פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



8
ועדת הפנים והגנת הסביבה
25/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 42
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ט בחשון התשפ"ב (25 באוקטובר 2021), שעה 11:00

פרק י"ג (רישוי עסקים) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: ווליד טאהא – היו"ר
שרון רופא אופיר
מוסי רז

קרן ברק
איתן גינזבורג
מאזן גנאים
סימון דוידסון
אביר קארה

דוד ימין - משרד ראש הממשלה

עמיר יצחקי - משרד ראש הממשלה

שחר פרלמוטר - עורך דין בלשכה המשפטית, משרד הפנים

עידו מירו - מנהל אגף טיוב רגולציה ברישוי עסקים, משרד הפנים

גל דבוש - עו"ד, משרד המשפטים

טלי ישראלי - רפרנטית פנים אגף תקציבים, משרד האוצר

שקד כסלו - לשכה משפטית, משרד האוצר

מעין ספיבק - רפנטית פנים באגף תקציבים, משרד האוצר

ד"ר גילי צימנד - ראש אגף רישוי עסקים, המשרד להגנת הסביבה

ליאורה עופרי - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

שלי קדמי - לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

אריק טייב - מנהל תחום רישוי והסמכות, משרד הכלכלה והתעשייה

בר לוי כהן - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק אייל פורטל - ק' רישוי ארצי, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק טל בסון - תובעת רישוי ארצית

רוית גרוס - מנכ"לית, התאחדות המלאכה והתעשייה

דולב תורג'מן - שדלן/ית, יועץ אסטרטגי, התאחדות המלאכה והתעשייה

מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

נפתלי קאייקוב - יו"ר איגוד רישוי עסקים ברו"מק, מרכז השלטון המקומי

יגאל ספרונוב - מנהל רישוי עסקים ע. פ"ת

ישראלה מני - סמנכ"ל כלכלה ומיסוי, איגוד לשכות המסחר

ד"ר רוני סורקיס - וטרינר, שופרסל

אביתר כהן - מנהל רשות עסקים, ויקטורי

אבירם אלון - מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

תומר רוזנר
לירון אדלר מינקה

לאה קריכלי

יפעת קדם



פרק י"ג (רישוי עסקים) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443

אנחנו מתחילים דיון של הסתייגויות והצבעות בנושא: פרק י"ג (רישוי עסקים) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשת התקציב 2021-2022), התשפ"א-2021, מ/1443.

היה דיון ענייני וארוך בהרבה מאוד נושאים שקשורים לרגולציה ורישוי עסקים. אנחנו מבינים את הקשר העדין בין הרצון לקצר תהליכים לבין הייחודיות שיש לישובים, לא משנה אם בחברה יהודית או בחברה ערבית, והמעמד שצריך לתת לרשות מקומית. ניסינו, ואני חושב שעשינו את זה, לשמור לכולם את מה שמגיע להם. גם לרשויות המקומיות ולמאפיינים הייחודיים שלהן, וגם למדינה שרוצה לקצר תהליכים כי זה מקדם אינטרסים כלכליים של כל האזרחים ושל כלל הרשויות המקומיות. כיוון שהדיון הזה נקבע להסתייגויות והצבעות, אנחנו לא נפתח אותו. אני אאפשר לתומר להגיד הערה לגבי בקשה שעלתה.

לפני שאנחנו ניגשים להסתייגויות ולהצבעות, אנחנו צריכים להציג בפניכם את השינויים בנוסח שנובעים ממה שכבר הוחלט בוועדה. פרסמנו אותם בנוסח להסתייגויות, אבל אנחנו צריכים להציג אום פה בפני הוועדה. אני אבקש מלירון להציג אותם ברצף.

