פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



5
ועדת החוקה, חוק ומשפט
19/10/2021


מושב שני


פרוטוקול מס' 87
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ג בחשון התשפ"ב (19 באוקטובר 2021), שעה 19:20

1. הארכת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020
2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2021
3. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תו ירוק לעובדים) (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
ענבר בזק
צבי האוזר

שמחה רוטמן

מיכל עקביה - המשנה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

שי מליחי - ק' אג"מ מנהלת אכיפה, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

יפעת רווה - ראש אשכול דין פלילי, משרד המשפטים

לינא סאלם - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עילם שניר - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אילנה גנס - ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות

טל פוקס - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

עמוס זוארץ - מתאם בריאות יהודה ושומרון, משרד הבריאות

אורי בוצמנסקי - נציג יועמ"ש משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

סרן הראל וינברג - לשכת יועמ"ש איו"ש, משרד הביטחון

נועה ברודסקי-לוי

אסף פרידמן

סמדר לביא, חבר תרגומים


2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2021

מכובדיי, ערב טוב לכולם, תודה לכל מי שמשתתף בדיון, חבר הכנסת צביקה האוזר, חברת הכנסת ענבר בזק, נציגי משרד האוצר שאיתנו, עו"ד מיכל עקביה, המשנה ליועצת המשפטית, ממשרד המשפטים עו"ד יפעת רווה, עו"ד עילם שניר ועו"ד לינא סאלם. מהמשרד לבטחון פנים שי מליחי, קצין אג"מ של מנהלת האכיפה וכל היתר נמצאים איתנו בזום.

יש איתנו שלושה דברי תחיקה שאנחנו נדרשים להם, אנחנו נראה אם נטפל בכל השלושה, בשניים בטוח נטפל. בפתח הדברים אני אומר את שאמרתי לא אחת לחבריי וחברותיי ממשרד הבריאות, עכשיו אני אומר את זה למשרד האוצר, על הוועדה הזו לא מקובל שימוש בסעיף הדחיפות. סעיף הדחיפות לא נועד להתמודד עם עומס אדמיניסטרטיבי שוודאי קיים בעונה הזו. אם אלה היו תקנות של משרד הבריאות אז אנחנו היינו ברגע לא טוב, זו פעם ראשונה שאנחנו מדברים עם משרד האוצר, בוועדה הזו סעיף הדחיפות נשמר למקרים באמת דחופים, זה מבחינתי לא דחיפות. יש חובת הנחת תקנות, הממשלה עושה את זה במשאל טלפוני, שתתכבד, תכבד את חברי וחברות הכנסת, תניח את זה 24 שעות לפני.

אני בכנות אומר, מכיוון שזו פעם שנייה שאנחנו מאשרים את התקנות של התו הירוק לעובדים, שמגיעות ממשרד האוצר, אז לא אמרנו את זה בפעם הראשונה, וגם מכיוון שעוד פעם, ליבנו עם המעסיקים ועם העובדים, צריך לייצר פה איזה שהיא רציפות. אני מבקש, התקנות האלה הן במדרג נורמטיבי יותר מורכב מתקנות תו ירוק למקומות בילוי ופנאי, הן נוגעות בחופש העיסוק, זכות יסוד חוקתית מוגנת, מטילות הגבלות על מקומות עבודה ופרנסה, מכווינות התנהגות של עובדים ושל מעסיקים וכתוצאה מדרישה שלנו אמנם, אבל בפעם הראשונה יש פה התוויה פלילית שמתורגמת לעניין מנהלי, אי אפשר לתת לוועדת חוקה, חוק ומשפט ארבע שעות, או שתדונו או שהתקנות ייכנסו לתוקף במרכאות על אפכם ועל חמתכם וגם נגיש לכם את התקנות שעה לפני הדיון. אז בואו, בסדר? זה להבא לתשומת לב חברותינו וחברינו ממשרד האוצר וממשרד המשפטים.

מכיוון שנמצא איתנו חבר הכנסת צביקה האוזר, שהוא גם חבר בוועדה, אבל הוא ביקש מאיתנו להתייחס ראשית לסוגיית התקנות של הבדיקה, אני חושב שאין לנו פה הרבה עניינים גדולים, אבל הוא מבקש להעלות תהייה שמופנית כמובן בראש ובראשונה למשרד הבריאות, אבל גם למשרד המשפטים. יש איתנו מישהו מהייעוץ המשפטי של משרד הבריאות? מי?

טל פוקס בזום.

אנחנו נעשה את הכול בצוותא, אבל נתחיל להתייחס קודם כל לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2021. מיד נבקש מהיועצת המשפטית של משרד הבריאות להציג את הדברים.

אני רק אזכיר כאן לחברי וחברתי ולציבור, ותתקן אותי היועצת המשפטית, אנחנו כרגע עוסקים במערכת של תקנות שעיקר המשמעות שלה זה הטלת החובה של בדיקה עם הכניסה לישראל. יש לתקנות האלה זיקה מסוימת גם לשאלה של חובת בדיקה לפני הכניסה לישראל עם החריג המאוד מאוד משמעותי שלא מדובר בבדיקות לפני עלייה לכלי טיס. אז בעצם אם אני מבין נכון התקנות האלה כן מסדירות בדיקות בכניסה לישראל, אבל רק במקרה של מעבר בגבול יבשתי או בשיט. בעצם בגלל מבנה חוק הקורונה וההסמכות מכוחו כל סוגיית הבדיקות לפני העלייה לכלי טיס, דהיינו כל התיירים הישראלים וזרים, אם הם מגיעים דרך האוויר, זה מוסדר בתקנות שמגיעות לוועדת הכלכלה, אבל עדיין יש לזה גם בסיס כאן, בגלל המעברים היבשתיים והימיים.

אז אני רוצה לבקש מהיועצת המשפטית של משרד הבריאות שנמצאת איתנו בזום להסביר את התקנות, מה אנחנו מבקשים כאן. לחבר הכנסת האוזר יש שאלה שהוא מבקש להפנות אליכם, בראש ובראשונה משרד הבריאות, אז בואו נשמע את ההצגה ואז נפנה לחבר הכנסת האוזר ואז ליועצת המשפטית של הוועדה שתעלה סוגיות נוספות.

שלום. בעצם תקנות חובת ביצוע בדיקה שהוגשו לכם עושות שלושה דברים עיקריים. אחת זה מאריכות את התוקף של התקנות ב-28 ימים. התקנות, באמת כמו שאמרת, חובת ביצוע בדיקה לפני כניסה במעבר יבשתי או ימי, וגם חובה כללית להיבדק עם ההגעה לישראל, גם במטוס וגם במעבר יבשתי. זה בעצם המקור לחובה בכל המקרים עם ההגעה לישראל. אז להאריך את זה ב-28 ימים.

דבר שני זה לשנות את הנוסח, בעצם יש חריג שמדבר על צוותי אוויר שמגיעים לישראל. הם צריכים לעשות את הבדיקה אחת לשבוע, בדיקת PCR, ולא עם כל נחיתה. זה נובע מזה שבאמת הם נוחתים בישראל לעתים מאוד תכופות, יכול להיות אפילו כמה פעמים ביום. כדי לאפשר איזה שהיא שגרת עבודה מצאו לנכון לאפשר להם לעשות את הבדיקה הזאת פעם בשבוע. יש לזה חריג, אם הם יצאו מהשדה במדינה אדומה, כלומר מדינה שהיציאה אליה הוגבלה בתקנות אז הם - - -

שכרגע אין כזאת.

גם אם לא עבר שבוע. ופה עשינו איזה שהוא תיקון, בגלל שהתקנות של מדינות אדומות פקעו אז כרגע הנוסח אומר במקום להפנות לתקנות שהיו קיימות ופקעו הוא מפנה לסעיף בחוק, והמשמעות היא שאם יהיו תקנות אז אוטומטית איש צוות אוויר שיצא משדה התעופה באותה מדינה, כשהוא יגיע לכאן הוא יצטרך בדיקה נוספת גם אם יש לו בדיקה בתוקף.

אני רוצה את הנקודה הזאת להבהיר כי היה לנו פה איזה שהיא אי בהירות. התקנות נכון להיום, וגם ב-28 הימים הקרובים, פוטרות אנשי צוות אוויר מהבדיקה הרגילה שנדרשת מכל אדם לפני עלייתו למטוס וגם מהבדיקה פה בארץ וממירה את שתי הבדיקות האלה בשגרת בדיקות - - -

לא את שתי הבדיקות, לא את הבדיקה לפני הכניסה.

זאת אומרת איש צוות אוויר מחויב בבדיקה לפני יציאתו לארץ?

בתנאים מסוימים. זה מה שמוסדר בתקנות תעופה, זה לא שהיא מבטלת, אבל מה שמוסדר בתקנות האלה זה רק ההחרגה מהחובה להיבדק בכל פעם שאתה נוחת בישראל.

אז בכניסה לישראל, והיא ממירה את החובה הזו בקיום שגרה של פעם בשבוע PCR.

נכון.

אז היועצת המשפטית של הוועדה שמה סימן שאלה האם זה מה שמוגדר כרגע בתקנות.

כן, זה לא ברור, כי ממה שעולה מהתקנות, מהתיקון שנעשה בפעם הקודמת, ויש איזה שהוא תיקון נוסף שנעשה בנושא הזה ממה שכרגע הבאתם בפנינו עולה שבמצב שמי שמחוסן או מחלים פטור גם מה-PCR פעם בשבוע.

זה הסעיף השני. יש שני סעיפים, הסברתי כרגע רק את התיקון הראשון, עוד שנייה אני אגיע גם לזה. קודם כל התיקון הראשון הוא התיקון הזה שככלל החובה היא להיבדק פעם בשבוע, ואני אגיע לחלק השני שלו, אם חזרת ממדינה אדומה ויצאת מהשדה במדינה אדומה תצטרך להיבדק, ולא משנה ממתי יש לך בדיקה מלפני זה תצטרך להיבדק בשדה שוב. זה התיקון הראשון, במקום להפנות לתקנות שפקעו פה אנחנו מפנים לתקנות שאם הן יותקנו זה יחול.

טל, רק נבהיר בהקשר הזה, בגלל שהמילה הגבלה יכולה להתפרש גם כאיזה תנאים שנקבעים, הכוונה שלכם זה במקרה שיהיו תקנות שממש לא מאפשרות בעצם יציאה למדינות מסוימות.

כן, הם הפנו לסעיף.

הגבלת יציאה, כן. רק מדינות שמעודכנות לפי הסעיף הזה. הגבלות אחרות אנחנו יכולים לעשות לפי סעיפים אחרים, אנחנו נשתמש בסעיף הזה אם אנחנו לא קובעים תנאים הרבה יותר מחמירים, חוות דעת אפידמיולוגית כל שבועיים.

עכשיו התיקון השני.

התיקון השני, גם לו יש היסטוריה. כבר עכשיו המצב הקיים הוא שאמנם הכלל לגבי צוות אוויר הוא בדיקה פעם בשבוע, אבל, וזה נכנס בתיקון הקודם כבר, איש צוות אוויר שהוא מחוסן או מחלים לפי ההגדרות בישראל אם הוא לא יצא מהשדה בכלל במדינה האחרת כשהוא יחזור לכאן הוא לא יצטרך בדיקה.

הוא לא יצטרך את ה-PCR השבועי.

הוא לא יצטרך בדיקה בכלל, גם לא להראות בדיקה מהשבוע האחרון. נכון, הוא לא יצטרך בדיקה. זה כבר תוקן בתיקון האחרון, זה עוד לא התיקון עכשיו.

אבל אני רוצה לשאול פה שאלה של הקוהרנטיות ואז אנחנו ניגש לשאלתו של חבר הכנסת צביקה האוזר. אם הרציונל הוא שהוא לא יסתובב במדינה בעלת התחלואה המסוכנת, הוא לא יצא מתחום שדה התעופה, גם בדקנו את זה כאן, אז בהרבה מאוד מהטיסות האלה הוא נשאר בכלל בתוך המטוס, הוא לא ירד, אבל לפחות לגבי דיילים ודיילות, הם עכשיו יהיו כמה שעות טובות בתוך מקום סגור עם כמה מאות אנשים שהם כן הגיעו ממדינה אדומה. אז אנחנו מסתמכים על הבדיקה שלהם כדי לומר שאין פה סכנת הדבקה של איש הצוות?

אני לא יורדת לסוף דעתך, החשש שלך הוא מאיש הצוות, שהוא לא יידבק? כן. אני יכולה להגיד שכמובן שמבחינה בריאותית היינו מעדיפים שכל אדם ייבדק תמיד כשהוא מגיע לכאן ושזה תוצאה של ויתור מסוים מול רשות התעופה האזרחית. אני מבינה שזה הוסבר ביתר אריכות בפעם הקודמת, אני לא יודעת אם הם נמצאים כאן בדיון, אני מניחה שגורמי המקצוע יכולים להסביר למה הוויתור הזה, על אף שהוא לא מושלם מבחינה בריאותית, אז - - -

והיציאה משדה התעופה היא רק בקטגוריה מסוימת של מדינות או היא בכל המדינות?

בכל המדינות. אם יצאת משדה התעופה - - -

כלומר מבחינתכם המבנה של הלוגיקה הרפואית היא שאותו אדם לא יצא מהשדה וכל מי שנמצא במטוס ממילא הוא כן עבר בדיקה, הוא כן חייב בבדיקה לפני עלייתו למטוס, אז אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שמי שעלה למטוס הוא לא חולה ולא מאומת, אז סכנת ההדבקה של איש צוות האוויר היא נמוכה. אני מבין שזאת הלוגיקה.

זה אני לא רוצה לאשר בשם גורמי המקצוע. זה אולי אילנה יכולה לאשר או לא לאשר.

