושבים שהגיע הזמן שמשרד החינוך והסתדרות המורים יבינו את הצורך של ההורים העובדים במשק, בעיקר בשל הקורונה, ואת הצורך של המעסיקים ויפגינו גמישות ויסייעו ויזרמו עם השינוי הזה.

ריטה, את רוצה להוסיף משהו? היא גם מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

אני אשמח בשתי מילים. תודה. רציתי להגיד אמירה כללית שבסוף ישראל היא מדינה בחבר מדינות העולם, ושתי הסוגיות שמתעסקים בהן הרבה מאוד בעולם זה פריון ו-well being, וברור שהמצב הקיים לא תורם לא לזה ולא לזה. יותר נכון, אפילו פוגע גם בפריון וגם ב-well being גם של המשק וגם של המורים. המורים והתלמידים – אנחנו בסוף חלק מכלכלה משותפת. הפתרון צריך להיות איזושהי הידברות, והשיח שמתנהל עכשיו בוועדה הוא מאוד משמעותי, ואני מקווה שכל הצדדים באו אליו בלב פתוח ונפש חפצה כדי להגיע לפתרון ולא להשמיע דעות מתוך פוזיציה ולשמר את המצב הקיים.

תודה רבה. בנק ישראל, רציתם להגיב?

כן. רק הערת הבהרה קטנה לגבי ההצעה של בנק ישראל שגם נותחה באופן ארוך ומפורט בנייר של לירן מהמ.מ.מ וגם מכון קהלת במידה מסוימת התבסס עליה. אני רק אתקן אי הבנה בנוגע למה שאמרה יפה בן-דוד. אנחנו בשום פנים ואופן לא מציעים להקטין את מספר ימי החופשה של המורים. זה נכון שמורים עובדים יותר ימים מאשר מקביליהם ב-OECD. זה גם נכון שעובדים בישראל בכלל עובדים יותר מאשר מקביליהם ב-OECD. אנחנו מציעים לעשות חלוקה מחדש – להתאים את עצמנו ל-OECD ולמדינות המפותחות. בכל מדינות העולם בתי ספר פועלים חמישה ימים בשבוע – שם זה בדרך כלל חמישי עד שישי, ואצלנו סביר שזה יהיה ראשון עד חמישי. ביטול הלימודים בימי שישי יעשה נורמליזציה גמורה של בתי הספר מחד, ומאידך זה גם נותן לנו את אותן שעות שלא ילמדו בימי שישי ונוכל לשים אותן באסרו חג וכולי. זאת אומרת יש לנו בעצם הזדמנות לא רק לעשות נורמליזציה, אלא גם לסתום את החור הזה של אסרו חג הידועים לשמצה. שוב – זה בלי לפגוע בהסדרי העבודה של המורים. תודה.

גם אני הבהרתי את זה למזכ"לית. תודה רבה.

הדוברת האחרונה היא אלה כהן, מנכ"לית "כולנו משפחה", בבקשה.

שרן, אם אפשר, בבקשה, לשמוע גם את מיכל מנקס מהשלטון המקומי לאחר מכן?

הם עלו ולא אמרו שום דבר ולא נוכל להעלות אותם לאחר מכן. אבל תאמרי את דברייך ונשמע.

אחת הבעיות בפער הגדול בין ימי החופשה של ההורים ושל התלמידים זה גם שוק העבודה שנותן להורים מינימום של המינימום ימי חופשה בשנה. מי שלצערנו משלם את המחיר הגדול זה אותם הורים שעובדים במשרות שאין בהן ביטחון תעסוקתי, שאין בהן הגנה על זכויות, והם נאלצים לפעמים לשלם מהשכר שלהם או לא לצאת על חשבונם לחופשה. מה גם שיש הרבה אימהות שלוקחות סיכון מאוד גבוה במשרתן, בעיקר משום שהנטל הזה נופל על האימהות עצמן. כמובן, מי שעוד סופג את הפגיעה הזאת זה אותם ילדים. לא דיברנו על חינוך אבל יש מושג שנקרא "אובדן הלמידה של הקיץ". הילדים במשך כמעט חודשיים לא נמצאים כמעט בשום מסגרת. הם יכולים להיות בקייטנות, או בכל מיני פתרונות יצירתיים שההורים מנסים לייצר; אבל, לצערנו הרב, אלה חודשיים שלמים שבהם אין למידה, אין חוויה, אין סקרנות, אין פיתוח של אותם ילדים. הנפגעים הראשונים זה אותם ילדים.

מה הצעתכם לפתרון?