רוב הדברים שמסומנים בצהוב כבר דוברו בוועדה, אבל יש כמה דברים שהתחדדו בעקבות הדיונים הקודמים. בעמוד 12, סעיף קטן (ו), כל הנושא של שינוי מפרט ויוזמת שר נמחק מהנוסח, אנחנו רק השארנו כאן שיש אפשרות לשר, במסגרת קביעת סדר יום של הוועדה, להציע גם דיון באיזה שינוי שהוא רוצה. בעמוד 7, בסעיף קטן (ד)(1), הוסף המשפט: "לרבות שינוי במפרט שביקש נותן אישור". בעמוד 14 זה השינויים של סעיף (7)(ג)(3), הדברים שדוברו כאן לגבי הנושא של המפרט הרשותי. מה שהוחלט בסופו של דבר זה לא להתייחס בצורה נפרדת למסמכים ולמאפיינים המקומיים. הורדנו את הסיפה של פסקה (1), את המילים "ובלבד שהמסמכים, התנאים וההחלטות האמורות הם בעניינים הנוגעים למרחב הציבורי בתחומה של רשות הרישוי או למאפייניה המקומיים". בפסקה (2) נשאר "המפרט הרשותי טעון אישור מועצת הרשות המקומית". בפסקה (3) הוספנו שבקביעת תנאי המפרט הרשותי אפשר להתחשב גם במאפייני הרשות המקומיים. בעמוד 15, סעיף 7ג4 דובר בוועדה, אבל אני אקריא אותו כדי שזה יהיה ברור.

(1) בסעיף קטן (א), במקום "מתום תקופת הרישיון או ההיתר כאמור או מתום שלוש
שנים ממועד השינוי לפי המוקדם" יבוא "מתום חמש שנים ממועד השינוי"

(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

(3) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שינוי דרישות הכלולות במפרט האחיד,
רשאית הוועדה לאסדרה לקבוע מועד מוקדם או מאוחר מהמועד הקבוע באותו
סעיף קטן.

(4) על אף האמור בסעיף קטן (א), שונו דרישות כאמור באותו סעיף קטן, לגבי
עסקים או סוגי עסקי כאמור בסעיף 12ב(ט)(4) ו-(5), יקראו את סעיף קטן (א)
כאילו במקום "בתום חמש שנים ממועד השינוי" יבוא "מתום תקופת הרישיון
או ההיתר כאמור או מתום שלוש שנים ממועד השינוי לפי המוקדם";

אנחנו נבהיר כאן שהנושא של החלטת הוועדה לא יחול על מפעלים מורכבים של המשרד להגנת הסביבה.

מה המשמעות של "רשאית הוועדה לקבוע מועד מוקדם או מאוחר מהמועדים.."?

קבענו שיהיו חמש שנים והוועדה תוכל לקבוע במפרט מועדים מאוחרים או מוקדמים יותר, כמובן עם כל השיקולים שהיא צריכה לשקול – עלויות, סיכונים. זה הכלל המנחה, חמש שנים באופן עקרוני. היא יכולה לסטות ממנו.

היא יכולה לקבוע שמונה שנים?

כן, היא יכולה.

או שנה?

אם זה משהו שהיא חושבת שחשוב להכניס אותו מיד, או משהו שלא עולה על הרבה כסף, או משהו שחשוב מבחינת סיכונים לבריאות הציבור ולא יכול לחכות חמש שנים עד שיישמו אותו, היא יכולה להחליט שיכניסו אותו יותר מוקדם.

השינוי הבא הוא בעמוד 18. בתחתית העמוד, בסעיף קטן (ג) מדובר בהרכב הוועדה, מדובר על הנציגים שכל משרד יכול למנות מטעמו שמתחלפים בהתאם לנושא. השר לביטחון פנים יכול למנות נציגים מהמשטרה ומהכבאות שיהיו בוועדה בהתאם לנושא. הוא יכול למנות ארבעה נציגים מטעמו. בעמוד 19, סעיף קטן (2ב) נמחק בטעות, לכן החזרנו אותו לנוסח.

(2ב) הרכב הוועדה לאסדרה בקשר לסמכויותיה שאין להן נגיעה לנותן אישור
מסוים, יכלול עובד אחד של כל אחד מהמשרדים נותני האישור, כפי שימנה
השר האחראי לאותו משרד, מבין נציגי אותו משרד כאור בפסקה (2)(ד)";

אני מניחה שהכוונה הייתה שהנציג הוא אותו נציג שכבר נמצא בהרכב הוועדה, לא נציג חדש.