כתוב בדברי ההסבר שלכם בכלל על ההצדקה של התקנות באופן כללי מדובר על זה שגם מי שמחוסן או מחלים בגלל החשש מווריאנטים שלא ידוע אם החיסון וההחלמה יספיקו כדי שהם לא יידבקו ולכן אתם דורשים את הבדיקה של כולם, גם של מחוסנים וגם של מחלימים בכניסה, וגם אתם מסבירים שבעצם למרות הבדיקה בחו"ל יש לא מעט מאומתים שמגיעים לארץ ואז נמצאים מאומתים רק בבדיקה השנייה שנעשית פה בארץ. עוד פעם, אני מוסיפה לדברים של היושב ראש, אז למה לפטור?

אנחנו תיכף נשמע התייחסות של הגורמים האחרים, אני פשוט לא רוצה לעכב יתר על המידה. נמצאת איתנו גם אילנה גנס, נכון?

ערב טוב. אני אכן איתכם.

תודה, אילנה. לפני שתתייחסי לתקנות עצמן, וגם לשאלה שלנו, שאני מניח שהתשובה קשורה גם לאילוצים למול צוותי תעופה זרים, האם יש להם בדיקות או לא, אני כן רוצה לבקש מחבר הכנסת צביקה האוזר להעלות את השאלה שהוא מבקש להעלות ולשמוע אם יש לכם התייחסות, ואם לא, זה דבר שהוועדה תבקש עליו התייחסות בתקופה הקרובה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני באמת רוצה להסתכל על שאלה נוספת שהייתי מגדיר אותה כשאלה רוחבית, הגם שהתקנות האלה אינן מתייחסות אליה במישרין, אלא לשוליה, מכיוון שאלה תקנות שמסדירות את חובת הבדיקה בחו"ל, 72 שעות לפני כניסה לארץ, אך ורק למי שנכנס או רגלי או בכלי שיט והבדיקה הזאת בכלי טיס מוסדרת בוועדה אחרת, אבל השאלה היא אותה שאלה, גם אם היא מופנית בעיקרו לכלי טיס. אני ביקשתי את אישורו של היושב ראש להעלות את הנושא העקרוני, הן שהאוצר ייתן את דעתו לעניין הזה, והן שמשרד הבריאות.

אני הסתכלתי על הבדיקה הזאת ועשיתי מספר בחינות ראשוניות וקיבלתי נתונים שבשורה התחתונה מעלים סימן שאלה באשר ליעילותה או הייתי אומר העלות מול התועלת של השתת החובה של קיום בדיקה של 72 שעות מראש לפני הכניסה לישראל. ההסדר הזה, אני מבין, נקבע עוד בראשית ההסדרים שקבעו או הסדירו את היציאה והכניסה לישראל, עוד לפני החיסון השלישי ולפני באמת ציר הלימוד שהיה של המערכת בגין החיסונים. אנחנו צריכים להבין שהבדיקה הזאת שאנחנו מחייבים, בעיקר אזרחים ישראלים נכון להיום שנוסעים לחו"ל וחוזרים לישראל, מעבר לעובדה שאנחנו קוטמים להם מספר שעות של התעסקות בביצוע הבדיקה אנחנו מדברים על עלות ממוצעת של כ-100 יורו לאדם, לבדיקה שמתבצעת בחו"ל. זה בעצם הלכה למעשה יבוא שירותים מבחינת תמהיל היבוא והיצוא של מדינת ישראל, יבוא של שירותים - - -

תמיכה בשירותי הבריאות במדינות זרות.

כן, או יבוא שירותי בריאות ממדינות זרות. הבדיקה הזאת, למיטב הבנתי, ופה הייתי שמח לשמוע את עמדתכם, היא איננה בדיקה שכיחה או מקובלת או מודל הפעלה מקובל במדינות אחרות בעולם. אני בין שבמערב אירופה לא נדרשת בדיקה של 72 שעות לפני ההגעה וכניסה למדינה.

בעולם המספרים הגדולים אני הבנתי, הערכתי, שיש לנו סדר גודל של 150,000 מחויבי בדיקה שמגיעים בחודש, אנחנו מדברים על עלות של 60, 60 מיליון שקל בחודש שמושתות ישירות על אזרחי מדינת ישראל. בעצם הוצאה נוספת של 50,60 מיליון שקל, אם זה מצטבר ברמה השנתית זה למעלה מחצי מיליארד שקל, אני ביקשתי למצוא מה אפקטיביות הבדיקה הזאת.

מהנתונים שהגיעו לידי, ביקשתי ממינהל התעופה האזרחית ואני מבין שהם בחנו בעיקר את הנתונים כפי שהוצגו לנו על ידי חברת אל על, המוביל הלאומי, המוביל הלאומי מוביל בערך 25% מהיקף הנוסעים. אני הבנתי שאותרו, השאלה איך אנחנו בוחנים את זה, בין ארבעה ל-20 אנשים בחודשיים האחרונים על סדר גודל של 70,000 איש שיצאו. זאת אומרת אנחנו מדברים על בין שניים לעשרה אנשים שביטלו את הטיסה שלהם 48 שעות לפני העלייה למטוס. הרי אלה שעושים בדיקה 72 שעות לפני העלייה למטוס בדיקה ומקבלים אחרי 24 שעות, בהינתן שהם נמצאו חולים או מאומתים אז הם מבטלים את הטיסה. יש גם כאלה שמבטלים את הטיסה מסיבות אחרות, לאו דווקא קורונה, ולכן הפער הזה, אבל אם אנחנו לוקחים לחומרא את המספרים אנחנו מדברים על סדר גודל של עשרה אנשים באל על בחודש שביטלו את זה על היקף של 35,000 נוספים.

זאת אומרת שאם אנחנו מדברים סך הכול אנחנו מדברים על בין שמונה ל-40, שוב ההערכה של אל על שמתוך העשרה שניים הם באמת חולי קורונה, השאר ביטלו מסיבות אחרות, אבל אלה הדברים. עכשיו, אנחנו מדברים על סדר גודל של עלות של מיליון שקל שאנחנו מוציאים לאיתור חולה אחד. כשעושים את החשבונאות הלאומית הזאת נראה לי שמדובר בהחלטה שהעלות מול תועלת שלה צריך לשים עליה סימן שאלה.

בשורה התחתונה, אדוני היושב ראש, אני מבקש כזה דבר, קודם כל אני הייתי שמח שגם משרד הבריאות, גם משרד האוצר, ייתנו דעתם ויציגו בפני הוועדה את הנתונים שלהם, אלא אם כן הם מסכימים לנתונים שאני הצגתי כאן. שתיים, אני רוצה לשאול שאלה עקרונית, האם מדינת ישראל משיתה בדיקה שבראייה ראשונה או במחשבה ראשונה נראית מאוד טובה ומאוד יעילה, הנה 72 שעות לפני אנחנו עושים בדיקה, בפועל התיירים הישראלים שנוסעים לחו"ל שורפים חצי יום, אם תעשו את הממוצע הזה של נסיעה לחו"ל, זה אנשים שנוסעים לארבעה-חמישה ימים למדינות פה באירופה, שבוע, חצי יום הזה זו עלות מהותית על המטייל, הם מוציאים 100 דולר לאדם או 100 יורו, אז אם זה זוג זה 200 יורו, אם זה זוג עם שני ילדים זה 400 יורו, זה בערך העלות של כרטיס הטיסה ואנחנו עושים את זה בשביל לקלוט באוויר סדר גודל של עד עשרה אנשים בחודש שכנראה בבדיקה שבכניסה לארץ שאנחנו עושים לכולם פה בישראל, היינו עולים עליהם בוודאות. אני שואל שאלה, האם ההנחיה הזאת, עשו לה רענון, עשו לה חשיבה לאחר אותם חודשיים-שלושה שהיא נכנסה לפועל במספרים מאוד גדולים ובוצעה.

אגב, מה קורה עם אלה שמצאו שיש להם קורונה וביטלו את הכרטיס, מחזירים להם את הכסף?

אני מניח שזה הסדרי ביטוח.

אני לא יודע, לפי אם יש להם ביטוחים, אבל אני אומר לכם, מדובר במה שנקרא בלשון משפטית בזוטי מספרים, במספרים זניחים ביותר, אופרציה מורכבת, עלויות משמעותיות לאזרח הישראלי ותוצאה לא סבירה. אם התחשיב שלי הוא נכון, על כל חולה מיליון שקל, תסכימו איתי שזה תחשיב לא סביר.

מה שאני מבקש, אילנה, את ההתייחסות שלך לעניין.

אגב, רק בהערה אחרונה, כמובן אני חושב, ההצעה בפועל, לפטור את המחוסנים שאנחנו יודעים שהם – אני מניח שאלה שנדבקים הם אלה שלא מחוסנים. מי שמחוסן חיסון שלישי לפטור אותו מאותה בדיקה.

אילנה, לפני שתתייחסי לזה אני רק אומר שיש שתי דרכים לצמצם את ההיקף אם חושבים על צמצום ההיקף, האחת היא באמת להבחין בין אוכלוסיית מחוסנים/מחלימים, זה נוגע למי שבאמת אזרח, אבל עסקינן כרגע באזרחים ותושבים, ודרך שנייה היא לבצע הבחנה בין מדינות. זאת אומרת יכול להיות שאתה אומר שבמדינות שבהן יש איזה שהוא רף תחלואה אז אתה נוקט משנה זהירות ומדינות שלא, אתה מוותר על העניין הזה. גב' אילנה גנס, בבקשה.

אז קודם כל אני רוצה להזכיר שכשהתקנות האלה נכנסו לתוקף סביב חודש ינואר-פברואר אנחנו ראינו ירידה מקרוב ל-8% חולים מאומתים שנכנסו מחו"ל למדינת ישראל לפחות מ-1%. כלומר בוודאות המספרים הם הרבה יותר גדולים. כמובן שמצב התחלואה בעולם השתנה, אחוז המחוסנים משתנה ברוב מדינות העולם, עדיין המספרים שאנחנו מכירים הם הרבה יותר גבוהים. אני יכולה להגיד שגם נכון להיום אנחנו רואים - - -

וזה היה טרום החיסון השלישי, אני צודק?

נכון, זה היה טרום החיסון השלישי, כשהתקנות האלה נכנסו לראשונה, עדיין רוב האוכלוסייה מן הסתם לא הייתה מחוסנת ובטח לא במנת בוסטר, וחלקה עדיין לא הייתה מחוסנת בכלל ולכן המספרים של התחלואה, גם בעולם וגם בקרב נכנסים מחו"ל, היו יותר גבוהים. ויחד עם זאת הדלתא היא מאוד מאוד משמעותית. אני יכולה להגיד שמתוך נתונים שאנחנו מכירים כרגע גם כאלה שמדווחים לנו דרך משרד החוץ, ישראלים שאומתו ונשארו במדינה ונמנעה מהם היציאה והעלייה לטיסה בגין זיהוי תחלואה קרוב למועד העלייה למטוס, וגם מתוך בקשות שמגיעות אלינו להחלמה מחו"ל, להכרה ולתיעוד של החלמה מחו"ל, מדובר במאות רבות אם לא אלפי מקרים של תחלואה שאנחנו מונעים את הכניסה שלה ואת העלייה של החולים האלה למטוסים בעת החזרה לישראל.

שאלה בהקשר הזה. מה ידוע לכם לגבי דרישה דומה מצד מדינות אחרות בעולם?

יש הרבה מדינות שעדיין נוקטות במדיניות של חובת ביצוע בדיקות ללא קשר לסטטוס חיסוני. אגב, אצלנו כן יש דיפרנציאציה ביציאה מישראל, כלומר אדם שאיננו מחוסן או מחלים בהתאם להגדרות של מדינת ישראל, בעת יציאה מישראל נדרש לבצע בדיקת PCR לפני העלייה לטיסה.

כן, אבל איזה מדינות מבקשות? הרי הבקשה של הבדיקה של ה-72 שעות מראש היא בקשה של המדינה שאליה נכנסים, היא לא דרישה ישראלית, האם את יכולה להגיד לנו איזה מדינות מאזרח ישראלי לצורך העניין - - -

לא בדיקה בכניסה.

לא בדיקה בכניסה, 72 שעות לפני היציאה להציג את הבדיקה.

כלומר את כפל הבדיקות, זאת השאלה. האם יש לנו נתונים?

יש לא מעט מדינות, אני יכולה להביא לכם נתונים מדויקים, להעביר לוועדה, בשמחה.

זה דבר אחד. אדוני היושב ראש, יש פער בין מה שמוצג כאן לבין הנתונים. אני קיבלתי נתונים גם ממינהל התעופה האזרחית, אני מציע להזמין נציג מהם. אנחנו היינו מבקשים נתונים מדויקים גם מחברות התעופה. אני לא יודע אם משרד החוץ מנהל תרשומת של אזרחים ישראלים שבגלל הקורונה נאלצים לבטל טיסות, זה נשמע לי מוזר, נדמה לי שהנתון האמיתי זה חברות התעופה שמבטלות. אפשר לקבל דיווח רשמי לפחות מהמוביל הלאומי, היקף ההובלה של הנוסעים מספיק בשביל להקיש על המודל הכלכלי בכללותו. אנחנו יודעים מה הנתח של אל על מול האחרים. אני חושב שהנתונים שבידך אינם נכונים ואני מבקש לעשות על זה דיון.

בעקבות הדברים שנאמרים כאן, הכלל שלנו הוא גם שאנחנו יודעים ביד ימין לאשר את התקנות וביד שמאל לומר שצריך לבדוק את זה ולקיים פה דיון שהוא לא ערב אישור תקנות אלא לפני. יש פה כמה סוגיות.