קודם כול יש כמה פתרונות שיכולים להיות ישימים מאוד: ראשית, הסטה של חופשת הקיץ שתתחיל באוגוסט עד מהלך ספטמבר; מה גם שברגע שמעבירים את החופש הגדול לספטמבר שהוא ברובו חודש של חגים זה יכול לעזור מאוד להסתגלות של אותם ילדים שנכנסים למסגרות חדשות. כי בעצם חודש ספטמבר הוא חודש מיותר, הם לא באמת מצליחים לקדם למידה משמעותית, יש כל פעם נסיגה של הסתגלות של הילדים למסגרת.

מילת סיכום, בבקשה.

פתרון שני: קראתי את ההצעה של חטיבת המחקר של בנק ישראל, ואני מצטרפת מאוד להצעה שלהם לסנכרן – להעביר את שבוע הלימודים לחמישה ימים בשבוע, ושבימי שישי יופעלו "שישונים" מאותו תקציב של הפעלת בית הספר של החופש הגדול. במחקרם הם גם חישבו את זה ואין הפרש גדול. זאת הזדמנות שבימי שישי תנועות הנוער לגילים הגדולים יותר יוכלו לקחת את זה ולהפעיל את אותם בני נוער והילדים הגדולים בימי שישי. ימי החופש הגדול יכולים לעבור לימי שישי ולפתח את זה לספורט, כמו שחבר הכנסת סימון דוידסון אמר, לפתח חוגים, לפתח העשרה. בעצם אין פגיעה במארג המורים ובימי החופשה שלהם, אלא הטבה להורים. אני מייצגת את ההורים, ואנחנו כורעים תחת הנטל הזה.

תודה רבה על הדברים. התקיים פה דיון מעמיק בכל הסוגיות. עלו פה אנשים מכל הקשת: תלמידים, הורים, מנהלים, מורים, בנק ישראל, התאחדות התעשיינים, תקשורת, מכוני מחקר. הדיון התקיים לאורך השנים אבל יש פה גיבוש עמדה והבנה שיש לתועלת של סנכרון ימי החופשות. אני אומרת סנכרון משום שאנחנו לא רוצים להחסיר ימי חופשה וכולם גם הצהירו על כך.

לכן אני קובעת, קודם כול, כוועדה שיש להתאים את לוח החופשות של שנת הלימודים אל לוח חגי ישראל. זה מהלך נדרש שדובר עליו שנים רבות. אנחנו מציינים בהזדמנות זאת שהמטרה היא לא להוריד ימי חופשה, אלא להפך – אפילו להוסיף ימי חופשה למורים שעובדים שעות העבודה וימי העבודה המרובים ביותר מבין עמיתיהם במדינות ה-OECD. לכן אנחנו צריכים לגבש את המתווה הנכון כדי ליישם את זה.

הוועדה תתכנס בעוד כארבעה שבועות ותדון במסמך שאותו נגבש בוועדה להמלצה כיצד צריך להתאים את לוח החופשות ללוח חגי ישראל, וכיצד ניתן לאזן בין הפריון במשק לבין חיי איכות. כשאני מדברת על חיי איכות מדובר על תלמידי ישראל, על ההורים, על המורים, על המנהלים כמכלול בעניין הזה. חשוב שניישם את זה. דובר על זה במשך שנים. אנחנו מבינים שיש פה חיסכון של מיליארדים למשק הישראלי. אנחנו ננסה לגבש מתווה ונדאג שהוא ייטיב עם מורי ישראל וישפר את התנאים שלהם. אנחנו נתכנס בעוד ארבעה שבועות לדון בו.

יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים, בבקשה.

- - - לחברי הוועדה. גם נושא המתווה ומה שיגובש עם בנק ישראל וכולם – דברים כאלה נעשים רק בהסכמים. שיהיה ברור לכולם.

ברור שבסופו של דבר הדבר יובא להסכמים ולמשא ומתן. אבל כוועדה יש לנו הסמכות להמליץ - -

בוודאי. להמליץ כולם יכולים.

- - ולדרוש ממשרד החינוך מתווים מסוימים. יש לנו גם אפשרות לתיקון חקיקה בעניין הזה.

אני לא מציעה להגיע לחקיקה אם אתם רוצים שהמדינה לא תבער.

יש לנו מספר כלים, ולכן גם אמרתי: הוועדה תגבש את עמדתה. אנחנו נביא את זה תוך ארבעה שבועות, ונדון לעומק על העמדה הזאת.

אני מזמינה את כל הארגונים, כולל את הסתדרות המורים, להציע הצעות לעניין. בסך הכול הוצעו פה המון רעיונות למתווים מצוינים שאפשר לגבש לכדי הצעה אחת. אנחנו ממליצים לכל מי שהשתתף ולכל מי שלא הביע את עמדתו עדיין להעביר אליי את מסמכי העמדה כדי שנגיע מוכנים לדיון הבא לדון בסוג של מתווה מומלץ. תודה רבה לכולם. אני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:30.