נכון, כל נותן אישור יוכל לבחור איזה נציג הוא רוצה שיהיה מטעמו בנושאים הכלליים.

הנוסח בפסקה (1)(ב) שבעמוד 23 לא היה לגמרי ברור, לכן הוספנו את המשפט "שלא בהתאם להוראות סעיפים אלה". זה לגבי הנושאים שהוועדה לאסדרה יכולה ליזום בדיקה לגביהם.

(ב) מסמך או תנאי שדרש גורם מוסמך ארצי לפי סעיפים 7(א)(1) עד (א4), שלא
בהתאם להוראות סעיפים אלה.

לכל צורה של דרישה שלא בהתאם לאותם סעיפים דרשו תנאי אחיד שנקבע ללמעלה משנה, או דרשו איזה שהוא תנאי לגבי שיעור ניכר של עסקים למרות שלא היה אמור להיות ככה.

בעמוד 28, סעיף 29יא1(3), לגבי הנושא של מפעלים ביטחוניים, זה הולך בצורה דומה למפעלים המורכבים של המשרד להגנת הסביבה. כל הנושא של סעיף 7ג4, של שינוי דרישות במפרט - גם שם יחול בתום שלוש שנים או במועד פקיעת הרישיון, לפי המוקדם, ולא יחול הסעיף הכללי שמדבר על חמש שנים מתום מועד השינוי.

(3) בסעיף 7ג4 יחול סעיף קטן (ד) בשינויים המחוייבים וסעיף קטן (ג) – לא ייקרא;
בסעיף קטן (ה) של הוראת המעבר יש שני שינויים. שינוי אחד זה שהוספנו כאן את המשפט "וכן מסמכים ותנאים שפורסמו לצד המפרט האחיד לפני יום התחילה". יש כל מיני מסמכים ותנאים שנדרשים לפי תקנות או דברים אחרים שהיו מפורסמים לצד המפרט האחיד. בהצעת החוק החדשה מוצע לקבוע שהם יפורסמו ממש כחלק מהמפרט, כאשר התוקף של כל מה שמפורסם לא בתוך המפרט לא ייפגע. שינוי שני זה שהוספנו את המשפט "מפרטים רשותיים שפורסמו לפני יום התחילה לא ייפגע תוקפם, ובלבד שהודעה בדבר פרסומם תפורסם ברשומות על ידי ראש רשות הרישוי בתוך שישה חודשים מתום התחילה". בחוק החדש יש חובה לפרסם הודעה ברשומות לגבי המפרטים הרשותיים הקיימים, כדי שהחובה הזאת לא תחול מיד עם יום תחילתו של החוק. נתנו פה חצי שנה לרשויות לעשות את הפרסום ברשומות. כמובן שלא צריך שום תנאי אחר מהתנאים שנכנסו כרגע לנושא של המפרט הרשותי, רק הנושא של פרסום ברשומות לגבי המפרט הקיים.

זה לא רק עניין של פרסום. אנחנו רוצים שיאשרו את המפרטים במועצה. אנחנו מייצרים עכשיו איזה שהוא תהליך שכל המפרטים הרשותיים יצטרכו לעבור אישור, שלא כל פקיד ברשות יוכל לפרסם דרישה מסוימת ולשנות מפרטים. כל המפרטים הרשותיים אנחנו רוצים, כמו שדרשנו מקודם, שיאושרו במועצה המקומית. קחו שנתיים ותאשרו את כל המפרטים האחידים שקיימים.

מפרטים רשותיים קיימים כבר 10 שנים, רבותיי. זה לא משהו חדש, זאת לא המצאה חדשה.

אבל אף אחד לא אישר אותם.

כל דרישה שפורסמה, פורסמה לכולם, מופיעה באתר האינטרנט של הרשות. זה לא מוחבא מתחת לשולחן אצל מישהו. מפרטים רשותיים מפורסמים.