אני קודם כל חושב, ופה אני בטוח שגם חבר הכנסת האוזר יסכים איתי, שאנחנו מאוד מאוד ערים לרגישות של נתב"ג. ברור לנו הסיטואציה של וריאנטים בעולם, ברור לנו הנושא של כניסה, אף אחד ליבו לא גס בנושא הזה, נערכות בדיקות לכל מי שנכנס בנתב"ג, אבל אני מזכיר שבמהלך החודשים האחרונים גם שונתה המדיניות בהקשר של הכניסה לישראל. פעם דרשנו בידוד של 14 ימים עם קיצור לשבעה ימים, אחרי זה עברנו לבידוד של 24 שעות. נכון שזה מה שנוהג כרגע. עד רגע זה לצערי לא נפתרה הסוגיה של החזרה של הנכנסים בשערי נתב"ג באמצעות תחבורה ציבורית למרות שהוועדה כבר עייפה מלהזכיר את העניין הזה. אז ברור שנתב"ג מאוד מאוד חשוב, ומצד שני השתנתה המדיניות, השתנו התקנות.

יש לנו פה שלושה או ארבעה מרכיבים שצריכים לחשוב עליהם. אנחנו נקרא את התקנות ונצביע, אבל אנחנו נקיים בטווח זמן קצר דיון שבו תצטרכו להביא תשובות הייתי אומר יותר מלאות בעניין הזה. פקטור אחד, אתם אומרים שהתקנות האלה עומדות בתוקפן המתחדש מינואר, אז הייתי אומר שהן כמעט התקנות הוותיקות ביותר שלא זכו לשינוי דרמטי. אני שם בצד את ענייני אנשי צוות האוויר, אבל מבחינת החובה שמוטלת זו אחת מן התקנות שכנראה אנחנו נוטים לחדש אותה בצורה אוטומטית. אז אחרי עשרה חודשים, 11 חודשים, בואו נבדוק.

דבר שני, יש פערים בנתונים. חבר הכנסת האוזר הציג כאן נתונים שהוא קיבל ממינהל התעופה, לפחות לגבי נתונים שמועברים אליו מחברת אל על. יש אי הלימה בנתונים, צריך להבהיר את הנתונים, לראות מה אפשר ל - - -

זה בסדרי גודל, אני מבין שמדובר בעשרות בחודש, אתם מדברים על אלפים בחודש. אם יש אלפים בחודש את צודקת במאה אחוז וצריך לשים את אותה בדיקה ולהמשיך, אם יתגלה שאנחנו מדברים על עשרות בודדות בחודש בהיקף טיסות, והחודש האחרון היה חגים, היה היקף מאוד גדול, אנחנו מדברים על מספרי אמת, אז צריך להבין כמה זה עולה וגם האוצר צריך לתת את דעתו כמה עולה לקנות שירותי רפואה בחו"ל.

אז דבר ראשון, חשוב שנבדוק את הנתונים ונבין באמת על מה מדובר. ושני דברים נוספים, א', לתת כאן ביטוי לסיפור של המדיניות החדשה לגבי הגדרת מחוסנים ומחלימים. אנחנו נמצאים עם יכולת היום להבחין בין ארבעה מיליון אזרחים ישראלים שרמת החיסון שלהם גבוהה, אתם לאורך כל הדרך טוענים שמי שמחוסן סיכוייו להידבק יותר נמוכים, זה לא רק שהוא יחלה פחות קשה. הטענה שלכם שהוא פחות מדביק והטענה שלכם שהוא פחות נדבק, אז למה לא לתת הקלה לאותם ארבעה מיליון שעשו את הצעד? או להשתמש במנגנון שעשינו בו שימוש במקרים אחרים, מדינות עם גל תחלואה גבוה, אפשר גם להצליב את השיטות, הגיוני לעשות כפל בדיקות, מדינות פחות מטרידות אולי אפשר להקל. וגם אנחנו מודעים לזה שאנחנו בדעיכה מסוימת של הגל.

אני מציף את זה כשאלות, אני חושב שאנחנו צריכים לקבל על זה תשובות, אני אבקש שבשבוע הקרוב תנסו לתכלל את העניין, יש את משרד התחבורה, את מינהל התעופה, בואו נידרש לזה, אנחנו גם בשבוע הבא כנראה נצטרך לקיים דיון בענייני קורונה אז לשם אנחנו נבקש את התשובות. בסדר?

תודה רבה.

ברשותך, חבר הכנסת האוזר, אני כן חושב שהמטרה שלנו היא באמת בתקנות שהן לא מאוד רחבות היקף לאשר אותן.

לא, חד משמעית, אני חושב שאנחנו צריכים לאשר. אנחנו לא באים להקשות, אבל תפקידנו לשאול את השאלות ואם הנתונים הראשוניים, אני חוזר ומדגיש שאני לא מציג פה נתון שהוא מה שנקרא מבוסס מלא מלא, אבל מאותם נתונים שאני הצלחתי לאסוף עולה פער עצום בין מה שהוועדה חושבת כשהיא משיתה מגבלות על ציבור והיא מונעת לבין מה שקורה בפועל.

בסדר גמור. אנחנו ניגש עכשיו להקראת התקנות. אילנה, תרצי להתייחס לשאלה שלנו לגבי אנשי צוות אוויר למה בצורה כל כך גורפת פטרנו את ה – הנה, כדרך אגב, אפרופו, שם אנחנו פוטרים מחוסנים ומחלימים, השתמשנו בכלי הזה כדי לפטור אותם מ-PCR שבועי, לא הגיוני לפטור את המחלימים ואת המחוסנים שחוזרים לארץ מהבדיקה לפני? הרי הם ממילא נבדקים בכניסה לארץ.

וציין באוזניי חבר הכנסת האוזר, בצדק, זה לא זוטי דברים מבחינה כלכלית למשפחה. משפחה שנוסעת לחוץ לארץ הסיפור יכול לעלות בעוד כמעט 2,000 שקל, זה לא דבר שאפשר להקל בו ולא כולם נוסעים לחו"ל רק לתיירות, או לנופש ופנאי, שזו גם מטרה לגיטימית.

גם מי שנוסע לנופש ופנאי - - -

לא, אבל אני אומר, אתם יודעים, אנשים נוסעים לאירועים משפחתיים, נוסעים לשמחות. טוב, הבהרנו את הנקודה, את רוצה להתייחס לסוגיית אנשי צוות האוויר ואם לא נקרא?

כן. אז ממש התייחסות קצרה. לגבי צוות אוויר, בעצם הסיבה שאנחנו פוטרים אותם או מעניקים להם הקלות מסוימות גם נובעת מזה שהם, מעבר לחובת דיגום שלהם כאן בארץ, הם גם נדגמים בהרבה מאוד יעדים בעולם בהתאם למדיניות של אותן מדינות ולכן בסופו של דבר זה באמת מצטבר להיקף לא קטן של בדיקות שהצוותים האלה נאלצים לעבור, לפחות בחלק מקווי התעופה. אפידמיולוגית מבחינתנו ההצדקה היא כי אכן רוב האנשים נכון להיום נדרשים לעשות בדיקת PCR לפני העלייה למטוס - - -

רגע, אילנה, רק כדי לדייק, כל התקנות אומרות שהם לא נדגמים בארץ אם הם מחוסנים ומחלימים. יכול להיות שהם נדגמים על ידי מדינות זרות שלא עסוקות בשאלה אם הם מחוסנים או מחלימים לפי הסטנדרטים הישראליים, אבל בארץ הם לא נדגמים.

נכון.

אנחנו פטרנו אותם מכל חובת דגימה למרות שהם מדלגים בין הארץ לחו"ל.

שוב, במדינות שאנחנו יודעים שיש סיכון להדבקה ומדינות בסיכון מרבי אנחנו מחייבים אותם להיבדק כמובן במידה שהם יצאו משדה התעופה, שאז הסיכון הוא יותר גבוה. במידה שהם לא יצאו מגבול שדה התעופה הם פטורים.

מה דינם של אנשי צוות זרים שנכנסים לארץ?

דינם של אנשי צוות אוויר זרים, הם דומים לדינם של אנשי צוות אוויר שלנו. הם נדרשים להיות בסוג של בידוד, בקפסולות, אסור להם להסתובב. גם אם הם יוצאים מגבולות שדה התעופה הם אמורים לשהות בבתי מלון או במתקני ההלנה שלהם כקבוצה סגורה ואסור להם להסתובב.

וגם הם לא נדגמים בכניסה לארץ?

נכון.

טוב. חבר הכנסת רוטמן.

אתם דיברתם על הנושא של תו ירוק לתיירים? כי ראיתי שיש על זה נייר עמדה וקיבלתי על זה פניות ציבור.

כן, רק שזה לא הדיון בתקנות האלה.

זה קצת קשור, כי בסופו של דבר אנחנו מכריחים את האנשים גם להיבדק.

כן, אני רק רוצה לומר, אנחנו עוד פעם נופלים לאותה תסבוכת של חלוקת סוגיית הקורונה בין אינספור ועדות. בתחילת חודש נובמבר אמור להיכנס מתווה חדש בסוגיית התיירות. הנושא הזה, אני מניח, הוא בסמכות ועדת הכלכלה. אני חושב שהסוגיה החשובה שמועלית פה על ידי התאחדות המסעדות - - -

לא, שתבין, אני קיבלתי פנייה מבן אדם שאמור להגיע לכנסת, הוא מחוסן שלוש פעמים ומחלים, הכי כשר בעולם - - -

מחו"ל?

מחו"ל, והוא לא יודע אם הוא יוכל להיכנס או לא.

אז אני כבר אומרת לך שהוא לא יוכל ואני אגיד לך מה הפתרון כי התחילה לעבוד אצלי אתמול סטז'רית מצ'ילה. היא מחוסנת, עברה בידוד, הגיעה לכנסת, לא נתנו לה להיכנס. כדאי לפרסם את זה, יש טופס באתר משרד הבריאות, אנשים שמגיעים מחו"ל, בדיוק כמו הסיפור, גלעד, שדיברנו לפני שבוע, של ישראלים שחלו בחו"ל ולא החלימו, אז גם אנשים שחוסנו בחו"ל ולא רשומים במערכת, יש במשרד הבריאות טופס שצריך למלא.

אבל זה אם הם אזרחים ישראלים.

לא, גם היא. הייתי על זה השבוע עם אילנה על הקו. הרבה חבר'ה של 'מסע' שהגיעו לארץ ומחוסנים, פשוט צריך לשלוח בכתב למשרד הבריאות והם מקלידים את זה - - -

חברים, אני רוצה להציע את ההצעה הבאה, גם עניינית לדיון הספציפי הזה נמצאים איתנו אנשי משרד האוצר שראוי להחזירם גם לביתם. אני רוצה להציע, הנושא הזה הוא גם מבחינת - - -

הם מרגישים ממש בבית פה, אני לא יודע על מה אתה מדבר.

זה מה שאני רוצה, שהם לא ירגישו פה עד כדי כך בבית. במידה. הכול באופן מידתי.

כל זמן שהם ייתנו לנו להרגיש פה קצת בבית.

בדיוק. בכל מקרה אני רוצה להציע שנקיים בשבוע הבא, נגמור עד אמצע השבוע, אני מניח, את ענייני חוק ההסדרים בכל הוועדות הרלוונטיות, אני חושב שצריך להתקיים דיון בשאלה הזו של מתווה התיירות החדש, השאלה של אזרחים ישראלים, בין אם הם תושבים ובין אם הם לא תושבים, אבל שההחלמה שלהם והחיסון שלהם היה בחו"ל, מה קורה איתם. אני חושב שהדיון הזה צריך להיות מתואם עם חברינו בוועדת הכלכלה ואולי גם בוועדת העבודה והרווחה, כי כרגע צו בריאות העם אצלם וכל הנושא של הכניסה מוסדר אצלם, חובת הבידוד וה-PCR של ה-24 שעות בידוד מוסדר שם.

זאת אומרת יש פה, עוד פעם, את הפיצול הזה בין שלוש-ארבע ועדות. אני חושב שזו סוגיה מאוד מהותית, מגיעות כל הזמן פניות ציבור, אני אציע לחבריי, נקבע דיון, אני אתם עם יושבי ראש הוועדות האחרות, נראה אם אנחנו עושים את זה כדיון משותף, או דיון באחת הוועדות שנדאג גם אנחנו – נראה איך בדיוק נעשה את זה וניתן גם התראה, אילנה, זו נקודה שאנחנו מקבלים עליה כולנו אינספור פניות ציבור ואני חושב שזו אחת הסוגיות הכי לא ברורות, כי הן סבוכות מאוד. אנחנו נבקש לקיים דיון על הנושא הזה, בסדר?

אבל לא בשמונה בערב, תעשה בשעה נורמלית.

כן, זה גם מה שאני חושב. אני חושב שיש פה הרבה חברי כנסת שמעלים פה את פניות הציבור האלה. שמעתי אתמול מחברי מיכאל ביטון, שהוא בוועדת הכלכלה, שגם אליו מגיעות פניות, אז בואו נעשה דיון מסודר, נבהיר גם מה התקנות שחולשות על העניין, הן פחות שייכות לוועדת החוקה, אני רוצה לכבד את הוועדות האחרות. בכל מקרה זו סוגיה, תרשמו לפניכם, שנצטרך לדבר בשבוע הבא לקראת מתווה התיירות.

בסדר גמור. הסוגיה מוכרת היטב, מטופלת, זה אכן דורש הרבה מאוד פתרונות מסובכים, מגוון האפשרויות של מחוסני חו"ל, מחלימי חו"ל, החיסונים השונים, הווריאציות של שילובים ביניהם, הם אכן מורכבים, אז גם מבחינה מקצועית הגדרנו אותם וכרגע זה בתהליך הסדרה מחשובי שהחל מ-1 בנובמבר כבר אמור להיות פעיל ופתוח גם לתיירים. זה מסתנכרן עם מתווה התיירות שאמור להתחיל לפעול מ-1 בנובמבר. עד אז גם הפתרונות הטכנולוגיים של תיעוד החיסונים, תיעוד ההחלמות, צירוף החומר הרפואי, אימות תעודות החלמה או התחסנות מחו"ל אמורים להיות פעילים מבחינה דיגיטלית.

אז בואו נכבד, יכול מאוד להיות שהדיון כן התקיים בוועדת הכלכלה בהיבטים כאלה ואחרים ואנחנו לא יודעים, צריך לכבד את הוועדה האחרת, נבדוק, נדבר, נטפל, נקיים דיון, בסדר?

בסדר גמור.

אני כן רוצה, אילנה, להסב את תשומת ליבך, אני לא מתכוון לפתוח פה כרגע דיון ארוך בעניין, אבל בקשתנו, שאני מבין שהגיעה גם מוועדת העבודה והרווחה, למצוא את האיזון הנכון בין הצורך שלכם בגמישות בהגדרות לבין עיגון נורמטיבי ראוי בתקנות. הבקשה הזאת עוד לא הגיעה לידי פתרון, אנחנו עדיין נמצאים באיזה שהיא זריקה שלנו כל הזמן להגדרות פנימיות של משרד הבריאות שאפילו אין הסדרה שלהן, הן צריכות להתפרסם בחוזר מנכ"ל שלגביו יש הנחיות איך מתפרסם חוזר מנכ"ל.

פה אני אומר את זה בייחוד לנציגת משרד המשפטים כי הדין והדברים היה איתכם. בואו לא קובעים פה בתקנות 12 עמודים של הגדרות אפידמיולוגיות של מי מחוסן ומי מחלים, קיבלנו את זה, אבל הסיכום היה שאנחנו מוצאים איזה שהוא עוגן נורמטיבי, שאתם בודקים את העניין האם לא נכון שתהיה פרוצדורה מאוד ברורה של מי מאשר במשרד הבריאות את ההגדרות האלה, איך הן מתפרסמות.

כל הסיפור הזה עדיין לא מוגדר. אז אני מבקש, אני לא אעכב את התקנות, אבל זו סוגיה שהיא across the board. אני אומר עוד פעם, אנחנו נאשר היום את התקנות, אבל מכיוון שזו סוגיה רוחבית ונדרשנו אליה, אז חייב להיות פתרון קצת יותר – היה לכם מספיק זמן לקבוע נהלים פנימיים שהסיפור מתפרסם בחוזר מנכ"ל, או להבהיר מי חתום. למיטב הבנתי גם אין היום נוהל ברור ופומבי של מי הגורם שמוסמך לחתום, אז ברור שאנחנו מכבדים חתימה של ראש שירותי בריאות הציבור, אני מניח שאם המנכ"ל חתום עליהם, אבל הדבר צריך להיות פורמלי.

ואני כבר אומר, עורכת הדין פוקס, כשתיגשו לתזכיר חוק הקורונה החדש, זו גם סוגיה שראוי שתקבל מענה בחוק. אם אתם מסמיכים, אני אמרתי את זה בעבר, אם הייתה הסמכה בחוק הראשי שמנכ"ל משרד הבריאות, כדי לשמור שזה יהיה גורם מקצועי ולא הגורם הפוליטי, תרצו הגדרה אחרת של בעל סמכות, הוא בעל הסמכות להגדיר, אז יש בחקיקה ראשית הסמכה. אז בסדר, אז נפתרה הבעיה, אבל תסדירו לנו את זה. טוב, בואו נקריא. השאלות ידועות, ברורות, אנחנו נבקש לדון בהן בשבוע הבא.

עוד שאלה. אני מצטער שאני מנצל את זה גם ל – כי, בגילוי נאות, זה עלול להיות רלוונטי לי בעוד שבוע וקצת.

הסתפרת אתמול?

הסתפרתי היום, כן.

תקשיבו, תראו איזה קרבה יש ביני לבין חבר הכנסת רוטמן שאני כבר מאתר שינויים בתספורת שלו מאתמול בלילה. זו הזדמנות נאותה לברך את חבר הכנסת רוטמן שהכניס את בתו אתמול תחת עול תורה ומצוות. זה לא קרה בדיוק בדרך שאני הכנסתי את בתי תחת עול תורה ומצוות.

וטוב שכך.

וטוב שכך, בסדר, אבל מזל טוב בשם כל חברי וחברות ועדת החוקה על בת המצווה.

תודה רבה. אני אומר, איך מתמודדים עם הסיטואציה, וזו סיטואציה שאני מתאר לעצמי שאני לא היחיד שאמור להתמודד איתה. לפעמים מחלימים יוצאים חיוביים עוד הרבה זמן אחרי שהם מחלימים. הם יטוסו לחו"ל, הם יעשו בדיקה והם ייצאו חיוביים, אבל אין בעיה שהם יטוסו, לכאורה לא אמורה להיות בעיה שהם יטוסו, אבל לא ייתנו להם לעלות למטוס. או לחילופין הם לא ייצאו, אז כן ניתן להם לעלות למטוס ואז הם לא יוכלו לחזור לארץ, לחודשים, כי הם ייצאו חיוביים בבדיקות, כי הם מחלימים.

אם לא תכריח אותם לעשות בדיקות הכול בסדר, הכרחת אותם לעשות בדיקה הם יצאו עם ממצא חיובי. הם בסדר גמור, בארץ אתה נותן להם להסתובב בכל מקום עם תו ירוק ואתה תוקע אותם בחו"ל לחודשים. איך מתמודדים עם זה?

הפתרון הוא להישאר בארץ.

הפתרון הוא שיישארו בארץ, אגב אני בעד.

אנחנו נצטרך לעשות דיון על הסיפור הזה. אני אומר עוד פעם, נראה אם זה פה, נראה איפה זה, אני מניח שבסוף זה יהיה פה, אבל אנחנו נגמור את פרקי חוק ההסדרים באמצע שבוע הבא ונקיים דיון מעקב בנושא הזה.

אולי יש להם פתרון לזה במשרד הבריאות, מה הם עושים?

אילנה, השאלה של חבר הכנסת רוטמן ברורה?

השאלה בהחלט ברורה, אכן נתקלנו במקרים כאלה ונכון להיום ההסדר הוא שמחלימים טריים בטווח של עד 90 יום ממועד האימות שלהם פטורים מביצוע הבדיקה ונדרשים להציע לחברת התעופה את תוצאת בדיקת ה-PCR שלהם 90 יום אחורה או תעודת החלמה שהיא בעצם חליף לבדיקה. הם לא נדרשים להיבדק.

גם בהלוך וגם בחזור?

כן, נכון, הם פטורים.

אוקיי, זה מידע שמאוד חשוב לציבור, כדאי להגיד אותו ואני לא ראיתי אותו כתוב בתקנות.

בתקנות הוא לא כתוב, אבל זו בדיוק ההגדרה, אני מניח שזה בעמוד 9 בחוברת ההגדרות, של מחוסנים ומחלימים.

אלה ההנחיות שהועברו על ידינו לכלל חברות התעופה שטסות לישראל ומישראל וזה קביל כחליף לכל מקרה. בעבר זה היה דרך איזה שהיא ועדה במשרד החוץ שאנשים היו צריכים לפנות אליהם ולקבל אישור, מלפני כחודש שינינו את ההסדר הזה להסדר גורף כי אנחנו כרגע במצב שיש לנו הרבה מחלימים טריים ובאמת אין צורך לקבל אישור פרטני ולכן בדיקת PCR חיובית משלושה חודשים אחרונים, 90 יום, ממועד הטיסה היא חליף לחובת הצגת תוצאת PCR שלילית.

אז קודם כל תודה, אנחנו לא מקנאים בכם על הצורך להרכיב את המטריצה הבלתי נגמרת הזו. אני חושב שחשוב שנקיים את הדיון הזה, נשמע את כל הסוגיות שקשורות בכניסה וביציאה, נוודא שכן יש בסוף מקום נגיש שבו מקבלים תשובות.

עורכת הדין פוקס רצתה להעיר איזה שהיא הערה, ואז אנחנו ניגשים להקראה. כן, עורכת הדין פוקס, בבקשה.

ממש בקצרה, רק רציתי להגיד שמי יכול להתקין הוראות מנהל שמגדירות מיהו מחלים, זה דבר שהוא מאוד מסודר ויש הסמכות שניתנות, ההסמכות מפורסמות ברשומות. יש הסמכה להתקין הוראות מנהל כאלה, המנכ"ל הוא בעצם ההגדרה של הוראות - - - יש הסמכה נוספת לראש שירותי בריאות הציבור.

זה לא משהו שכל אחד יכול להחליט, כל עובד במשרד הבריאות פתאום יכול להוציא הוראות. יש מסמך אחד מסודר, חתומה עליו ראש שירותי בריאות הציבור, רק לה יש את הסמכות לתקן אותו ולשנות אותו וגם יש חובה לפרסם את זה. זה משהו שהוספנו בתיקון האחרון, שוועדת העבודה והרווחה אישרה, שזו חובה לפרסם את הוראות המנהל האלה שמגדירות החלמה והתחסנות באתר משרד הבריאות.

טוב, בסדר. אני אומר עוד פעם, נידרש לסוגיה הנורמטיבית של מקור ההסמכה כשנתקן את חוק הקורונה. אנחנו ניגשים להקראה ומצביעים ועוברים לסט התקנות הבא.

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל)(תיקון מס' 2), התשפ"ב–2021



בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 7א(א)(2) ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן – החוק), ולאחר שהתקיים האמור בסעיף 4(ד)(2)(א) לחוק, מתקינה הממשלה תקנות אלה:


תיקון תקנה 3
1.
בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל), התשפ"א–2021, (להלן התקנות העיקריות), בתקנה 3 –



(1) בתקנת משנה (ג)(3) במקום "המפורטת בתוספת לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת יציאה מישראל), התשפ"א-2021" יבוא "שהיציאה אליה הוגבלה בתקנות לפי סעיף 7א(א) לחוק";




(2) בתקנת משנה (ג1) במקום פסקה (ב) יבוא:
"(ב) הוא מחלים כהגדרתו בצו בידוד בית."

תיקון תקנה 9
2.
בתקנה 9 לתקנות העיקריות במקום "י"ב בחשוון התשפ"ב (18 באוקטובר 2021)" יבוא "י"א בכסלו התשפ"ב (15 בנובמבר 2021)".

תחילה
3.
תחילתן של תקנות אלה ביום י"ג בחשוון התשפ"ב (19 באוקטובר 2021).

מי בעד התקנון?

הצבעה
אושר.

אושר פה אחד. תודה רבה בנושא הזה.



1. הארכת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020

גב' גנס ועורכת הדין פוקס, אני רוצה להגיד, מיד נגיע לתקנות שלכם, שאני לא חש בנוח להביא כרגע את ההכרזה על הארכת המצב החירום בדיון בסטינג הזה. אני חושב שההארכה היא לתקופה של 60 ימים, זה בעצם היסוד לכל פעולות התחיקה שקשורות בקורונה. הדיון בהארכת תקופת החירום מחייב דיון שהוא בעיניי הרבה יותר מעמיק ורציני. אני מצפה שמנכ"ל משרד הבריאות, או ראש שירותי הבריאות, יציגו חוות דעת אפידמיולוגית עם מצגת מסודרת, ארוכה, תשתיתית. מכיוון שהפקיעה של ההכרזה הנוכחית היא ב-25, שזה יום השני הקרוב, אז עומדים לרשותנו גם יום חמישי הקרוב וגם יום ראשון. אני לא חושב שאפשר להאריך ב-60 ימים בהרכב כזה של דיון.

אנחנו נתאם מחר בבוקר עם משרד הבריאות דיון, או בחמישי או ביום ראשון, בהתאם לנוחות ונקיים דיון רציני, בטח לאור העובדה שקרה משהו בשבועות האחרונות, גם אתם מדברים עליו, שמחייב אותנו להבין למה אנחנו מצדיקים את המשך הארכת תקופת החירום. בסדר, טל, אילנה? בסדר, מקובל?

בסדר, מקובל, למרות ששוב בחוות הדעת האפידמיולוגית שאנחנו צירפנו לבקשה להאריך את מצב החירום בעצם התבססנו גם על הערכות של ארגון הבריאות העולמי, שהם - - -

אני לא חושד בכם שאין תשתית. לא בכדי יושבים פה רק שלושה חברי כנסת, אנחנו בסוף יום, המליאה הסתיימה, אני חושב שגם מבחינת נוכחות זה דיון שראוי שהנהגת משרד הבריאות תהיה פה בחדר, נודיע זמן ראוי לח"כים, יבואו.

בסדר גמור.

בקיצור, או ביום חמישי או ביום ראשון, נאפשר גם לדוברים מן החוץ להתייחס ולשמוע.




3. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תו ירוק לעובדים) (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2021

אנחנו עוברים ברשותכם, חברי וחברתי, לסט הנוסף של התקנות שעוסק בתו הירוק לעובדים. לפני שאתם תציגו אני רוצה לומר מראש כמה נקודות שאני אשמח אם תתייחסו אליהן. מבלי להיכנס כרגע לוויכוח המסוים שיש בינינו לבין משרד הבריאות על חוזק מקור ההסמכה, או משרד המשפטים, על עוצמת מקור ההסמכה, זה ויכוח כבר של חודשים, סביב חוק הקורונה, קיבלתם זריקת עידוד, בוסטר, מבג"צ, אז אנחנו בעניין הזה.

באיזה מסמך?

אני אומר שמבלי להיכנס עוד פעם לדיון כמה חזק מקור ההסמכה לעניין התו הירוק בחקיקה אני חושב שגם אתם תסכימו שברגע שאנחנו עוברים מטריטוריה של הגבלות על פנאי, תרבות, ספורט, שזה פעולות חשובות מאוד וגם זאת זכות יסוד - - -

הן גם גוררות איתן פגיעה בחופש העיסוק של כל האנשים שעובדים בתחום.

חד משמעית. אני מסכים, אבל יש זכות יסוד גם לתרבות ולספורט, זה בסדר. זה לא נגזרת ישירה של כבוד האדם וחירותו?

ישיר, ישיר.

אני תמיד ראיתי עשיית כושר כפוגעת בכבוד האדם וחירותו.

זה נגזרת של הזכות לחירות, אין פוגעים בחירותו של אדם.