מכאן גם אין בעיה לאשר אותם בתוך מועצת העיר.

אם את כל המפרטים החדשים אתם הולכים לאשרר במועצה, למה לא לאשרר את זה גם?

בכל הרשויות?

יש בעיה לאשרר את זה?

אין לי בעיה.

אביר, מה אתה מבקש?

אני רוצה להוסיף שבתוך שנתיים או שנתיים וחצי, אם לא אשררו במועצות את המפרטים הרשותיים, יפוג תוקפם של הישנים. הרי חדש אנחנו צריכים לאשרר במועצה, נכון? גם את הישן אני רוצה שיאשררו במועצה. זה היה פרוץ עד היום. אנחנו לא רוצים להשאיר את הפרצות האלו בחוק.

המילה "פרוץ" לא במקומה, כי ראשי רשויות אישרו את המפרטים.

נפתלי, אתה חושב שהתקופה שהוא נקט בה היא סבירה או שאתה רוצה יותר?

חמש שנים.

חמש שנים משאיר הרבה מרווח.

ארבע שנים נראה לי נורמאלי.

שלוש שנים לא יספיק, נפתלי?

אוקי, שלוש שנים.

בסעיף (ה) שבעמוד 30 מוסיפים שצריך לאשרר במועצות המקומיות ולפרסם ברשומות תוך 36 חודשים.

ואם לא מאשררים המפרט פוקע. יש לנו שתי קבוצות של הסתייגויות.

יש לנו הסתייגות של חבר הכנסת יואב קיש וקבוצת הליכוד.

אחרי פסקה 16 יבוא: "בסעיף 31 יבוא סעיף קטן (ג) הכנסות למדינות לפי סעיף זה יוקצו לטובת העלאת שכר החיילים".

לאיזה מדינות?

אולי זה למדיניות.

כל ההסתייגות היא לא מהותית, לא לעניין. מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת יואב קיש? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

יש קבוצת הסתייגויות של חבר הכנסת קרעי וסיעת הליכוד.

בסעיף 5 להצעת החוק, בסעיף (א)(3), במקום "או למיקומו" יבוא: "למיקומו או אופיו". קיבלנו הרבה מאוד פניות לגבי כל מיני סעיפים כאן. אני חייבת לומר שכל המהות של האסדרה הזאת, שהיא מאוד מבורכת, הייתה באמת להקל על הרישוי של העסקים במדינת ישראל. זו עבודה של החברים פה מאיגוד הרישוי. הם עובדים הרבה מאוד זמן כדי שההקלות האלו יהיו. אחרי שהגענו למצב הזה שיש הקלות ועסקים יוכלו לקבל רישיון ארוך טווח ולא כל שנה לחדש, פתאום מתחילים עם כל מיני התחשבנויות קטנות על כל מיני סעיפים. אני חושבת שגם הגופים שלא מאושרים מכל מילה ומילה, והיה אתמול בליץ של לחצים מכל מיני גופים, צריכים לעשות זום אאוט לכל האירוע הזה, להסתכל על התמונה הכוללת, לראות שאנחנו עוברים מעולם שהיו צריכים כל שנה לחדש את הרישיון לעולם של רפורמה. גם אם זה לא מושלם בעיניהם כי יש פיקוח יתר, מדוקדק, אנחנו כל הזמן צריכים לזכור מאיפה הגענו. שאפו למי שנשאו בנטל כל כך הרבה שנים, לכל מי שעושה את זה כל כך הרבה זמן ונלחם שכם אל שכם. אני נלחמת איתם בעניין הזה כבר כמה שנים. אני חושבת שגם אם לא כולם כאן מבסוטים עד הפסיק האחרון, צריך להסתכל ולהבין שזה הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני, בטח הרבה יותר טוב מרע. לא תמיד הכל יוצא בדיוק כמו שרוצים, אבל הרפורמה הזאת חשובה מאוד במדינה מתוקנת.