בסדר גמור, אין פוגעים בחירותו של אדם לא לעשות כושר. אני בטוח שתסכימו איתי שיש פה איזה שהיא עליית מדרגה, עובדה שלקח הרבה זמן עד שהדבר הזה יצא מהממשלה. אני אומר בפתח הדברים, לא מאוד קל לי, לדעתי, האישור ל-28 ימים הוא לא פשוט. אנחנו נמצאים במצב שבו כל הוראות התו הירוק על הפנאי ועל התרבות והספורט, למרות שהיה ניתן לאשר אותן ל-28 ימים, בעצם המדינה, את תזכירי לי למה, אבל המדינה כרכה שם את ההגבלות האלה וההגבלות האחרות שגרמו לזה שאנחנו כל הזמן אישרנו אותן ל-14 ימים. המדינה כל פעם באה אלינו עם פנאי, תרבות וספורט וביקשה 14 ימים. אני מתקשה לזכור למה זה קרה.

אולי כדי לעקוף את זה.

לא, פשוט הייתה שם כריכה של הגבלת ההתקהלות. הגבלת ההתקהלות בחוק המרכזי, תקנו אותי אם אני טועה, בחוק המסמיך, תקנות שמגבילות התקהלות הן רק ל-14 יום ותקנות שמגבילות כניסה – אז מכיוון שהמדינה תמיד התעקשה שתקנות התו הירוק, נקרא להן הרגילות, לא למקומות עבודה, כוללות גם הגבלת פעילות פנאי, תרבות וספורט, אבל גם הגבלות על התקהלות במרחב הציבורי, הן תמיד ל-14 ימים, אנחנו תמיד אמרנו למדינה שיפרידו בין שני סוגי התקנות ונוכל לאשר לכם את התו הירוק ליותר. כאילו למה אתם גוזרים על עצמכם כל הזמן חזרה כל 14 ימים? דה פקטו אנחנו מאריכים את ההגבלות על פנאי, תרבות וספורט כל פעם באינטרוולים של 14 ימים.

לא נוחה דעתי, דווקא במקום שהפגיעה שלו בזכויות יסוד היא יותר חריפה, לא משנה הרבה או מעט, אבל היא יותר בליבת זכויות היסוד, לבוא לפה להארכה של 28 ימים. זה אני שם כאן. אני אשמח לשמוע את התייחסותכם, בסופו של דבר הוועדה הולכת איתכם על התקנות האלה. יכול להיות שאם תו ירוק זה לא 14 ימים, בפועל אנחנו נאשר ל-14 ימים, תחזרו לפה, אנחנו לא מונעים מכם.

הוא אוהב לעבוד.

זה לא שאני אוהב לעבוד. א', אנחנו עובדים ממילא, אל תדאג, אם לא נטפל בדבר הזה יביאו לנו דבר אחר, ודבר שני, אני חושב שהוועדה צריכה להקרין שיש לה רגישות יתרה בתקנות האלה.

אני מסכים, אבל יש לי שאלה בנושא הזה. הצד הזה של המשוואה שאתה מציג הוא נכון, בעניין לוחות הזמנים, אבל בכלל חייב לומר שאני תוהה פה על הראשונות. אני מנסה להבין, אם בזמן שהמגפה השתוללה בשיאה - - -

אוה, זו הנקודה השנייה.

סליחה, לא רציתי לקחת לך.

לא, אז אנחנו תמימי דעים. ההצדקה השנייה מבחינתי אולי קצת לא ללכת פה על חודש ימים זה כמו שאמרתי בעניין ההכרזה, אנחנו נמצאים באיזה שהיא תקופה, אני לא רוצה לומר של דעיכת הגל, אבל עברנו איזה שהוא שיא שלילי שלו ובעיניי התקנות הראשונות, האחרון להיכנס הוא הראשון שצריך לצאת, בסופו של דבר מבחינה נורמטיבית התקנות שהפגיעה שלהן היא יותר חמורה הן הראשונות שאנחנו צריכים לחשוב להקל בהן.

אנחנו נמצאים כבר במצב שהיו הקלות בסט האחרון של תו ירוק במקומות פנאי ותרבות. עכשיו אני לא אומר שבהכרח בשלה השעה לבצע פה הקלות, זה גם רק פעם שנייה, אי אפשר לשגע גם את המעסיקים וכו', אבל לפחות אלה תקנות ששווה לבחון, אם באמת הגל ממשיך לרדת, את שאלת נחיצותן. אז א', נשמח לשמוע היום את עמדת משרד הבריאות לגבי נחיצותן, אבל זה גם משפיע על לוחות הזמנים.

דבר שלישי שאני אומר מראש, אנחנו מבינים למה הכנסתם את זה ברגע שהבאתם את נושא הקנס המנהלי, יש משהו קצת לא פשוט בזה שרשימה כל כך ארוכה של מוסמכים – לא, שמחה לא יודיע במליאה שהוא מצטרף לוועדה ויפיל את התקנות.

היא עד כדי כך חוששת ממני? היא לא יודעת שאנחנו מסונכרנים לגמרי על נושא קורונה פחות או יותר?

כן, ברוב הדברים כן. אני רוצה לומר, לא קלה בעינינו יכולת הכניסה של כל כך הרבה גורמים למקומות שבסופו של דבר הם ממש לא רק מקומות עסקיים. אין בעיה, אם הפקח נכנס למסעדה שהלקוחות עם תו ירוק, אז אין בעיה שהוא יבדוק גם את העובדים, אבל יש פה הגדרה של מוסדות שהם בהגדרה בתים, הם בתים של חוסים, של מטופלים, כל נושא הדיור הקהילתי, כל מוסדות הרווחה. האם לא היה נכון לצמצם את סמכות הכניסה? אני אומר את זה כשאלה.

אני חושב שהדבר האחרון, נצטרך לקבל הבהרות לגבי הסוגיה של כל ההסדר לגבי הכניסה של פועלים פלסטינים.

איפה יש הסמכה לכניסה?

ההסמכה של הכניסה היא בסעיף 4ג והיא הרשימה הכי מקסימלית של הגורמים.

לא, יש להם סמכות להורות לכל אדם לפעול בהתאם ל - - -

לא, 4ג(א) להטיל קנס מנהלי.

קנס מנהלי, אבל איפה אתה רואה את העניין של כניסה לחצרים שעליו דיברת, כניסה למקום. כאילו להטיל קנס מנהלי אם הוא נכנס לשם, איך הוא נכנס? אני לא יודע, אבל אתה לא נותן לו פה סמכות כניסה, אתה לא נותן לו סמכות חיפוש, אז זה לא האירוע שמתרחש במשרד המשפטים.

נמצאת בזום שמרית וולף מאצלנו שעוסקת בנושא של כניסה.

אז נגיע אליה עוד שנייה. אני פשוט אמרתי, גם שיהיה לכם זמן לבדוק אם צריך באמת זמן לבדוק, אם מישהו צריך לעלות.

להשיב לעניין הגורמים?

לא, נעשה את זה מסודר כי אני חושב שזה חשוב. אני מציע שהמשרד המציע, בואו תסבירו. אנחנו נדרשים אחר כך גם לשמוע אחרי זה את חוות הדעת של משרד הבריאות עד כמה זה עדיין נחוץ. אני אשמח לשמוע ממשרד הבט"פ מה ההתנסות שלכם עם נושא האכיפה של התקנות האלה במחזור הראשון שלהן, אני חושב שאישרנו אותן ל-21 ימים, נכון? היו פה כבר שני לגים.

לא, הכול ב-14, נדמה לי.

לא משנה, בסדר גמור. וכרגע אתם מבקשים 28?

28 נוספים.

טוב, אני חוזר להערתי הראשונה. בסדר, בבקשה.

אני אציג בכלליות את התקנות, הן כוללות ארבעה עיקרית, ראשית ועיקר מדובר בהארכה ל-28 יום נוספים, כפי שאמר היושב ראש, לאור הצורך האפידמיולוגי שמשרד הבריאות הצביע עליו והוא תיכף ירחיב עליו אם יהיה צורך.

שני נושאים נוספים הם נושאים שהוועדה העלתה בדיון הראשון או השני שהתקיים פה, האחד הוא להוסיף סעיפי אכיפה ועליהם יתווספו סעיפים של עבירה מנהלית שהוועדה הצביעה על הצורך בהם. והשני, אפשרנו פה למנועי חיסון להציג גם בדיקת PCR ולא רק בדיקות מהירות, מה שמאפשר להם לעשות את זה אחת לשבוע ולא פעמיים בשבוע, ובדיקות PCR הם גם יכולים לעשות בקופות חולים ולא על חשבונם, כך שזה מקל על קבוצת מנועי החיסון. גם זו הייתה הערה שהוועדה הציגה בפנינו ובאה לידי ביטוי פה בקובץ הזה.

הנושא האחרון העיקרי שיש פה הוא באמת הוראת שעה שעניינה עובדים פלסטינים שלגביהם קבעו הוראת שעה בהסדר מיוחד. מרבית העובדים הפלסטינים, כפי שנמסר לנו, שעובדים בישראל חוסנו בחיסון של מודרנה. החיסון של מודרנה, ה-FDA הצהיר, במוצ"ש נדמה לי, שנדרשת לו מנה שלישית. הצפי הוא שהם לא יספיקו לקבל את המנה השלישית ולכן הם לא יוכלו לקבל תו ירוק בתקופה הראשונית ולכן אפשרו פה תקופת היערכות של שבועיים ימים שבמסגרתה עובדים פלסטינים שעובדים בתוך שטח ישראל יוכלו להציג גם אישור PCR שנעשה ברשות הפלסטינית לתקופה הזאת של שבועיים ימים.

אני פותח רגע סוגריים, אני רק שואל, לא נדון בזה עכשיו, זו גם שאלת מדיניות ממשלתית בעיקר, אני רק מעלה את התהייה, האם האינטרס הציבורי הישראלי הוא שאותם פלסטינים שקיבלו היתר עבודה בישראל, והם חלק מכוח העבודה בישראל, יוכלו, ואני לא אומר אם זה על חשבונם, על חשבון המעסיק שלהם או על חשבון הציבור הישראלי, להתחסן בישראל. ולא רק מטעמים הומניטריים, אלא מכיוון שהתו הירוק במקומות עבודה הוא מאוד מאוד מצומצם בהיקפו, זאת אומרת ברוב המכריע של מקומות העבודה של העובדים הפלסטינים אין את הדרישה הזו.

האם האינטרס של בריאות הציבור בישראל לא מצדיקה שאם אנחנו מכניסים כל יום עשרות אלפי אנשים, ואני לא נכנס בכלל להיבט המימוני, השאלה אם לא היה נכון לבוא ולומר – אבל בסדר, לא נפתח את הדיון.

לא, אני רק אעיר, במקרה הייתי שם בדיוק השבוע. בערך כמספר, אולי קצת פחות מהמספר של האנשים שנכנסים מיהודה ושומרון עם היתרים מסודרים נכנסים ללא היתרים, ללא בדיקות, ללא כלום, ללא מעבר גבול, ללא PCR, ללא רשות פלסטינית דרך פרצות בגדר. צילמתי איזה סרטון, אתה בטח עוקב אחריי בטוויטר אז ראית, והכמות היא אדירה. אני אומר שאנחנו מרמים את עצמנו, בתחום הזה אנחנו מרמים את עצמנו.

אין ספק שזה בעייתי, אבל אני לא פותח פה את הדיון הזה, זה דיון שכדאי לגלגל אותו לפתחה של הממשלה, מטעמים של בריאות הציבור בראש ובראשונה.

משרד הבריאות, אני רק אומר שיש עוד סוגיה שאנחנו לא קיבלנו עליה מענה, משני המשרדים. אנחנו ביקשנו לדעת האם ישנן איזה שהן הנחיות כלליות של החשכ"ל, של נציבות שירות המדינה, איך להתמודד עם עובדים בסיטואציה הזאת. האם הוצאתם לגופים הנתמכים הנחיה לגבי הסיפור הזה שלא ישר מגיעים לפיטורים. אין לנו כרגע נתונים על כמה, היינו שמחים לקבל מכם נתונים על כמה עובדים אתם יודעים בשירות המדינה או גופים נתמכים, אני חושב שיש לנו נתון רק במערכת הבריאות של מאות בודדות של מורים שלא רצו להתחסן ולא הסכימו להיבדק. זה היה, אני חושב, 300 מתוך 40,000, אבל בכל זאת זה כמה מאות עובדים. האם יצאו כאן איזה שהן הנחיות?

הם הציגו בדיון שעבר כשהם היו נוכחים.

לא, הם הציגו את מה שהם הוציאו באפריל, שזה משהו אחר לגמרי.

לא, הם הצהירו שהם עומדים להוציא הנחיה והם הוציאו הנחיה. חבריי ממשרד המשפטים יכולים להרחיב כי הם מכירים גם את התוכן.

אז יצאה בעניין הזה הנחיה? אני רוצה להזכיר שאנחנו ביקשנו לראות אותה.

שוב, ההנחיה יצאה על ידי הממונה על השכר ונציב שירות המדינה.

שאם אינני טועה הממונה שייך לאותו משרד שמציע כרגע את התקנות.

אני רק מציין מה יצא. אני אומר שיצאה הנחיה של הממונה על השכר יחד עם נציב שירות המדינה שמדברת על התקנות, על המקומות שבהם זה חל ומתייחסת לכלים שיש בתקשי"ר לפעול שביניהם ניצול ימי חופשה, העברת עובד מתפקידו לתפקיד אחר וכו'. אני מניח שרצוי שהם יפרטו, לצורך העניין, לגבי היישום או ההטמעה של זה, אבל זה מה שאני יכול לספר.

גב' מיכל עקביה, יש לך?

אני מנסה לברר במקביל עם הממונה על השכר.