היו פה דיונים ענייניים שהיינו צריכים להבטיח את האינטרסים של כל הצדדים. בסופו של דבר כולם תמכו, כולם רצו לקצר תהליכים ולקדם את כל הרפורמה. אני מעמיד להצבעה את כל ההסתייגויות שהגיש חבר הכנסת שלמה קרעי, מ-1 עד 6. מי בעד ההסתייגויות שהגיש חבר הכנסת שלמה קרעי וקבוצת הליכוד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלו.

אני מעמיד להצבעה את נוסח הצעת החוק כפי שהוקרא, כולל כל התיקונים שהוקראו, כולל התיקון האחרון של הישיבה הזאת. מי בעד, מי נגד?

הצבעה
הצעת החוק אושרה.

זו אולי פעם ראשונה בישראל שיש חוק הסדרים שעובר בו משהו שהוא לא רפורמה. למה זו לא רפורמה? כי העבודה הקשה רק מתחילה היום בלשבת ולכתוב את כל המפרטים, לקחת ולעשות את העבודה הסיזיפית. צריך להגיד לחבר'ה מאגף רגולציה במשרד ראש הממשלה תודה על עבודה מסורה. צריך להגיד תודה לחברים שלנו באיגוד רישוי עסקים, להגיד תודה לצוות במשרד האוצר ולכל הנוגעים בדבר, לחברים מהמגזר העסקי שבאים בוקר, בוקר, שעה, שעה. כולם רוצים לייצג. באמת מאוד קשה לעשות את השינויים הגדולים האלה. אתה לוקח בחשבון שיש פה עוד המון עבודה משותפת שאנחנו צריכים לעשות כדי להביא את ישראל למקומות הראשונים בעולם בעשיית עסקים. אנחנו יודעים שאנחנו מפגרים הרבה מאחור, בעיקר בנושא הזה של רישוי עסקים. רישוי עסקים זה start down, זה לא start up. זה בהרבה מאוד מקומות פשוט מפריע לבעלי עסקים להתקיים. אני רוצה להגיד תודה ליושב-ראש, לצוות המשפטי, לוועדה. בגלל שאנחנו עוברים תקופה מלאה ורוויה באירועים פוליטיים, לא הרבה פעמים אנחנו עוצרים כדי להגיד תודה, אז תודה רבה על העבודה שלכם, על העבודה בוועדה, ובעזרת השם שנמשיך לעשות ולהצליח. לחברים שלנו במגזר העסקי אני רוצה להגיד שהעבודה היא רק בתחילתה. יש פה עידן חדש ופורץ דרך שאנחנו באמת מתכוונים להביא את ישראל למקומות הראשונים והגבוהים בעולם בעשיית עסקים, באיכות של העסקים, ברווחיות שלהם, ביכולת של בעלי העסקים. אני חושב שבמשך שנים הסתכלו עלינו, על המגזר הפרטי, כאויב של השירות הציבורי או של המגזר הציבורי, במקום להסתכל על הפרטי כשותף. כל בעלי העסקים הם שותפים של מדינת ישראל. אנחנו לא לחינם מרגישים כאילו שכל העולם נגדנו. גם הרשויות המקומיות הן לא אויב שלנו, הן קודם כל שותף שלנו. אני מצפה מהרשויות המקומיות שיסתכלו עלינו כשותף. אני מסתכל עליהם כשותפים. אני מקווה שתמיד השינויים יהיו לטובת בעלי העסקים, לטובת היוזמה הפרטית, לטובת היכולות שלהם, כדי שביחד נעשה ובעזרת השם נצליח. תודה רבה.

תודה רבה לסגן השר אביר קארה. אני רוצה להודות לצוות הוועדה, לצוות המשפטי, לחברי הכנסת, לרשויות המקומיות, לנציגי הרשויות המקומיות.

אנחנו רוצים להגיד לך תודה.

כמובן שאני רוצה להודות לאוצר, לנציגי משרד ראש הממשלה. אני רוצה להודות לכולכם. אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:20.