טוב. א', חשוב לי לומר, ביקשנו לקבל את ההנחיה, בצורה מאוד ברורה, שמנו על זה דגש, ראוי היה שזה יימסר לנו במועד הפרסום, לא לקראת הדיון הזה. הוועדה מבקשת לראות מה אתם עושים צריך להעביר. ב', עולה כאן השאלה, מכיוון שהחלתם את הכללים האלה על המגזר הפרטי, המדינה לא מורה אלא בדרך של שינוי דיני עבודה, אנחנו מתנגדים שתעשו שינוי בדיני העבודה בצורה חפוזה, אבל חלק גדול מהגופים שזה חל עליהם זה גופים נתמכים, זאת גופים שאו ישירות הם חלק מהרשות המבצעת, כמו תאגידים ממשלתיים של בתי חולים וכו', או מוסדות רווחה שהמדינה, לא בצורה ישירה, אבל מגדירה מה קורה בהם. השאלה האם ההנחיה הזאת שימשה גם מעין קריאת כיוון.

אז אני אגיד שוב שלגבי האם היא שימשה קריאת כיוון אני לא יודע להגיד, מה שאני יכול לומר זה שבהחלטת הממשלה, כשדובר על גיבוש ההנחיות לצד אותו תו ירוק דובר על כך שהממונה על השכר בעצם יפנה לאותם גופים במגזר הרחב על מנת שיפעלו ברוח דומה להנחיות שהוא יגבש.

אנחנו נשמע את מנהלת האכיפה, נשמע את משרד הבט"פ, בוודאי, עכשיו אני מבקש, מכיוון שאנחנו לא בחסות זה שלא ראינו את ההנחיה ניתן אישור ליומיים ונתכנס עוד פעם, אני מבקש לקבל עד יום חמישי את ההנחיות וגם הבהרה בכתב מה קרה למול המגזר הציבורי הרחב בנושא הזה.

מאה אחוז, אני אדאג שהם יעבירו את זה. אני רק אעיר שאני לא זכרתי מהדיון הקודם שביקשתם לראות אותה לפני שהיא יוצאת, אבל אולי אני פספסתי.

לא, ודאי שביקשנו. הוועדה היא אימפריאליסטית, היא רוצה לראות הכול. אז גם אם הייתה פה איזה שהיא אי הבנה, הנושא הזה מאוד מעסיק אותנו.

הבנתי, אני אדאג להעביר לכם.

בסדר גמור, תעבירו, תסבירו מה קרה, מה נעשה עם המגזר הציבורי. חשוב לי לומר, אנחנו מקבלים לא מעט פניות ציבור בעניין. עוד פעם, זה לא מבול, אני חושב שרוב העובדים או באמת התחסנו או שהם חיים פחות או יותר בהפנמה של נקרא לזה משטר הבדיקות של פעמיים בשבוע, אבל יש עובדים שפחות מקבלים את זה. בסדר, אפשר להבין או לא להבין, אבל זה חלק מאוטונומיה.

אני לא בטוח מהפניות שאני קיבלתי, כולל מאנשים שעבדו במוסדות בריאות ממשלתיים, שהסיפור הזה חלחל עד למטה, שנעשה מאמץ לבדוק, שלפני פיטורים יש אמירה שיוצאים לחל"ת, עד חלוף, נקרא לזה, חלוף הזעם. אני מבקש להבין מה קורה עם הסיפור הזה, בסדר?

מאה אחוז.

טוב, נציגות משרד הבריאות, תיכף נגיע למשרד הבט"פ ולמשטרה, התייחסות שלכם לצורך האפידמיולוגי בהישארות עם התקנות האלה גם בעת ירידת הגל.

אני אשמח להתייחס, תודה. אז קודם כל למרות שאנחנו בהחלט במגמת ירידה משמעותית אנחנו עדיין עומדים על קרוב ל-1,500 מאומתים בממוצע שבועי נע, עדיין קרוב ל-380 חולים במצב קשה וקרוב ל-100,000 אנשים שנמצאים בבידוד בעקבות חשיפה או חזרה מחו"ל, כלומר אנחנו עדיין על מספרים לא מבוטלים בכלל. הסיכון להדבקה באוכלוסייה הוא עדיין לא קטן.

כשאנחנו מדברים על תו ירוק במקומות עבודה אנחנו מתייחסים לאוכלוסיות הכי פגיעות. למרות שבחוות הדעת המקורית שנכתבה אנחנו סקרנו את כל מקומות העבודה שמזוהים עם סיכון מוגבר בשלב ראשון ההחלטה של הממשלה הייתה ליישם את ההמלצות של תו ירוק במקומות עבודה רק במתארים מסוימים, קרי מוסדות בריאות, שעובדים עם אוכלוסייה שהיא בסיכון מוגבר לתחלואה קשה ולתמותה, או מוסדות חינוך ששם מרבית האוכלוסייה היא אוכלוסייה לא מחוסנת.

במקומות שמופעל בהם תו ירוק על מנת לאפשר סוג של שוויון מסוים, זה ביטחון שניתן לאנשים שנכנסים למקום שמופעל בתו ירוק, גם באמצעות כך שכל עובד שנמצא שם נדרש לעמוד באותם תנאים של תו ירוק בדיוק כמו המבקר. באמת הייתה פה סתירה שהייתה מאוד מאוד משמעותית וראינו לא מעט אירועי הדבקה שנוצרו או קרו כתוצאה מעובד לא מחוסן שגרם להדבקה של אנשים שנכנסו למקום בתחושה שהם מוגנים יחסית מאחר שהמקום מופעל בתנאי תו ירוק. לכן מבחינתנו, גם אפידמיולוגית וגם ציבורית, זה תיקון שהיה חשוב ומתבקש לטעמנו.

במספרים של התחלואה כפי שאנחנו מזהים אותה כעת אנחנו מעריכים שייקח לא מעט זמן עד שנגיע למצב של תחלואה ממש נמוכה, של עשרות בודדות, וגם בגלל שאנחנו מדברים פה על אוכלוסיות שהן יותר רגישות להדבקה ולתחלואה קשה, או גם וגם, אנחנו מעריכים שהכוונה וההמלצה תהיה מבחינתנו להשאיר את הדרישה לתו ירוק במקומות העבודה הספציפיים האלה גם כאשר התחלואה תמשיך לרדת כחלק ממדיניות הגנה על אוכלוסיות בסיכון וגם בשביל למנוע תחלואה קשה במידה שנגיע לתחילת גל תחלואה הבא.

שוב, אנחנו לא יודעים להעריך כרגע אם הוא יקרה ואם כן, מתי, אבל חלק מהמדיניות של שימור מדיניות תו ירוק, אני מעריכה שילווה אותנו בקונסטלציה כזאת או אחרת, אם זה במקומות עבודה ואם זה במקומות שמזוהים עם פוטנציאל להדבקה רחבה יותר, גם כשנגיע למספרים הרבה יותר נמוכים, בטח ובטח כשאנחנו כרגע עדיין על קרוב ל-1,500 מאומתים בממוצע יומי. זה מבחינתנו עדיין נדרש ו-28 ימים זה פרק זמן שהוא בהחלט נראה לנו נכון מבחינת קצב ירידת התחלואה. ומקדם ההדבקה, כפי שאנחנו רואים אותו כרגע. אנחנו לא צופים שתוך פחות מ-28 ימים נגיע לעשרות בודדות או מספרים שבעינינו מניחים את הדעת מבחינה מקצועית להסרת ההגבלה הזאת.

עוד פעם, אנחנו נקבל, אני מניח, סקירה יותר ארוכה כשנדבר על מצב החירום, אני רק רוצה בהקשר הזה לומר את הדברים הבאים, א', ברור לי נושא 28 הימים, אבל כל עוד אנחנו מאריכים את התו הירוק לפעילות פנאי ותרבות ב-14 ימים אני לא אעבור על זה, הפגיעה במקומות העבודה לא תהיה יותר ארוכה, היא תהיה בשלב הזה 14 ימים. אם המדינה רוצה לעשות את ההפרדה בין התקנות של הגבלת התקהלות לתו הירוק היא מוזמנת ו אז אפשר לחזור לדבר על 28 ימים.

דבר שני, אני אומר לפרוטוקול, אבל זה יותר מהפרוטוקול, אנחנו חייבים לראות לנגד עינינו את הסוגיה של הזליגה. במקומות עסקיים האינסנטיב של בעל העסק הוא לא מיוזמתו להחיל תו ירוק, בעלי עסקים לא אוהבים את התו הירוק כי הם רוצים שאנשים יגיעו לעסק בלי הגבלה, במקומות עבודה זה הפוך, נכון? אתה רוצה שאנשים לא יחלו. אנחנו מוטרדים, אני מוטרד מזליגות.

אני מוטרד ממצב שאנחנו רואים תופעה מדאיגה שאנחנו נדבר עליה, לא היום, אנחנו נדבר עליה בדיון הבא על הארכת מצב החירום, שגופים שלטוניים, למשל רשויות מקומיות, מרחיבות על דעת עצמן את התו הירוק. אני מתכוון להוציא פנייה לשרת הפנים וליועמ"ש בנושא הזה, אבל אנחנו מקבלים מהרבה רשויות בארץ, למשל מצב שבו עירייה קובעת שקבלת קהל במשרדיה מוגבלת למחזיקי תו ירוק.

אם מישהו בממשלה חושב שזה בסמכות הטבועה על פי פקודת העיריות של העירייה, אז שזאת תהיה העמדה שתציגו ונדבר עליה, אבל חייבים להבין, יש כרגע תהליך שבו אנחנו דנים פה כל הזמן על ההגבלות, על המידתיות וכו', אני הראיתי פה את התמונה מגדר בית חולים ממשלתי לפני שבועיים איך בית חולים ממשלתי קורא את התקנות האלה ותקנות התו הירוק ומגבש מדיניות תו ירוק משלו שאומרת שאין כניסה לבית החולים אלא למחזיקי תו ירוק ובהערות הקטנות הוא כותב: בחדר המיון אנחנו נטפל בכל אדם, כשיש אמירה מפורשת של אחד משופטי בג"צ בפסק דין התו הירוק שמדגישה במיוחד את הסיפור של לא למנוע כל גישה לטיפול רפואי.

אני מוטרד, אני מוטרד ממצב שבו אנחנו עסוקים בדיוקי דיוקים ומידתיות, אבל בשטח גופים, אני כבר לא מדבר על מעסיקים פרטיים שאז זה לא בדיוק הדיון הנורמטיבי, אז צריך ללכת לבית הדין לעבודה ולראות מה קורה שם ואולי היועמ"ש ברגע מסוים יחליט שהוא רוצה להצטרף לדיון בבית הדין לעבודה כדי להביע איזה שהיא עמדה מדינתית, אבל מוסדות ממשלתיים שמקבלים החלטות, רשויות מקומיות, בתי חולים, מחילים יותר תו ירוק, פחות תו ירוק.

אנחנו נצטרך לדבר על זה, כי בעיניי השאלה, למשל, האם ההנחיות שהוציא החשכ"ל והנציבות גם כוללות איסור על יתר המקומות הממשלתיים לא להחיל את המדיניות הזו כי היא לא נקבעה בתקנות. התקנות אמרו א' ב' ג' ד', אני לא יודע, אני אומר לכם שאנחנו מקבלים – אם יצאו הנחיות אז ההנחיות צריכות גם לומר ליתר המעסיקים במגזר הממשלתי: חברים, אתם אסור לכם להחיל את המדיניות הזאת ואולי לחשוב מה קורה בגופים הנתמכים האחרים.

בקיצור, דעתנו לא קלה, זה שהתקנות מנוסחות מאוד בצמצום זה טוב, אבל לחיות איתן ולומר: חבר'ה, זה קטן, זה לא נורא, זה מגזר קטן, זאת לא הגישה שלנו. יש פה משהו שהוא די דרמטי.

אני מבקשת להתייחס בקצרה לנושא של התוקף, לשתי נקודות שהופיעו בפני הוועדה. ראשית, אני מזכירה שיש גם תקנות תו ירוק לעובדים במערכת החינוך שהן גם כן תקנות מקבילות והן מוארכות ל-28 יום. וגם פה, אם אנחנו מדברים על הסנכרון בין קובצי התקנות של תו ירוק ותו ירוק, אז יש עובדים ועובדים.

שנית, צריך לזכור שיש פה גם בסוף איזה נושא שהמעסיקים והעובדים צריכים איזה שהיא ודאות קדימה לדעת מה קורה איתם מחר בבוקר, כשכל פעם מאריכים לעוד 14 יום ועוד 14 יום זה מעורר קושי גם שם ובסוף זה חל על אנשים שצריכים - - -

אני מבין את זה, אבל מכיוון שהוועדה לא מתכוונת לשנות לכם את התקנות, אבל היא אומרת שיש נקודה, כל פעם אנחנו רוצים לבחון איפה אנחנו עומדים, הדיונים האלה אלה גם דיונים שעולות בהם בעיות, שעולות בהם שאלות, שיש בהם דיוקים, אני מבין מה שאתם אומרים, אני גם לא שמח על ההתכנסות שלנו, אני חושב שזה קצת צורם שאנחנו מדברים על מקומות בילוי כל 14 יום. טוב, תיכף נראה מה נעשה פה עם התוקף.

התייחסות, א', משרד הבט"פ, מנהלת האכיפה, איפה אנחנו נמצאים עם האכיפה ואנחנו גם צריכים לקבל עוד שני הסברים, האחד לגבי כל סמכויות הכניסה, למי מותר להיכנס, מה שהציג חבר הכנסת רוטמן, וגם הסוגיה של מה ההסדר לגבי הפלסטינים. נמצא איתנו נציג יועמ"ש איו"ש ואנחנו גם נשמע אותו, אבל קודם כל מנהלת האכיפה. ערב טוב, אורי, איפה אנחנו עומדים.

ערב טוב, אדוני, אורי בוצמנסקי, מהייעוץ המשפטי של משטרת ישראל. מבחינת ההתנסות של המשטרה והאכיפה עד כה אז אני רק מזכיר שעד עכשיו לא נקבעה בתקנות עבירה על מעסיק שהכניס עובד למקום בלי האישורים הנדרשים ולא נקבעו גורמים מוסמכים וגם לא ניתנו סמכויות.

אז בעצם אנחנו רק מעכשיו אנחנו מתחילים את האכיפה.

נכון. לגבי הסמכויות, יש כאן כמובן את משרד המשפטים, אבל אני רק אסביר שלפי התקנות, ברגע שקובעים בתקנות גורמים מוסמכים לאכוף ולהטיל קנסות מנהליים באופן אוטומטי ניתנות להם הסמכויות שבסעיף 26 לחוק הסמכויות, שזה סמכות לדרישת הזדהות, סמכות לבקש מסמכים וגם סמכות להיכנס למקום, אבל אני כן אדגיש שהכניסה למקום, כך כתוב גם בסעיף 26 לחוק שמשמש למגורים היא רק לפי צו של בית משפט.

אז איך אתם מפרשים דיור קהילתי, מוסד שבו שוהים וגרים בדרך קבע חוסים, מטופלים?

זה מקום שמשמש למגורים. הכניסה למקום כאמור תהיה רק בצו של בית משפט, ככל שבאמת זה מקום שמשמש למגורים.

טוב, הבהרה חשובה.

אני רוצה רק לציין שמבחינת הסמכויות של המפקחים, מה ששאל קודם חבר הכנסת רוטמן, סעיף (ב) של 26 לחוק הסמכויות הוא שקובע מה הסמכויות של אותם מפקחים. כשנותנים להם סמכות בתקנות לאכוף ולהטיל קנס אז שם מוסדרות הסמכויות, בין היתר באמת מוסדר שאי אפשר להיכנס לבית מגורים ואני שמחה על ההבהרה פה.

ומדיניות האכיפה שלכם היא כרגע שזה כולל מקומות שמשמשים גם ל - - -

יש מדיניות אכיפה, זה הגדרות, זו הפרשנות. הם לא יכולים לשנות את המדיניות הזו מחר בבוקר.

לא, מוסד שבו שוהים, גרים, מאושפזים, אנשים, למשל עם מוגבלות כלשהי כדרך קבע הוא גם מוסד כהגדרתו פה בתקנות והוא - - -

והוא גם בית מגורים, הם רואים את זה כבית מגורים.

מצוין, אז שמענו, קיבלנו, הבהרה חשובה, אנחנו שמחים עליה. בסדר גמור. יש עוד צורך בהבהרה של משרד המשפטים לסוגיית הגורמים המוסמכים?

כן, השאלה הייתה, אם אני מבינה נכון, למה יש כל כך הרבה גורמים מוסמכים.

בסוף כל מה שאנחנו עושים פה הוא פוגעני, בסוף, אין מה לעשות, המטרה של זה היא להגן על אנשים ששוהים באותם מוסדות. אם לא ניתן את הסמכויות לגורמים שבאמת יכולים לאכוף ויש להם את הפניות לאכוף, והרבה פעמים זה רשויות מקומיות דווקא, בסוף יהיה יותר קשה לאכוף. ברור הקושי בלהיכנס למקומות האלה, אבל מצד שני באמת המטרה זה להגן על אותם שוהים במקומות שבסוף צריך לזכור את הדבר הזה, שזו המטרה.

הסמכות למתן הוראה להפסקת פעילות בניגוד לתקנות, שזה בעצם לומר לעובד: אתה לא יכול לשהות כאן, זו המשמעות, נכון? או למעסיק: אתה לא יכול להרשות לעובד להיות כאן, נתונה רק לשוטר על פי הנוסח?

כן. זה אני אבקש משמרית שתעלה.

כן, כי ככה אנחנו קוראים את סעיף קטן (ב).

אה, כן.

זה רק להבין שאין פה איזה שהיא קריאה יותר מרחיבה.

כן. סליחה, לא הבנתי.

אז אנחנו עושים פה הבחנה, יש פה איזה שהוא מדרג, קודם כל כניסה זה רק למקום שהוא בעל אופי של בית מגורים, רק מכוח צו.

זה צריך צו בית משפט, כן.

הקנס המנהלי זה באמת מאוד מאוד רחב, אבל מתן ההוראה הוא על ידי שוטר.

זה אותה רשימת גורמים מוסמכים שיש בתקנות קורונה אחרות, אין שום דבר חדש.

כן. סגן אלוף הראל ויינברג שנמצא איתנו בזום הוא ראש ענף ביטחון בייעוץ המשפטי של איו"ש. תרצה להתייחס להסדר ולהוראת השעה, הוראת המעבר נקרא לה, עם העובדים הפלסטינים?

יש בעיה בזום. תנסו לפתור את הבעיה. אני רק אשאל אותך אם מבחינתך יש איזה שהיא התייחסות מיוחדת לעניין, האם ההסדר הזה מקובל עליכם? הנה, אנחנו לומדים גם להסתדר, וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת. בסדר גמור. טוב. אם יש לך הערה אז גם אפשר לשלוח לנו אותה בכתב, אבל אני מבין שההסדר מקובל על הצבא. בסדר גמור. תודה.

האם אנחנו נדרשים לעוד איזה שהוא בירור?

גם רצינו, אם אנחנו כבר בנושא של התייחסות לרשות, הייתה לנו שאלה לגבי הנוסח שביקשנו ממשרד המשפטים לבדוק, כי בדרך כלל משתמשים - - -

כן, הביטוי רשות פלסטינית הוא ברור דיו? פה היינו צריכים את הרע"ן. חבר הכנסת רוטמן עוד מעט יצייץ שהקואליציה הכירה במעמדה של הרשות הפלסטינית.

אני רק אגיד שהכוונה היא לשטחי המועצה הפלסטינית כהגדרתה בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום. נבהיר את זה פה לפרוטוקול, זאת הכוונה. אנחנו נעשה איזה שהוא בירור עם חקיקת משנה אצלנו אם אפשר יהיה להבהיר את זה כתיקון טכני, אני לא בטוח שאפשר, אז לצורך העניין אם יהיה צורך נעשה את זה.

תיקון נסחות לקראת הפרסום ברשומות. אבל אני מניח שזה כבר יצא.

התקנות כבר פורסמו.

לא, אני אומר שמבחינת הכוונה זאת הכוונה.

לא, זה ברור לנו מה הכוונה. בסדר, רק תבדקו את זה לפעם הבאה. זה עניין של הממשלה בעיניי.

כן, אם בפעם הבאה נראה שיש צורך לתקן אז נתקן.

מילא שזה הקואליציה, זה שאתה נאבק נגד זה, זה היה שווה ציוץ.

אתה לא רוצה שאני אענה לך על האמירה הזאת, אני לא בטוח שתשמח ממה שיש לי לומר.

עוד נקודה שחשוב לציין, תיכף נקרא את זה כמובן בנוסח, אבל כן חשוב לציין, כמו שעלה גם בדיונים הקודמים לבקשת הוועדה, הביאו הסדר לגבי אותם מנועי חיסון.

טוב, בסדר. אז א', תודה על כל ההבהרות. אני עושה הבחנה בין הדיון הקונקרטי פה, אנחנו מבינים שזו הפעם הראשונה שאנחנו מקנים סמכויות אכיפה אז אנחנו נראה לאן אנחנו מתקדמים פה עם האכיפה.

אני אמנם לא מצביע, אבל אני חושב שאם הסתדרנו עד עכשיו בלי אכיפה, לא ראינו פה נתונים, אני אומר בצורה ברורה, לא ראינו נתונים שמה שמגדיל את הגל או מוריד את צמצומו הוא היעדר אכיפה של התקנות הישנות. לא הבינו לנו נתונים שאומרים: תקשיבו, נתקלנו בכך וכך הפרות ואנחנו עומדים חסרי אונים כי אין לנו סמכויות אכיפה, כי זו השאלה. כלומר כל סעיפי האכיפה, כל ההבהרות הטכניות זה סעיפי אכיפה, בעיניי לא הוצגה לנו הצדקה לפגיעה של צעדי האכיפה הנצרכים.

אם כי זה חשוב לי לומר, זאת עמדת הוועדה, זה נכון.

שוב, לפי הקשר אמצעי-מטרה, ברמה הכי בסיסית של מידתיות.

בסדר, אז קודם כל, יש פה עניין של מדיניות אכיפה, אנחנו יודעים שלמדינה אין את כל המשאבים לאכוף את הכול כל הזמן, בסדר גמור.

אבל אם היו אומרים: נתקלנו בכך וכך מקרים ועמדנו ו - - -

כן, אבל זו הייתה דרישת הוועדה, הוועדה עמדה על זה.

מה גם שרוב המקומות האלה, או חלק גדול מהמקומות האלה, הם מקומות, כמו שאתה הצגת בעצמך, מקומות של המדינה, או מקומות בשליטה מאוד מהודקת של המדינה, או מקומות מתוקצבים על ידי המדינה. יש לך כל כך הרבה כלי אכיפה הרבה יותר יעילים מאשר להתחיל 'להתבכבש' עם קנסות מנהליים.

כן, אני מסכים איתך. עוד פעם, אנחנו לא שולחים מפה את המשטרה, בהחלט, שזה הציר המרכזי שלהם באכיפה, אנחנו הרבה יותר מוטרדים מאכיפת הבידודים שאנחנו עוד לא רואים איך שם סוגרים את העניין. אבל הוועדה פה עמדה על העובדה שאין היגיון בלהטיל נורמות שאין בצדן הגדרה עקרונית של סנקציות, ולו תופעה של אדם שמפר באופן סדרתי ממילא המשטרה בעצמה נוקטת במדיניות של אזהרה ולא ישר לרוץ לסנקציה, ואנחנו בירכנו אותם שיש את זה, אבל אני חושב שאנחנו תמימי דעים בעניין.

ברשותכם, אני יודע שאני תיכף אקבל ווטסאפ מהממשלה על זה, אבל לא נורא, אני עומד על העניין של ה-14 ימים, אני חושב שכבר צפיתְ את זה מראש. אני לא יודע מה קורה בוועדת חינוך, אני יודע מה קורה בוועדת חינוך, אבל אני חושב שהקוהרנטיות צריכה להיות כאן. אם אנחנו מאשרים הגבלות ובוחנים הגבלות על מקומות בילוי ובידור ופנאי, ספורט, כל 14 ימים תהיה פה בדיקה דומה על העניין הזה, לא מתוך מטרה למנוע את היציבות, אני אומר מראש, כל עוד תהיה הצדקה אפידמיולוגית נלך עם זה, אבל יש פה איזה שהוא עיקרון.

זה לא שנותרו פה סוגיות דומות, בפעם הבאה תביאו הארכה, תהיה לה הצדקה אפידמיולוגית – הדבר היחיד שאני כן מבקש זה שנראה את ההנחיות ושגם אתם וגם משרד הבריאות, ואנחנו נפנה פה ליועמ"ש, אז אני אומר פה למשרד המשפטים, עו"ד רווה, התופעה הזאת של זליגת התו הירוק זה לאו דווקא מקומות עבוד. החירות שרשויות שלטון לוקחות על עצמן להטיל מגבלות שלא עולות בקנה אחד עם האיזונים שאתם קבעתם ושהם מאושרים כאן צריכה להעסיק אתכם. אני לא בטוח שלא צריכה לצאת הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה, של שרת הפנים, כשמדובר ברשויות מקומיות: חברים, בואו, כשהתו הירוק נקבע בכנסת אז זה הסטנדרט. אלא אם אתם חושבים שיש מקור הסמכה כללי, הוא בטח לא בחוק הקורונה.

אני אעביר את זה הלאה, כי באמת הדברים האלה מגיעים לכולם.

בסדר, אני אומר, בואו נחשוב על הסוגיה הזו.

גלעד, מסכים, אבל בסופו של דבר רשות מקומית לצורך העניין יש לה הסמכה כללית לדאוג לבריאות באזור שלה, בלי שום דבר, עכשיו אנחנו בגלל המורכבות של נושא הקורונה אמרנו שצריך הסמכה מפורשת ותקנות וכל הדברים האלה, אבל לרשות מקומית - - -

רשות מקומית יכולה להחליט שהיא לא עושה קבלת קהל למי שאין לו תו ירוק?

א', היא יכולה להחליט מה שהיא רוצה, היא סוברנית, לפחות בחלק מהנושאים, אבל אני אומר, אם הכללים שלה לא עומדים, בסדר, האמירה כאמירה אני מבין אותה, אני אומר שבסופו של דבר אם מישהו אומר שהוא רוצה לשמור על התושבים שלו ומקבל לזה גב מהתושבים שלו - - -

לא, לא, זאת לא הבעיה.

- - - לבוא לכופף לו את היד.

לא, חבר הכנסת רוטמן, אנחנו לא צריכים להזמין אנשים כל הזמן לרוץ לבתי משפט.

נכון, לא באתי לבית משפט.

אתה מסכים איתי שבית חולים ממשלתי לא יכול להרחיב הגדרות של תו ירוק מעבר למה שכתוב כאן? לא יכול, נכון? פשיטא.

לא, זה ודאי, על בית חולים ממשלתי חלים כללים ממשלתיים, לא זה היה הדיון. בית חולים ממשלתי הוא חלק מגופי הממשלה, אני לא מדבר עליו. אני מדבר על הנושא של רשויות מקומיות, שבן אדם אומר: אצלי אני - - -

גם לגבי רשויות, אז מה גבול העניין? הם יחליטו גם למוסדות החינוך בבעלותם להטיל הגבלות?

לא, אני אגיד לך, גלעד, המדינה קובעת מדיניות ברמה הארצית, יכול לבוא ראש רשות ולהגיד: רבותיי, אני רוצה אצלי ברשות אפס מקרים, אני רוצה לנהל את הסיכונים שלי אחרת. אני חושב שזה חלק מהפררוגטיבה של ראש רשות מקומית. של רשות מקומית, לא של ראש רשות.

כשעסקינן בזכויות יסוד אני לא מכיר את הדוקטרינה שלרשויות יש את הזכות להחליט על – לא יודע, אם הממשלה חושבת שכן אז גם זה - - -

שהיא צריכה לדאוג לבריאות, בוודאי. אני יודע שהשלטון המרכזי לא אוהב את זה, אבל אני רוצה יותר עצמאות לשלטון המקומי.

זה אני יודע, אבל אנחנו לא כרגע בדיון העקרוני על יחסי השלטון המרכזי והשלטון המקומי. צריכה להיות פה קודם כל עמדה של הממשלה, של הייעוץ המשפטי, האם זה סטנדרט מינימום ועכשיו כל גורם הולך לאן שהוא רוצה ואין הבדל בין גורם שלטוני לבין גורם פרטי בעניין הזה, בסדר, אם זאת העמדה אז בוא נאמר אותה, אז יידעו ראשי הערים בישראל שיש להם הסמכה לזה. אבל זה לא יכול להיות מדיניות של ננסה ונראה מה קורה.

אני אומר לכם שאנחנו מקבלים ממש מידע על רשויות מקומיות שהרחיבו, יושבת ועדת חינוך, עוסקת שעות על גבי שעות באיזה הגבלות אפשר להטיל על חוגים ועל פעילות בלתי פורמלית, ואז מסתבר שרשות מקומית בארץ, גדולה, היא החליטה להרחיב דרמטית את ההגבלות על השתתפות בפעילות של חוגים, מכוח מה? אולי יש הסמכה, אבל בוא נברר את זה, או בוא שמשרד הפנים יאמר, שכל רשות תדע שראש הרשות שלה צריך לחשוב על בריאות.

לא יודע, בקיצור, לא נעסוק בזה בשבע דקות לשעה תשע, אבל נעסוק בזה מתי שהוא, בסדר? אני מבקש ממשרד המשפטים, זה לא משרד האוצר ולא משרד הבריאות, משרד המשפטים, אני מבקש שתחשבו על הסוגיה הזאת ונידרש לה.

קיצרת ל-14, נכון?

כרגע ל-14. בוא נראה, יכול להיות שזה מה שיבהיל את הממשלה לעשות את מה שאנחנו ממליצים לה כבר המון זמן, להפריד בין התקנות של הגבלת התקהלות, שזה ל-14 ימים, לבין תו ירוק שזה 28. אין לנו חדווה לרוץ כל הזמן לדיונים.

אפשר התייעצות סיעתית לפני הצבעה?

כן, בסדר גמור, אין שום בעיה. התייעצות סיעתית איתי? זה מצוין, בסדר, רק אנחנו לא באותה סיעה.

איזה הרחבה של המושג סיעה. אתם יכלוים לקחת אותי לסיעה, אם אתם רוצים.

אנחנו לוקחים חמש דקות של הפסקה. נחזור בעוד כמה דקות.

(הישיבה נפסקה בשעה 20:55 ונתחדשה בשעה 20:58.)

חברים, אני מחדש את הדיון. בוא נעשה את זה ככה, בגלל פנייה, אני מבין גם גורמים מהממשלה וגם דברים שחברת הכנסת בזק הציגה אני אציע, חברת הכנסת בזק, שנאשר את התקנות ל-28 ימים אבל בכפוף לאמירה שלנו שאנחנו לא מוכנים לאורך זמן להימצא במצב שהפיקוח של הוועדה הזו על הפגיעה בזכות לפנאי, תרבות, נופש וספורט היא פיקוח פרלמנטרי יותר הדוק ממקומות עבודה. אז אם אתם נשארים שם, עם הפעם ב-14 יום, בפעם הבאה זה פה יהיה 14 יום. אם מסדירים שם משהו אחר, אז – בסדר? נבוא בדין ודברים עם הממשלה בנושא.

הייתה עוד שאלה ואנחנו ניגשים להקראה.

לגבי הבדיקה של פלסטינאים, רציתי שמשרד המשפטים, אם הוא יוכל להסביר בעצם מה – כי כרגע באתם עם איזה שהוא מתווה להוראת שעה שמאפשרת בעצם הכרה ב-PCR שנעשה ברשות, אבל מה שרציתי לשאול, גם לאחר פקיעת הוראת השעה איך הם יקבלו תעודת מתחסן או מחלים ממשרד הבריאות?

אני מציע שטל ממשרד הבריאות תתייחס, כי בסוף זה עניין של איך אדם שהוא תושב חוץ לצורך העניין מנפיק תו ירוק, אז נראה לי שכדאי שהם יתייחסו.

עורכת הדין טל פוקס.

מה שאני רוצה להגיד זה להפנות לעמוס ממשרד הבריאות, עמוס זוארץ שיסביר על התהליך של איך בעצם זה עובד.

בבקשה, עמוס זוארץ ואנחנו מסיימים.

ערב טוב לכולם, שמי עמוס ואני מתאם הבריאות של יהודה ושומרון מטעם משרד הבריאות והמינהל האזרחי ואני אסביר לכם בקצרה על תהליך הבדיקות מטעם הרשות הפלסטינית והתאמתן להנחיות התו הירוק.

אנחנו מזה תקופה מכירים בתעודות המתחסן של הרשות הפלסטינית כפי שניתנו לתושבים שהתחסנו ברש"פ ומנפיקים תעודות קורונה מטעם משרד הבריאות לתושבים שהתחסנו על ידי מדינת ישראל. אני רוצה להזכיר, מדינת ישראל חיסנה כ-120,000 תושבים פלסטינים עובדים בשם האינטרס המשותף, הן האפידמיולוגי והן הכלכלי, והם מקבלים עד כה תעודות קורונה של משרד הבריאות.

ממש היום, לאחר שה-FDA אישר את מנת הדחף של מודרנה החל משרד הבריאות הפלסטיני גם לחסן במנה שלישית ועד השלמת החיסון השלישי אנחנו מתכוונים לאפשר להציג תעודות מטעם הרש"פ של בדיקות PCR למעסיקים שעל פי הנחיות התו הירוק נדרשים לכך אל מול העובדים. עד כאן, אם יש שאלות.

טוב, בסדר. תודה, עמוס. בואו ניגש להקראה. כאמור אמרתי את שאמרתי, אולי על מחשבה קצת יותר גורפת בנושא הזה.

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(תו ירוק)(תיקון מס' 2), התשפ"ב–2021



בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 8, 11 ו-23 עד 25 ו-27(א)(1) לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן – החוק), ובהתקיים דחיפות כאמור בסעיף 4(ד)(3) לחוק, מתקינה הממשלה תקנות אלה:

תיקון תקנה 1
1.
בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תו ירוק לעובדים), התשפ"ב–2021 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 לפני ההגדרה "אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מיידית" יבוא:
""אדם מנוע חיסון" – כהגדרתו בתקנות הגבלת פעילות אשר הציג אישור על כך מטעם הרופא או קופת החולים למעסיק או מי מטעמו;".

תיקון תקנה 2.
2.
בבתבתקנה 2 לתקנות העיקריות –
(1) בתקנת משנה (א) בסופה יבוא: "(5) לעניין אדם מנוע חיסון – אישור כאמור בתקנת משנה זו או אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שבוצעה בשיטת PCR שביצע במהלך שבעה הימים שקדמו לכניסתו למקום עבודה.";



(2) בתקנת משנה (ב) –
(1) המילים "שהמעסיק קבע לגביו" – יימחקו;
(2) בסופה יבוא "ושמעסיקו קבע לגביו כך בכתב".

הוספת תקנות 4א עד 4ג
3.
אחרי תקנה 4 לתקנות העיקריות יבוא:



"עונשין
4א. מעסיק שהתיר כניסה של עובד למקום עבודה לאדם שהוא לא אחד מהמפורטים להלן בניגוד לאמור בתקנה 3(ב), דינו קנס לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:
(1) מי שהציג אחד מאלה, בצירוף הצגת תעודה מזהה:
(1) אישור "תו ירוק";
(2) אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מיידית שביצע במהלך 84 השעות שקדמו לכניסתו למקום העבודה;
(3) אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שבוצעה בשיטת PCR מטעם משרד הבריאות במסגרת תכנית "מגן אבות ואימהות", שביצע במהלך שבעה הימים שקדמו לכניסתו למקום העבודה, לגבי מוסד הפועל במסגרת תכנית "מגן אבות ואימהות";
(4) לעניין אדם מנוע חיסון – אישור כאמור בתקנה 2(א)(2) או אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שבוצעה בשיטת PCR שביצע במהלך שבעה הימים שקדמו לכניסתו למקום עבודתו בצירוף הצגת תעודה מזהה;




(2) עובד שלא בא במגע עם המטופלים, מקבלי השירות או קהל הלקוחות במקום העבודה, והמעסיק קבע לגביו שהוא כזה.



עבירה מנהלית
4ב. (א) עבירה על הוראה מההוראות המפורטות בטור א' שבתוספת היא עבירה מנהלית.
(2) לעבירה מנהלית כאמור בתקנת משנה (א) יהיה קנס מנהלי קצוב, כקבוע לצדה בטור ב' בתוספת.
(3) הקנס המנהלי הקצוב לעבירה מנהלית כאמור בתקנת משנה (ב) שהיא עבירה מנהלית חוזרת כמשמעותה בסעיף 2(ג) לחוק העבירות המנהליות, הוא כפל הקנס המנהלי האמור בתקנת משנה (ב) או קנס לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, לפי הנמוך מביניהם.



גורם מוסמך להטלת קנס מנהלי
4ג. (א) הגורם המוסמך להטיל קנס מנהלי לפי תקנה 4ב הוא כל אחד מאלה:
(1) שוטר;
(2) מפקח שהוא עובד המדינה שנתונות לו סמכויות לפי כל דין, וכן פקח שמינה מנהל רשות הטבע והגנים הלאומיים לפי סעיף 58 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998;
(3) עובד רשות מקומית שהוסמך עד יום ט"ו בסיוון התש"ף (7 ביוני 2020) לפי סעיף 5(ב) לחוק העבירות המנהליות;
(4) פקח עירוני, לרבות פקח מסייע שהוסמך לפי חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011;
(5) עובד רשות מקומית שהוסמך לפי סעיף 28(א)(2) או (ב)(1) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968;
(6) עובד רשות מקומית שהוסמך לפי סעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית-סמכויות פקחים), התשס"ח-2008;





(2) לשם אכיפת ההוראות לפי תקנות אלה, תהיה לשוטר סמכות להורות לכל אדם לפעול בהתאם לתקנות או להפסיק פעילות בניגוד להן."

תיקון תקנה 7.
4.
בתקנה 7 לתקנות העיקריות, במקום "י"ג בחשוון התשפ"ב (19 באוקטובר 2021) יבוא "י"ב בכסלו התשפ"ב (16 בנובמבר 2021)"

הוספת תוספת
5.
בתקנות העיקריות, אחרי תקנה 8 יבוא:





"תוספת (תקנה 4ב (א) ו-(ב))

טור א' העבירות המנהליות
טור ב' קנס מנהלי קצוב בשקלים חדשים




(1)
4א
5,000"




זה בעצם הקנס הקצוב בנושא.


תחילה
6.
תחילתן של תקנות אלה ביום י"ד בחשוון התשפ"ב (20 באוקטובר 2021) (להלן – יום התחילה)

הוראת שעה
7.
בתקופה שמיום התחילה עד יום כ"ז בחשוון התשפ"ב (2 בנובמבר 2021) יראו כאילו –



(1) בתקנה 2(א) לתקנות העיקריות כתיקונה בתקנה 2(1) לתקנות אלה, בסופה בא:
"(6) תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שבוצעה בשיטת PCR ברשות הפלסטינית שביצע במהלך שבעה הימים שקדמו לכניסתו למקום העבודה מי שנכנס לישראל באשרת כניסה המאפשרת עבודה בישראל.";



(2) בתקנה 4א(1) לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 3 לתקנות אלה בסופה בא:
"(ה) תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שבוצעה בשיטת PCR ברשות הפלסטינית שביצע במהלך שבעה הימים שקדמו לכניסתו למקום העבודה מי שנכנס לישראל באשרת כניסה המאפשרת עבודה בישראל".

תודה ליועצת המשפטית. מי בעד?

הצבעה
אושר.

אושר פה אחד. חברותיי וחבריי, תודה על השעה המאוחרת. אני רק רוצה להזכיר, אנחנו רוצים לקבל את ההנחיות של החשכ"ל והתייחסות - - -

תיכף נעביר את זה.

אבל גם התייחסות למה עשיתם עם המגזר הציבורי הרחב או עם מוסדות נתמכים. זה דבר אחד. דבר שני, אני מציין, אישרנו ל-28 ימים, הממשלה תצטרך לאמץ מדיניות אחידה לגבי תו ירוק לפנאי ותרבות ותו ירוק למקומות עבודה מבחינת תכיפות הפיקוח והאישור שלנו.

אנחנו נקיים, לא מיידית, אבל עוד איזה שהוא דיון מעקב שיתעסק גם בדברים שעלו בדיון הקודם, אבל אני מבקש ממשרד המשפטים התייחסות לסוגיית הזליגה.

העברנו את זה.

בסדר, בדיון הבא, שנעשה אותו כקצת דיון מעקב נתייחס לעניין הזה ואני מזכיר פה לחברותיי ממשרד הבריאות שאנחנו מחר נסגור אם ביום חמישי או ביום ראשון יתקיים דיון יותר מרחיב מבחינת חוות הדעת האפידמיולוגית לגבי תקופת ההכרזה. אני מזכיר בכל מקרה שבמהלך תקופת ההכרזה פוקע תוקפו של חוק הקורונה הגדול, אז זה תלוי בזה, נראה מה נעשה. הוא פוקע ב-30 בנובמבר ופה ההכרזה היא עד 25 או 24 בדצמבר. לא משנה, זה תלוי בזה, אבל נראה מה נעשה.

תודה, ערב טוב, תודה לסדרנים של הכנסת שנשארו עד עכשיו, צוות הוועדה, הייעוץ המשפטי, תודה לכולם, לילה טוב, הדיון נעול.


הישיבה ננעלה בשעה 12:10.